אלפונס דה למרטין

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיציטוט</sitename>
    <dbname>hewikiquote</dbname>
    <base>https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.12</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">פורטל</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת פורטל</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>אלפונס דה למרטין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2289</id>
    <revision>
      <id>238184</id>
      <parentid>223176</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:27:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* אמרותיו */</comment>
      <origin>238184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4693" sha1="1anoojg8ustfl3sb0afrw7ivv2nnhul" xml:space="preserve">[[קובץ:Alphonse de Lamartine.PNG|ממוזער|176 פיקסלים|אלפונס דה למרטין]]
'''[[w:אלפונס דה למרטין|אלפונס דה למרטין]]''' (בצרפתית: '''Alphonse de Lamartine''')‏ (21 באוקטובר 1790 - 28 בפברואר 1869), משורר ומדינאי [[צרפת]]י.

== אמרותיו==
* &quot;העולם הוא ספר שבו בכל [[צעד]] אנו פותחים דף.&quot;
* &quot;אנו מעריצים את ה[[עולם]] בחברתם של אלה שאנו [[אהבה|אוהבים]].&quot;
* &quot;יחסי ה[[אהבה]] הם נדרים שבשתיקה שהמוסר מגנה והנאמנות מצדיקה.&quot;
* &quot;אני נלאה מן המוזיאונים - בתי העלמין של האמנות.&quot;
* &quot;עם גדול חסר נשמה הוא המון עצום ורב.&quot;
* &quot;אלוהים אינה אלא מילת חלום כדי להסביר את קיומו של העולם.&quot;
* &quot;כאן למטה, יגון ביגון משתלב, יום רודף יום ו[[כאב]] רודף כאב.&quot;
* &quot;שיכחה מהירה, תכריך שני של מתים, כיסתה את השביל המוביל אל החופים.&quot;
* &quot;ביסודם של כל הדברים הגדולים נמצאת [[אישה]].&quot;
* &quot;מאז ומתמיד ה[[מוות]] היה מקלטה של התהילה.&quot;
* &quot;במקום שאין בו טוהר מידות אין תהילה.&quot;
* &quot;ככל שאנו פוקחים יותר את העיניים, הלילה אפל יותר.&quot;
* &quot;אני בן ארצה של כל נפש חושבת, והאמת היא ארצי.&quot;
* &quot;איזה פשע עשינו כדי לזכות להיוולד?&quot;
* &quot;האדם הוא [[אלוהים]] באמצעותה של המחשבה.&quot;
* &quot;אינני יודע מהיכן אני בא, ואינני בטוח לאן אני הולך.&quot;
* &quot;האמת היחידה שלנו הוא יגוננו.&quot;
* &quot;שמש החיים לא עוד תחמם את המתים.&quot;
* &quot;מוגבל מטבעו, אינסופי במשאלותיו, האדם הוא אל שנפל הנזכר בשמים.&quot;

== מתוך שיריו ==

=== הבדידות ===
* &quot;לעתים על ההר לצל אלון יָשָן, עם שקיעת החמה יושב אני ב[[עצב]] רב; מטייל לי באקראי ומכוון את מבטיי אל המישור המשתרע לרגליי.&quot;
* &quot;כאן גועש הנחל עם קצף ערפילים, מתפתל ושוקע במרחבים האפלים; שם אגם ללא ניע פורש מימיו הרדומים, וכוכב הערב מתרומם אל השחקים.&quot;
* &quot;על פסגות הרים ככתר עטורים יערות שחורים, קרן אור נזרקת עם הדמדומים, ומרכבת האדים של מלכת הצללים עולה ומלבינה את שולי האופקים.&quot;
* &quot;מה לי עמקים, ארמונות וסוככים, הבלים שעבורי מהם התעופפו קסמים? יער, נחל, סלעים, מקומות מפלט יקרים: לכם תחסר [[אישה]] אחת, כולכם ריקים מאנשים.&quot;
* &quot;כאשר עלה מיער נופל על כר דשא, רוח ערב מתרוממת ואותו מעופפת אל העמק; ואני, אני דומה לעלה כמש. כמוהו חיטפיני רוח צפונית זועפת.&quot;

=== העמק ===
* &quot;נשארה האהבה בלבד כדמות גדולה אשר שרדה מחלום שנמחק.&quot;
* &quot;ימיך אפלים, קצרים כמו ימי הסתיו. שוקעים הם כצללים לצידם של התלים; בגדו בך החסדים, נטשו אותך הרחמים, ובודד אתה יורד בשביל המוביל אל הקברים.&quot;

=== האגם ===
* &quot;תמיד נסחפים אל חופים חדשים, בלילה הנצחי ללא שוב נחטפים. האם לעולם לא נוכל לזרוק עוגן יום אחד על האוקיאנוס העצום של הזמן?&quot; 
* &quot;הבה נאהב שעה חולפת, הבה נמהר, הבה נשמח; אין כל נמל לאדם, אין כל חוף לזמן; הוא חולף ואנו עוברים מן העולם.&quot; 

===כללי===
* &quot;דברים דוממים, האם יש לכם נפש הנצמדת לנפשנו ומאלצת אותה לאהוב?&quot;  ~ מולדתי 
* &quot;כשהייתי גאה וצעיר, כאשר פרשתי כנפיי, כנפי נשמתי לרוחות הים כולן, חטפו המפרשים את הרהוריי וצף חלומי על כל הגלים המרים.&quot; ~ המפרשים
* &quot;הו [[עבודה]], חוק עולם קדוש, פלאך הנה קום יקום, רגבי עפר יצמיחו ברוש, אם אגלי זיעה ישקום.&quot; ~ עבודה


{{מיון רגיל: דה למרטין, אלפונס}}
[[קטגוריה:משוררים צרפתים]]
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים צרפתים]]</text>
      <sha1>1anoojg8ustfl3sb0afrw7ivv2nnhul</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חיים יבין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9010</id>
    <revision>
      <id>238261</id>
      <parentid>188787</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T19:09:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון</comment>
      <origin>238261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4177" sha1="nq89g5xfcjrh4h5cylxcq5iovc5ib7r" xml:space="preserve">[[קובץ:חיים-יבין-בתערוכת-צוקי-קריסטל.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|חיים יבין]]
'''[[W:חיים יבין|חיים יבין]]''' (10 בספטמבר 1932 – 22 ביולי 2026), שדרן רדיו, מדבב, מרצה אקדמי, במאי טלוויזיה, מפיק, עורך וקריין טלוויזיה מוביל ב[[ישראל]], בעבר מנהל הטלוויזיה הישראלית. חתן פרס ישראל לתקשורת.

== ציטוטים ==
* &quot;גבירותי ורבותי, מהפך!&quot; ~ מדווח על תוצאות מדגם [[w:הבחירות לכנסת התשיעית|הבחירות לכנסת התשיעית]], 17 במאי 1977.
* &quot;נאסוף את עצמנו קצת.&quot; ~ רגע לאחר שידור הידיעה ש[[יצחק רבין]] נפטר מפצעיו, 4 בנובמבר 1995
* &quot;שיוויון, עם יתרון קל ל[[שמעון פרס|פרס]].&quot; ~ בדיווח על תוצאות מדגם [[w:הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה]], 29 במאי 1996.
* &quot;עם זאת, אני מודה, אני בבעיה קשה ביותר עם מה שקורה היום עם ה[[פלסטינים]] בשטחים, היו רגעים שהמצלמה רעדה לי ביד.&quot; ~ בריאיון על התוכנית שהפיק לערוץ 2 - &quot;ארץ המתנחלים&quot;.
* &quot;התספורת של [[נינט טייב|נינט]], גוועלד!&quot; ~ בריאיון בערוץ 10, 25 באוקטובר 2007.
* &quot;אני חושב שביססנו את הקו הזה, ובמובן הזה אני חושב שאנחנו, איך להגיד לך, מסמרנו את דרכה של המדינה.&quot; ~ בתשובה למראיין ירון דקל, &quot;הכל דיבורים&quot;, 5 בפברואר 2008&lt;ref&gt;[http://www.imw.org.il/hebrew/article.php?id=410 אתר האגודה לזכות הצבור לדעת]&lt;/ref&gt;
* &quot;בערוצים המסחריים - והם אלה הנותנים את הטון - יש אמנם שידורי איכות, אך הם בטלים בשישים מול הבידור הקליל הזול המקדש את הרייטינג.&quot; 
* &quot;יש מדינות שבהן הערוץ הציבורי מתמודד כשווה בין שווים עם הערוצים המסחריים - גם באיכות השידור וגם באחוזי הצפייה.&quot; 
* &quot;זה מקומם מאוד. זה מחזיר אותנו לימי [[דוד בן גוריון|בן-גוריון]] במובן השלילי של הביטוי. בשעתו, היה הערוץ הראשון מחלקה במשרד ראש הממשלה. כל העם הסכים: הכנסת, הליכוד, המערך - כולם רצו להוציא את הטלוויזיה והרדיו ממשרד ראש הממשלה, ולהפוך את השידור הציבורי לממלכתי ובלתי תלוי. טלוויזיה צריכה להיות חופשית ממוסדות הממשלה כדי שתוכל לבקר גם את הממשלה וגם את הכנסת.&quot; ~ על החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את עצמו לתפקיד השר האחראי על רשות השידור, 2010

== נאמר עליו ==
* &quot;מר טלוויזיה.&quot; ~ כינויו של חיים יבין
* &quot;פרצופו של מר יבין יישאר עקום עוד הרבה זמן.&quot; ~ [[מנחם בגין]] על כך שיבין עיווה את פניו כאשר דיווח על תוצאות [[w:הבחירות לכנסת התשיעית|הבחירות לכנסת התשיעית]]. יבין טען כי עיווה את פניו לנוכח תקלה טכנית שהתרחשה באולפן.
* &quot;ערב טוב ושלום רב לכם, אלו מספרי החירום&quot;. ~ [[טל פרידמן]] בחיקוי של יבין בתוכנית [[ארץ נהדרת]]

== מקורות ==
&lt;references /&gt;

{{מיון רגיל:יבין, חיים}}
[[קטגוריה:מנחי טלוויזיה ישראלים]]
[[קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים]]
[[קטגוריה:מגישי חדשות ישראלים]]
[[קטגוריה:במאים ישראלים]]
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:עובדי ציבור ישראלים]]</text>
      <sha1>nq89g5xfcjrh4h5cylxcq5iovc5ib7r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קווין קיגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9535</id>
    <revision>
      <id>238185</id>
      <parentid>208640</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:29:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון</comment>
      <origin>238185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1912" sha1="82jsjin004evz3ofsjwsdlfgihm2wxn" xml:space="preserve">[[תמונה:Kevin Keegan with Fan at HSV game.JPG|ממוזער|200px|קווין קיגן (משמאל)]]
'''[[W:קווין קיגן|ג'וזף קווין קיגן]]''' (באנגלית: '''Kevin Keegan''') (14 בפברואר 1951 - 20 ביולי 2026), כדורגלן ומאמן כדורגל אנגלי יליד יורקשייר, היה שחקן ומאמן נבחרת אנגליה.

* &quot;הם משווים את סטיב מקמנמן לסטיב היפווי והוא בכלל לא דומה לו אבל אני יכול לראות למה – זה בגלל שהם קצת שונים.&quot;
* &quot;סטיב ניקול אף פעם לא נותן יותר מאחוז.&quot;
* &quot;אני תמיד נושא תמונה שלו, הוא עולה הרבה פעמים בשיחות שלי, למדתי המון ממנו ואני חייב לו המון&quot; ~ על [[ביל שנקלי]]
* &quot;הדבר היחיד שאני מפחד ממנו זה לפספס גול פתיחה מול הקופ, אני אמות אם זה יקרה, כשהם מתחילים לשיר 'לעולם לא תצעדי לבד' העיניים שלי מתחילות להזיל מים, היו פעמים שאני ממש בכיתי בזמן ששיחקתי.&quot;
* &quot;לגרמניה יש בסגל רק שחקן אחד מתחת לגיל 22, וגם הוא בן 23.&quot;
* &quot;לצ'ילה יש שלוש אפשרויות: לנצח או להפסיד.&quot;
* &quot;הייתי משלם כסף כדי לראות אותנו מתאמנים ביום שישי, אבל אחרי שהייתי רואה את האימון הייתי מבקש את הכסף בחזרה.&quot; ~ כמאמן מנצ'סטר סיטי
* &quot;שיחקנו הגנה מצוינת. זה ממש לא מתאים לקבוצות שלי – אני חייב לעשות משהו בנידון.&quot; ~ כמאמן מנצ'סטר סיטי

{{מיון רגיל:קיגן, קווין}}
[[קטגוריה:כדורגלנים בריטים]]
[[קטגוריה:מאמני כדורגל בריטים]]</text>
      <sha1>82jsjin004evz3ofsjwsdlfgihm2wxn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מוטואים לאומיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>11826</id>
    <revision>
      <id>238228</id>
      <parentid>215118</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T17:12:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CommonsDelinker</username>
        <id>619</id>
      </contributor>
      <comment>Replacing Flag_of_Cape_Verde.svg with [[File:Flag_of_Cape_Verde_(10-17).svg]] (by [[:c:User:CommonsDelinker|CommonsDelinker]] because: [[:c:COM:FR|File renamed]]: [[:c:COM:FR#FR3|Criterion 3]] (obvious error) · Government standardized ratio is 2:3. For fu</comment>
      <origin>238228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12096" sha1="cdrzoyvobv7xr8uaxpk031yramarrdj" xml:space="preserve">__ללא_תוכן_עניינים__
[[#א|א]] - [[#ב|ב]] - [[#ג|ג]] - [[#ד|ד]] - [[#ה|ה]] - [[#ו|ו]] - [[#ז|ז]] - [[#ח|ח]] - [[#ט|ט]] - [[#י|י]] - [[#כ|כ]] - [[#ל|ל]] - [[#מ|מ]] - [[#נ|נ]] - [[#ס|ס]] - [[#ע|ע]] - [[#פ|פ]] - [[#צ|צ]] - [[#ק|ק]] - [[#ר|ר]] - [[#ש|ש]] - [[#ת|ת]]

==א==
{| border=&quot;0&quot;
|[[קובץ:Flag of Uganda.svg|30px|גבול]]
|[[אוגנדה]]
|&quot;למען האל ומולדתי&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Ukraine.svg|30px|גבול]]
|[[אוקראינה]]
|&quot;חופש, הסכמה וטוב לב&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Uruguay.svg|30px|גבול]]
|[[אורוגוואי]]
|&quot;חופש או מוות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the Bahamas.svg|30px|גבול]]
|[[איי בהאמה]]
|&quot;קדימה למעלה, הלאה יחדיו&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the Solomon Islands.svg|30px|גבול]]
|[[איי שלמה]]
|&quot;להוביל פירושו לשרת&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Indonesia.svg|30px|גבול]]
|[[אינדונזיה]]
|&quot;אחדות המגוון&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Iran.svg|30px|גבול]]
|[[איראן]]
|&quot;עצמאות, חופש, רפובליקה אסלאמית&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Ireland.svg|30px|גבול]]
|[[אירלנד]]
|&quot;אירלנד לעולם&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Algeria.svg|30px|גבול]]
|[[אלג'יריה]]
|&quot;מהפכה על ידי העם, בשביל העם&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of El Salvador.svg|30px|גבול]]
|[[אל סלוודור]]
|&quot;אלוהים, איחוד, חופש&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Angola.svg|30px|גבול]]
|[[אנגולה]]
|&quot;האיחוד נותן כוח&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Andorra.svg|30px|גבול]]
|[[אנדורה]]
|&quot;כשכוחנו מאוחד אנו חזקים יותר&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Antigua and Barbuda.svg|30px|גבול]]
|[[אנטיגואה וברבודה]]
|&quot;כל אחד מתאמץ, כולם משיגים&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Ecuador.svg|30px|גבול]]
|[[אקוודור]]
|&quot;חירות וסדר&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Argentina.svg|30px|גבול]]
|[[ארגנטינה]]
|&quot;באחדות ובחופש&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the United States.svg|30px|גבול]]
|[[ארצות הברית]]
|&quot;באלוהים אנו בוטחים&quot;
|}

==ב==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Botswana.svg|30px|גבול]]
|[[בוטסואנה]]
|&quot;גשם&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Bulgaria.svg|30px|גבול]]
|[[בולגריה]]
| &quot;הכוח הוא באיחוד&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Burundi.svg|30px|גבול]]
|[[בורונדי]]
|&quot;אחדות, עבודה, קִדמה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Burkina Faso.svg|30px|גבול]]
|[[בורקינה פאסו]]
|&quot;אחדות, קִדמה, צדק&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Belgium.svg|30px|גבול]]
|[[בלגיה]]
|&quot;אחדות מעניקה כוח&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Belize.svg|30px|גבול]]
|[[בליז]]
|&quot;תחת הצל אשגשג&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Benin.svg|30px|גבול]]
|[[בנין]]
|&quot;אחווה, צדק, עבודה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Belarus.svg|30px|גבול]]
|[[בלארוס]]
|&quot;תחי בלארוס!&quot;&lt;ref&gt;מוטו לא רשמי&lt;/ref&gt;
|-
|[[קובץ:Flag of Barbados.svg|30px|גבול]]
|[[ברבדוס]]
|&quot;גאווה וחריצות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Brunei.svg|30px|גבול]]
|[[ברוניי]]
|&quot;תמיד בשירות בהדרכת האל&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Brazil.svg|30px|גבול]]
|[[ברזיל]]
|&quot;סדר וקִדמה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the Soviet Union.svg|30px|גבול]]
|[[ברית המועצות]] (לשעבר)
|&quot;[[:w:פועלי כל העולם, התאחדו!|פועלי כל הארצות התאחדו!]]&quot;
|}

==ג==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Georgia.svg|30px|גבול]]
|[[גאורגיה]]
|&quot;הכוח באחדות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Ghana.svg|30px|גבול]]
|[[גאנה]]
|&quot;חופש וצדק&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Guatemala.svg|30px|גבול]]
|[[גואטמלה]]
|&quot;מדינת האביב הנצחי&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Guinea.svg|30px|גבול]]
|[[גינאה]]
|&quot;עבודה, צדק, סולידריות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Guinea-Bissau.svg|30px|גבול]]
|[[גינאה ביסאו]]
|&quot;אחדות, מאבק, קִדמה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Equatorial Guinea.svg|30px|גבול]]
|[[גינאה המשוונית]]
|&quot;אחדות, שלום, צדק&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of The Gambia.svg|30px|גבול]]
|[[גמביה]]
|&quot;קִדמה, שלום, שגשוג&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Jamaica.svg|30px|גבול]]
|[[ג'מייקה]]
|&quot;מרבים – אומה אחת&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Germany.svg|30px|גבול]]
|[[גרמניה]]
|&quot;אחדות צדק וחופש&quot;, המוטו הישן: &quot;עמנו האל&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Grenada.svg|30px|גבול]]
|[[גרנדה]]
|&quot;האדמה, האנשים, האור&quot;
|}

==ד==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Dominica.svg|30px|גבול]]
|[[דומיניקה]]
|&quot;אחרי אלוהים באה האדמה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Denmark.svg|30px|גבול]]
|[[דנמרק]]
|&quot;עזרת האל, אהבת העם וגדולת דנמרק&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of South Africa.svg|30px|גבול]]
|[[דרום אפריקה]]
|&quot;אנשים שונים מתאחדים&quot;
|}

==ה==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Haiti.svg|30px|גבול]]
|[[האיטי]]
|&quot;האיחוד יוצר כוח&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the Netherlands Antilles.svg|30px|גבול]]
|[[האנטילים ההולנדיים]]
|&quot;מאוחדים על ידי העצמאות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of India.svg|30px|גבול]]
|[[הודו]]
|&quot;רק האמת תנצח&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Netherlands.svg|30px|גבול]]
|[[הולנד]]
|&quot;אני אשמר&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of United Kingdom.svg|30px|גבול]]
|[[הממלכה המאוחדת]]
|&quot;[[w:אלוהים וזכותי שלי|אלוהים וזכותי שלי]]&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Philippines.svg|30px|גבול]]
|[[הפיליפינים]]
|&quot;לאהבת האל, האדם, הטבע והמדינה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the Dominican Republic.svg|30px|גבול]]
|[[הרפובליקה הדומיניקנית]]
|&quot;אלוהים, מולדת וחירות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the Democratic Republic of the Congo.svg|30px|גבול]]
|[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]
|&quot;דמוקרטיה, צדק, אחדות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of the Central African Republic.svg|30px|גבול]]
|[[הרפובליקה המרכז-אפריקאית]]
|&quot;אחווה, כבוד, עבודה&quot;
|-
|}

==ו==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Vietnam.svg|30px|גבול]]
|[[וייטנאם]]
|&quot;עצמאות, חופש, שמחה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Vanuatu.svg|30px|גבול]]
|[[ונואטו]]
|&quot;תנו לנו לעמוד איתנים מול אלוהים&quot;
|}

==ז==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Zimbabwe.svg|30px|גבול]]
|[[זימבבואה]]
|&quot;אחדות, חופש, עבודה&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Zambia.svg|30px|גבול]]
|[[זמביה]]
|&quot;זמביה אחת, אומה אחת&quot;
|}

==ח==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Cote d'Ivoire.svg|30px|גבול]]
|[[חוף השנהב]]
|&quot;אחדות, משמעת ועבודה&quot;
|}

==ט==
{| border=&quot;0&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Tuvalu.svg|30px|גבול]]
|[[טובאלו]]
|&quot;טובאלו למען האל&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Togo (3-2).svg|30px|גבול]]
|[[טוגו]]
|&quot;עבודה, חופש, מולדת&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Tonga.svg|30px|גבול]]
|[[טונגה]]
|&quot;אלוהים וטונגה הם מורשתי&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Turkey.svg|30px|גבול]]
|[[טורקיה]]
|&quot;שלום בבית, שלום בעולם&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Tanzania.svg|30px|גבול]]
|[[טנזניה]]
|&quot;חירות ואחדות&quot;
|-
|[[קובץ:Flag of Trinidad and Tobago.svg|30px|גבול]]
|[[טרינידד וטובגו]]
|&quot;יחד בשאיפה, יחד בהישג&quot;
|}

==י==
* [[קובץ:Flag of Greece.svg|30px|גבול]] [[יוון]]: &quot;חופש או מוות&quot;

==כ==
* [[קובץ:Flag of Kuwait.svg|30px|גבול]] [[כווית]]: &quot;למען כווית&quot;
*[[קובץ:Flag of Cape Verde (10-17).svg|30px|גבול]] [[כף ורדה]]: &quot;אחדות, עבודה, קִדמה&quot;

==ל==
* [[לאוס]]: &quot;שלום, עצמאות, דמוקרטיה, אחדות ושגשוג&quot;
* [[לוקסמבורג]]: &quot;אנחנו שואפים להישאר מי שאנחנו&quot;
* [[לטביה]]: &quot;לארץ אבותינו ולחופש&quot;
* [[ליבריה]]: &quot;אהבת החירות הביאה אותנו הלום&quot;
* [[ליטא]]: &quot;תנו לאחדות לפרוח!&quot;
* [[לסוטו]]: &quot;שלום, גשם, שגשוג&quot;

==מ==
* [[מאוריטניה]]: &quot;כבוד, אחווה, צדק&quot;
* [[מאוריציוס]]: &quot;כוכב ומפתח האוקיינוס ההודי&quot;
* [[מאלי]]: &quot;עם אחד, מטרה אחת, אמונה אחת&quot;
* [[מדגסקר]]: &quot;מולדת, חופש, צדק&quot;
* [[מונאקו]]: &quot;בעזרת האל&quot;
* [[מונטסראט]]: &quot;כל אחד מתאמץ, כולם משיגים&quot;
* [[מזרח טימור]]: &quot;כבוד, פעולה, קִדמה&quot;
* [[מיקרונזיה]]: &quot;שלום, אחדות, חירות&quot;
* [[מלאווי]]: &quot;אחדות וחופש&quot;
* [[מלזיה]]: &quot;אחדות וכוח&quot;

==נ==
* [[נאורו]]: &quot;קודם רצון האל&quot;
* [[נורבגיה]]: &quot;הכול בשביל נורבגיה&quot;
* [[נורפוק]]: &quot;לכן&quot;, או &quot;היות ש...&quot; (במקור: &quot;Inasmuch&quot;)
* [[ניגריה]]: &quot;שלום ואחדות, כוח וקִדמה&quot;
* [[ניו זילנד]] (מוטו ישן): &quot;קדימה&quot;
* [[ניז'ר]]: &quot;אחווה, עבודה, קִדמה&quot;
* [[ניקרגואה]]: &quot;באלוהים מבטחנו&quot;
* [[נמיביה]]: &quot;אחדות, חירות, צדק&quot;
* [[נפאל]]: &quot;ארץ המולדת שווה יותר ממלכות השמים&quot;

==ס==
* [[סודאן]]: &quot;לנו הניצחון&quot;
* [[סורינאם]]: &quot;צדק, אדיקות, נאמנות&quot;
* [[סיירה לאונה]]: &quot;אחדות, חירות, צדק&quot;
* [[סיישל]]: &quot;הסוף מכתיר את היצירה&quot;
* [[סינגפור]]: &quot;קדימה סינגפור&quot;
* [[סמואה]]: &quot;סמואה הוקמה בתוך אלוהים&quot;
* [[סמואה האמריקנית]]: &quot;סמואה, תני לאלוהים להיות ראשון&quot;
* [[סנגל]]: &quot;עם אחד, מטרה אחת, אמונה אחת&quot;
* [[סנט וינסנט והגרנדינים]]: &quot;שלום וצדק&quot;
* [[סנט לוסיה]]: &quot;האדמה, האנשים, האור&quot;
* [[סנט קיטס ונוויס]]: &quot;המדינה מעל העצמי&quot;
* [[סן מרינו]]: &quot;חירות&quot;
* [[ספרד]]: &quot;הרבה מעבר&quot;

==ע==
*[[ערב הסעודית]]: &quot;אין אלוהּ מלבד אללה (האל); מוחמד שליח אללה&quot;
==פ==
* [[פוארטו ריקו]]: &quot;יוחנן הוא שמו&quot;
* [[פיג'י]]: &quot;ירא את האל וכבד את המלכה&quot;
* [[פלאו]]: &quot;קצה הקשת בענן&quot;
* [[פנמה]]: &quot;למען התועלת העולמית&quot;
* [[פרגוואי]]: &quot;שלום וצדק&quot;
* [[פרו]]: &quot;(איתנים ושמחים לכבוד האיחוד)&quot; 

==צ==
* [[צ'אד]]: &quot;אחדות, עבודה, קִדמה&quot;
* [[צ'ילה]]: &quot;בהיגיון או בעוצמה&quot;
* [[צ'כיה]]: &quot;האמת גוברת&quot;
* [[צפון קוריאה]]: &quot;האחד ינצח לבטח אם הוא מאמין וסומך על העם&quot;
* [[צרפת]]: &quot;חירות, שוויון, אחווה!&quot;

==ק==
* [[קובה]]: &quot;מולדת וחופש&quot;
* [[קולומביה]]: &quot;חירות וסדר&quot;
* [[קוסטה ריקה]]: &quot;חיים טהורים&quot;
* [[קומורו]]: &quot;אחדות, צדק, קִדמה&quot;
* [[קונגו]]: &quot;אחדות, עבודה, קִדמה&quot;
* [[קוריאה הדרומית]]: &quot;סייעו לכל בני־האדם&quot;
* [[קיריבטי]]: &quot;בריאות, שלום, עושר&quot;
* [[קמבודיה]]: &quot;אומה, אמונה, מלך&quot;
* [[קמרון]]: &quot;שלום, עבודה, מולדת&quot;
* [[קנדה]]: &quot;מים עד ים&quot; (תהילים ע&quot;ב)
* [[קניה]]: &quot;בואו לעבוד ביחד&quot;

==ר==
* [[רואנדה]]: &quot;חופש, שיתוף פעולה, קִדמה&quot;
* [[רומניה]]: &quot;חירות ומטרתו קדושה&quot;, המוטו הישן: &quot;שום דבר ללא האל&quot;
* [[רוסיה]] (מוטו ישן): &quot;עמנו האל&quot;

==ש==
* [[שבדיה]]: &quot;לשבדיה – עם הזמן&quot;
* [[שווייץ]]: &quot;אחד למען כולם, כולם למען אחד&quot;

==ת==
* [[תוניסיה]]: &quot;סדר, חירות, צדק&quot;

== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:מוטואים|*]]</text>
      <sha1>cdrzoyvobv7xr8uaxpk031yramarrdj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרוטגורס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12198</id>
    <revision>
      <id>238269</id>
      <parentid>221477</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:47:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1411" sha1="e8bsprn075pri8whp52u5e1z1ditd1k" xml:space="preserve">[[קובץ:Ribera - Protagoras, 1637.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|פרוטגורס]]
'''[[W:פרוטגורס|פרוטגורס]]''' (ביוונית: '''Πρωταγόρας''')‏ (490 - 420 לפנה&quot;ס), פילוסוף [[סופיזם|סופיסטי]] יווני.
{{מפריד}}

* &quot;האדם הוא [[קנה המידה]] של כל הדברים.&quot;
* &quot;לכל [[שאלה]] יש שני צדדים.&quot;
* &quot;הבה נשוחח וננסה להגיע לחקר ה[[אמת]].&quot;
* &quot;ואשר לאלים, אין בידי כל אמצעי לדעת אם הם קיימים, בשל אי בהירותו של הנושא, ובשל חייהם הקצרים של בני האדם.&quot;
* &quot;ואשר לניהולן של העיר והמדינה, הוא חייב להיות מבוסס על צדק ומשפט ועל שיקול דעת.&quot;
* &quot;האתונאים צודקים כאשר הם מקבלים את עצתו של כל אדם, היות שמוטל על כל אזרח להביע את דעתו בענייני המדינה.&quot;
* &quot;אתה [[סוקרטס]], החילות לומר כי לא ניתן ללמוד את המידות הטובות, ועכשיו אתה אומר את היפוכו של דבר.&quot; ~ מתוך הדיאלוג 'פרוטגורס' מאת [[אפלטון]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרוטגורס}}

[[קטגוריה:יוון העתיקה]]
[[קטגוריה:פילוסופים יוונים]]</text>
      <sha1>e8bsprn075pri8whp52u5e1z1ditd1k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238270</id>
      <parentid>238269</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:47:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1427" sha1="jdzglmmyj0lz2nky8kugziux8flhel6" xml:space="preserve">[[קובץ:Ribera - Protagoras, 1637.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|פרוטגורס]]
'''[[W:פרוטגורס|פרוטגורס]]''' (ביוונית: '''Πρωταγόρας''')‏ (490 - 420 לפנה&quot;ס), פילוסוף [[סופיזם|סופיסטי]] יווני.
{{מפריד}}

* &quot;האדם הוא [[קנה מידה|קנה המידה]] של כל הדברים.&quot;
* &quot;לכל [[שאלה]] יש שני צדדים.&quot;
* &quot;הבה נשוחח וננסה להגיע לחקר ה[[אמת]].&quot;
* &quot;ואשר לאלים, אין בידי כל אמצעי לדעת אם הם קיימים, בשל אי בהירותו של הנושא, ובשל חייהם הקצרים של בני האדם.&quot;
* &quot;ואשר לניהולן של העיר והמדינה, הוא חייב להיות מבוסס על צדק ומשפט ועל שיקול דעת.&quot;
* &quot;האתונאים צודקים כאשר הם מקבלים את עצתו של כל אדם, היות שמוטל על כל אזרח להביע את דעתו בענייני המדינה.&quot;
* &quot;אתה [[סוקרטס]], החילות לומר כי לא ניתן ללמוד את המידות הטובות, ועכשיו אתה אומר את היפוכו של דבר.&quot; ~ מתוך הדיאלוג 'פרוטגורס' מאת [[אפלטון]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרוטגורס}}

[[קטגוריה:יוון העתיקה]]
[[קטגוריה:פילוסופים יוונים]]</text>
      <sha1>jdzglmmyj0lz2nky8kugziux8flhel6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נסים זאב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12220</id>
    <revision>
      <id>238232</id>
      <parentid>75646</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T04:03:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2858" sha1="pvfam67f1dzb9e9qaid1nxwafmipe5y" xml:space="preserve">[[קובץ:ניסים זאב.JPG|ממוזער|200px]]
'''[[W:נסים זאב|נסים מרדכי זאב]]''' (נולד בח' באלול ה'תשי&quot;א, 9 בספטמבר 1951) הוא חבר הכנסת מטעם {{קישור|מפלגת ש&quot;ס}}.

== כללי ==
* &quot;ההכאה היא חלק מפעולות שנראות להם מקובלות, על פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות האלה.&quot; ~ טיעון נגד החמרה בעונשם של גברים ממוצא מזרחי שמכים את נשותיהם באופן חד פעמי, או מדי פעם, 2002 [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=127463]
* &quot;האלימות היא דו־צדדית. אין ספק שיש גברים מכים.&quot; ~ דיון בכנסת ביום המאבק הבינלאומי נגד אלימות נגד נשים, 23 בנובמבר 2004 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3008566,00.html]
* &quot;אנו מאמינים בבורא עולם.&quot; ~ הכיתוב שיתנוסס על שטרות הכסף של מדינת ישראל, לפי הצעת חוק של נסים זאב, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
** כיתוב זה מקביל לכיתוב &quot;In God We Trust&quot; המופיע על ה[[w:דולר אמריקני|דולר האמריקני]].

== הומוסקסואליות ==
* &quot;יש בלשכה שלו הומואיסט שכולם נגעלים ממנו. הומו, על פי ההלכה, הוא יותר גרוע מבהמה.&quot; ~ על יועץ של שר הפנים, {{קישור|אברהם פורז}}, 23 ביולי 2003 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5181]
* &quot;בגלגול הבא, ההומואים יהיו שפנים וארנבות וכך יתקנו את נשמתם.&quot; ~ 26 בפברואר 2006 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5982]
* &quot;נותנים כאן לגיטימציה להשמדה עצמית של מדינת [[ישראל]]. מרעילים מאות אנשים ובני נוער ואנחנו נותנים לזה יד.&quot; ~ על מצעד הגאווה בירושלים, 29 בינואר 2009 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6735]

== נאמר עליו ==
* &quot;מדובר ללא ספק באקזמפלר אינטלקטואלי שמייצג מיזוג אנין של טעם טוב וחשיבה קריאטיבית.&quot; ~ נאמר בציניות על־ידי חבר הכנסת {{קישור|אחמד טיבי}}, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
* &quot;הוא ליצן החצר של ש&quot;ס לענייני הומואים.&quot; ~ {{קישור|איתי פנקס}}, ראיון ב&quot;היום בחדשות&quot; בערוץ 1, 2 באוגוסט 2009

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=נסים זאב}}

{{פוטנציאל}}

{{מיון רגיל:זאב, נסים}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>pvfam67f1dzb9e9qaid1nxwafmipe5y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238238</id>
      <parentid>238232</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T05:07:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ החלפת  תמונה לא ברורה</comment>
      <origin>238238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2864" sha1="6hf6k0yghdqcdwv6c7pqhg73icmtkj1" xml:space="preserve">[[קובץ:Nissim Ze'ev (E32J1240).jpg|ממוזער|146px]]
'''[[W:נסים זאב|נסים מרדכי זאב]]''' (נולד בח' באלול ה'תשי&quot;א, 9 בספטמבר 1951) הוא חבר הכנסת מטעם {{קישור|מפלגת ש&quot;ס}}.

== כללי ==
* &quot;ההכאה היא חלק מפעולות שנראות להם מקובלות, על פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות האלה.&quot; ~ טיעון נגד החמרה בעונשם של גברים ממוצא מזרחי שמכים את נשותיהם באופן חד פעמי, או מדי פעם, 2002 [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=127463]
* &quot;האלימות היא דו־צדדית. אין ספק שיש גברים מכים.&quot; ~ דיון בכנסת ביום המאבק הבינלאומי נגד אלימות נגד נשים, 23 בנובמבר 2004 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3008566,00.html]
* &quot;אנו מאמינים בבורא עולם.&quot; ~ הכיתוב שיתנוסס על שטרות הכסף של מדינת ישראל, לפי הצעת חוק של נסים זאב, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
** כיתוב זה מקביל לכיתוב &quot;In God We Trust&quot; המופיע על ה[[w:דולר אמריקני|דולר האמריקני]].

== הומוסקסואליות ==
* &quot;יש בלשכה שלו הומואיסט שכולם נגעלים ממנו. הומו, על פי ההלכה, הוא יותר גרוע מבהמה.&quot; ~ על יועץ של שר הפנים, {{קישור|אברהם פורז}}, 23 ביולי 2003 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5181]
* &quot;בגלגול הבא, ההומואים יהיו שפנים וארנבות וכך יתקנו את נשמתם.&quot; ~ 26 בפברואר 2006 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5982]
* &quot;נותנים כאן לגיטימציה להשמדה עצמית של מדינת [[ישראל]]. מרעילים מאות אנשים ובני נוער ואנחנו נותנים לזה יד.&quot; ~ על מצעד הגאווה בירושלים, 29 בינואר 2009 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6735]

== נאמר עליו ==
* &quot;מדובר ללא ספק באקזמפלר אינטלקטואלי שמייצג מיזוג אנין של טעם טוב וחשיבה קריאטיבית.&quot; ~ נאמר בציניות על־ידי חבר הכנסת {{קישור|אחמד טיבי}}, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
* &quot;הוא ליצן החצר של ש&quot;ס לענייני הומואים.&quot; ~ {{קישור|איתי פנקס}}, ראיון ב&quot;היום בחדשות&quot; בערוץ 1, 2 באוגוסט 2009

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=נסים זאב}}

{{פוטנציאל}}

{{מיון רגיל:זאב, נסים}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>6hf6k0yghdqcdwv6c7pqhg73icmtkj1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238239</id>
      <parentid>238238</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T05:07:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* על הומוסקסואליות */</comment>
      <origin>238239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2869" sha1="0i8pb9jukldam4h3u3xbvxtjpmol5t2" xml:space="preserve">[[קובץ:Nissim Ze'ev (E32J1240).jpg|ממוזער|146px]]
'''[[W:נסים זאב|נסים מרדכי זאב]]''' (נולד בח' באלול ה'תשי&quot;א, 9 בספטמבר 1951) הוא חבר הכנסת מטעם {{קישור|מפלגת ש&quot;ס}}.

== כללי ==
* &quot;ההכאה היא חלק מפעולות שנראות להם מקובלות, על פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות האלה.&quot; ~ טיעון נגד החמרה בעונשם של גברים ממוצא מזרחי שמכים את נשותיהם באופן חד פעמי, או מדי פעם, 2002 [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=127463]
* &quot;האלימות היא דו־צדדית. אין ספק שיש גברים מכים.&quot; ~ דיון בכנסת ביום המאבק הבינלאומי נגד אלימות נגד נשים, 23 בנובמבר 2004 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3008566,00.html]
* &quot;אנו מאמינים בבורא עולם.&quot; ~ הכיתוב שיתנוסס על שטרות הכסף של מדינת ישראל, לפי הצעת חוק של נסים זאב, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
** כיתוב זה מקביל לכיתוב &quot;In God We Trust&quot; המופיע על ה[[w:דולר אמריקני|דולר האמריקני]].

== על הומוסקסואליות ==
* &quot;יש בלשכה שלו הומואיסט שכולם נגעלים ממנו. הומו, על פי ההלכה, הוא יותר גרוע מבהמה.&quot; ~ על יועץ של שר הפנים, {{קישור|אברהם פורז}}, 23 ביולי 2003 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5181]
* &quot;בגלגול הבא, ההומואים יהיו שפנים וארנבות וכך יתקנו את נשמתם.&quot; ~ 26 בפברואר 2006 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5982]
* &quot;נותנים כאן לגיטימציה להשמדה עצמית של מדינת [[ישראל]]. מרעילים מאות אנשים ובני נוער ואנחנו נותנים לזה יד.&quot; ~ על מצעד הגאווה בירושלים, 29 בינואר 2009 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6735]

== נאמר עליו ==
* &quot;מדובר ללא ספק באקזמפלר אינטלקטואלי שמייצג מיזוג אנין של טעם טוב וחשיבה קריאטיבית.&quot; ~ נאמר בציניות על־ידי חבר הכנסת {{קישור|אחמד טיבי}}, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
* &quot;הוא ליצן החצר של ש&quot;ס לענייני הומואים.&quot; ~ {{קישור|איתי פנקס}}, ראיון ב&quot;היום בחדשות&quot; בערוץ 1, 2 באוגוסט 2009

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=נסים זאב}}

{{פוטנציאל}}

{{מיון רגיל:זאב, נסים}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>0i8pb9jukldam4h3u3xbvxtjpmol5t2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238240</id>
      <parentid>238239</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T05:08:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2891" sha1="7akvt1gvmqkkx2zlvn8t5jr66bewwof" xml:space="preserve">[[קובץ:Nissim Ze'ev (E32J1240).jpg|ממוזער|146px|נסים זאב, 2013]]
'''[[W:נסים זאב|נסים מרדכי זאב]]''' (נולד בח' באלול ה'תשי&quot;א, 9 בספטמבר 1951) הוא חבר הכנסת מטעם {{קישור|מפלגת ש&quot;ס}}.

== כללי ==
* &quot;ההכאה היא חלק מפעולות שנראות להם מקובלות, על פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות האלה.&quot; ~ טיעון נגד החמרה בעונשם של גברים ממוצא מזרחי שמכים את נשותיהם באופן חד פעמי, או מדי פעם, 2002 [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=127463]
* &quot;האלימות היא דו־צדדית. אין ספק שיש גברים מכים.&quot; ~ דיון בכנסת ביום המאבק הבינלאומי נגד אלימות נגד נשים, 23 בנובמבר 2004 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3008566,00.html]
* &quot;אנו מאמינים בבורא עולם.&quot; ~ הכיתוב שיתנוסס על שטרות הכסף של מדינת ישראל, לפי הצעת חוק של נסים זאב, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
** כיתוב זה מקביל לכיתוב &quot;In God We Trust&quot; המופיע על ה[[w:דולר אמריקני|דולר האמריקני]].

== על הומוסקסואליות ==
* &quot;יש בלשכה שלו הומואיסט שכולם נגעלים ממנו. הומו, על פי ההלכה, הוא יותר גרוע מבהמה.&quot; ~ על יועץ של שר הפנים, {{קישור|אברהם פורז}}, 23 ביולי 2003 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5181]
* &quot;בגלגול הבא, ההומואים יהיו שפנים וארנבות וכך יתקנו את נשמתם.&quot; ~ 26 בפברואר 2006 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5982]
* &quot;נותנים כאן לגיטימציה להשמדה עצמית של מדינת [[ישראל]]. מרעילים מאות אנשים ובני נוער ואנחנו נותנים לזה יד.&quot; ~ על מצעד הגאווה בירושלים, 29 בינואר 2009 [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=6735]

== נאמר עליו ==
* &quot;מדובר ללא ספק באקזמפלר אינטלקטואלי שמייצג מיזוג אנין של טעם טוב וחשיבה קריאטיבית.&quot; ~ נאמר בציניות על־ידי חבר הכנסת {{קישור|אחמד טיבי}}, 27 ביולי 2009 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3753033,00.html]
* &quot;הוא ליצן החצר של ש&quot;ס לענייני הומואים.&quot; ~ {{קישור|איתי פנקס}}, ראיון ב&quot;היום בחדשות&quot; בערוץ 1, 2 באוגוסט 2009

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=נסים זאב}}

{{פוטנציאל}}

{{מיון רגיל:זאב, נסים}}
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>7akvt1gvmqkkx2zlvn8t5jr66bewwof</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגילת איכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12606</id>
    <revision>
      <id>238248</id>
      <parentid>227130</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T11:16:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* נאמר עליו */</comment>
      <origin>238248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2644" sha1="mq5id8d14m9555sve18x0y4zsvntmpm" xml:space="preserve">[[קובץ:EICHA.JPG|ממוזער|156 פיקסלים|מגילת איכה]]
'''[[:w:מגילת איכה|מגילת אֵיכָה]]''' (נקראת גם קינות ירמיהו‏‏), שהיא אחת מחמש מגילות, היא מגילת קינה וצידוק הדין, בעלת חמישה פרקים, העוסקת בחורבן [[:w:בית המקדש הראשון|בית המקדש הראשון]] ו[[:w:ממלכת יהודה|ממלכת יהודה]].
{{מפריד}} 

* &quot;אֵיכָה  יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי.&quot; ~ {{פסוק|איכה|א|א|ללא ספר=כן}} 
* &quot;בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין־לָהּ מְנַחֵם מִכׇּל־אֹהֲבֶיהָ.&quot; ~ {{פסוק|איכה|א|ב|ללא ספר=כן}} 
* &quot;סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כׇּל־עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם עַל־בַּת יְרוּשָׁלָ͏ִם הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכׇל־הָאָרֶץ.&quot; ~ {{פסוק|איכה|ב|טו|ללא ספר=כן}} 
* &quot;עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת.&quot; ~ {{פסוק|איכה|ג|מט|ללא ספר=כן}} 
* &quot;קוֹלִי שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי. קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, אָמַרְתָּ: אַל תִּירָא.&quot; ~ {{פסוק|איכה|ג|נו|נז|ללא ספר=כן}} 
* &quot;עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ.&quot; ~ {{פסוק|איכה|ה|ה|ללא ספר=כן}} 
* &quot;נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ.&quot; ~{{פסוק|איכה|ה|טז|ללא ספר=כן}} 
* &quot;חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.&quot; ~ {{פסוק|איכה|ה|כא|ללא ספר=כן}} 

==נאמר עליו==
* &quot;יש שקורין ספר קינות בערב, ויש מאחרין עד הבוקר, לאחר קריאת תורה. שלאחר קריאת תורה עומד החזן וראשו מתפלש באפר, ובגדיו מפולשין, וקורא בבכיה וביללה.&quot; ~ [[w:מסכת סופרים|מסכת סופרים]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת איכה|ויקיטקסט=מגילת איכה}}

{{ספרי התנ&quot;ך}}

{{מיון רגיל:איכה}}
[[קטגוריה:ספרי כתובים]]
[[קטגוריה:מגילות]]</text>
      <sha1>mq5id8d14m9555sve18x0y4zsvntmpm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הרגל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12636</id>
    <revision>
      <id>238182</id>
      <parentid>231325</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:27:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4815" sha1="lxtaqnxad891wliqsg0os4uul8i4yok" xml:space="preserve">[[קובץ:Wiener Melange 0363wien img 9691.jpg|ממוזער|146 פיקסלים|&quot;ההרגל הוא מורה הדרך הגדול של החיים האנושיים.&quot; ~ [[דייוויד יום]]]]
{{כותרת נושא|ללא קטגוריה=כן}}

==מאפייני ההרגל==
* &quot;אנחנו מה שאנחנו מורגלים לעשות.&quot; ~ [[אריסטו]]
* &quot;ההרגל מנהל את חיינו כפי רצונו, ובאשר לזאת הוא כל יכול.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]] 
* &quot;ההרגל מהווה טבע שני שאינו נופל מן הראשון.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]]
* &quot;אין אדם אומלל יותר מזה, אשר ההרגל היחיד שלו הוא חוסר ההחלטיות.&quot; ~ [[ויליאם ג'יימס]]
* &quot;אין אנו מכירים אלא את הדברים שהורגלנו בהם.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט אכזופרי]]
* &quot;הרגל הופך ל[[טבע]] שני.&quot; ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו|קיקרו]]
* &quot;הרגל הופך לטבע שני המשמיד את הראשון.&quot; ~ [[בלז פסקל]]
* &quot;ההרגל הוא מורה הדרך הגדול של ה[[חיים]] האנושיים.&quot; ~ [[דייוויד יום]]
* &quot;הרגלים הם דרך פעולה אוטומטית שאינה מצריכה מחשבה מרובה.&quot; ~ [[דן אריאלי]]
* &quot;אין אנו מאבדים ללא צער אפילו את הגרועים שבהרגלינו.&quot; ~ [[אוסקר ויילד]]
* &quot;בתחילה זה טרד את מנוחתי, אבל אחרי שהתרגלתי, זה נראה לי טבעי.&quot; ~ [[הרוקי מורקמי]]
* &quot;הרגלים מעניקים לנו יציבות ועוזרים לנו לנהל את החיים. אולם כדי להתפתח, להכניס אור חדש, לראות דברים מזווית חדשה, אנחנו חייבים להתרגל לשבור הרגלים. מעט בכל פעם.&quot; ~ [[יחיאל הררי]]
* &quot;אמונות הן הלכות למעשה. וכל תפקידו של מעשה־המחשבה אינו אלא צעד אחד בעיצובם של הרגלים פעילים.&quot; ~ [[ויליאם ג'יימס]] 
* &quot;הרגל הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה [[צעד]] אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot; לכל אומה יש מנהגים והרגלים שאינם מקובלים על עמים אחרים ונחשבים בעיניהם לפראיים או למעשי נסים.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]]

==בזכות ההרגל==
* &quot;אין זה בחידוש אלא בהרגל שאנו מוצאים את ההנאות הגדולות ביותר.&quot; ~ [[רמון ראדיגה]]
* &quot;וכל [[מים]] וכל אויר שאדם רגיל בהם יפין לו ושאין רגיל בהם ניזוק.&quot; ~ [[רש&quot;י]], פירוש ל{{פסוק|דברי הימים א|יא|יז}}
* &quot;עשיתי לי הרגל לחוות את ה[[מוות]] באופן תמידי.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]]
* &quot;עשיתי לי הרגל לדמיין בנפשי את הגרוע ביותר.&quot; ~ [[וולפגנג אמדאוס מוצרט]]
* &quot;צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות.&quot; ~ [[סנקה]]

==בגנות ההרגל==
* &quot;יש הרגלים שצריך לשנות.&quot; ~ [[אליף שאפאק]]
* &quot;ההרגל הוא הסיבה הראשונה לעבדות מרצון.&quot; ~ [[אטיין דה לה בואסי]]
* &quot;אם כל שנה עוקרים הרגל רע אחד, ה[[אדם]] הופך לטוב.&quot; ~ [[בנג'מין פרנקלין]]
* &quot;הרגלים רעים הם כמו משקולות כבדות שאנחנו גוררים תוך כדי הליכה.&quot; ~ איימי מורין
* &quot;יש פוטנציאל רב שחבוי בבני האדם ואינו נראה מפאת הרגליהם.&quot; ~ [[מוסו סוסקי]]
* &quot;ריאליזם אמיתי הוא לגלות דברים מפתיעים שההרגל מסתיר.&quot; ~ [[ז'אן קוקטו]]
* &quot;ההרגל מתחיל כחוט משי, והופך במהרה לכבל של [[פלדה]].&quot; ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]]
* &quot;ההרגל מונח ביסודן של אחדות מחולשותיי, והטבע גם הוא תורם להן את חלקו.&quot;~ [[מישל דה מונטן]] 
* &quot;קל הרבה יותר לאבד הרגלים טובים מאשר הרגלים רעים.&quot; ~ [[סומרסט מוהם]]
* &quot;ההרגל להסכים נראה חלקלק ומסוכן.&quot; ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו|קיקרו]]
* &quot;מי שמתרגל לשקר, מתרגל להפר את שבועתו.&quot; ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו|קיקרו]]
* &quot;שום דבר אינו דורש תיקון כמו הרגליהם של אחרים.&quot; ~ [[מארק טוויין]]

==ראו גם==
* [[כוחו של הרגל]]
* [[המדריך לשינוי הרגלים]]

[[fr:Routine]]
[[sk:Habit]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>lxtaqnxad891wliqsg0os4uul8i4yok</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>12640</id>
    <revision>
      <id>238226</id>
      <parentid>237609</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T15:36:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13689" sha1="jkmzk0wdw1mrm0ywbwbl20shl3vf32g" xml:space="preserve">[[קובץ:American_art_galleries_2.JPG|ממוזער|275 פיקסלים|&quot;האמנות היא בת חירות; ההכרח הרוחני ולא הצורך הגשמי, הוא שמחוקק לה את חוקיה.&quot; ~ [[פרידריך שילר]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אמנות}}

==מאפייני האמנות==
* &quot;האמנות לוחמת לצורה ושואפת ליופי.&quot; ~ ג'ורג' בלאוס
* &quot;מעלתה הראשונה של תמונה - להיות חגיגה לעין.&quot; ~ [[אז'ן דלקרואה]]
* &quot;כל אמן יוצר עם אישיותו על כל רבדיה.&quot; ~ [[אברהם ב. יהושע]]
* &quot;האמנות היא פינה של הטבע כפי שהיא נראית דרך המזג האישי.&quot; ~ [[אמיל זולה]]
* &quot;עבודת אמנות היא רעיון שבו אנו מגזימים.&quot; ~ [[אנדרה ז'יד]]
* &quot;האמן הוא זה שבעבודתו הופך את הבלתי נראה לנראה.&quot; ~ [[פייר פאולין]]
* &quot;אמנות שיש בה חיים ממשיכה את העבר ואינה חוזרת עליו.&quot; ~ [[אוגוסט רודן]]
* &quot;המדע והאמנות שייכים לכל העולם ובפניהם נעלמות המחיצות ה[[לאומיות]].&quot; ~ [[גיתה]]
* &quot;האמנות היא בת חירות; ההכרח הרוחני ולא הצורך הגשמי, הוא שמחוקק לה את חוקיה.&quot; ~ [[פרידריך שילר]]
* &quot;למעשה האמנותי דרושות השנאה והאהבה, וכן ההעזה לומר את האמת.&quot; ~ [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]
* &quot;אמנות גדולה משנה את התפיסה שלך לגבי המציאות.&quot; ~ גבריאל אורזקו (Gabriel Orozco)
* &quot;צבע הוא המקלדת, העיניים הן ההרמוניות, הנפש היא הפסנתר מרובה המיתרים. האמן הוא היד שמנגנת, נוגעת בקליד זה או אחר, כדי להביא לרטט בנשמה.&quot; ~ [[וסילי קנדינסקי]]
* &quot;מחשבה עילאית מתבטאת בצורה מפוארת ביותר. כך חייב להיות המדריך הלא נלאה של האמן.&quot; ~ אמיל ברנארד
* &quot;[[אדריכלות]] היא בית תפילתה של העוצמה באמצעותה של הצורה.&quot; ~ [[פרידריק ניטשה]]
* &quot;אין באמנות עתיד ועבר. אמנות שאיננה מבטאת את ההווה לעולם לא תתקיים.&quot; ~ [[פבלו פיקאסו]]
* &quot;יצירה אמנותית לעולם אינה לא מוסרית. הגסות מתחילה במקום שבו האמנות נפסקת.&quot; ~ [[W:ריימונד פואנקרה|ריימונד פואנקורה]]
* &quot;האמנות היא הדבר הטהור היחידי עלי אדמות חוץ מהקדושה.&quot; ~ ג'. ק. הויזמנס
* &quot;שפת האמנות, ככלי לביטוי, היא אמצעי חקירה בעל דרכים ייחודיות להפקה וליצירת ידע, והעיסוק בה אף נושא עמו ערך מרפא התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי.&quot; ~ [[נורית צדרבוים]]
* &quot;הקולנוע הוא תעשייה, אך הוא גם אמנות לרוע המזל.&quot; ~ [[ז'אן אנואי]]
* &quot;להיכנס לאולם כששחקן משחק זה להניח יד על כתפו של צייר.&quot; ~ [[סשה גיטרי]]
* &quot;הקונפליקטים הבאים לידי ביטוי באמנות, הנפתרים או נדכאים בה, מצויים מתחת לפני השטח של כל סדר חברתי מסוים.&quot; ~ [[הרברט מרקוזה]]
* &quot;רק האמנות מסוגלת לשמש חלופה אמיתית לדת ולספק לאדם החילוני אופק רוחני, תחושת התעלות וחריגה עצמית.&quot; ~ [[עמית ורשיצקי]]
* &quot;אני שמן, אבל אני רזה בתוכי... יש אדם רזה בתוך כל אדם שמן, כפי שיש פסל בכל גוש אבן.&quot; ~ [[ג'ורג' אורוול]]
* &quot;כל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו.&quot; ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], [[s:הקדמת הרב קוק לשיר השירים|הקדמה לשיר השירים]]
* &quot;האמנות היא בראש ובראשונה עניין של הרגשה; התרגשות, צמרמורת המבטאת את החיים.&quot; ~ [[אוקטב מירבו]]
* &quot;על ה[[ספרות]] להיות קלה להבנה וקשה לכתיבה, ולא קשה להבנה וקלה לכתיבה.&quot; ~ ונג צ'ונג
* &quot;המבקר עושה השוואות תמיד, אך זה שאין להשוותו נעלם ממנו.&quot; ~ [[ז'אן קוקטו]]
* &quot;אנו בודים את חלקה הארי של חוויתנו... האדם הוא אמן במידה רבה יותר משזה מודע לו.&quot; ~  [[פרידריך ניטשה]]

==מטרות האמנות==
* &quot;מן הראוי שיצירה אמנותית תלמד אותנו, שאת הדברים שאנו רואים, עוד לא ראינו עד כה כהוויתם.&quot; ~ [[פול ואלירי]]
* &quot;בנין עולמו האמיתי של האדם; העולם החי של ה[[אמת]] והיופי, זהו תפקידה של האמנות.&quot; ~ [[רבינדראנת טאגור]]
* &quot;על האמן לאהוב את ה[[חיים]] ולהצביע לנו על היפה. בלעדיו חיינו היו מוטלים בספק.&quot; ~ [[אנאטול פרנס]]
* &quot;אמנות אינה עוצמה; היא אינה אלא נחמה.&quot; ~ [[תומס מאן]]
* &quot;האמנות משמשת כמתורגמן, למה שאינו יכול לעבור ב[[דיבור]].&quot; ~ [[גיתה]]
* &quot;ההצדקה לאמנות היא מה שהיא מעוררת בליבם של אנשים ולא הביטויים הציבוריים הרדודים והחיצוניים שלה.&quot; ~ [[גלן גולד]]
* &quot;אין זה מתפקידו של הפייטן לספר מה שהיה במציאות אלא מה שעשוי היה להיות.&quot; ~ [[אריסטו]]
* &quot;אמנות צריכה להעיר אותנו ולרפא את הנפש שבתוכנו תוך כדי טיפול ברגשות פגועים.&quot; ~ [[אלחנדרו חודורובסקי]]
* &quot;אמנות אינה מותרות. היא צורך אנושי בסיסי. אנחנו זקוקים לאלטרנטיבה למציאות כדי לנשום. אנחנו זקוקים למפלט ממנה, שבו נוכל להיאבק בחשכה שבתוכנו בלי לסכן אחרים ואת עצמנו בעולם האמיתי.&quot; ~ [[גדי טאוב]]
* &quot;אחד המניעים התקפים ביותר הדוחפים את האדם אל האמנות ואל ה[[מדע]], היא השאיפה להמלט מחיי היום – יום, על גסותם המכאיבה ושממון ריקנותם, להמלט מכבלי התאוות האישיות החולפות ומשתנות תמיד.&quot; ~ [[אלברט איינשטיין]]
* &quot;בטיפול וגם ב[[ספרות]], ב[[קולנוע]], או בכל צורה אחרת של אמנות, הדבר החשוב הוא לא מה אדם לומד או אפילו מה הוא זוכר, אלא איך החוויה שינתה אותו.&quot; ~ [[W:תומס אוגדן|תומס אוגדן]]
* &quot;מטרת האמנות היא להעביר לזולת את המחשבות המרוממות והרגשות הנאצלים שהאדם הגיע אליהם.&quot; ~ [[לב טולסטוי]]

==על האמנים==
{{דף מורחב|אמן (תרבות)}}

* &quot;שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת הֵן בָּאֳמָן. הָאַחַת: בַּקָשַׁת אִשּׁוּר וְחִבָּה מִן הַחוּץ; וְהַשְּׁנִיָּה, הַגְּבוֹהָה מִמֶּנָּהּ: בַּקָּשַׁת אִשּׁוּר וַהֲנָאָה מֵעַצְמוֹ.&quot; ~ [[אברהם רגלסון]]
* &quot;תמיד קינאתי באמנים, על נכונותם ללכת עד הסוף עם חומרי הנפש שלהם. אך בעיקר על כך שיש להם ממלכה קטנה. ממלכה שהם בראו את כלליה, והם ממשיכים לחיות בתוכה.&quot; ~ דניאל הרטמן
* &quot;כשלעצמי, אינני יכול לדמיין כיצד אנשים שאינם עסוקים באמנות מעבירים את [[זמן|זמנם]]. איך הם חיים זו חידה.&quot; ~ [[גוסטב פלובר]]
* &quot;אמן אמיתי יוצר אפילו כשהוא מעתיק.&quot; ~ [[גוסטב לה בון]]
* &quot;צור אמנות או לפחות הערך אותה.&quot; ~ סמואל ג'קסון
* &quot;הזמן של היוצר אף פעם איננו זמן העיתונים.&quot; ~ [[פייר פאולו פאזוליני]]
* &quot;לאמנים גדולים אין מולדת.&quot; ~ [[אלפרד דה מיסה]]
* &quot;אם לאמנות אין מולדת, אצל האמנים היא קיימת.&quot; ~ [[W:קמיל סן סאנס|קמיל סן סאנס]]
* &quot;כאשר אדם רוצה להיות אמן הוא חייב לשאוב את השראתו מן החיים.&quot; ~ [[מדונה]]
* &quot;בכל פעם שאנו יוצרים יצירה מרשימה אנו גורמים לעצמנו אויבים. כדי להיות פופולריים  עלינו להיות בינוניים.&quot; ~ [[אוסקר ויילד]]
* &quot;האמן צריך להיות [[אדם]] שבו תתמזגנה כל נשמות בני האדם, כשם שהאוויר מתמזג בריאות.&quot; ~ [[ראלף וולדו אמרסון]]

==אמנות וזמן==
* &quot;אמנות נעלה היא רגע האסור בחיק הנצח.&quot; ~ ג'יימס הנקר
* &quot;מטרת האמנות איננה לשחרר אדרנלין לרגע אלא לבנות בהדרגה למשך כל ה[[חיים]] תחושה של פליאה ורוגע.&quot; ~ [[גלן גולד]]
* &quot;בתוכו של כל [[ילדות|ילד]] קיים אמן. הבעיה היא לדעת כיצד להישאר כזה כשהוא גדל.&quot; ~ [[פבלו פיקאסו]]
* &quot;כאשר יצירה נראית מוקדמת לדורה, זה פשוט בגלל שדורה מפגר אחריה.&quot; ~ [[ז'אן קוקטו]]
* &quot;יצירתו של האדם אינה אלא מסע אטי שמטרתו לגלות מחדש, בדרכיה העקלקלות של האמנות, את אותם שניים או שלושה דימויים גדולים ופשוטים שמולם לבו נפתח בראשונה.&quot; ~ [[אלבר קאמי]]
* &quot;נוצרה היצירה כדי לפצות אנוש על קוצר ימיו, היא באה להאריך את החיים, להכפילם. ה[[אדם]] מסתכל בתמונותיו ופסלים, יצירי כפיו, וקובע על זמניות, נצחיות, לחויות החולפות במהירות.&quot; ~ [[w:סיני אוקו|סיני אוקו]]

==מניפסטים של אמנות==
* &quot;המטרה הסופית של כל הפעילות האמנותית היא הבניין... אין הבדל אמיתי בין האמן לבין ה[[W:אומן|אומן]]... בואו ונשאף ליצור בניין חדש לעתיד בו יתאחדו כל הדיסציפלנות של ארכיטקטורה, פיסול ו[[ציור]].&quot; ~ מתוך מניפסט [[W:באוהאהוס|הבאוהאוס]], [[W:ולטר גרופיוס|ולטר גרופיוס]], 1919.
* &quot;כל תוצר של גועל שיכול להפוך לשלילת המשפחה הוא [[w:דאדא|דאדא]]; מחאה שאגרופי הוויתה עוסקים בפעולה הרסנית: דאדא; ידיעת כל האמצעים אשר נדחו עד כה עקב [[יחסי מין|מין]] מבייש פנים המורכב מפשרות ונימוסים: דאדא; ביטול ההגיון, שהוא הריקוד עבור אלו אשר אין ביכולתם ליצור: דאדא; [ביטול] כל כל היררכיה ומשוואות חברתיות אשר נוצרו לטובת ערכים על ידי המשרתים שלנו: דאדא; כל אובייקט, כל האובייקטים, הרגשות, אי הבהירויות, התופעות וההתנגשות המדויקת בין קווים מקבילים שהם נשק למלחמה: דאדא; ביטול הזכרון: דאדא; ביטול הארכיאולוגיה: דאדא; ביטול הנביאים: דאדא; ביטול העתיק: דאדא; אמונה מוחלטת ובלתי מתפשרת בכל אל שהוא התוצר המיידי של ספונטניות: דאדא; דילוג אלגנטי ללא דעות קדומות מהרמוניה לספרה אחרת; מסלולה של מילה אשר נזרקה כמו תקליט חורק: דאדא; לכבד את כל האינדבודאלים בשפלותם הרגעית: בין אם מדובר ברצינות, הפחדה, ביישנות, נלהבות, נמרצות, נחישות, או שילהוב; לשלול מכנסייתו של אדם כל אביזר מכביד וחסר תועלת; לירוק ולהוקיע רעיונות חסרי הסכמה או מאוהבים, כמו מפל מים מואר, או לפנק אותם בסיפוק האדיר שבידיעה כי אין זה משנה ולא במאום, באותה עוצמה במעבי הנפש - נקי מחרקים בעבור דם אשר נולד, ומקושט בגופותיהם של מלאכים כבירים. חופש: דאדא דאדא דאדא, שאגת צבעים עזים, ושזירת הפכים וכל הסתירות, הגרוטסקות ואי הסדרים: '''חיים'''. ~ [[W:טריסטן צארה|טריסטן צארה]], מניפסט ה[[w:דאדא|דאדאיזם]] (Dada Manifesto), ציריך, 1918

==ראו גם==
* [[אמן (תרבות)]]
* [[אמנות לשם אמנות]]
* [[לחשוב כמו אמן]]
* [[אמנות אינטואיטיבית]]
*{{נושא|שם=ג'ון גולסוורתי|פסקה=מחשבות מעורפלות על אודות האמנות (1911)|נושא=אמנות}}
*{{נושא|שם=ארתור שופנהאואר|פסקה=אמנות|נושא=אמנות}}
[[קטגוריה:אמנות|*]]</text>
      <sha1>jkmzk0wdw1mrm0ywbwbl20shl3vf32g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלכסנדר ז'ארדן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14054</id>
    <revision>
      <id>238246</id>
      <parentid>202546</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T11:12:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* אמרותיו */</comment>
      <origin>238246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1792" sha1="pr8uni8b108udteqwr1mwd1cjv41n6p" xml:space="preserve">[[קובץ:Alexandre Jardin 2013 crop.jpg|ממוזער|200px|אלכסנדר ז'ארדן, 2013]]
'''אלכסנדר ז'ארדן''' (בצרפתית: '''Alexandre Jardin''') (נולד ב־14 באפריל 1965), סופר ובמאי קולנוע [[צרפת|צרפתי]].

==מתוך יצירותיו==
===הפרא הקטן (רומן, 1992)===
* &quot;אין אנו חייבים דבר אלא לילד שהיינו.&quot;
* &quot;האם הלב אינו צודק כאשר הוא מלגלג על ההיגיון?&quot;

===פאנפאן (סרט קולנוע, 1993)===
* &quot;מי שטוען כי אני משוגע, מעולם לא התאהב.&quot;

===כן (סרט קולנוע, 1996)===
* &quot;אין בנמצא אמצעי מניעה יעיל כדי להישמר מפני הזולת.&quot;

===לה זוביאל (רומן, 1997)===
* &quot;דמיין בנפשך כי אתה מרשה לעצמך פתאום להיות להיות מאושר מאוד.&quot;

===עלמת החירות (רומן, 2002)===
* &quot;נישואים יציבים אינם מהווים אלא משימה שבירה.&quot;

===הרומן של ז'ארדן (רומן, 2005)===
* &quot;הסדר החברתי אינו אלא פנטומימה.&quot;
* &quot;האושר שייך לאלה המספרים לעצמם סיפורים עסיסיים, ומסוגלים להאמין בהם.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;מה שחשוב בספרות ובקולנוע הוא לומר דברים רציניים בקלילות.&quot;
* &quot;היה זה נפלא אילו היינו מרשים לעצמנו לומר את ה[[אמת]], כמו שעושים הפרחחים.&quot;
* &quot;הצורך בביטחון מחניק את הנשמה.&quot;
* &quot;סופר איננו מי שכותב, אלא מי שמשכתב.&quot;

{{מיון רגיל: ז'ארדן, אלכסנדר}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:במאים צרפתים]]</text>
      <sha1>pr8uni8b108udteqwr1mwd1cjv41n6p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238247</id>
      <parentid>238246</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T11:13:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* מתוך יצירותיו */</comment>
      <origin>238247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1796" sha1="d1eesf1n2reanbg95s6aj1gieytzwcm" xml:space="preserve">[[קובץ:Alexandre Jardin 2013 crop.jpg|ממוזער|200px|אלכסנדר ז'ארדן, 2013]]
'''אלכסנדר ז'ארדן''' (בצרפתית: '''Alexandre Jardin''') (נולד ב־14 באפריל 1965), סופר ובמאי קולנוע [[צרפת|צרפתי]].

==מתוך יצירותיו==
===הפרא הקטן (רומן, 1992)===
* &quot;אין אנו חייבים דבר אלא לילד שהיינו.&quot;
* &quot;האם ה[[לב]] אינו צודק כאשר הוא מלגלג על ההיגיון?&quot;

===פאנפאן (סרט קולנוע, 1993)===
* &quot;מי שטוען כי אני משוגע, מעולם לא התאהב.&quot;

===כן (סרט קולנוע, 1996)===
* &quot;אין בנמצא אמצעי מניעה יעיל כדי להישמר מפני הזולת.&quot;

===לה זוביאל (רומן, 1997)===
* &quot;דמיין בנפשך כי אתה מרשה לעצמך פתאום להיות להיות מאושר מאוד.&quot;

===עלמת החירות (רומן, 2002)===
* &quot;נישואים יציבים אינם מהווים אלא משימה שבירה.&quot;

===הרומן של ז'ארדן (רומן, 2005)===
* &quot;הסדר החברתי אינו אלא פנטומימה.&quot;
* &quot;האושר שייך לאלה המספרים לעצמם סיפורים עסיסיים, ומסוגלים להאמין בהם.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;מה שחשוב בספרות ובקולנוע הוא לומר דברים רציניים בקלילות.&quot;
* &quot;היה זה נפלא אילו היינו מרשים לעצמנו לומר את ה[[אמת]], כמו שעושים הפרחחים.&quot;
* &quot;הצורך בביטחון מחניק את הנשמה.&quot;
* &quot;סופר איננו מי שכותב, אלא מי שמשכתב.&quot;

{{מיון רגיל: ז'ארדן, אלכסנדר}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:במאים צרפתים]]</text>
      <sha1>d1eesf1n2reanbg95s6aj1gieytzwcm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:נועם מאורי</title>
    <ns>3</ns>
    <id>15516</id>
    <revision>
      <id>238172</id>
      <parentid>238126</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T16:15:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/238126|238126]] של [[Special:Contributions/~2026-40245-62|~2026-40245-62]] ([[User talk:~2026-40245-62|שיחה]]) נא להתחבר למשתמש על מנת למחוק תגובת עבר</comment>
      <origin>238172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4596" sha1="j4y383lrkyac2fpezpzacqwc74j4cze" xml:space="preserve">{{בה}} - [[משתמש:yanki14|Yanki&lt;span style=&quot;color:red;&quot;&gt;'''14'''&lt;/span&gt; ]] • [[שיחת משתמש:yanki14|שיחה]] 17:30, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

==השמיניה==
{{נמחק}} גם כאן, כמו בוויקיפדיה, אין ליצור דף מחדש לאחר שנמחק בעקבות אי-הבהרת חשיבות. נא הימנע מכך בשנית. תודה מראש. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 23:51, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
:כנ&quot;ל לגבי הדף &quot;חשופים&quot;. אני מאוד מקווה שלא נראה כאן את מה שראינו ממך בוויקיפדיה. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 23:54, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
::העלבת אותי מאוד בדף השיחה שלי. כתבת 'אני מקווה שלא נראה פה מה שראינו בויקיפדיה'. כל מה שהיה בויקיפדיה הוא חילוקי דעות בנוגע למדיניות. זה מאוד העליב אותי. האם תוכל להסביר את עצמך או להתנצל? --[[משתמש:נועם מאורי|נועם מאורי]] - [[שיחת משתמש:נועם מאורי|שיחה]] 13:29, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
:::התעקשותך להפר כללי מדיניות כאלה ואחרים (לא, זה ממש לא מחלוקות) הייתה לזרא, ולכן לא תהיה שום התנצלות. העלאת ערך מחדש לאחר שנמחק בעבר עקב אי הבהרת חשיבות היא מעשה בלתי מקובל לחלוטין גם בוויקיפדיה וגם פה. אתה ידעת כשהעלית את הערכים האלה שאתה מעלה על דעת עצמך את הערכים האלה. גם רמת הכתיבה שלהם לא הייתה בדיוק מן המשופרות, וגם על זה העירו לך. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 17:22, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
::::ברוקולי, דיון החשיבות התקיים לפני כ-4.5 שנים. אי לכך, יש לקיים דיון חשיבות מחדש. זה לא שהערך נוצר מחדש יום לאחר שלא הובהרה חשיבותו, מדובר ביותר מארבע שנים! בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 20:44, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
:::::לא, אין כל חובה כזאת. אם אתה חושב שגם כאן תשגע אנשים (כמו שאתה מרבה לעשות בוויקיפדיה) אני מבהיר מראש שזה פשוט לא יקרה. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 20:37, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
::::::אני חדש כאן. למה אתה מקבל ככה את פניי? --[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 02:43, 8 בספטמבר 2013 (IST)
:::::::תגיד, אתה מנסה לעשות ממני צחוק? אתה באמת חושב שאני לא מכיר את פעילותך הפסולה מוויקיפדיה? בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 10:10, 8 בספטמבר 2013 (IST)
::::::::ויקיפדיה זה ויקיפדיה, וויקיציטוט זה ויקיציטוט. זה שהעבר שלי לא הכי טוב בוויקיפדיה, לא אומר שצריך ישר לשלול ממני את הזכות לערוך גם כאן. בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 13:33, 8 בספטמבר 2013 (IST)
:::::::::טוב, נחיה ונראה לאן תתקדם פעילותך כאן. אני רק יכול להבטיח לך שנושא החשיבות כאן שונה לחלוטין מזה שבוויקיפדיה. דבר אחד כן זהה: אין ליצור מחדש ערך שלא הובהרה חשיבותו, אלא אם חל שינוי בנסיבות. ולא, אין כאן התיישנות של דיונים. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 16:57, 9 בספטמבר 2013 (IST)
::::::::::ומה בנושא פתיחת דיון לגבי שחזור ערכים שלא הובהרה חשיבותם? --[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 19:15, 9 בספטמבר 2013 (IST)</text>
      <sha1>j4y383lrkyac2fpezpzacqwc74j4cze</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238173</id>
      <parentid>238172</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T16:16:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הפעיל הגנה על הדף &quot;[[שיחת משתמש:נועם מאורי]]&quot;: מלחמת עריכה ([עריכה=משתמשים ותיקים בלבד] (פגה ב־16:16, 20 באוגוסט 2026 (UTC)) [העברה=משתמשים ותיקים בלבד] (פגה ב־16:16, 20 באוגוסט 2026 (UTC)))</comment>
      <origin>238172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4596" sha1="j4y383lrkyac2fpezpzacqwc74j4cze" xml:space="preserve">{{בה}} - [[משתמש:yanki14|Yanki&lt;span style=&quot;color:red;&quot;&gt;'''14'''&lt;/span&gt; ]] • [[שיחת משתמש:yanki14|שיחה]] 17:30, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

==השמיניה==
{{נמחק}} גם כאן, כמו בוויקיפדיה, אין ליצור דף מחדש לאחר שנמחק בעקבות אי-הבהרת חשיבות. נא הימנע מכך בשנית. תודה מראש. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 23:51, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
:כנ&quot;ל לגבי הדף &quot;חשופים&quot;. אני מאוד מקווה שלא נראה כאן את מה שראינו ממך בוויקיפדיה. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 23:54, 29 באוגוסט 2013 (IDT)
::העלבת אותי מאוד בדף השיחה שלי. כתבת 'אני מקווה שלא נראה פה מה שראינו בויקיפדיה'. כל מה שהיה בויקיפדיה הוא חילוקי דעות בנוגע למדיניות. זה מאוד העליב אותי. האם תוכל להסביר את עצמך או להתנצל? --[[משתמש:נועם מאורי|נועם מאורי]] - [[שיחת משתמש:נועם מאורי|שיחה]] 13:29, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
:::התעקשותך להפר כללי מדיניות כאלה ואחרים (לא, זה ממש לא מחלוקות) הייתה לזרא, ולכן לא תהיה שום התנצלות. העלאת ערך מחדש לאחר שנמחק בעבר עקב אי הבהרת חשיבות היא מעשה בלתי מקובל לחלוטין גם בוויקיפדיה וגם פה. אתה ידעת כשהעלית את הערכים האלה שאתה מעלה על דעת עצמך את הערכים האלה. גם רמת הכתיבה שלהם לא הייתה בדיוק מן המשופרות, וגם על זה העירו לך. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 17:22, 30 באוגוסט 2013 (IDT)
::::ברוקולי, דיון החשיבות התקיים לפני כ-4.5 שנים. אי לכך, יש לקיים דיון חשיבות מחדש. זה לא שהערך נוצר מחדש יום לאחר שלא הובהרה חשיבותו, מדובר ביותר מארבע שנים! בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 20:44, 4 בספטמבר 2013 (IDT)
:::::לא, אין כל חובה כזאת. אם אתה חושב שגם כאן תשגע אנשים (כמו שאתה מרבה לעשות בוויקיפדיה) אני מבהיר מראש שזה פשוט לא יקרה. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 20:37, 7 בספטמבר 2013 (IDT)
::::::אני חדש כאן. למה אתה מקבל ככה את פניי? --[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 02:43, 8 בספטמבר 2013 (IST)
:::::::תגיד, אתה מנסה לעשות ממני צחוק? אתה באמת חושב שאני לא מכיר את פעילותך הפסולה מוויקיפדיה? בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 10:10, 8 בספטמבר 2013 (IST)
::::::::ויקיפדיה זה ויקיפדיה, וויקיציטוט זה ויקיציטוט. זה שהעבר שלי לא הכי טוב בוויקיפדיה, לא אומר שצריך ישר לשלול ממני את הזכות לערוך גם כאן. בברכה, [[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 13:33, 8 בספטמבר 2013 (IST)
:::::::::טוב, נחיה ונראה לאן תתקדם פעילותך כאן. אני רק יכול להבטיח לך שנושא החשיבות כאן שונה לחלוטין מזה שבוויקיפדיה. דבר אחד כן זהה: אין ליצור מחדש ערך שלא הובהרה חשיבותו, אלא אם חל שינוי בנסיבות. ולא, אין כאן התיישנות של דיונים. בברכה, [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] • [[שיחת משתמש:ברוקולי|הערוגה]] 16:57, 9 בספטמבר 2013 (IST)
::::::::::ומה בנושא פתיחת דיון לגבי שחזור ערכים שלא הובהרה חשיבותם? --[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] - [[שיחת משתמש:Guycn2|&lt;span style=&quot;color: Orange;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] 19:15, 9 בספטמבר 2013 (IST)</text>
      <sha1>j4y383lrkyac2fpezpzacqwc74j4cze</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מיכאל אברהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15587</id>
    <revision>
      <id>238229</id>
      <parentid>238105</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T21:04:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>238229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23936" sha1="e78zefz5wf3u3wm194n41ciu4oyu2cq" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;[
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* 
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״
* ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;מפעלו של הרמב&quot;ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב&quot;ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב&quot;ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
* &quot;תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש&quot;ץ בתפילה בשבת.&quot; ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב.
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>e78zefz5wf3u3wm194n41ciu4oyu2cq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238251</id>
      <parentid>238229</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T12:18:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24090" sha1="sqpygbo04tyuzequhyohsgajatccmv9" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;[
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* 
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״
* ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;מפעלו של הרמב&quot;ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב&quot;ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב&quot;ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
* &quot;תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש&quot;ץ בתפילה בשבת.&quot; ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב.
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>sqpygbo04tyuzequhyohsgajatccmv9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238252</id>
      <parentid>238251</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T12:20:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>238252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24146" sha1="qoa7d6cwmduefjogw9diee7vnoiys42" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;[
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* 
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״
* ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;מפעלו של הרמב&quot;ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב&quot;ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב&quot;ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
* &quot;תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש&quot;ץ בתפילה בשבת.&quot; ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב.
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>qoa7d6cwmduefjogw9diee7vnoiys42</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238253</id>
      <parentid>238252</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T12:23:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>238253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24542" sha1="ijgawxa8ncnft94sbxkm25l4le0ryqk" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;[
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* 
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״
* ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;מפעלו של הרמב&quot;ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב&quot;ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב&quot;ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
* &quot;תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש&quot;ץ בתפילה בשבת.&quot; ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב.
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>ijgawxa8ncnft94sbxkm25l4le0ryqk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238254</id>
      <parentid>238253</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T12:32:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>238254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26647" sha1="0g52oqfcxcbljt7xqnx60ege03liq4m" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו.&quot;
* &quot;לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני).&quot;
'''
באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של &quot;הארי פוטר&quot; בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;[
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* 
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״
* ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;מפעלו של הרמב&quot;ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב&quot;ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב&quot;ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
* &quot;תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש&quot;ץ בתפילה בשבת.&quot; ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב.
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>0g52oqfcxcbljt7xqnx60ege03liq4m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238256</id>
      <parentid>238254</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T13:27:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27836" sha1="ol7qf7lrf7t4kidv5owc83e0oeg1bop" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו.&quot;
* &quot;לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני).&quot;
'''
באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של &quot;הארי פוטר&quot; בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;
* &quot;לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם &quot;זכויות&quot;. שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של &quot;בל תשחית&quot;. לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה.

עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* 
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״
* ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;מפעלו של הרמב&quot;ם הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב&quot;ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב&quot;ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013
* &quot;תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש&quot;ץ בתפילה בשבת.&quot; ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב.
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>ol7qf7lrf7t4kidv5owc83e0oeg1bop</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרה נתניהו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16677</id>
    <revision>
      <id>238259</id>
      <parentid>208285</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T18:28:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>238259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6215" sha1="4gzary1njz5u6cyd4g7l5jz60isbe6o" xml:space="preserve">[[קובץ:Sara Netanyahu (40345853590) (cropped).jpg|ממוזער|146 פיקסלים|שרה נתניהו]]
'''[[w:שרה נתניהו|שרה נתניהו]]''' (נולדה ב־5 בנובמבר 1958), היא רעייתו של [[בנימין נתניהו]], ראש ממשלת [[ישראל]] בשנים 1996–1999, בשנים 2009–2021 והחל מ־2022. פסיכולוגית חינוכית במקצועה.

==אמרותיה==
* &quot;[[בנימין נתניהו|ביבי]] גדול על המדינה הזאת.&quot;
* &quot;אשת ראש הממשלה היא בן־אדם אמיתי.&quot;
* &quot;יש אינטרס להפיל את בעלי.&quot;
* &quot;נעבור לחוץ לארץ. שהמדינה הזאת תישרף.&quot; ~ בשיחת טלפון עם פעיל ליכוד, 2002 ([https://news.walla.co.il/item/277988 מקור])
* &quot;זאת רכילות מרושעת שהופכת לטקס קבוע.&quot; ~ על האשמות שהופנו כנגדה
* &quot;יש כאן כוונת מכוון לפגוע בראש הממשלה ולפגוע בו דרכי, כי זה הכי קל לפגוע דרכי. אני החוליה החלשה.&quot;
* &quot;אני באה מבית מוזר מאוד. אבא שלי היה באצ&quot;ל, אבל הוא פציפיסט. אני לא פציפיסטית, אבל אני לא נותנת לילדים שלי שום משחק בכלי נשק. בארון הצעצועים שלהם אין אף כלי נשק.&quot;
* &quot;הדלתות קצת חורקות בכניסה לחדר שלי. שמתי הרבה ירוק כי אי־אפשר לפתוח את החלונות החוצה...יש כאן תופסן שלקח בערך שנה־שנתיים לקבל אישור בחשבות להוסיף אותו. אנשים היו חוטפים כאן מכות על הראש מהדלת.&quot; ~ על מעון ראש הממשלה בירושלים, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4626979,00.html מקור]
* &quot;אני עושה את זה כאשת מקצוע כאישה מ-ש-כ-י-ל-ה פסי-כו-לו-גית  BA MA זהו!...אשת ראש הממשלה הזאת עושה פעילות ציבורית כל יום! בעבודה המקצועית שלה!&quot; ~ תגובתה בשיחה טלפונית לפרסום ידיעה עליה, 2009. [http://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2018/Article-a6361199fbc3161004.htm מקור]
* &quot;אני אוכלת פשוט וביתי וצנוע. אין [[אוכל]] מפונפן, אין דרישה של ראש הממשלה ורעייתו לאוכל של דוכס ודוכסית....זו נשמעת לך סיטואציה שמכינים לי פתיתים למרות שביקשתי דג, למה מגיע לי לאכול פתיתים!?&quot; ~  [[W:פרשת מעונות ראש הממשלה|בחקירה במשטרה על קבלת דבר במירמה]]
* &quot;כשאני שומעת שאומרים שאני בעצם מנהלת את המדינה, אז אני אומרת: 'אוקיי, ה[[כלכלה]] פורחת. המצב הביטחוני טוב. אז מה רע? כנראה אני עושה את זה נכון'. אבל עכשיו ברצינות: זה הכל דברי הבל, אנחנו לא מתראים כמעט לאורך היום ובלילות אני משתדלת להישאר ערה, כדי לראות אותו.&quot; ~ ספטמבר 2018
* &quot;אני מייצגת את הפנים היפות של ישראל, שמסייעת הומניטרית... עושה את הכל בשמחה, יחד עם המשלחת שלנו, אני מייצגת את המדינה. אנחנו מתקבלים בצורה חמה ומכובדת. זה מעל ומעבר.&quot; ~ על פעולותיה בביקור משלחת ראש הממשלה בגואטמלה, 2018
* ״אני אוהבת את זה פשוט פשוט פשוט״ ~ בסרטון על הכנת עוגת ביסקוויטים, מאי 2020

== נאמר עליה ==
* &quot;היא הותירה רושם של אדם מעט רדוף, שזקוק להרבה תשומת לב.&quot; ~ [[W:אביעד פוהורילס|אביעד פוהורילס]]
* &quot;היא צועקת ומקללת וכשהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה היא הופכת לחיה.&quot; ~ [[W:רוני מאנה|רוני מאנה]] 
* &quot;אמש ראינו אשה מדושנת, ילדותית, מלאכותית, המדברת בטון בכייני ומלא פתוס. בלטה בהעדרה: מודעות עצמית.&quot; ~ [[רענן שקד]] 
* &quot;אני רוצה שתסתערי על העם הדפוק הזה. שיכירו אותך טיפה, אל תתעלמי. אני לא מהמתחנפות סתם. הגיע זמנך לככב.&quot; ~ [[ג'ודי שלום ניר מוזס]] [https://www.themarker.com/advertising/1.6200928 מקור]
* &quot;מה שברור שכל מי שחפץ חיים בממשלה, כל אדם שרצה לשמר/לקדם/ לדאוג למעמדו בממשלת ישראל נאלץ ללקק לשרה. כולל אני.&quot; ~ [[ג'ודי שלום ניר מוזס]] [https://www.themarker.com/advertising/1.6200928 מקור]
* &quot;שרה נתניהו אמרה לי לא לבשל אצלה בבית כדי ש[[פבלו פיקאסו|פיקאסו]] לא יריח את הטיגונים.&quot;
* &quot;הסטנדרטים של גברת נתניהו מצריכים שעות רבות, וכל יום לבוא, שיטת הניקיון, החלפת הבגדים... בשבת היא משאירה לי רשימות מה לעשות בכל השבוע, כאשר עוד לזה מצטרפים עוד קבלנים; כל הזמן הייתי עסוקה בניילון חפצים. אני יכולתי לתקתק את הבית הזה פעמיים בשבוע 4 שעות, בשיטות העבודה שלי. אף אחד לא יכול היה לעמוד בסטנדרטים שלה. עובדת שעובדת אצלה היום באה אליי ובוכה ומספרת לי דברים.&quot; ~ עובדת משק בית בבית ראש הממשלה לשעבר
* &quot;שרה נראית לפחות בעשרות שנים יותר צעירה ממה שהיא, וזה מתת אל. אני שמח בשבילה, אני שמח בשבילי.&quot; ~ [[בנימין נתניהו]], 2026 ([https://www.youtube.com/watch?v=iSnW99ErsWQ&amp;t=3039s מקור])

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}

{{מיון רגיל:נתניהו, שרה}}
[[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]]
[[קטגוריה:בני זוג של ראשי ממשלת ישראל]]</text>
      <sha1>4gzary1njz5u6cyd4g7l5jz60isbe6o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישראל פנקס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17367</id>
    <revision>
      <id>238183</id>
      <parentid>130266</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:27:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון</comment>
      <origin>238183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4452" sha1="h7fixgstm85708ocvof33asnnoshmts" xml:space="preserve">[[קובץ:Israel_Pincas_2.jpg|שמאל|ממוזער|116px|&quot;כול שניתן מאז הוא מתנה.&quot;]]
'''[[W:ישראל פנקס|ישראל פנקס]]''' (28 בינואר 1935 – 19 ביולי 2026) הוא [[שירה|משורר]] [[ישראלי]].

==מתוך שיריו==
* &quot;אֱמֹר תָּמִיד אֶת אֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב לֶאֱמֶת, נִתָּן לְהִסְתַּפֵּק בְּכָךְ.&quot;
* &quot;מבטן הספינה, השטה למרחקים, אני ניבט קשוב. המים מרחמים. הערב, כמו לפני אלף שנה.&quot;
* &quot;בים העתיק שלנו אין חדש. רק הרוח משתנה. אינני חושב שהחמצתי משהו. כול שניתן מאז הוא מתנה.&quot;
* &quot;לפעמים עוברות לידי אוניות־סוחר עליזות. הייתי רוצה להחליף עמן אותות דגלים. צבעוניים, אבל אינני יכול: אני מפליג לתפקיד הרציני.&quot;
* &quot;איך הראו לנו באגדה על הילד הטוב והילד הרע, הדרך שעושה אדם על האדמה, עולה במדרגות ויורד, וקטן בהן כאפונה, איך חוזר הכול אל ההתחלה.&quot;
* &quot;אם אני כותב שאני מבקש להשאיר כאן [[שמחה]], האם אני משאיר כאן שמחה?&quot;
* &quot;הָ[[אהבה|אַהֲבָה]] אֵינֶנָּה גּוּף. אִם הִיא פּוֹנָה לְפֶתַע וְהוֹלֶכֶת, אַל תְּבַקְּשׁוּ כִּי תָּסֵב אֲלֵיכֶם אֶת רֹאשָׁהּ.&quot;
* &quot;כֹּחָה וְיָפְיָהּ הָאֲמִתִּיִּים מִתְגַּלִּים דַּוְקָא כְּשֶׁהִיא מִתְרַחֶקֶת, קוֹבַעַת אֶת מַסְלוּלָהּ וְאֶת מְקוֹמָהּ הַמְּדֻיָּקִים בְּחַיֵּינוּ, עָרִיצָה כְּמוֹ חַג.&quot;
* &quot;הועבר כך מכתב. השנים מחקו את הכְּתב. אך ניתן עוד לשמוע, מן הקונכייה והים ניתן עוד לשמוע, שמישהו כאן פעם אהב.&quot;
* &quot;הרגשות העדינים ביותר, הם באים לשבת על־יד, ושוב פורחים. אין הם יכולים להישאר עוד איתנו. אסור שיהיו שלנו כל הזמן. עליהם להתעופף ולבוא אל אחרים, צעירים יותר, או הזקוקים להם ברגע זה יותר מאיתנו. כעבור שנים, ישובו אלינו. למענם באנו.&quot;
* &quot;מָחָר נְפָרֵק אֶת הַתַּפְאוּרוֹת, נְקַפֵּל הֵיטֵב אֶת הַתִּלְבּוֹשׁוֹת נֶאֱסֹף אֶת הָאֲבִיזָרִים וְאֶת הַצִּיּוּד הַחַשְׁמַלִּי. אֵלֶּה יֵאָרְזוּ בְּאַרְגָּזִים שֶׁיְּפֻנּוּ עַד מְהֵרָה אֶל קוֹמַת הַמַּרְתֵּף. שׁוּב אֵין לָנוּ צֹרֶךְ בָּהֶם. עֲשׂוּ בָּהֶם שִׁמּוּשׁ אַתֶּם אִם תּוּכְלוּ.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;בבית שמעו הרבה [[מוזיקה]] ודיברו בולגרית, גרמנית וצרפתית... נולדתי בתוך תרבות אירופה. כאשר הגעתי לארץ שאלתי את עצמי מה אני עושה עם העברית הזאת. איך אוכל לקשר בין מה שבתוכי, בין מה שגדלתי עליו, לבין העברית.&quot;
* &quot;האיטלקים, כאשר הם הולכים לצבא, יוצא הסמל עם כובע הנוצות וצועק: 'כשישרוק הכדור הראשון, יינצל מי שיכול'. מאוד מצא חן בעיני הרעיון. לפעמים צריך לחרוג מהמעשיות כדי להבין את המגוחך.&quot;

==נאמר עליו==
* &quot;יש משהו מוצק וחשוף בספרו החדש של ישראל פנקס, חתן פרס ישראל ומהמשוררים המרכזיים בתולדות 'דור המדינה' והשירה הישראלית בכלל... אם פנקס צודק, ומה שנעלם במותנו הוא קודם כול [[זיכרון|זכרוננו]], לא רק משמעות המוות נחשפת, גם משמעות ה[[חיים]]. החיים, מתברר, הם זיכרון. וליתר דיוק: גבול החיים הוא גבול הזיכרון.&quot; ~ [[W:אלי הירש|אלי הירש]]

{{מיון רגיל:פנקס, ישראל}}
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]]</text>
      <sha1>h7fixgstm85708ocvof33asnnoshmts</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהרן אפלפלד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17417</id>
    <revision>
      <id>238262</id>
      <parentid>232059</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T20:06:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* אמרותיו */</comment>
      <origin>238262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9347" sha1="9ii9ierlmg5yoqyerf9lxx8nqcx4mjq" xml:space="preserve">[[קובץ:Aharon Appelfeld, Aharon Appelfeld, Rencontre et entretien Marc Rettel-002.jpg|ממוזער|200px|אהרן אפלפלד]]
'''[[W:אהרן אפלפלד|אהרן אפלפלד]]''' (16 בפברואר 1932 - 4 בינואר 2018) היה סופר [[ישראל]]י.

==מתוך כתביו==
* &quot;מוטב להיות מי שאני.&quot;
* &quot;[[תפילה|תפילת]] יחיד עשויה גם היא לרומם את הנפש.&quot;
* &quot;מחשבה עגומה, כבר שמתי לב, לא בנקל תעקור אותה.&quot;
* &quot;אני מצמיד אליה את עיני במשנה ריכוז, כדי שלא תאבד לי תנועה מפניה.&quot;
* &quot;התעלמות זו אך הגבירה את שטף המילים של הזר. האיש סיפר על עצמו, עסקיו, אשתו ובנותיו.&quot;
* &quot;לפעמים די בתנועה אחת, בהעוויה אחת, בהושטת יד או במנוד ראש כדי להתקרב אל [[אדם]].&quot;
* &quot;חש שכמה עניינים סבוכים שהעיקו על לבו שנים קרבים אל פתרונם. מה טיבו של הפתרון לא שיער.&quot;
* &quot;מאז האביב אנחנו זוחלים על גבי גבעות אלו: רובן חשופות ומיעוטן מיוערות בדלילות. קרחות יער אלו הן בעוכרינו, אבל אנחנו למדנו להסתוות, להטעות, להיצמד לקרקע.&quot; ~ עד חוד הצער
* &quot;היהודים לבדם ניצבו בהר סיני, ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור האלוהי. הם, לדאבון לבנו, שכחו זאת, אבל המקרא לא שכח, ובכל זאת אסור לזלזל בעדים מתכחשים אלה. הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם ולהיות מה שנועדו להיות.&quot; ~ מפי הנזיר ברונו, והזעם עוד לא נדם, עמ' 24.
* &quot;עתה לא ביקשו אלא להתרחק זו מזו. אך הרכָּב כמו להכעיס לא מיהר, הוא ניהל את הסוסים לאט, מתוך איזה שוויון נפש, כאילו היה ה[[זמן]] רכושו.&quot; ~  הפסגה

==מכוות האור (1980)==
* &quot;הקצב והחזרה חרזו את המילים לשיר־עם.&quot;
* &quot;מנושלים היינו מכל, ריקים ושטופים במין רעב שיכור. כל שאגרנו במרוצת שנות המלחמה ניגר מתוכנו כמו מתוך שקים נקובים.&quot; 
* &quot; 'לשם מה באת לכאן, אתה יודע (חוקרת המנהלת).' 'ודאי שאני יודע,' נחלץ דרוק ממבוכתו, 'לעבוד את האדמה.' 'ומה עוד'. 'לאהוב את המולדת.' 'ומה עוד.' 'לזכור את השואה.' 'ואתה מה עשית.' 'ליטפתי את רגליה של ונטורה'.&quot; 

==סיפור חיים (1999)==
{{דף מורחב|סיפור חיים}}
* &quot;הזיכרון וה[[דמיון]] דרו לעיתים בכפיפה אחת. באותן שנים עלומות כמו התחרו ביניהם.&quot; 
* &quot;כפות הידיים, כפות הרגליים, הגב והברכיים זוכרים יותר מן ה[[זיכרון]]. אילו ידעתי לשאוב מהם, הייתי מוצף מראות. פעמים אחדות עלה בידי להאזין לגופי.&quot;
* &quot;עיר מולדת אינה עניין שבגאוגרפיה סטטית. זאת ועוד: אתה יכול להרחיב את גבולותיה או להגביהה למרום.&quot; 
* &quot;לקח לי שנים להשתחרר מן הידענים, מאפוטרופסותם, מן ה[[חיוך]] המתנשא ולחזור ולאמץ את חברי הטובים והנאמנים שיודעים: אדם אינו אלא פקעת של חולשות ופחדים, ואין להוסיף עליהם. אם יש להם מילה נכונה, הם מושיטים אותה כפרוסת לחם בזמן המלחמה, ואם אין להם, הם יושבים לידך ושותקים.&quot;

==האיש שלא פסק לישון (2010)== 
{{דף מורחב|האיש שלא פסק לישון}}
* &quot;לאותיות העבריות יש יופי קדמון שמביא אותי להתרגשות.&quot;
* &quot;ה[[זמן]] נושא אותי במהירות כמו על גבי רפסודה שאין בה משוטים.&quot;
* &quot;אמרתי לעצמי, ביום שאקום על רגלי לא אשכח חסד זה, ואם יהיו מילים בפי - אתפלל.&quot;
* &quot;דיבורים הנאמרים בשכנוע עצמי פועלים עליך במסתרים ועוקרים, באין משים, את הנבטים הרכים שעלו בחלקך החבויה.&quot;

==אבי ואמי (2013)==
{{דף מורחב|אבי ואמי}}
* &quot;בהרבה בתים התגוררתי בימי חיי, אך ה[[געגוע]]ים אל בית הורי הם תמיד באותה עוצמה.&quot;
* &quot;אם אין יודעים את ההיסטוריה של האיש, את מעשיו ואת המניעים למעשיו – הוא יפרח חיש מהר מן ה[[זיכרון]].&quot;
* &quot;ברגע שעיני הילד עולות מחשכת השנים מובטח לך כי מראות חדשים, מילים מבוררות וצירופי לשון מאירים, ששנים היו חבויים בך, יתגלו לך.&quot;
* &quot;יש אנשים משורש נשמתך, שמשום בלבולי השעה לא נגלו אליך כראוי ושקעו בתהום הנשייה, אך אל דאגה, במסע הזה, אם אך יאיר לך המזל פנים, יתגלו אליך מקצת האבדות הללו והעולם שלך ילך ויתרחב.&quot;

==לילות קיץ ארוכים (2015)==
{{דף מורחב|לילות קיץ ארוכים}}

* &quot;כל מסע הוא מפגש חדש עם עצמך.&quot;
* &quot;נווד אינו קבצן בנפשו.הוא אדם [[חופש]]י.&quot;
* &quot;ההרהורים מחברים אותנו אל האהובים שלנו.&quot;
* &quot;זו מנת חלקנו בעולם הזה. אסור להתלונן, המתלונן הוא אומלל.&quot;
* &quot;איש או אישה שמאירים לך פנים, מאירים לך לא רק את הרגע, אלא את היום כולו.&quot;
* &quot;ה[[בדידות]] קירבה אותי לאלוהים. למדתי לבטוח בו ולאהוב אותו.&quot;

==תימהון (2018)==
{{דף מורחב|תימהון (ספר)}}
* &quot;מקומות שביקרת בילדותך לא שוכחים.&quot;
* &quot;את שמחת החיים הייתה מביעה בשדות ובנהר.&quot;
* &quot;קיומה ביום היה מצומצם ובלילות אף מצומצם יותר.&quot;
* &quot;כשהקיצה אירנה מהזיותיה כבר הייתה האפלה שרויה לרגלי האילנות.&quot;
* &quot;הייתי מלאה שמחה מגופו ומגופי בלי תחושת חטא.&quot;
* &quot;חיינו בעולם הזה כל כך קצרים שלא ניתן לנו לאהוב את אלה שאנו רוצים לאהוב.&quot;

==הפסגה (2019)==
{{דף מורחב|הפסגה}}
* &quot;מחשבות חדשות אינן נקלטות בקלות.&quot;
* &quot;כאן גם מצויים אנשים היודעים קלות דעת מהי.&quot;
* &quot;ה[[זיכרון|זיכרונות]] הארורים, אלמלא הזיכרונות היו החיים כאן מתנהלים אחרת. האנשים היו אולי זוכים ממנת ההשלמה.&quot;
* &quot;אינני מבינה לשם מה הטרדת עצמך. למקומות כאלה מוטב לו לאדם שייסע בעצמו.״
*  &quot;במרוצת השנים למדה את לשונם, את טיפשותם ואת [[חוכמה|חוכמתם]].&quot;
* &quot;אדם יוצא לדרך יניח את השעון בביתו. יודע אדם את שעת יציאתו אך לעולם לא את שובו. הזמן כל־כולו בידי הבורא.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;מאורעות ה[[חיים]] בונים אותך.&quot;
* &quot;בלי יצירה מבפנים קשה מאוד להתגבר.&quot;
* &quot;בעולם הקטסטרופלי אין על מי ל[[כעס|כעוס]].&quot;
* &quot;אני לא יכול להגיב בסערת נפש, מפני שלא יכולתי להרשות לעצמי שה[[רגש]] ישתלט עליי.&quot;
* &quot;ה[[אמונה]], כוחה בזה שהיא אינה מפרידה בין החיים ל[[מוות]].&quot;
* &quot;הקיצוניות היא שמסיטה מן הראייה הנכונה ומהשמיעה.&quot;
* &quot;אנחנו עוד חברה בהתהוות, שום דבר עוד לא עומד במקומו.&quot; 
* &quot;לפני שידעתי שאני צריך להיות [[סופר]], ידעתי שאני צריך להיות קרוב לבני אדם.&quot;
* &quot;סופר – ייעודו לכתוב. להעמיד משפטים טובים, פסקה שיש לה משמעות, דמויות שאפשר להתקרב אליהן.&quot;
* &quot;בלא אבות אנו חשופים לכל רוח ונעים על פני האדמה ללא מחסה.&quot;
* &quot;[[אדם]] לא בוחר לו את אבותיו, גזרה היא מלמעלה, לטוב או למוטב.&quot;
* &quot;המהגר הביא עמו שני עולמות, שתי זהויות, שתי שפות, שני נופים. המהגר מביא פרספקטיבה.&quot;

==נאמר עליו==
* &quot;אפלפלד מספר לנו בשקט סיפורים אינטימיים שמותכים לכדי יצירות [[אמנות]] חורכות, מתוך יכולתו העמוקה להבין אובדן, [[כאב]], אכזריות ואבל.&quot; ~ [[פיליפ רות]]

{{מיון רגיל:אפלפלד, אהרן}}
[[קטגוריה:אהרן אפלפלד|*]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים]]
[[קטגוריה:יהודים רומנים]]</text>
      <sha1>9ii9ierlmg5yoqyerf9lxx8nqcx4mjq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קנדיס בושנל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21582</id>
    <revision>
      <id>238249</id>
      <parentid>192170</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T11:26:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2064" sha1="s44vm2rikylx66tc6pj0jsff5ip7d1g" xml:space="preserve">[[קובץ:Candance Bushnell interviewed (cropped).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קנדיס בושנל, 2011]]
'''[[W:קנדיס בושנל|קנדיס בושנל]]''' (באנגלית: '''Candace Bushnell''') (נולדה ב־1 בדצמבר 1958) היא סופרת [[ארצות הברית|אמריקאית]].

==מתוך כתביה==
* &quot;הם אומרים כי דברים רבים יכולים לקרות ב[[קיץ]] אחד. או שלא?&quot;
* &quot;היא הייתה [[שחקנית]] ותמיד הקסם היה חלק מחיי היומיום שלה.&quot;
* &quot;זה היום הראשון בשנה האחרונה שלי בתיכון ואני מרגישה שאני בדיוק כמו בשנה שעברה.&quot;

==אמרותיה==
* &quot;פעם [[גבר]]ים היו מדאיגים אותי, הייתי חושבת עליהם, תהיתי מה הם חושבים.&quot;
* &quot;במציאות של ימינו במילא כמעט בלתי אפשרי לראות נשים מעל גיל ארבעים על המסך.&quot;

==על &quot;סקס והעיר הגדולה&quot;==
* &quot;הספר המקורי 'סקס והעיר הגדולה' היה פורץ דרך עבור [[דור]] שלם של נשים.&quot;
* &quot;אף [[אישה]] שאני מכירה ב[[ניו יורק]] לא מתלבשת ככה בחיי היום־יום.&quot; ~ על הדמות של [[W:קארי בראדשו|קארי בראדשו]]
* &quot;חוויתי את אותן ההרפתקאות, אבל עדיין ניסיתי לאזן בין הסיכונים. עדיין לא השתחררתי מהרעיון שהגבר המתאים יציל אותי מכל זה.&quot; ~ על ההשוואה בינה לבין קארי בראדשו
* &quot;ניסיתי למקם את ה[[דמות|דמויות]] הנשיות שלי באותם מצבים שבהם מוצאים את עצמם לעתים קרובות גברים רבי עוצמה ומצליחים.&quot;

==נאמר עליה==
* &quot; 'סקס והעיר הגדולה' הייתה הראשונה בסדרת הצלחות של בושנל.&quot; ~ אלן סלקין

{{מיון רגיל:בושנל, קנדיס}}
[[קטגוריה:סופרים אמריקאים]]</text>
      <sha1>s44vm2rikylx66tc6pj0jsff5ip7d1g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238250</id>
      <parentid>238249</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T11:28:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2064" sha1="iteqdn06ds105aqey30iygyn6ch082y" xml:space="preserve">[[קובץ:Candance Bushnell interviewed (cropped).jpg|ממוזער|186 פיקסלים|קנדיס בושנל, 2011]]
'''[[W:קנדיס בושנל|קנדיס בושנל]]''' (באנגלית: '''Candace Bushnell''') (נולדה ב־1 בדצמבר 1958) היא סופרת [[ארצות הברית|אמריקאית]].

==מתוך כתביה==
* &quot;הם אומרים כי דברים רבים יכולים לקרות ב[[קיץ]] אחד. או שלא?&quot;
* &quot;היא הייתה [[שחקנית]] ותמיד הקסם היה חלק מחיי היומיום שלה.&quot;
* &quot;זה היום הראשון בשנה האחרונה שלי בתיכון ואני מרגישה שאני בדיוק כמו בשנה שעברה.&quot;

==אמרותיה==
* &quot;פעם [[גבר]]ים היו מדאיגים אותי, הייתי חושבת עליהם, תהיתי מה הם חושבים.&quot;
* &quot;במציאות של ימינו במילא כמעט בלתי אפשרי לראות נשים מעל גיל ארבעים על המסך.&quot;

==על &quot;סקס והעיר הגדולה&quot;==
* &quot;הספר המקורי 'סקס והעיר הגדולה' היה פורץ דרך עבור [[דור]] שלם של נשים.&quot;
* &quot;אף [[אישה]] שאני מכירה ב[[ניו יורק]] לא מתלבשת ככה בחיי היום־יום.&quot; ~ על הדמות של [[W:קארי בראדשו|קארי בראדשו]]
* &quot;חוויתי את אותן ההרפתקאות, אבל עדיין ניסיתי לאזן בין הסיכונים. עדיין לא השתחררתי מהרעיון שהגבר המתאים יציל אותי מכל זה.&quot; ~ על ההשוואה בינה לבין קארי בראדשו
* &quot;ניסיתי למקם את ה[[דמות|דמויות]] הנשיות שלי באותם מצבים שבהם מוצאים את עצמם לעתים קרובות גברים רבי עוצמה ומצליחים.&quot;

==נאמר עליה==
* &quot; 'סקס והעיר הגדולה' הייתה הראשונה בסדרת הצלחות של בושנל.&quot; ~ אלן סלקין

{{מיון רגיל:בושנל, קנדיס}}
[[קטגוריה:סופרים אמריקאים]]</text>
      <sha1>iteqdn06ds105aqey30iygyn6ch082y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית צבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23145</id>
    <revision>
      <id>238195</id>
      <parentid>200520</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:24:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1678" sha1="1n7wy0sp6siax8hoii81axk1ef82m4w" xml:space="preserve">[[קובץ:BeitZvi2.jpg|ממוזער|200px|‏בניין בית צבי ב[[רמת גן]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית צבי|נושא=בית צבי}}

* &quot;בית צבי ביסס את עצמו כחממה לשחקני [[מחזמר|מחזות זמר]] ואסור לאבד את זה. מצד שני, לדעתי היתה הגזמה במינונים על חשבון הזנחת המחזאות המקורית.&quot; ~ [[w:מיכה לבינסון|מיכה לבינסון]]
* &quot;הימים הראשונים שלי בבית צבי היו שמחים באמת. בבוקר חייכו אליי מהקירות תמונותיהם של [[ליאור אשכנזי]], [[w:יורם חטב|יורם חטב]], [[אלון אופיר]], [[רמה מסינגר]] ועוד בוגרים שכבר רכשו שם, וסימנו לנו הטירונים את הכיוון.&quot; ~ [[יובל אברמוביץ']]
* &quot;לימדתי פעם ב[[בית ספר למשחק|בית הספר למשחק]] בית צבי, והייתי רואה איך הרמה הולכת ופוחתת עם השנים. הייתי נותנת דוגמה מ[[מחזה]] של [[הנריק איבסן|איבסן]], ולא ידעו על מה אני מדברת.&quot; ~ [[חנה מרון]]
* &quot;אני לא חושבת שבבית צבי העריכו שאעשה [[קריירה]] מ[[משחק (אמנות הבמה)|משחק]]. אין ספק שתקופת הלימודים בבית הספר הייתה מאוד מעניינת, שם הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות לא רק כתחביב, אלא גם כמקצוע.&quot; ~ [[אודיה קורן]]

[[קטגוריה:ישראל: בתי ספר למשחק]]
[[קטגוריה:רמת גן: מבנים]]</text>
      <sha1>1n7wy0sp6siax8hoii81axk1ef82m4w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רחוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25478</id>
    <revision>
      <id>238168</id>
      <parentid>196330</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T15:57:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2731" sha1="7xbtmcvqcu5sho0ov7hvoavljdr8pe4" xml:space="preserve">[[קובץ:Milan tram (38288519111).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|רחוב בעיר]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=רחוב}}

* &quot;הרחוב הוא [[W:מוזיאון|בית נכות]] נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להיכנס אל אוצריו.&quot; ~ [[שלמה טנאי]]
* &quot;עיר שכזו אחי ורעי לא ראיתם אפילו בחלום. מהלכים אתם ברחובותיה ואין אתם יודעים על מה להשתומם תחילה ועל מה להשתומם בסוף.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]], &quot;אורח נטה ללון&quot;&lt;ref&gt;מהדורת 1966, עמ' 264 – על תל אביב בשנות השלושים&lt;/ref&gt; 
* &quot;אין בנמצא [[אופנה]] שאיננה צועדת ברחובות העיר.&quot; ~ [[קוקו שאנל]]
* &quot;הרחובות ארוכים יותר בלילה מאשר ביום.&quot; ~ [[ראמון גומז דה לה סרנה]]
* &quot;ה[[תיאטרון]] הוא ה[[שירה]] היוצאת מתוך הספר וצועדת ברחובות.&quot; ~ [[פדריקו גארסיה לורקה]]
* &quot;[[הבנה]] היא רחוב דו־צדדי.&quot; ~ [[אלינור רוזוולט]]
* &quot;[[כישלון]] הוא מעקף, לא רחוב ללא מוצא.&quot; ~ [[זיג זיגלר]]
* &quot;רואה את האנשים על רחוב יאנג, בעיר בה נולדתי, שאומרים שהוא הרחוב הארוך ביותר בעולם.&quot; ~ [[W:גורדון לייטפוט|גורדון לייטפוט]]
* &quot;ברחוב הכירו אותי כילדה עם הקול היפה. זאת הייתה הזהות שלי.&quot; ~ [[ברברה סטרייסנד]]
* &quot;אני חיה בלב [[תל אביב]], ברחובות שבהם גדלתי, וככה טוב לי.&quot; ~ [[נורית הירש]]
* &quot;ב[[שוודיה]] אנשים מאוד [[ביישנות|ביישנים]]. הם מתביישים לגשת אליי. אז זה מאוד רגוע ואני יכול להסתובב ברחוב ובסופרמרקט בלי בעיה.&quot; ~ [[סטלאן סקושגורד]]
* &quot;הילד הוא נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים.&quot; ~ [[יאנוש קורצ'אק]], &quot;ילדות של כבוד&quot;&lt;ref&gt;עמ' 365–366&lt;/ref&gt;
* &quot;השתגעתם לסגור את הרחוב הכי צפוף ב[[תל אביב|עיר]]?&quot; ~ [[אפרים קישון]], &quot;[[תעלת בלאומילך]]&quot;
* &quot;ערב זה הוא ערב חג וכל הרחובות בעיר ריקים.&quot; ~ [[אריק ברמן]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות|*]]
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>7xbtmcvqcu5sho0ov7hvoavljdr8pe4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוניברסיטת בר-אילן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25930</id>
    <revision>
      <id>238191</id>
      <parentid>217008</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:23:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1775" sha1="rn9z4px08aips40arbnsuulsff4ytpr" xml:space="preserve">[[קובץ:Bar-Ilan University. Main library (17297882665).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|הספרייה המרכזית בקמפוס אוניברסיטת בר-אילן]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אוניברסיטת בר-אילן}}

* &quot;באמצע שנות ה־50, כשעוד לא היו רגולציה של השדה האקדמי וחוק להשכלה גבוהה, פשוט נקבעה עובדה בשטח. האוניברסיטה נחתה עם מימון מחו&quot;ל, כמתנה של תנועת המזרחי ב[[ארצות הברית]].&quot; ~ [[מנחם קליין (מדעי המדינה)|מנחם קליין]]
* &quot;מי שיש לו ספק בתנופת המוסד שיבוא לטייל בקמפוס.&quot; ~ [[W:משה קוה|משה קוה]], נשיא האוניברסיטה, 2008
* &quot;האנשים שנקלטו בשנים האחרונות בבר-אילן היו יכולים להיקלט בכל מקום אחר, אלא שבר-אילן נותנת היום את ההצעות הכי טובות בארץ לחוקרים צעירים.&quot; ~ ד&quot;ר ינאי עופרן, 2008
* &quot;אוניברסיטת בר-אילן, בדומה לשאר האוניברסיטאות ב[[ישראל]] (לא כולל אריאל) הקפידו לאורך השנים להעניק לבניינים ולשטחים הפתוחים שביניהם איכות ומשמעות. ההידרדרות שחלה בתחום לא פסחה גם על קמפוס בר-אילן, שמבין האוניברסיטאות מקפידה היום לבנות אך ורק אדריכלות ירודה.&quot; ~ [[W:מיכאל יעקובסון|מיכאל יעקובסון]], 2014

[[קטגוריה:ישראל: אוניברסיטאות|בר-אילן]]
[[קטגוריה:אוניברסיטת בר-אילן|*]]
[[קטגוריה:רמת גן: מבנים]]</text>
      <sha1>rn9z4px08aips40arbnsuulsff4ytpr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיאטרון באר שבע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26533</id>
    <revision>
      <id>238200</id>
      <parentid>210546</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2128" sha1="95mssvwkjri4a36t9p1mplnrnewaocf" xml:space="preserve">[[קובץ:PikiWiki Israel 10416 performing arts ceter in beer sheva.jpg|ממוזער|188 פיקסלים|המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תיאטרון באר שבע}}

* &quot;תיאטרון באר שבע הוא הבית שלי, שם גילו אותי ובו גדלתי. לחזור לתיאטרון זה אומר להיפגש עם כל אותם אנשים שעבדתי איתם מהצוות הטכני ועד המזכירות.&quot; ~ [[w:נתן דטנר|נתן דטנר]]
* &quot;נדדתי בין התיאטראות. הייתי בכולם: ב'הקאמרי', '[[הבימה]]', [[תיאטרון חיפה]] ותיאטרון באר שבע, וב[[בית ליסין]].&quot; ~ [[יונה אליאן]]
* &quot;זה תיאטרון שגורם לי להרגיש שמחה בכל פעם שאני הולכת לעבודה. כשיצאתי מבית צבי נשבעתי שמה שינחה אותי בקריירה זה רק תפקידים טובים, שאני לא אהיה פקידת תיאטרון אף פעם. אני שמחה שהמציאות אפשרה לי להגשים את ההחלטה.&quot; ~ [[רמה מסינגר]]
* &quot;כמי שגילו אותו בתיאטרון באר שבע וכמי שעובד במרכז ויודע עד כמה קשה לכוחות חדשים להשתלב בתיאטרונים שבמרכז, חשוב שבבאר שבע נעשה כל שביכולתנו על מנת לקדם שחקנים ויוצרים צעירים.&quot; ~ [[w:נתן דטנר|נתן דטנר]], 2004
* &quot;אני מאמין במעבדת התיאטרון שלנו. יש משהו אחר שתלמידים לומדים ביחד, גרים קרוב זה לזה ויוצרים ביחד מסביב לשעון זה אחרת. האווירה שונה מבתי הספר למשחק באזור המרכז ששם התחרות מאוד חזקה, איש איש לעצמו ובערב כל אחד הולך למלצר במקום אחר.&quot; ~ שמוליק יפרח, מנכ&quot;ל תיאטרון באר שבע, 2012

[[קטגוריה:תיאטראות|באר שבע]]
[[קטגוריה:ישראל: תרבות]]
[[קטגוריה:באר שבע: מבנים]]</text>
      <sha1>95mssvwkjri4a36t9p1mplnrnewaocf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוניברסיטת בן-גוריון בנגב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26945</id>
    <revision>
      <id>238197</id>
      <parentid>226778</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:29:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1748" sha1="ejs6k5vrahk7vnckg3omembvna4e2f6" xml:space="preserve">[[קובץ:PikiWiki Israel 13315 Ben Gurion University.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|בניין בקמפוס האוניברסיטה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אוניברסיטת בן-גוריון בנגב}}

* &quot;אין מפעל [[ציונות|ציוני]] יותר מאוניברסיטת בן-גוריון.&quot; ~ [[אבישי ברוורמן]]
* &quot;עתידה של ישראל בנוי על טכנולוגיה ואני מאמין שיש לנו את כל הכוחות להפוך את האוניברסיטה למובילה טכנולוגית.&quot; ~ [[אבישי ברוורמן]]
* &quot;[[אוניברסיטה]] חייבת לצמוח מנקודות החוזק שלה ולא לנסות לחקות אוניברסיטאות אחרות. נקודת החוזק הבסיסית ביותר טמונה כבר בשמו של המוסד – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.&quot; ~  [[w:דניאל חיימוביץ|דניאל חיימוביץ]]
* &quot;השילוב בין מחקר אקדמי לבין מחקר העוסק בשאלות מעשיות ולעיתים אף קיומיות, יוצר אווירה של יזמות וחדשנות, ומאפשר למדע בסיסי ולמדע יישומי חיים בשלום זה עם זה, ללא המתח השורר ביניהם ברוב האוניברסיטאות בעולם.&quot; ~  [[w:דניאל חיימוביץ|דניאל חיימוביץ]]
* &quot;אני עושה היסטוריה קטנה, מינוי אישה לתפקיד אפשרי רק ב'בן-גוריון', כי יש שם אווירה מיוחדת – יותר פתוחה, דינמית ומתקדמת.&quot; ~ [[רבקה כרמי]]

[[קטגוריה:ישראל: אוניברסיטאות|בן-גוריון בנגב]]
[[קטגוריה:באר שבע: מבנים]]</text>
      <sha1>ejs6k5vrahk7vnckg3omembvna4e2f6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קניון איילון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26963</id>
    <revision>
      <id>238193</id>
      <parentid>210037</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:24:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1455" sha1="o1ep6m00pqcyx0px0jg2575reiv1e89" xml:space="preserve">[[קובץ:Ayalon Mall.jpg|ממוזער|200px|קניון איילון ב[[רמת גן]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קניון איילון}}

* &quot;ה[[קניון]] העברי הראשון נהנה במשך שנים מזכות ראשונים ומדירוג כאחד הקניונים המצליחים ב[[ישראל]]. הוא עמד בגבורה בתחרות עם צעירים ויפים מנו כמו [[קניון רמת אביב]], [[קניון שבעת הכוכבים]] ואפילו אחיו – קניון עזריאלי. כעת הוא נערך לקרב נוסף מול קניון גבעתיים אשר עתיד להיפתח בשבועות הקרובים.&quot; ~ [[סיון קלינגבייל]]
* &quot;כשנפתח בשולי רמת גן קניון איילון, הקניון הראשון בישראל, צפו חוקרים כי הקניון ישפיע משמעותית על דפוסי הצריכה המסורתיים וישנה באופן מהותי את מרחב הפעילות והזמן. ההשערה התאמתה במהרה, עם הקמתם של קניונים בכל עיר בישראל – יש כמעט 100 כאלה. מסמך שהוכן למשרד התעשייה והמסחר מראה, כי 77% מהישראלים מעדיפים את הקניון על פני הרחוב המסחרי או השוק.&quot; ~ [[מיכאל יעקובסון]]

[[קטגוריה:ישראל: מרכזי קניות|איילון]]
[[קטגוריה:רמת גן: מבנים]]</text>
      <sha1>o1ep6m00pqcyx0px0jg2575reiv1e89</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אצטדיון רמת גן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27030</id>
    <revision>
      <id>238192</id>
      <parentid>210699</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:23:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="966" sha1="dbrnjrqrldlzi1oryxqjhi9a8h51erj" xml:space="preserve">[[קובץ:Ramat Gan Stadium - panoramio.jpg|ממוזער|176px|אצטדיון רמת גן]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אצטדיון רמת גן}}
* &quot;אצטדיון רמת גן זה הבמה של הכדורגל ה[[ישראל]]י.&quot; ~ [[w:שרון עמר|שרון עמר]]
* &quot;הדשא של אצטדיון רמת גן מעולה, בזכות האקלים.&quot; ~ [[לותר מתאוס]]
* &quot;רמת גן זה אצטדיון עמוס טראומות עבר ברמת הקבוצות והנבחרת, אבל פה לא יעזור אם תדבר.&quot; ~ [[w:אלישע לוי|אלישע לוי]]
* &quot;מדובר באצטדיון לאומי, לא של [[W:צבי בר|צבי בר]], [[לימור לבנת]] או אבי לוזון, הוא צריך להיות ממומן בחלקו ע&quot;י מועצת ההימורים.&quot; ~ [[W:אבי לוזון|אבי לוזון]]

[[קטגוריה:אצטדיונים ומתקני ספורט|רמת גן]]
[[קטגוריה:רמת גן: מבנים]]</text>
      <sha1>dbrnjrqrldlzi1oryxqjhi9a8h51erj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קניון עזריאלי הנגב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27636</id>
    <revision>
      <id>238199</id>
      <parentid>215790</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:29:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1235" sha1="2z3flqthdvpf7rwfsgsw70s222yow4x" xml:space="preserve">[[קובץ:PikiWiki Israel 11350 negav kenyon.jpg|ממוזער|200px|הכניסה לקניון הנגב]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קניון עזריאלי הנגב}}

* &quot;הקמת קניון הנגב שינתה את מפת המסחר בעיר. אנו פועלים באופן מתמיד על מנת לשמור על רמתו.&quot; ~ [[W:מנחם עינן|מנחם עינן]]
* &quot;קבוצת עזריאלי עומדת להפעיל ב[[שבת]] את קניון הנגב בבאר שבע. זאת, כדי להתמודד עם התחרות הגוברת על הקונים מצד כמה מרכזים מסחריים בעיר הפתוחים בשבתות.&quot; ~ [[סיון קלינגבייל]]
* &quot;בתחילת עידן ה[[קניון|קניונים]] ה[[ישראל]]י, אותו פתח [[קניון איילון]] ב[[רמת גן]], שלט קניון אחד שליטה בלעדית על אזור שלם. עד היום נותרו לתקופה זו שרידים בדמות קניונים אזוריים, כמו [[קניון מלחה]] ב[[ירושלים]] וקניון הנגב ב[[באר שבע]].&quot; ~ [[שושנה חן]]

[[קטגוריה:ישראל: מרכזי קניות|עזריאלי הנגב]]
[[קטגוריה:באר שבע: מבנים]]</text>
      <sha1>2z3flqthdvpf7rwfsgsw70s222yow4x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנקר (מכללה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>27658</id>
    <revision>
      <id>238194</id>
      <parentid>215868</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:24:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1260" sha1="4ohrabgytq403jn3gnk0jzflbfwf58j" xml:space="preserve">[[קובץ:Shenkar Frenic Building.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מכללת שנקר ב[[רמת גן]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=שנקר (מכללה)|נושא=מכללת שנקר}}

* &quot;שנקר מציעה הזדמנות ייחודית ללימודים בינתחומיים. אני מאמין שפעילות משותפת בין הפקולטות לעיצוב ולהנדסה, היא זאת שתוביל ל[[מצוינות]], ותחזק עוד יותר את מקומה של שנקר בזירה הבינלאומית. אנו נמשיך לפתח ולהעצים את ה[[כלכלה]] היצירתית והחדשנות, בתוכניות הלימודים ובמרכזי המחקר.&quot; ~ [[שיזף רפאלי]]
* &quot;בתערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב [[טקסטיל]] בשנקר הוצגו לאחרונה סריגים מתוחכמים ויצירתיים שאותם ניתן להגדיר יותר כיצירות [[אמנות]] מאשר כחומר טקסטילי לבגדים.&quot; ~ [[אילה רז]]
* &quot;לא ידעתי מה זה תיק עבודות, הייתי רחוק מהסצנה. שנקר נתפס כאגדה.&quot; ~ [[ויקטור בלאיש]]

[[קטגוריה:ישראל: חינוך]]
[[קטגוריה:רמת גן: מבנים]]</text>
      <sha1>4ohrabgytq403jn3gnk0jzflbfwf58j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:אוניברסיטת בר-אילן</title>
    <ns>14</ns>
    <id>27802</id>
    <revision>
      <id>238190</id>
      <parentid>217019</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:23:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="188" sha1="rmkh8cm3f37ttchcqncmervgzz9pzs2" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|אוניברסיטת בר-אילן}}
[[קטגוריה:ישראל: אוניברסיטאות|בר-אילן]]
[[קטגוריה:רמת גן: מבנים]]</text>
      <sha1>rmkh8cm3f37ttchcqncmervgzz9pzs2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28626</id>
    <revision>
      <id>238198</id>
      <parentid>228210</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T21:29:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>238198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1838" sha1="j70b5bheja20qhtyhw4x5ibibhw63gs" xml:space="preserve">[[קובץ:PikiWiki Israel 13320 Soroka Hospital in Beersheba.jpg|ממוזער|200px|בניין בית החולים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה}}

* &quot;אנו מקדמים שילוב של אלמנטים [[אמנות]]יים ב[[בית חולים|בית החולים]], כך שהסביבה הטיפולית תהפוך למקום שנעים להיות בה, מעבר לקבלת הטיפול הרפואי המתבקש.&quot; ~ [[W:מיכאל שרף|מיכאל שרף]]
* &quot;ללא שיתוף הפעולה מצד בית החולים אין כמעט אפשרות לקיים תוכנית לימודי רפואה באוניברסיטה. אך באותה נשימה, אלמלא היה בית החולים מרכז אוניברסיטאי, רופאים בכירים לא היו מוכנים להצטרף לסגל בית החולים.&quot; ~ [[רבקה כרמי]]
* &quot;אקורדים צורמים מאוד נשמעים באחרונה בין השותפים הוותיקים – בית החולים האוניברסיטאי סורוקה שבבעלות שירותי בריאות כללית, ל[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן-גוריון]] שבנגב. בסוף השבוע שעבר הוציא בית המשפט המחוזי ב[[באר שבע]] צו מניעה זמני האוסר על שירותי בריאות כללית לקיים את ההוראה שנתנה לרופאי סורוקה להפסיק להרצות בפני סטודנטים ב[[בית ספר לרפואה|בית הספר לרפואה]] בבן-גוריון, עד לקיום דיון בעניין בהמשך החודש.&quot; ~ [[רוני לינדר-גנץ]], 2009

[[קטגוריה:ישראל: בריאות]]
[[קטגוריה:בתי חולים]]
[[קטגוריה:באר שבע: מבנים]]</text>
      <sha1>j70b5bheja20qhtyhw4x5ibibhw63gs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאמרי מוסר המורחב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29866</id>
    <revision>
      <id>238241</id>
      <parentid>238152</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T07:09:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* מתוך חלק א' */</comment>
      <origin>238241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19326" sha1="nnsudpev3sbdmf026cpguecy7h42xq9" xml:space="preserve">'''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה.

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]==
* '''&quot;המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה.&quot;'''
** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今
** מספר פתגם בספר: 2.

* '''&quot;היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו.&quot;'''
** בסינית: 知己知彼，將心比心
** מספר פתגם בספר: 3.

* '''&quot;יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?&quot;'''
** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？
** מספר פתגם בספר: 4.

* '''&quot;לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה&quot;'''
** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心
** מספר פתגם בספר: 5.

* '''&quot;הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים.&quot;'''
** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。
** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת.
** מספר פתגם בספר: 6.

* '''&quot;הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה&quot;'''
** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心
** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר.
** מספר פתגם בספר: 7.

* '''&quot;כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב.&quot;'''
** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金
** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי.
** מספר פתגם בספר: 8.

* '''&quot;בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים&quot;'''{{הערה|הניסוח &quot;סימן אחד אלף זהובים&quot; הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו &quot;[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]&quot;. לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 &quot;הביוגרפיה של לו' בוווי&quot; פיסקה 9 בחלוקת ctext.}}
** בסינית: 讀書須用意，一字値千金
** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס.
** מספר פתגם בספר: 9.

* '''&quot;עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך.&quot;'''
** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心
** מספר פתגם בספר: 10.

* '''&quot;שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל.&quot;'''
** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭
** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל.
** מספר פתגם בספר: 11.

* '''&quot;כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו.&quot;'''
** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心
** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 &quot;[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד.
** מספר פתגם בספר: 12.

* '''&quot;ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים&quot;'''
** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金
** מספר פתגם בספר: 13.

* '''&quot;זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה&quot;'''
** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。
** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת.
** מספר פתגם בספר: 14.

* '''&quot;אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?&quot;'''
** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？
** מספר פתגם בספר: 15.

* '''&quot;לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם.&quot;'''
** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心
** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 &quot;[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]&quot; חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=98253&amp;page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 16.

* '''&quot;שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה.&quot;'''
** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針
** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים.
** מספר פתגם בספר: 17.

* '''&quot;כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם.&quot;'''
** בסינית: 相見易得好，久住難爲人
** מספר פתגם בספר: 18.

* '''&quot;סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני.&quot;'''
** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。
** מספר פתגם בספר: 19.

* '''&quot;מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר.&quot;'''
** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。
** מספר פתגם בספר: 20.

* '''&quot;אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב&quot;'''
** בסינית: 是親不是親，非親卻是親
** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר.
** מספר פתגם בספר: 21.

* '''&quot;טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר.&quot;'''
** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。
** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק.
** מספר פתגם בספר: 22.

* '''&quot;אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?&quot;'''
** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？
** מספר פתגם בספר: 23.

* '''&quot;היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק.&quot;'''
** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。
** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 &quot;רשומות מקור פריחת האפרסק&quot;, שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן.
** מספר פתגם בספר: 24.

* '''&quot;אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני.&quot;'''
** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。
** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי.
** מספר פתגם בספר: 25.

* '''&quot;אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים.&quot;'''
** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。
** מספר פתגם בספר: 26.

* '''&quot;אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית.&quot;'''
** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。
** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו.
** מספר פתגם בספר: 27.

* '''&quot;אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט.&quot;'''
** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。
** מספר פתגם בספר: 28.

* '''&quot;עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו.&quot;'''
** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。
** מספר פתגם בספר: 29.

* '''&quot;איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?&quot;'''
** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？
** מספר פתגם בספר: 30.

* '''&quot;כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת.&quot;'''
** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。
** משמעות: הכסף מעוור את האנשים.
** מספר פתגם בספר: 31.

* '''&quot;לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר.&quot;'''
** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。
** מספר פתגם בספר: 32.

* '''&quot;בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה.&quot;'''
** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。
** מספר פתגם בספר: 33.

* '''&quot;בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק.&quot;'''
** בסינית: 來如風雨，去似微塵。
** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב.
** מספר פתגם בספר: 34.

* '''&quot;בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים.&quot;'''
** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。
**פתגם דומה: &quot;ישן מפני חדש תוציאו&quot; (ספר ויקרא, פרק כ&quot;ו, פסוק י').
**מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=2403282&amp;remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 35.

* '''&quot;המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב.&quot;'''
** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。
** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים.
** מספר פתגם בספר: 36.

* '''&quot;הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים.&quot;'''
** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。
** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים.
** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 &quot;אוחז ביין ושואל את הירח&quot; של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 &quot;האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים.&quot;
** מספר פתגם בספר: 37.

* '''&quot;המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו.&quot;'''
** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。
** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים.
** מספר פתגם בספר: 38.

* '''&quot;אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו.&quot;'''
** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。
** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו.
** מספר פתגם בספר: 39.

* '''&quot;אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות.&quot;'''
** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。
** מספר פתגם בספר: 40

* '''&quot;בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים.&quot;'''
** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。
** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים.
** מספר פתגם בספר: 41.

* '''&quot;כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש.&quot;'''
** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。
** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם &quot;ענף חסר עלים&quot; שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו&quot;הטיית שמש&quot; שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. 
** מספר פתגם בספר: 42.

* '''&quot;ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם.&quot;'''
** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。
** מספר פתגם בספר: 43.

* '''&quot;ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל.&quot;'''
** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。
** מספר פתגם בספר: 44.

* '''&quot;בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך.&quot;'''
** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。
** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 (&quot;גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.&quot;) של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]).
** מספר פתגם בספר: 45.

* '''&quot;שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת.&quot;'''
** בסינית: 守口如甁，防意如城。
** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל.
** מספר פתגם בספר: 46.

* '''&quot;עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים.&quot;'''
** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。
** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 &quot;תיעוד שלושת הממלכות&quot; ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&amp;if=en&amp;searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&amp;searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 &quot;עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.&quot;, משפט שבפני עצמו הפך לפתגם.
** מספר פתגם בספר: 47.

* '''&quot;פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך.&quot;'''
** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。
** מספר פתגם בספר: 48.

* '''&quot;אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים.&quot;'''
** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。
** מספר פתגם בספר: 49.

* '''&quot;המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו.&quot;'''
** בסינית: 來説是非者，便是是非人。
** מספר פתגם בספר: 50.

* '''&quot;אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק.&quot;'''
** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。
** מספר פתגם בספר: 51.

* '''&quot;כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, בעת משבר לא תראה נפש חיה.&quot;'''
** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？
** מספר פתגם בספר: x.

&lt;!--
* '''&quot;&quot;'''
** בסינית: 
** מספר פתגם בספר: x.
!--&gt;

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]==
* '''&quot;עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה.&quot;'''
** בסינית: 善有善报，恶有恶报
** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע.
** מספר פתגם בספר: 219.

* '''&quot;אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת.&quot;'''
** בסינית: 不怕慢，就怕站
** מספר פתגם בספר: 237.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:סין]]</text>
      <sha1>nnsudpev3sbdmf026cpguecy7h42xq9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238242</id>
      <parentid>238241</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T07:09:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* מתוך חלק א' */</comment>
      <origin>238242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19327" sha1="6uqt62uzktasi44zvcxkcq76tm0phf6" xml:space="preserve">'''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה.

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]==
* '''&quot;המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה.&quot;'''
** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今
** מספר פתגם בספר: 2.

* '''&quot;היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו.&quot;'''
** בסינית: 知己知彼，將心比心
** מספר פתגם בספר: 3.

* '''&quot;יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?&quot;'''
** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？
** מספר פתגם בספר: 4.

* '''&quot;לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה&quot;'''
** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心
** מספר פתגם בספר: 5.

* '''&quot;הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים.&quot;'''
** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。
** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת.
** מספר פתגם בספר: 6.

* '''&quot;הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה&quot;'''
** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心
** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר.
** מספר פתגם בספר: 7.

* '''&quot;כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב.&quot;'''
** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金
** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי.
** מספר פתגם בספר: 8.

* '''&quot;בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים&quot;'''{{הערה|הניסוח &quot;סימן אחד אלף זהובים&quot; הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו &quot;[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]&quot;. לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 &quot;הביוגרפיה של לו' בוווי&quot; פיסקה 9 בחלוקת ctext.}}
** בסינית: 讀書須用意，一字値千金
** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס.
** מספר פתגם בספר: 9.

* '''&quot;עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך.&quot;'''
** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心
** מספר פתגם בספר: 10.

* '''&quot;שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל.&quot;'''
** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭
** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל.
** מספר פתגם בספר: 11.

* '''&quot;כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו.&quot;'''
** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心
** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 &quot;[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד.
** מספר פתגם בספר: 12.

* '''&quot;ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים&quot;'''
** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金
** מספר פתגם בספר: 13.

* '''&quot;זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה&quot;'''
** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。
** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת.
** מספר פתגם בספר: 14.

* '''&quot;אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?&quot;'''
** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？
** מספר פתגם בספר: 15.

* '''&quot;לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם.&quot;'''
** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心
** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 &quot;[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]&quot; חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=98253&amp;page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 16.

* '''&quot;שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה.&quot;'''
** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針
** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים.
** מספר פתגם בספר: 17.

* '''&quot;כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם.&quot;'''
** בסינית: 相見易得好，久住難爲人
** מספר פתגם בספר: 18.

* '''&quot;סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני.&quot;'''
** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。
** מספר פתגם בספר: 19.

* '''&quot;מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר.&quot;'''
** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。
** מספר פתגם בספר: 20.

* '''&quot;אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב&quot;'''
** בסינית: 是親不是親，非親卻是親
** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר.
** מספר פתגם בספר: 21.

* '''&quot;טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר.&quot;'''
** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。
** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק.
** מספר פתגם בספר: 22.

* '''&quot;אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?&quot;'''
** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？
** מספר פתגם בספר: 23.

* '''&quot;היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק.&quot;'''
** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。
** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 &quot;רשומות מקור פריחת האפרסק&quot;, שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן.
** מספר פתגם בספר: 24.

* '''&quot;אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני.&quot;'''
** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。
** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי.
** מספר פתגם בספר: 25.

* '''&quot;אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים.&quot;'''
** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。
** מספר פתגם בספר: 26.

* '''&quot;אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית.&quot;'''
** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。
** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו.
** מספר פתגם בספר: 27.

* '''&quot;אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט.&quot;'''
** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。
** מספר פתגם בספר: 28.

* '''&quot;עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו.&quot;'''
** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。
** מספר פתגם בספר: 29.

* '''&quot;איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?&quot;'''
** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？
** מספר פתגם בספר: 30.

* '''&quot;כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת.&quot;'''
** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。
** משמעות: הכסף מעוור את האנשים.
** מספר פתגם בספר: 31.

* '''&quot;לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר.&quot;'''
** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。
** מספר פתגם בספר: 32.

* '''&quot;בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה.&quot;'''
** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。
** מספר פתגם בספר: 33.

* '''&quot;בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק.&quot;'''
** בסינית: 來如風雨，去似微塵。
** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב.
** מספר פתגם בספר: 34.

* '''&quot;בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים.&quot;'''
** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。
**פתגם דומה: &quot;ישן מפני חדש תוציאו&quot; (ספר ויקרא, פרק כ&quot;ו, פסוק י').
**מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=2403282&amp;remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 35.

* '''&quot;המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב.&quot;'''
** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。
** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים.
** מספר פתגם בספר: 36.

* '''&quot;הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים.&quot;'''
** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。
** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים.
** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 &quot;אוחז ביין ושואל את הירח&quot; של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 &quot;האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים.&quot;
** מספר פתגם בספר: 37.

* '''&quot;המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו.&quot;'''
** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。
** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים.
** מספר פתגם בספר: 38.

* '''&quot;אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו.&quot;'''
** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。
** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו.
** מספר פתגם בספר: 39.

* '''&quot;אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות.&quot;'''
** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。
** מספר פתגם בספר: 40

* '''&quot;בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים.&quot;'''
** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。
** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים.
** מספר פתגם בספר: 41.

* '''&quot;כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש.&quot;'''
** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。
** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם &quot;ענף חסר עלים&quot; שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו&quot;הטיית שמש&quot; שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. 
** מספר פתגם בספר: 42.

* '''&quot;ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם.&quot;'''
** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。
** מספר פתגם בספר: 43.

* '''&quot;ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל.&quot;'''
** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。
** מספר פתגם בספר: 44.

* '''&quot;בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך.&quot;'''
** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。
** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 (&quot;גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.&quot;) של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]).
** מספר פתגם בספר: 45.

* '''&quot;שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת.&quot;'''
** בסינית: 守口如甁，防意如城。
** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל.
** מספר פתגם בספר: 46.

* '''&quot;עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים.&quot;'''
** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。
** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 &quot;תיעוד שלושת הממלכות&quot; ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&amp;if=en&amp;searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&amp;searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 &quot;עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.&quot;, משפט שבפני עצמו הפך לפתגם.
** מספר פתגם בספר: 47.

* '''&quot;פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך.&quot;'''
** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。
** מספר פתגם בספר: 48.

* '''&quot;אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים.&quot;'''
** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。
** מספר פתגם בספר: 49.

* '''&quot;המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו.&quot;'''
** בסינית: 來説是非者，便是是非人。
** מספר פתגם בספר: 50.

* '''&quot;אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק.&quot;'''
** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。
** מספר פתגם בספר: 51.

* '''&quot;כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, בעת משבר לא תראה נפש חיה.&quot;'''
** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？
** מספר פתגם בספר: 52.

&lt;!--
* '''&quot;&quot;'''
** בסינית: 
** מספר פתגם בספר: x.
!--&gt;

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]==
* '''&quot;עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה.&quot;'''
** בסינית: 善有善报，恶有恶报
** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע.
** מספר פתגם בספר: 219.

* '''&quot;אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת.&quot;'''
** בסינית: 不怕慢，就怕站
** מספר פתגם בספר: 237.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:סין]]</text>
      <sha1>6uqt62uzktasi44zvcxkcq76tm0phf6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238243</id>
      <parentid>238242</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T08:21:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* מתוך חלק א' */</comment>
      <origin>238243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19667" sha1="b0tfihtfksjnpc8u195j643gv9s2s74" xml:space="preserve">'''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה.

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]==
* '''&quot;המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה.&quot;'''
** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今
** מספר פתגם בספר: 2.

* '''&quot;היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו.&quot;'''
** בסינית: 知己知彼，將心比心
** מספר פתגם בספר: 3.

* '''&quot;יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?&quot;'''
** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？
** מספר פתגם בספר: 4.

* '''&quot;לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה&quot;'''
** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心
** מספר פתגם בספר: 5.

* '''&quot;הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים.&quot;'''
** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。
** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת.
** מספר פתגם בספר: 6.

* '''&quot;הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה&quot;'''
** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心
** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר.
** מספר פתגם בספר: 7.

* '''&quot;כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב.&quot;'''
** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金
** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי.
** מספר פתגם בספר: 8.

* '''&quot;בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים&quot;'''{{הערה|הניסוח &quot;סימן אחד אלף זהובים&quot; הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו &quot;[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]&quot;. לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 &quot;הביוגרפיה של לו' בוווי&quot; פיסקה 9 בחלוקת ctext.}}
** בסינית: 讀書須用意，一字値千金
** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס.
** מספר פתגם בספר: 9.

* '''&quot;עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך.&quot;'''
** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心
** מספר פתגם בספר: 10.

* '''&quot;שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל.&quot;'''
** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭
** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל.
** מספר פתגם בספר: 11.

* '''&quot;כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו.&quot;'''
** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心
** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 &quot;[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד.
** מספר פתגם בספר: 12.

* '''&quot;ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים&quot;'''
** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金
** מספר פתגם בספר: 13.

* '''&quot;זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה&quot;'''
** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。
** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת.
** מספר פתגם בספר: 14.

* '''&quot;אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?&quot;'''
** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？
** מספר פתגם בספר: 15.

* '''&quot;לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם.&quot;'''
** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心
** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 &quot;[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]&quot; חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=98253&amp;page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 16.

* '''&quot;שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה.&quot;'''
** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針
** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים.
** מספר פתגם בספר: 17.

* '''&quot;כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם.&quot;'''
** בסינית: 相見易得好，久住難爲人
** מספר פתגם בספר: 18.

* '''&quot;סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני.&quot;'''
** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。
** מספר פתגם בספר: 19.

* '''&quot;מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר.&quot;'''
** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。
** מספר פתגם בספר: 20.

* '''&quot;אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב&quot;'''
** בסינית: 是親不是親，非親卻是親
** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר.
** מספר פתגם בספר: 21.

* '''&quot;טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר.&quot;'''
** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。
** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק.
** מספר פתגם בספר: 22.

* '''&quot;אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?&quot;'''
** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？
** מספר פתגם בספר: 23.

* '''&quot;היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק.&quot;'''
** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。
** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 &quot;רשומות מקור פריחת האפרסק&quot;, שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן.
** מספר פתגם בספר: 24.

* '''&quot;אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני.&quot;'''
** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。
** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי.
** מספר פתגם בספר: 25.

* '''&quot;אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים.&quot;'''
** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。
** מספר פתגם בספר: 26.

* '''&quot;אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית.&quot;'''
** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。
** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו.
** מספר פתגם בספר: 27.

* '''&quot;אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט.&quot;'''
** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。
** מספר פתגם בספר: 28.

* '''&quot;עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו.&quot;'''
** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。
** מספר פתגם בספר: 29.

* '''&quot;איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?&quot;'''
** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？
** מספר פתגם בספר: 30.

* '''&quot;כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת.&quot;'''
** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。
** משמעות: הכסף מעוור את האנשים.
** מספר פתגם בספר: 31.

* '''&quot;לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר.&quot;'''
** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。
** מספר פתגם בספר: 32.

* '''&quot;בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה.&quot;'''
** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。
** מספר פתגם בספר: 33.

* '''&quot;בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק.&quot;'''
** בסינית: 來如風雨，去似微塵。
** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב.
** מספר פתגם בספר: 34.

* '''&quot;בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים.&quot;'''
** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。
**פתגם דומה: &quot;ישן מפני חדש תוציאו&quot; (ספר ויקרא, פרק כ&quot;ו, פסוק י').
**מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=2403282&amp;remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 35.

* '''&quot;המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב.&quot;'''
** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。
** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים.
** מספר פתגם בספר: 36.

* '''&quot;הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים.&quot;'''
** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。
** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים.
** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 &quot;אוחז ביין ושואל את הירח&quot; של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 &quot;האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים.&quot;
** מספר פתגם בספר: 37.

* '''&quot;המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו.&quot;'''
** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。
** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים.
** מספר פתגם בספר: 38.

* '''&quot;אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו.&quot;'''
** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。
** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו.
** מספר פתגם בספר: 39.

* '''&quot;אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות.&quot;'''
** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。
** מספר פתגם בספר: 40

* '''&quot;בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים.&quot;'''
** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。
** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים.
** מספר פתגם בספר: 41.

* '''&quot;כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש.&quot;'''
** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。
** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם &quot;ענף חסר עלים&quot; שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו&quot;הטיית שמש&quot; שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. 
** מספר פתגם בספר: 42.

* '''&quot;ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם.&quot;'''
** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。
** מספר פתגם בספר: 43.

* '''&quot;ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל.&quot;'''
** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。
** מספר פתגם בספר: 44.

* '''&quot;בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך.&quot;'''
** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。
** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 (&quot;גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.&quot;) של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]).
** מספר פתגם בספר: 45.

* '''&quot;שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת.&quot;'''
** בסינית: 守口如甁，防意如城。
** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל.
** מספר פתגם בספר: 46.

* '''&quot;עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים.&quot;'''
** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。
** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 &quot;תיעוד שלושת הממלכות&quot; ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&amp;if=en&amp;searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&amp;searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 &quot;עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.&quot;, משפט שבפני עצמו הפך לפתגם.
** מספר פתגם בספר: 47.

* '''&quot;פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך.&quot;'''
** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。
** מספר פתגם בספר: 48.

* '''&quot;אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים.&quot;'''
** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。
** מספר פתגם בספר: 49.

* '''&quot;המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו.&quot;'''
** בסינית: 來説是非者，便是是非人。
** מספר פתגם בספר: 50.

* '''&quot;אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק.&quot;'''
** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。
** מספר פתגם בספר: 51.

* '''&quot;כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, אך בעת משבר האם תראה נפש חיה?&quot;'''
** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？
** מספר פתגם בספר: 52.

* '''&quot;קשרי חברות בין אנשים הם כמו נייר דק-דק, ענייני העולם כמו בשחמט מתחדשים ממשחק למשחק.&quot;'''
** בסינית: 人情似紙張張薄，世事如棋局局新。
** משמעות: משמש גם כחלקו השני של לפתגם 52.
** מספר פתגם בספר: 53.

&lt;!--
* '''&quot;&quot;'''
** בסינית: 
** מספר פתגם בספר: x.
!--&gt;

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]==
* '''&quot;עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה.&quot;'''
** בסינית: 善有善报，恶有恶报
** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע.
** מספר פתגם בספר: 219.

* '''&quot;אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת.&quot;'''
** בסינית: 不怕慢，就怕站
** מספר פתגם בספר: 237.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:סין]]</text>
      <sha1>b0tfihtfksjnpc8u195j643gv9s2s74</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238244</id>
      <parentid>238243</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T08:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* מתוך חלק א' */</comment>
      <origin>238244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19904" sha1="87bgvq7kz1hwnno5lo3jtsjs5xgz0ql" xml:space="preserve">'''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה.

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]==
* '''&quot;המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה.&quot;'''
** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今
** מספר פתגם בספר: 2.

* '''&quot;היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו.&quot;'''
** בסינית: 知己知彼，將心比心
** מספר פתגם בספר: 3.

* '''&quot;יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?&quot;'''
** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？
** מספר פתגם בספר: 4.

* '''&quot;לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה&quot;'''
** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心
** מספר פתגם בספר: 5.

* '''&quot;הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים.&quot;'''
** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。
** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת.
** מספר פתגם בספר: 6.

* '''&quot;הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה&quot;'''
** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心
** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר.
** מספר פתגם בספר: 7.

* '''&quot;כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב.&quot;'''
** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金
** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי.
** מספר פתגם בספר: 8.

* '''&quot;בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים&quot;'''{{הערה|הניסוח &quot;סימן אחד אלף זהובים&quot; הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו &quot;[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]&quot;. לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 &quot;הביוגרפיה של לו' בוווי&quot; פיסקה 9 בחלוקת ctext.}}
** בסינית: 讀書須用意，一字値千金
** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס.
** מספר פתגם בספר: 9.

* '''&quot;עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך.&quot;'''
** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心
** מספר פתגם בספר: 10.

* '''&quot;שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל.&quot;'''
** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭
** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל.
** מספר פתגם בספר: 11.

* '''&quot;כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו.&quot;'''
** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心
** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 &quot;[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד.
** מספר פתגם בספר: 12.

* '''&quot;ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים&quot;'''
** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金
** מספר פתגם בספר: 13.

* '''&quot;זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה&quot;'''
** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。
** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת.
** מספר פתגם בספר: 14.

* '''&quot;אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?&quot;'''
** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？
** מספר פתגם בספר: 15.

* '''&quot;לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם.&quot;'''
** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心
** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 &quot;[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]&quot; חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=98253&amp;page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 16.

* '''&quot;שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה.&quot;'''
** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針
** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים.
** מספר פתגם בספר: 17.

* '''&quot;כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם.&quot;'''
** בסינית: 相見易得好，久住難爲人
** מספר פתגם בספר: 18.

* '''&quot;סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני.&quot;'''
** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。
** מספר פתגם בספר: 19.

* '''&quot;מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר.&quot;'''
** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。
** מספר פתגם בספר: 20.

* '''&quot;אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב&quot;'''
** בסינית: 是親不是親，非親卻是親
** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר.
** מספר פתגם בספר: 21.

* '''&quot;טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר.&quot;'''
** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。
** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק.
** מספר פתגם בספר: 22.

* '''&quot;אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?&quot;'''
** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？
** מספר פתגם בספר: 23.

* '''&quot;היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק.&quot;'''
** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。
** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 &quot;רשומות מקור פריחת האפרסק&quot;, שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן.
** מספר פתגם בספר: 24.

* '''&quot;אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני.&quot;'''
** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。
** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי.
** מספר פתגם בספר: 25.

* '''&quot;אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים.&quot;'''
** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。
** מספר פתגם בספר: 26.

* '''&quot;אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית.&quot;'''
** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。
** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו.
** מספר פתגם בספר: 27.

* '''&quot;אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט.&quot;'''
** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。
** מספר פתגם בספר: 28.

* '''&quot;עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו.&quot;'''
** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。
** מספר פתגם בספר: 29.

* '''&quot;איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?&quot;'''
** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？
** מספר פתגם בספר: 30.

* '''&quot;כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת.&quot;'''
** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。
** משמעות: הכסף מעוור את האנשים.
** מספר פתגם בספר: 31.

* '''&quot;לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר.&quot;'''
** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。
** מספר פתגם בספר: 32.

* '''&quot;בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה.&quot;'''
** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。
** מספר פתגם בספר: 33.

* '''&quot;בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק.&quot;'''
** בסינית: 來如風雨，去似微塵。
** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב.
** מספר פתגם בספר: 34.

* '''&quot;בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים.&quot;'''
** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。
**פתגם דומה: &quot;ישן מפני חדש תוציאו&quot; (ספר ויקרא, פרק כ&quot;ו, פסוק י').
**מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=2403282&amp;remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 35.

* '''&quot;המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב.&quot;'''
** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。
** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים.
** מספר פתגם בספר: 36.

* '''&quot;הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים.&quot;'''
** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。
** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים.
** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 &quot;אוחז ביין ושואל את הירח&quot; של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 &quot;האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים.&quot;
** מספר פתגם בספר: 37.

* '''&quot;המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו.&quot;'''
** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。
** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים.
** מספר פתגם בספר: 38.

* '''&quot;אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו.&quot;'''
** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。
** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו.
** מספר פתגם בספר: 39.

* '''&quot;אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות.&quot;'''
** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。
** מספר פתגם בספר: 40

* '''&quot;בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים.&quot;'''
** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。
** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים.
** מספר פתגם בספר: 41.

* '''&quot;כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש.&quot;'''
** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。
** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם &quot;ענף חסר עלים&quot; שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו&quot;הטיית שמש&quot; שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. 
** מספר פתגם בספר: 42.

* '''&quot;ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם.&quot;'''
** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。
** מספר פתגם בספר: 43.

* '''&quot;ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל.&quot;'''
** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。
** מספר פתגם בספר: 44.

* '''&quot;בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך.&quot;'''
** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。
** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 (&quot;גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.&quot;) של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]).
** מספר פתגם בספר: 45.

* '''&quot;שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת.&quot;'''
** בסינית: 守口如甁，防意如城。
** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל.
** מספר פתגם בספר: 46.

* '''&quot;עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים.&quot;'''
** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。
** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 &quot;תיעוד שלושת הממלכות&quot; ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&amp;if=en&amp;searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&amp;searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 &quot;עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.&quot;, משפט שבפני עצמו הפך לפתגם.
** מספר פתגם בספר: 47.

* '''&quot;פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך.&quot;'''
** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。
** מספר פתגם בספר: 48.

* '''&quot;אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים.&quot;'''
** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。
** מספר פתגם בספר: 49.

* '''&quot;המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו.&quot;'''
** בסינית: 來説是非者，便是是非人。
** מספר פתגם בספר: 50.

* '''&quot;אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק.&quot;'''
** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。
** מספר פתגם בספר: 51.

* '''&quot;כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, אך בעת משבר האם תראה נפש חיה?&quot;'''
** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？
** מספר פתגם בספר: 52.

* '''&quot;קשרי חברות בין אנשים הם כמו נייר דק-דק, ענייני העולם כמו בשחמט מתחדשים ממשחק למשחק.&quot;'''
** בסינית: 人情似紙張張薄，世事如棋局局新。
** משמעות: משמש גם כחלקו השני של לפתגם 52.
** מספר פתגם בספר: 53.

* '''&quot;בהר יש גם עצים בני אלף שנים, אבל למצוא אדם בן מאה זה כבר עניין לא פשוט.&quot;'''
** בסינית: 山中也有千年樹，世上難逢百歳人。
** מספר פתגם בספר: x.


&lt;!--
* '''&quot;&quot;'''
** בסינית: 
** מספר פתגם בספר: x.
!--&gt;

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]==
* '''&quot;עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה.&quot;'''
** בסינית: 善有善报，恶有恶报
** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע.
** מספר פתגם בספר: 219.

* '''&quot;אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת.&quot;'''
** בסינית: 不怕慢，就怕站
** מספר פתגם בספר: 237.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:סין]]</text>
      <sha1>87bgvq7kz1hwnno5lo3jtsjs5xgz0ql</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238255</id>
      <parentid>238244</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T13:19:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* מתוך חלק א' */</comment>
      <origin>238255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20641" sha1="3mz6313y8t70dtlelj2bcqcoygktjep" xml:space="preserve">'''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה.

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]==
* '''&quot;המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה.&quot;'''
** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今
** מספר פתגם בספר: 2.

* '''&quot;היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו.&quot;'''
** בסינית: 知己知彼，將心比心
** מספר פתגם בספר: 3.

* '''&quot;יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?&quot;'''
** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？
** מספר פתגם בספר: 4.

* '''&quot;לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה&quot;'''
** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心
** מספר פתגם בספר: 5.

* '''&quot;הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים.&quot;'''
** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。
** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת.
** מספר פתגם בספר: 6.

* '''&quot;הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה&quot;'''
** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心
** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר.
** מספר פתגם בספר: 7.

* '''&quot;כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב.&quot;'''
** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金
** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי.
** מספר פתגם בספר: 8.

* '''&quot;בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים&quot;'''{{הערה|הניסוח &quot;סימן אחד אלף זהובים&quot; הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו &quot;[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]&quot;. לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 &quot;הביוגרפיה של לו' בוווי&quot; פיסקה 9 בחלוקת ctext.}}
** בסינית: 讀書須用意，一字値千金
** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס.
** מספר פתגם בספר: 9.

* '''&quot;עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך.&quot;'''
** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心
** מספר פתגם בספר: 10.

* '''&quot;שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל.&quot;'''
** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭
** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל.
** מספר פתגם בספר: 11.

* '''&quot;כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו.&quot;'''
** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心
** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 &quot;[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד.
** מספר פתגם בספר: 12.

* '''&quot;ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים&quot;'''
** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金
** מספר פתגם בספר: 13.

* '''&quot;זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה&quot;'''
** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。
** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת.
** מספר פתגם בספר: 14.

* '''&quot;אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?&quot;'''
** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？
** מספר פתגם בספר: 15.

* '''&quot;לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם.&quot;'''
** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心
** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 &quot;[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]&quot; חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=98253&amp;page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 16.

* '''&quot;שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה.&quot;'''
** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針
** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים.
** מספר פתגם בספר: 17.

* '''&quot;כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם.&quot;'''
** בסינית: 相見易得好，久住難爲人
** מספר פתגם בספר: 18.

* '''&quot;סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני.&quot;'''
** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。
** מספר פתגם בספר: 19.

* '''&quot;מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר.&quot;'''
** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。
** מספר פתגם בספר: 20.

* '''&quot;אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב&quot;'''
** בסינית: 是親不是親，非親卻是親
** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר.
** מספר פתגם בספר: 21.

* '''&quot;טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר.&quot;'''
** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。
** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק.
** מספר פתגם בספר: 22.

* '''&quot;אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?&quot;'''
** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？
** מספר פתגם בספר: 23.

* '''&quot;היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק.&quot;'''
** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。
** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 &quot;רשומות מקור פריחת האפרסק&quot;, שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן.
** מספר פתגם בספר: 24.

* '''&quot;אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני.&quot;'''
** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。
** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי.
** מספר פתגם בספר: 25.

* '''&quot;אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים.&quot;'''
** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。
** מספר פתגם בספר: 26.

* '''&quot;אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית.&quot;'''
** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。
** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו.
** מספר פתגם בספר: 27.

* '''&quot;אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט.&quot;'''
** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。
** מספר פתגם בספר: 28.

* '''&quot;עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו.&quot;'''
** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。
** מספר פתגם בספר: 29.

* '''&quot;איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?&quot;'''
** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？
** מספר פתגם בספר: 30.

* '''&quot;כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת.&quot;'''
** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。
** משמעות: הכסף מעוור את האנשים.
** מספר פתגם בספר: 31.

* '''&quot;לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר.&quot;'''
** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。
** מספר פתגם בספר: 32.

* '''&quot;בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה.&quot;'''
** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。
** מספר פתגם בספר: 33.

* '''&quot;בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק.&quot;'''
** בסינית: 來如風雨，去似微塵。
** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב.
** מספר פתגם בספר: 34.

* '''&quot;בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים.&quot;'''
** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。
**פתגם דומה: &quot;ישן מפני חדש תוציאו&quot; (ספר ויקרא, פרק כ&quot;ו, פסוק י').
**מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=2403282&amp;remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext].
** מספר פתגם בספר: 35.

* '''&quot;המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב.&quot;'''
** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。
** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים.
** מספר פתגם בספר: 36.

* '''&quot;הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים.&quot;'''
** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。
** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים.
** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 &quot;אוחז ביין ושואל את הירח&quot; של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 &quot;האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים.&quot;
** מספר פתגם בספר: 37.

* '''&quot;המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו.&quot;'''
** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。
** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים.
** מספר פתגם בספר: 38.

* '''&quot;אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו.&quot;'''
** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。
** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו.
** מספר פתגם בספר: 39.

* '''&quot;אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות.&quot;'''
** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。
** מספר פתגם בספר: 40

* '''&quot;בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים.&quot;'''
** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。
** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים.
** מספר פתגם בספר: 41.

* '''&quot;כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש.&quot;'''
** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。
** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם &quot;ענף חסר עלים&quot; שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו&quot;הטיית שמש&quot; שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. 
** מספר פתגם בספר: 42.

* '''&quot;ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם.&quot;'''
** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。
** מספר פתגם בספר: 43.

* '''&quot;ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל.&quot;'''
** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。
** מספר פתגם בספר: 44.

* '''&quot;בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך.&quot;'''
** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。
** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 (&quot;גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.&quot;) של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]).
** מספר פתגם בספר: 45.

* '''&quot;שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת.&quot;'''
** בסינית: 守口如甁，防意如城。
** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל.
** מספר פתגם בספר: 46.

* '''&quot;עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים.&quot;'''
** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。
** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 &quot;תיעוד שלושת הממלכות&quot; ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&amp;if=en&amp;searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&amp;searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 &quot;עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.&quot;, משפט שבפני עצמו הפך לפתגם.
** מספר פתגם בספר: 47.

* '''&quot;פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך.&quot;'''
** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。
** מספר פתגם בספר: 48.

* '''&quot;אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים.&quot;'''
** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。
** מספר פתגם בספר: 49.

* '''&quot;המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו.&quot;'''
** בסינית: 來説是非者，便是是非人。
** מספר פתגם בספר: 50.

* '''&quot;אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק.&quot;'''
** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。
** מספר פתגם בספר: 51.

* '''&quot;כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, אך בעת משבר האם תראה נפש חיה?&quot;'''
** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？
** מספר פתגם בספר: 52.

* '''&quot;קשרי חברות בין אנשים הם כמו נייר דק-דק, ענייני העולם כמו בשחמט מתחדשים ממשחק למשחק.&quot;'''
** בסינית: 人情似紙張張薄，世事如棋局局新。
** משמעות: קשרים בין אנשים הם פגיעים מאוד, והתנאים בה הם מתקיימים משתנה במהירות. משמש גם כחלקו השני של פתגם 52.
** מספר פתגם בספר: 53.

* '''&quot;בהר יש גם עצים בני אלף שנים, אבל למצוא אדם בן מאה זה כבר עניין לא פשוט.&quot;'''
** בסינית: 山中也有千年樹，世上難逢百歳人。
** משמעות: האדם אפסי אל מול הטבע.
** מספר פתגם בספר: 54.

* '''&quot;כשהכוח דל אל תישא משאות כבדים, כשהדיבור רך אין להטיף לאחרים.&quot;'''
** בסינית: 力微休負重，言輕莫勸人。
** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת מקומו.
** מספר פתגם בספר: 55.

* '''&quot;כשאין כסף אל תיכנס בקהל, כשקורה אסון אין לחפש קרובים.&quot;'''
** בסינית: 無錢休入衆，遭難莫尋親。
** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת גבולות קשריו.
** מספר פתגם בספר: 56.

&lt;!--
* '''&quot;&quot;'''
** בסינית: 
** מספר פתגם בספר: x.
!--&gt;

==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]==
* '''&quot;עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה.&quot;'''
** בסינית: 善有善报，恶有恶报
** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע.
** מספר פתגם בספר: 219.

* '''&quot;אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת.&quot;'''
** בסינית: 不怕慢，就怕站
** מספר פתגם בספר: 237.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]]
[[קטגוריה:סין]]</text>
      <sha1>3mz6313y8t70dtlelj2bcqcoygktjep</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טאבו (סוציולוגיה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29910</id>
    <revision>
      <id>238171</id>
      <parentid>238118</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T16:07:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1764" sha1="c20r88vd5scv79zstmiktklqzhp5rf6" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=טאבו (סוציולוגיה)|נושא=טַאבּוּ}}

* &quot;המילה 'טאבו' מבטאת שתי משמעויות הפוכות: במובן אחד פירושה קדוש, מקודש; במובן השני, מרושע, מסוכן, אסור, טמא.&quot; ~ [[זיגמונד פרויד]]
* &quot;אני חושב שטאבואים נועדו לשבירה. ואני לא יכול לחשוב על טאבו שאני חושב שאסור לשבור.&quot; ~ [[קוונטין טרנטינו]]
* &quot;שבירת טאבו היא עניין קשה: היא צריכה להרבה [[אומץ]] והיא מאוימת כל הזמן בעונש.&quot; ~ [[ס. יזהר]]
* &quot;הטאבו החזק ביותר מבין כל הטאבו הידועים הוא הטאבו נגד ידיעת מי או מה אתה באמת.&quot; ~ [[אלן ווטס]]
* &quot;מיום ייסודה של המדינה ואילך לא חל טאבו בסיפור ובשיר העברי על שום חוויה, [[רגש]] ומחשבה אנושיים.&quot; ~ [[W:יוסף אורן|יוסף אורן]], על [[ישראל]]
* &quot;לא האמנתי שזה עדיין טאבו, אבל כשחיפשתי מפיקים הבנתי שה[[סרט קולנוע|סרט]] מציף נושאים שלאנשים קשה לעכל.&quot; ~ [[w:ז'וזיאן בלסקו|ז'וזיאן בלסקו]]
* &quot;ראיתי את הפריחה של ה[[כתיבה]] הנשית, שהעלתה על פני השטח נושאים שהיו טאבו ושגברים לא יבינו.&quot; ~ [[ציפי גון-גרוס]]
* &quot;אני [[הבטחה|מבטיחה]] לכם כאן ועכשיו ששום נושא לא יהיה טאבו, חוץ מהנושא שהועלה זה עתה כמובן.&quot; ~ מתוך הסרט '[[להרוג את ביל]]'

[[קטגוריה:סוציולוגיה]]</text>
      <sha1>c20r88vd5scv79zstmiktklqzhp5rf6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דיוקן עצמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29926</id>
    <revision>
      <id>238224</id>
      <parentid>238140</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T15:32:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1345" sha1="ivyaq155esmnecdjoq9rwacos3g4l01" xml:space="preserve">[[קובץ:Jules Breton - Autoportrait (KMSKA).jpg|ממוזער|146 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיוקן עצמי}}

* &quot;בכל אשר אנו עושים אנו תמיד מציירים [[דיוקן]] עצמי שלנו.&quot; ~ [[ז'אן ז'יונו]]
* &quot;אני מציירת דיוקנאות עצמיים כי אני לבד לעתים קרובות, כי אני ה[[אדם]] שאני מכירה הכי טוב.&quot; ~ [[פרידה קאלו]] 
* &quot;אין דיוקן עצמי שלי. אני לא מתעניין בי בתור 'אובייקט ציור' אני מתעניין יותר באנשים אחרים.&quot; ~ [[גוסטב קלימט]]
* &quot;[[ציור]] דיוקן עצמי מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה ה[[סוקרטס|סוקראטית]] 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים ב[[אדם]] לחיפוש אחר [[משמעות]].&quot; ~ [[נורית צדרבוים]]
* &quot;הַפַּעַם, אֲנַסֶּה לְדַמּוֹת דְּיוֹקַן עַצְמִי. / עַד כֹּה תֵאַרְתִּי אֵיךְ הִשְׁפִּיעַ הָאוֹר.&quot; ~ [[W:שלמה טנאי|שלמה טנאי]]

[[קטגוריה:ציור]]</text>
      <sha1>ivyaq155esmnecdjoq9rwacos3g4l01</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238225</id>
      <parentid>238224</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T15:33:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1325" sha1="le4i3dukzljauh1me54j2j6cp59gyl2" xml:space="preserve">[[קובץ:Jules Breton - Autoportrait (KMSKA).jpg|ממוזער|146 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיוקן עצמי}}

* &quot;בכל אשר אנו עושים אנו תמיד מציירים [[דיוקן]] עצמי שלנו.&quot; ~ [[ז'אן ז'יונו]]
* &quot;אני מציירת דיוקנאות עצמיים כי אני לבד לעתים קרובות, כי אני ה[[אדם]] שאני מכירה הכי טוב.&quot; ~ [[פרידה קאלו]] 
* &quot;אין דיוקן עצמי שלי. אני לא מתעניין בי בתור 'אובייקט ציור' אני מתעניין יותר באנשים אחרים.&quot; ~ [[גוסטב קלימט]]
* &quot;[[ציור]] דיוקן עצמי מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה ה[[סוקרטס|סוקראטית]] 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים ב[[אדם]] לחיפוש אחר [[משמעות]].&quot; ~ [[נורית צדרבוים]]
* &quot;הַפַּעַם, אֲנַסֶּה לְדַמּוֹת דְּיוֹקַן עַצְמִי. / עַד כֹּה תֵאַרְתִּי אֵיךְ הִשְׁפִּיעַ הָאוֹר.&quot; ~ [[שלמה טנאי]]

[[קטגוריה:ציור]]</text>
      <sha1>le4i3dukzljauh1me54j2j6cp59gyl2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלמה טנאי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29928</id>
    <revision>
      <id>238165</id>
      <parentid>238132</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T15:51:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1824" sha1="bm1mick5vj20mdltn6tm2ny4y1qbmrs" xml:space="preserve">[[קובץ:Tel Aviv-Yafo (997008137141105171).jpg|ממוזער|175px]]
'''[[W:שלמה טנאי|שלמה טנאי]]''' (1919–19) הוא משורר עברי.
{{מפריד}}

* &quot;כל צעד שלך ושלי היה ברחוב מקביל, וגם ההדים לא נפגשו בדממה.&quot;
* &quot;הרחוב הוא בית נכות נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להיכנס אל אוצריו.&quot; 
* &quot;עֵינַי אֶל הֶעָתִיד./ מָחָר יָכוֹל לָבוֹא / הַיוֹם הַמְאֻשָׁר שֶׁבְּחַיַי.&quot;
* &quot;אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם: רוֹאֶה מַה בּוֹדְדִים הֵם / בֵּין הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים.&quot;
* &quot;הַלֹא נָחוּשׁ לְרֶגַע גֶּשֶׁר לָאֵין־סוֹף. / נִשָּׂא תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְאֵל חַנּוּן.&quot;
* &quot;בְּחַלוֹנוֹת הָעִיר כְּבָר הָאוֹרוֹת כָּבִים./ מִי לֹא יַעֲצֹם עֵינָיו בְּהִתְקָרֵב הַשַׁחַר,/ וְלֹא יָנוּחַ טַל עַל עַפְעַפָּיו?&quot;
* &quot;יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,
:הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.
:אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.
:הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.
:שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,
:צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ.&quot;
* &quot;רַק הַיְדִידִים מִנֹעַר,
:יִפָּגְשׁוּ בְּבוֹא הָעֶרֶב
:עֵת בָּרְקִיעִים עוֹמֶמֶת
:עֲנָנָה שֶׁל אוֹר אַחֲרוֹן.&quot;</text>
      <sha1>bm1mick5vj20mdltn6tm2ny4y1qbmrs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238166</id>
      <parentid>238165</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T15:51:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1915" sha1="lmxg16w0g47ses96n3dvobmejakgwho" xml:space="preserve">[[קובץ:Tel Aviv-Yafo (997008137141105171).jpg|ממוזער|175px]]
'''[[W:שלמה טנאי|שלמה טנאי]]''' (1919–2000) הוא משורר עברי.
{{מפריד}}

* &quot;כל צעד שלך ושלי היה ברחוב מקביל, וגם ההדים לא נפגשו בדממה.&quot;
* &quot;הרחוב הוא בית נכות נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להיכנס אל אוצריו.&quot; 
* &quot;עֵינַי אֶל הֶעָתִיד./ מָחָר יָכוֹל לָבוֹא / הַיוֹם הַמְאֻשָׁר שֶׁבְּחַיַי.&quot;
* &quot;אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם: רוֹאֶה מַה בּוֹדְדִים הֵם / בֵּין הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים.&quot;
* &quot;הַלֹא נָחוּשׁ לְרֶגַע גֶּשֶׁר לָאֵין־סוֹף. / נִשָּׂא תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְאֵל חַנּוּן.&quot;
* &quot;בְּחַלוֹנוֹת הָעִיר כְּבָר הָאוֹרוֹת כָּבִים./ מִי לֹא יַעֲצֹם עֵינָיו בְּהִתְקָרֵב הַשַׁחַר,/ וְלֹא יָנוּחַ טַל עַל עַפְעַפָּיו?&quot;
* &quot;יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,
:הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.
:אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.
:הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.
:שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,
:צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ.&quot;
* &quot;רַק הַיְדִידִים מִנֹעַר,
:יִפָּגְשׁוּ בְּבוֹא הָעֶרֶב
:עֵת בָּרְקִיעִים עוֹמֶמֶת
:עֲנָנָה שֶׁל אוֹר אַחֲרוֹן.&quot;

{{מיון רגיל:טנאי, שלמה}}
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]</text>
      <sha1>lmxg16w0g47ses96n3dvobmejakgwho</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238167</id>
      <parentid>238166</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T15:56:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1943" sha1="gib9kgd316vpsj28ycfmd95ovw1zide" xml:space="preserve">[[קובץ:Tel Aviv-Yafo (997008137141205171).jpg|ממוזער|175px|שלמה טנאי, 1951]]
'''[[W:שלמה טנאי|שלמה טנאי]]''' (1919–2000) הוא משורר עברי.
{{מפריד}}

* &quot;כל צעד שלך ושלי היה ברחוב מקביל, וגם ההדים לא נפגשו בדממה.&quot;
* &quot;ה[[רחוב]] הוא בית נכות נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להיכנס אל אוצריו.&quot; 
* &quot;עֵינַי אֶל הֶעָתִיד./ מָחָר יָכוֹל לָבוֹא / הַיוֹם הַמְאֻשָׁר שֶׁבְּחַיַי.&quot;
* &quot;אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם: רוֹאֶה מַה בּוֹדְדִים הֵם / בֵּין הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים.&quot;
* &quot;הַלֹא נָחוּשׁ לְרֶגַע גֶּשֶׁר לָאֵין־סוֹף. / נִשָּׂא תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְאֵל חַנּוּן.&quot;
* &quot;בְּחַלוֹנוֹת הָעִיר כְּבָר הָאוֹרוֹת כָּבִים./ מִי לֹא יַעֲצֹם עֵינָיו בְּהִתְקָרֵב הַשַׁחַר,/ וְלֹא יָנוּחַ טַל עַל עַפְעַפָּיו?&quot;
* &quot;יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,
:הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.
:אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.
:הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.
:שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,
:צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ.&quot;
* &quot;רַק הַיְדִידִים מִנֹעַר,
:יִפָּגְשׁוּ בְּבוֹא הָעֶרֶב
:עֵת בָּרְקִיעִים עוֹמֶמֶת
:עֲנָנָה שֶׁל אוֹר אַחֲרוֹן.&quot;

{{מיון רגיל:טנאי, שלמה}}
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]</text>
      <sha1>gib9kgd316vpsj28ycfmd95ovw1zide</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238169</id>
      <parentid>238167</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T15:57:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1962" sha1="dt7h2nkqn8iaj4k6zlk7agfwq2onwkj" xml:space="preserve">[[קובץ:Tel Aviv-Yafo (997008137141205171).jpg|ממוזער|175px|שלמה טנאי, 1951]]
'''[[W:שלמה טנאי|שלמה טנאי]]''' (1919–2000) הוא משורר עברי.
{{מפריד}}

* &quot;כל צעד שלך ושלי היה ברחוב מקביל, וגם ההדים לא נפגשו בדממה.&quot;
* &quot;ה[[רחוב]] הוא [[מוזיאון|בית נכות]] נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להיכנס אל אוצריו.&quot; 
* &quot;עֵינַי אֶל הֶעָתִיד./ מָחָר יָכוֹל לָבוֹא / הַיוֹם הַמְאֻשָׁר שֶׁבְּחַיַי.&quot;
* &quot;אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם: רוֹאֶה מַה בּוֹדְדִים הֵם / בֵּין הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים.&quot;
* &quot;הַלֹא נָחוּשׁ לְרֶגַע גֶּשֶׁר לָאֵין־סוֹף. / נִשָּׂא תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְאֵל חַנּוּן.&quot;
* &quot;בְּחַלוֹנוֹת הָעִיר כְּבָר הָאוֹרוֹת כָּבִים./ מִי לֹא יַעֲצֹם עֵינָיו בְּהִתְקָרֵב הַשַׁחַר,/ וְלֹא יָנוּחַ טַל עַל עַפְעַפָּיו?&quot;
* &quot;יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,
:הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.
:אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.
:הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.
:שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,
:צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ.&quot;
* &quot;רַק הַיְדִידִים מִנֹעַר,
:יִפָּגְשׁוּ בְּבוֹא הָעֶרֶב
:עֵת בָּרְקִיעִים עוֹמֶמֶת
:עֲנָנָה שֶׁל אוֹר אַחֲרוֹן.&quot;

{{מיון רגיל:טנאי, שלמה}}
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]</text>
      <sha1>dt7h2nkqn8iaj4k6zlk7agfwq2onwkj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238170</id>
      <parentid>238169</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T15:59:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1965" sha1="lf9kpnchhgvsblrfbi445n9bhjh8qya" xml:space="preserve">[[קובץ:Tel Aviv-Yafo (997008137141205171).jpg|ממוזער|175px|שלמה טנאי, 1951]]
'''[[W:שלמה טנאי|שלמה טנאי]]''' (1919–2000) הוא משורר עברי.
{{מפריד}}

* &quot;כל צעד שלך ושלי היה ברחוב מקביל, וגם ההדים לא נפגשו בדממה.&quot;
* &quot;ה[[רחוב]] הוא [[מוזיאון|בית נכות]] נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להיכנס אל אוצריו.&quot; 
* &quot;עֵינַי אֶל הֶעָתִיד. / מָחָר יָכוֹל לָבוֹא / הַיוֹם הַמְאֻשָׁר שֶׁבְּחַיַי.&quot;
* &quot;אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם: רוֹאֶה מַה בּוֹדְדִים הֵם / בֵּין הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים.&quot;
* &quot;הַלֹא נָחוּשׁ לְרֶגַע גֶּשֶׁר לָאֵין־סוֹף. / נִשָּׂא תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְאֵל חַנּוּן.&quot;
* &quot;בְּחַלוֹנוֹת הָעִיר כְּבָר הָאוֹרוֹת כָּבִים. / מִי לֹא יַעֲצֹם עֵינָיו בְּהִתְקָרֵב הַשַׁחַר, / וְלֹא יָנוּחַ טַל עַל עַפְעַפָּיו?&quot;
* &quot;יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,
:הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.
:אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.
:הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.
:שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,
:צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ.&quot;
* &quot;רַק הַיְדִידִים מִנֹעַר,
:יִפָּגְשׁוּ בְּבוֹא הָעֶרֶב
:עֵת בָּרְקִיעִים עוֹמֶמֶת
:עֲנָנָה שֶׁל אוֹר אַחֲרוֹן.&quot;

{{מיון רגיל:טנאי, שלמה}}
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]</text>
      <sha1>lf9kpnchhgvsblrfbi445n9bhjh8qya</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238176</id>
      <parentid>238170</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:10:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1976" sha1="ky2ifsck9klr77xd9z2224yvy8dm1m0" xml:space="preserve">[[קובץ:Tel Aviv-Yafo (997008137141205171).jpg|ממוזער|175px|שלמה טנאי, 1951]]
'''[[W:שלמה טנאי|שלמה טנאי]]''' (1919–2000) הוא [[משורר]] עברי.
{{מפריד}}

* &quot;כל צעד שלך ושלי היה ברחוב מקביל, וגם ההדים לא נפגשו בדממה.&quot;
* &quot;ה[[רחוב]] הוא [[מוזיאון|בית נכות]] נוהר, כל להטי האש ואפלולי הצל עוברים בו בלי עזרת שוער ואור נכון על מוצגיו נופל, ואין מחיר להיכנס אל אוצריו.&quot;
* &quot;עֵינַי אֶל הֶעָתִיד. / מָחָר יָכוֹל לָבוֹא / הַיוֹם הַמְאֻשָׁר שֶׁבְּחַיַי.&quot;
* &quot;אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם: רוֹאֶה מַה בּוֹדְדִים הֵם / בֵּין הֲמוֹנֵי הָאֲנָשִׁים.&quot;
* &quot;הַלֹא נָחוּשׁ לְרֶגַע גֶּשֶׁר לָאֵין־סוֹף. / נִשָּׂא תְּפִלָּה שְׁקֵטָה לְאֵל חַנּוּן.&quot;
* &quot;בְּחַלוֹנוֹת הָעִיר כְּבָר הָאוֹרוֹת כָּבִים. / מִי לֹא יַעֲצֹם עֵינָיו בְּהִתְקָרֵב הַשַׁחַר, / וְלֹא יָנוּחַ טַל עַל עַפְעַפָּיו?&quot;
* &quot;יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,
: הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.
: אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.
: הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.
: שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,
: צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ.&quot;
* &quot;רַק הַיְדִידִים מִנֹעַר,
: יִפָּגְשׁוּ בְּבוֹא הָעֶרֶב
: עֵת בָּרְקִיעִים עוֹמֶמֶת
: עֲנָנָה שֶׁל אוֹר אַחֲרוֹן.&quot;

{{מיון רגיל:טנאי, שלמה}}
[[קטגוריה:משוררים עבריים]]</text>
      <sha1>ky2ifsck9klr77xd9z2224yvy8dm1m0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיטי טאוור (סדרת טלוויזיה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29929</id>
    <revision>
      <id>238175</id>
      <parentid>238164</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T16:47:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, הוספת קטגוריה</comment>
      <origin>238175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1594" sha1="nth22rd32sd655t9cw07oppsg6yko9n" xml:space="preserve">'''[[w:סיטי טאוור (סדרת טלוויזיה)|סיטי טאוור]]''' היא [[סדרת טלוויזיה]] [[טלוויזיה בישראל|ישראלית]].
{{מפריד}}

* &quot;עם כל המעליות, שוערים, קודים בכניסה לכל מקום, מישהו באמת נהנה לגור פה?&quot;
* &quot;אתה אמרת לי שהבן הבכור שלה מגיע פעם בחודש הביתה בגלל זה אני הסכמתי.&quot;
* &quot;יש לי [[משחק]] כזה שאני משחקת עם עצמי, כל מי שנכנס למסעדה אני משבצת אותו באיזה קטגוריה.&quot;
* &quot;הוא לא רצה אותך אז, הוא בוודאי לא רוצה אותך היום.&quot;
* &quot;עד [[שיקגו]] הגיעה הרכילות הזאת על הגירושים של מיקי ומה שמה?&quot;
* &quot;אני והוא נגד העולם עד שהוא החליט לפרוס כנפיים ולשגע לאמא שלו ת'שכל.&quot;
* &quot;אתה נותן לי את מה שאף [[כרטיס אשראי]] לא יכול לקנות לי.&quot;
* &quot;אני רואה אותך עם חליפה של [[דולצ'ה וגבאנה|דולצ'ה גבאנה]] ועם נעליים של [[ורסצ'ה]] ואני רואה איך שאני מלבישה אותך ואז מפשיטה אותך.&quot;
* &quot;מה שאני רוצה זה טון סמכותי של עורכת הדין הידועה מצד אחד, מצד שני המראה של ה[[אישה]] הרכה החמה.&quot;
* &quot;איתמר מחפש נשים עשירות, בודדות, מפוחדות.&quot;

[[קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות]]
[[קטגוריה:טלנובלות]]</text>
      <sha1>nth22rd32sd655t9cw07oppsg6yko9n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ריקנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29930</id>
    <revision>
      <id>238174</id>
      <parentid>238147</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T16:35:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1600" sha1="9uv6k8zh39a5kgtva70wb2nbfin31u5" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=ריקנות|נושא=רֵיקָנוּת}}

* &quot;אפסיות משמעה ריקנות.&quot; ~ [[איזבל אדג'אני]]
* &quot;חסכנות בשבחו של הזולת מעידה על דלות ה[[מחשבה]] ועל ריקנות רבה.&quot; ~ [[פלוטרכוס]]
* &quot;כל ריקנות רוחנית מסוגלת לגרום לסערת רוחות נלהבת.&quot; ~ [[ארתור קסטלר]]
* &quot;ה[[קולנוע]] יכול למלא את מקומן של הריקנות ושל ה[[בדידות]] שבחייך.&quot; ~ [[פדרו אלמודובר]]
* &quot;תחושת ריקנות כביטוי לצורך באהבה ובחיבה, מצד אחד, והצורך להיות עצמאי ללא תלות באחרים, מצד שני.&quot; ~ כריסטופר המילטון, '[[גיל העמידה]]'
* &quot;[[טוב לב|טוב לבם]] של אנשים אינו אלא חלום תעתועים; אנו מגלים אצלם את אותה ריקנות שבה אנו חשים בתוך עצמנו.&quot; ~ [[אלן אובראר]], 'עשבים ואצות'
* &quot;על פי שלא צצה תחושת סכנה כלשהי, פשוט הופיעה לידו ריקנות, וויקטור היה יכול לפעמים להבחין בגבולות הריקנות הזאת, הוא ראה איפה היא נגמרת.&quot; ~ [[אנדרי קורקוב]], '[[מנקודת מבטו של העשב]]'
* &quot;האם אין זו אלא ריקנות? – ריקנות ממה ובשל מה?&quot; ~ [[ס. יזהר]], בדיון בכנסת על התפרעויות בני נוער, 29 בדצמבר 1965

==ראו גם==
* [[ריק]]

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>9uv6k8zh39a5kgtva70wb2nbfin31u5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צעד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29931</id>
    <revision>
      <id>238177</id>
      <timestamp>2026-07-20T17:18:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>דף חדש</comment>
      <origin>238177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="879" sha1="8j1rn2mspff921s8q97xj4mlwyr1qzs" xml:space="preserve">* &quot;העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף.&quot; ~ אלפונס דה למרטין
* &quot;בעוד שיש לעשות עשרה צעדים לקראת מישהו, תשעה הם רק מחצית הדרך.&quot; ~ [[ז'ול ברבה ד'אורביי]]
* &quot;הרגל הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל המטרה. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה.&quot; ~ [[W:יוהן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* &quot;צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול.&quot; ~ פתגם ספרדי
* &quot;יש בכוחו של הכאב להיות צעד לקראת האושר.&quot; ~ פתגם יפני</text>
      <sha1>8j1rn2mspff921s8q97xj4mlwyr1qzs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238178</id>
      <parentid>238177</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:19:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="999" sha1="0br95ne8gasw7jwy8403d39zb4a2n9v" xml:space="preserve">'''צעד''' הוא 

* &quot;העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף.&quot; ~ אלפונס דה למרטין
* &quot;בעוד שיש לעשות עשרה צעדים לקראת מישהו, תשעה הם רק מחצית הדרך.&quot; ~ [[ז'ול ברבה ד'אורביי]]
* &quot;הרגל הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל המטרה. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה.&quot; ~ [[W:יוהן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* &quot;צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול.&quot; ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]]
* &quot;יש בכוחו של הכאב להיות צעד לקראת האושר.&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>0br95ne8gasw7jwy8403d39zb4a2n9v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238179</id>
      <parentid>238178</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:21:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1035" sha1="h5z5ilmfb8ry7c0qb74tcpyob97eg2c" xml:space="preserve">'''צעד''' הוא התקדמות לעבר דבר מה.

* &quot;העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף.&quot; ~ אלפונס דה למרטין
* &quot;בעוד שיש לעשות עשרה צעדים לקראת מישהו, תשעה הם רק מחצית הדרך.&quot; ~ [[ז'ול ברבה ד'אורביי]]
* &quot;הרגל הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל המטרה. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה.&quot; ~ [[W:יוהן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* &quot;צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול.&quot; ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]]
* &quot;יש בכוחו של הכאב להיות צעד לקראת האושר.&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>h5z5ilmfb8ry7c0qb74tcpyob97eg2c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238180</id>
      <parentid>238179</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:23:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1249" sha1="qywkp5qo5xgl0ok88mvkvvr78mmxijv" xml:space="preserve">'''צעד''' הוא התקדמות לעבר דבר מה.
{{מפריד}}
* &quot;העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף.&quot; ~ אלפונס דה למרטין
* &quot;בעוד שיש לעשות עשרה צעדים לקראת מישהו, תשעה הם רק מחצית הדרך.&quot; ~ [[ז'ול ברבה ד'אורביי]]
* &quot;הרגל הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל המטרה. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה.&quot; ~ [[W:יוהן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* &quot;בלכתך לא יֵצַר צעדך ואם תרוּץ לא תִכשל.&quot; ~ {{פסוק|משלי| ד|יב}}
* &quot;שלֹשה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.&quot; ~ {{פסוק|משלי|ל|כט}} 
* &quot;צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול.&quot; ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]]
* &quot;יש בכוחו של הכאב להיות צעד לקראת האושר.&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>qywkp5qo5xgl0ok88mvkvvr78mmxijv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238181</id>
      <parentid>238180</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:25:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1316" sha1="9muz99zki2q4d951ltk6opd58esn22x" xml:space="preserve">'''צַעַד''' הוא התקדמות לעבר דבר מה.
{{מפריד}}
* &quot;העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף.&quot; ~ [[אלפונס דה למרטין]]
* &quot;בעוד שיש לעשות עשרה צעדים לקראת מישהו, תשעה הם רק מחצית הדרך.&quot; ~ [[ז'ול ברבה ד'אורביי]]
* &quot;[[הרגל]] הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל ה[[מטרה]]. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה.&quot; ~ [[W:יוהן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* &quot;בְּלֶכְתְּךָ - לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ - לֹא תִכָּשֵׁל.&quot; ~ {{פסוק|משלי| ד|יב}}
* &quot;שלֹשה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.&quot; ~ {{פסוק|משלי|ל|כט}} 
* &quot;צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול.&quot; ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]]
* &quot;יש בכוחו של הכאב להיות צעד לקראת ה[[אושר]].&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>9muz99zki2q4d951ltk6opd58esn22x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238186</id>
      <parentid>238181</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T17:45:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1402" sha1="pz19uramvum4s3zxqah332uzbe031m3" xml:space="preserve">[[קובץ:Girl Walking Dog in New Albany, Ohio.jpg|ממוזער|136 פיקסלים]]
'''צַעַד''' הוא התקדמות לעבר דבר מה.
{{מפריד}}
* &quot;העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף.&quot; ~ [[אלפונס דה למרטין]]
* &quot;בעוד שיש לעשות עשרה צעדים לקראת מישהו, תשעה הם רק מחצית הדרך.&quot; ~ [[ז'ול ברבה ד'אורביי]]
* &quot;[[הרגל]] הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל ה[[מטרה]]. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה.&quot; ~ [[W:יוהן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* &quot;בְּלֶכְתְּךָ - לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ - לֹא תִכָּשֵׁל.&quot; ~ {{פסוק|משלי| ד|יב}}
* &quot;שלֹשה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.&quot; ~ {{פסוק|משלי|ל|כט}} 
* &quot;צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול.&quot; ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]]
* &quot;יש בכוחו של הכאב להיות צעד לקראת ה[[אושר]].&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>pz19uramvum4s3zxqah332uzbe031m3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238187</id>
      <parentid>238186</parentid>
      <timestamp>2026-07-20T18:54:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1422" sha1="n728ejeaem4k7rtsqkfu84nqgu93ris" xml:space="preserve">[[קובץ:Girl Walking Dog in New Albany, Ohio.jpg|ממוזער|136 פיקסלים]]
'''צַעַד''' הוא התקדמות לעבר דבר מה.
{{מפריד}}

* &quot;ה[[עולם]] הוא [[ספר]] שבו בכל צעד אנו פותחים דף.&quot; ~ [[אלפונס דה למרטין]]
* &quot;בעוד שיש לעשות עשרה צעדים לקראת מישהו, תשעה הם רק מחצית ה[[דרך]].&quot; ~ [[ז'ול ברבה ד'אורביי]]
* &quot;[[הרגל]] הוא לא משהו שאפשר להשליך החוצה דרך החלון; ניתן רק לשדל אותו מטה צעד אחר צעד.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אין זה די לעשות צעדים שיובילו אותנו יום אחד אל ה[[מטרה]]. כל צעד חייב להיות מטרה כשלעצמה המובילה אותנו קדימה.&quot; ~ [[יוהאן וולפגנג פון גתה|גתה]]
* &quot;בְּלֶכְתְּךָ – לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ – לֹא תִכָּשֵׁל.&quot; ~ {{פסוק|משלי| ד|יב}}
* &quot;שלֹשה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.&quot; ~ {{פסוק|משלי|ל|כט}}
* &quot;צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול.&quot; ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]]
* &quot;יש בכוחו של ה[[כאב]] להיות צעד לקראת ה[[אושר]].&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>n728ejeaem4k7rtsqkfu84nqgu93ris</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לעיסה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29932</id>
    <revision>
      <id>238188</id>
      <timestamp>2026-07-20T18:57:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}  * &quot;ולבסוף כאלה, אך במספר קטן, שצריך ללעוס ולעכל.&quot; ~ [[פרנסיס בייקון]] * &quot;כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]] * &quot;כשניסיתי לדלות ממנה יותר פרטים על הקטע שלה עם הבננה, ענתה ב...&quot;</comment>
      <origin>238188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1632" sha1="reg0u4rzc2bks48h5n7ep6eknrsf5uy" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}

* &quot;ולבסוף כאלה, אך במספר קטן, שצריך ללעוס ולעכל.&quot; ~ [[פרנסיס בייקון]]
* &quot;כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;כשניסיתי לדלות ממנה יותר פרטים על הקטע שלה עם הבננה, ענתה בתמיהה: 'מה זאת אומרת! הדבר הנפלא ביותר בבננות הוא שאין בהן עצמות! מאכל מעובד, אין הרבה מה ללעוס'.&quot; ~ [[שרי אנסקי]]
* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח הטעם.&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;אכול פחות, לעס טוב יותר; דבר פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכל.&quot; ~ פתגם שוודי
* &quot;הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* &quot;להשתעמם משמעו ללעוס את הזמן.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;היקשים ומרורים&quot;
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], [[ללא חרטה]]
* &quot;אמר לי פעם. 'אי־אפשר ללעוס יותר מדי בבת־אחת'.&quot; ~ [[מאיר שלו]]
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט [[סנאץ']]</text>
      <sha1>reg0u4rzc2bks48h5n7ep6eknrsf5uy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238203</id>
      <parentid>238188</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T04:57:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ עריכה</comment>
      <origin>238203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1134" sha1="isj1n0f2c7qtchkdip45r2gkk2flbip" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}


* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח הטעם.&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;אכול פחות, לעס טוב יותר; דבר פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכל.&quot; ~ פתגם שוודי
* &quot;הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* &quot;כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;להשתעמם משמעו ללעוס את הזמן.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;היקשים ומרורים&quot;
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], [[ללא חרטה]]
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט [[סנאץ']]

[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>isj1n0f2c7qtchkdip45r2gkk2flbip</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238204</id>
      <parentid>238203</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T04:58:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1165" sha1="a6dbfwer1qqjfhjz1gxkrpd672o1zf4" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}

* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח הטעם.&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* &quot;אכול פחות, לעס טוב יותר; דבר פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכל.&quot; ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]]
* &quot;כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;להשתעמם משמעו ללעוס את הזמן.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;היקשים ומרורים&quot;
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], [[ללא חרטה]]
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט [[סנאץ']]

[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>a6dbfwer1qqjfhjz1gxkrpd672o1zf4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238205</id>
      <parentid>238204</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T05:01:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1186" sha1="cuavr158x94b2goe1rsbslu2u2hwzek" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}

* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח הטעם.&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* &quot;[[אוכל|אכול]] פחות, לעס טוב יותר; דבר פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכל.&quot; ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]]
* &quot;כשה[[שור]] לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;להשתעמם משמעו ללעוס את הזמן.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], 'היקשים ומרורים'
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], '[[ללא חרטה]]'
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט '[[סנאץ']]'

[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>cuavr158x94b2goe1rsbslu2u2hwzek</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238206</id>
      <parentid>238205</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T05:10:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1282" sha1="euo08xrpv671jb7mc915ozys4msjvxo" xml:space="preserve">[[קובץ:Girl eating a heart shaped cookie (15117104341).jpg|ממוזער|196פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}

* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח הטעם.&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* &quot;[[אוכל|אכול]] פחות, לעס טוב יותר; דבר פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכל.&quot; ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]]
* &quot;כשה[[שור]] לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;להשתעמם משמעו ללעוס את הזמן.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], 'היקשים ומרורים'
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], '[[ללא חרטה]]'
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט '[[סנאץ']]'

[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>euo08xrpv671jb7mc915ozys4msjvxo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238207</id>
      <parentid>238206</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T05:10:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1283" sha1="5zkmbs4500d8o3j4ngcixk2r2imykbi" xml:space="preserve">[[קובץ:Girl eating a heart shaped cookie (15117104341).jpg|ממוזער|196 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}

* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח הטעם.&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* &quot;[[אוכל|אכול]] פחות, לעס טוב יותר; דבר פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכל.&quot; ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]]
* &quot;כשה[[שור]] לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;להשתעמם משמעו ללעוס את הזמן.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], 'היקשים ומרורים'
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], '[[ללא חרטה]]'
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט '[[סנאץ']]'

[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>5zkmbs4500d8o3j4ngcixk2r2imykbi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238208</id>
      <parentid>238207</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T10:16:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1296" sha1="rd35kwq286rp0nxa27a8g9w5ch17qgl" xml:space="preserve">[[קובץ:Girl eating a heart shaped cookie (15117104341).jpg|ממוזער|196 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}

* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח הטעם.&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;הקשב לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אתיופיים|פתגם אתיופי]]
* &quot;[[אוכל|אכול]] פחות, לעס טוב יותר; [[דיבור|דבר]] פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכל.&quot; ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]]
* &quot;כשה[[שור]] לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;להשתעמם משמעו ללעוס את הזמן.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], 'היקשים ומרורים'
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], '[[ללא חרטה]]'
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט [[סנאץ']]

[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>rd35kwq286rp0nxa27a8g9w5ch17qgl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238227</id>
      <parentid>238208</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T16:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, הוספת קטגוריה</comment>
      <origin>238227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1370" sha1="m3w4huw2iokkmd1t6tmdw1z821dlddp" xml:space="preserve">[[קובץ:Girl eating a heart shaped cookie (15117104341).jpg|ממוזער|196 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לעיסה}}

* &quot;ככל שלועסים יותר משתבח ה[[טעם]].&quot; ~ [[אי קיובו]]
* &quot;[[הקשבה|הקשב]] לפני שתדבר; לעס לפני שתבלע.&quot; ~ [[פתגמים אמהריים|פתגם אמהרי]]
* &quot;[[אוכל|אכול]] פחות, לעס טוב יותר; [[דיבור|דבר]] פחות, אמור יותר. שנא פחות, אהוב יותר, והיית אדון לכול.&quot; ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]]
* &quot;כשה[[שור]] לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]]
* &quot;[[שעמום|להשתעמם]] משמעו ללעוס את ה[[זמן]].&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], 'היקשים ומרורים'
* &quot;לועס את מזונו, עיניו ממוקדות באינסוף, לא מסוגל להפסיק את פעולת מוחו ההופך במידע שבתוכו שוב ושוב.&quot; ~ [[טום קלנסי]], '[[ללא חרטה]]'
* &quot;יש לי שומן ללעוס, אבנים למכור והרבה אנשים שונים לפגוש לגבי הרבה נושאים.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[סנאץ']]&quot;

[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:פעילויות]]</text>
      <sha1>m3w4huw2iokkmd1t6tmdw1z821dlddp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:רמת גן: מבנים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>29933</id>
    <revision>
      <id>238189</id>
      <timestamp>2026-07-20T21:22:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת קטגוריה|ציטוט|מבנים ברמת גן}} [[קטגוריה:ישראל: מבנים]] [[קטגוריה:רמת גן|מבנים]]&quot;</comment>
      <origin>238189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="149" sha1="dltoeq6fyu8pjwstp3b7zxt3cfso8py" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|מבנים ברמת גן}}
[[קטגוריה:ישראל: מבנים]]
[[קטגוריה:רמת גן|מבנים]]</text>
      <sha1>dltoeq6fyu8pjwstp3b7zxt3cfso8py</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:באר שבע: מבנים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>29934</id>
    <revision>
      <id>238196</id>
      <timestamp>2026-07-20T21:27:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת קטגוריה|ציטוט|מבנים בבאר שבע}} [[קטגוריה:ישראל: מבנים]] [[קטגוריה:באר שבע|מבנים]]&quot;</comment>
      <origin>238196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153" sha1="o4x798kxg9gdbe8312nhsgufocpwkct" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|מבנים בבאר שבע}}
[[קטגוריה:ישראל: מבנים]]
[[קטגוריה:באר שבע|מבנים]]</text>
      <sha1>o4x798kxg9gdbe8312nhsgufocpwkct</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קברט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29935</id>
    <revision>
      <id>238201</id>
      <timestamp>2026-07-20T22:49:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קברט}}  * &quot;היו בה את הקברטים של ברלין, את מועדוני הג'אז של סן ז'רמן ואת הטנגו של בואנוס איירס. כל אלה נמצאים במופע שהוא הקברט שלי.&quot; ~ [[פטרישיה קאס]] * &quot;העיניים המצועפות והתיאטרליות הקברטית הישנה והטובה שמשדרת עוצמה ושבירות גם יחד, כל אלה מזכ...&quot;</comment>
      <origin>238201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1491" sha1="ande0n0dmxuyw50rbdm1efxngopl4fb" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קברט}}

* &quot;היו בה את הקברטים של ברלין, את מועדוני הג'אז של סן ז'רמן ואת הטנגו של בואנוס איירס. כל אלה נמצאים במופע שהוא הקברט שלי.&quot; ~ [[פטרישיה קאס]]
* &quot;העיניים המצועפות והתיאטרליות הקברטית הישנה והטובה שמשדרת עוצמה ושבירות גם יחד, כל אלה מזכירים את דיטריך.&quot; ~ [[מרב יודילוביץ']]
* &quot;הוא מחווה למועדוני הקברט של שנות ה-30 של המאה הקודמת בברלין. אבל לא פחות מזה, זו מחווה של אישה מודרנית לגיבורות התקופה.&quot; ~ [[מרב יודילוביץ']]
* &quot;זה משמח אותי מאוד להיות על הבמה במופע הקברט האוונגרד ביותר והאלגנטי ביותר בעולם. זה כבוד גדול לחלוק את הבמה עם הרקדניות המרהיבות של 'קרייזי הורס'.&quot; ~ [[קלוטילד קורו]]
* &quot;אחרי זה שיחקתי בהרבה תפקידים במופעים/מחזות זמר/קברטים שונים. אולי האירוויזיון היא הפריצה הגדולה שלי!&quot; ~ [[גורי שנקה]]
* &quot;התיאטרון נראה לו בית עדנים וקסמו לו בתי הקפה, ומופעי הקברט אצל בולייה גירו אותו.&quot; ~ [[ז'וריס-קרל הויסמנס]], &quot;[[עם הזרם]]&quot;</text>
      <sha1>ande0n0dmxuyw50rbdm1efxngopl4fb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238245</id>
      <parentid>238201</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T10:46:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תבנית</comment>
      <origin>238245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1506" sha1="kuge75534senlounprdfujy90sj0q99" xml:space="preserve">{{שכתוב}}
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קברט}}

* &quot;היו בה את הקברטים של ברלין, את מועדוני הג'אז של סן ז'רמן ואת הטנגו של בואנוס איירס. כל אלה נמצאים במופע שהוא הקברט שלי.&quot; ~ [[פטרישיה קאס]]
* &quot;העיניים המצועפות והתיאטרליות הקברטית הישנה והטובה שמשדרת עוצמה ושבירות גם יחד, כל אלה מזכירים את דיטריך.&quot; ~ [[מרב יודילוביץ']]
* &quot;הוא מחווה למועדוני הקברט של שנות ה-30 של המאה הקודמת בברלין. אבל לא פחות מזה, זו מחווה של אישה מודרנית לגיבורות התקופה.&quot; ~ [[מרב יודילוביץ']]
* &quot;זה משמח אותי מאוד להיות על הבמה במופע הקברט האוונגרד ביותר והאלגנטי ביותר בעולם. זה כבוד גדול לחלוק את הבמה עם הרקדניות המרהיבות של 'קרייזי הורס'.&quot; ~ [[קלוטילד קורו]]
* &quot;אחרי זה שיחקתי בהרבה תפקידים במופעים/מחזות זמר/קברטים שונים. אולי האירוויזיון היא הפריצה הגדולה שלי!&quot; ~ [[גורי שנקה]]
* &quot;התיאטרון נראה לו בית עדנים וקסמו לו בתי הקפה, ומופעי הקברט אצל בולייה גירו אותו.&quot; ~ [[ז'וריס-קרל הויסמנס]], &quot;[[עם הזרם]]&quot;</text>
      <sha1>kuge75534senlounprdfujy90sj0q99</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הבשלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29936</id>
    <revision>
      <id>238202</id>
      <timestamp>2026-07-20T23:21:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}  * &quot;מקדישות את זמנן כדי להבשיל אשכול ענבים כאילו לא היה דבר חשוב יותר.&quot; ~ [[גלילאו גליליי]] * &quot;שדות מוריקים בירוק שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]] * &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחר...&quot;</comment>
      <origin>238202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1708" sha1="cehzdemcl4c1dta0qug7nnq4fzffpqv" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;מקדישות את זמנן כדי להבשיל אשכול ענבים כאילו לא היה דבר חשוב יותר.&quot; ~ [[גלילאו גליליי]]
* &quot;שדות מוריקים בירוק שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;אפרסקים אוהבים להבשיל כמה שיותר זמן על העץ, ולכן אסור לקנות אותם ירוקים מדי.&quot; ~ [[פיליס גלזר]]
* &quot;לא קל להשיג פפאיות ירוקות, שכשמן כן הן – פפאיות רגילות לגמרי שעוד לא התחילו להבשיל. אפשר להשיג אותן בדוכן של משק שוורצמן בשוק הנמל בתל אביב אבל צריך להזמין מראש כדי שיקטפו לכם לפני שמבשילות.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]] 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]
* &quot;יש מטעם הפרי הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;</text>
      <sha1>cehzdemcl4c1dta0qug7nnq4fzffpqv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238209</id>
      <parentid>238202</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T10:19:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1009" sha1="gr4lj0m5s0valbfvcj9tdmrt26co29g" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;יש מטעם הפרי הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;שדות מוריקים בירוק שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]</text>
      <sha1>gr4lj0m5s0valbfvcj9tdmrt26co29g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238210</id>
      <parentid>238209</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T10:20:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1051" sha1="qd3fx2zrsm59mumhjqo3hub5npacxa2" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]</text>
      <sha1>qd3fx2zrsm59mumhjqo3hub5npacxa2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238211</id>
      <parentid>238210</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T10:27:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1568" sha1="4qsu71vgjuy7qyxz8x3eszrmdhjfp5a" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[ישראל כהן]]
* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]</text>
      <sha1>4qsu71vgjuy7qyxz8x3eszrmdhjfp5a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238212</id>
      <parentid>238211</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T10:30:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1626" sha1="39uihn1lxb3vugw0gxs91wttnv042yg" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]</text>
      <sha1>39uihn1lxb3vugw0gxs91wttnv042yg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238213</id>
      <parentid>238212</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T10:31:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1630" sha1="q3uok020tfhasonug3y3tr6lfgjvmy2" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]</text>
      <sha1>q3uok020tfhasonug3y3tr6lfgjvmy2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238214</id>
      <parentid>238213</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T10:40:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1736" sha1="dglogniavjlc88t18mekgl8sthpic6f" xml:space="preserve">[[קובץ: Honeycrisp apples.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|תפוח בשל מוכן לקטיפה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;התבונה אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]</text>
      <sha1>dglogniavjlc88t18mekgl8sthpic6f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238215</id>
      <parentid>238214</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T14:35:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1740" sha1="4di3o0guoxn37n4zg0m54md5u5gww77" xml:space="preserve">[[קובץ: Honeycrisp apples.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|תפוח בשל מוכן לקטיפה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;ה[[תבונה]] אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]</text>
      <sha1>4di3o0guoxn37n4zg0m54md5u5gww77</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238216</id>
      <parentid>238215</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T14:46:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1971" sha1="62embxpe258b1s4yv0w9zqixlxhdwxy" xml:space="preserve">[[קובץ: Honeycrisp apples.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|תפוח בשל מוכן לקטיפה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך למתוק.&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;החקלאות הצעירה מייצרת היום בפועל רק במחצית אונה – וזאת משום שעדיין לא הבשיל הידע במידה מספיקה, ובשל המחסור.&quot; ~ [[לוי אשכול]], 1960 
* &quot;ה[[תבונה]] אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]</text>
      <sha1>62embxpe258b1s4yv0w9zqixlxhdwxy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238217</id>
      <parentid>238216</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T14:49:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1993" sha1="m7xzm69uztynrij9ybtcq6dejkjflqs" xml:space="preserve">[[קובץ: Honeycrisp apples.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|תפוח בשל]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך ל[[מתוק]].&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;ה[[חקלאות]] הצעירה מייצרת היום בפועל רק במחצית אונה – וזאת משום שעדיין לא הבשיל הידע במידה מספיקה, ובשל המחסור.&quot; ~ [[לוי אשכול]], 1960 
* &quot;ה[[תבונה]] אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]
[[קטגוריה: חיי האדם]]</text>
      <sha1>m7xzm69uztynrij9ybtcq6dejkjflqs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238218</id>
      <parentid>238217</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T14:57:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2006" sha1="21apnkl4cpojyp7ci045b8l4sztnidy" xml:space="preserve">[[קובץ: Honeycrisp apples.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|תפוח בשל]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך ל[[מתיקות|מתוק]].&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;בינתיים האשכוליות על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, מטעים עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;ה[[חקלאות]] הצעירה מייצרת היום בפועל רק במחצית אונה – וזאת משום שעדיין לא הבשיל הידע במידה מספיקה, ובשל המחסור.&quot; ~ [[לוי אשכול]], 1960 
* &quot;ה[[תבונה]] אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר' 
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: עגבנייה שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה: חקלאות]]
[[קטגוריה: חיי האדם]]</text>
      <sha1>21apnkl4cpojyp7ci045b8l4sztnidy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238257</id>
      <parentid>238218</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T17:56:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2037" sha1="cfymawrawolfhgxu9wcinxvp1vfqurr" xml:space="preserve">[[קובץ: Honeycrisp apples.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|תפוח בשל]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הבשלה}}

* &quot;הפרי חייב להבשיל, ואז הוא יהפוך ל[[מתיקות|מתוק]].&quot; ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], &quot;מצודה&quot;
* &quot;יש מטעם ה[[פרי]] הבשל בגופו של אדם לעת בוקר.&quot; ~ [[אברהם שלונסקי]]
* &quot;בינתיים ה[[אשכולית|אשכוליות]] על העץ מבשילות, והכביסה על החבל מתייבשת.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[כימים אחדים]]&quot;
* &quot;ליריקה אמיתית היא פרי של אורך־רוח, של הבשלה איטית, של בירור וליבון.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]]
* &quot;שדות מוריקים ב[[ירוק]] שֹבע כזה של טכניקולור, [[מטע|מטעים]] עמוסי פרי בשל.&quot; ~ [[חנה זמר]]
* &quot;ה[[חקלאות]] הצעירה מייצרת היום בפועל רק במחצית אונה – וזאת משום שעדיין לא הבשיל הידע במידה מספיקה, ובשל המחסור.&quot; ~ [[לוי אשכול]], 1960
* &quot;ה[[תבונה]] אינה נופלת לחיקנו כפרי בשל, עלינו לגלות אותה בעצמנו אחרי מסע שאיש אינו יכול לערוך בשבילנו ושאיש אינו יכול לחסוך מאתנו.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;זוהי הבשלה חשאית של יסודות שונים, כגון חוויות, רשמים, עובדות, עלילות, ידיעות, הגות עצמית והשפעות של אחרים. ודאי ישנם תנאים, המכשירים את ה[[נפש]] לאותו תהליך של הבשלה ומתן דמוּת.&quot; ~ [[w:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]], 'מבית היוֹצר'
* &quot;היה משהו כל כך קסום ומספק בקטיף של תוצרת עצמית: [[עגבנייה]] שהבשילה על השיח.&quot; ~ [[מיכל וקסמן]]

[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>cfymawrawolfhgxu9wcinxvp1vfqurr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נורית צדרבוים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29937</id>
    <revision>
      <id>238219</id>
      <timestamp>2026-07-21T15:25:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>דף חדש</comment>
      <origin>238219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1238" sha1="hdum0d1vajx3iu58uaay4hmuj2qxtp9" xml:space="preserve">'''[[W:נורית צדרבוים|נורית צדרבוים]]''' היא ציירת ישראלית.

* &quot;שפת האמנות, ככלי לביטוי, היא אמצעי חקירה בעל דרכים ייחודיות להפקה וליצירת ידע, והעיסוק בה אף נושא עמו ערך מרפא התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי.&quot;
* &quot;ציור דיוקן עצמי מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה הסוקראטית 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים באדם לחיפוש אחר משמעות.&quot;
* &quot;יצירת הציור היא גם דרך ליצירת מעין מסיכה, על מנת שאפשר יהיה לאחר מכן להסירה. המסכה, לפי [[קרל יונג|יונג]] היא הדרך להופיע אך בו בזמן להיות מוגן, ואילו הסרתה היא הדרך למפגש עם העצמי, לאיחוד, גיבוש ומימוש – מפגש שהנו תהליך עמוק, חווייתי ואינסופי.&quot;

{{מיון רגיל|צדרבוין, נורית}}</text>
      <sha1>hdum0d1vajx3iu58uaay4hmuj2qxtp9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238220</id>
      <parentid>238219</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T15:28:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1328" sha1="4hwr40n0bgqycgir5zh4qq9n1mxfnts" xml:space="preserve">'''[[W:נורית צדרבוים|נורית צדרבוים]]'''(נולדה ב־1949) היא אמנית [[ישראלי]]ת.
{{מפריד}}

* &quot;שפת ה[[אמנות]], ככלי לביטוי, היא אמצעי חקירה בעל דרכים ייחודיות להפקה וליצירת ידע, והעיסוק בה אף נושא עמו ערך מרפא התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי.&quot;
* &quot;ציור דיוקן עצמי מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה הסוקראטית 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים באדם לחיפוש אחר משמעות.&quot;
* &quot;יצירת הציור היא גם דרך ליצירת מעין מסיכה, על מנת שאפשר יהיה לאחר מכן להסירה. המסכה, לפי [[קרל יונג|יונג]] היא הדרך להופיע אך בו בזמן להיות מוגן, ואילו הסרתה היא הדרך למפגש עם העצמי, לאיחוד, גיבוש ומימוש – מפגש שהנו תהליך עמוק, חווייתי ואינסופי.&quot;

{{מיון רגיל|צדרבוין, נורית}}

[[קטגוריה:אמנים ישראלים]]</text>
      <sha1>4hwr40n0bgqycgir5zh4qq9n1mxfnts</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238221</id>
      <parentid>238220</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T15:28:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1332" sha1="cgqod0psct5yte6trg292kvzz1aaau5" xml:space="preserve">'''[[W:נורית צדרבוים|נורית צדרבוים]]'''(נולדה ב־1949) היא אמנית [[ישראלי]]ת.
{{מפריד}}

* &quot;שפת ה[[אמנות]], ככלי לביטוי, היא אמצעי חקירה בעל דרכים ייחודיות להפקה וליצירת ידע, והעיסוק בה אף נושא עמו ערך מרפא התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי.&quot;
* &quot;[[ציור]] דיוקן עצמי מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה הסוקראטית 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים באדם לחיפוש אחר משמעות.&quot;
* &quot;יצירת הציור היא גם דרך ליצירת מעין מסיכה, על מנת שאפשר יהיה לאחר מכן להסירה. המסכה, לפי [[קרל יונג|יונג]] היא הדרך להופיע אך בו בזמן להיות מוגן, ואילו הסרתה היא הדרך למפגש עם העצמי, לאיחוד, גיבוש ומימוש – מפגש שהנו תהליך עמוק, חווייתי ואינסופי.&quot;

{{מיון רגיל:צדרבוים, נורית}}

[[קטגוריה:אמנים ישראלים]]</text>
      <sha1>cgqod0psct5yte6trg292kvzz1aaau5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238222</id>
      <parentid>238221</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T15:29:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1337" sha1="avyrpsqs8bbdz09z5pxn0hgfd9cku8w" xml:space="preserve">'''[[W:נורית צדרבוים|נורית צדרבוים]]''' (נולדה ב־1949) היא אמנית [[ישראלי]]ת.
{{מפריד}}

* &quot;שפת ה[[אמנות]], ככלי לביטוי, היא אמצעי חקירה בעל דרכים ייחודיות להפקה וליצירת ידע, והעיסוק בה אף נושא עמו ערך מרפא התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי.&quot;
* &quot;ציור [[דיוקן עצמי]] מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה הסוקראטית 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים באדם לחיפוש אחר משמעות.&quot;
* &quot;יצירת ה[[ציור]] היא גם דרך ליצירת מעין מסיכה, על מנת שאפשר יהיה לאחר מכן להסירה. המסכה, לפי [[קרל יונג|יונג]] היא הדרך להופיע אך בו בזמן להיות מוגן, ואילו הסרתה היא הדרך למפגש עם העצמי, לאיחוד, גיבוש ומימוש – מפגש שהנו תהליך עמוק, חווייתי ואינסופי.&quot;

{{מיון רגיל:צדרבוים, נורית}}

[[קטגוריה:אמנים ישראלים]]</text>
      <sha1>avyrpsqs8bbdz09z5pxn0hgfd9cku8w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238223</id>
      <parentid>238222</parentid>
      <timestamp>2026-07-21T15:32:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1455" sha1="j5l80m7ea5yzm6sz4j0ipbdazjsya8r" xml:space="preserve">[[קובץ:ד&quot;ר נורית צדרובים.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|ד&quot;ר נורית צדרבוים, 2018]]
'''[[W:נורית צדרבוים|נורית צדרבוים]]''' (נולדה ב־1949) היא אמנית [[ישראלי]]ת.
{{מפריד}}

* &quot;שפת ה[[אמנות]], ככלי לביטוי, היא אמצעי חקירה בעל דרכים ייחודיות להפקה וליצירת ידע, והעיסוק בה אף נושא עמו ערך מרפא התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי.&quot;
* &quot;ציור [[דיוקן עצמי]] מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה הסוקראטית 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים באדם לחיפוש אחר משמעות.&quot;
* &quot;יצירת ה[[ציור]] היא גם דרך ליצירת מעין מסיכה, על מנת שאפשר יהיה לאחר מכן להסירה. המסכה, לפי [[קרל יונג|יונג]] היא הדרך להופיע אך בו בזמן להיות מוגן, ואילו הסרתה היא הדרך למפגש עם העצמי, לאיחוד, גיבוש ומימוש – מפגש שהנו תהליך עמוק, חווייתי ואינסופי.&quot;

{{מיון רגיל:צדרבוים, נורית}}
[[קטגוריה:אמנים ישראלים]]</text>
      <sha1>j5l80m7ea5yzm6sz4j0ipbdazjsya8r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238258</id>
      <parentid>238223</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T18:08:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1504" sha1="6g23mvmudz2fcw2fky03q72ee4ct15a" xml:space="preserve">[[קובץ:ד&quot;ר נורית צדרובים.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|ד&quot;ר נורית צדרבוים, 2018]]
'''[[W:נורית צדרבוים|נורית צדרבוים]]''' (נולדה ב־1949) היא אמנית [[ישראלית]].
{{מפריד}}

* &quot;[[שפה|שפת]] ה[[אמנות]], ככלי לביטוי, היא אמצעי חקירה בעל דרכים ייחודיות להפקה וליצירת [[ידע]], והעיסוק בה אף נושא עמו ערך מרפא התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי.&quot;
* &quot;ציור [[דיוקן עצמי]] מבטא ומיישם בדרכו הייחודית נתיב חקירה וחיפוש אחר העצמי. ניתן להבינו כציות להוראה ה[[סוקרטס|סוקראטית]] 'דע את עצמך' ובכך הוא למעשה מתאר תהליכים אישיים שמבטאים את הצורך הבסיסי שקיים באדם לחיפוש אחר [[משמעות]].&quot;
* &quot;יצירת ה[[ציור]] היא גם דרך ליצירת מעין [[מסכה]], על מנת שאפשר יהיה לאחר מכן להסירה. המסכה, לפי [[קרל גוסטב יונג|יונג]] היא הדרך להופיע אך בו בזמן להיות מוגן, ואילו הסרתה היא הדרך למפגש עם העצמי, לאיחוד, גיבוש ומימוש – מפגש שהנו תהליך עמוק, חווייתי ואינסופי.&quot;

{{מיון רגיל:צדרבוים, נורית}}
[[קטגוריה:אמנים ישראלים]]</text>
      <sha1>6g23mvmudz2fcw2fky03q72ee4ct15a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גוש עציון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29938</id>
    <revision>
      <id>238230</id>
      <timestamp>2026-07-22T03:07:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קובץ:Kfar Etzion IMG 7928.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}  * &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ועמק האלה, שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]] * &quot;גוש עציון...&quot;</comment>
      <origin>238230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1924" sha1="qv4vh942auznccfxbvfnnlq373wg4ly" xml:space="preserve">[[קובץ:Kfar Etzion IMG 7928.JPG|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}

* &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ועמק האלה, שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;גוש עציון הגבוה נדמה למטפס בכביש כצללית של גל ענק. נד מים כהה שמתרומם ומאיים מעל שפלת יהודה.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;כביש צר ומפותל מטפס אל ישובי גוש עציון, כל פיתול חושף את הנוסעים לעוד מראות נוף יפים יותר.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot; אפשר להמשיך לטייל בשבילים ובמעיינות ברחבי גוש עציון. גוש עציון נמצא מעל שפלת יהודה. נווה דניאל, היישוב הגבוה בגוש, נמצא בגובה של 947 מטר מעל פני הים - כמעט 200 מטר מעל ירושלים. בשעות אחר הצהריים מתגנבת צינת לילה שמחייבת לבוש חם.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;יש מעט אנשים ואייקונים שחייהם ודמותם מסמלים תקופה וציבור. חנן פורת, כמו האלון הבודד בגוש עציון, סימל יותר מכל אחד אחר את מפעל החיים החדש של הציונות הדתית: ההתנחלות החדשה בארץ ישראל.&quot; ~ [[אורי אורבך]]
* &quot;עם רבותיו ממרכז הרב ומגוש עציון, הוא גם חלם וגם פרץ דרך לרבים.&quot; ~ [[אורי אורבך]]
* &quot;האזור הזה, גוש עציון, הוא אזור שאיני מעלה על דעתי שיפונה ויועבר לידי הפלסטינים.&quot; ~ [[ג'ימי קרטר]]</text>
      <sha1>qv4vh942auznccfxbvfnnlq373wg4ly</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238233</id>
      <parentid>238230</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T04:51:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="610" sha1="7s9bbyo1kfut1k5keqm8xycctqbqwmm" xml:space="preserve">[[קובץ:Kfar Etzion IMG 7928.JPG|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}

* &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ועמק האלה, שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;האזור הזה, גוש עציון, הוא אזור שאיני מעלה על דעתי שיפונה ויועבר לידי הפלסטינים.&quot; ~ [[ג'ימי קרטר]]</text>
      <sha1>7s9bbyo1kfut1k5keqm8xycctqbqwmm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238234</id>
      <parentid>238233</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T04:52:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="663" sha1="qjqp8nnfy8q91as1un220n7ujpfx352" xml:space="preserve">[[קובץ:Kfar Etzion IMG 7928.JPG|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}

* &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ו[[עמק האלה]], שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;האזור הזה, גוש עציון, הוא אזור שאיני מעלה על דעתי שיפונה ויועבר לידי הפלסטינים.&quot; ~ [[ג'ימי קרטר]]

[[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>qjqp8nnfy8q91as1un220n7ujpfx352</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238235</id>
      <parentid>238234</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T04:54:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="938" sha1="qx4vkqjvmulh2tr28kzoc1fsanvo8lx" xml:space="preserve">[[קובץ:Kfar Etzion IMG 7928.JPG|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}
* &quot;גיבורי הגוש הזה, אלה שנפלו חלל ואלה שנפלו בשבי, הגנו על ירושלים לא פחות מהיחידות שישבו חדשים רבים בחפירות בתוך ירושלים גופה.&quot; ~ [[דוד בן גוריון]], יוני 1948 
* &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ו[[עמק האלה]], שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;האזור הזה, גוש עציון, הוא אזור שאיני מעלה על דעתי שיפונה ויועבר לידי הפלסטינים.&quot; ~ [[ג'ימי קרטר]]

[[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>qx4vkqjvmulh2tr28kzoc1fsanvo8lx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238236</id>
      <parentid>238235</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T04:55:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="942" sha1="l01cnzsg558jm858bepn1srhjgsrjsr" xml:space="preserve">[[קובץ:Kfar Etzion IMG 7928.JPG|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}
* &quot;גיבורי הגוש הזה, אלה שנפלו חלל ואלה שנפלו בשבי, הגנו על [[ירושלים]] לא פחות מהיחידות שישבו חדשים רבים בחפירות בתוך ירושלים גופה.&quot; ~ [[דוד בן גוריון]], יוני 1948 
* &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ו[[עמק האלה]], שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;האזור הזה, גוש עציון, הוא אזור שאיני מעלה על דעתי שיפונה ויועבר לידי הפלסטינים.&quot; ~ [[ג'ימי קרטר]]

[[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>l01cnzsg558jm858bepn1srhjgsrjsr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238237</id>
      <parentid>238236</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T05:03:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="951" sha1="luai59jnn3fd3xvb07ca0xlnjjcwudg" xml:space="preserve">[[קובץ: Kfar Etzion drone photo 2023.jpg|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}
* &quot;גיבורי הגוש הזה, אלה שנפלו חלל ואלה שנפלו בשבי, הגנו על [[ירושלים]] לא פחות מהיחידות שישבו חדשים רבים בחפירות בתוך ירושלים גופה.&quot; ~ [[דוד בן גוריון]], יוני 1948 
* &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ו[[עמק האלה]], שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;האזור הזה, גוש עציון, הוא אזור שאיני מעלה על דעתי שיפונה ויועבר לידי הפלסטינים.&quot; ~ [[ג'ימי קרטר]]

[[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>luai59jnn3fd3xvb07ca0xlnjjcwudg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238260</id>
      <parentid>238237</parentid>
      <timestamp>2026-07-22T18:35:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="953" sha1="2kj7j10lvabhjfh31pgpndzipn4vroz" xml:space="preserve">[[קובץ: Kfar Etzion drone photo 2023.jpg|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גוש עציון}}

* &quot;גיבורי הגוש הזה, אלה שנפלו חלל ואלה שנפלו בשבי, הגנו על [[ירושלים]] לא פחות מהיחידות שישבו חודשים רבים בחפירות בתוך ירושלים גופה.&quot; ~ [[דוד בן-גוריון]], יוני 1948
* &quot;כבר בסיבוב הכביש, ליד נווה מיכאל, מתחיל עבורי גוש עציון. כאן, באחת, מסתיימת שפלת יהודה ו[[עמק האלה]], שדות החיטה וגידולי השדה נעצרים. מכאן מתחיל לטפס ההר הנוקשה והסלעי.&quot; ~ [[דובי זכאי]]
* &quot;האזור הזה, גוש עציון, הוא אזור שאיני מעלה על דעתי שיפונה ויועבר לידי הפלסטינים.&quot; ~ [[ג'ימי קרטר]]

[[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>2kj7j10lvabhjfh31pgpndzipn4vroz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קנה מידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29939</id>
    <revision>
      <id>238231</id>
      <timestamp>2026-07-22T03:55:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קנה מידה}}  * &quot;הים הצופה אל החוף, מאפשר למתבוננים בו להתאושש, להתרווח ולמצוא קנה מידה הולם לפועלם ולמעשיהם.&quot; ~ [[W:שוקה גלוטמן|יהושע גלוטמן]] * &quot;לראשונה הפגין אז צה&quot;ל כושר של הפעלת כוחות בקנה מידה נרחב, תוך שיתוף פעולה בין זרועי ובין חילי.&quot; ~ ...&quot;</comment>
      <origin>238231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2310" sha1="r5urpyeurb4j8qgc1e88z3iopghzrpz" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קנה מידה}}

* &quot;הים הצופה אל החוף, מאפשר למתבוננים בו להתאושש, להתרווח ולמצוא קנה מידה הולם לפועלם ולמעשיהם.&quot; ~ [[W:שוקה גלוטמן|יהושע גלוטמן]]
* &quot;לראשונה הפגין אז צה&quot;ל כושר של הפעלת כוחות בקנה מידה נרחב, תוך שיתוף פעולה בין זרועי ובין חילי.&quot; ~ [[אהוד אולמרט]]
* &quot;העלייה מחייבת קנה־מידה חדש במאמצנו החקלאי – גם מאמץ פוליטי וגם מאמץ כספי.&quot; ~ [[דוד בן-גוריון]]
* &quot;מעולם לא חרצתי משפט על עצמי לפי קנה המידה של זולתי.&quot; ~ [[סופיה לורן]]
* &quot;נכון שהשתתפתי בעצמי בתחרויות, וגם זכיתי, אבל אני חושבת שזה לא קנה מידה. יש הרבה דוגמניות שלא זכו בתחרויות והפכו להיות דוגמניות מצליחות.&quot; ~ [[חני פרי]]
* &quot;נפלתי קורבן למסע שיסוי בוטה ושפל, שאין מתועב ממנו ולכל הדעות חרג מכל קנה מידה.&quot; ~ [[אסתרינה טרטמן]]
* &quot;יש לי חלומות גדולים להצליח בקנה מידה גדול כמעצבת אופנה, ולבנות לעצמי שם כמו ורסאצ'ה ולקרואה.&quot; ~ [[מירי בוהדנה]]
* &quot;הצלחנו להפוך את תחרות בחירת השיר השוודי לאירוע בקנה מידה לאומי, זה כמעט חג.&quot; ~ [[כריסטר ביורקמן]]
* &quot;אל נא תמדוד את זולתך לפי קנה המידה שלך.&quot; ~ פתגם רומני
* &quot;יש כרגיל שינויים משמעותיים בקני המידה הקובעים את הלגיטימיות של הבעיות ושל פתרונות מוצעים.&quot; ~ [[W:תומאס קון|תומאס קון]], &quot;[[המבנה של מהפכות מדעיות]]&quot;
* &quot;בתנאים אלה, לא איחרה לבוא – בקנה מידה שהפתיע אפילו אותי.&quot; ~ [[מישל וולבק]], &quot;[[אפשרות של אי]]&quot;
* &quot;דבר אינו כה מרגיז כמו אושרו של הזולת, בייחוד כאשר הוא מהווה קנה מידה לכישלונך.&quot; ~ [[ברנאר ורבר]], &quot;הטנטונוטים&quot;</text>
      <sha1>r5urpyeurb4j8qgc1e88z3iopghzrpz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238267</id>
      <parentid>238231</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:44:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1566" sha1="th5388pgdi8j7jlfwwogfgu5b6c69ab" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קנה מידה}}
* &quot;אל נא תמדוד את זולתך לפי קנה המידה שלך.&quot; ~ פתגם רומני
* &quot;מעולם לא חרצתי משפט על עצמי לפי קנה המידה של זולתי.&quot; ~ [[סופיה לורן]]
* &quot;יש כרגיל שינויים משמעותיים בקני המידה הקובעים את הלגיטימיות של הבעיות ושל פתרונות מוצעים.&quot; ~ [[W:תומאס קון|תומאס קון]], &quot;[[המבנה של מהפכות מדעיות]]&quot;
* &quot;דבר אינו כה מרגיז כמו אושרו של הזולת, בייחוד כאשר הוא מהווה קנה מידה לכישלונך.&quot; ~ [[ברנאר ורבר]], &quot;הטנטונוטים&quot;
* &quot;בתנאים אלה, לא איחרה לבוא – בקנה מידה שהפתיע אפילו אותי.&quot; ~ [[מישל וולבק]], &quot;[[אפשרות של אי]]&quot;
* &quot;הים הצופה אל החוף, מאפשר למתבוננים בו להתאושש, להתרווח ולמצוא קנה מידה הולם לפועלם ולמעשיהם.&quot; ~ [[W:שוקה גלוטמן|יהושע גלוטמן]]

* &quot;נכון שהשתתפתי בעצמי בתחרויות, וגם זכיתי, אבל אני חושבת שזה לא קנה מידה. יש הרבה דוגמניות שלא זכו בתחרויות והפכו להיות דוגמניות מצליחות.&quot; ~ [[חני פרי]]
* &quot;נפלתי קורבן למסע שיסוי בוטה ושפל, שאין מתועב ממנו ולכל הדעות חרג מכל קנה מידה.&quot; ~ [[אסתרינה טרטמן]]</text>
      <sha1>th5388pgdi8j7jlfwwogfgu5b6c69ab</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238268</id>
      <parentid>238267</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:45:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1650" sha1="px6kil0p37p6ggncxbcc2w46zfz7kt6" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קנה מידה}}
* &quot;האדם הוא קנה המידה לכל הדברים.&quot; ~ [[פרוטורגוס]]
* &quot;אל נא תמדוד את זולתך לפי קנה המידה שלך.&quot; ~ פתגם רומני
* &quot;מעולם לא חרצתי משפט על עצמי לפי קנה המידה של זולתי.&quot; ~ [[סופיה לורן]]
* &quot;יש כרגיל שינויים משמעותיים בקני המידה הקובעים את הלגיטימיות של הבעיות ושל פתרונות מוצעים.&quot; ~ [[W:תומאס קון|תומאס קון]], &quot;[[המבנה של מהפכות מדעיות]]&quot;
* &quot;דבר אינו כה מרגיז כמו אושרו של הזולת, בייחוד כאשר הוא מהווה קנה מידה לכישלונך.&quot; ~ [[ברנאר ורבר]], &quot;הטנטונוטים&quot;
* &quot;בתנאים אלה, לא איחרה לבוא – בקנה מידה שהפתיע אפילו אותי.&quot; ~ [[מישל וולבק]], &quot;[[אפשרות של אי]]&quot;
* &quot;הים הצופה אל החוף, מאפשר למתבוננים בו להתאושש, להתרווח ולמצוא קנה מידה הולם לפועלם ולמעשיהם.&quot; ~ [[W:שוקה גלוטמן|יהושע גלוטמן]]

* &quot;נכון שהשתתפתי בעצמי בתחרויות, וגם זכיתי, אבל אני חושבת שזה לא קנה מידה. יש הרבה דוגמניות שלא זכו בתחרויות והפכו להיות דוגמניות מצליחות.&quot; ~ [[חני פרי]]
* &quot;נפלתי קורבן למסע שיסוי בוטה ושפל, שאין מתועב ממנו ולכל הדעות חרג מכל קנה מידה.&quot; ~ [[אסתרינה טרטמן]]</text>
      <sha1>px6kil0p37p6ggncxbcc2w46zfz7kt6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238271</id>
      <parentid>238268</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:50:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1760" sha1="20m2e63elfit5rj8ax094wg1no7pjjm" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קנה מידה}}
* &quot;ה[[אדם]] הוא קנה המידה לכל הדברים.&quot; ~ [[פרוטגורס]]
* &quot;אל נא תמדוד את זולתך לפי קנה המידה שלך.&quot; ~ [[פתגמים רומניים|פתגם רומני]]
* &quot;מעולם לא חרצתי משפט על עצמי לפי קנה המידה של זולתי.&quot; ~ [[סופיה לורן]]
* &quot;יש כרגיל [[שינוי]]ים משמעותיים בקני המידה הקובעים את הלגיטימיות של הבעיות ושל פתרונות מוצעים.&quot; ~ [[W:תומאס קון|תומאס קון]], &quot;[[המבנה של מהפכות מדעיות]]&quot;
* &quot;דבר אינו כה מרגיז כמו אושרו של הזולת, בייחוד כאשר הוא מהווה קנה מידה לכישלונך.&quot; ~ [[ברנאר ורבר]], &quot;הטנטונוטים&quot;
* &quot;בתנאים אלה, לא איחרה לבוא – בקנה מידה שהפתיע אפילו אותי.&quot; ~ [[מישל וולבק]], &quot;[[אפשרות של אי]]&quot;
* &quot;הים הצופה אל החוף, מאפשר למתבוננים בו להתאושש, להתרווח ולמצוא קנה מידה הולם לפועלם ולמעשיהם.&quot; ~ [[W:שוקה גלוטמן|יהושע גלוטמן]]

* &quot;נכון שהשתתפתי בעצמי בתחרויות, וגם זכיתי, אבל אני חושבת שזה לא קנה מידה. יש הרבה דוגמניות שלא זכו בתחרויות והפכו להיות דוגמניות מצליחות.&quot; ~ [[חני פרי]]
* &quot;נפלתי קורבן למסע שיסוי בוטה ושפל, שאין מתועב ממנו ולכל הדעות חרג מכל קנה מידה.&quot; ~ [[אסתרינה טרטמן]]

[[קטגוריה:חיי האדם]]
[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>20m2e63elfit5rj8ax094wg1no7pjjm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סנחריב ביהודה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29940</id>
    <revision>
      <id>238263</id>
      <timestamp>2026-07-23T11:11:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>דף חדש</comment>
      <origin>238263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1338" sha1="r0ztl46kjues3u7mv4h6d6u1crlyymf" xml:space="preserve">'''סנחריב ביהודה'''
 הוא רומן היסטורי מאת יוסף אריכא שיצא לאור ב 1958.

* &quot;צורך נפש היה בו, מעין צימאון שקשה לרוותו, וככל שהיה מוסיף ולומד משהו, כן הרגיש וידע מה מעטים הדברים הידועים לו.&quot;
* &quot;אין ירושלים פתוחה לרווחה כל עת, וצריך אדם לשעת חסד מיוחדת כדי למצוא אותה גלויה ומסבירת פנים.&quot;
* &quot;הרגשה נעימה שלטה בו, כי הנה מחר, עם עלות השחר, יקום ויעלה לעיר הקודש להסתופף בחצר אלוהים.&quot;
* &quot;ומה אמת בשמועות, כי סנחריב מלך אשור מתעתד לצאת למסעו, דבר שהיה מטריד אותה שנה כל אדם ואדם ביהודה.&quot;
* &quot;כאשר יפול דבר בעיר הכלואה בין החומות, יש ויעברו ימים רבים עד כי יודע הדבר לצרים עליה, כי אין יוצא ואין בא.&quot;
* &quot;כל ימי המצור לא חדל מיכה מרשום את חזונות הנביא במגילות ספר. ולפני שובו למרשה כתב מפי הנביא נבואה אחת אשר הרעישה את נפשו, וימים רבים לא פג רושמה.&quot;

קטגוריה: רומנים היסטוריים</text>
      <sha1>r0ztl46kjues3u7mv4h6d6u1crlyymf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238264</id>
      <parentid>238263</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:12:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1362" sha1="o6uvqrgnr9bi7x1tf4hz8r35nuqklmg" xml:space="preserve">'''סנחריב ביהודה'''
 הוא רומן היסטורי מאת [[יוסף אריכא]] שיצא לאור ב־ 1958.
{{מפריד}}
* &quot;צורך נפש היה בו, מעין צימאון שקשה לרוותו, וככל שהיה מוסיף ולומד משהו, כן הרגיש וידע מה מעטים הדברים הידועים לו.&quot;
* &quot;אין ירושלים פתוחה לרווחה כל עת, וצריך אדם לשעת חסד מיוחדת כדי למצוא אותה גלויה ומסבירת פנים.&quot;
* &quot;הרגשה נעימה שלטה בו, כי הנה מחר, עם עלות השחר, יקום ויעלה לעיר הקודש להסתופף בחצר אלוהים.&quot;
* &quot;ומה אמת בשמועות, כי סנחריב מלך אשור מתעתד לצאת למסעו, דבר שהיה מטריד אותה שנה כל אדם ואדם ביהודה.&quot;
* &quot;כאשר יפול דבר בעיר הכלואה בין החומות, יש ויעברו ימים רבים עד כי יודע הדבר לצרים עליה, כי אין יוצא ואין בא.&quot;
* &quot;כל ימי המצור לא חדל מיכה מרשום את חזונות הנביא במגילות ספר. ולפני שובו למרשה כתב מפי הנביא נבואה אחת אשר הרעישה את נפשו, וימים רבים לא פג רושמה.&quot;

[[קטגוריה: רומנים היסטוריים]]</text>
      <sha1>o6uvqrgnr9bi7x1tf4hz8r35nuqklmg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238265</id>
      <parentid>238264</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:17:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1406" sha1="6845d373tcizovy64qjs3od78c0xt5w" xml:space="preserve">'''סנחריב ביהודה'''
 הוא רומן היסטורי מאת [[w:יוסף אריכא|יוסף אריכא]] שיצא לאור ב־1958.
{{מפריד}}
* &quot;צורך נפש היה בו, מעין צימאון שקשה לרוותו, וככל שהיה מוסיף ולומד משהו, כן הרגיש וידע מה מעטים הדברים הידועים לו.&quot;
* &quot;אין [[ירושלים]] פתוחה לרווחה כל עת, וצריך אדם לשעת חסד מיוחדת כדי למצוא אותה גלויה ומסבירת פנים.&quot;
* &quot;הרגשה נעימה שלטה בו, כי הנה מחר, עם עלות השחר, יקום ויעלה לעיר הקודש להסתופף בחצר אלוהים.&quot;
* &quot;ומה אמת בשמועות, כי סנחריב מלך אשור מתעתד לצאת למסעו, דבר שהיה מטריד אותה שנה כל אדם ואדם ביהודה.&quot;
* &quot;כאשר יפול דבר בעיר הכלואה בין החומות, יש ויעברו ימים רבים עד כי יודע הדבר לצרים עליה, כי אין יוצא ואין בא.&quot;
* &quot;כל ימי המצור לא חדל [[מיכה]] מרשום את חזונות הנביא במגילות ספר. ולפני שובו ל[[w:מרשה|מרשה]] כתב מפי הנביא נבואה אחת אשר הרעישה את נפשו, וימים רבים לא פג רושמה.&quot;

[[קטגוריה: רומנים היסטוריים]]</text>
      <sha1>6845d373tcizovy64qjs3od78c0xt5w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238266</id>
      <parentid>238265</parentid>
      <timestamp>2026-07-23T11:20:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1408" sha1="aqdoxxwpwt3fed4bu6py56iofm7psam" xml:space="preserve">'''סנחריב ביהודה''' הוא רומן היסטורי מאת [[w:יוסף אריכא|יוסף אריכא]] שיצא לאור ב־1958.
{{מפריד}}
* &quot;צורך נפש היה בו, מעין צימאון שקשה לרוותו, וככל שהיה מוסיף ולומד משהו, כן הרגיש וידע מה מעטים הדברים הידועים לו.&quot;
* &quot;אין [[ירושלים]] פתוחה לרווחה כל עת, וצריך אדם לשעת [[חסד]] מיוחדת כדי למצוא אותה גלויה ומסבירת פנים.&quot;
* &quot;הרגשה נעימה שלטה בו, כי הנה מחר, עם עלות השחר, יקום ויעלה לעיר הקודש להסתופף בחצר אלוהים.&quot;
* &quot;ומה אמת בשמועות, כי סנחריב מלך אשור מתעתד לצאת למסעו, דבר שהיה מטריד אותה שנה כל אדם ואדם ביהודה.&quot;
* &quot;כאשר יפול דבר בעיר הכלואה בין החומות, יש ויעברו ימים רבים עד כי יודע הדבר לצרים עליה, כי אין יוצא ואין בא.&quot;
* &quot;כל ימי המצור לא חדל [[מיכה]] מרשום את חזונות הנביא במגילות ספר. ולפני שובו ל[[w:מרשה|מרשה]] כתב מפי הנביא נבואה אחת אשר הרעישה את נפשו, וימים רבים לא פג רושמה.&quot;

[[קטגוריה: רומנים היסטוריים]]</text>
      <sha1>aqdoxxwpwt3fed4bu6py56iofm7psam</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>