ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.1 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע למידה 0 3176 241575 222064 2026-10-29T14:35:08Z קליאו 9676 241575 wikitext text/x-wiki [[קובץ:U.S. Marine Corps Master Sgt. Linda Junjak, standing, a liaison officer with Marine Corps Forces Central Command, distributes lesson guides to 11th grade students at the Birdik Village School in Birdik 130314-F-KZ210-001.jpg|ממוזער|200 פיקסלים]] '''[[W:למידה|למידה]]''' היא שם כולל לאירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. ==מאפייני הלימוד== * "ללמוד משמעו להתמצא." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "מוטב ללמוד מאוחר מאשר לעולם לא." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "רק הנבער מדעת בז להשכלה." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "יש רק דבר אחד טוב והוא [[ידע]] ורק דבר אחד רע והוא בורות." ~ [[אפלטון]] * "כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים: הם זקוקים לגיזום על ידי לימודים." ~ [[פרנסיס בייקון]] * "הבערות היא השורש והגזע של הרשע." ~ [[אפלטון]] * "למדו בעצמכם; אל נא תחכו עד שהחיים ילמדו אתכם." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "אוי לתלמיד שאינו עולה על רבו." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "גאונות ללא חינוך היא כמו [[זהב]] המצוי במכרה." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "לא זו בלבד שעלינו לרכוש [[חוכמה]] אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו]] * "לעתים קרובות לימוד וחקר ה[[אמת]] גורמים לנו להיווכח בבערותנו." ~ [[מאדאם דה סבלה]] * "אנו לומדים לא למען ה[[חיים]] אלא בשביל חדר הלימודים." ~ [[סנקה]] * "אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "הלימוד הוא עינוי לעצלן." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הלימוד קיים לא על מנת להאיר [[נפש]] שאין בה אור כלל." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין זה אלא כי באמצעות לימודינו אישרנו ואימתנו את בערותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש [[מידות טובות]] אינם משביעים את רצוני." ~ [[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס]] * "סמוראי שאל פעם את הזן מאסטר האקווין לאן הוא ילך אחרי שימות. האקווין ענה 'איך אני אמור לדעת?' :'איך אתה יודע? אתה זן מאסטר!' קרא הסמוראי. 'כן, אבל לא אחד מת', השיב האקווין." ~ מונדו [[w:זן בודהיזם|זני]] * "בשער זה לא יכנסו בורים בגיאומטריה" ~ נרשם מעל שערי האקדמיה של [[אפלטון]] * "אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים." ~ [[אפלטון]] * "צריך ללמוד לציית כדי לדעת לפקד." ~ [[סולון]] * "לא ניתן ללמד סרטן ללכת ישר." ~ [[אריסטופאנס]] * "אין מלמדים קופים זקנים לעשות העוויות פנים." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "טוב יותר ללמוד את האנשים מאשר את ה[[ספר]]ים." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]] * "אני מוכן תמיד ללמוד, אך אינני אוהב תמיד את מי שרוצה ללמד." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אנו מעניקים השכלה גרועה לקורא בעוד שאנו גורמים לו לפהק." ~ [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]] * "בית הספר הוא המתחרה האמיתי של הכנסייה." ~ [[ארנסט רנאן]] * "פרופסורים נוצרו בעבור בני אדם שלא יבינו דבר בעצמם." ~ [[פול לאוטו]] ==דרכי הלימוד== * "דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק." ~ [[אפלטון]] * "אנו לומדים מעט מן ה[[ניצחון]] והרבה מן ה[[כישלון]]." ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]] * "הטובה שבדרכים כדי ללמוד, היא לפתור בעיות." * "צורת הלמידה הבסיסית היא סיוע למישהו שבאמת יודע מה הוא עושה." ~ כריסטופר אלכסנדר * "ללמוד מתמטיקה מספר לימוד או לומדה זה כמו ללמוד שפה מקריאת ספרי תחביר ושינון אוצר מלים!" ~ ג'ויס קורטק פטרול * "השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת." ~ טום בראון * "חווית למידה היא מאחד הדברים האלה שאומרים, 'אתה יודע מה עשית כרגע? אל תעשה את זה.'" ~ [[דאגלס אדאמס]] * "בני אדם, שכמעט מיוחדים בזה שיש להם את היכולת ללמוד מ[[ניסיון]] של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט שלהם לעשות כך." ~ [[דאגלס אדאמס]] * "על האדם ללמוד לצעוד לפני שילמד [[ריקוד|לרקוד]]." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "כאשר אני לומד אינני מחפש אלא ידע הגורם לי להכיר את עצמי, ומלמד אותי איך לנהל את חיי ואת מותי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ה[[דיבור]] משדל; הדוגמה מלמדת." ~ [[ז'וזף ז'ובר]] * "ה[[רעב]] הוא ענן הגורם לגשם של ידע ושל כושר ביטוי. השובע הוא ענן אחר הגורם לגשם של בערות ושל גסות." ~ [[אפלטון]] * "הייתי מלמד ילדים [[מוזיקה]], פיזיקה ו[[פילוסופיה]], אבל הדבר החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות המוזיקה טמונות המפתחות לכל סוגי הלמידה." ~ [[אפלטון]] * "ניתן ללמוד הרבה מן ה[[טיפשות|טיפשים]] בתנאי שנלמד מהם משהו על אודות עצמנו." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "אי אפשר ללמוד אלא מתוך שעשוע... הסקרנות ותאוות הדעת אינן מתקיימות אלא במי שלִבו מלא [[אושר]]. הידיעות שמלעיטים בהן את האדם בעל־כרחו מטמטמות את מוחו ומשתקות את תבונתו. כדי שתתעכל הדעת יש לבלוע אותה בשקיקה." ~ מתוך "פשעו של סילבסטר בונאר" מאת [[אנטול פרנס]] * "אפשר להביא צעיר לאוניברסיטה, אך אי אפשר להכריח אותו לחשוב." ~ א. הובארד * "מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה, על פי רוב לא היה לי עניין בדברים שאילצו אותי ללמוד,פרט למקרים יוצאים מן הכלל." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "רק כשסיימתי את חוק לימודי במערכת החינוך ויצאתי אל החיים, התחלתי להתעניין בלימודים. הבנתי שכאשר אני שוקד על תחום שבו יש לי עניין, בקצב המתאים לי ובדרך המועדפת עלי, אני מצליח להקנות לעצמי ידע וטכניקה בדרך היעילה ביותר." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "הרביתי, הה, שקוד על [[פילוסופיה]], :על משפטנות ותורת [[רפואה]], :וגם, חבל ! על תיאולוגיה, :שָקוד ולָמוד בנפש צמאה. :והריני עומד, אוויל מסכן, :וחכם אני כמלפני כן; :שֵם לי מגיסטר, אף דוקטור לי שֵם, :וזה שָנִים עשר אשר סחור סחור :ולמעלה ולמטה, פנים ואחור, :אמשוך תלמידַי, רמייה אוליכם- :ואראה כי דעת, מאום לא נוּכל!" ~ [[גתה]], פאוסט * "למידה המכוונת לרמות התפתחות שכבר הושגו אינה יעילה מבחינת ההתפתחות הכללית של הילד. היא אינה מכוונת לשלב חדש של תהליך התפתחותי, אלא נגררת אחרי תהליך זה. ההבחנה של טווח ההתפתחות הקרובה מאפשרת להציע ניסוח חדש, דהיינו, 'הלמידה הטובה' היחידה היא זו המקדימה את ההתפתחות." ~[[W:לב ויגוצקי|לב ויגוצקי]] * "השיעורים שלומדים תלמידים בינם לבין עצמם בחצר בית הספר מועילים להם פי כמה מכל מה שיאמרו להם אי פעם בכיתה." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הוא שוקד להוכיח כי אינו מאבד את זמנו לריק וכי הוא מרוויח את שכרו ביושר. הוא מספק ל[[ילדות|ילד]] ידע שקל להציגו לראווה ואפשר להראותו בכל עת שעולה הרצון. לא חשוב בכלל אם החומר שהוא מלמד את הילד יהיה מועיל, ובלבד שייראה על נקלה. הוא עורם, בלא בחירה, בלא אבחנה, תילי תילים של הבלים על זכרונו. כשבאים לבחון את הילד מוטל עליו לפרוס את סחורתו, הוא מציגה לראווה, בכל שבעי רצון; אחר כך הוא מקפל את אמתחתו והולך לדרכו." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הבה נהפוך את תחושותינו למושגים אך בל נדלג בבת אחת מן העצמים המוחשיים אל העצמים הרוחניים...בפעולותיו הראשונות של השכל על החושים להדריכו תמיד. שום ספר בלעדי העולם, שום מידע בלעדי העובדות. ילד הקורא בספר אינו חושב, הוא קורא ותו לא. הוא אינו רוכש ידע, הוא לומד מילים." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. * "אל תמיר לעולם את הדבר בסימנו אלא אם כן נבצר ממך להראותו מפני שהסימן מרתק את תשומת ליבו של הילד ומשכיח ממנו את הדבר המסומן." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. ==מקורות יהודיים== *"אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ללמוד כלל ואינו יודע כלל, וכן להיפך אני יכול להראות להקטנים שקרובים לה' יתברך ולתורה" [[נחמן מברסלב]] * "איזהוא חכם, הלומד מכל אדם." ~ [[s:אבות פרק ד משנה א|מסכת אבות ד' א']] * "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה." ~ [[s:אבות פרק ב משנה ד|מסכת אבות ב' ד']] * "מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ו[[S:דברים ה כז|אתה פה עמד עמדי]] ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד" ~ [[S: מגילה כא א|מסכת מגילה, דף כ"א עמוד א']] * "תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה" ~[[S:חולין כד א|חולין כד א]] * "אין [[אדם]] לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" ~ [[s:עבודה זרה יט א|עבודה זרה יט א]] * "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" ~ [[s:גיטין מג א|גיטין מג א]] * "ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם מראשם עד סופם כסדר." [[נחמן מברסלב]] * "אמר רבי חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן" ~גמרא, מסכת תענית דף ז' ע"א * "אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה; לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה" ~[[רמב"ם]], הלכות תלמוד תורה פרק ג ==ראו גם== * [[חינוך]] * [[הוראה]] [[קטגוריה:חינוך]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה קוגניטיבית]] 9supgh1w8uly5m7db9wsyhvvr5rh39t 241576 241575 2026-10-29T14:35:27Z קליאו 9676 /* דרכי הלימוד */ 241576 wikitext text/x-wiki [[קובץ:U.S. Marine Corps Master Sgt. Linda Junjak, standing, a liaison officer with Marine Corps Forces Central Command, distributes lesson guides to 11th grade students at the Birdik Village School in Birdik 130314-F-KZ210-001.jpg|ממוזער|200 פיקסלים]] '''[[W:למידה|למידה]]''' היא שם כולל לאירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. ==מאפייני הלימוד== * "ללמוד משמעו להתמצא." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "מוטב ללמוד מאוחר מאשר לעולם לא." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "רק הנבער מדעת בז להשכלה." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "יש רק דבר אחד טוב והוא [[ידע]] ורק דבר אחד רע והוא בורות." ~ [[אפלטון]] * "כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים: הם זקוקים לגיזום על ידי לימודים." ~ [[פרנסיס בייקון]] * "הבערות היא השורש והגזע של הרשע." ~ [[אפלטון]] * "למדו בעצמכם; אל נא תחכו עד שהחיים ילמדו אתכם." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "אוי לתלמיד שאינו עולה על רבו." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "גאונות ללא חינוך היא כמו [[זהב]] המצוי במכרה." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "לא זו בלבד שעלינו לרכוש [[חוכמה]] אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו]] * "לעתים קרובות לימוד וחקר ה[[אמת]] גורמים לנו להיווכח בבערותנו." ~ [[מאדאם דה סבלה]] * "אנו לומדים לא למען ה[[חיים]] אלא בשביל חדר הלימודים." ~ [[סנקה]] * "אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "הלימוד הוא עינוי לעצלן." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הלימוד קיים לא על מנת להאיר [[נפש]] שאין בה אור כלל." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין זה אלא כי באמצעות לימודינו אישרנו ואימתנו את בערותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש [[מידות טובות]] אינם משביעים את רצוני." ~ [[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס]] * "סמוראי שאל פעם את הזן מאסטר האקווין לאן הוא ילך אחרי שימות. האקווין ענה 'איך אני אמור לדעת?' :'איך אתה יודע? אתה זן מאסטר!' קרא הסמוראי. 'כן, אבל לא אחד מת', השיב האקווין." ~ מונדו [[w:זן בודהיזם|זני]] * "בשער זה לא יכנסו בורים בגיאומטריה" ~ נרשם מעל שערי האקדמיה של [[אפלטון]] * "אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים." ~ [[אפלטון]] * "צריך ללמוד לציית כדי לדעת לפקד." ~ [[סולון]] * "לא ניתן ללמד סרטן ללכת ישר." ~ [[אריסטופאנס]] * "אין מלמדים קופים זקנים לעשות העוויות פנים." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "טוב יותר ללמוד את האנשים מאשר את ה[[ספר]]ים." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]] * "אני מוכן תמיד ללמוד, אך אינני אוהב תמיד את מי שרוצה ללמד." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אנו מעניקים השכלה גרועה לקורא בעוד שאנו גורמים לו לפהק." ~ [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]] * "בית הספר הוא המתחרה האמיתי של הכנסייה." ~ [[ארנסט רנאן]] * "פרופסורים נוצרו בעבור בני אדם שלא יבינו דבר בעצמם." ~ [[פול לאוטו]] ==דרכי הלימוד== * "דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק." ~ [[אפלטון]] * "אנו לומדים מעט מן ה[[ניצחון]] והרבה מן ה[[כישלון]]." ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]] * "הטובה שבדרכים כדי ללמוד, היא לפתור בעיות." ~ [[ארתור קסטלר]] * "צורת הלמידה הבסיסית היא סיוע למישהו שבאמת יודע מה הוא עושה." ~ כריסטופר אלכסנדר * "ללמוד מתמטיקה מספר לימוד או לומדה זה כמו ללמוד שפה מקריאת ספרי תחביר ושינון אוצר מלים!" ~ ג'ויס קורטק פטרול * "השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת." ~ טום בראון * "חווית למידה היא מאחד הדברים האלה שאומרים, 'אתה יודע מה עשית כרגע? אל תעשה את זה.'" ~ [[דאגלס אדאמס]] * "בני אדם, שכמעט מיוחדים בזה שיש להם את היכולת ללמוד מ[[ניסיון]] של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט שלהם לעשות כך." ~ [[דאגלס אדאמס]] * "על האדם ללמוד לצעוד לפני שילמד [[ריקוד|לרקוד]]." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "כאשר אני לומד אינני מחפש אלא ידע הגורם לי להכיר את עצמי, ומלמד אותי איך לנהל את חיי ואת מותי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ה[[דיבור]] משדל; הדוגמה מלמדת." ~ [[ז'וזף ז'ובר]] * "ה[[רעב]] הוא ענן הגורם לגשם של ידע ושל כושר ביטוי. השובע הוא ענן אחר הגורם לגשם של בערות ושל גסות." ~ [[אפלטון]] * "הייתי מלמד ילדים [[מוזיקה]], פיזיקה ו[[פילוסופיה]], אבל הדבר החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות המוזיקה טמונות המפתחות לכל סוגי הלמידה." ~ [[אפלטון]] * "ניתן ללמוד הרבה מן ה[[טיפשות|טיפשים]] בתנאי שנלמד מהם משהו על אודות עצמנו." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "אי אפשר ללמוד אלא מתוך שעשוע... הסקרנות ותאוות הדעת אינן מתקיימות אלא במי שלִבו מלא [[אושר]]. הידיעות שמלעיטים בהן את האדם בעל־כרחו מטמטמות את מוחו ומשתקות את תבונתו. כדי שתתעכל הדעת יש לבלוע אותה בשקיקה." ~ מתוך "פשעו של סילבסטר בונאר" מאת [[אנטול פרנס]] * "אפשר להביא צעיר לאוניברסיטה, אך אי אפשר להכריח אותו לחשוב." ~ א. הובארד * "מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה, על פי רוב לא היה לי עניין בדברים שאילצו אותי ללמוד,פרט למקרים יוצאים מן הכלל." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "רק כשסיימתי את חוק לימודי במערכת החינוך ויצאתי אל החיים, התחלתי להתעניין בלימודים. הבנתי שכאשר אני שוקד על תחום שבו יש לי עניין, בקצב המתאים לי ובדרך המועדפת עלי, אני מצליח להקנות לעצמי ידע וטכניקה בדרך היעילה ביותר." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "הרביתי, הה, שקוד על [[פילוסופיה]], :על משפטנות ותורת [[רפואה]], :וגם, חבל ! על תיאולוגיה, :שָקוד ולָמוד בנפש צמאה. :והריני עומד, אוויל מסכן, :וחכם אני כמלפני כן; :שֵם לי מגיסטר, אף דוקטור לי שֵם, :וזה שָנִים עשר אשר סחור סחור :ולמעלה ולמטה, פנים ואחור, :אמשוך תלמידַי, רמייה אוליכם- :ואראה כי דעת, מאום לא נוּכל!" ~ [[גתה]], פאוסט * "למידה המכוונת לרמות התפתחות שכבר הושגו אינה יעילה מבחינת ההתפתחות הכללית של הילד. היא אינה מכוונת לשלב חדש של תהליך התפתחותי, אלא נגררת אחרי תהליך זה. ההבחנה של טווח ההתפתחות הקרובה מאפשרת להציע ניסוח חדש, דהיינו, 'הלמידה הטובה' היחידה היא זו המקדימה את ההתפתחות." ~[[W:לב ויגוצקי|לב ויגוצקי]] * "השיעורים שלומדים תלמידים בינם לבין עצמם בחצר בית הספר מועילים להם פי כמה מכל מה שיאמרו להם אי פעם בכיתה." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הוא שוקד להוכיח כי אינו מאבד את זמנו לריק וכי הוא מרוויח את שכרו ביושר. הוא מספק ל[[ילדות|ילד]] ידע שקל להציגו לראווה ואפשר להראותו בכל עת שעולה הרצון. לא חשוב בכלל אם החומר שהוא מלמד את הילד יהיה מועיל, ובלבד שייראה על נקלה. הוא עורם, בלא בחירה, בלא אבחנה, תילי תילים של הבלים על זכרונו. כשבאים לבחון את הילד מוטל עליו לפרוס את סחורתו, הוא מציגה לראווה, בכל שבעי רצון; אחר כך הוא מקפל את אמתחתו והולך לדרכו." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הבה נהפוך את תחושותינו למושגים אך בל נדלג בבת אחת מן העצמים המוחשיים אל העצמים הרוחניים...בפעולותיו הראשונות של השכל על החושים להדריכו תמיד. שום ספר בלעדי העולם, שום מידע בלעדי העובדות. ילד הקורא בספר אינו חושב, הוא קורא ותו לא. הוא אינו רוכש ידע, הוא לומד מילים." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. * "אל תמיר לעולם את הדבר בסימנו אלא אם כן נבצר ממך להראותו מפני שהסימן מרתק את תשומת ליבו של הילד ומשכיח ממנו את הדבר המסומן." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. ==מקורות יהודיים== *"אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ללמוד כלל ואינו יודע כלל, וכן להיפך אני יכול להראות להקטנים שקרובים לה' יתברך ולתורה" [[נחמן מברסלב]] * "איזהוא חכם, הלומד מכל אדם." ~ [[s:אבות פרק ד משנה א|מסכת אבות ד' א']] * "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה." ~ [[s:אבות פרק ב משנה ד|מסכת אבות ב' ד']] * "מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ו[[S:דברים ה כז|אתה פה עמד עמדי]] ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד" ~ [[S: מגילה כא א|מסכת מגילה, דף כ"א עמוד א']] * "תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה" ~[[S:חולין כד א|חולין כד א]] * "אין [[אדם]] לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" ~ [[s:עבודה זרה יט א|עבודה זרה יט א]] * "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" ~ [[s:גיטין מג א|גיטין מג א]] * "ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם מראשם עד סופם כסדר." [[נחמן מברסלב]] * "אמר רבי חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן" ~גמרא, מסכת תענית דף ז' ע"א * "אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה; לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה" ~[[רמב"ם]], הלכות תלמוד תורה פרק ג ==ראו גם== * [[חינוך]] * [[הוראה]] [[קטגוריה:חינוך]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה קוגניטיבית]] oun44sl297mtnkd5cz5xhl1c9uqglot 241577 241576 2026-10-29T14:36:19Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 241577 wikitext text/x-wiki [[קובץ:U.S. Marine Corps Master Sgt. Linda Junjak, standing, a liaison officer with Marine Corps Forces Central Command, distributes lesson guides to 11th grade students at the Birdik Village School in Birdik 130314-F-KZ210-001.jpg|ממוזער|200 פיקסלים]] '''[[W:למידה|למידה]]''' היא שם כולל לאירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. ==מאפייני הלימוד== * "ללמוד משמעו להתמצא." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "מוטב ללמוד מאוחר מאשר לעולם לא." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "רק הנבער מדעת בז להשכלה." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "יש רק דבר אחד טוב והוא [[ידע]] ורק דבר אחד רע והוא בורות." ~ [[אפלטון]] * "כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים: הם זקוקים לגיזום על ידי לימודים." ~ [[פרנסיס בייקון]] * "הבערות היא השורש והגזע של הרשע." ~ [[אפלטון]] * "למדו בעצמכם; אל נא תחכו עד שהחיים ילמדו אתכם." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "אוי לתלמיד שאינו עולה על רבו." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "גאונות ללא חינוך היא כמו [[זהב]] המצוי במכרה." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "לא זו בלבד שעלינו לרכוש [[חוכמה]] אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו]] * "לעתים קרובות לימוד וחקר ה[[אמת]] גורמים לנו להיווכח בבערותנו." ~ [[מאדאם דה סבלה]] * "אנו לומדים לא למען ה[[חיים]] אלא בשביל חדר הלימודים." ~ [[סנקה]] * "אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "הלימוד הוא עינוי לעצלן." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הלימוד קיים לא על מנת להאיר [[נפש]] שאין בה אור כלל." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין זה אלא כי באמצעות לימודינו אישרנו ואימתנו את בערותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש [[מידות טובות]] אינם משביעים את רצוני." ~ [[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס]] * "סמוראי שאל פעם את הזן מאסטר האקווין לאן הוא ילך אחרי שימות. האקווין ענה 'איך אני אמור לדעת?' :'איך אתה יודע? אתה זן מאסטר!' קרא הסמוראי. 'כן, אבל לא אחד מת', השיב האקווין." ~ מונדו [[w:זן בודהיזם|זני]] * "בשער זה לא יכנסו בורים בגיאומטריה" ~ נרשם מעל שערי האקדמיה של [[אפלטון]] * "אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים." ~ [[אפלטון]] * "צריך ללמוד לציית כדי לדעת לפקד." ~ [[סולון]] * "לא ניתן ללמד סרטן ללכת ישר." ~ [[אריסטופאנס]] * "אין מלמדים קופים זקנים לעשות העוויות פנים." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "טוב יותר ללמוד את האנשים מאשר את ה[[ספר]]ים." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]] * "אני מוכן תמיד ללמוד, אך אינני אוהב תמיד את מי שרוצה ללמד." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אנו מעניקים השכלה גרועה לקורא בעוד שאנו גורמים לו לפהק." ~ [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]] * "בית הספר הוא המתחרה האמיתי של הכנסייה." ~ [[ארנסט רנאן]] * "פרופסורים נוצרו בעבור בני אדם שלא יבינו דבר בעצמם." ~ [[פול לאוטו]] ==דרכי הלימוד== * "דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק." ~ [[אפלטון]] * "אנו לומדים מעט מן ה[[ניצחון]] והרבה מן ה[[כישלון]]." ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]] * "הטובה שבדרכים כדי ללמוד, היא לפתור בעיות." ~ [[ארתור קסטלר]] * "צורת הלמידה הבסיסית היא סיוע למישהו שבאמת יודע מה הוא עושה." ~ כריסטופר אלכסנדר * "ללמוד מתמטיקה מספר לימוד או לומדה זה כמו ללמוד שפה מקריאת ספרי תחביר ושינון אוצר מלים!" ~ ג'ויס קורטק פטרול * "השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת." ~ טום בראון * "חווית למידה היא מאחד הדברים האלה שאומרים, 'אתה יודע מה עשית כרגע? אל תעשה את זה.'" ~ [[דאגלס אדאמס]] * "בני אדם, שכמעט מיוחדים בזה שיש להם את היכולת ללמוד מ[[ניסיון]] של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט שלהם לעשות כך." ~ [[דאגלס אדאמס]] * "על האדם ללמוד לצעוד לפני שילמד [[ריקוד|לרקוד]]." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "כאשר אני לומד אינני מחפש אלא ידע הגורם לי להכיר את עצמי, ומלמד אותי איך לנהל את חיי ואת מותי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ה[[דיבור]] משדל; הדוגמה מלמדת." ~ [[ז'וזף ז'ובר]] * "ה[[רעב]] הוא ענן הגורם לגשם של ידע ושל כושר ביטוי. השובע הוא ענן אחר הגורם לגשם של בערות ושל גסות." ~ [[אפלטון]] * "הייתי מלמד ילדים [[מוזיקה]], פיזיקה ו[[פילוסופיה]], אבל הדבר החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות המוזיקה טמונות המפתחות לכל סוגי הלמידה." ~ [[אפלטון]] * "ניתן ללמוד הרבה מן ה[[טיפשות|טיפשים]] בתנאי שנלמד מהם משהו על אודות עצמנו." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "אי אפשר ללמוד אלא מתוך שעשוע... הסקרנות ותאוות הדעת אינן מתקיימות אלא במי שלִבו מלא [[אושר]]. הידיעות שמלעיטים בהן את האדם בעל־כרחו מטמטמות את מוחו ומשתקות את תבונתו. כדי שתתעכל הדעת יש לבלוע אותה בשקיקה." ~ מתוך "פשעו של סילבסטר בונאר" מאת [[אנטול פרנס]] * "אפשר להביא צעיר לאוניברסיטה, אך אי אפשר להכריח אותו לחשוב." ~ א. הובארד * "מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה, על פי רוב לא היה לי עניין בדברים שאילצו אותי ללמוד,פרט למקרים יוצאים מן הכלל." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "רק כשסיימתי את חוק לימודי במערכת החינוך ויצאתי אל החיים, התחלתי להתעניין בלימודים. הבנתי שכאשר אני שוקד על תחום שבו יש לי עניין, בקצב המתאים לי ובדרך המועדפת עלי, אני מצליח להקנות לעצמי ידע וטכניקה בדרך היעילה ביותר." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "הרביתי, הה, שקוד על [[פילוסופיה]], :על משפטנות ותורת [[רפואה]], :וגם, חבל ! על תיאולוגיה, :שָקוד ולָמוד בנפש צמאה. :והריני עומד, אוויל מסכן, :וחכם אני כמלפני כן; :שֵם לי מגיסטר, אף דוקטור לי שֵם, :וזה שָנִים עשר אשר סחור סחור :ולמעלה ולמטה, פנים ואחור, :אמשוך תלמידַי, רמייה אוליכם- :ואראה כי דעת, מאום לא נוּכל!" ~ [[גתה]], פאוסט * "למידה המכוונת לרמות התפתחות שכבר הושגו אינה יעילה מבחינת ההתפתחות הכללית של הילד. היא אינה מכוונת לשלב חדש של תהליך התפתחותי, אלא נגררת אחרי תהליך זה. ההבחנה של טווח ההתפתחות הקרובה מאפשרת להציע ניסוח חדש, דהיינו, 'הלמידה הטובה' היחידה היא זו המקדימה את ההתפתחות." ~[[W:לב ויגוצקי|לב ויגוצקי]] * "השיעורים שלומדים תלמידים בינם לבין עצמם בחצר בית הספר מועילים להם פי כמה מכל מה שיאמרו להם אי פעם בכיתה." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הוא שוקד להוכיח כי אינו מאבד את זמנו לריק וכי הוא מרוויח את שכרו ביושר. הוא מספק ל[[ילדות|ילד]] ידע שקל להציגו לראווה ואפשר להראותו בכל עת שעולה הרצון. לא חשוב בכלל אם החומר שהוא מלמד את הילד יהיה מועיל, ובלבד שייראה על נקלה. הוא עורם, בלא בחירה, בלא אבחנה, תילי תילים של הבלים על זכרונו. כשבאים לבחון את הילד מוטל עליו לפרוס את סחורתו, הוא מציגה לראווה, בכל שבעי רצון; אחר כך הוא מקפל את אמתחתו והולך לדרכו." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הבה נהפוך את תחושותינו למושגים אך בל נדלג בבת אחת מן העצמים המוחשיים אל העצמים הרוחניים...בפעולותיו הראשונות של השכל על החושים להדריכו תמיד. שום ספר בלעדי העולם, שום מידע בלעדי העובדות. ילד הקורא בספר אינו חושב, הוא קורא ותו לא. הוא אינו רוכש ידע, הוא לומד מילים." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. * "אל תמיר לעולם את הדבר בסימנו אלא אם כן נבצר ממך להראותו מפני שהסימן מרתק את תשומת ליבו של הילד ומשכיח ממנו את הדבר המסומן." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. ==מקורות יהודיים== * "איזהוא חכם, הלומד מכל אדם." ~ [[s:אבות פרק ד משנה א|מסכת אבות ד' א']] * "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה." ~ [[s:אבות פרק ב משנה ד|מסכת אבות ב' ד']] * "מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ו[[S:דברים ה כז|אתה פה עמד עמדי]] ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד" ~ [[S: מגילה כא א|מסכת מגילה, דף כ"א עמוד א']] * "תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה" ~[[S:חולין כד א|חולין כד א]] * "אין [[אדם]] לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" ~ [[s:עבודה זרה יט א|עבודה זרה יט א]] * "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" ~ [[s:גיטין מג א|גיטין מג א]] * "ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם מראשם עד סופם כסדר." ~ [[נחמן מברסלב]] *"אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ללמוד כלל ואינו יודע כלל, וכן להיפך אני יכול להראות להקטנים שקרובים לה' יתברך ולתורה." ~ [[נחמן מברסלב]] * "אמר רבי חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן" ~ ~ גמרא, מסכת תענית דף ז' ע"א * "אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה; לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה" ~ [[רמב"ם]], הלכות תלמוד תורה פרק ג ==ראו גם== * [[חינוך]] * [[הוראה]] [[קטגוריה:חינוך]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה קוגניטיבית]] pel68wwo9d4nkvsz2yna6gl1d7uyrf2 241578 241577 2026-10-29T14:36:45Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 241578 wikitext text/x-wiki [[קובץ:U.S. Marine Corps Master Sgt. Linda Junjak, standing, a liaison officer with Marine Corps Forces Central Command, distributes lesson guides to 11th grade students at the Birdik Village School in Birdik 130314-F-KZ210-001.jpg|ממוזער|200 פיקסלים]] '''[[W:למידה|למידה]]''' היא שם כולל לאירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. ==מאפייני הלימוד== * "ללמוד משמעו להתמצא." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "מוטב ללמוד מאוחר מאשר לעולם לא." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "רק הנבער מדעת בז להשכלה." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "יש רק דבר אחד טוב והוא [[ידע]] ורק דבר אחד רע והוא בורות." ~ [[אפלטון]] * "כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים: הם זקוקים לגיזום על ידי לימודים." ~ [[פרנסיס בייקון]] * "הבערות היא השורש והגזע של הרשע." ~ [[אפלטון]] * "למדו בעצמכם; אל נא תחכו עד שהחיים ילמדו אתכם." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "אוי לתלמיד שאינו עולה על רבו." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "גאונות ללא חינוך היא כמו [[זהב]] המצוי במכרה." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "לא זו בלבד שעלינו לרכוש [[חוכמה]] אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו]] * "לעתים קרובות לימוד וחקר ה[[אמת]] גורמים לנו להיווכח בבערותנו." ~ [[מאדאם דה סבלה]] * "אנו לומדים לא למען ה[[חיים]] אלא בשביל חדר הלימודים." ~ [[סנקה]] * "אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "הלימוד הוא עינוי לעצלן." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הלימוד קיים לא על מנת להאיר [[נפש]] שאין בה אור כלל." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין זה אלא כי באמצעות לימודינו אישרנו ואימתנו את בערותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש [[מידות טובות]] אינם משביעים את רצוני." ~ [[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס]] * "סמוראי שאל פעם את הזן מאסטר האקווין לאן הוא ילך אחרי שימות. האקווין ענה 'איך אני אמור לדעת?' :'איך אתה יודע? אתה זן מאסטר!' קרא הסמוראי. 'כן, אבל לא אחד מת', השיב האקווין." ~ מונדו [[w:זן בודהיזם|זני]] * "בשער זה לא יכנסו בורים בגיאומטריה" ~ נרשם מעל שערי האקדמיה של [[אפלטון]] * "אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים." ~ [[אפלטון]] * "צריך ללמוד לציית כדי לדעת לפקד." ~ [[סולון]] * "לא ניתן ללמד סרטן ללכת ישר." ~ [[אריסטופאנס]] * "אין מלמדים קופים זקנים לעשות העוויות פנים." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "טוב יותר ללמוד את האנשים מאשר את ה[[ספר]]ים." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]] * "אני מוכן תמיד ללמוד, אך אינני אוהב תמיד את מי שרוצה ללמד." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אנו מעניקים השכלה גרועה לקורא בעוד שאנו גורמים לו לפהק." ~ [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]] * "בית הספר הוא המתחרה האמיתי של הכנסייה." ~ [[ארנסט רנאן]] * "פרופסורים נוצרו בעבור בני אדם שלא יבינו דבר בעצמם." ~ [[פול לאוטו]] ==דרכי הלימוד== * "דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק." ~ [[אפלטון]] * "אנו לומדים מעט מן ה[[ניצחון]] והרבה מן ה[[כישלון]]." ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]] * "הטובה שבדרכים כדי ללמוד, היא לפתור בעיות." ~ [[ארתור קסטלר]] * "צורת הלמידה הבסיסית היא סיוע למישהו שבאמת יודע מה הוא עושה." ~ כריסטופר אלכסנדר * "ללמוד מתמטיקה מספר לימוד או לומדה זה כמו ללמוד שפה מקריאת ספרי תחביר ושינון אוצר מלים!" ~ ג'ויס קורטק פטרול * "השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת." ~ טום בראון * "חווית למידה היא מאחד הדברים האלה שאומרים, 'אתה יודע מה עשית כרגע? אל תעשה את זה.'" ~ [[דאגלס אדאמס]] * "בני אדם, שכמעט מיוחדים בזה שיש להם את היכולת ללמוד מ[[ניסיון]] של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט שלהם לעשות כך." ~ [[דאגלס אדאמס]] * "על האדם ללמוד לצעוד לפני שילמד [[ריקוד|לרקוד]]." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "כאשר אני לומד אינני מחפש אלא ידע הגורם לי להכיר את עצמי, ומלמד אותי איך לנהל את חיי ואת מותי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ה[[דיבור]] משדל; הדוגמה מלמדת." ~ [[ז'וזף ז'ובר]] * "ה[[רעב]] הוא ענן הגורם לגשם של ידע ושל כושר ביטוי. השובע הוא ענן אחר הגורם לגשם של בערות ושל גסות." ~ [[אפלטון]] * "הייתי מלמד ילדים [[מוזיקה]], פיזיקה ו[[פילוסופיה]], אבל הדבר החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות המוזיקה טמונות המפתחות לכל סוגי הלמידה." ~ [[אפלטון]] * "ניתן ללמוד הרבה מן ה[[טיפשות|טיפשים]] בתנאי שנלמד מהם משהו על אודות עצמנו." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "אי אפשר ללמוד אלא מתוך שעשוע... הסקרנות ותאוות הדעת אינן מתקיימות אלא במי שלִבו מלא [[אושר]]. הידיעות שמלעיטים בהן את האדם בעל־כרחו מטמטמות את מוחו ומשתקות את תבונתו. כדי שתתעכל הדעת יש לבלוע אותה בשקיקה." ~ מתוך "פשעו של סילבסטר בונאר" מאת [[אנטול פרנס]] * "אפשר להביא צעיר לאוניברסיטה, אך אי אפשר להכריח אותו לחשוב." ~ א. הובארד * "מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה, על פי רוב לא היה לי עניין בדברים שאילצו אותי ללמוד,פרט למקרים יוצאים מן הכלל." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "רק כשסיימתי את חוק לימודי במערכת החינוך ויצאתי אל החיים, התחלתי להתעניין בלימודים. הבנתי שכאשר אני שוקד על תחום שבו יש לי עניין, בקצב המתאים לי ובדרך המועדפת עלי, אני מצליח להקנות לעצמי ידע וטכניקה בדרך היעילה ביותר." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "הרביתי, הה, שקוד על [[פילוסופיה]], :על משפטנות ותורת [[רפואה]], :וגם, חבל ! על תיאולוגיה, :שָקוד ולָמוד בנפש צמאה. :והריני עומד, אוויל מסכן, :וחכם אני כמלפני כן; :שֵם לי מגיסטר, אף דוקטור לי שֵם, :וזה שָנִים עשר אשר סחור סחור :ולמעלה ולמטה, פנים ואחור, :אמשוך תלמידַי, רמייה אוליכם- :ואראה כי דעת, מאום לא נוּכל!" ~ [[גתה]], פאוסט * "למידה המכוונת לרמות התפתחות שכבר הושגו אינה יעילה מבחינת ההתפתחות הכללית של הילד. היא אינה מכוונת לשלב חדש של תהליך התפתחותי, אלא נגררת אחרי תהליך זה. ההבחנה של טווח ההתפתחות הקרובה מאפשרת להציע ניסוח חדש, דהיינו, 'הלמידה הטובה' היחידה היא זו המקדימה את ההתפתחות." ~[[W:לב ויגוצקי|לב ויגוצקי]] * "השיעורים שלומדים תלמידים בינם לבין עצמם בחצר בית הספר מועילים להם פי כמה מכל מה שיאמרו להם אי פעם בכיתה." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הוא שוקד להוכיח כי אינו מאבד את זמנו לריק וכי הוא מרוויח את שכרו ביושר. הוא מספק ל[[ילדות|ילד]] ידע שקל להציגו לראווה ואפשר להראותו בכל עת שעולה הרצון. לא חשוב בכלל אם החומר שהוא מלמד את הילד יהיה מועיל, ובלבד שייראה על נקלה. הוא עורם, בלא בחירה, בלא אבחנה, תילי תילים של הבלים על זכרונו. כשבאים לבחון את הילד מוטל עליו לפרוס את סחורתו, הוא מציגה לראווה, בכל שבעי רצון; אחר כך הוא מקפל את אמתחתו והולך לדרכו." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הבה נהפוך את תחושותינו למושגים אך בל נדלג בבת אחת מן העצמים המוחשיים אל העצמים הרוחניים...בפעולותיו הראשונות של השכל על החושים להדריכו תמיד. שום ספר בלעדי העולם, שום מידע בלעדי העובדות. ילד הקורא בספר אינו חושב, הוא קורא ותו לא. הוא אינו רוכש ידע, הוא לומד מילים." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. * "אל תמיר לעולם את הדבר בסימנו אלא אם כן נבצר ממך להראותו מפני שהסימן מרתק את תשומת ליבו של הילד ומשכיח ממנו את הדבר המסומן." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. ==מקורות יהודיים== * "איזהוא חכם, הלומד מכל אדם." ~ [[s:אבות פרק ד משנה א|מסכת אבות ד' א']] * "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה." ~ [[s:אבות פרק ב משנה ד|מסכת אבות ב' ד']] * "מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ו[[S:דברים ה כז|אתה פה עמד עמדי]] ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד" ~ [[S: מגילה כא א|מסכת מגילה, דף כ"א עמוד א']] * "תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה" ~[[S:חולין כד א|חולין כד א]] * "אין [[אדם]] לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" ~ [[s:עבודה זרה יט א|עבודה זרה יט א]] * "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" ~ [[s:גיטין מג א|גיטין מג א]] * "ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם מראשם עד סופם כסדר." ~ [[נחמן מברסלב]] *"אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ללמוד כלל ואינו יודע כלל, וכן להיפך אני יכול להראות להקטנים שקרובים לה' יתברך ולתורה." ~ [[נחמן מברסלב]] * "אמר רבי חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן" ~ [[תלמוד בבלי]], מסכת תענית דף ז' ע"א * "אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה; לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה" ~ [[רמב"ם]], הלכות תלמוד תורה פרק ג ==ראו גם== * [[חינוך]] * [[הוראה]] [[קטגוריה:חינוך]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה קוגניטיבית]] tjw2aedshuwm6qmvara3erefdmdqgoi 241579 241578 2026-10-29T14:37:10Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 241579 wikitext text/x-wiki [[קובץ:U.S. Marine Corps Master Sgt. Linda Junjak, standing, a liaison officer with Marine Corps Forces Central Command, distributes lesson guides to 11th grade students at the Birdik Village School in Birdik 130314-F-KZ210-001.jpg|ממוזער|200 פיקסלים]] '''[[W:למידה|למידה]]''' היא שם כולל לאירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. ==מאפייני הלימוד== * "ללמוד משמעו להתמצא." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "מוטב ללמוד מאוחר מאשר לעולם לא." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "רק הנבער מדעת בז להשכלה." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "יש רק דבר אחד טוב והוא [[ידע]] ורק דבר אחד רע והוא בורות." ~ [[אפלטון]] * "כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים: הם זקוקים לגיזום על ידי לימודים." ~ [[פרנסיס בייקון]] * "הבערות היא השורש והגזע של הרשע." ~ [[אפלטון]] * "למדו בעצמכם; אל נא תחכו עד שהחיים ילמדו אתכם." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "אוי לתלמיד שאינו עולה על רבו." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "גאונות ללא חינוך היא כמו [[זהב]] המצוי במכרה." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "לא זו בלבד שעלינו לרכוש [[חוכמה]] אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו]] * "לעתים קרובות לימוד וחקר ה[[אמת]] גורמים לנו להיווכח בבערותנו." ~ [[מאדאם דה סבלה]] * "אנו לומדים לא למען ה[[חיים]] אלא בשביל חדר הלימודים." ~ [[סנקה]] * "אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "הלימוד הוא עינוי לעצלן." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הלימוד קיים לא על מנת להאיר [[נפש]] שאין בה אור כלל." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין זה אלא כי באמצעות לימודינו אישרנו ואימתנו את בערותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש [[מידות טובות]] אינם משביעים את רצוני." ~ [[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס]] * "סמוראי שאל פעם את הזן מאסטר האקווין לאן הוא ילך אחרי שימות. האקווין ענה 'איך אני אמור לדעת?' :'איך אתה יודע? אתה זן מאסטר!' קרא הסמוראי. 'כן, אבל לא אחד מת', השיב האקווין." ~ מונדו [[w:זן בודהיזם|זני]] * "בשער זה לא יכנסו בורים בגיאומטריה" ~ נרשם מעל שערי האקדמיה של [[אפלטון]] * "אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים." ~ [[אפלטון]] * "צריך ללמוד לציית כדי לדעת לפקד." ~ [[סולון]] * "לא ניתן ללמד סרטן ללכת ישר." ~ [[אריסטופאנס]] * "אין מלמדים קופים זקנים לעשות העוויות פנים." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "טוב יותר ללמוד את האנשים מאשר את ה[[ספר]]ים." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]] * "אני מוכן תמיד ללמוד, אך אינני אוהב תמיד את מי שרוצה ללמד." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אנו מעניקים השכלה גרועה לקורא בעוד שאנו גורמים לו לפהק." ~ [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]] * "בית הספר הוא המתחרה האמיתי של הכנסייה." ~ [[ארנסט רנאן]] * "פרופסורים נוצרו בעבור בני אדם שלא יבינו דבר בעצמם." ~ [[פול לאוטו]] ==דרכי הלימוד== * "דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק." ~ [[אפלטון]] * "אנו לומדים מעט מן ה[[ניצחון]] והרבה מן ה[[כישלון]]." ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]] * "הטובה שבדרכים כדי ללמוד, היא לפתור בעיות." ~ [[ארתור קסטלר]] * "צורת הלמידה הבסיסית היא סיוע למישהו שבאמת יודע מה הוא עושה." ~ כריסטופר אלכסנדר * "ללמוד מתמטיקה מספר לימוד או לומדה זה כמו ללמוד שפה מקריאת ספרי תחביר ושינון אוצר מלים!" ~ ג'ויס קורטק פטרול * "השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת." ~ טום בראון * "חווית למידה היא מאחד הדברים האלה שאומרים, 'אתה יודע מה עשית כרגע? אל תעשה את זה.'" ~ [[דאגלס אדאמס]] * "בני אדם, שכמעט מיוחדים בזה שיש להם את היכולת ללמוד מ[[ניסיון]] של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט שלהם לעשות כך." ~ [[דאגלס אדאמס]] * "על האדם ללמוד לצעוד לפני שילמד [[ריקוד|לרקוד]]." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "כאשר אני לומד אינני מחפש אלא ידע הגורם לי להכיר את עצמי, ומלמד אותי איך לנהל את חיי ואת מותי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ה[[דיבור]] משדל; הדוגמה מלמדת." ~ [[ז'וזף ז'ובר]] * "ה[[רעב]] הוא ענן הגורם לגשם של ידע ושל כושר ביטוי. השובע הוא ענן אחר הגורם לגשם של בערות ושל גסות." ~ [[אפלטון]] * "הייתי מלמד ילדים [[מוזיקה]], פיזיקה ו[[פילוסופיה]], אבל הדבר החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות המוזיקה טמונות המפתחות לכל סוגי הלמידה." ~ [[אפלטון]] * "ניתן ללמוד הרבה מן ה[[טיפשות|טיפשים]] בתנאי שנלמד מהם משהו על אודות עצמנו." ~ [[מלקולם דה שאזאל]] * "אי אפשר ללמוד אלא מתוך שעשוע... הסקרנות ותאוות הדעת אינן מתקיימות אלא במי שלִבו מלא [[אושר]]. הידיעות שמלעיטים בהן את האדם בעל־כרחו מטמטמות את מוחו ומשתקות את תבונתו. כדי שתתעכל הדעת יש לבלוע אותה בשקיקה." ~ מתוך "פשעו של סילבסטר בונאר" מאת [[אנטול פרנס]] * "אפשר להביא צעיר לאוניברסיטה, אך אי אפשר להכריח אותו לחשוב." ~ א. הובארד * "מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה, על פי רוב לא היה לי עניין בדברים שאילצו אותי ללמוד,פרט למקרים יוצאים מן הכלל." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "רק כשסיימתי את חוק לימודי במערכת החינוך ויצאתי אל החיים, התחלתי להתעניין בלימודים. הבנתי שכאשר אני שוקד על תחום שבו יש לי עניין, בקצב המתאים לי ובדרך המועדפת עלי, אני מצליח להקנות לעצמי ידע וטכניקה בדרך היעילה ביותר." ~ [[הרוקי מורקמי]] * "הרביתי, הה, שקוד על [[פילוסופיה]], :על משפטנות ותורת [[רפואה]], :וגם, חבל ! על תיאולוגיה, :שָקוד ולָמוד בנפש צמאה. :והריני עומד, אוויל מסכן, :וחכם אני כמלפני כן; :שֵם לי מגיסטר, אף דוקטור לי שֵם, :וזה שָנִים עשר אשר סחור סחור :ולמעלה ולמטה, פנים ואחור, :אמשוך תלמידַי, רמייה אוליכם- :ואראה כי דעת, מאום לא נוּכל!" ~ [[גתה]], פאוסט * "למידה המכוונת לרמות התפתחות שכבר הושגו אינה יעילה מבחינת ההתפתחות הכללית של הילד. היא אינה מכוונת לשלב חדש של תהליך התפתחותי, אלא נגררת אחרי תהליך זה. ההבחנה של טווח ההתפתחות הקרובה מאפשרת להציע ניסוח חדש, דהיינו, 'הלמידה הטובה' היחידה היא זו המקדימה את ההתפתחות." ~[[W:לב ויגוצקי|לב ויגוצקי]] * "השיעורים שלומדים תלמידים בינם לבין עצמם בחצר בית הספר מועילים להם פי כמה מכל מה שיאמרו להם אי פעם בכיתה." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הוא שוקד להוכיח כי אינו מאבד את זמנו לריק וכי הוא מרוויח את שכרו ביושר. הוא מספק ל[[ילדות|ילד]] ידע שקל להציגו לראווה ואפשר להראותו בכל עת שעולה הרצון. לא חשוב בכלל אם החומר שהוא מלמד את הילד יהיה מועיל, ובלבד שייראה על נקלה. הוא עורם, בלא בחירה, בלא אבחנה, תילי תילים של הבלים על זכרונו. כשבאים לבחון את הילד מוטל עליו לפרוס את סחורתו, הוא מציגה לראווה, בכל שבעי רצון; אחר כך הוא מקפל את אמתחתו והולך לדרכו." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ב'. * "הבה נהפוך את תחושותינו למושגים אך בל נדלג בבת אחת מן העצמים המוחשיים אל העצמים הרוחניים...בפעולותיו הראשונות של השכל על החושים להדריכו תמיד. שום ספר בלעדי העולם, שום מידע בלעדי העובדות. ילד הקורא בספר אינו חושב, הוא קורא ותו לא. הוא אינו רוכש ידע, הוא לומד מילים." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. * "אל תמיר לעולם את הדבר בסימנו אלא אם כן נבצר ממך להראותו מפני שהסימן מרתק את תשומת ליבו של הילד ומשכיח ממנו את הדבר המסומן." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ג'. ==מקורות יהודיים== * "איזהוא חכם, הלומד מכל אדם." ~ [[s:אבות פרק ד משנה א|מסכת אבות ד' א']] * "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה." ~ [[s:אבות פרק ב משנה ד|מסכת אבות ב' ד']] * "מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר ו[[S:דברים ה כז|אתה פה עמד עמדי]] ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד" ~ [[S: מגילה כא א|מסכת מגילה, דף כ"א עמוד א']] * "תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים שוב אינו רואה" ~[[S:חולין כד א|חולין כד א]] * "אין [[אדם]] לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" ~ [[s:עבודה זרה יט א|עבודה זרה יט א]] * "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" ~ [[s:גיטין מג א|גיטין מג א]] * "ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם מראשם עד סופם כסדר." ~ [[נחמן מברסלב]] *"אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ללמוד כלל ואינו יודע כלל, וכן להיפך אני יכול להראות להקטנים שקרובים לה' יתברך ולתורה." ~ [[נחמן מברסלב]] * "אמר רבי חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן" ~ [[תלמוד בבלי]], מסכת תענית דף ז' ע"א * "אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה; לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה." ~ [[רמב"ם]], הלכות תלמוד תורה פרק ג ==ראו גם== * [[חינוך]] * [[הוראה]] [[קטגוריה:חינוך]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה קוגניטיבית]] o3yom58p0qn8ci0x4bax4vdzoe242uw סייד קשוע 0 5189 241586 156057 2026-10-30T09:14:07Z Liadmalone 3794 ויהי בוקר 241586 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות."{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] gjlk8j4o0jyx9pg8njcs0vgucoomyq9 241587 241586 2026-10-30T09:33:55Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ עוזי, מכוניות חוסמות את הכביש 241587 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] de8y4nvvktj7h3o1rplod7fjajt3l2w 241588 241587 2026-10-30T09:43:28Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ קלקלה 241588 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] teed0026ftye83cqtyrp7umd2pg8iz5 241589 241588 2026-10-30T09:49:51Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ כלות מהגדה 241589 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] p36oqtc77rv7dfef4vialabjn8lig07 241590 241589 2026-10-30T09:55:47Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ חתונה עם אישה שנייה מהגדה 241590 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד האיסלאם'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] 16ibw80lkqe09qs7s0uafsxja4hr4fo 241591 241590 2026-10-30T10:05:45Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ פרוטקשן, חטיפה ואונס 241591 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד האיסלאם'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] 5sixvechbij01vcemwsdd6i6hrmt6pa 241592 241591 2026-10-30T10:10:14Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ מורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי 241592 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד האיסלאם'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] f9zbkd0bl5bs0c9ha7lgeawyhx2iphp 241593 241592 2026-10-30T10:24:59Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ "אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה" 241593 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד האיסלאם'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} * "אני... לפעמים מתעצבן על אשתי שמטילה עלי עוד ועוד משימות שדורשות ממני להגיע למרכז הכפר... הייתי רוצה שהיא תבצע את המטלות הללו במקומי, אבל אני יודע שהדבר לא מקובל כלל. עובדה שאף פעם לא נתקלתי באישה בחנויות שבמרכז, וגם אם היו נשים, על-פי רוב הן היו מלוות בבני זוגן או בגבר אחר מהמשפחה. אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה. זה בלתי אפשרי".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 59.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] mppj5ywaxdofhe0s21aurym5zfxgido 241594 241593 2026-10-30T10:30:12Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ "גנבי מכוניות שנוהגים להשוויץ בשללם" 241594 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד האיסלאם'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} * "אני... לפעמים מתעצבן על אשתי שמטילה עלי עוד ועוד משימות שדורשות ממני להגיע למרכז הכפר... הייתי רוצה שהיא תבצע את המטלות הללו במקומי, אבל אני יודע שהדבר לא מקובל כלל. עובדה שאף פעם לא נתקלתי באישה בחנויות שבמרכז, וגם אם היו נשים, על-פי רוב הן היו מלוות בבני זוגן או בגבר אחר מהמשפחה. אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה. זה בלתי אפשרי".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 59.}} * "מדי פעם עוברת מכונית, בולמת לפני פסי ההאטה המאולתרים של התושבים, שנועדו להרגיע נהגים צעירים ומשולחי רסן וגנבי מכוניות שנוהגים להשוויץ בשללם באמצעות חרקות ומהירות גבוהה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 62.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] bd8qfd8imkrghwkim4ultdmllirsfgb 241595 241594 2026-10-30T10:35:06Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ הוציאו את כל הסטודנטים הערבים מחדריהם 241595 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== ===כללי=== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ===ויהי בוקר (2004)=== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד האיסלאם'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} * "אני... לפעמים מתעצבן על אשתי שמטילה עלי עוד ועוד משימות שדורשות ממני להגיע למרכז הכפר... הייתי רוצה שהיא תבצע את המטלות הללו במקומי, אבל אני יודע שהדבר לא מקובל כלל. עובדה שאף פעם לא נתקלתי באישה בחנויות שבמרכז, וגם אם היו נשים, על-פי רוב הן היו מלוות בבני זוגן או בגבר אחר מהמשפחה. אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה. זה בלתי אפשרי".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 59.}} * "מדי פעם עוברת מכונית, בולמת לפני פסי ההאטה המאולתרים של התושבים, שנועדו להרגיע נהגים צעירים ומשולחי רסן וגנבי מכוניות שנוהגים להשוויץ בשללם באמצעות חרקות ומהירות גבוהה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 62.}} * "באמצע הלילה קציני הביטחון של האוניברסיטה נכנסו למעונות מלווים בשוטרי משמר הגבול והוציאו את כל הסטודנטים הערבים מחדריהם, והובילו אותם איש-איש אל ביתו".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 64.}} ===עקוב אחר שינויים (2017)=== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] rt9n2tr4vp94vzi4vkmkwh3133hnjmj 241596 241595 2026-10-30T10:35:54Z קליאו 9676 עריכה 241596 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ==ויהי בוקר (2004)== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון בתל אביב ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים בקוראן, להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד ה[[איסלאם]]'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} * "אני... לפעמים מתעצבן על אשתי שמטילה עלי עוד ועוד משימות שדורשות ממני להגיע למרכז הכפר... הייתי רוצה שהיא תבצע את המטלות הללו במקומי, אבל אני יודע שהדבר לא מקובל כלל. עובדה שאף פעם לא נתקלתי ב[[אישה]] בחנויות שבמרכז, וגם אם היו נשים, על-פי רוב הן היו מלוות בבני זוגן או ב[[גבר]] אחר מהמשפחה. אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה. זה בלתי אפשרי".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 59.}} * "מדי פעם עוברת מכונית, בולמת לפני פסי ההאטה המאולתרים של התושבים, שנועדו להרגיע נהגים צעירים ומשולחי רסן וגנבי מכוניות שנוהגים להשוויץ בשללם באמצעות חרקות ומהירות גבוהה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 62.}} * "באמצע הלילה קציני הביטחון של האוניברסיטה נכנסו למעונות מלווים בשוטרי משמר הגבול והוציאו את כל הסטודנטים הערבים מחדריהם, והובילו אותם איש-איש אל ביתו".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 64.}} ==עקוב אחר שינויים (2017)== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] k3ke2kamm8fdneyidvzxgmi01x4ifmc 241597 241596 2026-10-30T10:37:15Z קליאו 9676 /* ויהי בוקר (2004) */ 241597 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ==ויהי בוקר (2004)== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון ב[[תל אביב]] ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים ב[[קוראן]], להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד ה[[איסלאם]]'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} * "אני... לפעמים מתעצבן על אשתי שמטילה עלי עוד ועוד משימות שדורשות ממני להגיע למרכז הכפר... הייתי רוצה שהיא תבצע את המטלות הללו במקומי, אבל אני יודע שהדבר לא מקובל כלל. עובדה שאף פעם לא נתקלתי ב[[אישה]] בחנויות שבמרכז, וגם אם היו נשים, על-פי רוב הן היו מלוות בבני זוגן או ב[[גבר]] אחר מהמשפחה. אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה. זה בלתי אפשרי".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 59.}} * "מדי פעם עוברת מכונית, בולמת לפני פסי ההאטה המאולתרים של התושבים, שנועדו להרגיע נהגים צעירים ומשולחי רסן וגנבי מכוניות שנוהגים להשוויץ בשללם באמצעות חרקות ומהירות גבוהה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 62.}} * "באמצע הלילה קציני הביטחון של האוניברסיטה נכנסו למעונות מלווים בשוטרי משמר הגבול והוציאו את כל הסטודנטים הערבים מחדריהם, והובילו אותם איש-איש אל ביתו".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 64.}} ==עקוב אחר שינויים (2017)== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] 0x98rwhzqh12q2vj1s7yy20fkbwjy49 241598 241597 2026-10-30T10:40:46Z קליאו 9676 /* ויהי בוקר (2004) */ 241598 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ==ויהי בוקר (2004)== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון ב[[תל אביב]] ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים ב[[קוראן]], להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד ה[[אסלאם|איסלאם]]'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} * "אני... לפעמים מתעצבן על אשתי שמטילה עלי עוד ועוד משימות שדורשות ממני להגיע למרכז הכפר... הייתי רוצה שהיא תבצע את המטלות הללו במקומי, אבל אני יודע שהדבר לא מקובל כלל. עובדה שאף פעם לא נתקלתי ב[[אישה]] בחנויות שבמרכז, וגם אם היו נשים, על-פי רוב הן היו מלוות בבני זוגן או ב[[גבר]] אחר מהמשפחה. אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה. זה בלתי אפשרי".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 59.}} * "מדי פעם עוברת מכונית, בולמת לפני פסי ההאטה המאולתרים של התושבים, שנועדו להרגיע נהגים צעירים ומשולחי רסן וגנבי מכוניות שנוהגים להשוויץ בשללם באמצעות חרקות ומהירות גבוהה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 62.}} * "באמצע הלילה קציני הביטחון של האוניברסיטה נכנסו למעונות מלווים בשוטרי משמר הגבול והוציאו את כל הסטודנטים הערבים מחדריהם, והובילו אותם איש-איש אל ביתו".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 64.}} ==עקוב אחר שינויים (2017)== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] limgrp1a5wcrfw6hr6tm13p7ems07jp 241599 241598 2026-10-30T10:42:27Z Liadmalone 3794 /* ויהי בוקר (2004) */ "אין לי בעיה שיתפוצצו איפה שהם רוצים" 241599 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Potsdam-9 (15757509164).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:טירה (עיר)|טירה]], מקום הולדתו של סייד קשוע]] '''[[w:סייד קשוע|סייד קשוע]]''' (בערבית: '''سيد قشوع''', נולד בשנת 1975) הוא סופר ועיתונאי ערבי־ישראלי המתגורר ב[[ארצות הברית]] וכותב בשפה העברית. ==מתוך ספריו== * "הוא העדיף לישון לבד." * "הבעתה של הברמנית לא שידרה מצוקה." * "החשיבות שבהתעוררות עם סיומו של גל שינה." * "ידע לשמור על [[ספר]]יו והם תמיד נראו במצב חדש." ==ויהי בוקר (2004)== * "זו השעה שבה תלמידי בית-הספר התיכון מסיימים את לימודיהם. כך היה נהוג גם בשנים שבהן הייתי אני תלמיד בכפר, רק שאז הגיעו מרבית הצעירים שחפצו לבחור כלות, להרשים בחורות, או סתם לצפות בבנות בשעה האפשרית היחידה, ברגל ולא במכוניות. אני זוכר עשרות צעירים מחכים בפתח בית-הספר... אני זוכר היטב את הבוז שרחשתי בזמני לאותם צעירים, שחלקם אף נהגו להגיע לבית-הספר מצוידים במצלמות וצילמו בלי בושה את הנערות שמצאו חן בעיניהם. צילמו אותן כדי לקבל את אישורן של האמהות לפני שייגשו ויבקשו את ידה של נערה... שערי חטיבת הביניים היו עמוסים יותר מבקרים, ואירוסין לנערה צעירה במיוחד נחשבו להישג נעלה יותר. בכיתה ט' היו מחצית הבנות בכיתה מאורסות, ולולא החוק הישראלי, שאסר להינשא לפני גיל שבע-עשרה והגדיר תלמידות אלה כקטינות, ודאי גם היו מתחתנות לפני הלימודים בבית-הספר התיכון. הבנות הצנועות אמורות ללכת ישר, לא להגיב גם אם צופרים להן חזק... אלה שמסובבות את ראשן הן מופקרות, אלה שמחייכות כשהן מסובבות את ראשן נחשבות לאבודות, כמעט זונות".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 19.}} * "אתמול כמה בחורים שאני מכיר חזרו בטח שיכורים מאיזה מועדון ב[[תל אביב]] ועשו ליד הבית שלנו כמה סיבובים... פתאום אחד מהם שלף עוזי וירה כמה צרורות. כנראה שהוא היה שמח".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31|'''ויהי בוקר''', עמ' 31.}} * "אתה נוסע בכביש צר, בא מולך רכב ואין מקום לשניכם, אתה חוזר מיד אחורה... הוא צריך לחזור רק שני מטר ואתה מאה. תמיד תחזור, למה זה יכול להיגמר ביריות... שתי מכוניות חוסמות את הכביש כי הנהגים מדברים אחד עם השני... תחכה בשקט, אוי ואבוי אם תצפור, חכה שיגמרו את השיחה... ייקח להם שעה. תמתין בשקט, וכשייתנו לך לעבור תחייך ותגיד תודה".{{הערה|שם=ויהי בוקר 31}} * "יש בלי סוף ערוצים כאלה, שכל היום קוראים בהם קוראן... הם מדגישים את הק' כשהם מדברים, קוראים לזה "קלקלה"... צריכים להדגיש את האות ק' כשקוראים ב[[קוראן]], להוציא אותה ישר מהגרון כאילו אתה הולך להקיא קקקקק".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 33.}} * "דודתי הבכורה מספרת על עוד בחור שהיא מכירה ש'הביא כלה מהגדה'. הן... מזכירות רשימה ארוכה של גברים בגיל העמידה ש'הביאו נשים מהגדה'. 'צעירה בת שמונה-עשרה... חמודה, מתוקה, לבנה כמו מלאך, לא כמו המפלצת שהיתה אצלו והלכה ותפחה כל הזמן'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37|'''ויהי בוקר''', עמ' 37.}} * "חתונה עם אישה שנייה מהגדה הופכת לנורמה בכפר. עובדת היותה מהגדה מאפשרת להפר את החוק הישראלי, שמונע ריבוי נשים. 'זה רק בגלל שהם לא רוצים שהערבים יתרבו', קובעת דודתי הבכורה, 'זה נגד ה[[אסלאם|איסלאם]]'."{{הערה|שם=ויהיה בוקר 37}} * "אשתי מכירה את תושבי הכפר הרבה יותר ממני... היא אינה מופתעת מהסיפורים המזעזעים... ורק אני יושב שם ולא מאמין שדברים כאלה קורים סביבי. הדודות שלי ממשיכות ומספרות על תופעת חטיפת הילדים בצאתם מבית-הספר תמורת כופר, על כך שיורים באנשים... בבית-קפה... לפני שבוע בחור עם אופנוע עצר בפתח בית, נכנס עם הקסדה לראשו ועם אקדח בידו וירה באחד התושבים... על ילדים קטנים שנאנסו... על מלווים בריבית שמעסיקים בריונים שלא מהססים לירות במי שמפגר בתשלומים, על צבא שלם של עבריינים הגובים דמי חסות מבעלי העסקים ואונסים את הנשים של מי שמסרבים להם, או מורידים אותם מרכביהם באמצע הכפר ומחרימים להם אותם לאור יום".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 38.}} * "אתה עדיין חושב שהמורים מרביצים לתלמידים? אתה לא מבין שהיום זה להפך, שמורים מפחדים מתלמידים גם ביסודי? שהיו כבר כמה מורים שנדקרו?... אתה שואל ילדים בבית-הספר מה הם רוצים להיות כשהיו גדולים... חצי כיתה עונים שהיו רוצים להיות חברי כנופיה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 39.}} * "אני... לפעמים מתעצבן על אשתי שמטילה עלי עוד ועוד משימות שדורשות ממני להגיע למרכז הכפר... הייתי רוצה שהיא תבצע את המטלות הללו במקומי, אבל אני יודע שהדבר לא מקובל כלל. עובדה שאף פעם לא נתקלתי ב[[אישה]] בחנויות שבמרכז, וגם אם היו נשים, על-פי רוב הן היו מלוות בבני זוגן או ב[[גבר]] אחר מהמשפחה. אישה ערבייה לעולם לא תלך לקנות חומוס או פלאפל לבדה. זה בלתי אפשרי".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 59.}} * "מדי פעם עוברת מכונית, בולמת לפני פסי ההאטה המאולתרים של התושבים, שנועדו להרגיע נהגים צעירים ומשולחי רסן וגנבי מכוניות שנוהגים להשוויץ בשללם באמצעות חרקות ומהירות גבוהה".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 62.}} * "באמצע הלילה קציני הביטחון של האוניברסיטה נכנסו למעונות מלווים בשוטרי משמר הגבול והוציאו את כל הסטודנטים הערבים מחדריהם, והובילו אותם איש-איש אל ביתו".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 64.}} * "'אז מה, איזה מחבל רציני מסתובב בכפר?'... לקוח אחד אומר בזעם, 'תתבייש לך שאתה קורא להם מחבלים, תגיד איסתשהדי, תגיד פידאי. לאן הגענו, גם אנחנו קוראים להם מחבלים?' פקידה עם משקפיים מלבניים וחליפה שחורה רשמית... אומרת, 'אין לי בעיה שיתפוצצו איפה שהם רוצים, אבל למה הם מתחבאים אצלנו?'".{{הערה|'''ויהי בוקר''', עמ' 66.}} ==עקוב אחר שינויים (2017)== {{דף מורחב|עקוב אחר שינויים}} * "לאנשים עם מבטא יש הבעה אחרת שקשה לנסחה במילים." * "לפעמים אני מודאג מהאופן שבו אני נקרא על ידי האחרים." ==מדבריו== * "היה מפגש עם שפה אחרת, קודים אחרים של התנהגות, לבוש אחר, אני מתאר לעצמי שזה היה קשה לכולם." * "עד כמה התגעגעתי ל[[עיר]], על הפקקים, מצוקת החניה, הזרות, העליבות, הקשיחות והאנונימיות שלה." * "אני שונא לדבר מול קהל. אני שונא לדבר בכלל. למרות שאני אחד האנשים היותר פטפטנים שאני מכיר." * "כשמגדלים אותך על החרדות מהזרות מאוד קשה להתנתק מהן, זה הופך להיות מהפחדים היותר קמאיים שיש לך." * "הכלכלה והתעשייה של התרבות מוכתבות על ידי מוסדות מסחריים שמכוונים לפי תפיסתם לממוצע פוליטי כלשהי, התפיסה היא שאסור לעצבן את הצופים." * "בארץ בכל מקום שהלכתי ידעתי שהקיום והעתיד שלי ושל הילדים שלי בסכנה. זה מכתיב את סדר היום שלך, איפה תגור ומתי לפתוח את הפה בערבית בקניון. להסתתר ולהיות מושפל ומפוחד ומאויים היה חלק מחיי היומיום, אז אין אופציה אחרת מלבד הזעם." ==נאמר עליו== * "פותח בפני כולנו את [[לב|לבו]], חושף את פגיעותו, ועושה זאת תמיד ב[[הומור]] ובשנינות." ~ [[W:עופרה עופר|עופרה עופר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:קשוע, סייד}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה: סופרים עבריים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] [[קטגוריה:ערבים ישראלים]] l2z18lmh1gy6exd4igoh151a13b9bgp קופה ראשית 0 20382 241566 240699 2026-10-29T12:26:55Z מפתח-רשימה 8545 /* שירה שטיינבוך (נועה קולר) */ 241566 wikitext text/x-wiki [[קובץ:KUPA.jpeg|שמאל|310 פיקסלים]] [[קובץ:מתוך קופה ראשית.jpg|ממוזער|310 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "קופה ראשית"]] '''[[W:קופה ראשית|קופה ראשית]]''' היא סדרה קומית בטלוויזיה על עובדים בסופרמרקט ששודרה לראשונה בפברואר 2018. ==שירה שטיינבוך ([[נועה קולר]])== [[קובץ:נועה קולר-שירה שטיינבוך.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] * ״סטופ, כיבוי, אישור!״ * ״גאייז (guys)!״ * "סנטר, אמנון, סנטר!" * "אני שולחת יד ארוכה אל העתיד ומביאה אותו הנה." * "קוקו וקוקו" ~ מעידה על עצמה שהיתה מבולבלת מול הכתב שראה אותה מחבקת את דייזי בטעות * ״הולד יור הורסס.״ * "'''סנ'''־טר!" ~ כשמנסה להרגיע * "שיהיה לך/לכולם/לכם שפע של יום." * "שאפו/שאפו ענק." * "הה! סה!" * "חייך את המשמרת!" * "שיהיה לכם שפע בכיפא." * "אני קונדסית!" ~ כשהשתמשה בשיטת "שתילת החרטוטים" של כוכבה כדי להיפטר מכוכבה * "ואני כל הזמן אומרת לעצמי: שירה, תנשמי עמוק, תנשמי עמוק. תזכרי, הם לא... הם לא כמונו. הם גדלו בסביבה מאוד מאוד ברברית. חלקם נולדו ב[[באר שבע]]; יש פה אנשים מרמלה." ==כוכבה שביט ([[קרן מור]])== * "אני אומרת לך." * "מה זה ענייננו?" * "חוסר ידע זה כוח" * "שהחיינו והסיענו והורידנו פה" * "חברים זה בא והולך... [[כסף]] זה לכל החיים!" * "בוא, בוא אני אשחרר אותך למסיבת העגבניות שלך." * "פצלוחה." ~ כינויה לשירה * "להפסיק לעשן זה קל, זה כל אחד יכול, אבל להחזיר מישהו לעשן - זאת הגדולה האמיתית." * "תן לי לישון על זה איזה שנ"צ או שתיים ואני אחזור אליך." ~ תשובתה להצעה לעבור ל"אושר לוי", הסופר המתחרה * "ראית פעם משהו שכולל את המילה 'ניקיון' שייצא ממנו משהו טוב? גם אם זה היה קזינו ניקיון לא הייתי באה." ~ מסבירה את היעדרותה מערב הניקיון הקרוב * "כן יקום וכן יהיה!" ~ על אמנון טיטינסקי שאמר "לא יקום ולא יהיה" * "גם סקסית וגם עקצת ממנה 400 שקל? עאלק לא הבת שלי היא אומרת." ~ על בתה סיטל * "אני אומרת לך 'חפירות על פתיתים' ואתה אומר לי 'הוא יהרוג אותה'?" ~ לניסים * "לפעמים כשאת מקבלת סטירה, הפנס בעין מאיר לך את הדרך." * "וואי וואי וואי… איזה ארכיטקטורה, איזה קולטורה, לראות את קרואטיה ולמות." ~ מספרת על חופשתה בקרואטיה * "אסתי מבאסתי" ~ כינויה לאסתי * "גם את ארומה לא בנו ביום אחד." *"שירה מגיעה עם מטפה לכיבוי כיף שלה." *"מבאוסה." ~ על שירה * "את ה ש ק י ו ת הוא רוצה להחזיר!!" על אמנון טיטינסקי * "לא לריצפה!!! לריצפה." * ״happy bad hair day to you” ~ שרה לשירה ליום ההולדת * "אנטולי! נעליים! חדשות, אייר!!" ~ תגובתה לאנטולי שהגיע עם נעליים חדשות לסופר * "זה מים מתחת לווישר" * "הפוסל במומו פופו" * "עבד כי אם לא" * "בת אלף ממותות" * "ככה? אין בעיה!" * "אני ואתה גמרנו." * "אבן כי אם לא." *"את עגמת לי את הנפש!" *(לשירה) "אני פונה אלייך כאישה אל...(חושבת רגע) אני פונה אלייך." * "גוד מורנינג נבלות" * "כמו שסבא שלי אמר: מי שגנב בשישי אוכל בשבת" * "בפלות גנובים ימתקו." * "בגד גוף מרומז מלשון ראמזי." * "בשביל הבפלות האלה חזרתי לסופר." * "המרצדס!!!" * "חתולה סקסית." * "גם את ארומה לא בנו ביום אחד." * "הרוח נושבת קרירה, נוסיף עוד קיסם למדורה, אמנון טיטינסקי הרע" * "אתה יודע מה חז"ל אמרו? מי שלא ידע שמחה לאיד לא ידע שמחה מימיו" * "הנה, תראה, סקר צביעות רצון" * "מאז אני בהנהלה מה שנקרא. עושה קקה בגבוה." * "צריך לשמור כסף שחור ליום לבן." ==ראמזי עבד ראמזי ([[W:אמיר שורוש|אמיר שורוש]])== [[קובץ:Ramzi09042024.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] * "בוס גדול (בוסגה)." ~ שירה מנהלת הסניף * "יום בנעימים." * "זה מנטו! " * "זה החארבו דארבו של החארבו דארבים! " * "מבצעים כאסח כאסח." * "על הפתיתים ועל השומשום." ~ פרפרזה ל"על החיים ועל המוות" * "פרה פרה או כמו שהטבעונים אומרים טופו טופו." * "אנחנו לא בשוק פה. אנחנו בסופר, שזה כמו שוק אבל עם מזגן." * "בכל הכבוד." * "למען הסר ספק." * "נוף עוצר נשימה." ~ על מחלקת מוצרי החלב * "זה כולו – ראבי." ~ על קולורבי ועל שמו (ראמזי) * "ואם החטא שלי הוא רצון לסייע לזולת אז אומר זאת כאן בגאווה, אני חוטא." * "זה כמו בסרט הזה, צעצוע של סיפור שלוש, הראשון." * "כולו שוצף וקוצף, בריכה של קצף נהייתה שם!" ~ ראמזי נבהל מהכעס של פראנקו - עונה 3 * "לא ינום ולא ישן שומר יששכר." * "איזה אסונאז'!" * "דייזי נו גו הום" * "ניסיטולי, גם ניסים וגם טולי" ראמזי מתקשה לבחור מי הקצב הכי חתיכי בסופר * "נפלתי שדוד לתרמיותייך." * ״ברק, ריכוך וחיזוק השורשים.״ ~ על תכונות מרכך בייבי בלו * ״לא את אדומים ליד המלונים.. את הירוקים ליד המלונים, דייזי.״ ~ מכוון את דייזי בוידאו בזמן שהוא בחופש. * "זה הגנים של אבא יותר דומיננטיים." ~ כשהוא חולה ונאמר לו שהוא לא נראה טוב * "החטיפים דיברו אלי." ==ניסים שמעוני ([[W:יניב סוויסה|יניב סוויסה]])== * ״תופס נומה.״ * "האמנונים מתרבים." * "אהלן אהלן!" * "אמצע אוגוסט, גברת. הבן אדם בא ממולדובה, הוא לא ישרוד מעל 25 מעלות. את רוצה שהוא יתקלקל? תריחי אותו, הוא כבר מתחיל להירקב." ~ ניסים דואג לאנטולי בחום הישראלי * "משורר כותב את כל השיר, פזמונאי רק את הפזמון, בגלל זה קוראים לו פזמונאי. לבתים של השיר הוא מביא פועלים שחורים שיעשו את זה, למה אין לו כוח להתעסק עם זה." * "סבתא כנעם באה לי בחלום." * "תרתיח את זה במים קרים" - לאנטולי * "באור שאני נושם." * "חרא נדבק לספינה אומר הפלגנו." * "העיניים צורבות מרוב יופי, כל כרע חוויאר ברדאם" * "רק לא לזרוק את העצמות , יש הגרלה בסוף החודש" - ניסים ללקוח * "השתנקנת" (הכוונה לשנקין), המראיין בסדרה * "אינעל ז'דבובובובובוק." ==אנטולי קירילנקו ([[W:דניאל סטיופין|דניאל סטיופין]])== * "עזה." ~ הצעתו של אנטולי להגדרה בתשבץ: חיה מעלה גרה - 3 אותיות * "NK - נטו כירעיים. חזה - כירעיים, מוח - כירעיים. כירעיים - כירעיים." ~ המצאה שלו ושל ניסים - עוף שעשוי רק מכרעיים * "טאק ניסים, רגוע!" * "מה אתה חושב אני דיביל?" * "לוליינית בכיינית." * "תירוצים בשירותים." * "שה שה ביצה קשה." * "זה לא אתיקה!" * "זה בר קמצא, יפונומייט!" * "סקרלט יוהנסן בדרך אליך, תן לה ארבע כרעיים, אחד בלבול מוח" ~ אנטולי מכין את ניסים לקראת שוני סטרטינר * "בו-בום!" * "מאשה זה דב פתיבר מאמין הכל. זה שכל בחופשה, זה אבנית במקום מוח" ~ ברגעי הערכה למאשה אשתו * "זה חוצפנות, זה." * "ככבה צדקת! אסתי אכל שש לפפון!" * "אסתי צדקת! מיקרו לחימום קל עד בינוני בלבד!" *"אהלן אהלן ניסים!" * "נתנו אצבע, הם רוצים את כל הכיף- כיף." * "זה שהוא בן זוג שלה לא אומר שהוא לא סוחר סמים אפשר גם וגם." * "אני לא יכול קור, לא יכול! אני מולדבי קקמייקה. ניסים! ... כי כשאני בא לארץ כולם אומרים לי: זה רוסי, זה אף פעם לא קר לו, זה הולך בגופייה בשלג, זה שותה וודקה עם דובים. מנגן בבלייקה, אני לא רוצה מאכזב אף אחד, ניסים! עשו אותי הסללה, יפונומייט!" * "מאשה חודש תשע צריך לקנות טיטולים מוצצות!" * "Stalin" (ככה אמא של מאשה מזוהה בטלפון סלולרי שלו) * "תדה רבה, שבת שלום" ~ כשהוא רוצה להיפטר מלקוח * "זה חממוח בלי מוח" - שיבוש של המושג חמום-מוח * "זה זמני! לבנתיים!" ==אביחי גרציאן ([[W:יגאל עדיקא|יגאל עדיקא]])== * "את חירבנת לי בשירותים?!" ~ אביחי * ״אחלה טייץ׳ ״ ~ אביחי * "ריקי!" ~ אביחי (לשירה) ==אמנון טיטינסקי ([[W:דב נבון|דב נבון]])== * "חינם מרגש אותי." * "אלוהים נתן לי לראות את ארץ ההנחה המובטחת ואסר עליי להיכנס." * "לא מזהה? מה זה, גופה?" ~ לאחר שנאמר לו כי המחשב לא מזהה את הכרטיס שלו * "אני אתקשר לאמא ואני אגיד לה שיש מישהו מקסים שפגשתי בסופר שעשה לי טובה עם הלבן!" * "זה מוזר לרקוד עם אישה שהיא לא אימא שלך..." ~ תגובתו להודעה של אימו כי לא תבוא איתו הפעם לחוג ריקודים סלוניים במתנ"ס * "זאת הפרה בוטה של זכויות אדם וחירותו, זה מה שזה!" ~ על ניסים ואנטולי שלא נותנים לו להיכנס לשירותים * "תפוחי אדמה יש שתי אופציות: או אלה מהשק, יפים, חתיכים, אחרי מקלחת, או אלה מהפזורה." * "בלי נוצות הפעם, זה לא אירוויזיון." ~ אמנון מבקש כרעיים * "טיטינסקים לא משלמים על חנייה!" * "אתה לוקח לי את הכליה שלי לטיול סביב העולם ומשאיר אותי עם מחירי השחיטה האלה." * "השלפוחית שלי אינה הפקר." ~ אמנון כאשר לא נתנו לו להיכנס לשירותי העובדים * "טיטינסקים לא קונים בעונה!" * "אל תגיד לי גגנגן! אל תגיד לי גגנגן! אני לא רוצה לשמוע את המילה הזאת! גגנגן מציף אותי, זה לא עושה לי טוב!" * "וילות אתם בונים עלינו!" ==דמויות משנה== * "צ'יבוטרו. מרדכי צ'יבוטרו. שלוש פעמים אלוף ישראל ב[[אגרוף|בוקס]]!" ~ מרדכי צ'יבוטרו, מאבטח * "גועל נפש!" ~ גברת יצחקי * "תבואו! נבוא, נבוא..." ~ שוני סטרטינר * "שנייה רגע, פצקל׳ה, אני כבר איתך, פשוט עושים לי פה עניינים בסופר." ~ שוני סטרטינר * "אין בעיה, נגה ניר נאמן שוב תשמח לשמוע ממני שוב השבוע". ~ שוני סטרטינר * "אני נמצאת עכשיו בשפע יששכר סניף יבנה" ~ סרטוני שיימינג של שוני סטרטינר * "חייבת לסגור, יש לי פה איזה חוסר עניין" ~ אמא של אמנון טיטינסקי בטלפון * " 'שקר החיסונים הגדול', 'העולם עגול? תחשבו שוב', 'להיות עני-גזירת גורל או עצלנות גרידא?', 'מי באמת התחיל? כל האמת על אלימות נגד רופאים.' ~ שמות הספרים של שוני סטרטינר * "הלוואי שכולם היו סבלניים כמו האנשים מהעדה שלך." ~ שוני סטרטינר לאסתי, בת העדה האתיופית * "נתן פרנקו לא שילם על נשנושון בסופר מ-2006." ~ נתן פרנקו * "ראמזי הוא בוסקטס. אתה יודע מי זה בוסקטס? שחקן מברצלונה. אחלה שחקן, משקיע, נותן ת׳תחת - אבל זה לא מסי. נתן פרנקו זה הליאו מסי של הלאכול חינם." ~ נתן פרנקו * "אה שירלי גוזל של דולפין", "אה שירלי, שכבה של מרנג" ~ פרנקו עונה לטלפון מאשתו * "חד משמע, בשמאלית של מסי." ~ נעמי נשבעת * "שפע יששכר, המחיר זול, הלקוח יקר." * "שפע יששכר, החלב מר הלקוח נפטר." ~ פראפרזה של אורן קושתאי, מנהל אושר לוי, הסופר המתחרה * "אם תשמעי לצ'יבוטרו, השמיים הם הגבול." ~ מרדכי צ'יבוטרו * "טוב שוער" ~ פרנקו * "יש לנו רק כדור אחד" ~ דליה אביטל גינוסר * "התרנגולת" ~ כינויה של שוני סטרטינר על ידי כולם * "לא נותרה לי ברירה אלא לנהוג בבגרות. (— שמה זה אומר?) — להגיד אותו לאמא". — סוהא עבד־ראמזי, אחותו של ראמזי עבד־ראמזי, בתגובה לסירובו לקבל את בן־זוגה החדש. ==דיאלוגים== * '''כוכבה''': "מה, גם לך יש ספק שאני אגיע לגן עדן?" :'''במאי''': "לא אמרתי דבר כזה." :'''כוכבה''': "אבל שתקת דבר כזה." (פרק 'יום האהבה') ==נאמר עליה== * " 'שפע יששכר', כמו כל סופר בארץ, הוא קיבוץ גלויות וכור היתוך, ובה בעת עובדיו הם קבוצה מלוכדת שיודעת לעשות חיים. קבוצה שמקבלת גם את מי שיש לו אופי בעייתי ויודעת ערך ה[[ידידות|חברות]] מהו." ~ מאיה פולק * "כל אחת מהדמויות, מהראשיות ועד המשניות ביותר, כתובה בצורה שנונה, מדויקת ומבריקה." ~ איתי גל [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות]] 3dyd5o2m606qf5qy1kwr37ovtrkfw6l דגל 0 25226 241571 211491 2026-10-29T14:16:33Z קליאו 9676 241571 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flags (7568010044).jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דגל |נושא=דגל}} * "הנף את דגל העתיד." ~ [[אדם אסניק]] * "לא נפנוף דגלים, לא מצלתיים, לא רעש הידד, שאון אווילי." ~ [[דוד שמעוני]] * "דגלים מהווים סיסמאות אופטיות; הִמנונים לאומיים מהווים סיסמאות מוזיקליות." ~ [[ארתור קסטלר]], "נערות הליווי" * "בכל דגל יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את האידאולוגיה ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ~ [[דב בן-מאיר]] * "דבר אחד שדגלים לימדו אותי הוא ללכת לאן שהרוח לוקחת אותך. כל עוד אתה נשאר מעוגן בחוזקה למוט קשיח." ~ מתוך: [[המפץ הגדול (סדרת טלוויזיה)]] * "הדגל דהה כל־כך שנהיה לבן כולו. כמו דגל של כניעה." ~ [[יהושע קנז]], "[[דירה עם כניסה בחצר]]" * "לא ידעתי כיצד אוכל, לאור ההיסטוריה האישית שלי ושל משפחתי, לעמוד על אדמת [[גרמניה]] ולהצדיע לדגל הגרמני במהלך ניגון ההמנון הגרמני." ~ [[יוסי פלד]] * "1,500 דולר לנפש למען הביקור הקולקטיבי ב[[פולין]], בליווי שומרי ראש ושומרי כשרות, רבנים וקצינים לובשי מדים והרבה דגלים, זו הפגנה מיותרת." ~ [[שולמית אלוני]] * "אסור ל[[יהודים]] להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך." ~ [[חוקי נירנברג]] [[קטגוריה:דגלים|*]] [[קטגוריה:מדע המדינה]] cf6sney6zltmnzb2r3hj85iar4ciiw9 241572 241571 2026-10-29T14:19:12Z קליאו 9676 241572 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flags (7568010044).jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דגל |נושא=דגל}} * "הנף את דגל העתיד." ~ [[אדם אסניק]] * "כל דגל מסמל משהו מיוחד ושונה, וכל דגל – על מחנהו ובמקומו, כי כל דגל אומר משהו." ~ [[דוד בן גוריון]] * "בכל דגל יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את האידאולוגיה ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ~ [[דב בן-מאיר]] * "דגלים מהווים סיסמאות אופטיות; הִמנונים לאומיים מהווים סיסמאות מוזיקליות." ~ [[ארתור קסטלר]], "נערות הליווי" * "דבר אחד שדגלים לימדו אותי הוא ללכת לאן שהרוח לוקחת אותך. כל עוד אתה נשאר מעוגן בחוזקה למוט קשיח." ~ מתוך: [[המפץ הגדול (סדרת טלוויזיה)]] * "לא נפנוף דגלים, לא מצלתיים, לא רעש הידד, שאון אווילי." ~ [[דוד שמעוני]] * "הדגל דהה כל־כך שנהיה לבן כולו. כמו דגל של כניעה." ~ [[יהושע קנז]], "[[דירה עם כניסה בחצר]]" * "לא ידעתי כיצד אוכל, לאור ההיסטוריה האישית שלי ושל משפחתי, לעמוד על אדמת [[גרמניה]] ולהצדיע לדגל הגרמני במהלך ניגון ההמנון הגרמני." ~ [[יוסי פלד]] * "1,500 דולר לנפש למען הביקור הקולקטיבי ב[[פולין]], בליווי שומרי ראש ושומרי כשרות, רבנים וקצינים לובשי מדים והרבה דגלים, זו הפגנה מיותרת." ~ [[שולמית אלוני]] * "אסור ל[[יהודים]] להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך." ~ [[חוקי נירנברג]] [[קטגוריה:דגלים|*]] [[קטגוריה:מדע המדינה]] 8qisb7ry5hrsrwi5h04mf4ur4f12tbj 241573 241572 2026-10-29T14:22:19Z קליאו 9676 241573 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Drapeaux.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דגל |נושא=דגל}} * "הנף את דגל העתיד." ~ [[אדם אסניק]] * "כל דגל מסמל משהו מיוחד ושונה, וכל דגל – על מחנהו ובמקומו, כי כל דגל אומר משהו." ~ [[דוד בן גוריון]] * "בכל דגל יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את האידאולוגיה ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ~ [[דב בן-מאיר]] * "דגלים מהווים סיסמאות אופטיות; הִמנונים לאומיים מהווים סיסמאות מוזיקליות." ~ [[ארתור קסטלר]], "נערות הליווי" * "דבר אחד שדגלים לימדו אותי הוא ללכת לאן שהרוח לוקחת אותך. כל עוד אתה נשאר מעוגן בחוזקה למוט קשיח." ~ מתוך: [[המפץ הגדול (סדרת טלוויזיה)]] * "לא נפנוף דגלים, לא מצלתיים, לא רעש הידד, שאון אווילי." ~ [[דוד שמעוני]] * "הדגל דהה כל־כך שנהיה לבן כולו. כמו דגל של כניעה." ~ [[יהושע קנז]], "[[דירה עם כניסה בחצר]]" * "לא ידעתי כיצד אוכל, לאור ההיסטוריה האישית שלי ושל משפחתי, לעמוד על אדמת [[גרמניה]] ולהצדיע לדגל הגרמני במהלך ניגון ההמנון הגרמני." ~ [[יוסי פלד]] * "אסור ל[[יהודים]] להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך." ~ [[חוקי נירנברג]] * "כשם שביום העצמאות אנו רואים דגלי חטיבות רבות, המופיעים תחת דגל כללי אחד, דגל הלאום, כך צריכים כל הסופרים המופיעים עם דגליהם, שיהא דגל אחד מאחד את כולם." ~ [[ישאל כהן (סופר) [[קטגוריה:דגלים|*]] [[קטגוריה:מדע המדינה]] 4ksvy6kjc3lxv1pl7z40mohzs0d8erc 241574 241573 2026-10-29T14:23:46Z קליאו 9676 241574 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Drapeaux.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דגל |נושא=דגל}} * "הנף את דגל העתיד." ~ [[אדם אסניק]] * "כל דגל מסמל משהו מיוחד ושונה, וכל דגל – על מחנהו ובמקומו, כי כל דגל אומר משהו." ~ [[דוד בן גוריון]] * "בכל דגל יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את האידאולוגיה ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ~ [[דב בן-מאיר]] * "דגלים מהווים סיסמאות אופטיות; הִמנונים לאומיים מהווים סיסמאות מוזיקליות." ~ [[ארתור קסטלר]], "נערות הליווי" * "דבר אחד שדגלים לימדו אותי הוא ללכת לאן שהרוח לוקחת אותך. כל עוד אתה נשאר מעוגן בחוזקה למוט קשיח." ~ מתוך: [[המפץ הגדול (סדרת טלוויזיה)]] * "לא נפנוף דגלים, לא מצלתיים, לא רעש הידד, שאון אווילי." ~ [[דוד שמעוני]] * "הדגל דהה כל־כך שנהיה לבן כולו. כמו דגל של כניעה." ~ [[יהושע קנז]], "[[דירה עם כניסה בחצר]]" * "לא ידעתי כיצד אוכל, לאור ההיסטוריה האישית שלי ושל משפחתי, לעמוד על אדמת [[גרמניה]] ולהצדיע לדגל הגרמני במהלך ניגון ההמנון הגרמני." ~ [[יוסי פלד]] * "אסור ל[[יהודים]] להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך." ~ [[חוקי נירנברג]] * "כשם שביום העצמאות אנו רואים דגלי חטיבות רבות, המופיעים תחת דגל כללי אחד, דגל הלאום, כך צריכים כל ה[[סופר]]ים המופיעים עם דגליהם, שיהא דגל אחד מאחד את כולם." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] [[קטגוריה:דגלים|*]] [[קטגוריה:מדע המדינה]] 3nfzyaf8q58atw3yjub1yo61s4ldki0 גלוס (איפור) 0 27481 241583 241563 2026-10-29T19:14:18Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[ליפ גלוס]] לשם [[גלוס (איפור)]]: התאמה לוויקיפדיה 241563 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Vibrand Pink Lip Gloss - Στιλβωτικό χειλιών.JPG|ממוזער|210px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלוס (איפור)|נושא=ליפ גלוס}} * "כדי ליצור מראה עיניים לא שגרתי אני לוקחת עם כרית האצבע או עם מברשת, מעט ליפ גלוס בגוון שקוף, ורדרד או חום ומורחת כצללית על העין. זה מעניק מראה מבריק וסקסי, ובעיקר לא שגרתי, שנשאר לאורך זמן." ~ [[W:ג'יזל סילבר|ג'יזל סילבר]] * "[[אירופה]] יותר בקטע של [[ליפסטיק]], ופה הגלוס חזק יותר. מבחינת צבעים – הישראליות מעודכנות, אם כי הן פחות אוהבות צבעוניות חזקה." ~ [[שלי גפני]] * "אף פעם לא תמצאו אצלי ליפ גלוס. זה כל כך וולגרי." ~ [[W:אווה מנדז|אווה מנדז]] * "האהבה שלי לליפ גלוס מגיעה מאמא שלי, שתמיד שמה זאת – ומצפייה ב'[[w:המלאכיות של צ'רלי|המלאכיות של צ'רלי]]'." ~ [[W:שאנה מואקלר|שאנה מואקלר]] * "אני שותה הרבה [[מים]] ואני אף פעם לא יוצאת מהבית בלי לשים [[קרם לחות]] וליפ גלוס." ~ [[W:פיית' היל|פיית' היל]] [[קטגוריה:קוסמטיקה]] l04tlibphmw1yvxsilrqcbcovwfz65g 241585 241583 2026-10-29T19:14:54Z דולב 835 בהתאם להעברה 241585 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Vibrand Pink Lip Gloss - Στιλβωτικό χειλιών.JPG|ממוזער|210px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלוס (איפור)}} * "כדי ליצור מראה עיניים לא שגרתי אני לוקחת עם כרית האצבע או עם מברשת, מעט ליפ גלוס בגוון שקוף, ורדרד או חום ומורחת כצללית על העין. זה מעניק מראה מבריק וסקסי, ובעיקר לא שגרתי, שנשאר לאורך זמן." ~ [[W:ג'יזל סילבר|ג'יזל סילבר]] * "[[אירופה]] יותר בקטע של [[ליפסטיק]], ופה הגלוס חזק יותר. מבחינת צבעים – הישראליות מעודכנות, אם כי הן פחות אוהבות צבעוניות חזקה." ~ [[שלי גפני]] * "אף פעם לא תמצאו אצלי ליפ גלוס. זה כל כך וולגרי." ~ [[W:אווה מנדז|אווה מנדז]] * "האהבה שלי לליפ גלוס מגיעה מאמא שלי, שתמיד שמה זאת – ומצפייה ב'[[w:המלאכיות של צ'רלי|המלאכיות של צ'רלי]]'." ~ [[W:שאנה מואקלר|שאנה מואקלר]] * "אני שותה הרבה [[מים]] ואני אף פעם לא יוצאת מהבית בלי לשים [[קרם לחות]] וליפ גלוס." ~ [[W:פיית' היל|פיית' היל]] [[קטגוריה:קוסמטיקה]] niz2ofg237dfy6y4wo4845r3xlsoff3 דב בן-מאיר 0 30303 241567 2026-10-29T14:06:32Z קליאו 9676 דף חדש 241567 wikitext text/x-wiki '''[[W:דב בן-מאיר|דב בן-מאיר]]''' היה חבר כנסת מטעם . ==אמרותיו== * "תמיד חיפשתי עשייה ולא דיבורים. זה שאף פעם לא הייתי יס מן של מישהו, בסופו של דבר לא היה לטובתי." * "בכל דגל יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את האידיאולוגיה ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ==משבר בחברה הישראלית (1973)== * "בכל מקום שהיהודי תוקע בו את יתד אוהלו, קמה ומתרקמת ישות יהודית מחודשת." * "הגשמת כל אידיאה פוליטית או חברתית בהכרח קשורה במשבר של מעבר והסתגלות." * "בחינוך שלנו מרובה החסר בנושאים כגון: החינוך לחלוציות ולעזרה הדדית, החינוך לזהות יהודית ולקשר עם היהדות ועם העם היהודי בעולם כגורם חינוכי ראשון במעלה, החינוך לרעיונות של עבודה, שווינות, עירנות אזרחית ופעילות חברתית." {{מיון רגיל:בן-מאיר, דב}} [[קטגוריה: חברי הכנסת]] 9nq9pyymkrzc1w3w0at75fl21yln1u5 241568 241567 2026-10-29T14:08:58Z קליאו 9676 241568 wikitext text/x-wiki '''[[W:דב בן-מאיר|דב בן-מאיר]]''' (11 באוגוסט 1927 – 21 במרץ 2020) היה חבר כנסת מטעם [[המערך]]. ==אמרותיו== * "תמיד חיפשתי עשייה ולא דיבורים. זה שאף פעם לא הייתי יס מן של מישהו, בסופו של דבר לא היה לטובתי." * "בכל דגל יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את האידיאולוגיה ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ==משבר בחברה הישראלית (1973)== * "בכל מקום שהיהודי תוקע בו את יתד אוהלו, קמה ומתרקמת ישות יהודית מחודשת." * "הגשמת כל אידיאה פוליטית או חברתית בהכרח קשורה במשבר של מעבר והסתגלות." * "ב[[חינוך]] שלנו מרובה החסר בנושאים כגון: החינוך לחלוציות ולעזרה הדדית, החינוך לזהות יהודית ולקשר עם היהדות ועם העם היהודי בעולם כגורם חינוכי ראשון במעלה, החינוך לרעיונות של עבודה, שווינות, עירנות אזרחית ופעילות חברתית." {{מיון רגיל:בן-מאיר, דב}} [[קטגוריה: חברי הכנסת]] 7qzx4h52u3paginqtyq5zv8v0a1paug 241569 241568 2026-10-29T14:10:37Z קליאו 9676 241569 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DovBenMeir.png|ממוזער|218 פיקסלים|דב-בן מאיר, 2016]] '''[[W:דב בן-מאיר|דב בן-מאיר]]''' (11 באוגוסט 1927 – 21 במרץ 2020) היה חבר כנסת מטעם [[המערך]]. ==אמרותיו== * "תמיד חיפשתי עשייה ולא דיבורים. זה שאף פעם לא הייתי יס מן של מישהו, בסופו של דבר לא היה לטובתי." * "בכל דגל יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את האידיאולוגיה ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ==משבר בחברה הישראלית (1973)== * "בכל מקום שהיהודי תוקע בו את יתד אוהלו, קמה ומתרקמת ישות יהודית מחודשת." * "הגשמת כל אידיאה פוליטית או חברתית בהכרח קשורה במשבר של מעבר והסתגלות." * "ב[[חינוך]] שלנו מרובה החסר בנושאים כגון: החינוך לחלוציות ולעזרה הדדית, החינוך לזהות יהודית ולקשר עם היהדות ועם העם היהודי בעולם כגורם חינוכי ראשון במעלה, החינוך לרעיונות של עבודה, שווינות, עירנות אזרחית ופעילות חברתית." {{מיון רגיל:בן-מאיר, דב}} [[קטגוריה: חברי הכנסת]] p53d61adfwzbuhgxbos4zu4qc4ti4o7 241570 241569 2026-10-29T14:12:08Z קליאו 9676 241570 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DovBenMeir.png|ממוזער|196 פיקסלים|דב-בן מאיר, 2016]] '''[[W:דב בן-מאיר|דב בן-מאיר]]''' (11 באוגוסט 1927 – 21 במרץ 2020) היה פוליטיקאי [[ישראלי]], חבר כנסת מטעם [[המערך]]. ==אמרותיו== * "תמיד חיפשתי עשייה ולא דיבורים. זה שאף פעם לא הייתי יס מן של מישהו, בסופו של דבר לא היה לטובתי." * "בכל [[דגל]] יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את ה[[אידאולוגיה]] ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ==משבר בחברה הישראלית (1973)== * "בכל מקום שהיהודי תוקע בו את יתד אוהלו, קמה ומתרקמת ישות יהודית מחודשת." * "הגשמת כל אידיאה פוליטית או חברתית בהכרח קשורה במשבר של מעבר והסתגלות." * "ב[[חינוך]] שלנו מרובה החסר בנושאים כגון: החינוך לחלוציות ולעזרה הדדית, החינוך לזהות יהודית ולקשר עם היהדות ועם העם היהודי בעולם כגורם חינוכי ראשון במעלה, החינוך לרעיונות של עבודה, שווינות, עירנות אזרחית ופעילות חברתית." {{מיון רגיל:בן-מאיר, דב}} [[קטגוריה: חברי הכנסת]] 2xp7f9g1nacdmp533qgh14jw6e50ij5 241600 241570 2026-10-30T11:19:16Z דולב 835 הגהה 241600 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DovBenMeir.png|ממוזער|196 פיקסלים|דב בן-מאיר, 2016]] '''[[W:דב בן-מאיר|דב בן-מאיר]]''' (11 באוגוסט 1927 – 21 במרץ 2020) היה [[פוליטיקאי]] [[ישראלי]], [[חבר הכנסת]] מטעם [[המערך]]. ==אמרותיו== * "תמיד חיפשתי [[עשייה]] ולא דיבורים. זה שאף פעם לא הייתי יס מן של מישהו, בסופו של דבר לא היה לטובתי." * "בכל [[דגל]] יש שני רכיבים. זה כולל את הבד, המתנוסס למעלה ומייצג את ה[[אידאולוגיה]] ואת המטרות, ואת המקל, שבאמצעותו אפשר להגשים אותן." ==משבר בחברה הישראלית (1973)== * "בכל מקום שהיהודי תוקע בו את יתד אוהלו, קמה ומתרקמת ישות יהודית מחודשת." * "הגשמת כל אידיאה פוליטית או חברתית בהכרח קשורה במשבר של מעבר והסתגלות." * "ב[[חינוך]] שלנו מרובה החסר בנושאים כגון: החינוך לחלוציות ולעזרה הדדית, החינוך לזהות יהודית ולקשר עם היהדות ועם העם היהודי בעולם כגורם חינוכי ראשון במעלה, החינוך לרעיונות של עבודה, שוויונות, עירנות אזרחית ופעילות חברתית." {{מיון רגיל:בן-מאיר, דב}} [[קטגוריה:חברי הכנסת]] fl0p6xmh8ude66alazwa66qnfan2e8a יצירת מופת 0 30304 241580 2026-10-29T15:44:40Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=יצירת מופת}} * "יצירת מופת מצביעה על יכולתה של הנפש." ~ [[מוריס בארס]] * "יצירת המופת הגדולה והמפוארת שלנו, היא לדעת איך לנהל את חיינו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "יצירת מופת ספרותית היא תמיד מילון לא מסודר." ~ [[ז'אן קוקטו]] * "אין כל יצירת מופת שהושגה..." 241580 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יצירת מופת}} * "יצירת מופת מצביעה על יכולתה של הנפש." ~ [[מוריס בארס]] * "יצירת המופת הגדולה והמפוארת שלנו, היא לדעת איך לנהל את חיינו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "יצירת מופת ספרותית היא תמיד מילון לא מסודר." ~ [[ז'אן קוקטו]] * "אין כל יצירת מופת שהושגה ללא שקידה." ~ [[אנדרה ז'יד]] * "כאשר אהבה ומיומנות עובדים יחד התוצאה היא יצירת מופת." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "הטבע הוא יצירת מופת אמנותית, ואלוהים הוא האמן היחיד." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "יצירות מופת אינן אלא תמיד אושר ניסיוני." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "לחדור כבחלום לנפשה של נערה זו אמנות. לצאת משם זו יצירת מופת." ~ [[סרן קירקגור]], [[או-או]] * "ספר לעולם איננו יצירת מופת; הוא הופך להיות כזה." ~ [[אדמון דה גונקור]] וז'יל דה גונקור * "טופס ההרשמה שלו היה יצירת מופת של עמימות." ~ [[W:דניאל סילבה|דניאל סילבה]], '[[העריק]]' * "יצירות מופת אינן נכתבות; הן נעשות כאלה." ~ [[אלסנדרו בריקו]], "נפשו של הגל ופרות ויסקונסין" * "יצירת המופת היחידה היא לחיות." ~ [[ז'ילבר ססברון]], "יומן" * "כמו ציור שמן ישן, צבעה של יצירת מופת מתעמעמת." ~ [[איין ראנד]], [[מרד הנפילים]] js8c4rdrtyj9y38640q28dqfajikrlr 241581 241580 2026-10-29T16:04:51Z קליאו 9676 עריכה 241581 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יצירת מופת}} * "יצירת מופת מצביעה על יכולתה של ה[[נפש]]." ~ [[מוריס בארס]] * "יצירת המופת הגדולה והמפוארת שלנו, היא לדעת איך לנהל את חיינו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "יצירת מופת ספרותית היא תמיד מילון לא מסודר." ~ [[ז'אן קוקטו]] * "אין כל יצירת מופת שהושגה ללא שקידה." ~ [[אנדרה ז'יד]] * "כאשר [[אהבה]] ומיומנות עובדים יחד התוצאה היא יצירת מופת." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "הטבע הוא יצירת מופת אמנותית, ואלוהים הוא האמן היחיד." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "יצירות מופת אינן אלא תמיד אושר ניסיוני." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "לחדור כבחלום לנפשה של נערה זו אמנות. לצאת משם זו יצירת מופת." ~ [[סרן קירקגור]], [[או-או]] * "ספר לעולם איננו יצירת מופת; הוא הופך להיות כזה." ~ [[אדמון דה גונקור]] וז'יל דה גונקור * "טופס ההרשמה שלו היה יצירת מופת של עמימות." ~ [[W:דניאל סילבה|דניאל סילבה]], '[[העריק]]' * "יצירות מופת אינן נכתבות; הן נעשות כאלה." ~ [[אלסנדרו בריקו]], "נפשו של הגל ופרות ויסקונסין" * "יצירת המופת היחידה היא לחיות." ~ [[ז'ילבר ססברון]], "יומן" * "כמו ציור שמן ישן, צבעה של יצירת מופת מתעמעמת." ~ [[איין ראנד]], [[מרד הנפילים]] [[קטגוריה:אמנות]] 8uozv38jkb8es3pmpfef2ufx94xx5gd 241582 241581 2026-10-29T16:08:21Z קליאו 9676 241582 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יצירת מופת}} * "יצירת מופת מצביעה על יכולתה של ה[[נפש]]." ~ [[מוריס בארס]] * "יצירת המופת הגדולה והמפוארת שלנו, היא לדעת איך לנהל את חיינו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "יצירת מופת ספרותית היא תמיד מילון לא מסודר." ~ [[ז'אן קוקטו]] * "אין כל יצירת מופת שהושגה ללא שקידה." ~ [[אנדרה ז'יד]] * "כאשר [[אהבה]] ומיומנות עובדים יחד התוצאה היא יצירת מופת." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "הטבע הוא יצירת מופת אמנותית, ואלוהים הוא האמן היחיד." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "יצירות מופת אינן אלא תמיד אושר ניסיוני." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "לחדור כבחלום לנפשה של נערה זו אמנות. לצאת משם זו יצירת מופת." ~ [[סרן קירקגור]], '[[או-או]]' * "יצירת המופת היחידה היא לחיות." ~ [[ז'ילבר ססברון]], "יומן" * "[[ספר]] לעולם איננו יצירת מופת; הוא הופך להיות כזה." ~ [[אדמון דה גונקור]] וז'יל דה גונקור * "טופס ההרשמה שלו היה יצירת מופת של עמימות." ~ [[W:דניאל סילבה|דניאל סילבה]], '[[העריק]]' * "יצירות מופת אינן נכתבות; הן נעשות כאלה." ~ [[אלסנדרו בריקו]], "נפשו של הגל ופרות ויסקונסין" * "כמו ציור שמן ישן, צבעה של יצירת מופת מתעמעמת." ~ [[איין ראנד]], [[מרד הנפילים]] [[קטגוריה:אמנות]] khcszcauvqv684trr9dncdknbqprt34 241601 241582 2026-10-30T11:30:37Z דולב 835 הגהה 241601 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יצירת מופת}} * "יצירת מופת מצביעה על יכולתה של ה[[נפש]]." ~ [[מוריס בארס]] * "יצירת המופת הגדולה והמפוארת שלנו, היא לדעת איך לנהל את חיינו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "יצירת מופת ספרותית היא תמיד [[מילון]] לא מסודר." ~ [[ז'אן קוקטו]] * "אין כל יצירת מופת שהושגה ללא שקידה." ~ [[אנדרה ז'יד]] * "כאשר [[אהבה]] ו[[מיומנות]] עובדים יחד התוצאה היא יצירת מופת." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "ה[[טבע]] הוא יצירת מופת אמנותית, ו[[אלוהים]] הוא האמן היחיד." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "יצירות מופת אינן אלא תמיד אושר ניסיוני." ~ [[ז'ורז' סאנד]], "פרנסואה העזובי" * "לחדור כבחלום לנפשה של נערה זו אמנות. לצאת משם זו יצירת מופת." ~ [[סרן קירקגור]], '[[או-או]]' * "יצירת המופת היחידה היא לחיות." ~ [[ז'ילבר ססברון]], "יומן" * "[[ספר]] לעולם איננו יצירת מופת; הוא הופך להיות כזה." ~ [[אדמון דה גונקור]] וז'יל דה גונקור * "טופס ההרשמה שלו היה יצירת מופת של עמימות." ~ [[W:דניאל סילבה|דניאל סילבה]], '[[העריק]]' * "יצירות מופת אינן נכתבות; הן נעשות כאלה." ~ [[אלסנדרו בריקו]], "נפשו של הגל ופרות ויסקונסין" * "כמו ציור שמן ישן, צבעה של יצירת מופת מתעמעמת." ~ [[איין ראנד]], "[[מרד הנפילים]]" [[קטגוריה:אמנות]] 8t61ykyq71mmviia14aa53uprsz87df ליפ גלוס 0 30305 241584 2026-10-29T19:14:18Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[ליפ גלוס]] לשם [[גלוס (איפור)]]: התאמה לוויקיפדיה 241584 wikitext text/x-wiki #הפניה [[גלוס (איפור)]] 6991sw9b2i9mm2jn9b5vlzy2t0vce8f