ויקיספר hewikibooks https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.3 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיספר שיחת ויקיספר קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה שער שיחת שער מדף שיחת מדף TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 10860 181102 123319 2026-11-05T12:34:16Z Jcb 26000 181102 wikitext text/x-wiki {{ספר חלקי|הערה=העבודה הראשונית היא תרגום מהויקי האנגלי. את הפרקים הקיימים כבר ניתן להרחיב.}} [[תמונה:LaTeX logo.svg|שמאל|200px]] לאטך היא מערכת עיצוב מסמכים חופשית, הפופולרית בעיקר בתחומי המדעים. לאטך הינה מערכת עיצוב מסמכים לוגית. בניגוד למעבד תמלילים (כמו זה של [[אופן אופיס]] או של MS-Office), קובץ המקור של לאטך הוא קובץ טקסט פשוט, אשר המחשב צריך להדר לפני ההצגה. עם התקנה בסיסית של לאטך תוכלו לעצב בקלות עבודות הגשה, מכתבים, דוחות, ספרים, תזות, מאמרים ועוד. הכתיבה בלאטך דומה לשפת תכנות: הכותב אומר מה הוא רוצה (לשם כך צריך לדעת מספר פקודות), היכן וכיצד, והתוכנה מסדרת את המסמך בשבילו. {{תוכן עניינים| * [[/הקדמה/]] * [[/התקנה/]] * [[/ברוכים הבאים ללאטך/]] * [[/עקרונות/]] * [[/מבנה המסמך/]] * [[/שגיאות ואזהרות/]] * [[/יצירת כותרת/]] * [[/טבלאות/]] * [[/ייבוא גרפיקה/]] * [[/עיצוב/]] * [[/רשימות/]] * [[/הגדרת עמוד/]] * [[/נוסחאות/]] * [[/ניהול ביבליוגרפיה/]] * [[/מכתבים/]] * [[/גופנים/]] * [[/עברית/]] * [[/כתיבה בשפות זרות/]] * [[/רב לשוניות/]] * [[/התאמה אישית של לאטך/]] * [[/כתיבה מרובת משתתפים/]] * [[/ייצוא לפורמטים אחרים/]] * [[/מאקרואים/]] * [[/מסמכי לאטך לדוגמה/]] }} ==לקריאה נוספת== <div style="direction: ltr;"> * David F. Griffins, Desmond J. Higham, ''learning LaTeX'', 1997 * Nicholas J. Higham, ''Handbook of Writing for the Mathematical Sciences'', SIAM, Philadelphia, PA, 1993. {{ISBN|0-89871-314-5}} * Leslie Lamport, ''LaTeX: A Document Preparation System'', 2nd Edition, Addison-Wesley, Reading, MA, 1994. {{ISBN|0-201-52983-1}} </div> ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=LaTeX|ויקישיתוף=Category:LaTeX|שם ויקישיתוף=לאטך}} * [http://www.latex-project.org/ אתר הבית] של הפרויקט. * [http://ctan.tug.org/tex-archive/info/lshort/english/lshort.pdf מדריך מקיף ללאטך] (אנגלית). * [http://web.archive.org/web/20131008190243/http://ae-www.technion.ac.il/InfoPages/latex/ms_free_thesis/ms_free_thesis.pdf סקירת לאטך], באתר הפקולטה לאוירונוטיקה, טכניון. [[קטגוריה:לאטך|*]] [[en:LaTeX]] [[de:LaTeX-Kompendium]] [[es:Manual de LaTeX]] [[fr:Programmation LaTeX]] [[ja:TeX/LaTeX入門]] [[nl:LaTeX]] [[pl:LaTeX]] nwtkzgtqnuhx8087rvykvkpzis7br49 0 15920 181105 73356 2026-11-05T12:37:05Z Jcb 26000 181105 wikitext text/x-wiki בוגרי אוניברסיטה במדעים מדויקים ובהנדסה הורגלו לחשיבה "פרוצדורלית" או "פונקציונלית" בכל הנוגע לתכנות. האשמה המרכזית נופלת על השילוב ה"הרסני" של שתי תופעות: # סטודנטים נדרשים ללמוד ולהבחן בקורס ב[[שפת C]], ללא אזכור הייחוד של [[C++]] על פני שפת C. # בהמשך הלימודים, מתרחש לרוב מעבר הדרגתי למטלאב, בו הסטודנטים מיישמים את התפישה הפרוצדורלית שלהם (למרות שמטלאב היא מונחית-עצמית באופן מלא). בשנים האחרונות חלו מספר תמורות בסילבוסים באוניברסיטאות השונות, אך עד ששינוי זה יהיה רלוונטי לסביבה הקרובה של מעבדת מחקר (או כדומה) יקח עוד זמן. המתכנת [[w:en:Niklaus Wirth|Niklaus Wirth]] מתאר בספרו ''Algorithms + Data Structures = Programs'' את ההבדל המהותי בין התכנות הסדרתי (כמו למשל בשפת C) לבין התכנות המונחה עצמים (כמו למשל C++, פייתון ועוד): * בתכנות שאינו מונחה עצמים, ה"שיטות" (פונקציות) מופרדות ממבני הנתונים במובן שהם "מאוחסנים" בנפרד: לדוגמה, תחילה קוראים נתונים מקובץ למשתנים, ולאחר מכן מעבירים את המשתנים לפונקציות. * בתכנות מונחה עצמים, הן השיטות והן מבני הנתונים מאוגדים יחד תחת קורת הגג של ה'''אוביקט'''. הדינמיקה בתוך האוביקט גם היא, כמובן, מורכבת מהעברת משתנים לפונקציות, אך כאן הפונקציות הן חלק מהאוביקט. לדוגמה, נניח שלרשותנו מערך חד-ממדי בשם A. להלן פקודות למיון המערך, בשני המקרים: <div style="text-align: center;"> {| class="wikitable" border="1" ! תכנות שאינו מונחה עצמים ! תכנות מונחה עצמים |- | style="direction:ltr;" | a = sort(a) '''''או''''' sort(&a) | style="direction:ltr;" | a.sort() |} </div> כעת נניח שיש לנו שלושה טיפוסי נתונים a,b,c כאשר a הוא מערך מספרי רגיל כנ"ל, b הוא רשימה של עצים בינאריים, ו-c הוא עוד מבנה מורכב כלשהו (מי יודע אם תצטרכו בעתיד להרחיב את התוכנה למבני נתונים חדשים?). בעוד ששיטת המיון של a היא טריוויאלית (סדר עולה), נניח ששיטת המיון של b כוללת חישוב מורכב כלשהו, שתוצאתו (התלויה בזמן) מכתיבה את אופן המיון. בדומה בנוגע ל-c. כעת נניח ש-data הוא רשימה המכילה את a,b,c וכו', אפילו אלף איברים, כל אחד מסוג שונה (מערך, עץ, ...) וברצונכם למיין את כולם: <div style="text-align: center;"> {| class="wikitable" border="1" ! תכנות שאינו מונחה עצמים ! תכנות מונחה עצמים |- | style="text-align:left; direction:ltr;" | <source lang="python"> for i in length(data): if type(data[i])==array: data[i] = sort_array(data[i]) elif type(data[i])==btree: data[i] = sort_tree(data[i]) else: data[i] = special_sort(data[i]) </source> | style="direction:ltr;" | <source lang="python"> for i in length(data): data[i].sort() </source> |} </div> במקרה המונחה עצמים, הממשק (interface) לכל אוביקט הוא '''עקבי''' ומתבצע ע"י השגרה sort אשר מיושמת בתוך כל אוביקט בנפרד, בניגוד למקרה האחר, בו יש צורך לקרוא כל פעם לפונקציה אחרת. לכל הדעות, השימושיות במקרה המונחה עצמים גבוהה יותר. ==לקריאה נוספת== # Wirth, Niklaus, '''[http://portal.acm.org/citation.cfm?id=540029 Algorithms + Data Structures = Programs]''', Prentice Hall, 1976, {{ISBN|978-0130224187}}. # White G., Sivitanides M., '''[http://www.springerlink.com/content/bh72547760455561/ Cognitive Differences Between Procedural Programming and Object Oriented Programming]''', 2005. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=en:Algorithms + Data Structures = Programs|שם ויקיפדיה=Algorithms + Data Structures = Programs}} [[קטגוריה:פייתון בסביבה המדעית|חשיבה מונחית עצמים]] tr7rmlnd2i9d3kv9pytlcuig51k27jb 0 18222 181101 140658 2026-11-05T12:31:26Z Jcb 26000 181101 wikitext text/x-wiki '''אוטומטים ושפות פורמליות''' הוא קורס שנלמד כחלק מלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב. סיכומי ההרצאות להלן מבוססים על קורס של פרופ' Amit Sahai, שלמעשה מבוסס על קורס ישן יותר של פרופ' Michael Sipser. מרבית הרעיונות מופיעים גם בספר של סיפסר "Introduction to the Theory of Computation". {{תוכן עניינים| * [[אוטומטים ושפות פורמליות/מבוא|מבוא]] * [[אוטומטים ושפות פורמליות/שפות פורמליות|שפות פורמליות]] * [[אוטומטים ושפות פורמליות/אוטומט סופי דטרמיניסטי|אוטומט סופי דטרמיניסטי]] * [[אוטומטים ושפות פורמליות/אוטומט סופי לא דטרמיניסטי|אוטומט סופי לא דטרמיניסטי]] * [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות רגולריות|תכונות של שפות רגולריות]] ** [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות רגולריות/סגירות תחת פעולות שונות|סגירות תחת פעולות שונות]] ** [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות רגולריות/למת הניפוח לשפות רגולריות|למת הניפוח לשפות רגולריות]] ** [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות רגולריות/משפט מיהיל-נרוד|משפט מיהיל-נרוד]] * [[/ביטויים רגולריים/]] * [[/אוטומט מחסנית/]] * [[/דקדוקים חסרי הקשר/]] * [[/תכונות של שפות חסרות הקשר/]] ** [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות חסרות הקשר/תכונות סגור|סגירות תחת פעולות]] ** [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות חסרות הקשר/למת הניפוח לשפות חסרות הקשר|למת הניפוח לשפות חסרות הקשר]] ** [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות חסרות הקשר/צורות נורמליות לדקדוקים חסרי הקשר|צורות נורמליות לדקדוקים חסרי הקשר]] ** [[אוטומטים ושפות פורמליות/תכונות של שפות חסרות הקשר/דו-משמעות|דו משמעות]] }} == רקע נדרש== אמנם הקורס מיועד לקהל ללא ידע רב במדעי המחשב, עם זאת, נדרשת הבנה מתמטית של הנושאים הבאים: * [[תורת הקבוצות]] ומושגים בסיסיים בתורת הקבוצות. * קבוצות אינסופיות, מושג האינסוף. * [[מבוא למתמטיקה אוניברסיטאית|"בגרות מתמטית"]], למשל, שליטה ב[[מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/אינדוקציה מתמטית|אינדוקציה מתמטית]] ושיטות הוכחה (הוכחה בשלילה, וכו'). ==לקריאה נוספת == <div class="mw-content-ltr"> * Michael Sipser, "''Introduction to the Theory of Computation''", (2nd Ed.) 2006, {{ISBN|0-534-95097-3}} * John Hopcroft, Jeffrey Ullman, "''Introduction to Automata Theory, Languages, and Computation''", 1979, {{ISBN|0-201-02988-X}} </div> [[קטגוריה:אוטומטים ושפות פורמליות|*]] 3papvqd2pjum5tcbku4ri5bg9a20fh2 0 19094 181103 147209 2026-11-05T12:35:42Z Jcb 26000 181103 wikitext text/x-wiki התמרת לפלס היא התמרה מוכרת מאוד ונפוצה בהנדסה. התמרת לפלס הינה מהצורה: <math>\ \mathcal{L}\left[f(x)\right] = F(p) = \int\limits_0^{\infty} e^{-px}f(x)\mathrm{d}x</math> היתרונות בהתמרה זו הינם: * השילוב הקל של תנאי התחלה בתהליך הפתרון שהיא מאפשרת. * קיימת ספרות נרחבת עם טבלאות התמרות מפורטות. החסרונות בהתמרה הינם: * מתאימה רק לבעיות תנאי התחלה (כלומר כאשר ערך הפונקציה ונגזרותיה נתונות בזמן t=0). * על מנת להגיע לפתרון במשתנים המקוריים לעתים דרוש לבצע התמרה הפוכה שאינה שגרתית, שתהיה מלווה במציאת שאריות וכיו״ב. ==השיטה== השיטה, בדומה לכל השיטות האינטגרליות, מתבססת על ההנחה כי ניתן לשנות סדר בין גזירה לאינטגרציה ושמשתנה ההתמרה מתפקד כפרמטר, כלומר שמתקיים: <math>\ \mathcal{L}\left[ \frac{\partial^2 u(x,t)}{\partial^2 x} \right] = \int\limits_0^{\infty} e^{-pt}\frac{\partial^2 u(x,t)}{\partial^2 x} \mathrm{d}t = \frac{\mathrm{d^2}}{\mathrm{d}x^2} \int\limits_0^{\infty} e^{-pt} u(x,t) \mathrm{d}t = \frac{\mathrm{d^2}U(x,p)}{\mathrm{d}x^2} </math> ==דוגמאות== ===בעיית גלים במיתר חצי־אינסופי=== נתונה בעיית תנאי־ההתחלה הבאה: <math>\ \begin{cases} u_{tt}=u_{xx},\ x>0 \\ u(x,0)=u_t(x,0)=0 \\ u(0,t) = t \end{cases} </math> נפעיל את ההתמרה על המשתנה t (שבו נתונים תנאי ההתחלה) בשני האגפים ונקבל: <math>\ p^2U(x,p) - p\overbrace{u(x,0)}^{=0} - \overbrace{u_t(x,0)}^{=0} = U''(x,p)</math> כלומר קבלנו מד"ר פשוטה בפונקציה U ובמשתנה x: <math>\ U'' -p^2 U = 0 \quad\Rightarrow\quad U(x,p)=A(p)e^{px} + B(p)e^{-px}</math> על מנת למצוא את המקדמים (התלויים ב-p!) צריך: # להבטיח ש-U חסומה, ולכן דרוש לאפס את A. # להתמיר את תנאי השפה: <math>\ U(0,p)=\mathcal{L}[u(0,t)]=\frac{1}{p^2} =B(p)</math> כך שהפתרון הוא: <math>\ U(x,p) = \frac{1}{p^2}e^{-px}</math> לבסוף נבצע התמרת לפלס הפוכה כדי לחזור למישור הזמן: <math>\ \mathcal{L}^{-1}[U(x,p)] = u(x,t) = t-x</math> למעשה הפתרון הקפדני יותר הוא <math>\ u(x,t)=H(t-x)\cdot(t-x)</math> כאשר H היא פונקצית המדרגה של Heaviside, והיא נמצאת בפתרון מכיוון שתחום הבעיה הוא x>0. ===בעיית גלים במיתר סופי=== נתונה בעיית תנאי־ההתחלה הבאה: <math>\ \begin{cases} u_{tt}=c^2 u_{xx},\ 0\le x\le l \\ u(x,0)=u_t(x,0)=0 \\ u(0,t) = g(t),\ u(l,t)=0 \end{cases} </math> בדומה למקרה הקודם, נפעיל התמרת לפלס על המשתנה שבו נתונים תנאים ב-0, כלומר המשתנה t, ונקבל את המד"ר הבאה: <math>\ U'' -{p^2\over c^2} U = 0 \quad\Rightarrow\quad U(x,p)=A(p)e^{{p\over c}x} + B(p)e^{-{p\over c}x}</math> על מנת למצוא את המקדמים (התלויים ב-p!) צריך להשתמש בשני תנאי השפה הנתונים (כאן לא ניתן להשתמש בטיעון החסימות מכיון שהבעיה מוגבלת לתחום סופי): <math>\ \left\{\begin{array}{ll} U(0,p)=G(p): & A(p)+B(p)=G(p) \\ U(l,p)=0: & A(p)e^{{p\over c}l} + B(p)e^{-{p\over c}l}=0 \end{array}\right. </math> ביצוע מספר מניפולציות אלגבריות יביאו לתוצאה: <math>\ U(x,p)=G(p)\frac{\sinh\left[ \frac{p}{c}(l-x) \right]}{\sinh\left( \frac{p}{c}l \right)}</math> כעת נותר לבצע התמרת לפלס הפוכה על הביטוי שלעיל. ע"פ תכונת הקונבולוציה, ההתמרה ההפוכה הינה: <math>\ u(x,t)=g(t)*\mathcal{L}^{-1} \left\{ \frac{\sinh\left[ \frac{p}{c}(l-x) \right]}{\sinh\left( \frac{p}{c}l \right)} \right\}</math> {{תזכורת|ויקיפדיה: [[w:משפט השאריות|משפט השאריות]]}} כך שעלינו למצוא את התמרה ההפוכה של הגורם הימני בלבד (הפונקציה הכללית g נתונה בבעיה). נשתמש לצורך כך במשפט השאריות של קושי: <math>\ \mathcal{L}^{-1}\left\{F(p)\right\} = \frac{1}{2\pi i}\int\limits_{c-i\infty}^{c+i\infty} F(p)e^{pt}\mathrm{d}p = \sum\limits_{k=1} \operatorname{Res}\left[F(p)e^{pt},p_k\right]</math> הקטבים של הפונקציה הם האפסים של <math>\ \sinh(pl/c)</math> כלומר: <math>p_k=\pm \pi i {c\over l}k</math>. לצורך חישוב הקטבים ניזכר במשפט מאנליזה מרוכבת שעל פיו הקטבים של מנת־פונקציות מתקבלים מתוך חלוקת המונה בנגזרת המכנה (בתנאי שאינה אפס שם): <math> \operatorname{Res}\left\{ \frac{f_1(z)}{f_2(z)},z_p \right\} = \frac{f_1(z_p)}{f_2^{\prime}(z_p)}</math> כך שמתקבל: <math> \operatorname{Res}\left[F(p)e^{pt},p_k\right] = -i{c\over l}\sin\left( \pi k\frac{x}{l} \right)e^{i\pi k\frac{c}{l}t}</math> בסה״כ, ע״י שימוש בזהות <math>\ \sin(x)=\tfrac{i}{2}(e^{-ix}+e^{ix})</math> ובסימטריה של הקטבים מתקבל: <math> f(x,t)=\mathcal{L}^{-1}\left\{F(p)\right\} = 2{c\over l}\sum\limits_{k=1}^{\infty} \sin\frac{\pi k x}{l}\sin\frac{\pi k ct}{l}</math> ולכן התשובה הסופית הינה הקונבולוציה: <math>\ u(x,t) = \int\limits_0^t g(t-\tau)f(x,\tau)\mathrm{d}\tau = 2{c\over l}\sum\limits_{k=1}^{\infty} \sin\frac{\pi k x}{l} \int\limits_0^t g(t-\tau)\sin\frac{\pi k c\tau}{l}\mathrm{d}\tau</math> ראו גם [[משוואות דיפרנציאליות חלקיות/התמרות אינטגרליות/התמרת פורייה#בעיית גלים במיתר סופי|פתרון הבעיה בעזרת התמרת פוריה]]. ==לקריאה נוספת== * פרק 5: Partial Differential Equations (עמ׳ 175) בספר: Schiff, Joel L., The Laplace transform: theory and applications, Springer-Verlag, 1999, New York {{ISBN|0387986987}}. * טבלאות Laplace Transforms בספר [http://people.math.sfu.ca/~cbm/aands/toc.htm Abramowitz, M., Stegun I., Handbook of Mathematical Functions]. [[קטגוריה:משוואות דיפרנציאליות חלקיות]] 011xdmydcv4pgf3wcanv25sjlzxmb8h 0 19564 181106 166127 2026-11-05T12:37:54Z Jcb 26000 181106 wikitext text/x-wiki תורת החישוביות היא הבסיס המתמטי העוסק במודלי חישוב שונים, יכולתיהם, מגבלותיהם, והמשאבים הנדרשים. ניתן לראות בתורה זו המשך טבעי של מודלי החישוב (המוגבלים) אשר הוצגו ב[[אוטומטים ושפות פורמליות]]. ספר זה מבוסס על הקורס המתאים בטכניון, אך אינו נאמן למקור ומכיל נושאים נוספים (וכן משמיט מספר נושאים מתקדמים). {{תוכן עניינים| * [[תורת החישוביות/מבוא|מבוא]] * [[תורת החישוביות/מכונת טיורינג|מכונת טיורינג]] * [[תורת החישוביות/שקילות מודלי חישוב|שקילות מודלי חישוב]] * [[תורת החישוביות/מכונת טיורינג אוניברסלית|מכונת טיורינג אוניברסלית]] * [[תורת החישוביות/מודל לבעיות הכרעה|מודל לבעיות הכרעה]] * [[תורת החישוביות/כריעות שפות|כריעות שפות]] ** [[תורת החישוביות/כריעות שפות/קיום שפות שאינן כריעות|קיום שפות שאינן כריעות]] ** [[תורת החישוביות/כריעות שפות/רדוקציה חישובית|רדוקציה חישובית]] ** [[תורת החישוביות/כריעות שפות/משפט רייס|משפט רייס]] ** [[תורת החישוביות/כריעות שפות/אי-הפרדתיות רקורסיבית|אי-הפרדתיות רקורסיבית]] * [[תורת החישוביות/משפט הרקורסיה|משפט הרקורסיה]] * [[תורת החישוביות/סיבוכיות קולמוגורוב|סיבוכיות קולמוגורוב]] ** [[תורת החישוביות/סיבוכיות קולמוגורוב/יישומי אי-דחיסות|יישומי אי-דחיסות]] ** [[תורת החישוביות/סיבוכיות קולמוגורוב/הסתברות אוניברסאלית|הסתברות אוניברסאלית]] * [[תורת החישוביות/בעיות זיהוי ובעיות חיפוש|בעיות זיהוי ובעיות חיפוש]] }} ==לקריאה נוספת== <div class="mw-content-ltr"> * Michael Sipser, "''Introduction to the Theory of Computation''", (2nd Ed.) 2006, {{ISBN|0-534-95097-3}} * John Hopcroft, Rajeev Motwani, Jeffrey Ullman, "''Introduction to Automata Theory, Languages, and Computation''", 2nd Edition, 2000, {{ISBN|0-201-44124-1}} * Christos H. Papadimitriou, "''Computational Complexity''", 1994, {{ISBN|0-201-53082-1}} </div> * עודד גולדרייך, "''מבוא לתורת החישוביות''" [[קטגוריה:תורת החישוביות|*]] 1yklkl4z7appopugda8qnxx2xpoy4hh 0 19893 181104 155811 2026-11-05T12:36:34Z Jcb 26000 181104 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Solaris, various editions 02.jpg|שמאל|ממוזער|הוצאות שונות של סולאריס]] ==סקירה== * כריס קלווין, פסיכולוג נחשב, נקרא לכוכב הלכת המסתורי סולאריס על מנת לסייע למשלחת המדעית שממוקמת שם כבר מזה זמן־מה. בהגיעו, הוא מגלה שהמדען שקרא לו התאבד, כי שני המדענים הנוספים מתבודדים בחדריהם, וכי ברחבי תחנת החלל מסתובבות "רוחות רפאים". * בכוכב הלכת ישנו אוקיינוס, שהוא למעשה ישות תבונית אשר, אשר מתחוללות בו תופעות בלתי־שגרתיות לצופה הארצי, שלא ניתנות להבנה על ידי בני אדם. * מתקבל הרושם כי האוקיינוס דולה מראשי הנוכחים זכרונות כואבים על מכריהם שנפטרו זה מכבר, והופך אותם למציאות. * האקספוזיציה הינה הדרגתית והקורא מקבל מידע רק דרך עיניו של קלווין. * הספר מסתיים ללא קביעה חד משמעית באם החוקרים שבים לכדור הארץ. ==על־אודות סולאריס== * כוכב לכת החג סביב שתי שמשות – אחת כחולה ואחת אדומה – במסלול יציב (בניגוד לתאוריות המדעיות שגרסו כי על הכוכב ליפול לתוך אחת השמשות בשלב כלשהו). * רובה של סולאריס מכוסה באוקיינוס, ויש איים מעטים ושטוחים המפוזרים בצורה לא סדירה בחצי הכדור הדרומי. * האוקיינוס מסוגל לפעילות מכוונת בקנה מידה אסטרונומי – ויסות ישיר של תכונות הזמן והמרחב סביבו. * מעולם לא התקבלו מן האוקיינוס שתי תגובות זהות על אותם הגירויים. ==רעיונות== * הסקרנות האנושית היא כוח מניע חזק, לעתים אף סיזיפי, אשר מסוגלת לגבור על המכשולים בדרך אל הידיעה. ** "... התנסיצי בפעם המי יודע כמה באותה תחושת פליאה... משום מה נראו לי פתאום חסרי כל חשיבות הן נסיבות מותו המסתורי של גיבריאן והן העתיד הלא ברור המצפה לי. כל כולי שקעתי באותה מפה מטילת אימה." (עמ׳ 32, כתר 2003) * האדם מעלה על נס את המוח האנושי, וכל פגיעה באידאל הזה נתקלת בהתנגדות ובהכחשה. ** כל אנשי צוות המחקר מנסים להתחמק מלהודות שפוקדות אותן הזיות מסתוריות (רק קלווין, בשלב מאוחר יותר, מדבר על כך באופן גלוי). ** "המחשבה שהשתגעתי הרגיעה אותי." (עמ׳ 57, כתר 2003) – פתרון "רציונלי" קל ש"מסביר" את מה שהמוח אינו מסוגל להבין. * מדע בכלל והחיפוש אחר ישויות תבוניות מחוץ לכדור הארץ בפרט, הם מסווה לפולחן דתי של החברה המודרנית. ** "הסולאריסטיקה אינה אלא התחליף לדת של עידן החלל. זוהי אמונה במסווה של מדע. אותו 'מגע' או 'קשר', שהוא יעדה הסופי, הנו מעורפל ושרוי בחשכה לא פחות מביאת המשיח או התגלות הקדושים. המחקר אינו אלא פולחן דתי המשתמש במנחים מדעיים." (עמ׳ 199, כתר 2003) ** "הם מייחלים [...] להתגלות אשר בעקבותיה יוכלו להבין את עצם הקיום האנושי! [...] התקווה לגאולה." (עמ׳ 200, כתר 2003) * אין ביכולתו של האדם לבצע תצפיות אוביקטיביות ובאופן טבעי האדם מבצע האנשה בכל תיאוריו. * תחנת החלל החוקרת את סולאריס נקראת "פרומתאוס", ע"ש גיבור במיתולוגיה היוונית אשר גנב מן האש של האלים והביאה לבני האדם. האש הביאה עמה התפתחות בציוויליזציה האנושית, כשם שמחקר סולאריס מנסה לקדם את המדע ולהביא אף הוא להתפתחות הציוויליזציה האנושית. * בשיוטו בחלל, האדם מחפש לשעבד תרבויות חדשות, או להשתעבד תחתיהן. בסולאריס הוא פוגש סוג שונה לחלוטין של אינטרקציה. * האדם פוחד מפני מה שאינו מבין. כאשר ניסיונות התקשורת עם האוקינוס כשלו, ואנשים לא מעטים נהרגו, היה רצון להשמיד את האוקינוס בתור "נקמה". ==שאלות שהמחבר מציג לקורא== * מהם גבולות הידע האנושי? מהם גבולותיו של המחקר המדעי? * מהי חשיבה? ** "התיתכן חשיבה ללא תודעה? האם אפשר בכלל לכנות בשם 'חשיבה' את התהליכים המתחוללים באוקינוס?" (עמ׳ 31, כתר 2003) * האם האדם מסוגל ללכת וללמוד תרבויות זרות לפני שהוא למד להכיר את עצמו? ==הוצאות== * תרגום מפולנית: אהרן האופטמן, היפריון, 1981. * תרגום מפולנית: אהרן האופטמן, כתר, 2003 ({{ISBN|9650711570}}). ==לקריאה נוספת== {{מיזמים|ויקיפדיה=סטניסלב לם|ויקיפדיה 2=סולאריס (ספר)|שם ויקיפדיה 2=סולאריס}} * אברהם יוסף, [https://www.sf-f.org.il/sf-f/old_site/story_170.html "פשר סולאריס"], האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, 10.11.2001. * בועז כהן, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.871024 "עמוק כמו אוקיינוס, זוהר כמו כוכב"], הארץ Online, תאריך 26.3.2003. ==סרטים== {{מיזמים|ויקיפדיה=סולאריס (סרט רוסי)|שם ויקיפדיה=סולאריס (טרקובסקי, 1972)|ויקיפדיה 2=en:Solaris (2002 film)|שם ויקיפדיה 2=סולאריס (סודרברג, 2002)}} * הסרט [[w:2001: אודיסיאה בחלל|אודיסאה בחלל]] יצא 8 שנים לאחר פרסום הספר, ועוסק במפגש האנושות עם ישויות תבוניות, אשר מקדמות את הציוויליזציה האנושית בכל מפגש שכזה (למפגש כזה חוקרי סולאריס מצפים). [[קטגוריה:ניתוח יצירות ספרותיות|ס]] 344kdfzbnciqvi6lazjzynpqpvvovqb 10 31182 181100 2026-11-05T12:30:12Z Jcb 26000 יצירת דף עם התוכן "<includeonly>[[Special:BookSources/{{{1}}}|ISBN {{{1}}}]]</includeonly>" 181100 wikitext text/x-wiki <includeonly>[[Special:BookSources/{{{1}}}|ISBN {{{1}}}]]</includeonly> mu3dnsseqhew3xj9wqypq1nkdazbkle