נימוסים

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיספר</sitename>
    <dbname>hewikibooks</dbname>
    <base>https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.26</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיספר</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיספר</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">שער</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת שער</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">מדף</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת מדף</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>נימוסים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5791</id>
    <revision>
      <id>167396</id>
      <parentid>164704</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T20:25:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A06:C701:CA49:9F00:B530:73D8:7342:B1A1</ip>
      </contributor>
      <comment>/* כללי נימוס במהלך סעודה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19798" xml:space="preserve">{{ספר חלקי}}
==כללי נימוס במהלך סעודה==

* '''אגוזים''' - אין מגישים אגוזים שלמים לשולחן בלי מפצח אגוזים וקעריות לקליפות. פיצוח בכוח הזרוע אינו מוסיף כבוד למסובים.
* '''אורז''' - אוכלים במזלג או בכף בלבד.
* '''אטריות וספגטי''' - אטריות מרק יש לחצות בכף לפני הגשתן לפה (במידה והן ארוכות מדי). ספגטי אוכלים במזלג ביד ימין, תופסים 3-4 חוטי ספגטי ומלפפים אותם סביב המזלג ומגישים לפה.
* '''ביצים קשות''' - מגישים כשהן פרוסות על גבי צלחת ואוכלים אותן באמצעות מזלג.
* '''ביציות וחביתיות''' - אוכלים עם מזלג ביד ימין. להקלת החיתוך ניתן להיעזר בפרוסת לחם אותה יש לאחוז ביד שמאל. ביצה מטוגנת בנקניק יש לאכול באמצעות סכין ומזלג, ביחד.
* '''בצל''' - ירק חביב על אנשים רבים, אך ריחו חריף. היוצאים לבלות ערב רומנטי, מוטב שימנעו מאכילת בצל לפני צאתם. בצל מבושל אינו משאיר ריח בפה וטעמו משובח. 
* '''בשר''' - אוכלים בסכין ובמזלג, פרט לבשרים שניתן לבתרם במזלג בלבד. אין לחתוך את הבשר מראש, אלא תוך כדי האכילה. אם מנת הבשר כוללת ירקות ותפוחי אדמה, מגישים כך: ראשית את הבשר, לאחר מכן את הרוטב, אחריו את תפוחי האדמה ובסוף את הירקות. אין זה נאה לשפוך את הרוטב על צלחת מלאת מזון.
* '''דבש''' - מותר למרוח את הלחמנייה בחמאה ולהוסיף לאחר מכן שכבה דקה של דבש. בלחם רצוי להימנע מכך, מפני אפשרות חלחול של הדבש. מוטב להעביר מנת דבר לצלחת ולאכול ממנה עם הלחם בכדי למנוע אפשרות נזילה.
* '''דגים''' - בדרך כלל כדאי להגיש עם הדגים כלים מיוחדים: סכין המשמשת לאחיזה בדג ומזלג להעברת הנתח לפה. אם לא הוגשה סכין מיוחדת, יש להשתמש בשני מזלגות. אם הוגש מזלג אחד בלבד, נעזרים בפרוסת לחם לשם החזקת הדג. לא חותכים את הדג באמצעות סכין.
* '''זיתים''' - זיתים קטנים אפשר לאכול שלמים ולהוציא את החרצנים באמצעות קצות האצבעות. מקובל יותר לכרסם את בשר הזית מסביב לחרצן, מבלי להכניסו לפה.
* '''מריחת לחם''' - מורחים פרוסת לחם, או לחמנייה, כשהן מוחזקות על הצלחת באגודל ובאצבע של יד שמאל. מריחת חמאה, שומן, מרגרינה או גבינה תעשה בסכין. למריחת ריבות למיניהן, דבש וממרחים דומים מוטב להשתמש בכף. המקפידים נוהגים לא למרוח את הממרח על כל הפרוסה, אלא למרוח בכל פעם כדי הנגיסה.
* '''צלחת מרק''' - יש למלא כדי שלושה רבעים. האורח צריך להקפיד שלא יטה את הצלחת וישתה אותה עד סופה. עדיף להשאיר כפית וחצי של מרק ולא להסתכן בלכלוך השולחן או הבגדים. אם המרק חם, אפשר לבחשו תוך המנעות ממגע של הכפית בדפנות הכלי, כדי לא ליצור צליל נקישה. יש להמתין לצינונו ולא לנשוף עליו.
* '''כוס תה''' - בדומה לצלחת המרק, יש לערבב את המשקה החם בלא מגע בדפנות הכוס. אין לרכון קדימה לעבר הכוס אלא לקרב את הכוס אל הפה.
* '''סוכריות''' - את קערת הסוכריות אפשר להגיש לשולחן עוד בראשית הסעודה, אך האורחים מתכבדים בהן רק לאחר המנה האחרונה. 
* '''עוגות ועוגיות''' - עוגות או עוגות קרם מגישים בצלחת ואוכלים ביד. עוגות יבשות ועוגיות שמגישים לקינוח סעודה שמים בשולי קערית הלפתן ולא על המפה. כשמגישים אותן, ניתן לקחת את העוגות או העוגיות היבשות מקערת ההגשה, להעביר אותן אל הצלחת האישית מימין לכוס התה או הקפה ובצורה זו לאוכלן.
* '''עוף''' - אוכלים בסכין ובמזלג, כלומר חותכים את הבשר מעל העצמות בסיוע המזלג, ומה שלא נחתך בצורה כזאת - נשאר אוכלים ביד. אורח אינו רשאי לאכול ביד, אלא אם ראה שבעלת הבית מתירה לו אכילה באצבעות.
* '''כיצד משתמשים בסכו&quot;ם?''' - אין שמים על מפת השולחן סכין, כף ומזלג לאחר השימוש הראשון, ואין משעינים אותם בשולי הצלחת לצורך לגימה, למשל, אלא מניחים אותם בתוך הצלחת ממש. מזלג מחזיקים ביד שמאל בהחזקה קלה, כשחודו כלפי מטה. הסכין משמש לחיתוך ביד ימין, ואין מסתייעים בו כדי להעלות דברי אוכל על גבי המזלג. מאכל שאינו טעון חיתוך נחתך ביד ימין, במזלג בלבד. בהפסקות אוכל, מניחים את הסכין והמזלג כשהם מוצלבים זה על זה (אם הסועד יניח את הסכין והמזלג כשהם מקבילים, על הצלחת, סימן הוא כי הוא סיים את המנה וממתין לפינוי הצלחת). אם האורח מעוניין בתוספת, ישאיר את הסכין והמזלג בתוך הצלחת, המזלג מופנה כלפי מעלה, שלא לגרום להפלתו מן הצלחת בשעת העברתה מיד ליד. כף מחזיקים בקצה הידית בעזרת אגודל, לא באגרוף. שואבים בה כלפי חוץ, וגם את צלחת המרק מטים כלפי חוץ (כלומר, מן הסועד והלאה) כדי לרוקנה בשעת הצורך. מרק אוכלים מצד הכף, ומאכל מוצק אוכלים מן הקצה. לעולם אין מכניסים לפה את הכף כולה. בהפסקות האוכל משאירים את הכף בצלחת האוכל, או בצלחת התחתית. בשתיית קפה או תה אין משאירים את הכפית בכוס או בספל, אלא מניחים אותה בתחתית - לא על המפה ולא שעונה על שולי התחתית. סכין, בשעת אכילה תופסים את הסכין בניצב, ולוחצים באצבע כלפי מטה. נזהרים שלא לגעת בלהב הסכין. לעולם לא אוכלים מהסכין או בעזרתו, ואין מקרבים סכין לפה. בכל מנה הנאכלת בסכין ובמזלג, תופסים את המזלג ביד שמאל ואילו במנה המיוחדת למזלג בלבד, מעבירים את המזלג ליד ימין. במקרה זה נשארת הסכין במקומה, מימין לצלחת. חשוב לזכור כי כלים שהשתמשת בהם, מקומם אך ורק בצלחת ולא לצדה, על גבי המפה.
* '''סירוב לתוספות''' - במסיבות רבות משתתפים יכול אדם שלא לטעום ממנה מסויימת אם איננה מוצאת חן בעיניו. בארוחות סגורות ומצומצות אסור לשכוח כי בעלי הבית טרחו בהכנת הארוחה וסירוב עלול לפגוע בהם. לכן יש לקבל את המנה המוצעת, אפילו אם אין אוכלים ממנה אלא מספר נגיסות. בעלי הבית אולי לא ירגישו שלא אכלו מן המנה אלא מעט, אבל הם עלולים להתרשם לרעה אם יסרבו לחלוטין לקבל את המנה מלכתחילה.
* '''כיצד יושבים לשולחן''' - ישיבה נכונה היא חשובה בהחלט בארוחה. יש לשבת על הכיסא כולו ולא על חלק ממנו. הכיסא צריך להיות סמוך לשולחן. יש לשבת זקופים ולהרכין קלות את הראש. כשמעלים את הכף או המזלג לפה אין מקרבים את הפנים לצלחת. המרפקים צריכים להיות קרובים לגוף ושלא יגעו בשולחן. מנות הזקוקות לשימוש ביד ימין בלבד (למשל, אכילת מרק) רצוי להשעין את כף יד שמאל על קצה השולחן. גם הרגליים, במהלך הישיבה, צריכות להיות קרובות זו לזו ובזווית ישרה, כשמלוא כף הרגל נשענת על הרצפה.
* '''שיחה במהלך הסעודה''' - שיחה מותרת במהלך סעודה. עם זאת, יש דברים עליהם אסור לדבר. למשל, לא יזכיר האורח את מחירי מצרכי המזון במעמד שאר האורחים. כדאי גם לא להיכנס לענייני מחלות ובעיות רפואיות. לעומת זאת מותר ואף רצוי לדון בענייני היום, וכן בדברי תורה וחכמה. 
* '''שטיפת כלים''' - אין המארח ישטוף את הכלים בטרם הגשת הקינוח ועזיבת השולחן, שכן הדבר יכול לגרום לאי נוחות האורחים ועיכובם.
*'''סדר הגשת המאכלים בסעודה''' - בארוחה ביתית יש להגיש את המרק, לאחריו את הבשר ואחריו את הירקות, תפוחי האדמה ורוטב. המארח יתחיל את ההגשה משמאל למקום ישיבתו, אלא אם כן משתתף בארוחה אורח כבוד, לו מגישים ראשון. המארח יקפיד כי הוא יהיה האחרון שיוגש לו אוכל, לאחר שכל האורחים קיבלו את הארוחה ולאחר שבדק כי לא חסר להם דבר. מקובל להציע תוספת למנת הבשר. דרך ההגשה היא כך: המגיש מחזיק את קערת האוכל בכף יד שמאל, משעין אותה על גבי השולחן עד לקצה הצלחת של האורח, בצורה שתקל על הסועד להעביר ממנה את האוכל, בצורה נוחה.

==גינונים בסיסיים==

* '''כיצד עורכים היכרות?''' מציגים את ה'קטן' בפני ה'גדול' ('קטן' ו-'גדול' לא רק מבחינת גיל כי אם מבחינת המעמד בחברה) ואת הגבר מציגים בפני האשה. נוקבים תחילה בשם האדם שבפניו מציגים, למשל: &quot;מרת אלמונית, מר פלוני&quot;. בהתוודעות בין פרופסור לסטודנט, אומרים: &quot;פרופסור ליכנטנשטיין, מר אברמוב&quot;. אין נוקבים בשמם פרטי, אלא בשם משפחה והתואר. צעירים המציגים את חבריהם בפני הוריהם או הנמצאים בחברת צעירים בלבד, יכולים להשתמש בשם הפרטי. חשוב - אין מצביעים על האדם המוצג ביד או באצבע.
* '''בין בני זוג''' - אדם המתייחס בדבריו לבת זוגו, ישתמש במילה &quot;אשתי&quot;. מי שמדבר על אשת חברו, ישתמש במילה &quot;רעיה&quot; (למשל, &quot;ציור זה מעשה ידי אשתי&quot;. &quot;מסור נא דרישת שלום לרעייתך&quot;). לגבי היכרות, אדם צריך להזכיר גם את שמה של אשתו, למשל: &quot;מרת אלמונית, אשתי&quot; (גם אשה המציגה את בעלה, צריכה לעשות כן).
* '''לחיצת הידיים''' - השלב הבא לאחר שנאמרו שמות שני הצדדים, הוא לחיצת היד. שני הצדדים לוחצים יד, לחיצה לא מאומצת ולא בקצות האצבעות, אלא במלוא כף היד. לוחצים ידיים תמיד ביד  ימין. 'הגדול' (על פי אותם קריטריונים שהסברנו לעיל) מושיט יד ראשון. אין הגבר מושיט יד לאשה אלא ממתין עד שהיא תושיט לו את ידה. בהצגת אורח בפני קבוצה גדולה, מסתפקים באמירת שם האורח ופטורים מלחיצת יד. בכל היכרות חייב הגבר היושב לקום על רגליו. אשה לא חייבת כן, פרט למקרה של צעירה המוצגת בפני קשישה.אין לוחצים ידיים בכפפות ואדם העוטה כפפה יסיר אותה לפני לחיצת היד, אם קשה לא להסיר את הכפפה במהירות או שהוא עוטה אותה מסיבות בריאות ילחץ ידיים בכפפה.
* '''כניסה ויציאה''' - אשה נכנסת ראשונה ויוצאת ראשונה מהחדר, כאשר בן לווייתה של האשה או של האישיות, פותח לפניה את הדלת בכניסה וביציאה. באוטובוס, מקדים הגבר את האשה כדי לסייע לה בצאתה, והוא הדין בצעיר המלווה קשיש. האשה מקדימה את האורח המתלווה אליה, אם עליה להדליק תחילה את האור בחדר-הכניסה שבדירתה. בכניסה לאולם בית הקפה או המסעדה, יקדים הגבר את האשה, כדי לתור אחר מקומות ישיבה, אם אין מלצר שיעשה זאת במקומו. במקום בו קיים סדרן, על הגבר ללכת אחרי האשה. כאשר מסיע גבר אשה לביתה, עליו ללוותה עד לדלת הכניסה, לפני שיסע לדרכו. כאשר שני אנשים ניגשים למעבר כל אחד מצידו האחר, האדם הנמצא בצידו של המעבר שאליו הדלת נפתחת, ימתין לאדם השני שיעבור ואז יעבור הוא בעצמו.
* '''חדרי מדרגות''' - אם המדרגות הן צרות, הגבר צריך לתת לאשה לעלות ראשונה, אך בירידה קודם הגבר. מדרגות חשוכות או תלולות במיוחד, הגבר קודם תמיד, כדי שיוכל לסייע לחברתו בשעת הצורך. 
* '''מעלית''' - האשה קודמת לגבר בכניסה וביציאה.
* '''נשיקות''' - מותר לגברים להתנשק בפומבי רק בטקסים צבאיים או אזרחיים, למשל חלוקת שי או אות הצטיינות. במקרים כאלה נהוג כי האיש שמחלק את האות, ילחץ את ידי מקבל האות ועם הצמדת האות הוא יישק לו על שתי לחייו. במדינות מסויימות בחו&quot;ל נהוג לנשק את ידה של גברת, כאשר אתה נפגש עימה - אך ראוי להבהיר כי נשיקת יד מעניקים רק לאשה נשואה ולעולם לא ברחוב אלא במקום סגור. יתירה מזאת, אם נשקת לאחת הבנות בחבורה, חייב אתה לנשק את ידיהן של שאר הנשים הנשואות באותו המעמד. כיצד עושים זאת? הגבר לוקח את ידה המורמת של האשה ונוגע בה בשפתיו הצמודות, תוך כדי קידה. כל עיקרה של נשיקה זו, היא הבעת הערצה וכבוד לאשה. אין מנשקים יד אשר מעבר לשולחן או כיסא ואין מנשקים יד אשה הלובשת כפפה.
* '''כללי עישון''' - ראוי להציע לאדם חפיסת סיגריות פתוחה, ולא סיגריה בודדת. יש להציע תחילה לגבירות ולנכבדים. המכבד לא יקח לעצמו סיגריה אלא לאחר שכיבד את זולתו (אולם, אין המכבד צריך לכבד את כלל הנוכחים אלא רק את בני שיחתו). בכיבוד ביתי, ראוי להגיש את הסיגריות בכלי מיוחד. האורח אינו פותח בעישון לפני שניתנה שהות למארח להתיר עישון או להגיש סיגריות משלו. אם מציעים לך, כאורח, סיגריה, עליך לקבלה גם במידה אם מדובר בסיגריה בסוג שאינך רגיל בו. מותר, כמובן, לדחות את הסיגריה המוצעת, אגב התנצלות, רק אם הינך מעדיף מטעמי בריאות לא לעשן כלל. אולם, לא נאה למארח לאסור את העישון על אורחיו. אם זה מפריע למארח או לחלק מהאורחים, ראוי כי המארח יבקש את האורחים לעשן באחד מחדרי הדירה. כיצד מעשנים? סיגריה יש להחזיק בקצה האצבעות, ולא בשורשיהן. לא מפיחים את עשן הסיגריה אל הזולת, אלא לצדדים. יש לעשן את הסיגריה, מקסימום, עד שלושה רבעים ממנה ולא עד תומה. אין מקום לעשות להטוטי עשן בחברה. את הסיגריה יש להדליק מגפרור או מצית ולא על ידי סיגריה אחרת. בהציעך אש לזולת, הוצא את הסיגריה מפיך וקום על רגליך, אם המבקש מבוגר ממך או אשה. אם האש הוצעה לך על ידי אשה או על ידי גדול ממך בשנים או בחוכמה, עליך לקחת את הגפרור הבוער מידם ולהדליק תחילה את סיגריותיהם ורק לאחר מכן תצית את סיגרייתך שלך. עליך לקחת מיד את הגפרור (או המצית) גם אם אינם מעשנים בעצמם. 
* '''פרידה''' - בסיום ביקור יש להיפרד. דבר ראשון, אסור לעזוב בלי ללחוץ את ידי המארח ולהביע תודה. לא צריך להאריך בדברי תודה עם היציאה, כי בכך אתה גוזל מזמנם של המארחים הטרודים עם שאר האורחים. במסיבה רבת משתתיפם אין איש חייב להיפרד מכל הארוחים, הוא לוחץ את ידיהם של אורח הכבוד ושל המארחים ועוזב. במסיבה קטנה, מלווה בעל הבית את האורח הנפרד לדלת היציאה ואם יש מעלית במקום - עליהם להמתין עד שתגיע. אם הוזמנה מכונית לאורחת ללא ליווי, ילווה אותה המארח עד למונית. באולם שמחות יש להיפרד מבעלי השמחה בכל מקום שנתקלים בהם ובעלי השמחה אינן חייבים ללוות את האורחים ליציאה. בקבלת פנים רשמית עם מאות משתתפים, אין צורך להיפרד מן המזמינים כלל. 
* '''תודה''' - אם הוזמנת לאירוע משפחתי (טקס נישואין, בר מצוה וכו') - עליך לטלפן או לכתוב למארח למחרת היום ולהביע את תודתך, גם אם הודית לו כבר בערב החגיגה. כלל זה לא חל על מסיבות לא משפחתיות. ראוי גם לבעל השמחה להודות על המתנות שקיבל מן האורחים, גם אם הודה להם כבר בעת ההגשה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.woodlands-junior.kent.sch.uk/customs/behaviourfood.html נימוסי שולחן בריטיים]

[[קטגוריה:ספרי הדרכה]]</text>
      <sha1>axdjrqhyw9b7tpypu6dkw9sjknt4yzm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תכנות לילדים באמצעות Game Maker/פונג בקוד/צעד 1: המחבט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10387</id>
    <revision>
      <id>167399</id>
      <parentid>167391</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T08:26:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yrfred</username>
        <id>22740</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2452" xml:space="preserve">{{תבנית:גמייקר/פונג בקוד}}
דבר ראשון,
&lt;br&gt;אם אתם רוצים אתם יכולים להשאר על המצב המתקדם,
&lt;br&gt;אך אם זה מכביד אליכם אז תעברו למצב הפשוט.
טוב לעבודה.

== תזוזה ימינה ושמאלה ==
צרו אוביקט חדש,[[תמונה:Gmaker_add_object.png]]
עדיף לקרוא לו bat:מחבט,
ניתן לו את הדמות של המחבט מהדמויות שבאות עם התוכנה.
&lt;br&gt;
ההפעם החלטתי להסביר לכם בדרך אחרת איך להשתמש בארועי חצים.
&lt;BR&gt;[[תמונה:Gmaker_key.png]]נוסיף למחבט ארוע מקלדת ימינה Right.
&lt;br&gt;במה נשתמש הפעם? אנחנו מכירים כבר שתי שיטות!
&lt;BR&gt;אנחנו נשתמש בשיטה של התזוזה עם המשתנים x ו-y.
&lt;BR&gt;איך נעשה זאת.
&lt;br&gt;(תזכורת:כפי שראינו הפינה השמאלית העליונה של החדר היא- 0x 0y 
&lt;br&gt;אנחנו נזיז את המחבט בעזרת שינוי המיקום שלו ב- 4x ימינה כל זמן שהמקש לחוץ)

== שימוש בקוד לצרכים כאלה ==
&lt;BR&gt;נוסיף פעולת קוד, [[תמונה:Gmaker_code_button.png]]
&lt;BR&gt;בקוד נכתוב:
&lt;div dir=ltr&gt;
 x += 4;
&lt;/div&gt;
&lt;BR&gt;מה זה אומר?
&lt;BR&gt; x זה המשתנה של '''הרוחב''' 
&lt;BR&gt;=+ מסמן שהפעולה היא יחסית,(ה+ מסמן הוספה),
&lt;BR&gt;4 מסמן את הערך שיתווסף באופן יחסי כל זמן שהמקש לחוץ,
&lt;BR&gt;לפעולה הזאת קוראים פעולת הצבה.

=== תזוזה שמאלה ===
התזוזה שמאלה זהה מלבד פרט אחד, אנחנו מציבים פחות x (במקום יותר):
&lt;div dir=ltr&gt;
 x -= 4;
&lt;/div&gt;.

{{הארה|כיוון שהשיטה בה השתמשנו כדי להזיז את המחבט מזיזה את המחבט כל צעד מחדש אם הכפתור לחוץ, ולא משתמשת במהירות, אין צורך לעצור את התנועה אחרי שהכפתור משתחרר; היא תפסיק לבד.}}
בדיוק כמו בטטריס אם נרצה שהמחבט יזוז מהר יותר פשוט נציב ערך גדול יותר בארוע [[תמונה:Gmaker_key.png]]
&lt;BR&gt;
&lt;BR&gt;
&lt;BR&gt;
[[תמונה:Gmaker_test_save.png]] כדאי לבדוק אם הכול פועל כראוי. 
'''[[../צעד 2: הכדור|צעד 2: הכדור]]'''
[[קטגוריה:Game Maker]]</text>
      <sha1>hbpicu8w2v1n9my3smg4ei7yn8o1j6h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארכיטקטורת מידע/ניווט/מערכות ניווט משלימות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17323</id>
    <revision>
      <id>167397</id>
      <parentid>77923</parentid>
      <timestamp>2022-08-27T22:52:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A0D:6FC2:5EA0:7700:2437:3B36:B121:540B</ip>
      </contributor>
      <comment>הרחה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12651" xml:space="preserve">{{ארכיטקטורת מידע}}
פרט לחיפוש הגלובלי, לחיפוש המקומי ולחיפוש הקונטקסטואלי, ישנן מערכות ניווט משלימות כגון מפת האתר, האינדקסים השונים והמדריכים אשר קיימים בנוסף לעמודי התוכן של האתר.


 [[קובץ:image001.png|center|thumb|400px|מערכות ניווט משלימות]]


בדומה למנגנון ה[[ארכיטקטורת_מידע/חיפוש|חיפוש]], מערכות ניווט משלימות אלו מציעות דרך נוספת להשיג אותו המידע תוך הדגשת נושא הניווט וההתמצאות באתר. לפעמים הן אפילו מהוות מרכיב קריטי בשימושיות של האתר.


'''להלן סוגי מערכות הניווט המשלימות:'''


==מפת אתר (site map)==

מפת אתר עוזרת למשתמש לנווט בצורה מהירה באתר ולהראות למשתמש את דרך הסידור וההיררכיה של האתר. כמו כן היא מאפשרת מבט כללי על האתר - ממש כמו תוכן עניינים בספר. אולם, בניגוד לתוכן העניינים יש לנו את האופציה לנווט באופן ממשי תוך כדי לחיצה על קישורים ישירים המובילים אל העמודים הרצויים.

לדוגמה, אם ניקח את אתר האינטרנט [http://www.ynet.co.il YNET], מפת האתר שלו נמצאת בעמוד נפרד והיא מכילה קישורים אל התכנים המתאימים לפי היררכיה של נושאים כלליים (ספורט, חדשות, כלכלה וכו') וכן תת נושאים בכל קטגוריה (חדשות – מבזקים, פוליטי מדיני, בארץ, בעולם, מיוחד וכו').


[[קובץ:image003.png|center|thumb|400px|מפת האתר של אתר YNET]]


בניית מפת האתר משפיעה בצורה משמעותית על השימושיות. לכן, ישנם מספר כללי אצבע שכדאי לזכור:

1. יש לדאוג שמבנה ההיררכיה של האתר יהיה ברור ומובן למשתמש כך שזה יכיר את סדר התכנים בו.&lt;br /&gt;
2. יש לספק גישה ישירה ומהירה לתכני האתר עבור משתמשים שיודעים מה הם מחפשים.&lt;br /&gt;
3. יש להימנע מעומס מידע באתר. המטרה היא לעזור למשתמש בניווט ולא להעמיס עליו ולבלבל אותו.&lt;br /&gt;

דוגמה הממחישה בצורה טובה את ההיררכיה של תכני האתר היא מפת האתר של האתר של [http://www.ikea.co.il/?catid=%7bC3FA37C4-CDC8-41D0-A411-6FE2B1B536D0%7d IKEA] :
דוגמה נוספת לניווט אתר בעיצוב חדשני של אתר ארבל [https://rabel-kitchens.co.il/ מטבחים]


 [[קובץ:image005m.png|center|thumb|400px|מפת האתר של אתר IKEA]]


ולבסוף, לא פחות חשוב, מפת האתר גם עוזרת למנועי החיפוש לאנדקס את כל העמודים החשובים באתר. כך משתמש אשר יחפש מושג מסוים במנוע החיפוש יוכל להגיע ישירות לעמוד הרצוי באתר.

== אינדקסים (indexes) ==

אינדקסים מאפשרים גישה בדרכים שונות, קצרות ונוחות לתוכן ספציפי באתר. האינדקסים מייצגים מילות מפתח או ביטויים בסדר אלפביתי ללא ייצוג היררכי. שלא כמו במפת אתר, היחס בין הביטויים לא מוצג, על כן האינדקסים טובים לאותם משתמשים שיודעים מה הם מחפשים. אי לכך סקירה מהירה של הרשימה האלפביתית תביא את אותם משתמשים למידע אותו הם מחפשים, ללא צורך בהבנת המקום ההיררכי של הפריט.
כך למשל, באתר סטימצקי ישנה רשימה אלפביתית לאיתור הספר הרצוי:


[[קובץ:image007.png|center|thumb|400px|אינדקס באתר סטימצקי]]
 

באתרים גדולים ומורכבים בד&quot;כ יש צורך גם במפת אתר וגם באינדקס (וכמובן גם באופציית ה[[ארכיטקטורת_מידע/חיפוש|חיפוש]]). מפת אתר מחזקת את ההיררכיה ומעודדת את המשתמש לחקור את האתר. אינדקס האתר, לעומת זאת, נמנע משימוש בהיררכיה ומקל על מציאת פריטים ידועים ורצויים. באתרים קטנים ניתן להשתמש באינדקס בלבד, ללא צורך במפת אתר.
כמו כן, ניתן אף לייעל את האינדקס על ידי ציון מספר הפריטים בכל קטגוריה.
דוגמה לכך ניתן למצוא באתר השוואת המחירים הישראלי [http://www.zap.co.il ZAP] כאשר כל קטגוריה בו מסודרת לפי סדר אלפביתי ולידה מספר המציין את כמות הפריטים באותה תת קטגוריה:


[[קובץ:image009.png|center|thumb|500px|אינדקס בתוספת מספר הפריטים בכל קטגוריה -  אתר ZAP]]
 

האתגר הגדול באינדוקס הוא להחליט מה לאנדקס – האם לאנדקס עמודים? פסקאות? קונספטים? אין תשובה מוחלטת אחת ולפעמים שילוב של שלושתם הוא הפיתרון המתאים. 
השאלה החשובה יותר היא – באילו מושגים המשתמש יבחר? (פרק מורחב בנושא זה הוא ה[[ארכיטקטורת_מידע/תוויות|תוויות]]) התשובה לשאלה זו צריכה להנחות את בניית האינדקס. כדי למצוא את התשובה צריך לדעת מהו קהל היעד ולהבין את צרכיו. אפשר ללמוד יותר על המושגים שאנשים משתמשים בהם ע&quot;י ניתוח הדו&quot;חות והאופרטורים בהם היה שימוש.
ישנן שתי דרכים ליצירת אינדקס לאתר. אם האתר קטן - ניתן ליצור את האינדקס באופן ידני מתוך הכרות עם תכני האתר וכך להחליט לאילו פריטים להפנות את הקישורים מהאינדקס. בנוסף, ישנה אופציה להשתמש לייעל את השימוש באינדקס ע&quot;י הוספת קישורים למושגים קרובים או דומים באמצעות קישורי &quot;ראה&quot; או &quot;ראה גם&quot; לצד המושגים.
כך למשל, באתר של [http://www.ima-adama.co.il אמא אדמה], באינדקס של &quot;התאמת אבנים וקריסטלים&quot; ניתן לראות כי לתכונות/בעיות/השפעות מסוימות ישנה הפנייה בעזרת &quot;ראה גם&quot; לתכונות/בעיות/השפעות דומות.


[[קובץ:image011.png|center|thumb|500px|הפניה באמצעות &quot;ראה גם&quot;]]

 
אולם, אם האתר גדול וכולל תכנים מרובים הדבר הנכון יהיה להשתמש במילון מילים מבוקר ברמת המסמך וליצור אינדקס באופן אוטומטי. באינדקס מסוג זה סביר להניח שמושגים מסוימים יפנו למספר מאמרים ולכן כדי למצוא את המידע הרצוי יש צורך בביצוע שני שלבים: בשלב הראשון המשתמש יבחר את מושג החיפוש ובשלב השני הוא יבחר מתוך רשימת המסמכים את המסמך הרלוונטי.
טריק שימושי בבניית אינדקס הוא הרוטציה, כלומר – אם ישנו ביטוי, למשל &quot;דרך ארץ&quot;, הביטוי יהיה מאונדקס גם במילה &quot;דרך&quot; וגם במילה &quot;ארץ&quot; כאשר הביטוי המלא יופיע תחת שתי המילים.כך המשתמש יוכל להגיע לביטוי דרך שתי המילים ע&quot;פ הסדר האלפביתי שלהן. אולם,  יש להימנע מאינדוקס של ביטויים שאינם שכיחים מאחר שהדבר עלול לגרום לאינדקס להיות כבד ומסורבל מאוד.


== מדריכים (guides) ==

ישנם מספר סוגים של מדריכים – החל ממדריכי טיולים, דרך מפרטים, וכלה במיקרו-פורטלים שממוקדים עבור קהל יעד מסוים, נושא מסוים או משימה. כל מדריך צריך לספק את כל הדרכים שיש לניווט והבנת תוכן האתר.
כך למשל באתר של [http://online.wsj.com/j2tour/welcome.html#mod=WSJ_footer The Wall Street Journal] ישנו מדריך אינטראקטיבי הכולל צילומי מסך, הסברים, שלבים ואופציה לעבור בין עמודיו השונים:


[[קובץ:image013.png|center|thumb|400px|מדריך אינטראקטיבי באתר The Wall Street Journal ]]


מדריכים הם בד&quot;כ כלי שימושי למשתמשים חדשים שאינם מכירים את תוכן האתר או פונקציות מסוימות בו. כמו כן, מדריכים הם לרוב בעלי ניווט ליניארי, כלומר קיים תהליך כלשהו עם שלבים. אולם, עם זאת חשוב שיהיה גם ניווט היפרטקסטואלי באתר כך שלמשתמש תהיה האופציה לעבור בין שלבי המדריך בצורה גמישה. צילומי מסך של העמודים החשובים צריכים להשתלב בטקסט המופיע במדריך ועליהם לכלול הסברים על האזורים השונים באתר אליו מפנה המדריך.

'''כללי אצבע לבניית מדריך''':

1)	המדריך צריך להיות קצר.&lt;br /&gt;
2)	בכל שלב צריכה להיות למשתמש אפשרות לצאת מהמדריך.&lt;br /&gt;
3)	ניווט בין עמוד הבית, העמוד הקודם והעמוד הבא צריך להופיע באותו מקום בכל עמוד.&lt;br /&gt;
4)	המדריך צריך להיות בנוי כך שהוא עונה על שאלות.&lt;br /&gt;
5)	צילומי מסך צריכים להיות ברורים ומוגדלים כאשר הדברים החשובים מודגשים.&lt;br /&gt;
6)	אם במדריך ישנם מספר עמודים כדאי להוסיף תוכן עניינים.&lt;br /&gt;

למרות שהמדריך לא יהיה בשימוש יומיומי על ידי כל המשתמשים – כדאי להשקיע בכל זאת מחשבה בבנייתו כך שיהיה בנוי בצורה האינטראקטיבית, המעניינת והדינמית ביותר.

== אשפים (wizards) ==

למרות שמדובר בסוג ספציפי של מדריך הוא בהחלט ראוי לציון. האשף יכול לעזור למשתמש להגדיר ולהתקין מוצרים וכן לעזור לו לנווט בין &quot;עצים&quot; מורכבים של מדריכים וללוות את המשתמש בכל שלב ושלב.

דוגמה לכך ניתן למצוא ב[http://www.babyworld.co.il/bba/birth/names/wizard/step1.jsp אשף לבחירת שמות לילדים], המהווה מדריך מורכב לבחירת שם התינוק.


[[קובץ:image023.jpg|center|thumb|500px|האשף לבחירת שמות לילדים]]


== מקורות == 

* [http://www.faqil.com/guides/sitemaps.html מדריך בעברית לבניית מפת אתר לבעלי אתרים - מתוך האתר faqil.com] 

* [http://carsonified.com/blog/design/sitemaps-%E2%80%93-the-good-the-bad-and-the-ugly ההיבטים החיוביים והשליליים של שילוב מפות אתר באתרים - מתוך הבלוג (באנגלית) carsonified.com]&lt;br /&gt;

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%AA%D7%A8 מהי מפת אתר? - מתוך wikipedia בעברית]&lt;br /&gt;

* [http://boxesandarrows.com/view/site_diagrams_mapping_an_information_space המלצות ושיטות לבנייה נכונה ויעילה של אתר להקלת ניווט המשתמש בו (באנגלית)] - מתוך boxesandarrows.com&lt;br /&gt;

* [http://www.jjg.net/ia/visvocab המלצות נוספות לבנייה נכונה של אתר מההיבט הניווטי (באנגלית)]&lt;br /&gt;

* [http://boxesandarrows.com/view/sitemaps_and_site_indexes_what_they_are_and_why_you_should_have_them מפות אתרים ואינדקסים - מהם ומהי החשיבות שלהם (באנגלית) - מתוך boxesandarrows.com]
&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;
{{ארכיטקטורת מידע|מוגבל}}
[[קטגוריה :ארכיטקטורת מידע]]</text>
      <sha1>mojnwcpr72ksdatn70b7ho2h02ivuub</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>167398</id>
      <parentid>167397</parentid>
      <timestamp>2022-08-28T01:40:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Billinghurst</username>
        <id>5558</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/2A0D:6FC2:5EA0:7700:2437:3B36:B121:540B|2A0D:6FC2:5EA0:7700:2437:3B36:B121:540B]] ([[User talk:2A0D:6FC2:5EA0:7700:2437:3B36:B121:540B|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:אתי י.~hewikibooks|אתי י.~hewikibooks]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12520" xml:space="preserve">{{ארכיטקטורת מידע}}
פרט לחיפוש הגלובלי, לחיפוש המקומי ולחיפוש הקונטקסטואלי, ישנן מערכות ניווט משלימות כגון מפת האתר, האינדקסים השונים והמדריכים אשר קיימים בנוסף לעמודי התוכן של האתר.


 [[קובץ:image001.png|center|thumb|400px|מערכות ניווט משלימות]]


בדומה למנגנון ה[[ארכיטקטורת_מידע/חיפוש|חיפוש]], מערכות ניווט משלימות אלו מציעות דרך נוספת להשיג אותו המידע תוך הדגשת נושא הניווט וההתמצאות באתר. לפעמים הן אפילו מהוות מרכיב קריטי בשימושיות של האתר.


'''להלן סוגי מערכות הניווט המשלימות:'''


==מפת אתר (site map)==

מפת אתר עוזרת למשתמש לנווט בצורה מהירה באתר ולהראות למשתמש את דרך הסידור וההיררכיה של האתר. כמו כן היא מאפשרת מבט כללי על האתר - ממש כמו תוכן עניינים בספר. אולם, בניגוד לתוכן העניינים יש לנו את האופציה לנווט באופן ממשי תוך כדי לחיצה על קישורים ישירים המובילים אל העמודים הרצויים.

לדוגמה, אם ניקח את אתר האינטרנט [http://www.ynet.co.il YNET], מפת האתר שלו נמצאת בעמוד נפרד והיא מכילה קישורים אל התכנים המתאימים לפי היררכיה של נושאים כלליים (ספורט, חדשות, כלכלה וכו') וכן תת נושאים בכל קטגוריה (חדשות – מבזקים, פוליטי מדיני, בארץ, בעולם, מיוחד וכו').


[[קובץ:image003.png|center|thumb|400px|מפת האתר של אתר YNET]]


בניית מפת האתר משפיעה בצורה משמעותית על השימושיות. לכן, ישנם מספר כללי אצבע שכדאי לזכור:

1. יש לדאוג שמבנה ההיררכיה של האתר יהיה ברור ומובן למשתמש כך שזה יכיר את סדר התכנים בו.&lt;br /&gt;
2. יש לספק גישה ישירה ומהירה לתכני האתר עבור משתמשים שיודעים מה הם מחפשים.&lt;br /&gt;
3. יש להימנע מעומס מידע באתר. המטרה היא לעזור למשתמש בניווט ולא להעמיס עליו ולבלבל אותו.&lt;br /&gt;

דוגמה הממחישה בצורה טובה את ההיררכיה של תכני האתר היא מפת האתר של האתר של [http://www.ikea.co.il/?catid=%7bC3FA37C4-CDC8-41D0-A411-6FE2B1B536D0%7d IKEA] :


 [[קובץ:image005m.png|center|thumb|400px|מפת האתר של אתר IKEA]]


ולבסוף, לא פחות חשוב, מפת האתר גם עוזרת למנועי החיפוש לאנדקס את כל העמודים החשובים באתר. כך משתמש אשר יחפש מושג מסוים במנוע החיפוש יוכל להגיע ישירות לעמוד הרצוי באתר.


== אינדקסים (indexes) ==

אינדקסים מאפשרים גישה בדרכים שונות, קצרות ונוחות לתוכן ספציפי באתר. האינדקסים מייצגים מילות מפתח או ביטויים בסדר אלפביתי ללא ייצוג היררכי. שלא כמו במפת אתר, היחס בין הביטויים לא מוצג, על כן האינדקסים טובים לאותם משתמשים שיודעים מה הם מחפשים. אי לכך סקירה מהירה של הרשימה האלפביתית תביא את אותם משתמשים למידע אותו הם מחפשים, ללא צורך בהבנת המקום ההיררכי של הפריט.
כך למשל, באתר סטימצקי ישנה רשימה אלפביתית לאיתור הספר הרצוי:


[[קובץ:image007.png|center|thumb|400px|אינדקס באתר סטימצקי]]
 

באתרים גדולים ומורכבים בד&quot;כ יש צורך גם במפת אתר וגם באינדקס (וכמובן גם באופציית ה[[ארכיטקטורת_מידע/חיפוש|חיפוש]]). מפת אתר מחזקת את ההיררכיה ומעודדת את המשתמש לחקור את האתר. אינדקס האתר, לעומת זאת, נמנע משימוש בהיררכיה ומקל על מציאת פריטים ידועים ורצויים. באתרים קטנים ניתן להשתמש באינדקס בלבד, ללא צורך במפת אתר.
כמו כן, ניתן אף לייעל את האינדקס על ידי ציון מספר הפריטים בכל קטגוריה.
דוגמה לכך ניתן למצוא באתר השוואת המחירים הישראלי [http://www.zap.co.il ZAP] כאשר כל קטגוריה בו מסודרת לפי סדר אלפביתי ולידה מספר המציין את כמות הפריטים באותה תת קטגוריה:


[[קובץ:image009.png|center|thumb|500px|אינדקס בתוספת מספר הפריטים בכל קטגוריה -  אתר ZAP]]
 

האתגר הגדול באינדוקס הוא להחליט מה לאנדקס – האם לאנדקס עמודים? פסקאות? קונספטים? אין תשובה מוחלטת אחת ולפעמים שילוב של שלושתם הוא הפיתרון המתאים. 
השאלה החשובה יותר היא – באילו מושגים המשתמש יבחר? (פרק מורחב בנושא זה הוא ה[[ארכיטקטורת_מידע/תוויות|תוויות]]) התשובה לשאלה זו צריכה להנחות את בניית האינדקס. כדי למצוא את התשובה צריך לדעת מהו קהל היעד ולהבין את צרכיו. אפשר ללמוד יותר על המושגים שאנשים משתמשים בהם ע&quot;י ניתוח הדו&quot;חות והאופרטורים בהם היה שימוש.
ישנן שתי דרכים ליצירת אינדקס לאתר. אם האתר קטן - ניתן ליצור את האינדקס באופן ידני מתוך הכרות עם תכני האתר וכך להחליט לאילו פריטים להפנות את הקישורים מהאינדקס. בנוסף, ישנה אופציה להשתמש לייעל את השימוש באינדקס ע&quot;י הוספת קישורים למושגים קרובים או דומים באמצעות קישורי &quot;ראה&quot; או &quot;ראה גם&quot; לצד המושגים.
כך למשל, באתר של [http://www.ima-adama.co.il אמא אדמה], באינדקס של &quot;התאמת אבנים וקריסטלים&quot; ניתן לראות כי לתכונות/בעיות/השפעות מסוימות ישנה הפנייה בעזרת &quot;ראה גם&quot; לתכונות/בעיות/השפעות דומות.


[[קובץ:image011.png|center|thumb|500px|הפניה באמצעות &quot;ראה גם&quot;]]

 
אולם, אם האתר גדול וכולל תכנים מרובים הדבר הנכון יהיה להשתמש במילון מילים מבוקר ברמת המסמך וליצור אינדקס באופן אוטומטי. באינדקס מסוג זה סביר להניח שמושגים מסוימים יפנו למספר מאמרים ולכן כדי למצוא את המידע הרצוי יש צורך בביצוע שני שלבים: בשלב הראשון המשתמש יבחר את מושג החיפוש ובשלב השני הוא יבחר מתוך רשימת המסמכים את המסמך הרלוונטי.
טריק שימושי בבניית אינדקס הוא הרוטציה, כלומר – אם ישנו ביטוי, למשל &quot;דרך ארץ&quot;, הביטוי יהיה מאונדקס גם במילה &quot;דרך&quot; וגם במילה &quot;ארץ&quot; כאשר הביטוי המלא יופיע תחת שתי המילים.כך המשתמש יוכל להגיע לביטוי דרך שתי המילים ע&quot;פ הסדר האלפביתי שלהן. אולם,  יש להימנע מאינדוקס של ביטויים שאינם שכיחים מאחר שהדבר עלול לגרום לאינדקס להיות כבד ומסורבל מאוד.


== מדריכים (guides) ==

ישנם מספר סוגים של מדריכים – החל ממדריכי טיולים, דרך מפרטים, וכלה במיקרו-פורטלים שממוקדים עבור קהל יעד מסוים, נושא מסוים או משימה. כל מדריך צריך לספק את כל הדרכים שיש לניווט והבנת תוכן האתר.
כך למשל באתר של [http://online.wsj.com/j2tour/welcome.html#mod=WSJ_footer The Wall Street Journal] ישנו מדריך אינטראקטיבי הכולל צילומי מסך, הסברים, שלבים ואופציה לעבור בין עמודיו השונים:


[[קובץ:image013.png|center|thumb|400px|מדריך אינטראקטיבי באתר The Wall Street Journal ]]


מדריכים הם בד&quot;כ כלי שימושי למשתמשים חדשים שאינם מכירים את תוכן האתר או פונקציות מסוימות בו. כמו כן, מדריכים הם לרוב בעלי ניווט ליניארי, כלומר קיים תהליך כלשהו עם שלבים. אולם, עם זאת חשוב שיהיה גם ניווט היפרטקסטואלי באתר כך שלמשתמש תהיה האופציה לעבור בין שלבי המדריך בצורה גמישה. צילומי מסך של העמודים החשובים צריכים להשתלב בטקסט המופיע במדריך ועליהם לכלול הסברים על האזורים השונים באתר אליו מפנה המדריך.

'''כללי אצבע לבניית מדריך''':

1)	המדריך צריך להיות קצר.&lt;br /&gt;
2)	בכל שלב צריכה להיות למשתמש אפשרות לצאת מהמדריך.&lt;br /&gt;
3)	ניווט בין עמוד הבית, העמוד הקודם והעמוד הבא צריך להופיע באותו מקום בכל עמוד.&lt;br /&gt;
4)	המדריך צריך להיות בנוי כך שהוא עונה על שאלות.&lt;br /&gt;
5)	צילומי מסך צריכים להיות ברורים ומוגדלים כאשר הדברים החשובים מודגשים.&lt;br /&gt;
6)	אם במדריך ישנם מספר עמודים כדאי להוסיף תוכן עניינים.&lt;br /&gt;

למרות שהמדריך לא יהיה בשימוש יומיומי על ידי כל המשתמשים – כדאי להשקיע בכל זאת מחשבה בבנייתו כך שיהיה בנוי בצורה האינטראקטיבית, המעניינת והדינמית ביותר.

== אשפים (wizards) ==

למרות שמדובר בסוג ספציפי של מדריך הוא בהחלט ראוי לציון. האשף יכול לעזור למשתמש להגדיר ולהתקין מוצרים וכן לעזור לו לנווט בין &quot;עצים&quot; מורכבים של מדריכים וללוות את המשתמש בכל שלב ושלב.

דוגמה לכך ניתן למצוא ב[http://www.babyworld.co.il/bba/birth/names/wizard/step1.jsp אשף לבחירת שמות לילדים], המהווה מדריך מורכב לבחירת שם התינוק.


[[קובץ:image023.jpg|center|thumb|500px|האשף לבחירת שמות לילדים]]


== מקורות == 

* [http://www.faqil.com/guides/sitemaps.html מדריך בעברית לבניית מפת אתר לבעלי אתרים - מתוך האתר faqil.com] 

* [http://carsonified.com/blog/design/sitemaps-%E2%80%93-the-good-the-bad-and-the-ugly ההיבטים החיוביים והשליליים של שילוב מפות אתר באתרים - מתוך הבלוג (באנגלית) carsonified.com]&lt;br /&gt;

* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%AA%D7%A8 מהי מפת אתר? - מתוך wikipedia בעברית]&lt;br /&gt;

* [http://boxesandarrows.com/view/site_diagrams_mapping_an_information_space המלצות ושיטות לבנייה נכונה ויעילה של אתר להקלת ניווט המשתמש בו (באנגלית)] - מתוך boxesandarrows.com&lt;br /&gt;

* [http://www.jjg.net/ia/visvocab המלצות נוספות לבנייה נכונה של אתר מההיבט הניווטי (באנגלית)]&lt;br /&gt;

* [http://boxesandarrows.com/view/sitemaps_and_site_indexes_what_they_are_and_why_you_should_have_them מפות אתרים ואינדקסים - מהם ומהי החשיבות שלהם (באנגלית) - מתוך boxesandarrows.com]
&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;
{{ארכיטקטורת מידע|מוגבל}}
[[קטגוריה :ארכיטקטורת מידע]]</text>
      <sha1>sjs8pop9o0j2qfz271ngr4fput3qt1s</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>