מיכאל אברהם

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיציטוט</sitename>
    <dbname>hewikiquote</dbname>
    <base>https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">פורטל</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת פורטל</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>מיכאל אברהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15587</id>
    <revision>
      <id>241368</id>
      <parentid>241134</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T12:39:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>241368</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58606" sha1="k26o4jkufldmivkqfix8klcap264kuw" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה.&quot;
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת &quot;שמרנות&quot; או פחד מפני &quot;מה יגידו&quot; היא האחרונה שניתן להדביק לי&quot;.
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו&quot;ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה.&quot;
* &quot;צריך להבין את שורשי הדינים כדי להכריע נכון (גם אם זה נגד הפוסקים) וגם כדי לפרש את השו&quot;ע והפוסקים נכון.&quot;
* &quot;איני עוסק בכתיבת ספרים. אני חושב שאנחנו כבר לא שם. כעת אני עוסק בפרויקט של בינה מלאכותית והבניית ידע תורני בחברה תל אביבית בשם טרולוג'יק.&quot;
* &quot;הטענה שלי אינה שהתורה או הקב&quot;ה אדישים למוסר, אלא שרצון ה' מורכב משתי קטגוריות שונות ובלתי תלויות: ערכי מוסר וערכים דתיים. ההלכה במובנה הצר והמחייב מיועדת להשיג מטרות דתיות (קדושה, תיקון רוחני וקבלת עול מלכות שמיים), בעוד שהמוסר הוא ערך אוניברסלי שחל על כל בני האדם מכוח המצפון והאינטואיציה הטבעית שהטביע בנו בורא העולם.&quot;
* ״מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן&quot; ~ על השו&quot;ת שלו באתר.
* &quot;'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו.&quot;
* &quot;לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני).&quot;
'''
באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של &quot;הארי פוטר&quot; בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב&quot;שטנץ&quot; המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים.&quot;
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
&lt;big&gt;על הדרך האידאלית לגדול התורה
&lt;/big&gt;
* &quot;הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא.
* &quot;ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב&quot;שטנץ&quot; המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים.&quot;
* &quot;ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו&quot;א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד  בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות.&quot;
* &quot;הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח&quot;כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה&quot;פוניבז'אי&quot;.&quot;


* &quot;העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר.&quot;
* &quot;באשר למטען ה&quot;השקפתי&quot; והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה&quot;אמונה&quot; שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של &quot;תוכו אכל קליפתו זרק&quot;. צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. 
הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז.&quot;
* ״מהי הקדושה של הרמב&quot;ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)?
זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת.
* &quot;התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו&quot;א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה  מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה.&quot;
כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״
* &quot;לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם.&quot;
* &quot;אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''&quot;
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* &quot;https://mikyab.net/posts/199978/#:~:text=%D7%9C%D7%A4%D7%99%20%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%D7%9A%20%D7%90%D7%A3%20%D7%A4%D7%A2%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%20%D7%94%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%20%D7%99%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%95%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91.%20%D7%96%D7%94%20%D7%94%D7%9C%D7%9A%20%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%20%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%90%D7%93%20%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%2C%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%9E%D7%94%20%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%99%20%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A4%D7%A2%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8.
* ״מבחינתי הרמב&quot;ם אינו אדם אלא ספר. ראה מאמרי על הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים.ף
* ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״.
* &quot;מושג &quot;גניזת הדעת&quot; שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה&quot;מיתוס הישיבתי&quot; שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; תקף?.

כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, &quot;העבר אַיִן&quot; והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב&quot;ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע &quot;גניזת הדעת&quot; – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; גם במקרים אלו.

לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז&quot;ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז&quot;ל.

'''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת.
'''
לכן, בעוד שהרעיון של &quot;גניזת הדעת&quot; יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''&quot;
* &quot;כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל.&quot;
* &quot;היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי.&quot;
* &quot;'''אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot; חז&quot;ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד  חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא  פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה.&quot;
* &quot;יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט &quot;לוגיקה תלמודית&quot; שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו &quot;בור או לא בור&quot;) ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית.
'''
* &quot;אדם בעל יכולות רטוריות הוא אדם שמצליח לבנות סיטואציות שלוכדות היטב את הנקודה שבמחלוקת ומביאות אותה לידי ביטוי מזוקק וברור. מצב כזה מאפשר לאנשים להכיר בכך שאולי טעו קודם לכן.&quot;
* &quot;אם הרטוריקה אינה רק צורת הבעה של רעיונות אלא סוג אחר של חשיבה וטעינה, אז לימוד רטוריקה אינו רק לימוד של תורת הנאום ודרך הצגה של רעיונות כפי שמקובל לחשוב. מדובר בלימוד לוגי-ספרותי ואינטלקטואלי של סוגי טיעונים והיסקים שונים ומשמעותם.&quot;
* &quot;נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים.&quot; ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]).
* &quot;אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות.&quot;
* &quot;לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה.&quot;
המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול.&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;זה לא רגש.&quot; ~ על אינטואיציה.
* &quot;דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית.&quot; ~ על רבי שם טוב גפן.
* &quot;כללית אומר שלענ&quot;ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו.&quot;
* &quot;אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר.&quot; ~ בתשובה לשואלו.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;
* &quot;פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את &quot;לעשות האמת מפני שהוא אמת&quot;.&quot;
* ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״
* ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם &quot;זכויות&quot;. שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של &quot;בל תשחית&quot;. לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה.

עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot; - על ביטול מנהגים וכדומה.
* &quot;ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית.&quot;
* &quot;אני אישית לא נותן לתנ&quot;ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;איני מקבל את התפיסה שיש לאסור את העלייה בגלל התססת הערבים. להיכנע לפראי אדם זה דבר שיש לו מחירים לטווח ארוך.&quot;
* &quot;זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה.
יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי &quot;ללכת על בטוח&quot; (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה.&quot;
* &quot;הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים.&quot;
* &quot;במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות.&quot;
* &quot;להתרשמותי לא מעט מההישגים הישראליים בכמה תחומים בנויים יותר על הברקות מאשר על עבודה קשה מדיי.&quot;
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ&quot;א בתחילת השולחן ערוך שפוסק &quot;ואל יבוש מפני המלעיגים&quot;. אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת.&quot;
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״
* ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ&quot;ך
* &quot;ישנה מסורת בשם הרמב&quot;ם שכתב על הראב&quot;ד את המכתם הבא: &quot;מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת&quot; (ראו למשל חוו&quot;י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב&quot;ם עצמו למרות שהבין שיש לראב&quot;ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי.&quot; ~ על ישעיהו ליבוביץ.
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;אני חושב שהתכונות הללו, של נוחעם בפרט ושל אנטי גיבור בכלל, מעוררות אצלנו אמינות מפני שאנחנו מוצאים את כל זה בנו עצמנו ובסביבתנו. אנשים בשר ודם אינם אלים ולא חצאי אלים, גם לא הגדולים ביותר מתוכנו. כולנו בני אדם, וכדאי להכיר בכך. אלים וחצאי אלים קיימים רק בין דפי הספרים (בעיקר העתיקים). תפקידה של הספרות בדורות האחרונים אינו רק להציב בפנינו אוטופיה לא מושגת ואידאלית של בני אדם כמלאכים גדולים מהחיים, אלא להציב בפנינו מראה לחולשות ולפגמים שלנו כבני אדם (בבחינת מלאכים כבני אדם). מסתבר ש'''לפעמים צריך סרט טוב כדי שנפסיק לחיות בסרט.'''&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* &quot;כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של &quot;ספיקא דרבוותא&quot; (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב&quot;ם והרשב&quot;א, או השו&quot;ע והרמ&quot;א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי &quot;ספק שלי&quot; או &quot;ספיקא דגברא&quot;).&quot;
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל&quot;שטנץ&quot; קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו &quot;חפצא וגברא&quot;, &quot;דין בחלות ודין במעשה&quot;) בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת.

שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה &quot;אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי&quot; או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך.

ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.

אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן.&quot;
* &quot;'''מפעלו של הרמב&quot;ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>k26o4jkufldmivkqfix8klcap264kuw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרל סייגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17057</id>
    <revision>
      <id>241396</id>
      <parentid>183303</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T15:11:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241396</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2213" sha1="hsgtza2t5ipot78lwq5qhg506ar4r3g" xml:space="preserve">[[קובץ:Carl Sagan Planetary Society.JPG|שמאל|ממוזער|210px|קרל סייגן]]
'''[[w:קרל סייגן|קרל סייגן]]''' (באנגלית: '''Carl Sagan''';{{כ}} 9 בנובמבר 1934 – 20 בדצמבר 1996), אסטרונום [[ארצות הברית|אמריקאי]] וסופר מדע בדיוני ומדע פופולרי.
{{מפריד}}

* &quot;[[היקום]] – זה כל מה שיש, כל מה שהיה וכל מה שתמיד יהיה.&quot; 
* &quot;העדר הוכחה אינו הוכחה להיעדרות.&quot;
* &quot;אנחנו הופכים את עולמינו לבעל משמעות ב[[אומץ]] השאלות שלנו ובעומק התשובות שלנו.&quot;
* &quot;בשביל אנשים מסוימים הדת מרפאת את הנשמה, בשביל אחרים היא מרעילה את המוח.&quot;
* &quot;המדענים מורגלים בהתמודדות עם ה[[טבע]], שאינו שש לחשוף את סודותיו, אבל שומר על כללי ההגינות במאבק.&quot;
* &quot;העובדה המפחידה ביותר לגבי היקום אינה שהוא [[עוינות|עוין]], אלא שהוא אדיש.&quot;
* &quot;ההבחנה החדה בין בני האדם ל'חיות' נחוצה לנו אם אנו מבקשים להכפיף את בעלי החיים לרצוננו, להעביד אותם, ללבוש את פרוותם, לאכול את בשרם – וכל זאת ללא נקיפות לב מטרידות בשל [[אשמה]] או חרדה.&quot;
* &quot;כמה חכם צריך קוף שימפנזה להיות, כדי שהריגתו תיחשב לרצח?&quot;{{הערה|מתוך ספרו של קרל סייגן, The Dragons of Eden (1977)}}
* &quot;[[קריאה|לקרוא]] זה לנסוע בזמן.&quot;
* &quot;היכחדות היא הכלל, הישרדות היא היוצא מן הכלל.&quot;

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Carl Sagan}}

== הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:סייגן, קרל}}
[[קטגוריה:אסטרונומים]]
[[קטגוריה:יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס פוליצר]]
[[קטגוריה:סופרים אמריקאים]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים]]
[[קטגוריה:מדענים]]</text>
      <sha1>hsgtza2t5ipot78lwq5qhg506ar4r3g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עיר של עצמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17952</id>
    <revision>
      <id>241394</id>
      <parentid>134011</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T15:09:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241394</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1944" sha1="jmi9voguaihy781i7xo9577as3gr6mw" xml:space="preserve">[[קובץ:Cassandra Clare by Gage Skidmore, 2013.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|קסנדרה קלייר]]
'''עיר של עצמות''' (באנגלית: '''City of Bones''') הוא ספר הרפתקאות מאת קסנדרה קלייר (Cassandra Clare) על [[אהבה]] ומאבקי שלטון בקהילה סודית של לוחמי שדים בעיר [[ניו יורק]]. התרגום העברי יצא לאור ב־2011. הספר עובד לסרט קולנוע ב־2013.

==מתוך הספר==
* &quot;שיערו היה צבוע בכחול עז, והזדקר סביב ראשו כמו זרועות של תמנון מבוהל.&quot;
* &quot;[[אהבה]] את הזקיפות השחצנית של כתפיו, את האופן שבו ניער את שיערו הצידה תוך כדי הליכה.&quot;
* &quot;אם היית אפילו חצי מצחיק ממה שאתה חושב שאתה, היית מצחיק פי שניים משאתה באמת.&quot;
* &quot;את הדברים האיומים ביותר שאנשים עושים, הם עושים בשם האהבה.&quot;
* &quot;צחקתי עליכם כי הצהרות אהבה משעשעות אותי, במיוחד שמדובר באהבה נכזבת.&quot;
* &quot;ערפדים הם כאלה פרימדונות.&quot;
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot;
* &quot;הוא נשמע כאילו בלע מילון והתחיל להקיא מילים באקראי.&quot;
* &quot;שאפה לתוכה את הריח המוכר של מונית ניו יורקית טיפוסית – עשן סיגריות מעופש, עור וספריי לשיער.&quot;
* &quot;איזבל השתמשה ביופי שלה כמו בשוט שהחזיקה בידה. אבל קליירי אפילו לא ידעה שהיא יפה. אולי זאת בדיוק הסיבה.&quot;

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=בני הנפילים: עיר של עצמות (סרט)}}

[[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]]</text>
      <sha1>jmi9voguaihy781i7xo9577as3gr6mw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ספראי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30277</id>
    <revision>
      <id>241369</id>
      <timestamp>2026-10-23T12:56:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>דף חדש</comment>
      <origin>241369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1632" sha1="97cb63prztt64guwbwruhnazty0nhqe" xml:space="preserve">'''שמואל ספראי''' הוא היסטוריון ישראלי.
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של תפוצה יהודית רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים-חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של בית הכנסת המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף התפילה. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

מיון רגיל: </text>
      <sha1>97cb63prztt64guwbwruhnazty0nhqe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241370</id>
      <parentid>241369</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:08:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241370</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1743" sha1="hl0v1gdhdbfck6rp6xac5f0p0i736s1" xml:space="preserve">'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' הוא היסטוריון ישראלי.
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של תפוצה יהודית רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים-חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של בית הכנסת המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף התפילה. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל]] 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]</text>
      <sha1>hl0v1gdhdbfck6rp6xac5f0p0i736s1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241371</id>
      <parentid>241370</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:11:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1989" sha1="dmvj93uurxr3jd96k3jlc9qkn7ul48a" xml:space="preserve">'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של תפוצה יהודית רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים-חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של בית הכנסת המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף התפילה. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 

[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>dmvj93uurxr3jd96k3jlc9qkn7ul48a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241372</id>
      <parentid>241371</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:14:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2093" sha1="f0gr3o4psk1kyti5l30yvttixvwy0lo" xml:space="preserve">[[קובץ:Shmuel Safrai|ממוזער|196 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של תפוצה יהודית רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים-חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>f0gr3o4psk1kyti5l30yvttixvwy0lo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241373</id>
      <parentid>241372</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:15:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241373</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2137" sha1="2yp7cu4u42zpmo9m9cl7fi032au4p0v" xml:space="preserve">[[קובץ:שמואל ספראי.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[התפוצה היהודית|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים-חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>2yp7cu4u42zpmo9m9cl7fi032au4p0v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241374</id>
      <parentid>241373</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:17:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241374</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2135" sha1="19dv6wgdh23k5newrj4x8dv73666yaz" xml:space="preserve">[[קובץ:שמואל ספראי.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים-חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>19dv6wgdh23k5newrj4x8dv73666yaz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241376</id>
      <parentid>241374</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:23:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241376</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2136" sha1="bzu068uv6ro74hpth8nl6pm1qs41cqh" xml:space="preserve">[[קובץ:שמואל ספראי.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>bzu068uv6ro74hpth8nl6pm1qs41cqh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241382</id>
      <parentid>241376</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:37:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241382</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2169" sha1="gre45x2j9azijzmnqh5ppdo8ra5cs6t" xml:space="preserve">[[קובץ:שמואל ספראי.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי [[תקופת הבית השני|הבית השני]] הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה בתורה, ולאחר מכן מתוספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>gre45x2j9azijzmnqh5ppdo8ra5cs6t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241383</id>
      <parentid>241382</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:38:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241383</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2169" sha1="dhe46xqwpaxjffy70u5qjzcjgp0o5b1" xml:space="preserve">[[קובץ:שמואל ספראי.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי [[תקופת בית שני|הבית השני]] הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה ב[[תורה]], ולאחר מכן מתוספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>dhe46xqwpaxjffy70u5qjzcjgp0o5b1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241385</id>
      <parentid>241383</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:40:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241385</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2171" sha1="exp89mgccre7yb7o4ciicq8rxr9kvn5" xml:space="preserve">[[קובץ:שמואל ספראי.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא היסטוריון [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי [[תקופת בית שני|הבית השני]] הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלוהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה ב[[תורה]], ולאחר מכן מתוספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המלה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קרבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}} 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>exp89mgccre7yb7o4ciicq8rxr9kvn5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241398</id>
      <parentid>241385</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T16:56:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>241398</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2187" sha1="snxn1kn85488f7hhflkegqol8kqwrxl" xml:space="preserve">[[קובץ:שמואל ספראי.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|שמואל ספראי]]
'''[[W:שמואל ספראי|שמואל ספראי]]''' (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) הוא [[היסטוריון]] [[ישראלי]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
{{מפריד}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל ב[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]] הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot;
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה [[בית המקדש]] נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת ה[[אלוהים]] בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot;
* &quot;בהמשך ימי הבית השני אנו שומעים על קיומו של [[בית כנסת|בית הכנסת]] המיועד בעיקרו לקריאה ב[[תורה]], ולאחר מכן מתווספת אליו אף ה[[תפילה]]. אולם הוא משמש אף בית העם במשמעו העמוק של המילה, מוסד זה יש בו מן החידוש גם מבחינה דתית וגם מבחינה חברתית, זיקתו של האדם לבוראו אינה מתבטאת עוד רק בהעלאת קורבן לה' בלבד אלא גם בהגותו בתורה או בתפילה.&quot;

{{מיון רגיל:ספראי, שמואל}}
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]]</text>
      <sha1>snxn1kn85488f7hhflkegqol8kqwrxl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקופת בית שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30278</id>
    <revision>
      <id>241375</id>
      <timestamp>2026-10-23T13:22:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}  * &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של תפוצה יהודית רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה הי...&quot;</comment>
      <origin>241375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1594" sha1="1p9ncqshc21ueyke6x0yir5d0i5c0zu" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של תפוצה יהודית רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;הציונות הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת התנ&quot;ך וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי יוון העתיקה, או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ברומא העתיקה מודל לחיקוי והערצה.&quot; ~ [[דני יעקובי]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>1p9ncqshc21ueyke6x0yir5d0i5c0zu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241377</id>
      <parentid>241375</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:24:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241377</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1632" sha1="74bewkz5gsoup1701j18szog5bk7qmc" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;ה[[ציונות]] הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת ה[[תנ&quot;ך]] וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי יוון העתיקה, או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ברומא העתיקה מודל לחיקוי והערצה.&quot; ~ [[דני יעקובי]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>74bewkz5gsoup1701j18szog5bk7qmc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241378</id>
      <parentid>241377</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:25:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241378</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1644" sha1="fqye8pr39p93pn4c0ccumdoyfy92v5x" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;ה[[ציונות]] הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת ה[[תנ&quot;ך]] וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי יוון העתיקה, או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ברומא העתיקה מודל לחיקוי והערצה.&quot; ~ [[דני יעקובי]]

[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</text>
      <sha1>fqye8pr39p93pn4c0ccumdoyfy92v5x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241379</id>
      <parentid>241378</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:30:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1801" sha1="18zu3x2g9ieo6jom7qnjpuvhrlmzhmn" xml:space="preserve">[[קובץ:20110225 Israel 0422 Jerusalem (5539907853).jpg|מתוך מודל [[ירושלים]] בימי הבית השני ב[[מוזיאון ישראל]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;ה[[ציונות]] הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת ה[[תנ&quot;ך]] וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי יוון העתיקה, או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ברומא העתיקה מודל לחיקוי והערצה.&quot; ~ [[דני יעקובי]]

[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</text>
      <sha1>18zu3x2g9ieo6jom7qnjpuvhrlmzhmn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241380</id>
      <parentid>241379</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:30:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241380</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1833" sha1="0qsu7nu9ljmcb4c3lskw7shor9bwkku" xml:space="preserve">[[קובץ:20110225 Israel 0422 Jerusalem (5539907853).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|מתוך מודל [[ירושלים]] בימי הבית השני ב[[מוזיאון ישראל]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}

* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;ה[[ציונות]] הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת ה[[תנ&quot;ך]] וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי יוון העתיקה, או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ברומא העתיקה מודל לחיקוי והערצה.&quot; ~ [[דני יעקובי]]

[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</text>
      <sha1>0qsu7nu9ljmcb4c3lskw7shor9bwkku</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241384</id>
      <parentid>241380</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T13:40:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241384</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1835" sha1="cvdl85fntjg6bbhulctiwsbyuzylhvx" xml:space="preserve">[[קובץ:20110225 Israel 0422 Jerusalem (5539907853).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|מתוך מודל [[ירושלים]] בימי הבית השני ב[[מוזיאון ישראל]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}

* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה בית המקדש נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת האלוהים בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;ה[[ציונות]] הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת ה[[תנ&quot;ך]] וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי יוון העתיקה, או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ברומא העתיקה מודל לחיקוי והערצה.&quot; ~ [[דני יעקובי]]

[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</text>
      <sha1>cvdl85fntjg6bbhulctiwsbyuzylhvx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241397</id>
      <parentid>241384</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T16:51:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>קישורים פנימיים</comment>
      <origin>241397</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1851" sha1="krj1gjyfrf7pbjwdwt3vvmrhti20rrj" xml:space="preserve">[[קובץ:20110225 Israel 0422 Jerusalem (5539907853).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|מתוך מודל [[ירושלים]] בימי הבית השני ב[[מוזיאון ישראל]]]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תקופת בית שני}}

* &quot;תקופת בית שני נמשכה למעלה משש מאות שנה: בכל אותה תקופה היה [[בית המקדש]] נקודת המוקד של חיי האומה על כל גילוייהם, המקדש לא היה המקום היחיד לעבודת ה[[אלוהים]] בלבד כי אם אף בית חייה של האומה על כל תחומי החיים המדיניים יישוביים והדתיים־חברתיים כאחד.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;אחד הקווים המאפיינים את תולדות ישראל בימי הבית השני הוא מציאותה של [[יהדות התפוצות|תפוצה יהודית]] רבה ברוב חלקי העולם המיושב. העם היהודי בארץ הוא, כפי המשמע, הקיבוץ היהודי הגדול ביותר, אולם במספרים מוחלטים לא היה אלא מיעוט של האומה היהודית בכללה. הזיקה בין העם בתפוצה והאומה במולדתה מרובה הייתה ופנים מרובים לה.&quot; ~ [[שמואל ספראי]]
* &quot;ה[[ציונות]] הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת ה[[תנ&quot;ך]] וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי [[יוון העתיקה]], או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ב[[רומא העתיקה]] מודל לחיקוי והערצה.&quot; ~ [[דני יעקובי]]

[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</text>
      <sha1>krj1gjyfrf7pbjwdwt3vvmrhti20rrj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עוינות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30279</id>
    <revision>
      <id>241381</id>
      <timestamp>2026-10-23T13:33:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}  * &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל אויבנו, נמצא את חיי כל אדם ומצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]] * &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]] * &quot;פניו לא היו עוינות; הוא...&quot;</comment>
      <origin>241381</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="994" sha1="4lcxx5wfvw8vru2eilw8la3np2bbjr0" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל אויבנו, נמצא את חיי כל אדם ומצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]]
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, [[עיר של עצמות]]
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט [[ממזרים חסרי כבוד]]</text>
      <sha1>4lcxx5wfvw8vru2eilw8la3np2bbjr0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241387</id>
      <parentid>241381</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T14:08:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>241387</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1040" sha1="hjrflxdc16ie6e2p2qu8i6ijqbty0lr" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]]
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>hjrflxdc16ie6e2p2qu8i6ijqbty0lr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241388</id>
      <parentid>241387</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T14:38:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241388</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1167" sha1="a43pcgy6xnpl08s1veb6m45ac20dysc" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;כשמשנים משהו, מייד אובד שיווי המשקל של הילד, יוצר לו תחושת אי־נוחות, ואפילו עויינות לסיפור ששינה פניו.&quot; ~ [[ס. יזהר]], 'אדם לאדם עם סיפור' 
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>a43pcgy6xnpl08s1veb6m45ac20dysc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241389</id>
      <parentid>241388</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T14:40:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241389</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1309" sha1="h2v1qmci3k1lnaf8ca9uewwnvg9mdl1" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;העובדה המפחידה ביותר לגבי היקום אינה שהוא עוין, אלא שהוא אדיש .&quot; ~ [[קרל סייגן]]
* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;כשמשנים משהו, מייד אובד שיווי המשקל של הילד, יוצר לו תחושת אי־נוחות, ואפילו עויינות לסיפור ששינה פניו.&quot; ~ [[ס. יזהר]], 'אדם לאדם עם סיפור' 
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>h2v1qmci3k1lnaf8ca9uewwnvg9mdl1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241390</id>
      <parentid>241389</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T14:41:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241390</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1471" sha1="hlsu9ptm3y5g5i2gu9crv31okmla8ii" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;העובדה המפחידה ביותר לגבי היקום אינה שהוא עוין, אלא שהוא אדיש .&quot; ~ [[קרל סייגן]]
* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;כשמשנים משהו, מייד אובד שיווי המשקל של הילד, יוצר לו תחושת אי־נוחות, ואפילו עויינות לסיפור ששינה פניו.&quot; ~ [[ס. יזהר]], 'אדם לאדם עם סיפור' 
* &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]] על [[ישראל]] במזרח־התיכון
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>hlsu9ptm3y5g5i2gu9crv31okmla8ii</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241391</id>
      <parentid>241390</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T14:43:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241391</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1683" sha1="6x691iudr9t25k5h21t5xel8cq249qb" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;העובדה המפחידה ביותר לגבי היקום אינה שהוא עוין, אלא שהוא אדיש .&quot; ~ [[קרל סייגן]]
* &quot;באיזו קלות נעלמת העוינות כלפי מישהו שנראה לנו אויב ברגע שהוא מפסיק להתנהג ככזה.&quot; ~ [[קרלוס רואיס סאפון]], 'צלה של הרוח'
* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;כשמשנים משהו, מייד אובד שיווי המשקל של הילד, יוצר לו תחושת אי־נוחות, ואפילו עויינות לסיפור ששינה פניו.&quot; ~ [[ס. יזהר]], 'אדם לאדם עם סיפור' 
* &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]] על [[ישראל]] במזרח־התיכון
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>6x691iudr9t25k5h21t5xel8cq249qb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241392</id>
      <parentid>241391</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T14:44:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241392</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1687" sha1="egrqlenq6pwkm1gyzmmb57bg8fo6t2r" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;העובדה המפחידה ביותר לגבי היקום אינה שהוא עוין, אלא שהוא אדיש .&quot; ~ [[קרל סייגן]]
* &quot;באיזו קלות נעלמת העוינות כלפי מישהו שנראה לנו אויב ברגע שהוא מפסיק להתנהג ככזה.&quot; ~ [[קרלוס רואיס סאפון]], 'צלה של הרוח'
* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;כשמשנים משהו, מייד אובד שיווי המשקל של הילד, יוצר לו תחושת אי־נוחות, ואפילו עויינות ל[[סיפור]] ששינה פניו.&quot; ~ [[ס. יזהר]], 'אדם לאדם עם סיפור' 
* &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]] על [[ישראל]] במזרח־התיכון
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>egrqlenq6pwkm1gyzmmb57bg8fo6t2r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241393</id>
      <parentid>241392</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T15:06:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241393</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1752" sha1="djvdqtffl4ydjp2cursnru1rckbznoh" xml:space="preserve">[[קובץ:The Argument 01.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;העובדה המפחידה ביותר לגבי היקום אינה שהוא עוין, אלא שהוא אדיש .&quot; ~ [[קרל סייגן]]
* &quot;באיזו קלות נעלמת העוינות כלפי מישהו שנראה לנו אויב ברגע שהוא מפסיק להתנהג ככזה.&quot; ~ [[קרלוס רואיס סאפון]], 'צלה של הרוח'
* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;כשמשנים משהו, מייד אובד שיווי המשקל של הילד, יוצר לו תחושת אי־נוחות, ואפילו עויינות ל[[סיפור]] ששינה פניו.&quot; ~ [[ס. יזהר]], 'אדם לאדם עם סיפור' 
* &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]] על [[ישראל]] במזרח־התיכון
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>djvdqtffl4ydjp2cursnru1rckbznoh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241395</id>
      <parentid>241393</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T15:10:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241395</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1768" sha1="tr944y5upq93z3x2ej1dxeboe10tvee" xml:space="preserve">[[קובץ:The Argument 01.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עוינות}}

* &quot;העובדה המפחידה ביותר לגבי היקום אינה שהוא עוין, אלא שהוא [[אדישות|אדיש]].&quot; ~ [[קרל סייגן]]
* &quot;באיזו קלות נעלמת העוינות כלפי מישהו שנראה לנו אויב ברגע שהוא מפסיק להתנהג ככזה.&quot; ~ [[קרלוס רואיס סאפון]], 'צלה של הרוח'
* &quot;אם נקרא את ההיסטוריה הסודית של כל [[אויב|אויבנו]], נמצא את חיי כל אדם מצערים ומלאי סבל מספיק כדי שכל העוינות תעלם.&quot; ~ [[הנרי וודסוורת' לונגפלו]]
* &quot;כשמשנים משהו, מייד אובד שיווי המשקל של הילד, יוצר לו תחושת אי־נוחות, ואפילו עויינות ל[[סיפור]] ששינה פניו.&quot; ~ [[ס. יזהר]], 'אדם לאדם עם סיפור' 
* &quot;זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים.&quot; ~ [[אהוד ברק]] על [[ישראל]] במזרח־התיכון
* &quot;עוינות היא בסך הכול מסווה למשיכה מינית.&quot; ~ קסנדרה קלייר, &quot;[[עיר של עצמות]]&quot;
* &quot;פניו לא היו עוינות; הוא לא התחמק ממבטה, הוא ענה לה בפשטות ובצורה ישירה.&quot; ~ [[איין ראנד]], '[[מרד הנפילים]]'
* &quot;זהו עולם עוין, אין בכך ספק. לו היית מבחין בחולדה, לא היית עוין כלפייה? ומה עשתה לך החולדה, שמגיע לה כזו עוינות מצידך?&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ממזרים חסרי כבוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>tr944y5upq93z3x2ej1dxeboe10tvee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ייסורים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30280</id>
    <revision>
      <id>241386</id>
      <timestamp>2026-10-23T14:03:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=ייסורים}}  * &quot;גם אם אנו נהנים ממעשינו הרעים, הנאה זו כרוכה במורת רוח ובנקיפת מצפון הגורמות לנו ייסורים.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]] * &quot;כל אהבה רוצה להיות נצחית, וזה הייסורים הנצחיים שלה.&quot; ~ [[אריך מריה רמרק]] * &quot;בכל תמונה הרי משוקעת פרשת־חיים שלמה, השו...&quot;</comment>
      <origin>241386</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2899" sha1="8mc7hlbabd1p2aq2q49a3xa7pn24sxo" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=ייסורים}}

* &quot;גם אם אנו נהנים ממעשינו הרעים, הנאה זו כרוכה במורת רוח ובנקיפת מצפון הגורמות לנו ייסורים.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]]
* &quot;כל אהבה רוצה להיות נצחית, וזה הייסורים הנצחיים שלה.&quot; ~ [[אריך מריה רמרק]]
* &quot;בכל תמונה הרי משוקעת פרשת־חיים שלמה, השופעת ייסורים, ספקות, שעות של התפעלות ושל אור.&quot; ~ [[וסילי קנדינסקי]]
* &quot;בתחילה יש ייסורים, ואחר כך באה ההסתלבטות, אני לא אוכלת ולא ישנה, רק רואה מראות כמו סרטים, כאילו אני יוצרת חיים אחרים.&quot; ~ [[דורית אורגד]]
* &quot;כיצד יכולים הם לסבול את זעפנותם המושחתת ואת רוגזם, את חוסר כל זיק של רוחב־לב בישותם, את הנאתם הפחדנית מרמיסת חלשים, מהשפלת עמיתיהם, מגרימת כל מיני ייסורים גופניים ונפשיים?&quot; ~ [[תומאס מאן]]
* &quot;אין בנמצא ייסורים ללא כאב; בלעדי הייסורים לעולם לא היינו לומדים משגיאותינו. בקיצור, הייסורים והכאב מהווים את המפתח לכל הדברים, ובלעדיהם אין חיים.&quot; ~ [[אנג'לינה ג'ולי]]
* &quot;[לכתוב] זה לא כיף ולא ייסורים. זאת עבודה.&quot; ~ [[אברם קנטור]]
* &quot;עבודה היא התרופה הטובה ביותר לייסורים.&quot; ~ [[שרלוק הולמס]]
* &quot;ייסורי האהבה עולים בעוצמתם על ייסוריו של איוב.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;שקיעת המחשבות&quot;
* &quot;הציניות שבבדידות מוחלטת היא דרך ייסורים הממתיקה את עונשה של השחצנות.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;בין הבתרים&quot;
* &quot;התדע מצוקה, ייסורים ובושה, אנחה ודאגה, חרדה ולילות בעתה?&quot; ~ [[שארל בודלר]], &quot;קריאה חוזרת&quot;
* &quot;ואני אשאל אתכם, כלום אתם בלבד נוטלים חלק בייסורים?&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]], [[תמול שלשום]]
* &quot;ארץ ישראל אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה.&quot;~ [[שמואל יוסף עגנון]], [[תמול שלשום]]
* &quot;יתעכבו נא עטיהם של אחרים על ייסורים ועל אשמה.&quot; ~ [[ג'יין אוסטן]], [[מנספילד פארק]]
* &quot;ייסורים של אדם שני מקורות להם: צרתו שלו ואושרם של אחרים.&quot; ~ [[W:אלתר דרויאנוב|אלתר דרויאנוב]], [[ספר הבדיחה והחידוד]]</text>
      <sha1>8mc7hlbabd1p2aq2q49a3xa7pn24sxo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241407</id>
      <parentid>241386</parentid>
      <timestamp>2026-10-24T09:59:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>241407</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2999" sha1="i8nc8tlvdabiz3kgdw3ueh4rfuritfd" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=ייסורים}}

* &quot;גם אם אנו נהנים ממעשינו הרעים, [[הנאה]] זו כרוכה במורת רוח ובנקיפת [[מצפון]] הגורמות לנו ייסורים.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]]
* &quot;כל [[אהבה]] רוצה להיות [[נצח|נצחית]], וזה הייסורים הנצחיים שלה.&quot; ~ [[אריך מריה רמרק]]
* &quot;בכל תמונה הרי משוקעת פרשת־חיים שלמה, השופעת ייסורים, ספקות, שעות של התפעלות ושל אור.&quot; ~ [[וסילי קנדינסקי]]
* &quot;בתחילה יש ייסורים, ואחר כך באה ההסתלבטות, אני לא אוכלת ולא ישנה, רק רואה מראות כמו סרטים, כאילו אני יוצרת חיים אחרים.&quot; ~ [[דורית אורגד]]
* &quot;כיצד יכולים הם לסבול את זעפנותם המושחתת ואת רוגזם, את חוסר כל זיק של רוחב־לב בישותם, את הנאתם הפחדנית מרמיסת חלשים, מהשפלת עמיתיהם, מגרימת כל מיני ייסורים גופניים ונפשיים?&quot; ~ [[תומאס מאן]]
* &quot;אין בנמצא ייסורים ללא [[כאב]]; בלעדי הייסורים לעולם לא היינו לומדים משגיאותינו. בקיצור, הייסורים והכאב מהווים את המפתח לכל הדברים, ובלעדיהם אין חיים.&quot; ~ [[אנג'לינה ג'ולי]]
* &quot;זה לא כיף ולא ייסורים. זאת עבודה.&quot; ~ [[אברם קנטור]], על [[כתיבה]]
* &quot;[[עבודה]] היא התרופה הטובה ביותר לייסורים.&quot; ~ [[שרלוק הולמס]]
* &quot;ייסורי האהבה עולים בעוצמתם על ייסוריו של איוב.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;שקיעת המחשבות&quot;
* &quot;ה[[ציניות]] שב[[בדידות]] מוחלטת היא דרך ייסורים הממתיקה את עונשה של ה[[שחצנות]].&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;בין הבתרים&quot;
* &quot;התדע מצוקה, ייסורים ובושה, אנחה ודאגה, חרדה ולילות בעתה?&quot; ~ [[שארל בודלר]], &quot;קריאה חוזרת&quot;
* &quot;ואני אשאל אתכם, כלום אתם בלבד נוטלים חלק בייסורים?&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]], &quot;[[תמול שלשום]]&quot;
* &quot;[[ארץ ישראל]] אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]], &quot;[[תמול שלשום]]&quot;
* &quot;יתעכבו נא עטיהם של אחרים על ייסורים ועל אשמה.&quot; ~ [[ג'יין אוסטן]], &quot;[[מנספילד פארק]]&quot;
* &quot;ייסורים של אדם שני מקורות להם: צרתו שלו ואושרם של אחרים.&quot; ~ [[W:אלתר דרויאנוב|אלתר דרויאנוב]], &quot;[[ספר הבדיחה והחידוד]]&quot;

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>i8nc8tlvdabiz3kgdw3ueh4rfuritfd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241408</id>
      <parentid>241407</parentid>
      <timestamp>2026-10-24T10:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:חיי האדם]]; הוספת [[קטגוריה:רגשות]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>241408</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2994" sha1="02d5jgchsjhkkmujwg6ozy0c3a8uf8l" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=ייסורים}}

* &quot;גם אם אנו נהנים ממעשינו הרעים, [[הנאה]] זו כרוכה במורת רוח ובנקיפת [[מצפון]] הגורמות לנו ייסורים.&quot; ~ [[מישל דה מונטן]]
* &quot;כל [[אהבה]] רוצה להיות [[נצח|נצחית]], וזה הייסורים הנצחיים שלה.&quot; ~ [[אריך מריה רמרק]]
* &quot;בכל תמונה הרי משוקעת פרשת־חיים שלמה, השופעת ייסורים, ספקות, שעות של התפעלות ושל אור.&quot; ~ [[וסילי קנדינסקי]]
* &quot;בתחילה יש ייסורים, ואחר כך באה ההסתלבטות, אני לא אוכלת ולא ישנה, רק רואה מראות כמו סרטים, כאילו אני יוצרת חיים אחרים.&quot; ~ [[דורית אורגד]]
* &quot;כיצד יכולים הם לסבול את זעפנותם המושחתת ואת רוגזם, את חוסר כל זיק של רוחב־לב בישותם, את הנאתם הפחדנית מרמיסת חלשים, מהשפלת עמיתיהם, מגרימת כל מיני ייסורים גופניים ונפשיים?&quot; ~ [[תומאס מאן]]
* &quot;אין בנמצא ייסורים ללא [[כאב]]; בלעדי הייסורים לעולם לא היינו לומדים משגיאותינו. בקיצור, הייסורים והכאב מהווים את המפתח לכל הדברים, ובלעדיהם אין חיים.&quot; ~ [[אנג'לינה ג'ולי]]
* &quot;זה לא כיף ולא ייסורים. זאת עבודה.&quot; ~ [[אברם קנטור]], על [[כתיבה]]
* &quot;[[עבודה]] היא התרופה הטובה ביותר לייסורים.&quot; ~ [[שרלוק הולמס]]
* &quot;ייסורי האהבה עולים בעוצמתם על ייסוריו של איוב.&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;שקיעת המחשבות&quot;
* &quot;ה[[ציניות]] שב[[בדידות]] מוחלטת היא דרך ייסורים הממתיקה את עונשה של ה[[שחצנות]].&quot; ~ [[אמיל צ'וראן]], &quot;בין הבתרים&quot;
* &quot;התדע מצוקה, ייסורים ובושה, אנחה ודאגה, חרדה ולילות בעתה?&quot; ~ [[שארל בודלר]], &quot;קריאה חוזרת&quot;
* &quot;ואני אשאל אתכם, כלום אתם בלבד נוטלים חלק בייסורים?&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]], &quot;[[תמול שלשום]]&quot;
* &quot;[[ארץ ישראל]] אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה.&quot; ~ [[שמואל יוסף עגנון]], &quot;[[תמול שלשום]]&quot;
* &quot;יתעכבו נא עטיהם של אחרים על ייסורים ועל אשמה.&quot; ~ [[ג'יין אוסטן]], &quot;[[מנספילד פארק]]&quot;
* &quot;ייסורים של אדם שני מקורות להם: צרתו שלו ואושרם של אחרים.&quot; ~ [[W:אלתר דרויאנוב|אלתר דרויאנוב]], &quot;[[ספר הבדיחה והחידוד]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>02d5jgchsjhkkmujwg6ozy0c3a8uf8l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלוורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30281</id>
    <revision>
      <id>241399</id>
      <timestamp>2026-10-23T17:58:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קובץ:Aloe microstigma 1zz.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אלוורה}}  * &quot;מטרת הביקור שלי במושב היתה להתוודע לצמח האלוורה, שבאופן מפתיע גדל כאן כענף חקלאי לכל דבר ועניין. את פניי קיבלה מנהלת מטע האלוורה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]] * &quot;גם בספרי רפואה ממצרים העתיקה י...&quot;</comment>
      <origin>241399</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2378" sha1="icd1mzkr51fhv6jg83amnyedjtpxga4" xml:space="preserve">[[קובץ:Aloe microstigma 1zz.jpg|ממוזער|176px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אלוורה}}

* &quot;מטרת הביקור שלי במושב היתה להתוודע לצמח האלוורה, שבאופן מפתיע גדל כאן כענף חקלאי לכל דבר ועניין. את פניי קיבלה מנהלת מטע האלוורה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;גם בספרי רפואה ממצרים העתיקה ישנן נוסחאות להכנת תרופות עם אלוורה. עוד יותר מזה נחשב הצמח כבעל סגולות לשמירת יופייה ונעוריה של האישה. יש המייחסים את יפי עורה של קליאופטרה הודות למשחות שהוכנו לה מצמח האלוורה. גם ביוון העתיקה דאג היפקרטס, מי שבהחלט ויכול להיות מוגדר כמייסד תפיסת הרפואה המערבית.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;גם מי שכבר התרגל לרעיון שאפשר לשתות מיץ ירוק וליהנות ממנו, מתקשה לא להרים גבות מול המגמה של שתיית אָלוֹוֶרָה. אלא שמומחי בריאות, ואפילו מומחי יופי, ממליצים עליו בכל פה.&quot; ~ [[רחל טלשיר]]
* &quot;האלוורה, אגב, לא זקוקה לטיפול מיוחד, אוהבת שמש וקלה לגידול. לכן היא מתאימה לגינה כמו גם לצד חלונות שטופי שמש.&quot; ~ [[רחל טלשיר]]
*בעקבות הטור שבו הציגה כאן אומינה קדמי את משקאות האלוורה שהיא מכינה, קיבלתי מקוראים שפע של לינקים שמציעים מאכלי אלוורה. מאכלי אלוורה? זה נשמע די מרתיע לאכול חומר כה רירי ומריר, אבל זה שמשהו מרתיע לא אומר שהוא לא שווה את המאמץ. הפניתי את האתגר לכמה שפים עשויים ללא חת, ואחרי כמה ניסיונות כולם הרימו ידיים עם גבעול אלוורה שמוט. רק יפתח ברקת, הידוע בכינויו &quot;יפתח לחם&quot;, חזר עם שלושה מתכונים. שני הראשונים מיועדים לסועדים הרפתקנים ואילו הקינוח שווה לכל חיך.&quot; ~ [[רחל טלשיר]]</text>
      <sha1>icd1mzkr51fhv6jg83amnyedjtpxga4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241409</id>
      <parentid>241399</parentid>
      <timestamp>2026-10-24T10:21:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>241409</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2423" sha1="t4v34ne4tenr3gbzgxg812sqaxft24l" xml:space="preserve">[[קובץ:Aloe microstigma 1zz.jpg|ממוזער|176px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אלוורה}}

* &quot;מטרת הביקור שלי במושב הייתה להתוודע לצמח האלוורה, שבאופן מפתיע גדל כאן כענף חקלאי לכל דבר ועניין. את פניי קיבלה מנהלת מטע האלוורה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;גם בספרי רפואה ממצרים העתיקה ישנן נוסחאות להכנת תרופות עם אלוורה. עוד יותר מזה נחשב הצמח כבעל סגולות לשמירת יופייה ונעוריה של האישה. יש המייחסים את יפי עורה של קליאופטרה הודות למשחות שהוכנו לה מצמח האלוורה. גם ב[[יוון העתיקה]] דאג [[היפוקרטס]], מי שבהחלט ויכול להיות מוגדר כמייסד תפיסת הרפואה המערבית.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;גם מי שכבר התרגל לרעיון שאפשר לשתות מיץ ירוק וליהנות ממנו, מתקשה לא להרים גבות מול המגמה של שתיית אָלוֹוֶרָה. אלא שמומחי בריאות, ואפילו מומחי יופי, ממליצים עליו בכל פה.&quot; ~ [[רחל טלשיר]]
* &quot;האלוורה, אגב, לא זקוקה לטיפול מיוחד, אוהבת שמש וקלה לגידול. לכן היא מתאימה לגינה כמו גם לצד חלונות שטופי שמש.&quot; ~ [[רחל טלשיר]]
* &quot;בעקבות הטור שבו הציגה כאן אומינה קדמי את משקאות האלוורה שהיא מכינה, קיבלתי מקוראים שפע של לינקים שמציעים מאכלי אלוורה. מאכלי אלוורה? זה נשמע די מרתיע לאכול חומר כה רירי ומריר, אבל זה שמשהו מרתיע לא אומר שהוא לא שווה את המאמץ. הפניתי את האתגר לכמה שפים עשויים ללא חת, ואחרי כמה ניסיונות כולם הרימו ידיים עם גבעול אלוורה שמוט. רק יפתח ברקת, הידוע בכינויו 'יפתח לחם', חזר עם שלושה מתכונים. שני הראשונים מיועדים לסועדים הרפתקנים ואילו הקינוח שווה לכל חיך.&quot; ~ [[רחל טלשיר]]

[[קטגוריה:צמחים]]</text>
      <sha1>t4v34ne4tenr3gbzgxg812sqaxft24l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין יהב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30282</id>
    <revision>
      <id>241400</id>
      <timestamp>2026-10-23T18:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קובץ:Ein Yahav (997009157534405171.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}  * &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא ב...&quot;</comment>
      <origin>241400</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1974" sha1="2llninpjm8ff7bj6lysjnfxvcbabnul" xml:space="preserve">[[קובץ:Ein Yahav (997009157534405171.jpg|ממוזער|176px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}

* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - תמרים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;מטרת הביקור שלי במושב היתה להתוודע לצמח האלוורה, שבאופן מפתיע גדל כאן כענף חקלאי לכל דבר ועניין.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;השניים נענו לקריאתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון לבני המושבים לרדת ולסייע ליישובי העולים בנגב, ובסיור בערבה, בראשית 1958, נתקלו בתחנת תצפית של משרד החקלאות בעין יהב.&quot; ~  [[w:אורי דרומי|אורי דרומי]]
* &quot;גם קרני השמש העזות ביותר לא יכולות להתחרות בפטה מורגנה שמזמנת לכם המסעדונת הקטנה של מירי חרמוני במושב עין יהב.&quot; ~  [[שרית סרדס-טרוטינו]]
* &quot;מאחר שמשלחות של חקלאים מכל העולם פוקדות את עין יהב בתדירות מסחררת, וחרמוני נודעה כבשלנית, נהגו האורחים לאכול אצלה ארוחות מרוקאיות.&quot; ~ [[שרית סרדס-טרוטינו]]</text>
      <sha1>2llninpjm8ff7bj6lysjnfxvcbabnul</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241401</id>
      <parentid>241400</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T20:47:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>241401</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="907" sha1="jr2gduli5h1bm8i0pyw0jpubpkfzfcz" xml:space="preserve">[[קובץ:E|ממוזער|176px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}
 
* &quot;נווה מדבר עשיר במים.&quot; ~ [[יצחק ארנון]] 
* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - תמרים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]</text>
      <sha1>jr2gduli5h1bm8i0pyw0jpubpkfzfcz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241402</id>
      <parentid>241401</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T21:01:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241402</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="969" sha1="0i4iicpjnw3rrqzi07h70qc6rgpdtxa" xml:space="preserve">[[קובץ:EinYahav from outside.jpg|ממוזער|176px|מושב עין יהב בערבה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}
 
* &quot;נווה [[מדבר]] עשיר במים.&quot; ~ [[יצחק ארנון]] 
* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - תמרים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]</text>
      <sha1>0i4iicpjnw3rrqzi07h70qc6rgpdtxa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241403</id>
      <parentid>241402</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T21:02:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241403</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1002" sha1="g0ye4wiieg93frgxq2wxj6ce9zabtxw" xml:space="preserve">[[קובץ:EinYahav from outside.jpg|ממוזער|176px|מושב עין יהב בערבה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}
 
* &quot;נווה [[מדבר]] עשיר במים.&quot; ~ [[יצחק ארנון]] 
* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - תמרים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]

[[קטגוריה:מושבים]]</text>
      <sha1>g0ye4wiieg93frgxq2wxj6ce9zabtxw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241404</id>
      <parentid>241403</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T21:02:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241404</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1028" sha1="2662io7jysong4zvwadrew5j9fgkari" xml:space="preserve">[[קובץ:EinYahav from outside.jpg|ממוזער|176px|מושב עין יהב בערבה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}
 
* &quot;נווה [[מדבר]] עשיר במים.&quot; ~ [[W:יצחק ארנון|יצחק ארנון]] 
* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - [[תמר]]ים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]

[[קטגוריה:מושבים]]</text>
      <sha1>2662io7jysong4zvwadrew5j9fgkari</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241405</id>
      <parentid>241404</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T21:03:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241405</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1034" sha1="16l1d4rtatx8ogjn5rive21f484e39y" xml:space="preserve">[[קובץ:EinYahav from outside.jpg|ממוזער|176px|מושב עין יהב בערבה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}
 
* &quot;נווה [[מדבר]] עשיר במים.&quot; ~ [[W:יצחק ארנון|יצחק ארנון]] 
* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ-220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת ישראל, ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - [[תמר]]ים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]], 2007

[[קטגוריה:מושבים]]</text>
      <sha1>16l1d4rtatx8ogjn5rive21f484e39y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241406</id>
      <parentid>241405</parentid>
      <timestamp>2026-10-23T21:03:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241406</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1039" sha1="35lc0joule8wqyz323pf1vj6atenri1" xml:space="preserve">[[קובץ:EinYahav from outside.jpg|ממוזער|176px|מושב עין יהב בערבה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}
 
* &quot;נווה [[מדבר]] עשיר במים.&quot; ~ [[W:יצחק ארנון|יצחק ארנון]] 
* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ־220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת [[ישראל]], ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של המדבר, פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים בחקלאות, גידולי ירקות ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא - [[תמר]]ים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]], 2007

[[קטגוריה:מושבים]]</text>
      <sha1>35lc0joule8wqyz323pf1vj6atenri1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241410</id>
      <parentid>241406</parentid>
      <timestamp>2026-10-24T10:28:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, הוספת קטגוריה</comment>
      <origin>241410</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1105" sha1="be6txy8op8xe6cy24v4i0ht108rz7so" xml:space="preserve">[[קובץ:EinYahav from outside.jpg|ממוזער|176px|מושב עין יהב בערבה]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עין יהב}}

* &quot;[[נווה מדבר]] עשיר ב[[מים]].&quot; ~ [[W:יצחק ארנון|יצחק ארנון]]
* &quot;כשמגיעים למושב עין יהב שבערבה התיכונה, הנמצא במרחק של למעלה מ־220 קילומטרים מהמטרופולין הצפוף והאפוף של מדינת [[ישראל]], ומגלים שדווקא שם, בלב ליבו של ה[[מדבר]], פורח ענף החקלאות, קשה שלא להתמלא בפליאה.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]]
* &quot;היה עם השנים למושב עובדים בו לכל חבר משק עצמאי משלו. במקום חיים כיום 550 תושבים, רובם עוסקים ב[[חקלאות]], [[גידול ירקות|גידולי ירקות]] ופירות כעגבניות, פלפלים, מלונים ואיך לא – [[תמר]]ים.&quot; ~ [[W:עמרי גלפרין|עמרי גלפרין]], 2007

[[קטגוריה:מושבים]]
[[קטגוריה:הנגב]]</text>
      <sha1>be6txy8op8xe6cy24v4i0ht108rz7so</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>