ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.3 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2782 241733 241682 2026-11-03T17:23:47Z קאצק 10668 /* אמרות ללא מקור מוסמך */ הרחבה 241733 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|יש להתאים את אופן כתיבת הציטוטים למקובל במיזם}} רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]''' ([[W: ה'תקמ"ז| ה'תקמ"ז]] - כ"ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי"ט| ה'תרי"ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''"דער קוצקער רבי"'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. ==כללי== * "לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד" ['''השי"ת לא יהיה בך זר'''']. (רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], 'רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות י) * "פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל" ('שיח שרפי קודש' חלק ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו". ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שי ;'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר:'"קאלטע דורות הייסע מקוואות, הייסע דורות קאלטע מקוואות" "'''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]] חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''", ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א-עמוד שלט מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שנט). ==אהבת ישראל== * "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם חס ושלום, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם".('ליקוטים חדשים' דף יח ע"א ; 'לקוטי מגדים' דף לו ע"א) * הרבי מגוסטנין אמר: "הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי" ('מרום הרי"ם',' בכי הרי"ם', דף ג ע"א) ==אמונה== * "אמר על צדיקים שהיו בזמנו, הם אומרים שרואים הם בסוכה את האושפיזין איך האב אמונה, אמונה איז קלארער וויא ראיה" [לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שטו) * "שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז, ג), ליג אין דער ערד אין פאשע דיך מיט אמונה" [גם כשהנך שוכן בארץ תרעה ותזון עצמך על ידי אמונה]. (שיח שרפי קודש' חלק א' אות שמב) * "גם חושך לא יחשיך ממך (תהלים קלט, יב), אז מ'ווייסט אז ס'איז ממך [כאשר יודעים שהחושך הוא ממך] ממילא נעשה מחושך אור ולא יחשיך". (רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, 'ארץ צבי', פרשת בחוקותי תרפ"ג) ==אמת== * "חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), חותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת". (רבי משה האגרמאן [[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא דף ב ע"א; 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות שכט) * "שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך) * "'''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה '''" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכט) * "קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], 'אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ' עמוד מח ההערה קכה) * "נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום" ( אליעזר צבי ציגלמן, 'בית צדיק', דף כב ע"א) * "ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות מג מפי האבני נזר. ראה אמת ואמונה מהדורת תשפ"א בהרחבה) * " ולא תונו איש את עמיתו". עמיתו מלשון אמת, שמרמה את עצמו, את האמת שלו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד קב, מפי האדמו"ר הבית ישראל מגור) ==חסידות== * "איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה ב) לתוך זולתו לא להציץ ג) לא להתכוון את עצמו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכו) * בנוסח אחר: א) "לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים ג) להשתחרר מנגיעות אישיות" (רבי מרדכי מיירנץ, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שטז) * "חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות". ( רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף', עמוד כה אות ה) * אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר ה[[W:תהלים|תהלים]]. אמר לו הרבי מקאצק, "אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות לו) * "יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב). ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שמה) ==חסידי קוצק== * "אמר החידושי הרי"ם: כאשר באתי לטומשוב וראיתי מאות צעירים עוסקים בחסידות היה ברור לי כי כל אחד יתגדל כמו [[W:הבעל שם טוב|הבעל שם טוב]], אלא כנראה שההתנגדות העולם הזיקה להם" ("מאיר עיני הגולה" אות קצז) * ויזכור אלקים את רחל וגו' ( ויצא ל, כב). במדרש תנחומא (ו) אמר ר' [[שמעון בן גמליאל]], כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה וכו'. המדרש מרמז שכל מעשיה ועבודתה היה רק בינה לבין עצמה בשתיקה עצומה ובהצנע לכת מאד, שלא ירגיש שום אדם ממעשיה הטובים, וכן גם הענפים המסתעפים ממנה הלכו בעקבותיה להסתיר מעשיהם ממראה עיני בני אדם.(מקדש מעט חלק ב דף ק עמוד ב) וזהו היסוד של קאצק וזו התשובה למה היה הרבי [[W:הבית ישראל|הבית ישראל]] מגור שואל תמיד למה קאצק'ער חסידים היו מסתירם עצמם. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמודים כו-כז, בהרחבה) * אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: "עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר" והוסיפו חסידים, "נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה" ( פנחס זליג גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי', עמוד לג) * "עשה לך שרף ( חוקת כא, ח). חסידי קאצק אמרו, "עשה לך שרף, שילהיב עצמו ויעשה הוא גופו שרף (מאכען זעך ברענע'דיג), ושים אותו על נס, ואז אפילו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" ([[W:אדמו"ר|אדמו"ר]] '[[W:פנחס מנחם אלתר|פנחס מנחם אלתר]].'פני מנחם' פרשת חקת תשנ"ד) * חסידי קוצק שקדו על למודם לילה ויום, כי עיקר למודם היה בשעה שבני אדם ישנם, למען לא יודע לאיש. (הרב [[W:יהודה לייב גרויברט|יהודה לייב גרויברט]], מאמר והצדיקו את הצדיק, [[W:מזרחי|מזרחי]] גליון (70) 17) * ועוד מעיקרי חסידות קוצק: 1) "עזיבת החיצוניות ושאיפה אל תוך הפנימיות, לדעת מה עיקר ומה טפל". 2) "למעט בפטפוטי מלים, תחינות, פיוטים ויוצרות". 3) "לא לחקות מעשי אחרים בלי חשבון, לא לקבל את המוסכם באמונה תפלה, לא תאמרון כשר לכל אשר יאמר 'העם' כשר".4) "להתרחק מן ההמון הגס". (הרב יהודה לייב גרויברט, מאמר והצדיקו את הצדיק, מזרחי גליון (70) 17) ==יגיעה== * "יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואחר כך מצאת, מציאה בהיסח הדעת". (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. ('אמת ואמונה', מהדורה תשפ"א) * "יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא" ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות יא) * "לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם ''''יגעתי'''' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא '''יגעתי'''' בתורה, ומצאתי אל תאמין חס ושלום". ('אמת ואמונה', מ'שיח שרפי קודש', חלק ב אות מט) ==יצר הרע== * "[[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון". ([[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר סימן רלב סק"י ) * "עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה". ([[W:שם משמואל|'שם משמואל']] פרשת וישלח תרע"א) * "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד קסו) * אמר פעם לאנשי בריתו וסודו, רצוני מכם שגם בהיותכם לבד ביער, אם יזדמן לכם דבר חטא, לא תכשלו, ולא מחמת איסור בלבד, רק בעיקר מטעם שלא יהי' לכם פנאי לזוז אף רגע אחת מדבקות הבורא יתברך ואהבתו תמיד. ("אמת ואמונה "מהדורת תשפ"א עמוש רצז) * חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער"('שיח שרפי קודש', חלק ו אות מו).מגדולי התלמידים בפשיסחא וקוצק,('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד רצז) * "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות סג) "אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד שסג) ==יראת שמים== * "הטעם שנקרא '''יראת שמים''' ולא '''יראת השם''' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים" (האדמו"ר [[W:ישראל אלתר|בית ישראל מגור]], 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א) * "כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים". והוסיף נכדו האדמו"ר השם משמואל, "ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה". ('שם משמואל', יום כיפור תרע"ו) * "יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא". ('שיח שרפי קודש', חלק ג אות כג, מפי הרבי חנוך העניך מאלכסנדר) ==מועדים== '''[[W:ראש השנה|ראש השנה]]''' * "חסידי קאצק היו עוסקים בתורה כמה שעות ואחר כך התפללו ותקעו", ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד רמב) * "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג) * "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור) * "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר) '''[[W:יום הכיפורים|יום הכיפורים]]''' * "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט ב[[W:מסכת יומא|מסכת יומא]] שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג) * "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (טז, ל). אמת היא כי ביום הזה יכפר, אבל דעו לכם כי עליכם לטהר אתכם בעצמכם מכל חטאתיכם".(לקוטי מגדים דף יד ע"א) '''[[W:סוכות|סוכות]]''' * "שמחה היא התרחבות הקדושה, ועל כן ביום טוב של סוכות שבא אחר יום הכיפורים זמן מחילת העוונות, הוא זמן שמחתנו". (ספר 'מלחמות יהודה' דף ק עמוד א' מפי ה'אבני נזר') '''[[W:שמחת תורה|שמחת תורה]]''' * "מכיון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלו של החג, לכן מניחים השמחה בתורה" (שפת אמת סוכות תרל"ז) * "שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה". ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד רנה) '''[[W:חנוכה|חנוכה]]''' * "למה נצרך נס דחנוכה, הרי טומאה הותרה בציבור (פסחים עז.). ותירץ הרבי מקוצק, דרק כאשר המקדש קיים ואינם יכולים לעשות העבודה מחמת טומאה שאירעה, אז טומאה הותרה בציבור, אולם בחנוכה שאז נתחנך המקדש והדליקו המנורה מחדש,לא הותרה טומאה בציבור". (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמ' רנו, מ'אמרי אמת' פר' נשא תרפ"ד) '''[[W:פורים|פורים]]''' * "מה שלא נזכר שם ה' במגילה זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ) '''[[W:פסח|פסח]]''' * "[[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר". ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח) * "האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו ב[[W:הלכה|הלכה]] ו[[W:תוספות|תוספות]]". ( מפי החידושי הרי"מ, 'שיח שרפי קודש', חלק ג אות תנ. חלק ה דף ו ע"א) * "פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים".(י.ל. לוין, 'בית קוצק') * [גירסא אחרת] "פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה". ('אמת ואמונה,' מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור) '''[[W:שבועות|שבועות]]''' * "זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה" (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז) * "שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו" (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז) * "וכל העם רואים את הקולות (שמות, כ, טו). העם רואים ומסתכלים בחיצוניות של הדברים, קולות וברקים וכדומה" (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) עמוד סז. ==מופתים== * האדמו"ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, "אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר" ('זכותא דאברהם - נחלי אמונה' עמוד סג) * האדמו"ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. "מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק". ('שיח שרפי קודש' חלק א עמוד רצה) * כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר "כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד" [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רצא) ==מורא רבך== * כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול "ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס" ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנר 'שיח שרפי קודש', חלק ד, עמוד לה אות כט) * ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים, כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה". ('אביר הרועים' סימן שכה) * "הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז". (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, 'אמת ואמונה' ,מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] עמוד שיט) ראה בהרחבה. ==מידות== * "עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה". ('שם משמואל' ראש חודש אייר תר"ע) * "לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]]" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות קלה) * "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד) ==מתנגדים== * "החילוק בין [[חסידות|חסיד]] למתנגד - חסיד [[W:יראת השם|מורא שמיים]] עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "[[W:שולחן ערוך|שולחן ערוך]]" עליו" ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44) * שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12) * "כשנפטר [[W:הגאון מווילנה|הגאון מווילנה]] התיצבו נגדו צדיקי [[W:פולין|פולין]] ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו [[W:תנאים|תנאים]] ו[[W:אמוראים|אמוראים]] ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי, מפי האבני נזר) ==מלאך ה'== * 'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] ( מפי האדמו"ר ה[[W: שפת אמת| שפת אמת]] 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק". ( האבני נזר במכתב [[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר, סי' קכב סק"מ) * ועוד אמר,"בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף". ('אביר הרועים', סימן עג) * על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב '''בת [[W:שרף (מלאך)|שרף]] מעופף'''. ('אביר הרועים', סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל [[W:ישעיה|ישעיה]] יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג) ==עבודת ה'== * "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר". (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רלו) * "לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה". ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב) * "נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים". ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר') * "לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי" ( ראו 'שם משמואל' פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]]) * שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו "'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר". (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו) * האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: "'''פרים''' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי '''פרים''' דבר ראוי" ('שיח שרפי קודש', חלק ב, דף מ"א ע"ב) * "שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפב) שלח את בחינת האנושיות" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) "תתעלה מעל דרך הטבע". (אחרים) *" אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם". (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א). * '''"כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם"'''. ('שיח שרפי קודש' חלק ג דף ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות. ==ענוה וגאווה== * "לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק) * "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום". ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקאצק, אות יג) * "אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל ו[[W:סבלנות|סבלן]], שהיה סובל את השפלות". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שכה) * "כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה". ( י.ל.לוין, 'חסידים מספרים', חלק שני אות רטו) * "ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגבים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''". (ר"י ארטן , 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד קיב) * ואומר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי (חי שרה כד,לט) הרבי מקוצק אמר, אדם בעת שהוא בנגיעות אזי אינו מרגיש כלל שהוא נגוע, ונדמה לו שהוא תמים, ואחר כך כשיוצא מרגיש בזה. ( חידושי הרי"מ, כתבי חסידים, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד כ) ==צדיקים== * "פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק" ('שם משמואל', פרשת בהעלותך תר"ע) * "כל המחובר ל[[W:טומאה וטהרה|טהור]] טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא" [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שמ) * רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי "שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא [[W:מעשה בראשית|מעשה בראשית]], והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא [[W:מעשה מרכבה|מעשה מרכבה]]". ('אביר הרועים', סימן שמג) * "בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי" (רבי יעקב יצחק קארו- 'דער קאצקער קוויטל') * "מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (מפי האבני נזר 'שם משמואל' פרשת תצוה תרע"ג) * "[[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' ('אמת מקאצק תצמח', אות שפ, מפי השמועה) ==קדושתו== * הרבי מלובלין זצ"ל אמר, "האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו". (החסיד ר' טוביה שערצער, אהל הרבי, 'אור הנפלאות', אות ז) * כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: "אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה" ('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנח) * כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: "על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית". ('שיח שרפי קודש' חלק ג אותיות שצא-שצב) * "פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א מ'שיח שרפי קודש' חלק ג דף ח ע"א) ==קדושה== * "'''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''". ('שם משמואל', פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, '''ויש בשניהם'''. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שלז) * "[[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''". ('אמת ואמונה' מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב). * "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|'שפת אמת']] פרשת משפטים, תרל"ב) *"כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''".('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד צ בהרחבה) ואמר האדמו"ר הבית ישראל מגור, 'כזה ווארט מתאים רק להרבי מקאצק'. * "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו ([[W:קדושים|קדושים]] כ, י). התיבות הקודמין אשר ינאף את אשת איש שהם למותר, נראה שבא לרמז שאם לא יקדש את עצמו במותר לו וינאף כמעשה בהמה ימשך ח"ו מזה ויבא גם עם אשת רעהו וזה שנאמר, אין ניאוף אלא באשת איש היינו באשתו" ('לקוטי מגדים', פרשת קדושים, דף יח ע"ב) * "[[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''". (אהל תורה, פרשת כי תצא) * "מפני מה בחרו החכמים בלשון 'הרי את מקודשת לי' ולא בשאר הלשונות שבגמרא (קידושין כד,ה) אלא רמזו בדבריהם שהאדם צריך לכנוס בענין זה בקדושה ובטהרה, ואם לאו ח"ו השאול ואבדון לא די לפניו" (צוף הרי"ם דף י"א עמוד ב) * אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, "כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך". (.'דקדוקי תורה', מגילת אסתר, דף נ ע"א ; 'עשר נפלאות' אות לה.) * "עם העינים למעלה ולא לראות" ('שיח שרפי קודש' חלק ה דף כו ע"א) * " הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה (ויצא, לא, מ).ביום אש ההתלהבות שרפה אותי לעבודת הבורא ית"ש ובלילה הייתי קר, והבן ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א עמוד כז, משיח שרפי קודש ח"ו אות כא) * "אל תגשו אל אשה (יתרו יט' טו) אונקלוס תירגם לא תקרבון לצד איתתא. אמר בזה הלשון, אז מען איז מזמין דא איז מען נישט דא [מי שבצד זה אינו בצד זה] ( מכתב יד של האבני נזר, נאות הדשא חלק א עמוד רז) * ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב). ברש"י לי לשמי. אמר. עטץ זאלט מיך נעמען נבדל'דיק (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות כא [קחו אותי בהפשטה מגשמיות] (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד עו) * ראובן בכורי אתה וגו' (ויחי, מט, ג). יעקב אבינו אמר 'ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני', שהיה שמור כל פ"ד השנים שלא נשא אשה. ואומרים בשם הרבי מקאצק שהקשה לשם מה סיפרה לנו התורה דבר זה. ולשם מה חישבו חז"ל (ראה מגילה יז.) חשבון שנותיו של יעקב עד שנשא את רחל ולאה. אלא שהוא לימוד לאיש ישראל שאפילו אם נכשל פעם לא יתייאש, שאם יעקב אבינו השתבח בזה שמע מינה ששאר האנשים אינם במדרגה זו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד מה, מפי האדמו"ר הפני מנחם, ראה שם הסבר הדברים בהרחבה) ==שמחה== * "כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''". ( 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שמג, מפי גדולי חסידי קוצק) * "עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה פריקת עול".('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנא) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. ואמר, שהכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ('צוף הרי"מ' דף ד' ע"ב) ==תורה== * כתב האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]' וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים". * "'''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.'''" ('שם משמואל' פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.) * "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" ( דברי האדמו"ר מגור החידושי הרי"ם לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה , מאיר עיני הגולה אות קצה) * ועוד אמר: "כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו) * "שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל'''" (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א). ==תפילה== * "אמר שהוא אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה" (ה'אבני נזר' בשם הרבי מקוצק, "אביר הרועים" סימן מט) * ועוד אמר ה'אבני נזר', "תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה". ("אביר הרועים" סימן מט) * "התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך" ("רמזי אש" על תדב"א רבה פכ"ח אות ב). רבי [[W: יהודה אריה ליב אלתר| יהודה אריה ליב אלתר]] מגור כתב לבנו רבי [[W:אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי אלתר]] מגור ... 'כי השם בוחן לבבות, וכל התנועות שמבחוץ יצא שכרן בהפסדן' (שיח שרפי קודש חלק ג, דף יב אות א. וראו בהרחבה, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"ב עמוד שסה) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"א עמוד סח) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה" ( "אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש, חלק ג אות א) * "באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, '''דאס איז איין פויעריש עבדות'''" [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. ("אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, עמוד שסו, מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש, חלק ד אות יט) * "המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה), החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו". (ראו ההסבר. "נפלאות חדשות" ליקוטים דף מט עמוד א-ב) * "אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו". ("נפלאות חדשות", דף ג ע"ב) * פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, "ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך" [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שלא) * "הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה". ("וילקט יוסף," מערכת הרבי מקוצק אות יב) ==תשובה== * "אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב". (חשבה לטובה, ליקוטים, דף לו עמוד א) * "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב"ם]], הלכות תשובה פ"ב ה"ב), רלו"י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב"ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב"ה". (האדמו"ר הבית ישראל מגור - אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * "במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר". (לקוטי מגדים פרשת מצורע דף יב ע"א) == פטירתו - צוואתו== * "כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא". (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ) * "לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ''''ותמונת ה' יביט'''' ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח), והקשה, הלא נאמר בתורה ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והמשיך, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי יביט''' ".('דער יידישער פלאם'. 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח) * ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון ([[W:ה'תרי"ח|ה'תרי"ח]]) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה "לשנה הבאה לא אשב כאן". ('אביר הרועים' אות עו) ==אחרים== * "קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו''''" (שמות כב, יט) ( דברי הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תסו) * בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, "אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שיא) * כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: "מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו" (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי') * בדרך ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: "כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו" כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר:"מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור" (הסופר ר' שלמה וינריב, ארטאדאקסיסישע בלעטלעך, 1 נובמבר 1922) * "האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם". ('אמת ואמונה' מהדורת תש"ח) * "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהיה להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית". ([[W: שמואל בורנשטיין| 'שם משמואל']] פרשת שמות תרע"ג ) * "כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל". ('נפלאות חדשות', דף כג ע"ב ) * "אין לך דבר ישר יותר מאשר סולם העומד באלכסון, ואין לך עקום יותר משפת חלקות (גלייכ וערמיל) ואין לך שלם יותר מלב נשבר. (אמת מקאצק תצמח, אות תר, מפי השמועה, מופיע גם בשם אדמו"רים נוספים) * "המוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה". (בשם ה'אבני נזר' 'שיח שרפי קודש', חלק ב אות שכו) * "אמר לי בילדותי,"אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת" ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- 'נפלאות חדשות', סדר היום הקצר, דף ד ע"ב) * "שאל היכן גר השי"ת והשיב, '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, מ'שש"ק', חלק ה דף כא ע"א) * "די גאנצע וועלט איז נישט ווערט מען זאהל אויף איהר אפילו איין קרעכץ געבען" [העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (מפי האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב,'אביר הרועים' סי' רטז) * "לא הרעב מפחידני, אלא האכזריות, שהיא מנת חלקם של הרעבים". (בשנת בצורת) (סנה בוער בקוצק, עמוד 234, ללא מקור) * "עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין". ( 'אמת ואמונה', 'שם משמואל' בשם האבני נזר) * "המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" ('נפלאות חדשות', דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג) * "זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא". [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שכב) * "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות". {{מקור}} * "וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים". ('מקדש מעט' חלק א, בית הכנסת, דף ח ע"ב) *אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, "אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד מד בהרחבה,'נפלאות חדשות', דף טו ע"ב, ראו שם ההסבר) * "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. ('נפלאות חדשות', ליקוטים, דף מו ע"ב), * "ויאמר יהודה וגו' מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו (בראשיחת לז, כו). הרי אנו עומדים לכסות את ההריגה, סימן שהדבר אינו נכון".(שיח שרפי קודש חלק ו אות כג. ראו בהרחבה 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמודים לא לב) * אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו "מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ" [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות רט ) * "במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב ויוסיף האדם יראה לעשיה". ('בית קוצק', עמוד נג; 'מאור הגולה', עמוד תנב) * "אז דער 'איך' איז א בעהאלטענער גנב" (ה'אני' הוא גנב נמהר הוא מתגנב אצל האדם ומרעילו ואין האדם יודע זאת, ה'נוגע' אינו יודע כי נוגע בדבר הוא). (הסופר שלמה וינריב ארטאדאקסישע בלעטלעך 1 נובמבר 1922: פ. גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי' עמוד 32: 'הרבי מקוצק וששים גבורים' עמודים מ, קנט] * "ההפרש שבין 'עצל' ל'מתון'.'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת)". ('שם משמואל', פרשת בראשית תרפ"א) * "הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה".{{מקור}} * "סאיז עפעס אוואונדער אז אוועלט האט זיך פערלייגט אויף עסען" [זה פלא שהעולם התחילו להיתמסר לאכילה] (י. אריגור עמוד 164) * "התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה אם יהחילו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול" ('אמת מקאצק תצמח', אות שיג, מפי השמועה) * "אחד שהיה מחוסר פרנסה התאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו בשעה שהוא היה תמיד מוסר נפשו בעדם אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו". ('שיח שרפי קודש', חלק ו אות כד) * "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך". ('אמת ואמונה') * "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו". ('שם משמואל', ואתחנן, שנת תרע"ז). * והוסיף החידושי הרי"מ, "שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד קלו) * "סרחון עולה מהמערב הרקוב". (י.ל.לוין, 'בית קוצק' עמוד ל ) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. אלא הכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. '''שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו".''' ['צוף הרי"ם' דף ד ע"ב] * כאשר המציאו את הרכבת סיפרו לו, הרכבת עושה דרכה במהירות שאל: "לשם מה ממהר העולם" ( י.ל. לוין, בית קוצק, עמוד סו) הרב זאב סולוביציק מבריסק אמר :את זה יכול לומר רק אדם שיש לו א וועלט גיוועלט...-אדם עם משקל עולמי.(דחזיתיה לרבי מאיר כרך א עמ'154) * בגמרא נמצא כמה מעשיות משדים, אמר: הרמב"ם פסק שאינם בנמצא, כדי שבאמת לא ימצא. כי כאשר פסק הרמב"ם שהם שקר וכזב, פסקו כן גם בשמים, וממילא אינם בנמצא, אבל קודם לפסק הרמב"ם היו.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד רל. משיח שרפי קודש חלק ה אות מא). ==על עצמו== * לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], "אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער" ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] ('אמת ואמונה' מ'[[W:יועץ קים קדיש ראקאץ| שיח שרפי קודש]]', חלק ה' דף לא ע"ב אות ו) * כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר להם "מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער" (מנקה ארובות העשן), ('שיח שרפי קודש', חלק ג דף 15) * אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, "כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה". ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|'שפתי צדיק']] פר' בשלח אות טו) * "עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין" [לכבשן האש]. ('שיח שרפי קודש', חלק ג' דף י ע"א) * "אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם". ('אמת מקאצק תצמח', אות תתכא, בשם רבי בן ציון אוסטרובר) * "מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה המוליד התגשמות". (י.ל. לוין,'מאור הגולה' עמוד תנו ; 'בית קוצק', עמוד צ) * "אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט) * אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: "הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים". ('אמת ואמונה', מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] מ'שיח שרפי קודש', חלק א' אות קפה) * צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, "שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים". ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש', חלק ב' אות סג) * "אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע". (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך) ==נאמר עליו== * 'רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק'.(הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קסז). * בראשונה היו אומרים. אילמלא הבעל שם טוב תלמידיו וחסידיו, מי יודע מה היה עולה ליהדות, ואחר כך אמרו, אילמלא הרבי מקוצק וחסידיו- מי יודע מה היה עולה לה ליהדות פולין. (הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קפ) * הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' ('אמת ואמונה' מ'נפלאות היהודי' דף ח ע"א) * רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' ('מאיר עיני הגולה' אות קצו) * רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב) {{מקור}} * רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( 'אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות קפה) * כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) (אמת מקאצק תצמח, אות תתרד) * רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שעה) ==אמרות ללא מקור מוסמך== * אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( 'אור הגנוז , מהאמרות המפורסמות שכתב מרטין בובר בשם הרבי מקוצק, אין מקור מוסמך, ובובר לא מקור לקוצק) * המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך , עמוד 32 - מסורס) * כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. ( בסוד שיח התורה, ישכר ויס עמוד ע, פרשנות הכותב ללא מקור מוסמך) * לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, פרשנות הכותב, מסורס. * לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (שמחה רז, עמוד 24, מסורס) * מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) פרשנות מסורסת. * בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא מהאדמו"ר מלענטשנא. תורת הרה"ק מלענטשנא עמוד לא). אין בשם קאצק. * יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי, פרשנות ללא כל הבנה בדרכה של קוצק) ראה לעיל צדיקים: מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (אבני נזר) * העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים מסולפים לחלוטין אינם נכונים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי מה הם הדברים שנאמרו לפני הפטירה לנאמן ביתו לרבי מגור רבי יצחק מאיר אלטר וחתנו בעל האבני נזר). '''הבינה כותב. המשפט "העולם מעלה עיפוש ואין בי כוח לנשום בו" לא נאמר מעולם על ידי הרבי מקוצק. הוא נולד כפרי דמיונם של סופרים וחוקרים חילוניים-מודרניים באמצע המאה ה-20, שניסו לתת הסבר "דרמטי" ופסיכולוגי לשנים האחרונות.''' * שתיקה - היפה שבקולות. (מ. ליפסון, 1804. מסורס, פרשנות לא נכונה על דברי הרבי מקוצק ויזכור אלקים את רחל, ראו לעיל חסידי קוצק). * יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. (שמחה רז) * לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום!. (י. אריגור עמוד 123 פרשנות ספרותית) * כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. (מאיר אורין, הסנה עמוד 124, פרשנות ספרותית) * חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.(שמחה רז) * בשום פנים לא הייתי ממליך עלי אלקים שדרכיו מובנים לכל טפה סרוחה. י. ארליך, המרד הקדוש אות עג. '''צע"ג באם אמר בלשון זו''' (האדמו"ר הפני מנחם מגור) * גוי שלם עדיף מישראל למחצהי. מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 826. י. ארליך, המרד הקדוש, אות עב. * אין לך דבר שלא ניתן לחיקוי, חוץ מן האמת, שאמת מעושה אינה אמת. מסורס, ראה אמת, חותמו של הקב"ה אמת. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 604. י. ארליך, המרד הקדוש אות עה). * צדיק גמור שלא טעם טעם חטא אף הוא צריך רחמים, שלא יחזיק טובה לעצמו ויבוא לידי גאוה שהיא חמורה שבעבירות. (מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 1802) * עתיד אני- מדה רעה, רצוני –מידה ואינה מדה, הריני- זוהי מדה טובה. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 605, י. ארליך, המרד הקדוש אות מ) * האהבה אינה לחם, אך היא היין שבחיים. (אתר בין המרכאות) * יש צדיקים מיוחסים המתפארים בכך שהם הולכים בדרך שהלכו בה אבותיהם. ללכת בדרכי האבות זה לסלול דרכים חדשות. החיקוי הוא דרך של קופים, בני אדם צריכים לחדש.(אתר בין המרכאות) * זכוכית היא שקופה ואדם המביט בזכוכית שבחלונו רואה דרכה - אנשים. אבל אם הוא מורח שכבה של כסף על הזכוכית, הרי שהזכוכית הופכת להיות ראי והאדם המביט בה רואה את עצמו. ( אברהם וינרוט, לאור שם משמואל) ==קישורים חיצוניים== * שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר "אמת ואמונה" (מהדורת תשפ"ב) * [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם] * [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב. * כתבה על רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק. אוצר הגנוז אדר תשפ"ג https://drive.google.com/file/d/1QTiDb9xCqFTRH23dN8ubzd1V_skQ85l1/view *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת *[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת {{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}} [[קטגוריה:אדמו"רים]] o7xcfwrb79ywt680yk3wxqm0i6eo4gz 241747 241733 2026-11-03T19:48:16Z קאצק 10668 /* אמרות ללא מקור מוסמך */ הגהה 241747 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|יש להתאים את אופן כתיבת הציטוטים למקובל במיזם}} רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]''' ([[W: ה'תקמ"ז| ה'תקמ"ז]] - כ"ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי"ט| ה'תרי"ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''"דער קוצקער רבי"'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. ==כללי== * "לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד" ['''השי"ת לא יהיה בך זר'''']. (רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], 'רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות י) * "פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל" ('שיח שרפי קודש' חלק ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו". ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שי ;'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר:'"קאלטע דורות הייסע מקוואות, הייסע דורות קאלטע מקוואות" "'''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]] חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''", ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א-עמוד שלט מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שנט). ==אהבת ישראל== * "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם חס ושלום, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם".('ליקוטים חדשים' דף יח ע"א ; 'לקוטי מגדים' דף לו ע"א) * הרבי מגוסטנין אמר: "הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי" ('מרום הרי"ם',' בכי הרי"ם', דף ג ע"א) ==אמונה== * "אמר על צדיקים שהיו בזמנו, הם אומרים שרואים הם בסוכה את האושפיזין איך האב אמונה, אמונה איז קלארער וויא ראיה" [לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שטו) * "שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז, ג), ליג אין דער ערד אין פאשע דיך מיט אמונה" [גם כשהנך שוכן בארץ תרעה ותזון עצמך על ידי אמונה]. (שיח שרפי קודש' חלק א' אות שמב) * "גם חושך לא יחשיך ממך (תהלים קלט, יב), אז מ'ווייסט אז ס'איז ממך [כאשר יודעים שהחושך הוא ממך] ממילא נעשה מחושך אור ולא יחשיך". (רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, 'ארץ צבי', פרשת בחוקותי תרפ"ג) ==אמת== * "חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), חותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת". (רבי משה האגרמאן [[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא דף ב ע"א; 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות שכט) * "שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך) * "'''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה '''" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכט) * "קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], 'אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ' עמוד מח ההערה קכה) * "נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום" ( אליעזר צבי ציגלמן, 'בית צדיק', דף כב ע"א) * "ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות מג מפי האבני נזר. ראה אמת ואמונה מהדורת תשפ"א בהרחבה) * " ולא תונו איש את עמיתו". עמיתו מלשון אמת, שמרמה את עצמו, את האמת שלו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד קב, מפי האדמו"ר הבית ישראל מגור) ==חסידות== * "איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה ב) לתוך זולתו לא להציץ ג) לא להתכוון את עצמו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכו) * בנוסח אחר: א) "לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים ג) להשתחרר מנגיעות אישיות" (רבי מרדכי מיירנץ, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שטז) * "חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות". ( רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף', עמוד כה אות ה) * אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר ה[[W:תהלים|תהלים]]. אמר לו הרבי מקאצק, "אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות לו) * "יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב). ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שמה) ==חסידי קוצק== * "אמר החידושי הרי"ם: כאשר באתי לטומשוב וראיתי מאות צעירים עוסקים בחסידות היה ברור לי כי כל אחד יתגדל כמו [[W:הבעל שם טוב|הבעל שם טוב]], אלא כנראה שההתנגדות העולם הזיקה להם" ("מאיר עיני הגולה" אות קצז) * ויזכור אלקים את רחל וגו' ( ויצא ל, כב). במדרש תנחומא (ו) אמר ר' [[שמעון בן גמליאל]], כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה וכו'. המדרש מרמז שכל מעשיה ועבודתה היה רק בינה לבין עצמה בשתיקה עצומה ובהצנע לכת מאד, שלא ירגיש שום אדם ממעשיה הטובים, וכן גם הענפים המסתעפים ממנה הלכו בעקבותיה להסתיר מעשיהם ממראה עיני בני אדם.(מקדש מעט חלק ב דף ק עמוד ב) וזהו היסוד של קאצק וזו התשובה למה היה הרבי [[W:הבית ישראל|הבית ישראל]] מגור שואל תמיד למה קאצק'ער חסידים היו מסתירם עצמם. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמודים כו-כז, בהרחבה) * אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: "עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר" והוסיפו חסידים, "נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה" ( פנחס זליג גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי', עמוד לג) * "עשה לך שרף ( חוקת כא, ח). חסידי קאצק אמרו, "עשה לך שרף, שילהיב עצמו ויעשה הוא גופו שרף (מאכען זעך ברענע'דיג), ושים אותו על נס, ואז אפילו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" ([[W:אדמו"ר|אדמו"ר]] '[[W:פנחס מנחם אלתר|פנחס מנחם אלתר]].'פני מנחם' פרשת חקת תשנ"ד) * חסידי קוצק שקדו על למודם לילה ויום, כי עיקר למודם היה בשעה שבני אדם ישנם, למען לא יודע לאיש. (הרב [[W:יהודה לייב גרויברט|יהודה לייב גרויברט]], מאמר והצדיקו את הצדיק, [[W:מזרחי|מזרחי]] גליון (70) 17) * ועוד מעיקרי חסידות קוצק: 1) "עזיבת החיצוניות ושאיפה אל תוך הפנימיות, לדעת מה עיקר ומה טפל". 2) "למעט בפטפוטי מלים, תחינות, פיוטים ויוצרות". 3) "לא לחקות מעשי אחרים בלי חשבון, לא לקבל את המוסכם באמונה תפלה, לא תאמרון כשר לכל אשר יאמר 'העם' כשר".4) "להתרחק מן ההמון הגס". (הרב יהודה לייב גרויברט, מאמר והצדיקו את הצדיק, מזרחי גליון (70) 17) ==יגיעה== * "יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואחר כך מצאת, מציאה בהיסח הדעת". (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. ('אמת ואמונה', מהדורה תשפ"א) * "יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא" ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות יא) * "לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם ''''יגעתי'''' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא '''יגעתי'''' בתורה, ומצאתי אל תאמין חס ושלום". ('אמת ואמונה', מ'שיח שרפי קודש', חלק ב אות מט) ==יצר הרע== * "[[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון". ([[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר סימן רלב סק"י ) * "עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה". ([[W:שם משמואל|'שם משמואל']] פרשת וישלח תרע"א) * "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד קסו) * אמר פעם לאנשי בריתו וסודו, רצוני מכם שגם בהיותכם לבד ביער, אם יזדמן לכם דבר חטא, לא תכשלו, ולא מחמת איסור בלבד, רק בעיקר מטעם שלא יהי' לכם פנאי לזוז אף רגע אחת מדבקות הבורא יתברך ואהבתו תמיד. ("אמת ואמונה "מהדורת תשפ"א עמוש רצז) * חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער"('שיח שרפי קודש', חלק ו אות מו).מגדולי התלמידים בפשיסחא וקוצק,('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד רצז) * "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות סג) "אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד שסג) ==יראת שמים== * "הטעם שנקרא '''יראת שמים''' ולא '''יראת השם''' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים" (האדמו"ר [[W:ישראל אלתר|בית ישראל מגור]], 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א) * "כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים". והוסיף נכדו האדמו"ר השם משמואל, "ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה". ('שם משמואל', יום כיפור תרע"ו) * "יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא". ('שיח שרפי קודש', חלק ג אות כג, מפי הרבי חנוך העניך מאלכסנדר) ==מועדים== '''[[W:ראש השנה|ראש השנה]]''' * "חסידי קאצק היו עוסקים בתורה כמה שעות ואחר כך התפללו ותקעו", ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד רמב) * "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג) * "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור) * "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר) '''[[W:יום הכיפורים|יום הכיפורים]]''' * "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט ב[[W:מסכת יומא|מסכת יומא]] שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג) * "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (טז, ל). אמת היא כי ביום הזה יכפר, אבל דעו לכם כי עליכם לטהר אתכם בעצמכם מכל חטאתיכם".(לקוטי מגדים דף יד ע"א) '''[[W:סוכות|סוכות]]''' * "שמחה היא התרחבות הקדושה, ועל כן ביום טוב של סוכות שבא אחר יום הכיפורים זמן מחילת העוונות, הוא זמן שמחתנו". (ספר 'מלחמות יהודה' דף ק עמוד א' מפי ה'אבני נזר') '''[[W:שמחת תורה|שמחת תורה]]''' * "מכיון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלו של החג, לכן מניחים השמחה בתורה" (שפת אמת סוכות תרל"ז) * "שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה". ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד רנה) '''[[W:חנוכה|חנוכה]]''' * "למה נצרך נס דחנוכה, הרי טומאה הותרה בציבור (פסחים עז.). ותירץ הרבי מקוצק, דרק כאשר המקדש קיים ואינם יכולים לעשות העבודה מחמת טומאה שאירעה, אז טומאה הותרה בציבור, אולם בחנוכה שאז נתחנך המקדש והדליקו המנורה מחדש,לא הותרה טומאה בציבור". (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמ' רנו, מ'אמרי אמת' פר' נשא תרפ"ד) '''[[W:פורים|פורים]]''' * "מה שלא נזכר שם ה' במגילה זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ) '''[[W:פסח|פסח]]''' * "[[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר". ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח) * "האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו ב[[W:הלכה|הלכה]] ו[[W:תוספות|תוספות]]". ( מפי החידושי הרי"מ, 'שיח שרפי קודש', חלק ג אות תנ. חלק ה דף ו ע"א) * "פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים".(י.ל. לוין, 'בית קוצק') * [גירסא אחרת] "פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה". ('אמת ואמונה,' מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור) '''[[W:שבועות|שבועות]]''' * "זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה" (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז) * "שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו" (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז) * "וכל העם רואים את הקולות (שמות, כ, טו). העם רואים ומסתכלים בחיצוניות של הדברים, קולות וברקים וכדומה" (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) עמוד סז. ==מופתים== * האדמו"ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, "אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר" ('זכותא דאברהם - נחלי אמונה' עמוד סג) * האדמו"ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. "מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק". ('שיח שרפי קודש' חלק א עמוד רצה) * כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר "כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד" [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רצא) ==מורא רבך== * כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול "ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס" ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנר 'שיח שרפי קודש', חלק ד, עמוד לה אות כט) * ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים, כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה". ('אביר הרועים' סימן שכה) * "הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז". (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, 'אמת ואמונה' ,מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] עמוד שיט) ראה בהרחבה. ==מידות== * "עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה". ('שם משמואל' ראש חודש אייר תר"ע) * "לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]]" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות קלה) * "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד) ==מתנגדים== * "החילוק בין [[חסידות|חסיד]] למתנגד - חסיד [[W:יראת השם|מורא שמיים]] עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "[[W:שולחן ערוך|שולחן ערוך]]" עליו" ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44) * שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12) * "כשנפטר [[W:הגאון מווילנה|הגאון מווילנה]] התיצבו נגדו צדיקי [[W:פולין|פולין]] ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו [[W:תנאים|תנאים]] ו[[W:אמוראים|אמוראים]] ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי, מפי האבני נזר) ==מלאך ה'== * 'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] ( מפי האדמו"ר ה[[W: שפת אמת| שפת אמת]] 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק". ( האבני נזר במכתב [[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר, סי' קכב סק"מ) * ועוד אמר,"בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף". ('אביר הרועים', סימן עג) * על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב '''בת [[W:שרף (מלאך)|שרף]] מעופף'''. ('אביר הרועים', סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל [[W:ישעיה|ישעיה]] יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג) ==עבודת ה'== * "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר". (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רלו) * "לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה". ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב) * "נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים". ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר') * "לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי" ( ראו 'שם משמואל' פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]]) * שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו "'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר". (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו) * האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: "'''פרים''' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי '''פרים''' דבר ראוי" ('שיח שרפי קודש', חלק ב, דף מ"א ע"ב) * "שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפב) שלח את בחינת האנושיות" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) "תתעלה מעל דרך הטבע". (אחרים) *" אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם". (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א). * '''"כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם"'''. ('שיח שרפי קודש' חלק ג דף ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות. ==ענוה וגאווה== * "לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק) * "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום". ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקאצק, אות יג) * "אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל ו[[W:סבלנות|סבלן]], שהיה סובל את השפלות". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שכה) * "כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה". ( י.ל.לוין, 'חסידים מספרים', חלק שני אות רטו) * "ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגבים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''". (ר"י ארטן , 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד קיב) * ואומר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי (חי שרה כד,לט) הרבי מקוצק אמר, אדם בעת שהוא בנגיעות אזי אינו מרגיש כלל שהוא נגוע, ונדמה לו שהוא תמים, ואחר כך כשיוצא מרגיש בזה. ( חידושי הרי"מ, כתבי חסידים, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד כ) ==צדיקים== * "פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק" ('שם משמואל', פרשת בהעלותך תר"ע) * "כל המחובר ל[[W:טומאה וטהרה|טהור]] טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא" [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שמ) * רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי "שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא [[W:מעשה בראשית|מעשה בראשית]], והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא [[W:מעשה מרכבה|מעשה מרכבה]]". ('אביר הרועים', סימן שמג) * "בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי" (רבי יעקב יצחק קארו- 'דער קאצקער קוויטל') * "מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (מפי האבני נזר 'שם משמואל' פרשת תצוה תרע"ג) * "[[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' ('אמת מקאצק תצמח', אות שפ, מפי השמועה) ==קדושתו== * הרבי מלובלין זצ"ל אמר, "האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו". (החסיד ר' טוביה שערצער, אהל הרבי, 'אור הנפלאות', אות ז) * כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: "אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה" ('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנח) * כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: "על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית". ('שיח שרפי קודש' חלק ג אותיות שצא-שצב) * "פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א מ'שיח שרפי קודש' חלק ג דף ח ע"א) ==קדושה== * "'''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''". ('שם משמואל', פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, '''ויש בשניהם'''. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שלז) * "[[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''". ('אמת ואמונה' מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב). * "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|'שפת אמת']] פרשת משפטים, תרל"ב) *"כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''".('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד צ בהרחבה) ואמר האדמו"ר הבית ישראל מגור, 'כזה ווארט מתאים רק להרבי מקאצק'. * "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו ([[W:קדושים|קדושים]] כ, י). התיבות הקודמין אשר ינאף את אשת איש שהם למותר, נראה שבא לרמז שאם לא יקדש את עצמו במותר לו וינאף כמעשה בהמה ימשך ח"ו מזה ויבא גם עם אשת רעהו וזה שנאמר, אין ניאוף אלא באשת איש היינו באשתו" ('לקוטי מגדים', פרשת קדושים, דף יח ע"ב) * "[[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''". (אהל תורה, פרשת כי תצא) * "מפני מה בחרו החכמים בלשון 'הרי את מקודשת לי' ולא בשאר הלשונות שבגמרא (קידושין כד,ה) אלא רמזו בדבריהם שהאדם צריך לכנוס בענין זה בקדושה ובטהרה, ואם לאו ח"ו השאול ואבדון לא די לפניו" (צוף הרי"ם דף י"א עמוד ב) * אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, "כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך". (.'דקדוקי תורה', מגילת אסתר, דף נ ע"א ; 'עשר נפלאות' אות לה.) * "עם העינים למעלה ולא לראות" ('שיח שרפי קודש' חלק ה דף כו ע"א) * " הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה (ויצא, לא, מ).ביום אש ההתלהבות שרפה אותי לעבודת הבורא ית"ש ובלילה הייתי קר, והבן ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א עמוד כז, משיח שרפי קודש ח"ו אות כא) * "אל תגשו אל אשה (יתרו יט' טו) אונקלוס תירגם לא תקרבון לצד איתתא. אמר בזה הלשון, אז מען איז מזמין דא איז מען נישט דא [מי שבצד זה אינו בצד זה] ( מכתב יד של האבני נזר, נאות הדשא חלק א עמוד רז) * ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב). ברש"י לי לשמי. אמר. עטץ זאלט מיך נעמען נבדל'דיק (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות כא [קחו אותי בהפשטה מגשמיות] (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד עו) * ראובן בכורי אתה וגו' (ויחי, מט, ג). יעקב אבינו אמר 'ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני', שהיה שמור כל פ"ד השנים שלא נשא אשה. ואומרים בשם הרבי מקאצק שהקשה לשם מה סיפרה לנו התורה דבר זה. ולשם מה חישבו חז"ל (ראה מגילה יז.) חשבון שנותיו של יעקב עד שנשא את רחל ולאה. אלא שהוא לימוד לאיש ישראל שאפילו אם נכשל פעם לא יתייאש, שאם יעקב אבינו השתבח בזה שמע מינה ששאר האנשים אינם במדרגה זו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד מה, מפי האדמו"ר הפני מנחם, ראה שם הסבר הדברים בהרחבה) ==שמחה== * "כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''". ( 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שמג, מפי גדולי חסידי קוצק) * "עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה פריקת עול".('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנא) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. ואמר, שהכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ('צוף הרי"מ' דף ד' ע"ב) ==תורה== * כתב האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]' וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים". * "'''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.'''" ('שם משמואל' פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.) * "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" ( דברי האדמו"ר מגור החידושי הרי"ם לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה , מאיר עיני הגולה אות קצה) * ועוד אמר: "כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו) * "שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל'''" (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א). ==תפילה== * "אמר שהוא אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה" (ה'אבני נזר' בשם הרבי מקוצק, "אביר הרועים" סימן מט) * ועוד אמר ה'אבני נזר', "תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה". ("אביר הרועים" סימן מט) * "התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך" ("רמזי אש" על תדב"א רבה פכ"ח אות ב). רבי [[W: יהודה אריה ליב אלתר| יהודה אריה ליב אלתר]] מגור כתב לבנו רבי [[W:אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי אלתר]] מגור ... 'כי השם בוחן לבבות, וכל התנועות שמבחוץ יצא שכרן בהפסדן' (שיח שרפי קודש חלק ג, דף יב אות א. וראו בהרחבה, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"ב עמוד שסה) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"א עמוד סח) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה" ( "אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש, חלק ג אות א) * "באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, '''דאס איז איין פויעריש עבדות'''" [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. ("אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, עמוד שסו, מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש, חלק ד אות יט) * "המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה), החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו". (ראו ההסבר. "נפלאות חדשות" ליקוטים דף מט עמוד א-ב) * "אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו". ("נפלאות חדשות", דף ג ע"ב) * פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, "ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך" [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שלא) * "הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה". ("וילקט יוסף," מערכת הרבי מקוצק אות יב) ==תשובה== * "אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב". (חשבה לטובה, ליקוטים, דף לו עמוד א) * "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב"ם]], הלכות תשובה פ"ב ה"ב), רלו"י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב"ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב"ה". (האדמו"ר הבית ישראל מגור - אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * "במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר". (לקוטי מגדים פרשת מצורע דף יב ע"א) == פטירתו - צוואתו== * "כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא". (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ) * "לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ''''ותמונת ה' יביט'''' ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח), והקשה, הלא נאמר בתורה ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והמשיך, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי יביט''' ".('דער יידישער פלאם'. 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח) * ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון ([[W:ה'תרי"ח|ה'תרי"ח]]) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה "לשנה הבאה לא אשב כאן". ('אביר הרועים' אות עו) ==אחרים== * "קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו''''" (שמות כב, יט) ( דברי הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תסו) * בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, "אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שיא) * כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: "מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו" (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי') * בדרך ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: "כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו" כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר:"מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור" (הסופר ר' שלמה וינריב, ארטאדאקסיסישע בלעטלעך, 1 נובמבר 1922) * "האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם". ('אמת ואמונה' מהדורת תש"ח) * "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהיה להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית". ([[W: שמואל בורנשטיין| 'שם משמואל']] פרשת שמות תרע"ג ) * "כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל". ('נפלאות חדשות', דף כג ע"ב ) * "אין לך דבר ישר יותר מאשר סולם העומד באלכסון, ואין לך עקום יותר משפת חלקות (גלייכ וערמיל) ואין לך שלם יותר מלב נשבר. (אמת מקאצק תצמח, אות תר, מפי השמועה, מופיע גם בשם אדמו"רים נוספים) * "המוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה". (בשם ה'אבני נזר' 'שיח שרפי קודש', חלק ב אות שכו) * "אמר לי בילדותי,"אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת" ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- 'נפלאות חדשות', סדר היום הקצר, דף ד ע"ב) * "שאל היכן גר השי"ת והשיב, '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, מ'שש"ק', חלק ה דף כא ע"א) * "די גאנצע וועלט איז נישט ווערט מען זאהל אויף איהר אפילו איין קרעכץ געבען" [העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (מפי האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב,'אביר הרועים' סי' רטז) * "לא הרעב מפחידני, אלא האכזריות, שהיא מנת חלקם של הרעבים". (בשנת בצורת) (סנה בוער בקוצק, עמוד 234, ללא מקור) * "עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין". ( 'אמת ואמונה', 'שם משמואל' בשם האבני נזר) * "המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" ('נפלאות חדשות', דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג) * "זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא". [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שכב) * "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות". {{מקור}} * "וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים". ('מקדש מעט' חלק א, בית הכנסת, דף ח ע"ב) *אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, "אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד מד בהרחבה,'נפלאות חדשות', דף טו ע"ב, ראו שם ההסבר) * "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. ('נפלאות חדשות', ליקוטים, דף מו ע"ב), * "ויאמר יהודה וגו' מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו (בראשיחת לז, כו). הרי אנו עומדים לכסות את ההריגה, סימן שהדבר אינו נכון".(שיח שרפי קודש חלק ו אות כג. ראו בהרחבה 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמודים לא לב) * אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו "מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ" [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות רט ) * "במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב ויוסיף האדם יראה לעשיה". ('בית קוצק', עמוד נג; 'מאור הגולה', עמוד תנב) * "אז דער 'איך' איז א בעהאלטענער גנב" (ה'אני' הוא גנב נמהר הוא מתגנב אצל האדם ומרעילו ואין האדם יודע זאת, ה'נוגע' אינו יודע כי נוגע בדבר הוא). (הסופר שלמה וינריב ארטאדאקסישע בלעטלעך 1 נובמבר 1922: פ. גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי' עמוד 32: 'הרבי מקוצק וששים גבורים' עמודים מ, קנט] * "ההפרש שבין 'עצל' ל'מתון'.'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת)". ('שם משמואל', פרשת בראשית תרפ"א) * "הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה".{{מקור}} * "סאיז עפעס אוואונדער אז אוועלט האט זיך פערלייגט אויף עסען" [זה פלא שהעולם התחילו להיתמסר לאכילה] (י. אריגור עמוד 164) * "התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה אם יהחילו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול" ('אמת מקאצק תצמח', אות שיג, מפי השמועה) * "אחד שהיה מחוסר פרנסה התאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו בשעה שהוא היה תמיד מוסר נפשו בעדם אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו". ('שיח שרפי קודש', חלק ו אות כד) * "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך". ('אמת ואמונה') * "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו". ('שם משמואל', ואתחנן, שנת תרע"ז). * והוסיף החידושי הרי"מ, "שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד קלו) * "סרחון עולה מהמערב הרקוב". (י.ל.לוין, 'בית קוצק' עמוד ל ) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. אלא הכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. '''שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו".''' ['צוף הרי"ם' דף ד ע"ב] * כאשר המציאו את הרכבת סיפרו לו, הרכבת עושה דרכה במהירות שאל: "לשם מה ממהר העולם" ( י.ל. לוין, בית קוצק, עמוד סו) הרב זאב סולוביציק מבריסק אמר :את זה יכול לומר רק אדם שיש לו א וועלט גיוועלט...-אדם עם משקל עולמי.(דחזיתיה לרבי מאיר כרך א עמ'154) * בגמרא נמצא כמה מעשיות משדים, אמר: הרמב"ם פסק שאינם בנמצא, כדי שבאמת לא ימצא. כי כאשר פסק הרמב"ם שהם שקר וכזב, פסקו כן גם בשמים, וממילא אינם בנמצא, אבל קודם לפסק הרמב"ם היו.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד רל. משיח שרפי קודש חלק ה אות מא). ==על עצמו== * לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], "אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער" ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] ('אמת ואמונה' מ'[[W:יועץ קים קדיש ראקאץ| שיח שרפי קודש]]', חלק ה' דף לא ע"ב אות ו) * כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר להם "מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער" (מנקה ארובות העשן), ('שיח שרפי קודש', חלק ג דף 15) * אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, "כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה". ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|'שפתי צדיק']] פר' בשלח אות טו) * "עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין" [לכבשן האש]. ('שיח שרפי קודש', חלק ג' דף י ע"א) * "אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם". ('אמת מקאצק תצמח', אות תתכא, בשם רבי בן ציון אוסטרובר) * "מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה המוליד התגשמות". (י.ל. לוין,'מאור הגולה' עמוד תנו ; 'בית קוצק', עמוד צ) * "אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט) * אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: "הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים". ('אמת ואמונה', מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] מ'שיח שרפי קודש', חלק א' אות קפה) * צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, "שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים". ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש', חלק ב' אות סג) * "אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע". (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך) ==נאמר עליו== * 'רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק'.(הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קסז). * בראשונה היו אומרים. אילמלא הבעל שם טוב תלמידיו וחסידיו, מי יודע מה היה עולה ליהדות, ואחר כך אמרו, אילמלא הרבי מקוצק וחסידיו- מי יודע מה היה עולה לה ליהדות פולין. (הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קפ) * הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' ('אמת ואמונה' מ'נפלאות היהודי' דף ח ע"א) * רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' ('מאיר עיני הגולה' אות קצו) * רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב) {{מקור}} * רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( 'אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות קפה) * כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) (אמת מקאצק תצמח, אות תתרד) * רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שעה) ==אמרות ללא מקור מוסמך== * אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( 'אור הגנוז , מהאמרות המפורסמות שכתב מרטין בובר בשם הרבי מקוצק, אין מקור מוסמך, ובובר לא מקור לקוצק) * המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך , עמוד 32 - מסורס) * כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. ( בסוד שיח התורה, ישכר ויס עמוד ע, פרשנות הכותב ללא מקור מוסמך) * לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, פרשנות הכותב, מסורס. * לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (שמחה רז, עמוד 24, מסורס) * מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) פרשנות מסורסת. * בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא מהאדמו"ר מלענטשנא. תורת הרה"ק מלענטשנא עמוד לא). אין בשם קאצק. * יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי, פרשנות ללא כל הבנה בדרכה של קוצק) ראה לעיל צדיקים: מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (אבני נזר) * העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים מסולפים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי מה הם הדברים שנאמרו לפני הפטירה לנאמן ביתו לרבי מגור רבי יצחק מאיר אלטר וחתנו בעל האבני נזר). מקור הדברים המדויק כפי המובא באמת ואמונה תשפ"א עמוד שפג מפי נכדו השם משמואל באביר הרועים רטז:(מתורגם לעברית) העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. '''הבינה כותב. המשפט "העולם מעלה עיפוש ואין בי כוח לנשום בו" לא נאמר מעולם על ידי הרבי מקוצק. הוא נולד כפרי דמיונם של סופרים וחוקרים חילוניים-מודרניים באמצע המאה ה-20, שניסו לתת הסבר "דרמטי" ופסיכולוגי לשנים האחרונות.''' * שתיקה - היפה שבקולות. (מ. ליפסון, 1804. מסורס, פרשנות לא נכונה על דברי הרבי מקוצק ויזכור אלקים את רחל, ראו לעיל חסידי קוצק). * יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. (שמחה רז) * לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום!. (י. אריגור עמוד 123 פרשנות ספרותית) * כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. (מאיר אורין, הסנה עמוד 124, פרשנות ספרותית) * חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.(שמחה רז) * בשום פנים לא הייתי ממליך עלי אלקים שדרכיו מובנים לכל טפה סרוחה. י. ארליך, המרד הקדוש אות עג. '''צע"ג באם אמר בלשון זו''' (האדמו"ר הפני מנחם מגור) * גוי שלם עדיף מישראל למחצהי. מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 826. י. ארליך, המרד הקדוש, אות עב. * אין לך דבר שלא ניתן לחיקוי, חוץ מן האמת, שאמת מעושה אינה אמת. מסורס, ראה אמת, חותמו של הקב"ה אמת. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 604. י. ארליך, המרד הקדוש אות עה). * צדיק גמור שלא טעם טעם חטא אף הוא צריך רחמים, שלא יחזיק טובה לעצמו ויבוא לידי גאוה שהיא חמורה שבעבירות. (מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 1802) * עתיד אני- מדה רעה, רצוני –מידה ואינה מדה, הריני- זוהי מדה טובה. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 605, י. ארליך, המרד הקדוש אות מ) * האהבה אינה לחם, אך היא היין שבחיים. (אתר בין המרכאות) * יש צדיקים מיוחסים המתפארים בכך שהם הולכים בדרך שהלכו בה אבותיהם. ללכת בדרכי האבות זה לסלול דרכים חדשות. החיקוי הוא דרך של קופים, בני אדם צריכים לחדש.(אתר בין המרכאות) * זכוכית היא שקופה ואדם המביט בזכוכית שבחלונו רואה דרכה - אנשים. אבל אם הוא מורח שכבה של כסף על הזכוכית, הרי שהזכוכית הופכת להיות ראי והאדם המביט בה רואה את עצמו. ( אברהם וינרוט, לאור שם משמואל) ==קישורים חיצוניים== * שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר "אמת ואמונה" (מהדורת תשפ"ב) * [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם] * [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב. * כתבה על רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק. אוצר הגנוז אדר תשפ"ג https://drive.google.com/file/d/1QTiDb9xCqFTRH23dN8ubzd1V_skQ85l1/view *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת *[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת {{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}} [[קטגוריה:אדמו"רים]] 39bgckc2hi2l2p0wemtw03c0yk40uyc 241778 241747 2026-11-04T10:28:17Z קאצק 10668 /* אמרות ללא מקור מוסמך */ הרחבה, הגהה 241778 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|יש להתאים את אופן כתיבת הציטוטים למקובל במיזם}} רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]''' ([[W: ה'תקמ"ז| ה'תקמ"ז]] - כ"ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי"ט| ה'תרי"ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''"דער קוצקער רבי"'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. ==כללי== * "לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד" ['''השי"ת לא יהיה בך זר'''']. (רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], 'רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות י) * "פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל" ('שיח שרפי קודש' חלק ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו". ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שי ;'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר:'"קאלטע דורות הייסע מקוואות, הייסע דורות קאלטע מקוואות" "'''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]] חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''", ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א-עמוד שלט מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שנט). ==אהבת ישראל== * "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם חס ושלום, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם".('ליקוטים חדשים' דף יח ע"א ; 'לקוטי מגדים' דף לו ע"א) * הרבי מגוסטנין אמר: "הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי" ('מרום הרי"ם',' בכי הרי"ם', דף ג ע"א) ==אמונה== * "אמר על צדיקים שהיו בזמנו, הם אומרים שרואים הם בסוכה את האושפיזין איך האב אמונה, אמונה איז קלארער וויא ראיה" [לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שטו) * "שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז, ג), ליג אין דער ערד אין פאשע דיך מיט אמונה" [גם כשהנך שוכן בארץ תרעה ותזון עצמך על ידי אמונה]. (שיח שרפי קודש' חלק א' אות שמב) * "גם חושך לא יחשיך ממך (תהלים קלט, יב), אז מ'ווייסט אז ס'איז ממך [כאשר יודעים שהחושך הוא ממך] ממילא נעשה מחושך אור ולא יחשיך". (רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, 'ארץ צבי', פרשת בחוקותי תרפ"ג) ==אמת== * "חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), חותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת". (רבי משה האגרמאן [[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא דף ב ע"א; 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות שכט) * "שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך) * "'''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה '''" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכט) * "קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], 'אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ' עמוד מח ההערה קכה) * "נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום" ( אליעזר צבי ציגלמן, 'בית צדיק', דף כב ע"א) * "ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות מג מפי האבני נזר. ראה אמת ואמונה מהדורת תשפ"א בהרחבה) * " ולא תונו איש את עמיתו". עמיתו מלשון אמת, שמרמה את עצמו, את האמת שלו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד קב, מפי האדמו"ר הבית ישראל מגור) ==חסידות== * "איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה ב) לתוך זולתו לא להציץ ג) לא להתכוון את עצמו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכו) * בנוסח אחר: א) "לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים ג) להשתחרר מנגיעות אישיות" (רבי מרדכי מיירנץ, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שטז) * "חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות". ( רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף', עמוד כה אות ה) * אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר ה[[W:תהלים|תהלים]]. אמר לו הרבי מקאצק, "אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות לו) * "יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב). ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שמה) ==חסידי קוצק== * "אמר החידושי הרי"ם: כאשר באתי לטומשוב וראיתי מאות צעירים עוסקים בחסידות היה ברור לי כי כל אחד יתגדל כמו [[W:הבעל שם טוב|הבעל שם טוב]], אלא כנראה שההתנגדות העולם הזיקה להם" ("מאיר עיני הגולה" אות קצז) * ויזכור אלקים את רחל וגו' ( ויצא ל, כב). במדרש תנחומא (ו) אמר ר' [[שמעון בן גמליאל]], כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה וכו'. המדרש מרמז שכל מעשיה ועבודתה היה רק בינה לבין עצמה בשתיקה עצומה ובהצנע לכת מאד, שלא ירגיש שום אדם ממעשיה הטובים, וכן גם הענפים המסתעפים ממנה הלכו בעקבותיה להסתיר מעשיהם ממראה עיני בני אדם.(מקדש מעט חלק ב דף ק עמוד ב) וזהו היסוד של קאצק וזו התשובה למה היה הרבי [[W:הבית ישראל|הבית ישראל]] מגור שואל תמיד למה קאצק'ער חסידים היו מסתירם עצמם. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמודים כו-כז, בהרחבה) * אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: "עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר" והוסיפו חסידים, "נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה" ( פנחס זליג גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי', עמוד לג) * "עשה לך שרף ( חוקת כא, ח). חסידי קאצק אמרו, "עשה לך שרף, שילהיב עצמו ויעשה הוא גופו שרף (מאכען זעך ברענע'דיג), ושים אותו על נס, ואז אפילו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" ([[W:אדמו"ר|אדמו"ר]] '[[W:פנחס מנחם אלתר|פנחס מנחם אלתר]].'פני מנחם' פרשת חקת תשנ"ד) * חסידי קוצק שקדו על למודם לילה ויום, כי עיקר למודם היה בשעה שבני אדם ישנם, למען לא יודע לאיש. (הרב [[W:יהודה לייב גרויברט|יהודה לייב גרויברט]], מאמר והצדיקו את הצדיק, [[W:מזרחי|מזרחי]] גליון (70) 17) * ועוד מעיקרי חסידות קוצק: 1) "עזיבת החיצוניות ושאיפה אל תוך הפנימיות, לדעת מה עיקר ומה טפל". 2) "למעט בפטפוטי מלים, תחינות, פיוטים ויוצרות". 3) "לא לחקות מעשי אחרים בלי חשבון, לא לקבל את המוסכם באמונה תפלה, לא תאמרון כשר לכל אשר יאמר 'העם' כשר".4) "להתרחק מן ההמון הגס". (הרב יהודה לייב גרויברט, מאמר והצדיקו את הצדיק, מזרחי גליון (70) 17) ==יגיעה== * "יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואחר כך מצאת, מציאה בהיסח הדעת". (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. ('אמת ואמונה', מהדורה תשפ"א) * "יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא" ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות יא) * "לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם ''''יגעתי'''' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא '''יגעתי'''' בתורה, ומצאתי אל תאמין חס ושלום". ('אמת ואמונה', מ'שיח שרפי קודש', חלק ב אות מט) ==יצר הרע== * "[[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון". ([[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר סימן רלב סק"י ) * "עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה". ([[W:שם משמואל|'שם משמואל']] פרשת וישלח תרע"א) * "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד קסו) * אמר פעם לאנשי בריתו וסודו, רצוני מכם שגם בהיותכם לבד ביער, אם יזדמן לכם דבר חטא, לא תכשלו, ולא מחמת איסור בלבד, רק בעיקר מטעם שלא יהי' לכם פנאי לזוז אף רגע אחת מדבקות הבורא יתברך ואהבתו תמיד. ("אמת ואמונה "מהדורת תשפ"א עמוש רצז) * חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער"('שיח שרפי קודש', חלק ו אות מו).מגדולי התלמידים בפשיסחא וקוצק,('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד רצז) * "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות סג) "אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד שסג) ==יראת שמים== * "הטעם שנקרא '''יראת שמים''' ולא '''יראת השם''' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים" (האדמו"ר [[W:ישראל אלתר|בית ישראל מגור]], 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א) * "כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים". והוסיף נכדו האדמו"ר השם משמואל, "ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה". ('שם משמואל', יום כיפור תרע"ו) * "יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא". ('שיח שרפי קודש', חלק ג אות כג, מפי הרבי חנוך העניך מאלכסנדר) ==מועדים== '''[[W:ראש השנה|ראש השנה]]''' * "חסידי קאצק היו עוסקים בתורה כמה שעות ואחר כך התפללו ותקעו", ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד רמב) * "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג) * "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור) * "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר) '''[[W:יום הכיפורים|יום הכיפורים]]''' * "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט ב[[W:מסכת יומא|מסכת יומא]] שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג) * "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (טז, ל). אמת היא כי ביום הזה יכפר, אבל דעו לכם כי עליכם לטהר אתכם בעצמכם מכל חטאתיכם".(לקוטי מגדים דף יד ע"א) '''[[W:סוכות|סוכות]]''' * "שמחה היא התרחבות הקדושה, ועל כן ביום טוב של סוכות שבא אחר יום הכיפורים זמן מחילת העוונות, הוא זמן שמחתנו". (ספר 'מלחמות יהודה' דף ק עמוד א' מפי ה'אבני נזר') '''[[W:שמחת תורה|שמחת תורה]]''' * "מכיון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלו של החג, לכן מניחים השמחה בתורה" (שפת אמת סוכות תרל"ז) * "שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה". ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד רנה) '''[[W:חנוכה|חנוכה]]''' * "למה נצרך נס דחנוכה, הרי טומאה הותרה בציבור (פסחים עז.). ותירץ הרבי מקוצק, דרק כאשר המקדש קיים ואינם יכולים לעשות העבודה מחמת טומאה שאירעה, אז טומאה הותרה בציבור, אולם בחנוכה שאז נתחנך המקדש והדליקו המנורה מחדש,לא הותרה טומאה בציבור". (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמ' רנו, מ'אמרי אמת' פר' נשא תרפ"ד) '''[[W:פורים|פורים]]''' * "מה שלא נזכר שם ה' במגילה זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ) '''[[W:פסח|פסח]]''' * "[[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר". ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח) * "האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו ב[[W:הלכה|הלכה]] ו[[W:תוספות|תוספות]]". ( מפי החידושי הרי"מ, 'שיח שרפי קודש', חלק ג אות תנ. חלק ה דף ו ע"א) * "פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים".(י.ל. לוין, 'בית קוצק') * [גירסא אחרת] "פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה". ('אמת ואמונה,' מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור) '''[[W:שבועות|שבועות]]''' * "זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה" (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז) * "שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו" (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז) * "וכל העם רואים את הקולות (שמות, כ, טו). העם רואים ומסתכלים בחיצוניות של הדברים, קולות וברקים וכדומה" (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) עמוד סז. ==מופתים== * האדמו"ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, "אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר" ('זכותא דאברהם - נחלי אמונה' עמוד סג) * האדמו"ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. "מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק". ('שיח שרפי קודש' חלק א עמוד רצה) * כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר "כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד" [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רצא) ==מורא רבך== * כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול "ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס" ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנר 'שיח שרפי קודש', חלק ד, עמוד לה אות כט) * ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים, כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה". ('אביר הרועים' סימן שכה) * "הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז". (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, 'אמת ואמונה' ,מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] עמוד שיט) ראה בהרחבה. ==מידות== * "עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה". ('שם משמואל' ראש חודש אייר תר"ע) * "לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]]" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות קלה) * "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד) ==מתנגדים== * "החילוק בין [[חסידות|חסיד]] למתנגד - חסיד [[W:יראת השם|מורא שמיים]] עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "[[W:שולחן ערוך|שולחן ערוך]]" עליו" ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44) * שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12) * "כשנפטר [[W:הגאון מווילנה|הגאון מווילנה]] התיצבו נגדו צדיקי [[W:פולין|פולין]] ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו [[W:תנאים|תנאים]] ו[[W:אמוראים|אמוראים]] ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי, מפי האבני נזר) ==מלאך ה'== * 'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] ( מפי האדמו"ר ה[[W: שפת אמת| שפת אמת]] 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק". ( האבני נזר במכתב [[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר, סי' קכב סק"מ) * ועוד אמר,"בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף". ('אביר הרועים', סימן עג) * על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב '''בת [[W:שרף (מלאך)|שרף]] מעופף'''. ('אביר הרועים', סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל [[W:ישעיה|ישעיה]] יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג) ==עבודת ה'== * "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר". (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רלו) * "לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה". ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב) * "נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים". ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר') * "לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי" ( ראו 'שם משמואל' פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]]) * שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו "'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר". (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו) * האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: "'''פרים''' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי '''פרים''' דבר ראוי" ('שיח שרפי קודש', חלק ב, דף מ"א ע"ב) * "שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפב) שלח את בחינת האנושיות" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) "תתעלה מעל דרך הטבע". (אחרים) *" אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם". (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א). * '''"כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם"'''. ('שיח שרפי קודש' חלק ג דף ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות. ==ענוה וגאווה== * "לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק) * "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום". ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקאצק, אות יג) * "אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל ו[[W:סבלנות|סבלן]], שהיה סובל את השפלות". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שכה) * "כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה". ( י.ל.לוין, 'חסידים מספרים', חלק שני אות רטו) * "ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגבים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''". (ר"י ארטן , 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד קיב) * ואומר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי (חי שרה כד,לט) הרבי מקוצק אמר, אדם בעת שהוא בנגיעות אזי אינו מרגיש כלל שהוא נגוע, ונדמה לו שהוא תמים, ואחר כך כשיוצא מרגיש בזה. ( חידושי הרי"מ, כתבי חסידים, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד כ) ==צדיקים== * "פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק" ('שם משמואל', פרשת בהעלותך תר"ע) * "כל המחובר ל[[W:טומאה וטהרה|טהור]] טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא" [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שמ) * רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי "שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא [[W:מעשה בראשית|מעשה בראשית]], והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא [[W:מעשה מרכבה|מעשה מרכבה]]". ('אביר הרועים', סימן שמג) * "בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי" (רבי יעקב יצחק קארו- 'דער קאצקער קוויטל') * "מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (מפי האבני נזר 'שם משמואל' פרשת תצוה תרע"ג) * "[[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' ('אמת מקאצק תצמח', אות שפ, מפי השמועה) ==קדושתו== * הרבי מלובלין זצ"ל אמר, "האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו". (החסיד ר' טוביה שערצער, אהל הרבי, 'אור הנפלאות', אות ז) * כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: "אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה" ('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנח) * כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: "על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית". ('שיח שרפי קודש' חלק ג אותיות שצא-שצב) * "פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א מ'שיח שרפי קודש' חלק ג דף ח ע"א) ==קדושה== * "'''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''". ('שם משמואל', פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, '''ויש בשניהם'''. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שלז) * "[[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''". ('אמת ואמונה' מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב). * "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|'שפת אמת']] פרשת משפטים, תרל"ב) *"כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''".('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד צ בהרחבה) ואמר האדמו"ר הבית ישראל מגור, 'כזה ווארט מתאים רק להרבי מקאצק'. * "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו ([[W:קדושים|קדושים]] כ, י). התיבות הקודמין אשר ינאף את אשת איש שהם למותר, נראה שבא לרמז שאם לא יקדש את עצמו במותר לו וינאף כמעשה בהמה ימשך ח"ו מזה ויבא גם עם אשת רעהו וזה שנאמר, אין ניאוף אלא באשת איש היינו באשתו" ('לקוטי מגדים', פרשת קדושים, דף יח ע"ב) * "[[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''". (אהל תורה, פרשת כי תצא) * "מפני מה בחרו החכמים בלשון 'הרי את מקודשת לי' ולא בשאר הלשונות שבגמרא (קידושין כד,ה) אלא רמזו בדבריהם שהאדם צריך לכנוס בענין זה בקדושה ובטהרה, ואם לאו ח"ו השאול ואבדון לא די לפניו" (צוף הרי"ם דף י"א עמוד ב) * אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, "כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך". (.'דקדוקי תורה', מגילת אסתר, דף נ ע"א ; 'עשר נפלאות' אות לה.) * "עם העינים למעלה ולא לראות" ('שיח שרפי קודש' חלק ה דף כו ע"א) * " הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה (ויצא, לא, מ).ביום אש ההתלהבות שרפה אותי לעבודת הבורא ית"ש ובלילה הייתי קר, והבן ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א עמוד כז, משיח שרפי קודש ח"ו אות כא) * "אל תגשו אל אשה (יתרו יט' טו) אונקלוס תירגם לא תקרבון לצד איתתא. אמר בזה הלשון, אז מען איז מזמין דא איז מען נישט דא [מי שבצד זה אינו בצד זה] ( מכתב יד של האבני נזר, נאות הדשא חלק א עמוד רז) * ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב). ברש"י לי לשמי. אמר. עטץ זאלט מיך נעמען נבדל'דיק (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות כא [קחו אותי בהפשטה מגשמיות] (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד עו) * ראובן בכורי אתה וגו' (ויחי, מט, ג). יעקב אבינו אמר 'ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני', שהיה שמור כל פ"ד השנים שלא נשא אשה. ואומרים בשם הרבי מקאצק שהקשה לשם מה סיפרה לנו התורה דבר זה. ולשם מה חישבו חז"ל (ראה מגילה יז.) חשבון שנותיו של יעקב עד שנשא את רחל ולאה. אלא שהוא לימוד לאיש ישראל שאפילו אם נכשל פעם לא יתייאש, שאם יעקב אבינו השתבח בזה שמע מינה ששאר האנשים אינם במדרגה זו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד מה, מפי האדמו"ר הפני מנחם, ראה שם הסבר הדברים בהרחבה) ==שמחה== * "כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''". ( 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שמג, מפי גדולי חסידי קוצק) * "עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה פריקת עול".('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנא) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. ואמר, שהכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ('צוף הרי"מ' דף ד' ע"ב) ==תורה== * כתב האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]' וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים". * "'''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.'''" ('שם משמואל' פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.) * "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" ( דברי האדמו"ר מגור החידושי הרי"ם לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה , מאיר עיני הגולה אות קצה) * ועוד אמר: "כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו) * "שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל'''" (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א). ==תפילה== * "אמר שהוא אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה" (ה'אבני נזר' בשם הרבי מקוצק, "אביר הרועים" סימן מט) * ועוד אמר ה'אבני נזר', "תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה". ("אביר הרועים" סימן מט) * "התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך" ("רמזי אש" על תדב"א רבה פכ"ח אות ב). רבי [[W: יהודה אריה ליב אלתר| יהודה אריה ליב אלתר]] מגור כתב לבנו רבי [[W:אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי אלתר]] מגור ... 'כי השם בוחן לבבות, וכל התנועות שמבחוץ יצא שכרן בהפסדן' (שיח שרפי קודש חלק ג, דף יב אות א. וראו בהרחבה, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"ב עמוד שסה) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"א עמוד סח) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה" ( "אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש, חלק ג אות א) * "באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, '''דאס איז איין פויעריש עבדות'''" [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. ("אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, עמוד שסו, מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש, חלק ד אות יט) * "המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה), החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו". (ראו ההסבר. "נפלאות חדשות" ליקוטים דף מט עמוד א-ב) * "אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו". ("נפלאות חדשות", דף ג ע"ב) * פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, "ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך" [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שלא) * "הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה". ("וילקט יוסף," מערכת הרבי מקוצק אות יב) ==תשובה== * "אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב". (חשבה לטובה, ליקוטים, דף לו עמוד א) * "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב"ם]], הלכות תשובה פ"ב ה"ב), רלו"י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב"ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב"ה". (האדמו"ר הבית ישראל מגור - אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * "במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר". (לקוטי מגדים פרשת מצורע דף יב ע"א) == פטירתו - צוואתו== * "כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא". (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ) * "לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ''''ותמונת ה' יביט'''' ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח), והקשה, הלא נאמר בתורה ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והמשיך, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי יביט''' ".('דער יידישער פלאם'. 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח) * ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון ([[W:ה'תרי"ח|ה'תרי"ח]]) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה "לשנה הבאה לא אשב כאן". ('אביר הרועים' אות עו) ==אחרים== * "קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו''''" (שמות כב, יט) ( דברי הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תסו) * בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, "אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שיא) * כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: "מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו" (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי') * בדרך ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: "כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו" כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר:"מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור" (הסופר ר' שלמה וינריב, ארטאדאקסיסישע בלעטלעך, 1 נובמבר 1922) * "האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם". ('אמת ואמונה' מהדורת תש"ח) * "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהיה להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית". ([[W: שמואל בורנשטיין| 'שם משמואל']] פרשת שמות תרע"ג ) * "כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל". ('נפלאות חדשות', דף כג ע"ב ) * "אין לך דבר ישר יותר מאשר סולם העומד באלכסון, ואין לך עקום יותר משפת חלקות (גלייכ וערמיל) ואין לך שלם יותר מלב נשבר. (אמת מקאצק תצמח, אות תר, מפי השמועה, מופיע גם בשם אדמו"רים נוספים) * "המוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה". (בשם ה'אבני נזר' 'שיח שרפי קודש', חלק ב אות שכו) * "אמר לי בילדותי,"אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת" ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- 'נפלאות חדשות', סדר היום הקצר, דף ד ע"ב) * "שאל היכן גר השי"ת והשיב, '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, מ'שש"ק', חלק ה דף כא ע"א) * "די גאנצע וועלט איז נישט ווערט מען זאהל אויף איהר אפילו איין קרעכץ געבען" [העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (מפי האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב,'אביר הרועים' סי' רטז) * "לא הרעב מפחידני, אלא האכזריות, שהיא מנת חלקם של הרעבים". (בשנת בצורת) (סנה בוער בקוצק, עמוד 234, ללא מקור) * "עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין". ( 'אמת ואמונה', 'שם משמואל' בשם האבני נזר) * "המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" ('נפלאות חדשות', דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג) * "זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא". [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שכב) * "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות". {{מקור}} * "וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים". ('מקדש מעט' חלק א, בית הכנסת, דף ח ע"ב) *אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, "אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד מד בהרחבה,'נפלאות חדשות', דף טו ע"ב, ראו שם ההסבר) * "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. ('נפלאות חדשות', ליקוטים, דף מו ע"ב), * "ויאמר יהודה וגו' מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו (בראשיחת לז, כו). הרי אנו עומדים לכסות את ההריגה, סימן שהדבר אינו נכון".(שיח שרפי קודש חלק ו אות כג. ראו בהרחבה 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמודים לא לב) * אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו "מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ" [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות רט ) * "במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב ויוסיף האדם יראה לעשיה". ('בית קוצק', עמוד נג; 'מאור הגולה', עמוד תנב) * "אז דער 'איך' איז א בעהאלטענער גנב" (ה'אני' הוא גנב נמהר הוא מתגנב אצל האדם ומרעילו ואין האדם יודע זאת, ה'נוגע' אינו יודע כי נוגע בדבר הוא). (הסופר שלמה וינריב ארטאדאקסישע בלעטלעך 1 נובמבר 1922: פ. גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי' עמוד 32: 'הרבי מקוצק וששים גבורים' עמודים מ, קנט] * "ההפרש שבין 'עצל' ל'מתון'.'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת)". ('שם משמואל', פרשת בראשית תרפ"א) * "הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה".{{מקור}} * "סאיז עפעס אוואונדער אז אוועלט האט זיך פערלייגט אויף עסען" [זה פלא שהעולם התחילו להיתמסר לאכילה] (י. אריגור עמוד 164) * "התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה אם יהחילו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול" ('אמת מקאצק תצמח', אות שיג, מפי השמועה) * "אחד שהיה מחוסר פרנסה התאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו בשעה שהוא היה תמיד מוסר נפשו בעדם אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו". ('שיח שרפי קודש', חלק ו אות כד) * "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך". ('אמת ואמונה') * "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו". ('שם משמואל', ואתחנן, שנת תרע"ז). * והוסיף החידושי הרי"מ, "שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד קלו) * "סרחון עולה מהמערב הרקוב". (י.ל.לוין, 'בית קוצק' עמוד ל ) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. אלא הכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. '''שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו".''' ['צוף הרי"ם' דף ד ע"ב] * כאשר המציאו את הרכבת סיפרו לו, הרכבת עושה דרכה במהירות שאל: "לשם מה ממהר העולם" ( י.ל. לוין, בית קוצק, עמוד סו) הרב זאב סולוביציק מבריסק אמר :את זה יכול לומר רק אדם שיש לו א וועלט גיוועלט...-אדם עם משקל עולמי.(דחזיתיה לרבי מאיר כרך א עמ'154) * בגמרא נמצא כמה מעשיות משדים, אמר: הרמב"ם פסק שאינם בנמצא, כדי שבאמת לא ימצא. כי כאשר פסק הרמב"ם שהם שקר וכזב, פסקו כן גם בשמים, וממילא אינם בנמצא, אבל קודם לפסק הרמב"ם היו.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד רל. משיח שרפי קודש חלק ה אות מא). ==על עצמו== * לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], "אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער" ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] ('אמת ואמונה' מ'[[W:יועץ קים קדיש ראקאץ| שיח שרפי קודש]]', חלק ה' דף לא ע"ב אות ו) * כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר להם "מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער" (מנקה ארובות העשן), ('שיח שרפי קודש', חלק ג דף 15) * אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, "כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה". ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|'שפתי צדיק']] פר' בשלח אות טו) * "עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין" [לכבשן האש]. ('שיח שרפי קודש', חלק ג' דף י ע"א) * "אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם". ('אמת מקאצק תצמח', אות תתכא, בשם רבי בן ציון אוסטרובר) * "מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה המוליד התגשמות". (י.ל. לוין,'מאור הגולה' עמוד תנו ; 'בית קוצק', עמוד צ) * "אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט) * אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: "הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים". ('אמת ואמונה', מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] מ'שיח שרפי קודש', חלק א' אות קפה) * צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, "שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים". ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש', חלק ב' אות סג) * "אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע". (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך) ==נאמר עליו== * 'רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק'.(הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קסז). * בראשונה היו אומרים. אילמלא הבעל שם טוב תלמידיו וחסידיו, מי יודע מה היה עולה ליהדות, ואחר כך אמרו, אילמלא הרבי מקוצק וחסידיו- מי יודע מה היה עולה לה ליהדות פולין. (הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קפ) * הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' ('אמת ואמונה' מ'נפלאות היהודי' דף ח ע"א) * רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' ('מאיר עיני הגולה' אות קצו) * רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב) {{מקור}} * רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( 'אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות קפה) * כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) (אמת מקאצק תצמח, אות תתרד) * רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שעה) ==אמרות ללא מקור מוסמך== * אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( 'אור הגנוז , מהאמרות המפורסמות שכתב מרטין בובר בשם הרבי מקוצק, אין מקור מוסמך, ובובר לא מקור לקוצק) * המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך , עמוד 32 - מסורס) * כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. ( בסוד שיח התורה, ישכר ויס עמוד ע, פרשנות הכותב ללא מקור מוסמך) * לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, פרשנות הכותב, מסורס. * לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (שמחה רז, עמוד 24, מסורס) * מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) פרשנות מסורסת. * בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא מהאדמו"ר מלענטשנא. תורת הרה"ק מלענטשנא עמוד לא). אין בשם קאצק. * יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי, פרשנות ללא כל הבנה בדרכה של קוצק) ראה לעיל צדיקים: מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (אבני נזר) * העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים מסולפים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי מה הם הדברים שנאמרו לפני הפטירה לנאמן ביתו לרבי מגור רבי יצחק מאיר אלטר וחתנו בעל האבני נזר). מקור הדברים המדויק כפי המובא באמת ואמונה תשפ"א עמוד שפג מפי נכדו השם משמואל באביר הרועים רטז:(מתורגם לעברית) העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. '''הבינה כותב. המשפט "העולם מעלה עיפוש ואין בי כוח לנשום בו" לא נאמר מעולם על ידי הרבי מקוצק. הוא נולד כפרי דמיונם של סופרים וחוקרים חילוניים-מודרניים באמצע המאה ה-20, שניסו לתת הסבר "דרמטי" ופסיכולוגי לשנים האחרונות.''' * שתיקה - היפה שבקולות. (מ. ליפסון, 1804. מסורס, פרשנות לא נכונה על דברי הרבי מקוצק ויזכור אלקים את רחל, ראו לעיל חסידי קוצק). * יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. (שמחה רז) * לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום!. (י. אריגור עמוד 123 פרשנות ספרותית) * כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. (מאיר אורין, הסנה עמוד 124, פרשנות ספרותית) * חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.(שמחה רז) * בשום פנים לא הייתי ממליך עלי אלקים שדרכיו מובנים לכל טפה סרוחה. י. ארליך, המרד הקדוש אות עג. '''צע"ג באם אמר בלשון זו''' (האדמו"ר הפני מנחם מגור) * גוי שלם עדיף מישראל למחצהי. מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 826. י. ארליך, המרד הקדוש, אות עב. * אין לך דבר שלא ניתן לחיקוי, חוץ מן האמת, שאמת מעושה אינה אמת. מסורס, ראה אמת, חותמו של הקב"ה אמת. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 604. י. ארליך, המרד הקדוש אות עה). * צדיק גמור שלא טעם טעם חטא אף הוא צריך רחמים, שלא יחזיק טובה לעצמו ויבוא לידי גאוה שהיא חמורה שבעבירות. (מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 1802) * עתיד אני- מדה רעה, רצוני –מידה ואינה מדה, הריני- זוהי מדה טובה. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 605, י. ארליך, המרד הקדוש אות מ) * האהבה אינה לחם, אך היא היין שבחיים. (אתר בין המרכאות) * יש צדיקים מיוחסים המתפארים בכך שהם הולכים בדרך שהלכו בה אבותיהם. ללכת בדרכי האבות זה לסלול דרכים חדשות. החיקוי הוא דרך של קופים, בני אדם צריכים לחדש.(אתר בין המרכאות) * זכוכית היא שקופה ואדם המביט בזכוכית שבחלונו רואה דרכה - אנשים. אבל אם הוא מורח שכבה של כסף על הזכוכית, הרי שהזכוכית הופכת להיות ראי והאדם המביט בה רואה את עצמו. ( אברהם וינרוט, לאור שם משמואל) * "לא נוצרתי לנהל עדת שוורים. פשוטי העם פוגמים במחשבתם את הצדיק". (מאיר אוריון סנה בוער עמוד 217) ראה לעיל צדיקים, המלים לא נוצרתי לנהל עדת שוורים זה הוספה מהדמיון של הכותב. ==קישורים חיצוניים== * שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר "אמת ואמונה" (מהדורת תשפ"ב) * [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם] * [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב. * כתבה על רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק. אוצר הגנוז אדר תשפ"ג https://drive.google.com/file/d/1QTiDb9xCqFTRH23dN8ubzd1V_skQ85l1/view *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת *[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת {{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}} [[קטגוריה:אדמו"רים]] 41j5k0mfp8k1ck7ja7pgc5www5wur4q 241779 241778 2026-11-04T10:34:58Z קאצק 10668 /* צדיקים */ הרחבה, 241779 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|יש להתאים את אופן כתיבת הציטוטים למקובל במיזם}} רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]''' ([[W: ה'תקמ"ז| ה'תקמ"ז]] - כ"ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי"ט| ה'תרי"ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''"דער קוצקער רבי"'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. ==כללי== * "לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד" ['''השי"ת לא יהיה בך זר'''']. (רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], 'רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות י) * "פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל" ('שיח שרפי קודש' חלק ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו". ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שי ;'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר:'"קאלטע דורות הייסע מקוואות, הייסע דורות קאלטע מקוואות" "'''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]] חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''", ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א-עמוד שלט מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שנט). ==אהבת ישראל== * "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם חס ושלום, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם".('ליקוטים חדשים' דף יח ע"א ; 'לקוטי מגדים' דף לו ע"א) * הרבי מגוסטנין אמר: "הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי" ('מרום הרי"ם',' בכי הרי"ם', דף ג ע"א) ==אמונה== * "אמר על צדיקים שהיו בזמנו, הם אומרים שרואים הם בסוכה את האושפיזין איך האב אמונה, אמונה איז קלארער וויא ראיה" [לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שטו) * "שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז, ג), ליג אין דער ערד אין פאשע דיך מיט אמונה" [גם כשהנך שוכן בארץ תרעה ותזון עצמך על ידי אמונה]. (שיח שרפי קודש' חלק א' אות שמב) * "גם חושך לא יחשיך ממך (תהלים קלט, יב), אז מ'ווייסט אז ס'איז ממך [כאשר יודעים שהחושך הוא ממך] ממילא נעשה מחושך אור ולא יחשיך". (רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, 'ארץ צבי', פרשת בחוקותי תרפ"ג) ==אמת== * "חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), חותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת". (רבי משה האגרמאן [[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא דף ב ע"א; 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות שכט) * "שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך) * "'''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה '''" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכט) * "קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], 'אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ' עמוד מח ההערה קכה) * "נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום" ( אליעזר צבי ציגלמן, 'בית צדיק', דף כב ע"א) * "ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות מג מפי האבני נזר. ראה אמת ואמונה מהדורת תשפ"א בהרחבה) * " ולא תונו איש את עמיתו". עמיתו מלשון אמת, שמרמה את עצמו, את האמת שלו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד קב, מפי האדמו"ר הבית ישראל מגור) ==חסידות== * "איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה ב) לתוך זולתו לא להציץ ג) לא להתכוון את עצמו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכו) * בנוסח אחר: א) "לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים ג) להשתחרר מנגיעות אישיות" (רבי מרדכי מיירנץ, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שטז) * "חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות". ( רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף', עמוד כה אות ה) * אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר ה[[W:תהלים|תהלים]]. אמר לו הרבי מקאצק, "אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות לו) * "יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב). ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שמה) ==חסידי קוצק== * "אמר החידושי הרי"ם: כאשר באתי לטומשוב וראיתי מאות צעירים עוסקים בחסידות היה ברור לי כי כל אחד יתגדל כמו [[W:הבעל שם טוב|הבעל שם טוב]], אלא כנראה שההתנגדות העולם הזיקה להם" ("מאיר עיני הגולה" אות קצז) * ויזכור אלקים את רחל וגו' ( ויצא ל, כב). במדרש תנחומא (ו) אמר ר' [[שמעון בן גמליאל]], כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה וכו'. המדרש מרמז שכל מעשיה ועבודתה היה רק בינה לבין עצמה בשתיקה עצומה ובהצנע לכת מאד, שלא ירגיש שום אדם ממעשיה הטובים, וכן גם הענפים המסתעפים ממנה הלכו בעקבותיה להסתיר מעשיהם ממראה עיני בני אדם.(מקדש מעט חלק ב דף ק עמוד ב) וזהו היסוד של קאצק וזו התשובה למה היה הרבי [[W:הבית ישראל|הבית ישראל]] מגור שואל תמיד למה קאצק'ער חסידים היו מסתירם עצמם. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמודים כו-כז, בהרחבה) * אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: "עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר" והוסיפו חסידים, "נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה" ( פנחס זליג גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי', עמוד לג) * "עשה לך שרף ( חוקת כא, ח). חסידי קאצק אמרו, "עשה לך שרף, שילהיב עצמו ויעשה הוא גופו שרף (מאכען זעך ברענע'דיג), ושים אותו על נס, ואז אפילו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" ([[W:אדמו"ר|אדמו"ר]] '[[W:פנחס מנחם אלתר|פנחס מנחם אלתר]].'פני מנחם' פרשת חקת תשנ"ד) * חסידי קוצק שקדו על למודם לילה ויום, כי עיקר למודם היה בשעה שבני אדם ישנם, למען לא יודע לאיש. (הרב [[W:יהודה לייב גרויברט|יהודה לייב גרויברט]], מאמר והצדיקו את הצדיק, [[W:מזרחי|מזרחי]] גליון (70) 17) * ועוד מעיקרי חסידות קוצק: 1) "עזיבת החיצוניות ושאיפה אל תוך הפנימיות, לדעת מה עיקר ומה טפל". 2) "למעט בפטפוטי מלים, תחינות, פיוטים ויוצרות". 3) "לא לחקות מעשי אחרים בלי חשבון, לא לקבל את המוסכם באמונה תפלה, לא תאמרון כשר לכל אשר יאמר 'העם' כשר".4) "להתרחק מן ההמון הגס". (הרב יהודה לייב גרויברט, מאמר והצדיקו את הצדיק, מזרחי גליון (70) 17) ==יגיעה== * "יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואחר כך מצאת, מציאה בהיסח הדעת". (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. ('אמת ואמונה', מהדורה תשפ"א) * "יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא" ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות יא) * "לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם ''''יגעתי'''' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא '''יגעתי'''' בתורה, ומצאתי אל תאמין חס ושלום". ('אמת ואמונה', מ'שיח שרפי קודש', חלק ב אות מט) ==יצר הרע== * "[[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון". ([[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר סימן רלב סק"י ) * "עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה". ([[W:שם משמואל|'שם משמואל']] פרשת וישלח תרע"א) * "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד קסו) * אמר פעם לאנשי בריתו וסודו, רצוני מכם שגם בהיותכם לבד ביער, אם יזדמן לכם דבר חטא, לא תכשלו, ולא מחמת איסור בלבד, רק בעיקר מטעם שלא יהי' לכם פנאי לזוז אף רגע אחת מדבקות הבורא יתברך ואהבתו תמיד. ("אמת ואמונה "מהדורת תשפ"א עמוש רצז) * חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער"('שיח שרפי קודש', חלק ו אות מו).מגדולי התלמידים בפשיסחא וקוצק,('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד רצז) * "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות סג) "אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד שסג) ==יראת שמים== * "הטעם שנקרא '''יראת שמים''' ולא '''יראת השם''' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים" (האדמו"ר [[W:ישראל אלתר|בית ישראל מגור]], 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א) * "כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים". והוסיף נכדו האדמו"ר השם משמואל, "ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה". ('שם משמואל', יום כיפור תרע"ו) * "יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא". ('שיח שרפי קודש', חלק ג אות כג, מפי הרבי חנוך העניך מאלכסנדר) ==מועדים== '''[[W:ראש השנה|ראש השנה]]''' * "חסידי קאצק היו עוסקים בתורה כמה שעות ואחר כך התפללו ותקעו", ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד רמב) * "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג) * "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור) * "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר) '''[[W:יום הכיפורים|יום הכיפורים]]''' * "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט ב[[W:מסכת יומא|מסכת יומא]] שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג) * "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (טז, ל). אמת היא כי ביום הזה יכפר, אבל דעו לכם כי עליכם לטהר אתכם בעצמכם מכל חטאתיכם".(לקוטי מגדים דף יד ע"א) '''[[W:סוכות|סוכות]]''' * "שמחה היא התרחבות הקדושה, ועל כן ביום טוב של סוכות שבא אחר יום הכיפורים זמן מחילת העוונות, הוא זמן שמחתנו". (ספר 'מלחמות יהודה' דף ק עמוד א' מפי ה'אבני נזר') '''[[W:שמחת תורה|שמחת תורה]]''' * "מכיון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלו של החג, לכן מניחים השמחה בתורה" (שפת אמת סוכות תרל"ז) * "שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה". ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד רנה) '''[[W:חנוכה|חנוכה]]''' * "למה נצרך נס דחנוכה, הרי טומאה הותרה בציבור (פסחים עז.). ותירץ הרבי מקוצק, דרק כאשר המקדש קיים ואינם יכולים לעשות העבודה מחמת טומאה שאירעה, אז טומאה הותרה בציבור, אולם בחנוכה שאז נתחנך המקדש והדליקו המנורה מחדש,לא הותרה טומאה בציבור". (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמ' רנו, מ'אמרי אמת' פר' נשא תרפ"ד) '''[[W:פורים|פורים]]''' * "מה שלא נזכר שם ה' במגילה זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ) '''[[W:פסח|פסח]]''' * "[[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר". ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח) * "האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו ב[[W:הלכה|הלכה]] ו[[W:תוספות|תוספות]]". ( מפי החידושי הרי"מ, 'שיח שרפי קודש', חלק ג אות תנ. חלק ה דף ו ע"א) * "פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים".(י.ל. לוין, 'בית קוצק') * [גירסא אחרת] "פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה". ('אמת ואמונה,' מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור) '''[[W:שבועות|שבועות]]''' * "זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה" (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז) * "שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו" (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז) * "וכל העם רואים את הקולות (שמות, כ, טו). העם רואים ומסתכלים בחיצוניות של הדברים, קולות וברקים וכדומה" (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) עמוד סז. ==מופתים== * האדמו"ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, "אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר" ('זכותא דאברהם - נחלי אמונה' עמוד סג) * האדמו"ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. "מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק". ('שיח שרפי קודש' חלק א עמוד רצה) * כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר "כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד" [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רצא) ==מורא רבך== * כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול "ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס" ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנר 'שיח שרפי קודש', חלק ד, עמוד לה אות כט) * ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים, כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה". ('אביר הרועים' סימן שכה) * "הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז". (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, 'אמת ואמונה' ,מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] עמוד שיט) ראה בהרחבה. ==מידות== * "עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה". ('שם משמואל' ראש חודש אייר תר"ע) * "לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]]" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות קלה) * "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד) ==מתנגדים== * "החילוק בין [[חסידות|חסיד]] למתנגד - חסיד [[W:יראת השם|מורא שמיים]] עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "[[W:שולחן ערוך|שולחן ערוך]]" עליו" ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44) * שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12) * "כשנפטר [[W:הגאון מווילנה|הגאון מווילנה]] התיצבו נגדו צדיקי [[W:פולין|פולין]] ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו [[W:תנאים|תנאים]] ו[[W:אמוראים|אמוראים]] ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי, מפי האבני נזר) ==מלאך ה'== * 'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] ( מפי האדמו"ר ה[[W: שפת אמת| שפת אמת]] 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק". ( האבני נזר במכתב [[W:שו"ת|'שו"ת]] אבני נזר', אבן העזר, סי' קכב סק"מ) * ועוד אמר,"בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף". ('אביר הרועים', סימן עג) * על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב '''בת [[W:שרף (מלאך)|שרף]] מעופף'''. ('אביר הרועים', סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל [[W:ישעיה|ישעיה]] יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג) ==עבודת ה'== * "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר". (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רלו) * "לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה". ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב) * "נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים". ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר') * "לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי" ( ראו 'שם משמואל' פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]]) * שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו "'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר". (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו) * האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: "'''פרים''' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי '''פרים''' דבר ראוי" ('שיח שרפי קודש', חלק ב, דף מ"א ע"ב) * "שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפב) שלח את בחינת האנושיות" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) "תתעלה מעל דרך הטבע". (אחרים) *" אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם". (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א). * '''"כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם"'''. ('שיח שרפי קודש' חלק ג דף ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות. ==ענוה וגאווה== * "לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק) * "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום". ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקאצק, אות יג) * "אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל ו[[W:סבלנות|סבלן]], שהיה סובל את השפלות". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שכה) * "כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה". ( י.ל.לוין, 'חסידים מספרים', חלק שני אות רטו) * "ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגבים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''". (ר"י ארטן , 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד קיב) * ואומר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי (חי שרה כד,לט) הרבי מקוצק אמר, אדם בעת שהוא בנגיעות אזי אינו מרגיש כלל שהוא נגוע, ונדמה לו שהוא תמים, ואחר כך כשיוצא מרגיש בזה. ( חידושי הרי"מ, כתבי חסידים, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד כ) ==צדיקים== * "פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק" ('שם משמואל', פרשת בהעלותך תר"ע) ראה "אמת ואמונה" מהדורת תשפ"א שבילי אמת עמוד שלג בהרחבה. * "כל המחובר ל[[W:טומאה וטהרה|טהור]] טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא" [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שמ) * רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי "שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא [[W:מעשה בראשית|מעשה בראשית]], והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא [[W:מעשה מרכבה|מעשה מרכבה]]". ('אביר הרועים', סימן שמג) * "בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי" (רבי יעקב יצחק קארו- 'דער קאצקער קוויטל') * "מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (מפי האבני נזר 'שם משמואל' פרשת תצוה תרע"ג) * "[[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' ('אמת מקאצק תצמח', אות שפ, מפי השמועה) ==קדושתו== * הרבי מלובלין זצ"ל אמר, "האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו". (החסיד ר' טוביה שערצער, אהל הרבי, 'אור הנפלאות', אות ז) * כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: "אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה" ('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנח) * כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: "על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית". ('שיח שרפי קודש' חלק ג אותיות שצא-שצב) * "פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א מ'שיח שרפי קודש' חלק ג דף ח ע"א) ==קדושה== * "'''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''". ('שם משמואל', פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, '''ויש בשניהם'''. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שלז) * "[[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''". ('אמת ואמונה' מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב). * "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|'שפת אמת']] פרשת משפטים, תרל"ב) *"כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''".('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד צ בהרחבה) ואמר האדמו"ר הבית ישראל מגור, 'כזה ווארט מתאים רק להרבי מקאצק'. * "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו ([[W:קדושים|קדושים]] כ, י). התיבות הקודמין אשר ינאף את אשת איש שהם למותר, נראה שבא לרמז שאם לא יקדש את עצמו במותר לו וינאף כמעשה בהמה ימשך ח"ו מזה ויבא גם עם אשת רעהו וזה שנאמר, אין ניאוף אלא באשת איש היינו באשתו" ('לקוטי מגדים', פרשת קדושים, דף יח ע"ב) * "[[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''". (אהל תורה, פרשת כי תצא) * "מפני מה בחרו החכמים בלשון 'הרי את מקודשת לי' ולא בשאר הלשונות שבגמרא (קידושין כד,ה) אלא רמזו בדבריהם שהאדם צריך לכנוס בענין זה בקדושה ובטהרה, ואם לאו ח"ו השאול ואבדון לא די לפניו" (צוף הרי"ם דף י"א עמוד ב) * אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, "כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך". (.'דקדוקי תורה', מגילת אסתר, דף נ ע"א ; 'עשר נפלאות' אות לה.) * "עם העינים למעלה ולא לראות" ('שיח שרפי קודש' חלק ה דף כו ע"א) * " הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה (ויצא, לא, מ).ביום אש ההתלהבות שרפה אותי לעבודת הבורא ית"ש ובלילה הייתי קר, והבן ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א עמוד כז, משיח שרפי קודש ח"ו אות כא) * "אל תגשו אל אשה (יתרו יט' טו) אונקלוס תירגם לא תקרבון לצד איתתא. אמר בזה הלשון, אז מען איז מזמין דא איז מען נישט דא [מי שבצד זה אינו בצד זה] ( מכתב יד של האבני נזר, נאות הדשא חלק א עמוד רז) * ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב). ברש"י לי לשמי. אמר. עטץ זאלט מיך נעמען נבדל'דיק (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות כא [קחו אותי בהפשטה מגשמיות] (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד עו) * ראובן בכורי אתה וגו' (ויחי, מט, ג). יעקב אבינו אמר 'ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני', שהיה שמור כל פ"ד השנים שלא נשא אשה. ואומרים בשם הרבי מקאצק שהקשה לשם מה סיפרה לנו התורה דבר זה. ולשם מה חישבו חז"ל (ראה מגילה יז.) חשבון שנותיו של יעקב עד שנשא את רחל ולאה. אלא שהוא לימוד לאיש ישראל שאפילו אם נכשל פעם לא יתייאש, שאם יעקב אבינו השתבח בזה שמע מינה ששאר האנשים אינם במדרגה זו. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד מה, מפי האדמו"ר הפני מנחם, ראה שם הסבר הדברים בהרחבה) ==שמחה== * "כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''". ( 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שמג, מפי גדולי חסידי קוצק) * "עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה פריקת עול".('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנא) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. ואמר, שהכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ('צוף הרי"מ' דף ד' ע"ב) ==תורה== * כתב האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]' וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים". * "'''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.'''" ('שם משמואל' פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.) * "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" ( דברי האדמו"ר מגור החידושי הרי"ם לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה , מאיר עיני הגולה אות קצה) * ועוד אמר: "כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו) * "שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל'''" (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א). ==תפילה== * "אמר שהוא אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה" (ה'אבני נזר' בשם הרבי מקוצק, "אביר הרועים" סימן מט) * ועוד אמר ה'אבני נזר', "תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה". ("אביר הרועים" סימן מט) * "התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך" ("רמזי אש" על תדב"א רבה פכ"ח אות ב). רבי [[W: יהודה אריה ליב אלתר| יהודה אריה ליב אלתר]] מגור כתב לבנו רבי [[W:אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי אלתר]] מגור ... 'כי השם בוחן לבבות, וכל התנועות שמבחוץ יצא שכרן בהפסדן' (שיח שרפי קודש חלק ג, דף יב אות א. וראו בהרחבה, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"ב עמוד שסה) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, "אמת ואמונה", מהדורת תשפ"א עמוד סח) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה" ( "אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש, חלק ג אות א) * "באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, '''דאס איז איין פויעריש עבדות'''" [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. ("אמת ואמונה" ,מהדורת תשפ"א, עמוד שסו, מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש, חלק ד אות יט) * "המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה), החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו". (ראו ההסבר. "נפלאות חדשות" ליקוטים דף מט עמוד א-ב) * "אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו". ("נפלאות חדשות", דף ג ע"ב) * פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, "ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך" [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שלא) * "הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה". ("וילקט יוסף," מערכת הרבי מקוצק אות יב) ==תשובה== * "אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב". (חשבה לטובה, ליקוטים, דף לו עמוד א) * "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב"ם]], הלכות תשובה פ"ב ה"ב), רלו"י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב"ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב"ה". (האדמו"ר הבית ישראל מגור - אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * "במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר". (לקוטי מגדים פרשת מצורע דף יב ע"א) == פטירתו - צוואתו== * "כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא". (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ) * "לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ''''ותמונת ה' יביט'''' ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח), והקשה, הלא נאמר בתורה ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והמשיך, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי יביט''' ".('דער יידישער פלאם'. 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח) * ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון ([[W:ה'תרי"ח|ה'תרי"ח]]) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה "לשנה הבאה לא אשב כאן". ('אביר הרועים' אות עו) ==אחרים== * "קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו''''" (שמות כב, יט) ( דברי הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תסו) * בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, "אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שיא) * כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: "מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו" (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי') * בדרך ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: "כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו" כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר:"מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור" (הסופר ר' שלמה וינריב, ארטאדאקסיסישע בלעטלעך, 1 נובמבר 1922) * "האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם". ('אמת ואמונה' מהדורת תש"ח) * "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהיה להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית". ([[W: שמואל בורנשטיין| 'שם משמואל']] פרשת שמות תרע"ג ) * "כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל". ('נפלאות חדשות', דף כג ע"ב ) * "אין לך דבר ישר יותר מאשר סולם העומד באלכסון, ואין לך עקום יותר משפת חלקות (גלייכ וערמיל) ואין לך שלם יותר מלב נשבר. (אמת מקאצק תצמח, אות תר, מפי השמועה, מופיע גם בשם אדמו"רים נוספים) * "המוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה". (בשם ה'אבני נזר' 'שיח שרפי קודש', חלק ב אות שכו) * "אמר לי בילדותי,"אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת" ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- 'נפלאות חדשות', סדר היום הקצר, דף ד ע"ב) * "שאל היכן גר השי"ת והשיב, '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, מ'שש"ק', חלק ה דף כא ע"א) * "די גאנצע וועלט איז נישט ווערט מען זאהל אויף איהר אפילו איין קרעכץ געבען" [העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (מפי האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב,'אביר הרועים' סי' רטז) * "לא הרעב מפחידני, אלא האכזריות, שהיא מנת חלקם של הרעבים". (בשנת בצורת) (סנה בוער בקוצק, עמוד 234, ללא מקור) * "עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין". ( 'אמת ואמונה', 'שם משמואל' בשם האבני נזר) * "המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" ('נפלאות חדשות', דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג) * "זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא". [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שכב) * "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות". {{מקור}} * "וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים". ('מקדש מעט' חלק א, בית הכנסת, דף ח ע"ב) *אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, "אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד מד בהרחבה,'נפלאות חדשות', דף טו ע"ב, ראו שם ההסבר) * "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. ('נפלאות חדשות', ליקוטים, דף מו ע"ב), * "ויאמר יהודה וגו' מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו (בראשיחת לז, כו). הרי אנו עומדים לכסות את ההריגה, סימן שהדבר אינו נכון".(שיח שרפי קודש חלק ו אות כג. ראו בהרחבה 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמודים לא לב) * אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו "מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ" [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות רט ) * "במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב ויוסיף האדם יראה לעשיה". ('בית קוצק', עמוד נג; 'מאור הגולה', עמוד תנב) * "אז דער 'איך' איז א בעהאלטענער גנב" (ה'אני' הוא גנב נמהר הוא מתגנב אצל האדם ומרעילו ואין האדם יודע זאת, ה'נוגע' אינו יודע כי נוגע בדבר הוא). (הסופר שלמה וינריב ארטאדאקסישע בלעטלעך 1 נובמבר 1922: פ. גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי' עמוד 32: 'הרבי מקוצק וששים גבורים' עמודים מ, קנט] * "ההפרש שבין 'עצל' ל'מתון'.'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת)". ('שם משמואל', פרשת בראשית תרפ"א) * "הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה".{{מקור}} * "סאיז עפעס אוואונדער אז אוועלט האט זיך פערלייגט אויף עסען" [זה פלא שהעולם התחילו להיתמסר לאכילה] (י. אריגור עמוד 164) * "התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה אם יהחילו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול" ('אמת מקאצק תצמח', אות שיג, מפי השמועה) * "אחד שהיה מחוסר פרנסה התאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו בשעה שהוא היה תמיד מוסר נפשו בעדם אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו". ('שיח שרפי קודש', חלק ו אות כד) * "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך". ('אמת ואמונה') * "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו". ('שם משמואל', ואתחנן, שנת תרע"ז). * והוסיף החידושי הרי"מ, "שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד קלו) * "סרחון עולה מהמערב הרקוב". (י.ל.לוין, 'בית קוצק' עמוד ל ) * "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. אלא הכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. '''שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו".''' ['צוף הרי"ם' דף ד ע"ב] * כאשר המציאו את הרכבת סיפרו לו, הרכבת עושה דרכה במהירות שאל: "לשם מה ממהר העולם" ( י.ל. לוין, בית קוצק, עמוד סו) הרב זאב סולוביציק מבריסק אמר :את זה יכול לומר רק אדם שיש לו א וועלט גיוועלט...-אדם עם משקל עולמי.(דחזיתיה לרבי מאיר כרך א עמ'154) * בגמרא נמצא כמה מעשיות משדים, אמר: הרמב"ם פסק שאינם בנמצא, כדי שבאמת לא ימצא. כי כאשר פסק הרמב"ם שהם שקר וכזב, פסקו כן גם בשמים, וממילא אינם בנמצא, אבל קודם לפסק הרמב"ם היו.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד רל. משיח שרפי קודש חלק ה אות מא). ==על עצמו== * לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], "אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער" ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] ('אמת ואמונה' מ'[[W:יועץ קים קדיש ראקאץ| שיח שרפי קודש]]', חלק ה' דף לא ע"ב אות ו) * כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר להם "מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער" (מנקה ארובות העשן), ('שיח שרפי קודש', חלק ג דף 15) * אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, "כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה". ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|'שפתי צדיק']] פר' בשלח אות טו) * "עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין" [לכבשן האש]. ('שיח שרפי קודש', חלק ג' דף י ע"א) * "אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם". ('אמת מקאצק תצמח', אות תתכא, בשם רבי בן ציון אוסטרובר) * "מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה המוליד התגשמות". (י.ל. לוין,'מאור הגולה' עמוד תנו ; 'בית קוצק', עמוד צ) * "אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט) * אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: "הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים". ('אמת ואמונה', מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] מ'שיח שרפי קודש', חלק א' אות קפה) * צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, "שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים". ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש', חלק ב' אות סג) * "אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע". (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך) ==נאמר עליו== * 'רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק'.(הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קסז). * בראשונה היו אומרים. אילמלא הבעל שם טוב תלמידיו וחסידיו, מי יודע מה היה עולה ליהדות, ואחר כך אמרו, אילמלא הרבי מקוצק וחסידיו- מי יודע מה היה עולה לה ליהדות פולין. (הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קפ) * הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' ('אמת ואמונה' מ'נפלאות היהודי' דף ח ע"א) * רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' ('מאיר עיני הגולה' אות קצו) * רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב) {{מקור}} * רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( 'אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות קפה) * כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) (אמת מקאצק תצמח, אות תתרד) * רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שעה) ==אמרות ללא מקור מוסמך== * אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( 'אור הגנוז , מהאמרות המפורסמות שכתב מרטין בובר בשם הרבי מקוצק, אין מקור מוסמך, ובובר לא מקור לקוצק) * המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך , עמוד 32 - מסורס) * כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. ( בסוד שיח התורה, ישכר ויס עמוד ע, פרשנות הכותב ללא מקור מוסמך) * לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, פרשנות הכותב, מסורס. * לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (שמחה רז, עמוד 24, מסורס) * מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) פרשנות מסורסת. * בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא מהאדמו"ר מלענטשנא. תורת הרה"ק מלענטשנא עמוד לא). אין בשם קאצק. * יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי, פרשנות ללא כל הבנה בדרכה של קוצק) ראה לעיל צדיקים: מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (אבני נזר) * העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים מסולפים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי מה הם הדברים שנאמרו לפני הפטירה לנאמן ביתו לרבי מגור רבי יצחק מאיר אלטר וחתנו בעל האבני נזר). מקור הדברים המדויק כפי המובא באמת ואמונה תשפ"א עמוד שפג מפי נכדו השם משמואל באביר הרועים רטז:(מתורגם לעברית) העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. '''הבינה כותב. המשפט "העולם מעלה עיפוש ואין בי כוח לנשום בו" לא נאמר מעולם על ידי הרבי מקוצק. הוא נולד כפרי דמיונם של סופרים וחוקרים חילוניים-מודרניים באמצע המאה ה-20, שניסו לתת הסבר "דרמטי" ופסיכולוגי לשנים האחרונות.''' * שתיקה - היפה שבקולות. (מ. ליפסון, 1804. מסורס, פרשנות לא נכונה על דברי הרבי מקוצק ויזכור אלקים את רחל, ראו לעיל חסידי קוצק). * יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. (שמחה רז) * לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום!. (י. אריגור עמוד 123 פרשנות ספרותית) * כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. (מאיר אורין, הסנה עמוד 124, פרשנות ספרותית) * חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.(שמחה רז) * בשום פנים לא הייתי ממליך עלי אלקים שדרכיו מובנים לכל טפה סרוחה. י. ארליך, המרד הקדוש אות עג. '''צע"ג באם אמר בלשון זו''' (האדמו"ר הפני מנחם מגור) * גוי שלם עדיף מישראל למחצהי. מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 826. י. ארליך, המרד הקדוש, אות עב. * אין לך דבר שלא ניתן לחיקוי, חוץ מן האמת, שאמת מעושה אינה אמת. מסורס, ראה אמת, חותמו של הקב"ה אמת. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 604. י. ארליך, המרד הקדוש אות עה). * צדיק גמור שלא טעם טעם חטא אף הוא צריך רחמים, שלא יחזיק טובה לעצמו ויבוא לידי גאוה שהיא חמורה שבעבירות. (מ. ליפסון, מדר דר, (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 1802) * עתיד אני- מדה רעה, רצוני –מידה ואינה מדה, הריני- זוהי מדה טובה. (מ. ליפסון מדר דר (מעשיות אמרות בדיחות חידות) אות 605, י. ארליך, המרד הקדוש אות מ) * האהבה אינה לחם, אך היא היין שבחיים. (אתר בין המרכאות) * יש צדיקים מיוחסים המתפארים בכך שהם הולכים בדרך שהלכו בה אבותיהם. ללכת בדרכי האבות זה לסלול דרכים חדשות. החיקוי הוא דרך של קופים, בני אדם צריכים לחדש.(אתר בין המרכאות) * זכוכית היא שקופה ואדם המביט בזכוכית שבחלונו רואה דרכה - אנשים. אבל אם הוא מורח שכבה של כסף על הזכוכית, הרי שהזכוכית הופכת להיות ראי והאדם המביט בה רואה את עצמו. ( אברהם וינרוט, לאור שם משמואל) * "לא נוצרתי לנהל עדת שוורים. פשוטי העם פוגמים במחשבתם את הצדיק". (מאיר אוריון סנה בוער עמוד 217) ראה לעיל צדיקים, המלים לא נוצרתי לנהל עדת שוורים זה הוספה מהדמיון של הכותב. ==קישורים חיצוניים== * שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר "אמת ואמונה" (מהדורת תשפ"ב) * [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם] * [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב. * כתבה על רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק. אוצר הגנוז אדר תשפ"ג https://drive.google.com/file/d/1QTiDb9xCqFTRH23dN8ubzd1V_skQ85l1/view *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת *[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת {{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}} [[קטגוריה:אדמו"רים]] 8hvjl5gtz2qt2x55wow73cj2jbnjs6b 0 6037 241717 240631 2026-11-03T13:53:30Z ~2026-55184-95 27728 /* שיחות */ 241717 wikitext text/x-wiki '''[[w:חצי המנשה (סדרת טלוויזיה)|חצי המנשה]]''' היא סדרה קומית שכתב [[w:אפרים סידון|אפרים סידון]]. הסדרה, שעוסקת בחיי כפר עברי בתקופת השופטים בימי ה[[תנ"ך|מקרא]], שודרה בשנת 1996 בטלוויזיה החינוכית הישראלית. ==רעואל ([[נבו קמחי]])== * "מהיום אני אביא לך רק ורדים במקום ורידים." * "אכיש מלכת הכביש, מה העניינים חמודון? איפה המדים שלך?!" * "מן המיצר קראתיך יה, כך שהכול תלוי בך." * "אני אביא כמה חבר'ה מהפלוגה לעבור על דוחות מודיעין." * "שלח בן שילה. אפילו את אמא שלה לא הייתי מחתן איתך!" (רעואל לשלח, שבטוח שמילכה היא נעמה איתה שלח רוצה להתחתן) ==שלח בן שילה ([[שלום שמואלוב]])== הערה: ככל בני שבט אפרים, גם שלח מבטא כל אות שי"ן כאות סמ"ך. אצל בני שבט אפרים ההגה השורק התאחד עם ס' ({{פסוק|שופטים|יב|ו}}). לפרטים נוספים ראו את הערך "[[w:שיבולת (אמצעי זיהוי)|שיבולת]]" בוויקיפדיה. בפסקה זו אותיות השי"ן שהפכו לסמ"ך מודגשות. * "באין נסיכה בזה הפלך, גם קרפדה תח'''ס'''ב לבת־מלך." * "מה '''ס'''מוכיח סופית '''ס'''מוצא האדם מן הקוף." * "אני מבק'''ס''' '''ס'''תפסיקו עם זה, אחרת אני קם... ויו'''ס'''ב." * "אני הולך, א'''ס'''תי מחכה לי... טוב, אז אני נ'''ס'''אר." * "מילכה צודקת, צריך ל'''ס'''ר'''ס''' את העניין." * "טוב אני צריך ללכת, א'''ס'''תי '''ס'''ולמית בי'''ס'''לה עד'''ס'''ים ב'''ס'''מנת." * "טוב אז אני נ'''ס'''ארת כן." (בתגובה למפיש: "אף אחד הולכת לא.") * "'''ס'''חרר אותנו מהנסיעה, אנטי'''ס'''מי." * "תגידי לי מ'''ס'''הו, קרפדונת שלי." (שלח למילכה) מלכה עונה: "קווה קווה." * "תרסן את עצמך תן לאחרים לדבר, גם אני רוצה להגיד מ'''ס'''הו." * "אוקיי בסדר אז ניסע '''ס'''לח ואני." * "אדוני '''ס'''ותה?" * "'''ס'''וויה '''ס'''וויה." * "עונ'''ס''' קבוצתי." * "מהודו ועד כו'''ס'''." * "ה'''ס'''טין עליה, מהמילה שטן." ==יהורם בן נפתוחים הכסלוחי ([[יהורם גאון]])== * "ככה?! ככה אתם רוצים להיכנס להיסטוריה?" * "שלח, אני הופך באופן אוטומטי כל סמ"ך שלך לשי"ן, אז בבקשה אל תגיד 'להסתגל'." * "אני לא יכול להמשיך כאילו כלום לא קרה בינינו... סערת רגשותיי בתשוקה ובתאווה, אני מבקש ממך, אני מבקש ממך רק דבר אחד... איך זה הסוף של הפסוק?" ~ למילכה * "נס, נס.זה מה שאני מחפש.נס.יש פה מישהו שמחייה מתים?או מרפא חולים?משלם מע"מ?אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס, תנו לי מופת!" '''אליקום''':"מופת אין, אבל אולי מופלטה?" ==מפיש ([[שרון רג'יניאנו]])== * "כמו שאני אומר כבר שנים על שנים – שמרני אל מידידיי, עם אויבי אסתדר בעצמי." * "מפיש אידיוט, מפיש בן זונה." * "דגון תחליט: אתה אלילים אחד או החברים של נטשה?!" * "מה היכנס זה לא עם א'?" * "בשום אופן ופנים מפיש לא מאשרת אשרות נסיעה ארבע רק שתיים וגם זה בפרוסטטה." * "ואם אתם ממשיכים ככה קריזה בראש, אישורים בתולות!" * "מפיש יש פה פשרה, למה מפיש בן אדם ניאנדרדלי (ניטרלי)." * "מפיש זוכרת איך באשקלון עם חברים הוא הלך לראות איך זורקים אנשים לאריות – תנו לחיות לאכול, מבצע. גלדיולות קראו לאנשים האלו, מכות שם צעקות צווחות ושאגות הרבה הרבה מאד פה שם, אבל מה אני אגיד פה מה אני אגיד, פה הרבה יותר חזק, פוליטיקה, ועוד אומרים – עם ישראל עם כתומה." * "מפיש לא שוכחת, שולחת לכם כל יום ד"ש עם שריר." נעמה: "בדואר מהיר או אקספרס?" * "נו הרבה יותר טוב, בדואר אוויר..." (מעיף יונה לאוויר) * "עכשיו רוצים נוסעת לא?" (מסתבר שהמסע בכל זאת יהיה על חשבון הנוסעים) * (לנעמה)"לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלינו יש משפט אחד אומר פתגם:אמא יש רק אחת" * "אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת" * "מפיש לא חושב מפיש חייל." ==אכיש ([[אודי גיל]])== * "מה רעואל אימא שלי?! ושמשון הגיבור אבא שלי?" * "עזה, פתחי זרועותייך! אני בא!" ~ לפני שיצא לחופשה * "אליקום, פתח זרועותיך! מפיש בא!" ~ אחרי שחזר מהחופשה, וגילה שבהיעדרו מפיש הספיק להסתכסך עם אליקום * "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית." * "בכל זאת זה אימא שלי, לחשוב שהדבר הזה (על מפיש) הביא אותי לעולם?" מה תרזה בת מחלון וכליון בגלל הקציצה הזאת אז אולי שלוק של יין אדום שככה ישמח לב אנוש ==אליקום ([[דור צויגנבום]])== * "אליקומי קומי." * "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעועית." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך ({{תנ"ך|ירמיהו|לא|יט}}) * "כי מלאה הארץ חומוס, אהה חמס." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך ({{תנ"ך|בראשית|ו|יג}}) * "בטח, ב'''טוב־טעם''', ב'''כיף־כף''', אל תהיי '''מקופלת''' ואל תרגישי רע." ~ בתגובה לנעמה שסיפרה לו שהיא רוצה קצת '''פסק זמן''' מהחבר שלה<ref>המונחים המודגשים הם שמות של חטיפים של חברת [[w:עלית|עלית]].</ref> * "כנראה סמין הסמיים החליטו ססלח יסע אותך לאישה ~ נדבק בליקוי הדיבור של שלח * "מה פתאום שתמכור לאחינו אחדות, סרסור שכמוך!" * "אוי, מפיש, יש לך לפעמים יציאות..." * "רעואל, על דברים יותר קטנים אלוהים הוריד צרעת." * "אתה אחד העם? אתה בקושי פינת שינקין." * "מילכה, את אישה קשה." * "ריבון העולמים, אליקומי קומי קורא לך. בחייך. פעם אחת. איזה אות, איזה סימן, איזה בורקס. אוי. סליחה סליחה. אני עוצם עיניים בתפילה זכה וממתין לדברך. מה? מי? (אכיש נכנס לבית של מילכה) גדול! גדול! תודה! ואם אי פעם תהיה במצוקה ותצטרך ממני משהו אל תהסס. כי כשלאליקום פונים אתה בעניינים.אכיש, בדיוק דיברתי עלייך..." ==נעמה ([[אלינור אהרון]])== * "הרשה נא לי לחבקך." * "עוץ לי גוץ לי זהו שמי." ~ בתגובה למכתב שהקריא אליקום * "מה הבאת לי הפעם? ושט מפלשת? יד ממואב? שתי אצבעות מצידון<ref>שם של [[w:שתי אצבעות מצידון|סרט ישראלי]]</ref>?" * "עוד לא נולד הבן אדם שיעשה צחוק מנעמה! עוד לא נולד!" * (לרעואל) "אף אחד לא האשים אותך שאתה חושב. הרי אתה ומחשבות נפגשים לעיתים רחוקות בלבד." ==מילכה ([[לאורה ריבלין]])== * "הפעם קראת אותי כמו ספר סגור." * "אני לא יודעת מי יהיה הזוכה, אבל אליקום '''בטח''' יודע מי המפסיד." ~ מצביעה על שלח * "בטח כי אם לך אין בעיות אז למי יש?" ~ לשלח * "מה, אנחנו ברברים? אנחנו כבר במאה ה־20 לפנה"ס!" * "כוח עליון? תאמיני לי נעמה, אלוהים ישלח את דבריו עם וספה ולא עם אליקום." == שיחות == :'''שלח''': "תגיד, זה נכון ס[[שמשון|הוא]] אף פעם לא הסתפר?" : רעואל מוציא שערה באורך מטר. :'''שלח''': "זה מה סיס לו בראס?" :'''רעואל''': "זה במקרה מהאף." {{מפריד}} :'''שלח''': "אני רוצה סתהיה הסליח סלי." (שתהיה השליח שלי) :'''אליקום''': "סליחה?" :'''שלח''': "לא, לא סליחה, סליח." (לא שליחה, שליח) {{מפריד}} :'''אליקום''': "אם תרד שערה משערות ראשי, כל הכפר יתמרד." :'''מפיש''': "ואם ירד כל הראש?" {{מפריד}} :'''אכיש''': "גברת מילכה, לא להיסחף. שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. תתרכזי בבקשה בביוב ולא בפוליטיקה." :'''מפיש''': "מה ההבדל?" :'''נעמה''': "ביוב אפשר לטהר." {{מפריד}} : מילכה מודאגת שבתה נעמה בת ה־16 עדיין לא נשואה: :'''מילכה''': "הנה, אפילו נועה המכוערת התחתנה השבוע." :'''נעמה''': "נועה בת 17."<ref>שם של [[w:נועה בת 17|סרט ישראלי]]</ref> :'''מילכה''': "דבר אחד אני רוצה לדעת: כמה זמן עוד תשבי בבתולייך?" :'''נעמה''': "כל זמן שאני אשב. ברגע שאני אשכב, אני כבר לא אהיה בתולה." :'''מילכה''': "אואה! אואה! מחיאות כפיים. הצחקת את המנשה ואת שבט אפרים. איך זה שאף בחור פנוי לא מוצא חן בעינייך?" :'''נעמה''': "אל תדאגי." :'''מילכה''': "לא לדאוג? למה מי את? בת פרעה, שמישהו יבוא וישים לך ילד בתיבה? מה לא בסדר עם גֵּיחֲזִי בן פלג? הוא עשיר, אלוף שבט מנשה בזריקת עזים, בעל רשת חנויות "עשה זאת בעצמך" לזבל עופות, ואיך שהוא דופק זיתים." :'''נעמה''': "כן, שמעתי את הצעקות." :'''מילכה''': "ומחוור בן דלוח?" :'''נעמה''': "אבל יש לו כבר ארבע נשים." :'''מילכה''': "זה עדיין מבטיח לך מקום בחמישייה הפותחת<ref>מונח מתחום הכדורסל</ref>. שלח, תגיד משהו." :'''שלח''': "מילכה צודקת." {{מפריד}} : מפיש אומר שבעוד שנים אף אחד לא יכיר את היהודים והדת שלהם, אלא רק את הפלישתים והאלים שלהם. :'''מילכה''': "נחיה ונראה." :'''רעואל''': "ניפגש ב[[w:שש אחרי המלחמה|שש אחרי הספירה]]." {{מפריד}} :'''שלח''': "קוזה (הכבשה שלו) מתה." :'''מילכה''': "איזה קוזה?" :'''שלח''': "קוזה סלי, [[w:קוזה נוסטרה|קוזה נוסטרה]]." :'''מילכה''': "מתי? איפה, למה, איך?" :'''שלח''': "מתי? הבוקר. איפה? בשדה. למה? מרעב. איך? ככה – חחחח, אה." (מכחכח בגרון ועושה את עצמו מת.) {{מפריד}} :'''נעמה''': "תאכל משהו?" :'''אליקום''': "למה משהו אם אפשר הכול?" {{מפריד}} : רעואל מתכנן להילחם במפיש על נעמה, לבוש בפאה ג'ינג'ית ומחזיק ביד רוגטקה וחלוקי נחל. :'''אליקום''': "לא תוכל להילחם בפלישתי, כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו." :'''שלח''': "מאיפה זה מוכר לי?" : רעואל ניגש למפיש, אכיש מתרגם מעברית לפלישתית. :'''מפיש''': "הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות?" :'''אכיש''': "הכלב אנוכו כי אתה בא אליו במקלות?" :'''רעואל''': "אתה בא אליי בחרב, בחנית, בכידון, אני בא אליך בשם אדוני אלוהי צבאות מערכות ישראל." :'''אכיש''': "אתה בא אליו... לכלך עליך." :'''שלח''': "אני נסבע לכם סזה מוכר לי." :'''מפיש''': קרב אלי ואקרע את בשרך לבהמת השדה :'''אכיש''': "קרב אליו." : רעואל זורק על מפיש שתי אבנים, אחת פוגעת בשלח והשנייה באליקום. מפיש מתקרב אל רעואל ונותן לו מכה בראש ומעלף אותו. :'''מפיש''': "אני לא מבין מאיפה הם לוקחים את הרעיונות האלו? לבוא אל פלישתי חמוש עם מקל וחלוקי נחל." {{מפריד}} : בעת הגרלה מי יהיה הנסקל בפסטיבל הסקילה לעצירת הבצורת. :'''אליקום''': "תבחר מספר." :'''רעואל''': "בחרתי." :'''אליקום''': "תכפיל ב־20." :'''רעואל''': "הכפלתי." :'''אליקום''': "תחסיר 4, ותחלק ב־4. כמה יצא לך?" :'''רעואל''': "92." {{מפריד}} :'''נעמה''': "רעואל תיקח את עצמך בידיים." :'''רעואל''': "את זה עשיתי במשך שנים עד שהכרתי אותך." {{מפריד}} :'''מפיש''': [לאליקום] "קדימה! קדימה! יותר עובד הרבה אתה במרץ! לא מכופף עבודה." :'''אכיש''': "מחפף, אומרים מחפף. חוץ מזה, הוא מדבר פלשתית." :'''מפיש''': "מדבר פלשתית אבל עושה עבודה ארמית..." {{מפריד}} :'''אליקום''': "חכה חכה, עוד מעט יגיע לכאן [[שמשון|שמשון הגיבור]] והוא יקרע אותך כמו שהוא קרע את האריה." :'''מפיש''': "שיבוא, אני אעשה ממנו קציצות בשר." :'''אליקום''': "הוא יעשה ממך גפילטע־מפיש." :'''מפיש''': "כנס לי אתה יודע לאן." :'''אליקום''': "מה, יש שם עוד מקום? ואני שמעתי שרוצים לסגור את האתר ההוא מרוב מבקרים." {{מפריד}} :'''מילכה''': "רעואל, אחרי הפגישה התשובו לההרה?" :'''שלח''': "ההרה. יפה מאוד. יפה מאוד. ממסיכים ללגלג על סלח בענייניי פוריות. יפה מאוד." :'''מילכה''': "טוב די די, אני אלך להכין לך משהו לאכול. מתאים לך ביציות?" :'''שלח''': "די!" :'''מילכה''': "הולכת להביא שתי ביצים מהלול, זה הכול." :'''שלח''': "יופי. עכסיו אנחנו פה רק הגברים." :'''אליקום''': "וזה כולל גם אותך?" :'''שלח''': "אליקום! אליקום! אני הסתתפתי במלחמות הסופטים, אני הייתי בין המתנחלים הראסונים בסומרון עד ספינו אותנו." :'''רעואל''': "מי פינה?" :'''שלח''': "סבט יהודה. לפחות סהיה מנסה. (שבט מנשה)" :'''רעואל''': "שהיה מנסה מה? אני אף פעם לא אבין מה הבן אדם הזה אומר." :'''אליקום''': "מנשה, שבט מנשה. אתה לא יודע שבשבט אפרים תמיד אומרים סיבולת במקום שיבולת?" :'''שלח''': "אז מה, מה חדס בסטח? מה סלום סמסון הגיבור, ססמו יצא לתהילה מהודו ועד כוס? (כוש)" :'''אליקום''': "תתבייש לך!" :'''שלח''': "סאלתי איך סמסון?" :'''רעואל''': "גיבור!" :'''שלח''': "תגיד, זה נכון שהוא לא הסתפר מאז הוא נולד?" :'''רעואל''': "יש לי פה במקרה איזו שערה אחת של שמשון." :'''שלח''': "מה? זה מה סיס לו בראס?" :'''רעואל''': "לא. זה במקרה מהאף." {{מפריד}} :'''נעמה''': אהלן! מישהו הזמין חתן?" :'''שלח''' (מדבר בשין רגילה במקום שין שמאלית): "שלום, שלום לכולם. לאיש הקודש. לשכנה היפה ולבתה, עליהן נאמר 'אשרי יושבי ביתך'." :'''נעמה''': "חן חן לך שלח שכנינו. מה אמרת?" :'''שלח''': "אני אמרתי בקול צלול ושקט, 'אשרי יושבי ביתך', כמנהג שבט המנשה." :'''מילכה''': "אתה מוכן לחזור על מה שאמרת?" :'''שלח''': "שחתיין, למה לא? 'אשרי יושבי ביתך'. שהרי יום ששון ויום שמחה הוא, לשכונה כולה. נו אלייקומל'ה, אפשר להתחיל?" :'''מילכה''': "אני לא מאמינה, אני לא מאמינה! אליקום, תעשה משהו." :'''אליקום''': "מה אני יכול לעשות? כנראה סמן הסמיים החליטו ססלח ייסא אותך לאיסה... מה קורה לי?" {{מפריד}} רעואל יוצא מתוך מחבוא של אבנים אחריי שאכיש ומפיש הלכו והאיצו באליקום לעבוד ללא הפסקה. :'''רעואל''': "ראיתי ושמעתי הכול! איזו חוצפה! לפגוע ככה בקדוש? הם עוד יתחרטו על זה הפלישתים. הם עוד ישלמו בדם על כל הגזירות שמביאים עלינו המנהיגים שלהם." :'''אליקום''': "איזה מנהיגים שלהם?" :'''רעואל''': "מה איזה מנהיגים. מי אם לא סרני פלישתים מסוגלים ככה להשפיל יהודי?" :'''אליקום''': "יהודייה." :'''רעואל''': "רגע, הם עשו משהו ליהודייה?" :'''אליקום''': לא, יהודייה עשתה משהו להם. הם מכריחים אותי לטאטא מפני שמילכה בתוקף תפקידה כראש הכפר ציוותה עליהם." :'''רעואל''': "מילכה? אמא של..." :'''אליקום''': "אמא של האמאמא שלה! מאז שהיא קיבלה את המינוי כולנו מע"צ!" {{מפריד}} רעואל מגיע לפגוש את נעמה ונתקל באכיש ומפיש. :'''רעואל''': (מסתכל על השעון יד שלו) "מפגר." :'''מפיש''': "אתה! מה אתה יש להגיד לך שם שלך פה אתה מיד?" :'''רעואל''': "סליחה?" :'''אכיש''': "תלמד כבר את השפה שלהם. תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית." :'''מפיש''': "תשאל אותו מה הוא עושה פה." :'''אכיש''': "מה אתה עושה פה?" :'''רעואל''': "הולך לפגוש בחורה." :'''אכיש''': "הולך לפגוש בחורה." :'''מפיש''': "ששששש. מה אתה שעון דובר?" :'''רעואל''': "אני השעון הדובר? תגיד לי, מה הוא נפל על השכל?" :'''אכיש''': "תעשה לי טובה מפיש. תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית!" :'''מפיש''': "תשאל אותו מה הוא אמר על יד השעון?" :'''אכיש''': "מה אמרת על יד השעון?" :'''רעואל''': "שהוא מפגר." :'''אכיש''': "אפה! אפה! זה נכון שהוא לא אינטליגנטי, אבל הוא לא אידיוט." :'''רעואל''': "אולי הוא לא אידיוט, אבל הוא מפגר בחצי שעה." {{מפריד}} :'''שלח''': "אני מציע סנתפלל לבורא עולם ונבקס על אכיס." :'''מילכה''': "כן. שאכיש יצליח." :'''שלח''': "מילכה צודקת, נתפלל סיצליח." :'''מילכה''': "אולי יותר טוב שלא יצליח." :'''שלח''': "מילכה צודקת, נתפלל סלא יצליח." :'''רעואל''': "מה נתפלל בסוף?" :'''שלח''': "אל תפריע. הקסב וסמע. עסה יסועות. סלח תסואות לאכיס סהוא בחור מסופרא דסופרא." :'''רעואל''': "מסכן המלאך שאחראי על מיון תפילות, הוא לא יבין אף מילה מהתפילה שלך." :'''שלח''': "סקט! אנא קדוס ישראל, עשה סאכיס יספיק לגסת לאודיסן. או סלא. סיצליח בקטע סהכין. או סלא. סהסופטים יראו את כסרונו וייווכחו כמה מוכסר הוא. או סלא. סיתקבל לצוות הוויי. או סלא." :'''רעואל''': "מה שכן, תפילה כזאת תתגשם בלי שום בעיות." :'''מילכה''': "או סלא." :'''שלח''': "למה את מתכוונת מילכה? [[הסכמי אוסלו|או סלא א']] או [[הסכמי אוסלו|או סלא ב']]?" {{מפריד}} :'''שלח''': "אני מוכרח ללכת, אני נמצא פה במקרה. אני רק באתי לסאול איזו כוס." :'''מפיש''': "מה הוא עשה?" :'''אכיש''': "הוא רק נכנס לשאול איזו כוס." :'''מפיש''': "לשאול כוס? מה יש לשאול כוס? איזו תשובה היא תתן לו? מה כבר יודעת כוס שהוא לא יודע טפי (יורק) איזה מקום זה? שואלים פה כוסות." {{מפריד}} :'''אליקום''': "אני פה בענייני חתונה. באתי בשמו של המחזר המזמר." :'''מילכה''': "נעמה..." :'''אליקום''': "הוא ייפה את כוחי לגלות את שמו, אך אתן לכם רמז קל שהוא בעצמו כתב: 'מכובד רציני ושרמנטי, אמיץ לבב נאה ורומנטי. ידוע ומקובל בקרב עמי...' " :'''נעמה''': "ועוץ לי גוץ לי זהו שמי." :'''אליקום''': "שמי ידוע באזור כולו. אני הוא שלח בן שילה." :'''נעמה''': "לא!" :'''מילכה''': "אתה בטוח?" :'''אליקום''': "אני רק סליח." {{מפריד}} :'''מילכה''': "אכיש ומפיש, אנשי החוק החביבים. במה זכינו שהועלתם לבקר בבית דל ועלוב זה?" :'''מפיש''': "לא מבין." :'''אכיש''': "זה בסדר, ככה אומרים אצלהם שלום." {{מפריד}} :'''אליקום''': "טוב. זה (השידוך) יעלה לך." :'''שלח''': "בכלום! אתה סומע? בכלום. כי תסלום על סידוך זה רסות ולא חובה." :'''אליקום''': "זה יעלה לך 35 זוזים." :'''שלח''': "אבל תסלום על סידוך זה רסות." :'''אליקום''': "נכון. ורשות השידוך זה אגרה." {{מפריד}} :'''מילכה''': "ואחרי שיסתיים מבצע הניקיון, אנחנו נצא לצבוע את חזיתות הבתים, ליישר את השבילים, לייפות את הכניסה." :'''נעמה''': "אמא רגע. לאט, לאט." :'''מילכה''': "יפה, נעמה! לאט לאט אנחנו נרחיב את המעיין, נסמן את שדות המרעה. כל תושב ייתן 3 שעות חובה התנדבות בשבוע." :'''נעמה''': "אמא! די! נשבר כוח הסבל." :'''מפיש''': "מה היא אמרה על הזבל?" :'''מילכה''': "רעיון טוב, מפיש! אנחנו נבנה מזבלה חדשה. אנחנו נשנה את פניי הכפר. בחזוני, אני רואה עולם עתיק־חדש. עולם של קידמה, שבו בציר-אביעזר תופסת מקום של כבוד. שוק משותף בינינו לבין המדיינים והעמונים. שלום במקום מלחמות!" :'''אכיש''': "אפ אפ אפ אפ! (למפיש) שב. גברת מילכה. לא להיסחף! שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. בבקשה תתרכזי בביוב ולא בפוליטיקה. (למפיש) אמרתי לה שתתרכז בביוב במקום בפוליטיקה..." :'''מפיש''': "מה ההבדל?" :'''נעמה''': "ביוב אפשר לטהר." :'''מילכה''': "יישר כוח נעמה! נטהר! אנחנו נטהר את הביוב, נגזום את השיחים, נשפץ את המדרכות." :'''אכיש''': "רק רגע מילכה..." :'''נעמה''': "תעשה לי טובה. אתה לא רואה שכל מילה גורמת לאמא התקף חדש של יוזמות? אז בואו כולנו פשוט נסתום?" :'''מילכה''': "בדיוק! נסתום, נסתום. נסתום את הבורות, את המהמורות, את הסדקים." :'''נעמה''': "אוי, אלוהים! למה לא תוריד עליה ברק או תהפוך אותה לנציב מלח?" :'''מפיש''': "מה היא אומרת?" :'''אכיש''': "תוריד עליה ברק, תהפוך אותה לנציב מלח." :'''מפיש''': (לנעמה) "לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלנו יש משפט אחד אומר פתגם: 'אמא יש רק אחת'." :'''נעמה''': "אה, כן? ולמה לא תיקחו אותה ואז יהיו לכם שתיים?" :'''מילכה''': "בדיוק! שתיים שתיים תצאנה הנשים בשורה ובשירה." :'''מפיש''': "די!" :'''מילכה''': "מה די?" :'''אכיש''': "הוא מתכוון די עם הגזירות. התושבים אינם יכולים לשאת עוד בנטל הגזירות שאת מורידה להם על הראש, גברת מילכה." :'''מילכה''': "אתם חושבים?" :'''מפיש''': "לא מסתכלת עליי. אני לא חושב מגיל 7." {{מפריד}} יהורם בן נפתוחים הכסלוחי עורך מבחני כניסה לתנ"ך. :'''יהורם''': "השם?" :'''שלח''': "סלח בן סילה." :'''יהורם''' (צוחק): "משבט אפרים, אה?" :'''שלח''': "איך ידעת?" :'''יהורם''': "אינטואיציה. אז, למה אתה רוצה להיות בתנ"ך?" :'''שלח''': "בסביל הכבוד." :'''אליקום ורעואל''': "בשביל הכבוד צריך לעבוד!" :'''יהורם''': "די! די! די עם הבדיחות האלה! אתה ראשון יא שלח." {{מפריד}} :'''אליקום''': "נעמה, נעמה. בואי רגע חביבתי, בואי." :'''נעמה''': "מה פתאום חביבתי? אני חשוכת סנדוויץ' אליקום, ככה שחבל להתחנף." :'''אליקום''': "רק חשדנות. מה קורה היום לדור הצעיר? נעמה נעמה, תנחשי מה אני יכול להעביר מהראש שלי לראש של רעואל?" :'''נעמה''': "כינים." :'''רעואל''': "לא. הוא מעביר לי מחשבות." :'''נעמה''': "באמת הגיע הזמן שיהיו לך כבר כמה." :'''רעואל''': "לא ברצינות. הוא חושב ואני קורא את המחשבות שלו." :'''נעמה''': "כן. קריאה נעימה." {{מפריד}} :'''רעואל''': "תגיד, אז גם אנחנו יכולים להיכנס ל... איך קראת לזה? הטבח?" :'''יהורם''': "טוב, אז אני זז. יש לכם 48 שעות (להביא סיפורים שייכנסו לספר שופטים) מפני שמחרתיים פונקט אני הולך מכאן! כמו שנאמר לאברהם 'לך לך' וגומר." :'''רעואל''': "אדון יהורם, אפשר איזו עצה קטנה?" :'''יהורם''': "מדוע לא? כמו שנאמר 'עוצו עצה' וגומר." :'''רעואל''': "בדיוק בעניין ה'וגומר'. תראה זה לא שזה לא בסדר להגיד גומר, אבל צריך להגיד לסיים, אתה מבין?" :'''מילכה''': "רעואל!" :'''יהורם''': "למה?" :'''מילכה''': "נסביר לך בהזדמנות אחרת." :'''יהורם''': "הבנתי. כמו שנאמר 'דברי חכמים' ומסיים." {{מפריד}} :'''אליקום''': "אתה מוכן להיות יותר ספציפי בעניין הספר, אדון בן נפתוחים הכסלוחי?" :'''יהורם''': "בהחלט, מדוע לא. התגבשה איזו קבוצה שהחליטה לתעד את קורות עם ישראל מן הבריאה ועד ימינו אלה. אני ממונה על ספר שופטים." :'''אליקום''': "רגע. יש לכם קשר לוויקרא?" :'''יהורם''': "איזו שאלה. ויקרא זה הספר השלישי שלנו." :'''אליקום''': "אני קראתי, זה יופי של דבר! הקטעים על הזבים והמצורעים זה ממש תאווה לחך." :'''רעואל''': "לא נראה לי שספר כזה ילך. את מי מעניין מה עשו בני ישראל בימי המדיינים? תגיד, איך קראת לזה? התק"ם?" :'''יהורם''': "התנ"ך!" :'''מילכה''': "אתה שתוק!" :'''יהורם''': "חברים, אנחנו לא בונים על איזו הוצאה בינלאומית או על איזו הצלחה היסטרית. בסופו של דבר זה לא '[[שירת הסירנה (ספר)|שירת הסירנה]]', או איזה ספר בישול של [[w:ישראל אהרוני (שף)|אהרוני]]." :'''אליקום''': "ספר בישול של מי?" :'''יהורם''': "אני מקווה שאנחנו נמכור איזה 100–200 עותקים בשנה." {{מפריד}} :'''רעואל''': "שמעת אותה (את מילכה) אליקום. אתה חייב להפעיל את השמיים. נו אליקום, לך יש דיבור עם אלוהים לא?" :'''אליקום''': "בחייך רעואל, זה קטן על אלוהים. אלוהים לא מתערב בתחום המוניציפלי." :'''רעואל''': "שמע, בלי איזו אות אנחנו אבודים!" :'''אליקום''': "אות, אות, אות, אות..." :'''רעואל''': "תן איזה משהו מכל ה..." :'''אליקום''': "כן, יש איזה משהו ש..." :'''רעואל''': "הו!" :'''אליקום''': "לא לא... תראה. יש איזה משהו שלמדנו בסדרת ניסים בקורס כהנים. לא... איזה מן טריק קטן כזה כדי להרשים את העם, אנשים מאמינים לזה. אולי זה יעבוד עליה, מי יודע? אתה יודע מה? הנה. יש כאן עשרה חפצים, כן? עכשיו, אתה יוצא, ואז מישהו בוחר באחד מן החפצים בלי שתראה או תשמע. כשתחזור, אני אגרום לך בעזרת שידור מחשבות שתדע באיזה חפץ בחרו." :'''רעואל''': "אני לא טוב בקריאת מחשבות." :'''אליקום''': "גם אני לא, אבל יש פה פטנט פשוט! שים לב: אני אגיד למשל 'בוא רעואל ומצא את החפץ'. בוא מתחיל בבי"ת, סימן שבחרו בחפץ מספר שתיים. אם אני אגיד למשל 'זהו זה רעואל, אתה יכול להיכנס.' זהו זה מתחיל בז', סימן שבחרו בחפץ מספר...?" :'''רעואל''': "שבע?" :'''אליקום''': "בכל זאת יש לנו צבא רזה וחכם כמו שהבטיחו." {{מפריד}} :'''מילכה''': "אהלן אליקום. מה המצב? מה העניינים? איך הולך? (לאכיש ומפיש) איך מתקדמות העבודות בכפר? אז מה נעמה, יש אקשן אה? (אף אחד לא עונה למילכה) האם אני חשה בנימה קלה קלה של עוינות? באיזה שמץ קטן קטן, שמצון של איבה? האם רק נדמה לי שלא כל כך מחבבים אותי בכפר, או שאני רק מדמיינת? מה? אני לא שומעת אתם מוכנים להגביר את הקול? או אה. איזו תשובה רועמת! אז לא כל כך אוהבים אותי פה. לא נורא. יש איזה פסוק קטן שהמצאתי לי היום 'שומרני אל מידידי...' " :'''כולם''': "עם אויביי אסתדר בעצמי!" :'''מילכה''': "בדיוק! אבל זה לא יעזור לכם, אני מתכוונת ללכת עם זה עד הסוף. רק אלוהים יעצור אותי, אתם שומעים? אם השוכן במרומים ייתן איזו אות או סימן שהוא לא כל כך מרוצה מהיוזמות שלי – סחטיין. אבל אם לא? אז תזכרו את צולי." :'''נעמה''': "איזה צולי?" :'''מילכה''': "אתם כולכם קיפצו לי!" {{מפריד}} :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''' (לשלח): "אני רוצה סיפורים פיקנטיים על שמשון הגיבור. אתה מכיר את שמשון הגיבור?" :'''שלח''': "אם אני מכיר את סמסון? בוא ואני אספר לך סיפור, סיבהיר בדיוק מיהו האיס הגדול הזה. לפני סבועיים, סחה לי גיסתי סיבולת, סהיא מבקסת סאביא לה סיקוי רפואי נגד סיהוקים. כנראה שהיא הקדימה קנה לווסט, וזה גרם לה לסיהוק ולמיחוסים. איך סלא יהיה, היא איסה מאוד רגיסה. היא איסה..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''' (קוטע את דבריו של שלח): "ששש שששש שה. איפה הסיפור על שמשון?" :'''שלח''': "סוואייה סוואייה. בקיצור טסתי כמו סד מסחת לרוקח, אבל הוא אמר לי סאין לו סום סיקוי, סום סיקוי. הרגע היה פה מיסהו ולקח את הסיקוי האחרון. סתם, מתוך סקרנות, סאלתי אותו מי זה היה? ומה הוא ענה לי? ומה הוא ענה לי?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "שמשון..." :'''שלח''': "איך ידעת?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אינטואיציה. אז זה הסיפור שלך על שמשון?" :'''שלח''': "תראה, אני חוסב ססיפור זה מבטא יותר מכל את האיס ואת איסיותו. נו? אז אני בהיסטוריה?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אתה בינתיים ב'סטנד ביי'." :'''שלח''': "רגע אחד. לא, רגע אחד. סנייה סנייה. תן לי עוד צ'אנס. אני יודע גם לחקות חיות. 'אאאווווו'. סמעת? זה תן." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "הבא אחריו." :'''שלח''': (בכעס לרעואל) "רגע אחד, רגע אחד. סנייה. רגע אחד! אדון כסלוחי תעשה טובה. איזה מילה, איזה פסוקון." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אני מצטער. אני מאוד מצטער." :'''שלח''': "רק סיהיה כתוב סלח, אפילו בלי בן סילה. בסדר? זה הכול. נו מה אני כבר ביקסתי איייי איייי (בוכה)." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "הו, הו, הו. זה תן! אתה רואה?" :'''שלח''': "לא מספיק סאין לי ילדים, אפילו פסוק לא יהיה לי? ככה אני איעלם ברוח כמו קס?" {{מפריד}} :'''אכיש''': (לרעואל) "תגיד, את רעואל אתה מכיר?" :'''רעואל''': "רעו-מה?" :'''אכיש''': "לא, לא ראומה. את ראומה אלדר אני מכיר. רעואל. יצא לך לראות בסביבה את רעואל?" :'''רעואל''': "לא. למה הוא צריך להגיע לפה או משהו כזה?" :'''אכיש''': "ככה אומרים. אומרים גם שיש פרס של 200 שקלי כסף למי שמוסר ידיעה נכונה." :'''רעואל''': "מה אתה אומר?" :'''אכיש''': "ומי שלא מוסר... תנחש מה קורה למי שלא מוסר." (מסמן למפיש "להרים" את רעואל מהצוואר) :'''רעואל''': "תלוי..." :'''אכיש''': "בדיוק!" :'''מפיש''': "טוב. אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת." :'''אכיש''': "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית. (לרעואל) שמע. כל תנועה חשודה שאתה רואה בשטח אתה מדווח לי מיד. יש?" :'''רעואל''': "בטח. יש." :'''אכיש''': "אוקיי. רגע. תישבע." :'''רעואל''': "בחיי אלוהים." :'''אכיש''': "איזה אלוהים? שלנו, שלכם או של הכנענים?" :'''רעואל''': "מי שיבוא קודם..." {{מפריד}} יהורם בן נפתוחים הכסלוחי ממשיך בבחינות לכניסה לספר שופטים. :'''אליקום''': "אני רוצה להשמיע קטע נבואי פיוטי שאני קורא לו 'דרך כל בשר'." :'''רעואל''': "אלא מה, אליקום בלי אוכל?" :'''אליקום''': "אז תתפלא, אין בחזון שלי שום זכר לאוכל. שימו לב" :'''רעואל''': (לוקח דבר מאכל ומפתה את אליקום) "זה מילכה שלחה." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אווו. תודה. תודה תודה." :'''אליקום''': "ויקרא אליי קול הבן יקיר לי אליקום עם נער ש... שעשועית. (רעואל מגרה את אליקום עם שעועית) דע כי מלאה הארץ חומוס... חמס. (רעואל מגרה את אליקום עם חומוס) אשא טחינה... תחינה! אל נא ברוגז ובחמאה. (רעואל מגרה את אליקום עם חמאה) התתן את צלי ישראל לגויים? (רעואל מגרה את אליקום עם צלי)" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אליקום. אני כותב ספר. אני לא פותח מסעדה." :'''אליקום''': "מה זה קשור?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "זה קשור, כי זה לא מעניין. נס. נס. זה מה שאני מחפש. נס. יש פה מישהו שמחייה מתים? מרפא חולים? משלם מע"מ? אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס. תנו לי מופת!" :'''אליקום''': "מופת אין, אבל אולי מופלטה?" {{מפריד}} :'''שלח בן שילה''': "רעואל. מה אתה עושה? עם מי אתה מסתובב? איפה אתם מסתתרים? איפה אתה נמצא?" :'''אליקום''': "איפה המלח?" :'''רעואל''': "רגע, רגע, רגע. לא הכל בבת-אחת. גמל, גמל. אני פה עם עוד 2 חבר'ה מיחידת דובדבן." :'''אליקום''': "קורקבן?" :'''רעואל''': "שמשון מצא איזו לחי של חמור, מת לנסות אותה על הפלישתים. יש משהו לאכול? :'''שלח בן שילה''': "עד סאליקום הגיע ולא רצה לאכול, היה." :'''אליקום''': "מה אתה דואג? שלא יישאר אוכל לילדים שלך?" :'''שלח בן שילה''': "אם עוד פעם אחת מיסהו צוחק בגלל סאסתי עקרה, אני פסוט קם..." :'''מילכה, אליקום ורעואל''': "כן?" :'''שלח בן שילה''': "ועומד." :'''מילכה''': "טוב. די, די, די. לא נזכיר את הנושא" {{מפריד}} :'''שלח בן שילה''': "אדוני סותה (שותה)?" :'''אכיש''': "מה אמרת עכשיו?" :'''שלח בן שילה''': "סאלתי אם הוא סותה?" (נשמע כמו סוטה) :'''מפיש''': "מה זה סוטה?" :'''אכיש''': "סוטה זה מניאק." :'''מפיש''': (אוחז בכוח בחולצתו של שלח) "מפיש לא סוטה!" :'''שלח בן שילה''': "לא צריך. אז מי כן סותה?" :'''אליקום''': (מוריד את הלפיתה של מפיש מחולצתו של שלח) "כולנו סותים." (מוזג למפיש לשתות) :'''אליקום''': "אז מה מפיש, נראה לך שרעואל יבוא למקום שהכי צפוי שיחפשו אחריו? זה מה שאתה חושב?" :'''מפיש''': "מפיש לא חושב, מפיש חייל." :'''אליקום''': "כן. זה מסביר את העניין." {{מפריד}} :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "תגידי, מילכה, איך זה שאישה יפה וחכמה כמוך חיה לבד בלי אף אחד?" :'''מילכה''': "בחייך, תראה מי יש לנו פה בכפר. כולם מוז'יקים, מנסרים שרפרפים ומגדלים שמן זית. אם היה פה מישהו עם רמה, נגיד..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "נגיד איזה סופר, איזה איש רוח." :'''מילכה''': "מישהו מהעיר הגדולה שיודע להתנהג עם אישה, ש..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': אדם בשל, עם הופעה נאה." :'''מילכה''': "כן." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אישיות מוניציפלית." [מתכוון לנשק את מילכה] :'''מילכה''': "כן, מישהו שאפשר להגיד עליו 'אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד' מה אתה עושה?“ [רואה את יהורם רושם את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''':[רושם] "ובדרך חטאים לא עמד. וואו!" :'''מילכה''': "מה אתה רושם שם, את השטויות שלי? תעזוב. זה סתם, זה סתם." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "סליחה, זה לא יקרה יותר, סליחה. סליחה, סליחה, סליחה. אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לקצת..." :'''מילכה''': "נכון, כן. 'לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. עת ללדת, עת למות, עת לטעת, עת...' " [יהורם רושם שוב את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "תמשיכי, תמשיכי. גדולה את, גדולה! את עושה לי את הספר!" :'''מילכה''': "מה, אתה שוב פעם רושם? מספיק, מספיק." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "מה זה? אה. די, די, די. את צודקת. די, גמרנו. אפ אפ אפ." :'''מילכה''': "על משכבי בלילות חיפשתי את שאהבה נפשי. ביקשתיו ולא מצאתיו." [מרגישה שוב את הנוצה של יהורם ורואה אותו שוב כותב את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "את יכולה עכשיו בקצב הכתבה? 'על משכבך בלילות...' מה זה, מה חיפשת?" :'''מילכה''': "כשאתה לידי? בקבוק חם!" {{מפריד}} אחרי שמילכה ונעמה גילו באמצעות אליקום שהמחזר האלמוני הוא שלח. :'''מילכה''': "פנטסטי. מצד שני מה רע בשלח? מסודר, בלי פרפרים בראש, בלי שגעונות בראש." :'''נעמה''': "בלי שיערות בראש." :'''מילכה''': "איש סולידי, סורסי. יאהב אותך. יכבד אותך." :'''נעמה''': "את רוצה להגיד לי שאם שלח היה מציע לך נישואים היית מסכימה?" :'''מילכה''': "כן, למה לא? מה רע בשלח? מה? נשמה טובה, עדין." :'''נעמה''': "רגע, רגע, רגע, רגע. אני לא מאמינה. את היית מתחתנת עם שלח?" :'''מילכה''': "אני נשבעת לך נעמה, שאם שלח היה מבקש את ידי אני הייתי אומרת כן." :'''נעמה''': "שלח? עדיף כבר להתחתן עם צפרדע." :'''מילכה''': "נכון, אבל העיקר להתחתן. כמו שאומרים אצלינו בחצי המנשה 'אם אין בסביבה גבר חתיך גם הצפרדע תיחשב לנסיך'." :'''אליקום''': "אמן. גבירותיי. הצפרדע... אההה החתן." [שלח נכנס לבית של מילכה] :'''מילכה''': "מקסים, אני מסכימה. מצידי זה בסדר שלח. עכשיו גש לנעמה ובקש את ידה." :'''שלח''': "למה לנעמה?" :'''אליקום''': "כמו שנאמר בספר בראשית 'נקרא לנערה ונשאל את פיה'." :'''שלח''': "מה פתאום נעמה? אני מבקס את ידה סל מילכה. הו מילכה, התיעני לבקסה? התסכימי להיות לי לאיסה?" :'''מילכה''': "אני? אתה מתכוון אליי? אני הייתי בטוחה שאתה מתכוון לנעמה." :'''אליקום''': [צוחק] "האמת? גם אני." :'''שלח''': "מה פתאום? מה נטפלתם לנעמה? הו מילכה. רק בך חסקתי ואלייך סאפתי. התינסאי לי?" :'''נעמה''': "למה לא? מה רע בשלח? נשמה טובה, עדין. מה, לא הייתה פה הצהרה בשבועה על נכונות לנישואים עם שלח?" :'''שלח''': "מה, באמת?" :'''אליקום''': "נעמה צודקת. את נשבעת מילכה, והפרת נדר זה דבר חמור מאוד ביהדות. כמעט ייהרג ובל יעבור." :'''מילכה''': "רגע רגע, אליקום. זה לא היה ברצינות. אתה יודע שזה היה בשביל לדרבן את נעמה, נכון? [שלח מתקרב אל מילכה] רגע רגע שלח בוא... אני הרי לא ילדה, תפוס לך איזו צעירה. למה לך קרפדה קשישה?" :'''שלח''': "כמו סאומרים אצלינו בסבט אפרים: 'כסאין נסיכה בפלך, גם קרפדה תיחסב לבת מלך'." :'''מילכה''': "קרפדה?" :'''שלח''': "כן קרפדונת סלי, תגידי לי מסהו." :'''מילכה''': [עושה חיקוי של קרפדה] "קווה קווה." :'''שלח''': "קווה קווה קווה." :'''אליקום''': "מה הם אומרים?" :'''נעמה''': "אני לא יודעת, אני לא מדברת שפות זרות." {{מפריד}} :'''מילכה''': "בשום אופן לא, בשום אופן לא! תוציא אותי מזה אליקום, תוציא אותי מזה. אין לי שום כוונה להתחתן עם השרקרק השחצן הזה." :'''אליקום''': " 'כורה בור בו ייפול'. את נשבעת מילכה, ומבחינה הלכתית אני חייב להגשים את הנדר שלך." :'''מילכה''': "אבל בטח יש איזו דרך לצאת מההתחייבות הזאת מבחינה הלכתית אני מתכוונת. אליקום בחייך, מה אני צריכה לעשות?“ :'''אליקום''': "להתחתן איתו." :'''מילכה''': [מפתה את אליקום עם כנף של עוף] "אליקום..." :'''אליקום''': "אני... האמת שיש לי איזה רעיון מעניין, רק שקשה לי להסביר אותו על רגל אחת. אבל על שתי רגליים שתי ירכיים חזה וכנפיים צלויות יהיה לי הרבה יותר קל להבהיר את עצמי." :'''מילכה''': "אתה מתכוון שאתה רוצה עוף שלם? תקבל. [מילכה מביאה לאליקום את העוף אבל לפני כן רוצה לדעת מה הרעיון שלו] עכשיו מה הרעיון שלך?" :'''אליקום''': "אנחנו נעשה כאילו חתונה, ואז מתחת לחופה אני אגייס את כל המילים בשין שאני מכיר: 'הרי את מקודשת לי', 'שתי מן היין', 'היי לי לאישה'. עכשיו, הוא לא יצליח להגיד אישה אלא 'איסה', במקום מקודשת 'מקודסת', ואז אני אאלץ לבטל את החופה. מבחינה הלכתית כמובן, שהרי לא יעלה על הדעת שאדם שאינו חוזר על דברי הכהן יזכה בברכתי ואישורי." :'''מילכה''': "אתה גדול אליקום. לא לא לא. אתה גדול, אתה גדול! [נותנת לאליקום את העוף] אפשר להציע לך כוס תירוש, עם עוגת סולת?" :'''אליקום''': "כוס תירוש ועוגת סולת? במיוחד אחרי הסטייק והמרק? למה לא?" :'''שלח''': "ככה, אה? רוצים לעבוד על סלח. חוסבים סאני לא אצליח לדבר בעברית מצחיקה כמותם. אם היה פה אחד מסבט אפרים סמדבר עברית ספויה, גם את זה הם רוצים לקלקל. אבל חכו חכו, בקצת מאמץ ו'ספיץ טרפי' אני אדבר בצורה המונית כמותם. חכו, חכו. סעת הסין הגיעה!" {{מפריד}} אחרי שאליקום הצליח "להעביר מחשבות" לאכיש שבחר בחפץ עליו אליקום "חשב" וכולם מוחאים כפיים. :'''נעמה''': "בראבו! נו, את עוד סקפטית? מה זה אם לא רוח האלוהים המפעמת בו?" (באליקום) :'''מילכה''': "רגע. אם הוא משדר מחשבות לאכיש ולרעואל, הוא יכול לשדר גם למפיש, נכון?" :'''אליקום''': "לא, זה קשה. זה קשה. אני משדר בעברית והוא קולט בפלשתית." :'''מילכה''': "אה. אז תשדר לו בפלשתית, אתה הרי מדבר פלשתית שוטפת." :'''אליקום''': "לא. אי אפשר, אי אפשר." :'''מילכה''': "טוב אז מבחינתי אין נס, אפשר להתפזר." :'''אליקום''': "אוי מילכה, מילכה. אוי, את אישה קשה. טוב בסדר. ננסה. רק תרשי לי לשאול אותו בפלשתית אם הוא מבין בכלל במה מדובר. [לוקח את מפיש הצידה] אתה ראית כשלימדתי את אכיש את הפטנט?" :'''מפיש''': "כן!" :'''אליקום''': "אתה חושב שאתה יכול לחזור על זה?" :'''מפיש''': " 'החיים והמוות ביד הקלשון.' ככה אומרים אצלכם, לא?" :'''אליקום''': "טוב, אני לא בטוח שיש לו את הכוחות הנפשיים... [אכיש: "גם אני לא."] אבל ננסה." {{מפריד}} :'''מפיש''': "קדימה אליקום, תן גז. אתה חצי יום פה. הכיכר מלוכלכת!" :'''אליקום''': "טוב בחייך אכיש תעשה לי טובה ותוריד אותו ממני! לא מספיק שאני הכהן מחזיק מטאטא ביד, עוד אני צריך לשמוע את הנאומים שלו?" (מתיישב כדי לנוח) :'''אכיש''': "אפ אפ אפ אפ. קום קום קום אליקום קום קום! אתה צריך לגמור לנקות את הכיכר עד הערב. אלה ההוראות שלנו, אני מצטער." :'''מפיש''': "איך אומרים אצלכם? 'למי תודה? למי ברכה? לעבודה ולמלאכה'. הנה, יש לך הזדמנות לקיים את הפתגם." :'''אליקום''': "גם אצלינו יש פתגם: 'לחמור לא מראים חצי עבודה'. אז הנה, גם לך יש הזדמנות לקיים את הפתגם." :'''אכיש''': ", וואי, לכלך עלייך!" :'''מפיש''': "אז מה? ממילא הוא מנקה." :'''אכיש''': "טוב, אנחנו צריכים לזוז. אליקום, תשתדל לתת קצת יותר מעצמך בעבודה. (למפיש) בוא." (אליקום מתיישב כדי לנוח ומוציא אוכל ומתכונן לאכול ומפיש מסתובב אליו בחזרה) :'''אליקום''': "מה עכשיו?" :'''מפיש''': "שלוש, ארבע ולעבודה!" :'''אליקום''': "מפיש אני מזהיר אותך, אם תרים עליי אצבע..." :'''מפיש''': "ואם אני ארים את כל היד?" :'''אליקום''': "שאלה טובה..." {{מפריד}} :'''אליקום''': "ערבא טבא, ערבא טבא. יברך המקום את בני הבית, את צאנם ומקנם, שדם וכרמם. זיתיהם ורימוניהם. תמריהם ותאנתם. אווזיהם, ברווזיהם..." :'''מילכה''': "נו די די אליקום, די! תאכל משהו לפני הפגישה העיוורת?" :'''אליקום''': "לאכול? חס וחלילה, חס וחלילה. אולי כוס קטנה אחת של יין. או. חן חן לך היפה בנשים. הבה נקום ונברך. מצד שני, אם כבר אנחנו מברכים ממילא לא כדאי שנברך גם על הפת? אוהו. עכשיו הכל מוכן לתחילת הברכה. למרות שמרק טוב, וקצת סולת, איזו יונה צלוייה... או." :'''שלח''': "בסוף בסביל סהוא יברך על כוס יין תצטרכי לסחוט עדר פרות. תברך ודי!" [אליקום מתחיל לאכול] :'''מילכה''': "ומה עם הברכה?" :'''אליקום''': [בפה מלא] "אמרתי בלב." == הערות שוליים == <references /> [[קטגוריה:קומדיות מצבים]] [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות]] bj1p5eunldrdy3r81sh0bmqgrkknyxi 0 14324 241716 235985 2026-11-03T13:44:44Z ~2026-58528-29 27784 תקלדה 241716 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Meir Kahane, half-length portrait, seated, cropped.jpg|ממוזער|200px|מאיר כהנא, 1984]] הרב '''[[w:מאיר כהנא|מאיר דוד כהנא]]''' (1 באוגוסט 1932 - 5 בנובמבר 1990) היה חבר [[הכנסת]], מנהיג [[פוליטיקה|פוליטי]] ימני קיצוני [[יהודי]] [[ישראל]]י וראש ישיבת הרעיון היהודי שנרצח בידי מתנקש ערבי־מוסלמי במנהטן. ==כללי== * "יש צורך במשטר של אדם אחד, דבר אחד, נשיא, ולא האנדרלמוסיה של עשרות ומאות נציגים ומפלגות" (בסיפרו) ~ [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור] *"זה שאינו שונא את הרשע, אינו יכול לאהוב את הטוב."{{מקור|סיבה=חלק מציטוטים חסרי מקור ואולי שגויים או מוצאים מהקשרם}} *"קריאה בשמות־גנאי היא המוצא האחרון של חסרי המחשבות." * "רשעים ... ולעולם ישלמו על פשעיהם הזדוניים". ~ על מקימי מדינת ישראל (~ [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור]) *"לעולם תמיד יש נטייה לאהוב יהודים לאחר כל שואה." ~ ראיון עם סוניה פרידמן, 1988 *"אין דתי, חילוני, מסורתי או חרדי – יש רק יהודי." * "כל אדם שאינו עושה מעשה עַמְּךָ, שאינו מציית לתורה, איבד את זכותו ומעמדו". (בסיפרו) ~ תפיסתו על זכותו הפחותה מי שאינו תואם את תפיסתו הדתית (דתי, חילוני, מסורתי או חרדי). [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור] * "אסור להעמיד מלך או ממשלה של אנשים שאינם יראי שמים". בסיפרו ~ [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור] *"זכור: חייך אינם שלך בלבד, אלא של עם ישראל כולו." מתוך מכתב לבנו, ברוך. *"כשהמצב רע, מי יילחם למען היהודים? רק היהודים. הגיע הזמן שנבין את זה." *"צבא שלא מאמין בצדקת מטרתו לא ינצח במלחמה." * "מדינת ישראל היא ראשית זעמו של הקב"ה שמתעורר מן העפר של החירוף והגידוף בו התבוססה השכינה. לא למען צדקותינו קמה מדינת ישראל, אלא למען ינקום הקדוש ברוך הוא בצריו הגויים" (בספר "על האמונה ועל הגאולה"). ~ [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור] *"אינני רוצה לאבד את מדינת היהודים. לא באמצעות המלחמה, אף לא באמצעות השלום." *"ה[[חיים]] קשים אך מתוקים." *"העיקר אינו החיים, אלא איך חיים." *"אלפיים שנות גלות עיוותו אותנו והשחיתו אותנו. אי אפשר להישאר עם נורמלי בלי קיום נורמלי למשך אלפיים שנה." *"אם יש עימות בין דמוקרטיה למדינה יהודית, אז שדמוקרטיה תלך לעזאזל." *"הרעיון הוא כלי מלחמה. אם אתה אוחז בו, מאמין בו, מורה אותו לאחרים ומכשיר תלמידים וממשיכים אשר יפיצוהו לאחרים, בידך לשנות עולם ומלואו." *"ממשלת ישראל מעדיפה שתיפגע המדינה מאשר שתיפגע הממשלה." *"הקשב לאנשים מדברים באוטובוס. על מה הם מדברים? הם כל הזמן רק מדברים על כסף. זה מה שהמדינה הזאת עשתה מהם. זו אינה מדינה יהודית. זו פורטוגל דוברת עברית שהייתה רוצה להיות אמריקה דוברת עברית. זו הטרגדיה שלנו! וזה חייב להשתנות." *"יש תפקיד לכל יהודי. התפקיד היחידי שאין לאף יהודי הוא אדישות – זה לא תפקיד יהודי." *"תתחתנו ותעשו 12 ילדים... אנחנו חייבים להיטלר 2 מיליון תינוקות; בואו נשלם לו חזרה עם ריבית!" *"הלימוד החזק ביותר הוא כאשר אדם משמש דוגמה לתלמידו." *"על היהודי לקוות לטוב ביותר ולהתכונן לגרוע מכל." *"גם אם כל המים בעולם יהפכו לדיו, וכל העצים לכלי כתיבה, אין זה יספיק על מנת לתעד את הטירוף היום יומי המתרחש בישראל." *"הסיוט הכי גדול שלי הוא לראות מלחמת אחים בישראל." *"אני מאמין שכל בני האדם באמת שווים. וזה אומר שווים לטוב ולרע! אם אתה טוב – אתה טוב, ואם אתה רע – אתה רע! בין אם אתה לבן שחור או צבעוני." *"אנו חיים בעולם שמבלבל בין אהבה למין בגלל שלא שוקלים את הצורך בכבוד. אם גבר מסתכל על אישה כחפץ לסיפוק תשוקותיו וצרכיו המיניים אז לא יכולה להיות שום אהבה. היות ושימוש בבן אדם מעיד על מחסור בכבוד, וללא כבוד לא יכולה להתקיים אהבה." *"העושר האמיתי הוא האושר." *"לרוב אנשים שלא הלכו לאוניברסיטה חושבים שזה דבר גדול, רק אנשים שהלכו יודעים שזה קשקוש." *"יותר נוח לחשוב שאם לא נסתכל – אולי הבעיה תיעלם. היא לא תיעלם – היא תחמיר!" *"מדינתנו אינה צריכה לחקות מדינות אחרות, אלא להיות בעלת ייחוד משלה כמדינה יהודית." *"לא עשינו למען עמנו מה שעשינו למען האחרים. לכן נוסדה [[w:הליגה להגנה יהודית|הליגה להגנה יהודית]] – כדי שזה לא יקרה לעולם!" *"לא טובתה של מדינת ישראל צריכה להכתיב את מדיניות החוץ שלה, אלא טובתו של עם ישראל בלי להתחשב בקשיים הנגרמים עקב כך למשרד החוץ." *"אם היהודים הצעירים בישראל לא ידעו יהדות בנוסף לציונות, לא תישאר להם יהדות ולא ציונות." *"הסכמי קאמפ-דייויד לא שווים את פיסת הנייר שנכתבו עליה." *"אדם שאינו מכבד את עצמו אינו מסוגל לכבד אף אחד אחר." *"אין ליהודי מקום בגלות. ישראל היא המדינה היהודית, והיא קמה כדי שהיהודים לא יצטרכו עוד לברוח." *"היהודי הצעיר – וגם המבוגר – משתוקקים לכבוד עצמי ולגאווה עצמית. ושם התחייה של היהודי מתחילה." *"שלושה מיליון יהודים ברוסיה הסובייטית נתלשים מעימנו עכשיו, וחובה עלינו להפר כל חוק שצריך למען הצלתם." ~ מתוך 'הלגה להגנת יהודים' *"מגילת העצמאות היא פרדוקס אחד גדול. כתוב מדינה יהודית בארץ ישראל, אבל כתוב גם שיהיה שוויון ללא גזע ודת. איך זה יכול להיות?" *"אחד שאינו יודע דבר על ההיסטוריה שלו ועל הגיבורים של עמו יחפש היסטוריות אחרות וגיבורים אחרים בגלל שעמוק בתוך כל אחד מאיתנו קיים צורך כפייתי להעריץ מישהו או משהו ולהקריב ולהלל אידיאל כלשהו." *"כמה קצר הוא פתילו של נר החיים, וכמה חשוב להשתמש בו להאיר את העולם." *"לא יהיה טוב אלא אם כן נעשה שיהיה טוב." *"עד שאנשים לא יהיו מוכנים להיעצר, לא ישתפר המצב." *"שתיקה לא תמיד שווה זהב – לפעמים היא פשע." *"עשיית הטוב חשובה היא לאין ערוך יותר מהחיים עצמם." *"ככל שאנו מודאגים יותר מצרתנו האישית והקטנה, כך אנו מסוגלים פחות לחוש בכאבם של אחרים." *"יש בעולם שני סוגי אנשים: המדברים והעושים. אני מבין היטב את חשיבותם של המדברים, המגנים... אבל העושים אינם מסתפקים בחשיפת הרע. הרע גורם להם מצוקה אמתית, הדוחפת אותם לפעולה... הם בעלי נפש גבוהה יותר." *"אם אינך מפחד, שום דבר אינו יכול למנוע ממך לעשות את מה שאתה רוצה." *"מהדברים הקטנים ומהמעשים הקטנים שעושה אדם, אתה לומד מי הוא, ומה גדולתו האמיתית." *"אם כואבת האצבע, אולי אין תועלת בזעקת כאב. אבל אם אדם אינו זועק, דבר אחד וודאי: לא כואב לו." *"רבים כל כך היו 'מאחורינו כל הדרך' – חבל שלא ראינו אותם..." *"חילול הדת חייב להביא לחילול הציונות והתחושה הלאומית, וחוסר הערכים החיוביים משאיר לרגע קט חלל ריק שמיד מתמלא ב'ערכים' אחרים." * "אם כל שנה יש יום הזיכרון ל[[השואה|שואה]], יש צורך בעוד יום כזה. לא לשואה הפיזית של הגויים אלא לשואה הרוחנית שנעשתה כאן בארץ על ידי יהודים נגד יהודים, עוד יבוא היום ויכתבו בספר מה עשינו לאחינו היהודים." ~ על היחס ליהודים מעדות המזרח *"העוני הכלכלי נובע ישירות מהעוני הרוחני. כאשר בטלו ערכים, נעלמה גם המוטיבציה לעבודה וחלה הדרדרות מהירה ומסוכנת בכל המערכות." *"עם ישראל נבחר למלא תפקיד גדול, התובע ממנו את הסגולה והיכולת לדחות בינוניות; הוא ידחה את התפל, יבין מה חשוב באמת ויהיה נכון להקרבה עצמית כדי להגיע לפסגת הגדולה." *"המפלגות הדתיות בישראל הן אכזבה נוראית – למפלגה דתית צריכה להיות מחויבות קודם כל ליהדות ולא לקואליציה." *"אם אין יהדות – לא תהיה ציונות. אם אין יהדות – נשארה רק גזענות. השמאלנים והמתייוונים, שריד הערב־רב ואלוני הסרק, הם הצועדים בראש פלוגות הסער הפאשיסטיות והגזעניות האמיתיות." *"אדם שלא מרגיש שחסר לו משהו, לא חסר לו!" *"המאבק הוא לא על יהודה, שומרון ועזה, המאבק הוא על קיומה של המדינה היהודית." ===אמת ומעטים מול רבים=== * "אין שום סמכות לשום חוק והחלטה וגזירה של ממשלת רשעים שנוגדת את התורה, ומצווה לסרב להם, ואיסור גמור הוא לקבל את החלטת הרוב הרע". (בסיפור אור הרעיון) ~ [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור] * "רק דעה אחת ולא יותר, ומי שחולק על הדעה האחת של תורת ה', גם אם זה רוב של עם ישראל, זו דעה סוטה". (בסיפרו) ~ [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור] *"הרוב לא מכריע – האמת קובעת." *"אמת, לא פופולריות. עקרונות, לא נסיגה בפחד. זה היהודי, זוהי דרכו." *"אין אויב גדול יותר ואין דבר שמשחית יותר בעלי אומץ מהקושי להיות שונה." *"יש אדם שיודע את האמת, אבל מפחד לומר אותה. אדם כזה הוא באמת חבוש במאסר עולם. לעומתו, יש אדם שעושה את מה שצריך, ובגלל זה יושב בכלא, אך הוא באמת חופשי." *"ניסים אינם קורים באופן ניסי. הם קורים מכיוון ש"המעטים" מתעלמים מכל היגיון של מספרים ועוצמה." *"אנשים רבים מתקיימים; אבל רק מעטים חיים." *"אדם שבונה את חייו בזהירות כך שאנשים אחרים יהיו מרוצים ממנו ושמפחד לומר את דעתו שמא היא תלך נגד הרוח הנושבת הוא בקושי אדם." *"אין כוח בעולם שמסוגל לעצור אמת שזמנה הגיע." *"החושך והשקר מבחינים באור ובאמת, ומנסים לשים להם קץ." *"אין אמת בחצאים." *"99 אחוזים מהאמת הם 100 אחוז שקר." *"כשמוסר הופך לקיצוניות, אני גאה להיות קיצוני." *"האמת תנצח, אנו ממשיכים! ללא ייאוש ללא רפיון ידיים, תנועת כ"ך ממשיכה בפעילות. אותנו הוצאו מהמערכה הפוליטית, אך לא התייאשנו מהנהגת העם." ~ לאחר פסילת תנועת כ"ך מהתמודדות בבחירות לכנסת *"קבוצה קטנה אך מוקדשת תמיד תתגבר, בעוד שהמון גדול ולא החלטי נועד לכישלון." *"יעצרו אותנו – המעצר חייב להיות חלק מהמאבק." *"את אשר המיעוט מעז לעשות היום, יעשה הרוב הגדול כעבור זמן." *"הזמן עומד תמיד לצידם של המתמידים, והוא אויבם הגדול של הממהרים להתייאש." *"איננו מחויבים להצליח, אבל חייבים אנו לעשות!" ===ערבים=== *"לא יינתן ללא־יהודי לגור בשכונה יהודית." *"כל מוסדות חינוך בארץ־ישראל, לרבות מעונות לגיל הרך, גני־ילדים, בתי־ספר יסודיים ותיכוניים, מוסדות להשכלה גבוהה והכשרה מקצועית וכל מוסד אחר, יהיו נפרדים ליהודים וללא־יהודים." *"אסור ליהודים ויהודיות אזרחי ותושבי המדינה להינשא ללא־יהודים, בין בארץ ובין בחוץ־לארץ, בכל צורה שהיא של נישואין, דתיים או אזרחיים." *"אסור ליהודים ויהודיות אזרחי המדינה לקיים יחסי אישות מלאים או חלקיים מכל סוג שהוא עם לא־יהודים, וזאת גם שלא במסגרת נישואין." *"לא־יהודי המקיים יחסי אישות עם זונה יהודייה או עם זכר יהודי, דינו מאסר חמישים שנים; זונה יהודייה או זכר יהודי המקיימים יחסים עם זכר לא־יהודי דינם מאסר חמש שנים." * "בשבילי זה היה יום שמח" ~ על היום שבו רצח [[W:עמי פופר]] ערבים חפים מפשע ([https://mobile.twitter.com/baruchikra/status/1590710868568051714 מקור]) *"אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים!" *"האם לערבים בישראל יש זכות לשבת בשקט, ובאופן דמוקרטי לעשות מספיק תינוקות בשביל להיות הרוב?... כן או לא? אם התשובה שלך היא כן, אז אתה אנטי־ציוני. אם התשובה שלך היא לא, אז אתה מאיר כהנא." *"אני מאחל לערבים את כל הטוב שבעולם – במקום אחר." *"כל הערבים לא שווים יהודי אחד!" * "אין דו קיום איתם, אין דו קיום עם סרטן! והערבים בתוכנו הם סרטן!". *"בינתיים לערבים יש 22 מדינות ולנו יש רק מדינה אחת, ואין לי שום כוונה לאבד את המדינה הזו, ובכל הכנות, אני לא שם על מה שאחרים חושבים." *"לא רק שערבים לא מסוגלים לחיות עם יהודים, אלא ערבים לא יכולים לחיות עם ערבים!" *"תמיד אמרתי שצריך לדבר עם אש"ף – לדבר איתם ולומר להם לא!" *"הערבי מבין דבר אחד, ורק דבר אחד – כוח." * "מאיפה באה ירדן כמדינה חוקית? שמעתם בהיסטוריה על 'ירדן'? הידועה קודם כ'טראנס־ירדן'? הידועה קודם כ'כלום'?" *"אם היינו מסיימים את בעיית הערבים בקום המדינה, אולי היינו משגשגים ובוא המשיח היה מתקיים." *"אין דבר כזה 'כפר ערבי' במדינת ישראל. זה כפר יהודי שמאוכלס זמנית על ידי ערבים, אבל רק זמנית!" *"כשאנו מפחדים מה יגידו העולם, ולא מכים בערבים, דווקא אז אנו נחשבים בעיניהם ככובשים." *"אני חושב שהשם כהנא, עם הצבא תחתיו, ישמש כ'מורה נבוכים'." ~ נאמר בתגובה לשאלה "איך יגרש את הערבים?" *"אין השאלה כלל, איך נוכל להרחיק את הערבים, כי אם איך לא נוכל להרחיקם?" *"היהודי שמתפלל ובו זמנית הולך ופועל – מסוגל להזיז הרים! אז בטח ובטח שהוא מסוגל להעיף את הערבים מישראל." *"אם לא נזרוק את הערבים החוצה, הם יזרקו אותנו החוצה – את אלה מביננו שישארו בחיים." *"הבעיה הערבית לא תיפתר ללא גירושם כי עצם קיומה של המדינה היהודית היא שיוצרת אותה." *"התשובה היחידה היא: ערבים החוצה! אני רוצה אותם בחוץ – בחיים ואם לא בחיים אז מתים, אבל אני רוצה אותם בחוץ. עדיף ערבי מת על יהודי מת." *"תנו לי להיות שר הביטחון יומיים – אין אינתפאדה." *"אני רוצה להיות שר הביטחון לחצי שנה ובתוך הזמן הזה לא יהיו מסגדים או מוסלמים על הר הבית." *"האדם האחרון שהערבים יפתחו איתו במלחמה זה מאיר כהנא." *"אם [[ארצות הברית|אמריקה]] לא תבין שהיא נמצאת במלחמה עם הטרור הערבי, הטרור יתפשט לארצה." ~ בדיון עם הסנאטור מקלוסקי, 1985 *"יש שני סוגים של ערבים: ערבים טיפשים וערבים חכמים. ערבי טיפש אומר את מה שהוא חושב: 'לזרוק את היהודים לים' וכו'... הערבי החכם חושב בדיוק את אותו הדבר, אבל הוא הבין, אחרי שנלחם 5 פעמים – והפסיד 5 פעמים, שאם מדברים יפה עם יהודים, הם יתנו לך כסף או את סיני..." *"היהודים לא באמת מבינים שאם הערבים יכלו הם היו עושים לנו את מה שהנאצים עשו, אלא רק שהשואה שתבוא מהערבים לא תהיה באמצעות גז ובמהירות, אלא תתבצע עם גרזנים וסכינים." *"החוצפה של הערבים היא תוצאה ישירה של הרכרוכיות והטמטום שלנו." *"צריך לספח את השטחים ולהתפשר בכך שנוותר על הערבים." *"הערבים מאמינים שאנחנו גנבים. מה תגידו להם?... 'אנחנו מבינים שאתם רואים בנו כגנבים אז קחו חצי ממה שגנבנו'?!" *"הדרוזים לא אוהבים יהודים, הדרוזים לא אוהבים ערבים, הדרוזים אוהבים דרוזים וזה הגיוני – הם ילכו עם הצד החזק. בסוריה הם בעד סוריה ובלבנון הם תמיד היו נגד ישראל. דוגמה קלאסית היא כשהשתלטנו על רמת הגולן הדרוזים שם יצאו והפגינו תמיכה בישראל, אך כעבור שנתיים כשראו שהיהודים לא מספחים את השטח הם נהיו תומכי סוריה כי הם חשים שבסופו של דבר רמת הגולן תימסר חזרה. אז אל תשלו את עצמכם בנוגע לדרוזים. המיתוס של הדרוזי היא עוד דוגמה ליהודים שרוצים להאמין שמישהו אוהב אותם." *"אצל הערבים, אם אתה "טוב", אתה לא נתפס כטוב, אלא כחלש." *"אילו הייתי ראש הממשלה, הייתי שולח מסר למדינות הערביות: שערה של יהודי אחד נופלת ואין לכם עיר בירה." *"כל ערבי הוא חפץ חשוד!" *"מי כאן מאמין שיש אפילו ערבי אחד בישראל שביום העצמאות רץ בתרועה לרחובות לחגוג את התבוסה שלו? רק מי שבז לערבים חושב שהם לא שונאים את מדינת היהודים." *"הערבים הם סרטן בגופנו. ואין דו־קיום עם סרטן! סרטן אתה חייב להוציא החוצה, או שאתה מת." *"הערבים עושים תינוקות. היהודים עושים הפלות." *"אין ערבי אחד במדינה הזאת שלא חולם על היום של 'איטבח אל יהוד' (לשחוט את היהודי!)." *"למה שמחבל ערבי לא ירצח יהודים היום? מה הכי גרוע שיכול לקרות?... הוא יקבל 5 מאסרי עולם, ואם בית המשפט ממש יחמיר – 6 מאסרי עולם... הוא ישב 4 שנים בכלא 'רמלה הילטון'... וברגע שהערבים יחטפו חייל יהודי – הוא ישתחרר! אז כשאני הגשתי הצעת חוק להוצאה להורג האוטומטית של כל מחבל, הם פסלו אותה כ'גזענית'... כמובן, זה רק טבעי... גם אם אני אציע בכנסת הצעת חוק שאומרת שהשמש זורחת במזרח, יפסלו אותה בגלל גזענות." ~ בנאום במקדש בית-אל, 1985 *"אם לא תרצו את כהנא, בסופו של דבר תקבלו את [[יאסר ערפאת|עראפת]]." *"בסופו של דבר. כאשר כל הפתרונות המגוחכים ייכשלו, כאשר אחוז הערבים יגיע לשליש. כולכם תהיו כהנא. אך אז יהיה מאוחר מאוד, אז תהיה כאן מלחמה עקובה מדם, ח"ו, ואז נבין שכהנא אכן צדק." ===אנשי שמאל=== * "לבודד את השמאל המופרע ואת הפסאודו־אינטלקטואליזם, אשר שנאתם לדת משקפת את פנימיותם המבחילה" (בסיפרו) ~ [https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000 מקור] *"אני אוהב את כל היהודים. אפילו שמאלנים, וזה לא קל!" *"לכל [[יהדות|יהודי]] שנרצח בדם קר יש שני שותפים: הערבי שרצח אותו והממשלה שעשתה שהוא אכן יירצח." *"אלה החיים באשליה, כי "פשרה" תביא לנו שלום ובטחון הם תמימים או נוכלים." *"כמובן שיש תקווה לשמאלנים. הטרגדיה היא שרוב היהודים לומדים דרך טרגדיה." *"אין בעיה של ערבים ואף פעם לא הייתה בעיה כזו; תמיד הבעיה היא עם היהודים." *"רוב בני האדם נושמים אוויר, אבל רוב השמאלנים נושמים אשמה." *"המטיפים לשלום תוך השלמה עם אי צדק – עוסקים לעיתים קרובות מדי בגופם שלהם, ולאו דווקא בנשמותיהם או בגופם של העשוקים." *"יש סוג מיוחד וספציפי של איידס יהודי שנקרא: רגשות אשמה." *"כל ויתור יוליד לחץ עולמי לעוד ויתורים." *"אם יפה השלום באמת, אין לקנותו במחיר החירות." *"בתוך ליבם, השמאלנים לא מאמינים שיש לנו זכות לחיות בישראל." *"הצבעתם ליכוד? קיבלתם [[שמעון פרס]], קיבלתם הבלגה, קיבלתם רצח!" *"לתת לערבי לשבת לדבר עם שמאלני זה כמו לתת לילד קטן לשחק בצעצוע הכי מהנה בעולם." *"הטלוויזיה הישראלית היא הנשק הכי עוצמתי של האש"ף." *"אני מבין את הערבים והם מבינים אותי, ואף אחד מאיתנו לא מבין את השמאלנים." *"יהודי זה יהודי!" ~ תשובתו לשאלה האם זה טוב ששמאלני נרצח ===שימוש באלימות=== *"אני אשתמש בכמה אלימות שרק צריך בשביל להציל יהודי, ואם לא צריך – לא אשתמש באלימות בכלל." *"אנחנו קבוצה שמאמינה שהגנה יהודית אינה דבר שיש להתבייש בו, ונתינת הלחי השנייה אינה דרך היהדות." *"נסיגה מעימות היא, באופן כללי, הדרך הבטוחה ביותר להגיע אליו." *"אלימות היא דבר רע ומכוער. אבל לעיתים היא נחוצה. לעיתים היא גם קדושה." *"אין דבר כזה 'טרור יהודי', יש נקמה יהודית." *"אין דבר כזה 'מחבלים יהודים', יש מכבים יהודים." *"אנחנו רוצים ליצור יהודים חזקים מבחינה פיזית, אמיצים ועזי נפש ללא חת, המשיבים מלחמה שערה. באנו לשנות תדמית בת אלפיים שנה של גלות, תדמית שחייבת להיקבר, כי היא קברה אותנו." *"אני לא רוצה שיאהבו אותי! אני רוצה שיכבדו אותי. לא, אני דורש את זה! ומקבלים כבוד רק כשיש כבוד עצמי." *"אנחנו (תנועת 'כך') חוליה בשרשרת אחת שכוללת את האצ"ל, את המכבים, את כל הארגונים היהודים שנקטו אלימות כדי לעזור ליהודים." *"מורשתנו, ההלכה היהודית, אינה דבר תיאורטי. ההנהגה היהודית מאז ומעולם לקחה חלק פעיל ו'אלים' במאבק לחירות: [[אברהם]] אבינו יצא להילחם בארבעת המלכים כדי להציל את לוט אחיינו; [[משה]] רבנו היכה את המצרי, ולא הקים ועדה לחקור את שורשי האנטישמיות המצרית; מלחמות [[יהושע]] והשופטים (אהוד בן גרא, דבורה הנביאה, גדעון, שמשון ויפתח); מלחמות [[דוד]] המלך; מלחמות המכבים; תלמידי [[רבי עקיבא]] שהוצאו מבית המדרש כדי להצטרף לצבאו של בר כוכבא – כל אלה דוגמאות למושג היהודי האמיתי של אהבת ישראל." *"המענה לטרור חייב להיות טרור." *"המילים 'יהודי' ו'קורבן' אינן מילים נרדפות!" *"להרוג נאצים זהו ערך יהודי." *"אנו לומדים להילחם, משום שעדיף לדעת איך להילחם ולא להזדקק לכך, מאשר להזדקק לכך ולא לדעת איך להילחם." *"הבל מטורף הוא 'טוהר הנשק'. נשק אינו טהור כך או כך. נשק הורג אנשים, אויבים. מי שחושב אחרת לא צריך ללחום כלל בשום מצב." *"אם מישהו קורא לך 'ממזר יהודי', תן לו מכה חזקה כל כך עד שהוא לעולם לא יעשה זאת שוב. אתה יודע מה תקבל? כבוד!" *"אם לא "נרד לרמה" של אויב אלים, סופנו לרדת 6 מטר מתחת לאדמה." *"אנחנו היהודים מדברים בהגיון עם אנשים הגיוניים, ושוברים את הרגליים לאנטישמים לא הגיוניים." *"התדמית של היהודי כמטרה קלה, כאחד שנסוג, כאחד שמרשה לעצמו להידחף אחורה, כ"חנון", זאת התדמית שיש לשנות." *"בגלל שהיהודי בורח ובגלל שהיהודי מרשה לאחרים לדרוך עליו, הוא מבטיח שעוד יהודי יותקף בעתיד בגלל התדמית שהוא הנציח." *"אסור ללכלך את הכבוד היהודי. יש להגן עליו מפני עלבון והשפלה, הכבוד היהודי מסמל את העם היהודי. התקפה מוצלחת על הראשון תקדים בהכרח התקפה על השני." *"הדבר העצוב ביותר באלה שמגנים אלימות הוא בדרך כלל המרחק שלהם מסכנה אישית. האדם שאינו סובל מהכאות לרוב אינו מבין את הסבל של קורבן האלימות ואלה החיים בביטחון ובנוחות אינם מסוגלים לחוש בכאב של אלה שהפכו לטרף היום־יומי של התקפות ואי־צדק. כל כך קל להתחסד על "מוסריות" מהביטחון של מגדל שנהב סוציו־אקונומי, אבל כאשר הבשר ודם פתאום נמצא בסכנה, כמה מדהים השינוי בגישה של האדם, כמה קסומה נראית פתאום ההבנה שלו שיש צורך בעמדה תקיפה.‬" *"אותם יהודים שמתנגדים לשימוש בכוח הם בדרך כלל אלה שאינם נפגעים." *"אגרוף יהודי חייב להיות מחובר למוח יהודי." *"כל צעד שהקורבן עושה אחורה הוא צעד שהבריון עושה קדימה." *"בריונים מרביצים לאנשים שלא מרביצים חזרה." ===גדלות וקטנות=== *"כל דבר גדול הוא קשה. כמה קל ליפול מהר, וכמה קשה לעלות להר." *"אדם חייב כל בוקר לעמוד ולקבל על עצמו חיים של גדלות ולא של קטנות. איפה אני עומד היום לעומת אתמול? נפלתי או עליתי? כך האדם מתעלה ומנצח את הסכנה הגדולה ביותר שבעולם – הקטנות." *"קטנות היא נקיטת סולם ערכים שמעניק לדבר החולף את העדיפות העליונה, ושדוחה את נצחיותה של הגדלות." *"קטנות היא תחומו של האדם ששופט כל מעשה לפי קנה המידה: מה יחשוב העולם על כך? מה זה יאמר לגבי מעמדי שלי וקיומי האישי? כמה זה יעלה לי?" *"יש אדם שעולה ומתעלה, ויש אדם שיורד ונעשה שפל. אין אדם עומד במקום אחד – או שהוא מתקדם, או שהוא נסוג לאחור במידותיו ובמעלותיו. אין שום אדם שאינו יכול להתגדל ולהתקדם." *"אנשים קטנים אינם יכולים לסבול ענקי רוח; הם מזכירים להם את חולשותיהם." *"גדלות היא היכולת להבין מה חשוב ומה לא חשוב, מה נצחי ומה זמני וחולף. גדלות היא השאיפה לרמה, לא לשפלה. ההבנה כמה קצר הוא פתילו של נר החיים וכמה חשוב להשתמש בו כדי להאיר את העולם." *"מאז ומעולם, מעשים היסטוריים גדולים נעשו על ידי ה'מעטים'... מי שהם ה'רבים' אינם בהכרח הגדולים, ולהיות 'מעטים' אין פירושו להיות קטנים." *"גדלות היא מנת חלקם של ה"מעטים", מפני שהיא נקנית רק במסירות נפש. על ידי הקדשה עצמית, כאב והקרבה." *"בעולם הבא, הקב"ה לא ישאל: 'למה לא היית כאברהם אבינו או כמשה רבנו?' אלא ישאל: 'למה לא הגעת לגדלות שהיית יכול להגיע אליה?' בתוך כל אדם יש גדלות. מי שחי לפי זה, לעולם יהיה שלו ושמח." *"החיים הם רק אמצעי, כלי נשק במאבק לגדלות." *"הגיהנום הכי נורא הוא להזדקן ולהסתכל אחורה על החיים ולומר: מה עשיתי? בשביל מה כל זה היה? גן עדן זה להסתכל אחורה על חיים שאולי היו מאוד קשים, אך עשית בהם דברים גדולים. עשו דברים גדולים..." ===אנטישמיות ושואה=== *"הגרמנים לא הלכו עם היטלר בגלל שיש להם קרניים. הגרמנים לא שונים מכל עם אחר, ואל תחשבו שזה לא יכול לקרות באמריקה." *"אנטישמי יהודי הוא האנטישמי הכי גרוע." *"זה לא שישה מיליון, אלא אברהם אחד, יצחק אחד, יעקב אחד, שרה אחת, דוד אחד, וכך הלאה והלאה עד אינסוף. כל שם מייצג בן אדם שבכה וצרח והתחנן ומת." *"עדיף שתהיה מדינה יהודית חזקה שכל העולם שונא מאשר אושוויץ שהעולם אוהב." *"אין דבר כזה קצת אנטישמיות או קצת שנאה." *"כשהזמנים טובים, האנטישמי שונא יהודים בשקט." *"ההשמדה היא האילן הגדול, שצומח מזרעי וגרעיני הבוז והמכות." *"הגורל היהודי בגלות קבוע ועומד – לצאת משם או להיכחד." *"מה שהאומה הגרמנית עשתה היה כל כך נורא, כל כך חייתי, כל כך לא נתפס, עד שלעולם לא יכול להיות ולו המגע הידידותי הקטן ביותר – פוליטי, כלכלי, חברתי או תרבותי – איתם." *"לקנות מוצר גרמני הוא פשע. לנסוע לגרמניה הוא גועל. לעשות איתם עסקים, להחליף איתם משלחות ספורט ותרבות, לטייל במדינה שלהם בחופשות – כל זה הוא דבר כל כך חולני, עד שאדם אינו יכול לדמיין לעצמו איך הקב"ה אינו מתקומם בזעם ומכה בנו." ===מנהיגות=== *"הגדולה של מנהיג היא שיהיה מוכן ללכת בלי צבא, ואפילו בלי חייל אחד." *"מנהיג, נבחן במה שהוא עושה כאשר אין כלי התקשורת מלווים את מעשיו." *"זאת תכונת המנהיג, שיהיה לו לב השונא עוול ואינו סובלו, ויהיה גם אמיץ ומוכן לחסל את העוול." *"ההבדל בין המון העם לבין המנהיג הוא, שברגע של פחד כאשר העם בורח, המנהיג נכנס לתוך הסכנה." *"לבעל החזון יש תפקיד להדריך את המיעוט בדרך האמת, ואף שהרוב סוקלו היום, הוא יחניף לו מחר כאשר יחקה אותו." *"הקב"ה לא בוחר אדם להיות מנהיג ומשום שהוא גדול בתורה או בזכות "כושר מנהיגות", אלא אחרי שהם עמדו במבחן אחד, והוא אהבת ישראל." *"בימינו, לא יכול להיות מנהיג אמיתי, שלא ייעצר." *"גדולתו של המנהיג היהודי היא בזה שהוא מצד אחד צריך להיות חזק וקשה ומתגבר על יצרו ועל כל הקשיים, ומצד שני, הוא חייב להיות שפל בחייו הפרטיים ובהתנהגותו כלפי אנשים בחייו האישיים." ===יהדות=== *"מי ימלל זיופי גבורות ה' כפי שזויפו בדורות אלה!" ~ מתוך ספרו, "[http://www.rabbikahane.org/BookView.aspx?id=34 אור הרעיון]" *"רבנים חוששים שאם יגידו שדמוקרטיה היא הבל, חוזרים בתשובה יברחו מהיהדות. הרבנים האלה מעדיפים לדבר על שבת ולא על מלכות. חוזרים בתשובה נמשכים לרב שמדבר ככה ואז הוא עצמו מתחיל להאמין בזה. רב יכול לפחד לאבד את הקהילה שלו ולכן לאבד את האמת ואת עצמו... נובע מזה עוד אסון: רבנים כותבים הלכה מזויפת והיא נשארת ומחטיאה את הציבור... אם הרבנים מפחדים, עליהם לא לכתוב." *"כשלא היינו בארצנו, איבדנו את הקשר בין התורה למלכות. כך היהדות הופכת לדת בלבד." *"יותר מדי תלמידי חכמים היום מפנים את גבם אל העולם וקדושתם אינה אלא קדושה אנוכית." *"לו יכלו המכבים האלה, אשר אותם אנחנו מכבדים כל כך, לשוב אלינו ולראות מה נעשה מחג החנוכה, הם היו פותחים, ללא ספק, במרד מכבים שני." *"רוב היהודים הדתיים מקיימים פולחן ולא דת. הם מקיימים טקסים דתיים חסרי ערכים, ה' ישמרנו." *"הרי לפנינו, לבושתנו ולחרפתנו, סיבת הצרות והאסונות הפוקדים את ישראל, למרות ריבוי לימוד התורה והישיבות: הקב"ה דורש בטחון מלא, בטחון המתבטא לא בשיעורי מוסר גרידא, אלא במעשים של מסירות נפש והקרבה על קידוש השם, כדי להוכיח את אמונתנו ואת בטחוננו בו. ואוי לדור יתום, שאף תלמידי חכמיו למדו איך להתחמק ממסירות נפש על קידוש שמו, בטענה העלובה של 'סכנה' או 'פיקוח נפש'. בזה כבר קבעו בנפשנו את פחד הגוי ואת פחד הסכנה, ולמעשה ביטלו את הצורך ואת החובה להסתכן ולמסור נפש למען שמו. ואין הוכחה יותר גדולה מזו לחולשת הביטחון ולקטנות האמונה השוררות בדור יתום זה, של 'יתומים היינו ואין אב' (איכה ה', ג')." *"לדאבוננו, המצב בעולם התורה אינו טוב. במקום שלימוד התורה יגרום לאדם להיות יותר ויותר עניו וצנוע, הרי היום, ככל שאדם גדול יותר בחכמה ובתורה, הוא מחשיב את עצמו ליותר מאחרים. וזה מסוכן." *"תלמידי ישיבות הופכים לרובוטים, לאנשים לא חושבים. חשוב בעצמך. למד מרבנים, אך עבוד רק את ה' והתורה." *"אין ספק שהעיוות של היום בא בגלל הגלות שהפרידה בין דת ללאום." *"הסילוף המגוחך של הגלות הוא ניתוק הלאום מהדת. לאומיות בלבד היא עבודה זרה, ודת בלבד היא שקר והבל. כתוב בתורה 'עם סגולה' ולא 'דת סגולה'. אנו עם קדוש, ועם במצב תקני נמצא בארצו." *"אילו הרמב"ם היה חי היום, הוא היה מוחרם, ללא ספק." *"אילו משה רבנו היה חי היום, לא היו מקבלים אותו כרב – שהרי כשהוא ראה מצרי מכה יהודי, הוא הרג את המצרי." *"הרבנים הרפורמים והקונסרבטיבים הם דוגמה ומופת לבורות, ומזלם הגדול ביותר הוא העובדה שקהילותיהם יודעות אף פחות על היהדות מהם." *"מי יתבע את עלבונו של התנ"ך המוזנח והנשכח והנדחק לפינה בתוך החצר התורני! וכמה זה תרם לעיוותה של התורה ולסילוף מושגיה ורעיונותיה האמיתיים!" *"לדאבוננו, הפכו המצוות לפולחן, כשהן נעשות בניתוק מהמחשבות ומהרעיונות ומהמדות, שהם העיקר. כי המצוות המעשיות – שבוודאי חייבים לשמרן כקטן כגדול, ולדקדק בהן כחוט השערה ובאימה וביראת ה' – למעשה באו רק כדי לסמל את המחשבות ואת הדעות ואת המדות ולהמחיש אותן, ובלעדיהן נעשות המצוות ריקות ונטולות תוכן של התעלות והתרוממות." *"הבדיחה המרה היא היהודי שעוטף את עצמו במעיל של דתיות, תוך שהוא דורך יום יום בגללים של הגולה." *"ייתכן אדם שמניח שני זוגות תפילין, אך באמת אינו מניח תפילין." *"אם אתם חושבים שמה שאני אומר זה לא איך שרב אמור לדבר, יש לכם בעיה גדולה עם רבנים... ככה רב מדבר." ===הרעיון היהודי המקורי=== *"קיימת האשליה של העולם והמציאות של התורה." *"יהודי אנוכי, ואני מחשיב עובדה זו יותר מכל דבר אחר בעולם." *"היהודי המקורי הוא 'המלומד הלוחם' – זה מה שתמיד נועד להיות." *"אין דתי, חילוני, מסורתי או חרדי – יש רק יהודי." *"אין יהודי אמריקני, תימני וישראלי; יש רק יהודי בה"א הידיעה ומעל הכול עלינו לדאוג לו במצוקתו." *"אהבת ישראל היא: התחייבות לעזור לכל יהודי בכל מקום ובכל עת." *"משמעותה של אהבת ישראל היא אכפתיות כל כך רבה ודאגה כל כך עמוקה לשלום הזולת, עד שהיהודי כבר מבין בצורה אינטואיטיבית למה זקוק רעהו, בדומה לדאגת אם לבנה." *"התורה אינה מוגבלת למטבח או לחדר השינה. התורה היא דרך חיים – היא כוללת הכול." *"העולם של זמננו מלא חכמות הגויים, ועל היהודי ללמוד אותן ולהתמחות בהן." *"המלחמה בעוני לא תעשה בעזרת הכסף בלבד. שורש הרע בעולם אינו מחסור בממון, אלא מחסור בערכים." *"הניסיון לקדש את השם בסתר הוא חילול השם, והוא היפוכו של קידוש השם." *"לא ניתן להפריד בין הקב"ה למדינה, בין הקב"ה לכלכלה, בין הקב"ה למעשי ידינו." *"להיות יהודי 'דתי' משמעו להיות יהודי 'לאומי'." *"אחינו, היהודים החילוניים, תינוקות שנשבו, איך יבינו ואיך ירצו לציית למצוות ה' אם לא נסביר להם... חייבים ללמדם ולחזור וללמדם, וכל זה באהבה ואחווה ורעות." *"הקב"ה רוצה מהיהודי קומה כפופה לגביו, וקומה זקופה לנגד אויבי ה' ועמו." *"הלשון 'מי אנוכי', שבה האדם מקטין את עצמו, היא סימן לגדולתו." *"אין מידה יותר מעולה וצודקת ממידת הנקמה במקומה, בזמנה, בעתה." *"נקמה היא משמעותית, בגלל שאם לא הייתה נקמה – הרשע לא היה נענש אף פעם, ואנשים היו שואלים באמת: 'איפה אלוהים?'. זאת הענישה של הרשעים שמוכיחה שיש אלוהים בעולם הזה!" *"חנופה אינה רק עשייה בפועל, אלא גם כשאדם לא עושה מה שהוא צריך לעשות." *"החנופה היא היא הגורמת להצדקת הרשע, ובכך גורמת לסילוף האמת." *"יותר קל לאדם לא להוכיח, להיות חבר של כולם, להיות 'מתון'. אך לא כך היא דרכה של תורה, אלא דווקא מתוך אהבה יש להוכיח." *"טהרת המשפחה – הלכות אלה מעלות את היצר החזק ביותר שיש באדם, יצר המין, למושג הנעלה ביותר שקיים בעולם – האהבה." *"אין מקום לדחייה בקידוש השם. אין ענין של 'עיתוי נכון'. חובה היא לחסל את החילול, לבערו מן העולם מיד!" *"לא, אין 'כמעט כמו "כך"'. יש רק 'כך'. השומר האחד והיחיד של הרעיון היהודי המקורי." *"בכל החלטה שיהודי מחליט, השיקול שצריך לעמוד לנגד עיניו הוא: האם זה טוב ליהודים או רע ליהודים?" *"אין קדושה ללא הבדלה, אין דו – קיום בין קדושה לטומאה בין טוב ורע. כדי להגיע לקדושה – יש צורך בפרישות והבדלה." *"בוודאי שלפרט מותר לשקר למטרה טובה, אך כשמדובר בקידוש השם, חייבים לעמוד עם כל האמת ולא לשקר.‬" *"ביהדות העיקר הוא הרעיון, והפולחן הוא הסמל החיצוני של הרעיון הפנימי. כשאין רעיון פנימי, עשיית המצווה לא מועילה לאדם כלום." *"דאגתו של שומר המצוות לענייני ביטחון, ליהדות בברית המועצות ובארצות ערב ולשטחי ארץ ישראל, אינה יכולה להיות פחותה מדאגתו לשמירת שבת." *"נקמה היא צדק! והשלום בא רק על ידי קנאות ונקמה." *"התפיסה היהודית של השלטון ברור: השלטון קיים לשרת את המדינה, המדינה קיימת לשרת את העם, העם קיים לשרת את השם." *"יום העצמאות הוא יום קידוש השם." *"אין הצדקה באה כלל וכלל מרכושו של העשיר, שהרי אין לעשיר כלל וכלל בעלות על מה שניתן לו מן השמיים." *"מי שמקיים מצווה בגלל שהוא מסכים איתה, אינו מקיים מצווה." *"אדם יכול להיות בקי בש"ס ראשונים ואחרונים, אבל אם אינו יודע אגדה, לא יבין את פעולות ה'." *"דוכן הנואמים של הרב היהודי המקורי הוא הרחוב." *"גם אם אחבוש שלוש כיפות לא אמלא את חובתי כיהודי אם לא ארגיש את צערו של הזולת." *"אנו עם שנועד לגדולה, לקדושה, להקרבה עצמית, וחזון זה לא יתמעט ולא יטושטש." *"אם אתם רוצים להחזיר יהודים צעירים, אל תיתנו להם, אלא דרשו מהם. דרשו הקרבה מסירות נפש אמיתית, אידאליזם. הראו להם את הדרך במעלה ההר אך עלו קודם לפניהם והם יטפסו אתכם לגבהים." *" 'לא תעמוד על דם רעך'. 'ואהבת לרעך כמוך': אלו כללים גדולים ועיקרי התורה." *"אין קשר בין הייחוס של האדם לבין האדם... האדם נידון 'באשר הוא שם'." *"כאשר אדם לא מוכיח את הרשע, למעשה הוא אומר לו: אתה צדיק, המשך כך! שהרי כל רשע משוכנע שהוא צדיק." *"לאינטרסים היהודיים יש עדיפות על כל אינטרס אחר." *"ליהודי אסור לוותר." *"תפקידו של אבא הוא לתת מוסר לילדיו." *"החשיבות של מלאכה היא, שאדם העוסק בה נותן, ולא רק מקבל כמו פאראזיט. ועוד, שהעמל במלאכה לומד לבטוח בה'." *"המציאות היא הקדוש ברוך הוא וגזרותיו, וכי כל היתר הוא חלום פורח." *"אני יהודי המאמין בייעוד האלוקי של עם ישראל הנבחר בידי האל ובחובה אשר אין ממנה מנוס אלא לאהוב ולהטות אוזן לזעקת יהודי במצוקה." *"אם לאדם יש כאב, הוא צועק. אם הוא לא צועק, סימן שזה לא כואב לו. אתה חייב לזעוק זעקה גדולה, ומה שה' יעשה – יעשה." *"בלי מסירות נפש היהודי אינו שלם ואינו יכול להגיע לקידוש השם באמת." *"החכם האמיתי הוא גם איש טוב." *"מעשה אחד של קידוש שם שמיים ברבים – ערכו עולה על אלף התנחלויות." *"אדם שמקיים "מצוה" רק או בעיקר משום שהוא "מסכים" לה, אינו מקיים כלל וכלל את מצות ה' אלא הולך אחרי הסכמת לבו. ולא רק שבזה אינו מבטל את האנוכיות שבו אלא אדרבה הוא מחזק אותה." *"לפעמים יש 'עמך' שמבינים יותר טוב מגדולי תורה, מפני שהם חיים את העולם כפי שהוא." *"ככל שאני מרבה לכתוב ולנאום, כך גדֵלה החרטה שלי על כל רגע שבזבזתי בביטול תורה. חיוני שתמלא את עצמך בתורה כדי שתדע מה לומר ומה לכתוב." *"להיות שפל יותר מדי זהו סימן מובהק לגאווה!" *"אין דבר יותר חשוב מהרחמים והחסד, והם הסימנים של צאצאי אברהם אבינו. אבל לא כל החייאה היא טובה, ולא כל השמדה היא רעה." *"אדם שהוא שלו לעולם לא יצמח ויגדל. רק ייסורים מגדלים את האדם." *"ימעט האדם בשינה כמה שאפשר לו באופן שלא יפגע בבריאותו, כי כל שעה שהוא ישן פוחת הוא מהחיים שלו, ממילוי תפקידו בעולם, ומשנה הוא את תפקידו." *"חובה על כל יהודי לברוח מהעבדות, מעולם החומרנות הבהמית ולטפס אל רוח החירות שבמרומי הר סיני.‬" *"רק מי שאנשים מגנים אותו יכול להיות צדיק. אדם שאינו סופג גינויים והתקפות – אינו אומר את האמת על אנשים רעים, אינו מצביע על חסרונותיהם, אלא רק מחמיא להם. אותו לא מגנים, כי הוא אינו מפריע להם." *"צריך לשנוא אי צדק." *"בניגוד לנוצרים ולמוסלמים – דתות – אנו עם קדוש, ועם הולך עם כוח ועוז וארץ. אנו צבא ה'! צבא הגנה לקב"ה – לשמו." *"תנועת 'כך' היא לא תנועה ימנית, אלא תנועה של לא תסור ימין ושמאל." *"אמרו את האמת המרה, גם אם לא יאהבו אתכם. הם לא יאהבו אתכם, הם יתקפו אתכם, אבל אמרו ליהודים את האמת אם אתם אוהבים אותם. אמרו ליהודים את מה שיכעיס אותם, אבל יוכל להציל אותם. זה מה שעלינו לעשות!" *"גם אם כל העם היה יושב ולומד תורה, המשיח לא היה בא, אלא אם כן היו לומדים כדי לעשות!" *"אף פעם אל תעזוב את התורה, שהיא האמת, רק משום שהאדם שייצג אותה לא היה ראוי לזה. אדם הוא חלש ולא יציב, והתורה היא נצחית. אל תיתן לאף אחד לשבור את ליבך או אמונתך." *"תורה בלי מעשים אינה תורה." *"חייבים לשבת וללמוד. אך דעו לאן פניכם מועדות! צאו לשווקים, צאו אל העם לזעוק ולצעוק ולקבל אבנים, לא שקלים. אין יהודי שלא מוכן לקבל שקלים, אך מעט מאוד מוכנים לקבל אבנים." *"טעות גדולה וחמורה עושים אלה שכביכול רוצים לקדש את השם בהתנחלות בארץ ישראל, אם אינם עושים את זה ביד רמה לעיני כל הגויים." *"צריך שיהיה כל הזמן אי שקט. עד שהעם ייצא משפלותו." *"המטיפים לשלום תוך השלמה עם אי צדק – עוסקים לעיתים קרובות מדי בגופם שלהם, ולאו דווקא בנשמותיהם או בגופם של העשוקים." *"לדחות מלחמת מצווה בגלל 'פיקוח נפש', פירושו למחוק לנצח מצווה מתורת משה." *"הלימוד החזק ביותר הוא כאשר אדם משמש דוגמה לתלמידו." *"יהודי שכופה את יצרו לעשות את רצון קונו הוא אדם חופשי." *"לא יתכן שהאדם המפחד מבשר ודם אכן מאמין באמת בהקב"ה." ~ מתוך '[http://www.rabbikahane.org/BookView.aspx?id=34 אור הרעיון]' *"את התרומה צריך אדם לתת מעצמו ולא לחכות עד שהעני יושיט את ידו ויבקש." *"המילה באה כדי למלא את היהודי, כי כל זמן שהוא ערל הוא בעל מום. זה מוסר גדול: דווקא כאשר היהודי נותן מעצמו וחסר לו – רק אז הוא מושלם ושלם." *"איך מקדש היהודי את ה' יתברך? אך ורק בדרך אחת, בדרך שמוכיחה את אמונתו: 'מסור את עצמך וקדש שמי'." *"קידוש השם ופחד – דבר והיפוכו; אין הם יכולים לדור יחד." *"עלינו לדעת שגם הגדול יכול לטעות, ודווקא בענייני האמונה." *"המשיח קרוב מאוד... החמור בכל מקום. אכן, מעולם לא ראיתי כל כך הרבה חמורים!... חסר רק הרוכב." *"השלווה אינה מידה טובה." *"הכלל 'אין סומכין על הנס' לא אומר שאם יש דבר קשה ומסובך, אין לעשותו, כוונת הכלל הזה היא שצריך לעשות הכול באופן שיש מירב האפשרויות להצלחה." *"הדיכאון – סימן מובהק של הגאווה. מי אתה שהנך שרוי בדיכאון?" *"גאוות היחיד היא דבר פסול, אבל גאווה של עם ישראל, לא רק שהיא חיובית, אלא היא אף הכרחית." *"יהודים הם לא עמק – אף אחד לא ידרוך עלינו! אנחנו הרים. אנחנו לא הרים יהירים, אבל אנחנו הרים. דעו זאת!" *"אין מקום לדמוקרטיה בעם ישראל! שהרי לא יכול להיות שעם ישראל קיבלו את האמת בהר סיני וכל 4 שנים הם יצביעו אם מקבלים הם אותה ואם לאו." *"אין דבר בעולם שכדאי לאדם להיות שרוי בדיכאון בשבילו." *"כל המציאות הפיזית של החיים נבראה כדי שנלמד ממנה אמת רעיונית, וכל פרט בפולחן היהודי בא ללמדנו אמת יותר עמוקה מזו שמופיעה על פני השטח של המעשה עצמו." *"עוצמתו של ישראל – קידוש השם הוא." *"הקב"ה מקשה לב נשיא ארצות הברית ומרכך את לב נשיא ארצות הברית... נשיא ארצות הברית הוא כלי – שבט אפו – מקל. הקב"ה מזיז אותו לפה או לשם, תלוי במה שאנחנו היהודים עושים." *"היהודי הוא אדם חופשי כשהוא מתנהג לפי מערכת הערכים שלו, מערכת שבה מושלך השעבוד לכסף, מעמד ולכבוד לערמת הזבל בשוק העבדים." *"הפכנו לגויים עם כיפות. בלי ביטחון בה', אין תורה." *"מי שהולך עם האמת אף פעם לא נפסל." *"התרבות הזרה של היום הרבה יותר גרועה ומסוכנת ומתועבת מהעבודה זרה של פעם." *"אוי לזייפנים ולמסלפים את תורת ה' שבחבקם את התרבות הזרה בורחים מהמושג של ישראל כעם נבחר, וסוגדים הם לאליל השוויון." *"זכור ואל תשכח את הכלל הגדול הזה: כל מי שסומך על הגוי ומבקש את עזרתו, דוחק את רגלי המשיח, דוחה את הגאולה ומביא עלינו את רוגזו וזעמו של הקב"ה." ~ מתוך 'אור הרעיון' *"האמריקאים אינם רלוונטיים להישרדות יהודית. הרוסים אינם רלוונטיים להישרדות יהודית. רק הקב"ה! ואם אנו לא נאמין בכך, אנו נלמד את זה בדרך הקשה." *"היהודי שגורם לגוף שלו להיות כפוף לרצון שלו הוא אדם בלי שלשלאות על הידיים. היהודי ששומע את זעקתם של אחיו היהודים ומשליך מעצמו יוהרה וקשקוש של כסף ומעמד 'בטוח'... ומזנק אל תוך הים של החובה – זה אדם שיצא ממצרים." *"לא יתכן בטחון אמיתי באדם מתייאש ומדוכא." *"תאהבו את הכול. הביטו בחיבה על כל מה שאתם רואים: על הפרח השברירי, על הכלב המבוהל, על האדם המיואש. תאהבו את כולם, ותנו לאהבה זו לרומם אתכם למעלות של קדושה. 'ולדבקה בו – מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום' – חפשו את אלו הזקוקים לכם, ועיזרו להם. חפשו את המיואשים ועודדו אותם. חפשו את הנדכאים ולחמו את מלחמותיהם." *"קנה המידה היחידי חייב להיות: הזוהי דרך היהדות או לאו? הזוהי חובתי או לא? אם חובתך היא – זנק אליה. ההצלחה תהי נחלתך, כי אלוקי היהודים הוא אלוקי ההיסטוריה." *"מי שמוסר נפש על התורה, רשאי לדרוש מה' שיעשה את שלו." *"מדוע אסור לספור את עם ישראל, שבעם ישראל, כל אחד ואחד הוא עולם בפני עצמו, כמו שאי אפשר לספור תפוזים ותפוחים יחד, כך גם ראובן אינו דומה לשמעון, ואי אפשר לסופרם יחד." ~ מתוך "[[פירוש המכבי]]" *"צריך להבין שהמצווה היא ביטוי של רעיון. אם לאו, זה סתם פולחן!" *"אנחנו לא מחכים למשיח – אנחנו מביאים אותו." *"התכלית אינה שחוק, אלא עמל. לא הנאה, אלא עשיית טוב. לא שאננות, אלא קדושה." *"קבל על עצמך ללמוד לפחות שעה ביום בין 6 ל־7 בבוקר, אפילו 'יתהפך העולם'." *"כיוון שיש מצווה "ואהבת לרעך כמוך". איך יוכל יהודי לראות את רעהו רץ לבאר שחת ולעונש, ולא ינסה להזהירו?" *"על היהודי לדעת כי צרתו של כל יהודי אחר היא צרתו שלו." *"איזה מזל! 5 מיליארד בני אדם ישנם בעולם בקושי יש 11 מיליון יהודים ואנו זכינו להיות נמנים עמהם." *"המערב הליברלי דוגל בקדושת החיים, וטוען כי הכול עדיף על פני מוות, בעוד שהיהדות דוגלת בקדושת אורח החיים." *"המערב הליברלי דוגל בסובלנות ובמחויבות לכבד את כלל הדעות ללא קשר למידת צדקנותן או פסילותן, בעוד שהיהדות דורשת מהיהודי לבחור בדרך הישר ולהתנער מרוע. ההומוסקסואל, הפרוצה, הנרקומן והרופא המבצע הפלות אינם זכאים לחיות את חייהם כפי שהם רואים לנכון, שכן היהדות אינה תואר או רישיון, אלא מחויבות." *"המערב מאמין כי האדם הוא מרכז העולם, וכי בידיו הזכות לקבוע ערכים מה הם. זוהי הסתירה בין היהדות לבין התרבות המערבית ודבר לעולם לא יוכל לגשר את הפער. היהודי חייב לבחור." *"החסד לזולת, אף למי שאינו קרובו ובכלל אינו מכירו, היא המידה המבדילה את האדם מן החיה ומן הבהמה, והיא שמעלה אותו אך מעט פחות מהמלאכים, ואולי אף מעט יותר מהם." ~ "אור הרעיון", ס"ז *"יהדות אינה 'דת', אלא דת־לאום. היהודי חייב להבין שיש יהדות ויש אומה יהודית והם משתלבים ביחד להיות עם קדוש." *"שלא ניפול בפח: צריכים להבדיל בין המושג של מדינה למושג של ממשלה. ממשלה יכולה להיות ממשלת רשעים או ממשלת צדיקים, תלוי במעשיהם. ואילו מדינה, היא שלטון יהודי בארץ ישראל!" *"אם נראה לך מתוך חז"ל, הראשונים וכו' שלא נכון פסק ההלכה, אזי, למרות שאתה מציית לפסק, תמשיך לנדנד לרב. ואם בכל זאת הוא לא זז או לא מסביר כהוגן, והעניין הוא עקרוני ויסודי להשקפתך, מותר לך וחשוב לך לחפש רב אחר. כבוד התורה אין פירושו להפוך לגולם שאינו חושב." *"אין ללכת לישיבה כדי להפוך לרב, אלא על מנת להפוך לתלמיד חכם." *"ההסמכה (תעודת הרב) לא עושה את הרב." *"העם היהודי יכול לסבול נורא, אך לעולם לא להיכחד." *"הקב"ה מנסה את אלו שהוא אוהב, כדי לראות אם הם יעמדו בקשיים, בייסורים ובאכזבות. לראות עד כמה הם אוהבים אותו." *"רבותיי, המדינה בוערת! הבית בוער! אנו מחויבים לקדש שם שמיים!" *"אין עניין של ענווה במישור הלאומי, אלא רק במישור האישי." *"גוי שזורק אבן על חייל צה"ל הוא, כביכול, זורק אבן כלפי הקב"ה, וחייב ארבע מיתות בית דין." *"אין פיקוח נפש דוחה קידוש השם." *"במעיים יש מקום או לתורה או לאוכל, ויש לאדם אפשרות למלא את כרסו בתורה או בצ'ולנט (חמין). ברגע שאדם אוכל הרבה, זה מסמל את גישתו לחיים. אדם זקוק לנופש ולא לחופש (נופש הוא אוורור על מנת לחזור). וכן כל דבר גשמי הוא חיובי אם עושים אותו במטרה לעבוד את ה'." *"יהודי השומר תורה ומצוות שאינו מבין שאנו היום במצב של גבורה, שיד ישראל תקיפה, וממשיך לפטפט ולגמגם שאסור להתגרות בגויים – היה מתאים למינסק או לפינסק, אבל לא מתאים לאתחלתא דגאולה." *"הארץ הזאת אינה זכות אלא חובה." *"עלי לתבוע היום את עלבונו של אחד מגדולי הרבנים והמנהיגים בישראל, האדמו"ר מחב"ד, מלובביץ', לאחר שחבר כנסת אחד, לא יהודי, העז לזלזל בו ולהשמיצו. האדמו"ר טען, ובצדק, שלא ייתכן שלא-יהודי יצביע ויקבע מיהו יהודי, ושֶמה שאנו רואים פה בכנסת, כאשר גויים קובעים מיהו יהודי, מגיע לאבסורד. אני מצטט מה"ניו-יורק טיימס" למחרת ההצבעה הקודמת על "מיהו יהודי": "כל אימת שהכריזו שם של חבר כנסת ערבי בהצבעה, עבר בכנסת גל של צחוק, כשחברי הכנסת בעצמם לא יכלו לעצור בעד צחוקם האירוני, שערבים עוזרים לקבוע מיהו יהודי". אכן, היינו לעג וקלס בגויים. והנה קם חבר כנסת זה, הלא-יהודי, וגידף את האדמו"ר, כאילו הוא, הלא-יהודי, בעל-הבית כאן, כאילו הוא ציוני. אני זוכר את מה שהוא אמר כאן בכנסת. ...אבל חבר הכנסת שעליו אני מדבר הוא חבר במפלגה ציונית, ואף מכריז על עצמו כציוני. הוא השתתף בקביעה של "מיהו יהודי", ועכשיו הוא קובע מהי המדינה, וכך אמר חבר הכנסת זיידן עטשי, מ"שינוי", הציוני, אני מצטט מהפרוטוקול מאותו יום: - -- - "מדינת ישראל שייכת לעם היושב בה". אני רוצה להגיד לחברי הכנסת עטשי ומיעארי, לכולם: מדינת ישראל, ארץ-ישראל, שייכת ליהודי העולם, לעם היהודי כולו, לאלה שנמצאים כאן ולאלה שעדיין לא. זה הא' של הציונות, של היהדות. היא (=ארץ ישראל) שייכת לאדמו"ר מחב"ד, ואינה שייכת לחבר הכנסת זיידן עטשי". (הישיבה המאה-חמישים-ושלוש של הכנסת האחת-עשרה יום שני, י"א בטבת התשמ"ו. ‎23 בדצמבר ‎1985) *"ממשלה יהודית שאינה מוכנה להבטיח ליהודיה עדיפות בפרנסה ובתעסוקה – אינה ראויה למשול. ממשלה יהודית המפקירה את צעיריה – אין לה זכות קיום." *"לא היה קידוש השם יותר גדול ממלחמת ששת הימים." *"כל יחיד בתוך העם נבחר לתפקיד מסוים, והעם כקיבוץ כולל נבחר מתוך יתר העמים, ושניהם – הפרט והכלל – חייבים למקד את כל מאמציהם להגשמת הייעוד." *"החיים קשים אך מתוקים, כי באמצעותם מדמה האדם את עצמו לה', בזה שהוא הולך אחריו ובאורחותיו, ובכך הוא משחרר את עצמו מחבלי עוה"ז ונעשה בן חורין מן המיתה." *"יש דברים שחייבים ללמוד בע"פ: פרק ל"ו ביחזקאל, תנא דבי אליהו, כתבי רבנו בחיי." *"להיות יהודי זה הדבר היפה ביותר בעולם כולו – אם יודעים מזה להיות יהודי." *"הרעיון היהודי הושחט והושתק. חייב להיות בן אדם אחד שיהיה מוכן לומר את כל האמת בדרך אמיתית... אף אחד אחר לא מדבר כיהודי, ועם הרעיון היהודי. זו החובה שלי. אם יש לי תמיכה ופעילים, טוב ויפה. אם אני מסוגל לבנות ארגון, עוד יותר טוב. אבל אם עלי להיות לבד ולזעוק את האמת הבודדה – זה יהיה תפקידי." ===אמונה וביטחון=== *"אם יש לך יראת ה' – אין לך יראת בני אדם." *"שילוב האמונה והמעש הופך את הבלתי אפשרי – לאפשרי." *"הביטחון האמיתי קובע שהמציאות האמיתית אינה דווקא מה שהעין רואה עתה, אלא ה' יכול להפוך את קערת ה"מציאות" על פיה, ואין דבר העומד בפני רצונו של ה'." *" 'שמע ישראל' אינה אמורה להיות קריאתו המעונה של הקרבן היהודי, אלא קריאתו המהדהדת של הכהן המשוח מלחמה. אין זו תפילתו החרישית של המובס, כי אם קריאת ניצחון של אדם הבטוח בניצחונו. לא קולו של הקרבן, כי אם שאגתו של הכובש." *"הסיבה שבגינה המוסלמים זועקים 'אללה הוא אכבר' היא מפני שאנו מאפשרים להם לחשוב שהוא אכן כזה. באותו יום מופלא ב־1967, כאשר כוחות יהודיים, צבאות ה', הסתערו אל תוך העיר העתיקה בירושלים ולתוך הר הבית, לא נשמעו כלל צעקות של 'אללה הוא אכבר'. בעיניהם ובליבם של המוסלמים אשר צפו במתרחש היה רק פחד ואימה, שכן הם ראו, הרגישו וידעו – 'שמע ישראל, ה' אחד!'" *"האמונה האמיתית מוכחת כאשר היא באה לידי מעשה." *"היהודי צריך לעלות בכוחותיו, ואז ה' קורא אליו ועונהו." *"היהודי המאמין – הרעיון האמיתי בידו. ממה יירא? לעולם אל יתבייש היהודי ללכת בשליחות ה'. לעולם אל יברח היהודי מאלה המלעיגים עליו." *"היהודי מעולם לא היה איש ההיגיון והרציונאליות. אילו היה כזה, הוא לא היה היום." *"רק כאשר יש מצווה הדורשת ממך להסתכן, ואתה מוכן לקיימה – אתה באמת מאמין. כל עניין האמונה הוא כאשר יש סכנה." *"זה המבחן האמיתי של אמונה וביטחון בה': ממי אתה מפחד – מאיזה בשר ודם, מאיזה גוי בוושינגטון, או מהקב"ה? זה המבחן! אני מכיר המון יהודים שומרי תורה ומצוות שלא מאמינים בה'! אם אין לאדם אמונה אין לו יהדות!" *"הביטחון האמיתי בה' מחייב את האדם בישראל גם לבטוח בה' וגם לזרוק מעליו כל פחד מבשר ודם ובטחון בעזרת בשר ודם." *"לא משנה כמה קשה המשימה, לא משנה כמה בלתי אפשרית נראית המשימה, אם זו משימה צודקת, אם זו משימה קדושה, היא תצליח – כי היא חייבת להצליח." *"אלה האומרים שיש להאמין, אבל יחד עם זאת יש לפחד מהגוי – אינם מאמינים באמת." *"ברור שגדלות אבותינו הראשונים ומנהיגינו ונביאינו נבעה בהרבה מקרבתם לחוקות הטבע ולמעשי בראשית, בזה שהיו רועי צאן וקשורים לאדמה ולארץ, כי העבודה תחת כיפת השמיים, במדבר מול ההרים והשמיים הרחבים, כאשר השמש הנפלאה זורחת בבקר ומאירה מתוך החושך באור אדום ומרהיב, והלבנה והכוכבים שמי יוכל לסופרם ממלאים את השמיים השחורים־כחולים בלילה, והוא מתבודד והוגה וחושב ומקשיב ומבין – נוטעת באדם החי זאת יום יום, את האימה ואת היראה מפני מי שאמר והיה כל זה, ומאידך מביאה אותו להבנה של 'מה אנוש כי תזכרנו...'. האדם ההוגה והחושב, ושתורת ה' בפיו ובלבו, ושגם קשור יום יום לחיי מעשי בראשית, קונה לעצמו את עומק הנפש והרחבת הנשמה הפנימית, וגדלות המחשבה והשכל, ועל ידי כל זה מגיע לידיעה עמוקה וצלולה בה'." *"אמונה בקב"ה וזרוע יהודית חזקה – ונביא את המשיח במהירות ובשמחה בימינו, אמן ואמן!" *"כאשר אין בעיה ואין צרה! אז יכול כל אחד להיות צדיק ולהכריז על בטחונו בה', המבחן האמיתי הוא כאשר המצב רע ומר. רק אז אפשר לראות מי הם המאמינים באמת ומי הם מחוסרי האמונה." *"ההקרבה והנכונות לעמוד בעינויים מוכיחות את אמיתותה של אמונת האדם ושל יראת ה' שבו." *"על היהודי לזכור תמיד כי אף שהוא מוקף אומרי "לאו" רבים, מאמונתו העזה ישאב כוח להמשיך ולומר "כן"." *"חייבים להתגבר על הפחד, כי מי שמפחד הוא עבד, ואסור ליהודי להיות עבד." *"אכן, נודע הדבר. קל להאמין בדבר כללי ועיוני שאינו דורש מהאדם עצמו הקרבה אישית. אין קושי לתפוס את האמונה הכללית שהקב"ה כל יכול. אך כאשר מגיע האדם לשעת האמת, שבה הוא נדרש להוכיח את אמונתו על ידי פעולה אישית הנוגעת לחייו – והיא פעולה קשה ומסוכנת, הדורשת מסירות נפש והעזה – אזי הביטחון בהקב"ה נמס ואוזל, בדרך כלל." *"ככל שהמצב נראה אבוד, וככל שהיאוש מתגבר, כן חייב האדם להתגבר ולהתחזק בביטחון, כמו שנאמר: 'רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' '." *"מי שלא תופס ולא מבין שהקמת מדינה יהודית אחרי אלפיים שנה של גלות, היא יד ה', הוא משוגע." *"ומכאן סוד האמונה והביטחון, שגם אם נראה הדבר בלתי אפשרי, אתה עֲשֵה מה שאתה יכול. שְלח את היד; גם אם היא לא תגיע, אתה עשית כמיטב יכָלתך – ואולי בכל זאת, יעשה הקב"ה נס. והעיקר, אל תפסוק שהדבר בלתי אפשרי." ~ מתוך הספר "[http://www.rabbikahane.org/BookView.aspx?id=39 פירוש המכבי]" (פירושי הרב לתנ"ך) *"אין דבר העומד בפני התפילה והדמעה עד לרגע האחרון." ===שמחה=== *"ביהדות אין עצבות, יש רק שמחה." *"האדם המאמין הוא תמיד שמח." *"יש לאדם צרות רק אם הוא מסתכל עליהן כצרות. למי שיש חיוך על פניו כל היום – אין צרות." *"השמחה – היא ההוכחה באמונה בקדוש ברוך הוא." *"אל תתנו לדאגה ולדיכאון לדרוך כף רגל בביתכם. רק שמחה, רק ביטחון, רק תקווה. העצב מבריח את השלמות ואת היכולת לעבוד את ה' כראוי." *"כאשר יהודי קם בבוקר, הוא צריך לצאת בריקודים מרוב שמחה על כך שנולד יהודי. ולא זו בלבד, אלא גם זכה לשמור תורה ומצוות, ולא זו בלבד, אלא גם זכה להבין את הרעיון האמיתי של התורה." ===התבוללות=== *"יהודים יכולים למות באחת משתי דרכים: דרך ארובות אושוויץ, ודרך התבוללות." *"כל יהודי שאבד לעם ישראל על ידי התבוללות, הוא קטגור שיעמוד מולנו ביום הדין. עמדנו על דמו." *"איך זה שיציאה כנגד התבוללות בגלות היא מקובלת, אך יציאה כנגד התבוללות בישראל היא גזענית?" *"את אשר הכנסייה לא הצליחה לעשות ואת אשר הקוזאקים לא השיגו ובמה שאושוויץ נכשל – הריח המתוק של ההתבוללות משלים." ===על עצמו=== *"אחת הבעיות שיש לנו היא שכולם שמעו על מאיר כהנא, אך כל כך מעט שמעו את מאיר כהנא." *"אהבת האלוקים ואהבת האדם בעיניי חשובות מהחיים עצמם." *"אני לא באתי לישראל – אני חזרתי לישראל!" *"אני לא פוליטיקאי. אני רב שנמצא בפוליטיקה, ויש הבדל עצום בין השניים." *"הייתי עושה כל דבר בעולם כדי להציל יהודי. כל דבר בעולם! נקודה." *"אני עקשן. אין לכם מושג כמה אני עקשן!" *"בין אם אשב בכלא, ובין אם לא, אני אמשיך לעשות את המוטל עלי." ~ לשופט באחד ממשפטיו הרבים *"אם אני אדע על יהודי אחד בקצה השני של העולם שסובל ולא מקבל עזרה, אני לא אוכל להירדם בלילה עד שאדע שקיבל עזרה!" *"מישהו מוכרח לעשות את הדברים הללו שאני עושה והמחיר של זה הוא ההקרבה." *"בין אם אתם אוהבים את התשובות שלי או לא, לפחות תקשיבו לבעיות. ואם אתם לא אוהבים את התשובות שלי, אז השאלה שמופנית אליכם היא: 'מה התשובה שלכם?' ולומר: 'ובכן, לי אין תשובה...' – זו איננה תשובה." *"ממתי המספרים חשובים? תזכור: אני אדם לא פרגמטי. לי יש רעיון ואיתו אני נאבק." *"הסוף?! איזה הבלים! ועד כמה, מסתבר, קטנה היא היכרותם של אנשים אותי." ~ לאחר פסילתו מהכנסת *"אני מקווה שאהיה ראש הממשלה כדי להציל את היהודים מהערבים ומעצמם." ===על אישים=== *"גדול המנהיגים הציוניים." ~ על [[זאב ז'בוטינסקי]] *"פרס הפרסיט." ~ על [[שמעון פרס]] *"אחד מאיתנו מטורף. אחד מאיתנו מטורף... או שהוא מטורף, או שאני מטורף, אבל אחד מאיתנו חייב להיות מטורף!" ~ על שמעון פרס *"בכל דור ודור יש עוד ויצמן שבא עלינו לכלותנו." ~ על [[עזר ויצמן]], ברמיזה על דודו, [[חיים ויצמן]] *"היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש"ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'." ~ על [[מנחם בגין]] *"אריאל שרון אמר שאסור לתת שטחים לעולם ואז הוא הצביע בעד מסירת סיני למצרים – הוא לא אדם ישר." ~ על [[אריאל שרון]] *"אם אתם רוצים לדעת מה ההבדל ביני לבין רחבעם זאבי, דעו שלעולם לא הייתי אומר ש'יהודי שווה אלף ערבים' – זה לא נכון – יהודי שווה מיליון ערבים! זה דבר ראשון. שנית, לא הייתי מכחיש את זה אחר כך – הייתי אומר את זה שוב! שלישית, בחיים לא הייתי מתנצל בפני יוסי שריד הבוגד האומלל הזה! אלה רק מעט מההבדלים בין כהנא לזאבי." ~ על [[רחבעם זאבי]] *"האומץ האישי של [[משה דיין]] ידוע, אבל הוא מבוטל לחלוטין על ידי הפחד הכמעט פתולוגי שלו ממעצמות. הוא היה זה שבמלחמת ששת הימים התנגד לתקיפת רמת הגולן שמא הסובייטים יתערבו." *"גוי עם רטייה עברית לעינו." ~ על [[משה דיין]] *"מעולם לא אמרתי שאני רוצה להרוג את ערפאת מחוץ לבניין האו"ם. מה שאני אומר זה שהייתי הורג אותו בכל מקום." ~ על [[יאסר ערפאת]], בתגובה לשאלת מראיין *"אם [[יוסי שריד]] היה אומר בסוריה מה שהוא אומר יום יום על צה"ל, היו תולים אותו במקום!" ~ על יוסי שריד * "כאשר היה גבר – פעם! כאיש לח"י הוא לקח את החוק לידיים." ~ על [[יצחק שמיר]] *"הרב שך הוא בהחלט גדול בתורה אבל הוא אנטי ציוני!" ~ על הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] *"חומץ בן יין... אדם קטן עם אגו ענק." ~ על [[חיים הרצוג]] ==נאמר עליו== * "'ייתכן שעדיף היה שהסיעות הדתיות היו מלכתחילה נושאות דגל ביוזמת החקיקה הזאת. גם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש משלנו, לפחות במחנה הציונות הדתית שחייבת להוביל במאבק לתיקונה של החברה הישראלית ברוח תורת ישראל... התגלגלה לידינו זכות להביא בפני סיעות הכנסת נוסח שבא להוסיף תרומה חיונית במאבק נגד הכהניזם למינהו. מי שבאמת טובת העניין לנגד עיניו... ראוי לו לתמוך ללא היסוס". [[W:זבולון המר|זבולון המר]], ממובילי יוזמת החקיקה ("תיקון חוק הגזענות") שהוציאה את סיעתו של כהנא אל מחוץ לחוק. ( [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13034491 מקור]) * "יש כאן עיוות של המאבק על ארץ ישראל מפני שאסור שהמאבק יתפס כשנאת ערבים ~ על משנת כהנא ([https://13tv.co.il/item/news/politics/politics/fm45r-903276986/?pid=7&cid=903276986 מקור]) * "אלה הם [[חוקי נירנברג]] שהופנו כלפינו, ומי שמגיש את החוק הזה הוא נאצי, יהודי נאצי. ואני לא בטוח שיש חיזיון מחריד יותר מלראות דווקא יהודי נאצי." ~ [[יוסי שריד]], דיון בכנסת, 25 בדצמבר, 1984 *"כהנא צדק!" ~ סיסמה שהפיצו תומכיו *"נוכח הסכמה בין רוב סיעות הבית, נאומיו של כהנא היו נשמעים מול כנסת כמעט ריקה. חברי כנסת היו יוצאים בהפגנתיות כשהיה עולה לנאום, והוא היה דמות כמעט מנודה במשכן..." ~ אלי אשכנזי [https://news.walla.co.il/item/3417725 מקור] *"בתוך הלב של כל יהודי יש כהנא קטן."{{מקור}} ~ יוסי שריד *"נשיאות הכנסת פסלה שתי הצעות חוק פרטיות של מנהיג "כך". הראשונה - "חוק האזרחות הישראלית וחילופי אוכלוסין יהודים וערבים" - ביקשה לקבוע שרק בן העם היהודי יהיה זכאי להיות אזרח מדינת ישראל. השנייה - "חוק למניעת ההתבוללות בין יהודים ללא-יהודים ולקדושת עם ישראל" - ביקשה לבטל את כל תכניות הממשלה העשויות ליצור קשרים בין יהודים לערבים." מקור * "הצעתי לציבור לעיין בהשוואה שערך חבר כנסת מיכאל איתן בשנות השמונים בין חוקי נירנברג לחוקים שביקש כהנא לחוקק. הכרזתי שכמי שחולם את חלום שיבת ציון אלחם שתורת כהנא לא תיכנס לכנסת כי היא תורת גזע כמו חוקי נירנברג". ~ הרב [[בני לאו]] ([https://www.srugim.co.il/316830-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%95-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92 מקור]) *"בזיכרון הציבורי, הכהניזם נצרב כתורת גזע חולנית, שקולה רעיונית ל[[חוקי נירנברג]]. מאיר כהנא הרי הציע להפריד בין יהודים וערבים בחופי הים, לאסור על נישואים בין יהודים לערבים, לשלול מערבים את הזכות לבחור ולהיבחר, ולהפוך את ירושלים, על פי חוק, לעיר שבה גרים יהודים בלבד." ~ תומר פריסקו ([https://tomerpersico.com/2022/08/26/ben_gvirs_kahanism/ מקור]) *הגזענות אכן היתה עמוד תווך מרכזי בתורתו של הרב כהנא, אך הגותו לא עמדה עליה בלבד. בלב הכהניזם נמצאות עוד שתי תפישות משלימות, שבלעדיהן לא ניתן להבין את התופעה: דחיית החילוניות, הליברליזם והדמוקרטיה, והשאיפה לנקמה בגויים ... כהנא דמיין מדינת הלכה, שרק היא לדעתו מדינה יהודית באמת. באותה מדינה ישלוט שליט יחיד, דיקטטורי. כפי שהוא כותב בספר: "יש צורך במשטר של אדם אחד, דבר אחד, נשיא, ולא האנדרלמוסיה של עשרות ומאות נציגים ומפלגות"....לא רק ממשלה שאינה מצייתת לתורה אינה לגיטימית, אלא גם אזרחים שאינם מצייתים: "כל אדם שאינו עושה מעשה עַמְּךָ, שאינו מציית לתורה, איבד את זכותו ומעמדו". בדיקטטורה הכהניסטית זכויותיהם ומעמדם של חילונים יהיו פחותים מאלו של שומרי מצוות." תומר פרסקו ([https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-08-25/ty-article-opinion/.premium/00000182-d49b-d9c0-a3d3-fc9bab240000?_amp=true מקור]) *"אדם נעלה ודגול כזה אשר כל חייו, כוחותיו, כישרונותיו ופעולותיו נתונים המה למאבק הקודש של הצדק והיושר ותוקף חייו וכבודו של עמו ישראל."{{מקור}} ~ הרב [[צבי יהודה קוק]] *"הרב כהנא היה אדם צדיק וגיבור הפועל למען עם ישראל ונהרג על ידי רשעים 'וקדוש ייאמר לו'."{{מקור}} ~ הרב [[דוב ליאור]] *"הרב כהנא הי"ד היה ירא שמיים ותלמיד חכם גדול וכתב ספרים רבים וחשובים בתורה. בנוסף הייתה לו אהבת ישראל עצומה ומסירות נפש כפשוטו למען כבוד ישראל והחשת הגאולה בקידוש השם. פעל רבות להרמת קרן ישראל בארץ ובעולם ולשמירת קדושת מחנה ישראל, גם אם יש אנשים שלא מסכימים לכל דבריו או מעשיו. וממש עליו נאמר, חבל על דאבדין ולא משתכחין (חבל על אלו שאבדו ואינם נמצאים), האמת, העוז והמנהיגות שלו חסרים לנו היום."{{מקור}} ~ הרב [[שמואל אליהו]] *"הרב שך פוסל שיתוף ח"כ כהנא בשדולה הדתית" ~ ([https://ranaz.co.il/articles/article70_19851213.asp מקור]) *"חייבים ללמוד שלשה דברים ממאיר כהנא. הדבר הראשון, העקשנות. הוא היה עקשן למטרתו, וזו מעלה גדולה. הדבר השני היראת שמיים. הוא היה ירא שמיים אמיתי. והדבר השלישי, והחשוב מכל, אי התחשבות בדעת הקהל. מאיר כהנא האמין בדרכיו, ולא התחשב כלל במה שאומרים ברחוב... לו היה מודרך על ידי גדולי תורה ודבק בהם, היה כהנא האדם המושלם." ~ הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] *"הופעתם של הרב מאיר כהנא והרב [[W:ישראל אריאל|ישראל אריאל]] (מספר 2 במפלגת כהנא דאז) וכל תוקף דברם על הבמה הכלל ישראלית בכנסת, בוודאי מוכנה להוסיף אומץ ותועלת במאבק המחויב והנשגב למגמות נאמנותנו והצלחתה למען כל שלמותה של ארץ חיינו כולה."{{מקור}} ~ הרב [[צבי יהודה קוק]] *"תוכן רשימת 'כך' ומגמת יוזמיה וראשיה, כפי שעלו בחומר המצוי לפנינו, יש בהם משום ניגוד משווע לעולמה של יהדות, להלכותיה ולהגיגיה, לעברה של האומה העברית ולייחולי עתידה. נוגדים הם ניגוד מוחלט לעקרונות יסוד של מוסר אדם ומוסר עם, למגילת העצמאות של מדינת ישראל ולתשתיתן של הדמוקרטיות הנאורות בימינו, ובאים הם להעתיק למדינה העברית רעיונות ומעשים שהחזיקו בהם המקולקלות שבאומות העולם." ~ השופט [[מנחם אלון]] *"... לא מכירים את רב מאיר! לא יודעים את הערך שלו! את היראת שמיים שלו! את הלמדנות שלו! את החסד שלו! את הצדק שלו!...התכונות הנפשיות שלו! העדינות שבנפש שלו! היראת שמיים הפנימית שלו! את זה לא יודעים ולא מכירים..." {{מקור}} ~ הרב [[מרדכי אליהו]] בהלווייתו של הרב כהנא *"הנה, נמצא בתוכנו אדם, המניח על שולחן הכנסת את החוק הזה, ואצטט ממנו רק משפטים ספורים, כי אולי יש חברי הכנסת שאינם יודעים בדיוק במה מדובר. אני מצטט רק שניים־שלושה סעיפים מהצעת החוק: 'כל מוסדות חינוך בארץ־ישראל, לרבות מעונות לגיל הרך, גני־ילדים, בתי־ספר יסודיים ותיכוניים, מוסדות להשכלה גבוהה והכשרה מקצועית וכל מוסד אחר, יהיו נפרדים ליהודים וללא־יהודים'; 'לא יינתן ללא־יהודי לגור בשכונה יהודית'; 'אסור ליהודים ויהודיות אזרחי ותושבי המדינה להינשא ללא־יהודים, בין בארץ ובין בחוץ־לארץ, בכל צורה שהיא של נישואין, דתיים או אזרחיים'; 'אסור ליהודים ויהודיות אזרחי המדינה לקיים יחסי אישות מלאים או חלקיים מכל סוג שהוא עם לא־יהודים, וזאת גם שלא במסגרת נישואין'; 'לא־יהודי המקיים יחסי אישות עם זונה יהודייה או עם זכר יהודי, דינו מאסר חמישים שנים; זונה יהודייה או זכר יהודי המקיימים יחסים עם זכר לא־יהודי דינם מאסר חמש שנים'. וכך הלאה וכך הלאה. ואני אומר, כשריד, בשם השרידים: אלה הם [[חוקי נירנברג]] שהופנו כלפינו, ומי שמגיש את החוק הזה הוא נאצי, יהודי נאצי. ואני לא בטוח שיש חיזיון מחריד יותר מלראות דווקא יהודי נאצי. ומשום שאני רוצה לוותר על כל ראשי הפרקים שלי, אני מסיים במשפט אחד: איך קרה לנו שבנו, בקורבן, בקורבן של השואה, נתגלגל ונכנס הדיבוק הזה? וכל מה שאנחנו מנסים לעשות היום בבית הזה, בהחלטה צנועה, בהחלטה מוגבלת, הוא לקרוא לדיבוק הנורא הזה שנתגלגל בנו: דיבוק, צא! צא מנשמתנו, צא מתוכנו וצא מדמנו! דיבוק, צא!'{{מקור}} ~ [[יוסי שריד]], דיון בוועדת הכנסת בהצעה ליטול ממאיר כהנא את זכות היתר שלו לחופש תנועה, דצמבר 1984 * "משטר המדכא עם אחר, הרומס את זכות המוני העם הערבי הפלשתינאי כבני אדם וכבני עם מדוכא, משולל חופש לאומי ואזרחי; משטר ששליחיו נותנים לחיילים פקודות לרמוס את בני העם הערבי בשטחים הכבושים, להתעלל בהם, להורות להם ללכת על ארבע ולנבוח, לכלוא אלפים ולשלול מהם את חירותם, להפקיע את אדמתם ולפעול לגירושם ממולדתם; משטר המטפח את הקולוניאליסטים מסוגם של הרב לוינגר, של הרב כהנא ושל מתנחלי קריית-ארבע, העושים יום יום פוגרומים בבני העם הערבי בשם הגנה עצמית, כביכול – משטר כזה יעביר אורח חיים כזה במוקדם או במאוחר אל תוך ישראל גופה."{{מקור}} ~ [[תופיק טובי]] * "קבוצת 'כך' בראשות מאיר כהנא, על־פי כל המבחנים המקובלים במדע המדינה ובמשפט הבין־לאומי, היא קבוצה פשיסטית־גזענית הן על־פי האידאולוגיה שלה, הן על־פי התעמולה שלה והן על־פי שיטות הטרור הנקוטות בידה."{{מקור}} ~ [[W:יאיר צבן|יאיר צבן]] *"הרב כהנא היה גלגול של לוחם תנ"כי שלא ידע את משמעות המילה פחד."{{מקור}} ~ הרב [[מרדכי אליהו]] *"היה איש נגד כל המוסכמות. פרט לדרך התורה לא ענין אותו ולא החשיב מאומה. 'דרך ה' ' הייתה נר לרגליו... אצלו הספרא היא הסייפא וכן הסייפא היא הספרא... הכרתיו הוא היה שקוע רק בזה כל מחשבותיו וזמנו השקיע בתורה ושאר הדברים עשה כלאחר יד... בו התקיים מה שאנו קוראים שהקב"ה משתבח באברהם אבינו. לא במסירות נפש הפשוטה אלא במסירות נפש העילאית..." ~ הרב [[מרדכי אליהו]] , בברכה לספרי פירוש התנ"ך של הרב כהנא, '[[פירוש המכבי]]' *"פרשנותו של הרב כהנא לתורה להלכה ולמוסר רחוקה מאוד מאוד מתורת ישראל*" ~ הרב שרלו ([https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90/ מקור]) * "בלילה חלמתי שמשיח בן יוסף נרצח בארצות הברית. לא הצלחתי לישון טוב ובבוקר גיליתי שהרב כהנא נרצח." {{מקור}} ~ רב הכותל, [[W:מאיר יהודה גץ|מאיר יהודה גץ]] * "הרב מאיר כהנא מזיק ביותר במעשיו. חלילה לנו לאמץ את דבריו, הצהרותיו, מעשיו ומעשי חסידיו. הם רק מזיקים לעניין שכולנו נאבקים עליו - ארץ ישראל". ~ הרב חיים דרוקמן ([https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1979/06/29/01/article/170/?e=-------he-20--21--img-txIN%7ctxTI-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d+%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%9e%d7%9f+%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-------------1 מקור]) * "הוא היה ספר תורה חי!"{{מקור}} ~ הרב חיים דרוקמן *"הרב מאיר כהנא הוא היחיד שלא אכזב את החלומות שלי."{{מקור}} ~ הרב [[W:שלמה קורח|שלמה קורח]] * מטרותיה ומעשיה של המערערת הם באופן ברור גזעניים: ליבוי היצרים השיטתי על יסוד לאומי-אתני המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום, קריאה לשלילה אלימה של זכויות, לביזוי שיטתי ומכוון של חלקי אוכלוסייה מוגדרים, המאובחנים לפי יסוד לאומי-אתני, ולהשפלתם באופן הדומה להחריד לגרועות שבדוגמאות בהן התנסה העם היהודי (למשל השואה) - כל אלה די בהם, לאור החומר הרב שהוגש לנו, כדי לבסס את המסקנה בדבר ההסתה לגזענות. עוצמת פעולתה של המערערת בכל צורותיה, הקיצוניות שבהצגת הנושאים ובמעשים המתלווים אליהם והעיוות החמור של אופייה של המדינה ושל משטרה הנובעים מכך, כל אלה מקנים למטרות ולמעשים את החומרה המפליגה, שדי בה כדי לבסס החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית. ~ מאיר שמגר (עב 1/88 משה ניימן וסיעת כך בכנסת נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה, פ"ד מג (4) 177) * "ביטויי הזדהות מחודשים עם מאיר כהנא ו'תורתו' – מערערים את יסודות קיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל. הם מחלישים את יכולתנו להתמודד בתוקף ובעוצמה רבה עם הטרור המופעל נגדנו. ומעל הכול גורמים פגיעה קשה בתורת ישראל וביחס אליה. רבנים ומחנכים, אישי ציבור והנהגה, בראש ובראשונה מהציבור הציוני־דתי, חייבים להביע בקול צלול ותקיף עמדה תורנית־הלכתית, אמונית ומוסרית, השוללת מכל וכל גילויים אלו ומתמודדת עמם בכלים הלכתיים, חינוכיים וציבוריים."{{מקור}} ~ [[W:יוחנן בן-יעקב|יוחנן בן-יעקב]] {{מיון רגיל:כהנא, מאיר}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:עיתונאים אמריקאים]] 34ffv1236f24971ejgqa43bqzbnkalk 0 16664 241782 179331 2026-11-04T11:24:05Z קליאו 9676 /* */ 241782 wikitext text/x-wiki [[קובץ:צילום רינה מור.JPG|ממוזער|200px|רינה מור]] '''[[w:רינה מור|רינה מור]]''' (נולדה ב־16 בפברואר 1956), [[מלכת היופי]] של [[ישראל]] ו[[מיס תבל]] לשנת 1976. {{מפריד}} * "המסר החשוב ביותר אותו למדתי מההשתתפות בתחרות מלכת היופי הוא שלכל אחת מאיתנו, ניתנה הזכות לנצל שני פנים באישיותנו – ה[[יופי]] והזוהר, והפן האחר, ארצי יותר – מימוש היותנו נשים וההגשמה העצמית שלנו במלוא מובן המילה – [[משפחה]] ומקצוע. רק שילוב בין השניים יעשה אותנו מאושרות, כפי שמגיע לנו להיות." * "אני לא [[פוליטיקה|פוליטיקאית]], אני חושבת שבהיותי מיס תבל ייראה לאנשים צד אחר של ישראל, לא רק [[מלחמה]]." * "אמרו לי שבשנת המלכות ארוויח מיליון. מי חלם שאהיה מיליונרית בגיל עשרים?!" * "הכול התחיל מבדיחה, ושכל מה שעבר לי בראש זה לא לעשות פדיחות ולא להיות המלכה הישראלית שזוכה במקום הכי נמוך בתחרות מיס תבל." * "הבנות של אמרו לי שאנחנו לא מעוניינות להיות שלושה דברים: לא דוגמניות, לא מלכות יופי ולא עורכות דין." == נאמר עליה == * "לראיין את כל 72 המתמודדות בסבב הראשוני הייתה משימה מתישה, מלבד מיס ישראל, לדבר איתה היה תענוג." ~ [[רומן פולנסקי]], כשופט בתחרות מיס תבל {{מיון רגיל:מור, רינה}} [[קטגוריה:מלכות היופי]] [[קטגוריה:זוכות מיס תבל]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] 872kj8b1dgrpwwsv7tr1uf0a5s4piac 0 18234 241734 136143 2026-11-03T17:59:03Z קליאו 9676 241734 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Aviva Avidan3.jpg|ממוזער|250px|אביבה אבידן]] '''[[w:אביבה אבידן|אביבה אבידן]]''' (נולדה ב־18 במרץ 1953) היא זמרת ישראלית. {{מפריד}} * "מפריע לי שלא משמיעים אותי ברדיו, שלא מפרגנים לי ולא מעריכים אותי בתקשורת. לא סופרים אותנו היום, האומנים הוותיקים. כשפרצתי בתחילת הדרך זלזלו בי, התנהגו בגועל נפש וגרמו לי להרגיש סוג ב', וגם היום היחס לאומנים הוותיקים הוא פשוט שואה. שלא תבין אותי לא נכון, אני חלילה לא מתלוננת או מתבכיינת, לא אכפת לי אם משמיעים אותי בגלגלצ או לא, אבל כן אכפת לי שברשת ג' ובתאגיד לא משמיעים אותי. התאגיד הזה דפק לנו את הצורה. אם לא רדיו 'לב המדינה' שמשמיע אותי וירון אילן שמזמין אותי לתוכניותיו מדי פעם – אף אחד לא היה שומע עלי בשנים האחרונות. זו בושה וחרפה, היחס של התקשורת כלפינו. התאגיד נשמע כמו גלגלצ, העורכים הטובים נדחקו הצידה, קיצצו לנו את הכנפיים. אם הייתי חיה היום בארצות הברית עם המוזיקה שעשיתי, הייתי גרה בבוורלי הילס עם לימוזינה ונהג. לא תשמע אותי מקטרת על כך כל יום, אבל כן זה מציק לי בלב." ~ על מצב הקריירה שלה בשנת 2017 (דודי פטימר, [http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-597622 "התאגיד הזה דפק לנו את הצורה": אביבה אבידן יוצאת למלחמה], באתר מעריב, 1 בספטמבר 2017) * "גדלתי בבית שבו קיבלתי הרבה אהבה. זה היה בית שמח: אוכל נהדר, ארבעה אחים שובבים, בת יחידה. הייתי תמיד מלכת המשפחה. משפחתי טיפחה אותי ואני טיפחתי אותם. גדלתי עם הורים מדהימים שמהם למדתי כיצד זוגיות יציבה וטובה צריכה להיות. אומנם בעצמי נכשלתי בזוגיות, אבל מהם למדתי המון. בבית תמיד שמעו מוזיקה. משפחתי הייתה מאוד מוזיקלית ותמיד המוזיקה הקיפה אותי וזה מה שהחדיר בי את האהבה הזו למוזיקה. אמא שלי מספרת שבגיל שנה היא לקחה אותי בעגלה לשוק מחנה יהודה ולימדה אותי בדרך הלוך את 'יונתן הקטן' וכבר בדרך חזרה שרתי את כל השיר לבד. אחר כך, בגיל שנתיים, הייתי עומדת על המרפסת עם תוף מרים ושרה. תמיד הייתי שרה בבית וכל השכנים וכולם אמרו שאני הולכת להיות זמרת. זה היה ברור לי שאני אופיע. בגן, בהצגות בית ספר ואחר כך ב'פינת הילד' של קול ישראל – תמיד הופעתי ושרתי." ~ על בית ילדותה (דודי פטימר, [http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-597622 "התאגיד הזה דפק לנו את הצורה": אביבה אבידן יוצאת למלחמה], באתר מעריב, 1 בספטמבר 2017) * "כשהשתחררתי, לא ידעתי שכדי להתברג בשוק הישראלי אני צריכה לעשות בעצמי דברים. חשבתי שצריך לבוא אמרגן ולקחת אותי תחת חסותו. מה ש'דפק' אותנו היה [[מלחמת יום הכיפורים]], וחילקו אותנו לצוותים והתחלנו להופיע במעוזים ולכן השתחררנו אנונימיים, אז לא היה לי קל. ב־1978 נסעתי לאנגליה. החלטתי לחפש את עצמי ולא לשיר. גרתי בלונדון כמעט שנתיים וחצי, שם הכרתי את בעלי לשעבר, יקי אבידן, וילדתי את בתי מאיה. אבל המוזיקה בערה בי יותר מדי וחזרתי לארץ כי אנגליה הייתה בודדת מדי עבורי. אני זוכרת שבהתחלה הוא לא רצה לקחת אותי כי הייתה לו כבר זמרת, אבל אמרתי לו: '50 דולר ואני גם תופרת לך את כל הבגדים של הלהקה'. לתזמורת של דני הבאתי את 'המענטזת' של ג'קי מקייטן והתחלתי לשיר רפרטואר מזרחי גם. הפכתי לו את כל הלהקה וזו הייתה הצלחה אדירה." ~ על הקריירה שלה בשנות ה־70 ותחילת שנות ה־80 (דודי פטימר, [http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-597622 "התאגיד הזה דפק לנו את הצורה": אביבה אבידן יוצאת למלחמה], באתר מעריב, 1 בספטמבר 2017) * אני זוכרת שכשהיינו באולפן וסיימנו את האלבום הראשון, אז אביגדור בן מוש, מפיק האלבום, אמר שחסר לו שיר שקט. ואז בספונטניות יוני רועה ניגן על הקלידים את 'פרי גנך'. בעלי נדלק ורצה שאקליט אותו, אבל יוני התנגד בהתחלה ואמר: 'לא, זה שיר אישי שכתבתי לזכר חבר ילדותי, חלל צה"ל חן ברוד ז"ל שנהרג בתאונה מבצעית, ואני שומר אותו במגירה. לא כל אחד יכול לשיר אותו'. ואז בעלי אמר לו: 'תן לה לנסות'. שרתי ויוני התברווז ונתן לי את השיר. הקלטנו את השיר והוצאנו אותו כסינגל, עוד לפני הדואט, אבל הוא נכשל." ~ על השיר 'פרי גנך' שמזוהה איתה והפך לאחד משירי הזיכרון החשובים והגדולים ביותר בתרבות הישראלית (דודי פטימר, [http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-597622 "התאגיד הזה דפק לנו את הצורה": אביבה אבידן יוצאת למלחמה], באתר מעריב, 1 בספטמבר 2017) * "אני זוכרת רגע אחד שבו נעלבתי עד עמקי נשמתי. הגעתי להתארח אצל דן שילון ב'מעגל', ודחפו לי שירים מימי הלהקה הצבאית. הוא התנגד בתוקף שאשיר את 'פרי גנך' כי אמר שזה סתם שיר. הוא בכלל לא רצה שאשיר מזרחית ועשה לי טובה כשנתן לי לשיר את 'יהיה בסדר'. אז לא הייתה לי את החוכמה לקום וללכת. אלי לוזון אהב מאוד את השיר וביקש שנקליט אותו כדואט ואז הוא הפך ללהיט. ביצעתי אותו באירוע הזיכרון של אסון המסוקים. דרך השטח והמועדונים אנשים למדו להעריך, להכיר ולאהוב את השיר הנצחי הזה." ~ על התנשאות מצד הממסד על הרפרטואר שלה (דודי פטימר, [http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-597622 "התאגיד הזה דפק לנו את הצורה": אביבה אבידן יוצאת למלחמה], באתר מעריב, 1 בספטמבר 2017) * "ירושלים בשבילי זה ריחות. זה מחנה יהודה ונחלאות, שם אמא שלי נולדה וגדלה. הכול צף ועולה בי. הייתי הולכת ברגל לבקר את סבא וסבתא שלי כל הדרך משכונת תל ארזה, רצה לאורך רחוב בצלאל, פונה ימינה לכיוון נחלאות, ושם סבתא שלי הייתה יושבת על האבן שניצבת בחוץ. היום כשאני רואה את המקום הוא לא השתנה, רק הסביבה חדשה ונקייה יותר. גרים שם היום אמנים, והשכונה הפכה להיות שכונה נחשבת מאוד." ~ על רחובות שכונת ילדותה בירושלים ({{nrg|חן זורע|"אני ממש פנויה לזוגיות": בגובה העיניים עם אביבה אבידן|410/765|23 באוקטובר 2012||54|2}}) * "כשגרתי בשכונת תל ארזה סללו את כביש בר אילן, בעקבות המחלוקת שהתעוררה בגאולה כשסגרו בשבתות את התנועה בכיכר השבת. בנו את כביש בר אילן כדי שישמש כביש עוקף. שמעתי שהיום סוללים כביש עוקף לכביש העוקף. אני רואה את הפעולה הזאת כחלק מתהליך ההתחרדות של העיר. בעוד כמה שנים העיר כולה תהיה חרדית. זה מתבטא גם בכך שרבים חוזרים בתשובה ורבים נאחזים בדת ומאמינים. עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות. השאלה היא אם זה טוב לתושבי העיר. אני מאמינה באלוהים, אני מדליקה נרות בשבת, עושה קידוש, ביום רביעי אני כבר מתכוננת לשבת, אבל אני כן מדליקה טלוויזיה ונוסעת בשבת. איש באמונתו יחיה. יש בי האמונה, אני מתפללת לאלוהים ומבקשת מה שאני רוצה, והוא גם שומע. הוא שומע." ~ על תופעת ההתחרדות בירושלים שהייתה לעיר ילדותה ({{nrg|חן זורע|"אני ממש פנויה לזוגיות": בגובה העיניים עם אביבה אבידן|410/765|23 באוקטובר 2012||54|2}}) * "בתחילה לא האמנתי שאעשה קריירה ממוזיקה. חשבתי שאעשה חלטורות באירועים. אבל אז יצא השיר 'יהיה בסדר', ואיתו פרצתי. מאוחר יותר, כשפרצה מלחמת המפרץ, התחברתי ליוני רועה וקיבלתי ממנו את השיר 'פרי גנך'. קיבלתי אותו במקרה, כבר סיימנו להקליט את התקליט ועמדנו לסגור אותו, ואז יוני בא אליי הביתה והשמיע לי את 'פרי גנך'. הוא אמר שהוא ייתן את השיר רק למי שישיר אותו כמו שהוא רוצה שהשיר יישמע ושיצליח לרגש אותו. כשעומד לפניי אתגר כזה, אני חייבת להצליח. עבדתי על השיר רבות, התחברתי מאוד למילים שלו ולמקום שממנו הן באות. כשהגעתי לאולפן עשיתי ליוני עור ברווז, והוא אמר: 'אביבה, השיר שלך'. השיר הזה עשה את הקריירה שלי והוא השיר שמזוהה איתי. עד היום כשאני שרה אותו אני מרגישה כאילו קיבלתי אותו אתמול, אני מתרגשת והלב שלי דופק. השיר הזה מתנגן בכל פעם שנופל חייל או שקורה אסון, חבל לי שהוא מתחבר לכל כך הרבה עצב, אבל העצב הוא חלק מעצם קיומנו פה בישראל." ~ על השירים 'יהיה בסדר' ו'פרי גנך' שמזוהים איתה ({{nrg|חן זורע|"אני ממש פנויה לזוגיות": בגובה העיניים עם אביבה אבידן|410/765|23 באוקטובר 2012||54|2}}) * "הרגשנו נחיתות גם בלי שנרצה. [[אשכנזים]] תמיד היו בעמדות בכירות יותר, הם בנו את המדינה וכדומה. אני חצי סורית וחצי מקהילת נאש דידן. גדלתי בשכונת הבוכרים, ושם גרו אנשים מכל העדות, אפילו אשכנזים, והיינו חברים עם כולם, אבל תמיד הייתה איזו תחושה רעה. אף פעם לא התנכלו לי בגלל עצם היותי [[מזרחים|מזרחית]] או פגעו בי, אבל זה משהו שגדלתי איתו ושמעתי עליו בבית. אף פעם לא הרגשתי תחושה של 'את ספרדייה אז תזוזי שמאלה וימינה', הרגשתי רגילה, אבל שמעתי בבית שהיו מדברים על כך שיש אנשים שמכנים את המרוקאים 'מרוקו־סכין' ושיש גזענות ופנתרים, ושבמצב הקיים המזרחים נחותים יותר." ~ על תחושת הקיפוח של בני עדות המזרח בישראל ({{nrg|חן זורע|"אני ממש פנויה לזוגיות": בגובה העיניים עם אביבה אבידן|410/765|23 באוקטובר 2012||54|2}}) * "אני מצטערת שלא הצלחתי לשמור על מסגרת הנישואים שלי כמסגרת משפחתית, אף שזה היה ערך עליון בעיניי. אבל החיים זימנו לי גירושין, והתמודדתי גם עם זה. המשפחה היא עדיין הערך העליון גם בלי נוכחות האב. הילדים בקשר איתו. אנחנו – אני וילדיי – כמו ארבעה מוסקטרים – כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. אני חינכתי את הילדים ונתתי להם דוגמה אישית, אנחנו משפחה גרעינית מאוד. אני כבר כל כך הרבה שנים מעבר לגירושין, וכבר אין לי סיבה לדבר על זה, זה פרק שכבר שכחתי. אני חושבת שעדיין לא מימשתי זוגיות מהסוג שאני חולמת עליה, אבל אני לא חושבת שמאוחר מדיי. הילדים שלי כבר גדולים, ואני ממש פנויה לזוגיות. אמנם אני עדיין עסוקה בקריירה שלי רוב הזמן, אבל אני יכולה להתפנות לזה לעתים. אני רוצה מאוד זוגיות, היא חסרה לי. אני אוהבת את ההווי המשפחתי, ואני חושבת שאם לא מצליחים לשמור על המסגרת המשפחתית הראשונה, אפשר לעבור לסיבוב שני. כרגע אני חושבת שמימשתי את החלום הכי גדול שלי – להיות זמרת ולהופיע לפני קהל. באיזשהו מקום אני מברכת על כך שגם בתקופות הטובות שלי לא המראתי לגבהים מטאוריים, כי כך שמרתי על נורמליות ונשארתי עם הילדים ועם התקווה לזוגיות ולמשפחה. הקדשתי הרבה מאוד לילדים. היה חשוב לי שתמיד יהיה אוכל חם בבית. היה חשוב לי לאפות להם עוגה, לצאת לטיולים וכדומה כדי לתת להם תחושה שאני אמא ככל האמהות אף שאני אמא מפורסמת. המחיר של הבחירה הזאת היה שלא עבדתי במאה אחוז מיכולתי. היום אני מבינה שהתפשרתי ולא המראתי לגבהים שייחלתי להם, אבל זכיתי במשפחה מלוכדת. אני חושבת שאני יכולה לתת שיעורים באיך להיות אמא. הדבר החשוב ביותר שאני רוצה להעביר לילדים שלי הוא שהדרך להצלחה בחיים תמיד רצופה מכשולים, שהם צריכים להיזהר לא להישבר, ושבכל מצב האדם יכול למצוא את הכוחות להתגבר ולהסתדר ולא להתייאש כדי לשמור על בריאות הגוף והנפש. זה בעיניי המפתח להצלחה." ~ על אורח חייה ({{nrg|חן זורע|"אני ממש פנויה לזוגיות": בגובה העיניים עם אביבה אבידן|410/765|23 באוקטובר 2012||54|2}}) {{מיון רגיל:אבידן, אביבה}} [[קטגוריה:זמרים ישראלים]] i4xkt19gbzlpvnbeoy8d9a0ttl14ycb 0 21177 241760 181958 2026-11-04T00:10:22Z ~2026-57946-10 27774 241760 wikitext text/x-wiki '''[[w:דפנה רז|דפנה רז]]''' (נולדה ב־1958) היא עורכת ומתרגמת [[ישראל|ישראלית]], שימשה כעורכת המהדורה הישראלית של "[[W:נשיונל ג'יאוגרפיק|נשיונל ג'יאוגרפיק]]", בתם של [[שפרירה זכאי]] והמפיק מתי רז. {{מפריד}} * "יש בארץ מודעות גדולה למותג של נשיונל ג'יאוגרפיק, מצפים ממנו לאיכות גבוהה, שעליה ננסה לשמור." * "אנחנו פונים לקהל חדש, לא מנסים לשכנע לעבור מהגיליון האמריקני. אנחנו פונים לקהל שדובר וקורא עברית, שנוח לו לקרוא בעברית." ~ על הגרסה העברית של המגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" ==נאמר עליה== * "תרגומו היפה של החיבור הזה נעשה בהרבה אהבה ביד דפנה רז." ~ [[יצחק לאור]], על תרגומה של הספר "טענת אנטיגונה" {{מיון רגיל:רז, דפנה}} [[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]] c48a2bgcwwdww456nocwdmlag5u8zxy 0 21400 241759 181960 2026-11-04T00:09:13Z ~2026-57946-10 27774 241759 wikitext text/x-wiki '''[[w:יוספיה סימון|יוספיה סימון]]''' (נולדה ב־1938) היא מתרגמת [[ישראל|ישראלית]]. ==אמרותיה== * "ל[[תרגום]] הגעתי באקראי. בתי ידעה שאשמח אם אמצא עיסוק. בשיחה עם [[w:יחיעם פדן|יחיעם פדן]] אמרה לו שאוכל לתרגם מגרמנית." ([https://www.korebasfarim.com/2017/05/09/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D/ מקור]) * "לצערי איני יכולה להיזכר במתרגם ששימש לי כ[[השראה]], וזאת למרות העובדה שהרביתי לקרוא [[ספרות]] מתורגמת. בייחוד בעבר הרחוק מאד לפני שהשתלטתי על [[אנגלית]] ומאוחר יותר על [[גרמנית]]." ==מתוך תרגומיה== * "בניסיון לשקם את חייהם וב[[תקווה]] לעתיד טוב יותר, נמלטים ד”ר דול ואשתו ל[[ברלין]], אך חלומותיהם מתפוגגים במהירות כשהם מגיעים לעיר השסועה והמרוסקת, מוכת העוני והאנדרלמוסיה." ~ [[w:לבד בברלין|לבד בברלין]] * "אני מודע לכך לחלוטין, אבל איני יכול לשנות זאת, ונדרשו לי שנים רבות ללמוד לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות. אל תניחי להופעתי החיצונית להטעות אותך. אל תראי את שלוותי כחוסר עניין או כוויתור. אין דבר רחוק יותר מן האמת, יקירתי." ~ [[W:אמנות ההקשבה לפעימות הלב|אמנות ההקשבה לפעימות הלב]] ==נאמר עליה== * "יוספיה סימון יצרה תרגום טוב – מדויק וקריא, השומר לפעמים גם על האידיום הגרמני, ומחולל על דרך זו זרות ומרחק ב[[עברית]]. כמה מן המונולוגים נשמעים בעברית מלאכותיים יותר מאשר במקור. בניסוח אחר: התרגום מחריף את 'אפקט הניכור' – את הפער בין הדמות ובין אופן הדיבור שלה. אך המקור הגרמני מחזיק בכמה רבדים לשוניים והתרגום אינו מוסר את כולם." ~ [[w:גלילי שחר|גלילי שחר]], על תרגומה של הספר "[[w:לבד בברלין|לבד בברלין]]" ([https://www.haaretz.co.il/literature/1.1160286 מקור]) *"על הנימה החיובית הייתי יכול להוסיף שתרגום היצירה, של יוספיה סימון, מצליח לעשות דבר נדיר: לתרגם יצירה שכתובה בשפה נושנה יחסית (גרמנית של שנות הארבעים) בלי להשטיח אותה לגמרי, וגם להימנע מתרגום לעברית ארכאית ומלאכותית." יפתח אשכנזי, על תרגומה של הספר "השתיין" {{מיון רגיל:סימון, יוספיה}} [[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]] ri27zktso3f1g2g897rh4pwg5vuaqaw 0 23220 241744 180675 2026-11-03T18:30:18Z ~2026-57946-10 27774 241744 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tammisaari library's new lending system 1964 (JOKAVN4A2E15-2).tif|ממוזער|168 פיקסלים|השאלת ספר בספרייה]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=השאלה}} * "בזמן [[מלחמה]] אינך יכול להשאיל חרבך לאיש." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "הנשים מעניקות ל[[ידידות]] מה שהן משאילות לאהבה." ~ [[ניקולא שאמפור]] * "כאשר אנו משאילים ספרים לזולתנו, הם כה נעלבים עד כי אינם שבים אלינו." ~ [[אלפרד קאפי]] * "לעולם אל תשאיל [[ספר]]ים. איש אינו מחזיר אותם. הספרים שיש לי בספרייתי הם אלה שאנשים השאילו לי." ~ [[אנטול פרנס]] * "בנקאי הוא איש שישאיל לך מטרייה כשהשמש זורחת וירצה אותה חזרה ברגע שיתחיל לרדת גשם." ~ [[מארק טוויין]] * "יש ללמד את ה[[נצרות|נוצרים]], כי מי שנותן לעניים או משאיל לנזקקים עושה עבודת אל טובה יותר מאשר הקונה שטרי מחילה." ~ [[מרטין לותר]] [[קטגוריה:חיי האדם]] ltwxadv8u2odptymrm1yjr4jw8c2uqn 0 23801 241718 225649 2026-11-03T14:14:22Z ~2026-57946-10 27774 241718 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Germanyfilm.png|ממוזער|200px|]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קולנוע גרמני|נושא=קולנוע גרמני}} * "בסקירת הקולנוע הגרמני מסוף [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה]] ועד הופעתו של הסרט האמריקאי המדבר אפשר לחלק את התקופה באופן כללי לשלוש קבוצות: ראשית, הסרט התקופתי התיאטרלי; שנית, תקופת הביניים הגדולה של סרטי האולפן האמנותיים; ושלישית, הידרדרות הקולנוע הגרמני, שתוצריו הפכו דומים יותר ויותר לאלה של פס הייצור האמריקאי הפשטני." ~ פול רותה ([[:W:en:Paul Rotha|Paul Rotha]]) * "זה היה מבחינתי רק [[חלום]], או אגדה, כי לא חשבתי שדבר כזה יכול באמת לקרות לי. הרי [[W:הקולנוע הגרמני החדש|הקולנוע הגרמני החדש]] כלל לא היה קיים אז, ובנוסף, הייתי [[אישה]]. באותם ימים הבמאית הגרמנייה היחידה שהייתה בקולנוע הגרמני הייתה [[w:לני ריפנשטאהל|לני ריפנשטאהל]], שלא ממש הייתה האידאל שלי." ~ [[מרגרטה פון טרוטה]], על תחילת עבודתה כ[[במאי קולנוע|במאית קולנוע]] * "אני לא רואה תעשיית קולנוע ב[[גרמניה]]. יש להם תרבות [[טלוויזיה]] נהדרת, אבל כמה סרטים גרמניים באמת מרגשים?" ~ [[תומאס קרצ'מן]] * "במיוחד בתור במאי גרמני, אתה לא רוצה לעשות סרט על המחנות שייראה כמו סיור מודרך בהם. צריך למצוא דרך אחרת לגעת בזה, כי אסור לנו לטשטש את מה שהיה שם, והקולנוע עלול לעשות זאת." ~ [[אוליבר הירשביגל]] * "קשה לחשוב על סרט גרמני מוכר אחר שמייצג את הרגע ההיסטורי שבו נוצר טוב יותר מאשר '[[W:הנפילה|הנפילה]]'. מקטרגיו של הסרט, גם בגרמניה עצמה, יצאו כנגד האופן הבעייתי שבו הוא מדגיש את היות הגרמנים עצמם קורבנות המלחמה, ובכך לא רק שמייצר סימטריה כפויה בינם לבין הקורבנות האמיתיים של ה[[נאציזם]], אלא גם מנקה אותם מאחריות ל[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ולתוצאותיה. כך, בניסיון לכונן זהות גרמנית אחידה בעידן של פוסט האיחוד, נתפסים הקורבנוּת והסבל של כל הגרמנים כנרטיב מאחד." ~ [[W:שמוליק דובדבני|שמוליק דובדבני]] [[קטגוריה:קולנוע גרמני|*]] tealpvlj2p7ml0nyoa3knjgsem8fvap 0 27631 241725 224668 2026-11-03T14:24:00Z ~2026-57946-10 27774 241725 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ruk2.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קניון ירושלים|נושא=קניון ירושלים (קניון מלחה)}} * "כל כך כיף להסתובב בקניון מלחה ולקבל אהבה בלתי נגמרת מכל הירושלמים והירושלמיות." ~ [[משה ליאון]] * "ליד קניון מלחה נבנה מרכז מרשים של תעשיות טכנולוגיה, שבעבר הלא־רחוק המה עשייה. שכנו בו עשרות חברות [[סטארט אפ]]. צעירים חסרי מנוחה טכנולוגית נעו בין המסדרונות ובין הבניינים." ~ [[סבר פלוצקר]] * "קו הרכבת מ[[תל אביב]] לירושלים מופעל מחדש. זו אלטרנטיבה תחבורתית טובה רק לאוהבי נוף וזיכרונות שלא ממהרים לשום מקום. היוצאים מתל אביב מגיעים אחרי שעה ו־20 דקות לתחנה סופית צנועה (שם ומיקום זמני) בקצה המרוחק של ירושלים, סמוך לקניון מלחה." ~ [[סבר פלוצקר]] * "המוקד המעניין ביותר הוא קניון מלחה הפופולרי. להערכת מנהל הקניון, גדעון אברהמי, שהתראיין למחקר, מדי יום מגיעים לקניון בין 1,000 ל־1,200 מבקרים פלסטינים, שהם כ־3% מכלל המבקרים בקניון. ואולם, במהלך החגים המוסלמיים ובימי ראשון יכול מספרם להגיע לכדי 25% מכלל המבקרים. שטרן אבחן באמצעות ראיונות תחושות שליליות רבות בקרב הציבור הישראלי ביחס לתופעה. 35% מהמרואיינים הביעו מורת רוח בנושא." ~ [[ניר חסון]], 2010 * "בקניון עזריאלי בתל אביב התחלפו קרוב לעשר חנויות, וכך גם בקניון מלחה בירושלים, וב[[קניון איילון]] התחלפו שמונה חנויות. זו בהחלט שנה קשה." ~ [[מנחם עינן]], 2003 [[קטגוריה:ישראל: מרכזי קניות|ירושלים]] [[קטגוריה:ירושלים: מבנים]] r0h2jr956naorymwqn43inkns41wq5m 0 27636 241724 238199 2026-11-03T14:23:45Z ~2026-57946-10 27774 241724 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 11350 negav kenyon.jpg|ממוזער|200px|הכניסה לקניון הנגב]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קניון עזריאלי הנגב}} * "הקמת קניון הנגב שינתה את מפת המסחר בעיר. אנו פועלים באופן מתמיד על מנת לשמור על רמתו." ~ [[מנחם עינן]] * "קבוצת עזריאלי עומדת להפעיל ב[[שבת]] את קניון הנגב בבאר שבע. זאת, כדי להתמודד עם התחרות הגוברת על הקונים מצד כמה מרכזים מסחריים בעיר הפתוחים בשבתות." ~ [[סיון קלינגבייל]] * "בתחילת עידן ה[[קניון|קניונים]] ה[[ישראל]]י, אותו פתח [[קניון איילון]] ב[[רמת גן]], שלט קניון אחד שליטה בלעדית על אזור שלם. עד היום נותרו לתקופה זו שרידים בדמות קניונים אזוריים, כמו [[קניון מלחה]] ב[[ירושלים]] וקניון הנגב ב[[באר שבע]]." ~ [[שושנה חן]] [[קטגוריה:ישראל: מרכזי קניות|עזריאלי הנגב]] [[קטגוריה:באר שבע: מבנים]] owgedde9oam2wlpxt7b7o4oz9gct1i2 0 29818 241723 236966 2026-11-03T14:21:27Z ~2026-57946-10 27774 241723 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 8159 the mediatheque in holon.jpg|ממוזער|145 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מדיטק}} * "בעולם שבו [[קריאה|קוראים]] פחות וגולשים יותר, בשנים שבהן מצטמק בהתמדה מספר ה[[ישראלים]] שמכירים את הדרך ל[[ספרייה]] השכונתית, ה[[ספרן|ספרניות]] במחלקת הילדים ב'מדיטק', הספרייה ב[[חולון]], מקפידות בכל זאת לסדר על מדף המומלצים ספרי שירה ישנים." ~ [[יאיר אטינגר]] * "לטובת חובבי הסוגה העילית של היצירה הקולנועית, החליטה העירייה להפעיל בתוך מרכז ה'מדיטק' סינמטק שיפעיל במקביל תכניית סרטים עשירה, ויקיים סדרות הרצאות ומפגשים לקהל הרחב." ~ [[מרב יודילוביץ']] * "רציתי להשאיר את תגובתי כ'אין תגובה', אבל חשוב לי להגיד את זה. אני מנהל המרכז האמנותי של מדיטק חולון וזה מה שאני עושה כרגע." ~ [[משה קפטן]] [[קטגוריה:ספריות]] [[קטגוריה:תיאטראות]] [[קטגוריה:ישראל: תרבות]] [[קטגוריה:חולון]] b9dhraabtvt6itt8ydbtwi7hhgvz2af 0 30249 241743 241107 2026-11-03T18:25:15Z ~2026-57946-10 27774 241743 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Green City - Flickr - alykat.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מקרקעין}} * "חכמים אומרין, כל המחובר לקרקע, הרי הוא כקרקע." ~ [[משנה]], מסכת שבועות, פרק ו', משנה ו' * "האדמה היא הבסיס לאריסטוקרטיה, הנאחזת בקרקע ונשענת עליה, שהרי אין אריסטוקרטיה נוצרת מכוחן של זכויות יתר בלבד, גם לא מכוחו של מוצא מיוחס, כי אם מכוחם של מקרקעין העוברים בירושה מדור לדור." ~ [[אלכסיס דה טוקוויל]], "[[הדמוקרטיה באמריקה]]" * "קרקע ב[[ישראל]], לרבות בתים, בניינים ודברים אחרים המחוברים לקרקע חיבור של קבע." ~ חוק מיסוי קרקעין, 1963 * "תחום הנדל"ן והמקרקעין, החולש על שליש מהתוצר הלאומי, קופא על שמריו ונדרשת בו [[רפורמה]] יסודית ומקיפה." ~ [[בנימין נתניהו]], 2009 * "הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ב[[יישוב קהילתי]] שבו פועלת [[ועדת קבלה]], תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה." ~ מתוך 'תיקון לחוק לפקודת האגודות השיתופיות', 2023 * "המקרקעין באדמה." ~ מתוך הסדרה "[[קרובים קרובים]]" [[קטגוריה:כלכלה]] fbhagm4bzur3mzwqfyk2my6g2txjglu 0 30308 241730 241693 2026-11-03T15:16:43Z ~2026-57946-10 27774 241730 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Harei Yehuda, Israel - panoramio (2).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הרי יהודה}} * "הָרֵי יְהוּדָה. סְלָעִים, אֲבָנִים, יֹפִי פִּרְאִי וָזָר." ~ [[w:אלישבע (משוררת)|אלישבע]] * "אני, חרף ברק ה[[קריירה]] שעלתה יפה, מוכן להמיר לאלתר קריירה זו במשכן צנוע למרגלות הרי יהודה." ~ [[חיים ויצמן]] * "ישנם ה[[ירושלים|ירושלמים]] שלא יכולים לדמיין את חייהם בלי הנוף של הרי יהודה." ~ [[רביטל ויטלזון-יעקבס]] * "ככול שמטפסים בהרי יהודה, קרעי [[ערפל]] מתקבצים למסך ערפל סמיך, נח קרוב לקרקע, אור היום העולה מתקשה לפרוץ את מסך הערפל, שמפעם לפעם מתפזר הערפל, מתגלות שלוליות ענק לצד הכביש ונחלים קטנים אוספים את מי הגשמים." ~ [[דובי זכאי]] [[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]] [[קטגוריה:הרים]] qa5cj6rjmt2qohbha3e83tyiyhrsh9c 0 30311 241749 241677 2026-11-03T20:06:02Z דולב 835 הגהה 241749 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Judah Leon Magnes, 1936.jpg|ממוזער|136 פיקסלים|יהודה לייב מאגנס, 1936]] '''[[w:יהודה לייב מאגנס|יהודה לייב מאגנס]]''' (באנגלית: '''Judah Leon Magnes''';{{כ}} 5 ביולי 1877 – 27 באוקטובר 1948) היה נשיא [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ורב רפורמי ב[[ארצות הברית]]. {{מפריד}} * "כל ילד הרואה אל [[הרי ירושלים]] יכול להראות באצבע על מקום הולדתם של נביאים, תנאים וחכמים." * "ה[[יהדות]] מהי? זוהי השאלה החשובה שעליה יצטרך המכון למדעי היהדות לענות – וחשובה השאלה לא בשביל עם ישראל בלבד. באים אנו ליצור כאן מקום שיוכלו להתגדר בו כל השואפים לברר וללבן את מהותה של היהדות – מקדש מעט ללמוד וללמד בו בלי פחד ובלי שנאה את כל מה שהיהדות יצרה ונתנה מזמן ה[[תנ"ך]] ועד ימינו אלה." ~ פתיחת המכון למדעי היהדות * "החיים בעצמם מכריחים אותנו לפתוח אוניברסיטה בשביל צעירינו, ואני מקווה, שבמשך השנים הקרובות נוכל לבסס את האוניברסיטה גם על המחקר וגם על ההוראה – הוראה שיהיה בה גם מטעם המחקר, שהתלמיד יקדיש את עצמו גם לחקירת מקורות ויחדור לתוך עומקם של העניינים שהוא עוסק בהם. אך חלילה לנו לעשות את האוניברסיטה שלנו לשבלונית, לחסרת הרעננות ולנעדרת המעוף היאים לעם־הספר." ~ פתיחת שנת הלימודים תרפ"ז * "הטעם העיקרי לקיומה של אוניברסיטה הוא – תשוקה מכל לב לתורה לשמה, כליון נפש עד בלי די לחוכמה ו[[מדע]], הצמא לדעת ההולך ושב ואינו פוסק, ההכרה שיש ערך לשכל האנושי, ושיש בכוח השכל ליצור ערכין לאדם ולרוחו. העם העברי – לפי כל דברי העדות שבידינו – העריך תמיד כראוי את תלמוד־התורה. מסורתנו גדושה במבטאים כמו 'תורה לשמה', 'תורה לשם שמיים', לאמור, תורה שיסודה בטיפוח השכל וחינוך הנפש לשם השגת אידיאלים רוחניים. עם שחייו הארוכים חדורים מסורת כזאת ודאי שקיומה של אוניברסיטה היא לו צורך יסודי וחיוני." ~ סיום המחזור הראשון של מוסמכי האוניברסיטה * "הרבה מן הצעירים והצעירות שב[[ארץ ישראל]] מוכרחים לנסוע חוצה לארץ, כדי לקבל שם את חינוכם החקלאי. הייתי אומר, שראשית חובתנו היא לעזור לאותם הרוצים להיות [[חקלאי|חקלאים]] הגונים, שיקבלו את חינוכם העליון במקום." ~ האוניברסיטה העברית, תרצ"ו {{מיון רגיל:מאגנס, יהודה לייב}} [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:יהודים אמריקאים]] awovopnxpgcy27csul3rhe8wijj3wcw 241750 241749 2026-11-03T20:08:24Z ~2026-57946-10 27774 241750 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Judah Leon Magnes, 1936.jpg|ממוזער|136 פיקסלים|יהודה לייב מאגנס, 1936]] '''[[w:יהודה לייב מאגנס|יהודה לייב מאגנס]]''' (באנגלית: '''Judah Leon Magnes''';{{כ}} 5 ביולי 1877 – 27 באוקטובר 1948) היה נשיא [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ורב רפורמי ב[[ארצות הברית]]. {{מפריד}} * "כל ילד הרואה אל [[הרי ירושלים]] יכול להראות באצבע על מקום הולדתם של נביאים, תנאים וחכמים." * "ה[[יהדות]] מהי? זוהי השאלה החשובה שעליה יצטרך המכון למדעי היהדות לענות – וחשובה השאלה לא בשביל עם ישראל בלבד. באים אנו ליצור כאן מקום שיוכלו להתגדר בו כל השואפים לברר וללבן את מהותה של היהדות – מקדש מעט ללמוד וללמד בו בלי פחד ובלי שנאה את כל מה שהיהדות יצרה ונתנה מזמן ה[[תנ"ך]] ועד ימינו אלה." ~ פתיחת המכון למדעי היהדות * "החיים בעצמם מכריחים אותנו לפתוח אוניברסיטה בשביל צעירינו, ואני מקווה, שבמשך השנים הקרובות נוכל לבסס את האוניברסיטה גם על המחקר וגם על ההוראה – הוראה שיהיה בה גם מטעם המחקר, שהתלמיד יקדיש את עצמו גם לחקירת מקורות ויחדור לתוך עומקם של העניינים שהוא עוסק בהם. אך חלילה לנו לעשות את האוניברסיטה שלנו לשבלונית, לחסרת הרעננות ולנעדרת המעוף היאים לעם־הספר." ~ פתיחת שנת הלימודים תרפ"ז * "הטעם העיקרי לקיומה של אוניברסיטה הוא – תשוקה מכל לב לתורה לשמה, כליון נפש עד בלי די לחוכמה ו[[מדע]], הצמא לדעת ההולך ושב ואינו פוסק, ההכרה שיש ערך לשכל האנושי, ושיש בכוח השכל ליצור ערכין לאדם ולרוחו. העם העברי – לפי כל דברי העדות שבידינו – העריך תמיד כראוי את תלמוד־התורה. מסורתנו גדושה במבטאים כמו 'תורה לשמה', 'תורה לשם שמיים', לאמור, תורה שיסודה בטיפוח השכל וחינוך הנפש לשם השגת אידיאלים רוחניים. עם שחייו הארוכים חדורים מסורת כזאת ודאי שקיומה של אוניברסיטה היא לו צורך יסודי וחיוני." ~ סיום המחזור הראשון של מוסמכי האוניברסיטה * "הרבה מן הצעירים והצעירות שב[[ארץ ישראל]] מוכרחים לנסוע חוצה לארץ, כדי לקבל שם את חינוכם החקלאי. הייתי אומר, שראשית חובתנו היא לעזור לאותם הרוצים להיות [[חקלאי|חקלאים]] הגונים, שיקבלו את חינוכם העליון במקום." ~ האוניברסיטה העברית, תרצ"ו {{מיון רגיל:מאגנס, יהודה לייב}} [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:נשיאי אוניברסיטאות בישראל]] [[קטגוריה:יהודים אמריקאים]] ef8ei326dvdsxyc5mbuw5kzar4bbbr3 0 30312 241752 241681 2026-11-03T20:10:49Z דולב 835 הגהה 241752 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Índios isolados no Acre 2.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מדעי הטבע}} * "[[אינטרס]] איננו מושג של מדעי הטבע. ל[[השמש|שמש]], ל[[ירח]], ל[[גלקסיה|גלקסיות]], לאטומים ולאלקטרונים אין אינטרסים; ל[[אדם]] יש אינטרסים." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "איש העובדות המוצקות של מדעי־הטבע יכול אמנם להיות [[מורה]], אך לעולם לא מחנך באותו מובן ובאותה מידה כתלמיד הספרות היפה." ~ [[תומאס מאן]], '[[דוקטור פאוסטוס]]' * "האידאל של מדעי הטבע להפוך את העולם לבעיה [[מתמטיקה|מתמטית]] ולקבע כל חלק ממנה בנוסחה מתמטית עולה בקנה אחד עם הדיוק החשבונאי של חיי המעשה שכלכלת הכספים הביאה בעקבותיה." ~ [[גאורג זימל]], '[[העיר הגדולה וחיי הנפש]]' [[קטגוריה:מדע]] o90gx26013g4ui8lvsv1nmege0w9rlc 0 30313 241745 241665 2026-11-03T19:39:26Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 241745 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 70003 al hama hamat gader.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חמת גדר}} * "אבל כמה דורות לפניו לא היו כלל חילוקי דעות בשאלה היכן הוא ואיה פתחו. הכול ידעו כי חמת גדר הוא המקום. חמת גדר שוכנת בבקעה הקטנה והציורית של הירמוך, תחובה בין שלוש ארצות צהובות זו לזו שאינן מסוגלות לחבור ולשפץ את פתחו של גן העדן הנ"ל, אלא דנות אותו לשכחה ומפקירות אותו לשיני ההזנחה." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "עד כדי כך הייתה חמת גדר נודעת, שאפילו התחרתה במרחצאות הקיסריים בבאת' שבבריטניה הרחוקה, ובאלו של קראקלה במטרופולין עצמה. מששקעה [[ארץ ישראל]] במצולת הנידחות, עם בוא ה[[אסלאם]] למקומותינו, שאסר שוב על העירום וזנח את גדר ואת מרחצאותיה, עלתה העזובה בחמת גדר." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "ואני שואל: האומנם [[תנין|תנינים]] טורפי אדם, וההיתר להכניס אנשים למרחצאות, שחומם עלול חלילה וחס לחסל את כושר הרבייה ולהזיק ללבבות – מסוכן פחות מעתיקותיה של חמת גדר?" ~ [[ספי בן-יוסף]] * "בבת אחת נעצרה הנהירה לחמת גדר, המכונה גם 'גן עדן ישראלי'. לא שהמקום שומם לגמרי, אבל כאשר 300–400 איש מבלים באתר, שבתקופה שקטה מכיל כ־2,500 מבקרים ביום, הוא נראה קצת עצוב, ממש משווע לאורחים." ~ [[סמדר שיר]] * "חידוש נוסף שהוכנס באתר הוא 'ספאטבע', המחלקה הראשונה של חמת גדר. 120 שקל בכניסה לאזור המגודר, ואתה מקבל חלוק, נעליים, מגבת, לוקר ומשקה ראשון חינם." ~ [[סמדר שיר]] * "בשבתות, חגים וחופשות, חמת גדר מספקת תשובה מלאה לכל המשפחה. מחיר התענוג 65 שקל לאדם (לילדים 25 אחוז הנחה). לפני או אחרי שטבלו בבריכה או רקדו בספלש, כדאי לקחת את האינדיאנים הקטנים לאזור בעלי החיים. זו חוויה ללכת על הגשר ולצפות בתנינים." ~ [[סמדר שיר]] * "בחמת גדר משוכנעים שמישהו ב[[משרד הבריאות]] מנסה לפגוע באחד מאתרי הנופש הפופולריים ביותר ב[[ישראל]]. היום (ה') דחה בית משפט השלום בנצרת בפעם השלישית את בקשת המשרד להוציא צו סגירה לאתר, בטענה שהמים במקום מזוהמים ואינם ראויים לרחצה." ~ [[W:שרון רופא אופיר|שרון רופא אופיר]] * "בחמת גדר משוכנעים שיבוא יום והצדק יצא לאור ומשרד הבריאות יאלץ לשלם מכיסו על כל ההפסדים שנגרמים למקום. משרד הבריאות מצידו מבטיח שהוא יוסיף לדאוג לשלום הציבור ולא ינוח עד שרמת החיידקים במים תרד." ~ [[W:שרון רופא אופיר|שרון רופא אופיר]] * "עדיין יש תנינים בחמת גדר – והמון. מאות למעשה. חוות האליגטורים הגדולה שהייתה לאחד מאתרי הנופש הפופולריים אי שם בתחילת שנות ה־80 עדיין מתפקדת, ובין מפלצות הענק הפרהיסטוריות הללו גם כמה נדירות, מגזעים נכחדים, שאנשי המקום משקיעים מאמץ רב על מנת לשמרם." ~ [[עמית קוטלר]] * "אז אם אתם לא נלחצים מהשרב הכבד, אתם יכולים לקחת פסק זמן מהמצב הביטחוני ולקחת את עצמכם (ואת הילדים, אם תרצו) לחמת גדר." ~ [[עמית קוטלר]] [[קטגוריה:ישראל]] lrm98i22kre4p3abvj6rzrcmt8y1aqj 241762 241745 2026-11-04T03:13:08Z קליאו 9676 /* */ 241762 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 70003 al hama hamat gader.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חמת גדר}} * "חמת גדר שוכנת בבקעה הקטנה והציורית של הירמוך, תחובה בין שלוש ארצות צהובות זו לזו שאינן מסוגלות לחבור ולשפץ את פתחו של גן העדן הנ"ל, אלא דנות אותו לשכחה ומפקירות אותו לשיני ההזנחה." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "עד כדי כך הייתה חמת גדר נודעת, שאפילו התחרתה במרחצאות הקיסריים בבאת' שבבריטניה הרחוקה, ובאלו של קראקלה במטרופולין עצמה. מששקעה [[ארץ ישראל]] במצולת הנידחות, עם בוא ה[[אסלאם]] למקומותינו, שאסר שוב על העירום וזנח את גדר ואת מרחצאותיה, עלתה העזובה בחמת גדר." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "לפני או אחרי שטבלו בבריכה או רקדו בספלש, כדאי לקחת את האינדיאנים הקטנים לאזור בעלי החיים. זו חוויה ללכת על הגשר ולצפות בתנינים." ~ [[סמדר שיר]] * "עדיין יש תנינים בחמת גדר – והמון. מאות למעשה. חוות האליגטורים הגדולה שהייתה לאחד מאתרי הנופש הפופולריים אי שם בתחילת שנות ה־80 עדיין מתפקדת, ובין מפלצות הענק הפרהיסטוריות הללו גם כמה נדירות, מגזעים נכחדים, שאנשי המקום משקיעים מאמץ רב על מנת לשמרם." ~ [[עמית קוטלר]] * "אז אם אתם לא נלחצים מהשרב הכבד, אתם יכולים לקחת פסק זמן מהמצב הביטחוני ולקחת את עצמכם (ואת הילדים, אם תרצו) לחמת גדר." ~ [[עמית קוטלר]] [[קטגוריה:ישראל]] hxaw03t7no8bh110ozo3438j64qbstn 241763 241762 2026-11-04T03:14:11Z קליאו 9676 /* */ 241763 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 70003 al hama hamat gader.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חמת גדר}} * "חמת גדר שוכנת בבקעה הקטנה והציורית של ה[[w:ירמוך|ירמוך]], תחובה בין שלוש ארצות צהובות זו לזו שאינן מסוגלות לחבור ולשפץ את פתחו של גן העדן הנ"ל, אלא דנות אותו לשכחה ומפקירות אותו לשיני ההזנחה." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "עד כדי כך הייתה חמת גדר נודעת, שאפילו התחרתה במרחצאות הקיסריים בבאת' שבבריטניה הרחוקה, ובאלו של קראקלה במטרופולין עצמה. מששקעה [[ארץ ישראל]] במצולת הנידחות, עם בוא ה[[אסלאם]] למקומותינו, שאסר שוב על העירום וזנח את גדר ואת מרחצאותיה, עלתה העזובה בחמת גדר." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "לפני או אחרי שטבלו בבריכה או רקדו בספלש, כדאי לקחת את האינדיאנים הקטנים לאזור בעלי החיים. זו חוויה ללכת על הגשר ולצפות בתנינים." ~ [[סמדר שיר]] * "עדיין יש [[תנין|תנינים]] בחמת גדר – והמון. מאות למעשה. חוות האליגטורים הגדולה שהייתה לאחד מאתרי הנופש הפופולריים אי שם בתחילת שנות ה־80 עדיין מתפקדת, ובין מפלצות הענק הפרהיסטוריות הללו גם כמה נדירות, מגזעים נכחדים, שאנשי המקום משקיעים מאמץ רב על מנת לשמרם." ~ [[עמית קוטלר]] * "אז אם אתם לא נלחצים מהשרב הכבד, אתם יכולים לקחת פסק זמן מהמצב הביטחוני ולקחת את עצמכם (ואת הילדים, אם תרצו) לחמת גדר." ~ [[עמית קוטלר]] [[קטגוריה:ישראל]] 0nmlxfvinunjt0hrg3ux1ldu40usfel 241764 241763 2026-11-04T03:15:36Z קליאו 9676 /* */ 241764 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 70003 al hama hamat gader.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חמת גדר}} * "חמת גדר שוכנת בבקעה הקטנה והציורית של ה[[w:ירמוך|ירמוך]], תחובה בין שלוש ארצות צהובות זו לזו שאינן מסוגלות לחבור ולשפץ את פתחו של גן העדן הנ"ל, אלא דנות אותו לשכחה ומפקירות אותו לשיני ההזנחה." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "עד כדי כך הייתה חמת גדר נודעת, שאפילו התחרתה במרחצאות הקיסריים בבאת' שב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] הרחוקה, ובאלו של קראקלה במטרופולין עצמה. מששקעה [[ארץ ישראל]] במצולת הנידחות, עם בוא ה[[אסלאם]] למקומותינו, שאסר שוב על העירום וזנח את גדר ואת מרחצאותיה, עלתה העזובה בחמת גדר." ~ [[ספי בן-יוסף]] * "לפני או אחרי שטבלו בבריכה או רקדו בספלש, כדאי לקחת את האינדיאנים הקטנים לאזור בעלי החיים. זו חוויה ללכת על הגשר ולצפות בתנינים." ~ [[סמדר שיר]] * "עדיין יש [[תנין|תנינים]] בחמת גדר – והמון. מאות למעשה. חוות האליגטורים הגדולה שהייתה לאחד מאתרי הנופש הפופולריים אי שם בתחילת שנות ה־80 עדיין מתפקדת, ובין מפלצות הענק הפרהיסטוריות הללו גם כמה נדירות, מגזעים נכחדים, שאנשי המקום משקיעים מאמץ רב על מנת לשמרם." ~ [[עמית קוטלר]] * "אז אם אתם לא נלחצים מהשרב הכבד, אתם יכולים לקחת פסק זמן מהמצב הביטחוני ולקחת את עצמכם (ואת הילדים, אם תרצו) לחמת גדר." ~ [[עמית קוטלר]] [[קטגוריה:ישראל]] 494qlt2adwbuzp3yqucvfkikht3spi4 0 30314 241746 241666 2026-11-03T19:43:49Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 241746 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bláa lónið Bridge.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אתר נופש}} * "המקום נהדר... זה כמו אתר נופש... כלומר יש להם [[כדורסל]], כדורת... הנסיכה גרייס באה לבקר אותנו לפני כמה ימים." ~ מתוך הסרט "[[צייד הצבאים]]" * "אפשר למצוא בעלי חברות הייטק שמגיעים עם כל המשפחה ממרכז הארץ; שרים וחברי כנסת, אמנים וסופרים שמחפשים השראה; אנשי עסקים ומיליארדרים, בהם [[w:רון לאודר|רון לאודר]], או סתם זוגות צעירים וחובבי טראקים. כולם מוצאים את [[מצפה רמון]] וסביבתה כאתר הנופש שלהם." ~ [[שמעון איפרגן]] * "ב[[חמת גדר]] משוכנעים שמישהו ב[[משרד הבריאות]] מנסה לפגוע באחד מאתרי הנופש הפופולריים ביותר ב[[ישראל]]. היום (ה') דחה בית משפט השלום בנצרת בפעם השלישית את בקשת המשרד להוציא צו סגירה לאתר." ~ [[W:שרון רופא אופיר|שרון רופא אופיר]] * "חוות האליגטורים הגדולה שהיתה לאחד מאתרי הנופש הפופולריים אי שם בתחילת שנות ה־80 עדיין מתפקדת, ובין מפלצות הענק הפרהיסטוריות הללו גם כמה נדירות, מגזעים נכחדים, שאנשי המקום משקיעים מאמץ רב על מנת לשמרם." ~ [[עמית קוטלר]] [[קטגוריה:תיירות]] pdu3s4s8ucf5qpw7n413kd3i2vt8v6a 241754 241746 2026-11-03T23:35:50Z קליאו 9676 241754 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bláa lónið Bridge.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אתר נופש}} * "המקום נהדר... זה כמו אתר נופש... כלומר יש להם [[כדורסל]], כדורת... הנסיכה גרייס באה לבקר אותנו לפני כמה ימים." ~ מתוך הסרט "[[צייד הצבאים]]" [[קטגוריה:תיירות]] homqbvexupguek2x8te0au38lz1pz6s 241755 241754 2026-11-03T23:36:45Z קליאו 9676 241755 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bláa lónið Bridge.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אתר נופש}} * "עייף ויגע מעבודת השנה, חפשתי לי מקום־נופש לבלות בו שבועיים ימים." ~ [[בנימין תמוז]], 'תחרות שחיה' * "המקום נהדר... זה כמו אתר נופש... כלומר יש להם [[כדורסל]], כדורת... הנסיכה גרייס באה לבקר אותנו לפני כמה ימים." ~ מתוך הסרט "[[צייד הצבאים]]" [[קטגוריה:תיירות]] e39xav9yuecosgfneyq0iu6201x3k5f 241756 241755 2026-11-03T23:39:21Z קליאו 9676 241756 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bláa lónið Bridge.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אתר נופש}} * "עייף ויגע מעבודת השנה, חפשתי לי מקום־נופש לבלות בו שבועיים ימים." ~ [[בנימין תמוז]], 'תחרות שחיה' * "מקום נופש [[קיץ|קיצי]] וחורפי, שנתרבו בו במשך הזמן מלונות נופש יהודיים כשרים." ~ [[שלום עליכם]], 'כוכבים תועים' * "המקום נהדר... זה כמו אתר נופש... כלומר יש להם [[כדורסל]], כדורת." ~ מתוך הסרט "[[צייד הצבאים]]" [[קטגוריה:תיירות]] f4d10mn79vl8mqindh99dz7lx3nco4d 0 30315 241748 241670 2026-11-03T19:57:40Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריות 241748 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Moti Shklar.JPG|ממוזער|168 פיקסלים|מרדכי שקלאר, 2009]] '''[[w:מרדכי שקלאר|מרדכי שקלאר]]''' (נולד ב־1954) הוא איש תקשורת [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "תמיהה גדולה יש לי על כל אלה בציבור הדתי שאוהבים לקטר על הממד הצהוב של [[טלוויזיה בישראל|הטלוויזיה הישראלית]], אבל אני לא רואה אותם בפילוחי הצפייה של תוכניות שמותאמות להם." * "המשבר שבו נמצאת החברה הישראלית כיום מכיל בתוכו המון רבדים. אחד מהם הוא הטשטוש בין החלק המשמעותי של החיים לבין חיים הטריוויאליים. הטשטוש הזה בא לידי ביטוי בתפישת השידור – האם ל[[טלוויזיה]] יש יכולת לנגוע ברבדים המשמעותיים יותר של החיים, או שהיא עוסקת רק בתכנים הרדודים." * "משום שהמטלות במסגרת החוק הן כאלה שצריך להחזיק שני ערוצי טלוויזיה ב[[עברית]] וב[[ערבית]], [[אתר אינטרנט]] ראוי ושבע [[תחנת רדיו|תחנות רדיו]]. ובלי קשר לעד כמה ניתן להתייעל, ההכנסות לא מאפשרות להרים את כל המערכת הזאת, בטח לא נוכח גיבנת של גרעונות של שנים שאנחנו נושאים. יש לנו [[תקציב]] להרים X פעולות ובהכנסות הקיימות זה לא אפשרי." * "זה חלק מתהליך שהחברה הישראלית עוברת, חברה שמפריטה את עצמה לדעת. מותר למדינה לעשות הכול, מותר למדינה מחר להפריט את [[צה"ל]]." * "פחות ופחות אנשים הולכים ללמוד [[פילוסופיה]] ו[[תנ"ך]], אז נפסיק ללמד פילוסופיה ותנ"ך? הנושא של היצע וביקוש חשוב בשוק הכלכלי, אבל גם שם כשהיד הנעלמה לא נותנת תשובה הממשלה צריכה להתערב, כי השוק החופשי לא נותן מענה להכול. אם נבוא ונאמר 'אנחנו נשדר רק מה שאנשים רוצים', זו בעצם כניעה לשוק. בדיוק לשם כך יש שידור ציבורי, שמתקיים לטובת אותם [[ערך|ערכים]] שלא נמצאים בשידורים המסחריים." * "עושים תוכניות בתקציבים נמוכים יותר, עושים יותר הפקות פנים תוך ניצול כוח האדם הקיים, כל מה שניתן לייצר בעלות מאוד נמוכה. לכן כרגע לצערי אין הפקות חיצוניות. הדרמה אצלנו למשל, כמעט לא קיימת, בשל עלויות הפקה כבדות." * "ב[[הערוץ הראשון|ערוץ 1]] צופים הרבה יותר משנדמה לנו. שיטת ה[[מדרוג (רייטינג)|מדרוג]] היא בעייתית מבחינתנו. היא נותנת פתרונות לערוצים המסחריים. נהוג ללגלג על ערוץ 1, כי העיתונות הכתובה תמיד תתעסק ברייטינג כאינדיקציה להצלחה של תוכנית. אני חושב שהצלחה של לוח שידורים נמדדת גם באמירה. אם יש בו תוכנית תרבות יומית, ותוכנית שמוקדשת לקטעי ארכיון ואומרת שאנחנו לא חיים רק את הרגע, וב'[[w:מבט|מבט]]' יש גם כתבות תרבות חברה, זה בעיני אמירה." * "ב[[עפרה]], לעומת זאת, הרבה מהשיח שיש לי עם החברים שלי הוא כן אידאולוגי, ערכי." {{מיון רגיל:שקלאר, מרדכי}} [[קטגוריה:אנשי תקשורת ישראלים]] [[קטגוריה:רשות השידור]] 2ib3ndz1254tc4w4vbawuxqq4atoos5 241765 241748 2026-11-04T03:17:49Z קליאו 9676 /* */ 241765 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Moti Shklar.JPG|ממוזער|168 פיקסלים|מרדכי שקלאר, 2009]] '''[[w:מרדכי שקלאר|מרדכי שקלאר]]''' (נולד ב־1954) הוא איש תקשורת [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "תמיהה גדולה יש לי על כל אלה בציבור הדתי שאוהבים לקטר על הממד הצהוב של [[טלוויזיה בישראל|הטלוויזיה הישראלית]], אבל אני לא רואה אותם בפילוחי הצפייה של תוכניות שמותאמות להם." * "המשבר שבו נמצאת החברה הישראלית כיום מכיל בתוכו המון רבדים. אחד מהם הוא הטשטוש בין החלק המשמעותי של החיים לבין חיים הטריוויאליים. הטשטוש הזה בא לידי ביטוי בתפישת השידור – האם ל[[טלוויזיה]] יש יכולת לנגוע ברבדים המשמעותיים יותר של החיים, או שהיא עוסקת רק בתכנים הרדודים." * "פחות ופחות אנשים הולכים ללמוד [[פילוסופיה]] ו[[תנ"ך]], אז נפסיק ללמד פילוסופיה ותנ"ך? הנושא של היצע וביקוש חשוב בשוק הכלכלי, אבל גם שם כשהיד הנעלמה לא נותנת תשובה הממשלה צריכה להתערב, כי השוק החופשי לא נותן מענה להכול. אם נבוא ונאמר 'אנחנו נשדר רק מה שאנשים רוצים', זו בעצם כניעה לשוק. בדיוק לשם כך יש שידור ציבורי, שמתקיים לטובת אותם [[ערך|ערכים]] שלא נמצאים בשידורים המסחריים." * "ב[[הערוץ הראשון|ערוץ 1]] צופים הרבה יותר משנדמה לנו. שיטת ה[[מדרוג (רייטינג)|מדרוג]] היא בעייתית מבחינתנו. היא נותנת פתרונות לערוצים המסחריים. נהוג ללגלג על ערוץ 1, כי העיתונות הכתובה תמיד תתעסק ברייטינג כאינדיקציה להצלחה של תוכנית. אני חושב שהצלחה של לוח שידורים נמדדת גם באמירה. אם יש בו תוכנית תרבות יומית, ותוכנית שמוקדשת לקטעי ארכיון ואומרת שאנחנו לא חיים רק את הרגע, וב'[[w:מבט|מבט]]' יש גם כתבות תרבות חברה, זה בעיני אמירה." {{מיון רגיל:שקלאר, מרדכי}} [[קטגוריה:אנשי תקשורת ישראלים]] [[קטגוריה:רשות השידור]] m13n2xo4eu96j5ar65u6lpmeny6hmzi 241766 241765 2026-11-04T03:19:39Z קליאו 9676 /* */ 241766 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Moti Shklar.JPG|ממוזער|168 פיקסלים|מרדכי שקלאר, 2009]] '''[[w:מרדכי שקלאר|מרדכי שקלאר]]''' (נולד ב־1954) הוא איש תקשורת [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "המשבר שבו נמצאת החברה הישראלית כיום מכיל בתוכו המון רבדים. אחד מהם הוא הטשטוש בין החלק המשמעותי של החיים לבין חיים הטריוויאליים. הטשטוש הזה בא לידי ביטוי בתפישת השידור – האם ל[[טלוויזיה]] יש יכולת לנגוע ברבדים המשמעותיים יותר של החיים, או שהיא עוסקת רק בתכנים הרדודים." * "פחות ופחות אנשים הולכים ללמוד [[פילוסופיה]] ו[[תנ"ך]], אז נפסיק ללמד פילוסופיה ותנ"ך? הנושא של היצע וביקוש חשוב בשוק הכלכלי, אבל גם שם כשהיד הנעלמה לא נותנת תשובה הממשלה צריכה להתערב, כי השוק החופשי לא נותן מענה להכול. אם נבוא ונאמר 'אנחנו נשדר רק מה שאנשים רוצים', זו בעצם כניעה לשוק. בדיוק לשם כך יש שידור ציבורי, שמתקיים לטובת אותם [[ערך|ערכים]] שלא נמצאים בשידורים המסחריים." * "תמיהה גדולה יש לי על כל אלה בציבור הדתי שאוהבים לקטר על הממד הצהוב של [[טלוויזיה בישראל|הטלוויזיה הישראלית]], אבל אני לא רואה אותם בפילוחי הצפייה של תוכניות שמותאמות להם." * "ב[[הערוץ הראשון|ערוץ 1]] צופים הרבה יותר משנדמה לנו. שיטת ה[[מדרוג (רייטינג)|מדרוג]] היא בעייתית מבחינתנו. היא נותנת פתרונות לערוצים המסחריים. נהוג ללגלג על ערוץ 1, כי העיתונות הכתובה תמיד תתעסק ברייטינג כאינדיקציה להצלחה של תוכנית. אני חושב שהצלחה של לוח שידורים נמדדת גם באמירה. אם יש בו תוכנית [[תרבות]] יומית, ותוכנית שמוקדשת לקטעי ארכיון ואומרת שאנחנו לא חיים רק את הרגע, וב'[[w:מבט|מבט]]' יש גם כתבות תרבות חברה, זה בעיני אמירה." {{מיון רגיל:שקלאר, מרדכי}} [[קטגוריה:אנשי תקשורת ישראלים]] [[קטגוריה:רשות השידור]] l83bgljkr0coqmdukg3wsjpx3bc3225 0 30316 241769 241696 2026-11-04T03:29:00Z קליאו 9676 /* */ 241769 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אסף נימני.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|אסף ימיני]] '''[[w:אסף נימני|אסף נימני]]''' (נולד ב־1983) הוא מאמן כדורגל [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הדבר היחיד שאני יכול להעיד על עצמי הוא שאין לי אגו ואני חושב שלאנשים נוח להתחבר לאנשים בלי אגו. טובת הקבוצה הייתה תמיד מעל הכל. במקום שיש אגו, אין הצלחה." * "הליגה הלאומית היא ליגה טובה שנותנת במה למאמנים ושחקנים צעירים. כמובן שהעדיפות היא ליגת העל, אבל אני לא רואה בליגה הלאומית כפחותה." * "האימונים שלי מוסרטים, עובדים על הכול בדיוק כמו כל קבוצה בכירה אחרת בליגת העל." 2erdro0lqsg9bwj22yp0v16o0lk54st 241770 241769 2026-11-04T03:30:56Z קליאו 9676 /* */ 241770 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אסף נימני.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|אסף ימיני, 2021]] '''[[w:אסף נימני|אסף נימני]]''' (נולד ב־1983) הוא מאמן [[כדורגל]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הדבר היחיד שאני יכול להעיד על עצמי הוא שאין לי אגו ואני חושב שלאנשים נוח להתחבר לאנשים בלי אגו. טובת הקבוצה הייתה תמיד מעל הכל. במקום שיש אגו, אין [[הצלחה]]." * "הליגה הלאומית היא ליגה טובה שנותנת במה למאמנים ושחקנים צעירים. כמובן שהעדיפות היא ליגת העל, אבל אני לא רואה בליגה הלאומית כפחותה." * "האימונים שלי מוסרטים, עובדים על הכול בדיוק כמו כל קבוצה בכירה אחרת בליגת העל." [[קטגוריה:מאמנים]] dlaibckdp1efgpffhyvvg75flvyhfm4 241773 241770 2026-11-04T03:31:41Z קליאו 9676 /* */ 241773 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אסף נימני.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|אסף ימיני, 2021]] '''[[w:אסף נימני|אסף נימני]]''' (נולד ב־1983) הוא מאמן [[כדורגל]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הדבר היחיד שאני יכול להעיד על עצמי הוא שאין לי אגו ואני חושב שלאנשים נוח להתחבר לאנשים בלי אגו. טובת הקבוצה הייתה תמיד מעל הכל. במקום שיש אגו, אין [[הצלחה]]." * "הליגה הלאומית היא ליגה טובה שנותנת במה למאמנים ושחקנים צעירים. כמובן שהעדיפות היא ליגת העל, אבל אני לא רואה בליגה הלאומית כפחותה." * "האימונים שלי מוסרטים, עובדים על הכול בדיוק כמו כל קבוצה בכירה אחרת בליגת העל." {{מיון רגיל:נימני, אסף}} [[קטגוריה:מאמני כדורגל]] 1xbiz1635dgrw85ydgnn4ewe0yrltwm 0 30318 241767 241699 2026-11-04T03:21:59Z קליאו 9676 /* */ 241767 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Empty bottle for Ritalin tablets, England, 1954-1970 Wellcome L0058213.jpg|ממוזער|166 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מתילפנידאט}} * "אין זה סוד כי קיים ויכוח סוער, טעון ולעיתים אף מתלהם בין אלה המתנגדים בלהיטות לשימוש בריטלין לבין אלה המסבירים באותה מידת להיטות כי ללא התרופה אין כמעט סיכוי לסייע באופן משמעותי לילדים. ההורה המתבונן בילדו הסובל, הכואב את חוסר יכולתו החינוכית לסייע לו, מוצא את עצמו מבולבל ומחוסר יכולת להחליט על הדרך הטיפולית בה עליו לנקוט." ~ [[W:עמוס רולידר|עמוס רולידר]] * "אם היה ריטלין כשהייתי ילד, לא הייתי כאן עכשיו." ~ [[ג'ים קארי]] * "היה לו במקרה כדור ריטלין אחד, והוא נתן לי לנסות. בלעתי, ובבת אחת הכול נרגע. כל האורות כבו לי בראש. אלף המחשבות שרדפו אותי כבר לא רצו התייחסות כאן ועכשיו." ~ [[דלית קהן]] * "בלי קשר לוויכוח הציבורי המר, אם נוטלים את התרופה הזו - צריך להתנהל איתה נכון. ואם נוטלים תרופה זו בלי לאכול סדיר כל כמה שעות (ובתרגום: לשמור על רמת סוכר קבועה בדם), רמת הריכוז תרד ביחס ישר לירידת רמת הסוכר בדם. למרות התרופה. וזו בעיה - כי ריטלין הוא סותם תיאבון מוחלט." ~ [[אודטה שוורץ]] * "אמרתי לאמא שלי שהפסיכולוג שלי רוצה שאני אקח ריטלין והיא צעקה עלי:'אני סבלתי במשך 22 שנה מעודף האנרגיות שלך, ועכשיו תיקחי ריטלין שהוא ממכר?'. אבי , החבר שלי, אמר לי שאיזה מזל שהוא לא פגש אותי פעם, כי כבר היום ההיפראקטיביות שלי מספיקה לו." ~ [[עדי נוימן]] [[קטגוריה: תרופות]] n1ispzlzkne2kblusht54dietzwonb0 241768 241767 2026-11-04T03:23:23Z קליאו 9676 /* */ 241768 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Empty bottle for Ritalin tablets, England, 1954-1970 Wellcome L0058213.jpg|ממוזער|166 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מתילפנידאט|נושא=מתילפנידאט (ריטלין)}} * "אין זה סוד כי קיים ויכוח סוער, טעון ולעיתים אף מתלהם בין אלה המתנגדים בלהיטות לשימוש בריטלין לבין אלה המסבירים באותה מידת להיטות כי ללא התרופה אין כמעט סיכוי לסייע באופן משמעותי לילדים. ה[[הורות|הורה]] המתבונן בילדו הסובל, הכואב את חוסר יכולתו החינוכית לסייע לו, מוצא את עצמו מבולבל ומחוסר יכולת להחליט על הדרך הטיפולית בה עליו לנקוט." ~ [[W:עמוס רולידר|עמוס רולידר]] * "אם היה ריטלין כשהייתי ילד, לא הייתי כאן עכשיו." ~ [[ג'ים קארי]] * "היה לו במקרה כדור ריטלין אחד, והוא נתן לי לנסות. בלעתי, ובבת אחת הכול נרגע. כל האורות כבו לי בראש. אלף ה[[מחשבה|מחשבות]] שרדפו אותי כבר לא רצו התייחסות כאן ועכשיו." ~ [[דלית קהן]] * "בלי קשר לוויכוח הציבורי המר, אם נוטלים את התרופה הזו - צריך להתנהל איתה נכון. ואם נוטלים תרופה זו בלי לאכול סדיר כל כמה שעות (ובתרגום: לשמור על רמת סוכר קבועה בדם), רמת הריכוז תרד ביחס ישר לירידת רמת הסוכר בדם. למרות התרופה. וזו בעיה - כי ריטלין הוא סותם תיאבון מוחלט." ~ [[אודטה שוורץ]] * "אמרתי לאמא שלי שהפסיכולוג שלי רוצה שאני אקח ריטלין והיא צעקה עלי:'אני סבלתי במשך 22 שנה מעודף האנרגיות שלך, ועכשיו תיקחי ריטלין שהוא ממכר?'. אבי , החבר שלי, אמר לי שאיזה מזל שהוא לא פגש אותי פעם, כי כבר היום ההיפראקטיביות שלי מספיקה לו." ~ [[עדי נוימן]] [[קטגוריה: תרופות]] 6sffadb9fs850ei6zldh1d2v01mzs94 0 30319 241719 241700 2026-11-03T14:16:26Z קליאו 9676 241719 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Einan 1992 (cropped).jpg|ממוזער|156 פיקסלים|מנחם עינן, 1992]] '''[[w:מנחם עינן|מנחם עינן]]''' (נולד ב־1939) הוא איש עסקים ישראלי. היה אלוף בצה"ל. {{מפריד}} * "מנהל צריך להיכנס לתפקיד עם שכל ישר, עם יכולת להבדיל בין עיקר לטפל ולהבין איפה הוא יכול לתרום ואיפה הוא צריך ללמוד." * "השאלה היא אם החברה נמצאת בתנופה ובהתפתחות, או שהיא נמצאת בסטגנציה ובשקיעה. בתרחיש השני חשוב להחליף את ההנהלה, כי הקבוצה זקוקה לתפנית." 2zw30kw9g13wv94frcmfz8ssaifbtjx 241720 241719 2026-11-03T14:18:25Z קליאו 9676 241720 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Einan 1992 (cropped).jpg|ממוזער|156 פיקסלים|מנחם עינן, 1992]] '''[[w:מנחם עינן|מנחם עינן]]''' (נולד ב־1939) הוא איש עסקים ישראלי. היה אלוף בצה"ל. {{מפריד}} * "אני שייך לדור שעשה הכל מתוך תחושת שליחות. אחרי שנים ארוכות בצבא בדרגות בכירות חלק הלך לתחום הפוליטי, חלק לתחום המוניציפלי, וחלק לתפקידים בסקטור הפרטי. אני לא הלכתי לחיים הפוליטיים כי לא הייתי מוכן לשלם את המחיר של חיים שכאלה." * "מנהל צריך להיכנס לתפקיד עם שכל ישר, עם יכולת להבדיל בין עיקר לטפל ולהבין איפה הוא יכול לתרום ואיפה הוא צריך ללמוד." * "השאלה היא אם החברה נמצאת בתנופה ובהתפתחות, או שהיא נמצאת בסטגנציה ובשקיעה. בתרחיש השני חשוב להחליף את ההנהלה." {{מיון רגיל:עינן, מנחם}} [[קטגוריה: אנשי עסקים ישראלים]] [[קטגוריה: אלופי צה"ל]] 46i8rqpys0j16rdztd7aac4ex1allff 241721 241720 2026-11-03T14:19:59Z קליאו 9676 241721 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Einan 1992 (cropped).jpg|ממוזער|156 פיקסלים|מנחם עינן, 1992]] '''[[w:מנחם עינן|מנחם עינן]]''' (נולד ב־1939) הוא איש עסקים [[ישראלי]]. היה אלוף בצה"ל. {{מפריד}} * "אני שייך לדור שעשה הכול מתוך תחושת [[שליחות]]. אחרי שנים ארוכות בצבא בדרגות בכירות חלק הלך לתחום הפוליטי, חלק לתחום המוניציפלי, וחלק לתפקידים בסקטור הפרטי. אני לא הלכתי לחיים הפוליטיים כי לא הייתי מוכן לשלם את המחיר של חיים שכאלה." * "[[מנהל]] צריך להיכנס לתפקיד עם שכל ישר, עם יכולת להבדיל בין עיקר לטפל ולהבין איפה הוא יכול לתרום ואיפה הוא צריך ללמוד." * "ה[[שאלה] היא אם החברה נמצאת בתנופה ובהתפתחות, או שהיא נמצאת בסטגנציה ובשקיעה. בתרחיש השני חשוב להחליף את ההנהלה." {{מיון רגיל:עינן, מנחם}} [[קטגוריה: אנשי עסקים ישראלים]] [[קטגוריה: אלופי צה"ל]] hyy91jbstb61j5ev6srq5h6a4quxds3 241722 241721 2026-11-03T14:20:23Z קליאו 9676 241722 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Einan 1992 (cropped).jpg|ממוזער|156 פיקסלים|מנחם עינן, 1992]] '''[[w:מנחם עינן|מנחם עינן]]''' (נולד ב־1939) הוא איש עסקים [[ישראלי]]. היה אלוף בצה"ל. {{מפריד}} * "אני שייך לדור שעשה הכול מתוך תחושת [[שליחות]]. אחרי שנים ארוכות בצבא בדרגות בכירות חלק הלך לתחום הפוליטי, חלק לתחום המוניציפלי, וחלק לתפקידים בסקטור הפרטי. אני לא הלכתי לחיים הפוליטיים כי לא הייתי מוכן לשלם את המחיר של חיים שכאלה." * "[[ניהול|מנהל]] צריך להיכנס לתפקיד עם שכל ישר, עם יכולת להבדיל בין עיקר לטפל ולהבין איפה הוא יכול לתרום ואיפה הוא צריך ללמוד." * "ה[[שאלה]] היא אם החברה נמצאת בתנופה ובהתפתחות, או שהיא נמצאת בסטגנציה ובשקיעה. בתרחיש השני חשוב להחליף את ההנהלה." {{מיון רגיל:עינן, מנחם}} [[קטגוריה: אנשי עסקים ישראלים]] [[קטגוריה: אלופי צה"ל]] fr980pwkvbsff7v0xnq63jaz550jxco 0 30320 241788 241707 2026-11-04T11:54:48Z קליאו 9676 /* */ 241788 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr 070207-4287 Abelmoschus esculentus.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=במיה}} * "מסכנה הבמיה - הכל בגלל הריר הזה בפנים. זה אולי לא נשמע כך, אבל אני דווקא שייכת לאוהביה. את אהבתי לירק מעורר המחלוקת גיליתי רק כשהגעתי לארץ." ~ [[פיליס גלזר]] * "בבמיה הגודל כן קובע – ובמקרה הזה כמה שיותר קטן יותר טוב - מקסימום חמישה ס"מ אורך. ככל שהתרמילים גדולים יותר הם הופכים להיות סיביים ועציים יותר עם "פלומה" שנכנסת לאצבעות (פעם הייתה לי שכנה שהייתה מבשלת במיה עם כפפות גומי). לפני הבישול חותכים את הגבעול בזהירות מבלי לפגוע בתרמיל. בימים עברו, כשמשפחת החתן ביקשה לבחון כלה לשידוך, נתנו לה לחתוך במיה,אם היא הצליחה במלאכה, היה בכך סימן כי היא עדינה דיה." ~ [[פיליס גלזר]] * "השוק במרקש מלא בשרשראות במיה מיובשות - אביזר דקורטיבי מדהים. מיד נירכשה מזוודה עמוסה לעייפה, לעיצוב הביסטרו." ~ [[ניר צוק]] * "בכל עונה אני מראשוני הקונים של הבמיה. השיח הפשוט הזה, שהאכיל דורות של עבדים בניו-אורלינס ונסיכים באתיופיה, מהווה פצצת בריאות. ויטמין קיי, ויטמין סי, חומצה פולית ומנגן. אומרים שהיא מסלקת כולסטרול מהדם ועוזרת לבעיות עיכול. אבל בשבילי היא עוד סיבה לאהוב את ה[[קיץ]]." ~ [[ניר צוק]] * "במיה ועגבנייה. שימו אותן יחד בכל סיר, מחבת או צלחת, עם או בלי חברים נלווים ותקבלו חגיגה של צבע וטעם. יופי של שידוך. אהבה נצחית ופירגון הדדי. ניגודים והשלמות. הענקתי להן טיפול זוגי ראוי." ~ [[מיכל וקסמן]] 248g7xjg1lj1pap5nsf0ies17f3hd5l 241789 241788 2026-11-04T11:56:52Z קליאו 9676 /* */ 241789 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr 070207-4287 Abelmoschus esculentus.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=במיה}} * "מסכנה הבמיה - הכל בגלל הריר הזה בפנים. זה אולי לא נשמע כך, אבל אני דווקא שייכת לאוהביה. את אהבתי לירק מעורר המחלוקת גיליתי רק כשהגעתי לארץ." ~ [[פיליס גלזר]] * "בבמיה הגודל כן קובע – ובמקרה הזה כמה שיותר קטן יותר טוב - מקסימום חמישה ס"מ אורך. ככל שהתרמילים גדולים יותר הם הופכים להיות סיביים ועציים יותר עם 'פלומה' שנכנסת לאצבעות (פעם הייתה לי שכנה שהייתה מבשלת במיה עם כפפות גומי). לפני הבישול חותכים את הגבעול בזהירות מבלי לפגוע בתרמיל. בימים עברו, כשמשפחת החתן ביקשה לבחון כלה לשידוך, נתנו לה לחתוך במיה, אם היא הצליחה במלאכה, היה בכך סימן כי היא עדינה דיה." ~ [[פיליס גלזר]] * "השוק במרקש מלא בשרשראות במיה מיובשות - אביזר דקורטיבי מדהים. מיד נירכשה מזוודה עמוסה לעייפה, לעיצוב הביסטרו." ~ [[ניר צוק]] * "בכל עונה אני מראשוני הקונים של הבמיה. השיח הפשוט הזה, שהאכיל דורות של עבדים בניו-אורלינס ונסיכים באתיופיה, מהווה פצצת בריאות. ויטמין קיי, ויטמין סי, חומצה פולית ומנגן. אומרים שהיא מסלקת כולסטרול מהדם ועוזרת לבעיות עיכול. אבל בשבילי היא עוד סיבה לאהוב את ה[[קיץ]]." ~ [[ניר צוק]] * "במיה ו[[עגבנייה]]. שימו אותן יחד בכל סיר, מחבת או צלחת, עם או בלי חברים נלווים ותקבלו חגיגה של צבע וטעם. יופי של שידוך. אהבה נצחית ופירגון הדדי. ניגודים והשלמות. הענקתי להן טיפול זוגי ראוי." ~ [[מיכל וקסמן]] [[קטגוריה:צמחים]] 74pc1mr7w9e7ripc4rbb74a5st9j5q0 0 30321 241780 241714 2026-11-04T11:18:55Z קליאו 9676 /* */ עריכה 241780 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The |ממוזער|155 פיקסלים|]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים}} * "ובגלל שהייתי לא רק הישראלית הראשונה, אלא גם היהודייה הראשונה, קיבלתי הזמנות מקהילות יהודיות בעולם. הגעתי לקהלים שמשרד החוץ לא הגיע אליהם, ואני זוכרת שלאחר הזכייה קבעו לי פגישה עם יגאל אלון [אז שר החוץ], שייתן לי אינפורמציה על מדינת ישראל, כדי שאדע כיצד לענות לעיתונאים." ~ [[רינה מור]] * "עם כל הכבוד לנו שאנחנו חושבים שאנחנו מרכז העולם, השופטים בקושי ידעו מה זה מדינת ישראל, שנים אחר כך סיפרו לי שמנכ"ל חברת מיס יוניברס התפלל שלא אזכה. לא רצו אותי כנטל במהלך כל השנה, כי בהיותי ישראלית, החברה נאלצה להצמיד לי במהלך כל השנה שומרי ראש." ~ [[רינה מור]] * "אני מתייחס אל עצמי כמדליסט האולימפי הראשון ואם מישהו רוצה לקרוא לזה 'השני‭,'‬ אז בסדר. אני חתום על היסטוריה ישראלית." ~ [[אורן סמדג'ה]] * "לא הרגשתי שיזהר זכה באירוויזיון אלא המדינה כולה. כשהאמרגן של להקת 'אבבא' רדף אחרי, הרגשתי שאני בוגד בישראל." ~ [[יזהר כהן]] * "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות. תרומה שכזו למדע ולקידמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת ישראל לאורך שנים רבות. זה הישג עצום." ~ [[בנימין נתניהו]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל * "הזכייה מצויינת עבור המדינה כולה שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות." ~ [[שמעון פרס]], על זכייתה של עדה יונת * "זכייתך חשובה בעיניי מאוד כי היא מחזקת את הדימוי של ישראל שמעבר לסכסוך, ישראל כמדינה שמטפחת את המדע ומצליחה להעביר באמצעות נשים כמוך את תרומתה למדע ולאנושות" ~ [[ציפי לבני]], על זכייתה של עדה יונת bqf06p0pq998x565wkkon71uwplj81u 241781 241780 2026-11-04T11:23:32Z קליאו 9676 /* */ 241781 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The |ממוזער|155 פיקסלים|]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים}} * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית בפרס נובל, בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], מתוך הנאום בטקס קבלת פרס נובל לספרות, 1966 * "ובגלל שהייתי לא רק הישראלית הראשונה, אלא גם היהודייה הראשונה [שהייתה מיס תבל], קיבלתי הזמנות מקהילות יהודיות בעולם. הגעתי לקהלים שמשרד החוץ לא הגיע אליהם, ואני זוכרת שלאחר הזכייה קבעו לי פגישה עם [[יגאל אלון]] [אז שר החוץ], שייתן לי אינפורמציה על מדינת ישראל, כדי שאדע כיצד לענות לעיתונאים." ~ [[רינה מור]] * "עם כל הכבוד לנו שאנחנו חושבים שאנחנו מרכז העולם, השופטים בקושי ידעו מה זה מדינת ישראל, שנים אחר כך סיפרו לי שמנכ"ל חברת מיס יוניברס התפלל שלא אזכה. לא רצו אותי כנטל במהלך כל השנה, כי בהיותי ישראלית, החברה נאלצה להצמיד לי במהלך כל השנה שומרי ראש." ~ [[רינה מור]] * "אני מתייחס אל עצמי כמדליסט האולימפי הראשון ואם מישהו רוצה לקרוא לזה 'השני‭,'‬ אז בסדר. אני חתום על היסטוריה ישראלית." ~ [[אורן סמדג'ה]] * "לא הרגשתי שיזהר זכה באירוויזיון אלא המדינה כולה. כשהאמרגן של להקת 'אבבא' רדף אחרי, הרגשתי שאני בוגד בישראל." ~ [[יזהר כהן]] * "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות. תרומה שכזו למדע ולקידמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת ישראל לאורך שנים רבות. זה הישג עצום." ~ [[בנימין נתניהו]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל * "הזכייה מצויינת עבור המדינה כולה שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות." ~ [[שמעון פרס]], על זכייתה של עדה יונת * "זכייתך חשובה בעיניי מאוד כי היא מחזקת את הדימוי של ישראל שמעבר לסכסוך, ישראל כמדינה שמטפחת את המדע ומצליחה להעביר באמצעות נשים כמוך את תרומתה למדע ולאנושות" ~ [[ציפי לבני]], על זכייתה של עדה יונת jyevmhvaa14g0gl89icvuhmdtia6kfm 241783 241781 2026-11-04T11:36:07Z קליאו 9676 /* */ 241783 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg |ממוזער|160 פיקסלים|קבלת פנים לזוכי המדליות האולימפיות [[יעל ארד]] ו[[אורן סמדג'ה]], 1992]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים}} * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית בפרס נובל, בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], מתוך הנאום בטקס קבלת פרס נובל לספרות, 1966 * "ובגלל שהייתי לא רק הישראלית הראשונה, אלא גם היהודייה הראשונה [שהייתה מיס תבל], קיבלתי הזמנות מקהילות יהודיות בעולם. הגעתי לקהלים שמשרד החוץ לא הגיע אליהם, ואני זוכרת שלאחר הזכייה קבעו לי פגישה עם [[יגאל אלון]] [אז שר החוץ], שייתן לי אינפורמציה על מדינת ישראל, כדי שאדע כיצד לענות לעיתונאים." ~ [[רינה מור]] * "עם כל הכבוד לנו שאנחנו חושבים שאנחנו מרכז העולם, השופטים בקושי ידעו מה זה מדינת ישראל, שנים אחר כך סיפרו לי שמנכ"ל חברת מיס יוניברס התפלל שלא אזכה. לא רצו אותי כנטל במהלך כל השנה, כי בהיותי ישראלית, החברה נאלצה להצמיד לי במהלך כל השנה שומרי ראש." ~ [[רינה מור]] * "אני מתייחס אל עצמי כמדליסט האולימפי הראשון ואם מישהו רוצה לקרוא לזה 'השני‭,'‬ אז בסדר. אני חתום על היסטוריה ישראלית." ~ [[אורן סמדג'ה]] * "לא הרגשתי שיזהר זכה באירוויזיון אלא המדינה כולה. כשהאמרגן של להקת 'אבבא' רדף אחרי, הרגשתי שאני בוגד בישראל." ~ [[יזהר כהן]] * "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות. תרומה שכזו למדע ולקידמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת ישראל לאורך שנים רבות. זה הישג עצום." ~ [[בנימין נתניהו]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל * "הזכייה מצויינת עבור המדינה כולה שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות." ~ [[שמעון פרס]], על זכייתה של עדה יונת * "זכייתך חשובה בעיניי מאוד כי היא מחזקת את הדימוי של ישראל שמעבר לסכסוך, ישראל כמדינה שמטפחת את המדע ומצליחה להעביר באמצעות נשים כמוך את תרומתה למדע ולאנושות" ~ [[ציפי לבני]], על זכייתה של עדה יונת anpe6olyw6peqe9mvdghgvuzekji79j 241784 241783 2026-11-04T11:37:59Z קליאו 9676 /* */ 241784 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg |ממוזער|160 פיקסלים|קבלת פנים לזוכי המדליות האולימפיות [[יעל ארד]] ו[[אורן סמדג'ה]], 1992]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים}} * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית ב[[פרס נובל]], בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], מתוך הנאום בטקס קבלת פרס נובל לספרות, 1966 * "ובגלל שהייתי לא רק הישראלית הראשונה, אלא גם היהודייה הראשונה [שהייתה מיס תבל], קיבלתי הזמנות מקהילות יהודיות בעולם. הגעתי לקהלים שמשרד החוץ לא הגיע אליהם, ואני זוכרת שלאחר הזכייה קבעו לי פגישה עם [[יגאל אלון]] [אז שר החוץ], שייתן לי אינפורמציה על מדינת ישראל, כדי שאדע כיצד לענות לעיתונאים." ~ [[רינה מור]] * "עם כל הכבוד לנו שאנחנו חושבים שאנחנו מרכז העולם, השופטים בקושי ידעו מה זה מדינת ישראל, שנים אחר כך סיפרו לי שמנכ"ל חברת מיס יוניברס התפלל שלא אזכה. לא רצו אותי כנטל במהלך כל השנה, כי בהיותי ישראלית, החברה נאלצה להצמיד לי במהלך כל השנה שומרי ראש." ~ [[רינה מור]] * "אני מתייחס אל עצמי כמדליסט האולימפי הראשון ואם מישהו רוצה לקרוא לזה 'השני‭,'‬ אז בסדר. אני חתום על היסטוריה ישראלית." ~ [[אורן סמדג'ה]] * "לא הרגשתי שיזהר זכה באירוויזיון אלא המדינה כולה. כשהאמרגן של להקת 'אבבא' רדף אחרי, הרגשתי שאני בוגד בישראל." ~ [[יזהר כהן]] * "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות. תרומה שכזו למדע ולקידמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת [[ישראל]] לאורך שנים רבות. זה הישג עצום." ~ [[בנימין נתניהו]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל לכימיה * "הזכייה מצויינת עבור המדינה כולה שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות." ~ [[שמעון פרס]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל * "זכייתך חשובה בעיניי מאוד כי היא מחזקת את הדימוי של ישראל שמעבר לסכסוך, ישראל כמדינה שמטפחת את ה[[מדע]] ומצליחה להעביר באמצעות נשים כמוך את תרומתה למדע ולאנושות." ~ [[ציפי לבני]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל oo60z0i6npxlmqu4zfc98q3zqspc5yx 241785 241784 2026-11-04T11:39:10Z קליאו 9676 /* */ 241785 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg |ממוזער|160 פיקסלים|קבלת פנים לזוכי המדליות האולימפיות [[יעל ארד]] ו[[אורן סמדג'ה]], 1992]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ישראלים זוכי פרסים בין-לאומיים}} * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית ב[[פרס נובל]], בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], מתוך הנאום בטקס קבלת פרס נובל לספרות, 1966 * "ובגלל שהייתי לא רק הישראלית הראשונה, אלא גם היהודייה הראשונה [שהייתה מיס תבל], קיבלתי הזמנות מקהילות יהודיות בעולם. הגעתי לקהלים שמשרד החוץ לא הגיע אליהם, ואני זוכרת שלאחר הזכייה קבעו לי פגישה עם [[יגאל אלון]] [אז שר החוץ], שייתן לי אינפורמציה על מדינת ישראל, כדי שאדע כיצד לענות לעיתונאים." ~ [[רינה מור]] * "עם כל הכבוד לנו שאנחנו חושבים שאנחנו מרכז העולם, השופטים בקושי ידעו מה זה מדינת ישראל, שנים אחר כך סיפרו לי שמנכ"ל חברת מיס יוניברס התפלל שלא אזכה. לא רצו אותי כנטל במהלך כל השנה, כי בהיותי ישראלית, החברה נאלצה להצמיד לי במהלך כל השנה שומרי ראש." ~ [[רינה מור]] * "אני מתייחס אל עצמי כמדליסט האולימפי הראשון ואם מישהו רוצה לקרוא לזה 'השני‭,'‬ אז בסדר. אני חתום על היסטוריה ישראלית." ~ [[אורן סמדג'ה]] * "לא הרגשתי שיזהר זכה באירוויזיון אלא המדינה כולה. כשהאמרגן של להקת 'אבבא' רדף אחרי, הרגשתי שאני בוגד בישראל." ~ [[יזהר כהן]] * "פרס נובל הוא האולימפיאדה האמיתית של האנושות. תרומה שכזו למדע ולקידמה מאפיינת את העם היהודי ואת מדינת [[ישראל]] לאורך שנים רבות. זה הישג עצום." ~ [[בנימין נתניהו]], על זכייתה של [[עדה יונת]] בפרס נובל לכימיה * "הזכייה מצויינת עבור המדינה כולה שמתרגשת יחד איתך. מחקרך החשוב פתח המון דלתות מדעיות." ~ [[שמעון פרס]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל * "זכייתך חשובה בעיניי מאוד כי היא מחזקת את הדימוי של ישראל שמעבר לסכסוך, ישראל כמדינה שמטפחת את ה[[מדע]] ומצליחה להעביר באמצעות נשים כמוך את תרומתה למדע ולאנושות." ~ [[ציפי לבני]], על זכייתה של עדה יונת בפרס נובל [[קטגוריה:ישראל]] exh10az6m25tdm1yjtro85pvkxnad44 0 30323 241726 2026-11-03T14:26:00Z קליאו 9676 דף חדש 241726 wikitext text/x-wiki '''שְׁלִיחוּת''' היא תפקיד או מעשה שאדם רואה בו ייעוד. {{מפריד}} * "אדם יכול להצטרף לצבא מתוך תחושת שליחות. אך כאשר הוא כבר בצבא, הצבא הוא מקצוע." ~ [[בנימין עמידרור]] * "אתם נכנסים היום לְתפקיד, שאין שני לו בשליחות הציבורית. שאו על כתפיכם את משא העם; היו קשובים לציבור." ~ [[יולי אדלשטיין]], יושב ראש הכנסת * "צריך להסתכל על הפרסום כעל סוג של שליחות כי אנשים מכירים אותך ויש לך יכולת השפעה." ~ [[אפרת בוימולד]] 9ffhjgn74v0kqg1mobvva9i76lv2k3d 241727 241726 2026-11-03T14:26:43Z קליאו 9676 241727 wikitext text/x-wiki '''שְׁלִיחוּת''' היא [[תפקיד]] או מעשה שאדם רואה בו ייעוד. {{מפריד}} * "אדם יכול להצטרף ל[[צבא]] מתוך תחושת שליחות. אך כאשר הוא כבר בצבא, הצבא הוא מקצוע." ~ [[בנימין עמידרור]] * "אתם נכנסים היום לְתפקיד, שאין שני לו בשליחות הציבורית. שאו על כתפיכם את משא העם; היו קשובים לציבור." ~ [[יולי אדלשטיין]], יושב ראש הכנסת * "צריך להסתכל על הפרסום כעל סוג של שליחות כי אנשים מכירים אותך ויש לך יכולת השפעה." ~ [[אפרת בוימולד]] [[קטגוריה: חיי האדם]] fhao7coz464qjm596l7p8lpsvnes9lk 241728 241727 2026-11-03T14:28:17Z קליאו 9676 241728 wikitext text/x-wiki '''שְׁלִיחוּת''' היא [[תפקיד]] או מעשה שאדם רואה בו ייעוד. {{מפריד}} * "אני שייך לדור שעשה הכול מתוך תחושת שליחות." ~ [[מנחם עינן]] * "אתם נכנסים היום לְתפקיד, שאין שני לו בשליחות הציבורית. שאו על כתפיכם את משא העם; היו קשובים לציבור." ~ [[יולי אדלשטיין]], יושב ראש הכנסת * "אדם יכול להצטרף ל[[צבא]] מתוך תחושת שליחות. אך כאשר הוא כבר בצבא, הצבא הוא מקצוע." ~ [[בנימין עמידרור]] * "צריך להסתכל על הפרסום כעל סוג של שליחות כי אנשים מכירים אותך ויש לך יכולת השפעה." ~ [[אפרת בוימולד]] [[קטגוריה: חיי האדם]] gx99svknm62jpleylvv0ki3vn8u129c 0 30324 241729 2026-11-03T15:04:47Z ~2026-57946-10 27774 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "רשמה אתמול הישג כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר אסר על קבוצת חרדים לקיים תפילות בבית מגורים פרטי בשכונה. מדובר בסיבוב נוסף בסכסוך המתמשך בשכונה שבדרום־מערב ירושלים, המהווה בשנים האחרונות מוקד להגירת תושבים מהשכונו..." 241729 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "רשמה אתמול הישג כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר אסר על קבוצת חרדים לקיים תפילות בבית מגורים פרטי בשכונה. מדובר בסיבוב נוסף בסכסוך המתמשך בשכונה שבדרום־מערב ירושלים, המהווה בשנים האחרונות מוקד להגירת תושבים מהשכונות החרדיות." ~ [[יאיר אטינגר]] * "מבקש לשים לב לתמונה הגדולה: בחודש וחצי האחרונים הוא אישר בוועדת התכנון והבנייה שיווק של 2,800 יחידות דיור ברמת בית שמש ג', שיאוכלסו כולן בידי חרדים." ~ [[יאיר אטינגר]] * "התבשרו התושבים החילונים בשכונת קריית יובל שבירושלים, הנאבקים בשנים האחרונות נגד התחרדות השכונה, כי האוניברסיטה העברית החליטה לבטל מכרז למכירת שני מבנים גדולים בשכונה. החלטת האוניברסיטה באה, ככל הנראה, בשל חשש שקבוצת רכישה חרדית תזכה במכרז ובכך תאיץ את התחרדות האזור." ~ [[ניר חסון]] * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ברכסים מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]] * "בשלב מסויים בתהליך, התושבים החילונים קולטים את המוטיבציה החרדית לקנות באזור ומעלים מחירים. ממוצע המחירים באחת השכונות בטבריה, למשל, זינק מ-200 ל-350 אלף שקל, כשחסידי קרלין רכשו בה דירות. לבסוף, החילונים הופכים למיעוט, העזיבה הופכת לבריחה והמחירים נופלים בחזרה." ~ [[תני גולדשטיין]] * "יזמים טוענים שמספר עיריות, כמו באר שבע, מונעות כניסת חרדים - טענה שהעיריות מכחישות מכל וכל. באופקים התעוררו עימותים בין קבלנים וקבוצות רכישה חרדיים וחילונים לאחר שחרדים קנו גם דירות חדשות שיועדו להם וגם כאלה שיועדו לציבור הכללי." ~ [[תני גולדשטיין]] * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]] * "אני רואה את הפעולה הזאת כחלק מתהליך ההתחרדות של העיר. בעוד כמה שנים העיר כולה תהיה חרדית. זה מתבטא גם בכך שרבים חוזרים בתשובה ורבים נאחזים בדת ומאמינים. עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]] 733ykm3i4jlq7y7t9cpugsi9evrocka 241731 241729 2026-11-03T16:24:38Z קליאו 9676 תבנית 241731 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|יש לתת הקשר והסבר לציטטות}} {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "רשמה אתמול הישג כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר אסר על קבוצת חרדים לקיים תפילות בבית מגורים פרטי בשכונה. מדובר בסיבוב נוסף בסכסוך המתמשך בשכונה שבדרום־מערב ירושלים, המהווה בשנים האחרונות מוקד להגירת תושבים מהשכונות החרדיות." ~ [[יאיר אטינגר]] * "מבקש לשים לב לתמונה הגדולה: בחודש וחצי האחרונים הוא אישר בוועדת התכנון והבנייה שיווק של 2,800 יחידות דיור ברמת בית שמש ג', שיאוכלסו כולן בידי חרדים." ~ [[יאיר אטינגר]] * "התבשרו התושבים החילונים בשכונת קריית יובל שבירושלים, הנאבקים בשנים האחרונות נגד התחרדות השכונה, כי האוניברסיטה העברית החליטה לבטל מכרז למכירת שני מבנים גדולים בשכונה. החלטת האוניברסיטה באה, ככל הנראה, בשל חשש שקבוצת רכישה חרדית תזכה במכרז ובכך תאיץ את התחרדות האזור." ~ [[ניר חסון]] * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ברכסים מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]] * "בשלב מסויים בתהליך, התושבים החילונים קולטים את המוטיבציה החרדית לקנות באזור ומעלים מחירים. ממוצע המחירים באחת השכונות בטבריה, למשל, זינק מ-200 ל-350 אלף שקל, כשחסידי קרלין רכשו בה דירות. לבסוף, החילונים הופכים למיעוט, העזיבה הופכת לבריחה והמחירים נופלים בחזרה." ~ [[תני גולדשטיין]] * "יזמים טוענים שמספר עיריות, כמו באר שבע, מונעות כניסת חרדים - טענה שהעיריות מכחישות מכל וכל. באופקים התעוררו עימותים בין קבלנים וקבוצות רכישה חרדיים וחילונים לאחר שחרדים קנו גם דירות חדשות שיועדו להם וגם כאלה שיועדו לציבור הכללי." ~ [[תני גולדשטיין]] * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]] * "אני רואה את הפעולה הזאת כחלק מתהליך ההתחרדות של העיר. בעוד כמה שנים העיר כולה תהיה חרדית. זה מתבטא גם בכך שרבים חוזרים בתשובה ורבים נאחזים בדת ומאמינים. עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]] 0z2newq2sjeyh6n2wypebi9d2jr76du 241732 241731 2026-11-03T16:52:01Z ~2026-57946-10 27774 241732 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|יש לתת הקשר והסבר לציטטות}} {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "רשמה אתמול הישג כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר אסר על קבוצת חרדים לקיים תפילות בבית מגורים פרטי בשכונה. מדובר בסיבוב נוסף בסכסוך המתמשך בשכונה שבדרום־מערב ירושלים, המהווה בשנים האחרונות מוקד להגירת תושבים מהשכונות החרדיות." ~ [[יאיר אטינגר]], על שכונת קריית היובל * "מבקש לשים לב לתמונה הגדולה: בחודש וחצי האחרונים הוא אישר בוועדת התכנון והבנייה שיווק של 2,800 יחידות דיור ברמת בית שמש ג', שיאוכלסו כולן בידי חרדים." ~ [[יאיר אטינגר]] * "התבשרו התושבים החילונים בשכונת קריית יובל שבירושלים, הנאבקים בשנים האחרונות נגד התחרדות השכונה, כי האוניברסיטה העברית החליטה לבטל מכרז למכירת שני מבנים גדולים בשכונה. החלטת האוניברסיטה באה, ככל הנראה, בשל חשש שקבוצת רכישה חרדית תזכה במכרז ובכך תאיץ את התחרדות האזור." ~ [[ניר חסון]] * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ברכסים מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]] * "בשלב מסויים בתהליך, התושבים החילונים קולטים את המוטיבציה החרדית לקנות באזור ומעלים מחירים. ממוצע המחירים באחת השכונות בטבריה, למשל, זינק מ-200 ל-350 אלף שקל, כשחסידי קרלין רכשו בה דירות. לבסוף, החילונים הופכים למיעוט, העזיבה הופכת לבריחה והמחירים נופלים בחזרה." ~ [[תני גולדשטיין]] * "יזמים טוענים שמספר עיריות, כמו באר שבע, מונעות כניסת חרדים - טענה שהעיריות מכחישות מכל וכל. באופקים התעוררו עימותים בין קבלנים וקבוצות רכישה חרדיים וחילונים לאחר שחרדים קנו גם דירות חדשות שיועדו להם וגם כאלה שיועדו לציבור הכללי." ~ [[תני גולדשטיין]] * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]] * "אני רואה את הפעולה הזאת כחלק מתהליך ההתחרדות של העיר. בעוד כמה שנים העיר כולה תהיה חרדית. זה מתבטא גם בכך שרבים חוזרים בתשובה ורבים נאחזים בדת ומאמינים. עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים okvhfpjac3at5ofomkag8x87wfdrgbo 241735 241732 2026-11-03T18:06:31Z קליאו 9676 241735 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "יזמים טוענים שמספר עיריות, כמו [[באר שבע]], מונעות כניסת חרדים - טענה שהעיריות מכחישות מכל וכל. באופקים התעוררו עימותים בין קבלנים וקבוצות רכישה חרדיים וחילונים לאחר שחרדים קנו גם דירות חדשות שיועדו להם וגם כאלה שיועדו לציבור הכללי." ~ [[תני גולדשטיין]] * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[ישראל:חברה]] 6ef5vicuxsv33ceplgcaierzr7nx81w 241736 241735 2026-11-03T18:11:09Z קליאו 9676 עריכה 241736 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "אף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה." ~ [[W:מנחם כרמל|מנחם כרמל]], 2011 * "מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, בני ברק, אלעד, ומספר שכונות באשדוד. בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ('קריית ספר') ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה." ~ [[תני גולדשטיין]], 2011 * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[ישראל:חברה]] gjn4e5o00d4ftog063nfu8fnjtnwcsd 241737 241736 2026-11-03T18:11:37Z ~2026-49137-78 27646 /* */ 241737 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Several Orthodox Jews, organized by the Chief Rabbi of Petah Tikva, Baruch Salomon, demonstrated in front of the Petah Tikva Municipality causing traffic problems. Several of them were arrested (FL63470004).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "אף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה." ~ [[W:מנחם כרמל|מנחם כרמל]], 2011 * "מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, בני ברק, אלעד, ומספר שכונות באשדוד. בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ('קריית ספר') ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה." ~ [[תני גולדשטיין]], 2011 * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[ישראל:חברה]] 3d4c0rtoz0ib7wpcwic1kqtwq8y7b8f 241738 241737 2026-11-03T18:12:58Z קליאו 9676 עריכה 241738 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Several Orthodox Jews, organized by the Chief Rabbi of Petah Tikva, Baruch Salomon, demonstrated in front of the Petah Tikva Municipality causing traffic problems. Several of them were arrested (FL63470004).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "אף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה." ~ [[W:מנחם כרמל|מנחם כרמל]], 2011 * "מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, [[בני ברק]], אלעד, ומספר שכונות ב[[אשדוד]]. בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ('קריית ספר') ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה." ~ [[תני גולדשטיין]], 2011 * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[קטגוריה: ישראל:חברה]] ogtc9fihnlad6xkzp9gz995rqodce2f 241739 241738 2026-11-03T18:13:13Z קליאו 9676 241739 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Several Orthodox Jews, organized by the Chief Rabbi of Petah Tikva, Baruch Salomon, demonstrated in front of the Petah Tikva Municipality causing traffic problems. Several of them were arrested (FL63470004).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "אף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה." ~ [[W:מנחם כרמל|מנחם כרמל]], 2011 * "מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, [[בני ברק]], אלעד, ומספר שכונות ב[[אשדוד]]. בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ('קריית ספר') ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה." ~ [[תני גולדשטיין]], 2011 * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[קטגוריה: ישראל: חברה]] e1zriuujq6yk2zqeij3bnluecb6mdlp 241740 241739 2026-11-03T18:20:20Z קליאו 9676 241740 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hasidic boys at holiday celebration in Jerusalem.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "אף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה." ~ [[W:מנחם כרמל|מנחם כרמל]], 2011 * "מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, [[בני ברק]], אלעד, ומספר שכונות ב[[אשדוד]]. בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ('קריית ספר') ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה." ~ [[תני גולדשטיין]], 2011 * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר בשבתות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[קטגוריה: ישראל: חברה]] 1qt19nzl3koyc3rtf9supf9ycxyosw0 241741 241740 2026-11-03T18:20:47Z קליאו 9676 241741 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hasidic boys at holiday celebration in Jerusalem.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "אף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה." ~ [[W:מנחם כרמל|מנחם כרמל]], 2011 * "מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, [[בני ברק]], אלעד, ומספר שכונות ב[[אשדוד]]. בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ('קריית ספר') ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה." ~ [[תני גולדשטיין]], 2011 * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר ב[[שבת]]ות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[קטגוריה: ישראל: חברה]] 8amrkum98fj47a0qg5fuqsxs0o5c8mm 241742 241741 2026-11-03T18:22:24Z קליאו 9676 עריכה 241742 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hasidic boys at holiday celebration in Jerusalem.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התחרדות}} * "אף אחד לא מחליט באיזה שכונות יהיה תהליך התחרדות. התהליכים קורים מעצמם, באופן טבעי. חרדים, כמו חילונים, נוטים לעבור לגור ליד חברים שלהם. חברים בכל חסידות נוטים להתגורר קרוב זה לזה." ~ [[W:מנחם כרמל|מנחם כרמל]], 2011 * "מחירי הנדל"ן בשיאם, וזוגות צעירים מתקשים לקנות דירה. המצב קשה בכל המגזרים, אבל ההתייקרות מקשה יותר מכל את החיים במגזר החרדי. החרדים הם גם עניים, גם מתחתנים צעירים, גם מולידים ילדים רבים, גם מתקשים לגור קרוב לחילונים. אם לא די בכך, רובם התגוררו עד כה במרכז הארץ - בירושלים, [[בני ברק]], אלעד, ומספר שכונות ב[[אשדוד]]. בעבר, פתרו הצעירים החרדים את הבעיה כשהתיישבו בערים מודיעין עלית ('קריית ספר') ובית"ר עלית שמעבר לקו הירוק. כעת ההתיישבות שם מוקפאת, והם נאלצים להיכנס לערים עניות, כמו לוד, ובעיקר - לנוע צפונה ודרומה אל הפריפריה." ~ [[תני גולדשטיין]], 2011 * "עם המלחמות והקשיים שיש לנו במדינה כל כך קטנה, אני חושבת שהעובדה שאנשים מתחזקים ונאחזים באל היא מבורכת, כי עדיף שהם ימצאו את האל ולא את הפשע ואת חיי הרחוב. לכן אין לי בעיה עם זה. אבל בעקבות תהליך ההתחרדות של העיר, קשה לי להאמין שיהיה אפשר לבקר בה שלא באמצע השבוע, לא יהיה אפשר להיכנס לעיר ב[[שבת]]ות, וזה עצוב. כשאני עולה לאוטובוס באזורים דתיים, לא נעים לי להתלבש שלא בצניעות מפני שאני אישה שאכפת לה מה חושבים עליה. אני לא אוהבת לנקר עיניים ולעשות דווקא, אבל כל השכונות שהיו חילוניות הופכות לחרדיות." ~ [[אביבה אבידן]], על ירושלים, 2012 * "שאר התושבים [ביישוב רכסים] השלימו עם דחיקתם לשוליים, ביישוב שהתחרדותו היא כיום בגדר עובדה מוגמרת. דומה שהבינו שהמציאות ב[[רכסים]] מונעת על ידי כוחות פוליטיים ותהליכים חברתיים החזקים לאין שיעור מכוחם האלקטורלי המצומצם." ~ [[תמר רותם]], 2003 * "האם התיישבות מאורגנת וחשאית של חרדים בערים חילוניות, באמצעות אנשי קש חילונים, היא פתרון למצוקת הדיור?, גם אם זה קיים, זה לא הפתרון, אלא בנייה ייעודית של שכונות ויישובים לחרדים." ~ [[W:אריאל אטיאס (פוליטיקאי)|אריאל אטיאס]], 2011 [[קטגוריה: ישראל: חברה]] gq648e1kn1uqg2c28vm6gdnw4ll4kdv 0 30325 241751 2026-11-03T20:10:18Z ~2026-57946-10 27774 הפניה לדף [[מרדכי שקלאר]] 241751 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מרדכי שקלאר]] jw83xwnadyri2q6n46i66rtgoitmalu 0 30326 241753 2026-11-03T23:09:27Z ~2026-57946-10 27774 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Starr-110331-4398-Eriobotrya japonica-fruit-Shibuya Farm Kula-Maui (24454831223).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שסק}} * "שסק הוא הפרי של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן..." 241753 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr-110331-4398-Eriobotrya japonica-fruit-Shibuya Farm Kula-Maui (24454831223).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שסק}} * "שסק הוא הפרי של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן מפירותיו דמויי הטיפה, בוהקים למרחקים בצהוב־כתום." ~ [[מיכל וקסמן]] * "אני עושה כמותה אך בוחרת להאריך מעט בבישול, עד שמי הסוכר שבתוכם משתכשך השסק מצטמצמים לסירופ סמיך שמזגג את הפרי והופך אותו למרקחת מרוכזת, כזו שאוכלים בחברת כף שמנת חמוצה וסמיכה, או קרם פרש, מאובקים באבקת פיסטוק ירוקה, משל היינו יוונים או טורקים המקנחים סעודתם בלוקנטה או בטברנה שבמרכז הכפר." ~ [[מיכל וקסמן]] * "הפרי הכתום הזה קצת מטעה – הוא נראה עסיסי ובשרני, אבל דורש המון תשומת לב עד שמגיעים לאכול אותו. יש עבורו טקס שלם של הכנות: קילוף הקליפה הדקיקה, הסרת העוקץ, הוצאת גלעיני הענק והקרומים שביניהם, ואז נשאר מעט אושר כתום לנגוס בו." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "בדרך-כלל אוכלים את השסק ישר מהסלסלה (ובמקרים הטובים יותר – ישר מהעץ), אבל אפשר גם להיכנס איתו למטבח. הוא ישתלב טרי בסלטים ויעניק להם נגיעה קייצית, ואפשר ממש לבשל אותו." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] ozwssj37bfxzm1w9vwcxizvtyguvt6i 241786 241753 2026-11-04T11:46:11Z קליאו 9676 /* */ 241786 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr-110331-4398-Eriobotrya japonica-fruit-Shibuya Farm Kula-Maui (24454831223).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שסק}} * "שסק הוא הפרי של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן מפירותיו דמויי הטיפה, בוהקים למרחקים בצהוב־כתום." ~ [[מיכל וקסמן]] * "הפרי הכתום הזה קצת מטעה – הוא נראה עסיסי ובשרני, אבל דורש המון תשומת לב עד שמגיעים לאכול אותו. יש עבורו טקס שלם של הכנות: קילוף הקליפה הדקיקה, הסרת העוקץ, הוצאת גלעיני הענק והקרומים שביניהם, ואז נשאר מעט אושר כתום לנגוס בו." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "בדרך-כלל אוכלים את השסק ישר מהסלסלה (ובמקרים הטובים יותר – ישר מהעץ), אבל אפשר גם להיכנס איתו למטבח. הוא ישתלב טרי בסלטים ויעניק להם נגיעה קייצית, ואפשר ממש לבשל אותו." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] qx69czc3m9h1d762abxioagnlae9sup 241787 241786 2026-11-04T11:47:49Z קליאו 9676 /* */ 241787 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr-110331-4398-Eriobotrya japonica-fruit-Shibuya Farm Kula-Maui (24454831223).jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שסק}} * "שסק הוא ה[[פרי]] של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן מפירותיו דמויי הטיפה, בוהקים למרחקים בצהוב־כתום." ~ [[מיכל וקסמן]] * "הפרי ה[[כתום]] הזה קצת מטעה – הוא נראה עסיסי ובשרני, אבל דורש המון תשומת לב עד שמגיעים לאכול אותו. יש עבורו טקס שלם של הכנות: קילוף הקליפה הדקיקה, הסרת העוקץ, הוצאת גלעיני הענק והקרומים שביניהם, ואז נשאר מעט אושר כתום לנגוס בו." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "בדרך־כלל אוכלים את השסק ישר מהסלסלה (ובמקרים הטובים יותר – ישר מהעץ), אבל אפשר גם להיכנס איתו למטבח. הוא ישתלב טרי ב[[סלט]]ים ויעניק להם נגיעה קייצית, ואפשר ממש לבשל אותו." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] [[קטגוריה:פירות]] ej6w5j84l49jj301ytfw8y74t398rou 0 30327 241757 2026-11-03T23:45:25Z ~2026-57946-10 27774 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Taverna near Asfodilitis, Amorgos, 21M3752.jpg|ממוזער|146px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טברנה}} * "הטברנה שלו ניצבת בכיכר הכפר, מתחת לעצי דולב ענקיים. הכפר טמון בין קפלי ההרים הגבוהים, מעל העיר הגדולה חוריסינוס. הכביש המטפס אליו מתפתל, לאורכו פזורות תצפיות רבות, והמראה שנגלה מרה..." 241757 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Taverna near Asfodilitis, Amorgos, 21M3752.jpg|ממוזער|146px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טברנה}} * "הטברנה שלו ניצבת בכיכר הכפר, מתחת לעצי דולב ענקיים. הכפר טמון בין קפלי ההרים הגבוהים, מעל העיר הגדולה חוריסינוס. הכביש המטפס אליו מתפתל, לאורכו פזורות תצפיות רבות, והמראה שנגלה מרהיב." ~ [[דובי זכאי]] * "וחיפשנו קצת שקט יווני, יופי ואוכל משובח. לפיכך הגבהנו עד לטברנה של ניקוס. המארח מיד פתח לנו שולחן, הניח עליו סלט יווני עם פלחי גבינת עזים עתירת שומן." ~ [[דובי זכאי]] * "הטברנה הזאת, אגב, משמשת צינור מידע חשוב על אירועים בכפרי הסביבה. אחרי האוכל המצוין והראקי שצורב את הגרון, אפשר לקבל כאן דיווחים על תהלוכה של חתונה מקומית." ~ [[דובי זכאי]] * "בכל כפר פזורות טברנות בצל עצי דולב ענקיים, כנסיות עתיקות שחללן המצויר מופרד בקיר עץ עם פיתוחי עץ מרהיבים, ופעמונים בראש הצריח ששולחים דנדון אל מרחבי ההרים הירוקים." ~ [[דובי זכאי]] * "במשך שנים עשיתי טיולים ליוון וערבי טברנות, ואף פעם לא השתמשתי בתוכנית שלי כדי לפרסם אותם." ~ [[W:שמעון פרנס|שמעון פרנס]] * "כזו שאוכלים בחברת כף שמנת חמוצה וסמיכה, או קרם פרש, מאובקים באבקת פיסטוק ירוקה, משל היינו יוונים או טורקים המקנחים סעודתם בלוקנטה או בטברנה שבמרכז הכפר." ~ [[מיכל וקסמן]] * ""הזהוב" אומר שהוא מעדיף מקומות קטנים. "קאבוראס" או "1002 לילות" הם דוגמאות טובות. בטברנות האתונאיות האלה מנגנים מוסיקאים צעירים, בתחילת הדרך, עוד לפני שהתפרסמו, התעשרו ופנו להופיע במועדונים הגדולים." ~ [[משה גלעד]] * "המהלך ברחובות אתונה, מרחק צעדים ספורים ממסלול התיירים השחוק, יכול לגעת, לטעום ולחוות שלל סגנונות אירוח וטעמים שמסורת תרבותית וקולינרית מאחדת אותם יחדיו סביב שולחן קטן בטברנה שכונתית." ~ [[W:אמנון גופר|אמנון גופר]] * "חזית נאה ועציצים, שלט עץ בסגנון ישן, דגל יווני לחיזוק הלאומיות ורחוב יווני מנמנם - זה מה שתקבלו בבואכם לטברנה." ~ [[W:אמנון גופר|אמנון גופר]] 4upy8ce21h987o4e570c8a32gjgetnn 0 30328 241758 2026-11-04T00:02:43Z ~2026-57946-10 27774 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Pistacia vera Fruto 2010-8-20 CampodeCalatrava.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פיסטוק}} * "אלה היו פיסטוקים ממש משובחים, כאלה שתמיד שמנים ופתוחים מספיק שאפשר לפצח בקלות, ללא צבע האדום המלאכותי, שפופולרי עדיין בארה"ב. היינו אוכלים אותם כמו פופקורן מול הטלוויזיה..." 241758 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pistacia vera Fruto 2010-8-20 CampodeCalatrava.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פיסטוק}} * "אלה היו פיסטוקים ממש משובחים, כאלה שתמיד שמנים ופתוחים מספיק שאפשר לפצח בקלות, ללא צבע האדום המלאכותי, שפופולרי עדיין בארה"ב. היינו אוכלים אותם כמו פופקורן מול הטלוויזיה, וגם לוקחים שקית כצידה לדרך." ~ [[פיליס גלזר]] * "האגדה מספרת שמלכת שבא כל כך אהבה פיסטוקים, עד שהיא השתלטה על כל התוצרת באשור ואסרה על כולם, חוץ מאנשי חצרה, להחזיק בהם. הפיסטוק הוא בן דודו של הסומק ואגוז הקשיו. עץ הפיסטוק העמיד יכול לסבול אדמה חולית וגשם מועט - תכונות המאפשרות לגדל אותו אפילו בנגב. אבל אם תנסו לנטוע עץ כזה בתל אביב לא תצליחו." ~ [[פיליס גלזר]] * "הפיסטוקים הגיעו לארצות הברית בסוף המאה ה-19 , עם מהגר מסוריה ששנים שיווק אותו, כשהוא רכוב על גמלו, בסוריה ובטורקיה. אותו מהגר הפך ליבואן הראשון, והפיסטוק ממש הפך ללהיט. עד כדי כך שהאמריקנים מתלבשים באהבה על כ-98% מהפיסטוקים בעולם." ~ [[פיליס גלזר]] * "יבואני הפיסטוק מטורקיה חוזרים ומכחישים עד היום את מקורו האיראני, ככל שהדיונים על עצם יבואו מאיראן לא היו בהקשר לחרם הבינלאומי על הסחר עם איראן. החרם רק הוטל בסמוך לדיונים. ארה"ב לחצה על ישראל לבטל או לפחות לצמצם את היקף הייבוא העקיף של הפיסטוק האיראני – לפי המידע שסיפקה – בגלל שהוא מתחרה עם הפיסטוק מהזן האמריקני." ~ [[W:צבי לביא|צבי לביא]] * "מאובקים באבקת פיסטוק ירוקה, משל היינו יוונים או טורקים המקנחים סעודתם בלוקנטה או בטברנה שבמרכז הכפר." ~ [[מיכל וקסמן]] * "והלבשתי את טולדנו בחולצה ומכנסיים לבנים, ואת זמרי וזמרות הליווי במערכות לבוש בצבע ירוק פיסטוק, לאחר שהשיר זכה, בחרתי לשנות את התלבושות." ~ [[דורין פרנקפורט]] 2wv6gkxi7t4sxxmzi81gnbkx68n2sfy 0 30329 241761 2026-11-04T00:29:31Z ~2026-57946-10 27774 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Humenné - Manor park - Protected plane tree (platanus) in the manor park, summer (August 2010).jpg|ממוזער|146px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דולב (עץ)|נושא=דולב}} * "עצי דולב ענקיים הצטיירו כצללים כהים מול שקיעה מרהיבה." ~ [[דובי זכאי]] * "לעיתים נטוע עץ דולב ענק בפיתחן, הצל שתחת ענפיו משמש כנקודת כינוס לתו..." 241761 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Humenné - Manor park - Protected plane tree (platanus) in the manor park, summer (August 2010).jpg|ממוזער|146px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דולב (עץ)|נושא=דולב}} * "עצי דולב ענקיים הצטיירו כצללים כהים מול שקיעה מרהיבה." ~ [[דובי זכאי]] * "לעיתים נטוע עץ דולב ענק בפיתחן, הצל שתחת ענפיו משמש כנקודת כינוס לתושבי המקום." ~ [[דובי זכאי]] * "הטברנה שלו ניצבת בכיכר הכפר, מתחת לעצי דולב ענקיים. הכפר טמון בין קפלי ההרים הגבוהים, מעל העיר הגדולה חוריסינוס." ~ [[דובי זכאי]] * "בכל כפר פזורות טברנות בצל עצי דולב ענקיים, כנסיות עתיקות שחללן המצויר מופרד בקיר עץ עם פיתוחי עץ מרהיבים, ופעמונים בראש הצריח ששולחים דנדון אל מרחבי ההרים הירוקים ~ [[דובי זכאי]] * "הוא מושך מבקרים רבים בכל השנה, אבל עכשיו מתחילה התקופה היפה ביותר לבקר בו. עצי דולב מזרחי ענקיים משירים עכשיו בעין חמד עלים צהובים וחומים." ~ [[משה גלעד]] * "מוקף עצי דולב אדירים, הצל נותן ריח של מקום רחוק." ~ [[איל מגד]], '[[חסד נעורייך]]' tkwcibfg2mw9nae1ohup5tez7m2u3va 0 30330 241771 2026-11-04T03:30:59Z ~2026-57946-10 27774 הפניה לדף [[מתילפנידאט]] 241771 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מתילפנידאט]] djlz08b6cu1v845mabbxtik4v9orx1e 0 30331 241772 2026-11-04T03:31:37Z ~2026-57946-10 27774 הפניה לדף [[מתילפנידאט]] 241772 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מתילפנידאט]] djlz08b6cu1v845mabbxtik4v9orx1e 0 30332 241774 2026-11-04T03:32:49Z ~2026-57946-10 27774 הפניה לדף [[מתילפנידאט]] 241774 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מתילפנידאט]] djlz08b6cu1v845mabbxtik4v9orx1e 0 30333 241775 2026-11-04T03:33:13Z ~2026-57946-10 27774 הפניה לדף [[מתילפנידאט]] 241775 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מתילפנידאט]] djlz08b6cu1v845mabbxtik4v9orx1e 0 30334 241776 2026-11-04T03:33:36Z ~2026-57946-10 27774 הפניה לדף [[מתילפנידאט]] 241776 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מתילפנידאט]] djlz08b6cu1v845mabbxtik4v9orx1e 0 30335 241777 2026-11-04T03:33:57Z ~2026-57946-10 27774 הפניה לדף [[מתילפנידאט]] 241777 wikitext text/x-wiki #הפניה [[מתילפנידאט]] djlz08b6cu1v845mabbxtik4v9orx1e