ויקיספר hewikibooks https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.10 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיספר שיחת ויקיספר קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה שער שיחת שער מדף שיחת מדף TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 1 10092 180521 165775 2026-07-08T07:53:20Z Pashute 7150 /* ויקעברית, הכרתם? */ פסקה חדשה 180521 wikitext text/x-wiki יש המון שגיאות כתיב!!! [[משתמש:Magavik19|Magavik19]] 17:10, 4 ביוני 2007 (IDT) יש בעייה קשה עם מבנה המשפטים. --[[משתמש:84.108.110.76|84.108.110.76]] 15:59, 3 באוגוסט 2007 (IDT) רואים שמי שכתב את המדריך לקח חומר כתוב באנגלית והכניס אותו לתרגות אוטומטי ב-google translator מבלי לקרוא את מה שיצא. [[משתמש:Arnonb16|Arnonb16]] 22:34, 11 באוקטובר 2008 (IST) אני אשמח לקבל לינק למקור באנגלית של המאמר כדי שיסייע לי לערוך אותו. כרגע, אינני מצליחה להבין את המשמעות שחלק מהמשפטים מנסים להעביר. --[[משתמש:Mom|Mom]] 20:05, 1 באוקטובר 2009 (IST) == משוב מ-3 במרץ 2016 == הספר נשמע כאילו תורגם ע"י תרגום מכונה, ובעיני יש למחוקו לאלתר ולתרגם מחדש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/109.64.15.160|109.64.15.160]] 19:55, 3 במרץ 2016 (IST) :לא צריך למחוק. :אפשר גם לשכתב! [[משתמש:טלנר|טלנר]] ([[שיחת משתמש:טלנר|שיחה]]) 18:46, 27 בדצמבר 2021 (IST) == ויקעברית, הכרתם? == בספר [[ויקעברית]] יש חלק נרחב ([[ויקעברית/פסודו]] ובפרט [[ויקעברית/פסודו/צלילים]]) העוסק בנושא צלילי הטבע והאדם וכניסתם לרוב המילים בשפות האנושיות בעולם. כפי שאפשר ללמוד במיוחד בשפות השמיות ומהשוואה לשפות הודו אירופיות, ובדגש על עברית וערבית ששימרו הרבה מהצלילים האלו בשורשיהן הפועליים ובשמות העצם. דוגמאות: :נשם נשף אף פה נשמה נשב נֶשֶׁף (במקרא: בריזת ערב) :רוח ריח נחר חירחר ריחרח נפח פחם (במקרא: מכשיר הפחה) נפוח פיח נחיר :ינק שקק בלע לוע מבוע בעבע הביע נביעה בועה drink חנק כד cup מקור trickle leak soak gulp drown שקע ואולי irrigate וגם גשם. :דלף דלי נפל טיפה טפטף drip drop pail drain rain :קצץ קץ קיץ (ומאלה: קצה ומוקצה - מושם בקצה) קציצה קצר חתך cut chop :רעד ברד קר cold פחד וכו' וכו' נעים להכיר. כמשה נאמר (משה פלאם, משתמש פשוט) -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ו • 10:53, 8 ביולי 2026 (IDT) g85uyjfps89jeukzbdw19f0a25mn6ui 0 31033 180520 180474 2026-07-07T21:38:23Z Na1700 25821 180520 wikitext text/x-wiki === רבי ישראל הכהן מראדין ("החפץ חיים"), בספרו "תורת הבית", פרק ד': === * עוד יש ארבעה סיבות שגורמין רפיון גדול ללימוד התורה, וסימנו מ"ר ה"עת: א) אומר מותר, דהיינו שמה שיושב בטל בביתו כל היום אינו מחשב לעון כלל. ב) רגיל, דהיינו שנעשה רגיל בענין זה כמה שנים וקשה לו לשבר הרגלו. ג) הפקר, דהיינו שרואה שדבר זה הוא הפקר לכל מכיריו ורעיו ואפילו לבעלי תורה. '''ד) שמבלה זמנו בקריאת העתונים.''' ואבארם אחת לאחת: :* ועתה נדבר אודות סיבה רביעית שהיא בשביל קריאת העתונים וכיוצא בזה. לא מיבעי [=לא צריך לומר] אם מעורב בם דברי ליצנות וכל שכן אם מעורב בו דברי מינות - בודאי אסור לקרותו, כמבואר בשו"ע או"ח סימן ש"ז סט"ו. והקובע עצמו לזה הוא ככל הקורא בספרים החיצונים המבואר עונשו הגדול בסנהדרין בפרק חלק. אלא אפילו אין בו תערובות מינות וליצנות כלל רק דברים בעלמא: מה נשמע בצרפת ואיינגלאד וכדומה - גם כן הנותן נפשו לזה ומבטל על ידי זה מדברי תורה הוא בכלל המחליף אבנים טובות של כמה אלפים רובל כסף על שטרות (שיגנאצעס) ונודע לו שהם שטרות מזויפין והוכרח לבערם מן העולם ונשאר עני ואביון והוא נוהם על נפשו איך לא נתן לבו על זה בשעת קנייתו. וככה ממש בענינינו שנוטל ימיו ושעותיו, הקצובין לו מאת השם יתברך בחסדו הגדול להטיבו באחריתו על ידי לימוד התורה וקיום מצותיה (וכמו שאמר הכתוב "ויצונו ד' לעשות את כל החקים האלה" וגו' "לטוב לנו כל הימים"), וקונה בימיו ושעותיו שטרות המזויפות אלו. דהיינו שכשישאלהו לעתיד לבוא "קרית או שנית"? יאמר "אין [=כן], קריתי ושניתי ושילשתי בכל יום כל העתונים" - אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה, מה יענה ליום הדין? מה יענה ליום התוכחה? '''*)''' [כאן הפנייה לתת-הפיסקה הבאה]. והנה באמת צריך האדם להתבונן תמיד שעיקר מושב הנפש שלו היה תמיד בעולם העליון, וכידוע שהנשמות נבראו בעת תחילת הבריאה (וכפירוש רש"י ביבמות דף ס"ג ד"ה "גוף" ואחר כך מצאתי כן במדרש) ומושבם אצל כסא הכבוד ששם הוא משכן נשמות ישראל, ורק שבא כאן לגור על זמן מועט בעולם העשיה כדי לסחור תורה ומעשים טובים, ואחר כך יחזור ויעלה אל האלקים למקומו. והנה אם אחד נוסע למדינה אחרת על הירידין הגדולים, למכור או לקנות סחורה יקרה שאינו מצוי במדינתו, ואם יבא אחד לו בעת תוקף המסחר ויאמר לו "הבט נא וקרא בעתונים שהבאתי לך ותהנה מהם" - הלא יגער בו ויאמר לו "לך מעמדי, כל רגע ורגע שאתה עומד לנגדי אתה מפסידני, האם לא ידעת שנסעתי מביתי כמה מאות פרסאות לנוד בארץ נכריה ולבוא לירידין אלו הגדולים כדי להחיות נפשות ביתי כל השנה, ועתה אתה אומר לי שאטריד נפשי בעתונים הללו". הנמשל מובן מאליו: הנפש מושבו למעלה בצרור החיים בבחינת תושב, כדכתיב "גר" וכו' "תושב ככל אבותי", אך כדי שלא יהנה תמיד בחנם מנהמא דכסופא [=לחם של בושה] - הורד פה לארץ על זמן מועט לגור שם (והוא עתה רק בחינת "גר בארץ נכריה") כדי לסחור תורה ומעשים טובים כנזכר למעלה - והיצר מסיתו ליתן חלק מזמן חייו על העתונים הרבים, וכיוצא בזה מדברים כאלו שאינם רק לבלות הזמן - צריך לגעור בו ולומר לו "האם לא ידעת כי הורדתי כמה מאות אלפים פרסאות ממקום מושבי (היינו מעולם הבריאה לעולם היצירה ומשם לעולם הגלגלים ומשם לעולם העשיה ומשם לארץ) על זמן מועט פה כדי לסחור פה סחורה אשר על ידה ייטיב לי לנצח ואתה מטרידני בהבלים כאלו, מה אשיב שולחי דבר כי אשוב ריקם אל ביתי"? ובזה נבין מה שאמר הכתוב אצל משה רבינו עליו השלום "אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי" וגו': ולכאורה היה לו לקרות שם הראשון אליעזר על הנס, ועוד מה תועלת במה שאמר "גר הייתי" וגו'? אכן לפי דברינו יומתק מאד: לפי שבא ליתרו ועדיין יתרו לא נתגייר, ובודאי עדיין לא היו מעשיו טהורים כלל מדאמר [=מכיוון שאמר] אחר כך "עתה ידעתי כי גדול ד' מכל האלקים", מכלל דמעיקרא [=מכאן נשמע שמההתחלה] קודם שבירר לו משה רבינו עליו השלום לא ידע, והיה מתיירא משה שלא ילמוד ממעשיו, ולכן קרא שם בנו גרשם כי "גר הייתי", לקבוע בנפשו כי פה בארץ הוא רק בבחינת "גר בארץ נכריה", ועתיד לשוב למקורו בצרור החיים ששם הוא בבחינת תושב ככל אבותיו, כדכתיב "גר אנכי עמך תושב ככל אבותי", "ועל כן צריך אני לזהר מאוד במעשי". ::* '''*)''' והנה ידוע מה שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו בכל מיני ערמה להפילו ברשתו" (ובדרך רמז נאמר עליו בתורה "והנחש היה ערום מכל חית השדה"), וידוע שהזמן הוא יקר המציאות שבו יוכל האדם לחשוב בנפשו איך להטיב לעצמו לנצח. והתבונן היצר הרע איך לגזול ממנו זה הזמן: מתחלה מסיתו ליטול כמה עסקים תחת רשותו ולהטריד נפשו בם חלק גדול מן היום, היפך מה שאמרו לנו רבותינו הקדושים דורשי טובתינו האמיתית "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה". ופן ישאר לו עוד זמן מסיתו עוד לעשן הרבה בפאפיראסן (והיום נעשה חדשות בארץ שכל אחד הוא בעל מלאכה לעצמו לעשות פאפיראסן ולהטיל בעצמו הטאבק לתוכן), שזה נוטל חלק גדול מן החיים. ופן ישאר לו עוד מעט זמן מסיתו עוד ליטול עתונים תחת ידו, ולהתבונן על כל המדינות בשריהם ומלכיהם ומצבם ומעמדם, ולא די לו דף אחד בשבוע כי אם דף אחד גדול על כל יום ויום כדי שלא ישאר לו אף רגע זמן ביום להתבונן על נפשו. והנה בדרך כלל מתנהג היצר עם האדם כמו חבר גנבים: בעת שהוא רוצה ליטול מכיס בעל הבית וירא פן ירגיש בדבר - מצטייר לפניו כמו אחד ממכיריו ומטריד עליו בענינים אחרים - ובתוך כך נוטל מאתו מעותיו. כן עושה היצר הרע: מטריד עליו מאד ומאוד כדי שלא ירגיש במה שבאמצע נוטל חיות נפשו ממנו. והנה על זה וכיוצא בזה אמר הכתוב "עד מתי פתיים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם" (שם פתי מונח על מי שמתפתה לעשות דבר שאיננו לטובתו כלל), ורוצה לומר "עד מתי תתפתו לעצת היצר הרע המפתה אתכם לאט לאט עד שלבסוף הוא גוזל מכם כל זמני חייכם" וכנ"ל. ואמר "תאהבו פתי": "שכל כך הוא ממתיק לכם את פיתויו עד שאתם בעצמיכם מקבלים את פיתויו ברצון גמור ובאהבה לזה", כי באמת יש הבדל גדול בין העושה עון בהכרח, או על כל פנים בשגגה, ובין העושהו באהבה וברצון. ולכן מסיים עוד "ולצים לצון חמדו להם", ורוצה לומר שמרוב הרגלו בליצנות ממשיך על נפשו כח הטומאה לעון זה עד שמשתוקק וחומד להתלוצץ יותר ויותר. וזהו שאמרו חז"ל ביומא דף ל"ט על הפסוק "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם - המטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה", עיין שם. ולכן השומר נפשו יזהר מאוד שלא להרגיל עצמו בזה כדי שלא יקבע היצר הרע דירתו אצלו. === הרמח"ל, בספרו "מסילת ישרים", פרק ה': === * הנה מפסידי המדה הזאת ומרחיקיה הם שלושה: '''האחד - הוא הטפול והטרדה העולמית.''' השני - השחוק והלצון. השלישי - החברה הרעה. ונדבר בהם אחד לאחד. :* הנה הטיפול והטרדה כבר דברנו מהם למעלה, כי בִהיות האדם טרוד בעניני עולמו, הנה מחשבותיו אסורות בזקי המשא אשר עליהם, ואי אפשר להם לתת לב אל המעשה. והחכמים עליהם השלום בראותם זה אמרו "הוי ממעט בעסק ועסׂק בתורה" (אבות ד, י). === הרמח"ל, בספרו "מסילת ישרים", פרק י"ג: === * ותראה כי זאת היא תחבולה גדולה לאדם למען הנצל מיצרו, כי כיון שבהיותו בפרק העבירה קשה עליו לנצחו ולכבוש אותו, על כן צריך שעודנו רחוק ממנה ישאיר עצמו רחוק כי אז יהיה קשה ליצר לקרבו אליה. [[קטגוריה:התמכרות]] [[קטגוריה:התמכרויות]] [[קטגוריה:מסך]] [[קטגוריה:מסכים]] [[קטגוריה:תחלואה כפולה]] [[קטגוריה:טלוויזיה]] [[קטגוריה:סמארטפון]] [[קטגוריה:פלאפון]] 67ff4hamnmncvr7iqabjv65rdlhr3qc 1 31039 180522 2026-07-08T09:24:05Z Pashute 7150 /* הרהורים מתוך שתי שיחות */ פסקה חדשה 180522 wikitext text/x-wiki == הרהורים מתוך שתי שיחות == שתי שיחות: האחת עם הויקיספר על צלילי שפות חדשות, ועם גמיני על מקור השמות הלטיניים של אברי הפה ליצירת צלילי הפה בחיך הקדמי אלוויאולרי ובחיך העליון האמצעי (משום מה זה הזכיר להם נגיעה בפרי הענב) האובולרי. (לעומת וולרי - שפירושו "בהקשר לכף היד או לכף הרגל") מתוך שיחה א :נשם נשף אף פה נשמה נשב נֶשֶׁף (במקרא: בריזת ערב) :רוח ריח נחר חירחר ריחרח נפח פחם (במקרא: מכשיר הפחה) נפוח פיח נחיר :ינק שקק בלע לוע מבוע בעבע הביע נביעה בועה drink חנק כד cup מקור trickle leak soak gulp drown שקע ואולי irrigate וגם גשם. :דלף דלי נפל טיפה טפטף drip drop pail drain rain :קצץ קץ קיץ (ומאלה: קצה ומוקצה - מושם בקצה) קציצה קצר חתך cut chop :רעד ברד קר cold פחד וכו' וכו' ----- שיחה ב: כד was a good one. קש - would be except ifs from the KTz words like קצר, חתך, קצץ, קופיץ, גבבה, קיץ, קץ, קציצה, ומשם: מוקצה, קצה, גשם, קטב, שלג, שוקק, ינק, חנק, הביע, בעבע, מבוע, בועה, השתנק, שקע, g/k/q: gulp, drown, drink, soak, liquid, leak, irrigate, trickle, dr/p/rn: drip, drop, דלף, טפטף, rain, drain, straw, עד כאן -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ו • 12:24, 8 ביולי 2026 (IDT) s8zjjmnx64rap3ttwr3gfwrnd8wtkz8 180523 180522 2026-07-08T09:39:48Z Pashute 7150 /* הרהורים מתוך שתי שיחות */ עימוד, פיסוק והוספת מילים 180523 wikitext text/x-wiki == הרהורים מתוך שתי שיחות == שתי שיחות: האחת עם הויקיספר על צלילי שפות חדשות, ועם גמיני על מקור השמות הלטיניים של אברי הפה ליצירת צלילי הפה בחיך הקדמי אלוויאולרי ובחיך העליון האמצעי (משום מה זה הזכיר להם נגיעה בפרי הענב) האובולרי. (לעומת וולרי - שפירושו "בהקשר לכף היד או לכף הרגל") מתוך שיחה א :נשם נשף אף פה נשמה נשב נֶשֶׁף (במקרא: בריזת ערב) :רוח ריח נחר חירחר ריחרח נפח פחם (במקרא: מכשיר הפחה) נפוח פיח נחיר - מילות נשיפה ואש: ash fire בער burn להב להט hot huff puff heat flow blow :ינק שקק בלע לוע מבוע בעבע הביע נביעה בועה drink חנק כד cup מקור trickle leak soak gulp drown שקע ואולי irrigate וגם גשם. :דלף דלי נפל טיפה טפטף drip drop pail drain rain :קצץ קץ קיץ (ומאלה: קצה ומוקצה - מושם בקצה) קציצה קצר חתך cut chop hit :רעד ברד קר cold froze פחד ירא קפא shiver וכו' וכו' ----- שיחה ב: :כד was a good one. :קש - would be except its from the KTz words like :קצר, חתך, קצץ, קופיץ, גבבה, קיץ, קץ, קציצה, ומשם: מוקצה, קצה, גשם, קטב, שלג, שוקק, ינק, חנק, הביע, בעבע, מבוע, בועה, השתנק, שקע, :ג/כ/ק g/k/q: gulp, drown, drink, soak, גliquid, leak, irrigate, trickle, :dr/p/rn: drip, drop, דלף, טפטף, rain, drain, straw, עד כאן -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ו • 12:24, 8 ביולי 2026 (IDT) kt2k4t6ubt60jlthso1tlpfu7re4eqh