ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.1 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע משתמש:Nahum 2 1547 3011333 3007933 2026-05-06T06:10:42Z Nahum 68 /* הרהורים תועים */ 3011333 wikitext text/x-wiki שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו"ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש"ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת "קול תורה". אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. <div align=left>{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}</div> {{תיבות משתמש|תיבות= {{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }} {{משתמש תרומות|82,000}} <div dir=ltr> {{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.<br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta] </div> <br /> {{תוכן עניינים ללא מיספור}} {{סוף}} ==דפים במעקב:== לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}} ==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:== *רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]] *מיזמים חדשים: # [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה #[[קבא דקשייתא]] #טקסטים מולחנים בליליפונד: ## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]] # [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]] # '''[[איכה רבה פתיחתא]]''' # [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב ==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:== # {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}} ## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש"י, רשב"ם, רד"ק וחזקוני]]}} ==תרגומים שלי מאנגלית== #[[קובלא חאן]] #{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה. #[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/69]] - בעבודה ==ספרי הספרייה הלאומית== #{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}} #[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]] ==פרוייקט החודש== ===ארכיון פרוייקטי החודש:=== '''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]] *חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ"פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]] *חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי"ט *חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]''' *חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד"א|החיד"א]]''' עמ' 101 *חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]''' *חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]''' *חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]''' ===לתשעה באב:=== :'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת"ב, עמ' 193 :'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק :'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע"ב קט4 ==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע== # '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] # '''רש"י מנוקד על נ"ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]] # [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס"ד # דק"ס {{ק|[שינו"ס מבוססים על פרוייקט "הכי גרסינן" של מכון פרידברג (וקצת מאתר "מאגרים" של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי"י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי"י ודפו"י]}}: ## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף יז]] {{ק|כת"י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} # [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]] # [[הלכות הרי"ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]] #[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע"פ הרשימה #[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית #[[טעם לשד]] ==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:== ===מקרא ופרשנות:=== #[[ויבינו במקרא]] #[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א); #[[משתמש:Inkbug/שד"ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית]] ##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]]; ##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]]; #[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]] ===הלכה:=== #[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר"ת, עיצוב ופיסוק לב"י וד"מ: [[טור אורח חיים קא]] #[[שולחן ערוך]], ולאו"ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט"ז]], [[ביאור הגר"א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]]; ##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנא ##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס"ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר"א ע"פ ברכ"א סי' ג סעי' יא, עמ' 20 #[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82; #[[שולחן ערוך הרב]]; #[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ"ג, עמ' 22 בקובץ; #'''רי"ף''' עם מפרשים, [[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יט עמוד ב]]; #[[מסכת סופרים (היגר)]] #[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3 ===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:=== #[[ראשית חכמה]], שעה"א פ"ד; שעהי"ר, פי"ג; #[[בני יששכר]]; #[[תורה אור (חב"ד)]], פ' שמות, עמ' 102; #[[האמונות והדעות]] לרס"ג; #[[יסוד ושורש העבודה/ב]]; #[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30; ===מדרש:=== # [[ילקוט שמעוני תורה קנז]]; #[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442; #[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי; ===תפילה:=== #'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר #[[סידור בית יעקב (עמדין)]] #[[סידור תורה אור]]; ##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]] ===שונות:=== #[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]]; #[[ספר המצוות רמב"ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ; #[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז"ל, עמ' 32 בקובץ ===ספרות חול:=== #[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130; #[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), "הענק" #[[חנוך ב]], פי"א ===ספרי רש"ר הירש:=== #[[אגרות צפון]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]]; #[[חורב]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]]. ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]] #[[עונג שבת]] ==מחברים שיצירתם תהיה חופשית== * [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית *[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית *[[w:מיכאל היגר|ד"ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית *דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית *[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו * ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית *[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו *[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ"צ להרמב"ם]], 1 בינואר 2031 *[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031 *[[מלכי רבנן]], שיחזור ע"פ דף השיחה, 1 בינואר 2032 *[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033 *[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036 *[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038 *[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041 *[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046 *הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי"ה]] - 1 בינואר 2053 *[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055 *[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062 *[[חזון אי"ש]], <s>יצירה חופשית</s> [1 בינואר 2062] * [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072 == הרהורים תועים == אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ"ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון. '''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת"י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור: 'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324) ''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]] עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ"כ לוויקיטקסט): "חסידות חב"ד" כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה"ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם "חסידי חב"ד" ללא תלות באדמו"ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא "חסידות ליובאוויטש", והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו"רי בית ליובאוויטש לדורותיהם. הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו"ר הריי"צ ועימו מרכז החסידות לארה"ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו"ר האחרון) לחדשה. ==קישורים נוספים== *{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]] *{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו *[[/טיוטה/]] לתווים *[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]] * שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} *לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]] *לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]] *לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]] *לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]] *[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית *[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע *[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי) *[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד] *[[/ארגז חול/]] *[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&with=all&lang2=he גר"א] *[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ"ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&with=all&lang2=he כאן] *'''לשלב בדפי הרי"ף:''' [[השגות הראב"ד על רי"ף/ברכות/מד א‏]] [[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]] [[תבנית:חופשת ויקי]] [[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]] [[מדיה ויקי:Sitenotice]] [[תבנית:המרת או.סי.אר 2]] [[תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם]] [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]] [[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]] [[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]] <div align=ltr dir=ltr> <nowiki>After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: <references responsive /> instead of the plain <references /> tag or a local template.</nowiki> For grouping reference notes: <nowiki>blah blah<ref group="group name">note 1</ref></nowiki> <nowiki>blah blah2<ref group="group name">note 2</ref></nowiki> ... <nowiki><references group="group name" \></nowiki> Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length: Add to Common.css: .pr_quality { width: 100px; } </div> ---- מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום svujar0eyt5xi0ralotpjwrxw0wokvl 3011334 3011333 2026-05-06T06:11:09Z Nahum 68 /* הרהורים תועים */ 3011334 wikitext text/x-wiki שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו"ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש"ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת "קול תורה". אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. <div align=left>{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}</div> {{תיבות משתמש|תיבות= {{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }} {{משתמש תרומות|82,000}} <div dir=ltr> {{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.<br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta] </div> <br /> {{תוכן עניינים ללא מיספור}} {{סוף}} ==דפים במעקב:== לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}} ==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:== *רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]] *מיזמים חדשים: # [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה #[[קבא דקשייתא]] #טקסטים מולחנים בליליפונד: ## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]] # [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]] # '''[[איכה רבה פתיחתא]]''' # [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב ==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:== # {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}} ## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש"י, רשב"ם, רד"ק וחזקוני]]}} ==תרגומים שלי מאנגלית== #[[קובלא חאן]] #{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה. #[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/69]] - בעבודה ==ספרי הספרייה הלאומית== #{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}} #[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]] ==פרוייקט החודש== ===ארכיון פרוייקטי החודש:=== '''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]] *חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ"פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]] *חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי"ט *חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]''' *חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד"א|החיד"א]]''' עמ' 101 *חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]''' *חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]''' *חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]''' ===לתשעה באב:=== :'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת"ב, עמ' 193 :'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק :'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע"ב קט4 ==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע== # '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] # '''רש"י מנוקד על נ"ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]] # [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס"ד # דק"ס {{ק|[שינו"ס מבוססים על פרוייקט "הכי גרסינן" של מכון פרידברג (וקצת מאתר "מאגרים" של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי"י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי"י ודפו"י]}}: ## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}} [[ביאור:בבלי גיטין דף יז]] {{ק|כת"י '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} # [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]] # [[הלכות הרי"ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]] #[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע"פ הרשימה #[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית #[[טעם לשד]] ==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:== ===מקרא ופרשנות:=== #[[ויבינו במקרא]] #[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א); #[[משתמש:Inkbug/שד"ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית]] ##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]]; ##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]]; #[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]] ===הלכה:=== #[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר"ת, עיצוב ופיסוק לב"י וד"מ: [[טור אורח חיים קא]] #[[שולחן ערוך]], ולאו"ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט"ז]], [[ביאור הגר"א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]]; ##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנא ##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס"ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר"א ע"פ ברכ"א סי' ג סעי' יא, עמ' 20 #[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82; #[[שולחן ערוך הרב]]; #[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ"ג, עמ' 22 בקובץ; #'''רי"ף''' עם מפרשים, [[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יט עמוד ב]]; #[[מסכת סופרים (היגר)]] #[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3 ===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:=== #[[ראשית חכמה]], שעה"א פ"ד; שעהי"ר, פי"ג; #[[בני יששכר]]; #[[תורה אור (חב"ד)]], פ' שמות, עמ' 102; #[[האמונות והדעות]] לרס"ג; #[[יסוד ושורש העבודה/ב]]; #[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30; ===מדרש:=== # [[ילקוט שמעוני תורה קנז]]; #[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442; #[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי; ===תפילה:=== #'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר #[[סידור בית יעקב (עמדין)]] #[[סידור תורה אור]]; ##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]] ===שונות:=== #[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]]; #[[ספר המצוות רמב"ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ; #[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז"ל, עמ' 32 בקובץ ===ספרות חול:=== #[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130; #[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), "הענק" #[[חנוך ב]], פי"א ===ספרי רש"ר הירש:=== #[[אגרות צפון]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]]; #[[חורב]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]]. ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]] #[[עונג שבת]] ==מחברים שיצירתם תהיה חופשית== * [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית *[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית *[[w:מיכאל היגר|ד"ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית *דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית *[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו * ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית *[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו *[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ"צ להרמב"ם]], 1 בינואר 2031 *[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031 *[[מלכי רבנן]], שיחזור ע"פ דף השיחה, 1 בינואר 2032 *[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033 *[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036 *[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038 *[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041 *[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046 *הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי"ה]] - 1 בינואר 2053 *[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055 *[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062 *[[חזון אי"ש]], <s>יצירה חופשית</s> [1 בינואר 2062] * [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072 == הרהורים תועים == אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ"ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון. '''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת"י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור: 'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324) '''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]] עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ"כ לוויקיטקסט): "חסידות חב"ד" כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה"ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם "חסידי חב"ד" ללא תלות באדמו"ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא "חסידות ליובאוויטש", והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו"רי בית ליובאוויטש לדורותיהם. הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו"ר הריי"צ ועימו מרכז החסידות לארה"ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו"ר האחרון) לחדשה. ==קישורים נוספים== *{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]] *{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו *[[/טיוטה/]] לתווים *[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]] * שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} *לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]] *לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]] *לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]] *לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]] *[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית *[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע *[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי) *[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד] *[[/ארגז חול/]] *[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&with=all&lang2=he גר"א] *[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ"ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&with=all&lang2=he כאן] *'''לשלב בדפי הרי"ף:''' [[השגות הראב"ד על רי"ף/ברכות/מד א‏]] [[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]] [[תבנית:חופשת ויקי]] [[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]] [[מדיה ויקי:Sitenotice]] [[תבנית:המרת או.סי.אר 2]] [[תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם]] [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]] [[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]] [[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]] <div align=ltr dir=ltr> <nowiki>After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: <references responsive /> instead of the plain <references /> tag or a local template.</nowiki> For grouping reference notes: <nowiki>blah blah<ref group="group name">note 1</ref></nowiki> <nowiki>blah blah2<ref group="group name">note 2</ref></nowiki> ... <nowiki><references group="group name" \></nowiki> Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length: Add to Common.css: .pr_quality { width: 100px; } </div> ---- מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום k4hl4dcgkic45jkjyr3qmjj1khqbmrj חוק הביטוח הלאומי 0 5273 3011402 3010498 2026-05-06T09:03:23Z OpenLawBot 8112 [3011362] תיקון מס' 265 3011402 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000198}} '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}, {{ח:תיבה|35|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317297.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208000.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 160|תיקון (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_211775.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_207998.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 40|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 8|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207995.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 130|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_203791.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207994.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211699.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209577.pdf}}. ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 293|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 221|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209572.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517966.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209571.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311005.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 113|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209570.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 60|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209569.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317487.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 98|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 60|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 110|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 104|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317777.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 135|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209562.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 86|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}. ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}. ''תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום):'' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2607|תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2057.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209855.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 34|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209854.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209850.pdf}}. '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311007.pdf}}, {{ח:תיבה|154|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317299.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317300.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207993.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317301.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207992.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 128|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 78|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203735.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203736.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 126|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207988.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207987.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207986.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317302.pdf}}, {{ח:תיבה|212, 221|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207985.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 4 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 74|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 102|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207983.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 7|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209686.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317783.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207980.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207978.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207977.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317303.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 88|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207976.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207975.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207974.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211855.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207973.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 116|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207968.pdf}}, {{ח:תיבה|141, 142|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 44|תיקון מס׳ 6 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207969.pdf}}, {{ח:תיבה|125|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207967.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207966.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 98|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207970.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207965.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207964.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 7|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207962.pdf}}, {{ח:תיבה|36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207961.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207960.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 82|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207958.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207956.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207955.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}, {{ח:תיבה|274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 59|תיקון מס׳ 56 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208794.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209746.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210113.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210136.pdf}}, {{ח:תיבה|48|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf}}, {{ח:תיבה|56א|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210158.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317440.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968), התשמ״ד–1984|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 28|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210250.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210415.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 13 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210441.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 16 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210452.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210459.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210464.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210487.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210478.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210468.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317304.pdf}}, {{ח:תיבה|184|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317305.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210467.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317306.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317828.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210552.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 54|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210717.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210675.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 9 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 105|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210829.pdf}}, {{ח:תיבה|106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf}}, {{ח:תיבה|125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211727.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 44|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210912.pdf}}, {{ח:תיבה|148|חוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 22|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210957.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210991.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211029.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210948.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211110.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211660.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211347.pdf}}, {{ח:תיבה|257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211348.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210958.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211088.pdf}}, {{ח:תיבה|98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211102.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211169.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203774.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 127|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211318.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211319.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211314.pdf}}, {{ח:תיבה|181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211307.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203779.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211392.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211406.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211407.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211411.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211412.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211641.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211488.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211489.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211520.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211536.pdf}}, {{ח:תיבה|378|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 30|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211658.pdf}}, {{ח:תיבה|66|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317307.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211602.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211612.pdf}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211613.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|256|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300618.pdf}}, {{ח:תיבה|66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300205.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300252.pdf}}, {{ח:תיבה|269|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2|תיקון מס׳ 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300376.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300388.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300410.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 101|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300452.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300555.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300524.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300537.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 55 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300539.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300596.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300597.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1889.pdf}}, {{ח:תיבה|458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299915.pdf}}, {{ח:תיבה|576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299837.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299822.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299646.pdf}}, {{ח:תיבה|397|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299652.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299624.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299671.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 95|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299661.pdf}}, {{ח:תיבה|189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299900.pdf}}, {{ח:תיבה|809, 814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 24|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299914.pdf}}, {{ח:תיבה|226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2053.pdf}}, {{ח:תיבה|306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300142.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300147.pdf}}, {{ח:תיבה|386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300030.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299961.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300650.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299665.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300125.pdf}}, {{ח:תיבה|361|תיקון מס׳ 38 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300773.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300765.pdf}}, {{ח:תיבה|443|תיקון מס׳ 39 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 23|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300781.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300040.pdf}}, {{ח:תיבה|119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300836.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300860.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300066.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}, {{ח:תיבה|513|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300901.pdf}}, {{ח:תיבה|671|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300789.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300678.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 85|תיקון מס׳ 112|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300813.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300893.pdf}}, {{ח:תיבה|211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301090.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301101.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301149.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301130.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300966.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301155.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 46 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}, {{ח:תיבה|601|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301231.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 16|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301309.pdf}}, {{ח:תיבה|363|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301128.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 39|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301399.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 3 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301263.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301407.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301373.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301432.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301375.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301431.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 49 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301408.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301207.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301390.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}, {{ח:תיבה|755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 112|תיקון מס׳ 144|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301528.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 147 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 149|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301618.pdf}}, {{ח:תיבה|266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301628.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301610.pdf}}, {{ח:תיבה|288|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301611.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303804.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303820.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 156|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303821.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303822.pdf}}, {{ח:תיבה|602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|659|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 162|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314977.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 169|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321790.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323697.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 172|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323700.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 173|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323702.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 174|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323972.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 175|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323969.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 176 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323971.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 177|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324295.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 179|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344457.pdf}}, {{ח:תיבה|967|תיקון מס׳ 180|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346555.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 46 לחוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347852.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 183|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364214.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364564.pdf}}, {{ח:תיבה|220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 190|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367828.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 191|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368985.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 192|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|תיקון מס׳ 196|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390350.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 24|תיקון מס׳ 198|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_10520787.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 199|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457592.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 200|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|681|תיקון מס׳ 60 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון מס׳ 207|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502445.pdf}}, {{ח:תיבה|823|תיקון מס׳ 208|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504187.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 3390/16|בג״ץ 3390/16 עדאלה נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/900/033/O42&amp;fileName{{=}}16033900_O42.pdf&amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 151|תיקון מס׳ 209|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528246.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 210|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528249.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 212|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528390.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 20|תיקון מס׳ 213 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570696.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8551.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|210|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf}}, {{ח:תיבה|298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_584184.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_586145.pdf}}, {{ח:תיבה|89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_589930.pdf}}, {{ח:תיבה|260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593950.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593951.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 222|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 223 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594660.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598125.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 224 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598472.pdf}}, {{ח:תיבה|354, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|754, 754|תיקון מס׳ 229 (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622104.pdf}}, {{ח:תיבה|755|תיקון מס׳ 230|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622114.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|858|תיקון מס׳ 231|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_626567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514340.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|200, 201|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3569808.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150240.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|610|תיקון מס׳ 244 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227557.pdf}}, {{ח:תיבה|915, 915|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618943.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 247|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|תיקון מס׳ 248|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4736918.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 68|תיקון מס׳ 250|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 251|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199023.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482787.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 253 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5527869.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 254|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5574055.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 255|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5865214.pdf}}, {{ח:תיבה|395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 257|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 258|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350030.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 283 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9913658.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 67 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 265|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846924.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}. ''שינוי לוחות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 350|שינוי לוח י״א|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1258|שינוי לוח י׳|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1214|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 764|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|2052|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12381.pdf}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6858.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א׳ לפרק י״ג2 לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12129.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995. נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991. הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995). {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|סמכויות השר להתקין תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238}} הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 400|סעיף 400}} כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הענקות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות|אחר=[פרק א׳]}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־5, תש״ס־4, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־8, תשס״ט־3, תש״ע־9, תשע״ב־14, תשע״ג־3, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־3, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[1, 198א]}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה“ – {{ח:תתת|(1)}} לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|חלק א׳ בלוח א׳1}}, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 55|סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הענקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} וגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} או מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 51|סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מעטים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האימוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העמותות“ – {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות התעסוקה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמול לחייל“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)}}; {{ח:תתת}} ואלה הגמלאות: {{ח:תתתת|(א)}} מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ בפרק ג׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימנים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ בפרק ה׳}}; {{ח:תתתת|(ג)}} דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; {{ח:תתתת|(ד)}} קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} {{ח:הערה|(בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מענק ליתום המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א}}; {{ח:תתתת|(ו)}} תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מענק פטירה המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״ד}}; {{ח:תתתת|(ח)}} גמלאות המשתלמות מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|ההסכם בדבר גמלת ניידות}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}}, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, או תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} – 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)}}; {{ח:תת}} הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת – {{ח:תתתת|(א)}} לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ שבפרק י״א}} – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003); {{ח:תתתת|(ב)}} לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 37|סעיפים 37(ג)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 38|ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; {{ח:תתת|(3)}} לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024); {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020); {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%; {{ח:תתתת|(ב)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע; {{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע; {{ח:תתת|(3)}} הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}}; {{ח:תת}} לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ״ה–1985}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הנזיקין“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|בסעיף 61 לאותה פקודה}} שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|אותו סעיף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 58א|סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר); {{ח:תתת|(2)}} תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון; {{ח:תת}} לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש״ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה. {{ח:סעיף|2|פריסת תשלומים חריגים|תיקון: תשנ״ט־6|אחר=[1א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן; {{ח:תתת|(2)}} השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|2א|מי שאינו תושב לענין החוק|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים. {{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}}; {{ח:תתת|(2)}} מי שבידו היתר כאמור {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|(3)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 בתקנות הכניסה}}; {{ח:תתת|(3א)}} מי שבידו אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5א|תקנה 5א לתקנות הכניסה}}; {{ח:תתת|(4)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) בתקנות הכניסה}} – בתקופות שלהלן, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים; {{ח:תתת|(5)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה}}, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון. {{ח:סעיף|3|אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[2]}} {{ח:ת}} לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. {{ח:סעיף|3א|קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו. {{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. {{ח:סעיף|3ב|שינוי סיווגו של קיבוץ|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:ת}} אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג. {{ח:סעיף|4|חבורת עובדים|אחר=[3]}} {{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. {{ח:סעיף|5|מי שחדל להיות עובד עצמאי|אחר=[4]}} {{ח:ת}} עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה. {{ח:סעיף|6|סמכות לסווג מבוטחים|תיקון: תש״ף|אחר=[4א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען. {{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם. {{ח:תת|(ג)}} כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:סעיף|6א|מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים. {{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) ו־(ג)}} יחולו על צו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד; {{ח:תתת|(2)}} המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|6ב|מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. {{ח:סעיף|7|המדינה כמעביד|אחר=[4ב]}} {{ח:ת}} דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי|אחר=[פרק י׳]}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|8|יסודות|אחר=[199]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. {{ח:תת|(ב)}} הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה. {{ח:תת|(ג)}} המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|9|הטבות סוציאליות|תיקון: תש״ף|אחר=[200]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה}} (לא פורסם).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם בדבר גימלת ניידות}} (י״פ תשל״ז, 1813).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע}} (י״פ תשמ״א, 1967).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה}} (י״פ תשמ״ב, 1729).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע}} (י״פ תשמ״ה, 168).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות}} (י״פ תשמ״ט, 1778).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה}} (י״פ תשנ״ב, 299).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת}} (י״פ תשנ״ג, 1336).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים}} (י״פ תשנ״ד, 4536).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר}} (י״פ תש״ס, 1932).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}} (י״פ תשס״ב, 3575).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} (י״פ תשע״ה, 7092).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית}} (י״פ תשע״ז, 5003).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים}} (י״פ תשע״ז, 8080).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} (י״פ תשפ״ד, 614).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 866).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 1528).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 5833).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 6172).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם}} (י״פ תשפ״ד, 7084).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 11094).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 2358).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 6022).}} {{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[200א]}} {{ח:ת}} קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}} {{ח:סעיף|11|הרכב המועצה וכהונתה|אחר=[201]}} {{ח:תת|(א)}} הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי״ח–1958}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים. {{ח:סעיף|12|תפקידי המועצה|תיקון: תש״ס־4|אחר=[202]}} {{ח:ת}} המועצה – {{ח:תת|(1)}} תפקח על פעולות המוסד והנהלתו; {{ח:תת|(2)}} תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|וסעיף 17א}}; {{ח:תת|(3)}} רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות; {{ח:תת|(4)}} תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה. {{ח:סעיף|13|ועדות המועצה|אחר=[203]}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף. {{ח:סעיף|14|יו״ר המועצה וסגנו|אחר=[204]}} {{ח:ת}} השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש. {{ח:סעיף|15|הועדה לביטוח אבטלה|אחר=[204א]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה. {{ח:תתת|(3)}} נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ב)}} נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת – {{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה; {{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה; {{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה; {{ח:תתת|(4)}} לפקח על פעולות ביטוח האבטלה; {{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שיטיל עליה השר. {{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת|(ו)}} הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|16|הועדה לענין שירות מילואים|אחר=[204ב]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים. {{ח:תתת|(3)}} נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים {{ח:פנימי|פרק יב|שבפרק י״ב}} – {{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות; {{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות; {{ח:תתת|(3)}} לפקח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|הפרק}}; {{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר. {{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת|(ו)}} הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|17|נוהל|אחר=[205]}} {{ח:ת}} המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|17א|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תש״ס־4}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001}}.}} {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}} לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה. {{ח:סעיף|18|המינהלה|תיקון: תשס״ג־5|אחר=[206]}} {{ח:תת|(א)}} חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה. {{ח:סעיף|19|קיום סמכויות|אחר=[207]}} {{ח:ת}} קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}} {{ח:סעיף|20|המנהל, המשנה והסגנים|אחר=[208]}} {{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים. {{ח:סעיף|21|מנהלים של ענפי ביטוח|אחר=[209]}} {{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה. {{ח:סעיף|22|עובדים אחרים|אחר=[210]}} {{ח:תת|(א)}} במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לסעיף 24}}, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23}}. {{ח:תת|(ב)}} מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה. {{ח:סעיף|23|סניפים|אחר=[211]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל״ג–1973}}.}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:סעיף|23א|החשב|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:ת}} על אף הוראות חוק זה – {{ח:תת|(1)}} חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; {{ח:תת|(2)}} הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד; {{ח:תת|(3)}} המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}} {{ח:סעיף|24|האקטואר|תיקון: תשס״ט־4|אחר=[223]}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה. {{ח:תת|(ב)}} נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לסעיף 31(א)}}, יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים. {{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא). {{ח:תת|(ג)}} בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}} {{ח:סעיף|25|הצעת תקציב|אחר=[212]}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב). {{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|26|אישור התקציב|אחר=[213]}} {{ח:ת}} השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר. {{ח:סעיף|27|אחריות להנהלת חשבונות|אחר=[214]}} {{ח:ת}} המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד. {{ח:סעיף|28|חשבונות ענפי הביטוח|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[215]}} {{ח:תת|(א)}} כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים. {{ח:תת|(ב)}} לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד)}} ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר. {{ח:סעיף|28א|הוראה מיוחדת|תיקון: תשנ״ט־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994). {{ח:סעיף|28ב|הוראת שעה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־3}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה – {{ח:תת|(1)}} ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש; {{ח:תת|(2)}} עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין; {{ח:תת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}, המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה. {{ח:סעיף|29|חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה|אחר=[215א]}} {{ח:ת}} הענקת אבטלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|30|שיפוי הוצאות שירות התעסוקה|אחר=[215ב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}. {{ח:תת|(ב)}} כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ג)}} סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה. {{ח:סעיף|31|מאזן ודו״ח כספי|אחר=[216]}} {{ח:תת|(א)}} תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד. {{ח:תת|(ב)}} המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר. {{ח:תת|(ג)}} שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה. {{ח:סעיף|32|הקצבות אוצר המדינה למוסד|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ב־12, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשע״א־3, תשע״ב־10, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7|אחר=[217]}} {{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן {{ח:הערה|(מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; <s>מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%</s>; <s>בשנת 2019, 53.57%</s>; <s>החל מיום 1.3.2018</s> <s>החל משנת 2018</s> החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן)}} מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה; {{ח:תתת|(1)}} בשנת 2018 – 57.16 אחוזים; {{ח:תתת|(2)}} בשנת 2019 – 55.96 אחוזים; {{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – 55.74 אחוזים; {{ח:תתת|(4)}} בשנת 2021 – 57.26 אחוזים; {{ח:תתת|(5)}} בשנת 2022 – 53.89 אחוזים; {{ח:תתת|(6)}} בשנת 2023 – 58.88 אחוזים; {{ח:תתת|(7)}} בשנת 2024 – 59.81 אחוזים; {{ח:תתת|(8)}} בשנת 2025 – 47.07 אחוזים; {{ח:תתת|(9)}} בשנת 2026 – 44.57 אחוזים; {{ח:תתת|(10)}} בשנת 2027 – 55.40 אחוזים; {{ח:תתת|(11)}} בשנת 2028 – 56.47 אחוזים; {{ח:תתת|(12)}} בשנת 2029 ואילך – 56.52 אחוזים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום; {{ח:תתת}} הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}. {{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ג2)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|לוח ב1|לוח ב׳1}}. {{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר. {{ח:תת|(ז)|(1)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה למכפלת שני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת. {{ח:תתת|(2)}} סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ח)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיפים 74ב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 74ג|ו־74ג(א)}}. {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[217א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34|השקעות|אחר=[218]}} {{ח:ת}} כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה. {{ח:סעיף|35|הלוואות|אחר=[219]}} {{ח:ת}} המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה. {{ח:סעיף|36|הענקות|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3|אחר=[220]}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי. {{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}. {{ח:סעיף|37|נכסים|אחר=[221]}} {{ח:ת}} על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו. {{ח:סעיף|38|פטור ממסים|אחר=[222]}} {{ח:ת}} לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות|אחר=[פרק ד׳]}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־12|אחר=[91]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|40|מבוטחת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח|אחר=[92]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית. {{ח:סעיף|41|גמלה למי שאינה מבוטחת|אחר=[93]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי – {{ח:תת|(1)}} לתת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים; {{ח:תת|(2)}} לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|42|הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11|אחר=[94]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית – {{ח:תתת|(1)}} למענק אשפוז; {{ח:תתת|(2)}} למענק לידה; {{ח:תתת|(3)}} לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. {{ח:תת|(ב)}} אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות. {{ח:תתת|(2)}} תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות. {{ח:תתת|(3)}} המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו. {{ח:סעיף|43|מענק אשפוז|תיקון: תשנ״ז|אחר=[94א]}} {{ח:תת|(א)}} השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}. {{ח:תת|(ב)}} מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת. {{ח:סעיף|44|מענק לידה|תיקון: תשנ״ח־6, תשס״א, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד־7, תשע״ד־7|אחר=[94ב]}} {{ח:תת|(א)}} נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה – {{ח:תתת|(1)}} בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תתת|(1א)}} בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תתת|(2)}} בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תת}} לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ב)}} נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45|קצבת לידה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־11|אחר=[94ג]}} {{ח:תת|(א)}} נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(3)}} בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה. {{ח:תת|(ג)}} הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה. {{ח:סעיף|46||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[94ד]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|47|הסעת יולדת|אחר=[95]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}} {{ח:סעיף|48|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2|אחר=[96]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. {{ח:סעיף|49|הזכות לדמי לידה|תיקון: תשנ״ז־7, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשס״ז־12, תשע״ו־22, תשע״ז־13, תשע״ח־12|אחר=[97]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר; {{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1) או (1א) {{ח:הערה|לחוק עבודת נשים}}}}, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}} – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}}; {{ח:תתת|(3)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. {{ח:תת|(ד)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד1)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות; {{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע. {{ח:תת|(ה)|(1)}} עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים}}, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתתת|(ב)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר; {{ח:תתתת|(ג)}} בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. {{ח:תתת|(3)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(4)}} דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה. {{ח:תתת|(5)}} רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. {{ח:סעיף|49א|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}: {{ח:תתת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}; {{ח:תתת|(2)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} משום שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48}}; {{ח:תתת|(3)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021). {{ח:סעיף|49ב|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה: {{ח:תת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}; {{ח:תת|(2)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ לפרק ז׳}}; {{ח:תת|(3)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}, ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}. {{ח:סעיף|50|תנאי הזכאות|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־2, תשס״ז־6, תשע״ז־4, תשע״ז־13|אחר=[98]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה – {{ח:תתת|(1)}} בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; {{ח:תתת|(2)}} בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 100%; {{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}; {{ח:תתת|(3)}} שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; {{ח:תתת|(4)}} תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}}, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; {{ח:תתת|(5)}} תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע. {{ח:סעיף|51|דמי לידה נוספים|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־10, תשס״ה־4, תשס״ז־6, תש״ע־7, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22, תשפ״ו־3|אחר=[98א]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותם סעיפים קטנים}}, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על – {{ח:תתת|(1)}} 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}. {{ח:תת|(א1)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על – {{ח:תתת|(1)}} 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}. {{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.4.2026):}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים}} – בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים}}, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} עד שהילד יעזוב את בית החולים. {{ח:תת|(ג)}} מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}. {{ח:סעיף|52|תקופת דמי לידה|אחר=[99]}} {{ח:תת|(א)}} התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. {{ח:סעיף|53|שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[100א, 101א, 101ב]}} {{ח:תת|(א)}} דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ בלוח י׳}}. {{ח:סעיף|54|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11|אחר=[101]}} {{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ – {{ח:תתת|(1)}} בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; {{ח:תתת|(2)}} בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה; {{ח:תתת|(3)}} במבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|55|תקנות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז|אחר=[102]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}; {{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת; {{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}; {{ח:תת|(4)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}; {{ח:תת|(5)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}; {{ח:תת|(6)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ולענין חישוב הכנסתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ב)}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:סעיף|56|שלילת הזכות|אחר=[103]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה; {{ח:תת|(2)}} בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם; {{ח:תת|(3)}} המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־7}} {{ח:סעיף|57|גמלאות להורה מאמץ|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשע״א־2|אחר=[95א, 103א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}}, מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}}, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}; {{ח:תתת|(2)}} שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. {{ח:תת|(ב)}} לענין חישוב מענק הלידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}. {{ח:תת|(ה)}} אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה – {{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ; {{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים. {{ח:סעיף|57א|גימלאות להורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}. {{ח:תת}} לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:סעיף|57ב|גמלאות להורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־10}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה: {{ח:תתת|(1)}} אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה; {{ח:תתת|(2)}} אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}. {{ח:תת|(ד)}} התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה – {{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד; {{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה|תיקון: תשפ״א־8}} {{ח:סעיף*|57א|זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8|עוגן=סעיף 57ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1}} וסעיף 57א יופיעו אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} ולא אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}}).}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}} לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. {{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021). {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}} {{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ומתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; {{ח:תתת|(2)}} סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה. {{ח:סעיף|59|גמלה לשמירת הריון|אחר=[103ד]}} {{ח:ת}} מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:סעיף|60|שיעור הגמלה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תש״ס־3, תשס״ג־11|אחר=[103ה]}} {{ח:ת}} גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון. {{ח:סעיף|61|תשלומי כפל|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ו]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בשל זכאותה לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים}}, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}} {{ח:סעיף|62|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה|תיקון: תשע״ד־9|אחר=[103ב]}} {{ח:ת}} אשה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|62א|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה|תיקון: תשע״ד־9}} {{ח:ת}} אישה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ה)(3)}}, ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה; {{ח:ת}} בסעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רפואי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}. {{ח:סעיף|63|בדיקת מי־<wbr>שפיר|אחר=[103ב1]}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות הבדיקה). {{ח:תת|(ב)}} נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|בתקנות הבדיקה}}, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז|אחר=[103ז]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים|אחר=[פרק ה׳]}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|65|פרשנות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4|אחר=[104]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – {{ח:תתתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}; {{ח:תתתת|(2)}} יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – {{ח:תתתת|(1)}} ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; {{ח:תתתת|(2)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, {{ח:תתת}} ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש״ך–1960}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}} {{ח:סעיף|66|זכות לקצבת ילדים|תיקון: תשע״ג־3|אחר=[105]}} {{ח:ת}} הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|67|מנין ילדים|אחר=[106]}} {{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד. {{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא. {{ח:סעיף|68|סכום הקצבה|תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־9, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ד־6, תשס״ו־7, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשע״ו־3|אחר=[109]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.24; {{ח:תתת|(3)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.36. {{ח:תת|(ג)}} הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69|מקבל הקצבה|אחר=[110, 111]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור. {{ח:תת|(ג)}} לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}. {{ח:סעיף|69א|מנין ילדים ממספר נשים|תיקון: תשס״א, תשס״ט־3}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל מקום אחר {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}}, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד; {{ח:תת|(2)}} לא היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם. {{ח:סעיף|70|הורה הנעדר מן הארץ|אחר=[112]}} {{ח:ת}} הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל. {{ח:סעיף|71|הורה שמת או חדל להיות מבוטח|אחר=[113]}} {{ח:ת}} מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני. {{ח:סעיף|72|תקופת הקצבה|אחר=[114]}} {{ח:תת|(א)}} נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים. {{ח:תת|(ג)}} נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר. {{ח:סעיף|73|פטור הקצבה ממסים|אחר=[116]}} {{ח:ת}} קצבת ילדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}} לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים|תיקון: תשנ״ח־9}} {{ח:סעיף|74|מענק לימודים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2, תשנ״ח־9, תשנ״ט־3, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ז־3, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21, תשפ״ה־10|אחר=[115]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי ”מקשר הנישואין“ יבוא ”לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ – תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 2|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתתת|(א)}} הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו; {{ח:תתתת|(ב)}} הורה שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה}}, בעד כל אחד מילדיו; {{ח:תתתת|(ג)}} מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד; {{ח:תתתת|(ד)}} מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, בעד אותו ילד; {{ח:תתתת|(ה)}} מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד. {{ח:תתת|(2)}} מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב1)}} המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית. {{ח:תת|(ב2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(3)}} קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|או ד׳ לפרק י״א}}. {{ח:תת|(ג)}} מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:סעיף|74א|מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ד)}} מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}} {{ח:סעיף|74ב|זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14}} {{ח:תת|(א)|(1)}} המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח)}} לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ה|סעיף 74ה(א)}}; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 3; {{ח:תתתת|(ב)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12. {{ח:תתת|(2)}} הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע״ו–2016}}, סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.}} {{ח:תתת|(2א)}} הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור. {{ח:תת|(ב)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}. {{ח:תת|(ג)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. {{ח:תת|(ד)|(1)}} סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. {{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק. {{ח:תתת|(2)}} על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תתת|(3)}} ניתן פטור ממכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז. {{ח:תת|(ה)}} המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}. {{ח:תת|(ו)}} לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}. {{ח:תת|(ז)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי. {{ח:תת|(ח)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד). {{ח:סעיף|74ג|גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 21. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}} יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|74ד|משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74ג|בסעיף 74ג(א)}}, ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208(ב)}} אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}. {{ח:תת|(ב)}} התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}}, והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל. {{ח:סעיף|74ה|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳}}|תיקון: תשע״ו־3, תשפ״ה־3}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ג|סעיף 74ג(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}}; {{ח:תת|(3)}} סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו; {{ח:תת|(4)}} האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:סעיף|74ו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיף 74ב(ד)}}, ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה|אחר=[פרק ג׳]}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}} {{ח:סעיף|75|מבוטחים|תיקון: תשס״ז־12, תשע״ב־13|אחר=[31]}} {{ח:תת|(א)}} אלה המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}: {{ח:תתת|(1)}} עובד, למעט שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות; {{ח:תתת|(4)}} אדם הנבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה}}, והוא בשעת הבחינה בלבד; {{ח:תתת|(5)}} מי שמתאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}; {{ח:תתת|(6)}} אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר; {{ח:תתת|(7)}} חוסה במעון או במעון נעול על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור; {{ח:תתת|(8)}} מי ששכרו נקבע על פי חוק. {{ח:תת|(ב)}} לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו. {{ח:סעיף|76|עובד בחוץ לארץ|אחר=[32]}} {{ח:תת|(א)}} העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים. {{ח:סעיף|77|חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה|אחר=[33]}} {{ח:תת|(א)}} לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. {{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד. {{ח:סעיף|78|הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים|אחר=[34]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק טו|ופרק ט״ו}}, בקשר לביטוחם של – {{ח:תת|(1)}} עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה; {{ח:תת|(2)}} עובד בכלי שיט; {{ח:תת|(3)}} עובד בכלי טיס; {{ח:תת|(4)}} מבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}; {{ח:תת|(5)}} עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תת|(6)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי״ז–1957}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}} {{ח:סעיף|79|הגדרות|אחר=[35]}} {{ח:ת}} בחוק זה, במבוטח – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו. {{ח:סעיף|80|חזקת תאונת עבודה|אחר=[36]}} {{ח:ת}} רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – {{ח:תת|(1)}} אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; {{ח:תת|(2)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; {{ח:תת|(3)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; {{ח:תת|(4)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; {{ח:תת|(5)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; {{ח:תת|(6)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; {{ח:תת|(7)}} אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(4)}} או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. {{ח:סעיף|81|הפסקה וסטיה|אחר=[37]}} {{ח:תת|(א)}} תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80}} אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין {{ח:פנימי|סעיף 80|פסקה (1) האמורה}}, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. {{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקה (1) של סעיף 80}} לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם; {{ח:תתת|(2)}} כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. {{ח:סעיף|82|רשלנות|אחר=[38]}} {{ח:ת}} אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור. {{ח:סעיף|83|חזקת סיבתיות|אחר=[39]}} {{ח:ת}} תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. {{ח:סעיף|84|בקע מפשעתי|אחר=[40]}} {{ח:ת}} אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; {{ח:תת|(2)}} עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; {{ח:תת|(3)}} הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור. {{ח:סעיף|84א|ליקוי שמיעה|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – רעש מזיק); {{ח:תתת|(2)}} כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; {{ח:תתת|(3)}} הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – רשומה רפואית); {{ח:תתתת|(ב)}} היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. {{ח:תת|(ב)}} רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה; {{ח:תתת|(2)}} הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; {{ח:תתת|(3)}} הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית. {{ח:סעיף|85|מחלות מקצוע|אחר=[41]}} {{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך. {{ח:תת|(ג)}} אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}} {{ח:סעיף|86|זכות לגמלאות בעין|תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13|אחר=[42]}} {{ח:תת|(א)}} פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}. {{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}. {{ח:תתת|(2)}} הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם. {{ח:סעיף|87|ריפוי|אחר=[43]}} {{ח:תת|(א)}} ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר. {{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|88|החלמה ושיקום|אחר=[44]}} {{ח:ת}} החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968}}.}} {{ח:סעיף|89|דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי|אחר=[45]}} {{ח:תת|(א)}} ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן: {{ח:תתת|(1)}} באמצעות שירותי הבריאות של המדינה; {{ח:תתת|(2)}} מאת המוסד באישור הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע – {{ח:תתת|(1)}} תנאים להסמכת שירות רפואי; {{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך. {{ח:תת|(ג)}} בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד; {{ח:תתת|(2)}} אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה. {{ח:סעיף|90|דרכים למתן שיקום מקצועי|אחר=[46]}} {{ח:ת}} שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך. {{ח:סעיף|91|יחסי המוסד עם נותן הגמלאות|אחר=[47]}} {{ח:ת}} היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}} {{ח:סעיף|92|הזכות ותחומיה|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[48]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה. {{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות. {{ח:סעיף|93|שלושה ימים ראשונים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3|אחר=[49]}} {{ח:תת|(א)}} בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום. {{ח:תת|(ב)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה. {{ח:סעיף|94|תקופת הזכאות הראשונה|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־3, תשס״ה־3|אחר=[50]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה הנפגע עובד – {{ח:תתתת|(א)}} המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה; {{ח:תתתתת|(2)}} המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו; {{ח:תתתת|(ג)}} מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד; {{ח:תתתת|(ד)}} דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}} והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ה)}} החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}}; {{ח:תתתת|(ו)}} השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן; {{ח:תתת|(2)}} היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. {{ח:סעיף|95|המקבל תמורת דמי פגיעה|אחר=[51]}} {{ח:ת}} מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו. {{ח:סעיף|96|אסיר ועציר|אחר=[52]}} {{ח:ת}} לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לא ישולמו דמי פגיעה. {{ח:סעיף|97|שיעור דמי פגיעה|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3|אחר=[53]}} {{ח:תת|(א)}} דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}}; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור. {{ח:סעיף|98|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12|אחר=[54]}} {{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ – {{ח:תתת|(1)}} במבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(1)}} – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח; {{ח:תתת|(2)}} במבוטח אחר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|99|מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי|אחר=[55]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(ב)(2)}} לגביו כשהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:סעיף|100|תקנות|אחר=[56]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}}; {{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח; {{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956}}.}} {{ח:סעיף|101||תיקון: תשס״ב־2|אחר=[57]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|102|דמי פגיעה מופחתים|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2|אחר=[58]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר. {{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}} {{ח:סעיף|103|הגדרות|אחר=[59, 62, 69]}} {{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה. {{ח:סעיף|104|זכות לקצבה או למענק|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה־3|אחר=[60, 62, 66<wbr>(א), 69]}} {{ח:תת|(א)}} נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דרגה יציבה של 20% ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה. {{ח:תת|(ג)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%. {{ח:סעיף|105|חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־11, תשע״ו־14|אחר=[67]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי). {{ח:תת|(ב)}} חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות. {{ח:סעיף|106|קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־<wbr>100%|אחר=[68]}} {{ח:ת}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}} שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה. {{ח:סעיף|107|מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־<wbr>20%|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ה־3|אחר=[66]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ג)}} ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)}}, ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה. {{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה. {{ח:סעיף|108||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[67א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|109||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[68א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|110|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ב]}} {{ח:ת}} קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|111||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ג]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|112|גמלאות מיוחדות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[69]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת – {{ח:תתת|(1)}} לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו. {{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, או הועדה הרפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, כדין קביעת דרגת נכות. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|113|מענק במקום קצבה|אחר=[70]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק. {{ח:סעיף|114|עליה בנכות המזכה לקצבה|אחר=[71]}} {{ח:ת}} עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}} היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק. {{ח:סעיף|115|הגדלת קצבה לבני 18 ו־<wbr>21|אחר=[72]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע. {{ח:סעיף|116|ניכוי הוצאות כלכלה|אחר=[73]}} {{ח:ת}} היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם. {{ח:סעיף|117|הגדלת קצבת הנכות|תיקון: תשס״ג־6|אחר=[73א]}} {{ח:ת}} קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} כפול שלושים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}} {{ח:סעיף|118|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע|אחר=[61]}} {{ח:תת|(א)}} רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; {{ח:תתת|(2)}} את דרגת הנכות לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}}, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(א1)}} קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות. {{ח:תת|(ב)}} אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה; {{ח:תתת|(2)}} רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו; {{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות. {{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011}}.}} {{ח:סעיף|119|דרגת נכות שאינה יציבה|אחר=[62]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע. {{ח:סעיף|120|סייג לקביעת דרגת נכות|אחר=[63]}} {{ח:תת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:סעיף|121|התחשבות בנכות קודמת|אחר=[63א]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳}}, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה. {{ח:סעיף|122|ערר|תיקון: תש״ע|אחר=[64]}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים. {{ח:תת|(ב)}} אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור. {{ח:סעיף|123|ערעור|אחר=[64א]}} {{ח:ת}} החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:סעיף|124|קביעת דרגה – תנאי לתובענה|אחר=[65]}} {{ח:ת}} קביעת דרגת הנכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118 עד 122}}, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה. {{ח:סעיף|125|קביעת הוצאות מחיה ולינה|אחר=[73ב]}} {{ח:ת}} המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}} {{ח:סעיף|126|סמל ותעודה לנכי עבודה|אחר=[83]}} {{ח:ת}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ״ז–1967}}.}} {{ח:סעיף|127|הצורה ודרכי השימוש|אחר=[84]}} {{ח:ת}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|128|עונשין|אחר=[85]}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים: {{ח:תתת|(1)}} ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו; {{ח:תתת|(2)}} ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות. {{ח:תת|(ב)}} אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר. {{ח:סעיף|129|פטור|אחר=[86]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128(א)(2)}} לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}} {{ח:סעיף|130|פרשנות|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[74]}} {{ח:תת|(א)}} אלה בגדר תלויים במבוטח לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}: {{ח:תתת|(1)}} אשתו בשעת מותו; {{ח:תתת|(2)}} ילדו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ג1)}}; {{ח:תתת|(3)}} הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג; {{ח:תתת|(4)}} סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם; {{ח:תתת|(5)}} מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור {{ח:פנימי|לוח ט|בלוח ט׳}} (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}} או התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}}; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים {{ח:פנימי|לוח ט|שבלוח ט׳}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|בסימן זה}} להלן – {{ח:תתת|(1)}} דין אלמן כדין אלמנה; {{ח:תתת|(2)}} ”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} ”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}. {{ח:סעיף|131|זכות לקצבה או מענק|אחר=[75]}} {{ח:ת}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}. {{ח:סעיף|132|שיעורי קצבת תלויים|אחר=[76]}} {{ח:ת}} המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%; {{ח:תת|(2)}} לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%; {{ח:תת|(3)}} לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; {{ח:תת|(4)}} לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; {{ח:תת|(5)}} לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים – {{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 20%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 30%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים ויותר – 40%; {{ח:תת|(6)}} לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) – {{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 60%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 80%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים – 90%; {{ח:תתת|(ד)}} לארבעה ילדים ויותר – 100%; {{ח:תת|(7)}} לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה – {{ח:תתת|(א)}} לתלוי אחד – 50%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני תלויים – 75%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה תלויים – 90%; {{ח:תתת|(ד)}} לארבעה תלויים – 100%. {{ח:סעיף|133|מענק לאלמנה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[77]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1)}} כפול שלושים ושש. {{ח:תת|(ב)}} אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; {{ח:תתת|(2)}} אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה: {{ח:תתתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}}; {{ח:תתתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}. {{ח:סעיף|134|קצבה למפרע לבן זוג תלוי|אחר=[77א]}} {{ח:ת}} נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג. {{ח:סעיף|135|אלמנה שחזרה ונישאה|אחר=[78]}} {{ח:תת|(א)}} חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(1)}} (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; {{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה; {{ח:תת}} ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סעיף|136|קצבה כשיש גם תלויים אחרים|אחר=[79]}} {{ח:ת}} הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(5) או (6)}} היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה. {{ח:סעיף|137|תלויים חלקיים|אחר=[80]}} {{ח:ת}} תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(3)}}, תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}} באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד. {{ח:סעיף|138|תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם|אחר=[81]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(6) או (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. {{ח:סעיף|139|גבול קצבאות|אחר=[82]}} {{ח:תת|(א)}} בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} על קצבת הנכות המלאה. {{ח:תת|(ב)}} היו תובעים קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם. {{ח:סעיף|140|הגדלת קצבת התלויים|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82א]}} {{ח:ת}} קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, כפול שלושים. {{ח:סעיף|141|הצמדת קצבת תלויים למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ב]}} {{ח:ת}} קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|142||תיקון: תשס״ג־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|143|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ד]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|144|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; {{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(2)}}, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}} {{ח:סעיף|145|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[87]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם התובע גמלה – {{ח:תת|(1)}} הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו; {{ח:תת|(2)}} נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן; {{ח:תת|(3)}} הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי. {{ח:סעיף|146|ביקורת|אחר=[88]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה. {{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים}}|אחר=[89]}} {{ח:ת}} הוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}} – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}}. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.}} {{ח:סעיף|148|ארגון יציג ודמי חברות|תיקון: תשע״א־4|אחר=[89א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי {{ח:פנימי|סעיף 381|סעיף 381}}, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח; {{ח:תתת|(2)}} בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|149|מימון פעולות בטיחות בעבודה|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[89ב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:סעיף|149א|דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תאונת עבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיפים 79}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(2) עד (6)}}; {{ח:תתת|(2)}} מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 84א|או 84א}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec230-2023|החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023)}} לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; {{ח:תתת|(2)}} המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; {{ח:תתת|(3)}} נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; {{ח:תתת|(4)}} שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}. {{ח:תת|(ג)}} דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023}} {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; {{ח:תתת|(2)}} דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027). {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות|אחר=[פרק ג׳2]}} {{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשס״ד|אחר=[90ב]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981}}, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.}} {{ח:סעיף|151|הזכות ותחומיה|אחר=[90ג]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי. {{ח:תת|(ב)}} הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה. {{ח:סעיף|152|דמי תאונה|אחר=[90ד]}} {{ח:ת}} דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים. {{ח:סעיף|153|סייג|אחר=[90ה]}} {{ח:תת|(א)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה. {{ח:תת|(ב)}} בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה. {{ח:סעיף|154|שיעור דמי תאונה|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[90ו]}} {{ח:ת}} דמי תאונה ליום הם – {{ח:תת|(1)}} לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי. {{ח:סעיף|155|כפל גמלאות|אחר=[90ז]}} {{ח:ת}} מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור. {{ח:סעיף|156|פרקי זמן שאין משלמים בעדם|תיקון: תשנ״ז|אחר=[90ח]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(א)}} וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח – {{ח:תת|(1)}} במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה; {{ח:תת|(2)}} בשירות בצבא הגנה לישראל; {{ח:תת|(3)}} במאסר. {{ח:סעיף|157|מועד להגשת התביעה|אחר=[90ט]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} תוגש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה|אחר=[פרק ו׳1]}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}} {{ח:סעיף|158|הגדרות|תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127א]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – {{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; {{ח:תתת|(2)}} חייל ששירת שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל); {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 16|סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון}}, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – מועד פתיחת העסק) – {{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תתת|(2)}} נרשם כעצמאי במוסד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)}}, בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת. {{ח:סעיף|159|תקנות|אחר=[127ב]}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתנאים שקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997}}.}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}} {{ח:סעיף|160|זכאי לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ג]}} {{ח:תת|(א)}} דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} ומלאו לו 20 שנים ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים. {{ח:תת|(ג)}} מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ו)}} מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) – {{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 61|סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תתת|(2)}} נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}; {{ח:תת}} בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו; {{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים. {{ח:סעיף|161|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ח־8, תשנ״ט־5, תשס״ב־6, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ב־13, תשפ״ב־7|אחר=[127ד]}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח – {{ח:תתת|(1)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל); {{ח:תתת|(2)}} ימי שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה. {{ח:תת|(ו)}} תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|סעיף 174א}} לא תיחשב כתקופת אכשרה. {{ח:סעיף|162|תקופות נוספות|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשע״ב־13, תשע״ח|אחר=[127ה]}} {{ח:תת|(א)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים; {{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – שישה חודשים; {{ח:תתת|(3)}} היעדרות מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת נשים}} – לפי מספר חודשי ההיעדרות; {{ח:תתת|(4)}} היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד; {{ח:תתת|(5)}} העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:סעיף|163|מובטל|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ו]}} {{ח:תת|(א)}} רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל. {{ח:תת|(ג)}} מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תתת|(2)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תתת|(3)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות. {{ח:סעיף|164||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|165|עבודה מתאימה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ז|אחר=[127ז]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}} רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם; {{ח:תתת|(3)}} העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ד)}} רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}: {{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע; {{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע; {{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע. {{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה. {{ח:תת|(ו)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות. {{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים. {{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) – {{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות; {{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; {{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. {{ח:סעיף|166|סייגים לזכאות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7|אחר=[127ח]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#סעיף 37ב|בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 171|וסעיף 171(א1)}} לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}} {{ח:סעיף|167|חישוב דמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ז, תשפ״ב־7|אחר=[127י]}} {{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח ז׳}} בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173}}, לפי הענין; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על – {{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה; {{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע. {{ח:סעיף|168|חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש|אחר=[127יא]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(ב)(2)}}, לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}. {{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[127יב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|170|השכר היומי הממוצע|תיקון: תשנ״ז־5, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3, תשע״ב־13|אחר=[127יג]}} {{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע. {{ח:תת|(ב)|(1)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב1)}} השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל. {{ח:תת|(ד)}} אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי. {{ח:תת|(ה)}} מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים}}, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע. {{ח:תת|(ו)}} בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום}}, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ז)}} השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|171|תקופה מרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7|אחר=[127יד]}} {{ח:תת|(א)}} לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש: {{ח:תתת|(1)}} 175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}; {{ח:תתת|(1א)}} 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}; {{ח:תתת|(1ב)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים; {{ח:תתת|(1ג)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים; {{ח:תתת|(2)}} 70 – אם הוא מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקאות (2) או (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה; {{ח:תתת|(2א)}} 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים; {{ח:תתת|(2ב)}} 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים; {{ח:תתת|(3)}} 100 – בכל מקרה אחר. {{ח:תת|(א1)}} מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(ד)}}, יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם. {{ח:סעיף|171א|הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה. {{ח:תת|(ב)}} כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת – {{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית; {{ח:תתת|(2)}} לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 168|או 168}}, לפי הענין; {{ח:תת|(ג)}} כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה. {{ח:תת|(ד)}} התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996). {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים. {{ח:סעיף|172|תחילת תשלום דמי אבטלה|אחר=[127טו]}} {{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. {{ח:סעיף|173|דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשפ״ב־11|אחר=[127טז]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. {{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(3)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167 עד 172}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}} לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר; {{ח:תתת|(2)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים; {{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}. {{ח:סעיף|173א||תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|174|מענק למי שעבד בעבודה מועדפת|תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ט־5, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ו־4, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״ב־7, תשפ״א־6|אחר=[127טז1]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170(ב)(2)}} אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168}}, ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}}, יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בטור א׳ של לוח ז׳}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): {{ח:תתת|(1)}} אילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(א)}} הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ג)}} המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}. {{ח:תת|(ו)|(1)}} מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}. {{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור {{ח:פנימי|לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח׳}}, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. {{ח:סעיף|174א|מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש|תיקון: תשנ״ט־5, תשע״ז־5}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}}. {{ח:סעיף|175|דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־9|אחר=[127טז2]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עבודה; {{ח:תתת|(2)}} שירות בצבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} שירות במשטרת ישראל; {{ח:תתת|(4)}} שירות בשירות בתי הסוהר. {{ח:סעיף|176|דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד|תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2, תשפ״ה־12, תשפ״ו־6|אחר=[127טז3]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כב|בסעיף 179כב}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. {{ח:סעיף|176א|מענק למובטל שעובד בשכר נמוך|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ט־4|אחר=[ה״ש 3א; 127טז4]}} {{ח:תת|(א)}} מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}, אם נתמלאו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(ד)}} שהציע לו שירות התעסוקה; {{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100. {{ח:תת|(ג)}} הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}. {{ח:תת|(ה)}} השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ״ה–1994}}.}} {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך. {{ח:תת|(ז)}} על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ב)(2)}}. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}} {{ח:סעיף|177|ניכוי מס הכנסה|אחר=[127יז]}} {{ח:ת}} מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה. {{ח:סעיף|177א|תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת); {{ח:תת|(2)}} הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת. {{ח:סעיף|177ב|אי־<wbr>התחשבות בימי האבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|ו־<wbr>ו׳}} במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}: {{ח:תתת|(1)}} ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171א|בסעיף 171א}}; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}; {{ח:תתת|(3)}} ימי האבטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}“ – הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}} כנוסחן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020}}, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021). {{ח:סעיף|177ג|הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} הוצעה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א)}}, כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע. {{ח:סעיף|178|הענקת אבטלה|אחר=[127יח<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים. {{ח:סעיף|179|תנאי להענקה|אחר=[127יח<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:סעיף|179א||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ב||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ג||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ד||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ה||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ו||תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ז||תיקון: תש״ף־5, תשפ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ח||תיקון: תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ט||תיקון: תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:סעיף|179י||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יא||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יב||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יג||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יד||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179טו||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:סעיף|179טז||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יז||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יח||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יט||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כ||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כא||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} {{ח:סעיף|179כב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳}}|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד; {{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, אולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} בשינויים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} במקום ”30“ יבוא ”12“; {{ח:תתתת|(ב)}} בסופה יבוא ”לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך הדיגיטל הלאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025). {{ח:סעיף|179כג|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; {{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}}, כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה: {{ח:תתת|(1)}} נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; {{ח:תתת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה; {{ח:תתת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה. {{ח:תת|(ד)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“. {{ח:סעיף|179כד|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179כה|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec950-2023|החלטת הממשלה מס׳ 950 מיום כ״ז בתשרי התשפ״ד (12 באוקטובר 2023)}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}} או {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת הממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה: {{ח:תת|(1)}} נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; {{ח:תת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות; {{ח:תת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות. {{ח:סעיף|179כו|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“. {{ח:סעיף|179כז|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} {{ח:סעיף|179כח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳}}|תיקון: תשפ״ו־6, תשפ״ו־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד; {{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, ואולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} כך שאחרי ”ביוזמת המעסיק“ יבוא ”או ביוזמת העובד“{{ח:הערה|,}} במקום ”30“ יבוא ”10“ ואחרי ”רצופים לפחות“ יבוא ”שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026)“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ״ז בניסן התשפ״ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179לד|סעיף 179לד}}. {{ח:סעיף|179כט|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; {{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”משרת מילואים“ – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הקובע. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פצוע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הנכים}}, אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה}} בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). {{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות. {{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פונה מביתו“ – מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 6 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}. {{ח:תת|(ז)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“. {{ח:סעיף|179ל|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לא|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}} וגם במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לב|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“. {{ח:סעיף|179לג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לד|הארכת התקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ״ז באייר התשפ״ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026). {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[פרק ו׳3]}} {{ח:סעיף|180|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127נג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הגנת השכר}}, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}} או מכוח הסכם קיבוצי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר}}. {{ח:סעיף|181|מבוטחים|אחר=[127נד]}} {{ח:ת}} המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הם עובד וקופת גמל. {{ח:סעיף|182|הזכות לגמלה|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נה]}} {{ח:ת}} מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תת|(1)}} לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}; {{ח:תת|(1א)}} לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; {{ח:תת|(2)}} לפירוק אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}} (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(4)}} צו לפירוק אגודה שיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}; {{ח:תת|(5)}} צו לפירוק עמותה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 49|סעיף 49(4) לחוק העמותות}}; {{ח:תת|(6)}} צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|סעיף 257(4) לפקודת החברות}}. {{ח:סעיף|183|שיעור הגמלה לעובד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־11, תשס״ט־4, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נו]}} {{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}}, לפי המוקדם מביניהם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ד|פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח – {{ח:תתת|(1)}} לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; {{ח:תתת|(2)}} סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה; {{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|184|שיעור הגמלה לקופת גמל|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ג־11|אחר=[127נז]}} {{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה. {{ח:סעיף|185|גמלה לחבר קיבוץ שיתופי|תיקון: תשס״ג־11, תשע״ז־5, תשע״ח־5|אחר=[127נז1]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)(1)}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה, שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|185א|גמלה לחבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344א|סעיף 344א}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, והתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|186|פרסום הסכומים המרביים|אחר=[127נח]}} {{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}. {{ח:סעיף|187|זקיפת חובות|אחר=[127נט]}} {{ח:תת|(א)}} עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}}, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים. {{ח:תת|(ב)}} עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}}, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא: {{ח:תתת|(1)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי; {{ח:תתת|(2)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר; {{ח:תתת|(3)}} ביטוח בריאות; {{ח:תתת|(4)}} קופת תגמולים; {{ח:תתת|(5)}} כל מטרה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה. {{ח:תת|(ד)}} היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות. {{ח:סעיף|188|הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה|אחר=[127ס]}} {{ח:ת}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין. {{ח:סעיף|189|הגשת תביעה לגמלה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127סא]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יגיש תביעתו למוסד. {{ח:תת|(ב)}} הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה. {{ח:סעיף|190|תשלום הגמלה|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ג)}}; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. {{ח:סעיף|191|עובד שנפטר|אחר=[127סג]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}, אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, תשולם הגמלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת השכר}}, ולשאירים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, יהיו זכאים לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}, עד לסכום המרבי הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}} ובכפוף ליתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:סעיף|192|תביעות המוסד כלפי המפרק|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ד־3|אחר=[127סה]}} {{ח:תת|(א)}} שילם המוסד גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|193|שיפוט|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סו]}} {{ח:ת}} הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}. {{ח:סעיף|194|תקנות|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סד]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות|אחר=[פרק ו׳2]}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ח־10}} {{ח:סעיף|195|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[127כא]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ליקוי חמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, הכל למעט קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ולמעט הענקות מכוח {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975}}, לעניין הגדרת ”הכנסה“.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר; {{ח:תתת|(3)}} אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע; {{ח:תת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד; {{ח:תתת|(2)}} היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד; {{ח:תתת|(3)}} היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}} {{ח:סעיף|196|הזכאות לגמלת נכות|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ו־14, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127כב<wbr>(א), <wbr>(ד)]}} {{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. {{ח:תת|(ב)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}} (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} גמלת ילד נכה; {{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1). {{ח:סעיף|197|הוראות מיוחדות לענין עולים|תיקון: תשנ״ח־11, תשנ״ט־2, תשס״ו־4|אחר=[127כב1<wbr>(א), <wbr>(ב)]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(א)}}, עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו על כל עולה בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207(א)}}, ולא לגרוע מהן; {{ח:תתת|(2)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(ב)}}, ולא לגרוע מהן; {{ח:תתת|(3)}} לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה {{ח:פנימי|סעיף 195|שבסעיף 195}}, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}; {{ח:תתת|(2)}} בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. {{ח:סעיף|198|הוראות מיוחדות לענין עקרת בית|אחר=[127כג]}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}} {{ח:סעיף|199|סוגי גמלאות נכות|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127כה<wbr>(א)<wbr>(1)–<wbr>(3)]}} {{ח:ת}} נכה זכאי לגמלאות אלו: {{ח:תת|(1)}} קצבה חודשית – לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200 עד 202}}; {{ח:תת|(2)}} שיקום מקצועי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיפים 203 עד 205}}; {{ח:תת|(3)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}}; {{ח:תת|(4)}} גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206א|סעיף 206א}}. {{ח:סעיף|200|קצבה מלאה ושיעורה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3|אחר=[127לו, 127לז]}} {{ח:תת|(א)}} נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה): {{ח:תתת|(1)}} 107%; {{ח:תתת|(2)}} 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו; {{ח:תתת|(3)}} 21.40%; {{ח:תתת|(4)|(א)}} 17%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו; {{ח:תתתת|(ב)}} 4.62%, לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו. {{ח:תת|(ב)}} שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה). {{ח:תת|(ג)}} היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 שבלוח ט׳}} – 12.5% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}. {{ח:תת|(ד)}} תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%. {{ח:סעיף|200א||תיקון: תשס״ב־11, תשס״ח־10, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|201|קצבה חלקית|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127לח]}} {{ח:תת|(א)}} נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד)}}, לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג) ו־(ד)}}. {{ח:סעיף|202|ניכוי הכנסות מקצבה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ב, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5|אחר=[127לט, 127כב1<wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} נכה שהיתה לו הכנסה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; {{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א) ו־(ב)}}, ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א)}} בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} וסעיף זה; {{ח:תתת|(3)}} היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע. {{ח:סעיף|203|שיקום מקצועי – תנאים|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[127מ]}} {{ח:ת}} מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה: {{ח:תת|(1)}} נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}; {{ח:תת|(2)}} אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת; {{ח:תת|(3)}} הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי; {{ח:תת|(4)}} הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|204|שיקום מקצועי – כללים|אחר=[127מא]}} {{ח:ת}} שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יחולו לגבי מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת. {{ח:סעיף|205|שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[127מב]}} {{ח:ת}} מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור. {{ח:סעיף|206|שירותים מיוחדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד|אחר=[127כה]}} {{ח:תת|(א)}} שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. {{ח:תת|(ב)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} בשיעור של 75% לפחות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}.}} {{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור. {{ח:סעיף|206א|גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה|תיקון: תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(1א)}} 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(2)}} 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(3)}} 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה. {{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}} {{ח:סעיף|207|תחילת הבירור|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[127כב<wbr>(ב), <wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע. {{ח:תת|(ב)}} לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו. {{ח:סעיף|208|אחוזי נכות רפואית|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[127כז]}} {{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות. {{ח:תת|(ב)}} רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}, שבצדם נקוב אחוז נכות. {{ח:סעיף|209|דרגת אי־<wbr>כושר להשתכר|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127כח]}} {{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}} יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר. {{ח:תת|(א1)}} דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום. {{ח:תת|(ד)|(1)}} תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת. {{ח:תתת|(2)}} קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום. {{ח:סעיף|210|דרגה זמנית של אי־<wbr>כושר להשתכר|אחר=[127לב]}} {{ח:ת}} פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים. {{ח:סעיף|211|ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות|אחר=[127כט, 127ל]}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים. {{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים. {{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים. {{ח:סעיף|212|מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן|תיקון: תש״ע|אחר=[127לא]}} {{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן. {{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}} יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|213|ערעור|אחר=[127לד]}} {{ח:ת}} החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:סעיף|214|בדיקה מחדש של דרגת אי־<wbr>כושר להשתכר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ד־3, תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127לה]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ב)}} החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס״א–2000}}.}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}} {{ח:סעיף|215|הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה|תיקון: תשס״ד|אחר=[127מז<wbr>(א)<wbr>(1)]}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:סעיף|216||תיקון: תשס״א־5|אחר=[127מז<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|217|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[127כד]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות. {{ח:סעיף|218|הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות|אחר=[127נב]}} {{ח:ת}} סמכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} יהיו לו גם לענין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:סעיף|219|חובת אדם למסור מידע|אחר=[127נ]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם. {{ח:סעיף|220|מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127נב1]}} {{ח:תת|(א)}} בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:סעיף|220א|שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}} או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}}, תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת). {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|220ב|הגדלת שיעור הקצבאות|תיקון: תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} {{ח:פנימי|סעיף 251|וסעיף 251}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}} {{ח:סעיף|221|הגדרת ילד נכה|אחר=[127מט]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|222|גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[127מז<wbr>(א)<wbr>(2), <wbr>(3), 127מח, 127מט1, 127מט2]}} {{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית; {{ח:תתת|(2)}} עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן. {{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיפים 212}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213}} יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|222א|מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ד־3}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|הסעיף האמור}} לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו. {{ח:סעיף|222ב|גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים|תיקון: תש״ס־5, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8}} {{ח:תת|(א)}} היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}. {{ח:תת|(ב)}} היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תתת|(2)}} למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}. {{ח:סעיף|222ב1|הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר|תיקון: תשע״ח־14}} {{ח:ת}} מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)(1)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:סעיף|222ג||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:סעיף|222ד||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד|אחר=[פרק ו׳5]}} {{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|223|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־8, תשע״ט־2|אחר=[127פג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית מקצועית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}, בהיקף כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת יחיד מלאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה. {{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}} {{ח:סעיף|223א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שהותלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}. {{ח:סעיף|224|גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״א־8, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־8, תשע״ט|אחר=[127פד]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 225|וסעיף 225}}, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה: {{ח:תתתת|(א)}} 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 2|בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2}}, בלבד; {{ח:תתתת|(ב)}} 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 225א|225א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ו־225ב(ב)}} לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(5)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(6)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א}} תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3. {{ח:תת|(ג)|(1)}} את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין. {{ח:תתת|(3)}} השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}} (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון – {{ח:תתתת|(א)}} קצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות}}; {{ח:תתתת|(ב)}} קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002; {{ח:תתתת|(ג)}} קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק ההטבות}}. {{ח:תת|(ה)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות. {{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|לוח ח2|לוח ח׳2}}. {{ח:סעיף|224א|ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}}, בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף האמור}}, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|אותו סעיף}}, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}} {{ח:תתת|(2)}} המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, בתקופת הניסיון יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקה (2) שבסעיף האמור}} בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“. {{ח:סעיף|225|תשלום גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־8, תשע״ט, תשע״ט־2|אחר=[127פה]}} {{ח:תת|(א)}} זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה. {{ח:תת|(א1)}} קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|ו־306}}, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי. {{ח:תת|(ג)}} גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו. {{ח:תת|(ד)}} זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ב)}} ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) עד (6)}} רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה. {{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן. {{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב(ב)}} יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו. {{ח:תת|(ז)}} קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 225ה|בסעיף 225ה}}. {{ח:סעיף|225א|תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי|תיקון: תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(ב) ו־(ג)}}, גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}}; {{ח:תתת|(2)}} ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}} או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו. {{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ובסעיפים 225ב}} {{ח:פנימי|סעיף 225ג|ו־225ג}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד; {{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 324ב|בסעיף 324ב}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ב|קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|הסעיף האמור}} לקבל גם שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ב)}}, כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(א1)}}, למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר. {{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל גמלה בכסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}} וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התוספות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ג|ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8, תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה: {{ח:תתתת|(1)}} 12%; {{ח:תתתת|(2)}} האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12: {{ח:תתתת|(1)}} המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; {{ח:תתתת|(2)}} המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב); {{ח:תתתת|(3)}} טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:תת|(ב)}} זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי. {{ח:תת|(ג)}} קבלת שירותי סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב}} קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים}} שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש. {{ח:תת|(ה)}} העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים}}, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון. {{ח:תת|(ה1)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}}, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ד|הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיפים 225א עד 225ג}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 225|ו־225(ה)}} על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023. {{ח:סעיף|225ה|מתאם טיפול|תיקון: תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו: {{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשירות של מתאם טיפול; {{ח:תתת|(2)}} הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי; {{ח:תתת|(3)}} אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול; {{ח:תתת|(4)}} אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול; {{ח:תתת|(5)}} הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(6)}} דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול; {{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד. {{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|226|תקופת אכשרה|אחר=[127פו]}} {{ח:ת}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|227|סייג לזכאות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז־10|אחר=[127פז]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בסעיף 307(א)}} לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים. {{ח:סעיף|228|מניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127פח]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}}, הברירה בידו לבחור באחת מהן. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|229|תחילת הזכאות|תיקון: תשע״ו־15|אחר=[127פט]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|230|בדיקה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־6, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־8|אחר=[127צ]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק – {{ח:תתת|(1)}} אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}} בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד. {{ח:סעיף|230א|הגבלת תקופת הזכאות|תיקון: תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב. {{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש״ס–2000}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}} לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|230ב||תיקון: תשס״ו, תש״ע־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|231||תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צא]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|232||תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2|אחר=[127צב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|233|השגה על קביעת שירותי סיעוד|תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צג]}} {{ח:ת}} על קביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א(ד)}} ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים. {{ח:סעיף|234|הרחבת סוגי זכאים וגמלאות|תיקון: תשס״ד|אחר=[127צד]}} {{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי – {{ח:תת|(1)}} להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה; {{ח:תת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן. {{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}} {{ח:סעיף|235|ועדה ארצית לעניני סיעוד|אחר=[127צה]}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10). {{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי הועדה הארצית: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של משרד הבריאות; {{ח:תתת|(3)}} נציג של משרד האוצר; {{ח:תתת|(4)}} נציג של משרד הפנים; {{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של מרכז השלטון המקומי; {{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של המוסד; {{ח:תתת|(7)}} שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל; {{ח:תתת|(8)}} נציג של כל קופות החולים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} קופת חולים מכבי; {{ח:תתתת|(ב)}} קופת חולים לעובדים לאומיים; {{ח:תתתת|(ג)}} קופת חולים מאוחדת; {{ח:תתת|(9)}} שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות; {{ח:תתת|(10)}} מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות; {{ח:תתת|(11)}} נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל; {{ח:תתת|(12)}} נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל; {{ח:תתת|(13)}} שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה. {{ח:סעיף|236|תפקידי הועדה הארצית|אחר=[127צו]}} {{ח:ת}} הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(א)}} (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה – {{ח:תת|(1)}} תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן; {{ח:תת|(2)}} תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח; {{ח:תת|(3)}} תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח. {{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}} {{ח:סעיף|237|פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־8, תש״ס, תשס״ג־7, תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127צז]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) – {{ח:תתתת|(א)}} המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתתת|(ב)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתתת|(ג)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תתת|(3)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת. {{ח:תת|(ג)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995). {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[פרק ב׳]}} {{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|238|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־7, תשס״ו־8, תש״ע־8, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[5]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא – {{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; {{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}, להוציא – {{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה; {{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; {{ח:תת}} בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא מלאו להם 18 שנים; {{ח:תתת|(2)}} לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית; {{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:תתתתת|(2)}} בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יוצא צבא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}; {{ח:תתתתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי; {{ח:תתתת|(ג)}} לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב לימודיהם כאמור; {{ח:תתת|(4)}} לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|וסימן ח׳ לפרק ה׳}} ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1) עד (5)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מבוטח“, ”עובדת מבוטחת“ – מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:סעיף|239|תחילת תקופת התשלום|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[6]}} {{ח:תת|(א)}} נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}} {{ח:סעיף|240|מבוטח|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[7]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}, ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}}, תהיה מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד. {{ח:סעיף|241||תיקון: תשנ״ו|אחר=[8]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|242||תיקון: תשנ״ו|אחר=[9]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|243|סוגים מיוחדים|אחר=[10]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}} לא יהיו מבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים|תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:סעיף|244|קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ז־12|אחר=[11]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד בן הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) או (3)}} – 8.7% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 245|וסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 250|ו־250}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} אף אם לא היה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳}} ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק. {{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בלבד. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל. {{ח:סעיף|245|גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־7, תשנ״ח־10, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[12]}} {{ח:תת|(א)}} הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא – {{ח:תתת|(1)}} בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה; {{ח:תתת|(2)}} באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה; {{ח:תתתת|(א)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; {{ח:תתתת|(ב)}} היא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; {{ח:תתתת|(ג)}} קיבלה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א) ו־(ב)}} בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א)}}; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971}}.}} {{ח:תת|(ב1)}} לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור {{ח:פנימי|לוח ט1|בלוח ט׳1}} בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה: {{ח:תתתת|(1)}} ההכנסות החודשיות שחושבו לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} באותה שנת מס; {{ח:תתתת|(2)}} ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס. {{ח:סעיף|246|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[15]}} {{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק; {{ח:תתת|(2)}} 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; {{ח:תתת|(3)}} לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת. {{ח:תת|(ב)}} אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא גרושה, אלמנה או עגונה; {{ח:תתת|(2)}} היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ה|בחלק ה׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(3)}} בן זוגה אינו מבוטח; {{ח:תתת|(4)}} שולמה לה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|247|תלויים|תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד|אחר=[17]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל: {{ח:תת|(1)}} אשתו שנתמלאו בה כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; {{ח:תתת|(ב)}} היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; {{ח:תתת|(ג)}} אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}} – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}; {{ח:תת|(2)}} ילדו; {{ח:תת|(3)}} מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 70 שנים; {{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 ללוח ט׳}} או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|247א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}} {{ח:ת}} מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(א)}}. {{ח:סעיף|248|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־7|אחר=[18]}} {{ח:ת}} מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 247א|בסעיף 247א}}, ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%. {{ח:סעיף|249|תוספת דחיית קצבה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[19]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}} לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:סעיף|250|מבוטח שחדל להיות זכאי|אחר=[20]}} {{ח:ת}} היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 245|לסעיף 245}}, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}. {{ח:סעיף|251|קצבת אזרח ותיק לנכה|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[20א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}} וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיפים 244(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג)}}; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; ואם לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה: {{ח:תתת|(1)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); {{ח:תתת|(2)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) – {{ח:תתתת|(א)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); {{ח:תתתת|(ב)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך; {{ח:תתת|(2)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201}} לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%. {{ח:סעיף|251א|שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251(ב) עד (ד)}}, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}} {{ח:סעיף|252|גמלת שאירים|תיקון: תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18|אחר=[21]}} {{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} 17.7% מהסכום הבסיסי – {{ח:תתתת|(א)}} לאלמנה שעמה ילדים; {{ח:תתתת|(ב)}} לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו; {{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב). {{ח:תת|(ב)}} אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך: {{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד; {{ח:תתת|(2)}} אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה); {{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(5)}} מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין; {{ח:תתת|(6)}} ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26ב|או 26ב לחוק שירות ביטחון}}; {{ח:תתת|(7)}} מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תתת|(8)}} מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}. {{ח:תת|(ג2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1). {{ח:תת|(ד)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 253|וסעיפים 253}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253}} אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). {{ח:סעיף|252א|גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית|תיקון: תשנ״ט־4, תש״ס־4}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}}, אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(ב)}} ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(א)}}, יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע); {{ח:תתת|(2)}} מלאו לה 65 לפני היום הקובע. {{ח:סעיף|253|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו|אחר=[22]}} {{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה: {{ח:תתת|(1)}} 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; {{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה; {{ח:תתת|(3)}} תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}}; {{ח:תתת|(4)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים; {{ח:תתת|(3)}} גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; {{ח:תתת|(5)}} מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד. {{ח:סעיף|254|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[22א]}} {{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255|תשלום מענק|אחר=[23]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} כפול שלושים ושש. {{ח:תת|(ב)}} חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; {{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה. {{ח:תת|(ג)}} אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה. {{ח:סעיף|256|אלמנה שהיה עמה ילד|אחר=[23א]}} {{ח:ת}} אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים. {{ח:סעיף|256א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}} {{ח:ת}} אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)}}. {{ח:סעיף|257|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ח־7|אחר=[24]}} {{ח:ת}} היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252}} {{ח:פנימי|סעיף 256א|ו־256א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%. {{ח:סעיף|258|גמלה ליותר מאלמנה אחת|אחר=[25]}} {{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} כאילו היא אלמנה יחידה. {{ח:סעיף|259|קצבה לילדים מנישואין קודמים|אחר=[25א]}} {{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}. {{ח:סעיף|260|חידוש זכות לקצבה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[26]}} {{ח:ת}} אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – {{ח:תת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; {{ח:תת|(2)}} אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם: {{ח:תתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}}; {{ח:תתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}. {{ח:סעיף|261|זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12|אחר=[26ב, לוח ד׳1]}} {{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת. {{ח:תת|(ב)}} זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|הסימן האמור}} בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן. {{ח:תת|(ג)}} קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 366|סעיף 366}}. {{ח:סעיף|262|אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו|אחר=[27]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה הזכאית למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים; {{ח:תתת|(2)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה; {{ח:תתת|(3)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות; {{ח:תתת|(4)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין. {{ח:סעיף|263|תשלום הקצבה לילדים|אחר=[28]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ב) ו־(ג)}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|264|סייג לתחולה|אחר=[30]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252 עד 263}} לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. {{ח:סעיף|265|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}} {{ח:סעיף|266|דמי קבורה בארץ|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[29<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:סעיף|267|דמי קבורה בחוץ לארץ|אחר=[29<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל. {{ח:סעיף|268|סייג לאגרות קבורה|אחר=[29<wbr>(ג)]}} {{ח:ת}} כל גוף המורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת}}, בנוסף לדמי קבורה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}}, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}}. {{ח:סעיף|269|סייג לתחולה|אחר=[30]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}} לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:סעיף|269א|מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 269ב|ובסעיף 269ב}} – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה; {{ח:תתת|(2)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע); {{ח:תתת|(4)}} היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966; {{ח:תתת|(5)}} לא שולמו לה דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ב)}} והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|הסעיף האמור}}; {{ח:תתת|(6)}} היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(7)}} היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף. {{ח:תת|(ב)}} שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך: {{ח:תתת|(1)}} מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(5)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין. {{ח:תת|(ד)}} הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} או לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)(1) סיפה}}, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור. {{ח:סעיף|269ב|פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}, למי שאינה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|269ג|שיפוי|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}. {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים|אחר=[פרק ו׳4]}} {{ח:סעיף|270|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ג־13, תשס״ד־9, תשס״ח־8, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ה־4, תשפ״ו־2|אחר=[127סז]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חד־יומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|271|הזכות לתגמול|תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־13, תשס״ח־8|אחר=[127סח]}} {{ח:תת|(א)}} מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}} בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור: {{ח:תתת|(1)}} לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים; {{ח:תתת|(2)}} היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4. {{ח:תת|(ב)}} שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986}}.}} {{ח:סעיף|272|שיעור התגמול|אחר=[127ע]}} {{ח:תת|(א)}} שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה – {{ח:תתת|(1)}} עובד – שכר העבודה הרגיל; {{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת; {{ח:תתת|(3)}} לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי. {{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. {{ח:תת|(ג)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים. {{ח:סעיף|273|שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת|תיקון: תשס״ד־9, תשס״ח־8|אחר=[127עא]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:תתת|(2)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול. {{ח:סעיף|274|חישוב התגמול במקרים מיוחדים|אחר=[127עב]}} {{ח:תת|(א)}} לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי. {{ח:סעיף|274א|חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה|תיקון: תשס״ח־3}} {{ח:ת}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:סעיף|274ב|חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום|תיקון: תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת חירום“ – תקופה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה־1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ־90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה – שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1). {{ח:תתת|(3)}} חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים. {{ח:תתת|(4)}} סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב־90. {{ח:תת|(ג)}} עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}}, על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה – עלייה בהכנסה) הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול; {{ח:תתת|(2)}} עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים. {{ח:תת|(ד)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש. {{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}}, בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(ג)}} לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד. {{ח:סעיף|274ג|תגמול למשוחרר משירות קבע|תיקון: תשפ״ה־6}} {{ח:ת}} אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, ”שחרור משירות קבע“ – סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף|275|תקנות נוספות ומשלימות|אחר=[127עג]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977}}.}} {{ח:סעיף|276|תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עד]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תתת|(2)}} התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תתת|(3)}} דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה. {{ח:תת|(ב)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול. {{ח:תת|(ג)}} בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג; {{ח:תתת|(2)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר; {{ח:תתת|(3)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה; {{ח:תתת|(4)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; {{ח:תתת|(5)}} ימים אחרים שקבע השר. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|277|קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול|אחר=[127עה]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו. {{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|278|תשלום מקדמה ע״י צה״ל|אחר=[127עו]}} {{ח:תת|(א)}} הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} – {{ח:תתת|(1)}} ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון; {{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם. {{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13132.pdf|תשפ״ה, 3078}}).}} {{ח:סעיף|279|תגמול בשירות נוסף במילואים|תיקון: תשפ״ה־4|אחר=[127עז]}} {{ח:תת|(א)}} אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 274ב|בסעיף 274ב}} (בסעיף קטן זה – תקופת החירום). {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}} על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות {{ח:פנימי|סעיף 274ב|סעיף 274ב}}. {{ח:סעיף|280|העברת תגמול באמצעות מעביד|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עח]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276(א)}}, את סכום התגמול המגיע לעובד. {{ח:תת|(ב)}} המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276(א)}}, למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו. {{ח:תת|(ג)}} דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|281|ניכוי חוב|אחר=[127עט]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}}, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד. {{ח:סעיף|282|הענקות|אחר=[127פ]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ובאישור השר, ליתן הענקות – {{ח:תתת|(1)}} לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(2)}} לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:תת|(ב)}} סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.}} {{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}} {{ח:ת}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}} {{ח:תת|(א)}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן – סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 376|סעיף 376}}; בסעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר ימי המילואים“ – סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההכנסה ליום“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}: {{ח:תתתת|(1)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו – רבע השנה) – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב־30 או ב־60, לפי העניין; {{ח:תתתת|(3)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב־30; בפסקה זו, ”חודש השירות“ – חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים; {{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, ”הכנסה מעבודה“, של עובד – שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, ”מעביד ציבורי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} המדינה; {{ח:תתתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תתתת|(3)}} קופת חולים. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|284|מימון|אחר=[127פא1]}} {{ח:תת|(א)}} תגמולים והענקות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות החזרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}} (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}. {{ח:סעיף|285|דיווח|אחר=[127פא2]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור. {{ח:תת|(ב)}} הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:סעיף|286|שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת|תיקון: תשס״ד־12|אחר=[127פב]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יחול לגבי – {{ח:תתת|(1)}} שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}; {{ח:תתת|(2)}} סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}; {{ח:תתת|(3)}} איש משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ב)}} שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}. {{ח:סעיף|286א||תיקון: תשפ״ד־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים|אחר=[פרק ט׳2]}} {{ח:סעיף|287|מתנדב|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־10, תשס״ז־11, תשס״ט־5, תש״ע־2, תשע״ב־14, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[198ה]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, ”מתנדב“ – אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}} {{ח:תת|(2)}} מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}; {{ח:תת|(3)}} מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין; {{ח:תת|(4)}} מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימנים ב׳1}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין}}; {{ח:תת|(5)}} מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991}} (ק״ת תשנ״א, 784);}} {{ח:תת|(6)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל; {{ח:תת|(7)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976}}, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}} (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}} {{ח:תת|(8)}} מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שגויס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק האמור}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תת|(10)}} מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}; {{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי; {{ח:תת|(12)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. {{ח:סעיף|288|הגדרות|אחר=[198ה]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח. {{ח:סעיף|289|הזכאות לגמלאות|אחר=[198ו]}} {{ח:ת}} מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}}, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}}. {{ח:סעיף|290|דרכי חישוב הגמלאות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[198ז]}} {{ח:תת|(א)}} היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:תת|(ג)}} נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים. {{ח:סעיף|290א|גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת|תיקון: תשפ״א־7}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289}} – {{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות; {{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:פנימי|סעיף 321|ו־321}}, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים; {{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287(5)}}. {{ח:סעיף|291|מימון|אחר=[198ח]}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}. {{ח:סעיף|292|העברת כספים, לאוצר המדינה|אחר=[198ט]}} {{ח:ת}} זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה. {{ח:סעיף|293|ארגונים מאושרים|אחר=[תשל״ו 37<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} הארגונים המנויים {{ח:פנימי|לוח יד|בלוח י״ד}} ייחשבו כארגונים מאושרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287(7)}}. {{ח:סעיף|294|זכאים ישנים|אחר=[תשל״ו 37<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|לוח טו|בלוח ט״ו}} היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם. {{ח:סעיף|295|פיצויים בשל פגיעת מתנדב|אחר=[תשל״ו 38]}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:קטע2|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:סעיף|295א|הזכאות לגמלאות|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים}}, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים 296 עד 298}}, {{ח:פנימי|סעיף 301|301 עד 304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|306}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308 עד 312}}, {{ח:פנימי|סעיף 315|315 עד 318}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320 עד 322}}, {{ח:פנימי|סעיף 324|324}}, {{ח:פנימי|סעיף 325|325 עד 333}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}} {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}} יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}, וכן על חייל בשירות קבע ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ה׳}} ודמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן ד׳ לאותו פרק}} לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1)}}, ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה. {{ח:תת|(ד)}} לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}. {{ח:תת|(ה)}} סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור. {{ח:תת|(ו)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד. {{ח:תת|(ז)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק משפחות חיילים}}, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנכים}} על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|בסעיף 32א לאותו חוק}}. {{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום. {{ח:סעיף|295ב|מסירת מידע לשם החלטה בתביעה|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16}} {{ח:תת|(א)}} גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך. {{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה. {{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ד)}} המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ולא יעבירו לאחר. {{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} או מהוראות כל דין אחר. {{ח:סעיף|295ג|מימון|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} לא תחול לגביהם. {{ח:קטע2|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור}}, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|באותו חוק}}, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו; {{ח:תתת|(2)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו. {{ח:סעיף|295ה|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הגנת השכר}}. {{ח:סעיף|295ו|תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:סעיף|295ז|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}. {{ח:סעיף|295ח|השבת תשלומים|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם. {{ח:סעיף|295ט|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיפים 295ה}} {{ח:פנימי|סעיף 295ו|ו־295ו}} לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:סעיף|295י|הוראות שונות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיפים 295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|ו־295ז}}, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}} לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295י1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט״ו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן א׳}}, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295י6|סעיף 295י6}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1}}, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295יב|סעיף 295יב(ב)}}, אם נקבע. {{ח:סעיף|295י2|הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ({{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}. {{ח:סעיף|295י3|סכום התגמול המיוחד|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו: {{ח:תתת|(1)}} עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(2)}} עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(4)}} הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה; {{ח:תתת|(5)}} לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי. {{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. {{ח:תת|(ג)}} חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד. {{ח:סעיף|295י4|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או מכוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|295י5|הוראות מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה: {{ח:תתת|(1)}} חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; {{ח:תתת|(2)}} לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ג)}} לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}, ולא יראו אותו כהכנסה. {{ח:סעיף|295י6|עדכון התגמול המזערי|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בהגדרה ”התגמול המזערי“}} יעודכנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הנכים}}. {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295יא|שיפוי המוסד|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}} ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|295יב|תוקף – {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק״ת תשפ״ו, 390).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} ושל תקופת הזכאות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בסעיף 295י1}} בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת. {{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות|אחר=[פרק ז׳]}} {{ח:קטע3|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}} {{ח:סעיף|296|מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ז־3, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־13|אחר=[128]}} {{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|או 255(א)}} – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה; {{ח:תתת|(3)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|ו־255(ב) ו־(ג)}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין; {{ח:תתת|(4)}} במענק ליתום לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 254|או 254}} – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת; {{ח:תתת|(5)}} במענק פטירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה; {{ח:תתת|(6)}} בתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים. {{ח:סעיף|297|הגשת תביעות|אחר=[129]}} {{ח:ת}} השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|297א|גמלה בתוספת הפרשי הצמדה|תיקון: תשנ״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתתת|(1)}} בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה; {{ח:תתתת|(2)}} במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; {{ח:תתתת|(3)}} בגמלה המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה. {{ח:תת|(ב)}} גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה. {{ח:סעיף|297ב|ניכוי מקדמה או תשלום אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־14}} {{ח:ת}} משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה. {{ח:סעיף|298|החלטת המוסד בתביעות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[130]}} {{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן. {{ח:תת|(א1)}} השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו. {{ח:סעיף|299|ועדת תביעות|אחר=[131]}} {{ח:ת}} ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע. {{ח:סעיף|300|הרכב ועדת התביעות|אחר=[133]}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות. {{ח:תת|(ב)}} ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה. {{ח:תת|(ג)}} מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות. {{ח:סעיף|301|בדיקות רפואיות|אחר=[134]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד. {{ח:סעיף|302|תשלום מקדמות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[134א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות – {{ח:תתת|(1)}} לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו; {{ח:תתת|(2)}} לזכאי לגמלה; {{ח:תתת|(3)}} לתובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}} {{ח:סעיף|303|מניעת העברת זכות לגמלה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־12, תשפ״ב־12|אחר=[135]}} {{ח:תת|(א)}} זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. {{ח:תת|(ג)}} זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה. {{ח:סעיף|304|מינוי מקבל גמלה|אחר=[136]}} {{ח:תת|(א)}} נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה; {{ח:תתת|(2)}} האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי. {{ח:תת|(ג)}} שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי. {{ח:סעיף|305|תשלום לבן זוג|אחר=[136א]}} {{ח:ת}} זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש. {{ח:סעיף|306|תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[136ב]}} {{ח:תת|(א)}} היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם. {{ח:סעיף|306א|תשלום לאומן|תיקון: תשפ״ד־8}} {{ח:תת|(א)}} השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|אותו סימן}} תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, תביעה לגמלת ילד נכה. {{ח:תתת|(2)}} הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה. {{ח:תת|(ג)}} תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן. {{ח:תת|(ד)}} היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}. {{ח:סעיף|307|חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[137]}} {{ח:תת|(א)}} נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב)}}. {{ח:סעיף|308|חוב של גמלה|אחר=[137א]}} {{ח:ת}} הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק י״א}}, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}. {{ח:סעיף|309|תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים|אחר=[137ב]}} {{ח:ת}} זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה. {{ח:סעיף|310|מענק במקרה פטירה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ד־15, תשס״ח־10, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8|אחר=[137ג]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, או הענקה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}} הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. {{ח:תתת|(2)}} מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} למנוח אין ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}. {{ח:תת|(א1)}} נפטר ילד נכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 306א|סעיף 306א}}, גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} נפטר מקבל קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם: {{ח:תתת|(1)}} בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה; {{ח:תתת|(2)}} הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה; {{ח:תתת|(3)}} הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע. {{ח:תת|(ד)}} המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ב)(3)}}, כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה; {{ח:תתת|(2)}} בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ה)}} הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 15|סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה}}, בידו הברירה לקבל אחד מהם. {{ח:סעיף|311|פושט רגל|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[138]}} {{ח:ת}} זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|312|קיזוז|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־5, תשס״ח־8, תשע״ו־3|אחר=[139]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ – {{ח:תתת|(1)}} לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368}} אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|סעיף 241}} כשהיא זכאית למענק לידה; {{ח:תתת|(2)}} למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם. {{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לקזז – {{ח:תתת|(1)}} כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד: {{ח:תתתת|(א)}} דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר; {{ח:תתתת|(ג)}} סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 281|ובסעיף 281}}, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול. {{ח:תת|(ו)}} המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}. {{ח:סעיף|313|עיכוב תשלום קצבת ילדים|אחר=[139א]}} {{ח:ת}} לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו. {{ח:סעיף|314|ערעור|תיקון: תשנ״ז־2|אחר=[139ב]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 391|סעיף 391}}, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}} בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|315|החזרת גמלאות|אחר=[140]}} {{ח:ת}} שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; {{ח:תת|(2)}} המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; {{ח:תת|(3)}} המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; {{ח:תת|(4)}} סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:סעיף|315א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} או {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}}, שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם הניידות), לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} קצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ד|בסעיף 315ד(א)(2)(ב)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}; {{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(5)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, או הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}} {{ח:פנימי|סעיף 210|ו־210}}; {{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}; {{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(5)}} רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע: {{ח:תתת|(1)}} חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}; {{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש״ח)}}, מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ט|סעיף 315ט(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – תביעה לגמלה. {{ח:סעיף|315ב|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיפים 315ה עד 315ז}}: <table> <tr><th colspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיפול</th><th colspan="2" width="30%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום</th><th colspan="2" width="30%">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך</th></tr> <tr><td rowspan="3">(1)</td><td>טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) –</td><td colspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>(א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 14 אחוזים</td><td>10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td rowspan="3">(2)</td><td>טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) –</td><td colspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>(א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>15 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>15 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 17 אחוזים</td><td>14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>17 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2)</td><td>24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>25.5 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>25.5 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2)</td><td>12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>13.5 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>13.5 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} {{ח:פנימי|סעיף 205|או 205}}, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(3)}} התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} או ביוזמת רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי; {{ח:תתת|(4)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה; {{ח:תתת|(5)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יעלה על דמי פתיחת תיק; {{ח:תתת|(6)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(7)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק. {{ח:תת|(ג)}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. {{ח:סעיף|315ג|מהו טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} טיפול בתביעה הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ייצוג אדם לפני המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 386|סעיף 386}}, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}} {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(2)}} סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה. {{ח:תת|(ב)}} מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה; {{ח:תתת|(2)}} נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת; {{ח:תתת|(3)}} נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה. {{ח:תת|(ג)}} מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, אלא אם כן מתקיימים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת; {{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3). {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – לרבות אלה: {{ח:תתתת|(1)|(א)}} בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ב)}} שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו; {{ח:תתתתת|(ד)}} מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ה)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתת|(2)}} מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור; {{ח:תתתת|(3)}} מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו; {{ח:תתתת|(4)}} לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם: {{ח:תתתתתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה; {{ח:תתתתתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית; {{ח:תתתתתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו; {{ח:תתתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי; {{ח:תתתתתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם; {{ח:תתתתתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו; {{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין; {{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות; {{ח:תתתתת|(ד)}} אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף|315ד|חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים. {{ח:תתת|(2)}} במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם – {{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}}, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} או של דרגת אי־כושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210}}, קביעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או החלטה לזמן מוגבל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 220ב|סעיף 220ב}}, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור. {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ובשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022); {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור. {{ח:תת|(ב)|(1)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}} יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים. {{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 10|ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} יהיה סכום המענק. {{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן: {{ח:תתתת|(א)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}} או לפי בחירת התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ד)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור; {{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:פנימי|סעיף 315|או 315}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(3)}} היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}} או קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים; {{ח:תתת|(4)}} הלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה; {{ח:תתת|(5)}} שולמו דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית. {{ח:סעיף|315ה|הגבלה על מועדי גביית התשלומים|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך; {{ח:תתת|(2)}} שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם; {{ח:תתת|(3)}} יתרת התשלום המגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(א)}} בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)}} ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|באותו סעיף}} תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(ב)(6)}} שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ו)|(1)}} חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ונותר חייב בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות. {{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}. {{ח:סעיף|315ו|מהי תביעה אחת|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – {{ח:תתת|(1)}} יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת; {{ח:תתת|(2)}} יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת; {{ח:תתת|(3)}} לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ד|סעיף 315ד(ג)(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה; {{ח:תתת|(5)}} יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו; {{ח:תתת|(6)}} יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה; {{ח:תתת|(7)}} לא יראו תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} כחלק מהתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|הסימן האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן. {{ח:סעיף|315ז|התקשרות לעניין טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע: {{ח:תתת|(1)}} פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; {{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיף 315ה(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 397|סעיף 397}}; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ג)}} המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות. {{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו. {{ח:תת|(ה)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף. {{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן. {{ח:תת|(ח)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם. {{ח:סעיף|315ח|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה: {{ח:תתת|(1)}} תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות); {{ח:תתת|(2)}} ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, שלא נובעת מנסיבות טכניות; {{ח:תתת|(3)}} ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)(3)}}, אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור. {{ח:סעיף|315ט|מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} על הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב}} ייווסף מס ערך מוסף {{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015). {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד. {{ח:סעיף|315י|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}} {{ח:סעיף|316|אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשס״ג־11|אחר=[141]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|317|אופן תשלומן של גמלאות|תיקון: תשע״ט־4|אחר=[142]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם – {{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן; {{ח:תתת|(2)}} פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים. {{ח:סעיף|318|תחילת זכות|אחר=[142א]}} {{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם. {{ח:סעיף|319|שמירת זכויות|אחר=[142ב]}} {{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}}, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח. {{ח:סעיף|320|גמלאות כפל|תיקון: תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־8, תשס״ה־2, תש״ע־8, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[143, 127כ]}} {{ח:תת|(א)}} לא תשולם תוספת קצבה – {{ח:תתת|(1)}} בזכותו של אדם המקבל קצבה; {{ח:תתת|(2)}} לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1). {{ח:תת|(ב1)}} נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת – {{ח:תתת|(1)}} קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד; {{ח:תתת|(2)}} גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או בקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}} במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור. {{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} קצבת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} דמי קבורה; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח המקבל קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%; {{ח:תתת|(4)}} קצבת לידה; {{ח:תתת|(5)}} תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}; {{ח:תתת|(6)}} גמלת סיעוד; {{ח:תתת|(7)}} חיסכון ארוך טווח לילד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}. {{ח:תת|(ז)}} לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; {{ח:תתת|(2)}} דמי פגיעה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:תתת|(3)}} תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; {{ח:תתת|(4)}} דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}} או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו; {{ח:תתת|(4א)}} דמי הסתגלות מיוחדים; {{ח:תתת|(4ב)}} לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם; {{ח:תתת|(5)}} כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ״א–1981}}, לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי־מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.}} {{ח:תת|(ח)}} מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן. {{ח:תת|(ט)}} קיבל זכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}}, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה׳ לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט׳), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סעיף|321|ניכוי מקצבה|תיקון: תשע״ז־4|אחר=[143ב]}} {{ח:תת|(א)}} נעשה אדם זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סעיף|322|סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים|אחר=[144]}} {{ח:תת|(א)}} היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והאחד לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר. {{ח:תת|(ב)}} מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם. {{ח:סעיף|323|גמלאות בחירה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[145]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק יג|או י״ג}} ולתגמול או למענק או להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תתת|(2)}} תגמול המשולם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|סעיף 20א(א) לחוק הנכים}} לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תת|(ג)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:תת|(ו)}} הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ודרגת נכותו הקבועה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים. {{ח:סעיף|324|הנמצא בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ה־7, תשנ״ז־3, תשס״ג־5, תשס״ט־4|אחר=[146]}} {{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו. {{ח:תת|(ב)}} נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247}} ובעד ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ב)}}, הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד. {{ח:סעיף|324א|תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס״ה–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למבוטח כמשמעותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}}; {{ח:תתת|(3)}} מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים. {{ח:סעיף|324ב|שלילת גמלה משוהה שלא כדין|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}} (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין. {{ח:סעיף|325|אסיר|תיקון: תשע״ו־2, בג״ץ 3390/16, תשפ״ה־2|אחר=[147]}} {{ח:תת|(א)}} הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 326|בסעיף 326(ג)}}, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר – {{ח:תתתת|(א)}} גמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|ו־252(ב)}}, וכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}. {{ח:תתת|(2)}} במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף|326|שלילת גמלה בגלל פשע|תיקון: תשס״ב־8, תשס״ז־7, תש״ע־3, תשע״ב־11, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־9|אחר=[148]}} {{ח:תת|(א)}} חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|או ה׳ בפרק י״א}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)}}, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|בסימן זה}} – עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ו־ג׳ עד ה׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימנים א׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|ו־ט׳ לפרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳ עד ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|וסימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|ו־ה׳ עד ו׳ לפרק י״א}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}, ויחולו הוראות אלו: {{ח:תתת|(1)}} לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳ לפרק י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}; {{ח:תתת|(4)}} לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222 עד 222ב}} שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן. {{ח:תת|(ו)|(1)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. {{ח:תתת|(2)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות. {{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו־(4)(ב) להגדרה ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 326א|סעיף 326א(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי־תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או בעבירה של ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“, ”חוק המאבק בטרור“, ”עבירת טרור ביטחונית“ ו”צו בדבר הוראות ביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 326א|בסעיף 326א(ז)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת בגידה או ריגול חמור“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ב), לחוק העונשין}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“ – עבירה לפי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין}}; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין}} לעניין ארגון טרור; {{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}} – אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; {{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיף 300 לחוק העונשין}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}} – אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; {{ח:תתתת|(5)}} עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור. {{ח:סעיף|326א|שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור: {{ח:תתת|(1)}} עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתת|(2)}} עבירת טרור ביטחונית – בבית משפט צבאי. {{ח:תת|(ב)}} נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו. {{ח:תת|(ג)}} הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה. {{ח:תת|(ד)}} טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה – נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות. {{ח:תת|(ה)}} הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שירות בתי הסוהר – מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית; {{ח:תתת|(2)}} משרד הביטחון – מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}. {{ח:תת|(ו)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח. {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור ביטחונית“ – עבירה כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237ב|237ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 246|ו־246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון}}; {{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242א|סעיפים 242א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242ב|242ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 249א|ו־249א לצו בדבר הוראות ביטחון}} לגבי העבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לאותו צו}} למעט עבירות לפי הוראות אלה: {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 253|253}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254(א)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 257|257}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|ותקנות 139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}}; {{ח:תתתת|(3)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 222|222}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 232|232}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 233|233(ג)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 259|259}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 261|261}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 317|317}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 318|318}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 319|ו־319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|תקנות 59(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הורא{{ח:הערה|ו}}ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}, כתוקפו מעת לעת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כתוקפן באזור. {{ח:סעיף|327|מסירת מידע מטעה|תיקון: תשס״ה־3|אחר=[149]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה – {{ח:תתתת|(א)}} לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה; {{ח:תתת|(2)}} נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה. {{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}} {{ח:סעיף|328|זכות לתביעה|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ו־7, תשפ״ב־2|אחר=[150]}} {{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|אותו סעיף}} רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. {{ח:תת|(א1)|(1)}} מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}. {{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה. {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית. {{ח:תת|(א2)|(1)}} היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור. {{ח:תתת|(2)}} העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום. {{ח:תתת|(3)}} המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה. {{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה. {{ח:תתת|(2)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 7|בסעיף 7 לפקודת הנזיקין}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת {{ח:פנימי|לוח טז|שבלוח ט״ז}}, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}} יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}}. {{ח:סעיף|328א|העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים|תיקון: תשע״ח־10, תשפ״ב, תשפ״ד־16}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי}}, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}. {{ח:תת|(ב)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}} ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המוסד לא יגיש תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א)}} או דרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א2)}} נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א1)}}; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם: {{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%; {{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%. {{ח:תת|(ד)}} סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ה)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם. {{ח:תת|(ו)}} מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה. {{ח:תת|(ז)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף|329|זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה|אחר=[151]}} {{ח:ת}} זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 330|סעיף 330}}. {{ח:סעיף|330|חלוקת פיצויים מצד שלישי|אחר=[152]}} {{ח:תת|(א)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}} ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף. {{ח:תת|(ג)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה. {{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה. {{ח:סעיף|331|אין המעביד חב לצד שלישי|אחר=[153]}} {{ח:ת}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה האמורה}}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|332|גמלה לענין פיצויי נזיקין|אחר=[154]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה. {{ח:סעיף|333|היוון|אחר=[155]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח|אחר=[פרק ח׳]}} {{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|334|פרשנות|תיקון: תשפ״ה־7|אחר=[156]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרגת גבייה מופחתת“ – סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב־1 בינואר של כל שנה כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} בשנים 2026 עד 2028 – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת; {{ח:תתתת|(2)}} משנת 2029 ואילך – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב־1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו. {{ח:סעיף|335|הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־8, תשע״ז־12, תשע״ח־5|אחר=[157]}} {{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)(1)}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות. {{ח:תת|(ה)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|פסקה (1) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ו)}} עובד המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. {{ח:תת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות. {{ח:תת|(ח)}} מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד. {{ח:תת|(ט)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ובין שאינו מבוטח לפיו. {{ח:תת|(י)}} אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו. {{ח:סעיף|336|תחומה של תקופת תשלום|אחר=[158]}} {{ח:ת}} כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים. {{ח:סעיף|337|שיעור דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ח־7, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12, תשע״ח־5|אחר=[159]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין עובד הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו החודשית. {{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}}. {{ח:סעיף|338||תיקון: תשס״ב־6|אחר=[159א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|339||תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ב־6|אחר=[159ב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|340|דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6, תשפ״ה־3|אחר=[160]}} {{ח:תת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם – {{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 1|בפרט 1 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.53%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}. {{ח:תת|(ה)}} לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.13%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}. {{ח:סעיף|340א|דמי ביטוח לעובד במשק בית|תיקון: תשפ״ה־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}}, דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לתקופה של רבעון כהגדרתו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, יהיו בשיעור של 6.25% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 7.85%)}} מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום. {{ח:תתת|(2)}} מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 1.8%)}} מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(ב) או (ד)}}, יהיו 2% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 3.6%)}} מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשק בית“ – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|341|שיעורים מופחתים|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־6, תשפ״ה־7|אחר=[160א]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}} רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:סעיף|342|החייבים בתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשפ״ה־7|אחר=[161]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח. {{ח:תת|(ב)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ג)|(1)}} היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)}}, ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תתת|(2)}} המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}} או סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 ללוח י׳}}; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת. {{ח:תת|(ד)}} היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים; {{ח:תתת|(2)}} היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף; {{ח:תתת|(2)}} תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים; {{ח:תתת|(3)}} חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי {{ח:פנימי|לוח י|טור ה׳ בלוח י׳}}, על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף; {{ח:תתת|(4)}} אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳}}, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תת|(ה1)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}, ונוסף על כך הוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודת מס הכנסה}}, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה – שיעור מופחת). {{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה האמורה}}, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, לבין מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:תתת|(3)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|343|דמי ביטוח מופחתים|אחר=[162]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340}} כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; {{ח:תת|(2)}} הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה). {{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}} {{ח:סעיף|344|חישוב הכנסתו החודשית של עובד|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[163]}} {{ח:תת|(א)}} יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודת מס הכנסה}} או לנקודות קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לאותה פקודה}}, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או בסכומים פטורים מדמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור; {{ח:תתתת|(ד)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה. {{ח:סעיף|344א|חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיף 337(א)(1)}}, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בלוח י׳}}. {{ח:תת|(ב)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 3|או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}, ויחולו על הכנסה זו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}. {{ח:תת|(ה)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי. {{ח:תת|(ו)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיפים 310(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 387|ו־387}}, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ז)}} על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348}}. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 60א|בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה. {{ח:סעיף|345|חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר|תיקון: תשפ״ג־7|אחר=[164]}} {{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בפסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 האמור}}, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 87ב|בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום שהותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת. {{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}} {{ח:פנימי|סעיף 357|ו־357 עד 359}}, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיפים 357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}} כמקדמות. {{ח:תתת|(3)}} השר יקבע – {{ח:תתתת|(א)}} תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית; {{ח:תתתת|(ב)}} נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית. {{ח:תת|(ג)|(1)}} נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח. {{ח:תתת|(2)}} השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח. {{ח:תתת|(3)}} לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 362|וסעיף 362(א)(3)}} יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית. {{ח:תת|(ה)}} מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 357|לסעיף 357}}, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן. {{ח:תת|(ו)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי – {{ח:תתת|(1)}} מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה}}, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוראות פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}} חלות עליו או עשויות לחול עליו; {{ח:תת}} תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:סעיף|345א|הקצאת מניות|תיקון: תשס״ב־13, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה, שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}} רואים אותה כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|פסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ב)}} הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}} יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)}}, הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 352|סעיפים 352}} {{ח:פנימי|סעיף 353|ו־353}}. {{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|345ב|הכנסה מפנסיה מוקדמת|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשפ״ה־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(א)(2)}}, כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור. {{ח:תתת|(2)}} פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח. {{ח:תת|(ד)}} מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}}. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת). {{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) בפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|346|חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות|אחר=[165]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות. {{ח:סעיף|347|סמכות קביעה|אחר=[166]}} {{ח:ת}} מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות. {{ח:סעיף|348|סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ו־8, תשס״ז־11, תשס״ח־5, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[167, 167ב]}} {{ח:תת|(א)}} לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(א1)}} לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}}, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:סעיף|349|שינוי {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12|אחר=[167א]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}. {{ח:סעיף|350|הכנסות פטורות מדמי ביטוח|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ה־7, תשנ״ו־6, תשנ״ז־3, תשס״ג־4, תשס״ג־8, תשס״ד־16, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־12, תשס״ח־5, תשע״ב־13, תשע״ז־17, תשע״ח־2|אחר=[168]}} {{ח:תת|(א)}} לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה – {{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למעט דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולמעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} או {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תתת|(3)}} תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ב–1962}} לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל״ח–1978}} לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.}} {{ח:תתת|(4)}} תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}; {{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}; {{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}; {{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(5)}} תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(6)}} הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(7)}} הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודת מס הכנסה}}, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|סעיף 122א לפקודת מס הכנסה}} והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}}, ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; {{ח:תתת|(8)}} סיוע הניתן לניצול השואה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 4|הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}}; {{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש״ך–1960}} לפיו {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} נקבעה כחוק תגמולים.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ג–1963}} לפיו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}} נקבע כחוק תגמולים.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ״א–1991}} לפיו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.}} {{ח:סעיף|350א|פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש|תיקון: תשפ״ו־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}} {{ח:תת|(א)}} תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}}, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, ”עולה חדש“ – מי שעלה ממדינה המנויה {{ח:פנימי|לוח טז1|בלוח ט״ז1}} וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(ד)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|לוח טז1|לוח ט״ז1}}, אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה. {{ח:תת|(ה)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב־1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}} של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל. {{ח:סעיף|351|פטור מתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־10, תשס״ג־8, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16|אחר=[169]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97(ד)}}, לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}}. {{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים; {{ח:תתת|(2)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3)}} שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק. {{ח:תת|(ז)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה. {{ח:תת|(ח)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ד)}}. {{ח:תת|(ט)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ז)}}. {{ח:תת|(י)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ח)}}. {{ח:תת|(יא)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}} לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא – {{ח:תתת|(1)}} מקבל גמלה או תגמול האמורים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף 350}}, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}}; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין; {{ח:תתת|(2א)}} תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238}}, ושירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי בהתנדבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס); {{ח:תתת|(2ג)|(א)}} מי שסיים שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; {{ח:תתתת|(ג)}} משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב); {{ח:תתת|(3)}} פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור. {{ח:סעיף|352|תקנות בדבר הכנסות מסויימות|אחר=[170]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות; {{ח:תת|(2)}} הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344}}, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}} {{ח:סעיף|353|מועד התשלום|תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף|אחר=[171]}} {{ח:תת|(א)}} מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|354|זקיפת תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[172]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(ג)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(1)}} החל על חוב דמי הביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(2)}}, החל על חוב דמי הביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו. {{ח:תת|(ב)|(1)}} כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר); {{ח:תתת|(2)}} שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר; {{ח:תתתת|(ב)}} לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר; {{ח:תתתת|(ג)}} לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר. {{ח:סעיף|355|חובת דיווח וייחוס תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[173]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו; {{ח:תתת|(2)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח; {{ח:תתת|(3)}} חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור; {{ח:תתת|(4)}} התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ג)}}. {{ח:תת}} תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) ו־(2)}}, ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי״ח–1957}}.}} {{ח:תת|(א1)|(1)}} מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}}, במועדים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה; {{ח:תתתת|(ג)}} עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודת מס הכנסה}}, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם. {{ח:תתת|(1א)}} נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; {{ח:תתתתת|(3)}} לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה; {{ח:תתתתת|(2)}} מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה. {{ח:תתת|(2)}} פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך. {{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}} כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. {{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353(ב)}} יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון. {{ח:סעיף|355א|חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיפים 355(א1) ו־(ב)}} יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|355ב|חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי|תיקון: תשפ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א1)(1א)(א)}}, מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב)}}, יחולו בשינויים המחויבים: {{ח:תתת|(1)}} עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; {{ח:תתת|(2)}} יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 398|בסעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית. {{ח:סעיף|356|קנס על אי־<wbr>הגשת דו״ח|תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשפ״ו־5|אחר=[173א]}} {{ח:תת|(א)}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; {{ח:תתת|(2)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 364|364}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}, דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355ב|סעיף 355ב}}, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|357|קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשע״ז־5|אחר=[174]}} {{ח:ת}} היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 342|בסעיפים 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 355|355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355א|ו־355א}} ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. {{ח:סעיף|358|קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח|אחר=[175]}} {{ח:ת}} היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. {{ח:סעיף|359|השגה על קביעת דמי ביטוח|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[176]}} {{ח:תת|(א)}} קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום. {{ח:תת|(ב)}} השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות). {{ח:תת|(ד)}} המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות. {{ח:תת|(ה)}} השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה. {{ח:תת|(ו)}} פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה. {{ח:תת|(ז)}} פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו. {{ח:תת|(ח)}} פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים. {{ח:תת|(ט)}} התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם. {{ח:תת|(י)}} נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום. {{ח:תת|(יא)}} המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה. {{ח:סעיף|360|שיטת גביה|אחר=[177]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח. {{ח:סעיף|361|סמכות למתן הנחה|אחר=[177א]}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים. {{ח:סעיף|362|החזרת תשלומי יתר|תיקון: תשע״ב־8|אחר=[178]}} {{ח:תת|(א)}} שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר; {{ח:תתת|(2)}} לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה; {{ח:תתת|(3)}} שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ״ו–1966}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. {{ח:סעיף|363|מחיקת חוב דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד־5|אחר=[178א]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה. {{ח:סעיף|363א|דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים|תיקון: תשע״ד־13}} {{ח:תת|(א)}} בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 364|בסעיף 364(ב)}}, ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} חלה חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355}} או חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בסעיף 380(ב)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}}, לפי המוקדם; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה. {{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}} {{ח:סעיף|364|תשלומי פיגורים|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[179]}} {{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח – {{ח:תתת|(1)}} קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985}}, לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.}} {{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ג)}} דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367 עד 367ג}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}. {{ח:סעיף|365|שמירת זכות לגמלה|אחר=[180]}} {{ח:ת}} היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו. {{ח:סעיף|366|הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור|אחר=[181]}} {{ח:תת|(א)}} קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך: {{ח:תתת|(1)}} בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע; {{ח:תתת|(2)}} בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי; {{ח:תתת|(3)}} בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}; {{ח:תתת|(3)}} על גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה; {{ח:תתת|(4)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}}; {{ח:תתת|(5)}} הענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}. {{ח:תת|(ג)}} היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים. {{ח:תת|(ד)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|367|הקלות בגביית דמי ביטוח|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[183]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|367א||תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|367ב|עיקול רכב|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 367|סעיף 367(א)}}, רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; {{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}}; {{ח:תתת|(ב)}} פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב; {{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. {{ח:סעיף|367ג||תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|368|הסכם תשלומים|אחר=[184]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 312|לסעיף 312(ב)}} ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם. {{ח:תת|(ב)}} כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.}} {{ח:תת|(ג)}} לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} יחולו על דמי הביטוח שבפיגור. {{ח:סעיף|369|אי־<wbr>רישום ואי־<wbr>תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד|תיקון: תשע״ז־6, תשפ״ד־3|אחר=[185]}} {{ח:תת|(א)}} לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור ב׳ ללוח י״א1}} בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור א׳ ללוח האמור}}. {{ח:תת|(א1)}} היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}} לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|הסעיף האמור}}, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}. {{ח:תת|(א2)}} היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(ג)}} קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. {{ח:תת|(ג1)}} פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור. {{ח:תת|(ג2)}} החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב. {{ח:תת|(ג3)}} לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. {{ח:תת|(ג4)}} מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה. {{ח:תת|(ה)}} על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|370|ויתור|תיקון: תשס״ח־9|אחר=[185א]}} {{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, על קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356}}, על קנס ותוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} ועל ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} החייב בתשלום נפטר; {{ח:תתת|(2)}} עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד; {{ח:תתת|(4)}} החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתת|(5)}} אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו; {{ח:תתת|(6)}} מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה. {{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}} {{ח:סעיף|371|הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ח־5, תשפ״ב־13|אחר=[186]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345ב|סעיף 345ב}}, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים: {{ח:תתת|(1)|(א)}} עובד חלקי; {{ח:תתתת|(ב)}} עובד לשעה; {{ח:תתתת|(ג)}} עובד אצל מעבידים שונים; {{ח:תתתת|(ד)}} עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא; {{ח:תתתת|(ה)}} עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן; {{ח:תתתת|(ו)}} עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים; {{ח:תתתת|(ז)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל; {{ח:תתתת|(ח)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ט)}} עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו; {{ח:תתתת|(י)}} עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו; {{ח:תתתת|(יא)}} עובד במשק בית; {{ח:תתתת|(יב)}} עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי; {{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות; {{ח:תתת|(5)|(א)}} מבוטח ששירותי סעד תומכים בו; {{ח:תתתת|(ב)}} מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר; {{ח:תתתת|(ג)}} מבוטח השוהה בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ד)}} מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה; {{ח:תתתת|(ה)}} מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ו)}} מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בלבד; {{ח:תתתת|(ח)}} מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם; {{ח:תתתת|(ט)}} מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו; {{ח:תתתת|(י)}} מבוטח שסווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתתת|(יא)}} מבוטח שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. {{ח:סעיף|371א|תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־10}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בסעיף 371(א)}} ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 371|סעיף 371(א)}}, יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א}}. {{ח:סעיף|371ב||תיקון: תשפ״א־10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|371ג||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|372||תיקון: תשע״ז־6|אחר=[187]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|373|ניכוי מתשלומים אחרים|אחר=[188<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} סכום קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה. {{ח:סעיף|373א|מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח|תיקון: תשס״ח־5}} {{ח:ת}} הפיקה חברה מהחברות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה}}, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור. {{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: שונות|אחר=[פרק ט׳]}} {{ח:סעיף|374|ביצוע אמנות|אחר=[190]}} {{ח:תת|(א)}} נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:תת|(ב)}} אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. {{ח:סעיף|375|הדדיות בביטוח אזרחי חוץ|אחר=[191]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. {{ח:סעיף|376|הוראות מיוחדות לשעת חירום|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[191א]}} {{ח:ת}} הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|סעיף 283(ב)}}, הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283(א)}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל)|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|377|ביטוח חיילים|אחר=[192]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|377א|הודעה לחייל משוחרר|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|378|סוגים מיוחדים של מבוטחים|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־6, תשס״ג־5, תשס״ו־3|אחר=[192א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים; {{ח:תתתת|(2)}} הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994). {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל באזור; {{ח:תתת|(3)}} תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל הגר מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(5)}} תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(6)}} מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור; {{ח:תתת|(7)}} תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור; {{ח:תתת|(8)}} תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל״ד–1974}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה – {{ח:תתת|(1)}} לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|378א|ביטוח עובד זר המועסק באזור|תיקון: תשס״ה־5}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. {{ח:תת|(ב)}} בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(1)}} לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} תאונת העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(1)}} אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; {{ח:תתתת|(ב)}} תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 1|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}. {{ח:סעיף|379|רישום|אחר=[193]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (רישום)|תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|380|מבוטח שלא נרשם|אחר=[194]}} {{ח:תת|(א)}} לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|ו־253}}, אלא מיום שנרשם. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום. {{ח:סעיף|381|עיגול סכומים|אחר=[195]}} {{ח:ת}} השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ״ו–1985}}.}} {{ח:סעיף|382|זקיפת תשלומים בחיובים אחדים|אחר=[195א]}} {{ח:תת|(א)}} סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:פנימי|סעיף 328|328}}, {{ח:פנימי|סעיף 329|329}}, {{ח:פנימי|סעיף 330|330}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}}. {{ח:תת|(ב)}} הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}. {{ח:סעיף|383|פיקוח|אחר=[196]}} {{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום. {{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}. {{ח:סעיף|383א|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה. {{ח:סעיף|384|סמכות לדרוש ידיעות רשמיות|תיקון: תשס״ד־2|אחר=[196א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} וקרן חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}}. {{ח:סעיף|384א|קבלת מידע מרשות המסים בישראל|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח י״ז}} ובהתאם לסוג המידע המפורט {{ח:פנימי|לוח יז|בטור ג׳ באותו לוח}}, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות {{ח:פנימי|לוח יז|בטור א׳ בלוח האמור}}, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|ו־64א לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל. {{ח:תת|(א1)}} המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש. {{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח. {{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור. {{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו: {{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל. {{ח:סעיף|384ב||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|385|חישובי מועדים|אחר=[197]}} {{ח:תת|(א)}} לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו. {{ח:תת|(ב)}} לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו. {{ח:סעיף|386|ייצוג בפני המוסד|תיקון: תשע״ו־11|אחר=[198]}} {{ח:ת}} לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|386א|הקצאת שוטרים בתשלום|תיקון: תשע״ו־20}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ז|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006}} (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102א|בסעיף 102א לחוק האמור}}, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ו|סעיף 102ו לחוק המשטרה}}. {{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הענקות|אחר=[פרק ט׳1]}} {{ח:סעיף|387|מתן הענקה|אחר=[198אא]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} אי־הזדקקות לאשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; {{ח:תת|(2)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 366|או 366}}; {{ח:תת|(3)}} אי־מילוי חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}; {{ח:תת|(4)}} אי־השלמת תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975}}.}} {{ח:סעיף|388|מימון|אחר=[198ב]}} {{ח:ת}} ההענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה). {{ח:סעיף|389|שינוי שיעור ההפרשה|אחר=[198ג]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה. {{ח:סעיף|390|התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה|אחר=[198ד]}} {{ח:ת}} השר, בהתקינו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה. {{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה|אחר=[פרק י״א]}} {{ח:סעיף|391|סמכות בית דין אזורי|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[230]}} {{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – {{ח:תתת|(1)}} של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם {{ח:פנימי|פרק יד סימן א|לסימן א׳ של פרק י״ד}}; {{ח:תתת|(2)|(א)}} של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין; {{ח:תתת|(3)}} של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}; {{ח:תתת|(5)}} שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}; {{ח:תתת|(6)}} של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך; {{ח:תתת|(7)}} של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}; {{ח:תתת|(8)}} של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}; {{ח:תתת|(9)}} של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך {{ח:פנימי|סעיף 385|סעיף 385}} בתחום מתח גילים שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}. {{ח:סעיף|392|בעלי הדין|תיקון: תשס״ט־3|אחר=[231]}} {{ח:תת|(א)}} בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות – {{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה; {{ח:תתת|(2)}} המוסד; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח; {{ח:תתת|(4)}} מעביד; {{ח:תתת|(5)}} שירות רפואי מוסמך; {{ח:תתת|(6)}} אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 391|בסעיף 391(א)(6) או (7)}}; {{ח:תתת|(7)}} שירות התעסוקה. {{ח:תת|(ב)}} כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(י)}} יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה. {{ח:סעיף|393|תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד|אחר=[231א]}} {{ח:ת}} עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר. {{ח:סעיף|394|מניעת טיעון|אחר=[231ב]}} {{ח:ת}} לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לא. {{ח:סעיף|395|השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה|אחר=[232]}} {{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד. {{ח:סעיף|396|קביעת מועדים|אחר=[233]}} {{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז–1977}}.}} {{ח:סעיף|397|סיוע משפטי|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[234]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(א1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 315א|בסעיף 315א}} בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 3|ו־3 לחוק האמור}} לא יחולו. {{ח:תת|(ג)}} המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה. {{ח:תת|(ד)}} בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי. {{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע|אחר=[פרק י״ב]}} {{ח:סעיף|398|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[239]}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת: {{ח:תתת|(1)}} גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו; {{ח:תתת|(2)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה; {{ח:תתת|(3)}} קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה. {{ח:תת|(א1)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(א2)|(1)}} קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 383א|סעיף 383א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|לוח יח חלק ג|בחלק ג׳ שבלוח י״ח}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית. {{ח:תתת|(3)}} נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. {{ח:תתת|(4)}} הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות. {{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2)}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד. {{ח:תת|(ג)}} מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור. {{ח:תת|(ד)}} מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס. {{ח:תת|(ד1)}} מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)}} בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; {{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ו)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר. {{ח:סעיף|399|בית המשפט המוסמך|אחר=[241]}} {{ח:ת}} בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398}}. {{ח:סעיף|400|ביצוע|אחר=[242]}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|401|העברת סמכויות|אחר=[243]}} {{ח:ת}} השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}. {{ח:סעיף|402|תחילה|אחר=[244]}} {{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995). {{ח:סעיף|403|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91]}} {{ח:תת|(א)}} לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} – {{ח:תתתת|(א)}} כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“; {{ח:תתתת|(ב)}} כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350(א)(1)}} כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}“ לא קיימות; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(א)}} כאילו המלים ”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ד)}}“ לא קיימות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 170|הסיפה של סעיף 170(ו)}} המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995). {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173(א)(2)}} לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994). {{ח:תת|(ד)}} לענין חישוב גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור. {{ח:תת|(ה)}} מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ של לוח א׳1}}. {{ח:סעיף|404|הוראות מתמצות|אחר=[73א<wbr>(ב), 188<wbr>(ב)–<wbr>(ד)]}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}. {{ח:תת|(ב)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:תת|(ג)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:תת|(ד)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(ב)}}, ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:סעיף|405|הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:ת}} על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003). {{ח:סעיף|406|הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ו־4, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ה, תשפ״ה־5}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם): {{ח:תתת|(1)}} נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה; {{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(3)}} המשך זכאות להטבות שלפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות|ההסכם בדבר גמלת הניידות}}, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות#פרק ה|בפרק ה׳ באותו הסכם}}, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} – {{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(5)}} נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}} זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. {{ח:תת|(ב)}} מענקים שישולמו לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020}} למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|באותו הסכם}}, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ה)}} תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף האמור}}, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”נפגע“ בחוק נפגעי פעולות איבה}}. {{ח:סעיף|407|דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־9}} {{ח:תת|(א)}} לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם – {{ח:תתת|(1)}} יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה; {{ח:תתת|(2)}} יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:פנימי|סעיף 257|ו־257}} יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד. {{ח:קטע2|לוח א|לוח א׳|אחר=[לוח א׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“}})}}}} {{ח:קטע4||הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס. {{ח:קטע2|לוח א1|לוח א׳1|תיקון: תשס״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158|158}}, {{ח:פנימי|סעיף 160|160}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע3|לוח א1 חלק א|חלק א׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(1)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||גיל הפרישה לגבר}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 ואילך</td><td>67</td></tr> </table> {{ח:קטע4||גיל הפרישה לאישה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־8, תשע״ב־3, תשע״ז־8, תשע״ז־19}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1944</td><td>60</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1944</td><td>60 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1944 עד אפריל 1945</td><td>60 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1945</td><td>61</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1946</td><td>61 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1946 עד אפריל 1947</td><td>61 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1947 עד דצמבר 1955</td><td>62</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158|סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(2) ו־(3)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 ואילך</td><td>67</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ג|חלק ג׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(ב)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||מי שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילו}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1944</td><td>60</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1944</td><td>60 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1944 עד אפריל 1945</td><td>60 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1945</td><td>61</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1946</td><td>61 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1946 עד אפריל 1947</td><td>61 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1947 ואילך</td><td>62</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ד|חלק ד׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(א)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן|תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 עד דצמבר 1944</td><td>67</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1945</td><td>67 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1945 עד אפריל 1946</td><td>67 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1946</td><td>68</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1947</td><td>68 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1947 עד אפריל 1948</td><td>68 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1948</td><td>69</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1949</td><td>69 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1949 עד אפריל 1950</td><td>69 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1950 ואילך</td><td>70</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ה|חלק ה׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)(2)}})}}}} {{ח:קטע4||אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־8}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1949</td><td>55</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1949</td><td>55 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1949 עד אפריל 1950</td><td>55 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1950</td><td>56</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1951</td><td>56 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1951 עד אפריל 1952</td><td>56 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1952 עד יולי 1955</td><td>57</td></tr> <tr><td>אוגוסט 1955 עד מרס 1956</td><td>57 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>אפריל 1956 עד נובמבר 1956</td><td>57 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>דצמבר 1956 עד יולי 1957</td><td>58</td></tr> <tr><td>אוגוסט 1957 עד מרס 1958</td><td>58 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>אפריל 1958 עד נובמבר 1958</td><td>58 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>דצמבר 1958 ואילך</td><td>59</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ב|לוח ב׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[לוח י״ד]}} {{ח:קטע2|לוח ב1|לוח ב׳1|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|לוח ב1|לוח זה}} פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־2, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014)}} כשהוא מעודכן לפי {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|סעיף (4) בלוח זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי. {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש״ח)}} בתוספת 174,754 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש״ח)}} בעד כל פג שנולד באותה לידה. {{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו. {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=לוח ב1 פרט 3}} {{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|בסעיף {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}}}, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה: {{ח:ת}} <span dir="ltr">M<sub>1</sub> = M<sub>0</sub> (1 + ST)</span> {{ח:ת}} כאשר – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M<sub>1</sub>“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M<sub>0</sub>“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון). {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=לוח ב1 פרט 4}} {{ח:ת}} המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים. {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשס״ט־4|עוגן=לוח ב1 פרט 5}} {{ח:ת}} בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה: {{ח:תת|(1)}} כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם; {{ח:תת|(2)}} אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה; {{ח:תת|(3)}} אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים; {{ח:תת|(4)}} אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת; {{ח:תת|(5)}} אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה; {{ח:תת|(6)}} זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא; {{ח:תת|(7)}} בדיקות סינון שמיעה ליילוד. {{ח:קטע2|לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[לוח ז׳]}} {{ח:קטע2|לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ו־7}} {{ח:קטע2|לוח ה|לוח ה׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ג־11|אחר=[לוח ה׳]}} {{ח:קטע2|לוח ו|לוח ו׳|אחר=[לוח ה׳1]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}})}}}} {{ח:קטע3||הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 400px; table-layout: fixed;"> <tr><th>שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)</th><th>שיעור ההגדלה</th><th>שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)</th><th>שיעור ההגדלה</th></tr> <tr><td>1954/55</td><td>48%</td><td>1960/61</td><td>24%</td></tr> <tr><td>1955/56</td><td>44%</td><td>1961/62</td><td>20%</td></tr> <tr><td>1956/57</td><td>40%</td><td>1962/63</td><td>16%</td></tr> <tr><td>1957/58</td><td>36%</td><td>1963/64</td><td>12%</td></tr> <tr><td>1958/59</td><td>32%</td><td>1964/65</td><td>8%</td></tr> <tr><td>1959/60</td><td>28%</td><td>1965/66</td><td>4%</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ז|לוח ז׳|אחר=[לוח ט׳1]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}})}}}} {{ח:קטע3||חישוב דמי אבטלה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ז}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width=50%">&nbsp;</th><th width="25%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים)</th><th width="25%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)</th></tr> <tr id="לוח ז פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי </td><td>80</td><td>60</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי </td><td>50</td><td>40</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו </td><td>45</td><td>35</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 4"><td> {{ח:תת|4.}} על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי </td><td>30</td><td>25</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ח|לוח ח׳|תיקון: תשס״א־3|אחר=[לוח ט׳2]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א) ו־(ו)}})}}}} {{ח:קטע3||עבודה מועדפת ועבודה נדרשת}} {{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תשס״ג־2, תשס״ג־5|עוגן=לוח ח פרט א}} {{ח:ת}} עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק; {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=לוח ח פרט ב}} {{ח:ת}} בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=לוח ח פרט ג}} {{ח:ת}} בבתי מלון: {{ח:תת|(1)}} מלצרות; {{ח:תת|(2)}} טבחות; {{ח:תת|(3)}} חדרנות; {{ח:תת|(4)}} עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=לוח ח פרט ד}} {{ח:ת}} באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשס״ב־12, תשס״ג־6, תשס״ג־14, תשס״ג־15, תשס״ד־11|עוגן=לוח ח פרט ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע);}} {{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=לוח ח פרט ו}} {{ח:ת}} במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: {{ח:תת|(1)}} עבודות מתכת – {{ח:תתת|(א)}} מסגרות וריתוך; {{ח:תתת|(ב)}} חרטות וכרסום; {{ח:תתת|(ג)}} חשמלאות; {{ח:תתת|(ד)}} מכונאות; {{ח:תתת|(ה)}} מכשירנות; {{ח:תתת|(ו)}} משחיזנות; {{ח:תת|(2)}} הלבשה – {{ח:תתת|(א)}} חייטות ותפירה; {{ח:תתת|(ב)}} גזרנות; {{ח:תתת|(ג)}} תפירת עור; {{ח:תת|(3)}} עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=לוח ח פרט ז}} {{ח:תת|(1)}} טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תתת|(ב)}} ילד נכה הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳}}; {{ח:תתת|(ג)}} מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}; {{ח:תתת|(ד)}} נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון; {{ח:תת|(2)}} טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד; {{ח:תתת|(ב)}} מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ג)}} מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}; {{ח:תתת|(ד)}} מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, שקיבלו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|אותו חוק}}; {{ח:תתת|(ה)}} מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:ת}} בפרט זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} או בהשגחה, למעט עבודות משק בית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה. {{ח:קטע2|לוח ח1|לוח ח׳1|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}})}}}} {{ח:קטע3||שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="300px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלקי ההכנסה</th><th width="100px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים</th></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע</td><td>0</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע</td><td>30</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע</td><td>40</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע</td><td>60</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ח1א|לוח ח׳1א {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:קטע2|לוח ח2|לוח ח׳2|תיקון: תשע״ו־19}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־8, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שירותי הסיעוד</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שווי ביחידות שירות</th></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 1"><td> {{ח:תת|(1)}} שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו; </td><td> {{ח:תת|(א)}} בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת; {{ח:תת|(ב)}} בשעות הלילה – יחידה וחצי; {{ח:תת|(ג)}} בימי מנוחה – 2 יחידות; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 2"><td> {{ח:תת|(2)}} 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1) עד (3)}} – 2 יחידות; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(4) עד (6)}} – 2.75 יחידות; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 3"><td> {{ח:תת|(3)}} מוצרי ספיגה; </td><td> {{ח:ת}} מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב: {{ח:תת|(א)}} עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש; {{ח:תת|(ב)}} שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 4"><td> {{ח:תת|(4)}} מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}}; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 4א"><td> {{ח:תת|(4א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):}} {{ח:תת}} שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה – גורם מפעיל): {{ח:תתת|(א)}} ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך; {{ח:תתת|(ב)}} תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות; {{ח:תתת|(ג)}} לעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש; {{ח:תתת|(ד)}} שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה; </td><td>0.5 יחידות בשבוע</td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 5"><td> {{ח:תת|(5)}} מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}}; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 6"><td> {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 31.12.2026):}} שירות כביסה של עד 5 ק״ג; </td><td>יחידה אחת;</td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 7"><td> {{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקע).}} </td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ט|לוח ט׳|אחר=[לוח ב׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג) ו־(3)(ב)}})}}|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־7}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים|תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">מספר התלויים</th><th width="200px">הכנסה חודשית</th></tr> <tr id="לוח ט פרט 1"><td>1.</td><td>ללא תלויים</td><td>סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr id="לוח ט פרט 2"><td>2.</td><td>1</td><td>סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr id="לוח ט פרט 3"><td>3.</td><td>בעד כל תלוי נוסף</td><td>סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ט1|לוח ט׳1|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ג)}})}}}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">מספר תלויים</th><th width="200px">הכנסה חודשית</th></tr> <tr><td>1</td><td>ללא תלויים</td><td>סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr><td>2</td><td>1</td><td>סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr><td>3</td><td>בעד כל תלוי נוסף</td><td>סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח י|לוח י׳|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ג־10, תשס״ה־3, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ו־5|אחר=[לוח י׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337 עד 342}})}}}} {{ח:קטע3||שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך|תיקון: תשס״ט־4}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשע״ח־5, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנים 2025–2026):}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th width="50px">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th colspan="6">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr> <tr><th rowspan="3">פרט</th><th rowspan="3">ענף ביטוח</th><th colspan="6">אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}</th><th colspan="2">הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים</th><th rowspan="3">הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}</th></tr> <tr><th colspan="3">על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th colspan="3">על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע</th><th rowspan="2">על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th></tr> <tr><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th></tr> <tr id="לוח י פרט 1"><td>1.</td><td>אימהות</td><td>1.40</td><td>0.94</td><td>–</td><td>0.24</td><td>0.37</td><td>–</td><td>0.87</td><td>0.10</td><td>0.09</td></tr> <tr id="לוח י פרט 2"><td>2.</td><td>אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr id="לוח י פרט 3"><td>3.</td><td>ילדים</td><td>2.08</td><td>2.74</td><td>1.67</td><td>1.68</td><td>0.92</td><td>1.65</td><td>–</td><td>–</td><td>0.08</td></tr> <tr id="לוח י פרט 4"><td>4.</td><td>נפגעי עבודה</td><td>1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}</td><td>0.78</td><td>–</td><td>0.60</td><td>0.26</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.03</td></tr> <tr id="לוח י פרט 5"><td>5.</td><td>נפגעי תאונות</td><td>0.13</td><td>0.09</td><td>0.07</td><td>0.04</td><td>0.05</td><td>0.06</td><td>0.07</td><td>0.03</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 6"><td>6.</td><td>אבטלה</td><td>0.33</td><td>–</td><td>–</td><td>0.06</td><td>–</td><td>–</td><td>0.21</td><td>0.02</td><td>0.06</td></tr> <tr id="לוח י פרט 7"><td>7.</td><td>זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.01</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 8"><td>8.</td><td>נכות</td><td>2.28</td><td>2.12</td><td>1.31</td><td>0.62</td><td>0.73</td><td>1.31</td><td>1.86</td><td>0.29</td><td>0.10</td></tr> <tr id="לוח י פרט 9"><td>9.</td><td>סיעוד</td><td>0.28</td><td>0.21</td><td>0.14</td><td>0.08</td><td>0.08</td><td>0.14</td><td>0.14</td><td>0.03</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 10"><td>10.</td><td>אזרחים ותיקים ושאירים</td><td>5.89</td><td>5.95</td><td>3.65</td><td>2.22</td><td>2.06</td><td>3.60</td><td>1.52</td><td>0.57</td><td>0.25</td></tr> <tr><th>&nbsp;</th><th>סך הכל</th><th>14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}</th><th>12.83</th><th>7.00</th><th>5.55</th><th>4.47</th><th>6.92</th><th>7.00</th><th>1.04</th><th>0.67</th></tr> </table> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th width="50px">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th colspan="6">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr> <tr><th rowspan="3">פרט</th><th rowspan="3">ענף ביטוח</th><th colspan="6">אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}</th><th colspan="2">הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים</th><th rowspan="3">הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}</th></tr> <tr><th colspan="3">על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th colspan="3">על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th></tr> <tr><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th></tr> <tr id="לוח י פרט 1"><td>1.</td><td>אימהות</td><td>1.40</td><td>0.94</td><td>–</td><td>0.16</td><td>0.24</td><td>–</td><td>0.87</td><td>0.04</td><td>0.09</td></tr> <tr id="לוח י פרט 2"><td>2.</td><td>אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>0.11</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr id="לוח י פרט 3"><td>3.</td><td>ילדים</td><td>2.08</td><td>2.74</td><td>1.67</td><td>1.47</td><td>0.59</td><td>1.10</td><td>–</td><td>–</td><td>0.08</td></tr> <tr id="לוח י פרט 4"><td>4.</td><td>נפגעי עבודה</td><td>1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}</td><td>0.78</td><td>–</td><td>0.37 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47)}}</td><td>0.17</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.03</td></tr> <tr id="לוח י פרט 5"><td>5.</td><td>נפגעי תאונות</td><td>0.13</td><td>0.09</td><td>0.07</td><td>0.02</td><td>0.03</td><td>0.04</td><td>0.07</td><td>0.01</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 6"><td>6.</td><td>אבטלה</td><td>0.33</td><td>–</td><td>–</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.21</td><td>0.01</td><td>0.06</td></tr> <tr id="לוח י פרט 7"><td>7.</td><td>זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.01</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 8"><td>8.</td><td>נכות</td><td>2.28</td><td>2.12</td><td>1.31</td><td>0.37</td><td>0.47</td><td>0.87</td><td>1.86</td><td>0.11</td><td>0.10</td></tr> <tr id="לוח י פרט 9"><td>9.</td><td>סיעוד</td><td>0.28</td><td>0.21</td><td>0.14</td><td>0.05</td><td>0.05</td><td>0.09</td><td>0.14</td><td>0.01</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 10"><td>10.</td><td>אזרחים ותיקים ושאירים</td><td>5.89</td><td>5.95</td><td>3.65</td><td>1.67</td><td>1.32</td><td>2.40</td><td>1.52</td><td>0.22</td><td>0.25</td></tr> <tr><th>&nbsp;</th><th>סך הכל</th><th>14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}</th><th>12.83</th><th>7.00</th><th>3.85 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95)}}</th><th>2.87</th><th>4.61</th><th>7.00</th><th>0.40</th><th>0.67</th></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יא|לוח י״א|אחר=[לוח י״א]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}}, {{ח:פנימי|סעיף 349|ו־349}})}}}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־6, תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>פרט</th><th>בעד</th><th width="40%">הכנסה מרבית</th><th width="40%">הכנסה מזערית</th></tr> <tr id="לוח יא פרט 1"><td rowspan="3">1.</td><td rowspan="3">עובד</td><td>לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5;</td><td>לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;</td></tr> <tr><td>לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3;</td><td>לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס.</td><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 2"><td rowspan="2">2.</td><td rowspan="2">עובד עצמאי</td><td>לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3;</td><td>לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס.</td><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 3"><td rowspan="2">3.</td><td rowspan="2">מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בסעיף 348(ד) ו־(ה)}}</td><td rowspan="2">לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|בפרט 1}}, לפי הענין.</td><td>לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 4"><td rowspan="2">4.</td><td rowspan="2">מבוטח אחר</td><td rowspan="2">לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 2|בפרט 2}}, לפי הענין.</td><td>לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח זה}}, {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} לגבי עובד פלוני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) שבהגדרה {{ח:הערה|”ה}}סכום {{ח:הערה|ה}}בסיסי{{ח:הערה|“}} שבסעיף 1}}. {{ח:קטע2|לוח יא1|לוח י״א1|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layou: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="50px">פרט</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת ההפרה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב</th></tr> <tr><td>1.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים</td><td>עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> <tr><td>2.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים</td><td>עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> <tr><td>3.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים</td><td>עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יב|לוח י״ב|אחר=[לוח י״ב]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף 404}})}}}} {{ח:קטע3||הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">הפחתה</th><th width="200px">שיעור</th></tr> <tr><td>1.</td><td>מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ב)}}</td><td>1.8%</td></tr> <tr><td>2.</td><td>מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}</td><td>1.5%</td></tr> <tr><td>3.</td><td>מתשלומי העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}</td><td>1.0%</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יג|לוח י״ג {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:קטע2|לוח יד|לוח י״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|סעיף 293}})}}}} {{ח:קטע3||ארגונים מאושרים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יד פרט 1}} {{ח:ת}} כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח יד פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יד פרט 3}} {{ח:ת}} ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים. {{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יד פרט 4}} {{ח:ת}} אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל. {{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יד פרט 5}} {{ח:ת}} האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון. {{ח:קטע2|לוח טו|לוח ט״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 294|סעיף 294}})}}}} {{ח:קטע3||חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח טו פרט 1}} {{ח:ת}} חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח טו פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות#סעיף 26|סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח טו פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}. {{ח:קטע2|לוח טז|לוח ט״ז|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(ד)}})}}}} {{ח:קטע3||הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} <table style="width: 400px; table-layout: fixed;"> <tr><td>2008</td><td>110</td></tr> <tr><td>2009</td><td>130</td></tr> <tr><td>2010</td><td>150</td></tr> <tr><td>2011</td><td>155</td></tr> <tr><td>2012 עד 2021</td><td>165</td></tr> <tr><td>2022 ואילך –</td><td>174</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח טז1|לוח ט״ז1|תיקון: תשפ״ו־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 350א|סעיף 350א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}} {{ח:ת}} ארצות הברית. {{ח:קטע2|לוח יז|לוח י״ז|תיקון: תשס״ט־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ומידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)}}, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12, תשע״ח־5}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; tabl-layout: fixed;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגמלה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור חוקי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוגי המידע</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} מענק אשפוז </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} מענק לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} קצבת לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} דמי לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} דמי לידה נוספים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} דמי לידה לגבר </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} גמלה להורה מאמץ </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8.}} גמלה לשמירת הריון </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9.}} תשלום מיוחד ליתומים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|10.}} קצבת ילדים רגילה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|11.}} תוספת לקצבת הילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|12.}} מענק לימודים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|13.}} דמי פגיעה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|14.}} גמלה לנכה עבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|15.}} ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|16.}} גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|17.}} צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע{{ח:הערה|י}} עבודה), התשט״ז–1956}} (להלן – תקנות נפגע{{ח:הערה|י}} עבודה)</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|18.}} סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|19.}} גמלה לנכה נזקק </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|20.}} הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|21.}} גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|22.}} גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|23.}} גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|24.}} גמלת תלויים לילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|25.}} גמלת תלויים להורים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|26.}} מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|27.}} הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|28.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|29.}} דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|30.}} דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|31.}} דמי אבטלה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160 לחוק}}</td><td>1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד<br>2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|32.}} מענק למי שעבד בעבודה מועדפת </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|33.}} דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}} לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|34.}} דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|35.}} מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176א|סעיף 176א לחוק}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|36.}} הענקת אבטלה לקטין </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|37.}} גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182 לחוק}}</td><td>1. מידע על הכנסות מעבודה<br>2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|38.}} קצבה חודשית לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|39.}} קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|40.}} שיקום מקצועי לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(2) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|41.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|42.}} גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|43.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|44.}} גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|45.}} גמלת ילד נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|46.}} גמלת סיעוד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה)#סעיף 3|ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|47.}} קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|48.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|49.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(2) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|50.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|51.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|52.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|53.}} קצבת שאירים לאלמנה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|54.}} קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|55.}} קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|56.}} גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|57.}} מענק ליתום שהגיע למצוות </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|58.}} הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|59.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|60.}} דמי קבורה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|61.}} תגמול למשרתים במילואים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|62.}} הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|63.}} דמי פגיעה למתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|64.}} גמלה לנכה עבודה מתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|65.}} גמלה לתלויים במתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|66.}} גמלה להבטחת הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|67.}} דמי מזונות </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|68.}} תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|69.}} תגמול לחסיד אומות עולם </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|70.}} ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|71.}} תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|72.}} גמלה לנכה איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|73.}} גמלה לנכה איבה נצרך </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|74.}} תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|75.}} תגמול לבני משפחה של נפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|76.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|77.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|78.}} פיצוי נפגעי גזזת </td><td>{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|79.}} פיצוי חולי איידס </td><td>{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|80.}} נכה פוליו </td><td>{{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|81.}} אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|82.}} אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|83.}} תגמול לתלוי בהרוג מלכות </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 15|סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|84.}} תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|85.}} מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 17ו|סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|86.}} קצבת ניידות </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977}} (להלן – הסכם הניידות)</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|87.}} הלוואה עומדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 5|סעיף 5 להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|88.}} סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21א|סעיף 21א להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|89.}} הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ה|סעיף 21ה להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|90.}} החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ח|סעיף 21ח להסכם הניידות}}</td><td>-</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|91.}} גמלת אזרח ותיק מיוחדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|92.}} גמלת שאירים מיוחדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 4|סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|93.}} השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|94.}} מימון הובלת נפטר </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|95.}} מימון מצבה לנפטר גלמוד </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|96.}} תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|97.}} מימון איסוף קרבנות אסון </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|98.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|99.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יח|לוח י״ח|תיקון: תשע״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}})}}}} {{ח:קטע3|לוח יח חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח זה}}, {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}. {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יח פרט 1}} {{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|2||עוגן=לוח יח פרט 2}} {{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור. {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יח פרט 3}} {{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יח פרט 4}} {{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יח פרט 5}} {{ח:ת}} כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל. {{ח:סעיף*|6||עוגן=לוח יח פרט 6}} {{ח:ת}} היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור. {{ח:סעיף*|7||עוגן=לוח יח פרט 7}} {{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל. {{ח:סעיף*|8||עוגן=לוח יח פרט 8}} {{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ; {{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה; {{ח:תת|(3)}} מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב; {{ח:תת|(4)}} מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו. {{ח:סעיף*|9||עוגן=לוח יח פרט 9}} {{ח:ת}} קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור. {{ח:סעיף*|10||עוגן=לוח יח פרט 10}} {{ח:ת}} קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד. {{ח:קטע3|לוח יח חלק ב|חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:ת}} <table> <tr><th rowspan="2">סוג הגמלה</th><th colspan="10">מספר הפרט {{ח:פנימי|לוח יח חלק א|בחלק א׳}}</th></tr> <tr><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרט 1}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 2|פרט 2}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 3|פרט 3}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 4|פרט 4}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח חלק א פרט 5|פרט 5}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 6|פרט 6}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 7|פרט 7}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 9|פרט 9}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 10|פרט 10}}</th></tr> <tr><td>אמהות</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>ילדים</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td rowspan="2">נפגעי עבודה ומתנדבים*</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td colspan="10">{{מוקטן|* {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}</td></tr> <tr><td>אבטלה</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>נכות כללית</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>סיעוד</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td rowspan="2">אזרח ותיק ושאירים<span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span> <span style="letter-spacing: -0.167em;">*** </span></td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td colspan="10">{{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">** </span> {{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרטים 1 עד 4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">*** </span> {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח יח חלק ג|חלק ג׳: אזהרה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף. {{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוחות השוואה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>פרק א׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}</td><td>פרק ו׳4</td><td>{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}</td></tr> <tr><td>פרק ב׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}</td><td>פרק ו׳5</td><td>{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}</td><td>פרק ז׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}</td><td>פרק ח׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}</td><td>פרק ט׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}}</td></tr> <tr><td>פרק ד׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}</td><td>פרק ט׳1</td><td>{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}}</td></tr> <tr><td>פרק ה׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}</td><td>פרק ט׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳1</td><td>{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}</td><td>פרק י׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}</td><td>פרק י״א</td><td>{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳3</td><td>{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}</td><td>פרק י״ב</td><td>{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט}}</td></tr> </table> <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}</td><td>127מ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}</td></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}</td><td>127מא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}</td><td>127מב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}</td><td>127מז(א)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}</td><td>127מז(א)(2–3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(א)}}</td></tr> <tr><td>4א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}</td><td>127מז(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}</td></tr> <tr><td>4ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}</td><td>127מח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ב)}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}</td><td>127מט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}</td><td>127מט1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ג)}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}</td><td>127מט2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ד)}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}</td><td>127נ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}</td><td>127נב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}</td><td>127נב1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}</td><td>127נג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}</td><td>127נד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}</td></tr> <tr><td>15</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}</td><td>127נה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}</td></tr> <tr><td>17</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}</td><td>127נו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}</td></tr> <tr><td>18</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}</td><td>127נז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}</td></tr> <tr><td>19</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}</td><td>127נז1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}</td></tr> <tr><td>20</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}</td><td>127נח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}</td></tr> <tr><td>20א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}</td><td>127נט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}</td></tr> <tr><td>21</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}</td><td>127ס</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}</td></tr> <tr><td>22</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}</td><td>127סא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}</td></tr> <tr><td>22א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}</td><td>127סב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}</td></tr> <tr><td>23</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}</td><td>127סג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}</td></tr> <tr><td>23א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}</td><td>127סד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}</td></tr> <tr><td>24</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}</td><td>127סה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}</td></tr> <tr><td>25</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}</td><td>127סו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}</td></tr> <tr><td>25א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}</td><td>127סז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}</td></tr> <tr><td>26</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}</td><td>127סח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}</td></tr> <tr><td>26ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}</td><td>127ע</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}</td></tr> <tr><td>27(א־ב,ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}</td><td>127עא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}</td></tr> <tr><td>27(ג)</td><td>הושמט</td><td>127עב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}</td></tr> <tr><td>28</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}</td><td>127עג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}</td></tr> <tr><td>29(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}</td><td>127עד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}</td></tr> <tr><td>29(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}</td><td>127עה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}</td></tr> <tr><td>29(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}</td><td>127עו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}</td></tr> <tr><td>30</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 264|264}}</td><td>127עז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}</td></tr> <tr><td>31</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}</td><td>127עח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}</td></tr> <tr><td>32</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}</td><td>127עט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}</td></tr> <tr><td>33</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}</td><td>127פ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}</td></tr> <tr><td>34</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}</td><td>127פא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}</td></tr> <tr><td>35</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}</td><td>127פא1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}</td></tr> <tr><td>36</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}</td><td>127פא2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}</td></tr> <tr><td>37</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}</td><td>127פב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}</td></tr> <tr><td>38</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}</td><td>127פג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}</td></tr> <tr><td>39</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}</td><td>127פד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}</td></tr> <tr><td>40</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}</td><td>127פה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}</td></tr> <tr><td>41</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}</td><td>127פו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}</td></tr> <tr><td>42</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}</td><td>127פז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}</td></tr> <tr><td>43</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}</td><td>127פח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}</td></tr> <tr><td>44</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}</td><td>127פט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}</td></tr> <tr><td>45</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}</td><td>127צ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}</td></tr> <tr><td>46</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}</td><td>127צא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}</td></tr> <tr><td>47</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}</td><td>127צב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}</td></tr> <tr><td>48</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}</td><td>127צג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}</td></tr> <tr><td>49</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}</td><td>127צד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}</td></tr> <tr><td>50</td><td>94</td><td>127צה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}</td></tr> <tr><td>51</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}</td><td>127צו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}</td></tr> <tr><td>52</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}</td><td>127צז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}</td></tr> <tr><td>53</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}</td><td>127צח</td><td>הושמט</td></tr> <tr><td>54</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}</td><td>128</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}</td></tr> <tr><td>55</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}</td><td>129</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}</td></tr> <tr><td>56</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}</td><td>130</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}</td></tr> <tr><td>57</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}</td><td>131</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}</td></tr> <tr><td>58</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}</td><td>133</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}</td></tr> <tr><td>59</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}</td><td>134</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}</td></tr> <tr><td>60</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}</td><td>134א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}</td></tr> <tr><td>61</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}</td><td>135</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}</td></tr> <tr><td>62</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}}</td><td>136</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}</td></tr> <tr><td>63</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}</td><td>136א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}</td></tr> <tr><td>63א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}</td><td>136ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}</td></tr> <tr><td>64</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}</td><td>137</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}</td></tr> <tr><td>64א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}</td><td>137א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}</td></tr> <tr><td>65</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}</td><td>137ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}</td></tr> <tr><td>66</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}</td><td>137ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}</td></tr> <tr><td>67</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}</td><td>138</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}</td></tr> <tr><td>67א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}</td><td>139</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}</td></tr> <tr><td>68</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}</td><td>139א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}</td></tr> <tr><td>68א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}</td><td>139ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}</td></tr> <tr><td>68ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}</td><td>140</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}</td></tr> <tr><td>68ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}</td><td>141</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}</td></tr> <tr><td>69</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}</td><td>142</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}</td></tr> <tr><td>70</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}</td><td>142א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}</td></tr> <tr><td>71</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}</td><td>142ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}</td></tr> <tr><td>72</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}</td><td>143</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}</td></tr> <tr><td>73</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}</td><td>143ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}</td></tr> <tr><td>73א(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}</td><td>144</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}</td></tr> <tr><td>73א(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 404|404(א)}}</td><td>145</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}</td></tr> <tr><td>73ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}</td><td>146</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}</td></tr> <tr><td>74</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}</td><td>147</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}</td></tr> <tr><td>75</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}</td><td>148</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}</td></tr> <tr><td>76</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}</td><td>149</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}</td></tr> <tr><td>77</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}</td><td>150</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}</td></tr> <tr><td>77א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}</td><td>151</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}</td></tr> <tr><td>78(א–ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}</td><td>152</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}</td></tr> <tr><td>78(ג)</td><td>הושמט</td><td>153</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}</td></tr> <tr><td>79</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}</td><td>154</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}</td></tr> <tr><td>80</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}</td><td>155</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}</td></tr> <tr><td>81</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}</td><td>156</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}</td></tr> <tr><td>82</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}</td><td>157</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 335|335}}</td></tr> <tr><td>82א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}</td><td>158</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 336|336}}</td></tr> <tr><td>82ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}</td><td>159</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}</td></tr> <tr><td>82ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}</td><td>159א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}</td></tr> <tr><td>82ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}</td><td>159ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}</td></tr> <tr><td>83</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}</td><td>160</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}</td></tr> <tr><td>84</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}</td><td>160א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}</td></tr> <tr><td>85</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}</td><td>161</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}</td></tr> <tr><td>86</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}</td><td>162</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}</td></tr> <tr><td>87</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}</td><td>163</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}</td></tr> <tr><td>88</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}</td><td>164</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 345|345}}</td></tr> <tr><td>89</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}</td><td>165</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 346|346}}</td></tr> <tr><td>89א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}</td><td>166</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 347|347}}</td></tr> <tr><td>89ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}</td><td>167</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 348|348}}</td></tr> <tr><td>90</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(ב)}}</td><td>167א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 349|349}}</td></tr> <tr><td>90א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(א)}}</td><td>167ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 348|348(א)}}</td></tr> <tr><td>90ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}</td><td>168</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 350|350}}</td></tr> <tr><td>90ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}</td><td>168א(5)</td><td>הושמט</td></tr> <tr><td>90ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}</td><td>169</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 351|351}}</td></tr> <tr><td>90ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}</td><td>170</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 352|352}}</td></tr> <tr><td>90ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}</td><td>171</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 353|353}}</td></tr> <tr><td>90ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}</td><td>172</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}</td></tr> <tr><td>90ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}</td><td>173</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 355|355}}</td></tr> <tr><td>90ט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}</td><td>173א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 356|356}}</td></tr> <tr><td>91</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}</td><td>174</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 357|357}}</td></tr> <tr><td>92</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}</td><td>175</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 358|358}}</td></tr> <tr><td>93</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}</td><td>176</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 359|359}}</td></tr> <tr><td>94</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}</td><td>177</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 360|360}}</td></tr> <tr><td>94א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}</td><td>177א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}</td></tr> <tr><td>94ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}</td><td>178</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}</td></tr> <tr><td>94ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}</td><td>178א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}</td></tr> <tr><td>94ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}</td><td>179</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}</td></tr> <tr><td>95</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}</td><td>180</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}</td></tr> <tr><td>95א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57(א–ב)}}</td><td>181</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}</td></tr> <tr><td>96</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}</td><td>183</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}</td></tr> <tr><td>97</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}</td><td>184</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}</td></tr> <tr><td>98</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}</td><td>185</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}</td></tr> <tr><td>98א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}</td><td>185א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}</td></tr> <tr><td>99</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}</td><td>186</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}</td></tr> <tr><td>100</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א–ב)}}</td><td>187</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}</td></tr> <tr><td>101</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}</td><td>188(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}</td></tr> <tr><td>101א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}</td><td>188(ב–ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 404|404(ב–ד)}}</td></tr> <tr><td>101ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}</td><td>190</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}</td></tr> <tr><td>102</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}</td><td>191</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}</td></tr> <tr><td>103</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}</td><td>191א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}</td></tr> <tr><td>103א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}</td><td>192</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}</td></tr> <tr><td>103ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}</td><td>192א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}</td></tr> <tr><td>103ב1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}</td><td>193</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}</td></tr> <tr><td>103ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}</td><td>194</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}</td></tr> <tr><td>103ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}</td><td>195</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}</td></tr> <tr><td>103ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}</td><td>195א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 382|382}}</td></tr> <tr><td>103ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}</td><td>196</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 383|383}}</td></tr> <tr><td>103ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}</td><td>196א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}</td></tr> <tr><td>104</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}</td><td>197</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}</td></tr> <tr><td>105</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}</td><td>198</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}</td></tr> <tr><td>106</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}</td><td>198א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} השכר הממוצע</td></tr> <tr><td>109</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|לוח ד|לוח ד׳}}</td><td>198אא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}</td></tr> <tr><td>110(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}}</td><td>198ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}</td></tr> <tr><td>110(ב)</td><td>הושמט</td><td>198ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}</td></tr> <tr><td>111</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב–ד)}}</td><td>198ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}</td></tr> <tr><td>112</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}</td><td>198ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288}}</td></tr> <tr><td>113</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}</td><td>198ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}</td></tr> <tr><td>114</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}</td><td>198ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}</td></tr> <tr><td>115</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}</td><td>198ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}</td></tr> <tr><td>116</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}</td><td>198ט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}</td></tr> <tr><td>127א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}</td><td>199</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}</td></tr> <tr><td>127ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}</td><td>200</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}</td></tr> <tr><td>127ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}</td><td>200א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}</td></tr> <tr><td>127ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}</td><td>201</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}</td></tr> <tr><td>127ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}</td><td>202</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}</td></tr> <tr><td>127ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}</td><td>203</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}</td></tr> <tr><td>127ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}</td><td>204</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}</td></tr> <tr><td>127ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}</td><td>204א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}</td></tr> <tr><td>127י</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}</td><td>204ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}</td></tr> <tr><td>127יא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}</td><td>205</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}</td></tr> <tr><td>127יב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}</td><td>206</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}</td></tr> <tr><td>127יג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}</td><td>207</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}</td></tr> <tr><td>127יד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}</td><td>208</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}</td></tr> <tr><td>127טו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}</td><td>209</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}</td></tr> <tr><td>127טז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}</td><td>210</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}</td></tr> <tr><td>127טז1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}</td><td>211</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}</td></tr> <tr><td>127טז2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}</td><td>212</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}</td></tr> <tr><td>127טז3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}</td><td>213</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}</td></tr> <tr><td>127יז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}</td><td>214</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}</td></tr> <tr><td>127יח(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}</td><td>215</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}</td></tr> <tr><td>127יח(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}</td><td>215א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}</td></tr> <tr><td>127כ</td><td>לפי הענין</td><td>215ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}</td></tr> <tr><td>127כא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}</td><td>216</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}</td></tr> <tr><td>127כב(א,ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}</td><td>217</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}</td></tr> <tr><td>127כב(ב–ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}</td><td>217א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}</td></tr> <tr><td>127כב1(א–ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}</td><td>218</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}</td></tr> <tr><td>127כב1(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 202|202(ב)}}</td><td>219</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}</td></tr> <tr><td>127כג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}</td><td>220</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}</td></tr> <tr><td>127כד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}</td><td>221</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}</td></tr> <tr><td>127כה(א)(1–3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}</td><td>222</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}</td></tr> <tr><td>127כה(א)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 206|206(א–ב)}}</td><td>223</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}</td></tr> <tr><td>127כה(ב–ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 206|206(ג–ד)}}</td><td>230</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}</td></tr> <tr><td>127כז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}</td><td>231</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}</td></tr> <tr><td>127כח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}</td><td>231א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}</td></tr> <tr><td>127כט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}</td><td>231ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}</td></tr> <tr><td>127ל</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב–ג)}}</td><td>232</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}</td></tr> <tr><td>127לא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}</td><td>233</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}</td></tr> <tr><td>127לב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}</td><td>234</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}</td></tr> <tr><td>127לד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}</td><td>239</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}</td></tr> <tr><td>127לה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}</td><td>241</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}</td></tr> <tr><td>127לו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}</td><td>242</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}</td></tr> <tr><td>127לז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 200|200(ב–ג)}}</td><td>243</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}</td></tr> <tr><td>127לח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}</td><td>244</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 402|402}}</td></tr> <tr><td>127לט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 202|202(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>לוח א׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח א|לוח א׳}}</td><td>לוח ט׳1</td><td>{{ח:פנימי|לוח ז|לוח ז׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ב׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ט|לוח ט׳}}</td><td>לוח ט׳2</td><td>{{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ד׳1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 261|261(א)}}</td><td>לוח י׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ה׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ה|לוח ה׳}}</td><td>לוח י״א</td><td>{{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}</td></tr> <tr><td>לוח ה׳1</td><td>{{ח:פנימי|לוח ו|לוח ו׳}}</td><td>לוח י״ב</td><td>{{ח:פנימי|לוח יב|לוח י״ב}}</td></tr> <tr><td>לוח ז׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ג|לוח ג׳}}</td><td>לוח י״ד</td><td>{{ח:פנימי|לוח ב|לוח ב׳}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(א)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|לוח יד|לוח י״ד}}</td><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|38}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(ב)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}, {{ח:פנימי|לוח טו|לוח ט״ו}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}</td><td>3א</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 3}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 1}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג}} ({{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)(1)}})</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 2}}</td><td>5</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח יג 4}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|5}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 24|24(ב)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|7(ג)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|2}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).}} * '''דוד ליבאי'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 15nxvzc5o8ygwalcutxxdgijuq01hci ביאור:המרצח - יכול להיות גם אחאב 106 68567 3011277 689373 2026-05-05T16:17:28Z Nahum 68 /* תגובות */ 3011277 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> א. אחאב לא רצח רק את נבות - הוא היה אחראי גם לרציחתם של כל נביאי ה' ע"י איזבל אשתו (ידוע שהתנ"ך מטיל את האשמה על כל מי "שיש בידו למחות ואינו ממחה", בפרט אם הוא המלך). ב. רצח נבות הוא הפשע שבגללו נגזרה כליה על בית אחאב (מל"א כא:כא-כב), והרעה הזאת נדחתה לימי בנו (כא:כט) "לא אביא הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו". הכינוי "בן המרצח" רומז, שיהורם לא תיקן את חטאו של אביו, ויותר מזה, הוא עצמו ממשיך במעשי אביו בכך שהוא רוצה לרצוח את אלישע, ולכן ראוי שהרעה על ביתו תבוא בימיו (ע"פ הכלל שקבעו חז"ל - "פוקד עוון אבות על בנים לשונאיי" - "כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם"). ::* ==מקורות== על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu124_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-04-09. <noinclude> == תגובות == ''' מאת: דוד ג. ''' אני לא יכול לפרט יותר מדי עדיין, אבל בע"ה בקרוב אני אפרסם מאמר על אחאב, בו אני אוכיח ש א) אחאב לא אחראי אפילו בקצת לרצח נבות ו ב)הכליה שאליהו גוזר על אחאב היא בגלל עבודת הבעל, וללא קשר לרצח נבות. אפשר לראות בבירור שיש הפרדה בין תוכחת אליהו על רצח נבות ("הרצחת וגם ירשת") לבין התוכחה על עבודת הבעל, בעצם זה שיש תגובה של אחאב באמצע, ותגובתו על התוכחה הראשונה הפוכה לגמרי מתגובתו על החלק השני של התוכחה. הסביה לכך היא שהתוכחה הראשונה היא על חטא אישי – סיפור נבות, והתוכחה השנייה היא על חטא כללי – עבודת הבעל. כמו כן, העונש המובטח בחלק הראשון התקיים על אחאב עצמו, והעונש בחלק השני נדחה לימי בנו, כפי שה' הבטיח. (אם אומרים ששניהם ביחד, אז נתקלים בשאלה קשה ביותר: איך יכול להיות שחלק מהעונש התקיים על אחאב, וחלק נדחה, כאשר ה' הבטיח שהעונש כולו ידחה!). ::מאת: אראל ''' ::אם העונש על בית אחאב קשור רק לחטא של עבודה זרה, אז מדוע העונש בא בימי יהורם בן אחאב? והרי יהורם דווקא תיקן חטא זה {{צמ|ויעשה הרע בעיני ה', רק לא כאביו וכאמו; ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו|מלכים ב ג ב}}; והרי כל מטרתה של דחיית העונש {{צמ|הראית כי נכנע אחאב מלפני? יען כי נכנע מפני, לא אבי הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו|מלכים א כא כט}}) היא לאפשר לדור הבא לתקן את החטא! ואם העונש על בית אחאב נדחה בגלל שאחאב נכנע מפני ה', קל וחומר שהיה ראוי לדחות את העונש עוד דור אחד לפחות, בגלל שיהורם תיקן את החטא והסיר את מצבת הבעל! :: ::לכן נראה לי, שעבודת הבעל אינה הגורם היחיד לעונש. יש קשר הדוק בין עבודת הבעל של בית אחאב, לבין שפיכות הדמים. :: :: ::כבר בפרק יח ניתן לראות את הקשר – איזבל הורגת את נביאי ה' כדי שלא תהיה תחרות לנביאי הבעל. ואחאב רואה ושותק. :: :: ::גם רצח נבות נובע מהתפיסה האלילית שהביאה איזבל מצידון לישראל, לפיה המלך הוא אל, ורצונו של המלך הוא קדוש, ולכן מותר לו להרוג את נתיניו כדי לזכות ברכושם. זו הסיבה שבפרק כא, מייד לאחר תוכחתו של אליהו על רצח נבות, מופיעה תוכחה קשה גם על חטא עבודת הבעל, ונגזרת כליה על בית אחאב. :: :: ::יהורם אמנם תיקן את עבודת הבעל, אך לא עשה שום תיקון בעניין שפיכות הדמים, ואף המשיך ליהנות מחלקת נבות היזרעאלי, ולא לקח ברצינות את תוכחתו של אליהו לאביו: "'''הרצחת וגם ירשת?!'''" לפיכך נגזר עליו למות, כפי שאמר יהוא [[מלכים ב ט כה]]: {{צ|ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי, כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו, וה' נשא עליו את המשא הזה}} ..., וכפי שגם אמר אלישע כאשר המליך את יהוא {{צמ|והכיתה את בית אחאב אדניך, ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי ה' מיד איזבל|מלכים ב ט ז}}. :: :: ::ע' עוד [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet3/13-2.htm במאמרו של הרב אלחנן סמט על שני העונשים שנגזרו על אחאב] . :: [[קטגוריה:אחאב בן עמרי|המרצח - יכול להיות גם אחאב]] [[קטגוריה:מלכים ב ו לב|המרצח - יכול להיות גם אחאב]] {{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu124_0.html}} {{קיצור דרך|tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu124_0}} </noinclude> 68ey6s1lzhud7c6vxjghf72q59xpqku 3011278 3011277 2026-05-05T16:18:12Z Nahum 68 3011278 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> א. אחאב לא רצח רק את נבות - הוא היה אחראי גם לרציחתם של כל נביאי ה' ע"י איזבל אשתו (ידוע שהתנ"ך מטיל את האשמה על כל מי "שיש בידו למחות ואינו ממחה", בפרט אם הוא המלך). ב. רצח נבות הוא הפשע שבגללו נגזרה כליה על בית אחאב (מל"א כא:כא-כב), והרעה הזאת נדחתה לימי בנו (כא:כט) "לא אביא הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו". הכינוי "בן המרצח" רומז, שיהורם לא תיקן את חטאו של אביו, ויותר מזה, הוא עצמו ממשיך במעשי אביו בכך שהוא רוצה לרצוח את אלישע, ולכן ראוי שהרעה על ביתו תבוא בימיו (ע"פ הכלל שקבעו חז"ל - "פוקד עוון אבות על בנים לשונאיי" - "כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם"). ::* ==מקורות== על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu124_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-04-09. <noinclude> == תגובות == ''' מאת: דוד ג. ''' אני לא יכול לפרט יותר מדי עדיין, אבל בע"ה בקרוב אני אפרסם מאמר על אחאב, בו אני אוכיח ש א) אחאב לא אחראי אפילו בקצת לרצח נבות ו ב)הכליה שאליהו גוזר על אחאב היא בגלל עבודת הבעל, וללא קשר לרצח נבות. אפשר לראות בבירור שיש הפרדה בין תוכחת אליהו על רצח נבות ("הרצחת וגם ירשת") לבין התוכחה על עבודת הבעל, בעצם זה שיש תגובה של אחאב באמצע, ותגובתו על התוכחה הראשונה הפוכה לגמרי מתגובתו על החלק השני של התוכחה. הסביה לכך היא שהתוכחה הראשונה היא על חטא אישי – סיפור נבות, והתוכחה השנייה היא על חטא כללי – עבודת הבעל. כמו כן, העונש המובטח בחלק הראשון התקיים על אחאב עצמו, והעונש בחלק השני נדחה לימי בנו, כפי שה' הבטיח. (אם אומרים ששניהם ביחד, אז נתקלים בשאלה קשה ביותר: איך יכול להיות שחלק מהעונש התקיים על אחאב, וחלק נדחה, כאשר ה' הבטיח שהעונש כולו ידחה!). ::מאת: אראל ::אם העונש על בית אחאב קשור רק לחטא של עבודה זרה, אז מדוע העונש בא בימי יהורם בן אחאב? והרי יהורם דווקא תיקן חטא זה {{צמ|ויעשה הרע בעיני ה', רק לא כאביו וכאמו; ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו|מלכים ב ג ב}}; והרי כל מטרתה של דחיית העונש {{צמ|הראית כי נכנע אחאב מלפני? יען כי נכנע מפני, לא אבי הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו|מלכים א כא כט}}) היא לאפשר לדור הבא לתקן את החטא! ואם העונש על בית אחאב נדחה בגלל שאחאב נכנע מפני ה', קל וחומר שהיה ראוי לדחות את העונש עוד דור אחד לפחות, בגלל שיהורם תיקן את החטא והסיר את מצבת הבעל! :: ::לכן נראה לי, שעבודת הבעל אינה הגורם היחיד לעונש. יש קשר הדוק בין עבודת הבעל של בית אחאב, לבין שפיכות הדמים. :: :: ::כבר בפרק יח ניתן לראות את הקשר – איזבל הורגת את נביאי ה' כדי שלא תהיה תחרות לנביאי הבעל. ואחאב רואה ושותק. :: :: ::גם רצח נבות נובע מהתפיסה האלילית שהביאה איזבל מצידון לישראל, לפיה המלך הוא אל, ורצונו של המלך הוא קדוש, ולכן מותר לו להרוג את נתיניו כדי לזכות ברכושם. זו הסיבה שבפרק כא, מייד לאחר תוכחתו של אליהו על רצח נבות, מופיעה תוכחה קשה גם על חטא עבודת הבעל, ונגזרת כליה על בית אחאב. :: :: ::יהורם אמנם תיקן את עבודת הבעל, אך לא עשה שום תיקון בעניין שפיכות הדמים, ואף המשיך ליהנות מחלקת נבות היזרעאלי, ולא לקח ברצינות את תוכחתו של אליהו לאביו: "'''הרצחת וגם ירשת?!'''" לפיכך נגזר עליו למות, כפי שאמר יהוא [[מלכים ב ט כה]]: {{צ|ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי, כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו, וה' נשא עליו את המשא הזה}} ..., וכפי שגם אמר אלישע כאשר המליך את יהוא {{צמ|והכיתה את בית אחאב אדניך, ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי ה' מיד איזבל|מלכים ב ט ז}}. :: :: ::ע' עוד [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet3/13-2.htm במאמרו של הרב אלחנן סמט על שני העונשים שנגזרו על אחאב] . :: [[קטגוריה:אחאב בן עמרי|המרצח - יכול להיות גם אחאב]] [[קטגוריה:מלכים ב ו לב|המרצח - יכול להיות גם אחאב]] {{קיצור דרך|tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu124_0}} </noinclude> 5bi8vou6tgta4yjyw84egp5p0uchkeu 3011279 3011278 2026-05-05T16:19:44Z Nahum 68 3011279 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> א. אחאב לא רצח רק את נבות - הוא היה אחראי גם לרציחתם של כל נביאי ה' ע"י איזבל אשתו (ידוע שהתנ"ך מטיל את האשמה על כל מי "שיש בידו למחות ואינו ממחה", בפרט אם הוא המלך). ב. רצח נבות הוא הפשע שבגללו נגזרה כליה על בית אחאב ([[מלכים א כא כא|מל"א כא:כא]]-[[מלכים כא כב|כב]]), והרעה הזאת נדחתה לימי בנו ([[מלכים א כא כט|כא:כט]]) "לא אביא הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו". הכינוי "בן המרצח" רומז, שיהורם לא תיקן את חטאו של אביו, ויותר מזה, הוא עצמו ממשיך במעשי אביו בכך שהוא רוצה לרצוח את אלישע, ולכן ראוי שהרעה על ביתו תבוא בימיו (ע"פ הכלל שקבעו חז"ל - "פוקד עוון אבות על בנים לשונאיי" - "כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם"). ::* ==מקורות== על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu124_0.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-04-09. <noinclude> == תגובות == ''' מאת: דוד ג. ''' אני לא יכול לפרט יותר מדי עדיין, אבל בע"ה בקרוב אני אפרסם מאמר על אחאב, בו אני אוכיח ש א) אחאב לא אחראי אפילו בקצת לרצח נבות ו ב)הכליה שאליהו גוזר על אחאב היא בגלל עבודת הבעל, וללא קשר לרצח נבות. אפשר לראות בבירור שיש הפרדה בין תוכחת אליהו על רצח נבות ("הרצחת וגם ירשת") לבין התוכחה על עבודת הבעל, בעצם זה שיש תגובה של אחאב באמצע, ותגובתו על התוכחה הראשונה הפוכה לגמרי מתגובתו על החלק השני של התוכחה. הסביה לכך היא שהתוכחה הראשונה היא על חטא אישי – סיפור נבות, והתוכחה השנייה היא על חטא כללי – עבודת הבעל. כמו כן, העונש המובטח בחלק הראשון התקיים על אחאב עצמו, והעונש בחלק השני נדחה לימי בנו, כפי שה' הבטיח. (אם אומרים ששניהם ביחד, אז נתקלים בשאלה קשה ביותר: איך יכול להיות שחלק מהעונש התקיים על אחאב, וחלק נדחה, כאשר ה' הבטיח שהעונש כולו ידחה!). ::מאת: אראל ::אם העונש על בית אחאב קשור רק לחטא של עבודה זרה, אז מדוע העונש בא בימי יהורם בן אחאב? והרי יהורם דווקא תיקן חטא זה {{צמ|ויעשה הרע בעיני ה', רק לא כאביו וכאמו; ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו|מלכים ב ג ב}}; והרי כל מטרתה של דחיית העונש {{צמ|הראית כי נכנע אחאב מלפני? יען כי נכנע מפני, לא אבי הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו|מלכים א כא כט}}) היא לאפשר לדור הבא לתקן את החטא! ואם העונש על בית אחאב נדחה בגלל שאחאב נכנע מפני ה', קל וחומר שהיה ראוי לדחות את העונש עוד דור אחד לפחות, בגלל שיהורם תיקן את החטא והסיר את מצבת הבעל! :: ::לכן נראה לי, שעבודת הבעל אינה הגורם היחיד לעונש. יש קשר הדוק בין עבודת הבעל של בית אחאב, לבין שפיכות הדמים. :: :: ::כבר בפרק יח ניתן לראות את הקשר – איזבל הורגת את נביאי ה' כדי שלא תהיה תחרות לנביאי הבעל. ואחאב רואה ושותק. :: :: ::גם רצח נבות נובע מהתפיסה האלילית שהביאה איזבל מצידון לישראל, לפיה המלך הוא אל, ורצונו של המלך הוא קדוש, ולכן מותר לו להרוג את נתיניו כדי לזכות ברכושם. זו הסיבה שבפרק כא, מייד לאחר תוכחתו של אליהו על רצח נבות, מופיעה תוכחה קשה גם על חטא עבודת הבעל, ונגזרת כליה על בית אחאב. :: :: ::יהורם אמנם תיקן את עבודת הבעל, אך לא עשה שום תיקון בעניין שפיכות הדמים, ואף המשיך ליהנות מחלקת נבות היזרעאלי, ולא לקח ברצינות את תוכחתו של אליהו לאביו: "'''הרצחת וגם ירשת?!'''" לפיכך נגזר עליו למות, כפי שאמר יהוא [[מלכים ב ט כה]]: {{צ|ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי, כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו, וה' נשא עליו את המשא הזה}} ..., וכפי שגם אמר אלישע כאשר המליך את יהוא {{צמ|והכיתה את בית אחאב אדניך, ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי ה' מיד איזבל|מלכים ב ט ז}}. :: :: ::ע' עוד [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet3/13-2.htm במאמרו של הרב אלחנן סמט על שני העונשים שנגזרו על אחאב] . :: [[קטגוריה:אחאב בן עמרי|המרצח - יכול להיות גם אחאב]] [[קטגוריה:מלכים ב ו לב|המרצח - יכול להיות גם אחאב]] {{קיצור דרך|tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu124_0}} </noinclude> ogg3xagn2mz4py6dn4ytlerzwkx6ugj ביאור:המרצח - יכול להיות גם יהוא 106 68568 3011275 689374 2026-05-05T16:11:12Z Nahum 68 3011275 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ייתכן שהכינוי "המרצח" מתייחס ליהוא, אבל אין להסיק מכאן שהמעשים של יהוא היו רעים בעיני ה'. הפועל "רצח" מתייחס גם להוצאה להורג בדין ( במדבר לה ל ): " '''כל מכה נפש לפי עדים ''' '''ירצח ''' '''את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות''' ". יהוא אכן "רצח" לא רק את אחי אחזיה אלא את כל בית אחאב, כפי שה' ציווה עליו. אחי אחזיה העידו על עצמם שהם הולכים "לשלום בני המלך ובני הגבירה"; אחאב הוא המלך שלהם, ואיזבל היא הגבירה שלהם, כלומר, הם משייכים את עצמם לבית אחאב, ולכן יהוא הרג אותם בדין, כפי שציווה אותו ה' "והכיתה את בית אחאב". ==מקורות== על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu27_1.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-04-09. <noinclude> [[קטגוריה:יהוא בן יהושפט|המרצח - יכול להיות גם יהוא]] [[קטגוריה:מלכים ב ו לב|המרצח - יכול להיות גם יהוא]] {{קיצור דרך|tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu27_1}} </noinclude> mni2e2r7r2v7u6cs3s0eztk4vw93xm6 3011276 3011275 2026-05-05T16:12:15Z Nahum 68 3011276 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ייתכן שהכינוי "המרצח" מתייחס ליהוא, אבל אין להסיק מכאן שהמעשים של יהוא היו רעים בעיני ה'. הפועל "רצח" מתייחס גם להוצאה להורג בדין ([[במדבר לה ל]]): "כל מכה נפש לפי עדים '''ירצח''' את הרוצח ועד אחד לא יענה בנפש למות". יהוא אכן "רצח" לא רק את אחי אחזיה אלא את כל בית אחאב, כפי שה' ציווה עליו. אחי אחזיה העידו על עצמם שהם הולכים "לשלום בני המלך ובני הגבירה"; אחאב הוא המלך שלהם, ואיזבל היא הגבירה שלהם, כלומר, הם משייכים את עצמם לבית אחאב, ולכן יהוא הרג אותם בדין, כפי שציווה אותו ה' "והכיתה את בית אחאב". ==מקורות== על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu27_1.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-04-09. <noinclude> [[קטגוריה:יהוא בן יהושפט|המרצח - יכול להיות גם יהוא]] [[קטגוריה:מלכים ב ו לב|המרצח - יכול להיות גם יהוא]] {{קיצור דרך|tnk1/messages/nvir_mlkimb_emu27_1}} </noinclude> hmvoqnyimqfkri7iri2ui8gtqvqqmjv ביאור:מלכים ב ו לב 106 72726 3011272 694883 2026-05-05T16:07:46Z Nahum 68 /* המרצח */ 3011272 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו לא|לב|ו לג|קטגוריה=1}} = המרצח = [[מלכים ב ו לב]]: "אלישע ישב בביתו, והזקנים ישבים אתו. וישלח איש מלפניו, בטרם יבא המלאך אליו; והוא אמר אל הזקנים: : הראיתם כי שלח בן '''המרצח''' הזה להסיר את ראשי? : ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת, : הלוא קול רגלי אדניו אחריו}}. ==מיהו המרצח?== שתי אפשרויות: ::# [[ביאור:המרצח - יכול להיות גם יהוא|יהוא (ע"פ דוד גלמן)]] ::# [[ביאור:המרצח - יכול להיות גם אחאב|אחאב (ע"פ אראל סגל)]] :: ==מי היה השליח להרוג את אלישע?== בפשטות נראה שהשליח להרוג את אלישע היה השליש של המלך, שלפי התרגום בפרק הבא ([[:מלכים_ב_ז_ב|מלכים ב ז ב]]) הוא היה גבור המלך, דהיינו שומר ראשו (<span class="history-user"> [[%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Israel.M|Israel.M]] ''' ). ''' ::* {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-06. }} <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:המרצח|ביאור:המרצח}}}} {{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32.html}} {{קיצור דרך|tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32}} </noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו לא|לב|ו לג|קטגוריה=1}} obpsmmwb22u3g58hnzaggym71na2fha 3011273 3011272 2026-05-05T16:09:45Z Nahum 68 /* מי היה השליח להרוג את אלישע? */ 3011273 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו לא|לב|ו לג|קטגוריה=1}} = המרצח = [[מלכים ב ו לב]]: "אלישע ישב בביתו, והזקנים ישבים אתו. וישלח איש מלפניו, בטרם יבא המלאך אליו; והוא אמר אל הזקנים: : הראיתם כי שלח בן '''המרצח''' הזה להסיר את ראשי? : ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת, : הלוא קול רגלי אדניו אחריו}}. ==מיהו המרצח?== שתי אפשרויות: ::# [[ביאור:המרצח - יכול להיות גם יהוא|יהוא (ע"פ דוד גלמן)]] ::# [[ביאור:המרצח - יכול להיות גם אחאב|אחאב (ע"פ אראל סגל)]] :: ==מי היה השליח להרוג את אלישע?== בפשטות נראה שהשליח להרוג את אלישע היה השליש של המלך, שלפי התרגום בפרק הבא ([[:מלכים_ב_ז_ב|מלכים ב ז ב]]) הוא היה גבור המלך, דהיינו שומר ראשו (<span class="history-user">[[משתמש:Israel.M]]</span> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-06. }} <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:המרצח|ביאור:המרצח}}}} {{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32.html}} {{קיצור דרך|tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32}} </noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו לא|לב|ו לג|קטגוריה=1}} 4zqlfgx52bx3dd82edw80mrzw05wwyz 3011274 3011273 2026-05-05T16:10:06Z Nahum 68 3011274 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו לא|לב|ו לג|קטגוריה=1}} = המרצח = [[מלכים ב ו לב]]: "אלישע ישב בביתו, והזקנים ישבים אתו. וישלח איש מלפניו, בטרם יבא המלאך אליו; והוא אמר אל הזקנים: : הראיתם כי שלח בן '''המרצח''' הזה להסיר את ראשי? : ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת, : הלוא קול רגלי אדניו אחריו}}. ==מיהו המרצח?== שתי אפשרויות: ::# [[ביאור:המרצח - יכול להיות גם יהוא|יהוא (ע"פ דוד גלמן)]] ::# [[ביאור:המרצח - יכול להיות גם אחאב|אחאב (ע"פ אראל סגל)]] :: ==מי היה השליח להרוג את אלישע?== בפשטות נראה שהשליח להרוג את אלישע היה השליש של המלך, שלפי התרגום בפרק הבא ([[:מלכים_ב_ז_ב|מלכים ב ז ב]]) הוא היה גבור המלך, דהיינו שומר ראשו (<span class="history-user">[[משתמש:Israel.M]]</span> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-06. }} <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:המרצח|ביאור:המרצח}}}} {{קיצור דרך|tnk1/nvir/mlkimb/mb-06-32}} </noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו לא|לב|ו לג|קטגוריה=1}} 7qe2ffba9yt8w8qwodk9bk7dg83ycnc ערכין ד א 0 170661 3011321 1066027 2026-05-05T21:30:44Z ~2026-27358-27 45476 3011321 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|ערכין|ד|א|ג ב|ד ב}} <קטע התחלה=ג/>וגואלין לעולם אימא במצות ר"ה נמי לא ליחייבו קמשמע לן נהי דליתנהו בהשמטת קרקע בהשמטת כספים בשילוח עבדים מיהא איתנהו: הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא ליבטיל עבודתם וכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי קדשים סד"א {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כט|לג}})}} ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא קמ"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים ח|י}})}} ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו: הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי כהנים תרומה או קדשים וזר קאכיל חולין סד"א הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא ליצטרף קמ"ל נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל הכל מעריכין כהנים לוים וישראלים פשיטא אמר רבא לא נצרכא אלא לבן בוכרי דתנן א"ר יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ו|טז}})}} וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם היאך הם נאכלין ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי להו ומסר לצבור סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|כה}})}} וכל ערכך יהי' בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתי' בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין קמ"ל א"ל אביי האי וכל ערכך {{מסורת הש"ס|0}}לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא אלא אמר אביי איצטריך סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר יח|טז}})}} ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כל דאיתיה בפדיון הבן איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן ליתנהו בערכין קמ"ל א"ל רבא אלא מעתה גבי איל אשם דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ה|כה}})}} ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך ה"נ דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם אלא אמר רבא ואיתימא רב אשי איצטריך סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|ח}})}} והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן קמ"ל נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין מנה"מ דת"ר בערכך להביא ערך סתום ד"א בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו ת"ל נפשות נפשות ולא המת אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס ת"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|ח}})}} והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה וכל שאינו בהעמדה אינו בהערכה ד"א נפשות אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין ת"ל נפשות דבר אחר נפשות<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''נהי דליתנהו בהשמטת קרקעות''' - כלומר בכל דין השמטת קרקעות דהא תנן מוכרין לעולם: והך אכילת קדשים משום כפרה הוא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין והבעלים מתכפרין (יומא סח:) אימא לא תיבעי זימון קמ"ל כו': '''מצטרפין כו'''' - אי אכיל חד כהן וחד לוי וחד ישראל כהן בהדי זר מצי למיכל מן החולין הלכך מצטרפין: '''לא נצרכא אלא לבן בוכרי''' - בסיפא דמילתא מפרש הא דרבא: '''ששוקל''' - שקלים באחד באדר: '''אינו חוטא''' - כדמפרש לקמן דלא הוו חולין בעזרה אע"ג דלכתחילה לא מיחייב דכתיב (שמו' לח) לכל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד: '''חוטא''' - מפרש במס' שקלים (דף ג.) דכתיב זה יתנו זה בגימטריא י"ב שבטים דהיינו נמי שבט לוי דכל העובר מפרש כל העובר בים סוף: '''אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן''' - להנאתן ושלא כדין: '''שלנו הוא''' - שהרי מתרומת הלשכה הן באין ואם אנו שוקלין ללשכה נמצאת מנחת העומר ושתי הלחם ולחם הפנים משלנו והיאך נאכלין הכתיב לא תאכל ולדידן לית לן הך דרשא דהאי כליל תהיה במנחת כהן גרידתא כתיב אבל במנחת צבור זיל בתר רובא. '''דמסר להו לצבור וכו''''. והלכך לבן בוכרי דפטר להו לכהנים משקלים איצטריך מתני' למתני דכהן שהעריך עצמו או את אחר נותן את הערך כישראל דסד"א כו' קמ"ל דלא גמירי: '''לא יהו פחותין מסלע''' - דעני בערכין נידון בהשג יד דכתיב ([[ויקרא כז]]) על פי אשר תשיג יד הנודר וגו' ופחות מסלע לא יתן לעולם כדאמר בפ' שני (לקמן ז:) אין בערכין פחות מסלע ומייתי טעמא מהאי קרא וכיון דלהכי אתא לא הוה ס"ד למדרש לדרשא אחריתי למפטר כהנים מערכין ומתני' לא איצטריך: '''כהנים נפטרו מפדיון הבן בפ"ק דבכורות (ד.) מק"ו אם פטרו את של ישראל במדבר ק"ו את של עצמן: ה"נ דליתנהו באיל אשם''' - והא ישראל נינהו אלא ודאי הכי לא דרשי' ואכתי מתני' למה לי למיתני כהנים ולוים וישראלים: '''והעמידו לפני הכהן''' - עני שהעריך את עצמו או את אחר: '''ולא כהן לפני כהן''' - הלכך כהן ליתיה בערכין דאי עני הוא לא קרינא ביה והעמידו לפני הכהן קמ"ל מתני': '''נערכין לאתויי כו'''' - כלומר אמר מר לעיל הכל נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין: '''ערך סתום''' - לקמן מפרש וכולה ברייתא מפרש לקמן: '''ערך אבריו''' - אמר ערך ידי עלי לא אמר כלום דאין ערך לאיברים אבל אם אמר דמי ידי עלי נותן דמי ידו: '''שהנשמה תלויה בו''' - שאם אמר ערך ראשי או ערך כבידי: '''ת"ל נפשות''' - בנפש תלה רחמנא ואם העריך דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו: '''ולא את המת''' - שאם אמר ערך מת זה עלי לא אמר כלום: '''והעמיד והעריך''' - גבי עני שהעריך כתיב: '''ד"א נפשות''' - למה נאמר שאם לא נאמר נפשות אלא נפש הייתי אומר אין לי אלא אחד שהעריך אחד כדכתיב ([[ויקרא כז]]) איש כי יפליא [נדר] בערכך נפשות דהיינו אחד שהעריך אחד: '''דבר אחר נפשות''' - למה נאמר שאם אמר נפש הייתי אומר<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>ומהו גואלין לעולם לפי שנאמר בישראל המוכר שדה אחוזה ([[ויקרא כה]]) במספר שני תבואות ימכר לך שאינו מותר לגאול בפחות משתי שנים אבל לוים גואלין מיד לפי שנאמר [בישראל. המוכר בית בבתי ערי חומה ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה נחלט אבל בלוים נגאל לעולם שנאמר] גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנאמר במקדיש שדה אחוזה ואם לא יגאל את השדה [בעלים] ומכר [גזבר] את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד אלא מתחלקת לכהנים ביובל והלוים גואלין לעולם והא דאמר הכא ליתנהו במצות יובל קאי אמקדיש שדה אחוזה ולא גאלה ומכרה גזבר שאין היובל מפקיע מיד המקדיש אם לוי הוא כדרך שמפקיע מיד ישראל . עכ"ל רש"י: ''' וגואלין''' לעולם. אם מכרו שדה גואלין אותו מיד וישראל אינו מותר לגאול פחות מב' שנים דכתיב (שם) במספר שני תבואות וגו' נהי דליתנהו בהשמטת קרקע כלומר בכל דין משפט השמטת קרקע דהא תנן ומוכרין לעולם ל"ה ובר"ה (דף כט.) לא גריס רש"י נהי דליתנהו בהשמטת קרקע משום דמשמע שאין חוזרת לכהנים ביובל והא ליתא ומיהו הכא פי' יפה וקצת קשה מה שייכי השמטת קרקע גבי יובל דהא תניא בספרי בשנת היובל הזאת זאת מוציאה עבדים (כנענים) ואין השביעית מוציאה עבדים (כנענים) ק"ו ליובל שמשמט ומה אם השביעית שאינו מוציא עבדים משמטת יובל שמוציא עבדים אינו דין שמשמט ת"ל וזה דבר השמטה שמטה משמטת ואין יובל משמט אלמא אין יובל משמט כספים ומיהו י"ל מקצת שייך השמטת כספים גבי יובל דאין שביעית נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג: והך דאכילת קדשים משום כפרה היא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם וגו' מלמד שהכהנים אוכלים והבעלים מתכפרים אימא לא תיבעי זימון כו' מצטרפין אי אכלו חד כהן וחד לוי וחד ישראל כהן בהדי זר מצי אכיל מן החולין הלכך מצטרפין ל"ה. ומכאן נראה דג' בני אדם המודרים הנאה זה מזה אינן מצטרפין כיון דאין אחד מהן יכול לאכול עם חבירו ומיהו נראה דג' בני אדם המודרין אינה ראיה ברורה דשאני תרומה שאין לה היתר לזר אפי' בשאלה מה שאין במודר הנאה ובברכות (ד' מה. ד"ה אכל) הארכתי: ''' כל''' כהן. שאינו שוקל חוטא. דדריש זה יתנו י"ב שבטים בגימטריא ז"ה וה"נ מצי למימר כל לוי שאינו שוקל אלא משום דלא מצי למימר משום שדורשין מקרא זה לעצמן: ''' ערך''' כולו הוא נותן ואינו נותן ערך אברים. דס"ד לרבויי משום דאדם יודע דאין ערך לאברים וגמר ואמר לשם כל האברים כולם קמשמע לן ועוד י"ל דסד"א הואיל [ואיתנהו] אברים (ישנו) בדמים (באברים) איתנהו [נמי] בערכין: ''' נפשות''' ולא המת. ואף על גב דאסור בהנאה מן התורה ואינו בדמים סד"א דאיתיה בערכין הואיל ואתרבי מנוול ומוכה שחין דליתיה בדמים: ''' ולא''' אוציא את הגוסס ת"ל והעמיד והעריך. וא"ת והא פ"ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ל|א}} שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת דהויא בכלל העמדה והערכה וי"ל דבהמה אית בה חיותא טפי ויכולה לעמוד והא דנקט מפרכסת משום דלא הויא נבילה נקט לה וצריך עיון דפשטיה דקרא דהעמיד והעריך גבי נודר דכתיב בההוא קרא ע"פ אשר תשיג יד הנודר יעריכנו וגוסס הוא נודר ומעריך כדתנן במס' שמחות ומנא לן לומר מוהעמיד ע"פ [דכתיב] בההוא קרא גבי מעריך לומר שלא יהא נערך: ''' אחד''' שהעריך מאה מנין. כגון שאמר ערך פלוני ופלוני ופלוני עלי דהזכיר ערך בלשון יחיד דס"ד לא הוי ערך קמ"ל:<קטע סוף=ת/> </div> {{מסורת הש"ס על הדף}} {{מפרשים לדף גמרא|ערכין|א|ד|א}} f832uhmuin5qx4famn0xzt13tgnodyn 3011323 3011321 2026-05-05T21:39:07Z Nahum 68 3011323 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|ערכין|ד|א|ג ב|ד ב}} <קטע התחלה=ג/>וגואלין לעולם אימא במצות ר"ה נמי לא ליחייבו קמשמע לן נהי דליתנהו בהשמטת קרקע בהשמטת כספים בשילוח עבדים מיהא איתנהו: הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא ליבטיל עבודתם וכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי קדשים סד"א {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כט|לג}})}} ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא קמ"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים ח|י}})}} ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו: הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי כהנים תרומה או קדשים וזר קאכיל חולין סד"א הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא ליצטרף קמ"ל נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל הכל מעריכין כהנים לוים וישראלים פשיטא אמר רבא לא נצרכא אלא לבן בוכרי דתנן א"ר יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ו|טז}})}} וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם היאך הם נאכלין ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי להו ומסר לצבור סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|כה}})}} וכל ערכך יהי' בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתי' בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין קמ"ל א"ל אביי האי וכל ערכך {{מסורת הש"ס|0}}לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא אלא אמר אביי איצטריך סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר יח|טז}})}} ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כל דאיתיה בפדיון הבן איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן ליתנהו בערכין קמ"ל א"ל רבא אלא מעתה גבי איל אשם דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ה|כה}})}} ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך ה"נ דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם אלא אמר רבא ואיתימא רב אשי איצטריך סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|ח}})}} והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן קמ"ל נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין מנה"מ דת"ר בערכך להביא ערך סתום ד"א בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו ת"ל נפשות נפשות ולא המת אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס ת"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|ח}})}} והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה וכל שאינו בהעמדה אינו בהערכה ד"א נפשות אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין ת"ל נפשות דבר אחר נפשות<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''נהי דליתנהו בהשמטת קרקעות''' - כלומר בכל דין השמטת קרקעות דהא תנן מוכרין לעולם: והך אכילת קדשים משום כפרה הוא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין והבעלים מתכפרין (יומא סח:) אימא לא תיבעי זימון קמ"ל כו': '''מצטרפין כו'''' - אי אכיל חד כהן וחד לוי וחד ישראל כהן בהדי זר מצי למיכל מן החולין הלכך מצטרפין: '''לא נצרכא אלא לבן בוכרי''' - בסיפא דמילתא מפרש הא דרבא: '''ששוקל''' - שקלים באחד באדר: '''אינו חוטא''' - כדמפרש לקמן דלא הוו חולין בעזרה אע"ג דלכתחילה לא מיחייב דכתיב (שמו' לח) לכל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד: '''חוטא''' - מפרש במס' שקלים (דף ג.) דכתיב זה יתנו זה בגימטריא י"ב שבטים דהיינו נמי שבט לוי דכל העובר מפרש כל העובר בים סוף: '''אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן''' - להנאתן ושלא כדין: '''שלנו הוא''' - שהרי מתרומת הלשכה הן באין ואם אנו שוקלין ללשכה נמצאת מנחת העומר ושתי הלחם ולחם הפנים משלנו והיאך נאכלין הכתיב לא תאכל ולדידן לית לן הך דרשא דהאי כליל תהיה במנחת כהן גרידתא כתיב אבל במנחת צבור זיל בתר רובא. '''דמסר להו לצבור''' וכו'. והלכך לבן בוכרי דפטר להו לכהנים משקלים איצטריך מתני' למתני דכהן שהעריך עצמו או את אחר נותן את הערך כישראל דסד"א כו' קמ"ל דלא גמירי: '''לא יהו פחותין מסלע''' - דעני בערכין נידון בהשג יד דכתיב ([[ויקרא כז]]) על פי אשר תשיג יד הנודר וגו' ופחות מסלע לא יתן לעולם כדאמר בפ' שני (לקמן ז:) אין בערכין פחות מסלע ומייתי טעמא מהאי קרא וכיון דלהכי אתא לא הוה ס"ד למדרש לדרשא אחריתי למפטר כהנים מערכין ומתני' לא איצטריך: '''כהנים נפטרו מפדיון הבן בפ"ק דבכורות (ד.) מק"ו אם פטרו את של ישראל במדבר ק"ו את של עצמן: ה"נ דליתנהו באיל אשם''' - והא ישראל נינהו אלא ודאי הכי לא דרשי' ואכתי מתני' למה לי למיתני כהנים ולוים וישראלים: '''והעמידו לפני הכהן''' - עני שהעריך את עצמו או את אחר: '''ולא כהן לפני כהן''' - הלכך כהן ליתיה בערכין דאי עני הוא לא קרינא ביה והעמידו לפני הכהן קמ"ל מתני': '''נערכין לאתויי כו'''' - כלומר אמר מר לעיל הכל נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין: '''ערך סתום''' - לקמן מפרש וכולה ברייתא מפרש לקמן: '''ערך אבריו''' - אמר ערך ידי עלי לא אמר כלום דאין ערך לאיברים אבל אם אמר דמי ידי עלי נותן דמי ידו: '''שהנשמה תלויה בו''' - שאם אמר ערך ראשי או ערך כבידי: '''ת"ל נפשות''' - בנפש תלה רחמנא ואם העריך דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו: '''ולא את המת''' - שאם אמר ערך מת זה עלי לא אמר כלום: '''והעמיד והעריך''' - גבי עני שהעריך כתיב: '''ד"א נפשות''' - למה נאמר שאם לא נאמר נפשות אלא נפש הייתי אומר אין לי אלא אחד שהעריך אחד כדכתיב ([[ויקרא כז]]) איש כי יפליא [נדר] בערכך נפשות דהיינו אחד שהעריך אחד: '''דבר אחר נפשות''' - למה נאמר שאם אמר נפש הייתי אומר<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>ומהו גואלין לעולם לפי שנאמר בישראל המוכר שדה אחוזה ([[ויקרא כה]]) במספר שני תבואות ימכר לך שאינו מותר לגאול בפחות משתי שנים אבל לוים גואלין מיד לפי שנאמר [בישראל. המוכר בית בבתי ערי חומה ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה נחלט אבל בלוים נגאל לעולם שנאמר] גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנאמר במקדיש שדה אחוזה ואם לא יגאל את השדה [בעלים] ומכר [גזבר] את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד אלא מתחלקת לכהנים ביובל והלוים גואלין לעולם והא דאמר הכא ליתנהו במצות יובל קאי אמקדיש שדה אחוזה ולא גאלה ומכרה גזבר שאין היובל מפקיע מיד המקדיש אם לוי הוא כדרך שמפקיע מיד ישראל . עכ"ל רש"י: ''' וגואלין''' לעולם. אם מכרו שדה גואלין אותו מיד וישראל אינו מותר לגאול פחות מב' שנים דכתיב (שם) במספר שני תבואות וגו' נהי דליתנהו בהשמטת קרקע כלומר בכל דין משפט השמטת קרקע דהא תנן ומוכרין לעולם ל"ה ובר"ה (דף כט.) לא גריס רש"י נהי דליתנהו בהשמטת קרקע משום דמשמע שאין חוזרת לכהנים ביובל והא ליתא ומיהו הכא פי' יפה וקצת קשה מה שייכי השמטת קרקע גבי יובל דהא תניא בספרי בשנת היובל הזאת זאת מוציאה עבדים (כנענים) ואין השביעית מוציאה עבדים (כנענים) ק"ו ליובל שמשמט ומה אם השביעית שאינו מוציא עבדים משמטת יובל שמוציא עבדים אינו דין שמשמט ת"ל וזה דבר השמטה שמטה משמטת ואין יובל משמט אלמא אין יובל משמט כספים ומיהו י"ל מקצת שייך השמטת כספים גבי יובל דאין שביעית נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג: והך דאכילת קדשים משום כפרה היא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם וגו' מלמד שהכהנים אוכלים והבעלים מתכפרים אימא לא תיבעי זימון כו' מצטרפין אי אכלו חד כהן וחד לוי וחד ישראל כהן בהדי זר מצי אכיל מן החולין הלכך מצטרפין ל"ה. ומכאן נראה דג' בני אדם המודרים הנאה זה מזה אינן מצטרפין כיון דאין אחד מהן יכול לאכול עם חבירו ומיהו נראה דג' בני אדם המודרין אינה ראיה ברורה דשאני תרומה שאין לה היתר לזר אפי' בשאלה מה שאין במודר הנאה ובברכות (ד' מה. ד"ה אכל) הארכתי: ''' כל''' כהן. שאינו שוקל חוטא. דדריש זה יתנו י"ב שבטים בגימטריא ז"ה וה"נ מצי למימר כל לוי שאינו שוקל אלא משום דלא מצי למימר משום שדורשין מקרא זה לעצמן: ''' ערך''' כולו הוא נותן ואינו נותן ערך אברים. דס"ד לרבויי משום דאדם יודע דאין ערך לאברים וגמר ואמר לשם כל האברים כולם קמשמע לן ועוד י"ל דסד"א הואיל [ואיתנהו] אברים (ישנו) בדמים (באברים) איתנהו [נמי] בערכין: ''' נפשות''' ולא המת. ואף על גב דאסור בהנאה מן התורה ואינו בדמים סד"א דאיתיה בערכין הואיל ואתרבי מנוול ומוכה שחין דליתיה בדמים: ''' ולא''' אוציא את הגוסס ת"ל והעמיד והעריך. וא"ת והא פ"ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ל|א}} שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת דהויא בכלל העמדה והערכה וי"ל דבהמה אית בה חיותא טפי ויכולה לעמוד והא דנקט מפרכסת משום דלא הויא נבילה נקט לה וצריך עיון דפשטיה דקרא דהעמיד והעריך גבי נודר דכתיב בההוא קרא ע"פ אשר תשיג יד הנודר יעריכנו וגוסס הוא נודר ומעריך כדתנן במס' שמחות ומנא לן לומר מוהעמיד ע"פ [דכתיב] בההוא קרא גבי מעריך לומר שלא יהא נערך: ''' אחד''' שהעריך מאה מנין. כגון שאמר ערך פלוני ופלוני ופלוני עלי דהזכיר ערך בלשון יחיד דס"ד לא הוי ערך קמ"ל:<קטע סוף=ת/> </div> {{מסורת הש"ס על הדף}} {{מפרשים לדף גמרא|ערכין|א|ד|א}} 9totqzxz0kr9rqr5v3ei1y3mrqh40um 3011324 3011323 2026-05-05T21:39:50Z Nahum 68 3011324 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|ערכין|ד|א|ג ב|ד ב}} <קטע התחלה=ג/>וגואלין לעולם אימא במצות ר"ה נמי לא ליחייבו קמשמע לן נהי דליתנהו בהשמטת קרקע בהשמטת כספים בשילוח עבדים מיהא איתנהו: הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא ליבטיל עבודתם וכדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתם ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי קדשים סד"א {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כט|לג}})}} ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה היא קמ"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים ח|י}})}} ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו: הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא לא צריכא דקאכלי כהנים תרומה או קדשים וזר קאכיל חולין סד"א הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא ליצטרף קמ"ל נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל הכל מעריכין כהנים לוים וישראלים פשיטא אמר רבא לא נצרכא אלא לבן בוכרי דתנן א"ר יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ו|טז}})}} וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם היאך הם נאכלין ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי להו ומסר לצבור סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|כה}})}} וכל ערכך יהי' בשקל הקדש כל דאיתיה בשקלים איתי' בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין קמ"ל א"ל אביי האי וכל ערכך {{מסורת הש"ס|0}}לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא אלא אמר אביי איצטריך סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר יח|טז}})}} ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כל דאיתיה בפדיון הבן איתיה בערכין והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן ליתנהו בערכין קמ"ל א"ל רבא אלא מעתה גבי איל אשם דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ה|כה}})}} ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך ה"נ דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם אלא אמר רבא ואיתימא רב אשי איצטריך סד"א הואיל וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|ח}})}} והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן קמ"ל נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין מנה"מ דת"ר בערכך להביא ערך סתום ד"א בערכך ערך כולו הוא נותן ולא ערך אברים יכול שאני מוציא אף דבר שהנשמה תלויה בו ת"ל נפשות נפשות ולא המת אוציא את המת ולא אוציא את הגוסס ת"ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כז|ח}})}} והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה וכל שאינו בהעמדה אינו בהערכה ד"א נפשות אין לי אלא אחד שהעריך אחד אחד שהעריך מאה מנין ת"ל נפשות דבר אחר נפשות<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''נהי דליתנהו בהשמטת קרקעות''' - כלומר בכל דין השמטת קרקעות דהא תנן מוכרין לעולם: והך אכילת קדשים משום כפרה הוא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלין והבעלים מתכפרין (יומא סח:) אימא לא תיבעי זימון קמ"ל כו': '''מצטרפין כו'''' - אי אכיל חד כהן וחד לוי וחד ישראל כהן בהדי זר מצי למיכל מן החולין הלכך מצטרפין: '''לא נצרכא אלא לבן בוכרי''' - בסיפא דמילתא מפרש הא דרבא: '''ששוקל''' - שקלים באחד באדר: '''אינו חוטא''' - כדמפרש לקמן דלא הוו חולין בעזרה אע"ג דלכתחילה לא מיחייב דכתיב (שמו' לח) לכל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד: '''חוטא''' - מפרש במס' שקלים (דף ג.) דכתיב זה יתנו זה בגימטריא י"ב שבטים דהיינו נמי שבט לוי דכל העובר מפרש כל העובר בים סוף: '''אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן''' - להנאתן ושלא כדין: '''שלנו הוא''' - שהרי מתרומת הלשכה הן באין ואם אנו שוקלין ללשכה נמצאת מנחת העומר ושתי הלחם ולחם הפנים משלנו והיאך נאכלין הכתיב לא תאכל ולדידן לית לן הך דרשא דהאי כליל תהיה במנחת כהן גרידתא כתיב אבל במנחת צבור זיל בתר רובא. '''דמסר להו לצבור''' וכו' - והלכך לבן בוכרי דפטר להו לכהנים משקלים איצטריך מתני' למתני דכהן שהעריך עצמו או את אחר נותן את הערך כישראל דסד"א כו' קמ"ל דלא גמירי: '''לא יהו פחותין מסלע''' - דעני בערכין נידון בהשג יד דכתיב ([[ויקרא כז]]) על פי אשר תשיג יד הנודר וגו' ופחות מסלע לא יתן לעולם כדאמר בפ' שני (לקמן ז:) אין בערכין פחות מסלע ומייתי טעמא מהאי קרא וכיון דלהכי אתא לא הוה ס"ד למדרש לדרשא אחריתי למפטר כהנים מערכין ומתני' לא איצטריך: '''כהנים נפטרו מפדיון הבן בפ"ק דבכורות (ד.) מק"ו אם פטרו את של ישראל במדבר ק"ו את של עצמן: ה"נ דליתנהו באיל אשם''' - והא ישראל נינהו אלא ודאי הכי לא דרשי' ואכתי מתני' למה לי למיתני כהנים ולוים וישראלים: '''והעמידו לפני הכהן''' - עני שהעריך את עצמו או את אחר: '''ולא כהן לפני כהן''' - הלכך כהן ליתיה בערכין דאי עני הוא לא קרינא ביה והעמידו לפני הכהן קמ"ל מתני': '''נערכין לאתויי''' כו' - כלומר אמר מר לעיל הכל נערכין לאתויי מנוול ומוכה שחין: '''ערך סתום''' - לקמן מפרש וכולה ברייתא מפרש לקמן: '''ערך אבריו''' - אמר ערך ידי עלי לא אמר כלום דאין ערך לאיברים אבל אם אמר דמי ידי עלי נותן דמי ידו: '''שהנשמה תלויה בו''' - שאם אמר ערך ראשי או ערך כבידי: '''ת"ל נפשות''' - בנפש תלה רחמנא ואם העריך דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו: '''ולא את המת''' - שאם אמר ערך מת זה עלי לא אמר כלום: '''והעמיד והעריך''' - גבי עני שהעריך כתיב: '''ד"א נפשות''' - למה נאמר שאם לא נאמר נפשות אלא נפש הייתי אומר אין לי אלא אחד שהעריך אחד כדכתיב ([[ויקרא כז]]) איש כי יפליא [נדר] בערכך נפשות דהיינו אחד שהעריך אחד: '''דבר אחר נפשות''' - למה נאמר שאם אמר נפש הייתי אומר<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>ומהו גואלין לעולם לפי שנאמר בישראל המוכר שדה אחוזה ([[ויקרא כה]]) במספר שני תבואות ימכר לך שאינו מותר לגאול בפחות משתי שנים אבל לוים גואלין מיד לפי שנאמר [בישראל. המוכר בית בבתי ערי חומה ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה נחלט אבל בלוים נגאל לעולם שנאמר] גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנאמר במקדיש שדה אחוזה ואם לא יגאל את השדה [בעלים] ומכר [גזבר] את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד אלא מתחלקת לכהנים ביובל והלוים גואלין לעולם והא דאמר הכא ליתנהו במצות יובל קאי אמקדיש שדה אחוזה ולא גאלה ומכרה גזבר שאין היובל מפקיע מיד המקדיש אם לוי הוא כדרך שמפקיע מיד ישראל . עכ"ל רש"י: ''' וגואלין''' לעולם. אם מכרו שדה גואלין אותו מיד וישראל אינו מותר לגאול פחות מב' שנים דכתיב (שם) במספר שני תבואות וגו' נהי דליתנהו בהשמטת קרקע כלומר בכל דין משפט השמטת קרקע דהא תנן ומוכרין לעולם ל"ה ובר"ה (דף כט.) לא גריס רש"י נהי דליתנהו בהשמטת קרקע משום דמשמע שאין חוזרת לכהנים ביובל והא ליתא ומיהו הכא פי' יפה וקצת קשה מה שייכי השמטת קרקע גבי יובל דהא תניא בספרי בשנת היובל הזאת זאת מוציאה עבדים (כנענים) ואין השביעית מוציאה עבדים (כנענים) ק"ו ליובל שמשמט ומה אם השביעית שאינו מוציא עבדים משמטת יובל שמוציא עבדים אינו דין שמשמט ת"ל וזה דבר השמטה שמטה משמטת ואין יובל משמט אלמא אין יובל משמט כספים ומיהו י"ל מקצת שייך השמטת כספים גבי יובל דאין שביעית נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג: והך דאכילת קדשים משום כפרה היא דכתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם וגו' מלמד שהכהנים אוכלים והבעלים מתכפרים אימא לא תיבעי זימון כו' מצטרפין אי אכלו חד כהן וחד לוי וחד ישראל כהן בהדי זר מצי אכיל מן החולין הלכך מצטרפין ל"ה. ומכאן נראה דג' בני אדם המודרים הנאה זה מזה אינן מצטרפין כיון דאין אחד מהן יכול לאכול עם חבירו ומיהו נראה דג' בני אדם המודרין אינה ראיה ברורה דשאני תרומה שאין לה היתר לזר אפי' בשאלה מה שאין במודר הנאה ובברכות (ד' מה. ד"ה אכל) הארכתי: ''' כל''' כהן. שאינו שוקל חוטא. דדריש זה יתנו י"ב שבטים בגימטריא ז"ה וה"נ מצי למימר כל לוי שאינו שוקל אלא משום דלא מצי למימר משום שדורשין מקרא זה לעצמן: ''' ערך''' כולו הוא נותן ואינו נותן ערך אברים. דס"ד לרבויי משום דאדם יודע דאין ערך לאברים וגמר ואמר לשם כל האברים כולם קמשמע לן ועוד י"ל דסד"א הואיל [ואיתנהו] אברים (ישנו) בדמים (באברים) איתנהו [נמי] בערכין: ''' נפשות''' ולא המת. ואף על גב דאסור בהנאה מן התורה ואינו בדמים סד"א דאיתיה בערכין הואיל ואתרבי מנוול ומוכה שחין דליתיה בדמים: ''' ולא''' אוציא את הגוסס ת"ל והעמיד והעריך. וא"ת והא פ"ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ל|א}} שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת דהויא בכלל העמדה והערכה וי"ל דבהמה אית בה חיותא טפי ויכולה לעמוד והא דנקט מפרכסת משום דלא הויא נבילה נקט לה וצריך עיון דפשטיה דקרא דהעמיד והעריך גבי נודר דכתיב בההוא קרא ע"פ אשר תשיג יד הנודר יעריכנו וגוסס הוא נודר ומעריך כדתנן במס' שמחות ומנא לן לומר מוהעמיד ע"פ [דכתיב] בההוא קרא גבי מעריך לומר שלא יהא נערך: ''' אחד''' שהעריך מאה מנין. כגון שאמר ערך פלוני ופלוני ופלוני עלי דהזכיר ערך בלשון יחיד דס"ד לא הוי ערך קמ"ל:<קטע סוף=ת/> </div> {{מסורת הש"ס על הדף}} {{מפרשים לדף גמרא|ערכין|א|ד|א}} 1ug3uwdytkg4t2ihxducz65g4lttz6l תבנית:פיוט 10 270052 3011288 3009049 2026-05-05T17:50:08Z מו יו הו 37729 הוספת הפרמטרים: ויקיפדיה, אתר הפיוט והתפילה 3011288 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{תבנית מידע | מחלקה = vcard | עיצוב = width: 17em; table-layout: fixed; border-collapse: collapse; word-wrap: break-word; | למעלה = {{{שם|{{שם הדף}}}}} | למעלה-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; font-size: 1.2em; padding: 10px; border: none; | תמונה = {{{תמונה|}}} | כתובית תמונה = {{{כיתוב|}}} | ריחוף = שמאל | כותרת-עיצוב = background-color: #3A67B0; color: #FFFFFF; text-align: center; | תווית-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 40%; | מידע-עיצוב = padding: 8px 10px; text-align: right; width: 60%; | תווית1 = סוג: | מידע1 = {{{סוג|}}} | תווית2 = תת-סוג: | מידע2 = {{{תת-סוג|}}} | תווית3 = מועד: | מידע3 = {{{מועד|}}} | תווית4 = מחבר: | מידע4 = {{{מחבר|}}} | תווית5 = מיוחס ל: | מידע5 = {{{מיוחס ל|}}} | תווית6 = שנה: | מידע6 = {{{שנה|}}} | תווית7 = חי בשנים: | מידע7 = {{{חי בשנים|}}} | תווית8 = אקרוסטיכון: | מידע8 = {{{אקרוסטיכון|}}} | תווית9 = צורה: | מידע9 = {{{צורה|}}} | תווית10 = אוצר השירה: | מידע10 = {{{אוצר השירה|}}} | כותרת11 = {{#תנאי:{{{מנהגים|}}}|מנהגים}} | מידע12 = {{{מנהגים|}}} | כותרת13 = {{#תנאי:{{{ויקיפדיה|}}}|קישורים|{{#תנאי:{{{אתר הפיוט והתפילה|}}}|קישורים}}}} | מידע14 = {{#תנאי:{{{ויקיפדיה|}}}|{{ויקיפדיה|{{{ויקיפדיה}}}}}}} | מידע15 = {{#תנאי:{{{אתר הפיוט והתפילה|}}}|{{אתר הפיוט והתפילה|{{{אתר הפיוט והתפילה}}}}}}} }}</includeonly><noinclude> {{פיוט| | שם= פיוט | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = | תת-סוג = | מועד = | מחבר = | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = | מנהגים = }} </noinclude> th1yzmsrku5g16q197j572khu1zlod9 תבנית:ח:קטע2 10 275602 3011256 2895908 2026-05-05T14:17:43Z Fuzzy 29 3011256 wikitext text/x-wiki <includeonly></div></div> <div class="law-cleaner"></div> {{#if:{{{3|}}}{{{אחר|}}}|<div class="law-sec-desc">{{#if:{{{אחר|}}}|<span class="graytext">'''{{{אחר}}}'''</span>}} {{#if:{{{3|}}}|<span class="law-note">[{{{3}}}]</span>}}</div>}}<h2 class="law-section" {{#if:{{{1}}}|id="{{{1}}}}}">{{#if:{{{1}}}|{{#ifeq:{{#invoke:String|find|{{{2}}}|<nowiki>[[</nowiki>}}|0|<span class="selflink">[[#{{{1}}}|{{{2}}}]]</span>|{{{2}}}}}|{{{2}}}}}</h2> <div><div></includeonly><noinclude>[[קטגוריה:תבניות חוקים|קטע2]]</noinclude> c3gt7l2szywb3w5x2p7vux3ometfcbs תבנית:ח:קטע1 10 275603 3011257 2895909 2026-05-05T14:18:38Z Fuzzy 29 3011257 wikitext text/x-wiki <includeonly></div></div> <div class="law-cleaner"></div> {{#if:{{{3|}}}{{{אחר|}}}|<div class="law-sec-desc">{{#if:{{{אחר|}}}|<span class="graytext">'''{{{אחר}}}'''</span>}} {{#if:{{{3|}}}|<span class="law-note">[{{{3}}}]</span>}}</div>}}<h1 class="law-part" {{#if:{{{1|}}}| id="{{{1}}}}}">{{#if:{{{1}}}|{{#ifeq:{{#invoke:String|find|{{{2}}}|<nowiki>[[</nowiki>}}|0|<span class="selflink">[[#{{{1}}}|{{{2}}}]]</span>|{{{2}}}}}|{{{2}}}}}</h1> <div><div></includeonly><noinclude>[[קטגוריה:תבניות חוקים|קטע1]]</noinclude> diof0m2ra87p0xbppdhvs3zy5r1aupl תבנית:ח:קטע3 10 275604 3011258 2895910 2026-05-05T14:18:52Z Fuzzy 29 3011258 wikitext text/x-wiki <includeonly></div></div> <div class="law-cleaner"></div> {{#if:{{{3|}}}{{{אחר|}}}|<div class="law-sec-desc">{{#if:{{{אחר|}}}|<span class="graytext">'''{{{אחר}}}'''</span>}} {{#if:{{{3|}}}|<span class="law-note">[{{{3}}}]</span>}}</div>}}<h3 class="law-subsection" {{#if:{{{1|}}}| id="{{{1}}}}}">{{#if:{{{1}}}|{{#ifeq:{{#invoke:String|find|{{{2}}}|<nowiki>[[</nowiki>}}|0|<span class="selflink">[[#{{{1}}}|{{{2}}}]]</span>|{{{2}}}}}|{{{2}}}}}</h3> <div><div></includeonly><noinclude>[[קטגוריה:תבניות חוקים|קטע3]]</noinclude> b0d1r0tm5cep91wld3hd58tdxnitbx8 תבנית:ח:קטע4 10 275605 3011259 2895911 2026-05-05T14:19:14Z Fuzzy 29 3011259 wikitext text/x-wiki <includeonly></div></div> <div class="law-cleaner"></div> {{#if:{{{3|}}}{{{אחר|}}}|<div class="law-sec-desc">{{#if:{{{אחר|}}}|<span class="graytext">'''{{{אחר}}}'''</span>}} {{#if:{{{3|}}}|<span class="law-note">[{{{3}}}]</span>}}</div>}}<h4 class="law-subsubsection" {{#if:{{{1|}}}| id="{{{1}}}}}">{{#if:{{{1}}}|{{#ifeq:{{#invoke:String|find|{{{2}}}|<nowiki>[[</nowiki>}}|0|<span class="selflink">[[#{{{1}}}|{{{2}}}]]</span>|{{{2}}}}}|{{{2}}}}}</h4> <div><div></includeonly><noinclude>[[קטגוריה:תבניות חוקים|קטע4]]</noinclude> ffrdu0ggu0uu7eqknd4nh2zr1joogtn עמוד ראשי/טקסטים חדשים 0 276338 3011403 3008563 2026-05-06T09:03:44Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3011403 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] {{*}} [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] {{*}} [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] {{*}} [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנא|פמ"ג או"ח רנא]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> c58vrij2o73ptyodu68csc6w0wd69ye מקור:חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) 116 282930 3011348 2996490 2026-05-06T06:49:41Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי 3011348 wikitext text/x-wiki <שם> חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 <מאגר 2000302 תיקון 568456 תקן 147380 קוד a163Y00000DuCqZQAV> <מקור> ((ס"ח תש"ט, 13|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|1:208372)), ((32|ת"ט|ec:1:317324)); ((תשי"א, 58|תיקון|1:208373)); ((תשי"ד, 224|תיקון|2:208374)); ((תשכ"ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תש"ל, 121|תיקון מס' 4|7:208375)); ((תשל"ה, 59|תיקון מס' 5 לחוק בית הדין לעבודה|8:208107)), ((158|תיקון מס' 17 לחוק הביטוח הלאומי|8:207982)); ((תשל"ז, 46|תיקון מס' 4 לחוק שירות התעסוקה|8:209632)), ((86|תיקון מס' 7|8:208378)); ((תשמ"ח, 10|תיקון מס' 8|11:210531)); ((תשנ"ד, 45|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ"ה, 186|תיקון מס' 100 לחוק הביטוח הלאומי|13:211160)); ((תשנ"ח, 40|תיקון מס' 9 לחוק שירות ביטחון|14:211458)); ((תשס"ב, 22|תיקון מס' 12|15:300430)); ((תשס"ג, 366|ת"ט|1886)), ((525|תיקון מס' 13|16:299819)); ((תשס"ד, 444|תיקון מס' 14|16:299825)); ((תשס"ח, 204|תיקון מס' 15|17:300671)), ((514|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תשס"ט, 303|תיקון מס' 17|18:300858)); ((תשע"ו, 1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשפ"ד, 912|תיקון מס' 19 והוראת שעה|25:4483019)); ((תשפ"ו, 539|תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי|25:12846924)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"ה, 854|צו החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (הארכת הוראת השעה שבסעיף 7(ב) לחוק)|11680)). <!-- ((ק"ת תשי"א, 636|הודעה בדבר שינוי תוארו של שר)); ((י"פ תשע"ז, 1312|הודעה על העברת סמכויות הנתונות לפי חוק)). --> <מבוא> ((לפי [[8:209632|סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 4), תשל"ז-1976]], המונח "לשכת עבודה" הוחלף במונח "לשכת שירות התעסוקה".)) __TOC__ == פרק ראשון: פירושים == @ 1. שירות צבאי ושירות חלקי (תיקון: תשל"ז-2) : (א) שירות צבאי, לצורך חוק זה, הוא - :: (1) שירות סדיר לפי [[#פרק ג|הפרק השלישי לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב]]], אף אם שירות זה הוארך מכוח [[#34|סעיף 26 לחוק האמור]] (להלן - שירות סדיר); :: (2) כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי. : (ב) שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות חלקי. : (ג) שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947), אם לא קבע שר הבטחון בהכרזתו שיראו אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מתאריך מאוחר יותר. : (ד) לענין חוק זה, דין שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע - כדין שירות סדיר, אם הוא בא בתכוף לאחר תקופת שירות סדיר, ותקופתו, בין על פי התחייבות אחת ובין על פי מספר התחייבויות רצופות, אינה עולה על שנתיים. @ 2. חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה : (א) חייל, לצורך חוק זה, הוא אדם בשירות צבאי שהיה בשירות צבאי ביום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) או שהתגייס אחרי יום זה. : (ב) חייל שהיה בשירות צבאי ביום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947), רואים אותו יום כיום התגייסותו. : (ג) חייל משוחרר, לצורך חוק זה, הוא מי שהיה חייל ושוחרר מהשירות. : (ד) נכה מלחמה, לצורך חוק זה, הוא חייל משוחרר שבתקופת שירותו הצבאי, או אדם שבהיותו בשירות חלקי, לקה מצב בריאותו מחמת מחלה או חבלה, באופן שכשרו לעבודה, שהיה מסוגל לה אלמלא לקה, נפגע פגיעה של ממש. @ 3. מפעל ובעל מפעל (תיקון: תשס"ב) : (א) מפעל, לצורך חוק זה, הוא כל מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי. : (ב) בעל מפעל - לגבי חייל או חייל משוחרר - הוא בעל המפעל שבו הועסק החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני התגייסותו, ולגבי עובד המשרת במילואים - הוא בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהוא בשעה הנידונה בעל המפעל או מי שהוא בעל המפעל אחרי ההתמזגות או בעל המפעל האחר. : (ג) בעל מפעל - לגבי אדם בשירות חלקי - הוא בעל המפעל שבו הועסק אותו אדם בשעת שירותו החלקי. @ 4. עובד קבוע (תיקון: תשע"ו) : (א) עובד קבוע במפעל, לצורך חוק זה, הוא - :: (1) עובד שהועסק במפעל לפחות ששה חדשים רצופים; או :: (2) עובד שרואים אותו כעובד קבוע, או כעובד עונתי קבוע, לפי הנהוג במפעל או בענף התעסוקה שהעובד מועסק בו, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם העובד הועסק במפעל פחות מששה חדשים רצופים. : (ב) רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על ידי שהעובד נעדר מהעבודה לרגל תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים, או כל חופשה, פגרה או מנוחה אחרת הניתנת בהסכמת נותן העבודה או לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונה בעבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שאין לעובד שליטה עליהן. @ 5. לשכת שירות התעסוקה (תיקון: תשל"ז, תשל"ז-2) : לשכת שירות התעסוקה - לגבי מפעל - היא לשכת שירות התעסוקה, שהמפעל נמצא בתחום שיפוטה. @ 5א. סייג לתחולה (תיקון: תשל"ז) : (א) בכפוף להוראות [[סעיף 19]] לא יחול [[הפרק השני]] על חייל משוחרר משירות סדיר אלא אם נתקיימה בו אחת מאלה: :: (1) ביום התגייסותו מלאו לו 20 שנה; :: (2) ביום התגייסותו טרם מלאו לו 20 שנה, אולם התייצבותו לשירות בטחון או להמשך שירות באה אחרי דחיה לפי [[#36|סעיף 28 לחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב]]], למועד שבו כבר מלאו לו 20 שנה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מגוייס-חוץ לענין [[סעיף 24 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967]]. == פרק שני: החזרה לעבודה == @ 6. חובת ההחזרה לעבודה : (א) חייל משוחרר שסמוך לפני התגייסותו היה עובד קבוע במפעל, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות [[פרק זה]] - :: (1) לקבלו בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, בתנאים שאינם גרועים לחייל המשוחרר מן התנאים שבהם היה עובד באותה עבודה אלמלא התגייס; או :: (2) אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית - לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית. : (ב) סעיף זה לא יחול על חייל משוחרר שלפני התגייסותו קיבל מבעל המפעל פיצויי-פיטורים. כן לא יחול סעיף זה על חייל משוחרר אשר אחרי התגייסותו קיבל פיצויי-פיטורים על פי הסכם בתום-לב עם בעל המפעל. @ 7. בקשת החזרה (תיקון: תשל"ז) : (א) בקשה להתקבל לעבודה תוגש לבעל המפעל בכתב - על ידי החייל המשוחרר, או על ידי ארגון העובדים שהוא נמנה עמו, או על ידי ארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעל - תוך חמשה-עשר יום לפני שחרורו של החייל המשוחרר או תוך שלושים יום מיום שחרורו; אך אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מחמת מחלת החייל המשוחרר או מכל סיבה מספקת אחרת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה. : (ב) בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה. : (ג) העתק מן הבקשה יישלח ללשכת שירות התעסוקה (([במקור: ללשכת העבודה])) וכן לועד העובדים במפעל, אם ישנו. @ 8. מועד ההחזרה לעבודה (תיקון: תשל"ז-2) : (א) בעל המפעל חייב לקבל את החייל המשוחרר לעבודה, כאמור [[בסעיף 6]] ביום שנקבע בבקשה כיום שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה, או - אם קבלת החייל המשוחרר לעבודה באותו יום אינה בגדר אפשרות מעשית - בתאריך מאוחר יותר בתוך שנה אחת מיום הגשת הבקשה, מיד כשקבלת החייל המשוחרר לעבודה כאמור תהיה בגדר אפשרות מעשית. : (ב) אם כתום שנה מיום הגשת הבקשה היה דיון תלוי ועומד לפני ועדת תעסוקה או לפני בית דין אזורי כאמור [[בסעיף 23]] בנוגע לאותה הבקשה, חובת בעל המפעל לקבל את החייל המשוחרר לעבודה כאמור תעמוד בעינה עד שלושים יום מיום סיום הדיון; דיון לפני ועדת תעסוקה רואים אותו כתלוי ועומד לפניה, עד שחלפה תקופת הערעור, או - אם הוגש ערעור - עד שניתנה בו החלטה או עד שהמערער חזר בו מערעורו. : (ג) הודיע בעל המפעל בכתב לחייל המשוחרר שעליו להתחיל בעבודה ביום שנקבע בבקשה כיום שבו הוא מוכן להתחיל בה, או ביום מאוחר יותר כאמור בסעיף-קטן (א), והחייל המשוחרר לא התחיל בעבודה תוך שלושים יום מאותו יום, פוקעת זכותו של החייל המשוחרר להתקבל לעבודה על פי [[סעיף 6]]; ואולם זכות החייל המשוחרר לא תפקע אם מחלה או כל סיבה מספקת אחרת מנעה ממנו מהתחיל בעבודה תוך המועד האמור, ובלבד שהיה מוכן להתחיל בה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה. @ 9. חובת העסקה : (א) חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי [[סעיף 6]], חייב בעל המפעל להעסיקו ששה חדשים מיום שנתקבל, או תקופה קצרה מזו כל זמן שהעסקתו היא בגדר אפשרות מעשית - :: (1) בעבודה שאינה גרועה לחייל המשוחרר מן העבודה שאליה נתקבל, ובתנאים שאינם גרועים לו מן התנאים שבהם נתקבל; או :: (2) אם העסקתו בעבודה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית - בעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית. : (ב) חייל משוחרר שעל פי [[סעיף 6]] נתקבל לעבודה שונה מן העבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, ובתוך ששה חדשים מיום שנתקבל נוצרה אפשרות מעשית להעסיקו בעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, חייב בעל המפעל להעסיקו כך. : (ג) כל זמן שבעל המפעל חייב להעסיק את החייל המשוחרר כאמור, אין הוא רשאי לפטרו אלא בגלל התנהגות רעה חמורה. : (ד) כתום ששה חדשים מהיום שבו נתקבל החייל המשוחרר לעבודה יחולו עליו החוק, הנוהג והתנאים של כל חוזה עבודה קיבוצי או אחר החלים על פיטורי עובדים במפעל. @ 10. תור ההחזרה לעבודה (תיקון: תשל"ז) : (א) הוגשו לבעל מפעל אחד כמה בקשות להתקבל לעבודה, ואין זה בגדר אפשרות מעשית לקבל את כל המבקשים בעת ובעונה אחת, תקבע לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])) את תור קבלתם לעבודה. : (ב) הזכות בידי בעל המפעל, תוך שלושה ימים מהיום שבו הגיעה לידיעתו החלטת תקבע לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])), לערער עליה לפני ועדת תעסוקה מתוך נימוק שצורך משקי מחייב שינוי החלטת תקבע לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])). החלטת ועדת התעסוקה היא סופית. @ 11. גדר אפשרות מעשית (תיקון: תשל"ז) : (א) בבירור השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, אין להביא בחשבון אלא - :: (1) תמורות יסודיות שחלו במפעל, מאז התגייסותו של החייל המשוחרר, מחמת נזקים לבנינים או לציוד, או מחמת שינויים מהותיים בתהליכי הייצור, או מחמת צמצום ניכר, לא עונתי ואף לא ארעי, שחל בהיקף העבודה; :: (2) מחלה או מום שהחייל המשוחרר לקה בהם מאז התגייסותו והפחיתו במידה של ממש את כשרו לעבוד. : (ב) יש לראות קבלת חייל משוחרר לעבודה או העסקתו כדבר שהוא בגדר אפשרות מעשית, אף אם קבלת החייל המשוחרר או העסקתו לא תיתכן אלא אם עובד שהתחיל לעבוד במפעל אחרי התגייסותו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר. הוא הדין - אף אם לרגל צמצום בהיקף העבודה במפעל, שחל לאחר התגייסותו של החייל המשוחרר, לא תיתכן קבלת החייל המשוחרר או העסקתו אלא אם עובד שזכויותיו על פי חוקת התור של לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])) פחותות מזכויותיו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר. : (ג) כל אימת שתתעורר השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, על בעל המפעל הראיה שהדבר איננו בגדר אפשרות מעשית. @ 12. זכויות ותק : חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי [[סעיף 6]] במפעל שבו נתונות לעובד או למי שהיה עובד, זכויות התלויות בותק בעבודה, בין בתוקף החוק או על פי הנוהג או מכוח חוזה עבודה, קיבוצי או אחר, ובין באופן אחר - התקופה שבין התגיסותו ובין קבלתו לעבודה כאמור, דינה, לצורך חישוב הותק בעבודה, כדין תקופת עבודה במפעל. @ 13. דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה : חייל משוחרר שסמוך לפי התגיסותו היה עובד קבוע במפעל, ולאחר שחרורו התחיל לעבוד בו שלא על פי בקשה לפי [[סעיף 7]], דינו כדין חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי בקשה כאמור. == פרק שלישי: זכות עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי מלחמה == @ 14. פירושים (תיקון: תשנ"ח) : (א) ואלה בני משפחתו של אדם שעליהם חל [[פרק זה]]: :: (1) אשה או בעל; :: (2) בנים ובנות, ובנים ובנות חורגים, שבזמן הקובע היה מחסורם עליו; :: (3) הורים, שבזמן הקובע היתה על האדם לפחות מחצית מחסורם או שעלו ארצה אחרי הזמן הקובע. : (ב) ואלה בני אדם שמתו בשירות, לצורך [[פרק זה]]: :: (1) חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי; :: (2) חייל משוחרר שמת תוך שנה אחת מיום שחרורו מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בתקופת שירותו הצבאי; :: (3) אדם שמת בהיותו בשירות חלקי; :: (3א) אדם שמת בהיותו בשירות מילואים, כמשמעותו [[חוק שירות המילואים|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]] (להלן - שירות מילואים); :: (4) אדם שמת תוך שנה אחת מיום היותו בשירות חלקי, מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בהיותו בשירות החלקי. : (ג) הזמן הקובע הוא: :: (1) לגבי חייל או חייל משוחרר ((-)) סמוך לפני התגייסותו; :: (2) לגבי אדם בשירות חלקי - שעת שירותו החלקי; :: (3) לגבי אדם בשירות מילואים - שעת שירותו במילואים. @ 15. חובה לקבל בן-משפחה לעבודה : (א) היה אדם בזמן הקובע עובד קבוע במפעל ומת בשירות או היה לנכה מלחמה, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות [[פרק זה]], לקבל לעבודה אחד מבני משפחתו של אותו אדם, אם אותו בן-משפחה מתאים לעבודה שבה עבד אותו אדם בזמן הקובע או לעבודה אחרת הפנויה במפעל. : (ב) סעיף זה לא יחול במקרה שהאדם שמת בשירות או שהיה לנכה-מלחמה קיבל בזמן הקובע פיצויי-פיטורים מבעל המפעל. כן לא יחול סעיף זה במקרה שאותו אדם או הבאים תחתיו קיבלו אחרי הזמן הקובע פיצויי-פיטורים על פי הסכם בתום לב עם בעל המפעל. @ 16. הבקשה (תיקון: תשל"ז) : (א) בן-משפחה התובע לעצמו זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי [[סעיף 15]], יגיש בקשה לבעל המפעל, באמצעות לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])). : (ב) הבקשה תוגש - :: (1) תוך שלושה חדשים מיום קבלת הודעה על המות - אם המדובר הוא בבן-משפחה של חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי או באדם שמת בהיותו בשירות חלקי; :: (2) תוך שלושה חדשים מיום המות - אם המדובר הוא בבן-משפחה של אדם אחר שמת בשירות; :: (3) תוך שלושה חדשים מיום השחרור - אם המדובר הוא בבן-משפחה של נכה מלחמה שהוא חייל משוחרר; :: (4) תוך שלושה חדשים מיום תום הטיפול הרפואי בנכה המלחמה - אם המדובר הוא בבן-משפחה של נכה מלחמה שהיה בשירות חלקי. : (ג) אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מסיבה מספקת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה. : (ד) בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן המבקש להתחיל בעבודה. @ 17. סמכות לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])) (תיקון: תשל"ז) : (א) היו בני משפחה אחדים של אותו אדם תובעים לעצמם זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי [[סעיף 15]], תקבע לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])) למי מהם תינתן הזכות, ואין עוררים על החלטתה. : (ב) בקביעת בן-המשפחה אשר לו הזכות, כאמור, תתן לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת העבודה])) את דעתה על מצבם הכלכלי של כלל בני המשפחה. @ 18. דין בן-משפחה : בן משפחה אשר לו זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי [[סעיף 15]], יחולו עליו [[הסעיפים 8]], [[9]], [[10]], [[11]] [[ו-13]], בשינויים ובתיאומים לפי הענין, כאילו היה חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה באותו מפעל על פי [[סעיף 6]]. == פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה (תיקון: תשל"ז-2) == @ 19. חייל משוחרר משירות סדיר (תיקון: תשל"ז-2) : (א) בסעיף זה, "חייל משוחרר משירות סדיר" - למעט - :: (1) מי שחל עליו [[הפרק השני]] מכוח האמור [[בסעיף 5א]]; :: (2) מי שקיבל פיצויי פיטורים מבעל המפעל בנסיבות המפורטות [[בסעיף 6(ב) לחוק זה]] או [[בסעיף 11(ג) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963]]. : (ב) לחייל משוחרר משירות סדיר תהא תוך שנה אחת מיום השחרור זכות קדימה להישלח לעבודה במקום עבודה במפעל שבו היה מועסק ארבעה שבועות רצופים לפחות סמוך לפני תחילת השירות; זכות הקדימה כאמור בסעיף קטן זה תהיה עדיפה על פני זכות קדימה על פי [[סעיף 33]] וכן על פני כל הוראה [[בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959]], ובתקנון השירות שנקבע לפי [[אותו חוק]]. == פרק חמישי: מנגנון ביצוע == @ 20. ועדות תעסוקה (תיקון: תשס"ב, תשס"ט) : (א) שר הבטחון ימנה ועדות תעסוקה לצורך חוק זה; יושבי ראש הועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון. : (ב) ועדת תעסוקה יכולה להיות כללית, או מיוחדת לשטח מסויים או לענף תעסוקה מסויים. : (ג) כל ועדת תעסוקה תהיה של ארבעה חברים והם: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום ואשר אינו נמנה עם המפורטים להלן, והוא יהיה היושב ראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא ירכז את עבודת הועדה (בחוק זה - מרכז עבודת הועדה), אחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ואחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה. : (ג1) יושב ראש ועדת התעסוקה ימונה לתקופה אחת בלבד של שש שנים. : (ג2) חבר ועדת התעסוקה ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות כאמור. : (ד) הודעה על מינוי ועדת תעסוקה ועל כתבתה תפורסם ברשומות. @ 21. סמכויות ועדת תעסוקה (תיקון: תשס"ב, תשס"ח, תשפ"ד) : (א) אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן "תובע"), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו האמורות. : (א1) מרכז עבודת הועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; שר הביטחון רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח. : (ב) ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה תוך חמשה עשר יום מיום הגשתה. : (ג) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה - הנתבע), תיתן אחד מאלה: :: (1) בהסכמת התובע - צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה - צו להעסקה); :: (2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות [[סעיף 41א]] [[או 41א2]] - פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], לפי הגבוה מהם; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[חוק פיצויי פיטורים|סעיף 13ב]] [[תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|והתקנות]] שלפי [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]] (בחוק זה - צו לפיצויים); :: (3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה - צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו. : (ד) נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ג) תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה. : (ה) לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], וכן ריבית צמודה, כמשמעותה [[בחוק האמור]], בכפל השיעור הקבוע [[בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]], מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. @ 21א. אכיפת הצווים (תיקון: תשס"ב) : (א) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו [[בסעיף 26]], שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לענין [[סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט]] (בסעיף זה - הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי [[-|סעיף 6 לפקודה]] לענין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולענין [[-|סעיף 8 לפקודה]] יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון. : (ב) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 27(א)(1)]], לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה. @ 22. (תיקון: תשכ"ט) : (((בוטל).)) @ 23. זכות ערעור (תיקון: תשכ"ט, תשס"ב, תשס"ט, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969]] (להלן - בית דין אזורי) תוך עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. : (ב) זכות הערעור ניתנת: :: (1) לתובע; :: (2) לנתבע; :: (3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו; :: (4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע; :: (5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו. : (ב1) כל מי שהיה צד להליך לפי [[סעיף 21]] ואינו המערער יהיה משיב בערעור - למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי [[סעיף 41א(ב)]] - גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). :: (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) כל מי שהיה צד להליך לפי [[סעיף 21]] ואינו המערער יהיה משיב בערעור - למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי [[סעיף 41א(ב)]] או [[סעיף 41א2(ו) או (ז)]], בתקופת תוקפו של [[סעיף 41א2|הסעיף]] - גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). : (ג) אין להתחיל בדיון בפני בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בענין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. : (ד) בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך חמשה עשר יום מתום תקופת הערעור. @ 24. סמכויות בית דין אזורי (תיקון: תשכ"ט) : בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שועדת תעסוקה מוסמכת להם. @ 25. יועצים (תיקון: תשי"ב, תשכ"ט) : (א) שר העבודה רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה. : (ב) הודעה על כל מינוי על פי סעיף זה תפורסם ברשומות. : (ג) נתמנה יועץ לועדת תעסוקה, יודיע יושב ראש הועדה ליועץ בעוד זמן על המועד של כל דיון בפני הועדה. : (ד) היועץ רשאי להשתתף בכל דיוני הועדה בזכות דעה מייעצת. @ 26. סמכויות עזר (תיקון: תשכ"ט, תשס"ב) : (א) לועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי [[חוק ועדות חקירה|פקודת ועדות החקירות]], ושהוענקו לה כל הסמכויות שניתן להעניק לועדת חקירה כזאת על פי [[#9|סעיף 5 לפקודה האמורה]]. : (ב) ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת. : (ג) כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות. היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הועדה דעה מכרעת. : (ד) כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו. : (ה)(1) ועדת תעסוקה רשאית, בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביזמתה, לצוות על הנתבע, בצו, להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הועדה או עד למועד מוקדם מזה שקבעה (בחוק זה - צו זמני); :: (2) צו זמני לא יינתן אלא בהתקיים כל אלה: ::: (א) חלף המועד למתן תשובת הנתבע לפי [[סעיף 21(א1)]]; ::: (ב) ועדת התעסוקה סבורה, על סמך הנתונים שלפניה, כי קיים בסיס לכאורה להניח שהנתבע פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה; ::: (ג) אי מתן צו זמני עלול להגדיל את נזקי התובע או להכביד על החזרת התובע לעבודה בסיום ההליך; ::: (ד) לענין צו זמני ביזמת הועדה - התובע הסכים למתן הצו. @ 26א. ניגוד ענינים בבקשה מסוימת (תיקון: תשס"ב) : (א) חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין ענין אחר שלו; לענין זה - ::- "ענין אחר" - לרבות ענין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או ענין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק - בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; ::- "קרוב" - בן זוג, הורה, ילד אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד ענינים אם הוא נובע מהוראת [[סעיף 20(ג)]] ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי ענין או השתייכות מסוימים. : (ג) נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, יודיע על כך לחברי הועדה האחרים, ואם החל הדיון - גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה. : (ד) התעורר אצל חבר ועדת תעסוקה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדת תעסוקה מנוע כאמור, תחליט בדבר ועדת התעסוקה לרבות אותו חבר ותנמק את החלטתה. : (ה) לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד הענינים. : (ו) נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים [[בסעיף 20(ג)]], שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור. @ 27. אי קיום צו להעסקה (תיקון: תשכ"ט, תשל"ה, תשס"ב) : (א)(1) נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי [[סעיף 21(ג)]] או [[סעיף 24]], לפי הענין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע [[בסעיף 21(ג)(2) רישה]], אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי [[סעיף 21(ג)]]. :: (2) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 21א]], לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו שלושים ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי [[סעיף 21א]] ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו. : (ב) בסעיף זה, "לא קיים את הצו" - לא קיימו במלואו או בחלקו, או קיימו שלא בתום לב. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי-קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או - אם הוגש ערעור - לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו. @ 28. הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים (תיקון: תשכ"ט, תשס"ב) : (א) נתנה ועדת תעסוקה או בית דין אזורי צו המחייב אדם לשלם לאחר סכום כפיצויים, הריהו סופי מיד לאחר שנרשם על ידי שר הבטחון בפנקס מיוחד למטרה זו, ודין הצו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך. : (ב) הודעה על רישום צו בפנקס כאמור תישלח לצדדים. : (ג) שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה סמוך לנתינתו; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור הורה אחרת. @ 29. דין המוחזר לעבודה על פי צו (תיקון: תשכ"ט) : תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו. @ 30. סמכות בית משפט : לא ייתבע אדם לדין בבית משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שחוק זה מטיל עליו, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו. == פרק ששי: נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה == @ 31. תקנות בדבר נכי מלחמה : שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והביטוח העממי (([שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים])), להתקין תקנות, ובהן: : (א) להטיל חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות; : (ב) לייחד לנכי מלחמה סוגי עבודות במפעלים או התעסקויות מסויימות; : (ג) לקבוע את סדרי קבלת נכי מלחמה לעבודה ואת תנאי העסקתם; : (ד) לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה; : (ה) לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת נכי מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן. : ((פורסמו [[תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי״א–1951]].)) @ 32. צווים בדבר נכי מלחמה : שר הבטחון רשאי, מפעם לפעם, בצו כללי או מיוחד, לחייב נותני עבודה, או סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה, במכסה או במספר שיקבע בצו. @ 33. תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה : שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והביטוח העממי (([שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים])), ולאחר התיעצות עם מרכז לשכות העבודה הכלליות, להתקין תקנות, ובהן: : (א) לקבוע כי לאחד מבני המשפחה של חייל תהיה, בתקופת שירותו הצבאי של החייל, זכות קדימה לקבלת עבודה במפעל שבו הועסק החייל סמוך לפני התגיסותו; : (ב) לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה זכות קדימה לקבלת עבודה; : (ג) להורות הוראות להפעלת זכויות-הקדימה האמורות. @ 34. תחולת פרקים מסויימים : הוראות [[הפרקים השני]], [[השלישי]], [[הרביעי]] [[והחמישי]] לא יחולו על תקנות שיותקנו ועל צווים שיינתנו לפי [[פרק זה]]; אך משמעות המונח "בן משפחה" [[בפרק זה]] היא כמשמעותו [[בסעיף 14]]. == פרק שביעי: הוראות שונות == @ 35. זכות קדימה (תיקון: תשס"ב) : (א) דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו [[בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]], לענין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי אגרות-חוב של חברה המבוטחת בשיעבוד רובץ, או שבעלי אגרות-חוב או באי-כוחם תפסו רכוש של חברה הנתון בשיעבוד, ייכלל בין החובות שלפי [[#195|סעיף 134 לפקודת החברות]], סילוקם קודם לכל תביעה לסילוק הקרן והריבית של אגרות-החוב, כל סכום שהחברה נצטוותה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני תאריך מינוי מקבל הנכסים או לפני תאריך תפיסת הרכוש כאמור, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התאריך האמור. @ 36. הפרשות לקופות תגמולים וכו' : (א) חייל שסמוך לפני התגיסותו היה עובד במפעל, ובעל המפעל ועובדיו, או בעל המפעל בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה (הנקראת בסעיף זה "קופה"), יהיו בעל המפעל והחייל, או בעל המפעל בלבד, הכל לפי הענין, חייבים במשך התקופה שמיום התגיסותו של החייל ועד לקבלתו לעבודה במפעל על פי חוק זה, או - אם אין הוא מתקבל לעבודה על פי חוק זה - עד יום שחרורו - לשלם תשלומים לקופה בשיעורים שנהגו לשלם לפני התגיסותו של החייל; ואין האמור בסעיף זה פוגע בהוראות [[סעיף 12]]. : (ב) לא שילם החייל את התשלומים במשך התקופה הנזכרת בסעיף קטן (א), לא יגרע הדבר מחובתו של בעל המפעל לשלם את התשלומים שהוא חייב בהם; אך החייל יהיה חייב לשלם אחרי שחרורו את תשלומיו, או את יתרתם שלא שולמה, תוך תקופה גדולה פי שלושה מתקופת שירותו הצבאי, ובעל המפעל יהיה רשאי לשלם את תשלומיו המקבילים בעת ובעונה אחת עם תשלומי החייל. : (ג) כל סכום שבעל המפעל או החייל חייב לשלם לקופה, דינו לכל דבר כדין תשלום המגיע כחוק לקופה. : (ד) התגייס בעל מפעל לשירות צבאי, והמפעל הפסיק את פעולתו במשך תקופת שירותו הצבאי או חלק ממנה, לא יחול סעיף זה על בעל המפעל ועובדיו לגבי התקופה שבה הפסיק המפעל את פעולתו כאמור. @ 37. התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק : (א) פיטר נותן עבודה עובד, שחובת הגיוס לשירות צבאי חלה עליו או צפויה לו בעתיד הקרוב, מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו, ולאחר הפיטורים התגייס העובד, לא יהיה לפיטורים כל תוקף חוקי בכל הנוגע לזכויות ולחובות לפי חוק זה, וכל הזכויות הנתונות לעובד לפיו יעמדו בעינן כאילו לא פוטר וכאילו הוסיף להיות מועסק על ידי אותו נותן עבודה עד סמוך לפני התגיסותו. : (ב) על נותן העבודה הראיה שהפיטורים לא באו מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו. @ 38. תחולה למפרע : (א) חוק זה יחול על חייל משוחרר ששוחרר לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו שוחרר באותו יום; אך אם היה חייל משוחרר כזה עובד קבוע במפעל סמוך לפני התגיסותו, והוא מועסק במפעל ביום היכנס חוק זה לתקפו, רואים אותו לצורך חוק זה כאילו נתקבל לעבודה במפעל על פי [[סעיף 6]] באותו יום. : (ב) חוק זה יחול לגבי מי שהיה לנכה מלחמה לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו הטיפול הרפואי בו תם באותו יום. : (ג) חוק זה יחול לגבי בני משפחה של אדם שמת בשירות, כאמור [[בסעיף 14]], לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו מת בשירות, כאמור, באותו יום. @ 39. גיוס מחדש : חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חדשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו נמשכה ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה. @ 39א. (תיקון: תשי"א, תשל"ז-2) : (((בוטל).)) @ 40. הקלות שונות (תיקון: תשי"ב, תש"ל, תשל"ה-2, תשנ"ד, תשנ"ה) : (א) שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה והביטוח העממי (([שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים])) - :: (1) להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו; ::: ((פורסמו [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק), תשי"א–1951]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה), תשכ״ט–1969]].)) :: (2) להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר. : (ב) לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או - כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) - אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות. : (ב1)(1) בסעיף קטן זה - :::- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968]]; :::- "בן משפחה" - כל אחד מאלה: :::: (1) בן זוג, ילדים או הורים של חייל; :::: (2) אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה: ::::: (א) ועדה רפואית קבעה לפי [[סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]], כי הם בלתי כשירים לשירות; ::::: (ב) הכנסתם מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו [[בחוק הביטוח הלאומי]], אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור - בעד כל ילד נוסף; :::- "חייל" - מי שמשרת או שירת בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר ומי ששירת לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי [[סעיף 1(א)(2)]]; [[סעיף 1(ג)]] לא יחול לגבי סעיף קטן זה; :::- "הענקה" - תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם; :::- "המוסד" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי]]; :::- "נקודת קיצבה" - כמשמעותה [[בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה]]; :::- "ילד" - לרבות - :::: (1) ילד חורג או ילד מאומץ; :::: (2) נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה; :::: (3) מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה; :::: ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים "אם" ו"אב" יתפרשו בהתאם לכך. :: (2) בשנים 1994, 1995 ו-1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה. ::: ((פורסמו [[תקנות ההענקות לחיילים ולבני־משפחותיהם, תש״ל–1970]].)) :: (3) שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן: {| ! rowspan="2" | הילד !! colspan="3" | השנה |- ! 1994 !! 1995 !! 1996 |- | השלישי || 0.55 || 0.35 || 0.15 |- | הרביעי || 1.9 || 1.3 || 0.7 |- | החמישי || 1.5 || 1.0 || 0.5 |- | כל ילד נוסף || 1.7 || 1.15 || 0.6 |} :: (4) האמור [[+#65|בסעיפים 104(ב)]], [[+#67|106]], [[+#70|112]], [[+#72|114]], [[+#296|128]], [[+#297|129]], [[+#317|142]] [[#391|ו-230 לחוק הביטוח הלאומי]] יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים. :: (5)(א) ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני - תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים - תשולם ההענקה לאפוטרופוס. ::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום. :: (6)(א) המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני המוסד. ::: (ב) המוסד רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה. :: (7)(א) הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. ::: (ב) אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה. : (ג) תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר. : (ד) בסעיף זה המונח "שר" כולל את ראש הממשלה. @ 40א. נכים לפי חוקים אחרים (תיקון: תשי"ד) : כל סמכות הנתונה לשר לפי [[הסעיפים 31]], [[32]] [[או 40]], לגבי נכי מלחמה, נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו [[בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949]], ולגבי כל נכה, שחל עליו [[חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי"ד-1954]]. @ 41. זכות עובד בשירות חלקי (תיקון: תשל"ז-2, תשמ"ח) : (א) העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים. : (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה. : (ג) במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי. : (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי [[סעיף 21]], על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי. @ 41א. זכויות עובד המשרת במילואים (תיקון: תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ט, תשפ"ד) : (א) היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל. : (א1) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים. : (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים או את הפגיעה כאמור, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים או הפגיעה המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד; לעניין [[פרק זה]], "פגיעה", בהכנסה, למעט - :: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; :: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק. : (ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב). : (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי [[סעיף 21]], על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א1) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים. : (ה) בחוק זה, "פיטורים" - לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: :: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; :: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה. @ 41א1. עונשין (תיקון: תשס"ג-2, תשפ"ד, תשפ"ו) : המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 41א(ב)]], דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 41א(ב)]] או מעסיק המפטר עובד או מוציא לחופשה ללא תשלום עובד בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 41א2(ה)]], בתקופת תוקפו של [[סעיף 41א2|הסעיף]], דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 41א2. הגנה על בני זוג של משרתים במילואים (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק שירות המילואים" - [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; ::- "ילד" - מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו [[בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988]]. : (ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו - בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות [[סעיף 41א(ד)]], בשינויים המחויבים. : (ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי [[סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים]] ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי [[סעיף 30 לחוק האמור]] ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. : (ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. : (ה) (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) :: (1) לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים]] או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות; ::: (ב) העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. :: (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי [[חוק אומנה לילדים]]; לעניין זה - :::- "אומן" ו"מנחה אומנה" - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים]]; :::- "חוק אומנה לילדים" - [[חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]. :: (3) לעניין זה, "הוצאה לחופשה ללא תשלום" - הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה: ::: (א) תקופה בלתי מוגבלת; ::: (ב) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות; ::: (ג) תקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום : (ו) (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. : (ז) (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: :: (1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד; :: (2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. : (ח) (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. : (ט) (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. : (י) (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]. @ 41ב. חובותיו של מעסיק בפועל (תיקון: תשס"ב, תשפ"ד) : (א) לענין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה: :: (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות חוק זה; :: (2) קבעה ועדת תעסוקה כי התובע פוטר בניגוד להוראות חוק זה - ::: (א) חזקה היא כי המעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו כאמור; ::: (ב) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת; ::: (ג) צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הועדה כי התקיים אחד מאלה: :::: (1) קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם; :::: (2) קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לענין פסקה זו יינתן, לפי הוראות [[סעיפים 21(ג)(2)]] [[ו-27(א)(1)]], לפי הענין, נגד המעסיק בפועל ונגד קבלן כוח האדם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם כפי שתקבע ועדת התעסוקה. : (א1) הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות [[סעיף 41א(ב)]]. : (ב) הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה. : (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של עובד של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה [[בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]], אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ד) בסעיף זה [[ובסעיף 41ג]] - ::- "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]; ::- "פיטורים" - כהגדרתם [[בסעיף 41א(ה)]] וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה; ::- "גרם לפיטוריו", לענין מעסיק בפועל - הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה. @ 41ג. מתן הודעה (תיקון: תשס"ב, תשס"ח-2) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 41א]] [[ו-41ב]], קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם - לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם. : (ב) לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל. : (ג) (((בוטל).)) @ 42. ראָיות (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ח) : (א) תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שרת בשירות צבאי, בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה. : (ב) תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לפי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. : (ג)(1) רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי, וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה; :: (2) קצין רפואי הוא קצין צבא-הגנה לישראל המורשה לעסוק ברפואה על פי [[פקודת הרופאים|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ונתמנה על-ידי ראש המטה הכללי להיות קצין רפואי לצורך סעיף זה. : (ד) מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. : (ה) מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על-ידי שר הבטחון או על-ידי מי שהוסמך על-ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. : (ו) אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי-קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית-דין אזורי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. @ 43. שמירת זכויות (תיקון: תשי"א, תשל"ז-2, תשס"ב) : (א) חוק זה - :: (1) לא יפגע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך; :: (2) בא להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורש כפוגע בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורע מהם; :: (3) לא יפגע בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי [[סעיף 21(ג)(2) או (3)]] בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר. : (ב) המנויים להלן ייחשבו כעובדים שפוטרו, לצורך קביעת זכויותיהם בקשר לפיטורים: :: (1) חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה על פי [[סעיף 6]] ושהגיש בקשה על פי [[סעיף 7]], אך לא נתקבל לעבודה; :: (1א) חייל המשרת שירות צבאי על פי התחיבות לשירות-קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן "שירות-קבע") - ::: (I) אם לשירות-הקבע לא קדמה ללא-הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחיבות לשירות-קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן "שירות-חובה"), ולפני תחילת שירות-הקבע היה עובד קבוע במפעל - מיום תחילת שירות-הקבע; ::: (II) אם לשירות-הקבע קדמה ללא-הפסק תקופת שירות-חובה, וסמוך לפני התגיסותו לשירות-החובה היה עובד קבוע במפעל - מהיום שבו התחיל לשרת שירות-קבע על פי התחיבות שבה התחייב לשירות-קבע לתקופה שביחד עם כל תקופת שירות-הקבע שקדמה לה ללא-הפסק היא עולה על שתי שנים; :: (1ב) חייל משוחרר משירות סדיר אשר לו זכות קדימה להישלח לעבודה לפי [[סעיף 19]], אך לא נשלח לעבודה לפיו או נשלח לעבודה ולא נתקבל; :: (2) נכה מלחמה שבזמן הקובע היה עובד במפעל ולא חזר לעבוד במפעל; :: (3) אדם שמת בשירות, כאמור [[בסעיף 14]] ושבזמן הקובע היה עובד קבוע במפעל. @ 44. ביצוע ותקנות (תיקון: תש"ט) : (א) שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה. : (ב) שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והביטוח העממי (([שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים])), להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה; ואין האמור בזה פוגע בהוראות [[סעיפים 31]] [[ו-33]]. @ 45. מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים : (א) שר הבטחון רשאי למנות אדם להיות מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים. : (ב) שר הבטחון רשאי, להעביר למפקח על תעסוקת חיילים משוחררים את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מן הסמכויות הנתונות לו על פי [[סעיפים 22]], [[31]], [[33]] [[ו-44]]. : (ג) כל מינוי וכל העברת סמכויות על פי סעיף זה יפורסמו ברשומות ותקפם מיום פרסומם, מלבד אם בגוף המינוי או העברת הסמכויות נקבע לכך תאריך מאוחר יותר. @ 45א. מפקח לענין אכיפה פלילית (תיקון: תשס"ג-2, תשפ"ד, תשפ"ו) : למפקח שמונה לפי [[סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988]], יהיו נתונות הסמכויות לפי [[הסעיף האמור]], גם לענין פיטורי עובד או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו, בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור [[בסעיף 41א(ב)]], (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור [[בסעיף 41א2(ה)]], בתקופת תוקפו של [[סעיף 41א2|הסעיף]]. @ 46. תחילת תוקף : תקפו של חוק זה הוא מיום ט"ז באייר תש"ט (15 במאי 1949). <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ו בניסן תש"ט (25 באפריל 1949). n66asb0xotvo2knsyilb7kwnz1u9v16 חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) 0 282936 3011351 2996505 2026-05-06T07:00:25Z OpenLawBot 8112 [3011348] תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי 3011351 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000302}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 13|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208372.pdf}}, {{ח:תיבה|32|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317324.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 58|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 224|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208374.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 121|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 59|תיקון מס׳ 5 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208107.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 17 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 46|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות התעסוקה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209632.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210531.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 45|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 186|תיקון מס׳ 100 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 40|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 22|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 366|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1886.pdf}}, {{ח:תיבה|525|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299819.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 444|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299825.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 204|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300671.pdf}}, {{ח:תיבה|514|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 303|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300858.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 912|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 539|תיקון מס׳ 265 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846924.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 854|צו החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס׳ 19 והוראת שעה) (הארכת הוראת השעה שבסעיף 7(ב) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11680.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209632.pdf|סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס׳ 4), תשל״ז–1976}}, המונח ”לשכת עבודה“ הוחלף במונח ”לשכת שירות התעסוקה“.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: החזרה לעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: זכות עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי מלחמה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: מנגנון ביצוע}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פירושים}} {{ח:סעיף|1|שירות צבאי ושירות חלקי|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} שירות צבאי, לצורך חוק זה, הוא – {{ח:תתת|(1)}} שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#פרק ג|הפרק השלישי לחוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, אף אם שירות זה הוארך מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 34|סעיף 26 לחוק האמור}} (להלן – שירות סדיר); {{ח:תתת|(2)}} כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי. {{ח:תת|(ב)}} שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות חלקי. {{ח:תת|(ג)}} שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947), אם לא קבע שר הבטחון בהכרזתו שיראו אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מתאריך מאוחר יותר. {{ח:תת|(ד)}} לענין חוק זה, דין שירות בצבא־הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע – כדין שירות סדיר, אם הוא בא בתכוף לאחר תקופת שירות סדיר, ותקופתו, בין על פי התחייבות אחת ובין על פי מספר התחייבויות רצופות, אינה עולה על שנתיים. {{ח:סעיף|2|חייל, חייל משוחרר ונכה מלחמה}} {{ח:תת|(א)}} חייל, לצורך חוק זה, הוא אדם בשירות צבאי שהיה בשירות צבאי ביום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) או שהתגייס אחרי יום זה. {{ח:תת|(ב)}} חייל שהיה בשירות צבאי ביום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947), רואים אותו יום כיום התגייסותו. {{ח:תת|(ג)}} חייל משוחרר, לצורך חוק זה, הוא מי שהיה חייל ושוחרר מהשירות. {{ח:תת|(ד)}} נכה מלחמה, לצורך חוק זה, הוא חייל משוחרר שבתקופת שירותו הצבאי, או אדם שבהיותו בשירות חלקי, לקה מצב בריאותו מחמת מחלה או חבלה, באופן שכשרו לעבודה, שהיה מסוגל לה אלמלא לקה, נפגע פגיעה של ממש. {{ח:סעיף|3|מפעל ובעל מפעל|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} מפעל, לצורך חוק זה, הוא כל מקום עבודה, שבו מועסק לפחות עובד אחד, בין שהוא לתכלית רווחים ובין לתכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי. {{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל – לגבי חייל או חייל משוחרר – הוא בעל המפעל שבו הועסק החייל או החייל המשוחרר סמוך לפני התגייסותו, ולגבי עובד המשרת במילואים – הוא בעל המפעל שבו הועסק העובד המשרת במילואים סמוך לפני יציאתו לשירות המילואים; ואם עבר המפעל מיד ליד או התמזג עם מפעל אחר או היה לחלק ממפעל אחר, רואים כבעל המפעל את מי שהוא בשעה הנידונה בעל המפעל או מי שהוא בעל המפעל אחרי ההתמזגות או בעל המפעל האחר. {{ח:תת|(ג)}} בעל מפעל – לגבי אדם בשירות חלקי – הוא בעל המפעל שבו הועסק אותו אדם בשעת שירותו החלקי. {{ח:סעיף|4|עובד קבוע|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} עובד קבוע במפעל, לצורך חוק זה, הוא – {{ח:תתת|(1)}} עובד שהועסק במפעל לפחות ששה חדשים רצופים; או {{ח:תתת|(2)}} עובד שרואים אותו כעובד קבוע, או כעובד עונתי קבוע, לפי הנהוג במפעל או בענף התעסוקה שהעובד מועסק בו, או לפי המוסכם בחוזה עבודה קיבוצי או אחר, אף אם העובד הועסק במפעל פחות מששה חדשים רצופים. {{ח:תת|(ב)}} רציפות בעבודה אין רואים אותה כנפסקת על ידי שהעובד נעדר מהעבודה לרגל תקופת לידה והורות, חופשה שנתית, חופשת חגים, או כל חופשה, פגרה או מנוחה אחרת הניתנת בהסכמת נותן העבודה או לרגל האחד במאי, שביתה, השבתה, תאונה בעבודה או כל הפסקה זמנית או מקרית שחלה בעבודה מחמת סיבות שאין לעובד שליטה עליהן. {{ח:סעיף|5|לשכת שירות התעסוקה|תיקון: תשל״ז, תשל״ז־2}} {{ח:ת}} לשכת שירות התעסוקה – לגבי מפעל – היא לשכת שירות התעסוקה, שהמפעל נמצא בתחום שיפוטה. {{ח:סעיף|5א|סייג לתחולה|תיקון: תשל״ז}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} לא יחול {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} על חייל משוחרר משירות סדיר אלא אם נתקיימה בו אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ביום התגייסותו מלאו לו 20 שנה; {{ח:תתת|(2)}} ביום התגייסותו טרם מלאו לו 20 שנה, אולם התייצבותו לשירות בטחון או להמשך שירות באה אחרי דחיה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 36|סעיף 28 לחוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, למועד שבו כבר מלאו לו 20 שנה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מגוייס־חוץ לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967}}. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: החזרה לעבודה}} {{ח:סעיף|6|חובת ההחזרה לעבודה}} {{ח:תת|(א)}} חייל משוחרר שסמוך לפני התגייסותו היה עובד קבוע במפעל, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} – {{ח:תתת|(1)}} לקבלו בחזרה לעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, בתנאים שאינם גרועים לחייל המשוחרר מן התנאים שבהם היה עובד באותה עבודה אלמלא התגייס; או {{ח:תתת|(2)}} אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על חייל משוחרר שלפני התגייסותו קיבל מבעל המפעל פיצויי־פיטורים. כן לא יחול סעיף זה על חייל משוחרר אשר אחרי התגייסותו קיבל פיצויי־פיטורים על פי הסכם בתום־לב עם בעל המפעל. {{ח:סעיף|7|בקשת החזרה|תיקון: תשל״ז}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להתקבל לעבודה תוגש לבעל המפעל בכתב – על ידי החייל המשוחרר, או על ידי ארגון העובדים שהוא נמנה עמו, או על ידי ארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעל – תוך חמשה־עשר יום לפני שחרורו של החייל המשוחרר או תוך שלושים יום מיום שחרורו; אך אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מחמת מחלת החייל המשוחרר או מכל סיבה מספקת אחרת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה. {{ח:תת|(ב)}} בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה. {{ח:תת|(ג)}} העתק מן הבקשה יישלח ללשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: ללשכת העבודה]}} וכן לועד העובדים במפעל, אם ישנו. {{ח:סעיף|8|מועד ההחזרה לעבודה|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל המפעל חייב לקבל את החייל המשוחרר לעבודה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} ביום שנקבע בבקשה כיום שבו מוכן החייל המשוחרר להתחיל בעבודה, או – אם קבלת החייל המשוחרר לעבודה באותו יום אינה בגדר אפשרות מעשית – בתאריך מאוחר יותר בתוך שנה אחת מיום הגשת הבקשה, מיד כשקבלת החייל המשוחרר לעבודה כאמור תהיה בגדר אפשרות מעשית. {{ח:תת|(ב)}} אם כתום שנה מיום הגשת הבקשה היה דיון תלוי ועומד לפני ועדת תעסוקה או לפני בית דין אזורי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} בנוגע לאותה הבקשה, חובת בעל המפעל לקבל את החייל המשוחרר לעבודה כאמור תעמוד בעינה עד שלושים יום מיום סיום הדיון; דיון לפני ועדת תעסוקה רואים אותו כתלוי ועומד לפניה, עד שחלפה תקופת הערעור, או – אם הוגש ערעור – עד שניתנה בו החלטה או עד שהמערער חזר בו מערעורו. {{ח:תת|(ג)}} הודיע בעל המפעל בכתב לחייל המשוחרר שעליו להתחיל בעבודה ביום שנקבע בבקשה כיום שבו הוא מוכן להתחיל בה, או ביום מאוחר יותר כאמור בסעיף־קטן (א), והחייל המשוחרר לא התחיל בעבודה תוך שלושים יום מאותו יום, פוקעת זכותו של החייל המשוחרר להתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; ואולם זכות החייל המשוחרר לא תפקע אם מחלה או כל סיבה מספקת אחרת מנעה ממנו מהתחיל בעבודה תוך המועד האמור, ובלבד שהיה מוכן להתחיל בה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה. {{ח:סעיף|9|חובת העסקה}} {{ח:תת|(א)}} חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, חייב בעל המפעל להעסיקו ששה חדשים מיום שנתקבל, או תקופה קצרה מזו כל זמן שהעסקתו היא בגדר אפשרות מעשית – {{ח:תתת|(1)}} בעבודה שאינה גרועה לחייל המשוחרר מן העבודה שאליה נתקבל, ובתנאים שאינם גרועים לו מן התנאים שבהם נתקבל; או {{ח:תתת|(2)}} אם העסקתו בעבודה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – בעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית. {{ח:תת|(ב)}} חייל משוחרר שעל פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} נתקבל לעבודה שונה מן העבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, ובתוך ששה חדשים מיום שנתקבל נוצרה אפשרות מעשית להעסיקו בעבודה שבה עבד סמוך לפני התגייסותו, חייב בעל המפעל להעסיקו כך. {{ח:תת|(ג)}} כל זמן שבעל המפעל חייב להעסיק את החייל המשוחרר כאמור, אין הוא רשאי לפטרו אלא בגלל התנהגות רעה חמורה. {{ח:תת|(ד)}} כתום ששה חדשים מהיום שבו נתקבל החייל המשוחרר לעבודה יחולו עליו החוק, הנוהג והתנאים של כל חוזה עבודה קיבוצי או אחר החלים על פיטורי עובדים במפעל. {{ח:סעיף|10|תור ההחזרה לעבודה|תיקון: תשל״ז}} {{ח:תת|(א)}} הוגשו לבעל מפעל אחד כמה בקשות להתקבל לעבודה, ואין זה בגדר אפשרות מעשית לקבל את כל המבקשים בעת ובעונה אחת, תקבע לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}} את תור קבלתם לעבודה. {{ח:תת|(ב)}} הזכות בידי בעל המפעל, תוך שלושה ימים מהיום שבו הגיעה לידיעתו החלטת תקבע לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}}, לערער עליה לפני ועדת תעסוקה מתוך נימוק שצורך משקי מחייב שינוי החלטת תקבע לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}}. החלטת ועדת התעסוקה היא סופית. {{ח:סעיף|11|גדר אפשרות מעשית|תיקון: תשל״ז}} {{ח:תת|(א)}} בבירור השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, אין להביא בחשבון אלא – {{ח:תתת|(1)}} תמורות יסודיות שחלו במפעל, מאז התגייסותו של החייל המשוחרר, מחמת נזקים לבנינים או לציוד, או מחמת שינויים מהותיים בתהליכי הייצור, או מחמת צמצום ניכר, לא עונתי ואף לא ארעי, שחל בהיקף העבודה; {{ח:תתת|(2)}} מחלה או מום שהחייל המשוחרר לקה בהם מאז התגייסותו והפחיתו במידה של ממש את כשרו לעבוד. {{ח:תת|(ב)}} יש לראות קבלת חייל משוחרר לעבודה או העסקתו כדבר שהוא בגדר אפשרות מעשית, אף אם קבלת החייל המשוחרר או העסקתו לא תיתכן אלא אם עובד שהתחיל לעבוד במפעל אחרי התגייסותו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר. הוא הדין – אף אם לרגל צמצום בהיקף העבודה במפעל, שחל לאחר התגייסותו של החייל המשוחרר, לא תיתכן קבלת החייל המשוחרר או העסקתו אלא אם עובד שזכויותיו על פי חוקת התור של לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}} פחותות מזכויותיו של החייל המשוחרר יפנה את מקומו לחייל המשוחרר. {{ח:תת|(ג)}} כל אימת שתתעורר השאלה אם דבר הוא בגדר אפשרות מעשית, על בעל המפעל הראיה שהדבר איננו בגדר אפשרות מעשית. {{ח:סעיף|12|זכויות ותק}} {{ח:ת}} חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} במפעל שבו נתונות לעובד או למי שהיה עובד, זכויות התלויות בותק בעבודה, בין בתוקף החוק או על פי הנוהג או מכוח חוזה עבודה, קיבוצי או אחר, ובין באופן אחר – התקופה שבין התגיסותו ובין קבלתו לעבודה כאמור, דינה, לצורך חישוב הותק בעבודה, כדין תקופת עבודה במפעל. {{ח:סעיף|13|דין חייל משוחרר שנתקבל שלא על פי בקשה}} {{ח:ת}} חייל משוחרר שסמוך לפי התגיסותו היה עובד קבוע במפעל, ולאחר שחרורו התחיל לעבוד בו שלא על פי בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, דינו כדין חייל משוחרר שנתקבל לעבודה על פי בקשה כאמור. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: זכות עבודה לבני משפחת חיילים נפטרים ונכי מלחמה}} {{ח:סעיף|14|פירושים|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} ואלה בני משפחתו של אדם שעליהם חל {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}: {{ח:תתת|(1)}} אשה או בעל; {{ח:תתת|(2)}} בנים ובנות, ובנים ובנות חורגים, שבזמן הקובע היה מחסורם עליו; {{ח:תתת|(3)}} הורים, שבזמן הקובע היתה על האדם לפחות מחצית מחסורם או שעלו ארצה אחרי הזמן הקובע. {{ח:תת|(ב)}} ואלה בני אדם שמתו בשירות, לצורך {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}: {{ח:תתת|(1)}} חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי; {{ח:תתת|(2)}} חייל משוחרר שמת תוך שנה אחת מיום שחרורו מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בתקופת שירותו הצבאי; {{ח:תתת|(3)}} אדם שמת בהיותו בשירות חלקי; {{ח:תתת|(3א)}} אדם שמת בהיותו בשירות מילואים, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – שירות מילואים); {{ח:תתת|(4)}} אדם שמת תוך שנה אחת מיום היותו בשירות חלקי, מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בהיותו בשירות החלקי. {{ח:תת|(ג)}} הזמן הקובע הוא: {{ח:תתת|(1)}} לגבי חייל או חייל משוחרר {{ח:הערה|-}} סמוך לפני התגייסותו; {{ח:תתת|(2)}} לגבי אדם בשירות חלקי – שעת שירותו החלקי; {{ח:תתת|(3)}} לגבי אדם בשירות מילואים – שעת שירותו במילואים. {{ח:סעיף|15|חובה לקבל בן־<wbr>משפחה לעבודה}} {{ח:תת|(א)}} היה אדם בזמן הקובע עובד קבוע במפעל ומת בשירות או היה לנכה מלחמה, חייב בעל המפעל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, לקבל לעבודה אחד מבני משפחתו של אותו אדם, אם אותו בן־משפחה מתאים לעבודה שבה עבד אותו אדם בזמן הקובע או לעבודה אחרת הפנויה במפעל. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול במקרה שהאדם שמת בשירות או שהיה לנכה־מלחמה קיבל בזמן הקובע פיצויי־פיטורים מבעל המפעל. כן לא יחול סעיף זה במקרה שאותו אדם או הבאים תחתיו קיבלו אחרי הזמן הקובע פיצויי־פיטורים על פי הסכם בתום לב עם בעל המפעל. {{ח:סעיף|16|הבקשה|תיקון: תשל״ז}} {{ח:תת|(א)}} בן־משפחה התובע לעצמו זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, יגיש בקשה לבעל המפעל, באמצעות לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}}. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש – {{ח:תתת|(1)}} תוך שלושה חדשים מיום קבלת הודעה על המות – אם המדובר הוא בבן־משפחה של חייל שמת בתקופת שירותו הצבאי או באדם שמת בהיותו בשירות חלקי; {{ח:תתת|(2)}} תוך שלושה חדשים מיום המות – אם המדובר הוא בבן־משפחה של אדם אחר שמת בשירות; {{ח:תתת|(3)}} תוך שלושה חדשים מיום השחרור – אם המדובר הוא בבן־משפחה של נכה מלחמה שהוא חייל משוחרר; {{ח:תתת|(4)}} תוך שלושה חדשים מיום תום הטיפול הרפואי בנכה המלחמה – אם המדובר הוא בבן־משפחה של נכה מלחמה שהיה בשירות חלקי. {{ח:תת|(ג)}} אין לפסול בקשה שהגשתה במועדה נמנעה מסיבה מספקת, ובלבד שהוגשה תוך שלושים יום לאחר שניטלה המניעה. {{ח:תת|(ד)}} בבקשה ייקבע יום מסויים, בתוך שלושים יום מיום הגשתה, שבו מוכן המבקש להתחיל בעבודה. {{ח:סעיף|17|סמכות לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}}|תיקון: תשל״ז}} {{ח:תת|(א)}} היו בני משפחה אחדים של אותו אדם תובעים לעצמם זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, תקבע לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}} למי מהם תינתן הזכות, ואין עוררים על החלטתה. {{ח:תת|(ב)}} בקביעת בן־המשפחה אשר לו הזכות, כאמור, תתן לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת העבודה]}} את דעתה על מצבם הכלכלי של כלל בני המשפחה. {{ח:סעיף|18|דין בן־<wbr>משפחה}} {{ח:ת}} בן משפחה אשר לו זכות להתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}}, בשינויים ובתיאומים לפי הענין, כאילו היה חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה באותו מפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: זכות קדימה בשליחה לעבודה|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:סעיף|19|חייל משוחרר משירות סדיר|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חייל משוחרר משירות סדיר“ – למעט – {{ח:תתת|(1)}} מי שחל עליו {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} מכוח האמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}}; {{ח:תתת|(2)}} מי שקיבל פיצויי פיטורים מבעל המפעל בנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב) לחוק זה}} או {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 11|בסעיף 11(ג) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ב)}} לחייל משוחרר משירות סדיר תהא תוך שנה אחת מיום השחרור זכות קדימה להישלח לעבודה במקום עבודה במפעל שבו היה מועסק ארבעה שבועות רצופים לפחות סמוך לפני תחילת השירות; זכות הקדימה כאמור בסעיף קטן זה תהיה עדיפה על פני זכות קדימה על פי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} וכן על פני כל הוראה {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}}, ובתקנון השירות שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|אותו חוק}}. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: מנגנון ביצוע}} {{ח:סעיף|20|ועדות תעסוקה|תיקון: תשס״ב, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} שר הבטחון ימנה ועדות תעסוקה לצורך חוק זה; יושבי ראש הועדות יתמנו בידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הביטחון. {{ח:תת|(ב)}} ועדת תעסוקה יכולה להיות כללית, או מיוחדת לשטח מסויים או לענף תעסוקה מסויים. {{ח:תת|(ג)}} כל ועדת תעסוקה תהיה של ארבעה חברים והם: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום ואשר אינו נמנה עם המפורטים להלן, והוא יהיה היושב ראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא ירכז את עבודת הועדה (בחוק זה – מרכז עבודת הועדה), אחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ואחד יתמנה מתוך מועמדים שיוצעו על ידי ארגוני נותני עבודה רפרזנטטיביים במדינה. {{ח:תת|(ג1)}} יושב ראש ועדת התעסוקה ימונה לתקופה אחת בלבד של שש שנים. {{ח:תת|(ג2)}} חבר ועדת התעסוקה ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי ועדת תעסוקה ועל כתבתה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|21|סמכויות ועדת תעסוקה|תיקון: תשס״ב, תשס״ח, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן ”תובע“), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו האמורות. {{ח:תת|(א1)}} מרכז עבודת הועדה ישלח לנתבע, בדואר רשום או בפקסימיליה, העתק מהבקשה סמוך להגשתה, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לועדה את תשובתו בכתב וכי החל בתום עשרה ימים מיום משלוח העתק הבקשה לנתבע, רשאית הועדה להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה אף בלא קבלת תשובתו; שר הביטחון רשאי לקבוע דרכים נוספות למשלוח העתקי בקשות לפי סעיף קטן זה, וכן לקבוע נהלים למשלוח. {{ח:תת|(ב)}} ועדת תעסוקה צריכה, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל בקשה תוך חמשה עשר יום מיום הגשתה. {{ח:תת|(ג)}} מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה); {{ח:תתת|(2)}} צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א}} {{ח:פנימי|סעיף 41א2|או 41א2}} – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, לפי הגבוה מהם; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13ב|סעיף 13ב}} {{ח:חיצוני|תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)|והתקנות}} שלפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}} (בחוק זה – צו לפיצויים); {{ח:תתת|(3)}} צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו. {{ח:תת|(ד)}} נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ג) תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק האמור}}, בכפל השיעור הקבוע {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 10א|בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. {{ח:סעיף|21א|אכיפת הצווים|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לענין {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט}} (בסעיף זה – הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודה}} לענין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולענין {{ח:חיצוני|פקודת ביזיון בית משפט#סעיף 8|סעיף 8 לפקודה}} יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ב)}} עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)(1)}}, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|22||תיקון: תשכ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|23|זכות ערעור|תיקון: תשכ״ט, תשס״ב, תשס״ט, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}} (להלן – בית דין אזורי) תוך עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. {{ח:תת|(ב)}} זכות הערעור ניתנת: {{ח:תתת|(1)}} לתובע; {{ח:תתת|(2)}} לנתבע; {{ח:תתת|(3)}} לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו; {{ח:תתת|(4)}} לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע; {{ח:תתת|(5)}} לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו. {{ח:תת|(ב1)}} כל מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}} – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} כל מי שהיה צד להליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 41א2|סעיף 41א2(ו) או (ז)}}, בתקופת תוקפו של {{ח:פנימי|סעיף 41א2|הסעיף}} – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). {{ח:תת|(ג)}} אין להתחיל בדיון בפני בית דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בענין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. {{ח:תת|(ד)}} בית דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך חמשה עשר יום מתום תקופת הערעור. {{ח:סעיף|24|סמכויות בית דין אזורי|תיקון: תשכ״ט}} {{ח:ת}} בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או לבטל את ההחלטה או את הצו שעליו מערערים ולהחליט כל החלטה ולתת כל צו שועדת תעסוקה מוסמכת להם. {{ח:סעיף|25|יועצים|תיקון: תשי״ב, תשכ״ט}} {{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על כל מינוי על פי סעיף זה תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} נתמנה יועץ לועדת תעסוקה, יודיע יושב ראש הועדה ליועץ בעוד זמן על המועד של כל דיון בפני הועדה. {{ח:תת|(ד)}} היועץ רשאי להשתתף בכל דיוני הועדה בזכות דעה מייעצת. {{ח:סעיף|26|סמכויות עזר|תיקון: תשכ״ט, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} לועדת תעסוקה סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|פקודת ועדות החקירות}}, ושהוענקו לה כל הסמכויות שניתן להעניק לועדת חקירה כזאת על פי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} ועדות תעסוקה לא יהיו קשורות בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להן כמועילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת. {{ח:תת|(ג)}} כל ועדת תעסוקה מחליטה את החלטותיה ברוב דעות. היו הדעות שקולות, תהיה ליושב ראש הועדה דעה מכרעת. {{ח:תת|(ד)}} כל ועדת תעסוקה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות שיותקנו על פיו. {{ח:תת|(ה)|(1)}} ועדת תעסוקה רשאית, בכל עת עד לסיום ההליך לפניה, לבקשת התובע או ביזמתה, לצוות על הנתבע, בצו, להחזיר את התובע לעבודתו אצל הנתבע; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הועדה או עד למועד מוקדם מזה שקבעה (בחוק זה – צו זמני); {{ח:תתת|(2)}} צו זמני לא יינתן אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} חלף המועד למתן תשובת הנתבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א1)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} ועדת התעסוקה סבורה, על סמך הנתונים שלפניה, כי קיים בסיס לכאורה להניח שהנתבע פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה; {{ח:תתתת|(ג)}} אי מתן צו זמני עלול להגדיל את נזקי התובע או להכביד על החזרת התובע לעבודה בסיום ההליך; {{ח:תתתת|(ד)}} לענין צו זמני ביזמת הועדה – התובע הסכים למתן הצו. {{ח:סעיף|26א|ניגוד ענינים בבקשה מסוימת|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועדת תעסוקה לא ידון בבקשה מסוימת, אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר ועדת התעסוקה לבין ענין אחר שלו; לענין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ענין אחר“ – לרבות ענין של קרוב של חבר ועדת התעסוקה או ענין של גוף שחבר ועדת התעסוקה, או קרובו, הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או ענין של גוף שיש להם בו חלק – בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר ועדת תעסוקה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו ניגוד ענינים אם הוא נובע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}} ולפיה חבר ועדת תעסוקה יתמנה מתוך ציבור של בעלי ענין או השתייכות מסוימים. {{ח:תת|(ג)}} נתברר לחבר ועדת תעסוקה שהוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, יודיע על כך לחברי הועדה האחרים, ואם החל הדיון – גם לבעלי הדין, ויימנע מלהשתתף בדיון באותה בקשה. {{ח:תת|(ד)}} התעורר אצל חבר ועדת תעסוקה ספק בשאלה אם הוא מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, או טען אחד מבעלי הדין שחבר ועדת תעסוקה מנוע כאמור, תחליט בדבר ועדת התעסוקה לרבות אותו חבר ותנמק את החלטתה. {{ח:תת|(ה)}} לא תישמע טענה של בעל דין כי חבר ועדת תעסוקה מנוע מלהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, אלא אם כן נטענה בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעה לבעל דין עילת ניגוד הענינים. {{ח:תת|(ו)}} נמנע מחבר ועדת תעסוקה להמשיך ולהשתתף בדיון בבקשה מסוימת בשל ניגוד ענינים, ימלא את מקומו לצורך המשך הדיון באותה בקשה חבר ועדה אחר הנמנה עם אותו ציבור, מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ג)}}, שאליו משתייך החבר המנוע מלהשתתף כאמור. {{ח:סעיף|27|אי קיום צו להעסקה|תיקון: תשכ״ט, תשל״ה, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)|(1)}} נתנה ועדת תעסוקה או נתן בית הדין האזורי לעבודה, צו להעסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}} או {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, לפי הענין, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, והנתבע לא קיים את הצו, רשאי בית הדין האזורי לעבודה, לפי בקשת התובע, לחייב את הנתבע, נוסף על פסיקת הוצאות ההליך, לשלם לתובע פיצויים בסכום מוגדל, אשר לא יפחת מפי אחד וחצי מהשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(ג)(2) רישה}}, אלא אם כן יחליט בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; בהחלטת בית הדין ייקבע המועד לתשלום; דין פיצויים לפי פסקה זו כדין פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}}. {{ח:תתת|(2)}} עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא אם כן חלפו שלושים ימים מן היום שבו נעשה שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}} ובית הדין קבע כי הנתבע לא קיים את הצו. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”לא קיים את הצו“ – לא קיימו במלואו או בחלקו, או קיימו שלא בתום לב. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} אין להגיש בקשה לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף זה על אי־קיום צו של ועדת תעסוקה, אלא לאחר שחלפה תקופת הערעור על הצו, או – אם הוגש ערעור – לאחר שניתנה החלטה בערעור או לאחר שהמערער חזר בו מערעורו. {{ח:סעיף|28|הוצאה לפועל של צו לפיצויים ורישום צווים|תיקון: תשכ״ט, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} נתנה ועדת תעסוקה או בית דין אזורי צו המחייב אדם לשלם לאחר סכום כפיצויים, הריהו סופי מיד לאחר שנרשם על ידי שר הבטחון בפנקס מיוחד למטרה זו, ודין הצו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על רישום צו בפנקס כאמור תישלח לצדדים. {{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון ירשום צו של ועדת תעסוקה סמוך לנתינתו; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור הורה אחרת. {{ח:סעיף|29|דין המוחזר לעבודה על פי צו|תיקון: תשכ״ט}} {{ח:ת}} תובע שנתקבל לעבודה בתוקף צו שניתן על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית דין אזורי, דינו כאילו נתקבל לעבודה בהתאם להוראות חוק זה החלות עליו. {{ח:סעיף|30|סמכות בית משפט}} {{ח:ת}} לא ייתבע אדם לדין בבית משפט, בין לדין אזרחי ובין לדין פלילי, בקשר לכל חובה שחוק זה מטיל עליו, מלבד במקרים שהדבר הורשה במפורש בחוק זה או בתקנות שיותקנו על פיו. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: נכי מלחמה וזכויות קדימה לעבודה}} {{ח:סעיף|31|תקנות בדבר נכי מלחמה}} {{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והביטוח העממי {{ח:הערה|[שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים]}}, להתקין תקנות, ובהן: {{ח:תת|(א)}} להטיל חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות; {{ח:תת|(ב)}} לייחד לנכי מלחמה סוגי עבודות במפעלים או התעסקויות מסויימות; {{ח:תת|(ג)}} לקבוע את סדרי קבלת נכי מלחמה לעבודה ואת תנאי העסקתם; {{ח:תת|(ד)}} לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה; {{ח:תת|(ה)}} לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת נכי מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העסקת נכי מלחמה|תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי״א–1951}}.}} {{ח:סעיף|32|צווים בדבר נכי מלחמה}} {{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, מפעם לפעם, בצו כללי או מיוחד, לחייב נותני עבודה, או סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק נכי מלחמה, במכסה או במספר שיקבע בצו. {{ח:סעיף|33|תקנות בדבר זכות קדימה לעבודה}} {{ח:ת}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והביטוח העממי {{ח:הערה|[שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים]}}, ולאחר התיעצות עם מרכז לשכות העבודה הכלליות, להתקין תקנות, ובהן: {{ח:תת|(א)}} לקבוע כי לאחד מבני המשפחה של חייל תהיה, בתקופת שירותו הצבאי של החייל, זכות קדימה לקבלת עבודה במפעל שבו הועסק החייל סמוך לפני התגיסותו; {{ח:תת|(ב)}} לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה זכות קדימה לקבלת עבודה; {{ח:תת|(ג)}} להורות הוראות להפעלת זכויות־הקדימה האמורות. {{ח:סעיף|34|תחולת פרקים מסויימים}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|הפרקים השני}}, {{ח:פנימי|פרק 3|השלישי}}, {{ח:פנימי|פרק 4|הרביעי}} {{ח:פנימי|פרק 5|והחמישי}} לא יחולו על תקנות שיותקנו ועל צווים שיינתנו לפי {{ח:פנימי|פרק 6|פרק זה}}; אך משמעות המונח ”בן משפחה“ {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} היא כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|35|זכות קדימה|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, לענין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי אגרות־חוב של חברה המבוטחת בשיעבוד רובץ, או שבעלי אגרות־חוב או באי־כוחם תפסו רכוש של חברה הנתון בשיעבוד, ייכלל בין החובות שלפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 195|סעיף 134 לפקודת החברות}}, סילוקם קודם לכל תביעה לסילוק הקרן והריבית של אגרות־החוב, כל סכום שהחברה נצטוותה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי־מעשה שאירע לפני תאריך מינוי מקבל הנכסים או לפני תאריך תפיסת הרכוש כאמור, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התאריך האמור. {{ח:סעיף|36|הפרשות לקופות תגמולים וכו׳}} {{ח:תת|(א)}} חייל שסמוך לפני התגיסותו היה עובד במפעל, ובעל המפעל ועובדיו, או בעל המפעל בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה (הנקראת בסעיף זה ”קופה“), יהיו בעל המפעל והחייל, או בעל המפעל בלבד, הכל לפי הענין, חייבים במשך התקופה שמיום התגיסותו של החייל ועד לקבלתו לעבודה במפעל על פי חוק זה, או – אם אין הוא מתקבל לעבודה על פי חוק זה – עד יום שחרורו – לשלם תשלומים לקופה בשיעורים שנהגו לשלם לפני התגיסותו של החייל; ואין האמור בסעיף זה פוגע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}. {{ח:תת|(ב)}} לא שילם החייל את התשלומים במשך התקופה הנזכרת בסעיף קטן (א), לא יגרע הדבר מחובתו של בעל המפעל לשלם את התשלומים שהוא חייב בהם; אך החייל יהיה חייב לשלם אחרי שחרורו את תשלומיו, או את יתרתם שלא שולמה, תוך תקופה גדולה פי שלושה מתקופת שירותו הצבאי, ובעל המפעל יהיה רשאי לשלם את תשלומיו המקבילים בעת ובעונה אחת עם תשלומי החייל. {{ח:תת|(ג)}} כל סכום שבעל המפעל או החייל חייב לשלם לקופה, דינו לכל דבר כדין תשלום המגיע כחוק לקופה. {{ח:תת|(ד)}} התגייס בעל מפעל לשירות צבאי, והמפעל הפסיק את פעולתו במשך תקופת שירותו הצבאי או חלק ממנה, לא יחול סעיף זה על בעל המפעל ועובדיו לגבי התקופה שבה הפסיק המפעל את פעולתו כאמור. {{ח:סעיף|37|התחמקות מחובות המוטלות לפי החוק}} {{ח:תת|(א)}} פיטר נותן עבודה עובד, שחובת הגיוס לשירות צבאי חלה עליו או צפויה לו בעתיד הקרוב, מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו, ולאחר הפיטורים התגייס העובד, לא יהיה לפיטורים כל תוקף חוקי בכל הנוגע לזכויות ולחובות לפי חוק זה, וכל הזכויות הנתונות לעובד לפיו יעמדו בעינן כאילו לא פוטר וכאילו הוסיף להיות מועסק על ידי אותו נותן עבודה עד סמוך לפני התגיסותו. {{ח:תת|(ב)}} על נותן העבודה הראיה שהפיטורים לא באו מתוך כוונה להתחמק מחובות שחוק זה מטיל עליו. {{ח:סעיף|38|תחולה למפרע}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על חייל משוחרר ששוחרר לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו שוחרר באותו יום; אך אם היה חייל משוחרר כזה עובד קבוע במפעל סמוך לפני התגיסותו, והוא מועסק במפעל ביום היכנס חוק זה לתקפו, רואים אותו לצורך חוק זה כאילו נתקבל לעבודה במפעל על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} באותו יום. {{ח:תת|(ב)}} חוק זה יחול לגבי מי שהיה לנכה מלחמה לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו הטיפול הרפואי בו תם באותו יום. {{ח:תת|(ג)}} חוק זה יחול לגבי בני משפחה של אדם שמת בשירות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, לפני יום היכנס חוק זה לתקפו כאילו מת בשירות, כאמור, באותו יום. {{ח:סעיף|39|גיוס מחדש}} {{ח:ת}} חייל משוחרר שחזר והתגייס תוך שלושה חדשים מיום שחרורו, רואים את תקופת שירותו הראשונה כאילו נמשכה ללא הפסק עד תום תקופת שירותו השניה. {{ח:סעיף|39א||תיקון: תשי״א, תשל״ז־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|40|הקלות שונות|תיקון: תשי״ב, תש״ל, תשל״ה־2, תשנ״ד, תשנ״ה}} {{ח:תת|(א)}} שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה והביטוח העממי {{ח:הערה|[שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים]}} – {{ח:תתת|(1)}} להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החיילים המשוחררים (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק)|תקנות החיילים המשוחררים (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק), תשי״א–1951}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה)|תקנות החיילים המשוחררים (פטור ממכרז פומבי בשירות המדינה לנכי מלחמה), תשכ״ט–1969}}.}} {{ח:תתת|(2)}} להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר. {{ח:תת|(ב)}} לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או – כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) – אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} בן זוג, ילדים או הורים של חייל; {{ח:תתתתת|(2)}} אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} ועדה רפואית קבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 5|סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, כי הם בלתי כשירים לשירות; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הכנסתם מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור – בעד כל ילד נוסף; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – מי שמשרת או שירת בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר ומי ששירת לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948) בשירות צבאי שעליו הוכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1(א)(2)}}; {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1(ג)}} לא יחול לגבי סעיף קטן זה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הענקה“ – תשלום חדשי לחייל או לבן משפחה בעד ילדיהם; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נקודת קיצבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות – {{ח:תתתתת|(1)}} ילד חורג או ילד מאומץ; {{ח:תתתתת|(2)}} נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה; {{ח:תתתתת|(3)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה; {{ח:תתתת}} ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים ”אם“ ו”אב“ יתפרשו בהתאם לכך. {{ח:תתת|(2)}} בשנים 1994, 1995 ו־1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההענקות לחיילים ולבני-משפחותיהם|תקנות ההענקות לחיילים ולבני־משפחותיהם, תש״ל–1970}}.}} {{ח:תתת|(3)}} שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן: <table> <tr><th rowspan="2">הילד</th><th colspan="3">השנה</th></tr> <tr><th>1994</th><th>1995</th><th>1996</th></tr> <tr><td>השלישי</td><td>0.55</td><td>0.35</td><td>0.15</td></tr> <tr><td>הרביעי</td><td>1.9</td><td>1.3</td><td>0.7</td></tr> <tr><td>החמישי</td><td>1.5</td><td>1.0</td><td>0.5</td></tr> <tr><td>כל ילד נוסף</td><td>1.7</td><td>1.15</td><td>0.6</td></tr> </table> {{ח:תתת|(4)}} האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 65|בסעיפים 104(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 67|106}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 70|112}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 72|114}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 296|128}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 297|129}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 317|142}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 391|ו־230 לחוק הביטוח הלאומי}} יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים. {{ח:תתת|(5)|(א)}} ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני – תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים – תשולם ההענקה לאפוטרופוס. {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום. {{ח:תתת|(6)|(א)}} המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני המוסד. {{ח:תתתת|(ב)}} המוסד רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה. {{ח:תתת|(7)|(א)}} הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. {{ח:תתתת|(ב)}} אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה המונח ”שר“ כולל את ראש הממשלה. {{ח:סעיף|40א|נכים לפי חוקים אחרים|תיקון: תשי״ד}} {{ח:ת}} כל סמכות הנתונה לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|הסעיפים 31}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 40|או 40}}, לגבי נכי מלחמה, נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש״ט–1949}}, ולגבי כל נכה, שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954}}. {{ח:סעיף|41|זכות עובד בשירות חלקי|תיקון: תשל״ז־2, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי. {{ח:תת|(ד)}} בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי. {{ח:סעיף|41א|זכויות עובד המשרת במילואים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ט, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל. {{ח:תת|(א1)}} לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים או את הפגיעה כאמור, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים או הפגיעה המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד; לעניין {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}}, ”פגיעה“, בהכנסה, למעט – {{ח:תתת|(1)}} פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; {{ח:תתת|(2)}} פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק. {{ח:תת|(ג)}} במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א1) היו בשל טעם שאינו שירותו של העובד במילואים. {{ח:תת|(ה)}} בחוק זה, ”פיטורים“ – לרבות אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה. {{ח:סעיף|41א1|עונשין|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}} או מעסיק המפטר עובד או מוציא לחופשה ללא תשלום עובד בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א2|סעיף 41א2(ה)}}, בתקופת תוקפו של {{ח:פנימי|סעיף 41א2|הסעיף}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|41א2|הגנה על בני זוג של משרתים במילואים|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חינוך מיוחד|בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ד)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 11|סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים}} ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 30|סעיף 30 לחוק האמור}} ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} {{ח:תתת|(1)}} לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירות המילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים}} או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. {{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים}}; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק אומנה לילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}. {{ח:תתת|(3)}} לעניין זה, ”הוצאה לחופשה ללא תשלום“ – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} תקופה בלתי מוגבלת; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופה רצופה של 30 ימים לפחות; {{ח:תתתת|(ג)}} תקופה של פחות מ־30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד; {{ח:תתת|(2)}} הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף|41ב|חובותיו של מעסיק בפועל|תיקון: תשס״ב, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} לענין עובד של קבלן כוח אדם, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד בניגוד להוראות חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} קבעה ועדת תעסוקה כי התובע פוטר בניגוד להוראות חוק זה – {{ח:תתתת|(א)}} חזקה היא כי המעסיק בפועל הוא שגרם לפיטוריו כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת; {{ח:תתתת|(ג)}} צו לפיצויים, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, יינתן נגד המעסיק בפועל, אלא אם כן מצאה הועדה כי התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה והמעסיק בפועל לא גרם לפיטורים כאמור; התקיים האמור בפסקה זו, יינתן הצו לפיצויים נגד קבלן כוח האדם; {{ח:תתתתת|(2)}} קבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה וגם המעסיק בפועל גרם לפיטוריו כאמור; צו לפיצויים לענין פסקה זו יינתן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27(א)(1)}}, לפי הענין, נגד המעסיק בפועל ונגד קבלן כוח האדם, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם כפי שתקבע ועדת התעסוקה. {{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף זה לעניין מעסיק בפועל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיף 41א(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כבעל מפעל לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של עובד של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12א|בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 41ג|ובסעיף 41ג}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיטורים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 41א|בסעיף 41א(ה)}} וכן הפסקת עבודה, זמנית או קבועה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גרם לפיטוריו“, לענין מעסיק בפועל – הביא לכך שקבלן כוח האדם פיטר את התובע בניגוד להוראות חוק זה. {{ח:סעיף|41ג|מתן הודעה|תיקון: תשס״ב, תשס״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 41א|סעיפים 41א}} {{ח:פנימי|סעיף 41ב|ו־41ב}}, קיבל עובד צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך ככל האפשר בנסיבות העניין ובתוך זמן סביר מיום קבלת הצו, לבעל המפעל, לממונה עליו במפעל, או לאחראי על כוח אדם במפעל, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם. {{ח:תת|(ב)}} לא היה העובד מועסק במפעל במועד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים כאמור בסעיף זה, יודיע על קריאתו לשירות המילואים לפי הוראות סעיף זה בתוך זמן סביר לאחר תחילת עבודתו במפעל. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42|ראָיות|תיקון: תשכ״ט, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} תעודה חתומה בידי רשות צבאית מוסמכת המעידה שאדם שרת בשירות צבאי, בשירות חלקי או בשירות מילואים והמפרטת את תאריכי השירות, תשמש בכל דיון על פי חוק זה ראיה חותכת על תכנה. {{ח:תת|(ב)}} תעודה חתומה בידי שני קצינים רפואיים המאשרת שאדם פלוני מת בשירות או שהוא נכה מלחמה, תשמש ראיה לכך בכל דיון לפי חוק זה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. {{ח:תת|(ג)|(1)}} רשות צבאית מוסמכת הוא ראש המטה הכללי, וכל מי שנתמנה על ידיו לשמש רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה; {{ח:תתת|(2)}} קצין רפואי הוא קצין צבא־הגנה לישראל המורשה לעסוק ברפואה על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947}}, ונתמנה על־ידי ראש המטה הכללי להיות קצין רפואי לצורך סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} מסמך שנראה מתוכו כי הוא תעודה כנזכר בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), רואים אותו כתעודה כזאת, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. {{ח:תת|(ה)}} מסמך שנראה מתוכו כי הוא העתק מהחלטה או מצו של ועדת תעסוקה, מאושר כהעתק נכון על־ידי שר הבטחון או על־ידי מי שהוסמך על־ידיו לכך, ישמש בכל דיון ראיה על ההחלטה או הצו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. {{ח:תת|(ו)}} אם בתביעה אזרחית או פלילית הנובעת מאי־קיום צו של ועדת תעסוקה או של בית־דין אזורי בערעור לפי חוק זה יוכח שניתן צו כאמור נגד אדם ששמו כשם הנתבע או הנאשם, יראו את הצו כאילו ניתן נגד הנתבע או הנאשם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. {{ח:סעיף|43|שמירת זכויות|תיקון: תשי״א, תשל״ז־2, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה – {{ח:תתת|(1)}} לא יפגע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של עובדים ולזכויותיהם בקשר לכך; {{ח:תתת|(2)}} בא להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה, ולא יפורש כפוגע בכל חוק, נוהג או חוזה עבודה קיבוצי או אחר, או כגורע מהם; {{ח:תתת|(3)}} לא יפגע בזכותו של העובד לתבוע פיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)(2) או (3)}} בשל נזק שנגרם לו עקב הפרת זכות מזכויותיו לפי חוק זה, שנגרם, שהתגבש או שנודע לו עליו לאחר החלטת ועדת התעסוקה או בית הדין, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} המנויים להלן ייחשבו כעובדים שפוטרו, לצורך קביעת זכויותיהם בקשר לפיטורים: {{ח:תתת|(1)}} חייל משוחרר אשר לו זכות להתקבל לעבודה על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ושהגיש בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, אך לא נתקבל לעבודה; {{ח:תתת|(1א)}} חייל המשרת שירות צבאי על פי התחיבות לשירות־קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן ”שירות־קבע“) – {{ח:תתתת|(I)}} אם לשירות־הקבע לא קדמה ללא־הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחיבות לשירות־קבע (ולשירות צבאי כזה ייקרא להלן ”שירות־חובה“), ולפני תחילת שירות־הקבע היה עובד קבוע במפעל – מיום תחילת שירות־הקבע; {{ח:תתתת|(II)}} אם לשירות־הקבע קדמה ללא־הפסק תקופת שירות־חובה, וסמוך לפני התגיסותו לשירות־החובה היה עובד קבוע במפעל – מהיום שבו התחיל לשרת שירות־קבע על פי התחיבות שבה התחייב לשירות־קבע לתקופה שביחד עם כל תקופת שירות־הקבע שקדמה לה ללא־הפסק היא עולה על שתי שנים; {{ח:תתת|(1ב)}} חייל משוחרר משירות סדיר אשר לו זכות קדימה להישלח לעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, אך לא נשלח לעבודה לפיו או נשלח לעבודה ולא נתקבל; {{ח:תתת|(2)}} נכה מלחמה שבזמן הקובע היה עובד במפעל ולא חזר לעבוד במפעל; {{ח:תתת|(3)}} אדם שמת בשירות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}} ושבזמן הקובע היה עובד קבוע במפעל. {{ח:סעיף|44|ביצוע ותקנות|תיקון: תש״ט}} {{ח:תת|(א)}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה והביטוח העממי {{ח:הערה|[שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים]}}, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה; ואין האמור בזה פוגע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}. {{ח:סעיף|45|מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים}} {{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי למנות אדם להיות מפקח על תעסוקת חיילים משוחררים. {{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון רשאי, להעביר למפקח על תעסוקת חיילים משוחררים את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מן הסמכויות הנתונות לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}} {{ח:פנימי|סעיף 44|ו־44}}. {{ח:תת|(ג)}} כל מינוי וכל העברת סמכויות על פי סעיף זה יפורסמו ברשומות ותקפם מיום פרסומם, מלבד אם בגוף המינוי או העברת הסמכויות נקבע לכך תאריך מאוחר יותר. {{ח:סעיף|45א|מפקח לענין אכיפה פלילית|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 18|סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}, יהיו נתונות הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 18|הסעיף האמור}}, גם לענין פיטורי עובד או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו, בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41א|בסעיף 41א(ב)}}, {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41א2|בסעיף 41א2(ה)}}, בתקופת תוקפו של {{ח:פנימי|סעיף 41א2|הסעיף}}. {{ח:סעיף|46|תחילת תוקף}} {{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום ט״ז באייר תש״ט (15 במאי 1949). {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו בניסן תש״ט (25 באפריל 1949).}} {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 1x77fj5k0b4i0am52tmvinldlatcjwn מקור:חוק הביטוח הלאומי 116 283836 3011362 3009917 2026-05-06T07:02:28Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 265 3011362 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 <מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' <!-- 2000196 --> ((ס"ח תשי"ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת"ט|ec:2:317296)); ((תשט"ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט"ז, 46|ת"ט|ec:3:317297)), ((46|ת"ט|ec:3:317744)); ((תשי"ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי"ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש"ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ"ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ"ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ"ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ"ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת"ט|ec:5:317298)); ((תשכ"ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' <!-- 2000913 --> ((ע"ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע"ר תש"ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס"ח תשי"ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' <!-- 2001407 --> ((ס"ח תשי"ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי"ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי"ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת"ט|ec:2:517966)); ((תשי"ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' <!-- 2001408 --> ((ס"ח תשי"ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת"ט|ec:3:517979)); ((תש"ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ"ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת"ט|ec:5:517986)); ((תשכ"ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת"ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ"ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש"ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל"ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל"ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל"ה, 124|ת"ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל"ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל"ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' <!-- 2000608 --> ((ס"ח תשכ"ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ"ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל"ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' <!-- 2155459 --> ((ק"ת תשכ"ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס"ח תשכ"ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ"ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ"ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש"ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל"ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל"ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל"ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' <!-- 2000197 --> ((ס"ח תשכ"ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת"ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ"ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת"ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש"ל, 16|ת"ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל"א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל"ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל"ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת"ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל"ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל"ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל"ו, 7|ת"ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת"ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת"ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת"ט|i:1976)); ((תשל"ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל"ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל"ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש"ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ"א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ"ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ"ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ"ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת"ט|ec:10:317440)); ((ק"ת תשמ"ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968), התשמ"ד-1984|4690)); ((ס"ח תשמ"ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ"ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת"ט|ec:11:317304)), ((184|ת"ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ"ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת"ט|ec:11:317306)), ((18|ת"ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ"ח, 10|ת"ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ"ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש"ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ"א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ"ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ"ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ"ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ"ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)). '''נוסח חדש:''' ((ס"ח תשנ"ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ"ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת"ט|ec:14:317847)); ((תשנ"ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ"ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ"ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת"ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס"א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת"ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס"ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת"ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס"ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת"ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס"ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת"ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס"ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס"ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת"ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס"ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס"ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס"ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש"ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע"א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע"ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע"ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע"ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע"ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע"ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע"ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע"ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג"ץ 3390/16|בג"ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע"ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק"ת תש"ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס"ח תש"ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק"ת תש"ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס"ח תש"ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ"א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ"ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ"ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ"ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)), ((538|תיקון מס' 265|25:12846924)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). <!-- עדכון אחרון: תשפ״ו–9; ק"ת תשפ"ו-3 --> ''שינוי לוחות:'' ((ק"ת תשנ"ט, 350|שינוי לוח י"א|5951)); ((תשס"ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ"א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ"ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ"א] (תיקון)|11657)); ((תשפ"ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|12183)), ((2052|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון) (תיקון)|12381)). ''שינוי תארים:'' ((ק"ת תשס"ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס"ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע"ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק"ת תש"ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת"ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ"ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י"ג2 לחוק|12129)). <מבוא> אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ"ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ"א-1991. הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט"ו באייר התשנ"ה (15 במאי 1995). ---- ((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ"ל (י"פ תשע"ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י"פ תשס"ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה <!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --> שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק"ת תשע"ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה <!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --> או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים <!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --> שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי <!-- בלי שינוי בתואר השר --> (י"פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).)) __TOC__ == פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] == @ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ"ז-5, תש"ס-4, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ד, תשס"ה-2, תשס"ו-8, תשס"ט-3, תש"ע-9, תשע"ב-14, תשע"ג-3, תשע"ד-6, תשע"ד-12, תשע"ו-3, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-12, תשע"ז-16, תשע"ז-19, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשפ"ב-3, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ״ה–3, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : בחוק זה - :- "בעל שליטה" - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]]; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה; :- "המועצה" - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]]; :- "המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]]; :- "השר" - שר העבודה והרווחה; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "בית הדין לעבודה" - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]]; :- "אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו; :- ”גיל הפרישה” – :: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]]; :: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004]]; :- "גמול פרישה" - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י"ב]] או [[פרק י"ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]]; :- "גמלת אזרח ותיק מיוחדת" - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]]; :- "דמי הסתגלות מיוחדים" - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות" - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]]; :- "חבר קיבוץ מתחדש" - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]]; :- "חברת מעטים" - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]]; :- "חוק ביטוח בריאות" - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק בית הדין לעבודה" - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]]; :- "חוק הבטחת הכנסה" - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]]; :- "חוק האימוץ" - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]]; :- "חוק הגנת השכר" - [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]]; :- "חוק המשטרה" - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981]]; :- "חוק הנוער" - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]]; :- "חוק הנכים" - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק העמותות" - [[חוק העמותות, התש"ם-1980]]; :- "חוק השבות" - [[חוק השבות, התש"י-1950]]; :- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "חוק חופשה שנתית" - [[חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951]]; :- "חוק חיילים משוחררים" - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]]; :- "חוק יישום תכנית ההתנתקות" - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005]]; :- "חוק הכניסה לישראל" - [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]; :- "חוק משפחות חיילים" - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]]; :- "חוק נכי המלחמה בנאצים" - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק נכי רדיפות הנאצים" - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957]]; :- "חוק נפגעי פעולות איבה" - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]; :- "חוק עבודת נשים" - [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק פיצויי פיטורים" - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]]; :- "חוק שירות אזרחי" - [[חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017]]; :- "חוק שירות בטחון" - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :- "חוק שירות בתי הסוהר" - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981]]; :- "חוק שירות המדינה" - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]]; :- "חוק שירות התעסוקה" - [[חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]]; :- "חוק שירותי הכבאות" - (((נמחקה);)) :- "חוק שכר מינימום" - [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]]; :- "חוק תגמול לחייל" - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה-1965]]; :- "ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מעביד", "מעסיק" - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה; :- "משרת בשירות לאומי–אזרחי" - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד-2014]]; :- "מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית" - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]]; :- "הסכום הבסיסי" - :: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח))); ::: ואלה הגמלאות: ::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']]; ::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']]; ::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']]; ::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח))); ::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י"א]]; ::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י"ג]]; ::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י"ד]]; ::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]]; :: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן: ::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח))); ::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח))); ::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח))); :: (2א) (((נמחקה);)) :: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח))); :: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן: :: (1) ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת - ::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י"א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003); ::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002]]; :: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; :: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024); :: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה: ::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו - ::::- "השכר הממוצע לשנת 2020" - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020); ::::- "השכר הממוצע המתוקן" - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%; ::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א); :- "עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה; :- "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; :- "עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר; :- "עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע; :: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע; :: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']]; :: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']]; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ"ה-1985]].)) :- "פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר; :- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]]; :- "פקודת הנזיקין" - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]; :- "פקודת השותפויות" - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]; :- "פקודת פשיטת הרגל" - (((נמחקה);)) :- "קיבוץ מתחדש" - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]]; :- "קיבוץ שיתופי" - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]]; :- "קצבת התאמה" - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי; :- "שירות לאומי", "התנדבות קהילתית" ו"שירות אזרחי" - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]]; :- "השכר הממוצע" - הצירוף של שניים אלה: :: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר); :: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון; :: לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות; <!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]].)) --> :: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש"ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.)) :- "שנת מס" - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]]; :- "תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה. @ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ"ט-6) : (א) בסעיף זה - ::- "שכר מדוד" - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש"ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.)) ::- "חודש שכר חריג" - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים; ::- "שכר מדוד מתוקן" - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם. : (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה: :: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן; :: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור; :: (3) (((פקעה).)) @ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס"ג-5, תשע"ו-13, תשע"ח-3) : (א) בסעיף זה - ::- "תקנות הכניסה" - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]; ::- "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים. : (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה: :: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]]; :: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968]]; :: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]]; :: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]]; :: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין: ::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה; ::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים; :: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]]. : (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין: :: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה; :: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון. @ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע"ז-5) : לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. @ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו. : (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. @ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע"ז-5) : אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג. @ 4. חבורת עובדים [3] : בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. @ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4] : עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה. @ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש"ף) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען. : (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם. : (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972]].)) @ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ט-7) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים. : (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין. : (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה. : (ד) בסעיף זה - :: (1) "חברים בתאגיד", שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד; :: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה. @ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס"ג-8) : הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. @ 7. המדינה כמעביד [4ב] : דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר. == פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 8. יסודות [199] : (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. : (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה. : (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש. : (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]]. @ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש"ף) : (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. : (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א). : ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י"פ תשל"ז, 1813).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י"פ תשמ"א, 1967).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י"פ תשמ"ב, 645).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י"פ תשמ"ב, 1729).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י"פ תשמ"ה, 168).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י"פ תשמ"ז, 1933).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י"פ תשמ"ט, 1778).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י"פ תשנ"ב, 299).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י"פ תשנ"ג, 1336).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י"פ תשנ"ד, 4536).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י"פ תש"ס, 1932).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י"פ תשס"ב, 3575).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י"פ תשס"ח, 1766).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י"פ תשע"ה, 7092).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י"פ תשע"ז, 5003).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י"פ תשע"ז, 8080).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י"פ תשפ"ד, 614).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 866).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 1528).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 5833).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 6172).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י"פ תשפ"ד, 7084).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 11094).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ה, 2358).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ה, 6022).)) @ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ"ח-8) : קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י"ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. === סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה === @ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201] : (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי"ח-1958]].)) : (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים. @ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש"ס-4) : המועצה - : (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו; : (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]]; : (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות; : (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה. @ 13. ועדות המועצה [203] : (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. : (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף. @ 14. יו"ר המועצה וסגנו [204] : השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש. @ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א] : (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. :: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה. :: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה. : (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים. : (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת - :: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה; :: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה; :: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה; :: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה; :: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר. : (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]]. : (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב] : (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. :: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים. :: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים. : (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים. : (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י"ב]] - :: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות; :: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות; :: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]]; :: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר. : (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]]. : (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 17. נוהל [205] : המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות. @ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש"ס-4) : (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות. : (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות. : (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס"ב-2001]].)) : (ד) בסעיף זה - ::- "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::- "ועדה" - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה. @ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס"ג-5) : (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב. : (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה. : (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה. @ 19. קיום סמכויות [207] : קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו. === סימן ג': המנגנון === @ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208] : השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים. @ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209] : השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה. @ 22. עובדים אחרים [210] : (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]]. : (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה. @ 23. סניפים [211] : השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל"ג-1973]].)) === סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס"ג-5) === @ 23א. החשב (תיקון: תשס"ג-5) : על אף הוראות חוק זה - : (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]; : (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד; : (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין. === סימן ד': האקטואר === @ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס"ט-4) : (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה. : (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים. : (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא). : (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות. === סימן ה': כספים ומשק === @ 25. הצעת תקציב [212] : (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב). : (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה. @ 26. אישור התקציב [213] : השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר. @ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214] : המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד. @ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע"ו-4) : (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים. : (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר. : (ג) (((נמחק).)) : (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר. @ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ"ט-6) : על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, "ענף ביטוח שירות מילואים" - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כנוסחו ביום כ"ח בטבת התשנ"ה (31 בדצמבר 1994). @ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ח-3, תשס"ט-4, תשע"א-3) : על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה - : (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש; : (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין; : (3) לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגירעון" - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה. @ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א] : הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב] : (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']]. : (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה. : (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה. @ 31. מאזן ודו"ח כספי [216] : (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד. : (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר. : (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה. @ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס"ב-6, תשס"ב-12, תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ח-3, תשס"ח-5, תשע"א-3, תשע"ב-10, תשע"ב-15, תשע"ד-3, תשע"ו-4, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשע"ז-7, תשע"ז-12, תשע"ז-14, תשע"ז-15, תשע"ח-4, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-3, תש"ף-6, תשפ"א-10, תשפ"א-11, תשפ"א-12, תשפ"ב-3, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ד-9, תשפ״ה–3, תשפ"ה-7) : (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; <s>מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%</s>; <s>בשנת 2019, 53.57%</s>; <s>החל מיום 1.3.2018</s> <s>החל משנת 2018</s> החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה; :: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים; :: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים; :: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים; :: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים; :: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים; :: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים; :: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים; :: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים; :: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים; :: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים; :: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים; :: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה: ::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום; ::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום; ::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']]. :: (2) לענין סעיף קטן זה, "תקבולים" - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. : (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]]. : (ג3) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר. : (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: ::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה: :::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת; ::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה: :::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת. :: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. : (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]]. : (ט) (((פקע).)) : (י) (((פקע).)) : (יא) (((פקע).)) @ 33. [217א] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ב-6, תשע"ו-4) : (((בוטל).)) @ 34. השקעות [218] : כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה. @ 35. הלוואות [219] : המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה. @ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"א-4, תשפ"ב-3) : (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי. : (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) - :: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ה) בסעיף זה - ::- "התחייבויות" - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות; ::- "המוסד לבטיחות וגיהות" - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]]. @ 37. נכסים [221] : על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו. @ 38. פטור ממסים [222] : לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה. == פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע"ו-12) : [[בפרק זה]] - :- "לידה" - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון; :- "הכשרה מקצועית" - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח) : (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה: :: (1) מבוטחת לפי [[פרק י"א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל; :: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]]. : (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: :: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; :: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית. @ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93] : המוסד רשאי - : (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים; : (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת. === סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ"ז) === @ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ"ז, תשע"ז-11) : (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית - :: (1) למענק אשפוז; :: (2) למענק לידה; :: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. : (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין. : (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות. :: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות. :: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו. @ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ"ז) : (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]]. : (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת. @ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ"ח-6, תשס"א, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ד-7, תשע"ד-7) : (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה - :: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: לענין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]]. : (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה: :: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי. : (ג) (((בוטל).)) @ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ג-11) : (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה: :: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי; :: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי. : (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה. : (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה. @ 46. [94ד] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 47. הסעת יולדת [95] : המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה. === סימן ג': דמי לידה === @ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס"ה-2) : [[בסימן זה]] - :- "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון; :- "יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. @ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ"ז-7, תשס"א-6, תשס"ד-13, תשס"ז-9, תשס"ז-12, תשע"ו-22, תשע"ז-13, תשע"ח-12) : (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. : (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: :: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; :: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר; :: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין; :: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]]. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה: :: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]]; :: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]]; :: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. : (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים. : (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: :: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; :: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות; :: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע. : (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: ::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר; ::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]]; ::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה: ::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה; ::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. :: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים. :: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה. :: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. @ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ"א-8) : (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]: :: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]]; :: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה "היום הקובע" שבסעיף 48]]; :: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה. : (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. : (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021). @ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ"א-11, תשפ"א-13, תשפ"ו-6) : (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) : על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה: : (1) היא ילדה בתקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]]; : (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']]; : (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]]. @ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ"ח-7, תשס"ה-2, תשס"ז-6, תשע"ז-4, תשע"ז-13) : (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה - :: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; :: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. : (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: :: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י"ב]] או תגמול לפי [[פרקים י"ג]] [[או י"ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%; :: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]]; :: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; :: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; :: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע. @ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס"ג, תשס"ד-10, תשס"ה-4, תשס"ז-6, תש"ע-7, תשע"ב-9, תשע"ד, תשע"ו-22, תשפ"ו-3) : (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - :: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]]; :: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]]. : (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - :: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]]; :: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]]. : (א2) (((בוטל).)) : (א3) (((החל מיום 1.4.2026):)) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות. : (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים. : (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים. : (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]]. @ 52. תקופת דמי לידה [99] : (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. : (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. @ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ו-6, תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']]. @ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ה-2, תשע"ו-16, תשע"ז, תשפ"א-11) : (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה. : (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - :: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; :: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה; :: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס"ה-2, תשע"ז) : השר רשאי לקבוע - : (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]]; : (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת; : (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]]; : (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י"ד]]; : (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]]; : (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד-1954]].)) @ 56. שלילת הזכות [103] : המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: : (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה; : (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם; : (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה. === סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ"ו-4, תשע"א-7) === @ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ"ח-3, תשס"א-6, תשס"ד-13, תשס"ז-9, תשע"א-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י"א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד - :: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]]; :: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. : (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]]. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]]. : (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה - :: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ; :: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. @ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ"ו-4, תשנ"ח-8) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]]; ::- "אם מיועדת" - מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד. : (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]. :: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. @ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א-7, תשע"ו-10) : (א) בסעיף זה - ::- "מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; ::- "יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם. : (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה: :: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה; :: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. : (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]]. : (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה - :: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד; :: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. === סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ"א-8) === @ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש <עוגן 57ג> (תיקון: תשפ"א-8) : (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).)) : (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה. : (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. : (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021). === סימן ה': גמלה לשמירת הריון === @ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס"ז-12) : [[בסימן זה]] - :- "מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י"א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; :- "שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: :: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; :: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה. @ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד] : מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991]].)) @ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ו-6, תש"ס-3, תשס"ג-11) : גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון. @ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס"ז-12) : (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה. === סימן ו': תשלומים מיוחדים === @ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע"ד-9) : אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל"ג-1973]].)) @ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע"ד-9) : אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה; : בסעיף זה - :- "אישור רפואי" - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]]; :- "הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]]. @ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1] : (א) לענין סעיף זה, "מבוטחת" - מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש"ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה). : (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות. === סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ז) === @ 64. [103ז] (תיקון: תשנ"ז) : (((בוטל).)) == פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] == === סימן א': פרשנות === @ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ"ז, תשס"ט-4) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "מבוטח" - ::: (1) מבוטח לפי [[פרק י"א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]]; ::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י"א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]]; ::- "ילד" - ::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; ::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, ::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש"ך-1960]].)) : (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים. === סימן ב': קצבת ילדים === @ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע"ג-3) : הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]]. @ 67. מנין ילדים [106] : (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד. : (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא. @ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס"ב-4, תשס"ב-5, תשס"ב-6, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ג-9, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ד-3, תשס"ד-4, תשס"ד-6, תשס"ו-7, תשס"ט-3, תשע"ג-3, תשע"ו-3) : (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]] כשהוא מוכפל ב־2.24; :: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]] כשהוא מוכפל ב־2.36. : (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) (((בוטל).)) : (ח) (((בוטל).)) : (ט) (((בוטל).)) : (י) (((בוטל).)) : (יא) (((בוטל).)) @ 69. מקבל הקצבה [110, 111] : (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב. : (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור. : (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]]. : (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]]. @ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס"א, תשס"ט-3) : על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה: : (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד; : (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם. @ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112] : הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל. @ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113] : מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני. @ 72. תקופת הקצבה [114] : (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות. : (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים. : (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר. @ 73. פטור הקצבה ממסים [116] : קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. === סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ"ח-9) === @ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשנ"ח-2, תשנ"ח-9, תשנ"ט-3, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ז-3, תשע"ד-7, תשע"ו-9, תשע"ו-21, תשפ"ה-10) : (א) בסעיף זה - ::- ”הורה עצמאי” - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי "מקשר הנישואין" יבוא "לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי"; ::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה; ::- "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]. : (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין: ::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו; ::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו; ::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד; ::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד; ::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד. :: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי. : (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית. : (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה: :: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; :: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]]; :: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י"א]]. : (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך. === סימן ד': מימון (תיקון: תשס"ג-8) === @ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ה-3, תשס"ז, תשס"ח-3, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"ב-6, תשע"ד-2, תשפ"א-4, תשפ"ב-3) : (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). === סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע"ו-3) === : ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].)) @ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9, תשפ"ד-14) : (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש"ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן: ::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3; ::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12. :: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. ::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע"ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.)) :: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], "קופת גמל להשקעה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. :: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור. : (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]]. : (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. : (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. :: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק. :: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. :: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז. : (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]]. : (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]]. : (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי. : (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד). @ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9) : (א) (((בוטל).)) : (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21. : (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9) : (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]]. : (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל. @ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע"ו-3, תשפ״ה–3) : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה: : (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]]; : (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]]; : (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו; : (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024). : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ז-2016]].)) @ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ו-3) : לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף. == פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] == === סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח === @ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס"ז-12, תשע"ב-13) : (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]: :: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]]; :: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; :: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות; :: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד; :: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]; :: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר; :: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור; :: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק. : (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו. @ 76. עובד בחוץ לארץ [32] : (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים. @ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33] : (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. : (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד. @ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34] : השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט"ו]], בקשר לביטוחם של - : (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה; : (2) עובד בכלי שיט; : (3) עובד בכלי טיס; : (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]]; : (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; : (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971]].)) === סימן ב': פגיעות בעבודה === @ 79. הגדרות [35] : בחוק זה, במבוטח - :- "פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע; :- "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; :- "מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו. @ 80. חזקת תאונת עבודה [36] : רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - : (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; : (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; : (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; : (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; : (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; : (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; : (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. @ 81. הפסקה וסטיה [37] : (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. : (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה: :: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם; :: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. @ 82. רשלנות [38] : אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור. @ 83. חזקת סיבתיות [39] : תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. @ 84. בקע מפשעתי [40] : אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - : (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; : (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; : (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור. @ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס"ה-3) : (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - רעש מזיק); :: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; :: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: ::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית); ::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. : (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: :: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; :: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; :: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית. @ 85. מחלות מקצוע [41] : (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך. : (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור. === סימן ג': גמלאות בעין === @ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע"ו-5, תשפ"ד-13) : (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]]. : (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]. :: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1). : (ב) לענין [[סימן זה]], "ריפוי" - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם. @ 87. ריפוי [43] : (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות. : (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות. : (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר. : (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 88. החלמה ושיקום [44] : החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח-1968]].)) @ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45] : (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן: :: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה; :: (2) מאת המוסד באישור הממשלה; :: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות. : (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע - :: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי; :: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך. : (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה. : (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: :: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד; :: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה; :: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה. @ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46] : שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך. @ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47] : היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות. === סימן ד': דמי פגיעה === @ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס"ב-2) : (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה. : (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות. @ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ז-3) : (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום. : (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה. @ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ"ו-3, תשנ"ז-3, תשס"ה-3) : (א) בסעיף זה - ::- "שכר העבודה הרגיל" - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]]; ::- "מעביד" - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד; ::- "עובד" - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד; ::- "תקופת הזכאות הראשונה" - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה: :: (1) היה הנפגע עובד - ::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה; ::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה; :::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו; ::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד; ::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט"ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח; ::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י"ד]]; ::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן; :: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. @ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51] : מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו. @ 96. אסיר ועציר [52] : לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה. @ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ח-3) : (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור. @ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12) : (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. : (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - :: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח; :: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55] : (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי. : (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר. @ 100. תקנות [56] : השר רשאי לקבוע - : (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]]; : (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח; : (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956]].)) @ 101. [57] (תיקון: תשס"ב-2) : (((בוטל).)) @ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ב-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה. : (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר. : (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות. : (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים. === סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה === @ 103. הגדרות [59, 62, 69] : (א) לענין חוק זה - ::- "נכה עבודה" - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער; ::- "דרגה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית; ::- "דרגה שאינה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית. : (ב) לענין [[פרק זה]], "נכות" - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים "דרגת נכות" ו"קצבת נכות" יתפרשו לפי זה. @ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ה-3) : (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]]. : (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה: :: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה; :: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה. : (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%. @ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס"ב-2, תשס"ג-11, תשע"ו-14) : (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי). : (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו. : (ג) לענין סעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות. @ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68] : נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה. @ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ה-3) : (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה. : (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות. : (ג) בסעיף זה, "קצבה חודשית" - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה. @ 108. [67א] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 109. [68א] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : (((בוטל).)) @ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 111. [68ג] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת - :: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]]; :: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו. : (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות. : (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ"ה-1965]].)) @ 113. מענק במקום קצבה [70] : (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) : (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק. @ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71] : עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק. @ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72] : (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע. : (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע. @ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73] : היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם. @ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס"ג-6) : קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים. === סימן ו': קביעת דרגת נכות === @ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ"ח-2, תש"ע) : (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות - :: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; :: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות. : (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות. : (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה: :: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה; :: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו; :: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות. : (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע"א-2011]].)) @ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62] : על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע. @ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63] : (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) @ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א] : על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה. @ 122. ערר [64] (תיקון: תש"ע) : (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים. : (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים. : (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור. @ 123. ערעור [64א] : החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. @ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65] : קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה. @ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב] : המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. === סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה === @ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83] : נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ"ז-1967]].)) @ 127. הצורה ודרכי השימוש [84] : צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות. @ 128. עונשין [85] : (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים: :: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו; :: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות. : (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר. @ 129. פטור [86] : הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]]. === סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה === @ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]: :: (1) אשתו בשעת מותו; :: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]]; :: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג; :: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם; :: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]]. : (ב) [[בסימן זה]] להלן – :: (1) דין אלמן כדין אלמנה; :: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א); :: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]]. @ 131. זכות לקצבה או מענק [75] : מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]]. @ 132. שיעורי קצבת תלויים [76] : המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן: : (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%; : (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%; : (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; : (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; : (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים – :: (א) לילד אחד – 20%; :: (ב) לשני ילדים – 30%; :: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%; : (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) – :: (א) לילד אחד – 60%; :: (ב) לשני ילדים – 80%; :: (ג) לשלושה ילדים – 90%; :: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%; : (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה – :: (א) לתלוי אחד – 50%; :: (ב) לשני תלויים – 75%; :: (ג) לשלושה תלויים – 90%; :: (ד) לארבעה תלויים – 100%. @ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש. : (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – :: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; :: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה: ::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]]; ::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]]. @ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א] : נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג. @ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78] : (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: :: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; :: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה; :: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]]. : (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל"ז-1976]].)) @ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79] : הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה. @ 137. תלויים חלקיים [80] : תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד. @ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81] : השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. @ 139. גבול קצבאות [82] : (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה. : (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם. @ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים. @ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 142. (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר. : (ב) (((בוטל).)) @ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – :: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; :: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) : (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים. === סימן ט׳: שונות === @ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87] : המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה - : (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו; : (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן; : (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי. @ 146. ביקורת [88] : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה. : (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה. @ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89] : הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור. : ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.)) @ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע"א-4) : (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ"ו-1986]].)) : (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. :: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. : (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]]. :: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]]. : (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: :: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח; :: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח. : (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ"ח-1988]].)) : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. @ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע"ח-11, תשפ"ג-3) : (א) בסעיף זה, "תאונת עבודה" - כל אחת מאלה: :: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]]; :: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]]. : (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: :: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ"ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; :: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; :: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; :: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']]. : (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: :: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; :: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027). == פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] == @ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס"ד) : [[בפרק זה]] - :- "מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה; :- "תאונה" - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד; :- "אבדן כושר התפקוד" - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981]], לעניין הגדרת "אובדן כושר התפקוד".)) @ 151. הזכות ותחומיה [90ג] : (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי. : (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה. @ 152. דמי תאונה [90ד] : דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים. @ 153. סייג [90ה] : (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה. : (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה. @ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס"ג-11) : דמי תאונה ליום הם - : (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]]; : (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי. @ 155. כפל גמלאות [90ז] : מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור. @ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ"ז) : על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח - : (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה; : (2) בשירות בצבא הגנה לישראל; : (3) במאסר. @ 157. מועד להגשת התביעה [90ט] : על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה. == פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] == === סימן א': מבוטחים === @ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ"ח-5, תשנ"ט-5, תשס"ד, תשס"ו-8, תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-16, תשפ"ב-7, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : [[בפרק זה]] - :- "מבוטח" - :: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; :: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל); :: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; ::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; :- "מבוטח מיוחד" - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) - :: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]]; :- "לשכת שירות התעסוקה" ו"שירות התעסוקה" - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]]; :- "דמי אבטלה" - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]]; :- "עובד" - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]]; :- "תאריך קובע" - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת. @ 159. תקנות [127ב] : השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ"ח-1997]].)) === סימן ב': תנאי הזכאות === @ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ"ט-5, תשס"ד, תשס"ו-4, תשס"ו-8, תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים. : (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, "משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור. : (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים. :: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים. : (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) - :: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]]; :: בסעיף זה, "התקופה המיוחדת" - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה: :: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו; :: (2) 24 חודשים. @ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ"ח-8, תשנ"ט-5, תשס"ב-6, תשס"ו-4, תשס"ט-4, תשע"ב-13, תשפ"ב-7) : (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח - :: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל); :: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; :: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה. : (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה. @ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס"ב-6, תשס"ה-2, תשע"ב-13, תשע"ח) : (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה: :: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים; :: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים; :: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות; :: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד; :: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים. @ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. : (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל. : (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, "מחלה" - לרבות תאונה. : (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. :: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. :: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. : (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות. @ 164. (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8) : (((בוטל).)) @ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ז) : (א) (((בוטל).)) : (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה: :: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור; :: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם; :: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. : (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. : (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]: :: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע; :: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע; :: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע. : (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה. : (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות. : (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים. : (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) - :: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות; :: (2) "בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; :: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. @ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ד, תשפ"ב-7) : (א) (((בוטל).)) : (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים. === סימן ג': דמי אבטלה === @ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ז, תשפ"ב-7) : (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין. : (ב)(1) בסעיף קטן זה - :::- "יום תשלום" - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין; :::- "השכר היומי הממוצע במשק" - השכר הממוצע מחולק ב-25; :::- "התקופה הראשונה" - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע; :::- "התקופה השניה" - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על - ::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה; ::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע. @ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא] : על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]]. @ 169. [127יב] (תיקון: תשנ"ח-8) : (((בוטל).)) @ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ"ז-5, תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ח-3, תשע"ב-13) : (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע. : (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי. : (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א). : (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל. : (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי. : (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע. : (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י"א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]]. : (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה. @ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ז, תשס"ט-4, ק"ת תש"ע, ק"ת תש"ע-2, תשפ"ב-7) : (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש: :: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]]; :: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]]; :: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים; :: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים; :: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת (("))מבוטח((")) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה; :: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים; :: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים; :: (3) 100 - בכל מקרה אחר. : (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם. @ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2) : (א) בסעיף זה - ::- "יום קובע" - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה; ::- "תקופה קובעת" - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע; ::- "תקופת תשלום מרבית" - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]]; ::- "יתרת תקופה קובעת", לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה. : (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת - :: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית; :: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין; : (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה. : (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996). : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים. @ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו] : לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. @ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ג-6, תשס"ו-4, תשס"ח-11, תשפ"ב-11) : (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. :: (1א) (((נמחקה).)) <!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס"ט-2009]].)) --> :: (2) (((נמחקה).)) :: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו. <!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ"ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --> : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה. : (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, "זכאי מיוחד" - מי שהתקיימו בו כל אלה: :: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר; :: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים; :: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד. : (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]]. @ 173א. (תיקון: תשס"ג-5, תשס"ג-8) : (((בוטל).)) @ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ"ז-6, תשנ"ט-5, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ו-4, תשס"ז, תשס"ז-8, תשע"ב-7, תשפ"א-6) : (א) בסעיף זה - ::- "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]]; ::- "השיעור לחייל" - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']]. : (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]]; :: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :: (3) (((פקעה);)) :: (4) (((פקעה).)) : (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב). :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג-1983]].)) : (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]]. : (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה: ::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]]; ::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, "עבודה נדרשת" - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']]. :: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']]. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. @ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ"ט-5, תשע"ז-5) : הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]]. @ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה-2, תש"ע-9) : (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א). : (ד) בסעיף זה, "קצבת פרישה" - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: :: (1) עבודה; :: (2) שירות בצבא הגנה לישראל; :: (3) שירות במשטרת ישראל; :: (4) שירות בשירות בתי הסוהר. @ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס"ט-4, תשפ"ד-2, תשפ"ה-12, תשפ"ו-6) : (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כב]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. : (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. @ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה"ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ט-4) : (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה: :: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה; :: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך). : (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100. : (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]]. : (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]]. : (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ"ה-1994]].)) : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך. : (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]]. === סימן ד': שונות === @ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז] : מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה. @ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ"א-11) : לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה: : (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל"ת); : (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל"ת. @ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ"א-11) : (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]: :: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]]; :: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']]; :: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]]. : (ב) בסעיף זה, "הוראות [[סימן ה']]" - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021). @ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, "הכשרה מקצועית הולמת" - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת. : (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום "70%" יבוא "100%", אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע. @ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)] : קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים. @ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)] : הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו. === סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) === @ 179א. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ב. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ג. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ד. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ה. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ו. (תיקון: תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ז. (תיקון: תש"ף-5, תשפ"א) : (((פקע).)) @ 179ח. (תיקון: תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ט. (תיקון: תש"ף-5) : (((פקע).)) === סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-11) === @ 179י. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יא. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יב. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יג. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יד. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179טו. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) === סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ד-2) === @ 179טז. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יז. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יח. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יט. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179כ. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179כא. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) === סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה-12) === : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) @ 179כב. הגדרות - [[סימן ח']] (תיקון: תשפ"ה-12) : [[בסימן זה]] - :- "הפסקת העסקה", של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: :: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; :: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], אולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] בשינויים אלה: ::: (א) במקום "30" יבוא "12"; ::: (ב) בסופה יבוא "לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום"; :- "מערך הדיגיטל הלאומי" - כהגדרתו [[בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]]; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025). @ 179כג. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ"ה-12) : (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]]. : (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: :: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; :: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023)]], כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה: :: (1) נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; :: (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה; :: (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה. : (ד) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום "שישה" יקראו "שלושה". @ 179כד. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ"ה-12) : על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179כה. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה-12) : על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי [[dec950-2023|החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023)]], [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023)]] או [[dec988-2023|החלטת הממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023)]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה: : (1) נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; : (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות; : (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות. @ 179כו. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ"ה-12) : לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". @ 179כז. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ה-12) : הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. === סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ"ו-6) === : (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) @ 179כח. הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ"ו-6, תשפ"ו-9) : [[בסימן זה]] - :- "הפסקת העסקה", של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: :: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; :: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי "ביוזמת המעסיק" יבוא "או ביוזמת העובד"((,)) במקום "30" יבוא "10" ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ"ז בניסן התשפ"ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]]. @ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ"ו-6) : (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]]. : (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: :: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; :: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "משרת מילואים" - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע. : (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, "פצוע" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור; :: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). : (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות. : (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, "פונה מביתו" - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ"ו-2026]]. : (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום "שישה" יקראו "שלושה". @ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ"ו-6) : על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ו-6) : על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ"ו-6) : לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". @ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ו-6) : הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. @ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-6) : שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ"ז באייר התשפ"ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026). == פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע"ח-5) == @ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ"ט, תשע"ח-5) : [[בפרק זה]] - :- "עובד" - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']]; :- "מעביד של עובד" - לרבות מי שהיה מעבידו; :- "שכר עבודה" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י"ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור; :- "הסכם קיבוצי" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]]; :- "פיצויי פיטורים" - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי; :- "קופת גמל" - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים); :- "חוב שכר עבודה" - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו; :- "חוב לקופת גמל" - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]]. @ 181. מבוטחים [127נד] : המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל. @ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ"ז-5, תשע"ח-5, תשפ"ג-6) : מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: : (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]]; : (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; : (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; : (3) (((נמחקה);)) : (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]]; : (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]]; : (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]]. @ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ג-11, תשס"ט-4, תשע"ח-5, תשפ"ג-6) : (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח - :: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; :: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית; ::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א); ::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו; ::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה; :: לעניין סעיף זה, "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. : (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ"ט-3, תשס"ג-11) : (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]]. : (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה. @ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס"ג-11, תשע"ז-5, תשע"ח-5) : (א) בסעיף זה - ::- "חבר אגודה שיתופית" - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]]; ::- "הכנסה חודשית" - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה. : (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים. @ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5, תשע"ח-5) : (א) בסעיף זה - ::- "הכנסה חודשית" - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]]; ::- "חבר קיבוץ מתחדש" - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר. : (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. @ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח] : השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]]. @ 187. זקיפת חובות [127נט] : (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים. : (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא: :: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי; :: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר; :: (3) ביטוח בריאות; :: (4) קופת תגמולים; :: (5) כל מטרה אחרת. : (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה. : (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות. @ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס] : גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין. @ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ"ט, תשע"ח-5) : (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד. : (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה. @ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד. : (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. @ 191. עובד שנפטר [127סג] : (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין. : (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]]. @ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ"ז-5, תשע"ח-5, תשפ"ד-3) : (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם - :: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה; :: (2) (((נמחקה).)) : (ב) בסעיף זה, "דין קדימה" - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע"ח-5) : הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]]. @ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]]. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]]. == פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] == === סימן א': הגדרות (תיקון: תשס"ח-10) === @ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-3, תשס"ג-5, תשס"ד, תשס"ז-5, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5) : [[בפרק זה]] - :- "בעל ליקוי חמור" - (((נמחקה);)) :- "הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]]; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל"ו-1975]], לעניין הגדרת "הכנסה".)) :- "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]]; :- "זכאי במשך תקופה ממושכת" - (((נמחקה);)) :- "ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; :- "מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה; :- "נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר; :: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע; :: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד-1984]].)) :- "עובד קטין" - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]]; :- "עקרת בית" - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד; :: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד; :: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]]; :- "עקרת בית נכה" - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד); :- "התאריך הקובע" - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים. === סימן ב': תנאי הזכאות === @ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס"ב-11, תשע"ו-14, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. : (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]: ::: (א) (((נמחקה);)) ::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות; ::: (ג) (((נמחקה).)) :: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה: ::: (א) גמלת ילד נכה; ::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1). @ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ"ח-11, תשנ"ט-2, תשס"ו-4) : (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]]. : (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה: :: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן; :: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן; :: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל. : (ג) בסעיף זה, "עולה" - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]]; :: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. @ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג] : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ"ד-1984]].)) === סימן ג': גמלאות === @ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס"ב-11) : נכה זכאי לגמלאות אלו: : (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]]; : (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]]; : (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]]; : (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]]. @ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תש"ף-7, תשפ"ב-3) : (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה): :: (1) 107%; :: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו; :: (3) 21.40%; :: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו; ::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו. : (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה). : (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: :: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" - כהגדרתו [[בסעיף 238]]. : (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%. @ 200א. (תיקון: תשס"ב-11, תשס"ח-10, תשע"ד-4, תשע"ז-6, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ג-5, תשס"ח-10, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]]. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]]. @ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ב, תשס"ב-11, תשס"ג-5, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תשפ"ב-4, תשפ"ג-5) : (א) (((בוטל).)) : (ב) נכה שהיתה לו הכנסה - :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; ::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד; ::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה; :: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע. @ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס"ח-10) : מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה: : (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]]; : (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת; : (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי; : (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא] : שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת. @ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור. @ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד) : (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. : (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]].)) : (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור. @ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס"ב-11, תשס"ד, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה, "גמלה בסיסית" - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]]. : (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן: :: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה; :: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה; :: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה; :: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה. : (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור. === סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר === @ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע. : (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו. @ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס"ד-3) : (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות. : (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו. : (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם. : (ה) בסעיף זה, "ליקוי יחיד" - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות. @ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר. : (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%. : (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום. : (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת. :: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום. @ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב] : פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים. @ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל] : (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים. : (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים. : (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים. @ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש"ע) : (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן. : (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. : (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד-1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995]].)) @ 213. ערעור [127לד] : החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. @ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ב-11, תשס"ג-5, תשס"ד-3, תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. : (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו. : (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000]].)) === סימן ה': שונות === @ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס"ד) : השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) @ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס"א-5) : (((בוטל).)) @ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד] : המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות. @ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב] : סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]]. @ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ] : השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם. @ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. @ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת). : (ב) (((בוטל).)) @ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע"ח-4) : (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים. : (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א). : (ג) בסעיף זה - ::- "העלאת קצבאות הנכות" - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה "הסכום הבסיסי" ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. === סימן ו': ילד נכה === @ 221. הגדרת ילד נכה [127מט] : לענין [[סימן זה]], "ילד נכה" - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]].)) @ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ"ה-2, תשנ"ו-6, תשנ"ח-2) : (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר - :: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית; :: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן. : (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995]].)) @ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ"ז-4, תשס"ד-3) : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו. @ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש"ס-5, תשע"ו-10, תשפ"ב-3, תשפ"ד-8) : (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]]. : (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה: :: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; :: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]]. @ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע"ח-14) : מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים. === סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) === @ 222ג. (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (((בוטל).)) === סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) === @ 222ד. (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) : (((פקע).)) == פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] == === סימן א': הגדרות === @ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו-4, תשס"ט-4, תשע"ו-19, תשע"ז-12, תשע"ח-8, תשע"ט-2) : [[בפרק זה]] - :- "בדיקת תלות" - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה; :- "גמלת סיעוד" - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]]; :- "השגחה" - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים; :- "ועדה מקומית מקצועית" - (((נמחקה);)) :- "יחידות שירות" - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]]; :- "ימי מנוחה" - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו; :- "ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; :- "מבוטח" - אחד מאלה: :: (1) מבוטח לפי [[פרק י"א]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים; :- "מוסד סיעודי" - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים; :- "פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית; :- "קצבת יחיד מלאה" - (((נמחקה);)) :- "שווי בכסף של יחידת שירות", לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל; :- "שירותי סיעוד" - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]]; :- "שעות לילה" - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה. === סימן ב': גמלאות === @ 223א. הגדרות (תיקון: תשס"ט-4, תשע"ח-8) : [[בסימן זה]] - :- "היתר" - (((נמחקה);)) :- "הממונה" - (((נמחקה);)) :- "היתר שהותלה" - (((נמחקה);)) :- "חוק עובדים זרים" - [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]. @ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ז, תשס"ח-6, תשס"ט-4, תשע"א-8, תשע"ד-8, תשע"ו-19, תשע"ח-8, תשע"ט) : (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות: :: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה: ::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד; ::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו; :: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע; :: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע; :: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע; :: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע; :: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע. : (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3. : (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין. :: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת. :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "רופא מומחה" - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]; :::- "מוסד רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 328]]. : (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988]].)) :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון - ::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" שבחוק ההטבות]]; ::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002; ::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]]. : (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות. : (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]]. @ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע"ב-4, תשע"ג-2) : (א) בסעיף זה - ::- "בדיקת תלות" - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת; ::- "תכנית ניסיונית" - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית; ::- "תקופת הניסיון" - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע"ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))). : (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה: :: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע"ד-2013]].)) :: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור; :: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח. : (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים "ובלבד שלעניין". @ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס"ד, תשע"ח-8, תשע"ט, תשע"ט-2) : (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה. : (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי. : (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו. : (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. : (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה. :: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן. :: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. : (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו. : (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]]. : (ח) בסעיף זה, "גורם מקצועי" - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]]. @ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס"ז-4, תשס"ח, תשס"ט-4, תש"ע-5, תשע"א-5, תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ו-19, תשע"ט-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה: :: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]]; :: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות; :: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד. : (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]]. : (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו. : (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]]. : (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] - ::- "בן משפחה" - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם; ::- "מטפל" - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה: ::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד; ::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]]; ::- "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]. : (ו) (((בוטל).)) @ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ו-19, תשע"ט-2) : (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר. : (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה - ::- "גמלה מלאה" - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]]; ::- "התוספות" - (((נמחקה).)) : (ג) (((בוטל).)) @ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ח-8, תשע"ח-9) : (א) בסעיף זה - ::- "חשבון בנק", "פיקדון" - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]]; ::- "שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי" - השיעור הגבוה מבין אלה: ::: (1) 12%; ::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד; ::- "שיעור ההפרשה" - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12: ::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]]; ::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב); ::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]; ::- "קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. : (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי. : (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה. : (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש. : (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון. : (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד). : (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי. : (ז) (((בוטל).)) @ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ח-8) : (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין. : (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023. @ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע"ח-9) : (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו: :: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול; :: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי; :: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול; :: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול; :: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א); :: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול; :: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד. : (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה. @ 226. תקופת אכשרה [127פו] : תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה. @ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז-10) : (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, "בית חולים" - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד. : (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים. @ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס"ב-11) : (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן. : (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ"ח-1988]].)) @ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע"ו-15) : על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה. @ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש"ס-2, תשס"ח-6, תשע"ב-4, תשע"ג-2, תשע"ח-8) : (א) המוסד רשאי לבדוק - :: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין; :: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ"ח-1988]].)) : (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד. @ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש"ס-2) : (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב. : (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש"ס-2000]].)) : (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה. @ 230ב. (תיקון: תשס"ו, תש"ע-6) : (((פקע).)) @ 231. [127צא] (תיקון: תשע"ט-2) : (((בוטל).)) @ 232. [127צב] (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ט-2) : (((בוטל).)) @ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע"ט-2) : על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים. @ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס"ד) : השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - : (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה; : (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן. === סימן ג': ועדה ארצית === @ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה] : (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10). : (ב) ואלה חברי הועדה הארצית: :: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה; :: (2) שני נציגים של משרד הבריאות; :: (3) נציג של משרד האוצר; :: (4) נציג של משרד הפנים; :: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי; :: (6) שני נציגים של המוסד; :: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; :: (8) נציג של כל קופות החולים האלה: ::: (א) קופת חולים מכבי; ::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים; ::: (ג) קופת חולים מאוחדת; :: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות; :: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות; :: (11) נציג של "אש"ל" - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל; :: (12) נציג של "משען" - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; :: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים. : (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה. : (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה. @ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו] : הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה - : (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן; : (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח; : (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח. === סימן ד': מימון === @ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ"ו-3, תשנ"ח-8, תש"ס, תשס"ג-7, תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים. :: (2) על אף הוראות פסקה (1) - ::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; ::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; ::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. :: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת. : (ג)(1) (((נמחקה).)) :: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ"ה (1 ביולי 1995). == פרק י"א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע"ז-12) == === סימן א': הוראות כלליות === @ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-2, תשס"א-7, תשס"ו-8, תש"ע-8, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-16, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : [[בפרק זה]] - :- "אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - :: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; :: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]]; :- "אלמן" - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא - :: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה; :: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; :: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; :- "ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה: :: (1) לא מלאו להם 18 שנים; :: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל; :: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה: ::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; ::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית; ::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002]].)) :::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה: ::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]]; ::::: (ב) (((נמחקה);)) :::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי; ::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור; :: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ"ז-1997]].)) :: (5) (((נמחקה);)) :: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד; :- "הכנסה" - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל"ז-1976]].)) :- "עקרת בית" - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש; :- "אלמנה בת קצבה" - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]]; :- "עובד מבוטח", "עובדת מבוטחת" - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']]. @ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע"ז-12) : (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים. === סימן ב': מבוטחים === @ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה. : (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד. @ 241. [8] (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטל).)) @ 242. [9] (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטל).)) @ 243. סוגים מיוחדים [10] : השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל"ט-1979]].)) === סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע"ז-12) === @ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-11, תשס"ו-6, תשס"ח-7, תשס"ט-4, תשע"ז-12) : (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי. : (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: :: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי. : (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק. : (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד. : (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). : (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל. @ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-7, תשנ"ח-10, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא - :: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה; :: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה; ::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; ::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; ::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל"א-1971]].)) : (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה. : (ב2) (((בוטל).)) : (ג) לענין סעיף זה - ::- "הכנסה" - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ; ::- "הכנסה מרבית" - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה: ::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס; ::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס. @ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ב-11, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה: :: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק; :: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; :: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן: ::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל; ::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת. : (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה: :: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה; :: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]]; :: (3) בן זוגה אינו מבוטח; :: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה. : (ג) (((בוטל).)) @ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס"ג-5, תשס"ד) : לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל: : (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה: :: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; :: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; :: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']]; : (2) ילדו; : (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה: :: (א) מלאו לו 70 שנים; :: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-4) : מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]]. @ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח-7, תשע"ז-6, תשע"ז-12, תשע"ח-7) : מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%. @ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור. : (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]]. @ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20] : היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]]. @ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס"ב-11, תשע"ז-12, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה - ::- "קצבת נכות" - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]]; ::- "סכום קצבת אזרח ותיק" - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה; ::- "גמלה נוספת לנכה" - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. : (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה: :: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); :: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ואילך. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין: :: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) - ::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); ::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ואילך; :: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ועד יום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%. @ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה - ::- "גוף ציבורי" - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::- "גמלת הבטחת הכנסה" - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. : (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה. === סימן ד׳: ביטוח שאירים === @ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס"ג-11, תשס"ו-6, תשס"ח-7, תשס"ט-4, תשע"ד-10, תשע"ז-18) : (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה: :: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי – ::: (א) לאלמנה שעמה ילדים; ::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו; ::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה; :: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב). : (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי. : (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך: :: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד; :: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי. : (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה: :: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה); :: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין; :: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]]; :: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס"ח-2008]]. : (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1). : (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר. : (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). @ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ"ט-4, תש"ס-4) : (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]]. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד: :: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע); :: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע. @ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ"ו) : (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה: :: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; :: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה; :: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]]; :: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה: :: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; :: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים; :: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה; :: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; :: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד. @ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי. : (ב) (((בוטל).)) @ 255. תשלום מענק [23] : (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש. : (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: :: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; :: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה. : (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור. : (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה. @ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א] : אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים. @ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-4) : אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]]. @ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח-7, תשע"ז-6, תשע"ח-7) : היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%. @ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25] : מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה. @ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א] : מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]]. @ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע"ז-18) : אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – : (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; : (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם: :: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]]; :: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]]. @ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ"ו, תשע"ז-12) : (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת. : (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן. : (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]]. @ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27] : (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה: :: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים; :: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה; :: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות; :: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל"ז-1976]].)) : (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין. @ 263. תשלום הקצבה לילדים [28] : השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי"ט-1959]].)) @ 264. סייג לתחולה [30] : הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. @ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – :: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) :: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]]. : (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים. === סימן ה': דמי קבורה === @ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס"ג-11) : הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל"ו-1976]].)) @ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)] : נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל. @ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)] : כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]]. @ 269. סייג לתחולה [30] : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. === סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ"ב-7) === @ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן: :: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה; :: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]]; :: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע); :: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966; :: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]]; :: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף. : (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך: :: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים; :: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים; :: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים; :: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים. : (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין. : (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור. @ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון. : (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]]. @ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ"ב-7) : אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]]. == פרק י"ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] == @ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ"ט, תשנ"ט-3, תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ג-13, תשס"ד-9, תשס"ח-8, תשפ"ד, תשפ"ד-5, ק"ת תשפ"ד, תשפ"ה-4, תשפ"ו-2) : [[בפרק זה]] - :- "מילואים" - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :- "שירות חצי-יומי" - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; :- "שכר מינימום" - (((נמחקה);)) :- "שירות חד-יומי" - (((נמחקה);)) :- "התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים; :- "התגמול המזערי" - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים; :- "הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס"א-4, תשס"ג-13, תשס"ח-8) : (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור: :: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים; :: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4. : (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].)) @ 272. שיעור התגמול [127ע] : (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה - :: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל; :: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת; :: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי. : (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. : (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים. @ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס"ד-9, תשס"ח-8) : (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. :: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש. : (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול. @ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב] : (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין. : (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי. @ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס"ח-3) : מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. @ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) בסעיף זה, "תקופת חירום" - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור. : (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום. :: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1). :: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים. :: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90. : (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה: :: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול; :: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים. : (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש. : (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד. @ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ"ה-6) : אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, "שחרור משירות קבע" - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985]]. @ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג] : השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל"ח-1977]].)) @ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע"א-6) : (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. :: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. :: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה. : (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול. : (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה: :: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג; :: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר; :: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה; :: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; :: (5) ימים אחרים שקבע השר. : (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א). @ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה] : (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו. : (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 278. תשלום מקדמה ע"י צה"ל [127עו] : (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] - :: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון; :: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם. : (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות. : (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]]. : ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י"פ תשפ"ד, 7220 [12299]; תשפ"ה, 3078 [13132]).)) @ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם. : (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום). :: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]]. @ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע"א-6) : (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד. : (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, "יתרת התגמול" - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו. : (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א). @ 281. ניכוי חוב [127עט] : המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד. @ 282. הענקות [127פ] : (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות - :: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה; :: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך. :: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל"ז-1976]].)) : (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%. :: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע"ב-2011 (ק"ת תשע"ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.)) @ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא] (תיקון: תשפ"ו-8) : מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. @ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים [127פא] (תיקון: תשפ"ו-8) : (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) : (א) מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. : (ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן - סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 376]]; בסעיף קטן זה - ::- "מספר ימי המילואים" - סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי [[סעיף 271]]; ::- "סכום ההכנסה ליום" - סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו [[בסעיף 270]]: ::: (1) לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו - רבע השנה) - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב-90; ::: (2) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב-30 או ב-60, לפי העניין; ::: (3) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב-30; בפסקה זו, "חודש השירות" - חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים; ::: לעניין הגדרה זו, "הכנסה מעבודה", של עובד - שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד; ::- "עובד" - עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, "מעביד ציבורי" - כל אחד מאלה: ::: (1) המדינה; ::: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::: (3) קופת חולים. : (ג) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב). @ 284. מימון [127פא1] : (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה. : (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]]. @ 285. דיווח [127פא2] : (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור. : (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת. @ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס"ד-12) : (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי - :: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]]; :: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]]; :: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]]. : (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]]. @ 286א. (תיקון: תשפ"ד-11) : (((פקע).)) == פרק י"ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] == @ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס"ד-5, תשס"ז-10, תשס"ז-11, תשס"ט-5, תש"ע-2, תשע"ב-14, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : לענין [[פרק זה]], "מתנדב" - אחד מאלה: : (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפניה" - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל"ח-1978]].)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ"ז-1987]].)) :: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].)) : (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]]; : (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין; : (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]]; : (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ"א-1991]] (ק"ת תשנ"א, 784);)) : (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל; : (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות; :: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל"ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות <!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, --> בדבר אישור הארגונים הבאים: <!-- <s>מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו</s> (י"פ תשי"ד, 1342; תשכ"ז, 1504); --> כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י"פ תשכ"ז, 725); <!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959]] (י"פ תשכ"ז, 1504); --> "מיחא" - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י"פ תש"ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע"ש ד"ר א' זסלני ז"ל (י"פ תשל"א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י"פ תשל"ו, 506).)) :: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].)) : (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]]; : (9) (((פקעה);)) : (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]]; : (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי; : (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. @ 288. הגדרות [198ה] : [[בפרק זה]] - :- "תלויים" - כמשמעותם [[בסעיף 130]]; :- "שכר" - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח. @ 289. הזכאות לגמלאות [198ו] : מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]]. @ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר. : (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים. @ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ"א-7) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] - : (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות; :: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1); : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים; : (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; : (ד) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות; ::- "מתנדב" - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]]. @ 291. מימון [198ח] : אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]]. @ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט] : זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י"ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה. @ 293. ארגונים מאושרים [תשל"ו 37(א)] : הארגונים המנויים [[בלוח י"ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]]. @ 294. זכאים ישנים [תשל"ו 37(ב)] : הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט"ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם. @ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל"ו 38] : שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, "עוולה" ו"תלויים" - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ"א-1980]].)) == פרק י"ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע"ז-4) == @ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע"ז-4) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין; ::- "חוקי השיקום" - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין; ::- "פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור. : (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה. : (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]]. : (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור. : (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, "החלטה חלוטה" - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד. : (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה: :: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין; :: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]]. : (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום. @ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע"ז-4, תשפ"ד-16) : (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך. : (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה. : (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]]. : (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר. : (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר. @ 295ג. מימון (תיקון: תשע"ז-4) : (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]]. : (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם. == פרק י"ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) == === סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : [[בסימן זה]] - :- "הכנסה" - כמשמעותה [[בסעיף 345]]; :- "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); :- "חטוף או נעדר" - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר; :- "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; :- "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023); :- "קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה; :- "שכר העבודה" - הגבוה מבין אלה: :: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו; :: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו. @ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ"ד-6) : (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. : (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. : (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]]. @ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ"ד-6) : חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. @ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ"ד-6) : בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, "עצמאי" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016]]. @ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ"ד-6) : שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם. @ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ד-6) : הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. @ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. : (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]]. === סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ"ד-15) : [[בסימן זה]] - :- "הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט"ו]]; :- "חטוף או נעדר" - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ"ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר; :- "התגמול המזערי" - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]]; :- "התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30; :- "תקופת הזכאות" - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ה בתשרי התשפ"ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע. @ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]]. @ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו: :: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90; :: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90; :: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90; :: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה; :: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי. : (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. : (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד. @ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ד-15) : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]. @ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה: :: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; :: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה - :::- "בנק הדואר" - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]]; :::- "תאגיד בנקאי" - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן: :: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; :: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1). : (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה. @ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ"ד-15) : הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה "התגמול המזערי"]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]]. === סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]]. @ 295יב. תוקף - [[פרק י"ג2]] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים. :: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק"ת תשפ"ו, 390).)) : (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת. == פרק י"ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] == === סימן א': תביעות === @ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ג-5, תשס"ז-3, תשע"ב-5, תשע"ז-12, תשע"ח-13) : (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. : (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים. : (ב1) (((בוטל).)) : (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה; :: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין; :: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת; :: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה; :: (6) בתגמול לפי [[פרק י"ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים. @ 297. הגשת תביעות [129] : השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998]].)) @ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ"ח-2) : (א) בסעיף זה - ::- "חודש לתשלום" - אחד מאלה, לפי הענין: ::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה; ::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; ::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד; ::- "מועד תשלום" - החודש שבו משולמת הגמלה. : (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום. : (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה. @ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד-14) : משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה. @ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס"ב-9) : (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן. : (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]]. : (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו. @ 299. ועדת תביעות [131] : ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע. @ 300. הרכב ועדת התביעות [133] : (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות. : (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה. : (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות. @ 301. בדיקות רפואיות [134] : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965]].)) : (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד. @ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס"ב-9) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות - :: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו; :: (2) לזכאי לגמלה; :: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל"ט-1979]].)) : (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו. === סימן ב': ייעוד הגמלה === @ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס"ד-2, תשע"ב-12, תשפ"ב-12) : (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. :: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. : (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה. @ 304. מינוי מקבל גמלה [136] : (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך. : (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן - :: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה; :: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי. : (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי. @ 305. תשלום לבן זוג [136א] : זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש. @ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע"ז-5) : (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם. @ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ"ד-8) : (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה. : (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה. :: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה. : (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן. : (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]]. : (ה) בסעיף זה - ::- "אומן", "המפקח הארצי על האומנה" ו"משפחת אומנה" - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; ::- "ילד נכה" - כהגדרתו [[בסעיף 221]]. @ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס"ג-5, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ"ד-1984]].)) : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]. : (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ"ד-1984]].)) : (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]]. @ 308. חוב של גמלה [137א] : הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י"א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]]. @ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב] : זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י"א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה. @ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס"א-5, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ד, תשס"ד-15, תשס"ח-10, תשע"ו-17, תשע"ז-4, תשע"ז-6, תשע"ז-12, תשפ"ד-8) : (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י"ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. :: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה: ::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1); ::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]]. : (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. : (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א). : (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם: :: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה; :: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה; :: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע. : (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן: :: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה; :: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1). : (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם. @ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע"ח-5) : זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ"ז-2, תשנ"ז-5, תשס"ח-8, תשע"ו-3) : (א) בסעיף זה, "דמי ביטוח" - :: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה; :: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם. : (ב) המוסד רשאי לקזז - :: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד: ::: (א) דמי ביטוח; ::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר; ::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; :: (2) (((נמחקה).)) : (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י"ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול. : (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']]. @ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א] : לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו. @ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ"ז-2) : על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים. @ 315. החזרת גמלאות [140] : שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: : (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; : (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; : (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; : (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום. === סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) === @ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-4, תשפ"ב-3) : [[בסימן זה]] - :- "גמלה" - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י"ג]] [[או י"ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "גמלה בסכום נמוך" - כל אחת מאלה: :: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש"ח))); :: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1); :: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה; :- "דמי פתיחת תיק" - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה; :- "החלטת הזכאות" - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה; :- "ועדת עררים" - כל אחת מאלה: :: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']]; :: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']]; :: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]]; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה: :: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]]; :: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]]; :: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]]; :: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "חוות דעת מקצועית" - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע: :: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, "חוות דעת מומחה" ו"תעודת רופא" - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר; :- "חוק לפיצוי נפגעי גזזת" - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק פיצוי לנפגעי פוליו" - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; :- "הסכום היסודי" - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש"ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]]; :- "תביעה" - תביעה לגמלה. @ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-4) : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]: {| ! colspan="2" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan="2" width="30%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan="2" width="30%" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך |- | rowspan="3" | (1) || טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan="4" | |- | (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה |- | (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה |- | rowspan="3" | (2) || טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan="4" | |- | (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] ||13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה |- | (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה |- | (3) || טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה |- | (4) || טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; :: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; :: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי; :: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה; :: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק; :: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי; :: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק. : (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. @ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה: :: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה. : (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה: :: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה; :: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת; :: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה. : (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה: :: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת; :: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3). : (ד) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; ::- "בעל זיקה" - לרבות אלה: ::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו; :::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; ::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור; ::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו; ::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה: :::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם: ::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה; ::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית; ::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו; ::::: (4) זכות למנות מנהל כללי; ::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם; ::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו; :::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין; :::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות; :::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור; ::- "שליטה" ו"שליטה מהותית" - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976]]. @ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים. :: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם - ::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה; ::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]]; ::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה. :: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה: ::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור. :: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה: ::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022); ::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור. : (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים. :: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק. : (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה: :: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן: ::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]]; ::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור; :: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים; :: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה; :: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית. @ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע"ה-2) : (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה: :: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך; :: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם; :: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם. : (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין. : (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). : (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות. : (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]]. @ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע"ה-2) : (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] - :: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת; :: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת; :: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]]; :: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה; :: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו; :: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה; :: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]]. : (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן. @ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע: :: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]]. : (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד. : (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות. : (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו. : (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]]. : (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף. : (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן. : (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם. @ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע"ה-2) : (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה: :: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות); :: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות; :: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים. : (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור. @ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע"ה-2) : (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף : (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות "גמלה בסכום נמוך" ו"הסכום היסודי" יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט"ז באב התשע"ה (1 באוגוסט 2015). : (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה "גמלה בסכום נמוך" ובהגדרה "הסכום היסודי", ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]]. : (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד. @ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח. : (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור. === סימן ג': תשלומי גמלה === @ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ"ו, תשס"א-5, תשס"ג-11) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י"א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י"א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה: :: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין; :: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה. @ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע"ט-4) : (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם - :: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן; :: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998]].)) : (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים. @ 318. תחילת זכות [142א] : מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם. @ 319. שמירת זכויות [142ב] : מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח. @ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ"ה-6, תשנ"ו-6, תשנ"ח-8, תשס"ה-2, תש"ע-8, תשע"ו-3, תשע"ז-12, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5) : (א) לא תשולם תוספת קצבה - :: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה; :: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד. : (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1). : (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים. : (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת - :: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד; :: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה. : (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור. : (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים. : (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי - :: (1) קצבת ילדים; :: (2) דמי קבורה; :: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%; :: (4) קצבת לידה; :: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]]; :: (6) גמלת סיעוד; :: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']]. : (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה: :: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]; :: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']]; :: (3) תגמול לפי [[פרק י"ב]]; :: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו; :: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים; :: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם; :: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו. ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ"א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.)) : (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן. : (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ"ד-1984]].)) @ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע"ז-4) : (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י"א]], [[י"ג]] [[או י"ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה. : (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל"ז-1976]].)) @ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144] : (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י"א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר. : (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם. @ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס"ח-2) : (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"א]] [[או י"ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם. :: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה. : (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י"ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם. : (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם: :: (1) [[חוק הנכים]]; :: (2) [[חוק המשטרה]]; :: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]]; :: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]]; :: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]]; :: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]]; :: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]]; :: (8) [[חוק תגמול לחייל]]. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג). : (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']]. : (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים. @ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ"ה-7, תשנ"ז-3, תשס"ג-5, תשס"ט-4) : (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו. : (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד. @ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס"ג-5) : (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס"ה-2004]].)) : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי - :: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]]; :: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י"ג]]; :: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]]. : (ג) בסעיף זה, "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים. @ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס"ג-5) : (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין. @ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע"ו-2, בג"ץ 3390/16, תשפ"ה-2) : (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר. : (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר - ::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']]; ::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]. :: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]. @ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס"ב-8, תשס"ז-7, תש"ע-3, תשע"ב-11, תשע"ד-11, תשע"ו-2, תשע"ו-18, תשע"ט-3, תשפ"ה-2, תשפ"ה-9) : (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י"א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י"א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י"א]], ויחולו הוראות אלו: :: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה; :: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]]; :: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י"א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י"א]]; :: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן. : (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. :: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות. :: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה "עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור". : (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור. : (ח) בסעיף זה - ::- "בית משפט צבאי", "חוק המאבק בטרור", "עבירת טרור ביטחונית" ו"צו בדבר הוראות ביטחון" - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]]; ::- "עבירת בגידה או ריגול חמור" - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]]; ::- "עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור" - עבירה לפי אחד מאלה: ::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]]; ::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור; ::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה: :::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]]; :::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; ::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה: :::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]]; :::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; ::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור. @ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור: :: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]]; :: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי. : (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו. : (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה. : (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות. : (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה: :: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית; :: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]]. : (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח. : (ז) בסעיף זה - ::- "אזור" ו"בית משפט צבאי" - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; ::- "חוק המאבק בטרור" - [[חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]]; ::- "עבירת טרור ביטחונית" - עבירה כלהלן: ::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]]; ::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]]; ::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ"ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]]; ::- "עבירת טרור חמורה" - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה "עבירת טרור חמורה" בחוק המאבק בטרור]]; ::- "צו בדבר הוראות ביטחון" - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]], כתוקפו מעת לעת; ::- "תקנות ההגנה" - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור. @ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס"ה-3) : (א) בסעיף זה - ::- "מידע מטעה" - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף; ::- "מסמך" ו"זיוף" - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה: :: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה - ::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים; ::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, "התקופה הקובעת" - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה; :: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור. : (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין. : (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה. : (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. === סימן ד': תביעות נגד צד שלישי === @ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ"ז-3, תשס"א-5, תשס"ה-3, תשס"ח-4, תשע"ג-3, תשע"ו-7, תשפ"ב-2) : (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. : (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]. :: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו. :: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה. :: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית. : (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור. :: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום. :: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה. :: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח. : (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. : (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה. :: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים. :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים. :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "טיפול רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; :::- "מוסד רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]]; :::- "עובד המדינה" - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]]; :::- "קופת חולים" - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :::- "תאונת דרכים" - (((נמחקה).)) : (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט"ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט"ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט"ז]]. @ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע"ח-10, תשפ"ב, תשפ"ד-16) : (א) בסעיף זה - ::- "דמי ביטוח" - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים; ::- "חוק הפיצויים" - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; ::- "עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]]; ::- "עלות אספקת השירותים" - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]]; ::- "עלות מימון הקרן" - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]]; ::- "פקודת ביטוח רכב מנועי" - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; ::- "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]]; ::- "תאונת דרכים" - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]]. : (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה: :: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]]; :: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) (((נמחקה).)) : (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם: :: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) - 10%; :: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%. : (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל. : (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם. : (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה. : (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, "מידע" - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151] : זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]]. @ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152] : (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה. : (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף. : (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה. : (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה. @ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153] : היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה. @ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154] : לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה. @ 333. היוון [155] : לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) == פרק ט"ו: דמי ביטוח [פרק ח'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ"ה-7) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "תקופת תשלום" - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח; ::- "מועד תשלום" - מועד לתשלום דמי ביטוח; ::- "מדרגת גבייה מופחתת" - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן: ::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת; ::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. : (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו. @ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-8, תשע"ז-12, תשע"ח-5) : (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות. : (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים. : (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה. : (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות. : (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת (("))מבוטח((")) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה. : (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. : (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות. : (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד. : (ט) מבוטח לפי [[פרק י"א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו. : (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו. @ 336. תחומה של תקופת תשלום [158] : כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים. @ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ"ח-7, תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-12, תשע"ח-5) : (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית. :: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות. : (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר. : (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]]. @ 338. [159א] (תיקון: תשס"ב-6) : (((בוטל).)) @ 339. [159ב] (תיקון: תשנ"ה-5, תשנ"ו-6, תשנ"ז, תשס"ב-6) : (((בוטל).)) @ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ה-6, תשפ״ה–3) : (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם - :: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]; :: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. : (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]]. : (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]]. @ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3) : (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום. :: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום. : (ג) לעניין סעיף זה – :- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד; :- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]. @ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ"ח-7, תשס"ה-6, תשפ"ה-7) : על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת. : ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].)) @ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ד, תשס"ה-6, תשע"ז-5, תשע"ז-12, תשפ"ה-7) : (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח. : (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. :: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, "קצבת אזרח ותיק" - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת. : (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה: :: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים; :: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים. : (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר - :: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף; :: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים; :: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף; :: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997]].)) : (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש. : (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת). :: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת. :: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה. @ 343. דמי ביטוח מופחתים [162] : השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: : (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; : (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה). === סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח === @ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע"ז-5) : (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם - :: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה: ::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו - ::::- "טובת הנאה" - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד; ::::- "שווי דיור" - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; ::::- "שווי שירותים" - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח; ::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, "פחת ציוד צרכני" - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד; ::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור; ::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור; :: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה. : (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. : (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה. @ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']]. : (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. : (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]]. : (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]]. : (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי. : (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י"א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]]. : (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]]. : (ח) בסעיף זה - ::- "טובת הנאה" - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ" - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת" - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה" - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת; ::- "תקציב חבר" - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו; ::- "תקציב חבר מגולם" - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה. @ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ"ג-7) : (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה. : (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה: ::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]]; ::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת. :: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות. :: (3) השר יקבע - ::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית; ::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית. : (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח. :: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח. :: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]]. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית. : (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן. : (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי - :: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור; :: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו; :: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986]].)) @ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס"ב-13, תשס"ג-4) : (א) בסעיף זה - ::- "הכנסה" - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]]; ::- "חייב בתשלום בעד עצמו" - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]]; ::- "מועד חיוב" - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]]. : (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]]. : (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה. : (ה) (((פקע).)) @ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס"ד-3, תשס"ה-6, תשפ"ה-7) : (א) בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי. : (ב) מבוטח לפי [[פרק י"א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]]. : (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י"א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור. :: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י"א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח. : (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]]. : (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת). :: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת. : (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה. @ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165] : על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות. @ 347. סמכות קביעה [166] : מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות. @ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ו-8, תשס"ז-11, תשס"ח-5, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י"א]]. : (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע. : (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור. : (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י"א]]. : (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י"א]]. : (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י"א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. :: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י"א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. @ 349. שינוי [[לוח י"א]] [167א] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-12) : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י"א]]. @ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ה-7, תשנ"ו-6, תשנ"ז-3, תשס"ג-4, תשס"ג-8, תשס"ד-16, תשס"ה, תשס"ו-2, תשס"ז-12, תשס"ח-5, תשע"ב-13, תשע"ז-17, תשע"ח-2) : (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה - :: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י"ב]]; :: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; :: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.)) ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל"ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.)) :: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה: ::: (א) [[חוק הנכים]]; ::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]]; ::: (ג) [[חוק המשטרה]]; ::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]]; ::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]]; ::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]]; ::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]]; ::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; ::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; :: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]]; :: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]]; :: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; :: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006]]; :: (9) (((פקעה).)) : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש"ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש"ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ"א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.)) @ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ"ו-4) : (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):)) : (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, "עולה חדש" - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט"ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש"י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח. : (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]]. : (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט"ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה. : (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל. @ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-3, תשנ"ח, תשס"ב-10, תשס"ג-8, תשס"ד, תשס"ו-4, תשס"ח-3, תשע"ב, תשע"ה, תשע"ז-12, תשע"ז-16) : (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין. : (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה. : (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]]. : (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה: :: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים; :: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק. : (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה. : (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]]. : (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]]. : (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]]. : (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י"א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא - :: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]]; :: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין; :: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה - :::- "הכשרה מקצועית" - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך; :::- "מכינה קדם-צבאית" - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008]]; :::- "מתנדב בשנת שירות" - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה "ילד" שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור; :::- "שירות לאומי בהתנדבות" - (((נמחקה);)) :: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י"א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס); :: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; ::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י"ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; ::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב); :: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור. @ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170] : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע - : (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות; : (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995]].)) === סימן ג': תשלומים ודוחו"ת === @ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ"ח-4, ק"ת תש"ף) : (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995]].)) : (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, "ימי מנוחה" - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], וכן חול המועד. : (ג) (((פקע).)) @ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ"ו-5) : (א) בסעיף זה - ::- "חוב דמי ביטוח" - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]]; ::- "קנס" - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח; ::- "תוספת" - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח; ::- "חוב כולל" - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו. : (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר); :: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן: ::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר; ::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר; ::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר. @ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ"ו-5, תשנ"ח-4, תשס"ד-3, תשע"ו-6, תשפ"א-3) : (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר - :: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו; :: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח; :: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור; :: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]]. :: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, "חוב כולל" - כהגדרתו [[בסעיף 354]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957]].)) : (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה: ::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה; ::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה; ::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם. :: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן: ::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה: :::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין; :::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; :::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; ::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן: :::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה; :::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה. :: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך. :: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו "עובד" הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. :: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע. : (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון. @ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. : (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. @ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ"ו-5) : (((החל מיום 1.1.2030):)) : (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים: :: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; :: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית. @ 356. קנס על אי-הגשת דו"ח [173א] (תיקון: תשנ"ח-4, תשע"ו-6, תשפ"ו-5) : (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס. :: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס. : (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד - :: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; ::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; :: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. ::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. : (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח. : (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו"ח [174] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח-4, תשע"ו-6, תשע"ז-5) : היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. @ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח [175] : היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. @ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום. : (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א). : (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות). : (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח: :: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות; :: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות. : (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה. : (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה. : (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו. : (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים. : (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם. : (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום. : (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה. @ 360. שיטת גביה [177] : השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח. @ 361. סמכות למתן הנחה [177א] : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים. @ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע"ב-8) : (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה: :: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר; :: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה; :: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ"ו-1966]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986]].)) : (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין. : (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה. : (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א). : (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. @ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע"ד-5) : (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה. @ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע"ד-13) : (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר. : (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) - :: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם; :: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה. === סימן ד': פיגורים === @ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח - :: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.)) :: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום. : (ב) לענין סעיף קטן (א), "דמי ביטוח" - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר. : (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]]. @ 365. שמירת זכות לגמלה [180] : היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו. @ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181] : (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך: :: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע; :: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי; :: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על - :: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]]; :: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]]; :: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה; :: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י"ב]] [[ו-י"ג]]; :: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]]. : (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים. : (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). : (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). @ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]]. : (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]]. : (ג) (((בוטל).)) @ 367א. (תיקון: תשע"ז-6) : (((פקע).)) @ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע"ז-6) : לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין: : (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; : (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה: :: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]]; :: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב; :: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. @ 367ג. (תיקון: תשע"ז-6) : (((פקע).)) @ 368. הסכם תשלומים [184] : (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם. : (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום. :: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס"ב-2002 (ק"ת תשס"ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.)) : (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור. @ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע"ז-6, תשפ"ד-3) : (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י"א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]]. : (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]]. : (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) : (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. : (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור. : (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב. : (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. : (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה. : (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס"ח-9) : (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) החייב בתשלום נפטר; :: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור; :: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, "בן משפחה" - בן-זוג, הורה או ילד; :: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, "מוסד" ו"סם" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]]; :: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו; :: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה. === סימן ה': הוראות מיוחדות === @ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ד-3, תשס"ח-5, תשפ"ב-13) : (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים: :: (1)(א) עובד חלקי; ::: (ב) עובד לשעה; ::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים; ::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא; ::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן; ::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים; ::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל; ::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; ::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו; ::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו; ::: (יא) עובד במשק בית; ::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה; :: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי; :: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו; :: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות; :: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו; ::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר; ::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ; ::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה; ::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ; ::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]]; ::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד; ::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם; ::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו; ::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]]; ::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971]].)) : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. @ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ"א-10) : על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י"א]]. @ 371ב. (תיקון: תשפ"א-10) : (((פקע).)) @ 371ג. (תיקון: תשפ"ד-2, תשפ"ד-4) : (((פקע).)) @ 372. [187] (תיקון: תשע"ז-6) : (((בוטל).)) @ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)] : סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה. @ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס"ח-5) : הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור. == פרק ט"ז: שונות [פרק ט'] == @ 374. ביצוע אמנות [190] : (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ"ג–1963]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ"ה–1965]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ"א-1991]].)) : (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. @ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191] : השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. @ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א] (תיקון: תשפ"ו-8) : הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. : (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) על אף הוראות [[סעיף 283(ב)]], הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283(א)]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024]].)) @ 377. ביטוח חיילים [192] : השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ"ה-1965]].)) @ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע"ג) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק קליטת חיילים משוחררים" - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]]; ::- "חייל משוחרר" - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה; ::- "שירות סדיר" - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]]. : (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה "השירות האזרחי–לאומי", לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר. : (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט-6, תשס"ג-5, תשס"ו-3) : (א) בסעיף זה - ::- "אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה; ::- "ההסכם" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996]]; ::- "היישובים" - כהגדרתם בסעיף XII להסכם; ::- "האתרים הצבאיים" - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם; ::- "תושב ישראל באזור" - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים; ::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל; ::- "יום התחילה" - י"ח בטבת התשנ"ה (21 בדצמבר 1994). : (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה: :: (1) מי שאינו תושב ישראל; :: (2) תושב ישראל באזור; :: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל; :: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל; :: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל; :: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור; :: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור; :: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל"ב-1972]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל"ד-1974]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ"ז-1987]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ"ז-1987]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ"ג-1993]].)) : (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה - :: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל; :: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב). @ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס"ה-5) : (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. : (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; :: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: ::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; ::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. : (ד) בסעיף זה - ::- "עובד זר" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; ::- "רכב מנועי" - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]]; ::- "יישובים", "אתרים צבאיים" ו-"תושב ישראל באזור" - כהגדרתם [[בסעיף 378]]. @ 379. רישום [193] : השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג-1963]].)) @ 380. מבוטח שלא נרשם [194] : (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם. : (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום. @ 381. עיגול סכומים [195] : השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ"ו-1985]].)) @ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א] : (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]]. : (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]]. @ 383. פיקוח [196] : (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום. : (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו. : (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]]. @ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע"א) : זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה. @ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס"ד-2) : (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954]]. : (ב) לענין סעיף זה, "גוף ציבורי" - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]]. @ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ט-4, תשע"ז-5) : (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י"ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח: :: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]]; :: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, "חברת בית" ו"חברה משפחתית" - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]]; :: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל. : (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש. : (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח. : (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור. : (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו: :: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין; :: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל. @ 384ב. (תיקון: תשס"ט-3, תשע"ג-3) : (((בוטל).)) @ 385. חישובי מועדים [197] : (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו. : (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו. @ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע"ו-11) : לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש"ל-1970]].)) @ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע"ו-20) : בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס"ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]]. == פרק י"ז: הענקות [פרק ט'1] == @ 387. מתן הענקה [198אא] : המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: : (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]]; : (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]]; : (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]]; : (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975]].)) @ 388. מימון [198ב] : ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה). @ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג] : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה. @ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד] : השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה. == פרק י"ח: בית הדין לעבודה [פרק י"א] == @ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ז-3, תשע"ה-2, תשע"ז-6) : (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] - :: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י"ד]]; :: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח; ::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין; :: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה; :: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]]; :: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]]; :: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך; :: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]]; :: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י"ד]]; :: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]]. : (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]]. @ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס"ט-3) : (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות - :: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה; :: (2) המוסד; :: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח; :: (4) מעביד; :: (5) שירות רפואי מוסמך; :: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]]; :: (7) שירות התעסוקה. : (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א). : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה. @ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א] : עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר. @ 394. מניעת טיעון [231ב] : לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא. @ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232] : המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד. @ 396. קביעת מועדים [233] : שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977]].)) @ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-6) : (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל"ח-1978]].)) : (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י"ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור. : (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו. : (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה. : (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי. == פרק י"ט: עונשין וביצוע [פרק י"ב] == @ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע"א, תשע"ו-6, תשפ"א-3) : (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת: :: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו; :: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה; :: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה. : (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. : (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י"ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. :: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י"ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י"ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית. :: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. :: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות. :: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]]. : (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, "חובה" - למעט חובת תשלום למוסד. : (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור. : (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס. : (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: :: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; :: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. : (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר. @ 399. בית המשפט המוסמך [241] : בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]]. @ 400. ביצוע [242] : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 401. העברת סמכויות [243] : השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]]. @ 402. תחילה [244] : תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995). @ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ"ז בחשון התשנ"ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה - :: (1) [[סעיף 53]] - ::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום "שכר העבודה הרגיל" נאמר "שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל"; ::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים; :: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים "למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]" לא קיימות; :: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים "בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]" לא קיימות. : (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים "ולא יפחת" לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ"ה (1 ביוני 1995). : (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ"ד (1 באפריל 1994). : (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י"א, כנוסחם לפני היום האמור. : (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]]. @ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)] : (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]]. : (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ"ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י"ב]]. : (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י"ב]]. : (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י"ב]]. @ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס"ג-5) : על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003). @ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס"ד, תשס"ו-4, תשע"ז-12, תשע"ז-19, תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5, תשפ"ד-2, תשפ"ד-7, תשפ"ד-10, תשפ"ה, תשפ"ה-5) : (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם): :: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה; :: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]; :: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]; :: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] - ::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]]; ::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]]; :: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. : (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין. : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((פקע).)) : (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). : (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה "נפגע" בחוק נפגעי פעולות איבה]]. @ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע-9) : (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם - :: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה; :: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]]. : (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד. : (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד. == לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 1, הגדרת "עובד עצמאי"]]))) ==== ==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ==== : לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, "רבעון" - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס. == לוח א'1 (תיקון: תשס"ד) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה")]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== === חלק א' <עוגן לוח א1 חלק א> === ==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה")]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== גיל הפרישה לגבר ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 ואילך || 67 |} ==== גיל הפרישה לאישה ==== @ (תיקון: תשס"ד-8, תשע"ב-3, תשע"ז-8, תשע"ז-19) : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1944 || 60 |- | יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1945 || 61 |- | ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים |- | מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62 |} === חלק ב' <עוגן לוח א1 חלק ב> === ==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה "מבוטח")]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 ואילך || 67 |} === חלק ג' <עוגן לוח א1 חלק ג> === ==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י"א]], מחמת גילו ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1944 || 60 |- | יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1945 || 61 |- | ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים |- | מאי 1947 ואילך || 62 |} === חלק ד' <עוגן לוח א1 חלק ד> === ==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע"ז-12) ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67 |- | ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1946 || 68 |- | ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1948 || 69 |- | ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים |- | מאי 1950 ואילך || 70 |} === חלק ה'<עוגן לוח א1 חלק ה> === ==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ==== ==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י"א]], מחמת גילה ==== @ (תיקון: תשע"ז-8) : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1949 || 55 |- | יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1950 || 56 |- | ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים |- | מאי 1952 עד יולי 1955 || 57 |- | אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים |- | אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים |- | דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58 |- | אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים |- | אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים |- | דצמבר 1958 ואילך || 59 |} == לוח ב' [לוח י"ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע"ו-4) __NOTOC__ == == לוח ב'1 (תיקון: תשנ"ז) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 43]]))) ==== @ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ"ד-1993.)) @ (1) (תיקון: תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ט-4, תשע"ב-2, תשע"ב-10) : [[בלוח זה]] - :- "פג" - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים; :- "שיעור עדכון" - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים; :- "מענק בסיסי" - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]]; :- "סכום שנתי בסיסי" - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי. @ (2) (תיקון: תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ט-4, תשע"ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש"ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש"ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה. : (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו. @ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה: : <span dir="ltr">M<sub>1</sub> = M<sub>0</sub> (1 + ST)</span> : כאשר - :- "M<sub>1</sub>" - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת; :- "M<sub>0</sub>" - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת; :- "ST" - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון). @ (4) (תיקון: תשס"ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים. @ (5) (תיקון: תשס"ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה: : (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם; : (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה; : (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים; : (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת; : (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה; : (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא; : (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד. == לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס"ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ == == לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ו-7) __NOTOC__ == == לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ג-11) __NOTOC__ == == לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ==== === הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] === : {| style="width: 400px; table-layout: fixed;" ! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה |- | 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24% |- | 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20% |- | 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16% |- | 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12% |- | 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8% |- | 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4% |} == לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 167]]))) ==== === חישוב דמי אבטלה === @ (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : [[בלוח זה]] - :- "הסכום היומי הבסיסי" - הסכום הבסיסי מחולק ב-25; :- "השכר" - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]]; :- "הסכום המרבי" - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י"א]]; :- "אחוזים" - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה. @ (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ז) : {| width="100%" ! width=50%" | !! width="25%" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width="25%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים) |- <עוגן פרט 1> | : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60 |- <עוגן פרט 2> | : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40 |- <עוגן פרט 3> | : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35 |- <עוגן פרט 4> | : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25 |} == לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס"א-3) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ==== === עבודה מועדפת ועבודה נדרשת === @ (א) (תיקון: תשס"ג-2, תשס"ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק; @ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית; @ (ג) : בבתי מלון: : (1) מלצרות; : (2) טבחות; : (3) חדרנות; : (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; @ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; @ (ה) (תיקון: תשס"ב-12, תשס"ג-6, תשס"ג-14, תשס"ג-15, תשס"ד-11) : (((פקע);)) @ (ו) (תיקון: תשס"ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: : (1) עבודות מתכת - :: (א) מסגרות וריתוך; :: (ב) חרטות וכרסום; :: (ג) חשמלאות; :: (ד) מכונאות; :: (ה) מכשירנות; :: (ו) משחיזנות; : (2) הלבשה - :: (א) חייטות ותפירה; :: (ב) גזרנות; :: (ג) תפירת עור; : (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית; @ (ז) (תיקון: תשס"ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; לעניין זה, "אדם עם מוגבלות" - כל אחד מאלה: :: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']]; :: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']]; :: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']]; :: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון; : (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה: :: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד; :: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]]; :: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000]]; :: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]]; :: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]]; : בפרט זה - :- "טיפול וסיוע אישי" - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית; :- "בן משפחה" - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה. == לוח ח'1 (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 202]]))) ==== === שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה === @ (תיקון: תשע"ח-4, תש"ף-7, תשפ"ב-3) : {| ! width="300px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width="100px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים |- | חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0 |- | חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30 |- | חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40 |- | חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60 |} == לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) __NOTOC__ == == לוח ח'2 (תיקון: תשע"ו-19) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 223]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ח-8, ק"ת תשפ"א, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-3) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות |- <עוגן פרט 1> | : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו; | : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת; : (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי; : (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות; |- <עוגן פרט 2> | : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום; | : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות; : (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות; |- <עוגן פרט 3> | : (3) מוצרי ספיגה; | : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב: : (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש; : (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3; |- <עוגן פרט 4> | : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה; | : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע; : (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]]; |- <עוגן פרט 4א> | : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):)) :: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל): :: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך; :: (ב) תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות; :: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש; :: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה; | 0.5 יחידות בשבוע |- <עוגן פרט 5> | : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב; | : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע; : (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]]; |- <עוגן פרט 6> | : (6) (((יבוטל ביום 31.12.2026):)) שירות כביסה של עד 5 ק"ג; || יחידה אחת; |- <עוגן פרט 7> | : (7) (((פקע).)) | |} == לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס"ד, תשפ"ב-7) ==== === הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע"ז-12, תשפ"ב-7) === : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | מספר התלויים !! width="200px" | הכנסה חודשית |- <עוגן פרט 1> | 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע |- <עוגן פרט 2> | 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע |- <עוגן פרט 3> | 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע |} == לוח ט'1 (תיקון: תשפ"ב-7) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ==== === הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק === @ (תיקון: תשפ"ב-8) : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | מספר תלויים !! width="200px" | הכנסה חודשית |- | 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע |- | 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע |- | 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע |} == לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב-6, תשס"ג-3, תשס"ג-10, תשס"ה-3, תשס"ה-6, תשס"ה-7, תשס"ו-5) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ==== === שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס"ט-4) === @ (תיקון: תשס"ט-4, תשע"א-3, תשע"ב-15, תשע"ד-3, תשע"ז-3, תשע"ז-12, תשע"ח-5, תשפ"ג-4, תשפ״ה–3, תשפ"ה-7, תשפ"ה-8) : (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):)) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! width="50px" | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan="6" | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan="2" | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} |- ! rowspan="3" | פרט !! rowspan="3" | ענף ביטוח !! colspan="6" | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan="2" | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan="3" | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]] |- ! colspan="3" | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan="3" | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan="2" | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] |- ! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי |- <עוגן פרט 1> | 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09 |- <עוגן פרט 2> | 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || - |- <עוגן פרט 3> | 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08 |- <עוגן פרט 4> | 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03 |- <עוגן פרט 5> | 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02 |- <עוגן פרט 6> | 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06 |- <עוגן פרט 7> | 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02 |- <עוגן פרט 8> | 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10 |- <עוגן פרט 9> | 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02 |- <עוגן פרט 10> | 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25 |- ! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67 |} : (((הנוסח הקבוע):)) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! width="50px" | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan="6" | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan="2" | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} |- ! rowspan="3" | פרט !! rowspan="3" | ענף ביטוח !! colspan="6" | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan="2" | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan="3" | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]] |- ! colspan="3" | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan="3" | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] |- ! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי |- <עוגן פרט 1> | 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09 |- <עוגן פרט 2> | 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || - |- <עוגן פרט 3> | 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08 |- <עוגן פרט 4> | 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03 |- <עוגן פרט 5> | 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02 |- <עוגן פרט 6> | 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06 |- <עוגן פרט 7> | 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02 |- <עוגן פרט 8> | 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10 |- <עוגן פרט 9> | 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02 |- <עוגן פרט 10> | 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25 |- ! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67 |} == לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ==== === הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12) === @ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש"ס–2, תשס״ב–7, תשס"ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2) : {| ! פרט !! בעד !! width="40%" | הכנסה מרבית !! width="40%" | הכנסה מזערית |- <עוגן פרט 1> | rowspan="3" | 1. || rowspan="3" | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון; |- | לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 2> | rowspan="2" | 2. || rowspan="2" | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 3> | rowspan="2" | 3. || rowspan="2" | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan="2" | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 4> | rowspan="2" | 4. || rowspan="2" | מבוטח אחר || rowspan="2" | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |} @ (תיקון: תשנ״ט) : [[בלוח זה]], :- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס; :- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני; :- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה (("ה))סכום ((ה))בסיסי((")) שבסעיף 1]]. == לוח י"א1 (תיקון: תשע"ז-6) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 369]]))) ==== : {| style="table-layou: fixed; width: 100%;" ! width="50px" | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב |- | 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |- | 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |- | 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |} == לוח י"ב [לוח י"ב] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 404]]))) ==== === הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים === : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | הפחתה !! width="200px" | שיעור |- | 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8% |- | 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5% |- | 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0% |} == לוח י"ג (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-8) __NOTOC__ == == לוח י"ד __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 293]]))) ==== === ארגונים מאושרים === @ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]]. @ 2. (תיקון: תשע"ב-14) : (((נמחק).)) @ 3. : "מיחא" - חיפה, שיקום ילדים חרשים. @ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע"ש ד"ר ע. זסלני ז"ל. @ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון. == לוח ט"ו __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 294]]))) ==== === חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י"ג]] === @ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ"ה-1965. @ 2. (תיקון: תשע"ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959]]. @ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974]]. == לוח ט"ז (תיקון: תשס"ח-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ==== === הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) === @ (תיקון: תשפ"ב-2) : {| style="width: 400px; table-layout: fixed;" | 2008 || 110 |- | 2009 || 130 |- | 2010 || 150 |- | 2011 || 155 |- | 2012 עד 2021 || 165 |- | 2022 ואילך - || 174 |} == לוח ט"ז1 (תיקון: תשפ"ו-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 350א]]))) ==== : (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):)) : ארצות הברית. == לוח י"ז (תיקון: תשס"ט-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 384א]]))) ==== @ : [[בלוח זה]] - :- "מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד" - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]]; :- "מידע על כל הכנסה" - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי; :- "מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]" - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]; :- "מידע על הכנסות עבודה" - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]]. @ (תיקון: תשע"ז-12, תשע"ח-5) : {| style="width: 100%; tabl-layout: fixed;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע |- | : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || - |- | : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || - |- | : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || - |- | : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || - |- | : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || - |- | : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || - |- | : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || - |- | : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || - |- | : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט"ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || - |- | : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה |- | : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה |- | : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || - |- | : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || - |- | : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד<br>2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה |- | : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה"ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר |- | : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה<br>2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]] |- | : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || - |- | : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || - |- | : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || - |- | : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || - |- | : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || - |- | : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || - |- | : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || - |- | : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה |- | : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995]] || - |- | : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]] || - |- | : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל"א-1971]] || מידע על כל הכנסה |- | : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]] |- | : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]] || - |- | : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ"ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]] || - |- | : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || - |- | : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || - |- | : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || - |- | : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || - |- | : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || - |- | : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||- |- | : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה |- | : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || - |- | : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || - |- | : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || - |- | : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]] |} == לוח י"ח (תיקון: תשע"א) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ==== === חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] <עוגן לוח יח חלק א> === @ : [[בלוח זה]], :- "הסכום הבסיסי" - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי"]]. @ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור. @ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל. @ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור. @ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל. @ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה: : (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ; : (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה; : (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב; : (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו. @ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור. @ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד. === חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות <עוגן לוח יח חלק ב> === @ (תיקון: תשע"ז-12) : {| ! rowspan="2" | סוג הגמלה !! colspan="10" | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']] |- ! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]] |- | אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | rowspan="2" | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | colspan="10" | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}} |- | אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | rowspan="2" | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | colspan="10" | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}} |- | [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש |} === חלק ג': אזהרה <עוגן לוח יח חלק ג> === : הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף. == לוחות השוואה <עוגן לוח השוואה> __NOTOC__ == @ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968: <לוח_השוואה> פרק א' | [[פרק א']] פרק ב' | [[פרק י"א]] פרק ג' | [[פרק ה']] פרק ג'1 | [[144]], [[265]] פרק ג'2 | [[פרק ו']] פרק ד' | [[פרק ג']] פרק ה' | [[פרק ד']] פרק ו'1 | [[פרק ז']] פרק ו'2 | [[פרק ט']] פרק ו'3 | [[פרק ח']] פרק ו'4 | [[פרק י"ב]] פרק ו'5 | [[פרק י']] פרק ז' | [[פרק י"ד]] פרק ח' | [[פרק ט"ו]] פרק ט' | [[פרק ט"ז]] פרק ט'1 | [[פרק י"ז]] פרק ט'2 | [[פרק י"ג]] פרק י' | [[פרק ב']] פרק י"א | [[פרק י"ח]] פרק י"ב | [[פרק י"ט]] </> <לוח_השוואה> 1 | [[1]] 1א | [[2]] 2 | [[3]] 3 | [[4]] 4 | [[5]] 4א | [[6]] 4ב | [[7]] 5 | [[238]] 6 | [[239]] 7 | [[240]] 8 | [[241]] 9 | [[242]] 10 | [[243]] 11 | [[244]] 12 | [[245]] 15 | [[246]] 17 | [[247]] 18 | [[248]] 19 | [[249]] 20 | [[250]] 20א | [[251]] 21 | [[252]] 22 | [[253]] 22א | [[254]] 23 | [[255]] 23א | [[256]] 24 | [[257]] 25 | [[258]] 25א | [[259]] 26 | [[260]] 26ב | [[261]] 27(א-ב,ד) | [[262]] 27(ג) | הושמט 28 | [[263]] 29(א) | [[266]] 29(ב) | [[267]] 29(ג) | [[268]] 30 | [[269]], [[264]] 31 | [[75]] 32 | [[76]] 33 | [[77]] 34 | [[78]] 35 | [[79]] 36 | [[80]] 37 | [[81]] 38 | [[82]] 39 | [[83]] 40 | [[84]] 41 | [[85]] 42 | [[86]] 43 | [[87]] 44 | [[88]] 45 | [[89]] 46 | [[90]] 47 | [[91]] 48 | [[92]] 49 | [[93]] 50 | 94 51 | [[95]] 52 | [[96]] 53 | [[97]] 54 | [[98]] 55 | [[99]] 56 | [[100]] 57 | [[101]] 58 | [[102]] 59 | [[103]] 60 | [[104]] 61 | [[118]] 62 | [[103]], [[104]], [[119]] 63 | [[120]] 63א | [[121]] 64 | [[122]] 64א | [[123]] 65 | [[124]] 66 | [[104(ג)]], [[107]] 67 | [[104(ב)]], [[105]] 67א | [[108]] 68 | [[104(ב)]], [[106]] 68א | [[109]] 68ב | [[110]] 68ג | [[111]] 69 | [[103]], [[104]], [[112]] 70 | [[113]] 71 | [[114]] 72 | [[115]] 73 | [[116]] 73א(א) | [[117]] 73א(ב) | [[404(א)]] 73ב | [[125]] 74 | [[130]] 75 | [[131]] 76 | [[132]] 77 | [[133]] 77א | [[134]] 78(א-ב) | [[135]] 78(ג) | הושמט 79 | [[136]] 80 | [[137]] 81 | [[138]] 82 | [[139]] 82א | [[140]] 82ב | [[141]] 82ג | [[142]] 82ד | [[143]] 83 | [[126]] 84 | [[127]] 85 | [[128]] 86 | [[129]] 87 | [[145]] 88 | [[146]] 89 | [[147]] 89א | [[148]] 89ב | [[149]] 90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]] 90א | [[144(א)]], [[265(א)]] 90ב | [[150]] 90ג | [[151]] 90ד | [[152]] 90ה | [[153]] 90ו | [[154]] 90ז | [[155]] 90ח | [[156]] 90ט | [[157]] 91 | [[39]] 92 | [[40]] 93 | [[41]] 94 | [[42]] 94א | [[43]] 94ב | [[44]] 94ג | [[45]] 94ד | [[46]] 95 | [[47]] 95א | [[57(א-ב)]] 96 | [[48]] 97 | [[49]] 98 | [[50]] 98א | [[51]] 99 | [[52]] 100 | [[53(א-ב)]] 101 | [[54]] 101א | [[53(ג)]] 101ב | [[53(ד)]] 102 | [[55]] 103 | [[56]] 103א | [[57(ג)]] 103ב | [[62]] 103ב1 | [[63]] 103ג | [[58]] 103ד | [[59]] 103ה | [[60]] 103ו | [[61]] 103ז | [[64]] 104 | [[65]] 105 | [[66]] 106 | [[67]] 109 | [[68]], [[לוח ד']] 110(א) | [[69(א)]] 110(ב) | הושמט 111 | [[69(ב-ד)]] 112 | [[70]] 113 | [[71]] 114 | [[72]] 115 | [[74]] 116 | [[73]] 127א | [[158]] 127ב | [[159]] 127ג | [[160]] 127ד | [[161]] 127ה | [[162]] 127ו | [[163]] 127ז | [[165]] 127ח | [[166]] 127י | [[167]] 127יא | [[168]] 127יב | [[169]] 127יג | [[170]] 127יד | [[171]] 127טו | [[172]] 127טז | [[173]] 127טז1 | [[174]] 127טז2 | [[175]] 127טז3 | [[176]] 127יז | [[177]] 127יח(א) | [[178]] 127יח(ב) | [[179]] 127כ | לפי הענין 127כא | [[195]] 127כב(א,ד) | [[196]] 127כב(ב-ג) | [[207]] 127כב1(א-ב) | [[197]] 127כב1(ג) | [[202(ב)]] 127כג | [[198]] 127כד | [[217]] 127כה(א)(1–3) | [[199]] 127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]] 127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]] 127כז | [[208]] 127כח | [[209]] 127כט | [[211(א)]] 127ל | [[211(ב-ג)]] 127לא | [[212]] 127לב | [[210]] 127לד | [[213]] 127לה | [[214]] 127לו | [[200(א)]] 127לז | [[200(ב-ג)]] 127לח | [[201]] 127לט | [[202(א)]] 127מ | [[203]] 127מא | [[204]] 127מב | [[205]] 127מז(א)(1) | [[215]] 127מז(א)(2–3) | [[222(א)]] 127מז(ב) | [[216]] 127מח | [[222(ב)]] 127מט | [[221]] 127מט1 | [[222(ג)]] 127מט2 | [[222(ד)]] 127נ | [[219]] 127נב | [[218]] 127נב1 | [[220]] 127נג | [[180]] 127נד | [[181]] 127נה | [[182]] 127נו | [[183]] 127נז | [[184]] 127נז1 | [[185]] 127נח | [[186]] 127נט | [[187]] 127ס | [[188]] 127סא | [[189]] 127סב | [[190]] 127סג | [[191]] 127סד | [[194]] 127סה | [[192]] 127סו | [[193]] 127סז | [[270]] 127סח | [[271]] 127ע | [[272]] 127עא | [[273]] 127עב | [[274]] 127עג | [[275]] 127עד | [[276]] 127עה | [[277]] 127עו | [[278]] 127עז | [[279]] 127עח | [[280]] 127עט | [[281]] 127פ | [[282]] 127פא | [[283]] 127פא1 | [[284]] 127פא2 | [[285]] 127פב | [[286]] 127פג | [[223]] 127פד | [[224]] 127פה | [[225]] 127פו | [[226]] 127פז | [[227]] 127פח | [[228]] 127פט | [[229]] 127צ | [[230]] 127צא | [[231]] 127צב | [[232]] 127צג | [[233]] 127צד | [[234]] 127צה | [[235]] 127צו | [[236]] 127צז | [[237]] 127צח | הושמט 128 | [[296]] 129 | [[297]] 130 | [[298]] 131 | [[299]] 133 | [[300]] 134 | [[301]] 134א | [[302]] 135 | [[303]] 136 | [[304]] 136א | [[305]] 136ב | [[306]] 137 | [[307]] 137א | [[308]] 137ב | [[309]] 137ג | [[310]] 138 | [[311]] 139 | [[312]] 139א | [[313]] 139ב | [[314]] 140 | [[315]] 141 | [[316]] 142 | [[317]] 142א | [[318]] 142ב | [[319]] 143 | [[320]] 143ב | [[321]] 144 | [[322]] 145 | [[323]] 146 | [[324]] 147 | [[325]] 148 | [[326]] 149 | [[327]] 150 | [[328]] 151 | [[329]] 152 | [[330]] 153 | [[331]] 154 | [[332]] 155 | [[333]] 156 | [[334]] 157 | [[335]] 158 | [[336]] 159 | [[337]] 159א | [[338]] 159ב | [[339]] 160 | [[340]] 160א | [[341]] 161 | [[342]] 162 | [[343]] 163 | [[344]] 164 | [[345]] 165 | [[346]] 166 | [[347]] 167 | [[348]] 167א | [[349]] 167ב | [[348(א)]] 168 | [[350]] 168א(5) | הושמט 169 | [[351]] 170 | [[352]] 171 | [[353]] 172 | [[354]] 173 | [[355]] 173א | [[356]] 174 | [[357]] 175 | [[358]] 176 | [[359]] 177 | [[360]] 177א | [[361]] 178 | [[362]] 178א | [[363]] 179 | [[364]] 180 | [[365]] 181 | [[366]] 183 | [[367]] 184 | [[368]] 185 | [[369]] 185א | [[370]] 186 | [[371]] 187 | [[372]] 188(א) | [[373]] 188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]] 190 | [[374]] 191 | [[375]] 191א | [[376]] 192 | [[377]] 192א | [[378]] 193 | [[379]] 194 | [[380]] 195 | [[381]] 195א | [[382]] 196 | [[383]] 196א | [[384]] 197 | [[385]] 198 | [[386]] 198א | [[1]] השכר הממוצע 198אא | [[387]] 198ב | [[388]] 198ג | [[389]] 198ד | [[390]] 198ה | [[287]], [[288]] 198ו | [[289]] 198ז | [[290]] 198ח | [[291]] 198ט | [[292]] 199 | [[8]] 200 | [[9]] 200א | [[10]] 201 | [[11]] 202 | [[12]] 203 | [[13]] 204 | [[14]] 204א | [[15]] 204ב | [[16]] 205 | [[17]] 206 | [[18]] 207 | [[19]] 208 | [[20]] 209 | [[21]] 210 | [[22]] 211 | [[23]] 212 | [[25]] 213 | [[26]] 214 | [[27]] 215 | [[28]] 215א | [[29]] 215ב | [[30]] 216 | [[31]] 217 | [[32]] 217א | [[33]] 218 | [[34]] 219 | [[35]] 220 | [[36]] 221 | [[37]] 222 | [[38]] 223 | [[24]] 230 | [[391]] 231 | [[392]] 231א | [[393]] 231ב | [[394]] 232 | [[395]] 233 | [[396]] 234 | [[397]] 239 | [[398]] 241 | [[399]] 242 | [[400]] 243 | [[401]] 244 | [[402]] </> <לוח_השוואה> לוח א' | [[לוח א']] לוח ב' | [[לוח ט']] לוח ד'1 | [[261(א)]] לוח ה' | [[לוח ה']] לוח ה'1 | [[לוח ו']] לוח ז' | [[לוח ג']] לוח ט'1 | [[לוח ז']] לוח ט'2 | [[לוח ח']] לוח י' | [[לוח י']] לוח י"א | [[לוח י"א]] לוח י"ב | [[לוח י"ב]] לוח י"ד | [[לוח ב']] </> @ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל"ו-1976]]: <לוח_השוואה> [[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י"ד]] [[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט"ו]] [[8:207979|38]] | [[295]] </> @ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ"א-1991: <לוח_השוואה> 1 | [[164]] 2 | [[לוח יג|לוח י"ג 1]] 3 | [[לוח יג|לוח י"ג 2]] 3א | [[לוח יג|לוח י"ג 3]] 4 | [[לוח י"ג]] ([[165(א)(1)]]) 5 | [[לוח יג|לוח יג 4]] </> @ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[13:211130|5]] | [[403(א)]] </> @ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]] </> @ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]] </> @ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ"ה-1995]]: <לוח_השוואה> [[13:211806|2]] | [[403(ב)]] </> <פרסום> נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ"ה (3 באפריל 1995). <חתימות> דוד ליבאי, שר המשפטים <ויקי>{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}</ויקי> sjvqd19ui7v5nzxejyagtqdbnb99dne מקור:חוק בתי משפט לענינים מינהליים 116 284622 3011366 3008614 2026-05-06T07:12:37Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 157 3011366 wikitext text/x-wiki <שם> חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 <מאגר 2000141 תיקון 2204149 תקן 169660 קוד a163Y00000DuGfBQAV> <מקור> ((ס"ח תש"ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס"א, 42|חוק זכויות התלמיד|15:300380)), ((401|ת"ט|1792)), ((422|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|15:300385)); ((תשס"ב, 17|תיקון מס' 12 לחוק המפלגות|15:300427)), ((85|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)), ((395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|15:300507)); ((תשס"ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|15:300617)); ((תשס"ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|16:299643)); ((תשס"ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|16:299723)), ((124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס|16:299750)), ((212|תיקון מס' 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|16:300980)), ((332|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|16:299720)), ((515|תיקון מס' 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|16:299801)), ((689|תיקון מס' 3 לחוק היטלי סחר|16:299890)), ((738|תיקון מס' 15|16:299627)), ((935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|16:299985)), ((963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)), ((980|חוק תשלומים לפדויי שבי|16:299979)), ((992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|16:299883)); ((תשס"ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|16:299891)), ((124|חוק הנהיגה הספורטיבית|16:299729)), ((167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|16:299877)), ((257|ת"ט|2052)), ((280|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 28|ת"ט|2073)), ((64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|17:299799)), ((312|תיקון מס' 33 לחוק ניירות ערך|17:299976)), ((384|תיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט|17:300746)), ((388|ת"ט|2103)), ((411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|17:300679)); ((תשס"ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|17:300854)), ((129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|17:300815)), ((134|תיקון מס' 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|17:300755)), ((148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|17:300670)), ((405|חוק השתלת אברים|17:299614)), ((438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים|17:300103)), ((447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|17:300719)), ((639, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|17:300885)), ((670|תיקון מס' 52 לחוק בתי המשפט|17:300810)), ((730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|17:300058)), ((749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|17:300758)), ((785|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((810|תיקון מס' 24 לחוק החברות הממשלתיות|17:300834)), ((873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס"ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש"ע, 366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((502|תיקון מס' 12 לחוק עובדים זרים|18:301042)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|18:301116)), ((40|תיקון מס' 27 לחוק רישוי עסקים|18:301067)), ((200|ת"ט|2272)), ((299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((665|חוק לפינוי שדות מוקשים|18:301214)), ((685|תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות|18:499139)), ((687|תיקון מס' 40 לחוק יסודות התקציב|18:301085)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((774|חוק תכנון משק החלב|18:300923)), ((908|חוק הטיס|18:301172)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)), ((999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|18:301183)), ((1033|תיקון מס' 7 לחוק הספורט|18:301317)), ((1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|18:301380)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)), ((1074|תיקון מס' 22 לחוק הכניסה לישראל|18:301295)), ((1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|18:301228)), ((1170|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)), ((1202|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע"ב, 118|תיקון מס' 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|18:301419)), ((124|תיקון מס' 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|18:301346)), ((134|תיקון מס' 5 לפקודת היערות|18:301343)), ((219|תיקון מס' 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|18:301153)), ((220|תיקון מס' 7 לחוק שירותי הסעד|18:301260)), ((248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם)|18:301394)), ((262|ת"ט|18:301394)), ((442|חוק הדיור המוגן|18:301255)), ((559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|18:301464)), ((627|תיקון מס' 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|18:301463)), ((649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|18:301490)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע"ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|18:301169)), ((193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|19:301501)); ((תשע"ד, 23|תיקון מס' 10 לחוק התקנים|19:301598)), ((36|תיקון מס' 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|19:301576)), ((153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|19:301622)), ((204|תיקון מס' 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|19:301489)), ((321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|19:301502)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|19:303854)), ((773|תיקון מס' 34 (תיקון)|19:306573)); ((תשע"ה, 16|תיקון מס' 8 לפקודת מסילות הברזל|19:306573)), ((284|תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|20:313651)); ((תשע"ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((533|תיקון מס' 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|20:321423)), ((567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|20:321784)), ((706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|20:338811)), ((868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|20:340804)), ((927|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)), ((1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((462|תיקון מס' 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((611|תיקון מס' 9 לפקודת מסילות הברזל|20:382423)), ((667|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((923|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)), ((949|תיקון מס' 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:385248)), ((1116|תיקון מס' 39 לחוק לשכת עורכי הדין|20:390422)), ((1171|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע"ח, 7|תיקון מס' 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|20:395572)), ((292|תיקון מס' 3 לחוק המאבק בטרור|20:491925)), ((489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((910|תיקון מס' 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:504229)), ((912|תיקון מס' 117|20:504268)), ((951|תיקון לחוק מוקדי חירום|20:504283)), ((957|תיקון מס' 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|20:504284)); ((תשע"ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((116|תיקון - הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|20:528235)), ((252|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש"ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)), ((320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)), ((393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:580718)); ((תשפ"א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)), ((305|תיקון מס' 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:596699)), ((340|תיקון מס' 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:598474)), ((362|תיקון מס' 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:603271)); ((תשפ"ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((462|תיקון מס' 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:612736)), ((670|תיקון - הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|24:616003)), ((714|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|24:622751)), ((928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|24:635944)), ((981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:644747)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ"ג, 39|תיקון מס' 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|25:1804010)), ((50|תיקון מס' 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|25:1811036)), ((123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|25:2168823)), ((284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((556|תיקון מס' 12 לפקודת האגודות השיתופיות|25:3005124)), ((617|תיקון מס' 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|25:3020007)), ((642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|25:3026666)); ((תשפ"ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|25:3506207)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((ק"ת תשפ"ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|10886)); ((ס"ח תשפ"ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|25:3594903)); ((ק"ת תשפ"ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|10921)); ((ס"ח תשפ"ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3815292)); ((ק"ת תשפ"ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|11072)); ((ס"ח תשפ"ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((936|תיקון מס' 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|25:4546317)), ((986|תיקון מס' 17 לחוק הספורט|25:4618954)), ((1037|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:4712389)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|25:5482863)), ((332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|25:5752364)), ((423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((426|תיקון מס' 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:6165262)), ((501|תיקון מס' 31 לחוק המים|25:6191613)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)), ((801|תיקון מס' 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:8529139)); ((תשפ"ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|25:10503660)), ((264|תיקון מס' 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|25:11074261)), ((370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|25:12743825)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). <!-- תיקון אחרון: תשפ"ו-6 --> ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשס"ב, 146|שינוי התוספות לחוק|6136)); ((תשס"ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6626)); ((תשע"א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6938)), ((281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|6953)); ((תשע"ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7631)); ((תשע"ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|7985)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשס"ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע"ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|7665)); ((תשע"ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|8011)); ((תשע"ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)). @ 1. מטרה (תיקון: תשס"ה-8) : חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "ענינים מינהליים" - ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות; :- "רשות" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; :- "החלטה של רשות" - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל. @ 3. בית משפט לענינים מינהליים (תיקון: תשס"ז-4) : (א) בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן - בית משפט לענינים מינהליים). : (ב) שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט. : (ג) מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן - סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות [[סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים. @ 4. הרכב : (א) בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה. : (ב) נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות. @ 5. סמכות בית המשפט (תיקון: תשס"א-3, תשס"ה-8) : בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה - : (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הראשונה]] בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]] ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית); : (2) ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] (להלן - ערעור מינהלי); : (3) תובענה המנויה [[בתוספת השלישית]] (להלן - תובענה מינהלית); : (4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק. @ 5א. סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור (תיקון: תשע"ח-5) : (א) בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי [[סעיף 5]], גם באלה: :: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הרביעית]], הפועלים ביהודה והשומרון (להלן - האזור), בעניין המנוי [[בתוספת הרביעית]], ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן - עתירה מינהלית בענייני האזור); :: (2) ערעור המנוי [[בתוספת החמישית]] (להלן - ערעור מינהלי בענייני האזור). : (ב)(1) עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי [[סעיף 5(1)]]. :: (2) ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי [[סעיף 5(2)]]. : (ג) בסעיף זה - ::- "מפקד צבאי" - כמשמעותו [[בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]; ::- "תחיקת הביטחון" - כל אחד מאלה: ::: (1) מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם; ::: (2) הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן; ::: (3) הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת-פועל תחיקתי. @ 6. העברת דיון בעתירה מינהלית : מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. @ 7. שינוי התוספות : שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן. @ 8. עילות, סמכויות וסעדים : בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי. @ 9. צו ביניים : בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע. @ 10. רשם : (א) רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן - הרשם). : (ב) פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים. : (ג) ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים. @ 11. ערעור : פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון. @ 12. בקשת רשות ערעור (תיקון: תשס"ה-8, תשס"ח-10, תש"ע-5) : (א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך. : (ב) לענין סעיף זה, "החלטה אחרת" - :: (1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית; :: (1א) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית; :: (2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו; :: (3) החלטה בענין חיסיון; :: (3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין-לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור [[בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; :: (3ב) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית; :: (3ג) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה; :: (3ד) החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית; :: (3ה) החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי; :: (3ו) אישור תובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]; :: (3ז) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך; :: (3ח) דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין; :: (3ט) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת; :: (3י) החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית; :: (4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. @ 13. ביצוע ותקנות : שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר - : (1) קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; : (2) סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש; : (3) הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה. : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].)) @ 14. תחולת [[חוק בתי המשפט]] : הוראות [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה. @ 15. : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].)) @ 16. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]].)) @ 17. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].)) @ 18. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]].)) @ 19. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962]].)) @ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]].)) @ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]].)) @ 22. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969]].)) @ 23. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976]].)) @ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל"ז-1977]].)) @ 25. : ((הנוסח שולב [[בחוק העתיקות, התשל"ח-1978]].)) @ 26. : ((הנושח שולב [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]].)) @ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].)) @ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]].)) @ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]].)) @ 30. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. @ 31. הוראות מעבר : הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]], ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] ותובענה המנויה [[בתוספת השלישית]], שהוגשו קודם לתחילתו. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 5(1)]]))) ==== @ 1. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, ק"ת תשע"ו) : '''ארנונות''' - : (א) עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד. : (ב) על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי [[פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]], והחלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 5(ד) לפקודה האמורה]]; ולמעט - :: (1) החלטה של שר הפנים לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-5א לפקודה האמורה]]; :: (2) החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי [[הפקודה האמורה]]. @ 2. (תיקון: תשס"ה-8) : '''חופש המידע''' - החלטה של רשות לפי [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]]. @ 3. (תיקון: תשס"א, תשס"א-2, תשס"ה-8, ק"ת תשע"ח) : '''חינוך''' - החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט: : (1) החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה: :: (א) תקצוב; :: (ב) תכניות לימודים; :: (ג) הכשרת עובדי הוראה; : (2) (((נמחקה);)) : (3) החלטה בעניני השכלה גבוהה. @ 4. (תיקון: ק"ת תשס"ב, ק"ת תשע"ו) : '''מועצות דתיות''' - : (א) החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, "אישור" - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר. : (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי [[חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971]], לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי [[סעיף 6(ב2) לחוק האמור]], ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי [[סעיף 10ב לחוק האמור]]. : (ג) החלטה של השר לשירותי דת לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971]], וכן החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק האמור]]. @ 5. (תיקון: תשס"ה-8) : '''מכרזים''' - עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים [[בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין. @ 6. (תיקון: תשס"ה-8, תש"ע-5) : '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[חוק העמותות, התש"ם-1980]], למעט לפי [[פרק ז' לחוק האמור]]; : (2) החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי [[החוק האמור]] כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי [[סעיף 345יב לחוק האמור]] ולעניין התראות לפירוק לפי [[סעיף 345יט לחוק האמור]]. @ 7. (תיקון: תשע"א-2, ק"ת תשע"ח, תשפ"ג-4) : '''רישוי עסקים''' - : (1) עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. : (2) החלטת ועדת השגות לפי [[סימן ב' לפרק ז' לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]]. @ 7א. (תיקון: תשע"ב-7, תשע"ט) : '''הסדרת הפעלת עסק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: : (1) [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. @ 8. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשע"ד-3, ק"ת תשע"ו) : '''רשויות מקומיות''' - : (א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים. : (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי [[סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]], והחלטה לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988]]; לענין זה "מועצת רשות מקומית" - לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה. @ 8א. (תיקון: תשפ"ב-8) : '''חברות גבייה ועובדיהן''' - החלטה של ועדת אישורים לפי [[פקודת העיריות]]. @ 9. : '''תיירות''' - עניני שירותי תיירות לפי [[חוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976]]. @ 10. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, תשס"ח-13, תשע"א-15, תשע"ד-8, ק"ת תשע"ו, תשע"ו-12, תשע"ז-8, תשע"ז-11, תשע"ח-7, תשפ"ו-4) : '''תכנון ובניה''' - : (א) עניני תכנון ובניה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], למעט לפי [[-#פרק י|פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין]] ולפי [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014]], ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר. : (א1) ענייני תכנון לפי [[חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011]], למעט החלטות שר הפנים. : (ב) החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: :: (1) [[סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964]]; :: (2) [[פרק ג' לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה-1965]]; :: (3) [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966]]; :: (4) [[סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; :: (5) [[חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש"ן-1990]]; :: (6) [[סימן ה' בפרק ז' לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994]]; :: (7) [[חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ"ד-1994]]; :: (8) [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]. : (ג) החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016]], למעט החלטה של הממשלה או של שר. : (ד) החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי [[סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006]], וכן החלטה של שר המשפטים לפי [[סעיף 2ב לחוק האמור]]. : (ה) החלטה של רשות לפי [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026]], למעט החלטות הממשלה כהגדרתה [[בחוק האמור]]. @ 11. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ו) : '''ביטחון הציבור''' - : (א) החלטה של רשות לפי [[חוק כלי היריה, התש"ט-1949]], למעט החלטות של הממשלה או של שר. : (ב) הכרזה לפי [[סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005]], בתקופת תוקפו של [[אותו סעיף]]. : (ג) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005]]. @ 12. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, ק"ת תשס"ח, תש"ע-4, תשע"א-17, תשע"ב-2, תשע"ז-5, ק"ת תשע"ח, תשפ"ב-5) : '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' - החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי [[פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]: : (1) [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]; : (2) [[חוק האזרחות, התשי"ב-1952]]; : (3) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003]]; : (3א) (((הוראת שעה בתקופת תוקפו של [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]], עד יום 14.3.2027):)) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]]; : (4) [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]], למעט החלטה לפי [[+|פרקים ד'3]] [[או ה' בחוק האמור]]; : (5) [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]]; : (6) [[חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005]]; : (7) [[חוק השמות, התשט"ז-1956]]; : (8) [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954]]; : (9) [[חוק השבות, התש"י-1950]]; : (10) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]. @ 13. (תיקון: ק"ת תשס"ב) : '''דיור ציבורי''' - החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי [[חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998]], למעט [[-|סעיף 12]], ולפי [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998]], וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל. @ 14. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-12, תשס"ו, תשע"א-11, תשע"א-20, תשע"ה, ק"ת תשע"ו, תשע"ו-10, תשע"ז-6) : '''תעבורה''' - : (א) החלטה של רשות לפי [[פקודת התעבורה]], לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה. : (ב) החלטה של הממונה על הרישום לפי [[סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005]]. : (ג) החלטה של המנהל לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005]]. : (ד) החלטה של רשות לפי [[חוק הטיס, התשע"א-2011]]. : (ד1) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977]], למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה. : (ד2) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963]]. : (ד3) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005]], למעט החלטה לפי [[סעיף 6 לחוק האמור]]. : (ה) החלטה של רשות לפי [[סימן ב' לפרק ב' לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי [[הפקודה האמורה]]. : (ו) החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי [[סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993]]. : (ז) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]]. @ 15. (תיקון: ק"ת תשס"ב) : '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש"ם-1980]]. @ 16. (תיקון: תשס"ב) : '''מפלגות''' - שינוי שם של מפלגה לפי הוראות [[סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]. @ 17. (תיקון: תשס"ב-3, ק"ת תשס"ד, תשס"ה-8, תשע"ו-7, ק"ת תשע"ט) : '''שירות נתוני אשראי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016]]. @ 18. (תיקון: תשס"ב-4, תשע"ו-11, ק"ת תשע"ח-2) : (((בוטל).)) @ 19. (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה-8, תשע"ד-2) : '''בעלי חיים''' - : (1) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]]. @ 20. (תיקון: תשס"ה) : '''משק הדלק''' - החלטה של המנהל בבקשה לפי [[סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005]]. @ 21. (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ה-8, תשס"ה-9, תשס"ו-5, תשס"ז, תשס"ז-6, תשס"ח-2, תשס"ח-4, תשס"ח-6, תשס"ח-11, תש"ע-5, תשע"א-5, תשע"א-10, תשע"ג, תשע"ו-5, תשע"ו-11, תשע"ו-13, תשע"ז-3, תשע"ז-10, ק"ת תשע"ח, תשפ"א, תשפ"ה) : '''הסדרת עיסוק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: : (1) החלטה של המועצה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|10]], [[+|11]], [[+|29(ב)]] [[או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005]]; : (2) (((נמחקה);)) : (2א) (((נמחקה);)) : (2ב) [[פקודת המיילדות]]; : (3) [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]]; : (4) [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]]; : (5) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], למעט החלטות שר המשפטים לפי [[החוק האמור]]; : (6) [[חוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964]]; : (7) [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]] - [[-|פרק ט']]; : (8) החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי [[סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]]; : (9) [[חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976]]; : (10) [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]; : (11) [[חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977]]; : (12) [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; : (13) [[חוק הצלילה הספורטיבית, התשל"ט-1979]]; : (14) [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]], למעט החלטה לפי [[-|סעיפים 44]], [[-|47א עד 47ג]] [[-|ו-63 לפקודה]]; : (15) [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984]]; : (16) [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991]]; : (17) [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991]]; : (18) (((נמחקה);)) : (19) [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996]]; : (20) [[חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996]]; : (21) [[חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997]]; : (22) [[חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001]]; : (23) [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]]; : (24) החלטת המנהל או הממונה לפי [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989]]; : (25) החלטה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|8]] [[ו-16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ח-2008]]; : (26) החלטה של המנהל לפי [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008]]; : (27) החלטה של רשות לפי [[חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012]]; : (28) [[חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016]]; : (29) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי [[החוק האמור]]; : (30) [[חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020]]; : (31) [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה-2025]]. @ 22. (תיקון: תשס"ה-4) : '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' - : (1) החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי [[+|סעיף 19לט(ז) או (ח)]], החלטה של הנציב לפי [[+|סעיף 19יג]], [[+|19יג1]], [[+|19יד1]], [[+|19כט1]], [[+|ו-19מג]] והחלטה של הרשם לפי [[סימן י"א ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; : (2) החלטה של גוף מפקח לפי [[סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005]]. @ 23. (תיקון: תשס"ה-6, תשס"ו, תשס"ז-2, תשס"ח-13, תשס"ט, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"א-9, תשע"א-16, תשע"ב-6, תשע"ב-8, ק"ת תשע"ו, תשע"ו-6, ק"ת תשע"ח, תשפ"ד-6) : '''הגנת הסביבה''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988]]; : (2) החלטת ממונה לפי [[פרק ג' לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005]]; : (3) החלטת ממונה לפי [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]]; : (4) החלטה של רשות לפי [[חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]], למעט החלטות לפי [[+|סעיף 6(ה)]] [[וסימן ג' בפרק ח' לחוק האמור]]; : (5) (((נמחקה);)) : (6) החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי [[חלק י"ד לפקודת המכרות]], למעט לפי [[-#חלק יד פרק ד|פרק ד' לחלק האמור]]; : (7) החלטת המנהל לפי [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011]]; : (8) החלטות המנהל או הממונה לפי [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011]]; : (9) החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי [[סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984]]; : (10) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012]]; : (11) החלטה של רשות לפי [[חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012]]; : (12) החלטה של רשות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]], למעט החלטה בעניין עיצום כספי; : (13) החלטה של רשות לפי [[חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע"ו-2016]]; : (14) החלטה של רשות לפי [[חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955]]; : (15) החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]. @ 24. (תיקון: תשס"ה-7, ק"ת תשע"ח) : '''ייבוא וייצוא''' - : (א) החלטה של רשות לפי [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991]]; : (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין. @ 25. (תיקון: תשס"ה-11, תשפ"ד, תשפ"ד-7) : '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' - : (1) החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי [[סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה-2005]]; : (2) החלטה של ועדה לפי [[סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]. @ 26. (תיקון: תשס"ה-8, תשע"ד-4, תשפ"ג-6) : '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' - : (1) החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון; : (2) החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה: :: (1) החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]]; :: (2) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי"ט-1959]]; :: (3) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית), התשי"ט-1959]]; :: (4) [[תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ"ד-1964]]; :: (5) [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ"ח-1987]]; : (3) החלטה של רשות לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], כמפורט להלן: :: (1) החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי [[-|סעיף 15ז]]; :: (2) החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי [[-|סעיף 15ט]]; :: (3) החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי [[-|סעיף 35א]]; :: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]. @ 27. (תיקון: תשס"ה-8) : '''חתימה אלקטרונית''' - החלטה של הרשם לפי [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]]. @ 28. (תיקון: תשס"ה-8, תשפ"ב-8, תשפ"ג-3, תשפ"ד-13) : '''מאגרי מידע''' - : (1) החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], ולפי [[סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות]]; בפסקה זו, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; : (2) החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו [[בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023]]. @ 29. (תיקון: תשס"ה-8, תשע"ו) : '''גז''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 18(ב)]], [[+|21]], [[+|30(ג)]] [[ו-74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]]; : (2) החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]]; : (3) החלטת גוף בודק לפי [[פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989]]. @ 30. (תיקון: תשס"ו-2, ק"ת תשע"ח, תשפ"ד-8) : '''ספורט''' - : (א) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005]], וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק האמור]]; : (ב) החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; : (ג) (((החל מיום 2.7.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק הספורט, התשמ"ח-1988]], למעט החלטה לפי [[-#פרק ב סימן ז|סימנים ז']] [[-#פרק ב סימן ח|ו-ח' לפרק ב']] ולפי [[פרק ג' לחוק האמור]]. @ 31. (תיקון: תשס"ו-3, תשס"ז) : '''תאגידים ביטחוניים''' - החלטות לפי [[חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005]]. @ 32. (תיקון: תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ז-6, תשס"ח, תשס"ח-2, תשס"ח-13, תשס"ח-15, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-5, תשע"ב-9, תשע"ז, תשע"ז-2, תשפ"ד-6, תשפ"ו) : '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[פרק ז'1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; : (1א) החלטת הממונה לפי [[פרק ד'1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012]]; : (2) החלטת ממונה לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]]; : (3) (((נמחקה);)) : (4) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[פרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]]; : (5) החלטה של המנהל לפי [[סימן ו' בפרק שני ((לחלק י')) לפקודת מס הכנסה]]; : (6) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989]] ולפי [[סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991]]; : (7) החלטת המנהל לפי [[סימן ג' בפרק ח' לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]; : (8) החלטת ממונה לפי [[חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988]]; : (9) החלטת מנהל לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; : (10) החלטת מנהל רשות המים לפי [[סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009]]; : (11) החלטת הממונה לפי [[פרק ד' בחלק י"ד לפקודת המכרות]]; : (12) החלטה של המנהל לפי [[פרק ו' לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025]]. @ 33. (תיקון: תשס"ח-5, תשע"ו-2, ק"ת תשע"ו, ק"ת תשע"ו-2) : '''בריאות''' - : (1)(א) החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי [[פרק ד' לחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008]]; :: (ב) החלטה של רשות לפי [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע"ב-2012]]; : (2) (((פרט משנה (2) נוסף [[בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]], אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו-2016 (ק"ת תשע"ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]], עם כניסת [[החוק האמור]] לתוקף):)) :: החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]. @ 34. (תיקון: תשס"ח-7, תשע"ב-10) : (((נמחק).)) @ 35. (תיקון: תש"ע) : '''רכישה לצורכי ציבור''' - החלטה של רשות לפי [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]]. @ 36. (תיקון: תש"ע-3, תשע"א) : '''חיילים בשירות קבע''' - : (א) החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, "חייל בשירות קבע" - כהגדרתו [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)=חוק שירות הקבע|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש"ע-2010]] (להלן - חוק שירות הקבע): :: (1) סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה: ::: (א) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו; ::: (ב) הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית; :: (2) הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע; :: (3) אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע; :: (4) אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור; : (ב) החלטה של שר הביטחון לפי [[סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010]]. @ 37. (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"א-2, ק"ת תשע"ו) : '''שוטרים וסוהרים''' - : (1) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה; : (2) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר; : (3) החלטה לפי [[+|סעיפים 73]] [[ו-81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]]. @ 38. (תיקון: תשע"א-6, תשע"ט-2, תשפ"ב-3, תשפ"ג) : החלטה של רשות לפי [[חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א-2011]], למעט החלטה לפי [[+|סעיפים 4(א)(1)]], [[+|18(ג)]], [[+|19]] [[ו-27 עד 30 לחוק האמור]]. @ 39. (תיקון: תשע"א-7, ק"ת תשע"ח, תשפ"ג-5) : '''אגודות שיתופיות''' - : (א) החלטה של ועדת השגות לפי [[סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות]]; : (ב) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 6(1) ו-(2)]], [[+|7]], [[+|9]] [[ו-12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות]], וכן החלטה של רשות לפי [[תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל"ו-1976]]; : (ג) החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי [[סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 40. (תיקון: תשע"א-8) : '''תמיכות''' - : (א) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], למעט החלטה לפי [[סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) של סעיף 3א לחוק האמור]]; : (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, "גוף אחר" - כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים; : (ג) החלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. @ 41. (תיקון: תשע"א-10, תשע"א-18, תשע"ב-4, תשע"ד-5, ק"ת תשע"ח, תשפ"ו-5) : '''חקלאות''' - : (1) החלטה של המנהל לפי [[חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]]; : (3) החלטה של רשות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011]]; : (4) החלטה של רשות לפי [[פקודת היערות]]; : (5) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד-2014]]; : (6) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[ו-10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967]]; : (7) החלטה של רשות לפי [[פקודת הדיג]]; : (8) החלטה של רשות לפי [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו-2026]]. @ 42. (תיקון: תשע"א-14, תשפ"ד-8) : (((ימחק ביום 2.7.2026):)) '''בדיקת מינויים''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: : (1) [[+|סעיפים 10ב]] [[ו-11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ"ח-1988]]. @ 43. (תיקון: תשע"א-13) : החלטה של רשות לפי [[חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א-2011]], למעט החלטות לפי [[סעיף 3 לחוק האמור]] ובין השאר החלטות הממשלה לפי [[אותו סעיף]]. @ 44. (תיקון: תשע"א-19, תשפ"ג-7) : '''הגנה על הציבור''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006]], למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי [[סעיף 20ז(ה) לחוק האמור]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001]], או לפי [[סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג-2023]]. @ 45. (תיקון: תשע"ב-11) : '''כבאות והצלה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]], למעט: : (1) החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי [[החוק האמור]]; : (2) החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו; : (3) החלטת שר לפי [[סעיף 34 לחוק האמור]]; : (4) החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי [[סעיף 51 לחוק האמור]]. @ 46. (תיקון: תשע"ג-2, תשפ"ה-5) : '''מים וביוב''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; : (2) החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי"ט-1959]]. @ 47. (תיקון: תשע"ג-3) : (((פקע).)) @ 48. (תיקון: תשע"ד) : '''תקינה''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]], ולמעט החלטה לפי [[+|סעיף 6 עד 8(א)]], [[+|9(ב)]], [[+|9(ג)]], [[+|11(א)]], [[+|12א]] [[או 16 לחוק האמור]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]. @ 49. (תיקון: תשע"ד-6, תשע"ו-3, תשע"ז-7) : '''שירות אזרחי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד-2014]], או לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017]], למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים. @ 50. (תיקון: תשע"ד-7, תשע"ט-3, תשפ"ד-9) : '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' - החלטת הממונה על התחרות לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו-16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014]]. @ 51. (תיקון: תשע"ה-2) : '''מחקר ופיתוח''' - החלטה של רשות לפי [[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984]], למעט החלטה של המועצה לפי [[החוק האמור]]. @ 52. (תיקון: ק"ת תשע"ו) : '''קליטת עלייה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994]], למעט החלטת שר לפי [[סעיף 3(ב) לחוק האמור]], וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה. @ 53. (תיקון: ק"ת תשע"ו) : '''סמים מסוכנים''' - החלטה של רשות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]. @ 54. (תיקון: תשע"ו-8, תשע"ח-6) : '''מוקדי חירום''' - החלטה של גוף לפי [[חוק מוקדי חירום, התשע"ו-2016]]. @ 55. (תיקון: תשע"ו-9, תשע״ח-2) : '''מאבק בטרור''' - : (1) החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי [[פרק ה' לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]] (להלן - חוק המאבק בטרור); : (2) החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי [[פרק ו' לחוק המאבק בטרור]]; : (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור]]. @ 56. (תיקון: תשע"ו-13) : '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' - החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים: : (1) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]], למעט החלטה לפי [[סעיף 2(א) לחוק האמור]]; : (2) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; : (3) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]]. @ 57. (תיקון: תשע"ז-4, ק"ת תשע"ח) : '''השקעות הון''' - : (1) החלטה של ועדת השגה לפי [[סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959]]; : (2) (((נמחקה);)) : (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016]]. @ 58. (תיקון: תשע"ז-9, תשע"ח-3, תשע"ח-4) : '''תקשורת''' - : (1) (((בוטלה);)) : (2) (((בוטלה);)) : (3) החלטה של רשות לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים. @ 59. (תיקון: תשע"ח, ק"ת תשע"ח) : '''רשות מקרקעי ישראל''' - : (1) החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה; : (2)(א) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991]]; :: (ב) החלטת שר לפי [[20:395572|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע-2010]]; :: (ג) החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי [[20:395572|סעיפים 5(ה) ו-(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע-2010]]; : (3) החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל. @ 60. (תיקון: ק"ת תשע"ח) : החלטה של רשות לפי [[סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 61. (תיקון: ק"ת תשע"ח) : '''התגוננות אזרחית''' - החלטה של רשות לפי [[פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק האמור]], ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי [[החוק האמור]]. @ 62. (תיקון: תש"ף-2, תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"א-3, תשפ"א-4, תשפ"ב-2, תשפ"ב-4, תשפ"ג-2) : (((פקע).)) @ 63. (תיקון: תשפ"ב) : החלטת הממונה לפי [[חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983]], למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי [[סעיף 2יז(א)(6) לחוק ((האמור))]]. @ 64. (תיקון: ק"ת תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד-3) : (((פקע).)) @ 65. (תיקון: ק"ת תשפ"ד-2, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ד-10, תשפ"ה-4, תשפ"ה-7, תשפ"ו-2) : (((הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):)) החלטה של רשות לפי [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]]. @ 66. (תיקון: תשפ"ד-11) : החלטות המועצה המאסדרת לפי [[+|סעיפים 8ז(ו)]] [[ו-78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]. @ (67) (תיקון: תשפ"ד-12) : מרשם התעבורה המינהלי - החלטה של רשות לפי [[פרק ז' לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024]]. @ 68. (תיקון: תשפ"ה-3) : הפחתת שכר בשירות הציבורי - החלטה של רשות לפי [[=חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]] (בפרט זה - חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים [[מחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], כפי שהוחלו [[בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי]], למעט [[+|סעיפים 29א]] [[ו-29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. == תוספת שניה == ==== ((([[סעיף 5(2)]]))) ==== @ 1. (תיקון: תשפ"ד-3) : ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023]]. @ 2. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8) : ערעור לפי [[+|סעיף 14ו]] וערעור לפי [[סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה]]. @ 2א. (תיקון: תשס"ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]. @ 2ב. (תיקון: תשס"ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 8 לחוק החשמל, התשי"ד-1954]]. @ 3. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]]. @ 4. : ערעור לפי [[סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962]]. @ 5. (תיקון: תשס"ה-8, תשס"ח-8, תשס"ח-9) : ערעור לפי [[+|סעיפים 198(ז)]], [[+|14(ד) לתוספת השלישית]] [[+|ו-16(ג) לתוספת הרביעית]] [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ (5א) (תיקון: ק"ת תשע"ח) : ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי [[סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] (בפרט זה - ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי [[סעיפים 198(ז) לחוק האמור]] [[ו-14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור]]. @ 6. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969]]. @ 6א. (תיקון: תשס"ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]]. @ 7. : ערעור לפי [[סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976]]. @ 8. : ערעור לפי [[סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל"ח-1978]]. @ 9. (תיקון: תשס"ה-3) : ערעור לפי [[סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]]. @ 10. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, תשע"א-17) : ערעור לפי [[+|סעיפים 13כא]], [[+|13לא]] [[ו-13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]. @ 10א. (תיקון: תשע"ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954]]. @ 11. (תיקון: תשס"ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]]. @ 12. (תיקון: תשס"ה-5, תשס"ח-4) : ערעור לפי [[סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005]]. @ 13. (תיקון: תשס"ח-3, תשע"א-12) : ערעור לפי [[סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006]]. @ 14. (תיקון: תשס"ח-12) : ערעור לפי [[+|סעיפים 3(ו)]], [[+|4]] [[ו-17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008]]. @ 15. (תיקון: תשס"ח-14) : ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי [[סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]]. @ 16. (תיקון: תש"ע-3) : ערעור לפי [[סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 12 לחוק שירות הקבע]], וכן ערעור לפי [[סעיף 13 לחוק שירות הקבע]]. @ 17. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ב-4) : ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]. @ 18. (תיקון: תשע"א-10) : ערעור לפי [[סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]]. @ 19. (תיקון: תשע"א-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 7(ה)]] [[ו-39(ה) לחוק הטיס, התשע"א-2011]]. @ 20. (תיקון: תשע"א-18) : ערעור לפי [[סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011]]. @ 21. (תיקון: תשע"ב) : ערעור לפי [[סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]. @ 22. (תיקון: תשע"ב-5, תשפ"ב-6) : ערעור לפי [[סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]], וכן החלטה של ועדת הערר שלפי [[החוק האמור]], בערר לפי [[סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022]]. @ 23. (תיקון: תשע"ב-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 38(ו)]] [[ו-110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]. @ 24. (תיקון: תשע"ה) : ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי [[סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]]. @ 25. (תיקון: תשע"ה) : (((פקע).)) @ 26. (תיקון: תשע"ט) : ערעור לפי [[סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. @ 27. (תיקון: תש"ף) : ערעור לפי [[סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020]]. @ 28. (תיקון: תש"ף-3, תשפ"ב-7, תשפ"ד-2, תשפ"ה-6, תשפ"ו-6) : ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]]. : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):)) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]] [[ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]. : (((הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):))) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]. @ 29. (תיקון: תשפ"ד-11, תשפ"ו-3) : ערעור לפי [[+|סעיף 69(ג)]] [[או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]. @ 30. (תיקון: תשפ"ה-2) : (((החל מיום 1.7.2026):)) ערעור לפי [[סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה-2025]]. == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 5(3)]]))) ==== @ 1. : תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור [[פרט 5 תוספת ראשונה|בפסקה 5 לתוספת הראשונה]]. @ 2. (תיקון: תשס"ו-5) : תביעה כאמור [[בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]]. == תוספת רביעית (תיקון: תשע"ח-5) == ==== ((([[סעיף 5א(א)(1)]]))) ==== === עתירה מינהלית בענייני האזור === @ 1. : חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה. @ 2. : תכנון ובנייה - החלטה של רשות לפי [[=חוק תכנון ערים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966]] (בפרט זה - חוק תכנון ערים), לפי [[=צו תכנון ערים|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל"א-1971]] (בפרט זה - צו תכנון ערים), או לפי [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]], ולמעט - : (1) החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי [[סעיף 37ב לחוק תכנון ערים]]; : (2) החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן [[בפרק שלישי לחוק תכנון ערים]]; : (3) החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי [[סעיף 38 לחוק תכנון ערים]]; : (4) החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי [[תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע"א-2011]]; : (5) החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי [[סעיף 7(4) לצו תכנון ערים]]; לעניין זה, "מועצת התכנון העליונה" - המועצה כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק תכנון ערים]]. @ 3. : כניסה ויציאה - : (א) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי [[סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס' 34), התשכ"ז-1967]], לעניין אדם מסוים; : (ב) החלטה של מפקד צבאי לפי [[היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס' 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש"ל-1970]]; : (ג) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, "הרשות הפלסטינית" - המועצה כהגדרתה [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק; : (ד) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי [[ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס"ב-2002]], ולפי [[הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב-1982]]; : (ה) החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, "מרחב תפר" - שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 5א]]; : (ו) החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי. == תוספת חמישית (תיקון: תשע"ח-5) == ==== ((([[סעיף 5א(א)(2)]]))) ==== === ערעור מינהלי בענייני האזור === @ 1. : ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי [[+|סעיפים 296]] [[או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ה באייר התש"ס (30 במאי 2000). <חתימות> * אהוד ברק, ראש הממשלה * יוסף ביילין, שר המשפטים * עזר ויצמן, נשיא המדינה * אברהם בורג, יושב ראש הכנסת 552t3bsnx1r4fud7atenljwkrc61pkg 3011370 3011366 2026-05-06T07:22:24Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 157 3011370 wikitext text/x-wiki <שם> חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 <מאגר 2000141 תיקון 2204149 תקן 169660 קוד a163Y00000DuGfBQAV> <מקור> ((ס"ח תש"ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס"א, 42|חוק זכויות התלמיד|15:300380)), ((401|ת"ט|1792)), ((422|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|15:300385)); ((תשס"ב, 17|תיקון מס' 12 לחוק המפלגות|15:300427)), ((85|חוק משק הגז הטבעי|15:300442)), ((116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)), ((395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|15:300507)); ((תשס"ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|15:300617)); ((תשס"ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|16:299643)); ((תשס"ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|16:299723)), ((124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס|16:299750)), ((212|תיקון מס' 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|16:300980)), ((332|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|16:299720)), ((515|תיקון מס' 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|16:299801)), ((689|תיקון מס' 3 לחוק היטלי סחר|16:299890)), ((738|תיקון מס' 15|16:299627)), ((935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|16:299985)), ((963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)), ((980|חוק תשלומים לפדויי שבי|16:299979)), ((992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|16:299883)); ((תשס"ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|16:299891)), ((124|חוק הנהיגה הספורטיבית|16:299729)), ((167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)), ((185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|16:299877)), ((257|ת"ט|2052)), ((280|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)), ((330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 28|ת"ט|2073)), ((64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|17:299799)), ((312|תיקון מס' 33 לחוק ניירות ערך|17:299976)), ((384|תיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט|17:300746)), ((388|ת"ט|2103)), ((411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|17:300679)); ((תשס"ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|17:300854)), ((129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|17:300815)), ((134|תיקון מס' 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|17:300755)), ((148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|17:300670)), ((405|חוק השתלת אברים|17:299614)), ((438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים|17:300103)), ((447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|17:300719)), ((639, 639|תיקון מס' 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|17:300885)), ((670|תיקון מס' 52 לחוק בתי המשפט|17:300810)), ((730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|17:300058)), ((749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|17:300758)), ((785|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((810|תיקון מס' 24 לחוק החברות הממשלתיות|17:300834)), ((873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס"ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש"ע, 366|תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|18:300106)), ((379|תיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|18:300926)), ((382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((502|תיקון מס' 12 לחוק עובדים זרים|18:301042)), ((617|תיקון מס' 59 לחוק בתי המשפט|18:301175)); ((תשע"א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|18:301116)), ((40|תיקון מס' 27 לחוק רישוי עסקים|18:301067)), ((200|ת"ט|2272)), ((299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((665|חוק לפינוי שדות מוקשים|18:301214)), ((685|תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות|18:499139)), ((687|תיקון מס' 40 לחוק יסודות התקציב|18:301085)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((774|חוק תכנון משק החלב|18:300923)), ((908|חוק הטיס|18:301172)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)), ((999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|18:301183)), ((1033|תיקון מס' 7 לחוק הספורט|18:301317)), ((1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|18:301380)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)), ((1074|תיקון מס' 22 לחוק הכניסה לישראל|18:301295)), ((1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|18:301228)), ((1170|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)), ((1202|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע"ב, 118|תיקון מס' 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|18:301419)), ((124|תיקון מס' 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|18:301346)), ((134|תיקון מס' 5 לפקודת היערות|18:301343)), ((219|תיקון מס' 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|18:301153)), ((220|תיקון מס' 7 לחוק שירותי הסעד|18:301260)), ((248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם)|18:301394)), ((262|ת"ט|18:301394)), ((442|חוק הדיור המוגן|18:301255)), ((559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|18:301464)), ((627|תיקון מס' 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|18:301463)), ((649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|18:301490)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע"ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|18:301169)), ((193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|19:301501)); ((תשע"ד, 23|תיקון מס' 10 לחוק התקנים|19:301598)), ((36|תיקון מס' 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|19:301576)), ((153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|19:301622)), ((204|תיקון מס' 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|19:301489)), ((321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|19:301502)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((454|חוק קידום התחרות בענף המזון|19:301575)), ((760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|19:303854)), ((773|תיקון מס' 34 (תיקון)|19:306573)); ((תשע"ה, 16|תיקון מס' 8 לפקודת מסילות הברזל|19:306573)), ((284|תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|20:313651)); ((תשע"ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((533|תיקון מס' 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|20:321423)), ((567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|20:321784)), ((706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|20:338811)), ((868|חוק נתוני אשראי|20:340802)), ((880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|20:340804)), ((927|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|20:347945)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|20:348685)), ((1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((462|תיקון מס' 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((611|תיקון מס' 9 לפקודת מסילות הברזל|20:382423)), ((667|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((923|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)), ((949|תיקון מס' 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:385248)), ((1116|תיקון מס' 39 לחוק לשכת עורכי הדין|20:390422)), ((1171|תיקון מס' 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|20:390432)); ((תשע"ח, 7|תיקון מס' 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|20:395572)), ((292|תיקון מס' 3 לחוק המאבק בטרור|20:491925)), ((489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((910|תיקון מס' 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:504229)), ((912|תיקון מס' 117|20:504268)), ((951|תיקון לחוק מוקדי חירום|20:504283)), ((957|תיקון מס' 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|20:504284)); ((תשע"ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((116|תיקון - הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|20:528235)), ((252|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תש"ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:577860)), ((320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)), ((393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:580718)); ((תשפ"א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)), ((305|תיקון מס' 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:596699)), ((340|תיקון מס' 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|23:598474)), ((362|תיקון מס' 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:603271)); ((תשפ"ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((462|תיקון מס' 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:612736)), ((670|תיקון - הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|24:616003)), ((714|תיקון מס' 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:618378)), ((811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|24:622751)), ((928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|24:635944)), ((981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|24:644747)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ"ג, 39|תיקון מס' 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|25:1804010)), ((50|תיקון מס' 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|25:1811036)), ((123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|25:2168823)), ((284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((556|תיקון מס' 12 לפקודת האגודות השיתופיות|25:3005124)), ((617|תיקון מס' 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|25:3020007)), ((642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|25:3026666)); ((תשפ"ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|25:3506207)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((ק"ת תשפ"ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|10886)); ((ס"ח תשפ"ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|25:3594903)); ((ק"ת תשפ"ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|10921)); ((ס"ח תשפ"ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3815292)); ((ק"ת תשפ"ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|11072)); ((ס"ח תשפ"ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((936|תיקון מס' 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|25:4546317)), ((986|תיקון מס' 17 לחוק הספורט|25:4618954)), ((1037|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)), ((1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:4712389)), ((1322|תיקון מס' 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|25:4758425)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|25:5482863)), ((332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|25:5752364)), ((423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((426|תיקון מס' 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:6165262)), ((501|תיקון מס' 31 לחוק המים|25:6191613)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)), ((801|תיקון מס' 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:8529139)); ((תשפ"ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|25:10503660)), ((264|תיקון מס' 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|25:11074261)), ((370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|25:12743825)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). <!-- תיקון אחרון: תשפ"ו-6 --> ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשס"ב, 146|שינוי התוספות לחוק|6136)); ((תשס"ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6626)); ((תשע"א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6938)), ((281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס' 2)|6953)); ((תשע"ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7631)); ((תשע"ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|7985)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשס"ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע"ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|7665)); ((תשע"ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|8011)); ((תשע"ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)). @ 1. מטרה (תיקון: תשס"ה-8) : חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "ענינים מינהליים" - ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות; :- "רשות" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; :- "החלטה של רשות" - החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל. @ 3. בית משפט לענינים מינהליים (תיקון: תשס"ז-4) : (א) בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן - בית משפט לענינים מינהליים). : (ב) שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט. : (ג) מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן - סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות [[סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים. @ 4. הרכב : (א) בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה. : (ב) נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות. @ 5. סמכות בית המשפט (תיקון: תשס"א-3, תשס"ה-8) : בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה - : (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הראשונה]] בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]] ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן - עתירה מינהלית); : (2) ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] (להלן - ערעור מינהלי); : (3) תובענה המנויה [[בתוספת השלישית]] (להלן - תובענה מינהלית); : (4) ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק. @ 5א. סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור (תיקון: תשע"ח-5) : (א) בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי [[סעיף 5]], גם באלה: :: (1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי [[בתוספת הרביעית]], הפועלים ביהודה והשומרון (להלן - האזור), בעניין המנוי [[בתוספת הרביעית]], ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן - עתירה מינהלית בענייני האזור); :: (2) ערעור המנוי [[בתוספת החמישית]] (להלן - ערעור מינהלי בענייני האזור). : (ב)(1) עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי [[סעיף 5(1)]]. :: (2) ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי [[סעיף 5(2)]]. : (ג) בסעיף זה - ::- "מפקד צבאי" - כמשמעותו [[בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]; ::- "תחיקת הביטחון" - כל אחד מאלה: ::: (1) מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם; ::: (2) הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן; ::: (3) הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת-פועל תחיקתי. @ 6. העברת דיון בעתירה מינהלית : מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. @ 7. שינוי התוספות : שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן. @ 8. עילות, סמכויות וסעדים : בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי. @ 9. צו ביניים : בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע. @ 10. רשם : (א) רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן - הרשם). : (ב) פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים. : (ג) ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים. @ 11. ערעור : פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון. @ 12. בקשת רשות ערעור (תיקון: תשס"ה-8, תשס"ח-10, תש"ע-5) : (א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך. : (ב) לענין סעיף זה, "החלטה אחרת" - :: (1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית; :: (1א) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית; :: (2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו; :: (3) החלטה בענין חיסיון; :: (3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין-לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור [[בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; :: (3ב) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית; :: (3ג) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה; :: (3ד) החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית; :: (3ה) החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי; :: (3ו) אישור תובענה ייצוגית לפי [[חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]], לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]; :: (3ז) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך; :: (3ח) דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין; :: (3ט) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת; :: (3י) החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית; :: (4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. @ 13. ביצוע ותקנות : שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר - : (1) קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; : (2) סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש; : (3) הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה. : ((פורסמו [[תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000]].)) @ 14. תחולת [[חוק בתי המשפט]] : הוראות [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה. @ 15. : ((הנוסח שולב [[בפקודת האגודות השיתופיות]].)) @ 16. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]].)) @ 17. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].)) @ 18. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]].)) @ 19. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962]].)) @ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]].)) @ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]].)) @ 22. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969]].)) @ 23. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976]].)) @ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק העונשין, התשל"ז-1977]].)) @ 25. : ((הנוסח שולב [[בחוק העתיקות, התשל"ח-1978]].)) @ 26. : ((הנושח שולב [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]].)) @ 27. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].)) @ 28. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]].)) @ 29. : ((הנוסח שולב [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]].)) @ 30. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. @ 31. הוראות מעבר : הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי [[בתוספת הראשונה]], ערעור המנוי [[בתוספת השניה]] ותובענה המנויה [[בתוספת השלישית]], שהוגשו קודם לתחילתו. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 5(1)]]))) ==== @ 1. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, ק"ת תשע"ו) : '''ארנונות''' - : (א) עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד. : (ב) על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי [[פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]], והחלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 5(ד) לפקודה האמורה]]; ולמעט - :: (1) החלטה של שר הפנים לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-5א לפקודה האמורה]]; :: (2) החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי [[הפקודה האמורה]]. @ 2. (תיקון: תשס"ה-8) : '''חופש המידע''' - החלטה של רשות לפי [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]]. @ 3. (תיקון: תשס"א, תשס"א-2, תשס"ה-8, ק"ת תשע"ח) : '''חינוך''' - החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט: : (1) החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה: :: (א) תקצוב; :: (ב) תכניות לימודים; :: (ג) הכשרת עובדי הוראה; : (2) (((נמחקה);)) : (3) החלטה בעניני השכלה גבוהה. @ 4. (תיקון: ק"ת תשס"ב, ק"ת תשע"ו) : '''מועצות דתיות''' - : (א) החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, "אישור" - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר. : (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי [[חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971]], לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי [[סעיף 6(ב2) לחוק האמור]], ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי [[סעיף 10ב לחוק האמור]]. : (ג) החלטה של השר לשירותי דת לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971]], וכן החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק האמור]]. @ 5. (תיקון: תשס"ה-8) : '''מכרזים''' - עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים [[בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין. @ 6. (תיקון: תשס"ה-8, תש"ע-5) : '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[חוק העמותות, התש"ם-1980]], למעט לפי [[פרק ז' לחוק האמור]]; : (2) החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי [[החוק האמור]] כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי [[סעיף 345יב לחוק האמור]] ולעניין התראות לפירוק לפי [[סעיף 345יט לחוק האמור]]. @ 7. (תיקון: תשע"א-2, ק"ת תשע"ח, תשפ"ג-4) : '''רישוי עסקים''' - : (1) עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. : (2) החלטת ועדת השגות לפי [[סימן ב' לפרק ז' לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]]. @ 7א. (תיקון: תשע"ב-7, תשע"ט) : '''הסדרת הפעלת עסק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: : (1) [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. @ 8. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשע"ד-3, ק"ת תשע"ו) : '''רשויות מקומיות''' - : (א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים. : (ב) עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי [[סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]], והחלטה לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988]]; לענין זה "מועצת רשות מקומית" - לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה. @ 8א. (תיקון: תשפ"ב-8) : '''חברות גבייה ועובדיהן''' - החלטה של ועדת אישורים לפי [[פקודת העיריות]]. @ 9. : '''תיירות''' - עניני שירותי תיירות לפי [[חוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976]]. @ 10. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, תשס"ח-13, תשע"א-15, תשע"ד-8, ק"ת תשע"ו, תשע"ו-12, תשע"ז-8, תשע"ז-11, תשע"ח-7, תשפ"ו-4) : '''תכנון ובניה''' - : (א) עניני תכנון ובניה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], למעט לפי [[-#פרק י|פרק י': פיקוח, אכיפה ועונשין]] ולפי [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014]], ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר. : (א1) ענייני תכנון לפי [[חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011]], למעט החלטות שר הפנים. : (ב) החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: :: (1) [[סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964]]; :: (2) [[פרק ג' לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה-1965]]; :: (3) [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966]]; :: (4) [[סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; :: (5) [[חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש"ן-1990]]; :: (6) [[סימן ה' בפרק ז' לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994]]; :: (7) [[חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ"ד-1994]]; :: (8) [[סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]. : (ג) החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016]], למעט החלטה של הממשלה או של שר. : (ד) החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי [[סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006]], וכן החלטה של שר המשפטים לפי [[סעיף 2ב לחוק האמור]]. : (ה) החלטה של רשות לפי [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026]], למעט החלטות הממשלה כהגדרתה [[בחוק האמור]]. @ 11. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ו) : '''ביטחון הציבור''' - : (א) החלטה של רשות לפי [[חוק כלי היריה, התש"ט-1949]], למעט החלטות של הממשלה או של שר. : (ב) הכרזה לפי [[סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005]], בתקופת תוקפו של [[אותו סעיף]]. : (ג) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005]]. @ 12. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, ק"ת תשס"ח, תש"ע-4, תשע"א-17, תשע"ב-2, תשע"ז-5, ק"ת תשע"ח, תשפ"ב-5) : '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' - החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי [[פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]: : (1) [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]; : (2) [[חוק האזרחות, התשי"ב-1952]]; : (3) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003]]; : (3א) (((הוראת שעה בתקופת תוקפו של [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]], עד יום 14.3.2027):)) [[חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]]; : (4) [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]], למעט החלטה לפי [[+|פרקים ד'3]] [[או ה' בחוק האמור]]; : (5) [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]]; : (6) [[חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005]]; : (7) [[חוק השמות, התשט"ז-1956]]; : (8) [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954]]; : (9) [[חוק השבות, התש"י-1950]]; : (10) [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]. @ 13. (תיקון: ק"ת תשס"ב) : '''דיור ציבורי''' - החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי [[חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998]], למעט [[-|סעיף 12]], ולפי [[חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998]], וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל. @ 14. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-12, תשס"ו, תשע"א-11, תשע"א-20, תשע"ה, ק"ת תשע"ו, תשע"ו-10, תשע"ז-6) : '''תעבורה''' - : (א) החלטה של רשות לפי [[פקודת התעבורה]], לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה. : (ב) החלטה של הממונה על הרישום לפי [[סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס"ה-2005]]. : (ג) החלטה של המנהל לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005]]. : (ד) החלטה של רשות לפי [[חוק הטיס, התשע"א-2011]]. : (ד1) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977]], למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה. : (ד2) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963]]. : (ד3) החלטה של רשות לפי [[חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005]], למעט החלטה לפי [[סעיף 6 לחוק האמור]]. : (ה) החלטה של רשות לפי [[סימן ב' לפרק ב' לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי [[הפקודה האמורה]]. : (ו) החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי [[סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993]]. : (ז) החלטה של רשות לפי [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]]. @ 15. (תיקון: ק"ת תשס"ב) : '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש"ם-1980]]. @ 16. (תיקון: תשס"ב) : '''מפלגות''' - שינוי שם של מפלגה לפי הוראות [[סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]. @ 17. (תיקון: תשס"ב-3, ק"ת תשס"ד, תשס"ה-8, תשע"ו-7, ק"ת תשע"ט) : '''שירות נתוני אשראי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016]]. @ 18. (תיקון: תשס"ב-4, תשע"ו-11, ק"ת תשע"ח-2) : (((בוטל).)) @ 19. (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה-8, תשע"ד-2) : '''בעלי חיים''' - : (1) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]]. @ 20. (תיקון: תשס"ה) : '''משק הדלק''' - החלטה של המנהל בבקשה לפי [[סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005]]. @ 21. (תיקון: תשס"ה-2, תשס"ה-5, תשס"ה-8, תשס"ה-9, תשס"ו-5, תשס"ז, תשס"ז-6, תשס"ח-2, תשס"ח-4, תשס"ח-6, תשס"ח-11, תש"ע-5, תשע"א-5, תשע"א-10, תשע"ג, תשע"ו-5, תשע"ו-11, תשע"ו-13, תשע"ז-3, תשע"ז-10, ק"ת תשע"ח, תשפ"א, תשפ"ה) : '''הסדרת עיסוק''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: : (1) החלטה של המועצה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|10]], [[+|11]], [[+|29(ב)]] [[או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005]]; : (2) (((נמחקה);)) : (2א) (((נמחקה);)) : (2ב) [[פקודת המיילדות]]; : (3) [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]]; : (4) [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]]; : (5) [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], למעט החלטות שר המשפטים לפי [[החוק האמור]]; : (6) [[חוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964]]; : (7) [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]] - [[-|פרק ט']]; : (8) החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי [[סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]]; : (9) [[חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976]]; : (10) [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]; : (11) [[חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977]]; : (12) [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; : (13) [[חוק הצלילה הספורטיבית, התשל"ט-1979]]; : (14) [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]], למעט החלטה לפי [[-|סעיפים 44]], [[-|47א עד 47ג]] [[-|ו-63 לפקודה]]; : (15) [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984]]; : (16) [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991]]; : (17) [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991]]; : (18) (((נמחקה);)) : (19) [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996]]; : (20) [[חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996]]; : (21) [[חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997]]; : (22) [[חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001]]; : (23) [[חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]]; : (24) החלטת המנהל או הממונה לפי [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989]]; : (25) החלטה לפי [[+|סעיפים 7]], [[+|8]] [[ו-16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ח-2008]]; : (26) החלטה של המנהל לפי [[חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008]]; : (27) החלטה של רשות לפי [[חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012]]; : (28) [[חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016]]; : (29) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי [[החוק האמור]]; : (30) [[חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020]]; : (31) [[חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ"ה-2025]]. @ 22. (תיקון: תשס"ה-4) : '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' - : (1) החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי [[+|סעיף 19לט(ז) או (ח)]], החלטה של הנציב לפי [[+|סעיף 19יג]], [[+|19יג1]], [[+|19יד1]], [[+|19כט1]], [[+|ו-19מג]] והחלטה של הרשם לפי [[סימן י"א ((לפרק ה'1)) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; : (2) החלטה של גוף מפקח לפי [[סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005]]. @ 23. (תיקון: תשס"ה-6, תשס"ו, תשס"ז-2, תשס"ח-13, תשס"ט, תשע"א-3, תשע"א-4, תשע"א-9, תשע"א-16, תשע"ב-6, תשע"ב-8, ק"ת תשע"ו, תשע"ו-6, ק"ת תשע"ח, תשפ"ד-6) : '''הגנת הסביבה''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988]]; : (2) החלטת ממונה לפי [[פרק ג' לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005]]; : (3) החלטת ממונה לפי [[חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]]; : (4) החלטה של רשות לפי [[חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]], למעט החלטות לפי [[+|סעיף 6(ה)]] [[וסימן ג' בפרק ח' לחוק האמור]]; : (5) (((נמחקה);)) : (6) החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי [[חלק י"ד לפקודת המכרות]], למעט לפי [[-#חלק יד פרק ד|פרק ד' לחלק האמור]]; : (7) החלטת המנהל לפי [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011]]; : (8) החלטות המנהל או הממונה לפי [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011]]; : (9) החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי [[סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984]]; : (10) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012]]; : (11) החלטה של רשות לפי [[חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012]]; : (12) החלטה של רשות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]], למעט החלטה בעניין עיצום כספי; : (13) החלטה של רשות לפי [[חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע"ו-2016]]; : (14) החלטה של רשות לפי [[חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955]]; : (15) החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]. @ 24. (תיקון: תשס"ה-7, ק"ת תשע"ח) : '''ייבוא וייצוא''' - : (א) החלטה של רשות לפי [[חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991]]; : (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין. @ 25. (תיקון: תשס"ה-11, תשפ"ד, תשפ"ד-7) : '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' - : (1) החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי [[סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה-2005]]; : (2) החלטה של ועדה לפי [[סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]. @ 26. (תיקון: תשס"ה-8, תשע"ד-4, תשפ"ג-6) : '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' - : (1) החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון; : (2) החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה: :: (1) החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי [[תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]]; :: (2) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי"ט-1959]]; :: (3) [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית), התשי"ט-1959]]; :: (4) [[תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ"ד-1964]]; :: (5) [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ"ח-1987]]; : (3) החלטה של רשות לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], כמפורט להלן: :: (1) החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי [[-|סעיף 15ז]]; :: (2) החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי [[-|סעיף 15ט]]; :: (3) החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי [[-|סעיף 35א]]; :: (4) החלטה של רשות לפי [[פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]. @ 27. (תיקון: תשס"ה-8) : '''חתימה אלקטרונית''' - החלטה של הרשם לפי [[חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]]. @ 28. (תיקון: תשס"ה-8, תשפ"ב-8, תשפ"ג-3, תשפ"ד-13) : '''מאגרי מידע''' - : (1) החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], ולפי [[סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות]]; בפסקה זו, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; : (2) החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו [[בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023]]. @ 29. (תיקון: תשס"ה-8, תשע"ו) : '''גז''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 18(ב)]], [[+|21]], [[+|30(ג)]] [[ו-74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]]; : (2) החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]]; : (3) החלטת גוף בודק לפי [[פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989]]. @ 30. (תיקון: תשס"ו-2, ק"ת תשע"ח, תשפ"ד-8) : '''ספורט''' - : (א) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005]], וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות [[סעיף 4(א) לחוק האמור]]; : (ב) החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; : (ג) (((החל מיום 2.7.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק הספורט, התשמ"ח-1988]], למעט החלטה לפי [[-#פרק ב סימן ז|סימנים ז']] [[-#פרק ב סימן ח|ו-ח' לפרק ב']] ולפי [[פרק ג' לחוק האמור]]. @ 31. (תיקון: תשס"ו-3, תשס"ז) : '''תאגידים ביטחוניים''' - החלטות לפי [[חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005]]. @ 32. (תיקון: תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ז-6, תשס"ח, תשס"ח-2, תשס"ח-13, תשס"ח-15, תשס"ט, תשס"ט-2, תש"ע-5, תשע"ב-9, תשע"ז, תשע"ז-2, תשפ"ד-6, תשפ"ו) : '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[פרק ז'1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; : (1א) החלטת הממונה לפי [[פרק ד'1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012]]; : (2) החלטת ממונה לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]]; : (3) (((נמחקה);)) : (4) החלטה של הרשות המוסמכת לפי [[פרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007]]; : (5) החלטה של המנהל לפי [[סימן ו' בפרק שני ((לחלק י')) לפקודת מס הכנסה]]; : (6) החלטה של המנהל לפי [[סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989]] ולפי [[סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991]]; : (7) החלטת המנהל לפי [[סימן ג' בפרק ח' לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]; : (8) החלטת ממונה לפי [[חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988]]; : (9) החלטת מנהל לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; : (10) החלטת מנהל רשות המים לפי [[סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009]]; : (11) החלטת הממונה לפי [[פרק ד' בחלק י"ד לפקודת המכרות]]; : (12) החלטה של המנהל לפי [[פרק ו' לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025]]. @ 33. (תיקון: תשס"ח-5, תשע"ו-2, ק"ת תשע"ו, ק"ת תשע"ו-2) : '''בריאות''' - : (1)(א) החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי [[פרק ד' לחוק השתלת אברים, התשס"ח-2008]]; :: (ב) החלטה של רשות לפי [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע"ב-2012]]; : (2) (((פרט משנה (2) נוסף [[בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]], אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו-2016 (ק"ת תשע"ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]], עם כניסת [[החוק האמור]] לתוקף):)) :: החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]. @ 34. (תיקון: תשס"ח-7, תשע"ב-10) : (((נמחק).)) @ 35. (תיקון: תש"ע) : '''רכישה לצורכי ציבור''' - החלטה של רשות לפי [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]]. @ 36. (תיקון: תש"ע-3, תשע"א) : '''חיילים בשירות קבע''' - : (א) החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, "חייל בשירות קבע" - כהגדרתו [[חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)=חוק שירות הקבע|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש"ע-2010]] (להלן - חוק שירות הקבע): :: (1) סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה: ::: (א) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו; ::: (ב) הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית; :: (2) הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע; :: (3) אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע; :: (4) אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור; : (ב) החלטה של שר הביטחון לפי [[סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010]]. @ 37. (תיקון: ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"א-2, ק"ת תשע"ו) : '''שוטרים וסוהרים''' - : (1) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה; : (2) החלטה בעניין המנוי [[בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]] למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר; : (3) החלטה לפי [[+|סעיפים 73]] [[ו-81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]]. @ 38. (תיקון: תשע"א-6, תשע"ט-2, תשפ"ב-3, תשפ"ג) : החלטה של רשות לפי [[חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א-2011]], למעט החלטה לפי [[+|סעיפים 4(א)(1)]], [[+|18(ג)]], [[+|19]] [[ו-27 עד 30 לחוק האמור]]. @ 39. (תיקון: תשע"א-7, ק"ת תשע"ח, תשפ"ג-5) : '''אגודות שיתופיות''' - : (א) החלטה של ועדת השגות לפי [[סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות]]; : (ב) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 6(1) ו-(2)]], [[+|7]], [[+|9]] [[ו-12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות]], וכן החלטה של רשות לפי [[תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל"ו-1976]]; : (ג) החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי [[סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות]]. @ 40. (תיקון: תשע"א-8) : '''תמיכות''' - : (א) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], למעט החלטה לפי [[סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) של סעיף 3א לחוק האמור]]; : (ב) החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, "גוף אחר" - כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים; : (ג) החלטה של שר האוצר לפי [[סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. @ 41. (תיקון: תשע"א-10, תשע"א-18, תשע"ב-4, תשע"ד-5, ק"ת תשע"ח, תשפ"ו-5) : '''חקלאות''' - : (1) החלטה של המנהל לפי [[חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[חוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]]; : (3) החלטה של רשות לפי [[חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011]]; : (4) החלטה של רשות לפי [[פקודת היערות]]; : (5) החלטה של רשות לפי [[חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד-2014]]; : (6) החלטה של רשות לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[ו-10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967]]; : (7) החלטה של רשות לפי [[פקודת הדיג]]; : (8) (((החל מיום תחילתו של [[חוק חובת חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו-2026]], ביום 29.8.2026):)) החלטה של רשות לפי [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו-2026]]. @ 42. (תיקון: תשע"א-14, תשפ"ד-8) : (((ימחק ביום 2.7.2026):)) '''בדיקת מינויים''' - החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: : (1) [[+|סעיפים 10ב]] [[ו-11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ"ח-1988]]. @ 43. (תיקון: תשע"א-13) : החלטה של רשות לפי [[חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א-2011]], למעט החלטות לפי [[סעיף 3 לחוק האמור]] ובין השאר החלטות הממשלה לפי [[אותו סעיף]]. @ 44. (תיקון: תשע"א-19, תשפ"ג-7) : '''הגנה על הציבור''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006]], למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי [[סעיף 20ז(ה) לחוק האמור]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001]], או לפי [[סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג-2023]]. @ 45. (תיקון: תשע"ב-11) : '''כבאות והצלה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]], למעט: : (1) החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי [[החוק האמור]]; : (2) החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו; : (3) החלטת שר לפי [[סעיף 34 לחוק האמור]]; : (4) החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי [[סעיף 51 לחוק האמור]]. @ 46. (תיקון: תשע"ג-2, תשפ"ה-5) : '''מים וביוב''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]; : (2) החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי"ט-1959]]. @ 47. (תיקון: תשע"ג-3) : (((פקע).)) @ 48. (תיקון: תשע"ד) : '''תקינה''' - : (1) החלטה של רשות לפי [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]], ולמעט החלטה לפי [[+|סעיף 6 עד 8(א)]], [[+|9(ב)]], [[+|9(ג)]], [[+|11(א)]], [[+|12א]] [[או 16 לחוק האמור]]; : (2) החלטה של רשות לפי [[סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]. @ 49. (תיקון: תשע"ד-6, תשע"ו-3, תשע"ז-7) : '''שירות אזרחי''' - החלטה של רשות לפי [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד-2014]], או לפי [[חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017]], למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים. @ 50. (תיקון: תשע"ד-7, תשע"ט-3, תשפ"ד-9) : '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' - החלטת הממונה על התחרות לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו-16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014]]. @ 51. (תיקון: תשע"ה-2) : '''מחקר ופיתוח''' - החלטה של רשות לפי [[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984]], למעט החלטה של המועצה לפי [[החוק האמור]]. @ 52. (תיקון: ק"ת תשע"ו) : '''קליטת עלייה''' - החלטה של רשות לפי [[חוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994]], למעט החלטת שר לפי [[סעיף 3(ב) לחוק האמור]], וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה. @ 53. (תיקון: ק"ת תשע"ו) : '''סמים מסוכנים''' - החלטה של רשות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]. @ 54. (תיקון: תשע"ו-8, תשע"ח-6) : '''מוקדי חירום''' - החלטה של גוף לפי [[חוק מוקדי חירום, התשע"ו-2016]]. @ 55. (תיקון: תשע"ו-9, תשע״ח-2) : '''מאבק בטרור''' - : (1) החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי [[פרק ה' לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]] (להלן - חוק המאבק בטרור); : (2) החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי [[פרק ו' לחוק המאבק בטרור]]; : (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור]]. @ 56. (תיקון: תשע"ו-13) : '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' - החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים: : (1) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]], למעט החלטה לפי [[סעיף 2(א) לחוק האמור]]; : (2) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; : (3) [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]]. @ 57. (תיקון: תשע"ז-4, ק"ת תשע"ח) : '''השקעות הון''' - : (1) החלטה של ועדת השגה לפי [[סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959]]; : (2) (((נמחקה);)) : (3) החלטה של רשות לפי [[סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016]]. @ 58. (תיקון: תשע"ז-9, תשע"ח-3, תשע"ח-4) : '''תקשורת''' - : (1) (((בוטלה);)) : (2) (((בוטלה);)) : (3) החלטה של רשות לפי [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים. @ 59. (תיקון: תשע"ח, ק"ת תשע"ח) : '''רשות מקרקעי ישראל''' - : (1) החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה; : (2)(א) החלטה של רשות לפי [[סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991]]; :: (ב) החלטת שר לפי [[20:395572|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע-2010]]; :: (ג) החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי [[20:395572|סעיפים 5(ה) ו-(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע-2010]]; : (3) החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל. @ 60. (תיקון: ק"ת תשע"ח) : החלטה של רשות לפי [[סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 61. (תיקון: ק"ת תשע"ח) : '''התגוננות אזרחית''' - החלטה של רשות לפי [[פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק האמור]], ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי [[החוק האמור]]. @ 62. (תיקון: תש"ף-2, תש"ף-4, תשפ"א-2, תשפ"א-3, תשפ"א-4, תשפ"ב-2, תשפ"ב-4, תשפ"ג-2) : (((פקע).)) @ 63. (תיקון: תשפ"ב) : החלטת הממונה לפי [[חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983]], למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי [[סעיף 2יז(א)(6) לחוק ((האמור))]]. @ 64. (תיקון: ק"ת תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד-3) : (((פקע).)) @ 65. (תיקון: ק"ת תשפ"ד-2, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ד-10, תשפ"ה-4, תשפ"ה-7, תשפ"ו-2) : (((הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):)) החלטה של רשות לפי [[חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]]. @ 66. (תיקון: תשפ"ד-11) : החלטות המועצה המאסדרת לפי [[+|סעיפים 8ז(ו)]] [[ו-78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]. @ (67) (תיקון: תשפ"ד-12) : מרשם התעבורה המינהלי - החלטה של רשות לפי [[פרק ז' לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024]]. @ 68. (תיקון: תשפ"ה-3) : הפחתת שכר בשירות הציבורי - החלטה של רשות לפי [[=חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה), התשפ"ה-2025]] (בפרט זה - חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים [[מחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], כפי שהוחלו [[בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי]], למעט [[+|סעיפים 29א]] [[ו-29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. == תוספת שניה == ==== ((([[סעיף 5(2)]]))) ==== @ 1. (תיקון: תשפ"ד-3) : ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]] למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023]]. @ 2. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8) : ערעור לפי [[+|סעיף 14ו]] וערעור לפי [[סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה]]. @ 2א. (תיקון: תשס"ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]. @ 2ב. (תיקון: תשס"ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 8 לחוק החשמל, התשי"ד-1954]]. @ 3. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961]]. @ 4. : ערעור לפי [[סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962]]. @ 5. (תיקון: תשס"ה-8, תשס"ח-8, תשס"ח-9) : ערעור לפי [[+|סעיפים 198(ז)]], [[+|14(ד) לתוספת השלישית]] [[+|ו-16(ג) לתוספת הרביעית]] [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. @ (5א) (תיקון: ק"ת תשע"ח) : ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי [[סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] (בפרט זה - ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי [[סעיפים 198(ז) לחוק האמור]] [[ו-14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור]]. @ 6. : ערעור לפי [[סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969]]. @ 6א. (תיקון: תשס"ה-8) : ערעור לפי [[סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]]. @ 7. : ערעור לפי [[סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976]]. @ 8. : ערעור לפי [[סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל"ח-1978]]. @ 9. (תיקון: תשס"ה-3) : ערעור לפי [[סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]]. @ 10. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-8, תשע"א-17) : ערעור לפי [[+|סעיפים 13כא]], [[+|13לא]] [[ו-13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]. @ 10א. (תיקון: תשע"ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954]]. @ 11. (תיקון: תשס"ב-2) : ערעור לפי [[סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]]. @ 12. (תיקון: תשס"ה-5, תשס"ח-4) : ערעור לפי [[סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005]]. @ 13. (תיקון: תשס"ח-3, תשע"א-12) : ערעור לפי [[סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006]]. @ 14. (תיקון: תשס"ח-12) : ערעור לפי [[+|סעיפים 3(ו)]], [[+|4]] [[ו-17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008]]. @ 15. (תיקון: תשס"ח-14) : ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי [[סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]]. @ 16. (תיקון: תש"ע-3) : ערעור לפי [[סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים]] כפי שהוא מוחל [[בסעיף 12 לחוק שירות הקבע]], וכן ערעור לפי [[סעיף 13 לחוק שירות הקבע]]. @ 17. (תיקון: תש"ע-3, תשע"ב-4) : ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי [[סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]. @ 18. (תיקון: תשע"א-10) : ערעור לפי [[סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]]. @ 19. (תיקון: תשע"א-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 7(ה)]] [[ו-39(ה) לחוק הטיס, התשע"א-2011]]. @ 20. (תיקון: תשע"א-18) : ערעור לפי [[סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011]]. @ 21. (תיקון: תשע"ב) : ערעור לפי [[סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]. @ 22. (תיקון: תשע"ב-5, תשפ"ב-6) : ערעור לפי [[סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]], וכן החלטה של ועדת הערר שלפי [[החוק האמור]], בערר לפי [[סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022]]. @ 23. (תיקון: תשע"ב-11) : ערעור לפי [[+|סעיפים 38(ו)]] [[ו-110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]]. @ 24. (תיקון: תשע"ה) : ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי [[סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]]. @ 25. (תיקון: תשע"ה) : (((פקע).)) @ 26. (תיקון: תשע"ט) : ערעור לפי [[סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. @ 27. (תיקון: תש"ף) : ערעור לפי [[סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020]]. @ 28. (תיקון: תש"ף-3, תשפ"ב-7, תשפ"ד-2, תשפ"ה-6, תשפ"ו-6) : ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]]. : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):)) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]] [[ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]. : (((הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):))) ערעור לפי [[סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], לרבות ערעור לפי [[הסעיף האמור]] כפי שהוחל [[בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022]] [[ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]. @ 29. (תיקון: תשפ"ד-11, תשפ"ו-3) : ערעור לפי [[+|סעיף 69(ג)]] [[או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]. @ 30. (תיקון: תשפ"ה-2) : (((החל מיום 1.7.2026):)) ערעור לפי [[סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה-2025]]. == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 5(3)]]))) ==== @ 1. : תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור [[פרט 5 תוספת ראשונה|בפסקה 5 לתוספת הראשונה]]. @ 2. (תיקון: תשס"ו-5) : תביעה כאמור [[בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006]]. == תוספת רביעית (תיקון: תשע"ח-5) == ==== ((([[סעיף 5א(א)(1)]]))) ==== === עתירה מינהלית בענייני האזור === @ 1. : חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה. @ 2. : תכנון ובנייה - החלטה של רשות לפי [[=חוק תכנון ערים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966]] (בפרט זה - חוק תכנון ערים), לפי [[=צו תכנון ערים|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל"א-1971]] (בפרט זה - צו תכנון ערים), או לפי [[צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס' 997), התשמ"ב-1982]], ולמעט - : (1) החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי [[סעיף 37ב לחוק תכנון ערים]]; : (2) החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן [[בפרק שלישי לחוק תכנון ערים]]; : (3) החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי [[סעיף 38 לחוק תכנון ערים]]; : (4) החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי [[תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע"א-2011]]; : (5) החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי [[סעיף 7(4) לצו תכנון ערים]]; לעניין זה, "מועצת התכנון העליונה" - המועצה כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק תכנון ערים]]. @ 3. : כניסה ויציאה - : (א) החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי [[סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס' 34), התשכ"ז-1967]], לעניין אדם מסוים; : (ב) החלטה של מפקד צבאי לפי [[היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס' 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש"ל-1970]]; : (ג) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, "הרשות הפלסטינית" - המועצה כהגדרתה [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק; : (ד) החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי [[ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס"ב-2002]], ולפי [[הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס' 967), התשמ"ב-1982]]; : (ה) החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, "מרחב תפר" - שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה [[בסעיף 5א]]; : (ו) החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי. == תוספת חמישית (תיקון: תשע"ח-5) == ==== ((([[סעיף 5א(א)(2)]]))) ==== === ערעור מינהלי בענייני האזור === @ 1. : ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי [[+|סעיפים 296]] [[או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ה באייר התש"ס (30 במאי 2000). <חתימות> * אהוד ברק, ראש הממשלה * יוסף ביילין, שר המשפטים * עזר ויצמן, נשיא המדינה * אברהם בורג, יושב ראש הכנסת ipr2aeada8zqtaaj6jqcntbt0nhdjnw חוק בתי משפט לענינים מינהליים 0 284623 3011397 3008746 2026-05-06T09:02:03Z OpenLawBot 8112 [3011370] תיקון מס' 157 3011397 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000141}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ס, 190|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 42|חוק זכויות התלמיד|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300380.pdf}}, {{ח:תיבה|401|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|422|חוק שחרור על־תנאי ממאסר|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 17|תיקון מס׳ 12 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300427.pdf}}, {{ח:תיבה|85|חוק משק הגז הטבעי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300442.pdf}}, {{ח:תיבה|116|חוק שירות נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300453.pdf}}, {{ח:תיבה|395|תיקון לחוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300507.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 223|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300617.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 338|תיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299723.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על־ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299750.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 2 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300980.pdf}}, {{ח:תיבה|332|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|477|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299720.pdf}}, {{ח:תיבה|515|תיקון מס׳ 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299801.pdf}}, {{ח:תיבה|689|תיקון מס׳ 3 לחוק היטלי סחר|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299890.pdf}}, {{ח:תיבה|738|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}, {{ח:תיבה|935|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299985.pdf}}, {{ח:תיבה|963|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}, {{ח:תיבה|980|חוק תשלומים לפדויי שבי|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299979.pdf}}, {{ח:תיבה|992|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299883.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 15|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299891.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הנהיגה הספורטיבית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299729.pdf}}, {{ח:תיבה|167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}, {{ח:תיבה|185|חוק התאגידים הבטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299877.pdf}}, {{ח:תיבה|257|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2052.pdf}}, {{ח:תיבה|280|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}, {{ח:תיבה|330|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 28|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2073.pdf}}, {{ח:תיבה|64|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|101|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299799.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 33 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299976.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 45 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300746.pdf}}, {{ח:תיבה|388|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2103.pdf}}, {{ח:תיבה|411|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300679.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 95|חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300854.pdf}}, {{ח:תיבה|129|חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300815.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300755.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון לחוק להסדרת תוצרת אורגנית|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300670.pdf}}, {{ח:תיבה|405|חוק השתלת אברים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299614.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300103.pdf}}, {{ח:תיבה|447|חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300719.pdf}}, {{ח:תיבה|639, 639|תיקון מס׳ 84 והוראת שעה לחוק התכנון והבניה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300885.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 52 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300810.pdf}}, {{ח:תיבה|730|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300058.pdf}}, {{ח:תיבה|749|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300758.pdf}}, {{ח:תיבה|785|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|810|תיקון מס׳ 24 לחוק החברות הממשלתיות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300834.pdf}}, {{ח:תיבה|873|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 164, 236|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 366|תיקון מס׳ 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300106.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300926.pdf}}, {{ח:תיבה|382|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 12 לחוק עובדים זרים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301042.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 59 לחוק בתי המשפט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301175.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 12|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301116.pdf}}, {{ח:תיבה|40|תיקון מס׳ 27 לחוק רישוי עסקים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301067.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|299|חוק להסדרת הטיפול באריזות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301233.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|665|חוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301214.pdf}}, {{ח:תיבה|685|תיקון מס׳ 8 לפקודת האגודות השיתופיות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_499139.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 40 לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301085.pdf}}, {{ח:תיבה|726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301125.pdf}}, {{ח:תיבה|774|חוק תכנון משק החלב|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300923.pdf}}, {{ח:תיבה|908|חוק הטיס|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301172.pdf}}, {{ח:תיבה|948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301347.pdf}}, {{ח:תיבה|999|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301183.pdf}}, {{ח:תיבה|1033|תיקון מס׳ 7 לחוק הספורט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301317.pdf}}, {{ח:תיבה|1047|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301380.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 20 לחוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301287.pdf}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 22 לחוק הכניסה לישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301295.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301228.pdf}}, {{ח:תיבה|1170|תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301156.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 6 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 118|תיקון מס׳ 6 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301419.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301346.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5 לפקודת היערות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301343.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 7 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301260.pdf}}, {{ח:תיבה|248|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301394.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301394.pdf}}, {{ח:תיבה|442|חוק הדיור המוגן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301255.pdf}}, {{ח:תיבה|559|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301464.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 55 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}, {{ח:תיבה|649|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301490.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 18|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301169.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|220|חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301501.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 23|תיקון מס׳ 10 לחוק התקנים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301598.pdf}}, {{ח:תיבה|36|תיקון מס׳ 6 לפקודת מחלות בעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301576.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב אישום) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301622.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 35 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301489.pdf}}, {{ח:תיבה|321|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301502.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|454|חוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301575.pdf}}, {{ח:תיבה|760|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303854.pdf}}, {{ח:תיבה|773|תיקון מס׳ 34 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 16|תיקון מס׳ 8 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306573.pdf}}, {{ח:תיבה|284|תיקון מס׳ 7 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|533|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321423.pdf}}, {{ח:תיבה|567|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321784.pdf}}, {{ח:תיבה|706|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338811.pdf}}, {{ח:תיבה|868|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}, {{ח:תיבה|880|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340804.pdf}}, {{ח:תיבה|927|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|1047|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347945.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}, {{ח:תיבה|1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 79, 123, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|271|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381759.pdf}}, {{ח:תיבה|611|תיקון מס׳ 9 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382423.pdf}}, {{ח:תיבה|667|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|923|תיקון מס׳ 116 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|949|תיקון מס׳ 8 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_385248.pdf}}, {{ח:תיבה|1116|תיקון מס׳ 39 לחוק לשכת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390422.pdf}}, {{ח:תיבה|1171|תיקון מס׳ 4 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390432.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 7|תיקון מס׳ 4 (תיקון) לחוק הרשות לפיתוח הנגב|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 3 לחוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491925.pdf}}, {{ח:תיבה|489|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|910|תיקון מס׳ 8 (תיקון) לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504229.pdf}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504268.pdf}}, {{ח:תיבה|951|תיקון לחוק מוקדי חירום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504283.pdf}}, {{ח:תיבה|957|תיקון מס׳ 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504284.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 34|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_518940.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון – הוראת שעה לחוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528235.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|287|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_577860.pdf}}, {{ח:תיבה|320|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_580718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 175|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}, {{ח:תיבה|305|תיקון מס׳ 6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_596699.pdf}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 7 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598474.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603271.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 286|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון מס׳ 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_612736.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון – הוראת שעה (תיקון) לחוק לפינוי שדות מוקשים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616003.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_618378.pdf}}, {{ח:תיבה|811|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622751.pdf}}, {{ח:תיבה|928|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_635944.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644747.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 151 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 39|תיקון מס׳ 2 לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1804010.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811036.pdf}}, {{ח:תיבה|123|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2168823.pdf}}, {{ח:תיבה|284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|556|תיקון מס׳ 12 לפקודת האגודות השיתופיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3005124.pdf}}, {{ח:תיבה|617|תיקון מס׳ 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020007.pdf}}, {{ח:תיבה|642|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3026666.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 67|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506207.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 463|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10886.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 216|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3594903.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 618|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10921.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 413, 413|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3815292.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1342|תיקון לתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי רצועת עזה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11072.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4328606.pdf}}, {{ח:תיבה|936|תיקון מס׳ 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4546317.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 17 לחוק הספורט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618954.pdf}}, {{ח:תיבה|1037|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}, {{ח:תיבה|1098|תיקון לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4712389.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|תיקון מס׳ 4 לחוק רכבת תחתית (מטרו)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}, {{ח:תיבה|1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 198|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482863.pdf}}, {{ח:תיבה|332|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5752364.pdf}}, {{ח:תיבה|423|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 2 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165262.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 31 לחוק המים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191613.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}, {{ח:תיבה|801|תיקון מס׳ 3 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8529139.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 79|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10503660.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 4 לחוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11074261.pdf}}, {{ח:תיבה|370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|523|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}, {{ח:תיבה|532|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12743825.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 146|שינוי התוספות לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 171|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6626.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 125|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6938.pdf}}, {{ח:תיבה|281|שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 842|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1796|שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7985.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1184|צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מטרה|תיקון: תשס״ה־8}} {{ח:ת}} חוק זה מטרתו להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בבתי משפט אחרים, על ידי שופטים של בית המשפט המחוזי שייקבעו לצורך זה, ולפי סדרי דין מיוחדים שייקבעו. {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענינים מינהליים“ – ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה של רשות“ – החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל. {{ח:סעיף|3|בית משפט לענינים מינהליים|תיקון: תשס״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי ישב כבית משפט לענינים מינהליים בהתאם להוראות חוק זה (להלן – בית משפט לענינים מינהליים). {{ח:תת|(ב)}} שופטי בית משפט לענינים מינהליים יהיו נשיא בית המשפט המחוזי ושופטים אחרים של בית המשפט המחוזי, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון לענין זה; תקופת הכהונה של שופט בית משפט לענינים מינהליים תהא ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת; ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט. {{ח:תת|(ג)}} מקרב השופטים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב) ימונה סגן נשיא לענינים מינהליים (להלן – סגן הנשיא); על מינוי של סגן הנשיא ועל כהונתו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|סעיף 9 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, ואולם כהונתו של סגן הנשיא תיפסק אם חדל לכהן כשופט של בית משפט לענינים מינהליים. {{ח:סעיף|4|הרכב}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט לענינים מינהליים ידון בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן הנשיא לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה. {{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לקבוע סוגי ענינים שיידונו בשלושה; הודעה על סוגי ענינים שנקבעו לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|5|סמכות בית המשפט|תיקון: תשס״א־3, תשס״ה־8}} {{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה – {{ח:תת|(1)}} עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בענין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית); {{ח:תת|(2)}} ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} (להלן – ערעור מינהלי); {{ח:תת|(3)}} תובענה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} (להלן – תובענה מינהלית); {{ח:תת|(4)}} ענין מינהלי או ענין אחר שנקבע בחוק אחר כי בית משפט לענינים מינהליים ידון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק. {{ח:סעיף|5א|סמכות בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בענייני האזור|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט לעניינים מינהליים בירושלים ידון, נוסף על סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, גם באלה: {{ח:תתת|(1)}} עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, הפועלים ביהודה והשומרון (להלן – האזור), בעניין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה (להלן – עתירה מינהלית בענייני האזור); {{ח:תתת|(2)}} ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} (להלן – ערעור מינהלי בענייני האזור). {{ח:תת|(ב)|(1)}} עתירה מינהלית בענייני האזור תידון לפי הוראות חוק זה כאילו היא עתירה מינהלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(1)}}. {{ח:תתת|(2)}} ערעור מינהלי בענייני האזור יידון לפי הוראות חוק זה כאילו הוא ערעור מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(2)}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקד צבאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחיקת הביטחון“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מנשר, צו, תקנה, אכרזה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר, שנתנו מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת הפועלת מכוחם, מטעמם או באישורם; {{ח:תתתת|(2)}} הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן; {{ח:תתתת|(3)}} הוראה שניתנה מכוח דבר חקיקה כאמור בפסקה (1) או הדין כאמור בפסקה (2), והיא בת־פועל תחיקתי. {{ח:סעיף|6|העברת דיון בעתירה מינהלית}} {{ח:ת}} מצא בית משפט לענינים מינהליים, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. {{ח:סעיף|7|שינוי התוספות}} {{ח:ת}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן. {{ח:סעיף|8|עילות, סמכויות וסעדים}} {{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי. {{ח:סעיף|9|צו ביניים}} {{ח:ת}} בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע. {{ח:סעיף|10|רשם}} {{ח:תת|(א)}} רשם של בית משפט מחוזי יכהן גם כרשם של בית משפט לענינים מינהליים (להלן – הרשם). {{ח:תת|(ב)}} פסק דין של הרשם דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים. {{ח:תת|(ג)}} ערעור על החלטה של הרשם יידון לפני שופט בית משפט לענינים מינהליים. {{ח:סעיף|11|ערעור}} {{ח:ת}} פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים, בעתירה מינהלית ובתובענה מינהלית, ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון. {{ח:סעיף|12|בקשת רשות ערעור|תיקון: תשס״ה־8, תשס״ח־10, תש״ע־5}} {{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”החלטה אחרת“ – {{ח:תתת|(1)}} החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית; {{ח:תתת|(1א)}} החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית; {{ח:תתת|(2)}} החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו; {{ח:תתת|(3)}} החלטה בענין חיסיון; {{ח:תתת|(3א)}} החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין־לאומית, למעט החלטה בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי–מינהלי, אם לאו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 41|בסעיף 41(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; {{ח:תתת|(3ב)}} החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית; {{ח:תתת|(3ג)}} החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה; {{ח:תתת|(3ד)}} החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית; {{ח:תתת|(3ה)}} החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי; {{ח:תתת|(3ו)}} אישור תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}; {{ח:תתת|(3ז)}} דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך; {{ח:תתת|(3ח)}} דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין; {{ח:תתת|(3ט)}} דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת; {{ח:תתת|(3י)}} החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית; {{ח:תתת|(4)}} ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר – {{ח:תת|(1)}} קביעת אגרות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; {{ח:תת|(2)}} סדרי הדין בעתירה מינהלית, בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית, לרבות לענין המועד להגשת עתירה, מועדים אחרים, צו ביניים וקביעת ערובה למתן צו ביניים; סדרי הדין בעתירה מינהלית יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים שיקבע שר המשפטים, באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש; {{ח:תת|(3)}} הוצאה לפועל של פסקי דין והחלטות לפי חוק זה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)|תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס״א–2000}}.}} {{ח:סעיף|14|תחולת {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}}}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|15|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}.}} {{ח:סעיף|16|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}.}} {{ח:סעיף|17|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}} {{ח:סעיף|18|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}.}} {{ח:סעיף|19|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.}} {{ח:סעיף|20|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|21|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}} {{ח:סעיף|22|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר|בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}.}} {{ח:סעיף|23|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.}} {{ח:סעיף|24|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.}} {{ח:סעיף|25|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}.}} {{ח:סעיף|26|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנושח שולב {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}.}} {{ח:סעיף|27|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סעיף|28|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|29|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|30|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם. {{ח:סעיף|31|הוראות מעבר}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ערעור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ותובענה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, שהוגשו קודם לתחילתו. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(1)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} '''ארנונות''' – {{ח:תת|(א)}} עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד. {{ח:תת|(ב)}} על אף הסייג האמור בפרט משנה (א), לרבות החלטה של שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}, והחלטה של שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|סעיף 5(ד) לפקודה האמורה}}; ולמעט – {{ח:תתת|(1)}} החלטה של שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5א|ו־5א לפקודה האמורה}}; {{ח:תתת|(2)}} החלטה בעלת תחולה ארצית הקובעת הנחיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|הפקודה האמורה}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} '''חופש המידע''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשס״ה־8, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} '''חינוך''' – החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט: {{ח:תת|(1)}} החלטה בעלת תחולה ארצית או מגזרית הקובעת כללים או הנחיות בענינים האלה: {{ח:תתת|(א)}} תקצוב; {{ח:תתת|(ב)}} תכניות לימודים; {{ח:תתת|(ג)}} הכשרת עובדי הוראה; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} החלטה בעניני השכלה גבוהה. {{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשס״ב, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} '''מועצות דתיות''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט רב מקומי, ולמעט החלטה כאמור הטעונה אישור הממשלה או אישור שר; לענין זה, ”אישור“ – בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר. {{ח:תת|(ב)}} עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה במועצה דתית לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, לרבות ענייני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ממונים שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|סעיף 6(ב2) לחוק האמור}}, ולרבות כהונה בועדה ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 10ב|סעיף 10ב לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ג)}} החלטה של השר לשירותי דת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|ו־6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, וכן החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 4|ו־4 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} '''מכרזים''' – עניני מכרזים של גוף או רשות המנויים {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ועניני מכרזים של רשות מקומית, שענינם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, וכן מכרזים שענינם מתן רישיון או זיכיון לפי דין. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ה־8, תש״ע־5|עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} '''עמותות וחברות לתועלת הציבור''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק האמור}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הנוגעת לחברה לתועלת הציבור, למעט החלטה של רשם ההקדשות להגיש לבית המשפט בקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|החוק האמור}} כדי שיכריע בעניין ושיידונו בבית המשפט, לרבות לעניין פירוק, וכן החלטה לעניין אישור עסקאות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יב|סעיף 345יב לחוק האמור}} ולעניין התראות לפירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יט|סעיף 345יט לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״א־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ג־4|עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} '''רישוי עסקים''' – {{ח:תת|(1)}} עניני מתן רשיון או ביטול רשיון, היתר זמני, היתר מזורז או אישור לעסק טעון רישוי, לרבות קביעת תנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(2)}} החלטת ועדת השגות לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳ לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}. {{ח:סעיף*|7א||תיקון: תשע״ב־7, תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט 7א}} {{ח:ת}} '''הסדרת הפעלת עסק''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|8||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} '''רשויות מקומיות''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים. {{ח:תת|(ב)}} עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, והחלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 19א|הסעיף האמור}} כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6א1|בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}; לענין זה ”מועצת רשות מקומית“ – לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה. {{ח:סעיף*|8א||תיקון: תשפ״ב־8|עוגן=תוספת 1 פרט 8א}} {{ח:ת}} '''חברות גבייה ועובדיהן''' – החלטה של ועדת אישורים לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} '''תיירות''' – עניני שירותי תיירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תיירות|חוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, תשס״ח־13, תשע״א־15, תשע״ד־8, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־12, תשע״ז־8, תשע״ז־11, תשע״ח־7, תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} '''תכנון ובניה''' – {{ח:תת|(א)}} עניני תכנון ובניה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, ולמעט החלטות שענינן תכנית מיתאר ארצית או מחוזית והחלטות שר הפנים או שר האוצר. {{ח:תת|(א1)}} ענייני תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה)|חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע״א–2011}}, למעט החלטות שר הפנים. {{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות בעניני תכנון ובניה אחרים, למעט החלטות שר, לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ״ד–1964}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום#פרק ג|פרק ג׳ לחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש״ן–1990}}; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל#פרק ז סימן ה|סימן ה׳ בפרק ז׳ לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות)|חוק זיכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}. {{ח:תת|(ג)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}, למעט החלטה של הממשלה או של שר. {{ח:תת|(ד)}} החלטה של מנהל הרשות להתחדשות עירונית לפי {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006}}, וכן החלטה של שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ה)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026}}, למעט החלטות הממשלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|בחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} '''ביטחון הציבור''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, למעט החלטות של הממשלה או של שר. {{ח:תת|(ב)}} הכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 6ב|אותו סעיף}}. {{ח:תת|(ג)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|ו־8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}. {{ח:סעיף*|12||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, ק״ת תשס״ח, תש״ע־4, תשע״א־17, תשע״ב־2, תשע״ז־5, ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 1 פרט 12}} {{ח:ת}} '''מינהל אוכלוסין, עובדים זרים ומסתננים''' – החלטה של רשות לפי חוקים אלה, למעט החלטות הממשלה ולמעט החלטות הנתונות לערר לפני בית הדין לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#פרק 4-1|פרק רביעי1 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס״ג–2003}}; {{ח:תת|(3א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, עד יום 14.3.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)|חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד3|פרקים ד׳3}} {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ה|או ה׳ בחוק האמור}}; {{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}}; {{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ז–1956}}; {{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}; {{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 13}} {{ח:ת}} '''דיור ציבורי''' – החלטה של רשות בענין דיור ציבורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)#סעיף 12|סעיף 12}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}, וכן עניני דיור ציבורי לפי כל נוהל. {{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־12, תשס״ו, תשע״א־11, תשע״א־20, תשע״ה, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־10, תשע״ז־6|עוגן=תוספת 1 פרט 14}} {{ח:ת}} '''תעבורה''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, לרבות החלטה בעניני רישוי ובטיחות של נהגים, רכב, שירותי אוטובוסים, שירותי מוניות והוראת נהיגה, למעט החלטות שר, ולמעט כל ענין שבסמכות בית משפט לתעבורה. {{ח:תת|(ב)}} החלטה של הממונה על הרישום לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי)#סעיף 5|סעיף 5 בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005}}. {{ח:תת|(ג)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר)#סעיף 6|ו־6 עד 9 לחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005}}. {{ח:תת|(ד)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|חוק הטיס, התשע״א–2011}}. {{ח:תת|(ד1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|חוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}, למעט החלטות הממשלה והחלטות הטעונות אישור של הממשלה. {{ח:תת|(ד2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}. {{ח:תת|(ד3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|חוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 6|סעיף 6 לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ה)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳ לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, וכן החלטה של רשות לעניין מסילת ברזל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|הפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ו)}} החלטה של רשות בעניין מתן תג נכה לפי {{ח:חיצוני|חוק חניה לנכים#סעיף 1|סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993}}. {{ח:תת|(ז)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 15}} {{ח:ת}} '''שיפוץ בתים ואחזקתם''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוץ בתים ואחזקתם|חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש״ם–1980}}. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תשס״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 16}} {{ח:ת}} '''מפלגות''' – שינוי שם של מפלגה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}. {{ח:סעיף*|17||תיקון: תשס״ב־3, ק״ת תשס״ד, תשס״ה־8, תשע״ו־7, ק״ת תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט 17}} {{ח:ת}} '''שירות נתוני אשראי''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק נתוני אשראי|חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף*|18||תיקון: תשס״ב־4, תשע״ו־11, ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 פרט 18}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה־8, תשע״ד־2|עוגן=תוספת 1 פרט 19}} {{ח:ת}} '''בעלי חיים''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים#סעיף 16|סעיף 16 בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף*|20||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 20}} {{ח:ת}} '''משק הדלק''' – החלטה של המנהל בבקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות)#סעיף 3|סעיף 3(ג) לחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס״ה–2005}}. {{ח:סעיף*|21||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־5, תשס״ה־8, תשס״ה־9, תשס״ו־5, תשס״ז, תשס״ז־6, תשס״ח־2, תשס״ח־4, תשס״ח־6, תשס״ח־11, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״א־10, תשע״ג, תשע״ו־5, תשע״ו־11, תשע״ו־13, תשע״ז־3, תשע״ז־10, ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 21}} {{ח:ת}} '''הסדרת עיסוק''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: {{ח:תת|(1)}} החלטה של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 11|11}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 29|29(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס#סעיף 37|או 37(ג) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת המיילדות|פקודת המיילדות}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}; {{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, למעט החלטות שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|החוק האמור}}; {{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}}; {{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}} – {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים#פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תת|(8)}} החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5א|סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}}; {{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}; {{ח:תת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}}; {{ח:תת|(12)}} {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}; {{ח:תת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק הצלילה הספורטיבית|חוק הצלילה הספורטיבית, התשל״ט–1979}}; {{ח:תת|(14)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 47א|47א עד 47ג}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 63|ו־63 לפקודה}}; {{ח:תת|(15)}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בהיפנוזה|חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984}}; {{ח:תת|(16)}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|(17)}} {{ח:חיצוני|חוק העיסוק באופטומטריה|חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(19)}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|(20)}} {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|חוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|(21)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}}; {{ח:תת|(22)}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}}; {{ח:תת|(23)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}; {{ח:תת|(24)}} החלטת המנהל או הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}; {{ח:תת|(25)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים#סעיף 16|ו־16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על־תיכוניים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|(26)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|(27)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}}; {{ח:תת|(28)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|(29)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|החוק האמור}}; {{ח:תת|(30)}} {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}; {{ח:תת|(31)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר|חוק הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר, התשפ״ה–2025}}. {{ח:סעיף*|22||תיקון: תשס״ה־4|עוגן=תוספת 1 פרט 22}} {{ח:ת}} '''שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של מהנדס רשות מקומית ומתכנן מחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לט|סעיף 19לט(ז) או (ח)}}, החלטה של הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג|סעיף 19יג}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יג1|19יג1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19יד1|19יד1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19כט1|19כט1}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מג|ו־19מג}} והחלטה של הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן יא|סימן י״א {{ח:הערה|לפרק ה׳1}} לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של גוף מפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}}. {{ח:סעיף*|23||תיקון: תשס״ה־6, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ח־13, תשס״ט, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״א־9, תשע״א־16, תשע״ב־6, תשע״ב־8, ק״ת תשע״ו, תשע״ו־6, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־6|עוגן=תוספת 1 פרט 23}} {{ח:ת}} '''הגנת הסביבה''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}}; {{ח:תת|(2)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}}; {{ח:תת|(3)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}; {{ח:תת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, למעט החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 6|סעיף 6(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ח סימן ג|וסימן ג׳ בפרק ח׳ לחוק האמור}}; {{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(6)}} החלטת הממונה והחלטת המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד|חלק י״ד לפקודת המכרות}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד פרק ד|פרק ד׳ לחלק האמור}}; {{ח:תת|(7)}} החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}; {{ח:תת|(8)}} החלטות המנהל או הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}; {{ח:תת|(9)}} החלטת חשב המשרד להגנת הסביבה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 11ח|סעיף 11ח לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}; {{ח:תת|(10)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}}; {{ח:תת|(11)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}}; {{ח:תת|(12)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, למעט החלטה בעניין עיצום כספי; {{ח:תת|(13)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|(14)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנת חיית הבר|חוק להגנת חיית הבר, התשט״ו–1955}}; {{ח:תת|(15)}} החלטה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, או של נושא תפקיד בה, לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}. {{ח:סעיף*|24||תיקון: תשס״ה־7, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 24}} {{ח:ת}} '''ייבוא וייצוא''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|(ב)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין. {{ח:סעיף*|25||תיקון: תשס״ה־11, תשפ״ד, תשפ״ד־7|עוגן=תוספת 1 פרט 25}} {{ח:ת}} '''פדויי שבי, שבויים, חטופים ונעדרים''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של הוועדה להכרה באדם כפדוי שבי, לפי {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו#סעיף 2|סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס״ה–2005}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של ועדה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף*|26||תיקון: תשס״ה־8, תשע״ד־4, תשפ״ג־6|עוגן=תוספת 1 פרט 26}} {{ח:ת}} '''הטבות וסיוע לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכה''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות בעניני הטבות וסיוע הניתנים מכוח נוהלי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון; {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי החיקוקים המפורטים בזה: {{ח:תתת|(1)}} החלטה של רופא מוסמך ראשי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)|תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), התשי״ט–1959}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על־תיכונית), התשי״ט–1959}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה)|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (הקלות לאלמנות לרכישת השכלה מקצועית או השכלה גבוהה), התשכ״ד–1964}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ״ח–1987}}; {{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} החלטה של העובד הסוציאלי הראשי לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ז|סעיף 15ז}}; {{ח:תתת|(2)}} החלטה של ועדת חריגים להטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיף 15ט}}; {{ח:תתת|(3)}} החלטה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35א|סעיף 35א}}; {{ח:תתת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#פרק 2-1|פרק שני1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}. {{ח:סעיף*|27||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 פרט 27}} {{ח:ת}} '''חתימה אלקטרונית''' – החלטה של הרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:סעיף*|28||תיקון: תשס״ה־8, תשפ״ב־8, תשפ״ג־3, תשפ״ד־13|עוגן=תוספת 1 פרט 28}} {{ח:ת}} '''מאגרי מידע''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של ראש הרשות להגנת הפרטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ולפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 330יג|סעיף 330יג(א)(3) לפקודת העיריות}}; בפסקה זו, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של הממונה על פניות הציבור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה#סעיף 19|בסעיף 19(ה) לחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ״ג–2023}}. {{ח:סעיף*|29||תיקון: תשס״ה־8, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 29}} {{ח:ת}} '''גז''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 18|סעיפים 18(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 30|30(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 74|ו־74 לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}; {{ח:תת|(3)}} החלטת גוף בודק לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}. {{ח:סעיף*|30||תיקון: תשס״ו־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־8|עוגן=תוספת 1 פרט 30}} {{ח:ת}} '''ספורט''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית|חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}}, וכן החלטה של שר החינוך התרבות והספורט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק האמור}}; {{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות שעניינה מתן מעמד ספורטאי בצבא לפי פקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 2.7.2026):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט|חוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ב סימן ז|סימנים ז׳}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ב סימן ח|ו־ח׳ לפרק ב׳}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט#פרק ג|פרק ג׳ לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|31||תיקון: תשס״ו־3, תשס״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 31}} {{ח:ת}} '''תאגידים ביטחוניים''' – החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005}}. {{ח:סעיף*|32||תיקון: תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ז־6, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־13, תשס״ח־15, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״ב־9, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ד־6, תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 32}} {{ח:ת}} '''עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}; {{ח:תת|(1א)}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}; {{ח:תת|(2)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(4)}} החלטה של הרשות המוסמכת לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}; {{ח:תת|(5)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק י פרק 2 סימן ו|סימן ו׳ בפרק שני {{ח:הערה|לחלק י׳}} לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תת|(6)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)#סעיף 18א|סעיף 18א לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית)#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|(7)}} החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ח סימן ג|סימן ג׳ בפרק ח׳ לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|(8)}} החלטת ממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}}; {{ח:תת|(9)}} החלטת מנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תת|(10)}} החלטת מנהל רשות המים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#סעיף 96|סעיף 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}; {{ח:תת|(11)}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#חלק יד פרק ד|פרק ד׳ בחלק י״ד לפקודת המכרות}}; {{ח:תת|(12)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב־לאומית, התשפ״ו–2025}}. {{ח:סעיף*|33||תיקון: תשס״ח־5, תשע״ו־2, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 33}} {{ח:ת}} '''בריאות''' – {{ח:תת|(1)|(א)}} החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק השתלת אברים#פרק ד|פרק ד׳ לחוק השתלת אברים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|(ב)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע), התשע״ב–2012}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(פרט משנה (2) נוסף {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 305|בסעיף 305 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, אך הפרט כולו הוחלף בסעיף 8 לצו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע״ו–2016 (ק״ת תשע״ו, 843), שפורסם מאוחר יותר. כוונת המחוקק לא הייתה לבטל את תחולת חוק בתי משפט לענינים מינהליים על החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, עם כניסת {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|החוק האמור}} לתוקף):}} {{ח:תת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}. {{ח:סעיף*|34||תיקון: תשס״ח־7, תשע״ב־10|עוגן=תוספת 1 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|35||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 1 פרט 35}} {{ח:ת}} '''רכישה לצורכי ציבור''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}. {{ח:סעיף*|36||תיקון: תש״ע־3, תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 36}} {{ח:ת}} '''חיילים בשירות קבע''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, ”חייל בשירות קבע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לשירות קבע), התש״ע–2010}} (להלן – חוק שירות הקבע): {{ח:תתת|(1)}} סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו; {{ח:תתתת|(ב)}} הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית; {{ח:תתת|(2)}} הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע; {{ח:תתת|(3)}} אי־קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע; {{ח:תתת|(4)}} אי־מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור; {{ח:תת|(ב)}} החלטה של שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע״א–2010}}. {{ח:סעיף*|37||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 37}} {{ח:ת}} '''שוטרים וסוהרים''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה בעניין המנוי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 93א|בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה; {{ח:תת|(2)}} החלטה בעניין המנוי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} למעט כל החלטה הנוגעת למינוי נציב בתי הסוהר; {{ח:תת|(3)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 73|סעיפים 73}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 81|ו־81 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף*|38||תיקון: תשע״א־6, תשע״ט־2, תשפ״ב־3, תשפ״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 38}} {{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע״א–2011}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 4|סעיפים 4(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 18|18(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 19|19}} {{ח:חיצוני|חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים#סעיף 27|ו־27 עד 30 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|39||תיקון: תשע״א־7, ק״ת תשע״ח, תשפ״ג־5|עוגן=תוספת 1 פרט 39}} {{ח:ת}} '''אגודות שיתופיות''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה של ועדת השגות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ב|סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות}}; {{ח:תת|(ב)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6|סעיפים 6(1) ו־(2)}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 12|ו־12 עד 14 לפקודת האגודות השיתופיות}}, וכן החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)|תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל״ו–1976}}; {{ח:תת|(ג)}} החלטה של הוועדה ליישובים קהילתיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 6ו|סעיף 6ו לפקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף*|40||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 פרט 40}} {{ח:ת}} '''תמיכות''' – {{ח:תת|(א)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה למוסד ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) של סעיף 3א לחוק האמור}}; {{ח:תת|(ב)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה מתן תמיכה לגוף אחר לפי הוראות החשב הכללי למעט החלטה שעניינה קביעת מבחן תמיכה לפי הוראות אלה; בפרט זה, ”גוף אחר“ – כהגדרתו בהוראות החשב הכללי שעניינן תמיכות מתקציב המדינה בגופים אחרים; {{ח:תת|(ג)}} החלטה של שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3ב|סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף*|41||תיקון: תשע״א־10, תשע״א־18, תשע״ב־4, תשע״ד־5, ק״ת תשע״ח, תשפ״ו־5|עוגן=תוספת 1 פרט 41}} {{ח:ת}} '''חקלאות''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת תוצרת אורגנית|חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס״ה–2005}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|חוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}; {{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}}; {{ח:תת|(4)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות|פקודת היערות}}; {{ח:תת|(5)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}}; {{ח:תת|(6)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)#סעיף 10|ו־10 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}}; {{ח:תת|(7)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג|פקודת הדיג}}; {{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק חובת חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|חוק חובת חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ״ו–2026}}, ביום 29.8.2026):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי|חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ״ו–2026}}. {{ח:סעיף*|42||תיקון: תשע״א־14, תשפ״ד־8|עוגן=תוספת 1 פרט 42}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(ימחק ביום 2.7.2026):}} '''בדיקת מינויים''' – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#סעיף 10ב|סעיפים 10ב}} {{ח:חיצוני|חוק הספורט#סעיף 11|ו־11(ב) עד (ד) לחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}. {{ח:סעיף*|43||תיקון: תשע״א־13|עוגן=תוספת 1 פרט 43}} {{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע״א–2011}}, למעט החלטות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי#סעיף 3|סעיף 3 לחוק האמור}} ובין השאר החלטות הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי#סעיף 3|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף*|44||תיקון: תשע״א־19, תשפ״ג־7|עוגן=תוספת 1 פרט 44}} {{ח:ת}} '''הגנה על הציבור''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, למעט החלטת ראש ענף טיפול ושיקום בבתי הסוהר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 20ז|סעיף 20ז(ה) לחוק האמור}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים#סעיף 4|סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע#סעיף 5|סעיף 5 לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ״ג–2023}}. {{ח:סעיף*|45||תיקון: תשע״ב־11|עוגן=תוספת 1 פרט 45}} {{ח:ת}} '''כבאות והצלה''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, למעט: {{ח:תת|(1)}} החלטות ממשלה והחלטות היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|החוק האמור}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה בעניין מינוי נציב כבאות והצלה, הפסקת כהונתו של הנציב או השעייתו; {{ח:תת|(3)}} החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 34|סעיף 34 לחוק האמור}}; {{ח:תת|(4)}} החלטה בעניין צו הפסקה מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 51|סעיף 51 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|46||תיקון: תשע״ג־2, תשפ״ה־5|עוגן=תוספת 1 פרט 46}} {{ח:ת}} '''מים וביוב''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6ט|סעיף 6ט(ד) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|סעיף 48(ה) לחוק המים, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף*|47||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת 1 פרט 47}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|48||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 1 פרט 48}} {{ח:ת}} '''תקינה''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, ולמעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 6|סעיף 6 עד 8(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|9(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|9(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 11|11(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12א|12א}} {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 16|או 16 לחוק האמור}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ו) לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}. {{ח:סעיף*|49||תיקון: תשע״ד־6, תשע״ו־3, תשע״ז־7|עוגן=תוספת 1 פרט 49}} {{ח:ת}} '''שירות אזרחי''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}, למעט החלטה של הממשלה לפי החוקים האמורים. {{ח:סעיף*|50||תיקון: תשע״ד־7, תשע״ט־3, תשפ״ד־9|עוגן=תוספת 1 פרט 50}} {{ח:ת}} '''קידום התחרות בענפי המזון והפארם''' – החלטת הממונה על התחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 16|ו־16(ד) לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}. {{ח:סעיף*|51||תיקון: תשע״ה־2|עוגן=תוספת 1 פרט 51}} {{ח:ת}} '''מחקר ופיתוח''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}}, למעט החלטה של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|החוק האמור}}. {{ח:סעיף*|52||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 52}} {{ח:ת}} '''קליטת עלייה''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק סל הקליטה|חוק סל הקליטה, התשנ״ה–1994}}, למעט החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|חוק סל הקליטה#סעיף 3|סעיף 3(ב) לחוק האמור}}, וכן החלטה של רשות בענייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה. {{ח:סעיף*|53||תיקון: ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 53}} {{ח:ת}} '''סמים מסוכנים''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}. {{ח:סעיף*|54||תיקון: תשע״ו־8, תשע״ח־6|עוגן=תוספת 1 פרט 54}} {{ח:ת}} '''מוקדי חירום''' – החלטה של גוף לפי {{ח:חיצוני|חוק מוקדי חירום|חוק מוקדי חירום, התשע״ו–2016}}. {{ח:סעיף*|55||תיקון: תשע״ו־9, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 פרט 55}} {{ח:ת}} '''מאבק בטרור''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות בעניין צו תפיסה מינהלי וצו חילוט לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ה|פרק ה׳ לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק המאבק בטרור); {{ח:תת|(2)}} החלטה של רשות בעניין צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ו|פרק ו׳ לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 70א|סעיף 70א(ה) או (ו) לחוק המאבק בטרור}}. {{ח:סעיף*|56||תיקון: תשע״ו־13|עוגן=תוספת 1 פרט 56}} {{ח:ת}} '''פיקוח על שירותים פיננסיים''' – החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות שהם בני פועל תחיקתי לפי אותם חוקים: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק האמור}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}. {{ח:סעיף*|57||תיקון: תשע״ז־4, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 57}} {{ח:ת}} '''השקעות הון''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של ועדת השגה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 24א|סעיף 24א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 86|סעיף 86 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}. {{ח:סעיף*|58||תיקון: תשע״ז־9, תשע״ח־3, תשע״ח־4|עוגן=תוספת 1 פרט 58}} {{ח:ת}} '''תקשורת''' – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תת|(3)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים. {{ח:סעיף*|59||תיקון: תשע״ח, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 59}} {{ח:ת}} '''רשות מקרקעי ישראל''' – {{ח:תת|(1)}} החלטה של רשות מקרקעי ישראל שעניינה הקצאה ראשונית של מקרקעין לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה; {{ח:תת|(2)|(א)}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב#סעיף 6|סעיף 6(8) לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}; {{ח:תתת|(ב)}} החלטת שר לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf|סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס׳ 4), התש״ע–2010}}; {{ח:תתת|(ג)}} החלטה של רשות מקרקעי ישראל לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395572.pdf|סעיפים 5(ה) ו־(ו) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס׳ 4), התש״ע–2010}}; {{ח:תת|(3)}} החלטה של ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל. {{ח:סעיף*|60||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 60}} {{ח:ת}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 78|סעיף 78 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:סעיף*|61||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 61}} {{ח:ת}} '''התגוננות אזרחית''' – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#פרק 3|פרקים שלישי עד שביעי לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, למעט החלטה כאמור שניתנה בזמן מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}}, ולמעט החלטה של הממשלה, החלטת שר או החלטה של ראש המטה הכללי של הצבא לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|החוק האמור}}. {{ח:סעיף*|62||תיקון: תש״ף־2, תש״ף־4, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב־2, תשפ״ב־4, תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 1 פרט 62}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|63||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת 1 פרט 63}} {{ח:ת}} החלטת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983}}, למעט החלטה שלא לתת רישיון בשל התנגדות מועצת הרבנות הראשית לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות#סעיף 2יז|סעיף 2יז(א)(6) לחוק {{ח:הערה|האמור}}}}. {{ח:סעיף*|64||תיקון: ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 פרט 64}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|65||תיקון: ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־10, תשפ״ה־4, תשפ״ה־7, תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 65}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 26.12.2023 עד יום 31.1.2027):}} החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה)|חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}. {{ח:סעיף*|66||תיקון: תשפ״ד־11|עוגן=תוספת 1 פרט 66}} {{ח:ת}} החלטות המועצה המאסדרת לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 8ז|סעיפים 8ז(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 78|ו־78(ד) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}. {{ח:סעיף*|(67)||תיקון: תשפ״ד־12|עוגן=תוספת 1 פרט 67}} {{ח:ת}} מרשם התעבורה המינהלי – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}. {{ח:סעיף*|68||תיקון: תשפ״ה־3|עוגן=תוספת 1 פרט 68}} {{ח:ת}} הפחתת שכר בשירות הציבורי – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)#סעיף 10|סעיפים 10 עד 12 לחוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} (בפרט זה – חוק להפחתת שכר בשירות הציבורי), ובכלל זה החלטה כאמור לפי סעיפים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|מחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה)#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק להפחתת שכר בשירות הציבורי}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29א|סעיפים 29א}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29ב|ו־29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(2)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים)#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ״ד–2023}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ו|סעיף 14ו}} וערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55|סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה}}. {{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2א}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 64|סעיף 64(ג1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף*|2ב||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 2ב}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 8|סעיף 8 לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)#סעיף 14א|סעיף 14א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ה־8, תשס״ח־8, תשס״ח־9|עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 198|סעיפים 198(ז)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 3 פרט 14|14(ד) לתוספת השלישית}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#תוספת 4 פרט 16|ו־16(ג) לתוספת הרביעית}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 5א}} {{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית שלפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6|סעיף 6(ג) לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (בפרט זה – ועדת המשנה), או על החלטת יושב ראש ועדת המשנה, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 198|סעיפים 198(ז) לחוק האמור}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|ו־14(ד) לתוספת השלישית לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר#סעיף 14א|סעיף 14א לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|6א||תיקון: תשס״ה־8|עוגן=תוספת 2 פרט 6א}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 11|סעיף 11(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}. {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 8|סעיף 8(ו) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}. {{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־8, תשע״א־17|עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13כא|סעיפים 13כא}}, {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לא|13לא}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13לב|ו־13לב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}. {{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 10א}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 30ו|סעיף 30ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}. {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 28|סעיף 28(ב)(7) לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}. {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח־4|עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת תוצרת אורגנית#סעיף 10|סעיף 10 בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס״ה–2005}}. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשס״ח־3, תשע״א־12|עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ה|סעיף 102ה(ד) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס״ו–2006}}. {{ח:סעיף*|14||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 3|סעיפים 3(ו)}}, {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים#סעיף 17|ו־17(ו) לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף*|15||תיקון: תשס״ח־14|עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:ת}} ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59לא|סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תש״ע־3|עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 28|סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים}} כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק שירות הקבע}}, וכן ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירות הקבע}}. {{ח:סעיף*|17||תיקון: תש״ע־3, תשע״ב־4|עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 5ב|סעיף 5ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף*|18||תיקון: תשע״א־10|עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 11|סעיף 11(ד) לחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}}. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״א־11|עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 7|סעיפים 7(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 39|ו־39(ה) לחוק הטיס, התשע״א–2011}}. {{ח:סעיף*|20||תיקון: תשע״א־18|עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו#סעיף 16|סעיף 16(ד) לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011}}. {{ח:סעיף*|21||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}. {{ח:סעיף*|22||תיקון: תשע״ב־5, תשפ״ב־6|עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 2|סעיף 2(ט) לחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}, וכן החלטה של ועדת הערר שלפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|החוק האמור}}, בערר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#סעיף 20|סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022}}. {{ח:סעיף*|23||תיקון: תשע״ב־11|עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 38|סעיפים 38(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 110|ו־110(ג)(5) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}. {{ח:סעיף*|24||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 24}} {{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת ההשגות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46טז6|סעיף 46טז6(ג) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף*|25||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 25}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|26||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 26}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 56|סעיף 56(ב)(2) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|27||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 2 פרט 27}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)#סעיף 12|סעיף 12(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש״ף–2020}}. {{ח:סעיף*|28||תיקון: תש״ף־3, תשפ״ב־7, תשפ״ד־2, תשפ״ה־6, תשפ״ו־6|עוגן=תוספת 2 פרט 28}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2027):}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ל|ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38מח|ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2028 עד יום 31.12.2032):)}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, לרבות ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|הסעיף האמור}} כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 15|בסעיף 15(ב) לחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38מח|ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף*|29||תיקון: תשפ״ד־11, תשפ״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 29}} {{ח:ת}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 69|סעיף 69(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 98|או 98(ה) לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}. {{ח:סעיף*|30||תיקון: תשפ״ה־2|עוגן=תוספת 2 פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.7.2026):}} ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש#סעיף 30|סעיף 30(ה) לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ״ה–2025}}. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} תובענה לפיצויים שעילתה במכרז, כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפסקה 5 לתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ו־5|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} תביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 5|בסעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א)(1)}})}}}} {{ח:קטע3||עתירה מינהלית בענייני האזור}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} חופש המידע – החלטה של רשות בבקשה לקבלת מידע המופנית כלפיה. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} תכנון ובנייה – החלטה של רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס׳ 79 לשנת 1966}} (בפרט זה – חוק תכנון ערים), לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון)|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), התשל״א–1971}} (בפרט זה – צו תכנון ערים), או לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון)|צו בדבר מתן היתרים לעבודות בשטחים תפוסים לצרכים צבאיים (יהודה והשומרון) (מס׳ 997), התשמ״ב–1982}}, ולמעט – {{ח:תת|(1)}} החלטה שעניינה עבירות ועונשין, ובכלל זה החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 37ב|סעיף 37ב לחוק תכנון ערים}}; {{ח:תת|(2)}} החלטה שעניינה תכנית תכנון אזורית או תכנית תכנון מתארית כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#פרק 3|בפרק שלישי לחוק תכנון ערים}}; {{ח:תת|(3)}} החלטה של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור, למעט החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 38|סעיף 38 לחוק תכנון ערים}}; {{ח:תת|(4)}} החלטה של ראש המִינהל האזרחי לפי {{ח:חיצוני|תקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות אישור, הקמה ופטור מהיתר לדרכים זמניות לאתרי בנייה בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה והשומרון), התשע״א–2011}}; {{ח:תת|(5)}} החלטה של מועצת התכנון העליונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה והשומרון)#סעיף 7|סעיף 7(4) לצו תכנון ערים}}; לעניין זה, ”מועצת התכנון העליונה“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תכנון ערים}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} כניסה ויציאה – {{ח:תת|(א)}} החלטה של ראש המינהל האזרחי לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית)#סעיף 1ד|סעיף 1ד לצו בדבר שטחים סגורים (אזור הגדה המערבית) (מס׳ 34), התשכ״ז–1967}}, לעניין אדם מסוים; {{ח:תת|(ב)}} החלטה של מפקד צבאי לפי {{ח:חיצוני|היתר כניסה כללי (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון)#סעיף 3|סעיף 3 להיתר כניסה כללי (מס׳ 5) (תושבים ישראליים ותושבי חוץ) (יהודה והשומרון), התש״ל–1970}}; {{ח:תת|(ג)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסת זר לאזור או שהייה בו, לפי נוהלי מתאם פעולות הממשלה בשטחים או לפי נוהלי המינהל האזרחי, למעט החלטה כאמור שעניינה בקשת הרשות הפלסטינית לאישור רישיון ביקור זר שנתנה; לעניין זה, ”הרשות הפלסטינית“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק; {{ח:תת|(ד)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה כניסה לצורך תעסוקה ליישוב ישראלי באזור, הניתנת לפי {{ח:חיצוני|הכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון)|ההכרזה בדבר סגירת שטח (יישובים ישראליים) (יהודה והשומרון), התשס״ב–2002}}, ולפי {{ח:חיצוני|צו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון)|הצו בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (יהודה והשומרון) (מס׳ 967), התשמ״ב–1982}}; {{ח:תת|(ה)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה היתר כניסה לשטח שהוא מרחב תפר; בפרט משנה זה, ”מרחב תפר“ – שטח שהוכרז כמרחב תפר בתחיקת הביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}}; {{ח:תת|(ו)}} החלטה פרטנית של רשות שעניינה יציאת תושב אזור מהאזור לפי נוהלי המִינהל האזרחי. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א)(2)}})}}}} {{ח:קטע3||ערעור מינהלי בענייני האזור}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 296|סעיפים 296}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 297|או 297 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באייר התש״ס (30 במאי 2000).}} * '''אהוד ברק'''<br>ראש הממשלה * '''יוסף ביילין'''<br>שר המשפטים * '''עזר ויצמן'''<br>נשיא המדינה * '''אברהם בורג'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 270dk51lmme441el5j7pi6lhv0xozu7 מקור:חוק השמות 116 286342 3011345 2935220 2026-05-06T06:37:55Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 9 3011345 wikitext text/x-wiki <שם> חוק השמות, תשט"ז-1956 <מאגר 2000598 תיקון 562559 תקן 148758 קוד a163Y00000DuDBnQAN> <מקור> ((ס"ח תשט"ז, 94|חוק השמות|3:209704)); ((תשל"ה, 148|תיקון|8:209703)); ((תש"ן, 146|תיקון מס' 2|12:210771)); ((תשנ"ו, 84|תיקון מס' 3|13:211257)); ((תשנ"ט, 77|תיקון מס' 4|14:211611)); ((תשס"ח, 203|תיקון מס' 5|17:300140)); ((תשע"ד, 745|תיקון מס' 6|19:303852)); ((תשע"ו, 832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)); ((תשע"ט, 142|תיקון מס' 8|20:528243)); ((תשפ"ו, 542|תיקון מס' 9|25:12846908)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "בגיר" - אדם שמלאו לו 18 שנה; :- "קטין" - אדם שטרם מלאו לו 18 שנה; :- "הורה" - לרבות מאמץ; :- "ילד" - לרבות ילד מאומץ; :- "השר" - שר הפנים. @ 2. שם משפחה ושם פרטי : (א) לכל אדם יהא שם משפחה ושם פרטי. : (ב) שם המשפחה יכול שיהיה כפול, ויכול שיהיו לאדם יותר משם פרטי אחד. @ 3. שם משפחה מלידה (תיקון: תשל"ה, תש"ן) : ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם. @ 4. מתן שם פרטי לנולד (תיקון: תשע"ד) : שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד. @ 5. שם מאימוץ (תיקון: תשנ"ט, תשפ"ו) : (א) קטין שאומץ מקבל שם משפחת מאמצו אך אינו מקבל שם פרטי חדש, זולת אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת. : (ב) קטין שאחד מהוריו או שניהם נפטרו ואומץ לפי [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]] (להלן - חוק האימוץ), על ידי קרוב משפחה של הקטין או בן זוגו של הורהו, יישא נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו שנפטרו, וכן יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין, שם הורהו שנפטר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת הילד. : (ג) קטין כאמור בסעיף קטן (ב) שאומץ לפי [[חוק האימוץ]] על ידי מי שאינו קרוב משפחה של הקטין או בן זוגו של הורהו, יקבע בית המשפט בצו האימוץ, לאחר ששקל את טובת הילד, אם יישא הקטין, נוסף על שם משפחת מאמצו, את שם משפחת הוריו שנפטרו ואם יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין שם הורהו שנפטר. @ 6. שם המשפחה אחרי הנישואין (תיקון: תשנ"ו) : (א) מי שנישא רשאי בכל עת - :: (1) להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם; :: (2) לבחור בשם המשפחה של בן זוגו; :: (3) לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו; :: (4) לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג; :: (5) לצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו. : (ב) עובר לנישואיו יודיע אדם לרושם הנישואין מהו שם המשפחה שבחר לשאת לאחר נישואיו; החליט לשנות את שמו, ייכנס השינוי לתוקפו עם הנישואין. : (ג) השר, בהתייעצות עם השר לענייני דתות, יקבע את דרכי ההודעה לפי סעיף קטן (ב). @ 7. שם משפחה אחרי פקיעת הנישואין (תיקון: תשנ"ו) : פקעו הנישואין, רשאי כל בן זוג לשוב ולשאת שם משפחה קודם. @ 8. חובת בחירת שם : מי שאין לו שם משפחה או שם פרטי, או ששמותיו אינם ידועים, או שאינו ידוע איזה שם משמותיו הוא שם המשפחה ואיזה הוא שם פרטי, יבחר לעצמו - ואם הוא קטין או פסול-דין, יבחרו לו הוריו או אפוטרופסו - שם משפחה או שם פרטי, הכל לפי הענין, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תחילת חוק זה או לאחר קבלת דרישה לכך מאת השר. @ 9. קביעת שם על-ידי השר : (א) מי שלא בחר לעצמו שם או לא נבחר לו שם כאמור [[בסעיף 8]], רשאי השר לקבוע לו שם; בקביעת השם יתחשב השר בשמות הוריו והורי הוריו של אותו אדם, ואם הוא נשוי - גם בשם בן-זוגו. : (ב) השר יודיע לאותו אדם את השם שקבע, וזה יהיה שמו של אותו אדם, זולת אם בחר לו שם אחר תוך חדשיים לאחר קבלת הודעת השר. : (ג) היה אותו אדם קטין או פסול-דין, תינתן הודעת השר לידי הוריו או אפוטרופסו, והם רשאים לבחור לו שם אחר כאמור. @ 9א. קביעת שם פרטי של אב (תיקון: תשל"ה, תשס"ח) : (א) אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטת אמו, ורשאית האם שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין. : (ב) אדם שמלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, או שהוחלט שלא לקבוע שם כאמור, לפי הוראות סעיף קטן (א), ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטתו, ורשאי הוא שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין. : (ג) נקבע שם פרטי של אב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי אדם שמלאו לו 16 שנים לבטל את השם האמור. @ 10. שינוי שם של בגיר : בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי. @ 11. (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטל).)) @ 12. שם משפחה של קטין שהוריו שינו שמם (תיקון: תשל"ה) : קטין שהוריו שינו שם משפחתם, מקבל על ידי כך את שם משפחתם החדש, וקטין שאחד מהוריו שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של ההורה האחר יקבל על ידי כך את שם המשפחה המשותף. @ 13. שינוי שם של קטין (תיקון: תשע"ד) : (א) הוריו של קטין שטרם מלאו לו עשר שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובלבד שנתנו לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; מלאו לקטין עשר שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא אם כן נתן את הסכמתו בפני פקיד רישום, כמשמעותו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], ולעניין הוספת שם על השם הקיים - אלא אם כן נתן את הסכמתו להוספה מראש בכתב; לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה שמו אלא באישור בית המשפט. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו נסיבות רפואיות שבשלהן לא ניתן לקבל את הסכמת הקטין, רשאים ההורים להוסיף לו שם על שמו הקיים, אף אם לא נתן את הסכמתו מראש בכתב. : (ג) קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי הוא להגיש תובענה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995]]. : (ד) הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. @ 14. שינוי שם על ידי אפוטרופוס (תיקון: תשע"ד, תשע"ו) : אפוטרופוס של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, והוא אף אם עדיין לא הוברר אם התקיימו התנאים למינוי רשאי, באישור בית המשפט, לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו בלבד שניתנה לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין או במידת הבנתו של האדם, לפי העניין. @ 15. הודעה על בחירת שם ושינוי שם (תיקון: תשנ"ו) : בחירת שם או שינוי שם לפי [[סעיפים 6 עד 10]], [[13]] [[או 14]] טעונים הודעה בכתב לשר. @ 16. פסילת בחירה או שינוי (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח, תשע״ט) : (א) השר רשאי לפסול בחירת שם לפי [[הסעיפים 8]], [[9]] [[ו-9א]] ושינוי שם לפי [[סעיפים 10]], [[13]] אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור. : (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לא ישונה שמו של מי שהורשע בביצוע עבירת מין כהגדרתה [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006]], שבוצעה בהיותו בגיר, לפי [[סעיף 10]], אלא אם כן שוכנע השר שאין בשינוי השם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בתקנת הציבור. @ 17. תעודה ותחילת תוקף (תיקון: תשל"ה) : (א) בחירת שם ושינוי שם שניתנה עליהם הודעה ולא נפסלו, יתן השר, תוך חודש מקבלת ההודעה, תעודה המעידה עליהם, ותקפם מתאריך ההודעה. : (ב) מי שהשתמש בשם החדש לפני תחילתו של חוק זה ואותו שם היה רשום בתעודה ציבורית כמשמעותה [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971]], רשאי שר הפנים לקבוע שתקפו של שינוי השם תחילתו מהיום שבו החל להשתמש באותו שם. @ 18. שינויי-שם שאושרו על ידי בית המשפט : הוראות [[הסעיפים 16]] [[ו-17]] לא יחולו על שינוי שם שאושר על ידי בית המשפט. @ 19. פנקס שינויי-שם (תיקון: תשל"ה) : בחירת שם ושינוי שם לפי [[סעיפים 6 עד 14]] יירשמו בפנקס שינויי שם שיהיה פתוח לעיון הציבור. @ 20. סייג לשינוי של שם (תיקון: תשנ"ו) : מי ששינה שמו כאמור [[בסעיף 10]], אם לפני תחילת חוק זה ואם לאחריה, לא ישוב וישנה שמו לפי [[10|אותם סעיפים (([צ"ל: אותו סעיף]))]] תוך שבע שנים מיום תחילת תקפו של השינוי הקודם, אלא באישור השר. @ 21. הגדרת "הורים" : לענין [[הסעיפים 8]], [[9]], [[12]], [[13]], "הורים" - שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד - אותו הורה. @ 22. שמירת זכויות : קבלת שם, מתן שם, בחירת שם ושינוי שם לפי חוק זה, אין בהם כדי ליצור או לבטל זכויות או חובות של בעל השם או של זולתו, להוסיף על זכויות כאלה או לגרוע מהן. @ 23. העברת סמכויות : השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות. @ 24. פניה לשר : מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי [[הסעיפים 6]], [[9]], [[11]], [[16]] [[או 20]] שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית. @ 25. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ה) : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה - : (1) ניהולו של פנקס שינויי שם והעיון בו; : (2) תיקון רישומו של שם שנרשם לא כהלכה או שחל בו שינוי, ונקיבת שם קודם, שם חדש ושם הורים בפנקסים רשמיים ובתעודות אישיות; : (3) אגרות בעד שירותים לפי חוק זה ופטור מהן. :: ((פרסמו [[תקנות השמות, תשל"ה-1975]].)) @ 26. ביטול : ההודעה מיום 15 במרס 1921 בדבר שינוי שמות - בטלה. @ 27. תחולה (תיקון: תשל"ה) : חוק זה יחול רק על מי שרשום במרשם האוכלוסין לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ז באב תשט"ז (25 ביולי 1956). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * ישראל בר-יהודה, שר הפנים * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה <ויקי>{{חוקי אזרחות, תושבות וכניסה לישראל}}</ויקי> 39rrq0i8cffo2m1md7mu42g5xhm0nt2 חוק השמות 0 286343 3011353 2789233 2026-05-06T07:00:43Z OpenLawBot 8112 [3011345] תיקון מס' 9 3011353 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק השמות, תשט״ז–1956}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000598}} {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ז, 94|חוק השמות|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209704.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 148|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209703.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 146|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 84|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 77|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 203|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300140.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 745|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 832|תיקון מס׳ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 142|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528243.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 542|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846908.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בגיר“ – אדם שמלאו לו 18 שנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – אדם שטרם מלאו לו 18 שנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה“ – לרבות מאמץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד מאומץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים. {{ח:סעיף|2|שם משפחה ושם פרטי}} {{ח:תת|(א)}} לכל אדם יהא שם משפחה ושם פרטי. {{ח:תת|(ב)}} שם המשפחה יכול שיהיה כפול, ויכול שיהיו לאדם יותר משם פרטי אחד. {{ח:סעיף|3|שם משפחה מלידה|תיקון: תשל״ה, תש״ן}} {{ח:ת}} ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם. {{ח:סעיף|4|מתן שם פרטי לנולד|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד. {{ח:סעיף|5|שם מאימוץ|תיקון: תשנ״ט, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} קטין שאומץ מקבל שם משפחת מאמצו אך אינו מקבל שם פרטי חדש, זולת אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} קטין שאחד מהוריו או שניהם נפטרו ואומץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}} (להלן – חוק האימוץ), על ידי קרוב משפחה של הקטין או בן זוגו של הורהו, יישא נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו שנפטרו, וכן יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין, שם הורהו שנפטר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת הילד. {{ח:תת|(ג)}} קטין כאמור בסעיף קטן (ב) שאומץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} על ידי מי שאינו קרוב משפחה של הקטין או בן זוגו של הורהו, יקבע בית המשפט בצו האימוץ, לאחר ששקל את טובת הילד, אם יישא הקטין, נוסף על שם משפחת מאמצו, את שם משפחת הוריו שנפטרו ואם יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין שם הורהו שנפטר. {{ח:סעיף|6|שם המשפחה אחרי הנישואין|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מי שנישא רשאי בכל עת – {{ח:תתת|(1)}} להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם; {{ח:תתת|(2)}} לבחור בשם המשפחה של בן זוגו; {{ח:תתת|(3)}} לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו; {{ח:תתת|(4)}} לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג; {{ח:תתת|(5)}} לצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו. {{ח:תת|(ב)}} עובר לנישואיו יודיע אדם לרושם הנישואין מהו שם המשפחה שבחר לשאת לאחר נישואיו; החליט לשנות את שמו, ייכנס השינוי לתוקפו עם הנישואין. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם השר לענייני דתות, יקבע את דרכי ההודעה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|7|שם משפחה אחרי פקיעת הנישואין|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} פקעו הנישואין, רשאי כל בן זוג לשוב ולשאת שם משפחה קודם. {{ח:סעיף|8|חובת בחירת שם}} {{ח:ת}} מי שאין לו שם משפחה או שם פרטי, או ששמותיו אינם ידועים, או שאינו ידוע איזה שם משמותיו הוא שם המשפחה ואיזה הוא שם פרטי, יבחר לעצמו – ואם הוא קטין או פסול־דין, יבחרו לו הוריו או אפוטרופסו – שם משפחה או שם פרטי, הכל לפי הענין, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תחילת חוק זה או לאחר קבלת דרישה לכך מאת השר. {{ח:סעיף|9|קביעת שם על־<wbr>ידי השר}} {{ח:תת|(א)}} מי שלא בחר לעצמו שם או לא נבחר לו שם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, רשאי השר לקבוע לו שם; בקביעת השם יתחשב השר בשמות הוריו והורי הוריו של אותו אדם, ואם הוא נשוי – גם בשם בן־זוגו. {{ח:תת|(ב)}} השר יודיע לאותו אדם את השם שקבע, וזה יהיה שמו של אותו אדם, זולת אם בחר לו שם אחר תוך חדשיים לאחר קבלת הודעת השר. {{ח:תת|(ג)}} היה אותו אדם קטין או פסול־דין, תינתן הודעת השר לידי הוריו או אפוטרופסו, והם רשאים לבחור לו שם אחר כאמור. {{ח:סעיף|9א|קביעת שם פרטי של אב|תיקון: תשל״ה, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטת אמו, ורשאית האם שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין. {{ח:תת|(ב)}} אדם שמלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, או שהוחלט שלא לקבוע שם כאמור, לפי הוראות סעיף קטן (א), ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטתו, ורשאי הוא שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין. {{ח:תת|(ג)}} נקבע שם פרטי של אב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי אדם שמלאו לו 16 שנים לבטל את השם האמור. {{ח:סעיף|10|שינוי שם של בגיר}} {{ח:ת}} בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי. {{ח:סעיף|11||תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|12|שם משפחה של קטין שהוריו שינו שמם|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} קטין שהוריו שינו שם משפחתם, מקבל על ידי כך את שם משפחתם החדש, וקטין שאחד מהוריו שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של ההורה האחר יקבל על ידי כך את שם המשפחה המשותף. {{ח:סעיף|13|שינוי שם של קטין|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הוריו של קטין שטרם מלאו לו עשר שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובלבד שנתנו לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; מלאו לקטין עשר שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא אם כן נתן את הסכמתו בפני פקיד רישום, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, ולעניין הוספת שם על השם הקיים – אלא אם כן נתן את הסכמתו להוספה מראש בכתב; לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה שמו אלא באישור בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו נסיבות רפואיות שבשלהן לא ניתן לקבל את הסכמת הקטין, רשאים ההורים להוסיף לו שם על שמו הקיים, אף אם לא נתן את הסכמתו מראש בכתב. {{ח:תת|(ג)}} קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי הוא להגיש תובענה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה#סעיף 3|סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}}. {{ח:תת|(ד)}} הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו. {{ח:סעיף|14|שינוי שם על ידי אפוטרופוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}} {{ח:ת}} אפוטרופוס של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, והוא אף אם עדיין לא הוברר אם התקיימו התנאים למינוי רשאי, באישור בית המשפט, לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו בלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין או במידת הבנתו של האדם, לפי העניין. {{ח:סעיף|15|הודעה על בחירת שם ושינוי שם|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} בחירת שם או שינוי שם לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6 עד 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}} טעונים הודעה בכתב לשר. {{ח:סעיף|16|פסילת בחירה או שינוי|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לפסול בחירת שם לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|ו־9א}} ושינוי שם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לא ישונה שמו של מי שהורשע בביצוע עבירת מין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, שבוצעה בהיותו בגיר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, אלא אם כן שוכנע השר שאין בשינוי השם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בתקנת הציבור. {{ח:סעיף|17|תעודה ותחילת תוקף|תיקון: תשל״ה}} {{ח:תת|(א)}} בחירת שם ושינוי שם שניתנה עליהם הודעה ולא נפסלו, יתן השר, תוך חודש מקבלת ההודעה, תעודה המעידה עליהם, ותקפם מתאריך ההודעה. {{ח:תת|(ב)}} מי שהשתמש בשם החדש לפני תחילתו של חוק זה ואותו שם היה רשום בתעודה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, רשאי שר הפנים לקבוע שתקפו של שינוי השם תחילתו מהיום שבו החל להשתמש באותו שם. {{ח:סעיף|18|שינויי־<wbr>שם שאושרו על ידי בית המשפט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} לא יחולו על שינוי שם שאושר על ידי בית המשפט. {{ח:סעיף|19|פנקס שינויי־<wbr>שם|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} בחירת שם ושינוי שם לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6 עד 14}} יירשמו בפנקס שינויי שם שיהיה פתוח לעיון הציבור. {{ח:סעיף|20|סייג לשינוי של שם|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} מי ששינה שמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, אם לפני תחילת חוק זה ואם לאחריה, לא ישוב וישנה שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|אותם סעיפים {{ח:הערה|[צ״ל: אותו סעיף]}}}} תוך שבע שנים מיום תחילת תקפו של השינוי הקודם, אלא באישור השר. {{ח:סעיף|21|הגדרת ”הורים“}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, ”הורים“ – שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד – אותו הורה. {{ח:סעיף|22|שמירת זכויות}} {{ח:ת}} קבלת שם, מתן שם, בחירת שם ושינוי שם לפי חוק זה, אין בהם כדי ליצור או לבטל זכויות או חובות של בעל השם או של זולתו, להוסיף על זכויות כאלה או לגרוע מהן. {{ח:סעיף|23|העברת סמכויות}} {{ח:ת}} השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|24|פניה לשר}} {{ח:ת}} מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}} שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית. {{ח:סעיף|25|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה – {{ח:תת|(1)}} ניהולו של פנקס שינויי שם והעיון בו; {{ח:תת|(2)}} תיקון רישומו של שם שנרשם לא כהלכה או שחל בו שינוי, ונקיבת שם קודם, שם חדש ושם הורים בפנקסים רשמיים ובתעודות אישיות; {{ח:תת|(3)}} אגרות בעד שירותים לפי חוק זה ופטור מהן. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פרסמו {{ח:חיצוני|תקנות השמות|תקנות השמות, תשל״ה–1975}}.}} {{ח:סעיף|26|ביטול}} {{ח:ת}} ההודעה מיום 15 במרס 1921 בדבר שינוי שמות – בטלה. {{ח:סעיף|27|תחולה|תיקון: תשל״ה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול רק על מי שרשום במרשם האוכלוסין לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ז באב תשט״ז (25 ביולי 1956).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''ישראל בר־יהודה'''<br>שר הפנים * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי אזרחות, תושבות וכניסה לישראל}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] j81hryvtau8lr5bcryiwvchh7n5mikf טור חושן משפט שעה 0 289605 3011326 893440 2026-05-05T21:48:10Z ביןדיןלדין 29967 3011326 wikitext text/x-wiki {{טור|חושן משפט|שעד|שעה|שעו|}} {{המרת או.סי.אר}} ==טור== היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעו אינו יכול לומר נטיעותי אני נוטל: ואם בעל השדה אומר לו עקור נטיעותיך ולך יש אומרים אם היא שדה העשויה ליטע (פירוש שיותר טובה ליטע מלזרעה) אין שומעין לו ואם לאו שומעין לו ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שאפילו אם היא עשויה ליטע שומעין לו וכן כתב הרמ"ה ולא עוד אלא דמחייבינן לבעל אילנות למיגר אגורי לאפוקינהו מארעיה דהאיך ע"כ: אמר בע"ה שחפץ בנטיעות או אפילו אמר שאינו חפץ בהן ואח"כ עשה מעשה דמוכח שחפץ בהן כגון שגדר סביבם וכיוצא בזה והיא שדה העשויה ליטע שמין כמה אדם רוצה ליתן בשדה ליטענה וכך נותן לו ואם אינה עשויה ליטע ידו על התחתונה שאם השבח יתר על היציאה נותן לו היציאה ואם ההוצאה יתירה על השבח אין נותן לו אלא ההוצאה כשיעור שבח והרמ"ה ז"ל כתב שאפי' בשדה שאינ' עשויה ליטע אי גלי דעתי' דניחא ליה בהו שמין ליה וידו על העליונה ואי לא גלי דעתיה דניחא ליה בהו איכא לפלוני אם היא שדה עשויה ליטע שמין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו ליטענה ואם אינה עשויה ליטע ידו על התחתונה וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה: והיורד לשדה חבירו ברשות אפי' בשדה שאינה עשויה ליטע כתב הרמב"ם דידו על העליונה: ובעל בנכסי אשתו כיורד ברשות דמי: הבונה חורבתו של חבירו שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה: אמר בעל הבנין עצי ואבני אני נוטל שומעין לו: ואם אמר בעל החורבה טול עציך ואבניך וצא שדרו ממתיבתא דשומעין לו אבל אי שביק ליה בעל הבנין ואזל ליה וחזינא לבעל החורבה דגדר ליה ומנטר ליה ודאי ניחא ליה ומיחייב בדמי בנין עד גמירא וידו על העליונה והראב"ד כתב שאין שומעין לו דכל חורבה עומדת ליבנות וזה מזיק הוא [ואין שומעין לו] וזה ישב בתוכה עד שישלם לו יציאותיו וא"א הרא"ש ז"ל כתב מסתברא טעמיה היכא שלא היה משתמש בחורבתו ויש לו משלו שראוי לבנות בנין כזה בלי קיפוח פרנסתו דאז ודאי תואנה הוא מבקש כדי להפסיד לבעל הבנין ואין שומעין לו הא לאו הכי שומעין לו ע"כ: שאלה לא"א הרא"ש ז"ל ראובן היו לו בתים והלך מעירו ובא שמעון ודר בהם וראה שהיה הבית רעוע ונטוי ליפול ובנה בו והחזיקו והצילו מסכנת נפילה וסיידו וכיידו וכשבא ראובן הוציא לשמעון מביתו כי אמר שבתחלה נכנס שלא ברשות אם חייב ליתן לשמעון השבח כי אילו לא בנאו היה נופל או אם אין לו אלא הוצאה. תשובה כיון שהיה רעוע וקרוב ליפול אין ראובן יכול להוציאו עד שיתן לו כל יציאותיו שהוציא להחזיק הבית ולהצילו מנפילה אבל מה שבנה שלא היה צורך לבנות כגון שבנה חדרים וסייד וכייד זה עשה להנאת עצמו ואין ראובן חייב לפרעם לו אלא אומר לו טול עציך ואבניך ושומא זו תהיה על פי בנאין שיראו מה שהיה צריך שמעון מחמת נפילה להוציא וישומו אותו וכשראובן נותן לשמעון זה אז יצא שמעון מבית ראובן. עוד שאל השואל ילמדנו רבינו למה לא נחשוב בנין המועיל אע"פ שאינו סכנה ועוד כי הסיד הוא היה בבתים ומקודם לכן ומבפנים לסיד היה הכותל מעופש ורעוע והוצרך שמעון להרוס הסיד כדי לתקן הקיר ותקנו כמו שהיה קודם לכן ותקן שערים וחלונות וגגות הדולפין ומנעולים. תשובה כל בנין שאינו סכנה שהבית היה יכול להתקיים ולעמוד ולהשמר מנפילת קלקול למה נחייב לבעל הבית לפרוע יכול לומר איני רוצה להוציא מעותי בו כיון שהבית היה יכול להתקיים בלי אותו בנין אם בנית להנאתך טול עציך ואבניך: כתב הרמב"ם החצרות הרי הן ראויות לבנין ולהוסיף בהן בתים ועליות לפיכך הורו הגאונים שהבונה בחצר חבירו שלא מדעתו ה"ז כנוטע שדה העשויה ליטע ושמין לו כמה אדם רוצה ליתן בבנין זה לבנותו והוא שיבנה בנין הראוי לאותו חצר כמנהג אותו המקום: כל מה ששמין לו בין שהיתה ידו על העליונה או על התחתונה אינו נוטל כלום עד שישבע בנקיטת חפץ כמה הוציא ואם יאמר יבואו הבנאין וישומו ההוצאה והרי היר גלויה לעינים וישערו העצים והאבנים והסיד ושכר האומנים בפחות שבשערים שומעין לו ויטול בלא שבועה וכן זה שנוטל השבח בלבד והיתה ידו על העליונה א"צ שבועה: כל ששמין לו נוטל כשטוען בעל השדה נתתי והיורד אומר לא נטלתי היורד נאמן ונשבע שלא נטל כלום ונוטל שהרי אומר לבעל השדה והרי עדיין לא שמו לך ולא ידעת כמה היית חייב ליתן ואיך נתת אבל אם שמו לו והוא אומר נתתי אע"פ שעדיין לא נשבע היורד בעל השדה נאמן וישבע שבועת היסת שנתן ויפטר שהקרקע בחזקת בעליהן ע"כ: ==בית יוסף== היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעו אינו יכול לומר נטיעותי אני נוטל בסוף פרק השואל (קא.) גבי היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשותו וא"ל עצי ואבני חצי נוטל אסיקנא מאי הוי עלה א"ר יעקב א"ר יוחנן בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו בשדה מ"ט משום ישוב א"י איכא דאמרי משום כחשא דארעא מאי זבינייהו ח"ל ופסק הרמב"ם בפ"י מה"ג כלישנא בתרא:ומ"ש ואם בעל השדה אומר עקור נטיעותיך ולך י"א אם היא שדה העשויה ליטע וכו' שם איתמר היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה ושמואל אמר אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה א"ר פפא ולא פליגי כאן בשדה העשויה ליטע כאן בשדה שאינה עשויה ליטע וכתב הרא"ש הא דאמרינן בשדה העשויה ליטע אומדים כמה אדם וכו' ובשאין עשויה ליטע ידו על התחתונה היינו כשבעל השדה רוצה לקיים הנטיעות בשדהו אבל אם אינו רוצה לקיימם אומר לו קח נטיעותיך ולך אפי' בשדה העשויה ליטע שיכול לומר לדידי ניחא לי טפי בשדה לבן. וכ"כ הרמב"ם בפ"י מה' גזילה אמר לו בעל השדה עקור אילניך ולך שומעין לו ופשט דבריו דאכל מאי דכתב לעיל קאי בין עשויה ליטע בין אינה עשויה ליטע ומיהו כתב ה"ה על זה נראה שאין דעת הרב ז"ל בזה אלא בשדה שאין עשויה ליטע שאז הדין עם בעל השדה אבל בעשויה ליטע לא כל הימנו וכן עיקר וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל<i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> וכ"נ מן ההלכות ומ"ש הראב"ד ז"ל שאין אומרין כן בא"י מפני ישוב א"י י"ל שאין חוששין לכך אלא כשבעל השדה רוצה בכך אבל אם שוה יותר לזרעים מנטיעות וכדאמרינן בשדה שאינה עשויה ליטע אין זו טענה וכן עיקר עכ"ל ומ"ש ה"ה שכן נראה מן ההלכות איני רואה בדברי ההלכות הוכחה לזה. ולענין ההלכה מאחר שהרמ"ה סובר כדברי הרא"ש ופשט דברי הרמב"ם כך הם ומסתבר טעמייהו הכי נקטינן ועיין בנ"י שם <i data-commentator="Darchei Moshe" data-order="1"></i>: ומ"ש אמר ב"ה שחפץ בנטיעות וכו' והיא שדה העשויה ליטע שמין כמה אדם רוצה ליתן בשדה ליטענה וכו' ואם אינה עשויה ליטע ידו על התחתונה שאם השבח יתר על היציאה נותן לו היציאה וכו' פשוט שהוא פירוש דברי רב ושמואל שכתבתי בסמוך. וכמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה כתב הרא"ש כשאר שתלי העיר וכן נראה מפירוש רש"י:ומ"ש בידו על התחתונה שאם השבח יתר על היציאה נותן לו היציאה וכו' כן פרש"י וכתבו הרא"ש וכתב שרב האי פירש דידו על התחתונה היינו בפחות שישומו אותו שמאים בקיאים וה"ה בפ"י מה"ג כתב שפירש"י עיקר וכן פירש הרמב"ן ז"ל שם וז"ל תלמידי הרשב"א הא דאמר שמואל אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה פירשו בו שנוטל השבח היתר על ההוצאה כשאר שתלי העיר והיינו ידו על העליונה דלקמן ואינו מתחוור דמי עשאו שתל או אריס שיטול בשבח והראב"ד פירש שנותן לו את ההוצאה ואף הרי"ף פירש כן שכתב ונותן לו דמי הבנין עד גמירא ומשמע לפי דבריהם דאע"פ שההוצאה יתירה על השבח נותן לו את ההוצאה וגם זה אינו מחוור דהאיך אפשר שיתן לו יותר ממה שההנהו דהא ירד שלא ברשות והרב בעל המאור פירש ידו על התחתונה כשהשבח יתר על ההוצאה שנותן לו את ההוצאה אין שמין לו את ההוצאה אלא לפי מה שנוטלים פחות שבשכירים ואם ההוצאה יתירה על השבח אינו נוטל אלא הוצאה שיעור שבח ובידו <i data-commentator="Drisha" data-order="1"></i> העליונה פי' שאם השבח יתר על ההוצאה נוטל במעולה שבשכירות והיינו דאמר שמואל אומדין וכו' ואם ההוצאה יתירה על השבח אינו נוטל אלא הוצאה שיעור שבח וקרוב לזה פי' רבינו האי ז"ל עכ"ל. בפרק האשה שנפלו גבי בעל שהוריד אריסין בנכסי אשתו וגירשה דאסיקנא דאי בעל אריס הוא איסתלק ליה בעל אסתלקו להו אריסין כתב הר"ן בשם הראב"ד דה"ה ליורד לשדה חבירו שלא ברשות דאי בעל קרקע אריס הוא אינו נותן לו שכר טרחו אפי' בשדה העשויה ליטע אלא דמי נטיעותיו ע"כ ואפשר שאומדין כמה ירצה ליתן שלא ייגע לחפור ולנטוע וזה דעת הרשב"א עכ"ל הר"ן: מי שהיתה בידו שדה גזולה והוריד לתוכה אריס ואח"כ יצאה מרשות הגזלן אם דין האריס כיורד ברשות או שלא ברשות עיין בסי' ל"ז. [%א] כתב הריב"ש בסי' תקט"ז על ראובן שירד לתוך כרם שמעון ועבדו שלא ברשותו אע"פ שחילו פניו חמיו וגיסו של שמעון הנה יטעון שלא ברצונו היה ומה שטוען ששמעון שלח לומר לו ע"י בנו כיון ששמעון כופר בזה על ראובן להביא ראיה לכן נראה שראובן זה הוא כיורד שלא ברשות ואעפ"כ בנדון זה לא יזיק לו שהרי החילוק שיש בין יורד ברשות ליורד שלא ברשות הוא דהיורד ברשות נוטל כשאר שתלי העיר בשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע כדאיתא בפרק חזקת (מב:) שותף כיורד ברשות דמי לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע והיורד שלא ברשות בשדה העשויה ליטע אומדין כמה אדם רוצה ליתן ליטע שדה זו ופרש"י כשאר שתלי העיר ובשדה שאינה עשויה ליטע ידו על התחתונה שאם שבח יתר על ההוצאה נותן לו הוצאה אם הוצאה יתירה על השבח נותן לו שיעור שבח וכן בשדה שאינה עשויה ליטע יכול בעל השדה לומר לו עקור נטיעותיך ולך לא יפרע לו כלום כמ"ש הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א ופירוש עשויה ליטע ר"ל שהיא ראויה לאילנות יותר מלזרעים וא"כ אין זה כי אם בנוטע אילנות בשדה לבן שבזה צריך לראות אם ראויה לאילנות יותר מלזרעים אבל בעובד כרמו של חבירו כגון עובד וזומר ומנכש ויתר עבודות הצריכות לה אין לך כרם שאינה עשויה לזה והו"ל כשדה העשויה ליטע ושמין לו כשאר שתלי העיר וה"ז כאותו שכתב הרמב"ם בפ"י מהלכות גזילה החצרות הרי הן ראויים לבנין ולהוסיף בהם בתים ועליות וכו' וא"כ אפילו נחשוב כרם זה כנכסי רטושים שהוא היוצא לדעת שאינו בורח מחמת מרדין והיה יכול לצוות בנכסיו בשעה שיצא והניח הכל והרחיק נדוד ע"ד שלא לחזור או לעמוד שם זמן ארוך הרבה שאין ב"ד מיטפלין בנכסיו לא להעמיד לו אפוטרופוס ולא להוריד לתוכן קרוב ולא לאחרים אלא ישארו קרקעותיו כמו שהניחם שהרי נראה שדעתו שישארו בורים והוא ברצונו איבד ממונו ואבידה מדעת אין אנו מצווין להחזירה ואף אם ירד קרוב או אדם אחר מסלקים אותו כדאיתא בפרק המפקיד (לח:) מ"מ כל שלא הספיקו כ"ד לסלקו הוי כיורד שלא ברשות ושמין לו וידו על התחתונה בשדה שאינה עשויה ליטע וכשאר שתלי העיר בשדה העשויה ליטע וכ"כ הרמב"ן בפרק המפקיד וז"ל והוי יודע שכל היורד לשדה חבירו ואפילו לנכסי רטושין אז קרוב לנכסי קטן אם לא הספיקו ב"ד להוציא מידו והשביח שהוציא בה הוצאות משלו שמין לו כיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשותו וידם על התחתונה וכל היורדים להשביח נכסי אחרים שלא ברשות באותו כלל והוא דידעי אבל בדלא ידעי לא שקלי אלא הוצאה אפילו בשדה העשויה ליטע דהא לאו בתורת אריסות ולא ליטול כלום ירד אבל היורד לדעתו הוא שהבעלי' מתרצים בכך עכ"ל ופירוש לא ידע שכתב ר"ל שסבור שהקרקע שלו ואח"כ נמצאת שאינה שלו דומיא דעובדא דמרי בר איסק (כתובות כז:) דאתא ליה אחא לחלוק בנכסים וכו' הנה מבואר מלשונו שאפי' היורד לנכסי רטושין שדעת הבעלים שישארו בורים ומפני זה אין בית דין מיטפלים בנכסיו ומסלקים היורד בהם כל שלא סילקוהו דינו כיורד שלא ברשות ובשדה העשויה ליטע שמין לו כשאר אריסי העיר ואין צ"ל בנדוי זה דמשמע דלא הוי כנכסי רטושין שהרי נראה שלא הרחיק נדוד כ"כ אבל הוא במקום קרוב ונודע מקומו ואולי דעתו היה לחזור בקרוב ועתה לא יכול כי לא לאדם דרכו ובגמרא התם אלו הן נכסי רטושין כגון שהיו אביו או אחיו או אחד מהמורישין כאן ואין ידוע להיכן הלכו וא"כ הו"ל כנכסי רטושין שהם היוצאים על כרחם הנחפזים ללכת ולא היה להם פנאי לפקח בנכסיהם כגון השבויים והבורחים מחמת מרדין שהיורדים לנכסיהם אין ב"ד מוציאין מידו וכבר כתבו המפרשים דאף מי שלא נשבה ולא ברח מחמת מרדין אלא יצא לסחורתו ע"ד לשוב תוך ג' או ד' חדשים ואח"כ נשבה ולא יכול לשוב הוי בכלל רטושין שהרי לא היה לו להעלות על לבו להוריד אריס בקרקעותיו קודם שילך כיון שהיה דעתו לשוב בקרוב עכ"ל. כתבו תלמידי הרשב"א דאפי' בשדה עשויה ליטע יכול לומר לו טול עציך ואבניך ונטיעותיך שאל"כ נמצא אדם כופה לעשות שדה וגנה וחצר ובתים וכן נראה מדברי הרי"ף שכתב גבי בית שאם אמר בעל הקרקע לבעל הבנין טול עציך ואבניך שומעין לו ולא חילק בין עשויה לבנות לאינה עשויה ומסתמא בית עשויה לבנות היא ומיהו היכא דגלי דעתיה דניחא ליה או שאמר שהוא רוצה בה מיד זכה בו ושוב אינו יכול לומר לו טול עציך ונטיעותיך עכ"ל. חתן הדר שנים הרבה בבית חמיו ובנה בית בגינתו ודר בה כמה שנים וחמיו אומר שבנאה והחתן אומר לא כי אני בניתיה והוא נתן לי הקרקע במתנה בקנין עיין במרדכי פרק השואל. כתב נ"י בריש בתרא יורד לנכסי חבירו שלא ברשות ונטעה והיא שדה העשויה ליטע ולא מיחה בו בעל השדה שמין לו וידו על העליונה <i data-commentator="Darchei Moshe" data-order="1"></i>:ומ"ש אמר ב"ה שחפץ בנטיעות או אפילו אמר שאינו חפץ בהם ואח"כ עשה מעשה דמוכח שחפץ בהם וכו' שם ההוא דאתא לקמיה דרבי א"ל זיל שום ליה א"ל לא בעינא א"ל זיל שום ליה וידו על התחתונה א"ל לא בעינא לסוף חזייה דגדרה וקא מנטר ליה א"ל גלית אדעתך דניחא לך זיל שום ליה וידו על העליונה וכתב הרא"ש זיל שום ליה וידו על העליונה כיון דשדה העשויה ליטע היא ורוב המפרשים כתבו דשדה שאין עשויה ליטע הוי ול"נ <i data-commentator="Drisha" data-order="1"></i> דקאמר ליה רב מתחלה זיל שום ליה ע"כ שום ליה וידו על התחתונה קאמר כיון דאינה עשויה ליטע א"כ מאי הדר תו קאמר ליה זיל שום ליה וידו על התחתונה הא כבר א"ל הכי ועוד אי שדה שאין עשויה ליטע הואי אע"ג דגדר ומנטר לה לא הוי אמרינן דידו על העליונה דאי לא בעי בעל השדה בהנך נטיעות אלא אומר יש לי נטיעות הרבה אני צריך לשדה לבן אפילו בשדה העשויה ליטע יכול לומר לו קח נטיעותיך כי אני רוצה לעקרן ולזרוע תבואה ולא מסתבר כלל שיתן בעל השדה לנטוע כשתלא והוא אינו חפץ בנטיעות אלא ע"כ<i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> מיירי כשאומר בעל השדה הואיל וכבר נטעת אני רוצה לקיימה ואפ"ה בשדה שאין עשויה ליטע ידו על התחתונה עכ"ל אבל רש"י פי' דשדה לבן היתה וכך הם דברי הרמ"ה שכתב רבינו וכבר העיד הרא"ש שכן דעת רוב המפרשים וכ"כ מדברי הרמב"ם בפ"י מהלכות גזילה שסתם ולא חילק והכי נקטינן ומה שהקשה הרא"ש מדא"ל בתחלה זיל שום ליה והדר א"ל שום ליה וידו על התחתונה לא קשיא מידי דבתחלה א"ל זיל שום ליה סתם ודעתו היה לומר שידו על התחתונה וכדחזא דאמר ליה לא בעינא אמר דילמא סבר האי גברא דידו על העליונה קאמינא משום הכי לא בעי אמר ליה כי אמרי לך זיל שום ליה ידו על התחתונה קאמינא ימ"ש ועוד אי שדה עשויה ליטע הואי אף על גב דגדר ומנטר לה לא אמרי' דידו על העליונה וכו' י"ל דאי הכי נמי דאי א"ל הואיל וכבר נטעת אני רוצה לקיימה בשדה שאינה עשויה ליטע ידו על התחתונה אבל כשאומר תחלה שאינו חפץ ואח"כ גלי דעתיה שהוא חפץ אמדינן דעתיה דניחא ליה כאילו היתה עשויה ליטע והכי דייק לישנא דרש"י שכתב גלית דעתך דניחא לך עשיתה שדה העשויה ליטע וידו על העליונה הוא: <i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> והיורד לשדה חבירו ברשות אפי' בשדה שאינה עשויה ליטע כתב הרמב"ם דידו על העליונה: ובעל בנכסי אשתו כיורד ברשות דמי בפ"י מהל' גזילה היורד לשדה חבירו ברשות אפי' נטע שדה שאינה עשויה ליטע שמין לו דידו על העליונה שאם היתה ההוצאה יתירה על השבח וכו' ובעל בנכסי אשתו ושותף בשדה שיש לו חלק בה כיורד ברשות הן ושמין להם וידם על העליונה וכתב ה"ה זה מתבאר בפ' חזקת (מב:) דאמר שותף כיורד ברשות דמי שנוטל בשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע ודין הבעל יתבאר לפנינו עכ"ל ובאותו פרק עצמו אצל מ"ש הרמב"ם בעל שהוריד אריסים בנכסי אשתו ואח"כ גירשה וכו' כתב ה"ה דע שהבעל שהוציא בנכסי מלוג ולא אכל מהפירות כלל ישבע כמה הוציא ויטול ואמרי' התם שאם ההוצאה יתירה על השבח אין לו הוצאה אלא שיעור שבח וזהו ידו על התחתונה ודברי הרב למעלה בבעל בנכסי אשתו כיורד ברשות הוא באשתו קטנה כדאמרינן התם (כתובות פ.) וכמדומה לי שכן ראוי <i data-commentator="Darchei Moshe" data-order="1"></i> להיות למעלה בפי' עכ"ל וכ"כ הרשב"א בתשובה. כתב הרשב"א בתשובה על ראובן שהשאיל ביתו לשמעון ושמעון השאילו ליהודה ובנה יהודה בה בתים שלא ברצון ראובן ועכשיו תובע יהודה מראובן השבח או ההוצאה כדין הבונה שלא ברשות שידו על התחתונה כל שצווח ראובן וגילה בדעתו שאינו חפץ בו אינו חייב לו ומ"מ אם רצה יהודה לומר עצי ואבני אני נוטל הדין עמו וכגון שבנה חורבה אבל אם היה בנוי וסתר יהודה ובנה הכל לפי מה שיראו ב"ד יטול זה עציו ואבניו ויש לו דמי נזקו שסתר ביתו ובניינו ע"כ: הבונה חורבתו של חבירו שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה כ"כ הרמב"ם בפרק י' מהלכות גזילה וכתב ה"ה פי' דהוה ליה כשדה שאינה עשויה ליטע וכ"נ בהלכות: ומ"ש אמר בעל הבנין עצי ואבני אני נוטל שומעין לו מסקנא דגמרא פ' השואל: ומ"ש ואם אמר בעל החורבה טול עציך ואבניך וצא שדרו ממתיבתא דשומעין לו אבל אי שביק ליה בעל הבנין ואזיל ליה וחזינא לבעל החורבה דגדר ליה ומנטר ליה ודאי ניחא ליה וכו' כ"כ הרי"ף בפרק הנזכר וכ"פ הרמב"ם בפ"י מהלכות גזילה. <small>(ב"ה) וכתב הרשב"א בתשובה גבי א"ל בעל הקרקע מול מה שבנית שומעין לו מיהו לא ראינוהו שנכנס לביתו ודר בו מחייבים אותו כמעשה דרב בההוא דהוה מנטר ליה</small> ומ"ש רבינו בשם הראב"ד ושכתב הרא"ש דמסתבר טעמיה היכא שלא היה משתמש בחורבתו ויש לו משלו וכו' הכל בפסקי הרא"ש ז"ל ואפשר שאף למאי דשדרו ממתיבתא איתנהו לדברי הרא"ש וכתב נ"י אהא דשדרו ממתיבתא דאי א"ל בעל הקרקע טול עציך ואבניך שומעין לו משמע דאפי' בעשויה לבנות יכול בעל הבנין לומר עצי ואבני אני נוטל ובעל הקרקע יכול לומר טול עציך ואבניך ומיהו בעל הבנין גרע כחו טפי במקצת דאם בעל הקרקע היה מקדים לו דמיו לא מצי תו למימר עצי ואבני אני נוטל דכיון שעל דעת ליטול מב"ה בנה הוי ליה כאומר לחבירו זכה לפלוני במנה זה אם ירצה דכיון שרצה הלה זוכה זה בשבילו ה"נ כיון שנתרצה זכתה לו חצרו ושוב אין הלה יכול לחזו' בו והרשב"א הביא ראיה לזה ונראה שדעת הרנב"ר נוטה לזה עכ"ל ובשיטת תלמידי הרשב"א כתובה סברא זו ואח"כ כתבו וז"ל אבל רבינו נרו כתב דהכא בחורבה שאינה עשויה לבנות עסקינן ומשום הכי אי אמר עצי ואבני אני נוטל שומעין לו מפני שיכול לומר שלא זיכה בניינו לזה אלא ע"ד שיתן לו כל הוצאתו אם ירצה וכיון שהוא מפסיד שאינו נוטל אלא בידו על התחתונה יכול לומר עצי ואבני אני נוטל אבל בשדה העשוייה ליטע או בבית העשוי לבנות אינו יכול לומר לו עצי ואבני אני נוטל שהוא ע"ד שיזכה בו חבירו בנה ונטע וא"כ כל זמן שלא אמר איני רוצה בו אין הלה יכול לחזור בו שהרי חצרו קנתה לו מיד וכן דעת הרמב"ם דבחורבה שאינה עשויה לבנות עסקינן שמדבריו בפ"י מהלכות גזילה נראה שהוא סבור דסתם חורבה אינה עשויה לבנות עכ"ל <i data-commentator="Darchei Moshe" data-order="1"></i> כתוב בנ"י בפרק הנזכר אמתני' דהמוכר זיתיו לעצים שדקדק הרשב"א דמי שירד לחורבתו של חבירו שלא ברשות ובנאה לא מצי אמר אדור בתוכה אלא נותן לו כל הוצאתו ומסתלק ואם כבר דר בה אם מעיקרא לא הוה קיימא לאגרא כלל א"צ להעלות לו שכר ואי מעיקרא הוה קיימא לאגרא ואפילו לשכר מועט צריך להעלות לו שכר בדמים של עכשיו והביא ראיה מפ' כיצד הרגל (כא.) ואם השכירו בונה לאחרים שלא כדין אי חצר דלא קיימא לאגרא היה השוכר פטור ואי קיימא אגרא מעלה שכר לבטל הקרקע וכתב עוד מסתברא דאפילו לא היתה החורבה<i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> עשויה לשכר ולא היו מעלין ממנה שכר מעיקרא כלל אם עמד זה ובנאה השכירה אצל אחרים מחשבין לו כל מה שקבל בשכירות הבתים מדרבי יוסי דאמר (ב"מ לה:) כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של זה עכ"ל. כתב הר"ר יהודה בן הרא"ש שנשאל על ראובן שהיה לו בית אחד בטוליטול"א והוא הלך. למקום רחוק ונפל הבית ונעשית פרצה בין מגרש היהודים העכו"ם ואמרו הקהל לסופר בנה בית זה לעצמך ולא ננזק מאותה פירצה וכן עשה ומת ראובן והלך אחד שם וקנה הבית מחרגתו כי אשתו כבר מתה ובנים לא היו לו <i data-commentator="Drisha" data-order="1"></i> זה בכח שטרו ונכנס בביתו והסופר טוען שיביא ראיה שהבית של אותה המוכרת והשיב מדין התלמוד נ"ל כמו שכתבת שאין לעדים לחתום על מכירת קרקע עד התברר להם שהוא של המוכר אבל רואה אני כי בזמנינו זה אין העדים מדקדקים בדבר והמוכרת הזאת אפשר שירשתו מאמה שמתה אחרי מות בעלה וגבאתו בכתובתה והסופר אינו מחזיק בביתו מכח בעליו אלא ירד ברשותך ויותר נכון שיסתלק מי שודאי ירד שלא ברשות בעליו וישומו לו כדין היורד לחורבת חבירו ובנאה שלא ברשות וישאר ביד מי שקנאו ממי שאפשר שירשתו מאמה ונסמך קצת אחזקה דאין העדים חותמין אם לא שנעשית כהלכתה עכ"ל <i data-commentator="Darchei Moshe" data-order="2"></i>: שאלה לא"א הרא"ש ז"ל ראובן היו לו בתים והלך מעירו ובא שמעון ודר בהם וראה שהי' הבית רעוע ונטוי ליפול ובנה בו והחזיקו כו': <small>(ב"ה) מ"ש בתשובה זו מה שבנה שלא היה צורך לבנות כגון שבנה חדרים וכו' אומר לו טול עציך ואבניך בו, יש לגמגם בו למה שכתב רבינו בסמוך בשם הרמב"ם שהחצירות ראויות להוסיף בהם בתים ועליות ויש לדחות דשאני בתים ועליות שראויים דהשכירם למי שידור בהם בפני עצמם משא"כ בחדרים:</small> כתב הרמב"א החצרות הרי הן ראויות לבנין ולהוסיף בהם בתים ועליות לפיכך הורו הגאונים שהבונה בחצר חבירו שלא מדעתו הרי זה כנוטע שדה העשויה ליטע וכו' עד סוף הסימן הכל בפ"י מה"ג וכתב הרב המגיד כל מי ששמין וכו' זה נלמד מדאמרינן בפרק [האשה שנפלו ע"ט.] האשה שנפלו לה נכסים הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול אע"ג דבעל כיורד ברשות. ועל מ"ש כל ששמין לו ונועל שטען בעל השדה ואמר נתתי וכו' כתב נראה פשוט שכל המחוייב לתת כיוצא בזה ויודע כמה הוא חייב נאמן לומר נתתיו וכשאינו יודע אינו נאמן וכדאמרינן פ"ק דבבא בתרא (ה.) כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ד' אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן מד' אמות ולמעלה אין מחייבין אותו סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן ואמרי' טעמא מי יימר דמחייבי ליה רבנן עכ"ל: ==בית חדש (ב"ח)== היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעו אינו יכול לומר נטיעותי אני נוטל. סוף פרק השואל ופסק כלישנא דמשום כחשא דארעא ופי' רש"י שכבר הכחישו נטיעות את השדה שינקו ממנה וממונא אפסדיה ואפילו בח"ל נמי אין שומעין לו: ומ"ש ואם בעל השדה א"ל עקור נטיעותיך ולך י"א וכו'. שם מימרא דרב ושמואל דבשדה שאין עשויה ליטע שמין לו וידו על התחתונה ובשדה העשויה ליטע אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה פי' כשאר שתלי העיר ודעת י"א דבעשויה ליטע אפי' אמר ליה קח נטיעותיך ולך אין שומעין לו אלא צריך לשלם לו כשאר שתלי העיר דאנן סהדי דמשקר במאי דקאמר עקור נטיעותיך דודאי ניחא ליה בהני נטיעות וכאילו ירד מדעתו וזו היא דעת נ"י וה"ה בשם הרמב"ם והרשב"א ובסמוך הבאתי לשון נ"י אבל הרא"ש דמצי אמר לדידי ניחא לי טפי בשדה לבן ולפי דמלשון עקור נטיעותיך ולך לא משמע אלא דא"צ לשלם לו כלום מיהו אין מחייבים אותו לעקרן לכך כתב הרמ"ה דמחייבים לוה נמי למיגר אגירי וכו' משום דבעל השדה טוען אני חפץ לזרוע תבואה בשדה זו ומפני אילנותיך לא אוכל לזרוע: אמר בע"ה שחפץ בנטיעות וכו'. שם עובדא דההוא דאתא לקמיה דרב א"ל זיל שום ליה א"ל לא בעינא ופי' רש"י איני חפץ בנטיעתך שדה לבן היתה לי א"ל זיל שום ליה וידו על התחתונה א"ל לא בעינא לסוף חזייה דגדרה וקא מנטר לה א"ל גלית אדעתך דניחא לך זיל שום ליה וידו על העליונה ופרש"י גלית אדעתך דניחא לך ועשיתה שדה העשויה ליטע וידו על העליונה וכו' וז"ל נ"י א"ל זיל שום ליה בשדה שאינה עשויה ליטע הוה אלא דרב לא הוה ידע אם אין עשויה ליטע או עשויה ולפיכך אמר סתמא שום ליה וכשאמר לא בעינא סבר שמא ה"ק לא בעינא דשדה שאינה עשויה ליטע היא ולפיכך א"ל שום ליה וידו על התחתונה וכשא"ל לא בעינא שתק שמא ה"ק יטול נטיעתו וילך לו וש"מ דבשדה שאינה עשויה ליטע מצי למימר ליה הכי שאל"כ לא הוה שתיק רב דהא אמר רב בשדה שאינה עשויה ליטע ידו על התחתונה אלא משום דהיינו בשלא אמר כן יטול וכו' אבל כשאמר ודאי אין שמין לו ומיהו בשדה העשויה ליטע אין שומעין לו דסתמא הו"ל כמאן דגדר לה ומנטר לה כן דעת הרמב"ן ז"ל והסכימו עמו האחרונים ז"ל עכ"ל אבל הרא"ש כתב וז"ל א"ל זיל שום ליה פי' וידו על העליונה דשדה העשויה ליטע היתה א"ל לא בעינא יקח נטיעותיו וכו' והשיג על רוב מפרשים [המפרשים] דהך עובדא שדה שאינה עשויה ליטע הוה וכבר התיישבו קושיותיו במ"ש נ"י וגם ב"י כתב ליישב הקושיות והם כמ"ש נ"י: (ד) והיורד לשדה חבירו ברשות וכו' ובעל בנכסי אשה כיורד ברשות דמי. ז"ל הרמב"ם פרק י' דגזלה ובעל בנכסי אשתו והשותף הבשדה שיש לו חלק בה כיורד ברשות הן ושמין להן וידם על עליונה וכ"כ הסמ"ג בעשה (דף קל"ב ע"ב) ותימה רבה דבפ' האשה שנפלו מבואר דלאו כיירד ברשות הוא וכך פסק הרמב"ם בפכ"ג מאישות ורבינו [[טור אבן העזר פח|בא"ע סי' פ"ח]] ואם כן הפסקים סותרים זה את זה וה"ה סוף ה' גזילה כתב ודברי הרב בבעל בנכסי אשתו כיורד ברשות הוא באשתו קטנה כדאמר התם עכ"ל ולא נהירא חדא שהרי מלשון הרב מבואר דמטעם שיש לו חלק בקרקע כמו שותף הוא דאמר ידו על העליונה ואילו באשתו קטנה אמרינן התם עבדו בה רבנן תקנתא כי היכי דלא ניפסדינהו ועוד שהרי הסמ"ג לא כתב בספרו דין אשתו קטנה וא"כ על מה נסמך במ"ש בסתם דבעל בנכסי אשתו כיורד ברשות דמי דמשמע בין גדולה בין קטנה הילכך נ"ל דודאי כך הוא דבכל ענין קאמרי דהוי כיורד ברשות ואפ"ה ל"ק מידי דדוקא בנ"מ שהבעל אוכל פירות בעודה תחתיו מפליגינן בגמרא בין אשתו קטנה ומיאנה לגדולה וגירשה דבגדולה וגירשה הוי כיורד שלא ברשות וידו על התחתונה ואפילו בשדה העשויה ליטע וכדכתב הר"ן בפרק האשה שנפלו וז"ל ותמה אני אם היתה שדה העשויה ליטע למה לא ישומו לו כאריס ונ"ל דה"ט משום דכיון שהוא אוכל פירות ולא היא הו"ל כולהו שדות לגבי דידה כאילו אין עשויין ליטע עכ"ל אבל באותן נ"מ שאין הבעל אוכל הפירות כגון שניתן לה מתנה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן אלא מה שתרצי עשי בהם בזה כתב הרמב"ם דהבעל כיורד ברשות הוא כמו שותף שיש לו חלק בה דה"נ יש לו כמו חלק בגוף הקרקע שהרי כשמתה יורשה דעכשיו זוכה בכל מכח ירושה ובזה אין חילוק בין גירשה ללא גירשה ולכך כתב הרמב"ם והסמ"ג ורבינו דין זה בה' גזלה מפני כאינו נוגע בענין אישות כשאר נ"מ דבגדולה ידו על התחתונה ובקטנה ומיאנה שמין לו כאריס אבל הכא אין חילוק אלא דינו כדין שותף וידו על העליונה בין גירשה בין לא גירשה שהרי הפירות שלה הן אלא דמחשבינן ליה כיורד ברשות ודבר זה אינו מפורש בגמרא ולמדה הרב ז"ל מדין שותף דכי היכי דשוק בדין לענין חזקה ה"נ שוין בדין יורד ברשות: הבונה חורבתו של חבירו. שם אסיקנא דבונה חורבתו של חבירו יכול לומר עצי ואבני אני נוטל וכתב הרי"ף ואי א"ל בעל הקרקע טול עציך ואבניך שדרו ממתיבתא דשומעין לו אבל אי שביק ליה בעל הבנין ואזיל ליה וחזינן לבעל הקרקע דקא גדר ומנטר ליה מחייבינן ליה בדמי בנין עד גמירא וידו על העליונה וכו' מכלל דאי לא קא גדר ומנטר ליה ידו על התחתונה גם ה"ה כתב שכן נראה בהלכות וכמו שפסק הרמב"ם פ"י דגזלה: כתב הרמב"ם החצרות וכו'. פי' דגזלה: ומ"ש וכן זה שנוטל השבח בלבד והיתה ידו על העליונה א"צ שבועה. פי' היכא דידו על העליונה וההוצאה יתירה על השבח דנוטל ההוצאה בשבועה וטען לא אבקש ליטול ההוצאה ולישבע אלא אטול השבח בלבד א"צ שבועה שהרי ידוע הוא שההוצאה יתירה על השבח אלא שאין ידוע כמה היא יתירה והיה צריך שבועה עכשיו שאינו נוטל אלא השבח בלבד אין צריך שבועה: ==דרכי משה== {{ד"מ|(א)}}<i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> וכ"כ נ"י פרק השואל דף קי"ח ע"א דכן הסכימו האחרונים וכתב עו"ש דמיירי שהשרישו האילנות וע"ש וכתב עוד<i data-commentator="Hagahot" data-order="2"></i> בנ"י פרק האשה שנפלה דף תק"י ע"א דאפי' אם היא שדה העומדת ליטע ובעל השדה הוא עצמו אריס הוי כאינה עשויה ליטע מיהו אומדין כמה רוצה ליתן שלא יצטרך להטריח לחפור וליטע עכ"ל. כתב הריב"ש בתשו' סי' תקט"ו הא דמחלקים בשדה העשויה ליטע היינו דוקא בשדה שדרכו לזרעו ג"כ אבל כרם שסתמא שותלין אותו פשיטא דמקרי עשוי ליטע וע"ש שהאריך בתשו' בדינים אלו וכתב שם דאפי' ירד לתוך שדה רטושים אית נמי דינא הכי וע"ש וכתב המ"מ פ"י מה"ג דבשדה שאינה עשויה ליטע דיכול לומר טול נטיעותיך ולך אין חילוק בין ה"ל או א"י ולא אמרינן דבא' אין שומעין לו משום ישוב א"י וע"ל סימן רס"ד העושה לחבירו טובה מעצמו אימתי חייב לשלם לו וע"ל סי' של"ד מי שלומד עם בן חבירו מעצמו אי חייב לשלם לו. {{ד"מ|(ב)}} וכתב נ"י עוד פ' השואל (ד' קי"ד ע"א) דאם אמר בעל השדה בתחלה בב"ד לא בעינא אע"ג דאח"כ עביד מילתא דניחא ליה אפ"ה הנטען יכול לעקרן דהואיל וא"ל לא בעינא בב"ד לא יוכל לחזור וע"ש. {{ד"מ|(ג)}} וכבר נתבאר כל זה בטור אה"ע ס"ס ס"ה: {{ד"מ|(ד)}} וכ"כ המרדכי פרק השואל בשם ראבי"ה וכ"ע דסתם חורבה עשויה לבנות וכ"נ מדברי נ"י דלעיל: {{ד"מ|(ה)}} ועיין בתשובת הרא"ש כלל צ"א סי' א' מי שבנה קרקע הממושכנת לו אי הוי כיורד ברשות: {{ד"מ|(ו)}} ובמרדכי פרק השואל על חתן א' שדר הרבה שנים בבית חמיו ובנה בית בגינתו ודר בו הרבה שנים חמיו אמר שהוא בנאה והחתן אמר שהוא בנאה ואומר שחמיו נתן לו הקרקע במתנה פסק דאין להחתן חזקה בנכסי חמיו ומה שבנה על קרקע חמיו שלא ברשות כיון דסתם חצירות ראויות לבנות ידו על העליונה לגבות כמו שישומו שמאים בקיאים כמה אדם רוצה ליתן בבנין זה, כתב במישרים נל"א ה"ב מחסר חבירו בדבר מועט ונהנה ממנו אינו משלם מה שחסרו לבד אלא כל מה שנהנה כגון אדם שיש לו בית כמו חורבה וסוחרים נוטים שם אהלים לסחורה ונותנים לו דבר מועט לשכירות ובנה אחד שם צריך ליתן לו כל מה שנהנה ולא מה שנותנים הסוחרים לבדו אלא שמין כמה אדם רוצה ליתן לבנות חורבה כזו עכ"ל: {{ד"מ|(ז)}} ועיין בנ"י פרק האשה שנפלו דף תק"י ע"א. 1120tpecwzqva6atyogj6wx894thrn6 ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים 4 290855 3011255 3011176 2026-05-05T13:00:53Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3011255 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|תקנות נתיבים מהירים {{מוקטן|(אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)}}]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]] * [[תקנות ההוצאה לפועל]] * [[תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר (אגרות)|תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר {{מוקטן|(אגרות)}}]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]] * [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)}}]] * [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון {{מוקטן|(חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)}}]] * [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]] * [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 2)}}]] * [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)}}]] * [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * [[תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)|תקנות הרופאים {{מוקטן|(כשירויות לביצוע פעולות חריגות)}}]] </div> gbknlrxnmi4iy2zbcb1lrvtj6bmxcsn 3011266 3011255 2026-05-05T15:01:57Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3011266 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות {{מוקטן|(בקשה לרישיון)}}]] * [[תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|תקנות נתיבים מהירים {{מוקטן|(אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)}}]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]] * [[תקנות ההוצאה לפועל]] * [[תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר (אגרות)|תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר {{מוקטן|(אגרות)}}]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]] * [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)}}]] * [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון {{מוקטן|(חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)}}]] * [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]] * [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 2)}}]] * [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)}}]] * [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] </div> noag7x6njldqv5v2szqouxi97j679v6 3011283 3011266 2026-05-05T17:01:01Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3011283 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|תקנות צער בעלי חיים {{מוקטן|(הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)}}]] * [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות {{מוקטן|(בקשה לרישיון)}}]] * [[תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|תקנות נתיבים מהירים {{מוקטן|(אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)}}]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]] * [[תקנות ההוצאה לפועל]] * [[תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר (אגרות)|תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר {{מוקטן|(אגרות)}}]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]] * [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)}}]] * [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון {{מוקטן|(חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)}}]] * [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]] * [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 231/2012 – מפרטים של תוספי מזון) (מס' 2)}}]] * [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1333/2008 – תוספי מזון) (מס' 2)}}]] * [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] </div> oghih08ussf0cn4x09rrp0hwy49atcg 3011361 3011283 2026-05-06T07:01:59Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3011361 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(כללי השתייכות)}}]] * [[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]] * [[חוק השמות]] * [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים {{מוקטן|(החזרה לעבודה)}}]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|תקנות צער בעלי חיים {{מוקטן|(הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)}}]] * [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות {{מוקטן|(בקשה לרישיון)}}]] * [[תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|תקנות נתיבים מהירים {{מוקטן|(אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)}}]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת וברכבל)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(דמי נסיעה ברכבת וברכבל)}}]] * [[תקנות ההוצאה לפועל]] * [[תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר (אגרות)|תקנות הסדרת העיסוק בעבודה במערכת קירור או מיזוג אוויר {{מוקטן|(אגרות)}}]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]] * [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים {{מוקטן|(מחירי נסיעה בקווי שירות באוטובוסים ומחירי נסיעה ברכבת מקומית)}}]] </div> kylh3s0vmrw9gszf8dk23zbmp6aos2s 3011404 3011361 2026-05-06T09:03:46Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3011404 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[חוק עבודת נשים]] * [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]] * [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] * [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה {{מוקטן|(הוראת שעה – מקרים מיוחדים)}}]] * [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (תעסוקה)}}]] * [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}]] * [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(כללי השתייכות)}}]] * [[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]] * [[חוק השמות]] * [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים {{מוקטן|(החזרה לעבודה)}}]] * [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|תקנות צער בעלי חיים {{מוקטן|(הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)}}]] * [[תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות {{מוקטן|(בקשה לרישיון)}}]] * [[תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|תקנות נתיבים מהירים {{מוקטן|(אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)}}]] </div> g1xl2vtqbyzgfqtejtx0ye4jwysl38d משתמש:OpenLawBot/הוספה 2 293285 3011380 3008562 2026-05-06T08:06:46Z Shahar9261 22508 3011380 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] aw05oxn1oaiyutqp29v9uwefjc8pg2y 3011393 3011380 2026-05-06T09:01:17Z OpenLawBot 8112 תודה 3011393 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] 0a1y5q3n6v8k6coy02bl6wfrj8y3pfc מקור:חוק עבודת נשים 116 294914 3011364 3002600 2026-05-06T07:07:12Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 68 (תיקון) 3011364 wikitext text/x-wiki <שם> חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 <מאגר 2001135 תיקון 2211110 תקן 148069 קוד a163Y00000DuD1GQAV> <מקור> ((ס"ח תשי"ד, 154|חוק עבודת נשים|2:209034)); ((תשכ"ג, 133|תיקון|5:209033)); ((תשכ"ד, 166|תיקון מס' 2|5:209032)); ((תשל"ב, 119|תיקון מס' 3|7:209031)); ((תשל"ג, 260|תיקון מס' 4|7:209030)); ((תשל"ד, 78|ת"ט|ec:8:317773)), ((80|ת"ט|ec:8:317774)); ((תשל"ו, 254|תיקון מס' 5|8:209029)); ((תשמ"ו, 67|תיקון מס' 58 לחוק הביטוח הלאומי|11:210463)), ((141|תיקון מס' 7|11:210482)); ((תשמ"ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תש"ן, 173|תיקון מס' 9|12:210787)), ((178|תיקון מס' 10|12:210754)), ((188|תיקון מס' 11|12:210788)); ((תשנ"א, 20|ת"ט|ec:12:317470)); ((תשנ"ב, 116|תיקון מס' 12|12:210885)); ((תשנ"ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)); ((תשנ"ז, 219|תיקון מס' 14 (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ"ח, 114|תיקון מס' 15|14:211508)), ((136|תיקון מס' 16|14:211475)), ((235|תיקון מס' 17|14:211490)); ((תשנ"ט, 79|תיקון מס' 18|14:211614)); ((תש"ס, 246|תיקון מס' 19|15:300239)), ((290|תיקון מס' 20|15:300266)); ((תשס"א, 219|תיקון מס' 21|15:300356)), ((516|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)); ((תשס"ב, 30|תיקון מס' 22|15:300431)); ((תשס"ג, 63|תיקון מס' 23|15:300585)); ((תשס"ד, 344|תיקון מס' 24|16:299821)), ((345|תיקון מס' 25|16:299786)), ((380|תיקון מס' 26|16:299834)), ((425|תיקון מס' 14 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)); ((תשס"ה, 265|תיקון מס' 27|16:299906)), ((464|תיקון מס' 28|16:299673)), ((913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ו, 53|תיקון מס' 30|16:299965)), ((231|תיקון מס' 31|16:299907)), ((290|ת"ט|2054)); ((תשס"ז, 26|תיקון מס' 32|17:299818)), ((124|תיקון מס' 33|17:300130)), ((140|תיקון מס' 34|17:300075)), ((140|תיקון מס' 35|17:300129)), ((154|תיקון מס' 36|17:300079)), ((306|תיקון מס' 37|17:300133)), ((360|תיקון מס' 38|17:300741)), ((436|תיקון מס' 39|17:300029)), ((445|תיקון מס' 40|17:299817)); ((תשס"ח, 4|תיקון מס' 41|17:300714)), ((172|תיקון מס' 42|17:300043)), ((206|תיקון מס' 43|17:300793)), ((386|תיקון מס' 44|17:300737)); ((תש"ע, 326|תיקון מס' 45|18:300946)), ((440|תיקון מס' 46|18:301054)); ((תשע"א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((960|תיקון מס' 48|18:301312)); ((תשע"ב, 173|תיקון מס' 49|18:301129)); ((תשע"ד, 71|תיקון מס' 50|19:301537)), ((330|תיקון מס' 51|19:301584)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע"ו, 610|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((950|תיקון מס' 54|20:344829)), ((1090|תיקון מס' 55|20:347844)); ((תשע"ז, 533|תיקון מס' 56|20:382391)), ((572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((1008|תיקון מס' 58|20:389356)); ((תשע"ח, 114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)), ((680|תיקון מס' 60|20:501308)); ((תשע"ט, 142|תיקון מס' 61|20:528244)), ((330|ת"ט|2783)); ((ק"ת תש"ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|8461)), ((1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|8493)); ((ס"ח תשפ"א, 236|תיקון מס' 62|23:593575)), ((358|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ"ב, 758|תיקון מס' 63|24:622710)); ((תשפ"ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ"ה, 212|תיקון מס' 65|25:5526355)), ((781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 214|תיקון מס' 67|25:10625792)), ((461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). @ 1. עבודות אסורות ועבודות מוגבלות (תיקון: תשע"ד-3) : שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה. : ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001]].)) @ 2. תנאים לעבודת לילה (תיקון: תשכ"ג, תשל"ג, תשמ"ו-2, תשע"ד-3) : (א) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה. :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו-1986]].)) : (ב) "לילה" - פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00. : (ג) לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן: :: (1) בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה; ::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955]].)) :: (2) במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; :: (3) בעתונות, להוציא הדפסת עתונים; :: (4) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים [[סעיף 3 לחוק רישוי עסקים|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935]]; :: (5) בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים; :: (6) בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים; :: (7) כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה; :: (8) בשירותי תעופה וים; :: (9) בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות. : (ד) (((נמחק).)) @ 3. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשמ"ו-2) : (א) לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות [[סעיף 2(ג)]]. : (ב) לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה. @ 4. סירוב לעבוד בלילה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"ו-2, תשע"ד-3) : עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה. @ 4א. תחולה על הורה עצמאי (תיקון: תשפ"ב) : הוראות [[סעיפים 2(ג)]], [[3]] [[ו-4]] החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, "הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]], ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים. @ 5. (תיקון: תשמ"ו-2) : (((בוטל).)) @ 6. תקופת לידה והורות (תיקון: תשל"ג, תשל"ד, תשל"ד-2, תשמ"ו, תש"ן, תש"ן-3, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ח-2, תשנ"ט, תשס"א-2, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ד-2, תשס"ד-4, תשס"ה-2, תשס"ז-3, תשס"ז-6, תשס"ז-7, תשס"ז-8, תש"ע-2, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ד-3, תשע"ו-3, תשע"ז-2, תשע"ח-2, תשפ"ו) : (א) עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות. : (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה. :: (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן - הארכות). :: (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור. :: (4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר. :: (5) הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. : (ב1) עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: :: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, "אשפוז" - שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי; :: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; :: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].)) : (ג)(1) עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני; :: (2) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) [[וסעיף 7(ג3)]] ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים - מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה. : (ד) עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: :: (1) להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; :: (2) לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; :: לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999]].)) : (ד1) (((בוטל).)) : (ד2) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו־(ד)(1) לא יעלו יחד על עשרים שבועות. :: (((החל מיום 1.4.2026):)) הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו-(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו-(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות. : (ד3) (((החל מיום 1.4.2026):)) עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, "פעוט עם מוגבלות מורכבת" - פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי [[תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]]. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי [[חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]], או שהיא אם נושאת כמשמעותה [[בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]] (להלן - אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים. :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014]].)) : (ו) שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות. : (ז) (((בוטל).)) : (ז1)(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2): ::: (א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו; ::: (ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד. :: (2) על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה - למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה. :: (3) יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו. :: (4) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד. : (ח)(1) עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה: ::: (א) אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - היא זכאית לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות; ::: (ב) אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א). :: (1א) תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה: ::: (א) הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות; ::: (ב) אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית - עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות. :: (1ב)(א) עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[+|סעיפים 50]] [[ו-51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]. ::: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]. ::: (ג) אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1). ::: (ד) אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), [[סעיף 7(ג3)]] [[וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000]]. :: (2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג. :: (3) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב). :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999]].)) : (ט) היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק. @ 6א. (תיקון: תשל"ב, תשנ"ח, תשס"ד, תשס"ז, תשע"א, תשע"א-2) : (((בוטל).)) @ 6ב. (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, תשס"ז, תשס"ז-8, תשע"א-2) : (((בוטל).)) @ 7. זכות להיעדר מהעבודה (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשמ"ח, תש"ן, תש"ן-2, תשנ"ח-3, תש"ס, תשס"ז-8, תשס"ח-4, תש"ע-2, תשע"ד-3, תשע"ו-2, תשע"ו-3, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע”ז-3, תשע״ח, תשע"ט, תשפ"ה) : (א) עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר - הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות. : (ב) דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה. : (ג) עובדת רשאית להיעדר מעבודתה: :: (1) בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי [[סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; :: (1א) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה; :: (1ב) בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה; :: (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה: ::: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה; ::: (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות [[סעיף 1]]; ::: (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה; ::: (4) העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד); ::: היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק; :: (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. :: (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום - שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים [[בסעיף 7ב]]. :: (4)(א) בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור. ::: (ב) בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור. ::: (ג) היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך. ::: (ד) על אף האמור [[בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976]], עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה. ::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].)) :: (5) בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו – :::- ”אישור” – הפניה מראש או אישור בדיעבד; :::- ”מחלקה לשירותים חברתיים” – כמשמעותה [[בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958]]; :::- ”מקלט לנשים מוכות” – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית; ::: לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה. ::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס"א-2000]].)) :: (6)(א) בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן: :::: (1) תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים; :::: (2) לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה; :::: (3) העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה; :::: (4) העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור. ::: (ב) עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת. ::: (ג) הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים. ::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, "רשות ביטחון" - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה. ::: (ה) ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]], ואין מנכים אותה משכר עבודה. : (ג1) הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות. :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990]].)) : (ג2)(1) עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן: ::: (א) בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות [[סעיף 6(ב1)(2)]] - למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות; ::: (ב) לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו - החזקה בלעדית) - מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]] - למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות [[הסעיף האמור]]. :: (2) לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה. :: (3) היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. :: (4) עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור. :: (ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן: ::: (1) לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום; ::: (2) לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי [[חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976]], יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי [[סעיף 2 לחוק האמור]]; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס–2000]]. : (ג4)(1) עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי [[סעיף 6]], על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו. :: (2) ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות [[סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976]], ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות. :: (3) בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר. :: (4) ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי [[חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000]]. :: (5) היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים. : (ד)(1) עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי [[סעיף 6(ב)(1)]], על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות. :: (2) העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק. :: (3) עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור. : (ד1) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה: :: (1) בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד). :: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו. : (ד2) נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה. : (ד3) לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה. : (ד4) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988]].)) : (ה)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן - התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, "רופא נשים" - רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי [[=הפקודה|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]] (להלן - הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי [[הפקודה]], בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור. :: (2) תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ-40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך. :: (3) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות - ::: (א) הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2); ::: (ב) לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע - מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2); ::: (ג) הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2). @ 7א. הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון (תיקון: תשס"ד, תשס"ה-3, תשס"ז-8, תשע"ד-3, תשע"ו-3) : (א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] (בסעיף זה - דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי [[החוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, "קופת גמל" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד. :: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008]].)) @ 7ב. התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג (תיקון: תשע"ו-3) : (א) עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור [[בסעיף 7(ג)(3)]], בהתקיים התנאים המפורטים להלן: :: (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה; :: (2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי [[תוספת ראשונה|הטופס שבתוספת הראשונה]] שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה - הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר - יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה; :: (3) בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות; :: (4)(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד-פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה. ::: (ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות - חודש מראש; :: (5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים [[בתוספת השנייה]] רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר. :: (2) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]]. :: (3) בסעיף קטן זה, "עבודה במשמרות" - עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות. : (ג) שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין - :: (1) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה; :: (2) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה; :: (3) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג. @ 8. איסור העסקה בתקופת לידה והורות (תיקון: תשס"ז-8, תשע"ד-3, תשע"ו-3) : לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות. @ 9. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תש"ס-2, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז-2, תשס"ז-5, תשס"ז-8, תשס"ז-9, תשס"ח, תשס"ח-3, תש"ע, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ו-3, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ד, תשפ"ה-2, תשפ"ו-2, תשפ"ו-3) : (א) לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות. : (ב) היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, "קבלן כוח אדם" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]. : (ב1)(1) לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה: ::: (א) לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה; ::: (ב) פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת; ::: (ג) בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם. :: (2) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין. :: (3) בסעיף קטן זה, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]. : (ג)(1) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות. :: (1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה: ::: (א) הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור; ::: (ב) עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], ואם הוא תאגיד - ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]]; לעניין זה, "חדל לפעול" - כהגדרתו [[בסעיף 9ב]]. :: (2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור. :: (2א) (((פקעה).)) :: (2ב) (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) ::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות שחלה כולה או חלקה ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה, שבהם עבדו העובד או העובדת במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום. ::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות. :: (2ג) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) ::: (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]. ::: (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו-(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות. :: (3) במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2). : (ד) לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]] או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה. : (ה)(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים - גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי; :: (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה. :: (3) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים - ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם. : (ו) לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]] ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה. : (ז) בסעיף זה, "פיטורים" - לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה: :: (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; :: (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה. @ 9א. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (תיקון: תשנ"ח, תשס"ז-8, תשע"ד-3, ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תשפ"ה-2, תשפ"ו-2) : (א) לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה. : (א1) (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ב)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת. : (א2) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 9(ג)(2ג)(א)]], מחמת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]], שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת. : (ב) בסעיף זה - ::- "פגיעה", בהיקף המשרה - למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא; ::- "פגיעה", בהכנסה, למעט - :: (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; :: (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק; :: (3) (((בוטלה).)) @ 9ב. היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (תיקון: תשס"ד-3, תשס"ז-8, תשע"ד-3) : החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי [[סעיף 9(א)]] או [[סעיף 9א]] לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין: : (1) המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, "יום הפיטורים", "יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה" - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות [[סעיף 9(א)]] [[או 9א]]; : (2) המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר; : (3) המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], ואם הוא תאגיד - כי ניתן צו פירוק לפי [[חלק 8א לחוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם; : (4) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם; : (5) המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול; : לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), "חדל לפעול" - הפסקת פעילות שאינה זמנית. @ 9ג. תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ב, תשע"ו-3) : (א) בסעיף זה - ::- "אם נושאת" ו"הורה מיועד" - כהגדרתם [[בסעיף 9ה(א)]]; ::- "הורה במשפחת אומנה" - כהגדרתו [[בסעיף 9ו(א)]]; ::- "הורה מאמץ" - כהגדרתו [[בסעיף 9ד(א)]]. : (ב) ההוראות לפי [[סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)]], [[7(ג)(3) ו־(ד)]], [[7א]], [[8]], [[9(א) עד (ג) ו־(ז)]], [[9א]] [[ו־9ב]], יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים [[בסעיפים 9ד עד 9ו]], וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין. : (ג)(1) היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6]], והזכות להיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)]], אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה. :: (2) היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין. @ 9ד. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3, תשע"ו-3) : (א) בסעיף זה - ::- "הודעה על כוונה לאמץ" - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים]] (בחוק זה - אימוץ בין־ארצי) - על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם; ::- "הורה מאמץ" - עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות [[חוק אימוץ ילדים]]; ::- "חוק אימוץ ילדים" - [[חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]]; ::- "יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ" - יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] בהתאם להוראות [[סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים]] או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות [[סעיף 28טז לחוק האמור]]; ::- "עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]]" ו"עמותה מוכרת" - כמשמעותם [[בחוק אימוץ ילדים]]. : (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה: :: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ; :: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ; :: (3)(א) הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי; ::: (ב) תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ; ::: (ג) לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים; :::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].)) ::: (ד) היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק; ::: (ה) על אף הוראות [[סעיף 9ג(ג)]], נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון; :: (4) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ; :: (5)(א) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי [[חוק האימוץ]] או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לאמץ", לפי המוקדם; ::: (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה [[בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים]] כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים; :::: ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014]].)) :: (6) [[בסעיף 9(ג)]] - ::: (א) בפסקה (1), המילים "או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]]" - לא ייקראו; ::: (ב) בפסקה (1א), המילים "או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין," - לא ייקראו; ::: (ג) בפסקה (2), במקום "לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]" יקראו "לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]". @ 9ה. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3, תשע"ו-3) : (א) בסעיף זה - ::- "אם נושאת" - כהגדרתה [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים]]; ::- "הודעה על היריונה של אם נושאת" - הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון; ::- "הורה מיועד" - עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות [[סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]]; ::- "הסכם לנשיאת עוברים" - הסכם שאושר לפי [[סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]]; ::- "חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]]; ::- "יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד" - יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות [[סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]]. : (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה: :: (1) יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד; :: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה]], מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד; :: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת; :: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד; :: (5) [[בסעיף 9(ג)]] - ::: (א) בפסקה (1), המילים "או בימי העדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]] - לא ייקראו; ::: (ב) בפסקה (1א), המילים "או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור [[9|בפסקה (1)]], לפי העניין" - לא ייקראו; ::: (ג) בפסקה (2), במקום "לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]]" יקראו "לפי [[סעיף 7(ד)(1)]]". @ 9ו. שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א-2, תשע"ו, תשע"ו-3) : (א) בסעיף זה - ::- "הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה" - הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה; ::- "הורה במשפחת אומנה" - עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]], המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים; ::- "יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה" - יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך. : (ב) ההוראות לפי הסעיפים המנויים [[בסעיף 9ג(ב)]] יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי [[סעיף 7(ד)]], לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה: :: (1) יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; :: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה]] - ::: (א) מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; ::: (ב) תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; :: (3) על אף הוראות [[סעיף 7א(ב)]], חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור [[בסעיף 7א(א)]], תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי [[חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; :: (4) הוראות [[סעיפים 9(א) עד (ב1)]], [[9א]] [[ו־9ב]] החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה", לפי המוקדם. @ 9ז. הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת (תיקון: תשע"א-2, תשע"ד-3) : עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו: : (1) הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה [[בסעיף 9ד(א)]], ולעניין אימוץ בין־ארצי - הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה; : (2) הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה [[בסעיף 9ה(א)]]; : (3) הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בסעיף 9ו(א)]]. @ 10. עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ח, תשס"ז-8, תשס"ח-2, תשע"ד-3, תשע"ו-3) : (א) עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951]]; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור. : (ג) מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]], במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי [[סעיף 2(ג)]]. : (ד) בסעיף זה, "עבודת לילה" - עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00. @ 11. פנקס העובדות (תיקון: תשע"ד-3, תשע"ו-3) : (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה: :: (1) השם ושם המשפחה; :: (2) הכתובת; :: (3) תיאור עבודתה; :: (4) תאריך תחילת העבודה; :: (5) תקופת הלידה וההורות; :: (6) תקופת העדרה מהעבודה לפי [[סעיף 7]]; :: (7) כל פרט אחר שנקבע בתקנות. : (ב) שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו. :: ((פורסמה [[הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות]] (י"פ תשי"ח, 1052).)) @ 12. פרסום הוראות החוק (תיקון: תשע"ד-3) : מעסיק [[שסעיף 11]] חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות. : ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958]].)) @ 13. סמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ז-8, תשע"ד-3) : (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה. : (ב) לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים. : (ג) לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן - מפקח) - :: (1) לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה; :: (2) להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט. : (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]. : (ה) בסעיף זה, "מעסיק בפועל" - כהגדרתו [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]. @ 13א. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשס"ו-2, תשע"ד-3) : (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי - :: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; :: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970]]. : (ב)(1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות [[סעיף 9]], יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות [[סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]], ותקנות לפי [[סעיף 13 לחוק האמור]]. :: (2) לענין סעיף קטן זה, "התקופה המזכה" - תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה: ::: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור; ::: (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי [[סעיף 9]] - יום תחילת תוקפו של ההיתר; ::: (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה - יום החזרה לעבודה. @ 13ב. זכות תביעה (תיקון: תשס"ו-2) : תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי - : (1) העובד או העובדת; : (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו; : (3) ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב. @ 13ג. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשס"ו-2) : בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור [[בסעיף 13ב(2) או (3)]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה. @ 13ד. ערעור (תיקון: תשס"ז-8) : הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו. @ 14. עונשין (תיקון: תשמ"ו-2, תשס"ה, תשס"ו-2, תשס"ז-4, תשס"ז-8, תשס"ז-9, תשס"ח-2, תש"ע, תשע"א-2, תשע"ד-2, תשע"ד-3, תשע"ו-3, תשפ"א) : (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין): :: (1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי [[סעיף 1]]; :: (2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי [[סעיף 2(א)]]; :: (3) סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ג)]]; :: (4) העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 6]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 8]], או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב1)]], או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (7) פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]], או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי [[סעיף 7(ג)(2) או (ג2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(1א)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)]] או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]], או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי [[סעיף 7(ד)(1)]] או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)(2)]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי [[סעיף 7(ג)(5)]], או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ד)]]; :: (11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי [[סעיף 7(ג)(4) או (ג1)]], או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(1)]], או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ה)(3)]]; :: (12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי [[סעיף 7(א)]], בניגוד להוראות [[סעיף 9(ו)]]; :: (13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]], או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי [[סעיף 9]], בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות [[סעיף 9א]] כפי שהוחלו [[בסעיפים 9ג עד 9ו]]; :: (14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(א)]]. :: (15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ג)]]. : (ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים. : (ג) עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה. @ 15. אחריות נושא משרה (תיקון: תשס"ז-8) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. : (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 16. ראיות (תיקון: תשע"ד-3) : אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות - להוציא זמן הפסקות לסעודה - רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך. @ 17. (תיקון: תשל"ג) : (((בוטל).)) @ 18. דין אגודה שיתופית (תיקון: תשס"ד, תשע"ד-3) : לענין [[הסעיפים 1]], [[6]], [[7]] [[ו־7א]] רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה. @ 19. המדינה כמעסיק (תיקון: תשע"ד-3) : לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר. @ 20. ביצוע ותקנות : שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. : ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו-1986]].)) : ((פורסמו [[תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001]].)) @ 21. חובת התייעצות (תיקון: תשמ"ו-2) : שר העבודה לא יתקין תקנות על פי [[הסעיפים 1]] [[ו־2]] ולא יפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]], אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר. @ 22. העברת סמכויות : (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי [[סעיף 11(ב)]]. : (ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות. @ 22א. פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (תיקון: תשס"ז-8) : (א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן: :: (1) פרסום באמצעי התקשורת; :: (2) הפצת עלוני מידע; :: (3) הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה; :: (4) פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה. : (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה. @ 23. שמירת זכויות : חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג. @ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשע"ד-3) : (א) לענין [[#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953]], רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה. : (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 1]], לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945. @ 25. ביטול : פקודת העבדתן של נשים, 1945 - בטלה. == תוספת ראשונה (תיקון: תשע"ו-3) == ==== ((([[סעיף 7ב]]))) ==== @ : {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין [[חוק זה|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]'''}} @ : אני הח"מ :: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}} : שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}} : מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים ............ בשבוע (סה"כ ........... ימים בשבוע)*. : {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}} : אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה. @ : {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}} : אני הח"מ :: {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|.........................|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|.......................|מס' זהות}}|{{טקסט תחתי|......................................|מען}}}} : שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|...............................................................|(שם המעסיק/העסק)}} : מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים .............. בשבוע (סה"כ ................ ימים בשבוע)*. : {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}} : אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי [[סעיף 7ב לחוק]]; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה. @ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...........................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|...........................|חתימת הורה 2}}}} == תוספת שנייה (תיקון: תשע"ו-3) == ==== ((([[סעיף 7ב]]))) ==== @ 1. : ענף התעשייה. @ 2. : ענף המלונאות. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ג' באב תשי"ד (2 באוגוסט 1954). <חתימות> * משה שרת, ראש הממשלה * גולדה מאירסון, שרת העבודה * יצחק בן־צבי, נשיא המדינה <ויקי>{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}}</ויקי> ozhg5x1adweoqu4zp8rpgn7dk25njw9 חוק עבודת נשים 0 294915 3011400 3002608 2026-05-06T09:02:40Z OpenLawBot 8112 [3011364] תיקון מס' 68 (תיקון) 3011400 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק עבודת נשים, תשי״ד–1954}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2001135}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 154|חוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 133|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 166|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 119|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 260|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 78|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317773.pdf}}, {{ח:תיבה|80|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 254|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209029.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 67|תיקון מס׳ 58 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 42|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 173|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210754.pdf}}, {{ח:תיבה|188|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 20|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 116|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210885.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 219|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 114|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|235|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 79|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211614.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 246|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300239.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300266.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 219|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300356.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 30|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 344|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299821.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299834.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 265|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299906.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|913|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 53|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299965.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299907.pdf}}, {{ח:תיבה|290|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 26|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299818.pdf}}, {{ח:תיבה|124|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300130.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300075.pdf}}, {{ח:תיבה|140|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300129.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300079.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 4|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300714.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300043.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300793.pdf}}, {{ח:תיבה|386|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300737.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 326|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300946.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 74|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|960|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 173|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301584.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 610|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344829.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 533|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382391.pdf}}, {{ח:תיבה|572|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|1008|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}, {{ח:תיבה|680|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 142|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528244.pdf}}, {{ח:תיבה|330|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2783.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1038|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8461.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) (ביטול)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8493.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״א, 236|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593575.pdf}}, {{ח:תיבה|358|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 758|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 106|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 212|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5526355.pdf}}, {{ח:תיבה|781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 214|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|עבודות אסורות ועבודות מוגבלות|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:ת}} שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור או להגביל העסקת עובדת בעבודה פלונית, בתהליך ייצור פלוני או במקום עבודה פלוני שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע במיוחד בבריאות האשה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}} {{ח:סעיף|2|תנאים לעבודת לילה|תיקון: תשכ״ג, תשל״ג, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תנאים להעסקת עובדת בלילה, הדרושים לדעתו לענין בריאותה או בטיחותה; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל או לגבי סוגים של עבודות או תפקידים, וכן ניתן לקבוע בהן חובה על מעסיק למסור הודעה על העסקת עובדת בלילה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת|(ב)}} ”לילה“ – פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24:00 ובין 06:00, ובחקלאות שעות שבין 24:00 ובין 05:00. {{ח:תת|(ג)}} לא יסרב מעסיק לקבל אישה לעבודה בשל כך בלבד שהיא הודיעה עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות וכן על שירותים, מקומות, עבודות ותפקידים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האשה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה)|תקנות עבודת נשים (עבודת לילה בשירותי המדינה), תשט״ז–1955}}.}} {{ח:תתת|(2)}} במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים; {{ח:תתת|(3)}} בעתונות, להוציא הדפסת עתונים; {{ח:תתת|(4)}} בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 3|בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935}}; {{ח:תתת|(5)}} בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים; {{ח:תתת|(6)}} בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים; {{ח:תתת|(7)}} כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה; {{ח:תתת|(8)}} בשירותי תעופה וים; {{ח:תתת|(9)}} בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בועידות בין־לאומיות. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|3|סמכות בית הדין לעבודה|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יזדקק בית דין אזורי לעבודה לתובענה כאמור סעיף קטן (א), שהוגשה לאחר שחלפו שלושה חדשים מיום היווצר העילה. {{ח:סעיף|4|סירוב לעבוד בלילה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״ו־2, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} עובדת במקום עבודה שבו לא עבדו קודם לכן בלילה, שנדרשה לעבוד בלילה, רשאית להודיע למעסיקה בכתב, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה, כי אין היא מסכימה לעבוד בלילה. {{ח:סעיף|4א|תחולה על הורה עצמאי|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} החלות על אישה לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24.00 ובין 07.30; בסעיף זה, ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים. {{ח:סעיף|5||תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|6|תקופת לידה והורות|תיקון: תשל״ג, תשל״ד, תשל״ד־2, תשמ״ו, תש״ן, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־4, תשס״ה־2, תשס״ז־3, תשס״ז־6, תשס״ז־7, תשס״ז־8, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשע״ז־2, תשע״ח־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות. {{ח:תת|(ב)|(1)}} תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה. {{ח:תתת|(2)}} עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו־(ד) (להלן – הארכות). {{ח:תתת|(3)}} עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור. {{ח:תתת|(4)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר. {{ח:תתת|(5)}} הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. {{ח:תת|(ב1)}} עובדת שחלתה ואושפזה בבית חולים תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: {{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; בסעיף זה, ”אשפוז“ – שהות של אדם בבית חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי; {{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; {{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:תת|(ג)|(1)}} עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל בילד השני; {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) {{ח:פנימי|סעיף 7|וסעיף 7(ג3)}} ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת רצופה של לפחות שבעה ימים ולכל היותר שבועיים – מתוך שלושת השבועות האמורים בפסקה (1), בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה. {{ח:תת|(ד)}} עובדת שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית החולים או לחזור לבית החולים לאישפוז, תוך תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ג), לתקופה העולה על שבועיים, זכאית לאלה: {{ח:תתת|(1)}} להאריך את תקופת הלידה וההורות לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מעשרים שבועות; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי עובדת שתקופת אשפוזו של הילד אשר ילדה, כאמור ברישה של סעיף קטן זה, אינה רצופה; {{ח:תתת|(2)}} לפצל את תקופת הלידה וההורות כך ששלושה שבועות או יותר יהיו תכוף לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה; {{ח:תת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן העובדת הודיעה על מימושה בדרך, ובמועד ולמי שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד2)}} הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1) ו־(ד)(1) לא יעלו יחד על עשרים שבועות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.4.2026):}} הזכאות להארכת תקופת הלידה וההורות לפי סעיפים קטנים (ב1) עד (ד) ו־(ד3) היא מצטברת, ובלבד שכל ההארכות לפי סעיפים קטנים (ב1)(1), (ד)(1) ו־(ד3) לא יעלו יחד על עשרים שבועות. {{ח:תת|(ד3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.4.2026):}} עובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות מורכבת שהוכר ככזה בתוך תקופת הלידה וההורות, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים; בסעיף קטן זה, ”פעוט עם מוגבלות מורכבת“ – פעוט שזכאי לגמלת ילד נכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 2|תקנה 2(2)(ב), (2א), (3) או (3א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) מותר לקצר את תקופת הלידה וההורות, בהסכמת העובדת ובאישור שבכתב מאת רופא, אם הנולד איננו בחיים או שהעובדת הסכימה שילדה יאומץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}, או שהיא אם נושאת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}} (להלן – אם נושאת), ובלבד שהתקופה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה ואולם לגבי עובדת שהסכימה שילדה יאומץ או לגבי עובדת שהיא אם נושאת, לא יהיה תוקף לזכאותה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיעה על הסכמתה לקצר את תקופת הלידה וההורות בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הסכמה לקיצור תקופת חופשת הלידה), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת|(ו)}} שר העבודה רשאי לנקוב בתקנות עבודות מסויימות שבהן תהא תקופת הלידה וההורות שלפני יום הלידה המשוער פרק זמן שקבע בתקנות ושלא יעלה על שבעה שבועות. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז1)|(1)}} עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות בהתאם להוראות פסקה (2): {{ח:תתתת|(א)}} הילד נמצא עמו ובהחזקתו; {{ח:תתתת|(ב)}} הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד. {{ח:תתת|(2)}} על זכאותו של עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), ואולם תקופת הלידה וההורות של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי סעיף זה – למשך יתרת התקופה שהיתה בת זוגו בתקופת לידה והורות אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה. {{ח:תתת|(3)}} יצא עובד לתקופת לידה והורות לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את תקופת הלידה וההורות של בת זוגו. {{ח:תתת|(4)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי העובד. {{ח:תת|(ח)|(1)}} עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות חלקית, בתקופת הלידה וההורות שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אשתו זכאית לתקופת לידה והורות והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מתקופת הלידה וההורות המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, והסכימה בכתב לחזור לעסוק במשלח ידה בתקופה שנותרה כאמור, שהיתה מגיעה לה אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות; {{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה או עסקה במשלח ידה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א). {{ח:תתת|(1א)}} תקופת הלידה וההורות החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם על אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לתקופת לידה והורות; {{ח:תתתת|(ב)}} אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות; ולעניין אישה שהיא עובדת עצמאית – עסקה במשלח ידה שנים עשר חודשים לפחות לפני המועד שבו היתה יוצאת לתקופת לידה והורות, אילו היתה זכאית לתקופת לידה והורות. {{ח:תתת|(1ב)|(א)}} עובד שאשתו ילדה ייתן לו מעסיקו תקופת לידה והורות של שבעה ימים במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו, ובלבד שהיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 51|ו־51 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}. {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), יצא עובד לתקופת לידה והורות כאמור בפסקת משנה (א) זכאית אשתו לחזור לעבודתה בשבוע האחרון כאמור בפסקת המשנה האמורה, למעט אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}. {{ח:תתתת|(ג)}} אין בתקופת לידה והורות לפי פסקה זו כדי לשנות את אורך תקופת הלידה וההורות שנקבעה בסעיף קטן (ב)(1). {{ח:תתתת|(ד)}} אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(1א) ומהוראות סעיף קטן (ז1), {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג3)}} {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|וחוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}. {{ח:תתת|(2)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על ידי שני בני הזוג. {{ח:תתת|(3)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לתקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה)|תקנות עבודת נשים (חופשת לידה חלקית לעובד שאשתו ילדה), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:תת|(ט)}} היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעסיק. {{ח:סעיף|6א||תיקון: תשל״ב, תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|6ב||תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7|זכות להיעדר מהעבודה|תיקון: תשכ״ד, תשל״ו, תשמ״ח, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח־3, תש״ס, תשס״ז־8, תשס״ח־4, תש״ע־2, תשע״ד־3, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצב בריאותה מחמת ההפלה מחייב שתיעדר זמן רב יותר – הזמן שקבע הרופא, אך לא יותר מששה שבועות. {{ח:תת|(ב)}} דין העדר מכוח סעיף קטן (א) כדין העדר מפאת מחלה. {{ח:תת|(ג)}} עובדת רשאית להיעדר מעבודתה: {{ח:תתת|(1)}} בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 59|סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; {{ח:תתת|(1א)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו עם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה; {{ח:תתת|(1ב)}} בחודשי ההיריון, אם אישר רופא בכתב, על גבי טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדררות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה; {{ח:תתת|(1ג)}} מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתתת|(1)}} העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה; {{ח:תתתת|(2)}} העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}; {{ח:תתתת|(3)}} מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה; {{ח:תתתת|(4)}} העובדת אינה רשאית להיעדר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד); {{ח:תתת}} היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק; {{ח:תתת|(2)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. {{ח:תתת|(3)}} מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום – שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף להפסקות על־פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודתה. לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}}. {{ח:תתת|(4)|(א)}} בתקופה, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תקופת ההיעדרות כאמור. {{ח:תתתת|(ב)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי פסקת משנה (א) זכאית עובדת להביא בחשבון, לפי בחירתה, גם חלקי ימים שבהם נעדרה כאמור. {{ח:תתתת|(ג)}} היעדרות של חלקי ימים לפי פסקה זו לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך. {{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, עובדת זכאית לתשלום דמי מחלה בשל היעדרות הנכללת במכסת השעות האמורה בפסקת משנה (ג) ביום הראשון להיעדרה; התשלום בעד חלקי ימי היעדרות לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדרה. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}} {{ח:תתת|(5)}} בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור המחלקה לשירותים חברתיים או משרד העבודה והרווחה, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שישה חודשים בתקופת שנים עשר החודשים שלאחר תחילת שהייתה במקלט כאמור; העדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינה כדין חופשה בלא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק; הוראות פסקה זו יחולו על עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שישה חודשים רצופים או יותר; לענין פסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – הפניה מראש או אישור בדיעבד; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מקלט לנשים מוכות“ – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית; {{ח:תתת}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו אלא אם כן הודיעה העובדת על מימושה למעסיק בדרך ובמועד שקבע שר העבודה והרווחה. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות)|תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס״א–2000}}.}} {{ח:תתת|(6)|(א)}} בתקופה שבה בן זוגה שוהה בשירות מילואים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – שעה אחת ביום, החל ביום הראשון לשירות המילואים, ובלבד שמתקיימים התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} תקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים; {{ח:תתתתת|(2)}} לעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים הנמצא עמה; {{ח:תתתתת|(3)}} העובדת מועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה; {{ח:תתתתת|(4)}} העובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות המילואים של בן זוגה; שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור. {{ח:תתתת|(ב)}} עובדת אינה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו בימים שבהם היא נעדרת מעבודה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי הוראות פסקה (3) או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות; היתה העובדת זכאית להיעדר מעבודתה כאמור פחות משעה אחת ביום, תהיה זכאית להיעדר מעבודתה לפי פסקה זו ביתרת הזמן שבין ההסדר הנהוג במקום עבודתה כאמור ובין שעה אחת. {{ח:תתתת|(ג)}} הוראות פסקה זו יחולו גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים. {{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה זו, רשאי ראש רשות ביטחון, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על חלק מעובדי אותה הרשות, בשל צורך מבצעי חיוני; החלטה כאמור תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים ויהיה ניתן להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת; לעניין זה, ”רשות ביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר או הרשות הארצית לכבאות והצלה. {{ח:תתתת|(ה)}} ההיעדרות המותרת בהתאם להוראות פסקה זו היא נוסף על הפסקות על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, ואין מנכים אותה משכר עבודה. {{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג)(4) תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון)|תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ״א–1990}}.}} {{ח:תת|(ג2)|(1)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו בהתקיים האמור בפסקה מפסקאות משנה (א) או (ב), ולתקופה כמפורט בהן: {{ח:תתתת|(א)}} בת זוגו של העובד החליטה לפצל את תקופת הלידה וההורות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)(2)}} – למשך התקופה שבה היא מאושפזת ושבה פוצלה תקופת הלידה וההורות כאמור אך לא יותר מארבעה שבועות; {{ח:תתתת|(ב)}} לעובד נולד ילד והילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית (בפסקת משנה זו – החזקה בלעדית) – מהיום שבו הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית וכל עוד הוא נמצא בהחזקה כאמור, למשך יתרת תקופת הלידה וההורות של היולדת שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, ולעניין יולדת שאינה זכאית לתקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} – למשך יתרת תקופת הלידה וההורות שלה היתה זכאית אילו חלו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}}. {{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי סעיף קטן זה אלא אם כן הודיע העובד על מימושה למעסיקו בדרך ובמועד שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה. {{ח:תתת|(3)}} היעדרות של עובד מעבודתו לפי פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות כאמור לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. {{ח:תתת|(4)}} עובד שנעדר מעבודתו לפי פסקה (1) והתייצב לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלו, או הביע את רצונו לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתו לעבודה יותר משבועיים מיום שהתייצב או הביע את רצונו לחזור. {{ח:תתת|(ג3)}} עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות לפי פסקה זו כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(1)}} לעניין שלושת ימי ההיעדרות הראשונים – כדין חופשה שנתית, ואם אין לעובד ימי חופשה המגיעים לו – כדין חופשה ללא תשלום; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין שני ימי ההיעדרות הנותרים – כדין היעדרות מפאת מחלה; לעניין עובד הזכאי לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, יראו את ימי העדרו לפי פסקת משנה זו כיום השני והשלישי למחלתו לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}; ימי ההיעדרות לפי פסקת משנה זו יבואו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}. {{ח:תת|(ג4)|(1)}} עובד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שנה לפחות והילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאי להיעדר עד 20 ימי היעדרות, אף אם אינם רצופים, במהלך תקופת האשפוז של הילד ובתוך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו. {{ח:תתת|(2)}} ימי ההיעדרות של עובד כאמור בפסקה (1), שזקף ימי היעדרות לפי הוראות אותה פסקה ולפי הוראות סעיף קטן (ג3) על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, יימנו לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}, ברצף מהיום הראשון שבו נעדר על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, אף אם ההיעדרויות לא היו רצופות. {{ח:תתת|(3)}} בזקיפת ימי היעדרות לפי הוראות פסקה (1) זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף קטן זה; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר. {{ח:תתת|(4)}} ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון במניין ימי ההיעדרות שהעובד זכאי להם לפי סעיף קטן (ג3) ולפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג)|חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש״ס–2000}}. {{ח:תתת|(5)}} היעדרות לפי סעיף קטן זה תתאפשר אם העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד וכן חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים. {{ח:תת|(ד)|(1)}} עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום תקופת הלידה וההורות, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה תקופת הלידה וההורות שנוצלה על ידי העובדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1)}}, על חמישה עשר שבועות, או על תקופה של חמישה עשר שבועות, בתוספת הארכות. {{ח:תתת|(2)}} העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק. {{ח:תתת|(3)}} עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת הלידה וההורות שלה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור. {{ח:תת|(ד1)}} הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תתת|(2)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו. {{ח:תת|(ד2)}} נעדר אחד מבני־הזוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן־הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה. {{ח:תת|(ד3)}} לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עבודה. {{ח:תת|(ד4)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין סעיף זה, מאת בני־הזוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)|תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ״ט–1988}}.}} {{ח:תת|(ה)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאית עובדת להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חדשי ההריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון הנעשים על ידי רופא נשים או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד שאישר משרד הבריאות (להלן – התחנה), לרבות בדיקות שגרתיות כאמור הנערכות מחוץ לתחנה על פי הפניית התחנה; בפסקה זו, ”רופא נשים“ – רופא מורשה בעל תואר מומחה ביילוד ובגינקולוגיה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}} (להלן – הפקודה), או רופא מורשה המתמחה לקראת קבלת התואר האמור, במוסד מוכר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|הפקודה}}, בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור. {{ח:תתת|(2)}} תקופת ההיעדרות מהעבודה כאמור בפסקה (1) לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה, לעובדת המועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ־40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך. {{ח:תתת|(3)}} שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות – {{ח:תתתת|(א)}} הוראות לביצוע פסקאות (1) ו־(2); {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי סוגי עובדות ובאזורים שיקבע – מספר שעות אחר להיעדרות עובדת מעבודתה כאמור ובלבד שלא יפחת מהאמור בפסקה (2); {{ח:תתתת|(ג)}} הוראות משלימות בדבר זכותה של אשה העובדת אצל יותר ממעסיק אחד להיעדר מעבודתה כאמור בפסקה (1) כאילו היתה עובדת אצל מעסיק אחד לענין האמור בפסקה (2). {{ח:סעיף|7א|הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון|תיקון: תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק האמור}} (בסעיף זה – גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, ”קופת גמל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול על המעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בסעיף קטן (א); בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעסיק ולעובדת או לעובד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל)|תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס״ח–2008}}.}} {{ח:סעיף|7ב|התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)(3)}}, בהתקיים התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה; {{ח:תתת|(2)}} כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ־21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|הטופס שבתוספת הראשונה}} שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה – הצהרה); מסרו בני הזוג הצהרה במועד מאוחר יותר – יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 21 ימים לאחר מסירת ההצהרה; {{ח:תתת|(3)}} בהצהרה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות; {{ח:תתת|(4)|(א)}} מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההצהרה, ואולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד־פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהצהרה. {{ח:תתתת|(ב)}} שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהצהרה, לאחר שנמסרה הצהרה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהצהרה נוספת שתימסר למעסיק בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, 21 ימים מראש, ולעניין בני זוג שלפחות אחד מהם עובד במשמרות – חודש מראש; {{ח:תתת|(5)}} מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג זכאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד בעבודה במשמרות בענף מהענפים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאים לממש את הזכות לשעת הורות לסירוגין כך שכל אחד מבני הזוג יממש את הזכות לפרקי זמן שלא יפחתו משלושה שבועות כל אחד; העובד שעובד במשמרות ומעסיקו רשאים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת לסירוגין לפרקי זמן קצרים יותר. {{ח:תתת|(2)}} שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”עבודה במשמרות“ – עבודה שמכסת העבודה היומית המלאה בה היא 20 שעות לפחות שנחלקות לשתי משמרות לפחות. {{ח:תת|(ג)}} שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות הנוגעות בין השאר לעניין – {{ח:תתת|(1)}} חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה; {{ח:תתת|(2)}} חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה; {{ח:תתת|(3)}} אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג. {{ח:סעיף|8|איסור העסקה בתקופת לידה והורות|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3, תשע״ו־3}} {{ח:ת}} לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות. {{ח:סעיף|9|הגבלת פיטורים|תיקון: תשכ״ד, תש״ן, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ז־5, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח, תשס״ח־3, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ד, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה חודשים לפחות יראו, לענין סעיף קטן (א), גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים; בסעיף זה, ”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} לעניין עובדת של קבלן כוח אדם המועסקת אצל מעסיק בפועל במשך שישה חודשים לפחות, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה; {{ח:תתתת|(ב)}} פוטרה עובדת בהיריון בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת; {{ח:תתתת|(ג)}} בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם. {{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי כל דין. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות. {{ח:תתת|(1א)}} לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; לעניין זה, ”חדל לפעול“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ב|בסעיף 9ב}}. {{ח:תתת|(2)}} לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור. {{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תתת|(2ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} {{ח:תתתת|(א)}} הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025); לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה, שבהם עבדו העובד או העובדת במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום. {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1א) ו־(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות. {{ח:תתת|(2ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} {{ח:תתתת|(א)}} הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה של 10 ימים רצופים לפחות או שהיא הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), שחלה, כולה או חלקה, ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, ”התקופה הקובעת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}. {{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1א) ו־(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות. {{ח:תתת|(3)}} במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקאות (1), (1א) ו־(2). {{ח:תת|(ד)}} לא יפטר מעסיק עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}} או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט; במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות האמורות בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, לפי העניין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי; {{ח:תתת|(2)}} הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה. {{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהעובדת או העובד, לפי העניין, הודיעו למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים – ממועד הפיטורים, ומסרו למעסיק אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד, לפי העניין; הוראות פסקה זו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או עובד ארעיים או זמניים, ובלבד שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות; שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע סוגים של טיפולי פוריות שהוראות פסקה זו לא יחולו עליהם. {{ח:תת|(ו)}} לא יפטר מעסיק עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה; במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה. {{ח:סעיף|9א|איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ז־8, תשע״ד־3, ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תשפ״ה־2, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)(2ב)(א)}}, מחמת הוראה מההוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}, שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|אותו סעיף}}, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת. {{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)(2ג)(א)}}, מחמת הוראה מההוראות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|בסעיף 2(א) או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}, שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום#סעיף 2|אותו סעיף}}, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהכנסה, למעט – {{ח:תתת|(1)}} פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי; {{ח:תתת|(2)}} פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובלבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|9ב|היתר לגבי עובדת בהריון – תחילת תוקף|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ז־8, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} לגבי עובדת בהיריון, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין: {{ח:תת|(1)}} המעסיק הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, ”יום הפיטורים“, ”יום הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה“ – היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9א|או 9א}}; {{ח:תת|(2)}} המעסיק הוכיח כי התקיימו נסיבות חמורות, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר; {{ח:תת|(3)}} המעסיק הוכיח כי הוא הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – כי ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום הגשת הבקשה להיתר, או ליום ההכרזה או מתן צו הפירוק, לפי הענין, המוקדם מביניהם; {{ח:תת|(4)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם; {{ח:תת|(5)}} המעסיק הוכיח כי עסקו חדל לפעול בשל נסיבות לא צפויות שכתוצאה מהן לא היתה לו אפשרות לבקש היתר לפני שהעסק חדל לפעול, ובלבד שלא יינתן היתר לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול; {{ח:ת}} לענין פסקאות משנה (4) ו־(5), ”חדל לפעול“ – הפסקת פעילות שאינה זמנית. {{ח:סעיף|9ג|תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ ו”הורה מיועד“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א), (ב), (ג), (ד) ו־(ט)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)(3) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א) עד (ג) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}}, יחולו על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, והכל בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיפים 9ד עד 9ו}}, וכל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או היריונה של האם הנושאת, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)|(1)}} היו שני בני הזוג הורים מאמצים, הורים מיועדים או הורים במשפחת אומנה, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) רק על אחד משני בני הזוג, לפי בחירתם; ואולם לעניין תקופת לידה והורות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, והזכות להיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(3) ו־(ד)}}, אם נעדר אחד מבני הזוג למשך תקופה קצרה מהאמור באותם סעיפים, לפי העניין, רשאי בן זוגו להיעדר מהעבודה, על פי הוראות אותם סעיפים, למשך יתרת התקופה האמורה. {{ח:תתת|(2)}} היה בן זוגו של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה עובד עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) על ההורה המאמץ, על ההורה המיועד או על ההורה במשפחת אומנה, בתקופה שבה בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך האימוץ או האומנה או בשל היריונה של האם הנושאת, או לצורך הטיפול בילד, לפי העניין. {{ח:סעיף|9ד|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לאמץ“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} ולפיה הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ במועד שנקבע באותה הודעה, ולעניין אימוץ בין־ארצי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}} (בחוק זה – אימוץ בין־ארצי) – על כך שקיבלו הודעה מאת עמותה מוכרת ולפיה נמצא במדינת חוץ ילד המתאים לאימוץ בידם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מאמץ“ – עובד או עובדת המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אימוץ לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אימוץ ילדים“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ“ – יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים}} או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28טז|סעיף 28טז לחוק האמור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}“ ו”עמותה מוכרת“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|בחוק אימוץ ילדים}}. {{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מאמץ, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ; {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ; {{ח:תתת|(3)|(א)}} הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ למטרת אימוץ בין־ארצי, ובלבד שעמותה מוכרת אישרה בכתב, לגבי כל אחת מהנסיעות כאמור, כי היא דרושה למטרת האימוץ הבין־ארצי; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי פסקת משנה (א) יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים באותה פסקת משנה, ובלבד שתקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ; {{ח:תתתת|(ג)}} לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו&quot;ל למטרת אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה בדבר היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו״ל למטרת אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תתתת|(ד)}} היעדרו של הורה מאמץ מעבודתו לפי פסקה זו דינו כדין חופשה בלא תשלום, וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק; {{ח:תתתת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג(ג)}}, נעשה הליך האימוץ הבין־ארצי בידי שני בני זוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי פסקה זו, ובתקופת ההיעדרות לפי פסקה זו יחולו על שניהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון; {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ; {{ח:תתת|(5)|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}} או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לאמץ“, לפי המוקדם; {{ח:תתתת|(ב)}} על אף הוראות פסקת משנה (א), אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 28ב|בסעיף 28ב לחוק אימוץ ילדים}} כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין־ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים בפסקת המשנה האמורה על העובדת או העובד, עד יום קבלת הילד לביתם; לא יהיה תוקף לזכאות לפי פסקת משנה זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין-ארצי)|תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת התקופה המוגנת בשל עיכוב הליך אימוץ בין־ארצי), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} – {{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים ”או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}“ – לא ייקראו; {{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין,“ – לא ייקראו; {{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“. {{ח:סעיף|9ה|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם נושאת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|בחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על היריונה של אם נושאת“ – הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהיריון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה מיועד“ – עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם לנשיאת עוברים“ – הסכם שאושר לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד“ – יום מסירת הילד, על ידי האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}. {{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה מיועד, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד; {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) סיפה ו־(5) סיפה}}, מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד; {{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם ההורה המיועד עבד אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת היריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך כל תקופת היריונה של האם הנושאת; {{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על היריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} – {{ח:תתתת|(א)}} בפסקה (1), המילים "או בימי העדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}} – לא ייקראו; {{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה (1א), המילים ”או לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בפסקה (1)}}, לפי העניין“ – לא ייקראו; {{ח:תתתת|(ג)}} בפסקה (2), במקום ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}}“ יקראו ”לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}}“. {{ח:סעיף|9ו|שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“ – הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה במשפחת אומנה“ – עובדת או עובד שהם הורים במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיף 9ג(ב)}} יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום תקופת לידה והורות קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה: {{ח:תתת|(1)}} יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) ו־(5) סיפה}} – {{ח:תתתת|(א)}} מועד תחילתה של תקופת הלידה וההורות הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופת הלידה וההורות של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; {{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}}, חובת המעסיק לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)}}, תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אם התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עבודה במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה; {{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א) עד (ב1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|ו־9ב}} החלות על עובדת שהיא בהיריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה ”הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה“, לפי המוקדם. {{ח:סעיף|9ז|הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת היריון של אם נושאת|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} עובדת או עובד יודיעו למעסיקם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו: {{ח:תת|(1)}} הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(א)}}, ולעניין אימוץ בין־ארצי – הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה; {{ח:תת|(2)}} הפסקת היריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על היריונה של אם נושאת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה(א)}}; {{ח:תת|(3)}} הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעסיק הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9ו|בסעיף 9ו(א)}}. {{ח:סעיף|10|עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח, תשס״ז־8, תשס״ח־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור. {{ח:תת|(ג)}} מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עבודת לילה“ – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00. {{ח:סעיף|11|פנקס העובדות|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל עובדת פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} השם ושם המשפחה; {{ח:תתת|(2)}} הכתובת; {{ח:תתת|(3)}} תיאור עבודתה; {{ח:תתת|(4)}} תאריך תחילת העבודה; {{ח:תתת|(5)}} תקופת הלידה וההורות; {{ח:תתת|(6)}} תקופת העדרה מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; {{ח:תתת|(7)}} כל פרט אחר שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם יחול סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות|הודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס לרישום עובדות}} (י״פ תשי״ח, 1052).}} {{ח:סעיף|12|פרסום הוראות החוק|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:ת}} מעסיק {{ח:פנימי|סעיף 11|שסעיף 11}} חל עליו יביא לידיעת הנשים המועסקות אצלו את הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, הכל כפי שנקבע בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק)|תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי״ח–1958}}.}} {{ח:סעיף|13|סמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ז־8, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה מפקחים, מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה מפקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים. {{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידיו רשאי מפקח שמונה לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן – מפקח) – {{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממעסיק או ממעסיק בפועל, מעובד שלהם או מאדם שפעל מטעמם או בעבורם, מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע לחוק זה; {{ח:תתת|(2)}} להיכנס בכל עת סבירה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או כי בו מתנהל עסקו של המעסיק או של המעסיק בפועל, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של שופט. {{ח:תת|(ד)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או עשוי להיות לו מידע לגביה, וכן לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, הקשור לביצוע עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}. {{ח:סעיף|13א|סמכות שיפוט ותרופות|תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי – {{ח:תתת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; {{ח:תתת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ־150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13ב|סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, ותקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק האמור}}. {{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”התקופה המזכה“ – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} אם ניתן היתר פיטורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} – יום תחילת תוקפו של ההיתר; {{ח:תתתת|(ג)}} אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה. {{ח:סעיף|13ב|זכות תביעה|תיקון: תשס״ו־2}} {{ח:ת}} תובענות בשל הפרת הוראות לפי חוק זה יכול שיוגשו בידי – {{ח:תת|(1)}} העובד או העובדת; {{ח:תת|(2)}} ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד או העובדת חברים בו; {{ח:תת|(3)}} ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק זה בא להגן עליהם, ובלבד שהעובד או העובדת הסכימו לכך בכתב. {{ח:סעיף|13ג|זכות התערבות בתובענות|תיקון: תשס״ו־2}} {{ח:ת}} בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(2) או (3)}} להשמיע את דברו, בדרך שיורה. {{ח:סעיף|13ד|ערעור|תיקון: תשס״ז־8}} {{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר התעשיה המסחר והתעסוקה לעניין מתן היתר לפי הוראות חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית דין אזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו. {{ח:סעיף|14|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־4, תשס״ז־8, תשס״ז־9, תשס״ח־2, תש״ע, תשע״א־2, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ו־3, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}; {{ח:תתת|(2)}} העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} סירב לקבל לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}}; {{ח:תתת|(4)}} העסיק עובדת או עובד בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(5)}} העסיק עובדת או עובד בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(6)}} פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(6א)}} גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב1)}}, או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(7)}} פיטר עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}}, או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופת לידה והורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(8)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(2) או (ג2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1א)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(9)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1)}} או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}}, או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)(1)}} או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(10)}} פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(5)}}, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}}; {{ח:תתת|(11)}} פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ־גופית, לפי העניין, לקראת שתי הלידות, בימי היעדרם מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)(4) או (ג1)}}, או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(1)}}, או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחרר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)(3)}}; {{ח:תתת|(12)}} פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ו)}}; {{ח:תתת|(13)}} פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}}, או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}} כפי שהוחלו {{ח:פנימי|סעיף 9ג|בסעיפים 9ג עד 9ו}}; {{ח:תתת|(14)}} העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להיריונה ואילך, בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}. {{ח:תתת|(15)}} העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים. {{ח:תת|(ג)}} עבירות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:סעיף|15|אחריות נושא משרה|תיקון: תשס״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|16|ראיות|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:ת}} אשה הנמצאת במקום בזמן שנעשית בו עבודה או פועלות בו מכונות – להוציא זמן הפסקות לסעודה – רואים אותה כמועסקת באותו מקום באותו תהליך ייצור ובאותה שעה, אם לא הוכח ההיפך. {{ח:סעיף|17||תיקון: תשל״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18|דין אגודה שיתופית|תיקון: תשס״ד, תשע״ד־3}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} רואים אגודה שיתופית כמעסיקה של חבריה. {{ח:סעיף|19|המדינה כמעסיק|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:ת}} לענין חוק זה דין עובד המדינה כדין כל עובד אחר. {{ח:סעיף|20|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)|תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה)|תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות)|תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס״א–2001}}.}} {{ח:סעיף|21|חובת התייעצות|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:ת}} שר העבודה לא יתקין תקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 1|הסעיפים 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}} ולא יפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וכן עם ארגוני המעבידים הרפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר. {{ח:סעיף|22|העברת סמכויות}} {{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי להעביר לאחר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכות להתקין תקנות, ליתן היתר כללי ולפרסם הודעה על פי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|22א|פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה|תיקון: תשס״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה יפרסם מידע על זכויות לפי חוק זה בדרכים אלה, כולן או חלקן: {{ח:תתת|(1)}} פרסום באמצעי התקשורת; {{ח:תתת|(2)}} הפצת עלוני מידע; {{ח:תתת|(3)}} הפעלת מוקד מידע שבו ינתן מענה טלפוני לפניות הציבור בנושא זכויות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} פרסום מידע באתר האינטרנט של משרד המתעשיה המסחר והתעסוקה. {{ח:תת|(ב)}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 בינואר של כל שנה, על ביצוע הוראות סעיף זה בשנה שקדמה לה. {{ח:סעיף|23|שמירת זכויות}} {{ח:ת}} חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג. {{ח:סעיף|24|הוראות מעבר|תיקון: תשע״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|סעיף 4(2) שבתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953}}, רואים גם את מי שטרם מלאו לה 18 שנה כעובדת שפקודת העבדתן של נשים, 1945, חלה עליה. {{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}, לא תועסק עובדת בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה במפורט בחלק 1 שבתוספת לפקודת העבדתן של נשים, 1945. {{ח:סעיף|25|ביטול}} {{ח:ת}} פקודת העבדתן של נשים, 1945 – בטלה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''הצהרה על מימוש הזכות לשעת הורות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני הח״מ {{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|מען}}}} {{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}} {{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*. {{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}} {{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|למילוי על ידי בן הזוג השני:}} {{ח:ת}} אני הח״מ {{ח:תת}} {{טורים שווים|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|שם פרטי ומשפחה}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . .|מס׳ זהות}}|{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|מען}}}} {{ח:ת}} שעובד/ת במקום עבודה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . .|(שם המעסיק/העסק)}} {{ח:ת}} מצהיר/ה כי אממש את הזכות לשעת הורות יחד עם בן/בת זוגי, בימים . . . . . . . . . . . . . . בשבוע (סה״כ . . . . . . . . . . . . . . . . ימים בשבוע)*. {{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי מקומות עבודה שבהם החלוקה היא שונה, לפי פרקי הזמן הקבועים לעניין אותו מקום}} {{ח:ת}} אני מצהיר/ה כי לא איעדר מהעבודה, מכוח זכאותי לשעת הורות, בימים שלהלן, שבהם ייעדר בן זוגי מהעבודה מכוח זכאותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}; הצהרתי זו אמת ואני מתחייב/ת לנהוג לפיה. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת הורה 1}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת הורה 2}}}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} ענף התעשייה. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} ענף המלונאות. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב תשי״ד (2 באוגוסט 1954).}} * '''משה שרת'''<br>ראש הממשלה * '''גולדה מאירסון'''<br>שרת העבודה * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2001135}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ri7ya8yq2p3b9qppfhfk9vwu9mjnqxm מקור:חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 116 312237 3011346 2990511 2026-05-06T06:39:29Z Shahar9261 22508 3011346 wikitext text/x-wiki <שם> חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 <מאגר 2000722 תיקון 2161081 תקן 275505 קוד a163Y00000DuHqaQAF> <מקור> ((ס"ח תשע"ב, 62|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה|18:300878)), ((177|חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד|18:301440)), ((451|ת"ט|2362)), ((479|תיקון מס' 15 לחוק עבודת הנוער|18:301031)); ((תשע"ג, 201|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים|19:301588)); ((תשע"ד, 605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע"ה, 65|תיקון מס' 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)|19:306601)); ((תשע"ו, 717|תיקון מס' 18 לחוק עבודת הנוער|20:338806)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע"ז, 597|תיקון מס' 3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה|20:382421)); ((תשע"ח, 534|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)); ((תשפ"ג, 670|תיקון מס' 21 לחוק עבודת הנוער|25:3028678)); ((תשפ"ד, 181|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((916|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((921|תיקון מס' 22 לחוק עבודת הנוער|25:4521849)); ((תשפ"ה, 268|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשע"ד, 1584|שינוי התוספת השנייה לחוק|7405)); ((תשע"ז, 1258|שינוי התוספת השנייה לחוק|7829)), ((1415|שינוי התוספת השלישית לחוק|7845)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ג, 3933|הודעה|6572)); ((תשע"ד, 4109|הודעה|6764)); ((תשע"ז, 3650|הודעה|7451)); ((תשע"ח, 6348|הודעה|7736)); ((תשע"ט, 6434|הודעה|6434)); ((תש"ף, 5057|הודעה|8746)); ((תשפ"א, 3652|הודעה|9428)), ((3672|הודעה|9433)); ((תשפ"ב, 3498|הודעה)); ((תשפ"ג, 4247|הודעה)); ((תשפ"ד, 2740|הודעה|11989)); ((תשפ"ה, 5292|הודעה|13290)); ((תשפ"ו, 3338|הודעה|14188)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה. @ 2. הגדרות (תיקון: תשפ"ד) : בחוק זה - :- "הארגונים" - ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; :- "בודק שכר מוסמך" - מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות [[פרק ו']]; :- "בית הדין הארצי" ו"בית הדין האזורי" - כמשמעותם [[בחוק בית הדין לעבודה]]; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "חוק בית הדין לעבודה" - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]]; :- "חוק בתי דין מינהליים" - [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]]; :- "חוק הגנת השכר" - [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]]; :- "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם" - [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]; :- "חוק חופשה שנתית" - [[חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951]]; :- "חוק עבודת הנוער" - [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]]; :- "חוק עבודת נשים" - [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "חוק שכר מינימום" - [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]]; :- "חוק שעות עבודה ומנוחה" - [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]]; :- "מזמין שירות" - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית; :- "הממונה" - מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין [[פרק ב']]; :- "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]]; :- "מעשה" - לרבות מחדל; :- "מפקח עבודה" - כמשמעותו [[בסעיף 23]]; :- "צו הרחבה" - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; :- "קבלן" - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו; :- "שירות" - שירות באחד התחומים המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :- "השר" - שר התעשייה המסחר והתעסוקה. == פרק ב': עיצום כספי == === סימן א': הטלת עיצום כספי על מעסיק (תיקון: תשע"ד) === @ 3. עיצום כספי (תיקון: תשע"ד, [י"פ הודעות]) : עשה מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]] ([[בפרק זה]] - מעסיק), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן: : (1) בשל הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 6,010 ש"ח))), ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית - 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 3,010 ש"ח))); : (2) בשל הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 20,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 24,060 ש"ח))), ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,030 ש"ח))); : (3) בשל הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] - 35,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 42,100 ש"ח))), ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) - 17,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 21,050 ש"ח))). @ 4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 5. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"ד) : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]], ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סעיף 3]], ימסור למעסיק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: :: (1) המעשה המהווה את ההפרה ומועדו; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המעסיק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 6]]; :: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 4]]. @ 6. זכות טיעון (תיקון: תשע"ד) : מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 5]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. @ 7. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע"ד) : (א) טען מעסיק את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 6]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המעסיק עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 8]]. : (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו. :: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך. : (ג) לא הגיש המעסיק את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 6]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. @ 8. סכומים מופחתים : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 3]], בשיעורים שיקבע. : ((פורסמו [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), התשע״ב–2012]].)) @ 9. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"ד) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מעסיק שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 7(ג)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי [[סעיף 18]] או ערעור לפי [[סעיף 21]], וועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. : (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 3]] יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). @ 10. המועד לתשלום העיצום הכספי : העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 7]]. @ 11. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ"ד) : לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים. @ 12. גבייה : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 13. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד) : (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעסיק בשל הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]]. : (ב) הוגש נגד מעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]], לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל המעשה המהווה הפרה כאמור, ואם שילם המעסיק עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 14. אחריות מנהל כללי למניעת הפרות (תיקון: תשע"ד) : (א) המנהל הכללי של תאגיד שהוא מעסיק חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]] בידי התאגיד. : (ב) הפר תאגיד הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]], רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ג) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל על יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית, בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. === סימן ב': התראה מינהלית למעסיק (תיקון: תשע"ד) === @ 15. התראה מינהלית (תיקון: תשע"ד) : (א) על אף הוראות [[סעיף 5]], היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]], רשאי הוא להמציא למעסיק, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית ולפיה על המעסיק להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעסיק כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד); מתן התראה מינהלית יהיה על פי נהלים שעליהם יורה השר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך, ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. : (ב) נמסרה למעסיק התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה: :: (1) המעסיק לא ביצע את ההפרה; :: (2) המעשה שביצע המעסיק, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. : (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים באותו סעיף קטן או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעסיק, בצירוף נימוקים. : (ד)(1) נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 4]]. :: (2) נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת כאמור [[בסעיף 4]]. === סימן ג': הטלת עיצום כספי על מזמין שירות === @ 16. הטלת עיצום כספי על מזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : (א) נמסרה למעסיק שהוא קבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]], כלפי עובדו, וחובה כאמור חלה לפי הוראות [[פרק ג']], למעט הוראת [[סעיף 27]], גם על מזמין שירות, יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן, ויתרה במזמין השירות, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) לא תוקנה ההפרה או לא פעל מזמין שירות בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו לגבי מזמין השירות, לעניין ההפרות [[שבתוספת השלישית]], ההוראות לפי [[סימן א']], למעט [[סעיף 14]], בשינויים המחויבים; סכומי העיצומים הכספיים ייקבעו לפי החלק [[בתוספת השנייה]] שבו קבועה אותה הפרה. : (ג) נשלחה לקבלן התראה מינהלית, הודעה על כוונת חיוב או החלטה של הממונה שלא להטיל עיצום כספי, בעניין הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השלישית]], ישלח הממונה העתק ממנה למזמין השירות, ואולם אין באי־משלוח כאמור, כדי לגרוע מהוראות סעיף זה. === סימן ד': פרסום בדבר הטלת עיצום כספי === @ 17. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי : (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה פרטים כמפורט להלן באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 8]] - הנסיבות שבשלהן הופחת, סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים לגבי המפר; :: (6) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד. : (ב) הוטל עיצום כספי והוגש עליו ערר או ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה מפורסם דבר הטלת העיצום הכספי. : (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. === סימן ה': ערר וערעור === @ 18. ערר (תיקון: תשע"ד) : מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי [[סעיף 7]] או לפי [[סעיף 15(ג)]], לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 19]], בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים. @ 19. הקמת ועדת ערר : (א) השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי [[סעיף 18]], וימנה את חבריה, ואלה הם: :: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימונה בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג ארגון מעבידים שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר; :: (3) נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה. : (ב) ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות. : (ג) ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות. : (ד) ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו. : (ה) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים, רשאי לקבוע את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין. : (ו) ההוראות לפי [[חוק בתי דין מינהליים]], למעט הוראות [[-|סעיפים 5]], [[-|7]], [[-|16(א)]], [[-|22]], [[-|26]], [[-|33]], [[-|36]], [[-|37]], [[-|45]] [[ו־46 לחוק האמור]], יחולו על ערר ועל ועדת ערר בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[+|בסעיפים 11]] [[ו־12 לחוק בתי דין מינהליים]], במקום "שר המשפטים" יבוא "שר התעשייה המסחר והתעסוקה". @ 20. החלטת ועדת ערר (תיקון: תשע"ד) : ועדת הערר רשאית לבטל דרישת תשלום, להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 8]], לשנות את דרישת התשלום, ובלבד שניתנה למעסיק או למזמין השירות הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי, או לדחות את טענות המעסיק או מזמין השירות ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה. @ 21. ערעור : (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר, רשאי לערער לבית הדין האזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה]], השופט בערעור לפי סעיף קטן (א) יהיה דן יחיד. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה]], פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור אם התקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה]], ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ידון בית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים בלבד. @ 22. עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרו בשל ערר או ערעור (תיקון: תשפ"ד) : (א) אין בהגשת ערר או ערעור לפי [[סימן זה]] כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו אחרת. : (ב) התקבלו ערר או ערעור לפי [[סימן זה]] באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. === סימן ו': סמכויות פיקוח === @ 23. סמכויות פיקוח : מפקח עבודה שהוסמך או שמונה לפקח על ביצוע הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]], יהיה מוסמך לפקח על ביצוע אותה הוראה לעניין הוראות [[פרק זה]], ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך פיקוח על ביצוע הוראת החיקוק האמורה. @ 24. הפרעה למפקח עבודה : (א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי [[פרק זה]], דינו - מאסר שישה חודשים. : (ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה שניתנה מכוח סמכותו לפי [[סעיף 23]], דינו - מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה. == פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות == @ 25. אחריות אזרחית של מזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : (א) חובת מעסיק שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]] ולפי הוראות צווי הרחבה המנויות בסעיף קטן (ב) תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד הועסק במתן השירות אצלו, בהתקיים כל אלה: :: (1) השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים; :: (2) השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף; :: (3) נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור - ::: (א) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור - על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים, ובלבד שהעובד הסכים לכך; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן ומזמין השירות או נגד מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה וכהודעה לפי פסקה זו; ::: (ב) מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב, לרבות הודעה לפי [[סעיף 16(ג)]], כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו. : (ב) ואלה הוראות צווי הרחבה כאמור בסעיף קטן (א): :: (1) הוראות צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר; :: (2) הוראות צווי הרחבה ענפיים שעניינן רכיבי שכר שנקבעו לפי [[סעיף 28(ב)]]; :: (3) הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים. : (ג) על אף האמור [[בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר]], יהיה "היום הקובע", לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות - היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3). @ 26. נקיטת אמצעים בידי מזמין שירות : (א) מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה כאמור, לרבות הודעה לפי [[סעיף 25(א)(3)(א)]], ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו. : (ב) לא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות [[סעיף 25]], אף אם לא מתקיים התנאי [[שבסעיף קטן (א)(3) של הסעיף האמור]]. @ 27. הגנות : בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות [[סעיף 25]], תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה: : (1) הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה; : (2) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']], ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר - ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב; : (3) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות [[פרק ו']], ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן. @ 28. תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות : (א) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות [[סעיף 25]], אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים [[שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) של הסעיף האמור]], וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי [[סעיף 27]]: :: (1) בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור; :: (2) עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב); :: (3) מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב), בעבור שעת עבודה לעובד של הקבלן. : (ב)(1) השר יקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה, וכן את ערך שעת העבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין התחשבות בנתונים משתנים, לרבות ותק; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה. :: (2) עודכן רכיב מרכיבי ערך שעת עבודה מכוח הוראת חוק או צו הרחבה, יעודכן ערך שעת העבודה בהתאם, במועד שבו חל עדכון הרכיבים, והשר יפרסם את ערך שעת העבודה המעודכן בתוך 30 ימים מהמועד האמור. :: (3) תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר וכן לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם יש ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר - תינתן המלצת הארגונים גם בהתייעצות עמו; ואולם באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם; תקנות כאמור טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. :: ((פורסמו [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ״ג–2023]].)) @ 29. סמכות שיפוט : לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד לפי [[פרק זה]]. @ 30. הולדת עילת התובענה : לעניין הוראות התיישנות לפי דין, יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד מזמין השירות בשל הפרת אותה חובה לפי [[סעיף 25]]. == פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות == @ 31. אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין חוזה שכרת עם קבלן : (א) לא יכרות מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים [[שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א)]]. : (ב) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים [[שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א)]], בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]] לכל עובד שהועסק על פי החוזה האמור. : (ג) מנהל כללי של תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ד) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב) בידי תאגיד, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 32. אחריות פלילית של מנהל כללי של תאגיד שהוא מזמין שירות : (א) הופרה הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]] על ידי קבלן הנותן שירות לתאגיד שהוא מזמין שירות, וחלו הוראות לפי [[סעיף 16]], רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי של התאגיד התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ב) לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעל התאגיד בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 33. אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות (תיקון: תשפ"ג) : (א) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כמפורט להלן בידי קבלן כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו; המפר את חובתו האמורה, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) - הקנס הקבוע לצדה של העבירה בפסקאות שלהלן: :: (1) עבירה לפי [[סעיף 25ב לחוק הגנת השכר]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; :: (2) עבירה לפי [[+|סעיף 33א(2)]] [[או 33ד1 לחוק עבודת הנוער]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]; :: (3) עבירה לפי [[סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]; :: (4) עבירה לפי [[סעיף 14 לחוק שכר מינימום]] - קנס כאמור [[בסעיף 14 לחוק שכר מינימום]]; :: (5) עבירה לפי [[סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א), בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; :: (2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות [[פרק ו']], ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב); :: (3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה; :: (4) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']], ועם גילוי הפרה המהווה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א) עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר - ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור [[בסעיף 25(א)(3)(ב)]], ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב). == פרק ה': אחריות עובד ברשות ציבורית == @ 34. הגדרות - [[פרק ה']] : [[בפרק זה]] - :- "עובד אחראי" - מנהל רשות ציבורית; :- "רשות ציבורית" - משרד ממשלתי או יחידת סמך של משרד ממשלתי שאינה תאגיד. @ 35. הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מעסיק (תיקון: תשע"ד) : (א) הופרה הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]] על ידי רשות ציבורית שהיא מעסיק, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ב) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו - הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. @ 36. הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות : (א) הופרה הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]] על ידי קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית שהיא מזמין שירות, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של הרשות הציבורית עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ב) לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעלה הרשות הציבורית בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו - הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 37. אחריות עובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות לעניין חוזה שנכרת עם קבלן : (א) עובד אחראי ברשות ציבורית שהיא מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור [[בסעיף 31(ב)]] בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 31(ב)]] בידי רשות ציבורית או בידי עובד מעובדיה, חזקה היא שעובד אחראי ברשות הציבורית הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 38. אישור מוקדם להגשת כתב אישום : כתב אישום לפי [[פרק זה]] יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה. @ 39. עבירת משמעת : עבירה לפי [[פרק זה]] תיחשב גם כעבירת משמעת של העובד האחראי, כמשמעותה [[בסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]]. == פרק ו': בודק שכר עבודה מוסמך == @ 40. תעודת הכרה : (א) השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה: :: (1) הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי שהשר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי המקצוע או התואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך, בהתחשב בתחומי ידע הנרכשים באותו מקצוע או תואר ונוגעים לניהול שכר לעובדים ולהבטחת קיום הוראות חוקי העבודה, בין השאר בתחומים של משפט העבודה, מיסוי עבודה, ניהול חשבונות, הבטחת איכות, ביקורת, בקרה ופיקוח; :: (2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי חיקוק שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, "הורשע" - לרבות מי שבית משפט או בית דין אזורי קבע כי ביצע את העבירה; :: (3) הוא עמד בדרישות הכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור [[בפרקים ג']] [[וד']], כפי שקבע השר כאמור בסעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת - :: (1) יקבע הוראות לעניין דרישות הכשרה ובחינות לקבלת תעודת הכרה, ורשאי הוא לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או בעלי תואר אקדמי; :: (2) רשאי לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות. :: ((פורסמו [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך), התשע״ז–2017]].)) : (ג) בלי לגרוע מהוראות לפי [[פרק זה]], השר רשאי שלא לתת לאדם תעודת הכרה אם נקבעו לגביו, בפסק דין סופי, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. @ 41. בקשה לקבלת תעודת הכרה : (א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה; המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי [[סעיף 40]]. : (ב) השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה לקבלת תעודת הכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה. @ 42. פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים : השר יפרסם את רשימת בודקי השכר המוסמכים באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. @ 43. ביטול, הגבלה או התליה של תעודת הכרה : השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, הגבלתה או התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: : (1) התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב; : (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי [[סעיף 40]]; : (3) בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו, או פעל בניגוד עניינים. @ 44. ניגוד עניינים : בודק שכר מוסמך לא יפעל בניגוד עניינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך בדיקות תקופתיות לגביו או לפי בקשתו, או עובד של בעל זיקה למי מהם, ולא יהיה נושא משרה בהם. @ 45. תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך : השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור [[בפרקים ג']] [[וד']], בין השאר בעניינים אלה: : (1) תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע על אודות ביצוע תשלומים בפועל; : (2) אופן עריכת הבדיקות, ובכלל זה המידע והמסמכים שייבדקו, תדירות הבדיקות והיקפן והמועדים שבהם ייערכו; : (3) האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית. == פרק ז': הוראות כלליות == @ 46. יחסי עבודה בין עובד של קבלן לבין מזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : (א) אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין עובד של קבלן המועסק אצלו. : (ב) אין בהוראות חוק זה לבדן כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין מי שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן. @ 47. שמירת זכויות : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם או נוהג. @ 48. שמירת דינים : חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע מהן. @ 49. איסור התניה : (א) זכותו של עובד של קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור. : (ב) הוראה בחוזה ולפיה עובד של קבלן ויתר מראש על זכותו כלפי מזמין שירות לפי חוק זה או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, במפורש או מכללא, אין לה תוקף, בין שצד לחוזה הוא מזמין השירות, הקבלן או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין שירות מסוים או בלתי מסוים. : (ג) לא ישפה אדם ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר לפי חוק זה, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה. : (ד) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי חוק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה. : (ה) תניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, אין לה תוקף. @ 50. דין המדינה כמעסיק וכמזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : דין המדינה כמעסיק או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעסיק אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין. @ 51. שינוי התוספות : (א) השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שלא יוסיף [[תוספת ראשונה|לתוספת]] תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]] ואת [[התוספת השלישית]]. @ 52. ביצוע : השר ממונה על ביצוע חוק זה. @ 53. תחילה ותקנות ראשונות : (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). : (ב) תקנות ראשונות כמפורט להלן יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך התקופה הנקובה לצדן: :: (1) לפי [[סעיף 28(ב)]] - תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; :: (2) לפי [[סעיף 45]] - 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. @ 54. הוראת שעה : בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה ייקראו סעיפים אלה כך: : (1) [[בסעיף 27(2)]], במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']]" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים"; : (2) [[בסעיף 33(ב)(4)]], במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']]" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים". @ 55. : ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]].)) @ 56. (תיקון: תשע"ב-2) : ((הנוסח שולב [[בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976]].)) @ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]].)) @ 58. ביטול חוק הגנת השכר (עיצום כספי) : חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009 - בטל. == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרה "שירות" שבסעיף 2]] [[וסעיף 51(א)]]))) ==== @ (1) : שמירה ואבטחה; @ (2) : ניקיון; @ (3) : הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות. == תוספת שנייה __NOSUB__ == ==== ((([[סעיפים 3]], [[4]], [[5]], [[13]], [[14]], [[15]], [[16]], [[23]], [[35]] [[ו־51(ב)]]))) ==== === חלק א' === @ (1) : ניהול פנקס חופשה לפי [[סעיף 26 לחוק חופשה שנתית]]; @ (2) : ניהול פנקס שעות עבודה לפי [[סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (3) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו) : איסור העסקת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי [[+|סעיפים 11]], [[+|11א]] [[ו־12 לחוק עבודת הנוער]] או אי־שמירת אישור רפואי של נער או העתקו, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ב) לחוק האמור]]; @ (4) : איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי [[סעיף 18 לחוק עבודת הנוער]]; @ (4א) (תיקון: תשע"ו) : העסקת נער בלי לשמור העתק של תעודת זהות, בניגוד להוראות [[סעיף 27ח(ב) לחוק עבודת הנוער]]; @ (5) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו) : (((נמחק);)) @ (6) : ניהול פנקס לפי [[סעיף 31 לחוק עבודת הנוער]]; @ (7) (תיקון: תשע"ד) : התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעסקה, לפי [[סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער]]; @ (8) : קביעת תקנון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]]; @ (9) : הצגת מודעה לפי [[סעיף 6ב לחוק שכר מינימום]]; @ (10) : איסור דרישת פרופיל צבאי לפי [[סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988]]; @ (11) : איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות [[סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988]]; @ (12) : איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; @ (13) : איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי [[סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000]]; @ (14) : מתן הפסקות לעובד לפי [[סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה]], או בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 23 לחוק האמור]]; @ (15) : מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי [[סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (15א) (תיקון: תשע"ב-3) : מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי [[סעיף 22א לחוק עבודת הנוער]]; @ (16) : מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי [[סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (17) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי [[סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה]], שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 23 לחוק האמור]]; @ (18) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי [[סעיף 10(א) ו־(ב) לחוק עבודת נשים]]; @ (19) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו-2) : איסור העסקת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר תקופת הלידה וההורות בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי [[סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים]]; @ (20) (תיקון: תשע"ז) : העמדת עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, לרשות מאבטח, לפי [[סעיף 3א(א) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007]]; @ (21) (תיקון: תשע"ז) : איסור הצבת מאבטח במקום עבודה בלי שהועמדה לרשותו עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, בניגוד להוראות [[סעיף 3א(ה)(2) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007]]. === חלק ב' === ==== סימן א': שכר ותנאי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== @ (1) : מתן חופשה שנתית לפי [[פרק שני לחוק חופשה שנתית]]; @ (2) : תשלום דמי חופשה לפי [[+|סעיפים 10]] [[ו־11 לחוק חופשה שנתית]]; @ (3) : תשלום פדיון חופשה לפי [[סעיף 13 לחוק חופשה שנתית]]; @ (4) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי [[הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (5) : תשלום גמול שעות נוספות לפי [[סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (6) : תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי [[סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (7) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו [[חוק לימוד חובה, התש"ט-1949]], בשעות הלימודים לפי [[סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער]] או בלי שנמסרה למעסיק הודעה לפי [[סעיף 28א לחוק עבודת הנוער]]; @ (8) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 4 לחוק עבודת הנוער]]; @ (8א) (תיקון: תשפ"ג) : תיווך להעסקה או העסקה של נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה קיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, בלא הסכמת הנער והורהו, בניגוד להוראות [[סעיף 4א לחוק עבודת הנוער]]; @ (9) : מתן הפסקות לנער לפי [[סעיף 22 לחוק עבודת הנוער]]; @ (10) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי [[סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער]]; @ (11) : איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי [[סעיף 23(ב) לחוק עבודת הנוער]]; @ (11א) (תיקון: תשע"ו, תשפ"ד-3) : החזרת צעיר שהועסק בתקופת חופשת לימודים רשמית אחרי השעה 23:00, לביתו, בסיום עבודתו של הצעיר, לפי [[סעיף 24(ד)(2) לחוק עבודת הנוער]]; @ (12) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 25 לחוק עבודת הנוער]]; @ (13) : מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה, לפי [[סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001]]; @ (14) (תיקון: תשע"ה) : מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי [[סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002]]; @ (15) : מסירת תלוש שכר לפי [[סעיף 24 לחוק הגנת השכר]]; @ (16) : איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי [[סעיף 25 לחוק הגנת השכר]]; @ (17) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו-2) : איסור העסקת עובדת או עובד בתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 8 לחוק עבודת נשים]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 9ג לחוק האמור]]; @ (18) : איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי [[סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]]; @ (19) (תיקון: ק"ת תשע"ד) : איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד הזר לפי [[סעיף 2(ב)(9) לחוק עובדים זרים]]; @ (20) (תיקון: תשע"ד, ק"ת תשע"ד) : איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד דמי ביטוח רפואי על ידי מעסיק לפי [[סעיף 2(ב)(3) סיפה לחוק עובדים זרים]] או על ידי קבלן לפי [[סעיף 2(ג) לחוק האמור]]; @ (21) (תיקון: תשע"ד, ק"ת תשע"ד) : איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד מגורים הולמים על ידי מעסיק לפי [[סעיף 2(ב)(4) סיפה לחוק עובדים זרים]] או על ידי קבלן לפי [[סעיף 2(ג) לחוק האמור]]; ==== סימן ב': בטיחות בעבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== ===== סימן משנה א': בטיחות משטחי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (22) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת החומרים להתקנת הטפסות לפי [[=תקנות עבודות בנייה|תקנה 83 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]] ([[בתוספת זו]] - תקנות עבודות בנייה), ובהתאם להוראות [[תקנה 82 לתקנות האמורות]]; @ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקנת התקני התליה המשמשים להרמתו, טלטולו או הרכבתו של רכיב טרומי במיקום, בחוזק ובצורה שימנעו את נפילת המשא או כשל שלהם לפי [[תקנה 101(א) לתקנות עבודות בנייה]]; ===== סימן משנה ב': בטיחות בעבודה בגובה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזקת אישור תקף לכל עובד, החתום בידי מדריך מוסמך, ומצורף לפנקס לפי [[=תקנות עבודה בגובה|תקנה 6(ד) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007]] ([[בתוספת זו]] - תקנות עבודה בגובה); @ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : וידוא כי ייעשו הפעולות לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה לפי [[תקנה 9 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : וידוא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא בהתקיים ההוראות לפי [[תקנה 20 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של סולם לאחר נפילה בלתי מבוקרת שלו או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב לפי [[תקנה 21(ב) לתקנות עבודה בגובה]]; @ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : פסילה לשימוש של סולמות פגומים ונקיטת אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם לפי [[תקנה 21(ג) לתקנות עבודה בגובה]]; ===== סימן משנה ג': בטיחות בעגורנים (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ניהול פנקס עגורן לפי [[=תקנות עגורני צריח|תקנה 92 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), התשכ"ז-1966]] ([[בתוספת זו]] - תקנות עגורני צריח); @ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ניהול פנקס עגורן במקום בו מוצב העגורן או נמצא לשם הצבתו לפי [[תקנה 93 לתקנות עגורני צריח]]; ===== סימן משנה ד': בטיחות בחפירות והריסות (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : בדיקת קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה, לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב ונקיטת אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים, לפני תחילת חפירה או חיצוב, לפי [[תקנה 114(א) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ביצוע כל עבודת הריסה לפי תכנית עבודה מפורטת, לפי [[תקנה 128(א) לתקנות עבודות בנייה]]; ===== סימן משנה ה': ארגון וניהול הבטיחות (תיקון: ק"ת תשע"ז, תשע״ח) ===== @ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מסירת הודעה למפקח העבודה האזורי, עם התחלת פעולת הבנייה, בדבר שמו, גילו, מענו, השכלתו המקצועית וניסיונו בעבודת בנייה של מנהל העבודה ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה בפנקס הכללי, לפי [[תקנה 2(ב) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מסירת הודעה מיידית למפקח העבודה האזורי על כך שמנהל העבודה הפסיק לשמש בתפקידו, מסירת פרטיו של מנהל העבודה שנתמנה במקומו, ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה שהתמנה בפנקס הכללי, לפי [[תקנה 2(ג) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מינוי ממונה על הבטיחות לפי [[תקנה 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996]]; @ (36) (תיקון: תשע״ח) : מסירת הודעה על תאונה או על מקרה מוות לפי [[סעיף 3 לפקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945]]. === חלק ג' === ==== סימן א': שכר ותנאי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== @ (1) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי [[סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (2) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר לפי [[סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (3) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער מתחת לגיל המותר לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|2א]] [[ו־7 לחוק עבודת הנוער]]; @ (4) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי [[סעיף 4 לחוק עבודת הנוער]]; @ (5) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות [[בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער]]; @ (6) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי [[סעיף 21 לחוק עבודת הנוער]]; @ (7) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי [[סעיף 24 לחוק עבודת הנוער]]; @ (8) : העברת סכומים שנוכו, לפי [[סעיף 25א לחוק הגנת השכר]]; @ (9) : איסור הלנת שכר לפי [[סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר]]; @ (10) : תשלום שכר מינימום לפי [[חוק שכר מינימום]]; @ (11) : תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי [[סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; @ (12) : איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי [[סעיף 9 לחוק עבודת נשים]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 9ג לחוק האמור]]; @ (13) : איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי [[סעיף 9א לחוק עבודת נשים]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 9ג לחוק האמור]]; @ (14) (תיקון: תשפ"ד-2) : איסור פיטורי עובד המשרת במילואים או פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו של עובד כאמור בלא היתר לפי [[סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]]; @ (14א) (תיקון: תשפ"ה) : איסור פיטורי עובד, פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, בלא היתר לפי [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], בניגוד להוראות [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|סעיפים קטנים (א) או (ג) של סעיף 32ב האמור]]; @ (15) : תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה; @ (16) (תיקון: תשע"ב) : איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי [[סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012]]; @ (17) (תיקון: תשע"ג) : תשלומים לפי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013]], בנושאים המנויים [[תוספת פרט 1 לחוק האמור|בפרטים 1]] [[תוספת פרט 3 לחוק האמור|ו־3 שבתוספת לחוק האמור]]; @ (18) (תיקון: ק"ת תשע"ד) : התקשרות בחוזה העסקה ופירוט תנאי העבודה בחוזה על ידי מעסיק לפי [[סעיף 1ג(א) ו־(ב) לחוק עובדים זרים]] או על ידי קבלן לפי [[סעיף 2(ג) לחוק האמור]]; ==== סימן ב': בטיחות בעבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== ===== סימן משנה א': בטיחות משטחי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (19) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת חומר מתאים באיכות טובה בלא פגם ובכות מספקת להתקנת פיגום לפי [[תקנה 18 לתקנות עבודות בנייה]]; @ (20) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על התקנת פיגום ממוכן או על שימוש בפיגום ממוכן אלא אם כן יש בידי מבצע הבנייה אישור ותעודה לפי [[תקנה 45 לתקנות עבודות בנייה]]; @ (21) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של פיגום ממוכן בידי בודק מוסמך לפי [[תקנה 50 לתקנות עבודות בנייה]]; @ (22) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על מבצע בנייה להפעיל פיגום ממוכן עד לתיקונו לפי [[תקנה 52(א) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קביעת חוזקן ויציבותן של הטפסות על פי תכנית לפי [[תקנה 85 לתקנות עבודות בנייה]]; ===== סימן משנה ב': בטיחות בעבודה בגובה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקנת אמצעים להגנה מפני נפילה לפי [[סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - פקודת הבטיחות בעבודה); @ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : גידור של כל פתח שברצפה לפי [[סעיף 56 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת לוחות דריכה או זחילה בכמות הדרושה לשם גישה ממקום העלייה ועד למקום ביצוע עבודת בנייה על גג, לפי [[=תקנות גגות שבירים|תקנה 5 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986]] ([[בתוספת זו]] - תקנות גגות שבירים); @ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של גג בידי מהנדס בניין או הנדסאי בניין, לפני ביצוע עבודות בנייה עליו, לפי [[תקנה 14 לתקנות גגות שבירים]]; @ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים ההוראות האמורות [[בתקנה 5(1) ו-(2) לתקנות עבודה בגובה]]; @ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לפי [[תקנה 7 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובדה בעבודה בגובה, אלא בהתקיים ההוראות האמורות [[בתקנה 8 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה, אלא לאחר שהמבצע נקט אמצעים למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל לפי הוראות [[תקנה 16(א) לתקנות עבודה בגובה]]; @ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובדה בעבודה בגובה, אלא בהתקיים ההוראות האמורות [[בתקנה 17 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מינוי מנהל מקצועי לטיפוס תרנים ורישום פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו בפנקס לפי [[+|תקנות 36]] [[ו-44 לתקנות עבודה בגובה]]; ===== סימן משנה ג': בטיחות במכונות הרמה ובאבזרי הרמה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של כל השרשרות, חבלים ואבזרי הרמה שבשימוש על ידי בודק מוסמך, לפי [[סעיף 75 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הכנסה לשימוש במפעל של שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, אלא אם כן נוסו ונבדקו על ידי בודק מוסמך והתקבל תסקיר לפי [[סעיף 76 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של מכונת הרמה על ידי בודק מוסמך, לפי [[סעיף 81 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הכנסה לשימוש במפעל של מכונת הרמה, אלא אם כן נוסתה וכל חלקיה נבדקו על ידי בודק מוסמך, והתקבל תסקיר לפי [[סעיף 86 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; ===== סימן משנה ד': בטיחות בעגורנים (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הקמה או הפעלה של עגורן-צריח, אלא אם כן מבצע הבנייה או הבנייה ההנדסית או התופש במפעל למוצרי בטון, לפי העניין, מחזיקים בתעודות לפי [[תקנה 6 לתקנות עגורני צריח]]; @ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה בעגורן-צריח על ידי בודק מוסמך לפי [[תקנה 86 לתקנות עגורני צריח]]; @ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הפעלת עגורן-צריח בניגוד להוראת בודק מוסמך לפי [[תקנה 90 לתקנות עגורני צריח]]; ===== סימן משנה ה': ארגון וניהול הבטיחות (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קיום הוראות צו בטיחות שניתן לפי [[סעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - חוק ארגון הפיקוח על העבודה); @ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קיום הוראות צו הפסקת עבודה, על ידי המחזיק במקום העבודה ששמו צוין בצו, לפי [[סעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה]]; @ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קיום הוראות צו שיפור שניתן לפי [[סעיף 8א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה]]; @ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ניהול פנקס הדרכה לפי [[תקנה 6 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999]]; @ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : וידוא הכנת תכנית ועדכונה בכל נושא חדש או נושא הדורש עדכון, לפי [[תקנה 3(ב)(1) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג-2013]]; @ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לפי דרישת מפקח עבודה, הכנה של תכנית ארגון בטיחותי של אתר, לפי הנחיות של מפקח העבודה הראשי, כאמור [[בתקנה 166(א) לתקנות עבודות בנייה]]. == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיפים 16]], [[25]], [[32]], [[36]] [[ו־51(ב)]]))) ==== @ (1) : מתן חופשה שנתית לפי [[פרק שני לחוק חופשה שנתית]]; @ (2) : תשלום דמי חופשה לפי [[+|סעיפים 10]] [[ו־11 לחוק חופשה שנתית]]; @ (3) : תשלום פדיון חופשה לפי [[סעיף 13 לחוק חופשה שנתית]]; @ (4) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי [[סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (5) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי [[הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (6) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי [[סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (7) : תשלום גמול שעות נוספות לפי [[סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (8) : תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי [[סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (9) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות [[בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער]]; @ (10) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי [[סעיף 21 לחוק עבודת הנוער]]; @ (11) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי [[סעיף 24 לחוק עבודת הנוער]]; @ (12) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 25 לחוק עבודת הנוער]]; @ (13) : איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי [[סעיף 25 לחוק הגנת השכר]] - כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו; @ (14) : העברת סכומים שנוכו, לפי [[סעיף 25א לחוק הגנת השכר]]; @ (15) : איסור הלנת שכר לפי [[סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר]]; @ (16) : תשלום שכר מינימום לפי [[חוק שכר מינימום]]; @ (17) : תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי [[סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; @ (18) : תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה; @ (19) (תיקון: תשע״ג, ק״ת תשע״ז–2) : תשלומים לפי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע״ג–2013]], בנושאים [[תוספת פרט 1 לחוק האמור|בפרטים 1]], [[תוספת פרט 3 לחוק האמור|3]], [[תוספת פרט 4 לחוק האמור|4]], [[תוספת פרט 5 לחוק האמור|5]], [[תוספת פרט 7 לחוק האמור|7]] [[תוספת פרט 8 לחוק האמור|ו־8 שבתוספת לחוק האמור]]. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ט"ז בכסלו התשע"ב (12 בדצמבר 2011). <חתימות> * בנימין נתניהו, ראש הממשלה * שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה * שמעון פרס, נשיא המדינה * ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת r5t16ylemrqykm33hpom9sne8l5o3tv 3011349 3011346 2026-05-06T06:51:15Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי 3011349 wikitext text/x-wiki <שם> חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 <מאגר 2000722 תיקון 2161081 תקן 275505 קוד a163Y00000DuHqaQAF> <מקור> ((ס"ח תשע"ב, 62|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה|18:300878)), ((177|חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד|18:301440)), ((451|ת"ט|2362)), ((479|תיקון מס' 15 לחוק עבודת הנוער|18:301031)); ((תשע"ג, 201|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים|19:301588)); ((תשע"ד, 605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע"ה, 65|תיקון מס' 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)|19:306601)); ((תשע"ו, 717|תיקון מס' 18 לחוק עבודת הנוער|20:338806)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע"ז, 597|תיקון מס' 3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה|20:382421)); ((תשע"ח, 534|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)); ((תשפ"ג, 670|תיקון מס' 21 לחוק עבודת הנוער|25:3028678)); ((תשפ"ד, 181|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((916|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((921|תיקון מס' 22 לחוק עבודת הנוער|25:4521849)); ((תשפ"ה, 268|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)); ((תשפ"ו, 539|תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי|25:12846924)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשע"ד, 1584|שינוי התוספת השנייה לחוק|7405)); ((תשע"ז, 1258|שינוי התוספת השנייה לחוק|7829)), ((1415|שינוי התוספת השלישית לחוק|7845)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ג, 3933|הודעה|6572)); ((תשע"ד, 4109|הודעה|6764)); ((תשע"ז, 3650|הודעה|7451)); ((תשע"ח, 6348|הודעה|7736)); ((תשע"ט, 6434|הודעה|6434)); ((תש"ף, 5057|הודעה|8746)); ((תשפ"א, 3652|הודעה|9428)), ((3672|הודעה|9433)); ((תשפ"ב, 3498|הודעה)); ((תשפ"ג, 4247|הודעה)); ((תשפ"ד, 2740|הודעה|11989)); ((תשפ"ה, 5292|הודעה|13290)); ((תשפ"ו, 3338|הודעה|14188)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה. @ 2. הגדרות (תיקון: תשפ"ד) : בחוק זה - :- "הארגונים" - ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; :- "בודק שכר מוסמך" - מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות [[פרק ו']]; :- "בית הדין הארצי" ו"בית הדין האזורי" - כמשמעותם [[בחוק בית הדין לעבודה]]; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "חוק בית הדין לעבודה" - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]]; :- "חוק בתי דין מינהליים" - [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]]; :- "חוק הגנת השכר" - [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]]; :- "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם" - [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]]; :- "חוק חופשה שנתית" - [[חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951]]; :- "חוק עבודת הנוער" - [[חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]]; :- "חוק עבודת נשים" - [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "חוק שכר מינימום" - [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]]; :- "חוק שעות עבודה ומנוחה" - [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]]; :- "מזמין שירות" - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית; :- "הממונה" - מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין [[פרק ב']]; :- "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]]; :- "מעשה" - לרבות מחדל; :- "מפקח עבודה" - כמשמעותו [[בסעיף 23]]; :- "צו הרחבה" - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; :- "קבלן" - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו; :- "שירות" - שירות באחד התחומים המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :- "השר" - שר התעשייה המסחר והתעסוקה. == פרק ב': עיצום כספי == === סימן א': הטלת עיצום כספי על מעסיק (תיקון: תשע"ד) === @ 3. עיצום כספי (תיקון: תשע"ד, [י"פ הודעות]) : עשה מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]] ([[בפרק זה]] - מעסיק), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן: : (1) בשל הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השנייה]] - 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 6,010 ש"ח))), ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית - 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 3,010 ש"ח))); : (2) בשל הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השנייה]] - 20,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 24,060 ש"ח))), ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,030 ש"ח))); : (3) בשל הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] - 35,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 42,100 ש"ח))), ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) - 17,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 21,050 ש"ח))). @ 4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 5. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"ד) : (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]], ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סעיף 3]], ימסור למעסיק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: :: (1) המעשה המהווה את ההפרה ומועדו; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המעסיק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 6]]; :: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 4]]. @ 6. זכות טיעון (תיקון: תשע"ד) : מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 5]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. @ 7. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע"ד) : (א) טען מעסיק את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 6]], יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המעסיק עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 8]]. : (ב)(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו. :: (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך. : (ג) לא הגיש המעסיק את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 6]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. @ 8. סכומים מופחתים : (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 3]], בשיעורים שיקבע. : ((פורסמו [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), התשע״ב–2012]].)) @ 9. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"ד) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מעסיק שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 7(ג)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי [[סעיף 18]] או ערעור לפי [[סעיף 21]], וועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. : (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 3]] יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). @ 10. המועד לתשלום העיצום הכספי : העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 7]]. @ 11. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ"ד) : לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים. @ 12. גבייה : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 13. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע"ד, תשפ"ד) : (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעסיק בשל הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]]. : (ב) הוגש נגד מעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]], לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל המעשה המהווה הפרה כאמור, ואם שילם המעסיק עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 14. אחריות מנהל כללי למניעת הפרות (תיקון: תשע"ד) : (א) המנהל הכללי של תאגיד שהוא מעסיק חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]] בידי התאגיד. : (ב) הפר תאגיד הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]], רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ג) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל על יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית, בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. === סימן ב': התראה מינהלית למעסיק (תיקון: תשע"ד) === @ 15. התראה מינהלית (תיקון: תשע"ד) : (א) על אף הוראות [[סעיף 5]], היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראה המנויה [[בתוספת השנייה]], רשאי הוא להמציא למעסיק, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית ולפיה על המעסיק להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעסיק כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד); מתן התראה מינהלית יהיה על פי נהלים שעליהם יורה השר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך, ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. : (ב) נמסרה למעסיק התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה: :: (1) המעסיק לא ביצע את ההפרה; :: (2) המעשה שביצע המעסיק, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. : (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים באותו סעיף קטן או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעסיק, בצירוף נימוקים. : (ד)(1) נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 4]]. :: (2) נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת כאמור [[בסעיף 4]]. === סימן ג': הטלת עיצום כספי על מזמין שירות === @ 16. הטלת עיצום כספי על מזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : (א) נמסרה למעסיק שהוא קבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]], כלפי עובדו, וחובה כאמור חלה לפי הוראות [[פרק ג']], למעט הוראת [[סעיף 27]], גם על מזמין שירות, יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן, ויתרה במזמין השירות, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) לא תוקנה ההפרה או לא פעל מזמין שירות בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו לגבי מזמין השירות, לעניין ההפרות [[שבתוספת השלישית]], ההוראות לפי [[סימן א']], למעט [[סעיף 14]], בשינויים המחויבים; סכומי העיצומים הכספיים ייקבעו לפי החלק [[בתוספת השנייה]] שבו קבועה אותה הפרה. : (ג) נשלחה לקבלן התראה מינהלית, הודעה על כוונת חיוב או החלטה של הממונה שלא להטיל עיצום כספי, בעניין הפרת הוראה המנויה [[בתוספת השלישית]], ישלח הממונה העתק ממנה למזמין השירות, ואולם אין באי־משלוח כאמור, כדי לגרוע מהוראות סעיף זה. === סימן ד': פרסום בדבר הטלת עיצום כספי === @ 17. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי : (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה פרטים כמפורט להלן באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 8]] - הנסיבות שבשלהן הופחת, סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים לגבי המפר; :: (6) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד. : (ב) הוטל עיצום כספי והוגש עליו ערר או ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה מפורסם דבר הטלת העיצום הכספי. : (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. === סימן ה': ערר וערעור === @ 18. ערר (תיקון: תשע"ד) : מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי [[סעיף 7]] או לפי [[סעיף 15(ג)]], לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 19]], בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים. @ 19. הקמת ועדת ערר : (א) השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי [[סעיף 18]], וימנה את חבריה, ואלה הם: :: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימונה בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג ארגון מעבידים שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר; :: (3) נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה. : (ב) ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות. : (ג) ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות. : (ד) ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו. : (ה) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים, רשאי לקבוע את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין. : (ו) ההוראות לפי [[חוק בתי דין מינהליים]], למעט הוראות [[-|סעיפים 5]], [[-|7]], [[-|16(א)]], [[-|22]], [[-|26]], [[-|33]], [[-|36]], [[-|37]], [[-|45]] [[ו־46 לחוק האמור]], יחולו על ערר ועל ועדת ערר בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[+|בסעיפים 11]] [[ו־12 לחוק בתי דין מינהליים]], במקום "שר המשפטים" יבוא "שר התעשייה המסחר והתעסוקה". @ 20. החלטת ועדת ערר (תיקון: תשע"ד) : ועדת הערר רשאית לבטל דרישת תשלום, להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 8]], לשנות את דרישת התשלום, ובלבד שניתנה למעסיק או למזמין השירות הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי, או לדחות את טענות המעסיק או מזמין השירות ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה. @ 21. ערעור : (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר, רשאי לערער לבית הדין האזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה]], השופט בערעור לפי סעיף קטן (א) יהיה דן יחיד. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה]], פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור אם התקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה]], ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ידון בית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים בלבד. @ 22. עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרו בשל ערר או ערעור (תיקון: תשפ"ד) : (א) אין בהגשת ערר או ערעור לפי [[סימן זה]] כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו אחרת. : (ב) התקבלו ערר או ערעור לפי [[סימן זה]] באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. === סימן ו': סמכויות פיקוח === @ 23. סמכויות פיקוח : מפקח עבודה שהוסמך או שמונה לפקח על ביצוע הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]], יהיה מוסמך לפקח על ביצוע אותה הוראה לעניין הוראות [[פרק זה]], ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך פיקוח על ביצוע הוראת החיקוק האמורה. @ 24. הפרעה למפקח עבודה : (א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי [[פרק זה]], דינו - מאסר שישה חודשים. : (ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה שניתנה מכוח סמכותו לפי [[סעיף 23]], דינו - מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה. == פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות == @ 25. אחריות אזרחית של מזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : (א) חובת מעסיק שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]] ולפי הוראות צווי הרחבה המנויות בסעיף קטן (ב) תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד הועסק במתן השירות אצלו, בהתקיים כל אלה: :: (1) השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים; :: (2) השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף; :: (3) נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור - ::: (א) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור - על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים, ובלבד שהעובד הסכים לכך; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן ומזמין השירות או נגד מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה וכהודעה לפי פסקה זו; ::: (ב) מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב, לרבות הודעה לפי [[סעיף 16(ג)]], כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו. : (ב) ואלה הוראות צווי הרחבה כאמור בסעיף קטן (א): :: (1) הוראות צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר; :: (2) הוראות צווי הרחבה ענפיים שעניינן רכיבי שכר שנקבעו לפי [[סעיף 28(ב)]]; :: (3) הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים. : (ג) על אף האמור [[בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר]], יהיה "היום הקובע", לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות - היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3). @ 26. נקיטת אמצעים בידי מזמין שירות : (א) מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה כאמור, לרבות הודעה לפי [[סעיף 25(א)(3)(א)]], ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו. : (ב) לא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות [[סעיף 25]], אף אם לא מתקיים התנאי [[שבסעיף קטן (א)(3) של הסעיף האמור]]. @ 27. הגנות : בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות [[סעיף 25]], תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה: : (1) הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה; : (2) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']], ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר - ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב; : (3) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות [[פרק ו']], ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן. @ 28. תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות : (א) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות [[סעיף 25]], אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים [[שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) של הסעיף האמור]], וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי [[סעיף 27]]: :: (1) בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור; :: (2) עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב); :: (3) מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב), בעבור שעת עבודה לעובד של הקבלן. : (ב)(1) השר יקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה, וכן את ערך שעת העבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין התחשבות בנתונים משתנים, לרבות ותק; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה. :: (2) עודכן רכיב מרכיבי ערך שעת עבודה מכוח הוראת חוק או צו הרחבה, יעודכן ערך שעת העבודה בהתאם, במועד שבו חל עדכון הרכיבים, והשר יפרסם את ערך שעת העבודה המעודכן בתוך 30 ימים מהמועד האמור. :: (3) תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר וכן לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם יש ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר - תינתן המלצת הארגונים גם בהתייעצות עמו; ואולם באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם; תקנות כאמור טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. :: ((פורסמו [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ״ג–2023]].)) @ 29. סמכות שיפוט : לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד לפי [[פרק זה]]. @ 30. הולדת עילת התובענה : לעניין הוראות התיישנות לפי דין, יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד מזמין השירות בשל הפרת אותה חובה לפי [[סעיף 25]]. == פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות == @ 31. אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין חוזה שכרת עם קבלן : (א) לא יכרות מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים [[שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א)]]. : (ב) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים [[שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א)]], בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]] לכל עובד שהועסק על פי החוזה האמור. : (ג) מנהל כללי של תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ד) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב) בידי תאגיד, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 32. אחריות פלילית של מנהל כללי של תאגיד שהוא מזמין שירות : (א) הופרה הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]] על ידי קבלן הנותן שירות לתאגיד שהוא מזמין שירות, וחלו הוראות לפי [[סעיף 16]], רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי של התאגיד התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ב) לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעל התאגיד בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 33. אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות (תיקון: תשפ"ג) : (א) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כמפורט להלן בידי קבלן כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו; המפר את חובתו האמורה, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) - הקנס הקבוע לצדה של העבירה בפסקאות שלהלן: :: (1) עבירה לפי [[סעיף 25ב לחוק הגנת השכר]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; :: (2) עבירה לפי [[+|סעיף 33א(2)]] [[או 33ד1 לחוק עבודת הנוער]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]; :: (3) עבירה לפי [[סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]; :: (4) עבירה לפי [[סעיף 14 לחוק שכר מינימום]] - קנס כאמור [[בסעיף 14 לחוק שכר מינימום]]; :: (5) עבירה לפי [[סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה]] - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א), בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; :: (2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות [[פרק ו']], ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב); :: (3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה; :: (4) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']], ועם גילוי הפרה המהווה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א) עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר - ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור [[בסעיף 25(א)(3)(ב)]], ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב). == פרק ה': אחריות עובד ברשות ציבורית == @ 34. הגדרות - [[פרק ה']] : [[בפרק זה]] - :- "עובד אחראי" - מנהל רשות ציבורית; :- "רשות ציבורית" - משרד ממשלתי או יחידת סמך של משרד ממשלתי שאינה תאגיד. @ 35. הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מעסיק (תיקון: תשע"ד) : (א) הופרה הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השנייה]] על ידי רשות ציבורית שהיא מעסיק, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ב) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו - הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. @ 36. הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות : (א) הופרה הוראת חיקוק המנויה [[בתוספת השלישית]] על ידי קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית שהיא מזמין שירות, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של הרשות הציבורית עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. : (ב) לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעלה הרשות הציבורית בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו - הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. @ 37. אחריות עובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות לעניין חוזה שנכרת עם קבלן : (א) עובד אחראי ברשות ציבורית שהיא מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור [[בסעיף 31(ב)]] בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 31(ב)]] בידי רשות ציבורית או בידי עובד מעובדיה, חזקה היא שעובד אחראי ברשות הציבורית הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 38. אישור מוקדם להגשת כתב אישום : כתב אישום לפי [[פרק זה]] יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה. @ 39. עבירת משמעת : עבירה לפי [[פרק זה]] תיחשב גם כעבירת משמעת של העובד האחראי, כמשמעותה [[בסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]]. == פרק ו': בודק שכר עבודה מוסמך == @ 40. תעודת הכרה : (א) השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה: :: (1) הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי שהשר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי המקצוע או התואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך, בהתחשב בתחומי ידע הנרכשים באותו מקצוע או תואר ונוגעים לניהול שכר לעובדים ולהבטחת קיום הוראות חוקי העבודה, בין השאר בתחומים של משפט העבודה, מיסוי עבודה, ניהול חשבונות, הבטחת איכות, ביקורת, בקרה ופיקוח; :: (2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי חיקוק שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, "הורשע" - לרבות מי שבית משפט או בית דין אזורי קבע כי ביצע את העבירה; :: (3) הוא עמד בדרישות הכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור [[בפרקים ג']] [[וד']], כפי שקבע השר כאמור בסעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת - :: (1) יקבע הוראות לעניין דרישות הכשרה ובחינות לקבלת תעודת הכרה, ורשאי הוא לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או בעלי תואר אקדמי; :: (2) רשאי לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות. :: ((פורסמו [[תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך), התשע״ז–2017]].)) : (ג) בלי לגרוע מהוראות לפי [[פרק זה]], השר רשאי שלא לתת לאדם תעודת הכרה אם נקבעו לגביו, בפסק דין סופי, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. @ 41. בקשה לקבלת תעודת הכרה : (א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה; המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי [[סעיף 40]]. : (ב) השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה לקבלת תעודת הכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה. @ 42. פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים : השר יפרסם את רשימת בודקי השכר המוסמכים באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. @ 43. ביטול, הגבלה או התליה של תעודת הכרה : השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, הגבלתה או התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: : (1) התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב; : (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי [[סעיף 40]]; : (3) בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו, או פעל בניגוד עניינים. @ 44. ניגוד עניינים : בודק שכר מוסמך לא יפעל בניגוד עניינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך בדיקות תקופתיות לגביו או לפי בקשתו, או עובד של בעל זיקה למי מהם, ולא יהיה נושא משרה בהם. @ 45. תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך : השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור [[בפרקים ג']] [[וד']], בין השאר בעניינים אלה: : (1) תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע על אודות ביצוע תשלומים בפועל; : (2) אופן עריכת הבדיקות, ובכלל זה המידע והמסמכים שייבדקו, תדירות הבדיקות והיקפן והמועדים שבהם ייערכו; : (3) האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית. == פרק ז': הוראות כלליות == @ 46. יחסי עבודה בין עובד של קבלן לבין מזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : (א) אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין עובד של קבלן המועסק אצלו. : (ב) אין בהוראות חוק זה לבדן כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין מי שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן. @ 47. שמירת זכויות : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם או נוהג. @ 48. שמירת דינים : חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע מהן. @ 49. איסור התניה : (א) זכותו של עובד של קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור. : (ב) הוראה בחוזה ולפיה עובד של קבלן ויתר מראש על זכותו כלפי מזמין שירות לפי חוק זה או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, במפורש או מכללא, אין לה תוקף, בין שצד לחוזה הוא מזמין השירות, הקבלן או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין שירות מסוים או בלתי מסוים. : (ג) לא ישפה אדם ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר לפי חוק זה, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה. : (ד) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי חוק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה. : (ה) תניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, אין לה תוקף. @ 50. דין המדינה כמעסיק וכמזמין שירות (תיקון: תשע"ד) : דין המדינה כמעסיק או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעסיק אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין. @ 51. שינוי התוספות : (א) השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שלא יוסיף [[תוספת ראשונה|לתוספת]] תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]] ואת [[התוספת השלישית]]. @ 52. ביצוע : השר ממונה על ביצוע חוק זה. @ 53. תחילה ותקנות ראשונות : (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). : (ב) תקנות ראשונות כמפורט להלן יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך התקופה הנקובה לצדן: :: (1) לפי [[סעיף 28(ב)]] - תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; :: (2) לפי [[סעיף 45]] - 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. @ 54. הוראת שעה : בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה ייקראו סעיפים אלה כך: : (1) [[בסעיף 27(2)]], במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']]" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים"; : (2) [[בסעיף 33(ב)(4)]], במקום "בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות [[פרק ו']]" יבוא "בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים". @ 55. : ((הנוסח שולב [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]].)) @ 56. (תיקון: תשע"ב-2) : ((הנוסח שולב [[בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976]].)) @ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996]].)) @ 58. ביטול חוק הגנת השכר (עיצום כספי) : חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009 - בטל. == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרה "שירות" שבסעיף 2]] [[וסעיף 51(א)]]))) ==== @ (1) : שמירה ואבטחה; @ (2) : ניקיון; @ (3) : הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות. == תוספת שנייה __NOSUB__ == ==== ((([[סעיפים 3]], [[4]], [[5]], [[13]], [[14]], [[15]], [[16]], [[23]], [[35]] [[ו־51(ב)]]))) ==== === חלק א' === @ (1) : ניהול פנקס חופשה לפי [[סעיף 26 לחוק חופשה שנתית]]; @ (2) : ניהול פנקס שעות עבודה לפי [[סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (3) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו) : איסור העסקת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי [[+|סעיפים 11]], [[+|11א]] [[ו־12 לחוק עבודת הנוער]] או אי־שמירת אישור רפואי של נער או העתקו, בניגוד להוראות [[סעיף 16א(ב) לחוק האמור]]; @ (4) : איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי [[סעיף 18 לחוק עבודת הנוער]]; @ (4א) (תיקון: תשע"ו) : העסקת נער בלי לשמור העתק של תעודת זהות, בניגוד להוראות [[סעיף 27ח(ב) לחוק עבודת הנוער]]; @ (5) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו) : (((נמחק);)) @ (6) : ניהול פנקס לפי [[סעיף 31 לחוק עבודת הנוער]]; @ (7) (תיקון: תשע"ד) : התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעסקה, לפי [[סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער]]; @ (8) : קביעת תקנון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998]]; @ (9) : הצגת מודעה לפי [[סעיף 6ב לחוק שכר מינימום]]; @ (10) : איסור דרישת פרופיל צבאי לפי [[סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988]]; @ (11) : איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות [[סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988]]; @ (12) : איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; @ (13) : איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי [[סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000]]; @ (14) : מתן הפסקות לעובד לפי [[סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה]], או בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 23 לחוק האמור]]; @ (15) : מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי [[סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (15א) (תיקון: תשע"ב-3) : מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי [[סעיף 22א לחוק עבודת הנוער]]; @ (16) : מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי [[סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (17) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי [[סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה]], שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 23 לחוק האמור]]; @ (18) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי [[סעיף 10(א) ו־(ב) לחוק עבודת נשים]]; @ (19) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו-2) : איסור העסקת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר תקופת הלידה וההורות בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי [[סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים]]; @ (20) (תיקון: תשע"ז) : העמדת עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, לרשות מאבטח, לפי [[סעיף 3א(א) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007]]; @ (21) (תיקון: תשע"ז) : איסור הצבת מאבטח במקום עבודה בלי שהועמדה לרשותו עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, בניגוד להוראות [[סעיף 3א(ה)(2) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007]]. === חלק ב' === ==== סימן א': שכר ותנאי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== @ (1) : מתן חופשה שנתית לפי [[פרק שני לחוק חופשה שנתית]]; @ (2) : תשלום דמי חופשה לפי [[+|סעיפים 10]] [[ו־11 לחוק חופשה שנתית]]; @ (3) : תשלום פדיון חופשה לפי [[סעיף 13 לחוק חופשה שנתית]]; @ (4) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי [[הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (5) : תשלום גמול שעות נוספות לפי [[סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (6) : תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי [[סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (7) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו [[חוק לימוד חובה, התש"ט-1949]], בשעות הלימודים לפי [[סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער]] או בלי שנמסרה למעסיק הודעה לפי [[סעיף 28א לחוק עבודת הנוער]]; @ (8) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 4 לחוק עבודת הנוער]]; @ (8א) (תיקון: תשפ"ג) : תיווך להעסקה או העסקה של נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה קיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, בלא הסכמת הנער והורהו, בניגוד להוראות [[סעיף 4א לחוק עבודת הנוער]]; @ (9) : מתן הפסקות לנער לפי [[סעיף 22 לחוק עבודת הנוער]]; @ (10) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי [[סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער]]; @ (11) : איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי [[סעיף 23(ב) לחוק עבודת הנוער]]; @ (11א) (תיקון: תשע"ו, תשפ"ד-3) : החזרת צעיר שהועסק בתקופת חופשת לימודים רשמית אחרי השעה 23:00, לביתו, בסיום עבודתו של הצעיר, לפי [[סעיף 24(ד)(2) לחוק עבודת הנוער]]; @ (12) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 25 לחוק עבודת הנוער]]; @ (13) : מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה, לפי [[סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001]]; @ (14) (תיקון: תשע"ה) : מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי [[סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002]]; @ (15) : מסירת תלוש שכר לפי [[סעיף 24 לחוק הגנת השכר]]; @ (16) : איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי [[סעיף 25 לחוק הגנת השכר]]; @ (17) (תיקון: תשע"ד, תשע"ו-2) : איסור העסקת עובדת או עובד בתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 8 לחוק עבודת נשים]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 9ג לחוק האמור]]; @ (18) : איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי [[סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]]; @ (19) (תיקון: ק"ת תשע"ד) : איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד הזר לפי [[סעיף 2(ב)(9) לחוק עובדים זרים]]; @ (20) (תיקון: תשע"ד, ק"ת תשע"ד) : איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד דמי ביטוח רפואי על ידי מעסיק לפי [[סעיף 2(ב)(3) סיפה לחוק עובדים זרים]] או על ידי קבלן לפי [[סעיף 2(ג) לחוק האמור]]; @ (21) (תיקון: תשע"ד, ק"ת תשע"ד) : איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד מגורים הולמים על ידי מעסיק לפי [[סעיף 2(ב)(4) סיפה לחוק עובדים זרים]] או על ידי קבלן לפי [[סעיף 2(ג) לחוק האמור]]; ==== סימן ב': בטיחות בעבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== ===== סימן משנה א': בטיחות משטחי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (22) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת החומרים להתקנת הטפסות לפי [[=תקנות עבודות בנייה|תקנה 83 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988]] ([[בתוספת זו]] - תקנות עבודות בנייה), ובהתאם להוראות [[תקנה 82 לתקנות האמורות]]; @ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקנת התקני התליה המשמשים להרמתו, טלטולו או הרכבתו של רכיב טרומי במיקום, בחוזק ובצורה שימנעו את נפילת המשא או כשל שלהם לפי [[תקנה 101(א) לתקנות עבודות בנייה]]; ===== סימן משנה ב': בטיחות בעבודה בגובה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : החזקת אישור תקף לכל עובד, החתום בידי מדריך מוסמך, ומצורף לפנקס לפי [[=תקנות עבודה בגובה|תקנה 6(ד) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007]] ([[בתוספת זו]] - תקנות עבודה בגובה); @ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : וידוא כי ייעשו הפעולות לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה לפי [[תקנה 9 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : וידוא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא בהתקיים ההוראות לפי [[תקנה 20 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של סולם לאחר נפילה בלתי מבוקרת שלו או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב לפי [[תקנה 21(ב) לתקנות עבודה בגובה]]; @ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : פסילה לשימוש של סולמות פגומים ונקיטת אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם לפי [[תקנה 21(ג) לתקנות עבודה בגובה]]; ===== סימן משנה ג': בטיחות בעגורנים (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ניהול פנקס עגורן לפי [[=תקנות עגורני צריח|תקנה 92 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), התשכ"ז-1966]] ([[בתוספת זו]] - תקנות עגורני צריח); @ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ניהול פנקס עגורן במקום בו מוצב העגורן או נמצא לשם הצבתו לפי [[תקנה 93 לתקנות עגורני צריח]]; ===== סימן משנה ד': בטיחות בחפירות והריסות (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : בדיקת קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה, לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב ונקיטת אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים, לפני תחילת חפירה או חיצוב, לפי [[תקנה 114(א) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ביצוע כל עבודת הריסה לפי תכנית עבודה מפורטת, לפי [[תקנה 128(א) לתקנות עבודות בנייה]]; ===== סימן משנה ה': ארגון וניהול הבטיחות (תיקון: ק"ת תשע"ז, תשע״ח) ===== @ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מסירת הודעה למפקח העבודה האזורי, עם התחלת פעולת הבנייה, בדבר שמו, גילו, מענו, השכלתו המקצועית וניסיונו בעבודת בנייה של מנהל העבודה ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה בפנקס הכללי, לפי [[תקנה 2(ב) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מסירת הודעה מיידית למפקח העבודה האזורי על כך שמנהל העבודה הפסיק לשמש בתפקידו, מסירת פרטיו של מנהל העבודה שנתמנה במקומו, ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה שהתמנה בפנקס הכללי, לפי [[תקנה 2(ג) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מינוי ממונה על הבטיחות לפי [[תקנה 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996]]; @ (36) (תיקון: תשע״ח) : מסירת הודעה על תאונה או על מקרה מוות לפי [[סעיף 3 לפקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945]]. === חלק ג' === ==== סימן א': שכר ותנאי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== @ (1) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי [[סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (2) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר לפי [[סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (3) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער מתחת לגיל המותר לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|2א]] [[ו־7 לחוק עבודת הנוער]]; @ (4) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי [[סעיף 4 לחוק עבודת הנוער]]; @ (5) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות [[בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער]]; @ (6) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי [[סעיף 21 לחוק עבודת הנוער]]; @ (7) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי [[סעיף 24 לחוק עבודת הנוער]]; @ (8) : העברת סכומים שנוכו, לפי [[סעיף 25א לחוק הגנת השכר]]; @ (9) : איסור הלנת שכר לפי [[סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר]]; @ (10) : תשלום שכר מינימום לפי [[חוק שכר מינימום]]; @ (11) : תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי [[סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; @ (12) : איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי [[סעיף 9 לחוק עבודת נשים]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 9ג לחוק האמור]]; @ (13) : איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי [[סעיף 9א לחוק עבודת נשים]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 9ג לחוק האמור]]; @ (14) (תיקון: תשפ"ד-2, תשפ"ו) : איסור פיטורי עובד המשרת במילואים או פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו של עובד כאמור בלא היתר לפי [[סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]] (((הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):)) או איסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים בלא היתר לפי [[סעיף 41א2(ה) לחוק האמור]], בתקופת תוקפו של [[-#סעיף 41א2|הסעיף]]; @ (14א) (תיקון: תשפ"ה) : איסור פיטורי עובד, פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, בלא היתר לפי [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], בניגוד להוראות [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|סעיפים קטנים (א) או (ג) של סעיף 32ב האמור]]; @ (15) : תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה; @ (16) (תיקון: תשע"ב) : איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי [[סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012]]; @ (17) (תיקון: תשע"ג) : תשלומים לפי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013]], בנושאים המנויים [[תוספת פרט 1 לחוק האמור|בפרטים 1]] [[תוספת פרט 3 לחוק האמור|ו־3 שבתוספת לחוק האמור]]; @ (18) (תיקון: ק"ת תשע"ד) : התקשרות בחוזה העסקה ופירוט תנאי העבודה בחוזה על ידי מעסיק לפי [[סעיף 1ג(א) ו־(ב) לחוק עובדים זרים]] או על ידי קבלן לפי [[סעיף 2(ג) לחוק האמור]]; ==== סימן ב': בטיחות בעבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ==== ===== סימן משנה א': בטיחות משטחי עבודה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (19) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת חומר מתאים באיכות טובה בלא פגם ובכות מספקת להתקנת פיגום לפי [[תקנה 18 לתקנות עבודות בנייה]]; @ (20) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על התקנת פיגום ממוכן או על שימוש בפיגום ממוכן אלא אם כן יש בידי מבצע הבנייה אישור ותעודה לפי [[תקנה 45 לתקנות עבודות בנייה]]; @ (21) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של פיגום ממוכן בידי בודק מוסמך לפי [[תקנה 50 לתקנות עבודות בנייה]]; @ (22) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על מבצע בנייה להפעיל פיגום ממוכן עד לתיקונו לפי [[תקנה 52(א) לתקנות עבודות בנייה]]; @ (23) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קביעת חוזקן ויציבותן של הטפסות על פי תכנית לפי [[תקנה 85 לתקנות עבודות בנייה]]; ===== סימן משנה ב': בטיחות בעבודה בגובה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (24) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : התקנת אמצעים להגנה מפני נפילה לפי [[סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - פקודת הבטיחות בעבודה); @ (25) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : גידור של כל פתח שברצפה לפי [[סעיף 56 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (26) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת לוחות דריכה או זחילה בכמות הדרושה לשם גישה ממקום העלייה ועד למקום ביצוע עבודת בנייה על גג, לפי [[=תקנות גגות שבירים|תקנה 5 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986]] ([[בתוספת זו]] - תקנות גגות שבירים); @ (27) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של גג בידי מהנדס בניין או הנדסאי בניין, לפני ביצוע עבודות בנייה עליו, לפי [[תקנה 14 לתקנות גגות שבירים]]; @ (28) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים ההוראות האמורות [[בתקנה 5(1) ו-(2) לתקנות עבודה בגובה]]; @ (29) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : אספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לפי [[תקנה 7 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (30) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובדה בעבודה בגובה, אלא בהתקיים ההוראות האמורות [[בתקנה 8 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (31) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה, אלא לאחר שהמבצע נקט אמצעים למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל לפי הוראות [[תקנה 16(א) לתקנות עבודה בגובה]]; @ (32) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על העסקת עובדה בעבודה בגובה, אלא בהתקיים ההוראות האמורות [[בתקנה 17 לתקנות עבודה בגובה]]; @ (33) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : מינוי מנהל מקצועי לטיפוס תרנים ורישום פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו בפנקס לפי [[+|תקנות 36]] [[ו-44 לתקנות עבודה בגובה]]; ===== סימן משנה ג': בטיחות במכונות הרמה ובאבזרי הרמה (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (34) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של כל השרשרות, חבלים ואבזרי הרמה שבשימוש על ידי בודק מוסמך, לפי [[סעיף 75 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (35) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הכנסה לשימוש במפעל של שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, אלא אם כן נוסו ונבדקו על ידי בודק מוסמך והתקבל תסקיר לפי [[סעיף 76 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (36) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה של מכונת הרמה על ידי בודק מוסמך, לפי [[סעיף 81 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; @ (37) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הכנסה לשימוש במפעל של מכונת הרמה, אלא אם כן נוסתה וכל חלקיה נבדקו על ידי בודק מוסמך, והתקבל תסקיר לפי [[סעיף 86 לפקודת הבטיחות בעבודה]]; ===== סימן משנה ד': בטיחות בעגורנים (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (38) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הקמה או הפעלה של עגורן-צריח, אלא אם כן מבצע הבנייה או הבנייה ההנדסית או התופש במפעל למוצרי בטון, לפי העניין, מחזיקים בתעודות לפי [[תקנה 6 לתקנות עגורני צריח]]; @ (39) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : עריכת בדיקה בעגורן-צריח על ידי בודק מוסמך לפי [[תקנה 86 לתקנות עגורני צריח]]; @ (40) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : איסור על הפעלת עגורן-צריח בניגוד להוראת בודק מוסמך לפי [[תקנה 90 לתקנות עגורני צריח]]; ===== סימן משנה ה': ארגון וניהול הבטיחות (תיקון: ק"ת תשע"ז) ===== @ (41) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קיום הוראות צו בטיחות שניתן לפי [[סעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]] (להלן - חוק ארגון הפיקוח על העבודה); @ (42) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קיום הוראות צו הפסקת עבודה, על ידי המחזיק במקום העבודה ששמו צוין בצו, לפי [[סעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה]]; @ (43) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : קיום הוראות צו שיפור שניתן לפי [[סעיף 8א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה]]; @ (44) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : ניהול פנקס הדרכה לפי [[תקנה 6 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999]]; @ (45) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : וידוא הכנת תכנית ועדכונה בכל נושא חדש או נושא הדורש עדכון, לפי [[תקנה 3(ב)(1) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג-2013]]; @ (46) (תיקון: ק"ת תשע"ז) : לפי דרישת מפקח עבודה, הכנה של תכנית ארגון בטיחותי של אתר, לפי הנחיות של מפקח העבודה הראשי, כאמור [[בתקנה 166(א) לתקנות עבודות בנייה]]. == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיפים 16]], [[25]], [[32]], [[36]] [[ו־51(ב)]]))) ==== @ (1) : מתן חופשה שנתית לפי [[פרק שני לחוק חופשה שנתית]]; @ (2) : תשלום דמי חופשה לפי [[+|סעיפים 10]] [[ו־11 לחוק חופשה שנתית]]; @ (3) : תשלום פדיון חופשה לפי [[סעיף 13 לחוק חופשה שנתית]]; @ (4) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי [[סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (5) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי [[הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (6) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי [[סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (7) : תשלום גמול שעות נוספות לפי [[סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (8) : תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי [[סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה]]; @ (9) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות [[בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער]]; @ (10) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי [[סעיף 21 לחוק עבודת הנוער]]; @ (11) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי [[סעיף 24 לחוק עבודת הנוער]]; @ (12) (תיקון: תשע"ד) : איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי [[סעיף 25 לחוק עבודת הנוער]]; @ (13) : איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי [[סעיף 25 לחוק הגנת השכר]] - כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו; @ (14) : העברת סכומים שנוכו, לפי [[סעיף 25א לחוק הגנת השכר]]; @ (15) : איסור הלנת שכר לפי [[סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר]]; @ (16) : תשלום שכר מינימום לפי [[חוק שכר מינימום]]; @ (17) : תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי [[סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; @ (18) : תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה; @ (19) (תיקון: תשע״ג, ק״ת תשע״ז–2) : תשלומים לפי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע״ג–2013]], בנושאים [[תוספת פרט 1 לחוק האמור|בפרטים 1]], [[תוספת פרט 3 לחוק האמור|3]], [[תוספת פרט 4 לחוק האמור|4]], [[תוספת פרט 5 לחוק האמור|5]], [[תוספת פרט 7 לחוק האמור|7]] [[תוספת פרט 8 לחוק האמור|ו־8 שבתוספת לחוק האמור]]. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ט"ז בכסלו התשע"ב (12 בדצמבר 2011). <חתימות> * בנימין נתניהו, ראש הממשלה * שלום שמחון, שר התעשייה המסחר והתעסוקה * שמעון פרס, נשיא המדינה * ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת 969pfn86hq2lvihb9c1ixf2muaaibmy חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 0 312238 3011350 2990517 2026-05-06T07:00:17Z OpenLawBot 8112 [3011349] תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי 3011350 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000722}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ב, 62|חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300878.pdf}}, {{ח:תיבה|177|חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301440.pdf}}, {{ח:תיבה|451|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2362.pdf}}, {{ח:תיבה|479|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת הנוער|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 201|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 65|תיקון מס׳ 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306601.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 717|תיקון מס׳ 18 לחוק עבודת הנוער|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338806.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 597|תיקון מס׳ 3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 534|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 670|תיקון מס׳ 21 לחוק עבודת הנוער|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3028678.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 181|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|916|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|921|תיקון מס׳ 22 לחוק עבודת הנוער|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4521849.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 268|תיקון מס׳ 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 539|תיקון מס׳ 265 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846924.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1584|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1258|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7829.pdf}}, {{ח:תיבה|1415|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7845.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 3933|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 4109|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6764.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 3650|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 6348|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6434|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6434.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 5057|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3652|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9428.pdf}}, {{ח:תיבה|3672|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9433.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3498|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 4247|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2740|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 5292|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13290.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3338|הודעה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14188.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על מעסיק}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית למעסיק}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הטלת עיצום כספי על מזמין שירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פרסום בדבר הטלת עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ערר וערעור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: סמכויות פיקוח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: אחריות אזרחית של מזמין שירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אחריות פלילית של מזמין שירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: אחריות עובד ברשות ציבורית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: בודק שכר עבודה מוסמך}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה. {{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגונים“ – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק שכר מוסמך“ – מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין הארצי“ ו”בית הדין האזורי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי דין מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם“ – {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שעות עבודה ומנוחה“ – {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזמין שירות“ – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“ – לרבות מחדל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו הרחבה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן“ – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות באחד התחומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשייה המסחר והתעסוקה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עיצום כספי}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על מעסיק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:סעיף|3|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]}} {{ח:ת}} עשה מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – מעסיק), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 6,010 ש״ח)}}, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 3,010 ש״ח)}}; {{ח:תת|(2)}} בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}} – 20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 24,060 ש״ח)}}, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,030 ש״ח)}}; {{ח:תת|(3)}} בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} – 35,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 42,100 ש״ח)}}, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 17,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 21,050 ש״ח)}}. {{ח:סעיף|4|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}} {{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. {{ח:סעיף|5|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ימסור למעסיק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב). {{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה: {{ח:תתת|(1)}} המעשה המהווה את ההפרה ומועדו; {{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(3)}} זכותו של המעסיק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}. {{ח:סעיף|6|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|7|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} טען מעסיק את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המעסיק עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו. {{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך. {{ח:תת|(ג)}} לא הגיש המעסיק את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. {{ח:סעיף|8|סכומים מופחתים}} {{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, בשיעורים שיקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי)|תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), התשע״ב–2012}}.}} {{ח:סעיף|9|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מעסיק שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, וועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. {{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|10|המועד לתשלום העיצום הכספי}} {{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}. {{ח:סעיף|11|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|12|גבייה}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|13|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעסיק בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} בשל המעשה המהווה הפרה כאמור, ואם שילם המעסיק עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|14|אחריות מנהל כללי למניעת הפרות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של תאגיד שהוא מעסיק חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בידי התאגיד. {{ח:תת|(ב)}} הפר תאגיד הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. {{ח:תת|(ג)}} לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל על יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית, בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית למעסיק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:סעיף|15|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, רשאי הוא להמציא למעסיק, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית ולפיה על המעסיק להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעסיק כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד); מתן התראה מינהלית יהיה על פי נהלים שעליהם יורה השר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך, ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. {{ח:תת|(ב)}} נמסרה למעסיק התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המעסיק לא ביצע את ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המעסיק, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. {{ח:תת|(ג)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים באותו סעיף קטן או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעסיק, בצירוף נימוקים. {{ח:תת|(ד)|(1)}} נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}. {{ח:תתת|(2)}} נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הטלת עיצום כספי על מזמין שירות}} {{ח:סעיף|16|הטלת עיצום כספי על מזמין שירות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} נמסרה למעסיק שהוא קבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, כלפי עובדו, וחובה כאמור חלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, למעט הוראת {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, גם על מזמין שירות, יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן, ויתרה במזמין השירות, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} לא תוקנה ההפרה או לא פעל מזמין שירות בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו לגבי מזמין השירות, לעניין ההפרות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, בשינויים המחויבים; סכומי העיצומים הכספיים ייקבעו לפי החלק {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} שבו קבועה אותה הפרה. {{ח:תת|(ג)}} נשלחה לקבלן התראה מינהלית, הודעה על כוונת חיוב או החלטה של הממונה שלא להטיל עיצום כספי, בעניין הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ישלח הממונה העתק ממנה למזמין השירות, ואולם אין באי־משלוח כאמור, כדי לגרוע מהוראות סעיף זה. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: פרסום בדבר הטלת עיצום כספי}} {{ח:סעיף|17|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי}} {{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה פרטים כמפורט להלן באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי: {{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי; {{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה; {{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל; {{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} – הנסיבות שבשלהן הופחת, סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; {{ח:תתת|(5)}} פרטים לגבי המפר; {{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד. {{ח:תת|(ב)}} הוטל עיצום כספי והוגש עליו ערר או ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה מפורסם דבר הטלת העיצום הכספי. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ערר וערעור}} {{ח:סעיף|18|ערר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ג)}}, לפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים. {{ח:סעיף|19|הקמת ועדת ערר}} {{ח:תת|(א)}} השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, וימנה את חבריה, ואלה הם: {{ח:תתת|(1)}} עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימונה בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג ארגון מעבידים שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר; {{ח:תתת|(3)}} נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות. {{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים, רשאי לקבוע את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין. {{ח:תת|(ו)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים}}, למעט הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 16|16(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 26|26}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 37|37}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 45|45}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 46|ו־46 לחוק האמור}}, יחולו על ערר ועל ועדת ערר בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 11|בסעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 12|ו־12 לחוק בתי דין מינהליים}}, במקום ”שר המשפטים“ יבוא ”שר התעשייה המסחר והתעסוקה“. {{ח:סעיף|20|החלטת ועדת ערר|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} ועדת הערר רשאית לבטל דרישת תשלום, להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, לשנות את דרישת התשלום, ובלבד שניתנה למעסיק או למזמין השירות הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי, או לדחות את טענות המעסיק או מזמין השירות ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה. {{ח:סעיף|21|ערעור}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר, רשאי לערער לבית הדין האזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 18|בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה}}, השופט בערעור לפי סעיף קטן (א) יהיה דן יחיד. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 26|בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה}}, פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור אם התקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 20|בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה}}, ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ידון בית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים בלבד. {{ח:סעיף|22|עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרו בשל ערר או ערעור|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} אין בהגשת ערר או ערעור לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו אחרת. {{ח:תת|(ב)}} התקבלו ערר או ערעור לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: סמכויות פיקוח}} {{ח:סעיף|23|סמכויות פיקוח}} {{ח:ת}} מפקח עבודה שהוסמך או שמונה לפקח על ביצוע הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, יהיה מוסמך לפקח על ביצוע אותה הוראה לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך פיקוח על ביצוע הוראת החיקוק האמורה. {{ח:סעיף|24|הפרעה למפקח עבודה}} {{ח:תת|(א)}} המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, דינו – מאסר שישה חודשים. {{ח:תת|(ב)}} מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה שניתנה מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, דינו – מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: אחריות אזרחית של מזמין שירות}} {{ח:סעיף|25|אחריות אזרחית של מזמין שירות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} חובת מעסיק שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} ולפי הוראות צווי הרחבה המנויות בסעיף קטן (ב) תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד הועסק במתן השירות אצלו, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים; {{ח:תתת|(2)}} השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף; {{ח:תתת|(3)}} נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור – {{ח:תתתת|(א)}} העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים, ובלבד שהעובד הסכים לכך; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן ומזמין השירות או נגד מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה וכהודעה לפי פסקה זו; {{ח:תתתת|(ב)}} מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב, לרבות הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ג)}}, כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו. {{ח:תת|(ב)}} ואלה הוראות צווי הרחבה כאמור בסעיף קטן (א): {{ח:תתת|(1)}} הוראות צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר; {{ח:תתת|(2)}} הוראות צווי הרחבה ענפיים שעניינן רכיבי שכר שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בהגדרה ”היום הקובע“ שבחוק הגנת השכר}}, יהיה ”היום הקובע“, לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות – היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3). {{ח:סעיף|26|נקיטת אמצעים בידי מזמין שירות}} {{ח:תת|(א)}} מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה כאמור, לרבות הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)(3)(א)}}, ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו. {{ח:תת|(ב)}} לא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, אף אם לא מתקיים התנאי {{ח:פנימי|סעיף 25|שבסעיף קטן (א)(3) של הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|27|הגנות}} {{ח:ת}} בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה; {{ח:תת|(2)}} מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב; {{ח:תת|(3)}} מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן. {{ח:סעיף|28|תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות}} {{ח:תת|(א)}} כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים {{ח:פנימי|סעיף 25|שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) של הסעיף האמור}}, וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}: {{ח:תתת|(1)}} בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(3)}} מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב), בעבור שעת עבודה לעובד של הקבלן. {{ח:תת|(ב)|(1)}} השר יקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה, וכן את ערך שעת העבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין התחשבות בנתונים משתנים, לרבות ותק; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה. {{ח:תתת|(2)}} עודכן רכיב מרכיבי ערך שעת עבודה מכוח הוראת חוק או צו הרחבה, יעודכן ערך שעת העבודה בהתאם, במועד שבו חל עדכון הרכיבים, והשר יפרסם את ערך שעת העבודה המעודכן בתוך 30 ימים מהמועד האמור. {{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר וכן לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם יש ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר – תינתן המלצת הארגונים גם בהתייעצות עמו; ואולם באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם; תקנות כאמור טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן)|תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:סעיף|29|סמכות שיפוט}} {{ח:ת}} לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}. {{ח:סעיף|30|הולדת עילת התובענה}} {{ח:ת}} לעניין הוראות התיישנות לפי דין, יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד מזמין השירות בשל הפרת אותה חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אחריות פלילית של מזמין שירות}} {{ח:סעיף|31|אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין חוזה שכרת עם קבלן}} {{ח:תת|(א)}} לא יכרות מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 28|שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 28|שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א)}}, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}} לכל עובד שהועסק על פי החוזה האמור. {{ח:תת|(ג)}} מנהל כללי של תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב) בידי תאגיד, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|32|אחריות פלילית של מנהל כללי של תאגיד שהוא מזמין שירות}} {{ח:תת|(א)}} הופרה הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} על ידי קבלן הנותן שירות לתאגיד שהוא מזמין שירות, וחלו הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי של התאגיד התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. {{ח:תת|(ב)}} לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעל התאגיד בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|33|אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כמפורט להלן בידי קבלן כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו; המפר את חובתו האמורה, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) – הקנס הקבוע לצדה של העבירה בפסקאות שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25ב|סעיף 25ב לחוק הגנת השכר}} – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; {{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 33א|סעיף 33א(2)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 33ד1|או 33ד1 לחוק עבודת הנוער}} – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}; {{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 28|סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית}} – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}; {{ח:תתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 14|סעיף 14 לחוק שכר מינימום}} – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק שכר מינימום}}; {{ח:תתת|(5)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 26|סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה}} – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א), בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; {{ח:תתת|(2)}} הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(3)}} מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה; {{ח:תתת|(4)}} מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ועם גילוי הפרה המהווה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א) עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א)(3)(ב)}}, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: אחריות עובד ברשות ציבורית}} {{ח:סעיף|34|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד אחראי“ – מנהל רשות ציבורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – משרד ממשלתי או יחידת סמך של משרד ממשלתי שאינה תאגיד. {{ח:סעיף|35|הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מעסיק|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} הופרה הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} על ידי רשות ציבורית שהיא מעסיק, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. {{ח:תת|(ב)}} לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|36|הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות}} {{ח:תת|(א)}} הופרה הוראת חיקוק המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} על ידי קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית שהיא מזמין שירות, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של הרשות הציבורית עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה. {{ח:תת|(ב)}} לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעלה הרשות הציבורית בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|37|אחריות עובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות לעניין חוזה שנכרת עם קבלן}} {{ח:תת|(א)}} עובד אחראי ברשות ציבורית שהיא מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}} בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ב)}} בידי רשות ציבורית או בידי עובד מעובדיה, חזקה היא שעובד אחראי ברשות הציבורית הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|38|אישור מוקדם להגשת כתב אישום}} {{ח:ת}} כתב אישום לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:סעיף|39|עבירת משמעת}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} תיחשב גם כעבירת משמעת של העובד האחראי, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|בסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: בודק שכר עבודה מוסמך}} {{ח:סעיף|40|תעודת הכרה}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי שהשר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי המקצוע או התואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך, בהתחשב בתחומי ידע הנרכשים באותו מקצוע או תואר ונוגעים לניהול שכר לעובדים ולהבטחת קיום הוראות חוקי העבודה, בין השאר בתחומים של משפט העבודה, מיסוי עבודה, ניהול חשבונות, הבטחת איכות, ביקורת, בקרה ופיקוח; {{ח:תתת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי חיקוק שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, ”הורשע“ – לרבות מי שבית משפט או בית דין אזורי קבע כי ביצע את העבירה; {{ח:תתת|(3)}} הוא עמד בדרישות הכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|וד׳}}, כפי שקבע השר כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת – {{ח:תתת|(1)}} יקבע הוראות לעניין דרישות הכשרה ובחינות לקבלת תעודת הכרה, ורשאי הוא לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או בעלי תואר אקדמי; {{ח:תתת|(2)}} רשאי לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך)|תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, השר רשאי שלא לתת לאדם תעודת הכרה אם נקבעו לגביו, בפסק דין סופי, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:סעיף|41|בקשה לקבלת תעודת הכרה}} {{ח:תת|(א)}} אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה; המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה לקבלת תעודת הכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה. {{ח:סעיף|42|פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים}} {{ח:ת}} השר יפרסם את רשימת בודקי השכר המוסמכים באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. {{ח:סעיף|43|ביטול, הגבלה או התליה של תעודת הכרה}} {{ח:ת}} השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, הגבלתה או התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב; {{ח:תת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}; {{ח:תת|(3)}} בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו, או פעל בניגוד עניינים. {{ח:סעיף|44|ניגוד עניינים}} {{ח:ת}} בודק שכר מוסמך לא יפעל בניגוד עניינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך בדיקות תקופתיות לגביו או לפי בקשתו, או עובד של בעל זיקה למי מהם, ולא יהיה נושא משרה בהם. {{ח:סעיף|45|תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|וד׳}}, בין השאר בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע על אודות ביצוע תשלומים בפועל; {{ח:תת|(2)}} אופן עריכת הבדיקות, ובכלל זה המידע והמסמכים שייבדקו, תדירות הבדיקות והיקפן והמועדים שבהם ייערכו; {{ח:תת|(3)}} האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|46|יחסי עבודה בין עובד של קבלן לבין מזמין שירות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין עובד של קבלן המועסק אצלו. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות חוק זה לבדן כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין מי שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן. {{ח:סעיף|47|שמירת זכויות}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל זכות הנתונה לעובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם או נוהג. {{ח:סעיף|48|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|49|איסור התניה}} {{ח:תת|(א)}} זכותו של עובד של קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור. {{ח:תת|(ב)}} הוראה בחוזה ולפיה עובד של קבלן ויתר מראש על זכותו כלפי מזמין שירות לפי חוק זה או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, במפורש או מכללא, אין לה תוקף, בין שצד לחוזה הוא מזמין השירות, הקבלן או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין שירות מסוים או בלתי מסוים. {{ח:תת|(ג)}} לא ישפה אדם ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר לפי חוק זה, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה. {{ח:תת|(ד)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי חוק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה. {{ח:תת|(ה)}} תניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, אין לה תוקף. {{ח:סעיף|50|דין המדינה כמעסיק וכמזמין שירות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} דין המדינה כמעסיק או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעסיק אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין. {{ח:סעיף|51|שינוי התוספות}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, ובלבד שלא יוסיף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת}} תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|52|ביצוע}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה. {{ח:סעיף|53|תחילה ותקנות ראשונות}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות כמפורט להלן יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך התקופה הנקובה לצדן: {{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} – תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} – 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|54|הוראת שעה}} {{ח:ת}} בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה ייקראו סעיפים אלה כך: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(2)}}, במקום ”בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}“ יבוא ”בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים“; {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ב)(4)}}, במקום ”בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}“ יבוא ”בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים“. {{ח:סעיף|55|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}} {{ח:סעיף|56||תיקון: תשע״ב־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים|בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}.}} {{ח:סעיף|57|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|58|ביטול חוק הגנת השכר (עיצום כספי)}} {{ח:ת}} חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס״ט–2009 – בטל. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרה ”שירות“ שבסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 51|וסעיף 51(א)}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} שמירה ואבטחה; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} ניקיון; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51(ב)}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} ניהול פנקס חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 26|סעיף 26 לחוק חופשה שנתית}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} ניהול פנקס שעות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 25|סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ד, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 11א|11א}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 12|ו־12 לחוק עבודת הנוער}} או אי־שמירת אישור רפואי של נער או העתקו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 18|סעיף 18 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 4א}} {{ח:ת}} העסקת נער בלי לשמור העתק של תעודת זהות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 27ח|סעיף 27ח(ב) לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ד, תשע״ו|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} ניהול פנקס לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 31|סעיף 31 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעסקה, לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 33ד|סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} קביעת תקנון לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}; {{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 9}} {{ח:ת}} הצגת מודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק שכר מינימום}}; {{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} איסור דרישת פרופיל צבאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 2א|סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 11}} {{ח:ת}} איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}; {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 12}} {{ח:ת}} איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 13}} {{ח:ת}} איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 29|סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}}; {{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 14}} {{ח:ת}} מתן הפסקות לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20|סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}, או בהתאם להוראות היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 23|סעיף 23 לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 15}} {{ח:ת}} מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20א|סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(15א)||תיקון: תשע״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 15א}} {{ח:ת}} מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 22א|סעיף 22א לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 16}} {{ח:ת}} מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 21|סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 17}} {{ח:ת}} איסור העסקת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 22|סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}, שלא בהתאם להוראות היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 23|סעיף 23 לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(18)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 18}} {{ח:ת}} איסור העסקת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 10|סעיף 10(א) ו־(ב) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:סעיף*|(19)||תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 19}} {{ח:ת}} איסור העסקת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר תקופת הלידה וההורות בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 20}} {{ח:ת}} העמדת עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, לרשות מאבטח, לפי {{ח:חיצוני|חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים#סעיף 3א|סעיף 3א(א) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007}}; {{ח:סעיף*|(21)||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 21}} {{ח:ת}} איסור הצבת מאבטח במקום עבודה בלי שהועמדה לרשותו עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים#סעיף 3א|סעיף 3א(ה)(2) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007}}. {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ב סימן א|סימן א׳: שכר ותנאי עבודה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 1}} {{ח:ת}} מתן חופשה שנתית לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#פרק 2|פרק שני לחוק חופשה שנתית}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 2}} {{ח:ת}} תשלום דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 11|ו־11 לחוק חופשה שנתית}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 3}} {{ח:ת}} תשלום פדיון חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 13|סעיף 13 לחוק חופשה שנתית}}; {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 4}} {{ח:ת}} איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#פרק 4|הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 5}} {{ח:ת}} תשלום גמול שעות נוספות לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 16|סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 6}} {{ח:ת}} תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 7}} {{ח:ת}} איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|חוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, בשעות הלימודים לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 2|סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער}} או בלי שנמסרה למעסיק הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 8}} {{ח:ת}} איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 4|סעיף 4 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: תשפ״ג|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 8א}} {{ח:ת}} תיווך להעסקה או העסקה של נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה קיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, בלא הסכמת הנער והורהו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 9}} {{ח:ת}} מתן הפסקות לנער לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 22|סעיף 22 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 10}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 23|סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 11}} {{ח:ת}} איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(11א)||תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 11א}} {{ח:ת}} החזרת צעיר שהועסק בתקופת חופשת לימודים רשמית אחרי השעה 23:00, לביתו, בסיום עבודתו של הצעיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 24|סעיף 24(ד)(2) לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(12)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 12}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 25|סעיף 25 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 13}} {{ח:ת}} מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}; {{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 14}} {{ח:ת}} מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)#סעיף 1|סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס״ב–2002}}; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 15}} {{ח:ת}} מסירת תלוש שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הגנת השכר}}; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 16}} {{ח:ת}} איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הגנת השכר}}; {{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 17}} {{ח:ת}} איסור העסקת עובדת או עובד בתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק עבודת נשים}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 18}} {{ח:ת}} איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12|סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם}}; {{ח:סעיף*|(19)||תיקון: ק״ת תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 19}} {{ח:ת}} איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד הזר לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 2|סעיף 2(ב)(9) לחוק עובדים זרים}}; {{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשע״ד, ק״ת תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 20}} {{ח:ת}} איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד דמי ביטוח רפואי על ידי מעסיק לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 2|סעיף 2(ב)(3) סיפה לחוק עובדים זרים}} או על ידי קבלן לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(21)||תיקון: תשע״ד, ק״ת תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן א פרט 21}} {{ח:ת}} איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד מגורים הולמים על ידי מעסיק לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 2|סעיף 2(ב)(4) סיפה לחוק עובדים זרים}} או על ידי קבלן לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק האמור}}; {{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ב סימן ב|סימן ב׳: בטיחות בעבודה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ב סימן ב משנה א|סימן משנה א׳: בטיחות משטחי עבודה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(22)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 22}} {{ח:ת}} אספקת החומרים להתקנת הטפסות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 83|תקנה 83 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}} ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – תקנות עבודות בנייה), ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 82|תקנה 82 לתקנות האמורות}}; {{ח:סעיף*|(23)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 23}} {{ח:ת}} התקנת התקני התליה המשמשים להרמתו, טלטולו או הרכבתו של רכיב טרומי במיקום, בחוזק ובצורה שימנעו את נפילת המשא או כשל שלהם לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 101|תקנה 101(א) לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ב סימן ב משנה ב|סימן משנה ב׳: בטיחות בעבודה בגובה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(24)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 24}} {{ח:ת}} החזקת אישור תקף לכל עובד, החתום בידי מדריך מוסמך, ומצורף לפנקס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 6|תקנה 6(ד) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}} ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – תקנות עבודה בגובה); {{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 25}} {{ח:ת}} וידוא כי ייעשו הפעולות לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 9|תקנה 9 לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 26}} {{ח:ת}} וידוא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא בהתקיים ההוראות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 20|תקנה 20 לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 27}} {{ח:ת}} עריכת בדיקה של סולם לאחר נפילה בלתי מבוקרת שלו או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 21|תקנה 21(ב) לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 28}} {{ח:ת}} פסילה לשימוש של סולמות פגומים ונקיטת אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 21|תקנה 21(ג) לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ב סימן ב משנה ג|סימן משנה ג׳: בטיחות בעגורנים|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 29}} {{ח:ת}} ניהול פנקס עגורן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח)#סעיף 92|תקנה 92 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), התשכ״ז–1966}} ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – תקנות עגורני צריח); {{ח:סעיף*|(30)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 30}} {{ח:ת}} ניהול פנקס עגורן במקום בו מוצב העגורן או נמצא לשם הצבתו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח)#סעיף 93|תקנה 93 לתקנות עגורני צריח}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ב סימן ב משנה ד|סימן משנה ד׳: בטיחות בחפירות והריסות|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(31)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 31}} {{ח:ת}} בדיקת קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה, לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב ונקיטת אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים, לפני תחילת חפירה או חיצוב, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 114|תקנה 114(א) לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:סעיף*|(32)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 32}} {{ח:ת}} ביצוע כל עבודת הריסה לפי תכנית עבודה מפורטת, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 128|תקנה 128(א) לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ב סימן ב משנה ה|סימן משנה ה׳: ארגון וניהול הבטיחות|תיקון: ק״ת תשע״ז, תשע״ח}} {{ח:סעיף*|(33)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 33}} {{ח:ת}} מסירת הודעה למפקח העבודה האזורי, עם התחלת פעולת הבנייה, בדבר שמו, גילו, מענו, השכלתו המקצועית וניסיונו בעבודת בנייה של מנהל העבודה ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה בפנקס הכללי, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 2|תקנה 2(ב) לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:סעיף*|(34)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 34}} {{ח:ת}} מסירת הודעה מיידית למפקח העבודה האזורי על כך שמנהל העבודה הפסיק לשמש בתפקידו, מסירת פרטיו של מנהל העבודה שנתמנה במקומו, ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה שהתמנה בפנקס הכללי, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 2|תקנה 2(ג) לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:סעיף*|(35)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 35}} {{ח:ת}} מינוי ממונה על הבטיחות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}; {{ח:סעיף*|(36)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 2 חלק ב סימן ב פרט 36}} {{ח:ת}} מסירת הודעה על תאונה או על מקרה מוות לפי {{ח:חיצוני|פקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת תאונות ומחלות משלח־יד (הודעה), 1945}}. {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}} {{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג סימן א|סימן א׳: שכר ותנאי עבודה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 1}} {{ח:ת}} איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 2}} {{ח:ת}} איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 3}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער מתחת לגיל המותר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 2א|2א}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 4}} {{ח:ת}} איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 4|סעיף 4 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 5}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 6}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 21|סעיף 21 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 7}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 8}} {{ח:ת}} העברת סכומים שנוכו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25א|סעיף 25א לחוק הגנת השכר}}; {{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 9}} {{ח:ת}} איסור הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25ב|סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר}}; {{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 10}} {{ח:ת}} תשלום שכר מינימום לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 11}} {{ח:ת}} תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 33יד|סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}; {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 12}} {{ח:ת}} איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9|סעיף 9 לחוק עבודת נשים}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 13}} {{ח:ת}} איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9א|סעיף 9א לחוק עבודת נשים}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 14}} {{ח:ת}} איסור פיטורי עובד המשרת במילואים או פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו של עובד כאמור בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א|סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 29.4.2026 עד 30 יום מסיום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף):}} או איסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א2|סעיף 41א2(ה) לחוק האמור}}, בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א2|הסעיף}}; {{ח:סעיף*|(14א)||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 14א}} {{ח:ת}} איסור פיטורי עובד, פגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיפים קטנים (א) או (ג) של סעיף 32ב האמור}}; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 15}} {{ח:ת}} תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה; {{ח:סעיף*|(16)||תיקון: תשע״ב|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 16}} {{ח:ת}} איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד#סעיף 2|סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע״ב–2012}}; {{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשע״ג|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 17}} {{ח:ת}} תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע״ג–2013}}, בנושאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 3|ו־3 שבתוספת לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(18)||תיקון: ק״ת תשע״ד|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן א פרט 18}} {{ח:ת}} התקשרות בחוזה העסקה ופירוט תנאי העבודה בחוזה על ידי מעסיק לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1ג|סעיף 1ג(א) ו־(ב) לחוק עובדים זרים}} או על ידי קבלן לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק האמור}}; {{ח:קטע4|תוספת 2 חלק ג סימן ב|סימן ב׳: בטיחות בעבודה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ג סימן ב משנה א|סימן משנה א׳: בטיחות משטחי עבודה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(19)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 19}} {{ח:ת}} אספקת חומר מתאים באיכות טובה בלא פגם ובכות מספקת להתקנת פיגום לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:סעיף*|(20)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 20}} {{ח:ת}} איסור על התקנת פיגום ממוכן או על שימוש בפיגום ממוכן אלא אם כן יש בידי מבצע הבנייה אישור ותעודה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 45|תקנה 45 לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:סעיף*|(21)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 21}} {{ח:ת}} עריכת בדיקה של פיגום ממוכן בידי בודק מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 50|תקנה 50 לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:סעיף*|(22)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 22}} {{ח:ת}} איסור על מבצע בנייה להפעיל פיגום ממוכן עד לתיקונו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 52|תקנה 52(א) לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:סעיף*|(23)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 23}} {{ח:ת}} קביעת חוזקן ויציבותן של הטפסות על פי תכנית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 85|תקנה 85 לתקנות עבודות בנייה}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ג סימן ב משנה ב|סימן משנה ב׳: בטיחות בעבודה בגובה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(24)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 24}} {{ח:ת}} התקנת אמצעים להגנה מפני נפילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 50|סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה); {{ח:סעיף*|(25)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 25}} {{ח:ת}} גידור של כל פתח שברצפה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 56|סעיף 56 לפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:סעיף*|(26)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 26}} {{ח:ת}} אספקת לוחות דריכה או זחילה בכמות הדרושה לשם גישה ממקום העלייה ועד למקום ביצוע עבודת בנייה על גג, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ״ו–1986}} ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – תקנות גגות שבירים); {{ח:סעיף*|(27)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 27}} {{ח:ת}} עריכת בדיקה של גג בידי מהנדס בניין או הנדסאי בניין, לפני ביצוע עבודות בנייה עליו, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים)#סעיף 14|תקנה 14 לתקנות גגות שבירים}}; {{ח:סעיף*|(28)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 28}} {{ח:ת}} איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים ההוראות האמורות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 5|בתקנה 5(1) ו־(2) לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(29)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 29}} {{ח:ת}} אספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 7|תקנה 7 לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(30)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 30}} {{ח:ת}} איסור על העסקת עובדה בעבודה בגובה, אלא בהתקיים ההוראות האמורות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(31)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 31}} {{ח:ת}} איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה, אלא לאחר שהמבצע נקט אמצעים למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל לפי הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 16|תקנה 16(א) לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(32)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 32}} {{ח:ת}} איסור על העסקת עובדה בעבודה בגובה, אלא בהתקיים ההוראות האמורות {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 17|בתקנה 17 לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:סעיף*|(33)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 33}} {{ח:ת}} מינוי מנהל מקצועי לטיפוס תרנים ורישום פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו בפנקס לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 36|תקנות 36}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 44|ו־44 לתקנות עבודה בגובה}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ג סימן ב משנה ג|סימן משנה ג׳: בטיחות במכונות הרמה ובאבזרי הרמה|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(34)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 34}} {{ח:ת}} עריכת בדיקה של כל השרשרות, חבלים ואבזרי הרמה שבשימוש על ידי בודק מוסמך, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 75|סעיף 75 לפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:סעיף*|(35)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 35}} {{ח:ת}} איסור על הכנסה לשימוש במפעל של שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, אלא אם כן נוסו ונבדקו על ידי בודק מוסמך והתקבל תסקיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 76|סעיף 76 לפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:סעיף*|(36)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 36}} {{ח:ת}} עריכת בדיקה של מכונת הרמה על ידי בודק מוסמך, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 81|סעיף 81 לפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:סעיף*|(37)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 37}} {{ח:ת}} איסור על הכנסה לשימוש במפעל של מכונת הרמה, אלא אם כן נוסתה וכל חלקיה נבדקו על ידי בודק מוסמך, והתקבל תסקיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הבטיחות בעבודה}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ג סימן ב משנה ד|סימן משנה ד׳: בטיחות בעגורנים|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(38)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 38}} {{ח:ת}} איסור על הקמה או הפעלה של עגורן־צריח, אלא אם כן מבצע הבנייה או הבנייה ההנדסית או התופש במפעל למוצרי בטון, לפי העניין, מחזיקים בתעודות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות עגורני צריח}}; {{ח:סעיף*|(39)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 39}} {{ח:ת}} עריכת בדיקה בעגורן־צריח על ידי בודק מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח)#סעיף 86|תקנה 86 לתקנות עגורני צריח}}; {{ח:סעיף*|(40)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 40}} {{ח:ת}} איסור על הפעלת עגורן־צריח בניגוד להוראת בודק מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח)#סעיף 90|תקנה 90 לתקנות עגורני צריח}}; {{ח:קטע5|תוספת 2 חלק ג סימן ב משנה ה|סימן משנה ה׳: ארגון וניהול הבטיחות|תיקון: ק״ת תשע״ז}} {{ח:סעיף*|(41)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 41}} {{ח:ת}} קיום הוראות צו בטיחות שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק ארגון הפיקוח על העבודה); {{ח:סעיף*|(42)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 42}} {{ח:ת}} קיום הוראות צו הפסקת עבודה, על ידי המחזיק במקום העבודה ששמו צוין בצו, לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה}}; {{ח:סעיף*|(43)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 43}} {{ח:ת}} קיום הוראות צו שיפור שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 8א|סעיף 8א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה}}; {{ח:סעיף*|(44)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 44}} {{ח:ת}} ניהול פנקס הדרכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999}}; {{ח:סעיף*|(45)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 45}} {{ח:ת}} וידוא הכנת תכנית ועדכונה בכל נושא חדש או נושא הדורש עדכון, לפי {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)#סעיף 3|תקנה 3(ב)(1) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013}}; {{ח:סעיף*|(46)||תיקון: ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 2 חלק ג סימן ב פרט 46}} {{ח:ת}} לפי דרישת מפקח עבודה, הכנה של תכנית ארגון בטיחותי של אתר, לפי הנחיות של מפקח העבודה הראשי, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 166|בתקנה 166(א) לתקנות עבודות בנייה}}. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} מתן חופשה שנתית לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#פרק 2|פרק שני לחוק חופשה שנתית}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} תשלום דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 11|ו־11 לחוק חופשה שנתית}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} תשלום פדיון חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 13|סעיף 13 לחוק חופשה שנתית}}; {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#פרק 4|הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:ת}} איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 פרט 7}} {{ח:ת}} תשלום גמול שעות נוספות לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 16|סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 פרט 8}} {{ח:ת}} תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה}}; {{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 9}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 10}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 21|סעיף 21 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 11}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(12)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 פרט 12}} {{ח:ת}} איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער#סעיף 25|סעיף 25 לחוק עבודת הנוער}}; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 3 פרט 13}} {{ח:ת}} איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הגנת השכר}} – כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו; {{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 3 פרט 14}} {{ח:ת}} העברת סכומים שנוכו, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25א|סעיף 25א לחוק הגנת השכר}}; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 3 פרט 15}} {{ח:ת}} איסור הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 25ב|סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר}}; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 3 פרט 16}} {{ח:ת}} תשלום שכר מינימום לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}; {{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 3 פרט 17}} {{ח:ת}} תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 33יד|סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}; {{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 3 פרט 18}} {{ח:ת}} תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה; {{ח:סעיף*|(19)||תיקון: תשע״ג, ק״ת תשע״ז־2|עוגן=תוספת 3 פרט 19}} {{ח:ת}} תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע״ג–2013}}, בנושאים {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 1|בפרטים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 5|5}}, {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים#תוספת פרט 8|ו־8 שבתוספת לחוק האמור}}. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ט״ז בכסלו התשע״ב (12 בדצמבר 2011).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''שלום שמחון'''<br>שר התעשייה המסחר והתעסוקה * '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה * '''ראובן ריבלין'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bvwvwig1wq02mzwqq9siq87j1q893yd מקור:תקנות ההוצאה לפועל 116 322744 3011367 3011159 2026-05-06T07:16:09Z Shahar9261 22508 3011367 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 <מאגר תקן 2111473 קוד a163Y00000DuShmQAF> <מקור> <!-- '''תקנות קודמות:''' ''תקנות ההוצאה לפועל, תשי"ז-1957:'' ((ק"ת תשי"ז, 1378|תקנות ההוצאה לפועל|0701)). ''תקנות חקירת יכולת, תשכ"ו-1966:'' ((ק"ת תשכ"ז, 1045|תקנות חקירת יכולת|1973)). --> '''תקנות קודמות:''' ((ק"ת תשכ"ח, 1896|תקנות ההוצאה לפועל|2256)), ((2248|תיקון|2276)); ((תשכ"ט, 1176|תיקון - תקנות בדבר בקשות לביצוע שטר|2366)); ((תשל"א, 270|תיקון|2647)); ((תשל"ב, 1240|תיקון|2855)), ((1622|ת"ט|2890)); ((תשל"ד, 66|תיקון|3067)), ((948|תיקון|3157)); ((תשל"ה, 1810|תיקון|3343)), ((2052|תיקון מס' 2|3359)), ((2472|תיקון מס' 3|3385)); ((תשל"ו, 254|תיקון מס' 4|3415)), ((1606|תיקון מס' 4 [צ"ל: מס' 5]|3525)); ((תשל"ז, 1468|תיקון|3700)). '''תקנות חדשות:''' ((ק"ת תש"ם, 386|תקנות ההוצאה לפועל|4057)), ((1078|ת"ט|4094)); ((תשמ"ב, 378|תיקון|4299)); ((תשמ"ד, 563|תיקון|4561)), ((1676|תיקון מס' 2|4642)); ((תשמ"ו, 90|תיקון|4867)), ((534|תיקון מס' 2|4905)); ((תשמ"ט, 994|תיקון מס' 3|5194)); ((תשנ"א, 341|תיקון|5316)), ((504|תיקון מס' 2|5331)), ((734|ת"ט|5340)); ((תשנ"ב, 320|תיקון|5393)), ((1206|תיקון מס' 2|5454)); ((תשנ"ג, 1049|תיקון|5539)), ((1096|ת"ט|5541)); ((תשנ"ה, 530|תיקון|5651)), ((1662|תיקון מס' 2|5693)), ((1951|תיקון מס' 3|5706)); ((תשנ"ו, 48|ת"ט|5709)), ((50|תיקון|5710)); ((תשנ"ז, 140|תיקון|5795)); ((תשנ"ח, 82|תיקון|5862)); ((תשנ"ט, 266|תיקון|5946)), ((1068|תיקון מס' 2|5991)); ((תש"ס, 106|ת"ט|6006)); ((תשס"ב, 70|תיקון|6131)), ((148|תיקון מס' 2|6136)), ((779|תיקון מס' 3|6172)); ((תשס"ג, 574|תיקון|6230)); ((תשס"ד, 835|תיקון|6331)); ((תשס"ה, 248|תיקון|6356)); ((תשס"ט, 978|תיקון|6782)), ((1156|תיקון מס' 2|6798)); ((תש"ע, 88|ת"ט|6820)), ((316|הוראת שעה|6841)), ((602|תיקון|6854)), ((896|תיקון מס' 2)), ((914|תיקון מס' 3|6874)); ((תשע"א, 696|תיקון|6977)), ((946|תיקון מס' 2|6999)), ((970|תיקון מס' 3|7002)); ((תשע"ג, 796|תיקון|7226)), ((1228|תיקון מס' 2|7253)), ((1392|ת"ט|7261)), ((1538|תיקון מס' 3|7270)), ((1618|הוראת שעה [תש"ע] (תיקון)|7283)); ((תשע"ד, 607|הוראת שעה|7338)), ((1718|הוראת שעה (תיקון)|7417)); ((תשע"ה, 210|תיקון|7441)), ((944|תיקון מס' 2|7493)), ((1030|תיקון מס' 3|7500)), ((1282|תיקון מס' 4|7521)), ((1335|ת"ט|7529)), ((1335|ת"ט|7529)), ((1868|ת"ט|7548)), ((1890|הוראת שעה|7552)); ((תשע"ו, 144|תיקון|7569)), ((1156|תיקון מס' 2|7661)); ((תשע"ז, 796|תיקון|7786)); ((תשע"ח, 2608|תיקון|8055)), ((2678|ת"ט|8061)); ((תשע"ט, 622|תיקון|8095)), ((3898|תיקון מס' 2|8263)); ((תש"ף, 528|תיקון|8343)), ((2624|תיקון מס' 2|8743)); ((תשפ"א, 3356|תיקון|9436)); ((תשפ"ב, 2102|תיקון|10004)); ((תשפ"ג, 1176|תיקון|10605)), ((2442|תיקון מס' 2|10763)); ((תשפ"ד, 2010|ת"ט|11223)), ((3040|תיקון|11375)), ((3570|תיקון מס' 2|11459)), ((3798|תיקון מס' 3|11496)); ((תשפ"ה, 142|תיקון|11535)); ((תשפ"ו, 2054|תיקון|12382)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 88]] [[=החוק|לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967]], ולפי [[+#108|סעיף 46]] [[לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957]], ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984]].)) __TOC__ == פרק א': פרשנות, ארגון, מינהל ומיכון == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ד, תשס"ט, תש"ע, תשע"ד, תשע"ה-3, תשע"ז, תש"ף-2, תשפ"ג, תשפ"ד-3, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "אישור בדבר פרטי החייב" - כל אחד מאלה: :: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן - המרשם) - אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; :: (2) לגבי חייב שאינו יחיד - אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט [[בתוספת השניה]]; :- "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו [[http://www.eca.gov.il|www.eca.gov.il]]; :- "בקשת ביצוע" - בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם [[בחוק]], החלטת ועדת אישורים לפי [[סעיף 5ז לחוק]] וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "זוכה" - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; :- "החוק" - [[חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק חדלות פירעון" - (((החל מיום 31.8.2026):)) [[=חוק חדלות פירעון|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "חוק סליקת שיקים" - [[חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "כתב בי-דין" - כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי [[החוק]] או תקנות אלה, לרבות אזהרה, צו או הודעה; :- "לשכה" או "לשכה ממוכנת" - לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; :- "לשכה מקורית" - הלשכה שבה נפתח תיק לפי [[תקנה 17]]; :- "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" - מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]]; :- "מערכת מיכון" - מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; :- "עובד מסלול מזונות" - עובד במסלול המזונות, כהגדרתו [[בחוק]]; :- "פעולה מבצעית" - עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; :- "שאילתה" - בקשת מידע במערכת המיכון; :- "תיק אלקטרוני" - תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; :- "תצהיר" - תצהיר לפי [[תקנות סדר הדין]], המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; :- "תקנות סדר הדין" - [[=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]]. @ 2. פירושים (תיקון: תשס"ט) : (א) שאר המונחים שבתקנות אלה, משמעותם כמשמעות הנודעת להם [[בחוק]], אם אין כוונה אחרת משתמעת. : (ב) החלטות, צווים ומסמכים [[+|שסעיפים 81]], [[+|81א]], [[או 81א1 לחוק]] חלים עליהם, דינם לעניין תקנות אלה כדין פסק דין. @ 3. מנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט) : מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחראי בפני שר המשפטים על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצוע סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]], ונתונות לו מכוח [[הסעיף האמור]] כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל. @ 3א. אצילת סמכויות (תיקון: תשס"ט) : מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן לעובד מערכת ההוצאה לפועל. @ 4. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 5. רישומים (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : בלשכה ממוכנת יירשמו כל אלה: : (1) בקשות לביצוע המוגשות ללשכה לפי סדר הגשתן על פרטיהן ופרטי החייבים המפורטים בהן; : (2) כל הפעולות המבצעיות שעשה מנהל לשכת ההוצאה לפועל או שהטיל על אחר לעשותן או שביצוען הועבר ללשכה אחרת; : (3) כל הבקשות המופנות לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות [[החוק]] ותקנות אלה; : (4) כל רישום אחר שיורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 6. העברת מידע בדבר פרטי חייב (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג) : (א) לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, ימסור משרד הפנים את הפרטים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]], כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין; : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - :: (1) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שמות ההורים, כאמור [[בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק]], ותעשה בו שימוש, רק אם החייב הוא קטין; :: (2) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שם האב, כאמור [[בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק]], ותעשה בו שימוש, רק אם לא ניתן לאתר את החייב על פי כתובתו; לעניין זה, "תעשה בו שימוש" - לרבות העברת המידע בדבר שם האב לזוכה אם אין בידיו כתובת מדויקת לצורך איתור בית המגורים של החייב; :: (3) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר תאריך הלידה לשם בירור אם החייב קטין; מצאה הלשכה כי החייב אינו קטין, תמחק את המידע שנמסר בדבר תאריך הלידה. : (ג) העברת המידע לפי תקנה זו תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 7. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 8. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 9. השימוש בטופס (תיקון: תשס"ט) : מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים [[שבתוספת הראשונה]], יהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי ממנו. == פרק ב': הוראות כלליות == @ 10. בקשת ביצוע (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תש"ף, תשפ"ו) : (א) בקשות לביצוע יהיו ערוכות לפי [[טפסים 1 עד 1ד2 שבתוספת הראשונה]], לפי העניין, ויוגשו בידי הזוכה ללשכה. : (ב) בקשה לביצוע פסק דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק הדין. : (ב1) (((החל מיום 31.8.2026):)) הגיש זוכה בקשת ביצוע מכוח פסק דין על בסיס הודעה לצד שלישי כהגדרתו [[בתקנות סדר הדין]], לא תתקבל בקשת הביצוע, אלא אם כן מגיש בקשת הביצוע הוכיח וצירף אסמכתה כי קיים את פסק הדין שניתן כנגדו באותה תובענה (בתקנת משנה זו - האסמכתה); עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס האסמכתה, יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק. : (ב2) (((החל מיום 31.8.2026):)) תקנת משנה (ב1) תחול בשינויים המחויבים, אם מגיש בקשת הביצוע הוא נתבע מבין נתבעים שנקבעה לגביהם בפסק הדין, חלוקת אחריות וחובת תשלום ביחד ולחוד, והמבקש הוא אדם שמבקש לגבות את תשלום חלקם של שאר הנתבעים, שהוא שילם. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף המועד. : (ד) היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין. : (ה) שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי-ההתאמה כאמור בתקנת משנה (ד) בפרטי החייב כפי שצוינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין. @ 10א. חייב שנפטר (תיקון: תשע"ג, תשפ"ו) : (א) בקשת ביצוע נגד חייב שנפטר תוגש בהתאם להוראות אלה: :: (1) מונה מנהל עיזבון - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העיזבון; :: (2) לא מונה מנהל עיזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין; :: (3) לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה: ::: (א) הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע; ::: (ב) עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי [[החוק]]; ::: (ג) מונה מנהל עיזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העיזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין - למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק. : (ב) היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]], תומצא גם ההתראה לפי [[הסעיף האמור]], לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת משנה (א). : (ג) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, או נודע לרשם ההוצאה לפועל במהלך ניהול התיק כי החייב נפטר, יורה רשם ההוצאה לפועל כי יצוינו בתיק ההוצאה לפועל מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים על פי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, ויורה על דרכי המצאת החלטותיו ועל המשך ניהול ההליך בהתאם לתקנה זו. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי יש לציין בתיק ההוצאה לפועל את פרטי מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים לפי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, וכי עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד אלא אם כן יורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ד) (((החל מיום 31.8.2026):)) חלפו שנתיים ממועד שנפתח תיק נגד חייב שנפטר, או ממועד שנודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת החייב, ולא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה - :: (1) ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה - אם החייב שנפטר הוא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמו של החייב שנפטר מהתיק; :: (3) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה. : (ה) (((החל מיום 31.8.2026):)) האמור בתקנת משנה (ד) לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור אם מונה מנהל עיזבון, או ניתן צו ירושה או ניתן צו קיום צוואה או אם נמצא נכס של החייב שניתן לבצע לגביו הליך של עיקול ברישום ושיש בו כדי להבטיח את תשלום החוב. @ 10א1. זוכה שנפטר (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) לא תקובל בקשה לביצוע של זוכה שנפטר אלא אם כן הוגשה באמצעות האמורים להלן: :: (1) באמצעות מנהל עיזבון בצירוף העתק מאושר של צו בדבר מינוי מנהל עיזבון; :: (2) באמצעות מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או כזוכים לפי צו קיום צוואה בצירוף העתק מאושר של צו הירושה או צו קיום הצוואה, לפי העניין. : (ב) התקבל במהלך ניהול תיק שבו הזוכה מיוצג, חיווי כי הזוכה נפטר, יחולו הוראות אלה: :: (1) כל הכספים שנגבו לאחר קבלת החיווי על פטירת הזוכה יעוכבו בתיק; :: (2) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או גורם שהוא הסמיך לכך, ישלח הודעה לבא כוח הזוכה ולפיה בשל פטירת הזוכה מעוכבים כספים בתיק וכי על בא כוח הזוכה להמציא בתוך 12 חודשים ייפוי כוח מאת מנהל העיזבון או מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה (להלן בתקנה זו - ייפוי כוח עדכני); :: (3) המציא בא כוח הזוכה ייפוי כוח עדכני, יחולו ההוראות האלה: ::: (א) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מנהל העיזבון, יבוטל עיכוב הכספים; ::: (ב) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה, ייקלט ייפוי הכוח ויבוטל עיכוב הכספים רק לאחר קבלת אישור מטעם הרשם, לבקשת היורשים, להחלפת שם זוכה לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה; :: (4) לא הומצא ייפוי כוח עדכני או לא הוגשה בקשה להחלפת שם הזוכה לפי צו ירושה או צו קיום צוואה - ::: (א) ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לבא כוח הזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; ::: (ב) לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה, ייסגר התיק; ::: (ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון או לא הוחלף הזוכה בתיק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה. : (ג) בתיק שבו הזוכה אינו מיוצג אם התקבל במהלך ניהול התיק חיווי כי הזוכה נפטר, תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים, והודעות כאמור באותה תקנת משנה יישלחו לכתובת הזוכה שנפטר. : (ד) אם נסגר תיק לפי תקנה זו והיו בו כספים בעת סגירתו, ייזקפו הכספים לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי [[סעיף 76(א2) לחוק]] לפי [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014]], או יושבו לחייב אם אין לו תיקים נוספים. : (ה) האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותם של מנהל העיזבון או היורשים להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור בצירוף צו ירושה או צו קיום צוואה או צו מינוי מנהל עיזבון. @ 10ב. המצאת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (תיקון: תשע"ט-2) : צו לגביית חוב לפי [[סעיף 78א(א) לחוק]] יומצא בהתאם [[לתקנה 24]]. @ 10ג. אופן פרסום ומשלוח הודעה על הגשת בקשה לצו לגביית חוב (תיקון: תשע"ט-2) : (א) הודעה לפי [[סעיף 78א(ה) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 31 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם על חשבון הזוכה באמצעות רשות האכיפה והגבייה באתר האינטרנט של הרשות, במיקום ייעודי לפרסומים כאמור. : (ג) אדם שסבר כי פרטי הודעה שפורסמה לפי תקנה זו אינם נכונים, רשאי לפנות לרשות האכיפה והגבייה בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו; בבקשה כאמור יפרט הפונה את הזיקה שלו לעיזבון ואת טיעוניו בצירוף אסמכתאות. @ 10ד. פרסום באתר האינטרנט של הממונה הארצי (תיקון: תשע"ט-2) : (א) רשות האכיפה והגבייה תעדכן את הממונה הארצי על הודעה שפרסמה כאמור [[בתקנה 10ג]] באופן מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת כפי שיורה הממונה הארצי. : (ב) כל אדם רשאי לבצע [[https://www.yerushanow.co.il|באתר האינטרנט של הממונה הארצי]] בדיקה של הודעות שפורסמו כאמור [[בתקנה 10ג]] בדרך של שאילתה לפי מספר תעודת הזהות של המנוח. @ 10ה. אופן הגשת התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב (תיקון: תשע"ט-2) : (א) נושה המבקש להגיש התנגדות לפי [[סעיף 78א(ו) לחוק]] יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לביצוע פסק דין נגד החייב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל או העתק מהבקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין; בהתנגדות יציין הנושה את גובה החוב של העיזבון לטובתו. : (ב) יורש המבקש להגיש התנגדות לפי [[סעיף 78א(ו) לחוק]] יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין. @ 11. נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: :: (1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור [[בתקנה 15(א)]], וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; :: (1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי [[טופס 1ז ((שבתוספת הראשונה))]], כי פסק הדין נשלח לפי [[תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין]], כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה; :: (2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; :: (3) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: ::: (א) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]]; ::: (ב) החייב אינו יחיד; ::: הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם; :: (4) מספר חשבון הבנק של הזוכה או של בא כוחו בלבד, בצירוף אחד המסמכים שלהלן, שעליהם מופיעים שם הזוכה או שם בא כוחו ומספר החשבון: ::: (א) צילום שיק; ::: (ב) אישור הבנק על ניהול החשבון; ::: (ג) צילום כרטיס אשראי; :: (5) כתובת מגורים של החייב, למיטב ידיעתו של הזוכה. : (א1) לא תקובל לרישום בקשה לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות [[=חוק כביש אגרה|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק כביש אגרה), אלא אם כן יצורפו לה - :: (1) העתק מההודעה על החיוב שנשלחה לחייב או מהחלטתה של ועדת הערר שלפי [[סעיף 12ב לחוק כביש אגרה]]; :: (2) תיאור הדרך שבה הומצאה הודעת החיוב לחייב, ומסמכים המעידים על כך; :: (3) ייפוי כוח - לפי הוראות תקנת משנה (א)(2); :: (4) אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי [[תקנה 10(ה)]], או ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(א1), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות כי לבקשות ביצוע המוגשות ללשכה ממוכנת, או לסוגים מהן, לא יצורף העתק מפסק הדין או מהפסיקתה וכי נוסח הפסיקתה יכלל בבקשה עצמה, ואם הן בקשות לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות כביש אגרה, רשאי הוא להורות, כי במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א1)(1) ו-(2), ייכלל נוסחם או תיאורם, לפי הענין, בבקשה עצמה. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה, יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו-(א1)(4), מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ה) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו-(א1)(4), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. @ 11א. המחאת זכות (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) הגיש זוכה בקשת ביצוע, מכוח המחאת זכות, תוגש הבקשה בצירוף תצהיר שבו יבהיר הזוכה, הנמחה, את זכותו מכוח המחאת הזכות ונסיבותיה; לשכת ההוצאה לפועל לא תאשר בקשת ביצוע שלא צורף לה תצהיר כאמור. : (ב) עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס התצהיר וההבהרה שניתנו לפי תקנת משנה (א), יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהזוכה הבהרות נוספות בדבר המחאת הזכות או כל הבהרה או מסמך אחר לפי שיקול דעתו. : (ג) לבקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל תלוי ועומד, בדבר החלפתו כזוכה על ידי אדם אחר על סמך המחאת זכות יצורפו - :: (1) פירוט פרטי הנמחה, לרבות שמו המלא של הנמחה, פרטי זהות וכתובת, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (2) פרטי בא כוח הנמחה, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (3) פרטי חשבון בנק הנמחה, כאמור [[בתקנה 11(א)(4)]] שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (4) המחאת הזכות; :: (5) תצהיר הזוכה הממחה, המפרט את נסיבות המחאת הזכות, שבו יצוין כי הזוכה חתם על המחאת הזכות המאשרת את החלפתו כזוכה על ידי הנמחה. : (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) לא תאושר אם מי שהגיש אותה הוא אדם הנמחה בהמחאת הזכות. @ 11ב. ריבוי זוכים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 31.8.2026):)) אם כמה זוכים זכאים לפתוח תיק הוצאה לפועל, יחולו ההוראות האלה: : (1) אם כלל הזוכים מבקשים לפתוח את התיק, אך הם אינם מיוצגים, ימלאו את [[טופס 1ח בתוספת ראשונה|חלק א' בטופס 1ח שבתוספת הראשונה]] (להלן בתקנה זו - טופס 1ח); : (2) אם כלל הזוכים מיוצגים על ידי אותו עורך דין במועד פתיחת התיק, אך עורך הדין אינו מייצגם עוד או את חלקם, או אם במהלך ניהול התיק ביקשו הזוכים לשנות את מספר החשבון לזיכוי, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק א' בטופס 1ח]]; : (3) אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק ב' בטופס 1ח]]; : (4) אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק והם אינם מיוצגים, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק א' וחלק ב' בטופס 1ח]]; הוראה זו תחול גם אם הוגשה בקשה לצירוף זוכה נוסף לתיק. @ 12. אזהרה לחייב והמצאתה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"ה, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-4, תשפ"ו) : (א) אזהרה תהא ערוכה לפי [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]], ותומצא לחייב בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 לחוק]]; הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]], תהא האזהרה ערוכה לפי [[טופס 2א שבתוספת הראשונה]]. : (א1) הגיש החייב או בא כוחו בקשה לקבלת רשימת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, יראו אותו כמי שהגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו לעניין [[סעיף 7(ג1) לחוק]]. : (ב) ראה מנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לכלול בטופס האזהרה נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (בתקנה זו - הפסק), יעביר את טופס האזהרה שהפיק לזוכה, אשר יצרף לטופס העתק מאושר של הפסק ויחזירו ללשכה לשם ביצוע ההמצאה. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) לאזהרה הנשלחת לחייב, יצורף נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (להלן בתקנה זו - הפסק); עלה היקף עמודי הפסק על 50 עמודים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצרף לאזהרה רק חלק מעמודי הפסק ובתנאי שיצרף לאזהרה הנחיות המבהירות כיצד ניתן לעיין בפסק המלא. : (ג) היה הזוכה מיוצג על ידי עורך דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה של האיגרת המצורף לה לערבית לעורך הדין המייצג, אם ביקש זאת, כדי להמציאה לחייב בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 בחוק]] בצירוף העתק של הפסק. : (ג1) אזהרה שהומצאה לחייב על ידי עורך דין של הזוכה לפי תקנת משנה (ג), או שהומצאה לחייב לאחר שמנהל הלשכה או הרשם התיר לזוכה או לעורך דינו (בתקנה זו - הזוכה) להמציאה לפי [[תקנה 161(4) לתקנות סדר הדין]], תימסר על ידי הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר ערוך לפי [[טופס 2ב שבתוספת הראשונה]] המפרט את נסיבות המסירה (בתקנה זו - תצהיר); נוסף על האמור, באזהרה הנמסרת בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב, יאשר עורך דינו של הזוכה, בחלק ב' על גבי התצהיר, גם כי לאזהרה צורפו האסמכתאות הנדרשות לפי תקנות אלה. : (ג2) על אף האמור בתקנת משנה (ג1), זוכה אשר צירף לאזהרה שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל צילום של מקום המסירה אשר בתחתיתו חיווי של זיהוי המקום וזמן הצילום, יגיש את [[טופס 2ב שבתוספת הראשונה]] בלא אישור של עורך דין בחלק א', ובלבד שצורף לו צילום כאמור (בתקנה זו - דיווח); נעשתה מסירת האזהרה באמצעות הדבקתה, יכלול הדיווח צילום וזיהוי מקום וזמן של שלושה ביקורים שנעשו במקום, לפחות, לרבות צילום הדבקתה של המסירה במקום באותם שלושה ביקורים; לעניין זה, צילום מיקום המסירה הוא צילום חזית הבניין או בית המגורים לרבות מספר הבניין או בית המגורים, ככל האפשר, ואם נעשתה המסירה בדירה בתוך בניין, גם צילום הדלת נוסף על צילום חזית הבניין, ובלבד שלא יכלול צילום בתוך בית המגורים; זיהוי המקום יכול שיהיה באמצעות נקודת ציון גאוגרפית בקובץ או באמצעות מפה בתחתית התמונה, שעליה סימון מקום הצילום של התמונה. : (ג3) מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי שלא לקבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג2) אם לא צורף לו צילום כאמור באותה תקנת משנה; על החלטה זו ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. : (ד) אישור בדבר מסירת האזהרה או אזהרה שהוחזרה בידי הדואר מטעם כלשהו, יועבר - :: (1) לזוכה או לעורך דינו ויישמרו בידו לשם הצגתם לפי דרישה, ויכול שאישור זה יועבר באמצעות תקשורת בין מחשבים; :: (2) ללשכה באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ה) הומצאה אזהרה לחייב בתיק מזונות, וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, לא יגדיל רשם ההוצאה לפועל את קרן החוב אלא לאחר שנשלחה הבקשה לתגובת החייב, וחלפו 14 ימים מיום השליחה בלי שהתקבלה תגובת החייב; התקבלה תגובת החייב בתוך 14 הימים האמורים - יועברו הבקשה והתגובה להחלטת הרשם; החליט רשם ההוצאה לפועל כי יש להגדיל את קרן החוב בתיק, לא תישלח אזהרה נוספת לחייב, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ו) הומצאה אזהרה לחייב וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, שאינה נובעת מהוצאות שהוצאו לגביית החוב, תשולם אגרה ותישלח אזהרה ביחס להגדלת קרן החוב בתיק; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות ותיקי משכון או משכנתה. : (ז) נסגר תיק וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, ישלח הזוכה לחייב העתק מן הבקשה בהמצאה מלאה ויצרף את אישור המסירה לבקשה עם הגשתה ללשכה; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. : (ח) נסגר תיק מזונות וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, תועבר הבקשה לרשם הוצאה לפועל למתן הוראות. @ 12א. חקירת יכולת (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ה, תשס"ט) : (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 67(א1) לחוק]], יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. : (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 66ג(ב) בחוק]], בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. : (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]], יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)(2) לחוק]], ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן - אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. : (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיף 67(ד) לחוק]], אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור [[-|בסעיף 67(ב1)]]. : (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי [[סעיף 67(א1) לחוק]], במקרים אלה: :: (1) הוא תאגיד; :: (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיף 69ג לחוק]]; :: (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; :: (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; :: (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי. @ 12ב. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) הגיש חייב בתוך 21 ימים מעת שהומצאה לו האזהרה, בקשה לצו תשלומים שמתקיימות בה כל הוראות [[סעיף 7א לחוק]] (להלן - בקשה לצו תשלומים), יראו אותו כמי שהתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 67(א1) לחוק]]; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא או שהומצאו לידיו לפי [[סעיף 7ב(א) בחוק]], אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור [[-|בסעיף 67(ב1)]]. : (ב) הגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל; ההזמנה תישלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך [[בחוק]]. @ 13. (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 14. ביצוע הליך לפני המצאת אזהרה (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד, תש"ף-2) : (א) ביקש הזוכה שהליך יינקט לפני מתן האזהרה לחייב, או לפני שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, ינמק בקשתו ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. : (ב) לעניין הליך במסלול מקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. : (ג) לעניין הליך במסלול מזונות לפי [[פרק א'2 לחוק]], תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד מסלול המזונות או ביוזמת עובד מסלול המזונות אם קיבל מידע שעלה ממנו חשש ממשי שהחייב עומד להבריח נכסים או לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, או אם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות לעשות כן; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. @ 14א. שאלון וכתב ויתור על סודיות (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : שאלון וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א לחוק]] ייערך לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]]. @ 14ב. תשלום חודשי מזערי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : תשלומי חייב על חשבון החוב הפסוק, המתבצעים עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו למתן צו תשלומים כאמור [[בסעיף 7א(ד) לחוק]], לא יפחתו מסכום של 150 שקלים חדשים כל אחד. @ 14ג. בקשת זוכה להגדלת תשלומי חייב (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : בקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 69א לחוק]], לקבוע לחייב תשלומים גבוהים מאלה שקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים, תפרט את הנימוקים המיוחדים המצדיקים בקשה זו. @ 14ד. הגשת בקשות במערכת המיכון (תיקון: תשפ"ב) : (א) בקשות, תגובות לבקשת הליכים, פעולות, הודעות ודיווח (להלן בתקנה זו - בקשות) המוגשות על ידי הזוכה או החייב או על ידי כונס נכסים והמפורטות [[בתוספת הרביעית]], יוגשו באמצעות מערכת המיכון של מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) יחיד שאינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי להגיש את הבקשות שלא בצורה ממוכנת. : (ג) במקרה של תקלה במערכת ההוצאה לפועל באופן העברת בקשות בצורה ממוכנת, תפורסם הודעה בדבר התקלה באתר האינטרנט, ויהיה ניתן להגיש בתקופות האמורות בהודעה, בקשות באופן, בדרך ובמועדים שיפורטו בהודעה. : (ד) (((פקעה).)) @ 15. הגשת בקשות ללשכה (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ד-2, תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"ג-2, תשע"ו) : (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. : (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. : (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. : (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי [[טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה]], לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. : (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 × 29.7 ס"מ (A4), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. : (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. : (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. : (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. : (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. : (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978]].)) --> @ 15א. המצאה לזוכה (תיקון: תשנ"א-2, תשס"ט) : (א) הגישו החייב או צד שלישי בקשה ללשכה, יצרפו אליה, בנוסף למספר העותקים הנדרש, עותק לשם המצאה לזוכה; היו החייב או הצד השלישי מיוצגים על ידי עורך דין, ימציאו עותק הבקשה לזוכה בתוך שלושה ימים; רשם ההוצאה לפועל יקבע את המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, זולת אם החליט לדחותה; לא הגיב הזוכה במועד שנקבע לו, יחליט רשם ההוצאה לפועל בלא תגובת הזוכה. : (ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט בבקשה אף לפני קבלת תגובת הזוכה; העתק מההחלטה יישלח לזוכה; הזוכה או אדם אחר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה, רשאי לבקש את ביטולה או את שינויה תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה. @ 15א1. כתב בי-דין אלקטרוני (תיקון: תשע"ו) : (א) כתב בי-דין המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - כתב בי-דין אלקטרוני), שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - תצהיר אלקטרוני) ייחתמו, כל אחד, על צרופותיו, בחתימה אלקטרונית; אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש באמצעי אלקטרוני ללשכת ההוצאה לפועל תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר או של מקבל התצהיר ובלבד שבעת הגשתו ייחתם אלקטרונית בידי מקבל התצהיר. : (ג) כתב בי-דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפי [[פרק זה]], או שמסיבה אחרת התקבל בלתי שלם או פגום, לא יתקבל לרישום במזכירות ההוצאה לפועל, והודעה על כך תישלח למגישו בתוך עשרה ימים. : (ד) הרואה את עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-קבלה לרישום כאמור בתקנת משנה (ג), לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלה לרישום של כתב בי-הדין האלקטרוני. @ 15א2. המצאת בקשות בתקשורת בין מחשבים (תיקון: תשע"ו, תשפ"ו) : בקשה שהוגשה לאחר השעה 17:00 (((החל מיום 31.8.2026: לאחר השעה 23:59))) בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק אחר, יראו אותה כאילו נשלחה ביום חול שלאחריו. @ 15ב. תמצית בקשה ותגובה (תיקון: תשנ"ה) : לבקשה או לתגובה המוגשות ללשכת ההוצאה לפועל, יצרף המגיש תמצית שלה שלא תעלה על 4 שורות כדי שהתמצית תוקלד למערכת המיכון. @ 16. שאילתה (תיקון: תשס"ט) : החייב או הזוכה רשאים להגיש שאילתה, מבין השאילתות הקבועות אחרי [[טופס 20 שבתוספת הראשונה]], בדרך שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 17. תיק אלקטרוני (תיקון: תשס"ט) : (א) בקשת ביצוע ומצורפיה ייסרקו ויתויקו בתיק אלקטרוני שיינתן לו המספר הסידורי של הבקשה (בתקנה זו - תיק אלקטרוני). : (ב) כל בקשה, הליך או מסמך הנוגעים לתיק האלקטרוני ייסרקו, יתויקו בתיק ויקבלו מספר סידורי. : (ג) כל החלטה שניתנה בתיק הבקשה, תוקלד לתיק האלקטרוני. : (ד) התיק האלקטרוני יכלול דף חשבון שבו יירשמו כל הסכומים הנזקפים לזכותו או לחובתו של החייב על חשבון החוב הפסוק, בציון האסמכתה לכך. @ 17א. עדכון תיק (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה, תשס"ט) : (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין. @ 18. העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת (תיקון: תשס"ט) : (א) לא יחליט רשם ההוצאה לפועל על העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת אלא לאחר שנתן לזוכה הזדמנות להשמיע דברו. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של פסק הדין אל לשכה אחרת, יועבר התיק בשלמותו ללשכה האחרת, בצירוף החלטת ההעברה, ומשנעשה כן, יראו את הלשכה שאליה הועבר התיק כאילו הוגשה בקשת הביצוע בפניה, אולם הליכים שננקטו בלשכה המעבירה יעמדו בעינם; הודעה על העברת התיק לפי תקנה זו תומצא לזוכה ולחייב. : (ג) החליט רשם ההוצאה לפועל - בלשכה בה מופעלת מערכת מיכון, כאמור [[בתקנה 5(ג)]] - להעביר ביצועו של פסק-דין ללשכה אחרת, יועברו ללשכה האחרת כל אותם בקשות ומסמכים, הנוגעים לאותו פסק דין, בצירוף החלטת ההעברה; משנעשה כן, יחולו על פסק הדין הוראותיה של תקנת משנה (ב). @ 19. העברת ביצוע הליך ללשכה אחרת (תיקון: תשס"ט) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של הליך ללשכה אחרת, תישלח הודעה על כך ללשכה האחרת לשם ביצוע ההליך, וכן לזוכה. : (ב) דו"ח על ביצוע ההליך, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר, יישלח אל הלשכה המעבירה וכן לזוכה בתכוף לאחר הביצוע. : (ג) הליך שבוצע כאמור, רואים אותו כאילו ביצעה אותו הלשכה המעבירה לכל דבר, לרבות לענין ערר וערעור. @ 19א. דיון מאוחד (תיקון: תשפ"ב) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת אחד מבעלי הדין או ביוזמתו, להורות על קיומו של דיון מאוחד בחלק מתיקי החייב או בכולם, אם סבר שיש בכך כדי לייעל ולפשט את ההליכים או כדי למנוע תוצאות סותרות ביחס לבקשות דומות או מכל טעם אחר, לרבות קיום של דיון מאוחד בבקשה הנידונה לפניו ובבקשה דומה שהוגשה בתיק אחד או יותר באותה לשכת הוצאה לפועל או בכל לשכה אחרת. @ 20. פסק דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס"ט) : פנה רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט לשם קבלת הבהרה, יציין את חלק פסק הדין הטעון הבהרה, ובית המשפט לפני שישיב, יתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו; תשובת בית המשפט תהווה חלק מפסק הדין בכל הנוגע לביצועו; העברת פסק הדין להבהרה לא תעכב את ביצועו ככל שהוא ניתן לביצוע כולו או חלקו, בלא הבהרה. @ 21. בקשה להשהיית הליך (תיקון: תשפ"ג) : בקשת החייב להשהות הליך או להימנע מנקיטתו או לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ או לביטול הגבלת יציאה מהארץ, תהא בכתב ובצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ואת סוג הערובה המוצעת. @ 22. בקשת מעצר ועיכוב יציאה (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ד, תשס"ט) : (א) בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ויצרף לה אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב, אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה. :: בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות. : (ב) ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה. : (ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו. : (ד) לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות; על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי [[סעיף 66 לחוק]], על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיף 69ד לחוק]] או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי [[סעיף 74ד לחוק]]. : (ד1) ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על-ידי מתן צו חדש. @ 22א. בקשה להטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ג) : בקשה להטלת הגבלה לפי [[פרק ו'1 לחוק]] תהא בכתב ויפורטו בה ההגבלות שאותן מבקש הזוכה להטיל על החייב, וכן יצוינו בה פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]]; אם פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 1|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]] או אם החייב אינו יחיד, יצורף אישור בדבר פרטי חייב. @ 22ב. הטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל על הטלת הגבלה שלא במעמד החייב, תישלח לחייב התראה לפי [[טופס 5 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) חלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה לפי תקנת משנה (א) או מיום הטלת ההגבלה, אם הוטלה במעמד החייב, כאמור [[בסעיף 66ב(א)(1) לחוק]], והחייב לא פרע את חובו ולא התייצב לחקירת יכולת, תיכנס ההגבלה לתוקפה אלא אם כן נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת. : (ג) הגבלה שהוטלה מחדש לפי [[סעיף 66ד(ג) לחוק]] תיכנס לתוקפה מיד עם הטלתה בלא צורך במשלוח התראה לפי תקנת משנה (א); הודעה על הטלת ההגבלה תישלח לחייב. @ 22ג. הודעה על הטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : נכנסה לתוקף הגבלה, תישלח הודעה על כך לגורמים המפורטים בצו ההגבלה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים; בהודעה כאמור יצוינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, מספר תיק ההוצאה לפועל, מספר ההליך שבו ניתנה ההגבלה, מועד מתן ההגבלה ותאריך פקיעתה ככל שקבע הרשם. @ 22ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : בוטלה הגבלה בתיק, מן הסיבות המפורטות [[בסעיף 66ד(א) עד (ג) לחוק]], תישלח הודעה על הביטול לגורמים שאליהם נשלחה ההגבלה, וכן לחייב ולזוכה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. @ 23. חיפוש (תיקון: תשנ"ח, תשס"ט) : (א) (((נמחקה).)) : (ב) היה החייב עומד לפני רשם ההוצאה לפועל, יכול רשם ההוצאה לפועל לצוות על כל שוטר, פקיד בית המשפט או עובד מערכת ההוצאה לפועל או אדם אחר, לערוך חיפוש על גופו ובכליו של החייב, הן לפי בקשה בעל פה והן מיזמתו; חיפוש כאמור ייערך שלא בפרהסיה. : (ג) חיפוש על גופה של אשה יהא על ידי אשה. : (ג1) חיפוש על גופו של החייב או בכליו ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של החייב ופרטיותו. : (ד) בקשה לעריכת חיפוש בחצרים שאינם בהחזקתו של החייב, תהא מלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה. @ 23א. בקשה למסירת מידע (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-4) : בבקשה למסירת מידע כאמור [[בסעיף 7ב לחוק]], יציין הזוכה את הגורם שממנו מתבקש המידע ואת פרטי המידע המבוקשים. @ 23ב. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א) או (א1) לחוק]], והמצאתו (תיקון: תש"ע-4) : (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל, על יסוד כתב ויתור על סודיות, בהתאם [[לסעיף 7ב(א) לחוק]], על כל גורם כאמור [[בסעיף 7א(א)(2) לחוק]] למסור לידיו מידע על החייב לפי [[טופס 6 לתוספת הראשונה]], או ציווה רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם [[לסעיף 7ב(א1) לחוק]], על גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק]] למסור לידיו את כתובתו של החייב לפי [[טופס 6א לתוספת הראשונה]], ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הצו לאותו גורם. : (ב) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו, את מלוא המידע המבוקש שברשותו כנדרש בצו. @ 23ג. מסירת מידע לזוכה על כתובת החייב והשימוש בו (תיקון: תש"ע-4) : (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובת החייב שנמסר לו כאמור [[בסעיף 7ב(א1) לחוק]]. : (ב) שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי המידע שהתקבל בדבר כתובתו של החייב נכון, רשאי הוא לשנות את כתובתו של החייב בתיק בהתאם למידע שהתקבל; הודעה על החלטת הרשם תומצא לזוכה ולחייב לכתובת כפי ששונתה בהחלטת הרשם. @ 23ג1. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א1א) לחוק]] והמצאתו (תיקון: תשע"ה-4, תשפ"ג) : (א) ציווה מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל על הגורם המפורט [[בטור א' בפרט 14 ((לחלק א')) לתוספת השנייה לחוק]] (בתקנה זו - בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)=|חוק התקשורת]]) למסור לו, ישירות או באמצעות גורם אחר מטעמו, את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של חייב, יישלח הצו בדרך ממוכנת באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) צו כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את שש הספרות הראשונות ממספר הזהות של החייב (בתקנה זו - ספרות מספר הזהות). : (ג) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] שקיבל צו כאמור בתקנת משנה (א), יערוך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין ספרות מספר הזהות לבין נתוני מנוייו, ויעביר בתוך 10 ימים קובץ מידע ממוחשב ובו מספרי הטלפון הנייד או הנייח של כל המנויים ששש הספרות הראשונות במספר תעודת הזהות שלהם זהות לספרות כאמור, אם יש כאלה, יחד עם שמותיהם ומספר הזהות המלא, למעט מנויים שביקשו כי מספרים אלה יישארו חסויים (בתקנה זו - קובץ המידע). : (ד) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] יעביר את קובץ המידע באמצעים מאובטחים שיבטיחו הגנה מפני חשיפת זהות המנויים. : (ה) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] לא יעשה כל שימוש בפרט מן הפרטים המופיעים בצו כאמור בתקנת משנה (א), למעט האמור בתקנת משנה (ג) וימחק את הצו שקיבל לפי תקנת משנה (ב) מיד לאחר קבלתו ואת קובץ המידע שהעביר להוצאה לפועל כאמור בתקנת משנה (ג) מיד לאחר העברתו. : (ו) עם קבלת הקובץ כאמור בתקנת משנה (ג) תיערך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין נתוני המנויים המופיעים בקובץ המידע לבין נתוני החייבים בתיקי ההוצאה לפועל על בסיס התאמה בין מספר הזהות לשם החייב. : (ז) עם סיום ההצלבה יירשמו באופן ממוחשב בתיקי ההוצאה לפועל מספרי הטלפון של החייבים שלגביהם נמצאה התאמה; מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יעשה כל שימוש בקובץ המידע, למעט האמור בתקנת משנה (ו) ובתקנת משנה זו, ושאר המידע בקובץ המידע שאינו נוגע לחייבים יימחק מיד לאחר סיום ההצלבה. : (ח) פנייה לחייב לפי [[סעיף 7ב(א1א)(2) לחוק]] תיערך באופן שיבטיח כי מידע על אודות הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ייחשף לפני החייב בלבד, לא ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], ולא לאחר השעה 21:00 בערב וביום ו' - לא לאחר השעה 12:00; יובהר לחייב, במסגרת הפנייה הראשונה אליו לפחות, האופן שבו עליו לבקש כי עובדי מערכת ההוצאה לפועל לא ייצרו עמו קשר לפי [[סעיף 7ב לחוק|הסעיף האמור]], אם אינו מעוניין בכך, לרבות בקשה כאמור באמצעות פנייה טלפונית או משלוח דואר אלקטרוני. : (ט) מסר החייב במסגרת פנייה טלפונית שנעשתה אליו כתובת השונה מכתובתו המצויה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על שינוי הכתובת ולתת על כך הודעה לזוכה ואם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה לשינוי הכתובת, וזו תינתן בתוך 7 ימים, ובחלוף פרק זמן זה להורות על שינוי הכתובת כאמור. : (י) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא מאותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בפנייה הטלפונית שנעשתה אליו. @ 23ג2. שינוי כתובת חייב (תיקון: תשפ"ג) : (א) מסר החייב כתובת במסגרת בקשה לעדכון כתובת או במסגרת בקשה שהגיש ופירט בה את כתובתו כאמור [[בתקנה 15(ג) לתקנות]], והכתובת שמסר שונה מהכתובת הרשומה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להחליף את הכתובת הרשומה בתיק בכתובת שנמסרה כאמור ולתת על כך הודעה לזוכה; מנהל הלשכה רשאי, אם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה, בתוך שבעה ימים, להחלפת הכתובת, ואם לא התקבלה תגובה מטעמו, יחליף את הכתובת בתום המועד להגשת התגובה מטעם הזוכה. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא אותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בבקשתו. @ 23ד. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א2) לחוק]], והמצאת הצו (תיקון: תש"ע-4) : (א) התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 7ב(א2) לחוק]], והחליט רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על גורם מן הגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה לחוק]], למסור לידיו מידע על החייב, תישלח התראה לחייב לפי [[טופס 6ב שבתוספת הראשונה]]; לא תישלח התראה לחייב על פי תקנת משנה זו אם הומצאה לו כבר בעבר התראה באותו תיק לפי תקנת משנה זו. : (ב) נשלחה ההתראה לחייב ולא נפרע החוב בתוך 7 ימים מיום המצאת ההתראה ולא נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל צו מסירת מידע לפי [[טופס 6ג לתוספת הראשונה]] לאותו גורם. : (ג) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 10 ימים, את המידע שיש בידיו בהתאם לצו. : (ד) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים [[+#תוספת 2 חלק א פרט 1|בפרטים 1]], [[ו-6 עד 9 ((בחלק א')) בתוספת השניה לחוק]], רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למסור את המידע ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו ואולם לא יימסר לזוכה מידע מגורם המפורט [[בפרט 1 ((לחלק א')) לתוספת השניה לחוק]] על גובה הכנסתו של החייב. : (ה) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' לתוספת השניה לחוק]], רשאי רשם ההוצאה לפועל למסור מידע לזוכה בהתאם לאמור [[בסעיף 7ב(ד) לחוק]]. : (ו) לא יימסר מידע לזוכה, לפי תקנות משנה (ד) ו-(ה) אלא אם כן המידע מצוי בתיק שבו הוא זוכה. : (ז) על אף האמור בתקנת משנה (ו), התקבל מידע לבקשת זוכה בתיק המתנהל בתיק איחוד, תישלח הודעה על כך לכלל הזוכים שנכללו בתיק האיחוד; זוכה המבקש לעיין במידע שהתקבל יגיש בקשה בהתאם לתקנות אלה ובלבד ששילם אגרה בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 4א2]] [[ו-4א3 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968]]. : (ח) התקבל בלשכת ההוצאה לפועל מידע שניתן למסרו לזוכה לפי תקנות משנה (ד) ו-(ה), תימסר על כך הודעה לזוכה בתוך 10 ימים מיום קבלת המידע והוא יהיה רשאי לעיין במידע בלשכה; התאפשרה העברת המידע לזוכה באמצעות תקשורת בין מחשבים, יועבר המידע בתוך פרק הזמן האמור. @ 23ד1. שאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון: תשע"ט) : (א) בשאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות לפי [[סעיף 7ב3(ב) לחוק]] המוגשת באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל יצהיר הזוכה כי - :: (1) המידע המבוקש בשאילתה נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד; :: (2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה [[+|בסעיפים 7ב3]] [[ו-7ב4 לחוק]] ולא יעבירו לאחר. : (ב) הוגשה שאילתה לפי [[סעיף 7ב3(ב) לחוק]] והתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 7ב3(א) לחוק]] וכן התנאי בדבר הצהרת הזוכה כאמור בתקנת משנה (א), יוצג לזוכה חיווי על דבר קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב; לא התקיימו התנאים כאמור או לא היה לחייב תיק מזונות, יוצג לזוכה חיווי שלא התקיימו התנאים לפי [[סעיף 7ב3 לחוק]]; החיווי יוצג באתר האינטרנט בלבד ולא יישלח אל הזוכה. : (ג) בתקנה זו [[ובתקנות 23ד2 עד 23ד4]], "חוב מזונות" - כמשמעותו [[בסעיף 7ב3(א) לחוק]]. @ 23ד2. הוראות להגנת המידע (תיקון: תשע"ט) : בהעמדת המידע על דבר קיומו של חוב מזונות כאמור [[בתקנה 23ד1]] יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי - : (1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של מידע על חוב מזונות וכן את האפשרות של הגשת שאילתה באמצעים ממוחשבים מטעם גורם אחר שאינו הזוכה; : (2) למנוע אפשרות קבלת המידע באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל; : (3) למנוע מצב שבו מספר השאילתות שזוכה יכול להגיש ביום יעלה על עשר; : (4) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב. @ 23ד3. בקשה לקבלת מידע על חוב מזונות במסלול המקוצר (תיקון: תשע"ט) : בבקשה לקבלת מידע לפי [[סעיף 7ב3(ג) לחוק]] על חוב מזונות שמגיש זוכה בתיק המתנהל במסלול המקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], יצהיר הזוכה כי - : (1) המידע המבוקש נדרש לו לשם החלטה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר; : (2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. @ 23ד4. מסירת מידע על גובה חוב מזונות והשימוש במידע (תיקון: תשע"ט) : (א) בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות לפי [[סעיף 7ב4(א) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 30 שבתוספת הראשונה]] ותוגש לרשם ההוצאה לפועל; בבקשה יצהיר הזוכה כי - :: (1) המידע המבוקש נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ולשם כך בלבד; :: (2) לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. : (ב) אישר הרשם את הבקשה למסירת המידע על גובה חוב המזונות כאמור בתקנת משנה (א), יצורף להחלטתו פירוט של מדרגות החוב לכל תיקי המזונות של החייב; ציון מדרגת החוב יהיה בהתאם לאמור להלן: :: (1) מדרגה 1 - החוב עולה על 0 שקלים חדשים ואינו עולה על 15,000 שקלים חדשים; :: (2) מדרגה 2 - החוב עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; :: (3) מדרגה 3 - החוב עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; :: (4) מדרגה 4 - החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 250,000 שקלים חדשים; :: (5) מדרגה 5 - החוב עולה על 250,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים; :: (6) מדרגה 6 - החוב עולה על 500,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 750,000 שקלים חדשים; :: (7) מדרגה 7 - החוב עולה על 750,000 שקלים חדשים ואינו עולה על מיליון שקלים חדשים; :: (8) מדרגה 8 - החוב עולה על מיליון שקלים חדשים. @ 23ה. מסירת צו לגורם שיש לו כמה משרדים או סניפים (תיקון: תש"ע-4, תשע"ה-4) : הניתן צו לפי [[תקנות 23ב]], [[23ג1]] [[או 23ד]] והיו לגורם מוסר מידע משרדים או סניפים בכמה מקומות, יומצא הצו למשרד הראשי שלו, או למקום אחר כפי שיוסכם בין מערכת ההוצאה לפועל והגורם מוסר המידע, ויראו אותו כאילו הומצא לכל שאר סניפיו. @ 23ו. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א3), לחוק]] והמצאתו (תיקון: תש"ע-4) : ציווה רשם ההוצאה לפועל, בהתאם [[לסעיף 7ב(א3) לחוק]], על גורמים המנויים [[בטור א' של חלק ב' לתוספת השניה לחוק]] למסור מידע לפי המפורט [[-#תוספת 2 חלק ב|בטור ב' לצדו]], תחול [[תקנה 23ד(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים. @ 23ז. תוכן צו למסירת מידע שנשלח בדרך ממוכנת (תיקון: תש"ע-4) : נשלח צו למסירת מידע בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו [[טפסים 6 עד 6ג לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ותוכנם יחול על הגורם מוסר המידע. @ 23ח. דרך המצאת צווים ומסירת מידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) צווים ומידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]] יכול שיימסרו באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) מסר גורם מידע כאמור בתקנות אלה בדרך שאינה ממוכנת, יישלח המידע ללשכת ההוצאה לפועל במעטפה אטומה; פרטי המידע שיתקבלו בלשכת ההוצאה לפועל יוקלדו למערכת המיכון. @ 23ט. אבטחת מידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) מידע שהתקבל לפי תקנות אלה (להלן - מידע) יישמר במאגר מידע בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, עיון, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר; אין באמור כדי לגרוע מהוראות [[תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#|פרק ב' לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986]]. : (ב) מידע שהתקבל לפי [[סעיף 7ב לחוק]] יימחק על ידי מערכת ההוצאה לפועל מתיק ההוצאה לפועל עם סגירתו. @ 23י. בקשה לעיון ולתיקון המידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) חייב רשאי לעיין במידע על אודותיו שבמאגר מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) בקשת החייב לעיין במידע תוגש בכתב ויפורטו בה מספרי התיקים שבהם הוא מבקש לעיין. : (ג) עיון במידע יהיה בכל דרך, לרבות באמצעות מצג או קבלת תדפיס או העתק של מסמך, הכל כפי שיורה מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ד) חייב שעיין במידע ומצא שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; לבקשת החייב יצורפו תצהיר ומסמכים לאימות האמור בה ויחולו ההוראות [[שבתקנות 15 עד 15ב]], הנוגעות לחייב. : (ה) אישר הרשם לתקן את המידע או למחקו, תישלח הודעה על כך לחייב, לגורם שמסר את המידע ולזוכה אם נמסר לו המידע לפי [[תקנה 23ד]]; החלטת רשם לתיקון המידע אין בה כדי לחייב את הגורם שמסר את המידע לתקן את המידע ברישומיו. @ 23יא. הארכת מועדים (תיקון: תש"ע-4) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי שיקול דעתו, אם ראה לכך טעם, בנסיבות העניין, להאריך את המועדים שנקבעו [[בתקנות 23ב(ב)]] [[ו-23ד(ג)]]. @ 24. המצאת כתבי בי-דין (תיקון: תשמ"ט, תשמ"ט-2, תשנ"ה, תשנ"ה-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ג, תשפ"ד-4) : (א) בכפוף לאמור בתקנות אלה, כתב בי-דין, למעט אזהרה (בתקנה זו - כתב), יומצא או יימסר בדרך הקבועה [[בפרק י"ט לתקנות סדר הדין]], והסמכויות הנתונות לפי [[אותו פרק]] בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדואר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת. : (ב) נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם; הועבר דבר דואר לבית הדואר באמצעות בית דפוס של מערכת ההוצאה לפועל, ייחשב שהגיע אל בית הדואר 7 ימים לאחר העברתו באופן ממוכן ממערכת ההוצאה לפועל אל בית הדפוס. : (ג) בלשכה ממוכנת רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות, כי יומצא כתב, דרך כלל או במקרים מיוחדים, בדרך שיורה, לרבות באמצעות מדיה מגנטית או תקשורת מחשבים (להלן - דרך ממוחשבת), ומשהורה כך לא יומצא הכתב בדרך אחרת, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על המצאה במסירה אישית אם שוכנע בקיומה של דחיפות מיוחדת בביצוע המסירה; הומצא צו לפי [[החוק]] בדרך ממוחשבת, יצוין בו, בין היתר, שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין כמשמעו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], או פרטי הזיהוי של החייב כפי שהם מופיעים בתיק; נשלח כתב בדרך ממוחשבת, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השלישי שלאחר שידור מהמערכת הממוכנת של הלשכה. : (ד) אישור בדבר מסירתו של כתב, וכתב שהוחזר על ידי רשות הדואר מטעם כלשהו, יועברו לזוכה או לעורך דינו, ויישמרו בידו לשם הצגתם על פי דרישה. : (ה) [[תקנה 12(ג1) עד (ג3)]] תחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתב בי-דין במסירה אישית. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978]].)) --> @ 24א. (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"א-3) : (((בוטלה).)) @ 24ב. עיון במערכת מרחוק (תיקון: תשע"ו) : זוכה, חייב, בא כוח זוכה או בא כוח חייב, יוכלו לעיין בתיק באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל באמצעות כרטיס חכם או לאחר שקיבלו קוד זיהוי מאובטח ממנהל מערכת ההוצאה לפועל או ממי שהוא הסמיך לשם מתן קודי זיהוי. @ 25. הודעה על שינוי מען : מי שנמסר לו כתב בי-דין וכן הזוכה יודיע ללשכה על כל שינוי במענו למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען; לא הודיע כאמור, רואים כל הודעה שנשלחה בדואר לפי המען אשר לפיו נמסר לו כתב הבי-דין לפני השינוי או שמסר עליו הזוכה ללשכה לפני השינוי, לפי הענין, כאילו הגיעה לידיו, אפילו הוחזרה בפועל על ידי הדואר בגלל שינוי המען. @ 26. שמיעת הצדדים (תיקון: תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי בקשת צד, לפני מתן החלטה או צו על פי [[החוק]], או לאחר מכן אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה, להזמין את הזוכה ואת החייב, או אחד מהם, או כל אדם שיש לו נגיעה בדבר, ולשמוע טענותיהם. @ 27. ביטול או שינוי החלטה או צו בלא טיעון נפגע (תיקון: תשס"ט) : (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה שהוגשה לו לבטל או לשנות החלטה או צו שניתנו בלא שמי שרואה עצמו נפגע טען בפניו בכתב או בעל פה. : (ב) בקשת ביטול או שינוי תוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל תוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה או הצו למי שרואה עצמו נפגע כאמור. : (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים, או לבקש תגובת כל צד מעונין בתיק, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו בכתב או בעל פה. : (ד) האמור בתקנה זו אינו חל על החלטה או צו שניתנו מכוח [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]] [[או 58 לחוק]]. @ 27א. הגשת בקשה לפי [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]], [[או 58 לחוק]] ודיון בה (תיקון: תשס"ט, תשפ"ג) : הגשת בקשה לפי [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]] [[או 58 לחוק]], ודיון בה יהיו בדרך הקבועה [[+|בתקנות 50]], [[+|51]], [[+|52]] [[ו-55 לתקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון. @ 28. (תיקון: תשס"ט, תשע"ו) : (((בוטלה).)) @ 28א. הגשת כמה שטרות לביצוע (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה שטרות יגישם לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת; ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע בתיקים נפרדים כמה שטרות נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה בכל התיקים לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את השטרות לביצוע בתיק אחד. @ 28ב. הגשת כמה תביעות על סכום קצוב (תיקון: תשס"ט) : (א) זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה תביעות על סכום קצוב, יגישן לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת. : (ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע, בתיקים נפרדים, כמה תביעות על סכום קצוב נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה, בכל התיקים, לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את כל התביעות לסכום קצוב לביצוע בתיק אחד. @ 28ג. ייצוג על ידי עורך דין (תיקון: תשע"ז, תשפ"ג) : (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם [[לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]]. : (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי [[סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור [[בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין]], תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. : (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי [[+|סעיפים 48]] [[או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. : (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: :: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה - יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; :: (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; :: (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט [[בתקנה 11(א)(4)]]; :: (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככונס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. : (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. : (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. : (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין. @ 28ד. הודעה על החלטת בית משפט (תיקון: תשע"ז) : פנה אחד הצדדים בתיק ההוצאה לפועל או צד ג' הקשור לתיק, לבית המשפט לקבלת סעד הקשור לניהול תיק ההוצאה לפועל, וניתנה החלטת בית משפט שיש להביא לביצועה במסגרת תיק ההוצאה לפועל או שיש ליידע את רשם ההוצאה לפועל ביחס לאותה החלטה, ימציא הצד שפנה לבית המשפט העתק מהבקשה ומההחלטה לתיק ההוצאה לפועל ויצרף אליה עותקים במספר מספיק לשם המצאה לשאר הצדדים בתיק ההוצאה לפועל; היה הצד הפונה מיוצג על ידי עורך דין, ימציא עורך הדין לשאר הצדדים בתיק עותק מהחלטת בית המשפט המוגשת לתיק ההוצאה לפועל בתוך שלושה ימים מיום שהומצאה ההחלטה לתיק ההוצאה לפועל. @ 28ה. מסירת מספר חשבון בנק (תיקון: תשע"ז) : התקבלה לרישום בקשת ביצוע בתיק שנפתח לפני תחילתן של תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשס"ט-2009, ולא מסר בה הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, מספר חשבון בנק שאליו ניתן להעביר כספים, לא יתקבלו בקשות נוספות מהזוכה באותו תיק, עד אשר ימסור הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, פרטי חשבון בנק בצירוף אחד המסמכים כאמור [[בתקנה 11(א)(4)]]. == פרק ב'1: איחוד תיקים וחייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה-2) == @ 29. בקשת איחוד (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג) : (א) בקשה לאיחוד תיקים ובקשת חייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים (להלן - בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה. : (א1) אם במועד הגשת בקשת האיחוד היו פתוחים נגד החייב תיקי הוצאה לפועל, שבהם טרם נמסרה אזהרה, יראו אותם כתיקים שבהם נמסרה אזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת בקשת האיחוד אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ב) חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת. @ 29א. הגשת הבקשה (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ו) : (א) בקשת איחוד תהא ערוכה לפי [[טופס 7 שבתוספת הראשונה]], והיא תוגש בצירוף תצהיר לשאלון וכתב ויתור על סודיות הערוכים לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]], וכן המסמכים הדרושים לפי הטפסים האמורים. : (ב) הבקשה, עם מצורפיה האמורים, תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל הזוכים בתוספת עותק ללשכה; מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יקבל בקשה שאינה ערוכה ומוגשת כהלכה או שאינה מלאה או שחסרים בה מסמכים. @ 29ב. תיוק ורישום (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ז) : (א) בכל לשכה ינוהל פנקס איחודי תיקים ערוך לפי [[טופס 8 שבתוספת הראשונה]], שיהיה פתוח לעיון הציבור. : (ב) בקשת האיחוד, התצהיר והמצורפים להם יתוייקו בתיק אלקטרוני כאמור [[בתקנה 17]], בשינויים המחוייבים ([[בפרק זה]] - תיק האיחוד). : (ג) העתקים של קבלות על תשלום הסכומים כאמור [[בסעיף 74ו לחוק]] יתוייקו בתיק הבקשה. @ 30. (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב) : (((בוטלה).)) @ 31. (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב) : (((בוטלה).)) @ 32. מינוי ממונה (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : ניתן צו איחוד והחליט רשם ההוצאה לפועל למנות ממונה כאמור [[בסעיף 74יד לחוק]], יתן לו כתב מינוי בנוסח לפי [[טופס 9 שבתוספת הראשונה]] ובו פירוט תפקידיו וסמכויותיו בהתאם לצו האיחוד ולתקנות אלה. @ 33. ביצוע צו איחוד (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט) : (א) ניתן צו איחוד, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל של הלשכה שבה ניתן הצו הודעה על האיחוד לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. : (ב) חייב לא ישלם כספים לזוכים שתיקיהם אוחדו ולא יגרום בדרך אחרת למימוש חוב שהצו חל עליו, אלא באמצעות הלשכה שבה מתבצע תיק האיחוד או הממונה על אותו תיק או על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל. : (ג) כל לשכה תדווח ללשכה שבה מתבצע תיק איחוד או לממונה על אותו תיק, על כל זיכוי או חיוב שהגיע לידיעתה ואשר יש בו כדי להשפיע על יתרת החוב בתיק האיחוד. : (ד) הוחל בהליך בתיק איחוד, לא יבוטל ולא יושהה המשך ביצועו על פי בקשת זוכה אלא לאחר שניתנה לכל הזוכים האחרים הזדמנות להגיב על הבקשה; הוראה זו לא תחול כשהבקשה הוגשה בידי הממונה. @ 33א. הגשת בקשות בתיק איחוד (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד-3) : בקשות זוכה או חייב יוגשו במסגרת תיק האיחוד למעט הבקשות המפורטות להלן, אשר יוגשו במסגרת התיק הפרטני הנוגע לעניין: : (1) אישור לפי [[סעיף 27 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967]], על מיצוי הליכים כנגד החייב; : (2) טענת פרעתי; : (3) התנגדות לביצוע שטר או תובענה או בקשה להארכת מועד להגשתן; : (4) הגדלה או הקטנה של קרן חוב על פי החלטת בית משפט; : (5) בקשה להפחתת ריבית או דמי פיגורים. @ 34. תיק נוסף או הגדלת קרן (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ז) : (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד או בוצעה הגדלת קרן חוב על ידי הזוכה בתיק פרטני, עקב החלטה של בית משפט, יגיש החייב הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה בקשת האיחוד, מיד לאחר שהדבר נודע לו. : (ב) נפתח התיק הנוסף נגד החייב לאחר שניתן צו האיחוד, תישלח הודעה לזוכים על התיק הנוסף ועל אפשרותם לבקש בתוך 7 ימים דיון בנוכחות כל הצדדים כדי להשמיע את טענותיהם לענין צירופו לתיק האיחוד; הודעה על מועד הדיון תישלח לצדדים בצירוף עותק של הבקשה לצירוף התיק הנוסף. @ 35. פרטים נוספים (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, מפעם לפעם, לדרוש מהחייב פרטים על ענינים הכלולים [[טופס 7 לתוספת הראשונה|בטפסים 7]] [[טופס 7א לתוספת הראשונה|ו-7א שבתוספת הראשונה]] וכן על שינויי נסיבות שחלו; הפרטים יוגשו תוך חמישה עשר ימים מיום הדרישה זולת אם נקבע לכך מועד אחר, והם יהיו ערוכים לפי [[טופס 7 שבתוספת הראשונה]], בשינויים המחוייבים. @ 36. ביטול איחוד תיקים (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : בוטל איחוד תיקים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. @ 36א. הודעה למנפיק כרטיס חיוב (תיקון: תשנ"ה-2) : ההודעה על פי [[סעיף 69ד(א)(3) לחוק]] תישלח למנפיק כרטיס החיוב באמצעות הדואר, ובהסכמת המנפיק יכול שתישלח לו באמצעי מגנטי ממוחשב או ישירות למחשב המנפיק; בהודעה כאמור יצויינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו. @ 36ב. שאילתה לקבלת מידע מהמרשם (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"ה-3) : (א) שאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים לפי [[סעיף 69ה(א) לחוק]] (להלן - המרשם) יכול שתוגש בלשכת ההוצאה לפועל או באתר האינטרנט. : (ב) שאילתה לקבלת מידע מהמרשם בלשכת ההוצאה לפועל תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי [[טופס 28 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) בשאילתה לקבלת מידע מהמרשם באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה על אודותיו: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זאת לא יעלה על עשר ביום. : (ד) בשאילתה יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע. : (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יכין נהלים לאבטחת המידע ולמניעת העברת מידע מן המרשם בניגוד לתקנת משנה (ג). : (ו) הוגשה שאילתה לפי תקנת משנה (ג) יימסר למבקש אם האדם שלגביו הוגשה השאילתה הוא חייב מוגבל באמצעים ותאריך ההכרזה על כך. @ 36ג. תיקון מחיקת מידע שבמרשם (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט, תש"ע-3) : (א) בקשת חייב, לפי [[סעיף 69ה(ה) לחוק]], לתיקון או למחיקת מידע שגוי המצוי לגביו במרשם, תוגש בכתב ויפורטו בה המידע השגוי, מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ונימוקי הבקשה. : (ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה, יבקש תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. : (ג) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע התיקון או המחיקה המבוקשים במרשם, תוך שבעה ימים מיום שהסכים לבקשה. : (ד) בוצעו תיקון או מחיקה במרשם, תישלח על כך הודעה לכל מי שבתוך שלושת החודשים שקדמו לתיקון או למחיקה, קיבל את המידע השגוי מן המרשם, ככל הידוע למנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. @ 36ד. איחוד תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ה-2) : אוחדו תיקיו של חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור [[בסעיף 69ו לחוק]], יתנהל תיק האיחוד בלשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו, כאמור [[בתקנה 29(א)]]. @ 36ה. הודעה לזוכה על איחוד תיקים (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט) : צורף תיקו של זוכה לאיחוד תיקים כאמור [[בסעיף 69ו(א) לחוק]], ישלח לו מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך. == פרק ב'2: בעלי תפקידים (תיקון: תשנ"ב) == @ 37. הגדרות (תיקון: תשנ"ב) : [[בפרק זה]] - :- "בעל אישור" - מי שקיבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5א לחוק]]; :- "בעל תפקיד" - כמשמעותו [[בסעיף 5(ג) לחוק]]; :- "ועדת האישורים" - כמשמעותה [[בסעיף 5א לחוק]]; :- "תפקיד ביצוע" - כמשמעותו [[בסעיף 5(א) לחוק]]. @ 37א. בקשה לקבל אישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5(ב) לחוק]] ([[בפרק זה]] - אישור), תוגש לועדת האישורים על גבי [[טופס 10א שבתוספת הראשונה]]. : (ב) בקשה לחדש אישור תוגש לועדת האישורים על גבי [[טופס 10ב שבתוספת הראשונה]], לא יאוחר מיום 1 בדצמבר של כל שנה. @ 37א1. ערבות וביטוח בעל אישור (תיקון: תשס"ב, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) אישור יינתן או יחודש רק לאחר שהומצאו למנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לענין זה (בתקנה זו - מנהל מערכת ההוצאה לפועל), שניים אלה: :: (1) ערבות בנקאית בנוסח שהורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל בסכום של 10,000 שקלים חדשים לכל תקופת האישור, שניתנה בידי בנק ישראלי לשם כיסוי הנזקים העלולים להיגרם בידי בעל האישור במהלך ביצוע תפקידו (להלן - הערבות); בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תשמש הערבות להבטחת כל חיוב כספי שבעל האישור יחויב בו כלפי החייב או הזוכה; :: (2) פוליסת ביטוח לתקופת האישור שהוציא מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]], המבטחת סחורה בהעברה, אחריות מקצועית של בעל האישור, אחריות כלפי צד שלישי ואחריות מעבידים (להלן - הפוליסה); הפוליסה תכסה את כל התביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר תום תקופת הפוליסה, ובלבד שמדובר בביטוח נמשך. : (ב) נוסח כתב הערבות ונוסח הפוליסה יהיו להנחת דעתו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל. : (ג) הערבות תהיה בלתי מותנית, ולא תהיה ניתנת לביטול, שעבוד או עיקול. : (ד) הערבות תוחזר לבעל האישור בתוך 60 ימים מיום פקיעת האישור, זולת אם החליט מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחרת, עקב הגשת תובענה נגד בעל האישור או מסיבה מוצדקת אחרת. : (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יממש את הערבות לכיסוי נזקיו של מי שניזוק בידי בעל האישור או לטובת המדינה אם היא חויבה לפצות את מי שניזוק בידי בעל האישור, בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה: :: (1) פסק דין של בית משפט בתובענה של אדם נגד בעל אישור או נגד המדינה על נזקים שנגרמו לו במהלך מילוי תפקידו של בעל האישור; :: (2) הסכם פשרה בתובענה כאמור בפסקה (1), שקיבל תוקף של פסק דין; :: (3) פסק בוררות שאישר בית משפט בתובענה כאמור בפסקה (1). @ 37ב. חובת דיווח (תיקון: תשנ"ב) : הגיש בעל אישור בקשה לחידוש האישור, יצרף לבקשה דיווח בכתב על כל אחד מאלה: : (1) הוגש נגדו כתב אישום; : (2) נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל; : (3) הפך לקוח מוגבל כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]]; : (4) ניתן נגדו צו הגנה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]]; : (5) כל ענין העלול ליצור ניגוד עניינים עם חובותיו כבעל תפקיד. @ 37ג. הטלת תפקיד על פקיד של בית המשפט או של מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע על מי מפקידי בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע. : (ב) הטלת תפקיד על פקיד בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכולה להיות לצורך הליך מסויים בלבד או לתקופה קצובה שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל. @ 37ד. סיוע לעיקול נכס רשום (תיקון: תשנ"ב) : המצאה של צו לעיקול נכס שהעברתו טעונה רישום, לידי מי שממונה על הרישום, ניתנת לביצוע גם בידי פקידו של בעל תפקיד שהוא עורך דין. @ 37ה. כתב הטלת תפקיד (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) הטיל מנהל לשכת הוצאה לפועל תפקיד ביצוע על בעל תפקיד, ימסור לידו כתב הטלת תפקיד ערוך לפי [[טופס 10ג שבתוספת הראשונה]], וכן העתק מאושר מהצו שעל פיו נעשית הפעולה, שישמש אסמכתא לביצוע ההליך (להלן - אסמכתא). : (ב) בעל תפקיד ישא עמו בעת עבודתו תעודת זהות, אישור תקף - אם הוא בעל אישור - כתב הטלת תפקיד ואסמכתא; והוא יציג את המסמכים האמורים לצורך הזדהות בפני כל אדם שאליו הוא פונה במסגרת תפקיד ביצוע שהוטל עליו. : (ג) בעל תפקיד ישאיר עותק של כתב הטלת התפקיד בידי החייב או בחצריו, או בחצרים של כל אדם אחר שבהם נמצאים מטלטלי החייב, הכל לפי הענין. @ 37ו. אישור שפקע תוקפו (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : בעל אישור שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה שהיא, יפקיד ברשות הועדה את אישורו וכן כל כתב הטלת תפקיד שבידיו ויימנע מביצוע כל פעולה הקשורה לאישור שהותלה או פקע לרבות פעולות שאושרו לפני התליית האישור או פקיעתו. @ 37ז. חובותיו של בעל תפקיד (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) על בעל תפקיד יחולו כל החובות המוטלות על מנהל לשכת הוצאה לפועל [[בחוק]] ובתקנות שלפיו. : (ב) מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) או מכל חובה המוטלת על בעל תפקיד [[בחוק]] ובתקנות אלה או בכל דין אחר, בעל תפקיד - :: (1) יבצע את תפקידו בנאמנות, במסירות ובהגינות וימלא בקפדנות אחר הוראותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבתחום סמכותם הוא פועל, ואחר סדרי המינהל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; :: (2) יציג את עצמו כמי שפועל מטעם מנהל לשכת ההוצאה לפועל בלבד, ולא יתחזה כשוטר או כפקח; :: (3) לא יעביר את כתב הטלת התפקיד לאחר ולא יתיר לאחר את השימוש בו; :: (4) לא יקבל מכל אדם שהוא תמורה כספית או טובת הנאה חומרית אחרת, פרט לסכום שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כהוצאות בעד פעולה שביצע על פי כתב הטלת התפקיד. @ 37ז1. בירור תלונה בועדת האישורים (תיקון: תשנ"ה) : במסגרת בירור תלונה לפי [[סעיף 5ז לחוק]] לפני ועדת האישורים, רשאית היא, מיוזמתה או לבקשת המתלונן, להזמין את המתלונן להשמיע את טענותיו לפניה. @ 37ח. (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (((בוטלה).)) == פרק ב'3: חוקרי הוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2) == @ 37ט. הגדרות (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט) : [[בפרק זה]] - :- "הועדה הממליצה" - הועדה הממליצה לענין חוקרי ההוצאה לפועל, כמשמעה [[בסעיף 68א(א) לחוק]]; :- "הרשימה" - רשימת חוקרי ההוצאה לפועל שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 68א(א) לחוק]]; :- "בדיקה" - בדיקה בדבר יכולת החייב כאמור [[בסעיף 68א(ג) לחוק]], הנעשית בידי חוקר הוצאה לפועל שרשם ההוצאה לפועל מינה לפי [[סעיף 68א(ד) לחוק]]. @ 37י. בקשה להיכלל ברשימה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט) : בקשה להיכלל ברשימה תוגש לועדה הממליצה, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, לפי [[טופס 10ה שבתוספת הראשונה]]. @ 37יא. חובת הודעה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א, תשפ"ו) : חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה - : (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; : (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]]; : (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], או על פתיחת חקירה נגדו לפי [[סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]]; : (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]]; : (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; :: (((החל מיום 31.8.2026):)) תלוי ועומד לגביו הליך לפי [[חוק חדלות פירעון]] או שהוכרז פסול דין; : (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; : (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים. @ 37יב. חובותיו של חוקר ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) חוקר הוצאה לפועל - :: (1) לא יציג עצמו ככזה בעל-פה או בכתב, אלא לצורך מילוי תפקידו; :: (2) יבצע את הבדיקה בעצמו, לא יעבירנה לאחר ולא ישתף אחר בביצועה; :: (3) לא ייצג חייב או זוכה בענין שביניהם ולא יתן להם שירותים בענין כאמור; :: (4) לא יבדוק ולא יחקור חייב אם ייצג אותו או את הזוכה או אם נתן לאחד מהם שירותים בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע הבדיקה; :: (5) לא יגלה מידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע תפקידו. : (ב) חוקר הוצאה לפועל רשאי לייצג חייב או זוכה, או לתת להם שירותים שלא בענין התיק שביניהם, אם עברו שלוש שנים לפחות ממועד סיום הבדיקה בתיק האמור. : (ג) לענין תקנה זו, "חייב" או "זוכה" - לרבות אח, אחות, בן-זוג, הורה, בן או בת של חייב או זוכה ואם היה החייב או הזוכה חברה - לרבות חברה-אם וחברה-בת, כמשמעותן או כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], לפי העניין, וכן חברה אחרת הנשלטת בידי אותו אדם. @ 37יג. בדיקת בקשות ושיקולי הוועדה הממליצה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הוועדה הממליצה תדון בבקשות שהוגשו לה ואם ראתה צורך בכך תזמין את המבקש לדיון בבקשתו. : (ב) לצורך החלטת הוועדה בדבר מתן המלצה, סירוב לתת המלצה או ביטול המלצה, תשקול הוועדה, בין השאר, את היותו של המבקש בעל עבר פלילי או משמעתי, עיסוקים אחרים או עניין אישי אחר של המבקש העלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד של חוקר הוצאה לפועל ואת התאמתו לתפקיד. @ 37יג1. הכשרה (תיקון: תשע"א) : לא ייכלל אדם ברשימת חוקרי ההוצאה לפועל אלא אם כן עבר הכשרה עיונית לעניין סמכויות חוקר ההוצאה לפועל, חובותיו ואופן ניהול הליך הבדיקה, הכל כפי שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 37יד. הצגת הרשימה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א, תשע"ה-3) : בכל לשכת הוצאה לפועל תהיה רשימה של חוקרי ההוצאה לפועל; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור בלשכות ההוצאה לפועל ותפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט. @ 37טו. ביטול המלצה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הוועדה הממליצה, רשאית, מיוזמתה או לפי בקשה או תלונה שהופנתה אליה, לשקול מחדש את המלצתה לגבי חוקר הוצאה לפועל. : (ב) הוועדה הממליצה לא תמליץ על הוצאת שמו של חוקר הוצאה לפועל מן הרשימה, אלא לאחר שתיתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניה ואם ראתה כי נתקיים אחד מאלה: :: (1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב למנותו לחוקר הוצאה לפועל; :: (2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו [[בסעיף 68א לחוק]] ובתקנות אלה; :: (3) הוא התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו; :: (4) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. @ 37טז. הזמנה לבדיקה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א) : לשכת ההוצאה לפועל תמציא הזמנה בכתב לבדיקה, לחייב והעתק לזוכה; הזמנה תהא ערוכה לפי [[טופס 10ו שבתוספת הראשונה]]. @ 37יז. בדיקה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הבדיקה תיערך בלשכת ההוצאה לפועל, אשר תעמיד לרשות חוקר ההוצאה לפועל את הסיוע הטכני הנדרש. : (ב) יכול שהבדיקה תתקיים אף אם לא התייצב הזוכה. : (ג) הבדיקה תתנהל בדלתיים סגורות, ורשאים להיות נוכחים בה החייב והזוכה ובאי כוחם, וכן מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמו. : (ד) הבדיקה תתנהל בהתאם להוראות אלה: :: (1) בתחילת הבדיקה יזהה חוקר ההוצאה לפועל את החייב והזוכה, יסביר להם את תפקידו ואת משמעות הבדיקה, ויזהיר אותם מפני אמירת דבר שקר; :: (2) החייב יתבקש למסור הצהרה בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק כאמור [[בסעיף 7א(2) לחוק]]; :: (3) החוקר יבדוק את הפרטים המפורטים להלן, על יסוד עיון בבקשת החייב, בהצהרת החייב ובמסמכים שצורפו להן לפי [[סעיף 7א לחוק]], עיון במסמכים אחרים שהמציא החייב ועיון במידע שנמסר לו מאת לשכת ההוצאה לפועל: ::: (א) היקף נכסיו של החייב; ::: (ב) גובה הכנסתו של החייב ומקורותיה; ::: (ג) סך כל חובותיו והוצאותיו של החייב; :: (4) חוקר ההוצאה לפועל יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון שיכלול את אלה: ::: (א) הפרטים שבדק כאמור בפסקה (3); ::: (ב) ציון אם החייב השיב לשאלות שנשאל או סירב להשיב לשאלות שנשאל; ::: (ג) פירוט מסמכים שלא נמסרו על ידי החייב; ::: (ד) הסכם שאליו הגיעו הזוכה והחייב במהלך הבדיקה באשר לאופן פירעון החוב כאמור [[בסעיף 68א(ח) לחוק]]; ::: (ה) בסיום הבדיקה יידע חוקר ההוצאה לפועל את הצדדים בדבר זכותם לבקש להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת לפי הוראות [[תקנה 37כא]]. @ 37יח. פרוטוקול ודין וחשבון (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א) : (א) חוקר ההוצאה לפועל ינהל פרוטוקול של מהלך הבדיקה, וישלח בדואר עותק מודפס ממנו לחייב ולזוכה; על הפרוטוקול ועל ניהולו יחולו ההוראות החלות על ניהול פרוטוקול בדיון לפני רשם ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים. : (ב) חוקר ההוצאה לפועל יעביר לרשם ההוצאה לפועל, תוך חמישה ימים מסיום הבדיקה, העתק מודפס של הפרוטוקול ודין וחשבון מנומק בדבר הממצאים והתוצאות של הבדיקה, וכן כל מסמך שנמסר לו לצורכי הבדיקה; דינו של העתק, לצורך הצגתו כראיה, כדין המקור. : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) (((נמחקה).)) @ 37יט. (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (((בוטלה).)) @ 37כ. ביקורת על חוקר ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2, תש"ע-3, תשע"א) : (א) חוקר ההוצאה לפועל יאפשר לגורם מטעם מערכת ההוצאה לפועל לערוך ביקורות לפי הוראות תקנה זו. : (ב) הביקורת תתייחס, בין השאר, להליך הבדיקה, לאופן ניהולה ותיעודה ולהגשת הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל. : (ג) הביקורת תיערך באופן שוטף על עבודתם של חוקרי ההוצאה לפועל; דין וחשבון בדבר תוצאות הביקורת יוגש למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לוועדה הממליצה ולממונה על הרשמים. @ 37כא. בקשה להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל (תיקון: תשע"א) : הרואה את עצמו נפגע מהבדיקה שערך חוקר ההוצאה לפועל, הדין וחשבון שהוגש לרשם ההוצאה לפועל או כל פעולה אחרת של חוקר ההוצאה לפועל, רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת בכתב, להתייצב לפניו לשם עריכת חקירת יכולת. @ 37כב. בקשה לדחיית מועד בדיקה (תיקון: תשע"א) : ביקש החייב לדחות את מועד הבדיקה, יגיש בקשה מנומקת בכתב לרשם ההוצאה לפועל. @ 37כג. דיווח (תיקון: תשע"א) : מנהל מערכת ההוצאה לפועל ידווח לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על ביצוע הוראות [[פרק זה]]; דיווח ראשון יימסר לשר המשפטים בתום שנה ממועד תחילתן של תקנות אלה. == פרק ב'4: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ה-7) == @ 37כד. הגשת בקשה לרישום חייב במרשם חייבים משתמטים (תיקון: תשע"ה-3) : זוכה המבקש להגיש בקשה לכלול חייב במרשם חייבים משתמטים יגיש את הבקשה ערוכה לפי [[טופס 10ז שבתוספת הראשונה]]. @ 37כה. משלוח הזמנה או התראה לדיון (תיקון: תשע"ה-3) : (א) הזמנה לדיון לפי [[סעיף 66ה(א)(3)(ב)(2) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 10ח שבתוספת הראשונה]]. : (ב) התראה לפי [[סעיף 66ה(ב) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 10ט שבתוספת הראשונה]]. @ 37כו. שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים (תיקון: תשע"ה-3) : (א) שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים לפי [[סעיף 66ו לחוק]] תבוצע באמצעות אתר האינטרנט. : (ב) בשאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המשתמטים באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני וכן את מטרת בקשת המידע; כמו כן יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם או את מספר התאגיד שלגביו מתבקש המידע; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זו לא יעלה על עשר ביום. : (ג) מטרת בקשת המידע תהיה אחת מהמטרות המפורטות מטה: :: (1) בירור לשם התקשרות עסקית; :: (2) בירור מטעמים אישיים; :: (3) אחר. @ 37כז. יישום אמצעים טכנולוגיים בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון באינטרנט (תיקון: תשע"ה-3) : בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון הציבור, יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי - : (1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים; : (2) למנוע את אפשרות איתור פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט; : (3) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין במרשם החייבים המשתמטים. @ 37כח. בקשה לתיקון המידע (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ה-7) : (א) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר שפרטיו הרשומים במרשם החייבים המשתמטים אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בתקנה זו - מידע שגוי) רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתיקון המידע או למחיקתו; בבקשה יפרט את המידע השגוי, ואת מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ואת נימוקי הבקשה. : (ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל, יבקש את תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. : (ג) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תיקון או מחיקת פרטים, יבצע את תיקון הפרטים או מחיקתם, בתוך 48 שעות מעת שמצא כי מדובר במידע שגוי. : (ד) בוצעו תיקון או מחיקה, תישלח על כך הודעה לכל מי שקיבל מידע ממרשם החייבים המשתמטים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד תיקון הפרטים וכן לזוכה. : (ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם החייבים המשתמטים, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. == פרק ב'5: הפטר לחייב מוגבל באמצעים (((פקע))) (תיקון: תשע"ה-8) == @ : ((הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופת תוקפו של [[סימן ב' בפרק ז'1 לחוק]] (ארבע שנים מיום 6.9.2015), אך הן ימשיכמו לחול על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[הסימן האמור]] בתקופת התחולה.)) @ 37כט. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר כאמור [[בסעיף 69י18 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10י שבתוספת הראשונה]]. @ 37ל. בקשת חייב למתן צו הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : בקשת חייב למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י5 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10יא שבתוספת הראשונה]]. @ 37לא. הודעה לנושים על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר הנשלחת לנושים לפי [[סעיף 69י10 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10יב שבתוספת הראשונה]]. @ 37לב. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : (א) נושה המבקש להגיש התנגדות לבקשת חייב להפטר יגיש את הבקשה ערוכה לפי [[טופס 10יג שבתוספת הראשונה]]; הבקשה תוגש ללשכה שבה מתנהל התיק במסלול ההפטר. : (ב) ההתנגדות תוגש בצירוף אלה: :: (1) העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (2) מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך דין, יצורף גם ייפוי כוח של עורך הדין. == פרק ג': עיקול מיטלטלין ומכירתם == @ 38. צו-עיקול מיטלטלין (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) : (א) צו עיקול מיטלטלין יפרט את המיטלטלין שיש לעקלם ויכול שיינתן על כלל מיטלטלי החייב. : (ב) הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל - :: (1) לעקל את המיטלטלין; :: (2) להוציאם ממקום הימצאם, להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע, להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ולפרוץ מבנים וכלים, והכל - לרבות ביצוע העיקול - אף בהעדרו של החייב. : (ג) הצו יפרט את אחריותו הפלילית והאזרחית של כל אדם אשר יתנגד בכוח לעיקול. : (ד) לא יינתן צו להוצאת מיטלטלין אלא אם כן נמסרה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה, או אם ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום נעשה בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות. @ 39. עיקול בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב (תיקון: תשס"ט) : (א) בקשה לעקל בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים, תהא בצירוף תצהיר שבו המבקש מאמת כי לפי מיטב ידיעתו נמצאים או עלולים להימצא באותם חצרים מיטלטלי החייב, את מקור ידיעתו וכן את הסיבות שבגללן יש לבצע את העיקול בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל כי אין לתת הודעה מוקדמת כאמור, יצויין הדבר בצו העיקול. @ 40. ביצוע העיקול (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) לשם ביצוע העיקול רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים שבהם יש לבצע את העיקול ולפתוח או להורות לפתוח כל מקום, מבנה וכלי שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלין של החייב הניתנים לעיקול. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להשאיר את המעוקלים במקום הימצאם או להעבירם למקום אחר ולאכסנם בו, ורשאי הוא להעמיד נאמן על שמירתם, הכל בתנאים שיקבע. : (ב1) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, לפני שחלפו 14 ימים מיום השארתם, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ג) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים במקום הימצאם, יפרידם במידת האפשר מן המיטלטלין האחרים הנמצאים באותו מקום או יסגרם במנעול. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין ולא הוציא את המיטלטלין ממקום הימצאם, יציין זאת בדוח הביצוע. : (ו) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, יועבר לזוכה פירוט של הפריטים המעוקלים כדי שיוכל לפנות בבקשה למנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר את הוצאת הפריטים המעוקלים; לא פנה הזוכה בבקשה כאמור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך חצי שנה מיום ביצוע העיקול, ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול. @ 41. עיקול מזומנים, שטרות ותכשיטים (תיקון: תשס"ט) : (א) היו המעוקלים מזומנים, ירשום מבצע העיקול את דבר העיקול בדוח הביצוע, לרבות את סכום המזומנים שעוקל ויפקידם בקופת ההוצאה לפועל לזכות תיק ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול. : (ב) היו המעוקלים שטרות, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את סוגם, מספרם הסידורי או שם החותם והערך הנקוב בהם, ויפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שקבע לכך רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת רשם. : (ג) היו המעוקלים תכשיטים, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את תיאורם המלא, ויפקידם בכספת שבלשכה או במקום בטוח אחר שהורה עליו רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת הרשם. @ 41א. עיקול מחשב (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט) : (א) במעמד עיקול מחשב יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב או למחזיק במחשב הודעה בכתב כי עליו למחוק, תוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב; לא נכח החייב או המחזיק במחשב במעמד העיקול, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה בכתב, כאמור, בחצרים שבהם בוצע העיקול. : (ב) לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המחשב מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, אלא לאחר שחלפו 10 ימים מיום הטלת העיקול על המחשב. : (ג) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחול על מחשב שהוא חלק ממלאי עסקי המצוי ברשות מי שעיסוקו מכירה או השכרה של מחשבים. : (ד) בתקנה זו, "מחשב" - מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ציודו ההיקפי ומערכות התקשורת המחוברות אליו ולרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר. @ 42. עיקול מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום (תיקון: תשס"ט) : היו המיטלטלין שמבקשים את עיקולם נכסים שהעברתם טעונה רישום, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שממונה על הרישום הודעה בדבר העיקול, ומי שממונה על הרישום ירשום הערה בדבר העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו. @ 43. עיקול מיטלטלין על ידי רישום (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות, כי עיקול על מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום יוטל בדרך של רישום בלבד במסמכים המתאימים שבהם מופיע רישום המיטלטלין. : (ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א), יפרט הצו את המיטלטלין שעליהם הוטל העיקול והודעה על כך תישלח לממונה על הרישום לשם רישום העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו; ההודעה תהיה ערוכה לפי [[טופס 11 שבתוספת הראשונה]], והעתק הימנה יישלח לחייב. @ 44. שינוי עיקול שנרשם (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : נרשם במסמכים המתאימים עיקול על מיטלטלין טעוני רישום לפי [[תקנות 42]] [[או 43]], לא יעתר ממונה על רישום לבקשה לשנות את הרישום אלא על פי צו של בית משפט, בית דין, או רשם ההוצאה לפועל המבטל את העיקול או המורה על רישום העברת הנכס לקונה. @ 44א. ביטול עיקול (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"ט) : (א) הגיש החייב בקשה לביטול העיקול, כולו או חלקו, ימציא החייב, בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה, העתק ממנה לזוכה או לבא כוחו, בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה לאחר שעיין בה. : (ב) הזוכה יגיש בכתב את תגובתו לבקשה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בבקשה; לא הגיש הזוכה תגובה כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על ביטול העיקול כמבוקש. @ 45. פתיחת חצרים וכלים נעולים (תיקון: תשס"ט) : (א) היו החצרים או הכלים שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ואם לא היתה דרך אחרת לביצוע ההליך, לפרוץ אותם, ובלבד שלאחר מכן ידאג לסגירתם אם היה צורך בכך; פתיחת חצרים או כלים או פריצתם תבוצע בפני עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ב) במקום לפתוח את החצרים או הכלים כאמור, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל - כאמצעי ביניים עד לפתיחתם - לנעול את המקום באמצעי נעילה מתאים, ורשאי הוא להעמיד עליהם נאמן כאמור [[בסעיף 24 לחוק]]. @ 46. דו"ח העיקול (תיקון: תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל יפרט בדוח העיקול את המיטלטלין שעיקל, טיבם, סוגם, כמותם וערכם המשוער, אם ניתן לאמוד אותו, ואת אופן שמירתם והחסנתם; החייב, הזוכה והעדים, אם היו נוכחים בשעת העיקול, יידרשו לחתום על דוח העיקול ויוכלו להעיר בו כל הערה שימצאו לנכון. : (ב) העתק מדוח העיקול יימסר לחייב ולזוכה, אם היו נוכחים בשעת העיקול; הוטל העיקול בהעדר החייב, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל העתק מדוח העיקול במקום שבו בוצע העיקול; הוטל העיקול בהעדר הזוכה, יישלח אליו העתק בדואר בתכוף לאחר הטלת העיקול, ואם הועמד נאמן על המעוקלים - יימסר גם לו העתק מדוח העיקול. : (ג) דוח העיקול יתוייק בתיק ההוצאה לפועל. @ 47. פירותיו של המעוקל : נשאו המעוקלים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול. @ 48. בדיקת המעוקלים (תיקון: תשס"ט) : עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל עת להיכנס לחצרים ולפתוח כלים שבהם הם נמצאים, כדי לבדקם. @ 49. העמדת נאמן (תיקון: תשס"ט) : (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל שהעמיד נאמן על המיטלטלין המעוקלים, יזהירנו על חובותיו ואחריותו על פי [[החוק]] ויפרט כל יתר התחייבויותיו ואת השכר המגיע לו, אם נקבע. : (ב) הנאמן יאשר כי קיבל את המעוקלים לשמירתו וכי הוזהר כאמור, ואם היה הנאמן אדם שאינו החייב - יציין גם את הסכמתו להיות נאמן על המיטלטלין. @ 50. מיטלטלין הפטורים מעיקול (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט-2) : (א) שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(4) לחוק]] הוא בסך 1,300 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 5,000 שקלים חדשים. : (ב) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(7) לחוק]], שסוגם מפורט [[בתוספת החמישית לחוק]], הוא כמפורט [[בתוספת השלישית]]. : (ג) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(8) לחוק]] אינו עולה על סכום של 150 שקלים חדשים. : (ד) בתקנה זו, "שווי מוערך של מיטלטלין" - שוויים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון. @ 51. מיטלטלין שכבר עוקלו (תיקון: תשס"ט) : נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי המיטלטלין כבר עוקלו על פי [[החוק]], אם בלשכתו או בלשכה אחרת, יורה כי הודעה על העיקול תתוייק בתיק שבו נעשה העיקול הקודם; הודעה כאמור תיחשב כהצטרפות לאותו עיקול. @ 51א. בקשה לתפיסת רכב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ז) : (א) ביקש זוכה תפיסת רכב, יצרף לבקשת התפיסה דין וחשבון עיון מרשם המשכונות לפי מספר הרכב; היה החייב חברה בעירבון מוגבל יצורף דין וחשבון רשם החברות המכיל רישום שעבודים. : (ב) זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו. @ 52. מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) היו המיטלטלין מעוקלים בעיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור [[+|בתקנות 106]] [[ו-107 לתקנות סדר הדין האזרחי]], לא יוצאו המיטלטלין למכירה אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הנקוב בה. : (ב) לעניין תקנה זו, דין מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני שאישר בית המשפט, כדין מיטלטלין המוצאים למכירה בהליך מימוש משכון. @ 53. אופן המכירה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשפ"ג-2) : (א) המעוקלים יימכרו במכרז לפי [[פרק ג(('))1]], זולת אם הורה רשם ההוצאה לפועל על אופן מכירה אחר. : (ב) נכסים פסידים יימכרו בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות הענין, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת הנחיות למכירת נכסים אלה. @ 54. פרסומים (תיקון: תשס"ט) : (א) לפחות שבעה ימים לפני המכירה הפומבית, יפרסם מנהל לשכת ההוצאה לפועל מודעה ובה יצויינו מספר התיק בהוצאה לפועל, שם הזוכה, שם החייב, המקום והזמן שנקבע למכירה, תיאור המיטלטלין העומדים למכירה ושומת ערכם, וכן המועד והדרך לבדיקתם על ידי כל מעונין לפני המכירה. : (ב) המודעה תפורסם בלוח המודעות של הלשכה, ויכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על פרסומה בעתון או בכל דרך אחרת. : (ג) העתק של מודעת המכירה יתוייק בתיק ההוצאה לפועל ויצויין בו תאריך הפרסום וצורתו; העתק יישלח לחייב לפי מענו הידוע. @ 55. המכירה הפומבית (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) המכירה הפומבית תיערך על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי מי שמוטל עליו התפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק]] (להלן - מנהל מכירות), במקום ובמועד שנקבעו בהודעת המכירה. : (ב) לפני מועד המכירה ישום מנהל המכירות את המיטלטלין שמכירתם מוצעת, ורשאי הוא לשם כך להיעזר בשמאי מומחה; היה מנהל המכירות אדם שהוטל עליו התפקיד כאמור, טעונה השומה אישור של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שנתמנה לפי [[סעיף 4 לחוק]]. : (ג) במעמד המכירה יכריז מנהל המכירות על מחיר המיטלטלין לפי השומה ויציעם למכירה פריט פריט, או כולם או מקצתם בסכום-חד; אי-נוכחותם של החייב או של הזוכה אין בה כדי לעכב את המכירה. : (ד) המיטלטלין יימכרו למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יהא פחות ממחיר השומה; משהוכרז קונה במכירה הפומבית, ישלם מיד את המחיר, במזומנים או בשיק בנקאי, והמיטלטלין יימסרו להחזקתו. : (ה) מסים, אגרות והיטלים החלים על הקונה מכוח כל דין, יחולו על הקונה במכירה פומבית. : (ו) עובד מערכת בתי המשפט ועובד מערכת ההוצאה לפועל ובן משפחתו של כל אחד מהם אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו; לענין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה או אח. @ 56. הצעה למטה ממחיר השומה (תיקון: תשס"ט) : (א) היתה ההצעה הגבוהה ביותר למטה ממחיר השומה, יעביר מנהל המכירות את ההצעה לאישורו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהמציע נתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר המוצע. : (ב) אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, ישלם המציע את יתרת המחיר תוך שלושה ימים מיום שהודע לו על האישור והמיטלטלין יימסרו להחזקתו; חזר בו המציע מהצעתו, או לא שילם את יתרת המחיר תוך המועד האמור, יחולט הערבון, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה. : (ג) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, או שהחליט קודם לכן שלא לאשרה, יוחזר למציע הערבון שנתן. : (ד) אם עד שלא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, נמצא מי שהצעתו עולה על אותה הצעה, יתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר שהוא מציע, ומנהל המכירות יזמין את שני המציעים לשם תחרות ביניהם; האמור בתקנה זו בענין תשלום המחיר, מסירת המיטלטלין, דינו של הערבון, ואישור ההצעה על ידי רשם ההוצאה לפועל כשהיא למטה ממחיר השומה, יחול בשינויים המחוייבים גם על מציע כאמור בתקנת משנה זו. : (ה) ערבון שלא חולט כאמור בתקנה זו יוחזר למציע שנתנו. @ 57. מכירת נכסים שערכם קבוע בשוק (תיקון: תשס"ט) : היו המיטלטלין נכסים שערכם קבוע בשוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, במקום המכירה הפומבית, להורות על מכירתם לפי ערכם בשוק, או למסרם לפי אותו ערך לזוכה לתשלום על חשבון החוב הפסוק, ובלבד שהזוכה הסכים לכך. @ 58. דין וחשבון (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) מנהל המכירות יערוך דין וחשבון של המכירה, יפרט בו את הצדדים או נציגיהם שהיו נוכחים, שמות המציעים וסכומי ההצעות, המיטלטלין שהוצעו למכירה והמיטלטלין שנמכרו, המחיר ששולם בעד כל פריט ופריט או בעד כל המיטלטלין שנמכרו בסכום-חד, יום התשלום ואופן מסירת המיטלטלין, וכל התרחשות בקשר עם המכירה. : (ב) נמכרו מיטלטלין שערכם פחות מ-5,000 שקלים חדשים, יערוך מנהל המכירות דין וחשבון כפי שיורה לו מנהל מערכת ההוצאה לפועל; נערך דין וחשבון כאמור, פטור מנהל המכירות מעריכת דין וחשבון לפי תקנת משנה (א). @ 59. העברת מיטלטלין (תיקון: תשס"ט, תשפ"ג-2) : (א) היו המיטלטלין שנמכרו נכסים שהעברתם מרשות לרשות טעונה פעולה על ידי החייב, לרבות רישום, רשאי מנהל המכירות לעשות אותה פעולה, וידו כיד החייב. : (ב) היו המעוקלים נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי מנהל המכירות להורות על רישום העברת הנכס לקונה, ומשהורה כן, ייעשה הרישום. @ 60. אישור מכירה : הקונה מיטלטלין במכירה פומבית, יקבל מאת מנהל המכירות אישור על כך שיפרט את המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם להחזקתו של הקונה. @ 61. יתרת מעוקלים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ט, תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) מכר מנהל המכירות מהמעוקלים כמות המספיקה לתשלום החוב הפסוק וההוצאות המשוערות, יפסיק את המכירה ויחזיר את יתרת המעוקלים לחייב. : (ב) סירב החייב לקבל בחזרה את יתרת המעוקלים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירתם או להורות שינהגו בהם בכל דרך שתיראה לו, לאחר שהודיע על כך לחייב; נמכרו המעוקלים, ייזקפו כספי הפדיון על חשבון הוצאות איחסונם ומכירתם ויתרת הכספים תועבר לחייב. : (ג) לא סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים שלא נמכרו במשך שלושה חדשים מיום שנמסרו למשמורתו, ישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האיחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו; העתק ההודעה יישלח לזוכה. : (ג1) סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים, תישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתיראה לו. : (ד) לא עשה החייב כאמור בהודעה או שהודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל שאיננו מעונין במעוקלים, יפנה מנהל לשכת ההוצאה לפועל אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו, לרבות מסירתם למוסד ציבורי או השמדתם. == פרק ג'1: מכירת מעוקלים במכרז (תיקון: תשנ"א) == @ 61א. הגדרות (תיקון: תשנ"א) : [[בפרק זה]] - :- "מכירה" - מכירת מיטלטלין מעוקלים במכרז; :- "מיתקן" - מיתקן שבו מתבצעות מכירות. @ 61ב. הטלת תפקיד על תאגיד (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשס"ט) : מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על תאגיד, שאישר אותו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם, לרבות אחסונם והחזקתם עד למכירתם. @ 61ג. ועדות מכירות וסמכויותיהן (((החל מיום 31.8.2026: מנהל מכירות וסמכויותיו))) (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ג-2, תשפ"ו) : (א) לשם אישור וביצוע של מכירות ימנה מנהל מערכת ההוצאה לפועל מנהל מכירות אחד או יותר מקרב עובדי מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) לענין מכירת מיטלטלין שעוקלו יהיו נתונות למנהל מכירות הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ד) לענין ערר לפי [[סעיף 80 לחוק]], דין פעולה או החלטה של מנהל מכירות כדין פעולה או החלטה של מנהל לשכת הוצאה לפועל. @ 61ד. הודעת מכירה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה-2, תשס"ט) : (א) מנהל המיתקן יעמיד במיתקן לעיון הציבור חוברת מכרזים שבה יפורטו פרטי המיטלטלין העומדים למכירה; מנהל המיתקן רשאי לפרסם את הפרטים האמורים גם בכל דרך אחרת שתיראה לו ושיאשר מנהל מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) (((בוטלה).)) @ 61ה. הליכי המכירה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג-2, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) הצעה לרכישת המיטלטלין העומדים למכירה תוגש למנהל המיתקן בכתב ובמעטפה סגורה, בטופס שיקבע מנהל המיתקן; בהצעה יפורטו שם המציע, מספר זהותו, מענו, המספר הקטלוגי של כל פריט שמוצע לרכשו וסכום ההצעה לכל פריט בנפרד; המעטפה תונח בתיבת מכרזים נעולה. : (ב) להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מציע שהצעתו לא נתקבלה, תוחזר לו הערובה שהפקיד, בתוך חמישה עשר ימים מיום אישור המכירה בידי ועדת המכירות. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מנהל המכירות יוודא כי הערובה תושב למציע שהצעתו לא התקבלה. : (ג) פרטיה של כל הצעה יוכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. : (ד) מתוך רשימת השמאים החברים באיגודי שמאי הביטוח, יקבע מנהל המיתקן שמאי לענין מכירה פלונית; השמאי ישום כל פריט, העומד למכירה ויניח את השומה שערך במעטפה סגורה בתיבת המכרזים; פרטיה של השומה ייכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. : (ה) מנהל המכירות יקבע את מועד המכירה; במועד זה תיפתח תיבת המכרזים; מנהל המכירות יעיין בהצעה ויבדוק את התאמתה לשומה האמורה בתקנת משנה (ד); בעל ההצעה הגבוהה ביותר לגבי הפריט הנמכר יוכרז כקונה של אותו פריט, ובלבד שהצעתו לא תפחת מסכום השומה; ההכרזה תינתן בכתב ותיחתם ביד מנהל המכירות. : (ו) מנהל המיתקן יודיע בכתב לכל מציע שהצעתו אושרה, כי עליו לשלם את מלוא הסכום שהציע בעד הפריטים שרכש, בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה או בתוך מועד אחר שהורה מנהל המכירות; חזר בו המציע מהצעתו או לא שילם את מלוא הסכום במועד, רשאי מנהל המכירות לחלט את הערובה לטובת הזוכה, על חשבון החוב הפסוק. : (ז) היתה ההצעה הגבוהה ביותר פחותה מסכום השומה, יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת, אולם רשאי מנהל המכירות לאשר את המכירה למרבה במחיר גם אם הצעתו נמוכה מהשומה, אם הוא סבור שלא יימצא מציע טוב ממנו. : (ח) שילם הקונה את כל הסכום המגיע ממנו, יימסרו לו המיטלטלין ויינתן לו אישור בדבר המכירה, שבו יפורטו המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם לחזקתו. @ 61ו. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה) : (((בוטלה).)) @ 61ז. מיטלטלין בעלי ערך נמוך (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ו) : עוקלו מיטלטלין שמחמת ערכם הנמוך אין במכירתם כדי לכסות את הוצאות האחסון והמכירה, רשאית ועדת המכירות (((החל מיום 31.8.2026: רשאי מנהל המכירות))) לנהוג במיטלטלין בכל דרך שתיראה לה, לרבות החזרתם לחייב. @ 61ח. מסים ואגרות (תיקון: תשנ"א) : מסים, אגרות או היטלים החלים על הקונה, לפי כל דין, יחולו עליו גם בהליכים לפי [[פרק זה]]. @ 61ט. תחולת תקנות (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ו) : הוראות [[תקנות 59]] [[ו-61]] יחולו גם על מיטלטלין שהועברו למכירה וסמכויותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי [[59|התקנות האמורות]] תהיינה נתונות לוועדת המכירות (((החל מיום 31.8.2026: למנהל המכירות))). @ 61י. מכירה בידי רשות (תיקון: תשנ"א) : דין מכירה כדין מכירה בידי רשות כמשמעותה [[בסעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968]]. == פרק ד': עיקול מקרקעין ומכירתם == @ 62. צו עיקול מקרקעין (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ז) : (א) לבקשה לעיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב בלשכת רישום מקרקעין יצורף נסח רישום המוכיח כי המקרקעין רשומים על שם החייב או פלט מידע שהתקבל בעקבות בקשת מידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]], מרשות מקרקעי ישראל או מרשם המקרקעין, ובלבד שהנסח או הפלט, לפי העניין, הופקו בתקופה של עד שישה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה. : (א1) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול מקרקעי החייב, יפרט בצו את המקרקעין שעליהם הוטל העיקול; הצו יהיה ערוך לפי [[טופס 12 שבתוספת הראשונה]]; הזוכה ימסור את הצו ללשכת רישום המקרקעין לשם רישום העיקול בפנקסי המקרקעין; היה ניתן להמציא את הצו בצורה ממוכנת, יומצא הצו כאמור [[בתקנה 24(ג)]]. : (ב) ציווה בית המשפט על עיקול מקרקעין לפי [[סעיף 34(ב) לחוק]], תירשם הערה על כך בתיק ההוצאה לפועל, ורואים את העיקול לענין ביצועו, כאילו הוטל על פי הליכים בהוצאה לפועל. : (ג) (((בוטלה).)) @ 63. הודעה לחייב : הודעה על העיקול תישלח לחייב בדואר רשום ובה יצויין כי: : (1) כל עוד לא בוטל העיקול לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון, למעט פדיון משכנתה, אלא בהיתר מאת בית המשפט; : (2) אם החוב הפסוק לא ישולם תוך שלושים יום מיום רישום העיקול יכול שיוצאו המקרקעין למכירה. @ 63א. ביטול עיקול (תיקון: תשמ"ט) : הוראות [[תקנה 44א]] יחולו גם לענין עיקול מקרקעין. @ 64. צו למכירת מקרקעין (תיקון: תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תשפ"ג) : (א) עברו שלושים ימים מיום הטלת העיקול או עברה התקופה שנקבעה באזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]] - אם היה זה עיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור [[בתקנה 106 לתקנות סדר הדין האזרחי]] - והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים. : (ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי [[תקנה 97]], בשינויים המחויבים. : (ג) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות [[טופס 12א בתוספת הראשונה]]; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה. : (ד) דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי. : (ה) בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט [[בסעיף 38 לחוק]]. @ 65. שומת המקרקעין (תיקון: תשס"ט) : (א) עברו שבעה ימים מיום המצאת ההודעה והחייב לא שילם את החוב הפסוק, יצא שמאי מקרקעין מוסמך אל המקרקעין המעוקלים והשמאי יערוך דין וחשבון וישום את ערכם של המקרקעין; לשם כך רשאי הוא להיכנס אל המקרקעין. : (ב) הדין וחשבון יפרט את המעוקלים, טיבם, סוגם, תיאורם, שטחם, מקום הימצאם לפי רחוב ומספר, מספרי הרישום לפי גוש וחלקה והשימוש בהם; אם יש על המקרקעין עצים, מטעים או כל גידולים חקלאיים, יצויינו ויתוארו גם אלה; אם יש שעבודים והגבלות על המקרקעין או על השימוש בהם יפורטו גם הם; נמצאו במקרקעין דיירים, שוכרים, אריסים או מחזיקים אחרים, יפורטו ככל האפשר שמותיהם, מעניהם ומספרי זהותם, וסוג הזכות שלפיה מחזיקים הם במקרקעין. : (ג) העתקים מהדין וחשבון האמור יישלחו בדואר רשום לזוכה ולחייב והעתק יועבר לרשם ההוצאה לפועל בצירוף נסח של רישום המעוקלים בפנקסי המקרקעין; נוכח רשם ההוצאה לפועל כי המקרקעין היו משועבדים וכי מכירתם אין בה כדי להועיל לזוכה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לנוגעים בדבר להשמיע טענותיהם לפניו, לתת כל הוראה שימצא לנכון. : (ד) חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת משנה (א), יועבר הענין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה. @ 66. פרסום הודעת המכירה (תיקון: תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) כעבור חמישה עשר ימים לפחות ממשלוח הדין וחשבון לזוכה ולחייב כאמור [[בתקנה 65(ג)]], תפורסם מודעה ברבים על מכירתם של המעוקלים; המודעה תפרט את המעוקלים ויצויין בה סכום השומה, התקופה להגשת הצעות קניה, והלשכה שאליה יש להגיש את ההצעות האמורות. : (ב) המודעה תפורסם ברשומות, בעתון יומי, בלוח המודעות של הלשכה, או באחד מאלה, כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל, ויכול רשם ההוצאה לפועל להורות על פרסום בכל צורה אחרת. @ 67. הצעת קניה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) הצעות לקניית המקרקעין יוגשו על ידי המציעים תוך חמישה עשר ימים מיום פרסום מודעת המכירה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע רשם ההוצאה לפועל; הצעת קניה תהא בכתב, תפרש את שמו, מענו ומספר זהותו של המציע - ואם היה המציע תאגיד, שמו, מענו ועיסוקו - ואת הסכום המוצע; להצעה יצורף ערבון בסכום שלא יפחת מ-10% מהמחיר המוצע; אולם בעל משכנתה או זוכה פטורים מלצרף להצעתם ערבון כאמור ותחתיו יבוא החלק המתאים מסכום המשכנתה או החוב הפסוק. : (ב) בלשכה תתנהל רשימת המציעים וההצעות יירשמו בה לפי סדר קבלתן; רשימת המציעים תהא לפי [[טופס 13 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) הוראות [[תקנה 55(ו)]] יחולו גם לענין מכירת מקרקעין. @ 68. המכירה הפומבית (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : (א) בתום התקופה האמורה [[בתקנה 67]] תיסגר רשימת המציעים ומנהל המכירות יזמין את המציעים למכירה הפומבית; הודעה על כך תומצא לחייב ולזוכה בדואר רשום עם אישור מסירה; בהזמנה למציעים ייאמר שהרוצה להשתתף, ביום המכירה הפומבית, בתחרות, חייב להשלים את הערבון שלו - לא יאוחר מאשר ביום שנקבע למכירה ולפני התחלת התחרות - עד לשיעור של עשרה אחוזים מסכום ההצעה הגבוהה ביותר שנתקבלה עד מועד סגירת רשימת המציעים, אחרת לא יהיה רשאי להשתתף בתחרות. : (ב) ביום המכירה הפומבית יזמין מנהל המכירות את המציעים לתחרות, ינהל דין וחשבון של המכירה, ויעביר את הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל; רשם ההוצאה לפועל יחליט סופית בדבר הכרזת הקונה ויתן אישור על כך, ויכול הוא לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו. : (ג) משהוכרז קונה כאמור, יידרש על ידי מנהל המכירות לשלם את יתרת המחיר תוך שבעה ימים מיום המצאת הדרישה לכך, ואם חזר בו מהצעתו או שלא שילם את יתרת המחיר תוך התקופה האמורה, או תוך תקופה מוארכת כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, יחולט הערבון שנתן, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה; רשם ההוצאה לפועל יחליט כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי המציע שלאחריו והאמור לגבי המציע הראשון יחול על אותו מציע, והוא הדין לגבי המציעים הבאים אחריו. : (ד) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה או שלא נתן אישורו תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, רשאי המציע לקבל בחזרה את הערבון שנתן. : (ה) ערבון שלא חולט כאמור יוחזר למציע שנתנו. @ 69. מציע שהוכרז כקונה (תיקון: תשס"ט) : הוכרז מציע כקונה, ושילם את יתרת המחיר, יינתן לו אישור על כך חתום על ידי רשם ההוצאה לפועל; האישור ישמש אסמכתה להעברת המקרקעין על שמו בפנקסי המקרקעין. @ 70. רישום זכות : צו על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה בהם כאמור [[בסעיף 37 לחוק]], ישמש אסמכתה לרישום בפנקסי המקרקעין. == פרק ה': עיקול בידי צד שלישי == @ 71. בקשת עיקול (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ה) : (א) בקשת עיקול בידי צד שלישי תפרט את שמו המלא ומענו של הצד השלישי שבידיו נמצאים או עשויים להימצא נכסים של החייב ואם היו לו סניפים, יצויין בבקשה מען המשרד הראשי של הצד השלישי. : (ב) בבקשה יצויין אם העיקול נדרש על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים; היתה הבקשה לעקל נכס מסויים, יפרט הזוכה את הנכס, ואם היה הנכס זכות - את פרטי אותה זכות. : (ג) (((בוטלה).)) @ 72. שליחת הודעת עיקול לצד שלישי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול בידי צד שלישי, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לצד השלישי; הודעה כאמור יכול שתישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) היו לצד השלישי סניפים, תומצא ההודעה למשרד הראשי שלו, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הומצאה הודעה כאמור למשרד הראשי, יראו אותה כאילו הומצאה לכל שאר סניפיו של הצד השלישי. @ 72א. הודעה לצד השלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ה-2) : (א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], ויש לו סניפים, יחול צו העיקול על נכסי החייב בכל אחד מן הסניפים שבהם הם מצויים, במועד שבו הגיעה ההודעה על כך מן המשרד הראשי לסניף, ולא יאוחר מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת ההודעה על העיקול למשרדו הראשי של התאגיד הבנקאי. : (ב) בהודעת העיקול לצד השלישי, יירשם מספר תעודת הזהות של החייב; הודעה שלא צויין בה מספר תעודת הזהות של החייב לא תקובל. @ 72ב. הודעה לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשס"ט) : (א) היה הצד השלישי חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]] ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את צו העיקול לחברה המנהלת או לגוף המתפעל, כהגדרתו [[בסעיף 45ב לחוק]], ובלבד שהחברה המנהלת הודיעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו כאמור לגוף המתפעל. : (ב) הודיעה חברה מנהלת כאמור בסיפה של תקנת משנה (א), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בניהולה של החברה המנהלת, במועד שהגיעה בו ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם. : (ג) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שהומצא לה הצו. @ 72ג. הודעת עיקול בגורם ממוכן (תיקון: תשפ"ג) : צד שלישי המקבל הודעות עיקול בדרך ממוכנת, פטור ממתן מענה להודעת עיקול שהומצאה לו בדרך שאינה ממוכנת, אלא אם כן צורפה להודעת העיקול החלטה של רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל שיש בה טעמים בדבר הצורך במשלוח הודעת עיקול בדרך שאינה ממוכנת. @ 73. תוכן הודעת עיקול (תיקון: תשס"ט) : (א) הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי [[טופס 14 שבתוספת הראשונה]], היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי [[+|סעיפים 44]], [[+|45ג]] [[ו-46 עד 48 לחוק]], ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין. : (ב) הודעת עיקול בידי צד שלישי על נכס מסויים תהא ערוכה לפי [[טופס 15 שבתוספת הראשונה]], היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי [[סעיפים 45 עד 48 לחוק]], ותיכלל בה הוראה מפורשת שהנכס האמור הנמצא בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בצו העיקול מעוקל כדין. : (ג) נשלחה הודעת העיקול בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו [[טופס 14 לתוספת הראשונה|טפסים 14]] [[טופס 15 לתוספת הראשונה|או 15 לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ותוכנם יחול על צד שלישי. @ 74. תשובת הצד השלישי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול לפי [[פרק זה]], יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים הודעה כדרוש לפי [[+|סעיפים 44]] [[ו-45 לחוק]], הכל לפי הענין; נמצאים בידי הצד השלישי נכסים של החייב, יפרט אותם, ואם היה הנכס חוב - יציין סכומו וזמן פרעונו. : (א1) במסגרת הודעתו יפרט צד שלישי שהומצא לו עיקול שלא בדרך ממוכנת, אם קיימים עיקולים בני תוקף נוספים שהוטלו אצלו על החייב, במסגרת תיקי הוצאה לפועל נוספים, ויציין את מספרי התיקים (בתקנה זו - ההודעה); על הצד השלישי לצרף הודעה מעודכנת על כלל העיקולים שהוטלו אצלו על החייב, גם בעת מימוש הכספים. : (א2) תקנת משנה (א1) תחול גם על כל צד שלישי שעונה לצווי העיקול בצורה ממוכנת אך עונה לצווי מימוש בדרך שאינה ממוכנת. : (ב) היו לצד השלישי סניפים וההודעה בדבר צו העיקול הומצאה למשרדו הראשי, תתייחס תשובתו של הצד השלישי לפי תקנה זו למשרדו הראשי ולכל סניפיו. @ 74א. תום תוקף עיקול בנקאי (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 31.8.2026):)) השיב תאגיד בנקאי כי החייב מנהל אצלו חשבון או השיב בדבר נכסים של החייב הנמצאים בידו וחלפה שנה ממועד סיום תחולת הצו לפי [[סעיף 44 לחוק]] או [[סעיף 45ג לחוק]], לפי העניין, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי עליו לפעול בתוך 30 ימים למימוש העיקול אחרת ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול; הודעה כאמור לא תישלח אם התיק בהסדר לפי [[סעיף 19ב לחוק]]. @ 75. צו למסירת מעוקלים : צו למסירת המעוקלים לפי [[סעיף 47 לחוק]] יפרש את אחריותו וזכויותיו של הצד השלישי. @ 76. תשלום הוצאות (תיקון: תשס"ט) : בקשה מאת הצד השלישי לתשלום דמי החסנה והוצאות אחרות שהוציא בשמירת הנכס ובמסירתו, תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בצירוף חשבונות וקבלות. @ 77. עיקול בידי אוצר המדינה (תיקון: תשמ"ט) : עיקול בידי אוצר המדינה יומצא לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס המעוקל. @ 78. מכירת הנכסים (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ד-2, תשס"ט) : (א) על מכירתם של הנכסים שבידי צד שלישי יחולו, בשינויים המחוייבים, ההוראות שנקבעו לגבי מכירת נכסים מעוקלים. : (ב) היה הנכס המעוקל חוב או זכות אחרת שפרעונו לאחר זמן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על מימושו. : (ג) הוטל עיקול על כלל נכסי החייב אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], או על אחדים מהם, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לתאגיד האמור, על פי בקשתו, איזה מן הנכסים המעוקלים עליו למכור; בקשת התאגיד תוגש בכתב והעתקים ממנה יועברו לזוכה, לחייב ולכל צד מעוניין. @ 79. ביטול העיקול (תיקון: תשס"ט) : ביטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול בידי צד שלישי, יודיע על כך לצד השלישי, לזוכה ולחייב. == פרק ו': כינוס נכסים == @ 80. בקשה למינוי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט) : (א) המבקש מינוי כונס נכסים, יפרט בבקשתו את הנכס שעליו יתמנה כונס הנכסים, תיאורו, טיבו ומקום הימצאו, ויציע בבקשתו מועמד שיהא כונס נכסים; לבקשה יצרף את הסכמתו בכתב של המועמד למינוי. : (ב) לא ימנה רשם ההוצאה לפועל את הזוכה להיות כונס נכסים, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לכך, אולם רשאי הוא למנות את עורך-דינו של הזוכה. @ 80א. בדיקת זהות בעל נכס מקרקעין על ידי רשם המקרקעין (תיקון: תשפ"א) : (א) במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי נכס מקרקעין הרשום בפנקסי המקרקעין (להלן - נכס מקרקעין), עם הגשת בקשת ביצוע למימוש משכון או משכנתה או בטרם הגשת בקשה למינוי כונס נכסים למימוש נכס מקרקעין שעוקל, יגיש הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל את כלל המסמכים הנדרשים לאימות זהות בעל הזכויות בנכס, בהתאם [[https://www.justice.gov.il/Units/LandRegistration/BriefingsOld/Documents/regulation-april-2021.pdf | לנוהלי זיהוי החלים ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין]], בצירוף תצהיר בדבר זהות בעל הזכויות (להלן - מסמכי אימות זיהוי): :: (1) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין אינו כולל את מספר הזיהוי של בעל הזכויות בנכס; :: (2) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין כולל מספר זיהוי שונה ממספר הזיהוי של החייב בתיק; :: (3) רישום בעל הזכויות בפנקסי המקרקעין לגבי חייב שהוא יחיד, כולל מספר זיהוי שאינו מספר הזהות לפי הרשום במרשם האוכלוסין. : (ב) לשכת ההוצאה לפועל תעביר את מסמכי אימות הזיהוי אל רשם המקרקעין לצורך ביצוע אימות בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. : (ג) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצרף הזוכה למסמכי אימות הזיהוי גם תצהיר ובו יפרט את מספר הדרכון של החייב, את שם המדינה שבה הונפק הדרכון וכן כל פרט אחר, ככל שאלה ידועים לו. : (ד) רשם המקרקעין יודיע ללשכת ההוצאה לפועל אם שוכנע או לא שוכנע בדבר התאמה בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. : (ה) על החלטת רשם המקרקעין שלפיה לא שוכנע כי קיימת התאמה כאמור בתקנת משנה (ד) ניתן להגיש ערר לממונה על המרשם לפי [[סעיף 121 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], ועל החלטת הממונה בערר כאמור ניתן להגיש ערעור לפי [[סעיף 122 לאותו חוק]]. : (ו) כל עוד לא נמצאה התאמה כאמור בתקנת משנה (ד): :: (1) יעוכבו הליכי הכינוס בהוצאה לפועל; :: (2) לא יינתן צו למינוי כונס נכסים; :: (3) בכפוף לאמור בפסקאות (1) ו-(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל החלטה בקשר לניהול תיק ההוצאה לפועל. : (ז) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצווה רשם ההוצאה לפועל על רשות האוכלוסין וההגירה טרם מתן החלטה בבקשה למינוי כונס נכסים, להמציא לו מידע על יציאות החייב מישראל ועל כניסות החייב לישראל; צו כאמור יינתן בתנאי שחלפו המועדים הנקובים [[בסעיף 7ב(א2) לחוק]]; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על העברת המידע לרשם המקרקעין. : (ח) העברת מידע לפי תקנת משנה (ז) תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין העברת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 80ב. אי-קיבול בקשה למימוש משכון של נכס הרשום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשפ"א) : (א) לא תקובל על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש משכון, לגבי נכס מקרקעין, אם לבקשה צורף אישור על רישום משכון אצל רשם המשכונות חלף אישור על רישום משכנתה בפנקסי המקרקעין, והכול ככל שמהבקשה למימוש משכון עולה כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין; לעניין זה, "זכויות הממשכן בנכס" - זכות בעלות או חכירה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה למימוש משכון כאמור בתקנת משנה (א). : (ג) נפתח תיק למימוש משכון, והתברר לאחר מכן כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין, ייתן רשם ההוצאה לפועל הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק. @ 81. צו מינוי (תיקון: תשס"ט) : (א) צו מינוי כונס נכסים יהא ערוך לפי [[טופס 16 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על פרסום המינוי בדרך שתיראה לו. : (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה על המינוי לחייב ולזוכה, בצירוף העתק מצו המינוי; ההודעה לחייב תפרש את חובותיו לפי [[סעיף 56 לחוק]]. @ 82. ערובה (תיקון: תשס"ט) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. : (ב) הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק. @ 83. נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד (תיקון: תשס"ט) : (א) הוברר לכונס הנכסים כי לגבי הנכס שנתמנה לו, כבר נתמנה לפניו כונס נכסים אחר, שעדיין ממלא את תפקידו, יודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל ויבקש הוראות. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את צו מינוי כונס הנכסים שנתן או לתת כל הוראה אחרת, כפי שנסיבות הענין מחייבות, ולשם כך הוא רשאי לדרוש הגשת כל מסמך ולהזמין לפניו כל אדם הנוגע לענין, לרבות כונס הנכסים האחר או מי שלפי בקשתו נתמנה כונס הנכסים האחר. @ 84. רישום (תיקון: תשס"ט) : נתמנה כונס נכסים לנכס שלגביו מתנהל רישום על פי כל דין, יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על המינוי למי שמנהל אותו רישום, והערה על המינוי תירשם בפנקס שבו מתנהל הרישום; רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי מי שהתמנה לכונס נכסים ימציא את ההודעה על מינויו למי שמנהל את הרישום. @ 85. שכר והוצאות (תיקון: תשס"ט) : כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי [[סעיף 59 לחוק]], אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. @ 86. דינים וחשבונות (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) : (א) כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו. : (ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר. : (ג) לא הגיש כונס הנכסים דיווחים על פי החלטות רשם ההוצאה לפועל, יודיע על כך רשם ההוצאה לפועל לזוכה אשר ביקש את מינוי כונס הנכסים; הרשם רשאי להורות בכל עת כי כל החלטה הניתנת בתיק כינוס תשוגר גם לזוכה. @ 87. אסמכתאות : כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו, והוא יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות. @ 88. חשבון-נפרד (תיקון: תשס"ט) : כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד כל עוד לא העבירם למנהל לשכת ההוצאה לפועל; היה כונס הנכסים עורך דין ולו חשבון פקדונות בבנק, יכול הוא להחזיק את הכספים באותו חשבון, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. @ 89. ציון תפקיד : בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל ככונס נכסים. @ 90. סיום תפקידו של כונס הנכסים (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : (א) רצה כונס נכסים להתפטר מתפקידו, יגיש הודעה בכתב על כך לרשם ההוצאה לפועל, יפרט בה את נימוקיו ויצרף אליה דין וחשבון על פעולותיו עד ליום ההודעה; רשם ההוצאה לפועל ידון בענין בדרך שתיראה לו. : (ב) סבר רשם ההוצאה לפועל כי יש סיבה לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, יתן לו הזדמנות להשמיע דברו בפניו בטרם החליט בענין, אולם רשאי הוא להשעותו זמנית אף לפני ששמע טענותיו; החליט רשם ההוצאה לפועל לפטר את כונס הנכסים, רשאי הוא באותה החלטה למנות כונס נכסים אחר. : (ג) סיים כונס הנכסים את תפקידו, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לחייב ולזוכה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ההודעה תישלח גם לאדם אחר או שהיא תפורסם בדרך שקבע. @ 91. מכירה על ידי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט, תשפ"א) : (א) על אף האמור בתקנות אלו בדבר מכירתם או מימושם של נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות בכל שלב של המכירה או המימוש כי הם יבוצעו על ידי כונס נכסים, אם ראה לעשות כן. : (ב) עובדי מערכת בתי המשפט, עובדי רשות האכיפה והגבייה, עובדי הזוכה ועובדי כונס הנכסים ובני משפחתם של כל אחד מהם וכן תאגיד בשליטת הגורמים האמורים, אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שרשם ההוצאה לפועל נוכח כי לא קיים ניגוד עניינים; לעניין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה או אח או בני זוגם של הילד, ההורה או האח. == פרק ז': ביצוע בעין == @ 92. צו למסירת נכס (תיקון: תשס"ט) : היה פסק דין למסירת נכס, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לתפוס את הנכס ולמסרו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין. @ 93. ביצוע המסירה (תיקון: תשס"ט) : (א) ניתן צו למסירת נכס כאמור, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס, יוציאנו ממקום הימצאו וימסרנו כנגד קבלה מתאימה למי שזכאי לקבלו. : (ב) היה מנהל לשכת ההוצאה לפועל סבור שרצוי להשאיר את הנכס במקום הימצאו לתקופה מסויימת, או שאין אפשרות להוציאו מיד ממקום הימצאו, יעקל את הנכס בדרך האמורה [[בפרק ג' לתקנות אלו]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 94. נכס שאינו ניתן לתפיסה (תיקון: תשס"ט) : קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס, תומצא הודעה על כך למי שזכאי לקבל את הנכס. @ 95. מסירת קטין (תיקון: תשס"ט) : (א) היה פסק הדין למסירת קטין או למתן אפשרות מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשיית כל דבר אחר בקשר לקטין, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לביצוע הוראות בית המשפט בפסק הדין, ויודיע על כך לפקיד סעד כמשמעותו [[בסעיף 62(א) לחוק]]. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יקבע עם פקיד הסעד את הסידורים הדרושים לביצוע פסק הדין. : (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דו"ח על ביצוע פסק הדין או על אי ביצועו והסיבה לכך; לאחר קבלת הדו"ח רשאי רשם ההוצאה לפועל לבקש הוראות מבית המשפט שנתן את פסק הדין, כאמור [[בסעיף 62(ב) לחוק]], ויודיע על כך לזוכה, לחייב ולפקיד הסעד. @ 96. עשיית מעשה (תיקון: תשס"ט) : הטיל פסק הדין לעשות מעשה כאמור [[בסעיף 63 לחוק]] ולא עשהו החייב תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יורה רשם ההוצאה לפועל לעשות את המעשה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי הזוכה, או על ידי כל אדם אחר. @ 97. הודעה בדבר פינוי מקרקעין (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ז) : (א) היה פסק הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר; לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים. : (ב) ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי [[טופס 17 בתוספת הראשונה]], והיא תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו. : (ג) היה התיק תיק לביצוע משכנתה או תיק לביצוע הליך כינוס מקרקעין על ידי כונס נכסים, יקבע את מועד הפינוי רשם ההוצאה לפועל והודעה על כך תומצא לחייב על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או כונס הנכסים באמצעות [[טופס 17 שבתוספת הראשונה]] וכאמור [[בסעיף 7(ב)(1) לחוק]]. @ 98. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס"ט) : (א) לא פונו המקרקעין עד למועד שנקבע לכך כאמור, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין. : (ב) היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ג) אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי. : (ד) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסור אותם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה במקום מתאים כפי שייראה לו, בהתחשב בנסיבות, וימכרם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל ובדרך שנקבעה בצו; היו המיטלטלין פסידים, ימכרם מנהל לשכת ההוצאה מיד, כפי שנקבע לגבי מיטלטלין פסידים שעוקלו. : (ה) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דין וחשבון על הפינוי ואופן ביצועו, יחתום עליו, ואם היו נוכחים עדים יחתמו גם הם. : (ו) היה הפינוי פינוי חוזר לפי [[סעיף 66 לחוק]], לא יחול עליו האמור [[בתקנה 97]]. == פרק ח': מימוש משכנתה == @ 99. בקשה למימוש משכנתה (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-4) : (א) בקשה למימוש משכנתה תהא ערוכה לפי [[טופס 1ג שבתוספת הראשונה]] ותכיל את תיאור הנכסים הממושכנים, סכום החוב המגיע, תוך כדי הבחנה בין קרן, ריבית והוצאות, וכל תשלום נוסף בהתאם לתנאי המשכנתה. : (ב) לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, במספר עתקים מספיק ללשכה ולכל חייב שיש להמציא לו אזהרה לפי [[תקנה 100]]: :: (1) שטר המשכנתה או העתק מאושר הימנו; :: (2) נסח רישום של המקרקעין הממושכנים; :: (3) תצהיר לאימות החוב המגיע ושאר העובדות הכלולות בבקשה; :: (3א) לבקשה של תאגיד בנקאי לביצוע משכנתה שניתנה להבטחת הלוואה לדיור כהגדרתה [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992]] (בתקנה זו - החוק), יצורף תצהיר המעיד על כך שלפי רישומי התאגיד הבנקאי הוא פעל לפי [[-|סעיף 5א(ה) לחוק]]; לתצהיר יצורף העתק של אחת מהודעות הבנק ללווה לפי [[הסעיף האמור]]; אם החובה האמורה לא חלה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר; :: (4) מקום שבעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; :: (5) היה בעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי - יצא ידי חובתו לפי פסקה (4) גם אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר על ידי עורך דין. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. @ 100. אזהרה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) בתכוף לאחר הגשת הבקשה למימוש משכנתה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]]; באזהרה ייכללו פרטי שטר המשכנתה. : (ב) האזהרה תפרט שאם החייב לא ישלם את המגיע ממנו, תוך 20 ימים מיום המצאתה או תוך מועד קצר יותר שרשם ההוצאה לפועל קבע מטעמים מיוחדים, יינקטו הליכי מכירת המקרקעין הממושכנים. @ 101. צו מכירה (תיקון: תשס"ט) : (א) לא שילם החייב את המגיע ממנו לפי שטר המשכנתה עד למועד הקבוע באזהרה, יצווה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם של המקרקעין הממושכנים. : (ב) המקרקעין יימכרו על פי ההליכים הקבועים לגבי מכירת מקרקעין מעוקלים. == פרק ח'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) == @ 101א. בקשות לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) : בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שהחוב הפסוק אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים ביום הגשת הבקשה, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות [[פרק זה]] (בתקנות אלה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר). @ 101ב. דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) : (א) זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מקוצר יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה בהתאם לסוג בקשת הביצוע וכן שאלון, המהווה חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי [[טופס 21א שבתוספת הראשונה]] ([[בפרק זה]] - השאלון), ביחס לכל אחד מהחייבים בתיק. : (ב) זוכה המבקש כי יינקטו הליכים כאמור [[בסעיף 20ה(א) לחוק]] בטרם קבלת מידע על החייב, יציין זאת בשאלון; הבקשה תוגש באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. @ 101ג. החלת הוראות התקנות (תיקון: תש"ע-2) : הוראות תקנות אלה, למעט הוראות [[פרקים ב'1]], [[ד']], [[ו']], [[ז']] [[ו-ח']] ולמעט [[תקנות 22א עד 22ד]], [[114]] [[ו-114א]] יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 101ד. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג-5) : (((בוטלה).)) @ 101ה. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג-5) : (((בוטלה).)) == פרק ח'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) == @ 101ו. דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2, תש"ף-2) : זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מזונות או העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה, שאלון ביחס לכל חייב בתיק, וכן הצהרת זוכה לגבי זוכה שאינו המוסד, המהווים חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי [[טופס 21ב לתוספת הראשונה|טפסים 21ב]], [[טופס 21ג לתוספת הראשונה|21ג]] [[טופס 21ד לתוספת הראשונה|21ד]] [[טופס 21ה לתוספת הראשונה|ו-21ה שבתוספת הראשונה]], לפי העניין. @ 101ז. דרכי דיווח של חייב (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) : חייב יגיש לפקיד לשכה שבה מתנהל התיק הודעה בכתב על תקבול ששילם לזוכה כאמור [[בסעיף 20טז(ג) לחוק]] או ישלח אותה באמצעות תקשורת בין-מחשבים, דואר או פקסימילה. == פרק ט': ביצוע שטר == @ 102. בקשה לביצוע שטר (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2) : בקשה לביצוע שטר לפי [[סעיף 81א לחוק]] תהא ערוכה לפי [[טופס 1ד שבתוספת הראשונה]]. @ 103. פרטי הבקשה (תיקון: תשמ"ט, תשע"ח, תשפ"ד-3) : ואלה הפרטים שתכיל הבקשה: : (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; : (2) שמו של החייב, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם; : (3) העובדה שהמבקש או החייב הוא קטין או פסול דין, אם הדבר הוא כך; : (4) תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה; : (5) הסכום שיש לפרוע על פי השטר תוך הבחנה בין קרן, דמי פיגורים, ריבית והפרשי הצמדה; : (6) זמן ומקום הפרעון; : (7) בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, יראו כאילו נטען כי בית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך לדון. @ 104. נספחים לבקשת ביצוע שטר ותחליפיהם (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ט, תשס"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) לא תקובל הבקשה לרישום אלא אם כן יצורפו לה: :: (1) העתק השטר לפי המפורט להלן: ::: (א) פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי [[סעיף 3(א) ו-(ב) לחוק סליקת שיקים]]; ::: (ב) העתק של השטר, על שני צידיו, אם מתקיים אחד מהתנאים האלה: :::: (1) לא מדובר בשיק כהגדרתו [[#73|בפקודת השטרות]]; :::: (2) מדובר בשיק שסורב טרם כניסת [[חוק סליקת שיקים]] לתוקפו; :::: (3) מדובר בשיק שיש פטור מהצגתו לפי [[פקודת השטרות]]; :::: (4) הזוכה או בא כוחו יצהיר במסגרת בקשת הביצוע, כי השטר המקורי נמצא בידו וכי השטר ניתן להמצאה בלשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; :: (2) עתקים או העתקים או תצלומים של הבקשה ושל המצורפות לפי פסקה (1) כמספר החייבים שנגדם מבוקש הביצוע; :: (2א) הצהרה בדבר השאלה אם השטר המוגש לביצוע ניתן במסגרת חוזה הלוואה; הוגש שטר לביצוע שניתן כבטוחה לפירעון הלוואה או כתשלום להחזר הלוואה, יפרט המצהיר במסגרת הצהרתו כי עמד בתנאי [[סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993]] (((החל מיום 31.8.2026: [[סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]]))), וצירף את המסמכים הדרושים מכוחו; :: (3) מקום שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; :: (4) (((בוטלה);)) :: (5) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: ::: (א) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]]; ::: (ב) החייב אינו יחיד; ::: תקנה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם או כאשר הבקשה היא לביצוע שיק, כהגדרתו [[בסעיף 73 לפקודת השטרות]], שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו לפי הדין. : (ב) בלשכה ממוכנת יצורפו לבקשה רק השטר המקורי ועותק צילומי הימנו, על שני צדדיו, וכן אישור בדבר פרטי החייב, ככל שנדרש לפי תקנת משנה (א)(5). : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על צירוף זוכה או חייב כצד לבקשה ובלבד שלא הוגשה התנגדות לביצוע לפי [[תקנה 106]]. : (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו-(ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו-(ב), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. @ 104א. בקשות לביצוע שטר שלא יקובלו (תיקון: תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) הוגש לביצוע, שטר שנמשך מחשבון משותף שאינו חשבון שותפות בחתימתו של אחד השותפים לחשבון, יציין הזוכה בבקשת הביצוע רק את השותף לחשבון אשר חתם; בקשה כאמור שבה יצוינו שני השותפים לחשבון כחייבים לא תקובל. : (ב) לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אלא אם כן הוגשה על ידי הנפרע; צוין בשטר כאמור, בתור הנפרע שם מסחרי, יצורף לבקשת הביצוע תצהיר שבו תובהר הזיקה בין השם המסחרי האמור בשטר לבין הזוכה. : (ג) לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אם בשטר נמחק הנפרע וצוין תחתיו נפרע אחר, או אם נחזה כי הוסף נפרע נוסף, או אם הכיתוב "למוטב בלבד" נמחק; זוכה המבקש לתת טעם למחיקת הנפרע, או להוספת הנפרע, או למחיקת הכיתוב "למוטב בלבד", יגיש תצהיר שבו יפורטו הנסיבות הנוגעות לעניין, ובקשת הביצוע בצירוף התצהיר יועברו להחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להורות כי התיק לא ייפתח כבקשה לביצוע שטר. : (ד) לא תקובל בקשה לביצוע שטר שאסור לפורעו לפי [[סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018]], אלא בתום 30 ימים ולא יאוחר משנה מיום שהזוכה המציא לחייב התראה בנוסח ההתראה [[שבטופס 17א שבתוספת הראשונה]]. @ 104ב. איסור העברה או המחאה של בקשה לביצוע של שיק "למוטב בלבד" (תיקון: תשע"ז) : על אף האמור בכל דין, חוב הנגבה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק שנמסר "למוטב בלבד" אינו ניתן להמחאה או להעברה לגורם שאינו הנפרע, אלא אם כן ניתנה הסכמת החייב בכתב להמחאת החוב הנגבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר פתיחתו. @ 104ג. תביעה שטרית כנגד ערבים (תיקון: תשפ"ג) : ביקש הזוכה במסגרת בקשת הביצוע לבצעה גם כנגד ערב לשטר, תחול [[תקנה 109ד2]]. @ 104ד. יום הצגת השטר לפירעון (תיקון: תשפ"ג) : התקבל פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי [[סעיף 3(א) לחוק סליקת שיקים]], יראו בתאריך ההפקדה המצוין בפלט, כיום הצגת השטר לפירעון או כיום חלותו של השטר, לעניין [[סעיף 81א3 לחוק]]. @ 105. אזהרה (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצועו של השטר, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]], ערוכה לפי [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]]; באזהרה יפורטו פרטים מלאים של השטר. @ 105א. (תיקון: תשמ"ד-2, תשמ"ט) : (((בוטלה).)) @ 106. התנגדות לביצוע ובקשה להפחתת תוספת הצמדה (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"ג-2, תשע"ו, תשע"ח) : (א) התנגדות לפי [[סעיף 81א(ג) לחוק]] תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה האזהרה; ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותפרט את שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, את מספר תיק ההוצאה לפועל, את נימוקי ההתנגדות, את הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, את שם עורך דינו של המתנגד, או שהוא יטען לעצמו את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ואת מענו להמצאת המסמכים. : (ב) ההתנגדות תוגש בעותק אחד ובצירוף - :: (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בה; :: (2) עותק או תצלום או העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (3) עתקים או העתקים או תצלומים של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; :: (4) עותק או תצלום או העתק של הבקשה לביצוע שטר עם כל רצופותיה, אם הוגשו כאלה בידי מגיש הבקשה; :: (5) מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך-דין, יצורף גם יפוי כוח של עורך-הדין, או העתק ממנו אם היה יפוי כוח כללי, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) (((נמחקה).)) : (ה) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. @ 107. תשלום אגרות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ט, תשס"ט) : (א) המגיש בקשה לביצוע שטר ישלם עם הגשת טופס הבקשה את האגרה הקבועה [[בפריט (א)(6) של התוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968]]. : (ב) הוגשה התנגדות לביצוע הבקשה ובית המשפט קיבל את ההתנגדות, ישלם מבקש הביצוע את האגרה האמורה [[בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]]. @ 108. העברת הדיון לבית המשפט (תיקון: תשמ"ד-2, תשמ"ט, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ח) : (א) הוגשה התנגדות לפי [[תקנה 106]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, כאמור [[בתקנה 106(א)]], יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. : (ב) משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי [[תקנה 106(ב)]]. : (ג) דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו, כדין עיכוב לפי [[סעיף 17 לחוק]], והליכים, לרבות סעד זמני, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת. : (ד) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר. : (ה) התקבלה ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת החייב, יודיע החייב על כך ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים. @ 109. הארכת מועד להגשת ההתנגדות (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"ח, תשפ"ד-3) : (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 106]], המוגשת בתוך 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותועבר עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר. : (א1) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 106]] המוגשת לאחר 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]], ויעביר את הבקשה להארכת המועד עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. : (א2) לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר והבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. : (א3) בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה [[תקנות 106]] [[ו-108]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת ההתנגדות. : (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך, ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא ליתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. == פרק ט'1: ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ה) == @ 109א. משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ה-2, תשע"ח, תשע"ח-2) : (א) התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]] (להלן - בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה [[שבטופס 19א שבתוספת הראשונה]] (להלן - נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה, וכן יצוינו בה המסמכים התומכים בעילת התביעה כאמור [[בתקנה 109ד1]]. : (ב) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי [[פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]], יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח [[שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה]]. @ 109ב. בקשה לביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ח) : (א) בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי [[טופס 1ה שבתוספת הראשונה]]. : (ב) על אף האמור [[בתקנה 15(א)]], התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות [[סעיף 81א1 לחוק]] (להלן - לשכת ההגשה). : (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. : (ג1) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. : (ד) נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. : (ה) מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו-(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע. @ 109ג. פרטי הבקשה (תיקון: תשס"ה, תשע"ח, תשפ"ה) : אלה הפרטים שתכיל בקשה לביצוע תביעה: : (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; : (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע; : (3) העובדה שמבקש או הנתבע הוא קטין, פסול דין או תאגיד, אם הדבר הוא כך; : (4) הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה תוך פירוט קרן החוב והמועד שבו היתה אמורה להיפרע או נדרש פירעונה, הפרשי ההצמדה ואופן חישוב הריבית או דמי הפיגורים בגינה; : (5) בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט המוסמך לדון, יראו כאילו נטען שבית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך. @ 109ד. נספחים לבקשת ביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : הבקשה לביצוע תביעה תוגש בעותק אחד בצירוף - : (1) כתב התביעה, ערוך לפי הנדרש [[#פרק ג סימן א|בסימן ב' לפרק ג' של תקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים; : (2) מסמכים התומכים בתביעה כמפורט [[בתקנה 109ד1]]; : (3) העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב; : (4) העתק תשובת החייב להתראה - אם השיב לה; : (5) היה המבקש מיוצג בידי עורך דין - ייפוי הכוח של עורך הדין, שעורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין בבקשה שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח, לפי הענין; היה המבקש מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המבקש ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. @ 109ד1. מסמכים התומכים בתביעה (תיקון: תשע"ח, תשע"ח-2) : (א) לבקשה לביצוע תביעה יצורף כל מסמך התומך בתביעה; לעניין זה, "מסמך" - חוזה, הסכם או כל ראיה בכתב חתומה בידי הנתבע, בחתימת ידו או בחתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]], וכן כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעסקת מכר מרחוק, שאין לגביה מסמך בכתב כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש בקשה לביצוע תביעה אם התקיימו כל אלה: :: (1) התובע ציין בכותרת התביעה כי מדובר בעסקת מכר מרחוק; :: (2) צורפו לתביעה - ::: (א) ראיה שנעשתה או נחתמה בידי הנתבע המעידה באופן מפורש, על קיומה של עסקת המכר; ::: (ב) דף חשבון של התובע המהווה רשומה מוסדית קבילה לפי [[סעיף 36 לפקודת הראיות, התשל"א-1971]] (להלן - רשומה מוסדית קבילה), אשר ממנו עולה כי הנתבע התחייב בתשלום העסקה באמצעות כרטיס אשראי או הוראה לחיוב חשבון וכי התובע קיבל מהנתבע שני תשלומים לפחות על חשבון העסקה; ::: (ג) תצהיר של התובע המאשר כי הנתבע התקשר עמו בעסקת מכר מרחוק; בתצהיר יפרט התובע את כל העובדות הנוגעות לעסקה ובכלל זה הנכס או השירות שסופק והמועד שבו סופק, המועד שבו נערכה העסקה, תנאי התשלום בעבור העסקה, מספר הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותם בוצעה העסקה, לפי העניין, ארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי שנמסר או פרטי חשבון הבנק שנמסר בהוראה לחיוב חשבון וכן פירוט כל התשלומים ששילם החייב ומועדם; כמו כן יצהיר התובע על כך שדף החשבון האמור בפסקת משנה (ב) הוא רשומה מוסדית קבילה; ::: (ד) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(2), בעסקת מכר מרחוק שביחס אליה נערכה שיחה שהוקלטה, יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה תצהיר המפרט את פרטי העסקה והמאשר כי - :: (1) השיחה הוקלטה באמצעות מכשיר הקלטה תקין; :: (2) בהקלטה נשמע החייב מביע את הסכמתו לביצוע העסקה ותנאיה; :: (3) לא נעשה כל שינוי בהקלטה; :: (4) הקלטה מלאה של השיחה ניתנת להמצאה לפי דרישה; :: (5) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ד) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי שלא לקבל בקשה לביצוע תביעה שלא צורפו לה המסמכים האמורים בתקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; על פעולה או החלטה כאמור, ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. : (ה) בתקנה זו, "עסקת מכר מרחוק" - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות בלא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. @ 109ד2. תביעה כנגד ערבים (תיקון: תשע"ח) : הוגשה תביעה כנגד ערבים יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה, נוסף על האמור [[בתקנות 109ד]] [[ו-109ד1]], אחד משני אלה: : (1) אישור רשם ההוצאה לפועל שהתקיימו ההוראות לפי [[סעיף 27(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967]] (להלן - חוק הערבות); : (2) תצהיר שבו פירוט אחד מאלה: :: (א) עובדות המעידות כי האישור האמור בפסקה (1) אינו נדרש בשל קיום אחת העילות האמורות [[בסעיף 27(ב) לחוק הערבות]] בצירוף מסמכים התומכים בכך; :: (ב) עובדות המעידות כי לא מדובר בערב מוגן כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק הערבות]]. @ 109ה. הגשה ממוכנת (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ה-3) : (א) מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות [[פרק זה]] בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו. : (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת. : (ג) לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן עמד המבקש בדרישותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן - הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל בעבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי האגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט. : (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסוים או בענין מסוים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות הענין. : (ה) מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת יצרף לבקשתו התחייבות לשמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה [[בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986]]. : (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למנהל לשכת ההוצאה לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע. @ 109ו. אזהרה והמצאתה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצוע תביעה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לנתבע אזהרה לפי [[סעיף 81א1(ה) לחוק]], ערוכה לפי [[טופס 2א שבתוספת הראשונה]] בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים [[בתקנה 109ד(1) ו-(2)]]. : (ב) היה המבקש מיוצג בידי עורך דין יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה לערבית לעורך הדין המייצג כדי שימציא את האזהרה ואת עותק תרגומה לערבית לנתבע בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 לחוק]] בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים [[בתקנה 109ד(1) ו-(2)]]. @ 109ז. העברה בגין אי-קיום תנאים (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל על העברת התביעה לבית המשפט לפי [[חוק|סעיף 81א1(ו)]], יועברו הבקשה לביצוע תביעה וכל המצורפים אליה לבית המשפט המוסמך; הודעה על ההעברה כאמור תימסר למבקש, ואם הומצאה אזהרה לנתבע, גם לנתבע. : (ב) הועברה בקשה לביצוע תביעה לבית המשפט יודיע המבקש לבית המשפט, בתוך 30 ימים, אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט. : (ג) הודיע המבקש, כי ברצונו להמשיך את ההליכים כאמור, ישלם את האגרה הנדרשת ויצרף להודעתו טופס כאמור [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|בתקנה 7א לתקנות סדר הדין]] ויראו את כתב התביעה, שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, כאילו נמסר לבית המשפט כאמור [[-|בתקנה 8 לתקנות סדר הדין]] במועד מסירת ההודעה כאמור. : (ד) לא מסר המבקש הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) או הודיע, כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט, תימחק התביעה. @ 109ח. התנגדות לביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) התנגדות לביצוע תביעה לפי [[סעיף 81א1(ד) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 19ג שבתוספת הראשונה]], ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה (להלן - כתב ההתנגדות). : (ב) כתב ההתנגדות יוגש בצירוף - :: (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; :: (2) עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (3) עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; :: (4) היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין - ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. @ 109ט. העברת הדיון לבית המשפט (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי [[סעיף 81א1(ד)(2) לחוק]], יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, כאמור [[בתקנה 109ב(ג)]], ייראה כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. : (ב) משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי [[תקנה 109ח(ב)(1) ו-(2)]]. : (ג) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין, לפי העניין, ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 7 ימים מיום נתינתם, ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק ובלשכה שבהם הוגשה הבקשה לביצוע התביעה. @ 109י. הארכת מועד להגשת ההתנגדות (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח, תשפ"ה) : (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 109ח]], המוגשת בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות ותועבר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה. : (א1) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 109ח]] המוגשת לאחר שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]], ויעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. : (א2) לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה כאמור [[בתקנה 109ב(ג)]], יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. : (א3) בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה הוראות [[תקנות 109ח]] [[ו-109ט]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת התנגדות. : (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא לתת הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. @ 109יא. אישור בדבר פרטי הנתבע (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ג) : (א) לא יינקטו הליכים לביצוע תביעה על סכום קצוב, לרבות המצאת אזהרה, אלא באחד מאלה: :: (1) המבקש המציא לתיק אישור בדבר פרטי החייב ביחס לנתבע; :: (2) המוציא לפועל אישר לנקוט הליכים, לאחר שמצא אחד מאלה: ::: (א) כי פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו בהתאם [[לתקנה 10(ו)]]; ::: (ב) כי המדובר בחייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר את ביצוע התביעה אף בלא צירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ג) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי ביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. @ 109יב. התאמת מועדים (תיקון: תשס"ה) : ביחס לנתבע לפי [[סעיף 81א1 לחוק]] יעמדו התקופות להתייצבות לחקירת יכולת לפי [[סעיף 7(א1) לחוק]] ולבקשת חייב לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א לחוק]] על 30 ימים מיום המצאת האזהרה לנתבע. == פרק י': חקירה ומאסר == @ 110. הזמנה לחקירה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : ציווה רשם ההוצאה לפועל, על פי הסמכויות הנתונות לו [[בחוק]], לחקור אדם, יזמין מנהל לשכת ההוצאה לפועל את מי שיש לחקרו להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל במועד שייקבע לכך; ההזמנה תהא ערוכה לפי [[טופס 20 שבתוספת הראשונה]] ותומצא לנמען בדואר רשום עם אישור מסירה. @ 111. סדרי הדין (תיקון: תשס"ט) : בביצוע סמכויותיו לפי [[סעיף 67(ב) לחוק]] יפעל רשם ההוצאה לפועל על פי [[תקנות סדר הדין]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 112. שאלון (תיקון: תשס"ט) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשה או מיזמתו, שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, יקבע בצו את השאלות שעל החייב לענות עליהן ואת המועד לכך; הצו יפרט את האמור [[בסעיף 68(ג) לחוק]]. : (ב) השאלון יהא ערוך לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]]. @ 113. המצאת צו לתשלום בשיעורים : צו לפי [[סעיף 69 לחוק]] יומצא לחייב אם ניתן שלא בפניו. @ 114. צו הבאה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשע"ו) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל ליתן נגד החייב צו הבאה כאמור [[בסעיף 69יב לחוק]], יורה על הבאתו לפני רשם ההוצאה לפועל המכהן בלשכה הקרובה למקום מעצר החייב או למקום החזקתו, וכן רשאי הוא לצוות על שחרור החייב ממעצרו, אם יפקיד ערבון כספי בסכום שיקבע לשם הבטחת התייצבותו לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 24 שעות. : (א1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה לפי [[טופס 22 שבתוספת הראשונה]] וחלפו 14 ימים מיום ההמצאה. : (ב) צו הבאה ייערך לפי [[טופס 25 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) אישור על שחרור ממאסר כאמור [[בסעיף 72א(ב) לחוק]], ייערך לפי [[טופס 26 שבתוספת הראשונה]]. : (ד) הודעת המשטרה לרשם ההוצאה לפועל על אי ביצוע צו מאסר או צו הבאה כאמור [[בסעיף 74יז(ב) לחוק]], תיערך לפי [[טופס 27 שבתוספת הראשונה]]. : (ה) הצהרת חייב וכתב ויתור על סודיות לפי [[סעיף 69יג לחוק]], יוגשו לפי [[טופס 27א שבתוספת הראשונה]]. @ 114א. צו מאסר (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) התראה לפי [[סעיף 70(ה) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 29 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) התראה לפי [[סעיף 74(ג) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 29א שבתוספת הראשונה]]. @ 114ב. ביטול צו מאסר (תיקון: תשס"ט) : צו מאסר לא יבוצע נגד חייב אשר סכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר, שולם לזוכה על ידי החייב שנגדו הוצא צו מאסר, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של עיקול; כמו כן לא יבוצע צו מאסר נגד חייב, אם הזוכה הקטין את קרן החוב בתיק בגין תשלום מהחייב שנגדו הוצא צו מאסר בתוך התקופה האמורה בצו בסכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר. == פרק י"א: כספים שנגבו == @ 115. העברת כספים שנגבו (תיקון: תשס"ט) : (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר לזוכה כל סכום שנגבה בשבילו על ידי הלשכה, לאחר ניכוי האגרות שתשלומן נדחה וההוצאות שהזוכה חייב בהן. : (ב) כספים שנגבו במכירה פומבית של נכס מקרקעין לא יועברו כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזוכה יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל נסח רישום מעודכן ליום הגשתו, ואם היתה משכנתה נוספת רשומה בנסח - גם העתק מאושר משטר המשכנתה. : (ג) הוגשו בקשות ביצוע על ידי זוכים אחדים, יחולק כל סכום שנגבה כאמור בין כל הזוכים, לפי הכללים האמורים [[בסעיף 76 לחוק]]. @ 115א. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תשס"ט-2) : (א) כספים ששולמו על חשבון החוב יועברו לידי הזוכה, כאשר הסכום המצטבר שנזקף לזכותו עולה על 50 שקלים חדשים או שחלפו שלושה חודשים מיום התשלום, לפי המוקדם. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם מסר הזוכה פרטי חשבון בנק כאמור [[בסעיף 75(ד) לחוק]]. @ 116. זכות קדימה : זוכה או נושה שהוכיח כי זכותו קודמת או עדיפה על פי כל דין מזכותם של זוכים אחרים ישולם לו המגיע לו בהתאם לכך. @ 117. ביטול עיקולים ומינויים (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2) : שולם או סולק בדרך אחרת מלוא החוב הפסוק, וביקש החייב ביטול הליכים - : (1) אם התיק הוא תיק מזונות, תיק איחוד או שהיה בתיק צו למינוי כונס נכסים, או עניין אחר הדורש החלטת הרשם לפי דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל לצורך מתן החלטה בדבר ביטול הליכים בתיק, ביטול המינוי או באותו עניין אחר הדורש את החלטת הרשם לפי דין; : (2) במקרים שאינם כלולים בפסקה (1) יבטל מנהל לשכת הוצאה לפועל את ההליכים בתיק. @ 117א. (תיקון: תשס"ט, תשע"א-2) : (((בוטלה).)) == פרק י"ב: ערר וערעור == @ 118. ערר (תיקון: תשס"ט) : (א) ערר על פי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי [[סעיף 80(א) לחוק]], יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל, תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד; ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעונין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל פה. : (ג) לאחר בירור הערר יתן רשם ההוצאה לפועל החלטה מנומקת בכתב וימציאנה לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה. @ 119. (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"ז, תשפ"ד-2) : (((בוטלה).)) @ 120. ערעור (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ז, תשס"ט, תשפ"ד-2) : (א) נקבעו [[בחוק]] הוראות בדבר הגשת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל (בתקנה זו - ערעור), יוגש הערעור לבית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו. : (ב) ערעור יוגש בתוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; על ערעור כאמור יחול [[פרק י"ז לתקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים, למעט [[-|תקנות 135]], [[-|137]], [[-|144]] [[-|ו-150]]. : (ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]], יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה; על ערעור כאמור יחול [[סימן ז' לפרק א' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020]] אך לעניין ערובה תחול תקנת משנה (ז). : (ג) (((בוטלה).)) : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) נוסף על הקבוע [[בתקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין]], העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו לתיק ההוצאה לפועל. : (ו) (((בוטלה).)) : (ז) בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין. : (ח) בית המשפט של ערעור רשאי לגבות ראיות נוספות אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. == פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם (תיקון: תשע"ו-2) == @ 120א. הטלת הוצאות (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור [[בתקנה 120ב]]. : (ג) ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון. : (ד) הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. : (ה) [[בפרק זה]] - ::- "הוצאות" - למעט שכר טרחת עורך דין; ::- "בעל דין" - חייב או זוכה. @ 120ב. קביעת סכום ההוצאות (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב הרשם, בין השאר, באלה: :: (1) שווי החוב המתנהל בתיק ההוצאה לפועל; :: (2) סוג הבקשה; :: (3) שכר טרחת עורך דין שנפסק בתיק למי מהצדדים; :: (4) דמי המצאת כתבי בי-דין; :: (5) שכר בטלה של הצדדים ושל העדים מטעמם; :: (6) שכר מומחים, דמי לינה ודמי נסיעה, דמי עלות אחסון נכס; :: (7) האגרות וההוצאות ששולמו בעד ניהול הליכים בתיק. : (ב) בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יהיה רשאי הרשם להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את ההליך ובהיות הצדדים מיוצגים. @ 120ג. הארכת דיון שלא לצורך (תיקון: תשע"ו-2) : ראה רשם ההוצאה לפועל כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, בלא קשר לתוצאות ההליך, לאחר שהתריע בכתב לפני בעל הדין על הטלת ההוצאות ונחה דעתו כי בעל הדין מודע לכך שהאריך את הדיון שלא לצורך, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם; היה בעל דין לא מיוצג יוטלו עליו הוצאות לפי תקנה זו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 120ד. אכיפת צו להוצאות (תיקון: תשע"ו-2, תשפ"ד-3) : (א) להוצאות שפסק רשם ההוצאה לפועל לפי [[פרק זה]] ייווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], מהיום שבו נפסקו עד יום התשלום, אלא אם כן קבע הרשם מועד אחר. : (ב) היו ההוצאות שפסק הרשם לפי [[פרק זה]], לטובת הזוכה, ייווספו ההוצאות על החוב הפסוק הנגבה בתיק. : (ג) היו ההוצאות שפסק הרשם לפי [[פרק זה]], לטובת החייב, יקוזז סכום ההוצאות מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; עלה סכום ההוצאות שלטובת החייב על סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, תהיה היתרה ניתנת להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. : (ד) צו לתשלום הוצאות לטובת צד שלישי, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. : (ה) צו לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה ייגבה באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. @ 120ה. בעל דין שאינו מיוצג הטוען לעצמו (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בעל דין שטוען לעצמו, יראו אותו, לעניין הוצאות הדיון, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע לדיון. : (ב) היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא בעצמו או באמצעות משרדו, זכאי הוא להוצאות הדיון שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין. == פרק י"ג: שונות == @ 121. שינוי והוספת טפסים (תיקון: תשמ"ב, תשס"ט) : (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי, לשם יעול הפעולות בלשכה, להורות על שינויים, ביטולם, שילובם, הפרדתם או קביעת צורתם של טפסים שונים הכלולים [[בתוספת הראשונה]], וכן רשאי הוא לקבוע טפסים נוספים, שאינם כלולים [[בתוספת הראשונה]], ולהורות על השימוש בהם. : (ב) מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים הנוספים, והוא נמצא בשימושה של לשכה שמופעלת בה מערכת מיכון, חובה לערכו באופן שיהא העתק מילולי ממנו, ללא כל שינוי. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש״ן–1989]].)) --> @ 122. אימות מסמכים (תיקון: תשס"ט) : זוכה, חייב או מי שנקטו כלפיו הליך לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלה, או מי שטוען לזכות בנכס שנקטו כלפיו הליך כאמור, רשאי לקבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל אישור שעותק, העתק או העתק צילומי מכל מסמך המתוייק בתיק ההוצאה לפועל או הנמצא במשמרתה של הלשכה, והנוגע לעניינו, מתאים למקור. @ 123. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 123א. עיקול ללא בקשת זוכה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-2, תש"ע-4, תשע"ד, תש"ף-2) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל, בלא בקשת זוכה, על עיקול בידי צד שלישי תישלח הודעה על כך לצד השלישי ולזוכה. : (ב) הורה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א) והתנהל התיק במסלול מקוצר או במסלול מזונות, לא תישלח הודעה לזוכה. @ 124. הודעה על ביטול עיקול (תיקון: תשס"ט) : בוטל עיקול מכל סיבה שהיא לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלו, יודיע על כך מנהל לשכת ההוצאה לפועל לזוכה, לחייב ולצד שלישי; הועמד נאמן לשמירה על המעוקלים, ולא בוטל מינויו, תינתן גם לו הודעה על כך. @ 125. (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 125א. סגירת תיק אם החברה מחוקה או מחוסלת (((החל מיום 31.8.2026: סגירת תיק אם תאגיד שהוא צד לו נמחק או חוסל))) (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) אם הזוכה בתיק הוצאה לפועל הוא חברה שרשם החברות מחק או חיסל (((החל מיום 31.2.2026: מחק או רשם את חיסולה))) לפי [[חוק החברות]] (להלן בתקנת משנה זו - החברה), יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לחברה, לפי פרטי החברה או בא כוחה, לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתנה החברה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה, ייסגר התיק; :: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותה של החברה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; לבקשה תצרף החברה תצהיר, שבו תיכלל גם הבהרה לעניין הכוונה לבצע החייאה לחברה וכן את הטעמים שבגללם היא מבקשת את פתיחת התיק; הבקשה תועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. : (ב) אם החייב הוא חברה שרשם החברות חיסל או מחק (((החל מיום 31.8.2026: מחק או רשם את חיסולה))) לפי [[חוק החברות]] (להלן בתקנת משנה זו - החברה), יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לזוכה על סטטוס החברה ויבקשו לתת טעם להמשך ניהול התיק נגד החברה; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה - אם החברה היא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמה של החברה מהתיק; :: (3) האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה להחזרת החייב שנגרע מהתיק או לפתוח תיק שנסגר, אם החברה עברה תהליך החייאה. : (ג) (((החל מיום 31.8.2026):)) האמור בתקנה זו יחול בשינויים המחויבים גם על תאגיד שאינו חברה אם נמחק או חוסל לפי הדין המסדיר את מחיקתו או את חיסולו. @ 126. סגירת תיק (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק. : (ב) פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו. : (ג) שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ-100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. : (ד) עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק, ניתן טעם כאמור - יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; :: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; :: (4) בוער התיק לפי [[תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986]], רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו; :: תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. : (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (ד), חלפו שנתיים ממועד פתיחת התיק, רשאי רשם ההוצאה לפועל לסגור את התיק מחמת חוסר מעש, אף על פי שננקטו בו הליכים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לזוכה זכות תגובה בתוך 30 ימים או פרק זמן ארוך יותר שיורה בהחלטתו. : (ד2) ביקש מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפעול לפי האמור בתקנת משנה (ד) לגבי חייב שתיקיו כלולים בתיק איחוד לפי [[פרק ז'3 לחוק]] או לגבי חייב שהוא חייב מוגבל באמצעים במצב שבו לא הועברו לתיק תשלומים במשך שנתיים ומי מהזוכים לא פעל לפיזור התיק או לנקיטת הליכים בתיק הפרטני במהלך אותה תקופה, תישלח נוסף על ההודעה האמורה בסעיף קטן (ד)(1) גם הודעה לחייב ערוכה לפי [[טופס 32 שבתוספת הראשונה]]. : (ה) נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב. @ 126א. תיקון טעות (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי [[החוק]], וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק. @ 127. (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ה, תשס"ט, תשפ"ד-3) : (((בוטלה).)) @ 128. הארכת מועדים ופגרה (תיקון: תשנ"א-2, תשס"ה, תשס"ט) : (א) קבע רשם ההוצאה לפועל מועד, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, להאריכו מזמן לזמן אף לאחר שנסתיים; נקבעו מועדים בתקנות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריכם מטעמים מיוחדים שרשם; מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע [[בתקנות סדר הדין]]. : (ב) תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, (([במקור: רשם])) או רשם ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית משפט, (([במקור: רשם])) או רשם ההוצאה לפועל, הוראה אחרת. @ 129. חייב שהוא פסול-דין (תיקון: תשס"ט, תשע"ג) : (א) היה החייב פסול-דין, יציין הזוכה עובדה זו בבקשה לביצוע; המצאת האזהרה לפסול דין תהיה בהמצאתה לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, לפי העניין, ובאין לו הורים או אפוטרופוס - בהמצאה למי שפסול הדין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ב) הוברר לרשם ההוצאה לפועל שהחייב הוא פסול-דין ולא היה נראה מפסק הדין שעובדה זו היתה ידועה לבית המשפט שנתן את פסק הדין, יבקש רשם ההוצאה לפועל, בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 12 לחוק]], הבהרה מבית המשפט, וישהה את הליכי ההוצאה לפועל בענין זה, עד שיקבל את ההבהרה האמורה. : (ב1) הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליך שנפתח שלא על פי פסק דין, כי חייב הוא פסול דין, וכי אחד מהוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, אינם צד להליכים, ישהה את הליכי ההוצאה לפועל ויורה על המצאת האזהרה כמפורט בתקנת משנה (א). : (ב2) הוגש הליך שלא על פי פסק דין נגד חייב שהוא קטין, ולא ציין הזוכה את דבר היותו של החייב קטין, תיידע לשכת ההוצאה לפועל את הזוכה בדבר היות החייב קטין, כדי שיבחן אם הוא מעוניין בניהול ההליך. : (ג) ((בתקנה זו,)) "פסול-דין" - לרבות קטין, וכמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962]]. @ 130. מינוי אפוטרופוס לחייב פסול-דין (תיקון: תשס"ט) : הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליכים שנפתחו שלא על פי פסקי דין, כי חייב הוא פסול דין כמשמעותו [[בתקנה 129(ג)]], ישהה את הליכי ההוצאה לפועל וימנה לו אפוטרופוס לדין. @ 131. ביטול : תקנות ההוצאה לפועל, תשכ"ח-1968 - בטלות. @ 132. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן. == תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ט) == @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) : (((נמחק))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף) <עוגן טופס 1א> : '''טופס 1א:''' בקשה לביצוע פסק דין עשה ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תשע"א-2, תשע"ד, תשע"ד-2, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ב> : '''טופס 1ב:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי בענייני מזונות ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ג> : '''טופס 1ג:''' בקשה לביצוע מימוש משכון/משכנתה ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ד> : '''טופס 1ד:''' בקשה לביצוע שטרות ושיקים ((([[תקנות 10(א)]] [[ו-102]]))) @ (תיקון: תש"ף) <עוגן טופס 1ד1> : '''טופס 1ד1:''' בקשה לביצוע של חוב לפי הוראות [[חוק כביש אגרה]] ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תש"ף, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ד2> : '''טופס 1ד2:''' בקשה לביצוע שעבוד מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ה) <עוגן טופס 1ה> : '''טופס 1ה:''' בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל((,)) התשכ"ז-1967]] (להלן - החוק) ((([[תקנה 10(א)]] [[ו-109ב]]))) @ (תיקון: תש"ף) <עוגן טופס 1ו> : '''טופס 1ו:''' טופס נלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה - לפי [[סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]] ((([[תוספת 1 טופס 1|טפסים 1]] [[תוספת 1 טופס 1ד|ו-1ד]]))) @ (תיקון: תשפ"ג-2) <עוגן טופס 1ז> : '''טופס 1ז:''' אישור בדבר המצאת פסק דין/החלטה ((([[תקנה 11(1א)]]))) @ (תיקון: תשפ"ו) <עוגן טופס 1ח> : '''טופס 1ח:''' (((החל מיום 31.8.2026):)) טופס הצהרה - ריבוי זוכים ((([[תקנה 11ב]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' אזהרה ((([[תקנה 12(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשפ"ה) <עוגן טופס 2א> : '''טופס 2א:''' אזהרה בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 12(א)]]))) @ (תיקון: תשפ"ד-4) <עוגן טופס 2ב> : '''טופס 2ב:''' תצהיר ((([[תקנה 12(ג1) ו-(ג2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תש"ע-3) <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' בקשות זוכה 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4א> : '''טופס 4א:''' בקשות זוכה 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) <עוגן טופס 4ב> : '''טופס 4ב:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשע"ז) <עוגן טופס 4ב1> : '''טופס 4ב1:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשע"ז) <עוגן טופס 4ב2> : '''טופס 4ב2:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 3 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ג> : '''טופס 4ג:''' בקשות זוכה לפעולות כספיות ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ד> : '''טופס 4ד:''' בקשות חייב 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ה> : '''טופס 4ה:''' בקשות חייב 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ו> : '''טופס 4ו:''' בקשות צד ג' ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ב-2, תשס"ב-3, תשס"ט-2, תשע"א-2) <עוגן טופס 5> : '''טופס 5:''' התראה על הטלת הגבלה ((([[תקנה 22ב(ב)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4) <עוגן טופס 6> : '''טופס 6:''' צו למסירת מידע ((([[תקנה 23ב]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6א> : '''טופס 6א:''' צו למסירת מידע בדבר כתובתו של החייב ((([[תקנות 23ב]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6ב> : '''טופס 6ב:''' התראה לפני מתן צו למסירת מידע ((([[תקנות 23ד(א)]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6ג> : '''טופס 6ג:''' צו למסירת מידע ((([[תקנות 23ד(ב)]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ו) <עוגן טופס 7> : '''טופס 7:''' בקשה לאיחוד תיקים ((([[תקנה 29א]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ו) <עוגן טופס 7א> : '''טופס 7א:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז) <עוגן טופס 8> : '''טופס 8:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 9> : '''טופס 9:''' כתב מינוי ממונה על תיק איחוד ((([[תקנה 32]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז) <עוגן טופס 10> : '''טופס 10:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10א> : '''טופס 10א:''' בקשה לקבלת אישור של בעל תפקיד ((([[תקנה 37א(א)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10ב> : '''טופס 10ב:''' בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד ((([[תקנה 37א(ב)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10ג> : '''טופס 10ג:''' כתב הטלת תפקיד - הוראה לביצוע הליך ((([[תקנה 37ה(א)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) <עוגן טופס 10ד> : '''טופס 10ד:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ו) <עוגן טופס 10ה> : '''טופס 10ה:''' שאלון אישי ((([[תקנה 37י]]))) @ (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) <עוגן טופס 10ו> : '''טופס 10ו:''' הזמנה לבדיקה בדבר יכולת ((([[תקנה 37טז]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ז> : '''טופס 10ז:''' רישום/תיקון רשומה במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם ((([[תקנה 37כד]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ח> : '''טופס 10ח:''' הזמנה לדיון לפני הכללה במרשם חייבים משתמטים ((([[תקנה 37כה(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ט> : '''טופס 10ט:''' התראה בטרם רישום במרשם החייבים המשתמטים ((([[תקנה 37כה(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10י> : '''טופס 10י:''' הודעה לחייב בדבר הזכאות לכאורה להגיש בקשת הפטר ((([[תקנה 37כט]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יא> : '''טופס 10יא:''' בקשת חייב לקבלת צו הפטר, שאלון וכתב ויתור על סודיות ((([[תקנה 37ל]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יב> : '''טופס 10יב:''' הודעה לנושה על פתיחת תיק במסלול הפטר ((([[תקנה 37לא]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יג> : '''טופס 10יג:''' התנגדות למתן צו הפטר לחייב מוגבל באמצעים ((([[תקנה 37לב]]))) @ (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) <עוגן טופס 11> : '''טופס 11:''' הודעה בדבר עיקול נכס שהעברתו טעונה רישום ((([[תקנה 43]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) <עוגן טופס 12> : '''טופס 12:''' צו עיקול מקרקעין לפי [[סעיף 34 לחוק]] ((([[תקנה 62]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2) <עוגן טופס 12א> : '''טופס 12א:''' הזמנה לדיון בעניין פינוי דירת מגורים ((([[תקנה 64(ג)]]))) @ <עוגן טופס 13> : '''טופס 13:''' הצעות לקניית מקרקעין ((([[תקנה 67]]))) @ <עוגן טופס 14> : '''טופס 14:''' צו עיקול על כלל נכסי החייב שבידי צד שלישי ((([[תקנה 73(א)]]))) @ <עוגן טופס 15> (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : '''טופס 15:''' עיקול על נכס מסוים שבידי צד שלישי ((([[תקנה 73(ב)]]))) @ <עוגן טופס 16> : '''טופס 16:''' מינוי כונס נכסים ((([[תקנה 81(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 17> : '''טופס 17:''' הודעה על פינוי ((([[תקנה 97(ב)]]))) @ (תיקון: תשפ"ג-2) <עוגן טופס 17א> : '''טופס 17א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של שטר ((([[תקנה 104א(ד)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ו) <עוגן טופס 18> : '''טופס 18:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 19> : '''טופס 19:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) <עוגן טופס 19א> : '''טופס 19א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109א]]))) @ (תיקון: תשע"ה-2) <עוגן טופס 19א1> : '''טופס 19א1:''' תוספת להתראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109א(ב)]]))) @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) <עוגן טופס 19ב> : '''טופס 19ב:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ה) <עוגן טופס 19ג> : '''טופס 19ג:''' התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109ח(א)]]))) @ <עוגן טופס 20> : '''טופס 20:''' הזמנה לחקירה ((([[תקנה 110]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ו, תשפ"ג-2) <עוגן טופס 21> : '''טופס 21:''' שאלון וכתב ויתור על סודיות ((([[תקנות 12א(ב)]], [[14א]], [[29א(א)]], [[112]]))) @ (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד) <עוגן טופס 21א> : '''טופס 21א:''' שאלון והנחיות זוכה במסלול מקוצר ((([[תקנה 101ג]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ב> : '''טופס 21ב:''' שאלון זוכה בפתיחת תיק מזונות - מסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ג> : '''טופס 21ג:''' שאלון מידע לביטוח לאומי בתיק מזונות - מסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ד> : '''טופס 21ד:''' הצהרת הזוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד-2, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ה> : '''טופס 21ה:''' בקשה להעברת תיק למסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ט) <עוגן טופס 22> : '''טופס 22:''' התראה בדבר הבאה ((([[תקנה 114(א1)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) <עוגן טופס 23> : '''טופס 23:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ה, תש"ע-4) <עוגן טופס 24> : '''טופס 24:''' (((נמחק))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 25> : '''טופס 25:''' צו הבאה ((([[תקנה 114(ב)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 26> : '''טופס 26:''' אישור שחרור ממאסר לפי [[חוק הוצאה לפועל]] ((([[תקנה 114(ג)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 27> : '''טופס 27:''' הודעה בדבר אי ביצוע צו מאסר/צו הבאה ((([[תקנה 114(ד)]]))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 27א> : '''טופס 27א:''' הצהרת חייב במסגרת צו הבאה ((([[תקנה 114(ה)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה-2) <עוגן טופס 28> : '''טופס 28:''' שאילתא לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים ((([[תקנה 36ב]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 29> : '''טופס 29:''' התראה בדבר מאסר ((([[תקנה 114א(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 29א> : '''טופס 29א:''' התראה בדבר מאסר - מזונות ((([[תקנה 114א(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ט) <עוגן טופס 30> : '''טופס 30:''' בקשת זוכה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות ((([[תקנה 23ד4]]))) @ (תיקון: תשע"ט-2) <עוגן טופס 31> : '''טופס 31:''' הודעה על בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי [[סעיף 78א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]] ((([[תקנה 10ג]]))) @ (תיקון: תשפ"ו) <עוגן טופס 32> : (((החל מיום 31.8.2026):)) '''טופס 32:''' הודעה לפני סגירת תיק מחוסר מעש ((([[תקנה 126(ד1)]]))) == תוספת שניה (תיקון: תשס"ט) == ==== ((([[תקנה 1|תקנה 1 - הגדרת אישור בדבר פרטי החייב]]))) ==== : {| ! סוגי החייבים !! האישור הנדרש |- | רשות מקומית - עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית || שם החייב - כמפורט ברשימת היישובים של משרד הפנים או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהם מפורסמים על ידם לרבות באתר האינטרנט הרשמי של המשרד; |- | אגודה שיתופית || סמל האגודה השיתופית החייבת - כרשום אצל רשם האגודות השיתופיות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם האגודות השיתופיות; |- | עמותה רשומה || המספר והסמל של העמותה החייבת כרשום אצל רשם העמותות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם העמותות; |- | חברה || שם החברה ומספר ח"פ כרשום בדוח רשם החברות. |} == תוספת שלישית (תיקון: תשס"ט-2) == ==== ((([[תקנה 50(ב)]]))) ==== : {| ! סוג המיטלטלין !! סך שוויו המוערך בשקלים חדשים |- | מחשב אישי || 1,000 |- | מדפסת || 200 |- | טלוויזיה || 500 |- | רדיו || 150 |- | טלפון נייח || 150 |- | טלפון נייד || 150 |- | מכונת כביסה || 1,000 |} == תוספת רביעית (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[14ד|תקנה 14((<s>(</s>))ד((<s>)</s>))]]))) ==== @ 1. : '''בקשות לפתיחת תיק הוצאה לפועל:''' : (א) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין כספי; : (ב) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין פינוי; : (ג) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין להשבת מיטלטלין; : (ד) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין אחר; : (ה) בקשה לפתיחת תיק - כביש אגרה; : (ו) בקשה לפתיחת תיק - שטרות; : (ז) בקשה לפתיחת תיק - תביעה על סכום קצוב; : (ח) בקשה לפתיחת תיק - משכון רכב; : (ט) בקשה לפתיחת תיק - משכון מקרקעין; : (י) בקשה לפתיחת תיק - משכון דירת מגורים; : (יא) בקשה לפתיחת תיק - משכון מיטלטלין אחר; : (יב) בקשה לפתיחת תיק - מזונות ביטוח לאומי; : (יג) בקשה לפתיחה מחדש של תיק שנסגר. @ 2. : '''בקשות בעניין הליכים ובקשות למידע:''' : (א) בקשה לרישום עיקול מיטלטלין; : (ב) בקשה להטלת עיקול ברישום על רכב; : (ג) בקשה להטלת עיקול ברישום אצל מחזיק; : (ד) בקשה לרישום עיקול מקרקעין; : (ה) בקשה לעיקול כספי זוכה; : (ו) בקשה למימוש עיקול כספי זוכה; : (ז) בקשה להוצאת מעוקלים; : (ח) בקשה למימוש עיקול צד ג'; : (ט) בקשה לתפיסת רכב; : (י) בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ; : (יא) בקשה לצו הבאה; : (יב) בקשה להטלת הגבלות על חייב בתיק; : (יג) בקשה לעיקול משכורת; : (יד) בקשה לרישום חייב במאגר חייבים משתמטים; : (טו) בקשה למתן צו למסירת מידע; : (טז) בקשה לצו מידע לעדכון על כניסת חייב ארצה; : (יז) בקשה לקבלת מידע על קיומו של תיק מזונות; : (יח) בקשה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות; : (יט) בקשה לעיכוב הליכים; : (כ) בקשה לחידוש הליכים; : (כא) בקשה לביטול הליכים; : (כב) בקשה לעיכוב או ביטול או שינוי החלטה לעיכוב כספים; : (כג) בקשה לביטול הגבלות חייב בתיק. @ 3. : '''בקשות הקשורות בניהול תיק הוצאה לפועל:''' : (א) בקשה לצירוף תיק לתיק איחוד; : (ב) בקשה למתן צו תשלומים או בקשה לשינוי צו תשלומים; : (ג) בקשה לביטול איחוד תיקים; : (ד) בקשה לזימון חקירה או בירור; : (ה) בקשה לזימון צד שלישי לחקירה; : (ו) בקשה לסגירת תיק; : (ז) בקשה למשלוח אזהרה בדואר רשום; : (ח) בקשה למסירה אישית של אזהרה; : (ט) בקשה לדחיית מועד דיון; : (י) בקשה לביטול מועד דיון; : (יא) בקשה להעברת תיק ללשכה אחרת; : (יב) בקשה להגדלת או הוספת קרן חוב; : (יג) בקשה להקטנת חוב; : (יד) בקשה למתן תוקף לפשרה או להסדר; : (טו) בקשה כללית; : (טז) בקשה להוספת ייצוג; : (יז) תגובה לבקשה; : (יח) בקשה לדיווח על מסירת אזהרה; : (יט) בקשה להכרה בחייב משלם; : (כ) בקשה לביטול הכרה בחייב משלם; : (כא) הגשת מסמך לתיק; : (כב) בקשה להוצאת תיק פרטני מאיחוד וסגירתו; : (כג) בקשה לשינוי פרטי חשבון עורך דין מייצג; : (כד) בקשה לעדכון פרטי טלפון וכתובת דואר אלקטרוני של עורך דין מייצג; : (כה) בקשה לשינוי פרטי גורם; : (כו) בדיקת הליך ביצוע; : (כז) ביצוע תשלום בכרטיס אשראי; : (כח) בדיקה במרשם חייבים מוגבלים; : (כט) בדיקה במרשם חייבים משתמטים; : (ל) בדיקת קיומו של שיק שלא נפדה; : (לא) הפקת רשימת תיקי חייב; : (לב) בקשה להפקת שובר; : (לג) בקשה לאיתור קבלה. @ 4. : '''בקשות הקשורות בהליך כינוס נכסים:''' : (א) בקשה למינוי כונס נכסים על נכס מקרקעין; : (ב) בקשה למינוי כונס נכסים על רכב; : (ג) בקשה למינוי כונס נכסים על נכס אחר; : (ד) בקשה לאישור מכר; : (ה) בקשה למתן צו מכר. @ 5. : '''בקשות הקשורות להתנגדות לחוב:''' : (א) הגשת בקשה בטענת "פרעתי"; : (ב) הגשת התנגדות לביצוע שטר; : (ג) הגשה באיחור של התנגדות לביצוע שטר; : (ד) הגשת התנגדות לביצוע תביעה; : (ה) הגשה באיחור של התנגדות לביצוע תביעה. <פרסום> <!-- (תיקון: תש"ם) --> כ"ט בחשון תש"ם (19 בנובמבר 1979) <חתימה> שמואל תמיר שר המשפטים jf4ylv4rhwny7tsl92k6g0ofqctsuie 3011368 3011367 2026-05-06T07:19:12Z Shahar9261 22508 3011368 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 <מאגר תקן 2111473 קוד a163Y00000DuShmQAF> <מקור> <!-- '''תקנות קודמות:''' ''תקנות ההוצאה לפועל, תשי"ז-1957:'' ((ק"ת תשי"ז, 1378|תקנות ההוצאה לפועל|0701)). ''תקנות חקירת יכולת, תשכ"ו-1966:'' ((ק"ת תשכ"ז, 1045|תקנות חקירת יכולת|1973)). --> '''תקנות קודמות:''' ((ק"ת תשכ"ח, 1896|תקנות ההוצאה לפועל|2256)), ((2248|תיקון|2276)); ((תשכ"ט, 1176|תיקון - תקנות בדבר בקשות לביצוע שטר|2366)); ((תשל"א, 270|תיקון|2647)); ((תשל"ב, 1240|תיקון|2855)), ((1622|ת"ט|2890)); ((תשל"ד, 66|תיקון|3067)), ((948|תיקון|3157)); ((תשל"ה, 1810|תיקון|3343)), ((2052|תיקון מס' 2|3359)), ((2472|תיקון מס' 3|3385)); ((תשל"ו, 254|תיקון מס' 4|3415)), ((1606|תיקון מס' 4 [צ"ל: מס' 5]|3525)); ((תשל"ז, 1468|תיקון|3700)). '''תקנות חדשות:''' ((ק"ת תש"ם, 386|תקנות ההוצאה לפועל|4057)), ((1078|ת"ט|4094)); ((תשמ"ב, 378|תיקון|4299)); ((תשמ"ד, 563|תיקון|4561)), ((1676|תיקון מס' 2|4642)); ((תשמ"ו, 90|תיקון|4867)), ((534|תיקון מס' 2|4905)); ((תשמ"ט, 994|תיקון מס' 3|5194)); ((תשנ"א, 341|תיקון|5316)), ((504|תיקון מס' 2|5331)), ((734|ת"ט|5340)); ((תשנ"ב, 320|תיקון|5393)), ((1206|תיקון מס' 2|5454)); ((תשנ"ג, 1049|תיקון|5539)), ((1096|ת"ט|5541)); ((תשנ"ה, 530|תיקון|5651)), ((1662|תיקון מס' 2|5693)), ((1951|תיקון מס' 3|5706)); ((תשנ"ו, 48|ת"ט|5709)), ((50|תיקון|5710)); ((תשנ"ז, 140|תיקון|5795)); ((תשנ"ח, 82|תיקון|5862)); ((תשנ"ט, 266|תיקון|5946)), ((1068|תיקון מס' 2|5991)); ((תש"ס, 106|ת"ט|6006)); ((תשס"ב, 70|תיקון|6131)), ((148|תיקון מס' 2|6136)), ((779|תיקון מס' 3|6172)); ((תשס"ג, 574|תיקון|6230)); ((תשס"ד, 835|תיקון|6331)); ((תשס"ה, 248|תיקון|6356)); ((תשס"ט, 978|תיקון|6782)), ((1156|תיקון מס' 2|6798)); ((תש"ע, 88|ת"ט|6820)), ((316|הוראת שעה|6841)), ((602|תיקון|6854)), ((896|תיקון מס' 2)), ((914|תיקון מס' 3|6874)); ((תשע"א, 696|תיקון|6977)), ((946|תיקון מס' 2|6999)), ((970|תיקון מס' 3|7002)); ((תשע"ג, 796|תיקון|7226)), ((1228|תיקון מס' 2|7253)), ((1392|ת"ט|7261)), ((1538|תיקון מס' 3|7270)), ((1618|הוראת שעה [תש"ע] (תיקון)|7283)); ((תשע"ד, 607|הוראת שעה|7338)), ((1718|הוראת שעה (תיקון)|7417)); ((תשע"ה, 210|תיקון|7441)), ((944|תיקון מס' 2|7493)), ((1030|תיקון מס' 3|7500)), ((1282|תיקון מס' 4|7521)), ((1335|ת"ט|7529)), ((1335|ת"ט|7529)), ((1868|ת"ט|7548)), ((1890|הוראת שעה|7552)); ((תשע"ו, 144|תיקון|7569)), ((1156|תיקון מס' 2|7661)); ((תשע"ז, 796|תיקון|7786)); ((תשע"ח, 2608|תיקון|8055)), ((2678|ת"ט|8061)); ((תשע"ט, 622|תיקון|8095)), ((3898|תיקון מס' 2|8263)); ((תש"ף, 528|תיקון|8343)), ((2624|תיקון מס' 2|8743)); ((תשפ"א, 3356|תיקון|9436)); ((תשפ"ב, 2102|תיקון|10004)); ((תשפ"ג, 1176|תיקון|10605)), ((2442|תיקון מס' 2|10763)); ((תשפ"ד, 2010|ת"ט|11223)), ((3040|תיקון|11375)), ((3570|תיקון מס' 2|11459)), ((3798|תיקון מס' 3|11496)); ((תשפ"ה, 142|תיקון|11535)); ((תשפ"ו, 2054|תיקון|12382)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 88]] [[=החוק|לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967]], ולפי [[+#108|סעיף 46]] [[לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957]], ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984]].)) __TOC__ == פרק א': פרשנות, ארגון, מינהל ומיכון == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ד, תשס"ט, תש"ע, תשע"ד, תשע"ה-3, תשע"ז, תש"ף-2, תשפ"ג, תשפ"ד-3, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "אישור בדבר פרטי החייב" - כל אחד מאלה: :: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן - המרשם) - אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; :: (2) לגבי חייב שאינו יחיד - אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט [[בתוספת השניה]]; :- "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו [[http://www.eca.gov.il|www.eca.gov.il]]; :- "בקשת ביצוע" - בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם [[בחוק]], החלטת ועדת אישורים לפי [[סעיף 5ז לחוק]] וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "זוכה" - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; :- "החוק" - [[חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק חדלות פירעון" - (((החל מיום 31.8.2026):)) [[=חוק חדלות פירעון|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "חוק סליקת שיקים" - [[חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "כתב בי-דין" - כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי [[החוק]] או תקנות אלה, לרבות אזהרה, צו או הודעה; :- "לשכה" או "לשכה ממוכנת" - לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; :- "לשכה מקורית" - הלשכה שבה נפתח תיק לפי [[תקנה 17]]; :- "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" - מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]]; :- "מערכת מיכון" - מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; :- "עובד מסלול מזונות" - עובד במסלול המזונות, כהגדרתו [[בחוק]]; :- "פעולה מבצעית" - עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; :- "שאילתה" - בקשת מידע במערכת המיכון; :- "תיק אלקטרוני" - תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; :- "תצהיר" - תצהיר לפי [[תקנות סדר הדין]], המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; :- "תקנות סדר הדין" - [[=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]]. @ 2. פירושים (תיקון: תשס"ט) : (א) שאר המונחים שבתקנות אלה, משמעותם כמשמעות הנודעת להם [[בחוק]], אם אין כוונה אחרת משתמעת. : (ב) החלטות, צווים ומסמכים [[+|שסעיפים 81]], [[+|81א]], [[או 81א1 לחוק]] חלים עליהם, דינם לעניין תקנות אלה כדין פסק דין. @ 3. מנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט) : מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחראי בפני שר המשפטים על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצוע סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]], ונתונות לו מכוח [[הסעיף האמור]] כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל. @ 3א. אצילת סמכויות (תיקון: תשס"ט) : מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן לעובד מערכת ההוצאה לפועל. @ 4. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 5. רישומים (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : בלשכה ממוכנת יירשמו כל אלה: : (1) בקשות לביצוע המוגשות ללשכה לפי סדר הגשתן על פרטיהן ופרטי החייבים המפורטים בהן; : (2) כל הפעולות המבצעיות שעשה מנהל לשכת ההוצאה לפועל או שהטיל על אחר לעשותן או שביצוען הועבר ללשכה אחרת; : (3) כל הבקשות המופנות לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות [[החוק]] ותקנות אלה; : (4) כל רישום אחר שיורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 6. העברת מידע בדבר פרטי חייב (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג) : (א) לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, ימסור משרד הפנים את הפרטים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]], כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין; : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - :: (1) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שמות ההורים, כאמור [[בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק]], ותעשה בו שימוש, רק אם החייב הוא קטין; :: (2) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שם האב, כאמור [[בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק]], ותעשה בו שימוש, רק אם לא ניתן לאתר את החייב על פי כתובתו; לעניין זה, "תעשה בו שימוש" - לרבות העברת המידע בדבר שם האב לזוכה אם אין בידיו כתובת מדויקת לצורך איתור בית המגורים של החייב; :: (3) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר תאריך הלידה לשם בירור אם החייב קטין; מצאה הלשכה כי החייב אינו קטין, תמחק את המידע שנמסר בדבר תאריך הלידה. : (ג) העברת המידע לפי תקנה זו תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 7. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 8. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 9. השימוש בטופס (תיקון: תשס"ט) : מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים [[שבתוספת הראשונה]], יהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי ממנו. == פרק ב': הוראות כלליות == @ 10. בקשת ביצוע (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תש"ף, תשפ"ו) : (א) בקשות לביצוע יהיו ערוכות לפי [[טפסים 1 עד 1ד2 שבתוספת הראשונה]], לפי העניין, ויוגשו בידי הזוכה ללשכה. : (ב) בקשה לביצוע פסק דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק הדין. : (ב1) (((החל מיום 31.8.2026):)) הגיש זוכה בקשת ביצוע מכוח פסק דין על בסיס הודעה לצד שלישי כהגדרתו [[בתקנות סדר הדין]], לא תתקבל בקשת הביצוע, אלא אם כן מגיש בקשת הביצוע הוכיח וצירף אסמכתה כי קיים את פסק הדין שניתן כנגדו באותה תובענה (בתקנת משנה זו - האסמכתה); עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס האסמכתה, יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק. : (ב2) (((החל מיום 31.8.2026):)) תקנת משנה (ב1) תחול בשינויים המחויבים, אם מגיש בקשת הביצוע הוא נתבע מבין נתבעים שנקבעה לגביהם בפסק הדין, חלוקת אחריות וחובת תשלום ביחד ולחוד, והמבקש הוא אדם שמבקש לגבות את תשלום חלקם של שאר הנתבעים, שהוא שילם. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף המועד. : (ד) היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין. : (ה) שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי-ההתאמה כאמור בתקנת משנה (ד) בפרטי החייב כפי שצוינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין. @ 10א. חייב שנפטר (תיקון: תשע"ג, תשפ"ו) : (א) בקשת ביצוע נגד חייב שנפטר תוגש בהתאם להוראות אלה: :: (1) מונה מנהל עיזבון - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העיזבון; :: (2) לא מונה מנהל עיזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין; :: (3) לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה: ::: (א) הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע; ::: (ב) עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי [[החוק]]; ::: (ג) מונה מנהל עיזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העיזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין - למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק. : (ב) היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]], תומצא גם ההתראה לפי [[הסעיף האמור]], לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת משנה (א). : (ג) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, או נודע לרשם ההוצאה לפועל במהלך ניהול התיק כי החייב נפטר, יורה רשם ההוצאה לפועל כי יצוינו בתיק ההוצאה לפועל מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים על פי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, ויורה על דרכי המצאת החלטותיו ועל המשך ניהול ההליך בהתאם לתקנה זו. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי יש לציין בתיק ההוצאה לפועל את פרטי מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים לפי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, וכי עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד אלא אם כן יורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ד) (((החל מיום 31.8.2026):)) חלפו שנתיים ממועד שנפתח תיק נגד חייב שנפטר, או ממועד שנודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת החייב, ולא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה - :: (1) ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה - אם החייב שנפטר הוא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמו של החייב שנפטר מהתיק; :: (3) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה. : (ה) (((החל מיום 31.8.2026):)) האמור בתקנת משנה (ד) לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור אם מונה מנהל עיזבון, או ניתן צו ירושה או ניתן צו קיום צוואה או אם נמצא נכס של החייב שניתן לבצע לגביו הליך של עיקול ברישום ושיש בו כדי להבטיח את תשלום החוב. @ 10א1. זוכה שנפטר (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) לא תקובל בקשה לביצוע של זוכה שנפטר אלא אם כן הוגשה באמצעות האמורים להלן: :: (1) באמצעות מנהל עיזבון בצירוף העתק מאושר של צו בדבר מינוי מנהל עיזבון; :: (2) באמצעות מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או כזוכים לפי צו קיום צוואה בצירוף העתק מאושר של צו הירושה או צו קיום הצוואה, לפי העניין. : (ב) התקבל במהלך ניהול תיק שבו הזוכה מיוצג, חיווי כי הזוכה נפטר, יחולו הוראות אלה: :: (1) כל הכספים שנגבו לאחר קבלת החיווי על פטירת הזוכה יעוכבו בתיק; :: (2) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או גורם שהוא הסמיך לכך, ישלח הודעה לבא כוח הזוכה ולפיה בשל פטירת הזוכה מעוכבים כספים בתיק וכי על בא כוח הזוכה להמציא בתוך 12 חודשים ייפוי כוח מאת מנהל העיזבון או מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה (להלן בתקנה זו - ייפוי כוח עדכני); :: (3) המציא בא כוח הזוכה ייפוי כוח עדכני, יחולו ההוראות האלה: ::: (א) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מנהל העיזבון, יבוטל עיכוב הכספים; ::: (ב) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה, ייקלט ייפוי הכוח ויבוטל עיכוב הכספים רק לאחר קבלת אישור מטעם הרשם, לבקשת היורשים, להחלפת שם זוכה לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה; :: (4) לא הומצא ייפוי כוח עדכני או לא הוגשה בקשה להחלפת שם הזוכה לפי צו ירושה או צו קיום צוואה - ::: (א) ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לבא כוח הזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; ::: (ב) לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה, ייסגר התיק; ::: (ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון או לא הוחלף הזוכה בתיק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה. : (ג) בתיק שבו הזוכה אינו מיוצג אם התקבל במהלך ניהול התיק חיווי כי הזוכה נפטר, תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים, והודעות כאמור באותה תקנת משנה יישלחו לכתובת הזוכה שנפטר. : (ד) אם נסגר תיק לפי תקנה זו והיו בו כספים בעת סגירתו, ייזקפו הכספים לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי [[סעיף 76(א2) לחוק]] לפי [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014]], או יושבו לחייב אם אין לו תיקים נוספים. : (ה) האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותם של מנהל העיזבון או היורשים להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור בצירוף צו ירושה או צו קיום צוואה או צו מינוי מנהל עיזבון. @ 10ב. המצאת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (תיקון: תשע"ט-2) : צו לגביית חוב לפי [[סעיף 78א(א) לחוק]] יומצא בהתאם [[לתקנה 24]]. @ 10ג. אופן פרסום ומשלוח הודעה על הגשת בקשה לצו לגביית חוב (תיקון: תשע"ט-2) : (א) הודעה לפי [[סעיף 78א(ה) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 31 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם על חשבון הזוכה באמצעות רשות האכיפה והגבייה באתר האינטרנט של הרשות, במיקום ייעודי לפרסומים כאמור. : (ג) אדם שסבר כי פרטי הודעה שפורסמה לפי תקנה זו אינם נכונים, רשאי לפנות לרשות האכיפה והגבייה בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו; בבקשה כאמור יפרט הפונה את הזיקה שלו לעיזבון ואת טיעוניו בצירוף אסמכתאות. @ 10ד. פרסום באתר האינטרנט של הממונה הארצי (תיקון: תשע"ט-2) : (א) רשות האכיפה והגבייה תעדכן את הממונה הארצי על הודעה שפרסמה כאמור [[בתקנה 10ג]] באופן מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת כפי שיורה הממונה הארצי. : (ב) כל אדם רשאי לבצע [[https://www.yerushanow.co.il|באתר האינטרנט של הממונה הארצי]] בדיקה של הודעות שפורסמו כאמור [[בתקנה 10ג]] בדרך של שאילתה לפי מספר תעודת הזהות של המנוח. @ 10ה. אופן הגשת התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב (תיקון: תשע"ט-2) : (א) נושה המבקש להגיש התנגדות לפי [[סעיף 78א(ו) לחוק]] יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לביצוע פסק דין נגד החייב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל או העתק מהבקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין; בהתנגדות יציין הנושה את גובה החוב של העיזבון לטובתו. : (ב) יורש המבקש להגיש התנגדות לפי [[סעיף 78א(ו) לחוק]] יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין. @ 11. נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: :: (1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור [[בתקנה 15(א)]], וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; :: (1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי [[טופס 1ז ((שבתוספת הראשונה))]], כי פסק הדין נשלח לפי [[תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין]], כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה; :: (2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; :: (3) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: ::: (א) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]]; ::: (ב) החייב אינו יחיד; ::: הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם; :: (4) מספר חשבון הבנק של הזוכה או של בא כוחו בלבד, בצירוף אחד המסמכים שלהלן, שעליהם מופיעים שם הזוכה או שם בא כוחו ומספר החשבון: ::: (א) צילום שיק; ::: (ב) אישור הבנק על ניהול החשבון; ::: (ג) צילום כרטיס אשראי; :: (5) כתובת מגורים של החייב, למיטב ידיעתו של הזוכה. : (א1) לא תקובל לרישום בקשה לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות [[=חוק כביש אגרה|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק כביש אגרה), אלא אם כן יצורפו לה - :: (1) העתק מההודעה על החיוב שנשלחה לחייב או מהחלטתה של ועדת הערר שלפי [[סעיף 12ב לחוק כביש אגרה]]; :: (2) תיאור הדרך שבה הומצאה הודעת החיוב לחייב, ומסמכים המעידים על כך; :: (3) ייפוי כוח - לפי הוראות תקנת משנה (א)(2); :: (4) אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי [[תקנה 10(ה)]], או ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(א1), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות כי לבקשות ביצוע המוגשות ללשכה ממוכנת, או לסוגים מהן, לא יצורף העתק מפסק הדין או מהפסיקתה וכי נוסח הפסיקתה יכלל בבקשה עצמה, ואם הן בקשות לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות כביש אגרה, רשאי הוא להורות, כי במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א1)(1) ו-(2), ייכלל נוסחם או תיאורם, לפי הענין, בבקשה עצמה. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה, יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו-(א1)(4), מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ה) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו-(א1)(4), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. @ 11א. המחאת זכות (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) הגיש זוכה בקשת ביצוע, מכוח המחאת זכות, תוגש הבקשה בצירוף תצהיר שבו יבהיר הזוכה, הנמחה, את זכותו מכוח המחאת הזכות ונסיבותיה; לשכת ההוצאה לפועל לא תאשר בקשת ביצוע שלא צורף לה תצהיר כאמור. : (ב) עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס התצהיר וההבהרה שניתנו לפי תקנת משנה (א), יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהזוכה הבהרות נוספות בדבר המחאת הזכות או כל הבהרה או מסמך אחר לפי שיקול דעתו. : (ג) לבקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל תלוי ועומד, בדבר החלפתו כזוכה על ידי אדם אחר על סמך המחאת זכות יצורפו - :: (1) פירוט פרטי הנמחה, לרבות שמו המלא של הנמחה, פרטי זהות וכתובת, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (2) פרטי בא כוח הנמחה, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (3) פרטי חשבון בנק הנמחה, כאמור [[בתקנה 11(א)(4)]] שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (4) המחאת הזכות; :: (5) תצהיר הזוכה הממחה, המפרט את נסיבות המחאת הזכות, שבו יצוין כי הזוכה חתם על המחאת הזכות המאשרת את החלפתו כזוכה על ידי הנמחה. : (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) לא תאושר אם מי שהגיש אותה הוא אדם הנמחה בהמחאת הזכות. @ 11ב. ריבוי זוכים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 31.8.2026):)) אם כמה זוכים זכאים לפתוח תיק הוצאה לפועל, יחולו ההוראות האלה: : (1) אם כלל הזוכים מבקשים לפתוח את התיק, אך הם אינם מיוצגים, ימלאו את [[טופס 1ח בתוספת ראשונה|חלק א' בטופס 1ח שבתוספת הראשונה]] (להלן בתקנה זו - טופס 1ח); : (2) אם כלל הזוכים מיוצגים על ידי אותו עורך דין במועד פתיחת התיק, אך עורך הדין אינו מייצגם עוד או את חלקם, או אם במהלך ניהול התיק ביקשו הזוכים לשנות את מספר החשבון לזיכוי, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק א' בטופס 1ח]]; : (3) אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק ב' בטופס 1ח]]; : (4) אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק והם אינם מיוצגים, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק א' וחלק ב' בטופס 1ח]]; הוראה זו תחול גם אם הוגשה בקשה לצירוף זוכה נוסף לתיק. @ 12. אזהרה לחייב והמצאתה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"ה, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-4, תשפ"ו) : (א) אזהרה תהא ערוכה לפי [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]], ותומצא לחייב בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 לחוק]]; הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]], תהא האזהרה ערוכה לפי [[טופס 2א שבתוספת הראשונה]]. : (א1) הגיש החייב או בא כוחו בקשה לקבלת רשימת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, יראו אותו כמי שהגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו לעניין [[סעיף 7(ג1) לחוק]]. : (ב) ראה מנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לכלול בטופס האזהרה נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (בתקנה זו - הפסק), יעביר את טופס האזהרה שהפיק לזוכה, אשר יצרף לטופס העתק מאושר של הפסק ויחזירו ללשכה לשם ביצוע ההמצאה. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) לאזהרה הנשלחת לחייב, יצורף נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (להלן בתקנה זו - הפסק); עלה היקף עמודי הפסק על 50 עמודים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצרף לאזהרה רק חלק מעמודי הפסק ובתנאי שיצרף לאזהרה הנחיות המבהירות כיצד ניתן לעיין בפסק המלא. : (ג) היה הזוכה מיוצג על ידי עורך דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה של האיגרת המצורף לה לערבית לעורך הדין המייצג, אם ביקש זאת, כדי להמציאה לחייב בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 בחוק]] בצירוף העתק של הפסק. : (ג1) אזהרה שהומצאה לחייב על ידי עורך דין של הזוכה לפי תקנת משנה (ג), או שהומצאה לחייב לאחר שמנהל הלשכה או הרשם התיר לזוכה או לעורך דינו (בתקנה זו - הזוכה) להמציאה לפי [[תקנה 161(4) לתקנות סדר הדין]], תימסר על ידי הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר ערוך לפי [[טופס 2ב שבתוספת הראשונה]] המפרט את נסיבות המסירה (בתקנה זו - תצהיר); נוסף על האמור, באזהרה הנמסרת בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב, יאשר עורך דינו של הזוכה, בחלק ב' על גבי התצהיר, גם כי לאזהרה צורפו האסמכתאות הנדרשות לפי תקנות אלה. : (ג2) על אף האמור בתקנת משנה (ג1), זוכה אשר צירף לאזהרה שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל צילום של מקום המסירה אשר בתחתיתו חיווי של זיהוי המקום וזמן הצילום, יגיש את [[טופס 2ב שבתוספת הראשונה]] בלא אישור של עורך דין בחלק א', ובלבד שצורף לו צילום כאמור (בתקנה זו - דיווח); נעשתה מסירת האזהרה באמצעות הדבקתה, יכלול הדיווח צילום וזיהוי מקום וזמן של שלושה ביקורים שנעשו במקום, לפחות, לרבות צילום הדבקתה של המסירה במקום באותם שלושה ביקורים; לעניין זה, צילום מיקום המסירה הוא צילום חזית הבניין או בית המגורים לרבות מספר הבניין או בית המגורים, ככל האפשר, ואם נעשתה המסירה בדירה בתוך בניין, גם צילום הדלת נוסף על צילום חזית הבניין, ובלבד שלא יכלול צילום בתוך בית המגורים; זיהוי המקום יכול שיהיה באמצעות נקודת ציון גאוגרפית בקובץ או באמצעות מפה בתחתית התמונה, שעליה סימון מקום הצילום של התמונה. : (ג3) מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי שלא לקבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג2) אם לא צורף לו צילום כאמור באותה תקנת משנה; על החלטה זו ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. : (ד) אישור בדבר מסירת האזהרה או אזהרה שהוחזרה בידי הדואר מטעם כלשהו, יועבר - :: (1) לזוכה או לעורך דינו ויישמרו בידו לשם הצגתם לפי דרישה, ויכול שאישור זה יועבר באמצעות תקשורת בין מחשבים; :: (2) ללשכה באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ה) הומצאה אזהרה לחייב בתיק מזונות, וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, לא יגדיל רשם ההוצאה לפועל את קרן החוב אלא לאחר שנשלחה הבקשה לתגובת החייב, וחלפו 14 ימים מיום השליחה בלי שהתקבלה תגובת החייב; התקבלה תגובת החייב בתוך 14 הימים האמורים - יועברו הבקשה והתגובה להחלטת הרשם; החליט רשם ההוצאה לפועל כי יש להגדיל את קרן החוב בתיק, לא תישלח אזהרה נוספת לחייב, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ו) הומצאה אזהרה לחייב וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, שאינה נובעת מהוצאות שהוצאו לגביית החוב, תשולם אגרה ותישלח אזהרה ביחס להגדלת קרן החוב בתיק; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות ותיקי משכון או משכנתה. : (ז) נסגר תיק וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, ישלח הזוכה לחייב העתק מן הבקשה בהמצאה מלאה ויצרף את אישור המסירה לבקשה עם הגשתה ללשכה; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. : (ח) נסגר תיק מזונות וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, תועבר הבקשה לרשם הוצאה לפועל למתן הוראות. @ 12א. חקירת יכולת (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ה, תשס"ט) : (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 67(א1) לחוק]], יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. : (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 66ג(ב) בחוק]], בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. : (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]], יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)(2) לחוק]], ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן - אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. : (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיף 67(ד) לחוק]], אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור [[-|בסעיף 67(ב1)]]. : (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי [[סעיף 67(א1) לחוק]], במקרים אלה: :: (1) הוא תאגיד; :: (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיף 69ג לחוק]]; :: (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; :: (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; :: (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי. @ 12ב. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) הגיש חייב בתוך 21 ימים מעת שהומצאה לו האזהרה, בקשה לצו תשלומים שמתקיימות בה כל הוראות [[סעיף 7א לחוק]] (להלן - בקשה לצו תשלומים), יראו אותו כמי שהתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 67(א1) לחוק]]; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא או שהומצאו לידיו לפי [[סעיף 7ב(א) בחוק]], אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור [[-|בסעיף 67(ב1)]]. : (ב) הגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל; ההזמנה תישלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך [[בחוק]]. @ 13. (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 14. ביצוע הליך לפני המצאת אזהרה (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד, תש"ף-2) : (א) ביקש הזוכה שהליך יינקט לפני מתן האזהרה לחייב, או לפני שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, ינמק בקשתו ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. : (ב) לעניין הליך במסלול מקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. : (ג) לעניין הליך במסלול מזונות לפי [[פרק א'2 לחוק]], תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד מסלול המזונות או ביוזמת עובד מסלול המזונות אם קיבל מידע שעלה ממנו חשש ממשי שהחייב עומד להבריח נכסים או לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, או אם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות לעשות כן; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. @ 14א. שאלון וכתב ויתור על סודיות (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : שאלון וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א לחוק]] ייערך לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]]. @ 14ב. תשלום חודשי מזערי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : תשלומי חייב על חשבון החוב הפסוק, המתבצעים עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו למתן צו תשלומים כאמור [[בסעיף 7א(ד) לחוק]], לא יפחתו מסכום של 150 שקלים חדשים כל אחד. @ 14ג. בקשת זוכה להגדלת תשלומי חייב (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : בקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 69א לחוק]], לקבוע לחייב תשלומים גבוהים מאלה שקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים, תפרט את הנימוקים המיוחדים המצדיקים בקשה זו. @ 14ד. הגשת בקשות במערכת המיכון (תיקון: תשפ"ב) : (א) בקשות, תגובות לבקשת הליכים, פעולות, הודעות ודיווח (להלן בתקנה זו - בקשות) המוגשות על ידי הזוכה או החייב או על ידי כונס נכסים והמפורטות [[בתוספת הרביעית]], יוגשו באמצעות מערכת המיכון של מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) יחיד שאינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי להגיש את הבקשות שלא בצורה ממוכנת. : (ג) במקרה של תקלה במערכת ההוצאה לפועל באופן העברת בקשות בצורה ממוכנת, תפורסם הודעה בדבר התקלה באתר האינטרנט, ויהיה ניתן להגיש בתקופות האמורות בהודעה, בקשות באופן, בדרך ובמועדים שיפורטו בהודעה. : (ד) (((פקעה).)) @ 15. הגשת בקשות ללשכה (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ד-2, תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"ג-2, תשע"ו) : (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. : (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. : (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. : (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי [[טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה]], לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. : (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 × 29.7 ס"מ (A4), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. : (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. : (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. : (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. : (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. : (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978]].)) --> @ 15א. המצאה לזוכה (תיקון: תשנ"א-2, תשס"ט) : (א) הגישו החייב או צד שלישי בקשה ללשכה, יצרפו אליה, בנוסף למספר העותקים הנדרש, עותק לשם המצאה לזוכה; היו החייב או הצד השלישי מיוצגים על ידי עורך דין, ימציאו עותק הבקשה לזוכה בתוך שלושה ימים; רשם ההוצאה לפועל יקבע את המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, זולת אם החליט לדחותה; לא הגיב הזוכה במועד שנקבע לו, יחליט רשם ההוצאה לפועל בלא תגובת הזוכה. : (ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט בבקשה אף לפני קבלת תגובת הזוכה; העתק מההחלטה יישלח לזוכה; הזוכה או אדם אחר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה, רשאי לבקש את ביטולה או את שינויה תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה. @ 15א1. כתב בי-דין אלקטרוני (תיקון: תשע"ו) : (א) כתב בי-דין המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - כתב בי-דין אלקטרוני), שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - תצהיר אלקטרוני) ייחתמו, כל אחד, על צרופותיו, בחתימה אלקטרונית; אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש באמצעי אלקטרוני ללשכת ההוצאה לפועל תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר או של מקבל התצהיר ובלבד שבעת הגשתו ייחתם אלקטרונית בידי מקבל התצהיר. : (ג) כתב בי-דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפי [[פרק זה]], או שמסיבה אחרת התקבל בלתי שלם או פגום, לא יתקבל לרישום במזכירות ההוצאה לפועל, והודעה על כך תישלח למגישו בתוך עשרה ימים. : (ד) הרואה את עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-קבלה לרישום כאמור בתקנת משנה (ג), לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלה לרישום של כתב בי-הדין האלקטרוני. @ 15א2. המצאת בקשות בתקשורת בין מחשבים (תיקון: תשע"ו, תשפ"ו) : בקשה שהוגשה לאחר השעה 17:00 (((החל מיום 31.8.2026: לאחר השעה 23:59))) בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק אחר, יראו אותה כאילו נשלחה ביום חול שלאחריו. @ 15ב. תמצית בקשה ותגובה (תיקון: תשנ"ה) : לבקשה או לתגובה המוגשות ללשכת ההוצאה לפועל, יצרף המגיש תמצית שלה שלא תעלה על 4 שורות כדי שהתמצית תוקלד למערכת המיכון. @ 16. שאילתה (תיקון: תשס"ט) : החייב או הזוכה רשאים להגיש שאילתה, מבין השאילתות הקבועות אחרי [[טופס 20 שבתוספת הראשונה]], בדרך שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 17. תיק אלקטרוני (תיקון: תשס"ט) : (א) בקשת ביצוע ומצורפיה ייסרקו ויתויקו בתיק אלקטרוני שיינתן לו המספר הסידורי של הבקשה (בתקנה זו - תיק אלקטרוני). : (ב) כל בקשה, הליך או מסמך הנוגעים לתיק האלקטרוני ייסרקו, יתויקו בתיק ויקבלו מספר סידורי. : (ג) כל החלטה שניתנה בתיק הבקשה, תוקלד לתיק האלקטרוני. : (ד) התיק האלקטרוני יכלול דף חשבון שבו יירשמו כל הסכומים הנזקפים לזכותו או לחובתו של החייב על חשבון החוב הפסוק, בציון האסמכתה לכך. @ 17א. עדכון תיק (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה, תשס"ט) : (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין. @ 18. העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת (תיקון: תשס"ט) : (א) לא יחליט רשם ההוצאה לפועל על העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת אלא לאחר שנתן לזוכה הזדמנות להשמיע דברו. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של פסק הדין אל לשכה אחרת, יועבר התיק בשלמותו ללשכה האחרת, בצירוף החלטת ההעברה, ומשנעשה כן, יראו את הלשכה שאליה הועבר התיק כאילו הוגשה בקשת הביצוע בפניה, אולם הליכים שננקטו בלשכה המעבירה יעמדו בעינם; הודעה על העברת התיק לפי תקנה זו תומצא לזוכה ולחייב. : (ג) החליט רשם ההוצאה לפועל - בלשכה בה מופעלת מערכת מיכון, כאמור [[בתקנה 5(ג)]] - להעביר ביצועו של פסק-דין ללשכה אחרת, יועברו ללשכה האחרת כל אותם בקשות ומסמכים, הנוגעים לאותו פסק דין, בצירוף החלטת ההעברה; משנעשה כן, יחולו על פסק הדין הוראותיה של תקנת משנה (ב). @ 19. העברת ביצוע הליך ללשכה אחרת (תיקון: תשס"ט) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של הליך ללשכה אחרת, תישלח הודעה על כך ללשכה האחרת לשם ביצוע ההליך, וכן לזוכה. : (ב) דו"ח על ביצוע ההליך, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר, יישלח אל הלשכה המעבירה וכן לזוכה בתכוף לאחר הביצוע. : (ג) הליך שבוצע כאמור, רואים אותו כאילו ביצעה אותו הלשכה המעבירה לכל דבר, לרבות לענין ערר וערעור. @ 19א. דיון מאוחד (תיקון: תשפ"ב) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת אחד מבעלי הדין או ביוזמתו, להורות על קיומו של דיון מאוחד בחלק מתיקי החייב או בכולם, אם סבר שיש בכך כדי לייעל ולפשט את ההליכים או כדי למנוע תוצאות סותרות ביחס לבקשות דומות או מכל טעם אחר, לרבות קיום של דיון מאוחד בבקשה הנידונה לפניו ובבקשה דומה שהוגשה בתיק אחד או יותר באותה לשכת הוצאה לפועל או בכל לשכה אחרת. @ 20. פסק דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס"ט) : פנה רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט לשם קבלת הבהרה, יציין את חלק פסק הדין הטעון הבהרה, ובית המשפט לפני שישיב, יתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו; תשובת בית המשפט תהווה חלק מפסק הדין בכל הנוגע לביצועו; העברת פסק הדין להבהרה לא תעכב את ביצועו ככל שהוא ניתן לביצוע כולו או חלקו, בלא הבהרה. @ 21. בקשה להשהיית הליך (תיקון: תשפ"ג) : בקשת החייב להשהות הליך או להימנע מנקיטתו או לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ או לביטול הגבלת יציאה מהארץ, תהא בכתב ובצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ואת סוג הערובה המוצעת. @ 22. בקשת מעצר ועיכוב יציאה (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ד, תשס"ט) : (א) בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ויצרף לה אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב, אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה. :: בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות. : (ב) ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה. : (ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו. : (ד) לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות; על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי [[סעיף 66 לחוק]], על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיף 69ד לחוק]] או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי [[סעיף 74ד לחוק]]. : (ד1) ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על-ידי מתן צו חדש. @ 22א. בקשה להטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ג) : בקשה להטלת הגבלה לפי [[פרק ו'1 לחוק]] תהא בכתב ויפורטו בה ההגבלות שאותן מבקש הזוכה להטיל על החייב, וכן יצוינו בה פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]]; אם פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 1|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]] או אם החייב אינו יחיד, יצורף אישור בדבר פרטי חייב. @ 22ב. הטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל על הטלת הגבלה שלא במעמד החייב, תישלח לחייב התראה לפי [[טופס 5 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) חלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה לפי תקנת משנה (א) או מיום הטלת ההגבלה, אם הוטלה במעמד החייב, כאמור [[בסעיף 66ב(א)(1) לחוק]], והחייב לא פרע את חובו ולא התייצב לחקירת יכולת, תיכנס ההגבלה לתוקפה אלא אם כן נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת. : (ג) הגבלה שהוטלה מחדש לפי [[סעיף 66ד(ג) לחוק]] תיכנס לתוקפה מיד עם הטלתה בלא צורך במשלוח התראה לפי תקנת משנה (א); הודעה על הטלת ההגבלה תישלח לחייב. @ 22ג. הודעה על הטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : נכנסה לתוקף הגבלה, תישלח הודעה על כך לגורמים המפורטים בצו ההגבלה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים; בהודעה כאמור יצוינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, מספר תיק ההוצאה לפועל, מספר ההליך שבו ניתנה ההגבלה, מועד מתן ההגבלה ותאריך פקיעתה ככל שקבע הרשם. @ 22ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : בוטלה הגבלה בתיק, מן הסיבות המפורטות [[בסעיף 66ד(א) עד (ג) לחוק]], תישלח הודעה על הביטול לגורמים שאליהם נשלחה ההגבלה, וכן לחייב ולזוכה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. @ 23. חיפוש (תיקון: תשנ"ח, תשס"ט) : (א) (((נמחקה).)) : (ב) היה החייב עומד לפני רשם ההוצאה לפועל, יכול רשם ההוצאה לפועל לצוות על כל שוטר, פקיד בית המשפט או עובד מערכת ההוצאה לפועל או אדם אחר, לערוך חיפוש על גופו ובכליו של החייב, הן לפי בקשה בעל פה והן מיזמתו; חיפוש כאמור ייערך שלא בפרהסיה. : (ג) חיפוש על גופה של אשה יהא על ידי אשה. : (ג1) חיפוש על גופו של החייב או בכליו ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של החייב ופרטיותו. : (ד) בקשה לעריכת חיפוש בחצרים שאינם בהחזקתו של החייב, תהא מלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה. @ 23א. בקשה למסירת מידע (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-4) : בבקשה למסירת מידע כאמור [[בסעיף 7ב לחוק]], יציין הזוכה את הגורם שממנו מתבקש המידע ואת פרטי המידע המבוקשים. @ 23ב. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א) או (א1) לחוק]], והמצאתו (תיקון: תש"ע-4) : (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל, על יסוד כתב ויתור על סודיות, בהתאם [[לסעיף 7ב(א) לחוק]], על כל גורם כאמור [[בסעיף 7א(א)(2) לחוק]] למסור לידיו מידע על החייב לפי [[טופס 6 לתוספת הראשונה]], או ציווה רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם [[לסעיף 7ב(א1) לחוק]], על גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק]] למסור לידיו את כתובתו של החייב לפי [[טופס 6א לתוספת הראשונה]], ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הצו לאותו גורם. : (ב) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו, את מלוא המידע המבוקש שברשותו כנדרש בצו. @ 23ג. מסירת מידע לזוכה על כתובת החייב והשימוש בו (תיקון: תש"ע-4) : (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובת החייב שנמסר לו כאמור [[בסעיף 7ב(א1) לחוק]]. : (ב) שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי המידע שהתקבל בדבר כתובתו של החייב נכון, רשאי הוא לשנות את כתובתו של החייב בתיק בהתאם למידע שהתקבל; הודעה על החלטת הרשם תומצא לזוכה ולחייב לכתובת כפי ששונתה בהחלטת הרשם. @ 23ג1. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א1א) לחוק]] והמצאתו (תיקון: תשע"ה-4, תשפ"ג) : (א) ציווה מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל על הגורם המפורט [[בטור א' בפרט 14 ((לחלק א')) לתוספת השנייה לחוק]] (בתקנה זו - בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)=|חוק התקשורת]]) למסור לו, ישירות או באמצעות גורם אחר מטעמו, את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של חייב, יישלח הצו בדרך ממוכנת באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) צו כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את שש הספרות הראשונות ממספר הזהות של החייב (בתקנה זו - ספרות מספר הזהות). : (ג) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] שקיבל צו כאמור בתקנת משנה (א), יערוך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין ספרות מספר הזהות לבין נתוני מנוייו, ויעביר בתוך 10 ימים קובץ מידע ממוחשב ובו מספרי הטלפון הנייד או הנייח של כל המנויים ששש הספרות הראשונות במספר תעודת הזהות שלהם זהות לספרות כאמור, אם יש כאלה, יחד עם שמותיהם ומספר הזהות המלא, למעט מנויים שביקשו כי מספרים אלה יישארו חסויים (בתקנה זו - קובץ המידע). : (ד) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] יעביר את קובץ המידע באמצעים מאובטחים שיבטיחו הגנה מפני חשיפת זהות המנויים. : (ה) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] לא יעשה כל שימוש בפרט מן הפרטים המופיעים בצו כאמור בתקנת משנה (א), למעט האמור בתקנת משנה (ג) וימחק את הצו שקיבל לפי תקנת משנה (ב) מיד לאחר קבלתו ואת קובץ המידע שהעביר להוצאה לפועל כאמור בתקנת משנה (ג) מיד לאחר העברתו. : (ו) עם קבלת הקובץ כאמור בתקנת משנה (ג) תיערך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין נתוני המנויים המופיעים בקובץ המידע לבין נתוני החייבים בתיקי ההוצאה לפועל על בסיס התאמה בין מספר הזהות לשם החייב. : (ז) עם סיום ההצלבה יירשמו באופן ממוחשב בתיקי ההוצאה לפועל מספרי הטלפון של החייבים שלגביהם נמצאה התאמה; מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יעשה כל שימוש בקובץ המידע, למעט האמור בתקנת משנה (ו) ובתקנת משנה זו, ושאר המידע בקובץ המידע שאינו נוגע לחייבים יימחק מיד לאחר סיום ההצלבה. : (ח) פנייה לחייב לפי [[סעיף 7ב(א1א)(2) לחוק]] תיערך באופן שיבטיח כי מידע על אודות הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ייחשף לפני החייב בלבד, לא ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], ולא לאחר השעה 21:00 בערב וביום ו' - לא לאחר השעה 12:00; יובהר לחייב, במסגרת הפנייה הראשונה אליו לפחות, האופן שבו עליו לבקש כי עובדי מערכת ההוצאה לפועל לא ייצרו עמו קשר לפי [[סעיף 7ב לחוק|הסעיף האמור]], אם אינו מעוניין בכך, לרבות בקשה כאמור באמצעות פנייה טלפונית או משלוח דואר אלקטרוני. : (ט) מסר החייב במסגרת פנייה טלפונית שנעשתה אליו כתובת השונה מכתובתו המצויה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על שינוי הכתובת ולתת על כך הודעה לזוכה ואם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה לשינוי הכתובת, וזו תינתן בתוך 7 ימים, ובחלוף פרק זמן זה להורות על שינוי הכתובת כאמור. : (י) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא מאותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בפנייה הטלפונית שנעשתה אליו. @ 23ג2. שינוי כתובת חייב (תיקון: תשפ"ג) : (א) מסר החייב כתובת במסגרת בקשה לעדכון כתובת או במסגרת בקשה שהגיש ופירט בה את כתובתו כאמור [[בתקנה 15(ג) לתקנות]], והכתובת שמסר שונה מהכתובת הרשומה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להחליף את הכתובת הרשומה בתיק בכתובת שנמסרה כאמור ולתת על כך הודעה לזוכה; מנהל הלשכה רשאי, אם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה, בתוך שבעה ימים, להחלפת הכתובת, ואם לא התקבלה תגובה מטעמו, יחליף את הכתובת בתום המועד להגשת התגובה מטעם הזוכה. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא אותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בבקשתו. @ 23ד. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א2) לחוק]], והמצאת הצו (תיקון: תש"ע-4) : (א) התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 7ב(א2) לחוק]], והחליט רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על גורם מן הגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה לחוק]], למסור לידיו מידע על החייב, תישלח התראה לחייב לפי [[טופס 6ב שבתוספת הראשונה]]; לא תישלח התראה לחייב על פי תקנת משנה זו אם הומצאה לו כבר בעבר התראה באותו תיק לפי תקנת משנה זו. : (ב) נשלחה ההתראה לחייב ולא נפרע החוב בתוך 7 ימים מיום המצאת ההתראה ולא נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל צו מסירת מידע לפי [[טופס 6ג לתוספת הראשונה]] לאותו גורם. : (ג) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 10 ימים, את המידע שיש בידיו בהתאם לצו. : (ד) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים [[+#תוספת 2 חלק א פרט 1|בפרטים 1]], [[ו-6 עד 9 ((בחלק א')) בתוספת השניה לחוק]], רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למסור את המידע ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו ואולם לא יימסר לזוכה מידע מגורם המפורט [[בפרט 1 ((לחלק א')) לתוספת השניה לחוק]] על גובה הכנסתו של החייב. : (ה) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' לתוספת השניה לחוק]], רשאי רשם ההוצאה לפועל למסור מידע לזוכה בהתאם לאמור [[בסעיף 7ב(ד) לחוק]]. : (ו) לא יימסר מידע לזוכה, לפי תקנות משנה (ד) ו-(ה) אלא אם כן המידע מצוי בתיק שבו הוא זוכה. : (ז) על אף האמור בתקנת משנה (ו), התקבל מידע לבקשת זוכה בתיק המתנהל בתיק איחוד, תישלח הודעה על כך לכלל הזוכים שנכללו בתיק האיחוד; זוכה המבקש לעיין במידע שהתקבל יגיש בקשה בהתאם לתקנות אלה ובלבד ששילם אגרה בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 4א2]] [[ו-4א3 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968]]. : (ח) התקבל בלשכת ההוצאה לפועל מידע שניתן למסרו לזוכה לפי תקנות משנה (ד) ו-(ה), תימסר על כך הודעה לזוכה בתוך 10 ימים מיום קבלת המידע והוא יהיה רשאי לעיין במידע בלשכה; התאפשרה העברת המידע לזוכה באמצעות תקשורת בין מחשבים, יועבר המידע בתוך פרק הזמן האמור. @ 23ד1. שאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון: תשע"ט) : (א) בשאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות לפי [[סעיף 7ב3(ב) לחוק]] המוגשת באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל יצהיר הזוכה כי - :: (1) המידע המבוקש בשאילתה נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד; :: (2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה [[+|בסעיפים 7ב3]] [[ו-7ב4 לחוק]] ולא יעבירו לאחר. : (ב) הוגשה שאילתה לפי [[סעיף 7ב3(ב) לחוק]] והתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 7ב3(א) לחוק]] וכן התנאי בדבר הצהרת הזוכה כאמור בתקנת משנה (א), יוצג לזוכה חיווי על דבר קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב; לא התקיימו התנאים כאמור או לא היה לחייב תיק מזונות, יוצג לזוכה חיווי שלא התקיימו התנאים לפי [[סעיף 7ב3 לחוק]]; החיווי יוצג באתר האינטרנט בלבד ולא יישלח אל הזוכה. : (ג) בתקנה זו [[ובתקנות 23ד2 עד 23ד4]], "חוב מזונות" - כמשמעותו [[בסעיף 7ב3(א) לחוק]]. @ 23ד2. הוראות להגנת המידע (תיקון: תשע"ט) : בהעמדת המידע על דבר קיומו של חוב מזונות כאמור [[בתקנה 23ד1]] יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי - : (1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של מידע על חוב מזונות וכן את האפשרות של הגשת שאילתה באמצעים ממוחשבים מטעם גורם אחר שאינו הזוכה; : (2) למנוע אפשרות קבלת המידע באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל; : (3) למנוע מצב שבו מספר השאילתות שזוכה יכול להגיש ביום יעלה על עשר; : (4) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב. @ 23ד3. בקשה לקבלת מידע על חוב מזונות במסלול המקוצר (תיקון: תשע"ט) : בבקשה לקבלת מידע לפי [[סעיף 7ב3(ג) לחוק]] על חוב מזונות שמגיש זוכה בתיק המתנהל במסלול המקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], יצהיר הזוכה כי - : (1) המידע המבוקש נדרש לו לשם החלטה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר; : (2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. @ 23ד4. מסירת מידע על גובה חוב מזונות והשימוש במידע (תיקון: תשע"ט) : (א) בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות לפי [[סעיף 7ב4(א) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 30 שבתוספת הראשונה]] ותוגש לרשם ההוצאה לפועל; בבקשה יצהיר הזוכה כי - :: (1) המידע המבוקש נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ולשם כך בלבד; :: (2) לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. : (ב) אישר הרשם את הבקשה למסירת המידע על גובה חוב המזונות כאמור בתקנת משנה (א), יצורף להחלטתו פירוט של מדרגות החוב לכל תיקי המזונות של החייב; ציון מדרגת החוב יהיה בהתאם לאמור להלן: :: (1) מדרגה 1 - החוב עולה על 0 שקלים חדשים ואינו עולה על 15,000 שקלים חדשים; :: (2) מדרגה 2 - החוב עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; :: (3) מדרגה 3 - החוב עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; :: (4) מדרגה 4 - החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 250,000 שקלים חדשים; :: (5) מדרגה 5 - החוב עולה על 250,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים; :: (6) מדרגה 6 - החוב עולה על 500,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 750,000 שקלים חדשים; :: (7) מדרגה 7 - החוב עולה על 750,000 שקלים חדשים ואינו עולה על מיליון שקלים חדשים; :: (8) מדרגה 8 - החוב עולה על מיליון שקלים חדשים. @ 23ה. מסירת צו לגורם שיש לו כמה משרדים או סניפים (תיקון: תש"ע-4, תשע"ה-4) : הניתן צו לפי [[תקנות 23ב]], [[23ג1]] [[או 23ד]] והיו לגורם מוסר מידע משרדים או סניפים בכמה מקומות, יומצא הצו למשרד הראשי שלו, או למקום אחר כפי שיוסכם בין מערכת ההוצאה לפועל והגורם מוסר המידע, ויראו אותו כאילו הומצא לכל שאר סניפיו. @ 23ו. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א3), לחוק]] והמצאתו (תיקון: תש"ע-4) : ציווה רשם ההוצאה לפועל, בהתאם [[לסעיף 7ב(א3) לחוק]], על גורמים המנויים [[בטור א' של חלק ב' לתוספת השניה לחוק]] למסור מידע לפי המפורט [[-#תוספת 2 חלק ב|בטור ב' לצדו]], תחול [[תקנה 23ד(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים. @ 23ז. תוכן צו למסירת מידע שנשלח בדרך ממוכנת (תיקון: תש"ע-4) : נשלח צו למסירת מידע בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו [[טפסים 6 עד 6ג לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ותוכנם יחול על הגורם מוסר המידע. @ 23ח. דרך המצאת צווים ומסירת מידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) צווים ומידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]] יכול שיימסרו באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) מסר גורם מידע כאמור בתקנות אלה בדרך שאינה ממוכנת, יישלח המידע ללשכת ההוצאה לפועל במעטפה אטומה; פרטי המידע שיתקבלו בלשכת ההוצאה לפועל יוקלדו למערכת המיכון. @ 23ט. אבטחת מידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) מידע שהתקבל לפי תקנות אלה (להלן - מידע) יישמר במאגר מידע בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, עיון, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר; אין באמור כדי לגרוע מהוראות [[תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#|פרק ב' לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986]]. : (ב) מידע שהתקבל לפי [[סעיף 7ב לחוק]] יימחק על ידי מערכת ההוצאה לפועל מתיק ההוצאה לפועל עם סגירתו. @ 23י. בקשה לעיון ולתיקון המידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) חייב רשאי לעיין במידע על אודותיו שבמאגר מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) בקשת החייב לעיין במידע תוגש בכתב ויפורטו בה מספרי התיקים שבהם הוא מבקש לעיין. : (ג) עיון במידע יהיה בכל דרך, לרבות באמצעות מצג או קבלת תדפיס או העתק של מסמך, הכל כפי שיורה מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ד) חייב שעיין במידע ומצא שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; לבקשת החייב יצורפו תצהיר ומסמכים לאימות האמור בה ויחולו ההוראות [[שבתקנות 15 עד 15ב]], הנוגעות לחייב. : (ה) אישר הרשם לתקן את המידע או למחקו, תישלח הודעה על כך לחייב, לגורם שמסר את המידע ולזוכה אם נמסר לו המידע לפי [[תקנה 23ד]]; החלטת רשם לתיקון המידע אין בה כדי לחייב את הגורם שמסר את המידע לתקן את המידע ברישומיו. @ 23יא. הארכת מועדים (תיקון: תש"ע-4) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי שיקול דעתו, אם ראה לכך טעם, בנסיבות העניין, להאריך את המועדים שנקבעו [[בתקנות 23ב(ב)]] [[ו-23ד(ג)]]. @ 24. המצאת כתבי בי-דין (תיקון: תשמ"ט, תשמ"ט-2, תשנ"ה, תשנ"ה-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ג, תשפ"ד-4) : (א) בכפוף לאמור בתקנות אלה, כתב בי-דין, למעט אזהרה (בתקנה זו - כתב), יומצא או יימסר בדרך הקבועה [[בפרק י"ט לתקנות סדר הדין]], והסמכויות הנתונות לפי [[אותו פרק]] בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדואר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת. : (ב) נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם; הועבר דבר דואר לבית הדואר באמצעות בית דפוס של מערכת ההוצאה לפועל, ייחשב שהגיע אל בית הדואר 7 ימים לאחר העברתו באופן ממוכן ממערכת ההוצאה לפועל אל בית הדפוס. : (ג) בלשכה ממוכנת רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות, כי יומצא כתב, דרך כלל או במקרים מיוחדים, בדרך שיורה, לרבות באמצעות מדיה מגנטית או תקשורת מחשבים (להלן - דרך ממוחשבת), ומשהורה כך לא יומצא הכתב בדרך אחרת, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על המצאה במסירה אישית אם שוכנע בקיומה של דחיפות מיוחדת בביצוע המסירה; הומצא צו לפי [[החוק]] בדרך ממוחשבת, יצוין בו, בין היתר, שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין כמשמעו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], או פרטי הזיהוי של החייב כפי שהם מופיעים בתיק; נשלח כתב בדרך ממוחשבת, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השלישי שלאחר שידור מהמערכת הממוכנת של הלשכה. : (ד) אישור בדבר מסירתו של כתב, וכתב שהוחזר על ידי רשות הדואר מטעם כלשהו, יועברו לזוכה או לעורך דינו, ויישמרו בידו לשם הצגתם על פי דרישה. : (ה) [[תקנה 12(ג1) עד (ג3)]] תחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתב בי-דין במסירה אישית. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978]].)) --> @ 24א. (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"א-3) : (((בוטלה).)) @ 24ב. עיון במערכת מרחוק (תיקון: תשע"ו) : זוכה, חייב, בא כוח זוכה או בא כוח חייב, יוכלו לעיין בתיק באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל באמצעות כרטיס חכם או לאחר שקיבלו קוד זיהוי מאובטח ממנהל מערכת ההוצאה לפועל או ממי שהוא הסמיך לשם מתן קודי זיהוי. @ 25. הודעה על שינוי מען : מי שנמסר לו כתב בי-דין וכן הזוכה יודיע ללשכה על כל שינוי במענו למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען; לא הודיע כאמור, רואים כל הודעה שנשלחה בדואר לפי המען אשר לפיו נמסר לו כתב הבי-דין לפני השינוי או שמסר עליו הזוכה ללשכה לפני השינוי, לפי הענין, כאילו הגיעה לידיו, אפילו הוחזרה בפועל על ידי הדואר בגלל שינוי המען. @ 26. שמיעת הצדדים (תיקון: תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי בקשת צד, לפני מתן החלטה או צו על פי [[החוק]], או לאחר מכן אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה, להזמין את הזוכה ואת החייב, או אחד מהם, או כל אדם שיש לו נגיעה בדבר, ולשמוע טענותיהם. @ 27. ביטול או שינוי החלטה או צו בלא טיעון נפגע (תיקון: תשס"ט) : (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה שהוגשה לו לבטל או לשנות החלטה או צו שניתנו בלא שמי שרואה עצמו נפגע טען בפניו בכתב או בעל פה. : (ב) בקשת ביטול או שינוי תוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל תוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה או הצו למי שרואה עצמו נפגע כאמור. : (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים, או לבקש תגובת כל צד מעונין בתיק, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו בכתב או בעל פה. : (ד) האמור בתקנה זו אינו חל על החלטה או צו שניתנו מכוח [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]] [[או 58 לחוק]]. @ 27א. הגשת בקשה לפי [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]], [[או 58 לחוק]] ודיון בה (תיקון: תשס"ט, תשפ"ג) : הגשת בקשה לפי [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]] [[או 58 לחוק]], ודיון בה יהיו בדרך הקבועה [[+|בתקנות 50]], [[+|51]], [[+|52]] [[ו-55 לתקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון. @ 28. (תיקון: תשס"ט, תשע"ו) : (((בוטלה).)) @ 28א. הגשת כמה שטרות לביצוע (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה שטרות יגישם לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת; ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע בתיקים נפרדים כמה שטרות נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה בכל התיקים לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את השטרות לביצוע בתיק אחד. @ 28ב. הגשת כמה תביעות על סכום קצוב (תיקון: תשס"ט) : (א) זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה תביעות על סכום קצוב, יגישן לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת. : (ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע, בתיקים נפרדים, כמה תביעות על סכום קצוב נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה, בכל התיקים, לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את כל התביעות לסכום קצוב לביצוע בתיק אחד. @ 28ג. ייצוג על ידי עורך דין (תיקון: תשע"ז, תשפ"ג) : (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם [[לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]]. : (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי [[סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור [[בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין]], תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. : (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי [[+|סעיפים 48]] [[או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. : (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: :: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה - יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; :: (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; :: (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט [[בתקנה 11(א)(4)]]; :: (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככונס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. : (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. : (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. : (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין. @ 28ד. הודעה על החלטת בית משפט (תיקון: תשע"ז) : פנה אחד הצדדים בתיק ההוצאה לפועל או צד ג' הקשור לתיק, לבית המשפט לקבלת סעד הקשור לניהול תיק ההוצאה לפועל, וניתנה החלטת בית משפט שיש להביא לביצועה במסגרת תיק ההוצאה לפועל או שיש ליידע את רשם ההוצאה לפועל ביחס לאותה החלטה, ימציא הצד שפנה לבית המשפט העתק מהבקשה ומההחלטה לתיק ההוצאה לפועל ויצרף אליה עותקים במספר מספיק לשם המצאה לשאר הצדדים בתיק ההוצאה לפועל; היה הצד הפונה מיוצג על ידי עורך דין, ימציא עורך הדין לשאר הצדדים בתיק עותק מהחלטת בית המשפט המוגשת לתיק ההוצאה לפועל בתוך שלושה ימים מיום שהומצאה ההחלטה לתיק ההוצאה לפועל. @ 28ה. מסירת מספר חשבון בנק (תיקון: תשע"ז) : התקבלה לרישום בקשת ביצוע בתיק שנפתח לפני תחילתן של תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשס"ט-2009, ולא מסר בה הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, מספר חשבון בנק שאליו ניתן להעביר כספים, לא יתקבלו בקשות נוספות מהזוכה באותו תיק, עד אשר ימסור הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, פרטי חשבון בנק בצירוף אחד המסמכים כאמור [[בתקנה 11(א)(4)]]. == פרק ב'1: איחוד תיקים וחייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה-2) == @ 29. בקשת איחוד (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג) : (א) בקשה לאיחוד תיקים ובקשת חייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים (להלן - בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה. : (א1) אם במועד הגשת בקשת האיחוד היו פתוחים נגד החייב תיקי הוצאה לפועל, שבהם טרם נמסרה אזהרה, יראו אותם כתיקים שבהם נמסרה אזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת בקשת האיחוד אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ב) חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת. @ 29א. הגשת הבקשה (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ו) : (א) בקשת איחוד תהא ערוכה לפי [[טופס 7 שבתוספת הראשונה]], והיא תוגש בצירוף תצהיר לשאלון וכתב ויתור על סודיות הערוכים לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]], וכן המסמכים הדרושים לפי הטפסים האמורים. : (ב) הבקשה, עם מצורפיה האמורים, תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל הזוכים בתוספת עותק ללשכה; מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יקבל בקשה שאינה ערוכה ומוגשת כהלכה או שאינה מלאה או שחסרים בה מסמכים. @ 29ב. תיוק ורישום (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ז) : (א) בכל לשכה ינוהל פנקס איחודי תיקים ערוך לפי [[טופס 8 שבתוספת הראשונה]], שיהיה פתוח לעיון הציבור. : (ב) בקשת האיחוד, התצהיר והמצורפים להם יתוייקו בתיק אלקטרוני כאמור [[בתקנה 17]], בשינויים המחוייבים ([[בפרק זה]] - תיק האיחוד). : (ג) העתקים של קבלות על תשלום הסכומים כאמור [[בסעיף 74ו לחוק]] יתוייקו בתיק הבקשה. @ 30. (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב) : (((בוטלה).)) @ 31. (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב) : (((בוטלה).)) @ 32. מינוי ממונה (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : ניתן צו איחוד והחליט רשם ההוצאה לפועל למנות ממונה כאמור [[בסעיף 74יד לחוק]], יתן לו כתב מינוי בנוסח לפי [[טופס 9 שבתוספת הראשונה]] ובו פירוט תפקידיו וסמכויותיו בהתאם לצו האיחוד ולתקנות אלה. @ 33. ביצוע צו איחוד (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט) : (א) ניתן צו איחוד, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל של הלשכה שבה ניתן הצו הודעה על האיחוד לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. : (ב) חייב לא ישלם כספים לזוכים שתיקיהם אוחדו ולא יגרום בדרך אחרת למימוש חוב שהצו חל עליו, אלא באמצעות הלשכה שבה מתבצע תיק האיחוד או הממונה על אותו תיק או על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל. : (ג) כל לשכה תדווח ללשכה שבה מתבצע תיק איחוד או לממונה על אותו תיק, על כל זיכוי או חיוב שהגיע לידיעתה ואשר יש בו כדי להשפיע על יתרת החוב בתיק האיחוד. : (ד) הוחל בהליך בתיק איחוד, לא יבוטל ולא יושהה המשך ביצועו על פי בקשת זוכה אלא לאחר שניתנה לכל הזוכים האחרים הזדמנות להגיב על הבקשה; הוראה זו לא תחול כשהבקשה הוגשה בידי הממונה. @ 33א. הגשת בקשות בתיק איחוד (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד-3) : בקשות זוכה או חייב יוגשו במסגרת תיק האיחוד למעט הבקשות המפורטות להלן, אשר יוגשו במסגרת התיק הפרטני הנוגע לעניין: : (1) אישור לפי [[סעיף 27 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967]], על מיצוי הליכים כנגד החייב; : (2) טענת פרעתי; : (3) התנגדות לביצוע שטר או תובענה או בקשה להארכת מועד להגשתן; : (4) הגדלה או הקטנה של קרן חוב על פי החלטת בית משפט; : (5) בקשה להפחתת ריבית או דמי פיגורים. @ 34. תיק נוסף או הגדלת קרן (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ז) : (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד או בוצעה הגדלת קרן חוב על ידי הזוכה בתיק פרטני, עקב החלטה של בית משפט, יגיש החייב הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה בקשת האיחוד, מיד לאחר שהדבר נודע לו. : (ב) נפתח התיק הנוסף נגד החייב לאחר שניתן צו האיחוד, תישלח הודעה לזוכים על התיק הנוסף ועל אפשרותם לבקש בתוך 7 ימים דיון בנוכחות כל הצדדים כדי להשמיע את טענותיהם לענין צירופו לתיק האיחוד; הודעה על מועד הדיון תישלח לצדדים בצירוף עותק של הבקשה לצירוף התיק הנוסף. @ 35. פרטים נוספים (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, מפעם לפעם, לדרוש מהחייב פרטים על ענינים הכלולים [[טופס 7 לתוספת הראשונה|בטפסים 7]] [[טופס 7א לתוספת הראשונה|ו-7א שבתוספת הראשונה]] וכן על שינויי נסיבות שחלו; הפרטים יוגשו תוך חמישה עשר ימים מיום הדרישה זולת אם נקבע לכך מועד אחר, והם יהיו ערוכים לפי [[טופס 7 שבתוספת הראשונה]], בשינויים המחוייבים. @ 36. ביטול איחוד תיקים (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : בוטל איחוד תיקים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. @ 36א. הודעה למנפיק כרטיס חיוב (תיקון: תשנ"ה-2) : ההודעה על פי [[סעיף 69ד(א)(3) לחוק]] תישלח למנפיק כרטיס החיוב באמצעות הדואר, ובהסכמת המנפיק יכול שתישלח לו באמצעי מגנטי ממוחשב או ישירות למחשב המנפיק; בהודעה כאמור יצויינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו. @ 36ב. שאילתה לקבלת מידע מהמרשם (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"ה-3) : (א) שאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים לפי [[סעיף 69ה(א) לחוק]] (להלן - המרשם) יכול שתוגש בלשכת ההוצאה לפועל או באתר האינטרנט. : (ב) שאילתה לקבלת מידע מהמרשם בלשכת ההוצאה לפועל תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי [[טופס 28 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) בשאילתה לקבלת מידע מהמרשם באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה על אודותיו: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זאת לא יעלה על עשר ביום. : (ד) בשאילתה יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע. : (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יכין נהלים לאבטחת המידע ולמניעת העברת מידע מן המרשם בניגוד לתקנת משנה (ג). : (ו) הוגשה שאילתה לפי תקנת משנה (ג) יימסר למבקש אם האדם שלגביו הוגשה השאילתה הוא חייב מוגבל באמצעים ותאריך ההכרזה על כך. @ 36ג. תיקון מחיקת מידע שבמרשם (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט, תש"ע-3) : (א) בקשת חייב, לפי [[סעיף 69ה(ה) לחוק]], לתיקון או למחיקת מידע שגוי המצוי לגביו במרשם, תוגש בכתב ויפורטו בה המידע השגוי, מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ונימוקי הבקשה. : (ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה, יבקש תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. : (ג) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע התיקון או המחיקה המבוקשים במרשם, תוך שבעה ימים מיום שהסכים לבקשה. : (ד) בוצעו תיקון או מחיקה במרשם, תישלח על כך הודעה לכל מי שבתוך שלושת החודשים שקדמו לתיקון או למחיקה, קיבל את המידע השגוי מן המרשם, ככל הידוע למנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. @ 36ד. איחוד תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ה-2) : אוחדו תיקיו של חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור [[בסעיף 69ו לחוק]], יתנהל תיק האיחוד בלשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו, כאמור [[בתקנה 29(א)]]. @ 36ה. הודעה לזוכה על איחוד תיקים (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט) : צורף תיקו של זוכה לאיחוד תיקים כאמור [[בסעיף 69ו(א) לחוק]], ישלח לו מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך. == פרק ב'2: בעלי תפקידים (תיקון: תשנ"ב) == @ 37. הגדרות (תיקון: תשנ"ב) : [[בפרק זה]] - :- "בעל אישור" - מי שקיבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5א לחוק]]; :- "בעל תפקיד" - כמשמעותו [[בסעיף 5(ג) לחוק]]; :- "ועדת האישורים" - כמשמעותה [[בסעיף 5א לחוק]]; :- "תפקיד ביצוע" - כמשמעותו [[בסעיף 5(א) לחוק]]. @ 37א. בקשה לקבל אישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5(ב) לחוק]] ([[בפרק זה]] - אישור), תוגש לועדת האישורים על גבי [[טופס 10א שבתוספת הראשונה]]. : (ב) בקשה לחדש אישור תוגש לועדת האישורים על גבי [[טופס 10ב שבתוספת הראשונה]], לא יאוחר מיום 1 בדצמבר של כל שנה. @ 37א1. ערבות וביטוח בעל אישור (תיקון: תשס"ב, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) אישור יינתן או יחודש רק לאחר שהומצאו למנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לענין זה (בתקנה זו - מנהל מערכת ההוצאה לפועל), שניים אלה: :: (1) ערבות בנקאית בנוסח שהורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל בסכום של 10,000 שקלים חדשים לכל תקופת האישור, שניתנה בידי בנק ישראלי לשם כיסוי הנזקים העלולים להיגרם בידי בעל האישור במהלך ביצוע תפקידו (להלן - הערבות); בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תשמש הערבות להבטחת כל חיוב כספי שבעל האישור יחויב בו כלפי החייב או הזוכה; :: (2) פוליסת ביטוח לתקופת האישור שהוציא מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]], המבטחת סחורה בהעברה, אחריות מקצועית של בעל האישור, אחריות כלפי צד שלישי ואחריות מעבידים (להלן - הפוליסה); הפוליסה תכסה את כל התביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר תום תקופת הפוליסה, ובלבד שמדובר בביטוח נמשך. : (ב) נוסח כתב הערבות ונוסח הפוליסה יהיו להנחת דעתו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל. : (ג) הערבות תהיה בלתי מותנית, ולא תהיה ניתנת לביטול, שעבוד או עיקול. : (ד) הערבות תוחזר לבעל האישור בתוך 60 ימים מיום פקיעת האישור, זולת אם החליט מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחרת, עקב הגשת תובענה נגד בעל האישור או מסיבה מוצדקת אחרת. : (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יממש את הערבות לכיסוי נזקיו של מי שניזוק בידי בעל האישור או לטובת המדינה אם היא חויבה לפצות את מי שניזוק בידי בעל האישור, בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה: :: (1) פסק דין של בית משפט בתובענה של אדם נגד בעל אישור או נגד המדינה על נזקים שנגרמו לו במהלך מילוי תפקידו של בעל האישור; :: (2) הסכם פשרה בתובענה כאמור בפסקה (1), שקיבל תוקף של פסק דין; :: (3) פסק בוררות שאישר בית משפט בתובענה כאמור בפסקה (1). @ 37ב. חובת דיווח (תיקון: תשנ"ב) : הגיש בעל אישור בקשה לחידוש האישור, יצרף לבקשה דיווח בכתב על כל אחד מאלה: : (1) הוגש נגדו כתב אישום; : (2) נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל; : (3) הפך לקוח מוגבל כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]]; : (4) ניתן נגדו צו הגנה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]]; : (5) כל ענין העלול ליצור ניגוד עניינים עם חובותיו כבעל תפקיד. @ 37ג. הטלת תפקיד על פקיד של בית המשפט או של מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע על מי מפקידי בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע. : (ב) הטלת תפקיד על פקיד בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכולה להיות לצורך הליך מסויים בלבד או לתקופה קצובה שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל. @ 37ד. סיוע לעיקול נכס רשום (תיקון: תשנ"ב) : המצאה של צו לעיקול נכס שהעברתו טעונה רישום, לידי מי שממונה על הרישום, ניתנת לביצוע גם בידי פקידו של בעל תפקיד שהוא עורך דין. @ 37ה. כתב הטלת תפקיד (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) הטיל מנהל לשכת הוצאה לפועל תפקיד ביצוע על בעל תפקיד, ימסור לידו כתב הטלת תפקיד ערוך לפי [[טופס 10ג שבתוספת הראשונה]], וכן העתק מאושר מהצו שעל פיו נעשית הפעולה, שישמש אסמכתא לביצוע ההליך (להלן - אסמכתא). : (ב) בעל תפקיד ישא עמו בעת עבודתו תעודת זהות, אישור תקף - אם הוא בעל אישור - כתב הטלת תפקיד ואסמכתא; והוא יציג את המסמכים האמורים לצורך הזדהות בפני כל אדם שאליו הוא פונה במסגרת תפקיד ביצוע שהוטל עליו. : (ג) בעל תפקיד ישאיר עותק של כתב הטלת התפקיד בידי החייב או בחצריו, או בחצרים של כל אדם אחר שבהם נמצאים מטלטלי החייב, הכל לפי הענין. @ 37ו. אישור שפקע תוקפו (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : בעל אישור שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה שהיא, יפקיד ברשות הועדה את אישורו וכן כל כתב הטלת תפקיד שבידיו ויימנע מביצוע כל פעולה הקשורה לאישור שהותלה או פקע לרבות פעולות שאושרו לפני התליית האישור או פקיעתו. @ 37ז. חובותיו של בעל תפקיד (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) על בעל תפקיד יחולו כל החובות המוטלות על מנהל לשכת הוצאה לפועל [[בחוק]] ובתקנות שלפיו. : (ב) מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) או מכל חובה המוטלת על בעל תפקיד [[בחוק]] ובתקנות אלה או בכל דין אחר, בעל תפקיד - :: (1) יבצע את תפקידו בנאמנות, במסירות ובהגינות וימלא בקפדנות אחר הוראותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבתחום סמכותם הוא פועל, ואחר סדרי המינהל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; :: (2) יציג את עצמו כמי שפועל מטעם מנהל לשכת ההוצאה לפועל בלבד, ולא יתחזה כשוטר או כפקח; :: (3) לא יעביר את כתב הטלת התפקיד לאחר ולא יתיר לאחר את השימוש בו; :: (4) לא יקבל מכל אדם שהוא תמורה כספית או טובת הנאה חומרית אחרת, פרט לסכום שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כהוצאות בעד פעולה שביצע על פי כתב הטלת התפקיד. @ 37ז1. בירור תלונה בועדת האישורים (תיקון: תשנ"ה) : במסגרת בירור תלונה לפי [[סעיף 5ז לחוק]] לפני ועדת האישורים, רשאית היא, מיוזמתה או לבקשת המתלונן, להזמין את המתלונן להשמיע את טענותיו לפניה. @ 37ח. (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (((בוטלה).)) == פרק ב'3: חוקרי הוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2) == @ 37ט. הגדרות (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט) : [[בפרק זה]] - :- "הועדה הממליצה" - הועדה הממליצה לענין חוקרי ההוצאה לפועל, כמשמעה [[בסעיף 68א(א) לחוק]]; :- "הרשימה" - רשימת חוקרי ההוצאה לפועל שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 68א(א) לחוק]]; :- "בדיקה" - בדיקה בדבר יכולת החייב כאמור [[בסעיף 68א(ג) לחוק]], הנעשית בידי חוקר הוצאה לפועל שרשם ההוצאה לפועל מינה לפי [[סעיף 68א(ד) לחוק]]. @ 37י. בקשה להיכלל ברשימה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט) : בקשה להיכלל ברשימה תוגש לועדה הממליצה, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, לפי [[טופס 10ה שבתוספת הראשונה]]. @ 37יא. חובת הודעה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א, תשפ"ו) : חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה - : (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; : (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]]; : (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], או על פתיחת חקירה נגדו לפי [[סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]]; : (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]]; : (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; :: (((החל מיום 31.8.2026):)) תלוי ועומד לגביו הליך לפי [[חוק חדלות פירעון]] או שהוכרז פסול דין; : (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; : (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים. @ 37יב. חובותיו של חוקר ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) חוקר הוצאה לפועל - :: (1) לא יציג עצמו ככזה בעל-פה או בכתב, אלא לצורך מילוי תפקידו; :: (2) יבצע את הבדיקה בעצמו, לא יעבירנה לאחר ולא ישתף אחר בביצועה; :: (3) לא ייצג חייב או זוכה בענין שביניהם ולא יתן להם שירותים בענין כאמור; :: (4) לא יבדוק ולא יחקור חייב אם ייצג אותו או את הזוכה או אם נתן לאחד מהם שירותים בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע הבדיקה; :: (5) לא יגלה מידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע תפקידו. : (ב) חוקר הוצאה לפועל רשאי לייצג חייב או זוכה, או לתת להם שירותים שלא בענין התיק שביניהם, אם עברו שלוש שנים לפחות ממועד סיום הבדיקה בתיק האמור. : (ג) לענין תקנה זו, "חייב" או "זוכה" - לרבות אח, אחות, בן-זוג, הורה, בן או בת של חייב או זוכה ואם היה החייב או הזוכה חברה - לרבות חברה-אם וחברה-בת, כמשמעותן או כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], לפי העניין, וכן חברה אחרת הנשלטת בידי אותו אדם. @ 37יג. בדיקת בקשות ושיקולי הוועדה הממליצה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הוועדה הממליצה תדון בבקשות שהוגשו לה ואם ראתה צורך בכך תזמין את המבקש לדיון בבקשתו. : (ב) לצורך החלטת הוועדה בדבר מתן המלצה, סירוב לתת המלצה או ביטול המלצה, תשקול הוועדה, בין השאר, את היותו של המבקש בעל עבר פלילי או משמעתי, עיסוקים אחרים או עניין אישי אחר של המבקש העלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד של חוקר הוצאה לפועל ואת התאמתו לתפקיד. @ 37יג1. הכשרה (תיקון: תשע"א) : לא ייכלל אדם ברשימת חוקרי ההוצאה לפועל אלא אם כן עבר הכשרה עיונית לעניין סמכויות חוקר ההוצאה לפועל, חובותיו ואופן ניהול הליך הבדיקה, הכל כפי שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 37יד. הצגת הרשימה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א, תשע"ה-3) : בכל לשכת הוצאה לפועל תהיה רשימה של חוקרי ההוצאה לפועל; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור בלשכות ההוצאה לפועל ותפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט. @ 37טו. ביטול המלצה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הוועדה הממליצה, רשאית, מיוזמתה או לפי בקשה או תלונה שהופנתה אליה, לשקול מחדש את המלצתה לגבי חוקר הוצאה לפועל. : (ב) הוועדה הממליצה לא תמליץ על הוצאת שמו של חוקר הוצאה לפועל מן הרשימה, אלא לאחר שתיתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניה ואם ראתה כי נתקיים אחד מאלה: :: (1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב למנותו לחוקר הוצאה לפועל; :: (2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו [[בסעיף 68א לחוק]] ובתקנות אלה; :: (3) הוא התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו; :: (4) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. @ 37טז. הזמנה לבדיקה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א) : לשכת ההוצאה לפועל תמציא הזמנה בכתב לבדיקה, לחייב והעתק לזוכה; הזמנה תהא ערוכה לפי [[טופס 10ו שבתוספת הראשונה]]. @ 37יז. בדיקה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הבדיקה תיערך בלשכת ההוצאה לפועל, אשר תעמיד לרשות חוקר ההוצאה לפועל את הסיוע הטכני הנדרש. : (ב) יכול שהבדיקה תתקיים אף אם לא התייצב הזוכה. : (ג) הבדיקה תתנהל בדלתיים סגורות, ורשאים להיות נוכחים בה החייב והזוכה ובאי כוחם, וכן מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמו. : (ד) הבדיקה תתנהל בהתאם להוראות אלה: :: (1) בתחילת הבדיקה יזהה חוקר ההוצאה לפועל את החייב והזוכה, יסביר להם את תפקידו ואת משמעות הבדיקה, ויזהיר אותם מפני אמירת דבר שקר; :: (2) החייב יתבקש למסור הצהרה בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק כאמור [[בסעיף 7א(2) לחוק]]; :: (3) החוקר יבדוק את הפרטים המפורטים להלן, על יסוד עיון בבקשת החייב, בהצהרת החייב ובמסמכים שצורפו להן לפי [[סעיף 7א לחוק]], עיון במסמכים אחרים שהמציא החייב ועיון במידע שנמסר לו מאת לשכת ההוצאה לפועל: ::: (א) היקף נכסיו של החייב; ::: (ב) גובה הכנסתו של החייב ומקורותיה; ::: (ג) סך כל חובותיו והוצאותיו של החייב; :: (4) חוקר ההוצאה לפועל יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון שיכלול את אלה: ::: (א) הפרטים שבדק כאמור בפסקה (3); ::: (ב) ציון אם החייב השיב לשאלות שנשאל או סירב להשיב לשאלות שנשאל; ::: (ג) פירוט מסמכים שלא נמסרו על ידי החייב; ::: (ד) הסכם שאליו הגיעו הזוכה והחייב במהלך הבדיקה באשר לאופן פירעון החוב כאמור [[בסעיף 68א(ח) לחוק]]; ::: (ה) בסיום הבדיקה יידע חוקר ההוצאה לפועל את הצדדים בדבר זכותם לבקש להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת לפי הוראות [[תקנה 37כא]]. @ 37יח. פרוטוקול ודין וחשבון (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א) : (א) חוקר ההוצאה לפועל ינהל פרוטוקול של מהלך הבדיקה, וישלח בדואר עותק מודפס ממנו לחייב ולזוכה; על הפרוטוקול ועל ניהולו יחולו ההוראות החלות על ניהול פרוטוקול בדיון לפני רשם ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים. : (ב) חוקר ההוצאה לפועל יעביר לרשם ההוצאה לפועל, תוך חמישה ימים מסיום הבדיקה, העתק מודפס של הפרוטוקול ודין וחשבון מנומק בדבר הממצאים והתוצאות של הבדיקה, וכן כל מסמך שנמסר לו לצורכי הבדיקה; דינו של העתק, לצורך הצגתו כראיה, כדין המקור. : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) (((נמחקה).)) @ 37יט. (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (((בוטלה).)) @ 37כ. ביקורת על חוקר ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2, תש"ע-3, תשע"א) : (א) חוקר ההוצאה לפועל יאפשר לגורם מטעם מערכת ההוצאה לפועל לערוך ביקורות לפי הוראות תקנה זו. : (ב) הביקורת תתייחס, בין השאר, להליך הבדיקה, לאופן ניהולה ותיעודה ולהגשת הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל. : (ג) הביקורת תיערך באופן שוטף על עבודתם של חוקרי ההוצאה לפועל; דין וחשבון בדבר תוצאות הביקורת יוגש למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לוועדה הממליצה ולממונה על הרשמים. @ 37כא. בקשה להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל (תיקון: תשע"א) : הרואה את עצמו נפגע מהבדיקה שערך חוקר ההוצאה לפועל, הדין וחשבון שהוגש לרשם ההוצאה לפועל או כל פעולה אחרת של חוקר ההוצאה לפועל, רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת בכתב, להתייצב לפניו לשם עריכת חקירת יכולת. @ 37כב. בקשה לדחיית מועד בדיקה (תיקון: תשע"א) : ביקש החייב לדחות את מועד הבדיקה, יגיש בקשה מנומקת בכתב לרשם ההוצאה לפועל. @ 37כג. דיווח (תיקון: תשע"א) : מנהל מערכת ההוצאה לפועל ידווח לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על ביצוע הוראות [[פרק זה]]; דיווח ראשון יימסר לשר המשפטים בתום שנה ממועד תחילתן של תקנות אלה. == פרק ב'4: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ה-7) == @ 37כד. הגשת בקשה לרישום חייב במרשם חייבים משתמטים (תיקון: תשע"ה-3) : זוכה המבקש להגיש בקשה לכלול חייב במרשם חייבים משתמטים יגיש את הבקשה ערוכה לפי [[טופס 10ז שבתוספת הראשונה]]. @ 37כה. משלוח הזמנה או התראה לדיון (תיקון: תשע"ה-3) : (א) הזמנה לדיון לפי [[סעיף 66ה(א)(3)(ב)(2) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 10ח שבתוספת הראשונה]]. : (ב) התראה לפי [[סעיף 66ה(ב) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 10ט שבתוספת הראשונה]]. @ 37כו. שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים (תיקון: תשע"ה-3) : (א) שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים לפי [[סעיף 66ו לחוק]] תבוצע באמצעות אתר האינטרנט. : (ב) בשאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המשתמטים באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני וכן את מטרת בקשת המידע; כמו כן יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם או את מספר התאגיד שלגביו מתבקש המידע; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זו לא יעלה על עשר ביום. : (ג) מטרת בקשת המידע תהיה אחת מהמטרות המפורטות מטה: :: (1) בירור לשם התקשרות עסקית; :: (2) בירור מטעמים אישיים; :: (3) אחר. @ 37כז. יישום אמצעים טכנולוגיים בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון באינטרנט (תיקון: תשע"ה-3) : בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון הציבור, יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי - : (1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים; : (2) למנוע את אפשרות איתור פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט; : (3) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין במרשם החייבים המשתמטים. @ 37כח. בקשה לתיקון המידע (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ה-7) : (א) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר שפרטיו הרשומים במרשם החייבים המשתמטים אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בתקנה זו - מידע שגוי) רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתיקון המידע או למחיקתו; בבקשה יפרט את המידע השגוי, ואת מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ואת נימוקי הבקשה. : (ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל, יבקש את תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. : (ג) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תיקון או מחיקת פרטים, יבצע את תיקון הפרטים או מחיקתם, בתוך 48 שעות מעת שמצא כי מדובר במידע שגוי. : (ד) בוצעו תיקון או מחיקה, תישלח על כך הודעה לכל מי שקיבל מידע ממרשם החייבים המשתמטים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד תיקון הפרטים וכן לזוכה. : (ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם החייבים המשתמטים, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. == פרק ב'5: הפטר לחייב מוגבל באמצעים (((פקע))) (תיקון: תשע"ה-8) == @ : ((הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופת תוקפו של [[סימן ב' בפרק ז'1 לחוק]] (ארבע שנים מיום 6.9.2015), אך הן ימשיכמו לחול על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[הסימן האמור]] בתקופת התחולה.)) @ 37כט. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר כאמור [[בסעיף 69י18 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10י שבתוספת הראשונה]]. @ 37ל. בקשת חייב למתן צו הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : בקשת חייב למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י5 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10יא שבתוספת הראשונה]]. @ 37לא. הודעה לנושים על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר הנשלחת לנושים לפי [[סעיף 69י10 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10יב שבתוספת הראשונה]]. @ 37לב. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : (א) נושה המבקש להגיש התנגדות לבקשת חייב להפטר יגיש את הבקשה ערוכה לפי [[טופס 10יג שבתוספת הראשונה]]; הבקשה תוגש ללשכה שבה מתנהל התיק במסלול ההפטר. : (ב) ההתנגדות תוגש בצירוף אלה: :: (1) העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (2) מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך דין, יצורף גם ייפוי כוח של עורך הדין. == פרק ג': עיקול מיטלטלין ומכירתם == @ 38. צו-עיקול מיטלטלין (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) : (א) צו עיקול מיטלטלין יפרט את המיטלטלין שיש לעקלם ויכול שיינתן על כלל מיטלטלי החייב. : (ב) הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל - :: (1) לעקל את המיטלטלין; :: (2) להוציאם ממקום הימצאם, להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע, להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ולפרוץ מבנים וכלים, והכל - לרבות ביצוע העיקול - אף בהעדרו של החייב. : (ג) הצו יפרט את אחריותו הפלילית והאזרחית של כל אדם אשר יתנגד בכוח לעיקול. : (ד) לא יינתן צו להוצאת מיטלטלין אלא אם כן נמסרה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה, או אם ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום נעשה בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות. @ 39. עיקול בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב (תיקון: תשס"ט) : (א) בקשה לעקל בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים, תהא בצירוף תצהיר שבו המבקש מאמת כי לפי מיטב ידיעתו נמצאים או עלולים להימצא באותם חצרים מיטלטלי החייב, את מקור ידיעתו וכן את הסיבות שבגללן יש לבצע את העיקול בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל כי אין לתת הודעה מוקדמת כאמור, יצויין הדבר בצו העיקול. @ 40. ביצוע העיקול (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) לשם ביצוע העיקול רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים שבהם יש לבצע את העיקול ולפתוח או להורות לפתוח כל מקום, מבנה וכלי שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלין של החייב הניתנים לעיקול. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להשאיר את המעוקלים במקום הימצאם או להעבירם למקום אחר ולאכסנם בו, ורשאי הוא להעמיד נאמן על שמירתם, הכל בתנאים שיקבע. : (ב1) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, לפני שחלפו 14 ימים מיום השארתם, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ג) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים במקום הימצאם, יפרידם במידת האפשר מן המיטלטלין האחרים הנמצאים באותו מקום או יסגרם במנעול. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין ולא הוציא את המיטלטלין ממקום הימצאם, יציין זאת בדוח הביצוע. : (ו) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, יועבר לזוכה פירוט של הפריטים המעוקלים כדי שיוכל לפנות בבקשה למנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר את הוצאת הפריטים המעוקלים; לא פנה הזוכה בבקשה כאמור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך חצי שנה מיום ביצוע העיקול, ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול. @ 41. עיקול מזומנים, שטרות ותכשיטים (תיקון: תשס"ט) : (א) היו המעוקלים מזומנים, ירשום מבצע העיקול את דבר העיקול בדוח הביצוע, לרבות את סכום המזומנים שעוקל ויפקידם בקופת ההוצאה לפועל לזכות תיק ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול. : (ב) היו המעוקלים שטרות, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את סוגם, מספרם הסידורי או שם החותם והערך הנקוב בהם, ויפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שקבע לכך רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת רשם. : (ג) היו המעוקלים תכשיטים, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את תיאורם המלא, ויפקידם בכספת שבלשכה או במקום בטוח אחר שהורה עליו רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת הרשם. @ 41א. עיקול מחשב (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט) : (א) במעמד עיקול מחשב יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב או למחזיק במחשב הודעה בכתב כי עליו למחוק, תוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב; לא נכח החייב או המחזיק במחשב במעמד העיקול, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה בכתב, כאמור, בחצרים שבהם בוצע העיקול. : (ב) לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המחשב מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, אלא לאחר שחלפו 10 ימים מיום הטלת העיקול על המחשב. : (ג) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחול על מחשב שהוא חלק ממלאי עסקי המצוי ברשות מי שעיסוקו מכירה או השכרה של מחשבים. : (ד) בתקנה זו, "מחשב" - מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ציודו ההיקפי ומערכות התקשורת המחוברות אליו ולרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר. @ 42. עיקול מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום (תיקון: תשס"ט) : היו המיטלטלין שמבקשים את עיקולם נכסים שהעברתם טעונה רישום, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שממונה על הרישום הודעה בדבר העיקול, ומי שממונה על הרישום ירשום הערה בדבר העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו. @ 43. עיקול מיטלטלין על ידי רישום (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות, כי עיקול על מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום יוטל בדרך של רישום בלבד במסמכים המתאימים שבהם מופיע רישום המיטלטלין. : (ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א), יפרט הצו את המיטלטלין שעליהם הוטל העיקול והודעה על כך תישלח לממונה על הרישום לשם רישום העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו; ההודעה תהיה ערוכה לפי [[טופס 11 שבתוספת הראשונה]], והעתק הימנה יישלח לחייב. @ 44. שינוי עיקול שנרשם (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : נרשם במסמכים המתאימים עיקול על מיטלטלין טעוני רישום לפי [[תקנות 42]] [[או 43]], לא יעתר ממונה על רישום לבקשה לשנות את הרישום אלא על פי צו של בית משפט, בית דין, או רשם ההוצאה לפועל המבטל את העיקול או המורה על רישום העברת הנכס לקונה. @ 44א. ביטול עיקול (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"ט) : (א) הגיש החייב בקשה לביטול העיקול, כולו או חלקו, ימציא החייב, בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה, העתק ממנה לזוכה או לבא כוחו, בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה לאחר שעיין בה. : (ב) הזוכה יגיש בכתב את תגובתו לבקשה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בבקשה; לא הגיש הזוכה תגובה כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על ביטול העיקול כמבוקש. @ 45. פתיחת חצרים וכלים נעולים (תיקון: תשס"ט) : (א) היו החצרים או הכלים שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ואם לא היתה דרך אחרת לביצוע ההליך, לפרוץ אותם, ובלבד שלאחר מכן ידאג לסגירתם אם היה צורך בכך; פתיחת חצרים או כלים או פריצתם תבוצע בפני עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ב) במקום לפתוח את החצרים או הכלים כאמור, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל - כאמצעי ביניים עד לפתיחתם - לנעול את המקום באמצעי נעילה מתאים, ורשאי הוא להעמיד עליהם נאמן כאמור [[בסעיף 24 לחוק]]. @ 46. דו"ח העיקול (תיקון: תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל יפרט בדוח העיקול את המיטלטלין שעיקל, טיבם, סוגם, כמותם וערכם המשוער, אם ניתן לאמוד אותו, ואת אופן שמירתם והחסנתם; החייב, הזוכה והעדים, אם היו נוכחים בשעת העיקול, יידרשו לחתום על דוח העיקול ויוכלו להעיר בו כל הערה שימצאו לנכון. : (ב) העתק מדוח העיקול יימסר לחייב ולזוכה, אם היו נוכחים בשעת העיקול; הוטל העיקול בהעדר החייב, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל העתק מדוח העיקול במקום שבו בוצע העיקול; הוטל העיקול בהעדר הזוכה, יישלח אליו העתק בדואר בתכוף לאחר הטלת העיקול, ואם הועמד נאמן על המעוקלים - יימסר גם לו העתק מדוח העיקול. : (ג) דוח העיקול יתוייק בתיק ההוצאה לפועל. @ 47. פירותיו של המעוקל : נשאו המעוקלים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול. @ 48. בדיקת המעוקלים (תיקון: תשס"ט) : עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל עת להיכנס לחצרים ולפתוח כלים שבהם הם נמצאים, כדי לבדקם. @ 49. העמדת נאמן (תיקון: תשס"ט) : (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל שהעמיד נאמן על המיטלטלין המעוקלים, יזהירנו על חובותיו ואחריותו על פי [[החוק]] ויפרט כל יתר התחייבויותיו ואת השכר המגיע לו, אם נקבע. : (ב) הנאמן יאשר כי קיבל את המעוקלים לשמירתו וכי הוזהר כאמור, ואם היה הנאמן אדם שאינו החייב - יציין גם את הסכמתו להיות נאמן על המיטלטלין. @ 50. מיטלטלין הפטורים מעיקול (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט-2) : (א) שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(4) לחוק]] הוא בסך 1,300 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 5,000 שקלים חדשים. : (ב) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(7) לחוק]], שסוגם מפורט [[בתוספת החמישית לחוק]], הוא כמפורט [[בתוספת השלישית]]. : (ג) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(8) לחוק]] אינו עולה על סכום של 150 שקלים חדשים. : (ד) בתקנה זו, "שווי מוערך של מיטלטלין" - שוויים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון. @ 51. מיטלטלין שכבר עוקלו (תיקון: תשס"ט) : נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי המיטלטלין כבר עוקלו על פי [[החוק]], אם בלשכתו או בלשכה אחרת, יורה כי הודעה על העיקול תתוייק בתיק שבו נעשה העיקול הקודם; הודעה כאמור תיחשב כהצטרפות לאותו עיקול. @ 51א. בקשה לתפיסת רכב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ז) : (א) ביקש זוכה תפיסת רכב, יצרף לבקשת התפיסה דין וחשבון עיון מרשם המשכונות לפי מספר הרכב; היה החייב חברה בעירבון מוגבל יצורף דין וחשבון רשם החברות המכיל רישום שעבודים. : (ב) זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו. @ 52. מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) היו המיטלטלין מעוקלים בעיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור [[+|בתקנות 106]] [[ו-107 לתקנות סדר הדין האזרחי]], לא יוצאו המיטלטלין למכירה אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הנקוב בה. : (ב) לעניין תקנה זו, דין מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני שאישר בית המשפט, כדין מיטלטלין המוצאים למכירה בהליך מימוש משכון. @ 53. אופן המכירה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשפ"ג-2) : (א) המעוקלים יימכרו במכרז לפי [[פרק ג(('))1]], זולת אם הורה רשם ההוצאה לפועל על אופן מכירה אחר. : (ב) נכסים פסידים יימכרו בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות הענין, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת הנחיות למכירת נכסים אלה. @ 54. פרסומים (תיקון: תשס"ט) : (א) לפחות שבעה ימים לפני המכירה הפומבית, יפרסם מנהל לשכת ההוצאה לפועל מודעה ובה יצויינו מספר התיק בהוצאה לפועל, שם הזוכה, שם החייב, המקום והזמן שנקבע למכירה, תיאור המיטלטלין העומדים למכירה ושומת ערכם, וכן המועד והדרך לבדיקתם על ידי כל מעונין לפני המכירה. : (ב) המודעה תפורסם בלוח המודעות של הלשכה, ויכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על פרסומה בעתון או בכל דרך אחרת. : (ג) העתק של מודעת המכירה יתוייק בתיק ההוצאה לפועל ויצויין בו תאריך הפרסום וצורתו; העתק יישלח לחייב לפי מענו הידוע. @ 55. המכירה הפומבית (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) המכירה הפומבית תיערך על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי מי שמוטל עליו התפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק]] (להלן - מנהל מכירות), במקום ובמועד שנקבעו בהודעת המכירה. : (ב) לפני מועד המכירה ישום מנהל המכירות את המיטלטלין שמכירתם מוצעת, ורשאי הוא לשם כך להיעזר בשמאי מומחה; היה מנהל המכירות אדם שהוטל עליו התפקיד כאמור, טעונה השומה אישור של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שנתמנה לפי [[סעיף 4 לחוק]]. : (ג) במעמד המכירה יכריז מנהל המכירות על מחיר המיטלטלין לפי השומה ויציעם למכירה פריט פריט, או כולם או מקצתם בסכום-חד; אי-נוכחותם של החייב או של הזוכה אין בה כדי לעכב את המכירה. : (ד) המיטלטלין יימכרו למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יהא פחות ממחיר השומה; משהוכרז קונה במכירה הפומבית, ישלם מיד את המחיר, במזומנים או בשיק בנקאי, והמיטלטלין יימסרו להחזקתו. : (ה) מסים, אגרות והיטלים החלים על הקונה מכוח כל דין, יחולו על הקונה במכירה פומבית. : (ו) עובד מערכת בתי המשפט ועובד מערכת ההוצאה לפועל ובן משפחתו של כל אחד מהם אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו; לענין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה או אח. @ 56. הצעה למטה ממחיר השומה (תיקון: תשס"ט) : (א) היתה ההצעה הגבוהה ביותר למטה ממחיר השומה, יעביר מנהל המכירות את ההצעה לאישורו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהמציע נתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר המוצע. : (ב) אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, ישלם המציע את יתרת המחיר תוך שלושה ימים מיום שהודע לו על האישור והמיטלטלין יימסרו להחזקתו; חזר בו המציע מהצעתו, או לא שילם את יתרת המחיר תוך המועד האמור, יחולט הערבון, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה. : (ג) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, או שהחליט קודם לכן שלא לאשרה, יוחזר למציע הערבון שנתן. : (ד) אם עד שלא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, נמצא מי שהצעתו עולה על אותה הצעה, יתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר שהוא מציע, ומנהל המכירות יזמין את שני המציעים לשם תחרות ביניהם; האמור בתקנה זו בענין תשלום המחיר, מסירת המיטלטלין, דינו של הערבון, ואישור ההצעה על ידי רשם ההוצאה לפועל כשהיא למטה ממחיר השומה, יחול בשינויים המחוייבים גם על מציע כאמור בתקנת משנה זו. : (ה) ערבון שלא חולט כאמור בתקנה זו יוחזר למציע שנתנו. @ 57. מכירת נכסים שערכם קבוע בשוק (תיקון: תשס"ט) : היו המיטלטלין נכסים שערכם קבוע בשוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, במקום המכירה הפומבית, להורות על מכירתם לפי ערכם בשוק, או למסרם לפי אותו ערך לזוכה לתשלום על חשבון החוב הפסוק, ובלבד שהזוכה הסכים לכך. @ 58. דין וחשבון (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) מנהל המכירות יערוך דין וחשבון של המכירה, יפרט בו את הצדדים או נציגיהם שהיו נוכחים, שמות המציעים וסכומי ההצעות, המיטלטלין שהוצעו למכירה והמיטלטלין שנמכרו, המחיר ששולם בעד כל פריט ופריט או בעד כל המיטלטלין שנמכרו בסכום-חד, יום התשלום ואופן מסירת המיטלטלין, וכל התרחשות בקשר עם המכירה. : (ב) נמכרו מיטלטלין שערכם פחות מ-5,000 שקלים חדשים, יערוך מנהל המכירות דין וחשבון כפי שיורה לו מנהל מערכת ההוצאה לפועל; נערך דין וחשבון כאמור, פטור מנהל המכירות מעריכת דין וחשבון לפי תקנת משנה (א). @ 59. העברת מיטלטלין (תיקון: תשס"ט, תשפ"ג-2) : (א) היו המיטלטלין שנמכרו נכסים שהעברתם מרשות לרשות טעונה פעולה על ידי החייב, לרבות רישום, רשאי מנהל המכירות לעשות אותה פעולה, וידו כיד החייב. : (ב) היו המעוקלים נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי מנהל המכירות להורות על רישום העברת הנכס לקונה, ומשהורה כן, ייעשה הרישום. @ 60. אישור מכירה : הקונה מיטלטלין במכירה פומבית, יקבל מאת מנהל המכירות אישור על כך שיפרט את המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם להחזקתו של הקונה. @ 61. יתרת מעוקלים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ט, תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) מכר מנהל המכירות מהמעוקלים כמות המספיקה לתשלום החוב הפסוק וההוצאות המשוערות, יפסיק את המכירה ויחזיר את יתרת המעוקלים לחייב. : (ב) סירב החייב לקבל בחזרה את יתרת המעוקלים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירתם או להורות שינהגו בהם בכל דרך שתיראה לו, לאחר שהודיע על כך לחייב; נמכרו המעוקלים, ייזקפו כספי הפדיון על חשבון הוצאות איחסונם ומכירתם ויתרת הכספים תועבר לחייב. : (ג) לא סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים שלא נמכרו במשך שלושה חדשים מיום שנמסרו למשמורתו, ישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האיחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו; העתק ההודעה יישלח לזוכה. : (ג1) סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים, תישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתיראה לו. : (ד) לא עשה החייב כאמור בהודעה או שהודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל שאיננו מעונין במעוקלים, יפנה מנהל לשכת ההוצאה לפועל אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו, לרבות מסירתם למוסד ציבורי או השמדתם. == פרק ג'1: מכירת מעוקלים במכרז (תיקון: תשנ"א) == @ 61א. הגדרות (תיקון: תשנ"א) : [[בפרק זה]] - :- "מכירה" - מכירת מיטלטלין מעוקלים במכרז; :- "מיתקן" - מיתקן שבו מתבצעות מכירות. @ 61ב. הטלת תפקיד על תאגיד (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשס"ט) : מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על תאגיד, שאישר אותו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם, לרבות אחסונם והחזקתם עד למכירתם. @ 61ג. ועדות מכירות וסמכויותיהן (((החל מיום 31.8.2026: מנהל מכירות וסמכויותיו))) (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ג-2, תשפ"ו) : (א) לשם אישור וביצוע של מכירות ימנה מנהל מערכת ההוצאה לפועל מנהל מכירות אחד או יותר מקרב עובדי מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) לענין מכירת מיטלטלין שעוקלו יהיו נתונות למנהל מכירות הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ד) לענין ערר לפי [[סעיף 80 לחוק]], דין פעולה או החלטה של מנהל מכירות כדין פעולה או החלטה של מנהל לשכת הוצאה לפועל. @ 61ד. הודעת מכירה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה-2, תשס"ט) : (א) מנהל המיתקן יעמיד במיתקן לעיון הציבור חוברת מכרזים שבה יפורטו פרטי המיטלטלין העומדים למכירה; מנהל המיתקן רשאי לפרסם את הפרטים האמורים גם בכל דרך אחרת שתיראה לו ושיאשר מנהל מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) (((בוטלה).)) @ 61ה. הליכי המכירה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג-2, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) הצעה לרכישת המיטלטלין העומדים למכירה תוגש למנהל המיתקן בכתב ובמעטפה סגורה, בטופס שיקבע מנהל המיתקן; בהצעה יפורטו שם המציע, מספר זהותו, מענו, המספר הקטלוגי של כל פריט שמוצע לרכשו וסכום ההצעה לכל פריט בנפרד; המעטפה תונח בתיבת מכרזים נעולה. : (ב) להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מציע שהצעתו לא נתקבלה, תוחזר לו הערובה שהפקיד, בתוך חמישה עשר ימים מיום אישור המכירה בידי ועדת המכירות. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מנהל המכירות יוודא כי הערובה תושב למציע שהצעתו לא התקבלה. : (ג) פרטיה של כל הצעה יוכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. : (ד) מתוך רשימת השמאים החברים באיגודי שמאי הביטוח, יקבע מנהל המיתקן שמאי לענין מכירה פלונית; השמאי ישום כל פריט, העומד למכירה ויניח את השומה שערך במעטפה סגורה בתיבת המכרזים; פרטיה של השומה ייכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. : (ה) מנהל המכירות יקבע את מועד המכירה; במועד זה תיפתח תיבת המכרזים; מנהל המכירות יעיין בהצעה ויבדוק את התאמתה לשומה האמורה בתקנת משנה (ד); בעל ההצעה הגבוהה ביותר לגבי הפריט הנמכר יוכרז כקונה של אותו פריט, ובלבד שהצעתו לא תפחת מסכום השומה; ההכרזה תינתן בכתב ותיחתם ביד מנהל המכירות. : (ו) מנהל המיתקן יודיע בכתב לכל מציע שהצעתו אושרה, כי עליו לשלם את מלוא הסכום שהציע בעד הפריטים שרכש, בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה או בתוך מועד אחר שהורה מנהל המכירות; חזר בו המציע מהצעתו או לא שילם את מלוא הסכום במועד, רשאי מנהל המכירות לחלט את הערובה לטובת הזוכה, על חשבון החוב הפסוק. : (ז) היתה ההצעה הגבוהה ביותר פחותה מסכום השומה, יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת, אולם רשאי מנהל המכירות לאשר את המכירה למרבה במחיר גם אם הצעתו נמוכה מהשומה, אם הוא סבור שלא יימצא מציע טוב ממנו. : (ח) שילם הקונה את כל הסכום המגיע ממנו, יימסרו לו המיטלטלין ויינתן לו אישור בדבר המכירה, שבו יפורטו המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם לחזקתו. @ 61ו. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה) : (((בוטלה).)) @ 61ז. מיטלטלין בעלי ערך נמוך (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ו) : עוקלו מיטלטלין שמחמת ערכם הנמוך אין במכירתם כדי לכסות את הוצאות האחסון והמכירה, רשאית ועדת המכירות (((החל מיום 31.8.2026: רשאי מנהל המכירות))) לנהוג במיטלטלין בכל דרך שתיראה לה, לרבות החזרתם לחייב. @ 61ח. מסים ואגרות (תיקון: תשנ"א) : מסים, אגרות או היטלים החלים על הקונה, לפי כל דין, יחולו עליו גם בהליכים לפי [[פרק זה]]. @ 61ט. תחולת תקנות (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ו) : הוראות [[תקנות 59]] [[ו-61]] יחולו גם על מיטלטלין שהועברו למכירה וסמכויותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי [[59|התקנות האמורות]] תהיינה נתונות לוועדת המכירות (((החל מיום 31.8.2026: למנהל המכירות))). @ 61י. מכירה בידי רשות (תיקון: תשנ"א) : דין מכירה כדין מכירה בידי רשות כמשמעותה [[בסעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968]]. == פרק ד': עיקול מקרקעין ומכירתם == @ 62. צו עיקול מקרקעין (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ז) : (א) לבקשה לעיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב בלשכת רישום מקרקעין יצורף נסח רישום המוכיח כי המקרקעין רשומים על שם החייב או פלט מידע שהתקבל בעקבות בקשת מידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]], מרשות מקרקעי ישראל או מרשם המקרקעין, ובלבד שהנסח או הפלט, לפי העניין, הופקו בתקופה של עד שישה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה. : (א1) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול מקרקעי החייב, יפרט בצו את המקרקעין שעליהם הוטל העיקול; הצו יהיה ערוך לפי [[טופס 12 שבתוספת הראשונה]]; הזוכה ימסור את הצו ללשכת רישום המקרקעין לשם רישום העיקול בפנקסי המקרקעין; היה ניתן להמציא את הצו בצורה ממוכנת, יומצא הצו כאמור [[בתקנה 24(ג)]]. : (ב) ציווה בית המשפט על עיקול מקרקעין לפי [[סעיף 34(ב) לחוק]], תירשם הערה על כך בתיק ההוצאה לפועל, ורואים את העיקול לענין ביצועו, כאילו הוטל על פי הליכים בהוצאה לפועל. : (ג) (((בוטלה).)) @ 63. הודעה לחייב : הודעה על העיקול תישלח לחייב בדואר רשום ובה יצויין כי: : (1) כל עוד לא בוטל העיקול לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון, למעט פדיון משכנתה, אלא בהיתר מאת בית המשפט; : (2) אם החוב הפסוק לא ישולם תוך שלושים יום מיום רישום העיקול יכול שיוצאו המקרקעין למכירה. @ 63א. ביטול עיקול (תיקון: תשמ"ט) : הוראות [[תקנה 44א]] יחולו גם לענין עיקול מקרקעין. @ 64. צו למכירת מקרקעין (תיקון: תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תשפ"ג) : (א) עברו שלושים ימים מיום הטלת העיקול או עברה התקופה שנקבעה באזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]] - אם היה זה עיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור [[בתקנה 106 לתקנות סדר הדין האזרחי]] - והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים. : (ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי [[תקנה 97]], בשינויים המחויבים. : (ג) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות [[טופס 12א בתוספת הראשונה]]; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה. : (ד) דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי. : (ה) בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט [[בסעיף 38 לחוק]]. @ 65. שומת המקרקעין (תיקון: תשס"ט) : (א) עברו שבעה ימים מיום המצאת ההודעה והחייב לא שילם את החוב הפסוק, יצא שמאי מקרקעין מוסמך אל המקרקעין המעוקלים והשמאי יערוך דין וחשבון וישום את ערכם של המקרקעין; לשם כך רשאי הוא להיכנס אל המקרקעין. : (ב) הדין וחשבון יפרט את המעוקלים, טיבם, סוגם, תיאורם, שטחם, מקום הימצאם לפי רחוב ומספר, מספרי הרישום לפי גוש וחלקה והשימוש בהם; אם יש על המקרקעין עצים, מטעים או כל גידולים חקלאיים, יצויינו ויתוארו גם אלה; אם יש שעבודים והגבלות על המקרקעין או על השימוש בהם יפורטו גם הם; נמצאו במקרקעין דיירים, שוכרים, אריסים או מחזיקים אחרים, יפורטו ככל האפשר שמותיהם, מעניהם ומספרי זהותם, וסוג הזכות שלפיה מחזיקים הם במקרקעין. : (ג) העתקים מהדין וחשבון האמור יישלחו בדואר רשום לזוכה ולחייב והעתק יועבר לרשם ההוצאה לפועל בצירוף נסח של רישום המעוקלים בפנקסי המקרקעין; נוכח רשם ההוצאה לפועל כי המקרקעין היו משועבדים וכי מכירתם אין בה כדי להועיל לזוכה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לנוגעים בדבר להשמיע טענותיהם לפניו, לתת כל הוראה שימצא לנכון. : (ד) חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת משנה (א), יועבר הענין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה. @ 66. פרסום הודעת המכירה (תיקון: תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) כעבור חמישה עשר ימים לפחות ממשלוח הדין וחשבון לזוכה ולחייב כאמור [[בתקנה 65(ג)]], תפורסם מודעה ברבים על מכירתם של המעוקלים; המודעה תפרט את המעוקלים ויצויין בה סכום השומה, התקופה להגשת הצעות קניה, והלשכה שאליה יש להגיש את ההצעות האמורות. : (ב) המודעה תפורסם ברשומות, בעתון יומי, בלוח המודעות של הלשכה, או באחד מאלה, כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל, ויכול רשם ההוצאה לפועל להורות על פרסום בכל צורה אחרת. @ 67. הצעת קניה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) הצעות לקניית המקרקעין יוגשו על ידי המציעים תוך חמישה עשר ימים מיום פרסום מודעת המכירה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע רשם ההוצאה לפועל; הצעת קניה תהא בכתב, תפרש את שמו, מענו ומספר זהותו של המציע - ואם היה המציע תאגיד, שמו, מענו ועיסוקו - ואת הסכום המוצע; להצעה יצורף ערבון בסכום שלא יפחת מ-10% מהמחיר המוצע; אולם בעל משכנתה או זוכה פטורים מלצרף להצעתם ערבון כאמור ותחתיו יבוא החלק המתאים מסכום המשכנתה או החוב הפסוק. : (ב) בלשכה תתנהל רשימת המציעים וההצעות יירשמו בה לפי סדר קבלתן; רשימת המציעים תהא לפי [[טופס 13 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) הוראות [[תקנה 55(ו)]] יחולו גם לענין מכירת מקרקעין. @ 68. המכירה הפומבית (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : (א) בתום התקופה האמורה [[בתקנה 67]] תיסגר רשימת המציעים ומנהל המכירות יזמין את המציעים למכירה הפומבית; הודעה על כך תומצא לחייב ולזוכה בדואר רשום עם אישור מסירה; בהזמנה למציעים ייאמר שהרוצה להשתתף, ביום המכירה הפומבית, בתחרות, חייב להשלים את הערבון שלו - לא יאוחר מאשר ביום שנקבע למכירה ולפני התחלת התחרות - עד לשיעור של עשרה אחוזים מסכום ההצעה הגבוהה ביותר שנתקבלה עד מועד סגירת רשימת המציעים, אחרת לא יהיה רשאי להשתתף בתחרות. : (ב) ביום המכירה הפומבית יזמין מנהל המכירות את המציעים לתחרות, ינהל דין וחשבון של המכירה, ויעביר את הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל; רשם ההוצאה לפועל יחליט סופית בדבר הכרזת הקונה ויתן אישור על כך, ויכול הוא לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו. : (ג) משהוכרז קונה כאמור, יידרש על ידי מנהל המכירות לשלם את יתרת המחיר תוך שבעה ימים מיום המצאת הדרישה לכך, ואם חזר בו מהצעתו או שלא שילם את יתרת המחיר תוך התקופה האמורה, או תוך תקופה מוארכת כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, יחולט הערבון שנתן, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה; רשם ההוצאה לפועל יחליט כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי המציע שלאחריו והאמור לגבי המציע הראשון יחול על אותו מציע, והוא הדין לגבי המציעים הבאים אחריו. : (ד) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה או שלא נתן אישורו תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, רשאי המציע לקבל בחזרה את הערבון שנתן. : (ה) ערבון שלא חולט כאמור יוחזר למציע שנתנו. @ 69. מציע שהוכרז כקונה (תיקון: תשס"ט) : הוכרז מציע כקונה, ושילם את יתרת המחיר, יינתן לו אישור על כך חתום על ידי רשם ההוצאה לפועל; האישור ישמש אסמכתה להעברת המקרקעין על שמו בפנקסי המקרקעין. @ 70. רישום זכות : צו על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה בהם כאמור [[בסעיף 37 לחוק]], ישמש אסמכתה לרישום בפנקסי המקרקעין. == פרק ה': עיקול בידי צד שלישי == @ 71. בקשת עיקול (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ה) : (א) בקשת עיקול בידי צד שלישי תפרט את שמו המלא ומענו של הצד השלישי שבידיו נמצאים או עשויים להימצא נכסים של החייב ואם היו לו סניפים, יצויין בבקשה מען המשרד הראשי של הצד השלישי. : (ב) בבקשה יצויין אם העיקול נדרש על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים; היתה הבקשה לעקל נכס מסויים, יפרט הזוכה את הנכס, ואם היה הנכס זכות - את פרטי אותה זכות. : (ג) (((בוטלה).)) @ 72. שליחת הודעת עיקול לצד שלישי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול בידי צד שלישי, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לצד השלישי; הודעה כאמור יכול שתישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) היו לצד השלישי סניפים, תומצא ההודעה למשרד הראשי שלו, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הומצאה הודעה כאמור למשרד הראשי, יראו אותה כאילו הומצאה לכל שאר סניפיו של הצד השלישי. @ 72א. הודעה לצד השלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ה-2) : (א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], ויש לו סניפים, יחול צו העיקול על נכסי החייב בכל אחד מן הסניפים שבהם הם מצויים, במועד שבו הגיעה ההודעה על כך מן המשרד הראשי לסניף, ולא יאוחר מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת ההודעה על העיקול למשרדו הראשי של התאגיד הבנקאי. : (ב) בהודעת העיקול לצד השלישי, יירשם מספר תעודת הזהות של החייב; הודעה שלא צויין בה מספר תעודת הזהות של החייב לא תקובל. @ 72ב. הודעה לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשס"ט) : (א) היה הצד השלישי חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]] ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את צו העיקול לחברה המנהלת או לגוף המתפעל, כהגדרתו [[בסעיף 45ב לחוק]], ובלבד שהחברה המנהלת הודיעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו כאמור לגוף המתפעל. : (ב) הודיעה חברה מנהלת כאמור בסיפה של תקנת משנה (א), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בניהולה של החברה המנהלת, במועד שהגיעה בו ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם. : (ג) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שהומצא לה הצו. @ 72ג. הודעת עיקול בגורם ממוכן (תיקון: תשפ"ג) : צד שלישי המקבל הודעות עיקול בדרך ממוכנת, פטור ממתן מענה להודעת עיקול שהומצאה לו בדרך שאינה ממוכנת, אלא אם כן צורפה להודעת העיקול החלטה של רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל שיש בה טעמים בדבר הצורך במשלוח הודעת עיקול בדרך שאינה ממוכנת. @ 73. תוכן הודעת עיקול (תיקון: תשס"ט) : (א) הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי [[טופס 14 שבתוספת הראשונה]], היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי [[+|סעיפים 44]], [[+|45ג]] [[ו-46 עד 48 לחוק]], ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין. : (ב) הודעת עיקול בידי צד שלישי על נכס מסויים תהא ערוכה לפי [[טופס 15 שבתוספת הראשונה]], היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי [[סעיפים 45 עד 48 לחוק]], ותיכלל בה הוראה מפורשת שהנכס האמור הנמצא בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בצו העיקול מעוקל כדין. : (ג) נשלחה הודעת העיקול בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו [[טופס 14 לתוספת הראשונה|טפסים 14]] [[טופס 15 לתוספת הראשונה|או 15 לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ותוכנם יחול על צד שלישי. @ 74. תשובת הצד השלישי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול לפי [[פרק זה]], יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים הודעה כדרוש לפי [[+|סעיפים 44]] [[ו-45 לחוק]], הכל לפי הענין; נמצאים בידי הצד השלישי נכסים של החייב, יפרט אותם, ואם היה הנכס חוב - יציין סכומו וזמן פרעונו. : (א1) במסגרת הודעתו יפרט צד שלישי שהומצא לו עיקול שלא בדרך ממוכנת, אם קיימים עיקולים בני תוקף נוספים שהוטלו אצלו על החייב, במסגרת תיקי הוצאה לפועל נוספים, ויציין את מספרי התיקים (בתקנה זו - ההודעה); על הצד השלישי לצרף הודעה מעודכנת על כלל העיקולים שהוטלו אצלו על החייב, גם בעת מימוש הכספים. : (א2) תקנת משנה (א1) תחול גם על כל צד שלישי שעונה לצווי העיקול בצורה ממוכנת אך עונה לצווי מימוש בדרך שאינה ממוכנת. : (ב) היו לצד השלישי סניפים וההודעה בדבר צו העיקול הומצאה למשרדו הראשי, תתייחס תשובתו של הצד השלישי לפי תקנה זו למשרדו הראשי ולכל סניפיו. @ 74א. תום תוקף עיקול בנקאי (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 31.8.2026):)) השיב תאגיד בנקאי כי החייב מנהל אצלו חשבון או השיב בדבר נכסים של החייב הנמצאים בידו וחלפה שנה ממועד סיום תחולת הצו לפי [[סעיף 44 לחוק]] או [[סעיף 45ג לחוק]], לפי העניין, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי עליו לפעול בתוך 30 ימים למימוש העיקול אחרת ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול; הודעה כאמור לא תישלח אם התיק בהסדר לפי [[סעיף 19ב לחוק]]. @ 75. צו למסירת מעוקלים : צו למסירת המעוקלים לפי [[סעיף 47 לחוק]] יפרש את אחריותו וזכויותיו של הצד השלישי. @ 76. תשלום הוצאות (תיקון: תשס"ט) : בקשה מאת הצד השלישי לתשלום דמי החסנה והוצאות אחרות שהוציא בשמירת הנכס ובמסירתו, תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בצירוף חשבונות וקבלות. @ 77. עיקול בידי אוצר המדינה (תיקון: תשמ"ט) : עיקול בידי אוצר המדינה יומצא לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס המעוקל. @ 78. מכירת הנכסים (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ד-2, תשס"ט) : (א) על מכירתם של הנכסים שבידי צד שלישי יחולו, בשינויים המחוייבים, ההוראות שנקבעו לגבי מכירת נכסים מעוקלים. : (ב) היה הנכס המעוקל חוב או זכות אחרת שפרעונו לאחר זמן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על מימושו. : (ג) הוטל עיקול על כלל נכסי החייב אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], או על אחדים מהם, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לתאגיד האמור, על פי בקשתו, איזה מן הנכסים המעוקלים עליו למכור; בקשת התאגיד תוגש בכתב והעתקים ממנה יועברו לזוכה, לחייב ולכל צד מעוניין. @ 79. ביטול העיקול (תיקון: תשס"ט) : ביטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול בידי צד שלישי, יודיע על כך לצד השלישי, לזוכה ולחייב. == פרק ו': כינוס נכסים == @ 80. בקשה למינוי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט) : (א) המבקש מינוי כונס נכסים, יפרט בבקשתו את הנכס שעליו יתמנה כונס הנכסים, תיאורו, טיבו ומקום הימצאו, ויציע בבקשתו מועמד שיהא כונס נכסים; לבקשה יצרף את הסכמתו בכתב של המועמד למינוי. : (ב) לא ימנה רשם ההוצאה לפועל את הזוכה להיות כונס נכסים, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לכך, אולם רשאי הוא למנות את עורך-דינו של הזוכה. @ 80א. בדיקת זהות בעל נכס מקרקעין על ידי רשם המקרקעין (תיקון: תשפ"א) : (א) במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי נכס מקרקעין הרשום בפנקסי המקרקעין (להלן - נכס מקרקעין), עם הגשת בקשת ביצוע למימוש משכון או משכנתה או בטרם הגשת בקשה למינוי כונס נכסים למימוש נכס מקרקעין שעוקל, יגיש הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל את כלל המסמכים הנדרשים לאימות זהות בעל הזכויות בנכס, בהתאם [[https://www.justice.gov.il/Units/LandRegistration/BriefingsOld/Documents/regulation-april-2021.pdf | לנוהלי זיהוי החלים ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין]], בצירוף תצהיר בדבר זהות בעל הזכויות (להלן - מסמכי אימות זיהוי): :: (1) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין אינו כולל את מספר הזיהוי של בעל הזכויות בנכס; :: (2) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין כולל מספר זיהוי שונה ממספר הזיהוי של החייב בתיק; :: (3) רישום בעל הזכויות בפנקסי המקרקעין לגבי חייב שהוא יחיד, כולל מספר זיהוי שאינו מספר הזהות לפי הרשום במרשם האוכלוסין. : (ב) לשכת ההוצאה לפועל תעביר את מסמכי אימות הזיהוי אל רשם המקרקעין לצורך ביצוע אימות בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. : (ג) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצרף הזוכה למסמכי אימות הזיהוי גם תצהיר ובו יפרט את מספר הדרכון של החייב, את שם המדינה שבה הונפק הדרכון וכן כל פרט אחר, ככל שאלה ידועים לו. : (ד) רשם המקרקעין יודיע ללשכת ההוצאה לפועל אם שוכנע או לא שוכנע בדבר התאמה בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. : (ה) על החלטת רשם המקרקעין שלפיה לא שוכנע כי קיימת התאמה כאמור בתקנת משנה (ד) ניתן להגיש ערר לממונה על המרשם לפי [[סעיף 121 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], ועל החלטת הממונה בערר כאמור ניתן להגיש ערעור לפי [[סעיף 122 לאותו חוק]]. : (ו) כל עוד לא נמצאה התאמה כאמור בתקנת משנה (ד): :: (1) יעוכבו הליכי הכינוס בהוצאה לפועל; :: (2) לא יינתן צו למינוי כונס נכסים; :: (3) בכפוף לאמור בפסקאות (1) ו-(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל החלטה בקשר לניהול תיק ההוצאה לפועל. : (ז) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצווה רשם ההוצאה לפועל על רשות האוכלוסין וההגירה טרם מתן החלטה בבקשה למינוי כונס נכסים, להמציא לו מידע על יציאות החייב מישראל ועל כניסות החייב לישראל; צו כאמור יינתן בתנאי שחלפו המועדים הנקובים [[בסעיף 7ב(א2) לחוק]]; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על העברת המידע לרשם המקרקעין. : (ח) העברת מידע לפי תקנת משנה (ז) תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין העברת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 80ב. אי-קיבול בקשה למימוש משכון של נכס הרשום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשפ"א) : (א) לא תקובל על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש משכון, לגבי נכס מקרקעין, אם לבקשה צורף אישור על רישום משכון אצל רשם המשכונות חלף אישור על רישום משכנתה בפנקסי המקרקעין, והכול ככל שמהבקשה למימוש משכון עולה כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין; לעניין זה, "זכויות הממשכן בנכס" - זכות בעלות או חכירה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה למימוש משכון כאמור בתקנת משנה (א). : (ג) נפתח תיק למימוש משכון, והתברר לאחר מכן כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין, ייתן רשם ההוצאה לפועל הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק. @ 81. צו מינוי (תיקון: תשס"ט) : (א) צו מינוי כונס נכסים יהא ערוך לפי [[טופס 16 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על פרסום המינוי בדרך שתיראה לו. : (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה על המינוי לחייב ולזוכה, בצירוף העתק מצו המינוי; ההודעה לחייב תפרש את חובותיו לפי [[סעיף 56 לחוק]]. @ 82. ערובה (תיקון: תשס"ט) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. : (ב) הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק. @ 83. נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד (תיקון: תשס"ט) : (א) הוברר לכונס הנכסים כי לגבי הנכס שנתמנה לו, כבר נתמנה לפניו כונס נכסים אחר, שעדיין ממלא את תפקידו, יודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל ויבקש הוראות. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את צו מינוי כונס הנכסים שנתן או לתת כל הוראה אחרת, כפי שנסיבות הענין מחייבות, ולשם כך הוא רשאי לדרוש הגשת כל מסמך ולהזמין לפניו כל אדם הנוגע לענין, לרבות כונס הנכסים האחר או מי שלפי בקשתו נתמנה כונס הנכסים האחר. @ 84. רישום (תיקון: תשס"ט) : נתמנה כונס נכסים לנכס שלגביו מתנהל רישום על פי כל דין, יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על המינוי למי שמנהל אותו רישום, והערה על המינוי תירשם בפנקס שבו מתנהל הרישום; רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי מי שהתמנה לכונס נכסים ימציא את ההודעה על מינויו למי שמנהל את הרישום. @ 85. שכר והוצאות (תיקון: תשס"ט) : כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי [[סעיף 59 לחוק]], אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. @ 86. דינים וחשבונות (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) : (א) כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו. : (ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר. : (ג) לא הגיש כונס הנכסים דיווחים על פי החלטות רשם ההוצאה לפועל, יודיע על כך רשם ההוצאה לפועל לזוכה אשר ביקש את מינוי כונס הנכסים; הרשם רשאי להורות בכל עת כי כל החלטה הניתנת בתיק כינוס תשוגר גם לזוכה. @ 87. אסמכתאות : כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו, והוא יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות. @ 88. חשבון-נפרד (תיקון: תשס"ט) : כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד כל עוד לא העבירם למנהל לשכת ההוצאה לפועל; היה כונס הנכסים עורך דין ולו חשבון פקדונות בבנק, יכול הוא להחזיק את הכספים באותו חשבון, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. @ 89. ציון תפקיד : בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל ככונס נכסים. @ 90. סיום תפקידו של כונס הנכסים (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : (א) רצה כונס נכסים להתפטר מתפקידו, יגיש הודעה בכתב על כך לרשם ההוצאה לפועל, יפרט בה את נימוקיו ויצרף אליה דין וחשבון על פעולותיו עד ליום ההודעה; רשם ההוצאה לפועל ידון בענין בדרך שתיראה לו. : (ב) סבר רשם ההוצאה לפועל כי יש סיבה לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, יתן לו הזדמנות להשמיע דברו בפניו בטרם החליט בענין, אולם רשאי הוא להשעותו זמנית אף לפני ששמע טענותיו; החליט רשם ההוצאה לפועל לפטר את כונס הנכסים, רשאי הוא באותה החלטה למנות כונס נכסים אחר. : (ג) סיים כונס הנכסים את תפקידו, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לחייב ולזוכה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ההודעה תישלח גם לאדם אחר או שהיא תפורסם בדרך שקבע. @ 91. מכירה על ידי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט, תשפ"א) : (א) על אף האמור בתקנות אלו בדבר מכירתם או מימושם של נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות בכל שלב של המכירה או המימוש כי הם יבוצעו על ידי כונס נכסים, אם ראה לעשות כן. : (ב) עובדי מערכת בתי המשפט, עובדי רשות האכיפה והגבייה, עובדי הזוכה ועובדי כונס הנכסים ובני משפחתם של כל אחד מהם וכן תאגיד בשליטת הגורמים האמורים, אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שרשם ההוצאה לפועל נוכח כי לא קיים ניגוד עניינים; לעניין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה או אח או בני זוגם של הילד, ההורה או האח. == פרק ז': ביצוע בעין == @ 92. צו למסירת נכס (תיקון: תשס"ט) : היה פסק דין למסירת נכס, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לתפוס את הנכס ולמסרו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין. @ 93. ביצוע המסירה (תיקון: תשס"ט) : (א) ניתן צו למסירת נכס כאמור, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס, יוציאנו ממקום הימצאו וימסרנו כנגד קבלה מתאימה למי שזכאי לקבלו. : (ב) היה מנהל לשכת ההוצאה לפועל סבור שרצוי להשאיר את הנכס במקום הימצאו לתקופה מסויימת, או שאין אפשרות להוציאו מיד ממקום הימצאו, יעקל את הנכס בדרך האמורה [[בפרק ג' לתקנות אלו]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 94. נכס שאינו ניתן לתפיסה (תיקון: תשס"ט) : קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס, תומצא הודעה על כך למי שזכאי לקבל את הנכס. @ 95. מסירת קטין (תיקון: תשס"ט) : (א) היה פסק הדין למסירת קטין או למתן אפשרות מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשיית כל דבר אחר בקשר לקטין, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לביצוע הוראות בית המשפט בפסק הדין, ויודיע על כך לפקיד סעד כמשמעותו [[בסעיף 62(א) לחוק]]. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יקבע עם פקיד הסעד את הסידורים הדרושים לביצוע פסק הדין. : (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דו"ח על ביצוע פסק הדין או על אי ביצועו והסיבה לכך; לאחר קבלת הדו"ח רשאי רשם ההוצאה לפועל לבקש הוראות מבית המשפט שנתן את פסק הדין, כאמור [[בסעיף 62(ב) לחוק]], ויודיע על כך לזוכה, לחייב ולפקיד הסעד. @ 96. עשיית מעשה (תיקון: תשס"ט) : הטיל פסק הדין לעשות מעשה כאמור [[בסעיף 63 לחוק]] ולא עשהו החייב תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יורה רשם ההוצאה לפועל לעשות את המעשה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי הזוכה, או על ידי כל אדם אחר. @ 97. הודעה בדבר פינוי מקרקעין (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ז) : (א) היה פסק הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר; לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים. : (ב) ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי [[טופס 17 בתוספת הראשונה]], והיא תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו. : (ג) היה התיק תיק לביצוע משכנתה או תיק לביצוע הליך כינוס מקרקעין על ידי כונס נכסים, יקבע את מועד הפינוי רשם ההוצאה לפועל והודעה על כך תומצא לחייב על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או כונס הנכסים באמצעות [[טופס 17 שבתוספת הראשונה]] וכאמור [[בסעיף 7(ב)(1) לחוק]]. @ 98. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס"ט) : (א) לא פונו המקרקעין עד למועד שנקבע לכך כאמור, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין. : (ב) היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ג) אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי. : (ד) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסור אותם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה במקום מתאים כפי שייראה לו, בהתחשב בנסיבות, וימכרם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל ובדרך שנקבעה בצו; היו המיטלטלין פסידים, ימכרם מנהל לשכת ההוצאה מיד, כפי שנקבע לגבי מיטלטלין פסידים שעוקלו. : (ה) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דין וחשבון על הפינוי ואופן ביצועו, יחתום עליו, ואם היו נוכחים עדים יחתמו גם הם. : (ו) היה הפינוי פינוי חוזר לפי [[סעיף 66 לחוק]], לא יחול עליו האמור [[בתקנה 97]]. == פרק ח': מימוש משכנתה == @ 99. בקשה למימוש משכנתה (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-4) : (א) בקשה למימוש משכנתה תהא ערוכה לפי [[טופס 1ג שבתוספת הראשונה]] ותכיל את תיאור הנכסים הממושכנים, סכום החוב המגיע, תוך כדי הבחנה בין קרן, ריבית והוצאות, וכל תשלום נוסף בהתאם לתנאי המשכנתה. : (ב) לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, במספר עתקים מספיק ללשכה ולכל חייב שיש להמציא לו אזהרה לפי [[תקנה 100]]: :: (1) שטר המשכנתה או העתק מאושר הימנו; :: (2) נסח רישום של המקרקעין הממושכנים; :: (3) תצהיר לאימות החוב המגיע ושאר העובדות הכלולות בבקשה; :: (3א) לבקשה של תאגיד בנקאי לביצוע משכנתה שניתנה להבטחת הלוואה לדיור כהגדרתה [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992]] (בתקנה זו - החוק), יצורף תצהיר המעיד על כך שלפי רישומי התאגיד הבנקאי הוא פעל לפי [[-|סעיף 5א(ה) לחוק]]; לתצהיר יצורף העתק של אחת מהודעות הבנק ללווה לפי [[הסעיף האמור]]; אם החובה האמורה לא חלה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר; :: (4) מקום שבעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; :: (5) היה בעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי - יצא ידי חובתו לפי פסקה (4) גם אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר על ידי עורך דין. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. @ 100. אזהרה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) בתכוף לאחר הגשת הבקשה למימוש משכנתה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]]; באזהרה ייכללו פרטי שטר המשכנתה. : (ב) האזהרה תפרט שאם החייב לא ישלם את המגיע ממנו, תוך 20 ימים מיום המצאתה או תוך מועד קצר יותר שרשם ההוצאה לפועל קבע מטעמים מיוחדים, יינקטו הליכי מכירת המקרקעין הממושכנים. @ 101. צו מכירה (תיקון: תשס"ט) : (א) לא שילם החייב את המגיע ממנו לפי שטר המשכנתה עד למועד הקבוע באזהרה, יצווה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם של המקרקעין הממושכנים. : (ב) המקרקעין יימכרו על פי ההליכים הקבועים לגבי מכירת מקרקעין מעוקלים. == פרק ח'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) == @ 101א. בקשות לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) : בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שהחוב הפסוק אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים ביום הגשת הבקשה, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות [[פרק זה]] (בתקנות אלה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר). @ 101ב. דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) : (א) זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מקוצר יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה בהתאם לסוג בקשת הביצוע וכן שאלון, המהווה חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי [[טופס 21א שבתוספת הראשונה]] ([[בפרק זה]] - השאלון), ביחס לכל אחד מהחייבים בתיק. : (ב) זוכה המבקש כי יינקטו הליכים כאמור [[בסעיף 20ה(א) לחוק]] בטרם קבלת מידע על החייב, יציין זאת בשאלון; הבקשה תוגש באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. @ 101ג. החלת הוראות התקנות (תיקון: תש"ע-2) : הוראות תקנות אלה, למעט הוראות [[פרקים ב'1]], [[ד']], [[ו']], [[ז']] [[ו-ח']] ולמעט [[תקנות 22א עד 22ד]], [[114]] [[ו-114א]] יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 101ד. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג-5) : (((בוטלה).)) @ 101ה. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג-5) : (((בוטלה).)) == פרק ח'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) == @ 101ו. דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2, תש"ף-2) : זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מזונות או העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה, שאלון ביחס לכל חייב בתיק, וכן הצהרת זוכה לגבי זוכה שאינו המוסד, המהווים חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי [[טופס 21ב לתוספת הראשונה|טפסים 21ב]], [[טופס 21ג לתוספת הראשונה|21ג]] [[טופס 21ד לתוספת הראשונה|21ד]] [[טופס 21ה לתוספת הראשונה|ו-21ה שבתוספת הראשונה]], לפי העניין. @ 101ז. דרכי דיווח של חייב (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) : חייב יגיש לפקיד לשכה שבה מתנהל התיק הודעה בכתב על תקבול ששילם לזוכה כאמור [[בסעיף 20טז(ג) לחוק]] או ישלח אותה באמצעות תקשורת בין-מחשבים, דואר או פקסימילה. == פרק ט': ביצוע שטר == @ 102. בקשה לביצוע שטר (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2) : בקשה לביצוע שטר לפי [[סעיף 81א לחוק]] תהא ערוכה לפי [[טופס 1ד שבתוספת הראשונה]]. @ 103. פרטי הבקשה (תיקון: תשמ"ט, תשע"ח, תשפ"ד-3) : ואלה הפרטים שתכיל הבקשה: : (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; : (2) שמו של החייב, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם; : (3) העובדה שהמבקש או החייב הוא קטין או פסול דין, אם הדבר הוא כך; : (4) תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה; : (5) הסכום שיש לפרוע על פי השטר תוך הבחנה בין קרן, דמי פיגורים, ריבית והפרשי הצמדה; : (6) זמן ומקום הפרעון; : (7) בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, יראו כאילו נטען כי בית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך לדון. @ 104. נספחים לבקשת ביצוע שטר ותחליפיהם (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ט, תשס"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) לא תקובל הבקשה לרישום אלא אם כן יצורפו לה: :: (1) העתק השטר לפי המפורט להלן: ::: (א) פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי [[סעיף 3(א) ו-(ב) לחוק סליקת שיקים]]; ::: (ב) העתק של השטר, על שני צידיו, אם מתקיים אחד מהתנאים האלה: :::: (1) לא מדובר בשיק כהגדרתו [[#73|בפקודת השטרות]]; :::: (2) מדובר בשיק שסורב טרם כניסת [[חוק סליקת שיקים]] לתוקפו; :::: (3) מדובר בשיק שיש פטור מהצגתו לפי [[פקודת השטרות]]; :::: (4) הזוכה או בא כוחו יצהיר במסגרת בקשת הביצוע, כי השטר המקורי נמצא בידו וכי השטר ניתן להמצאה בלשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; :: (2) עתקים או העתקים או תצלומים של הבקשה ושל המצורפות לפי פסקה (1) כמספר החייבים שנגדם מבוקש הביצוע; :: (2א) הצהרה בדבר השאלה אם השטר המוגש לביצוע ניתן במסגרת חוזה הלוואה; הוגש שטר לביצוע שניתן כבטוחה לפירעון הלוואה או כתשלום להחזר הלוואה, יפרט המצהיר במסגרת הצהרתו כי עמד בתנאי [[סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993]] (((החל מיום 31.8.2026: [[סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]]))), וצירף את המסמכים הדרושים מכוחו; :: (3) מקום שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; :: (4) (((בוטלה);)) :: (5) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: ::: (א) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]]; ::: (ב) החייב אינו יחיד; ::: תקנה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם או כאשר הבקשה היא לביצוע שיק, כהגדרתו [[בסעיף 73 לפקודת השטרות]], שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו לפי הדין. : (ב) בלשכה ממוכנת יצורפו לבקשה רק השטר המקורי ועותק צילומי הימנו, על שני צדדיו, וכן אישור בדבר פרטי החייב, ככל שנדרש לפי תקנת משנה (א)(5). : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על צירוף זוכה או חייב כצד לבקשה ובלבד שלא הוגשה התנגדות לביצוע לפי [[תקנה 106]]. : (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו-(ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו-(ב), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. @ 104א. בקשות לביצוע שטר שלא יקובלו (תיקון: תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) הוגש לביצוע, שטר שנמשך מחשבון משותף שאינו חשבון שותפות בחתימתו של אחד השותפים לחשבון, יציין הזוכה בבקשת הביצוע רק את השותף לחשבון אשר חתם; בקשה כאמור שבה יצוינו שני השותפים לחשבון כחייבים לא תקובל. : (ב) לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אלא אם כן הוגשה על ידי הנפרע; צוין בשטר כאמור, בתור הנפרע שם מסחרי, יצורף לבקשת הביצוע תצהיר שבו תובהר הזיקה בין השם המסחרי האמור בשטר לבין הזוכה. : (ג) לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אם בשטר נמחק הנפרע וצוין תחתיו נפרע אחר, או אם נחזה כי הוסף נפרע נוסף, או אם הכיתוב "למוטב בלבד" נמחק; זוכה המבקש לתת טעם למחיקת הנפרע, או להוספת הנפרע, או למחיקת הכיתוב "למוטב בלבד", יגיש תצהיר שבו יפורטו הנסיבות הנוגעות לעניין, ובקשת הביצוע בצירוף התצהיר יועברו להחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להורות כי התיק לא ייפתח כבקשה לביצוע שטר. : (ד) לא תקובל בקשה לביצוע שטר שאסור לפורעו לפי [[סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018]], אלא בתום 30 ימים ולא יאוחר משנה מיום שהזוכה המציא לחייב התראה בנוסח ההתראה [[שבטופס 17א שבתוספת הראשונה]]. @ 104ב. איסור העברה או המחאה של בקשה לביצוע של שיק "למוטב בלבד" (תיקון: תשע"ז) : על אף האמור בכל דין, חוב הנגבה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק שנמסר "למוטב בלבד" אינו ניתן להמחאה או להעברה לגורם שאינו הנפרע, אלא אם כן ניתנה הסכמת החייב בכתב להמחאת החוב הנגבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר פתיחתו. @ 104ג. תביעה שטרית כנגד ערבים (תיקון: תשפ"ג) : ביקש הזוכה במסגרת בקשת הביצוע לבצעה גם כנגד ערב לשטר, תחול [[תקנה 109ד2]]. @ 104ד. יום הצגת השטר לפירעון (תיקון: תשפ"ג) : התקבל פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי [[סעיף 3(א) לחוק סליקת שיקים]], יראו בתאריך ההפקדה המצוין בפלט, כיום הצגת השטר לפירעון או כיום חלותו של השטר, לעניין [[סעיף 81א3 לחוק]]. @ 105. אזהרה (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצועו של השטר, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]], ערוכה לפי [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]]; באזהרה יפורטו פרטים מלאים של השטר. @ 105א. (תיקון: תשמ"ד-2, תשמ"ט) : (((בוטלה).)) @ 106. התנגדות לביצוע ובקשה להפחתת תוספת הצמדה (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"ג-2, תשע"ו, תשע"ח) : (א) התנגדות לפי [[סעיף 81א(ג) לחוק]] תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה האזהרה; ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותפרט את שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, את מספר תיק ההוצאה לפועל, את נימוקי ההתנגדות, את הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, את שם עורך דינו של המתנגד, או שהוא יטען לעצמו את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ואת מענו להמצאת המסמכים. : (ב) ההתנגדות תוגש בעותק אחד ובצירוף - :: (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בה; :: (2) עותק או תצלום או העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (3) עתקים או העתקים או תצלומים של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; :: (4) עותק או תצלום או העתק של הבקשה לביצוע שטר עם כל רצופותיה, אם הוגשו כאלה בידי מגיש הבקשה; :: (5) מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך-דין, יצורף גם יפוי כוח של עורך-הדין, או העתק ממנו אם היה יפוי כוח כללי, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) (((נמחקה).)) : (ה) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. @ 107. תשלום אגרות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ט, תשס"ט) : (א) המגיש בקשה לביצוע שטר ישלם עם הגשת טופס הבקשה את האגרה הקבועה [[בפריט (א)(6) של התוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968]]. : (ב) הוגשה התנגדות לביצוע הבקשה ובית המשפט קיבל את ההתנגדות, ישלם מבקש הביצוע את האגרה האמורה [[בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]]. @ 108. העברת הדיון לבית המשפט (תיקון: תשמ"ד-2, תשמ"ט, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ח) : (א) הוגשה התנגדות לפי [[תקנה 106]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, כאמור [[בתקנה 106(א)]], יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. : (ב) משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי [[תקנה 106(ב)]]. : (ג) דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו, כדין עיכוב לפי [[סעיף 17 לחוק]], והליכים, לרבות סעד זמני, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת. : (ד) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר. : (ה) התקבלה ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת החייב, יודיע החייב על כך ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים. @ 109. הארכת מועד להגשת ההתנגדות (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"ח, תשפ"ד-3) : (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 106]], המוגשת בתוך 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותועבר עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר. : (א1) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 106]] המוגשת לאחר 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]], ויעביר את הבקשה להארכת המועד עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. : (א2) לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר והבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. : (א3) בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה [[תקנות 106]] [[ו-108]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת ההתנגדות. : (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך, ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא ליתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. == פרק ט'1: ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ה) == @ 109א. משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ה-2, תשע"ח, תשע"ח-2) : (א) התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]] (להלן - בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה [[שבטופס 19א שבתוספת הראשונה]] (להלן - נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה, וכן יצוינו בה המסמכים התומכים בעילת התביעה כאמור [[בתקנה 109ד1]]. : (ב) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי [[פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]], יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח [[שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה]]. @ 109ב. בקשה לביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ח) : (א) בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי [[טופס 1ה שבתוספת הראשונה]]. : (ב) על אף האמור [[בתקנה 15(א)]], התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות [[סעיף 81א1 לחוק]] (להלן - לשכת ההגשה). : (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. : (ג1) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. : (ד) נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. : (ה) מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו-(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע. @ 109ג. פרטי הבקשה (תיקון: תשס"ה, תשע"ח, תשפ"ה) : אלה הפרטים שתכיל בקשה לביצוע תביעה: : (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; : (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע; : (3) העובדה שמבקש או הנתבע הוא קטין, פסול דין או תאגיד, אם הדבר הוא כך; : (4) הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה תוך פירוט קרן החוב והמועד שבו היתה אמורה להיפרע או נדרש פירעונה, הפרשי ההצמדה ואופן חישוב הריבית או דמי הפיגורים בגינה; : (5) בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט המוסמך לדון, יראו כאילו נטען שבית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך. @ 109ד. נספחים לבקשת ביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : הבקשה לביצוע תביעה תוגש בעותק אחד בצירוף - : (1) כתב התביעה, ערוך לפי הנדרש [[#פרק ג סימן א|בסימן ב' לפרק ג' של תקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים; : (2) מסמכים התומכים בתביעה כמפורט [[בתקנה 109ד1]]; : (3) העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב; : (4) העתק תשובת החייב להתראה - אם השיב לה; : (5) היה המבקש מיוצג בידי עורך דין - ייפוי הכוח של עורך הדין, שעורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין בבקשה שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח, לפי הענין; היה המבקש מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המבקש ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. @ 109ד1. מסמכים התומכים בתביעה (תיקון: תשע"ח, תשע"ח-2) : (א) לבקשה לביצוע תביעה יצורף כל מסמך התומך בתביעה; לעניין זה, "מסמך" - חוזה, הסכם או כל ראיה בכתב חתומה בידי הנתבע, בחתימת ידו או בחתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]], וכן כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעסקת מכר מרחוק, שאין לגביה מסמך בכתב כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש בקשה לביצוע תביעה אם התקיימו כל אלה: :: (1) התובע ציין בכותרת התביעה כי מדובר בעסקת מכר מרחוק; :: (2) צורפו לתביעה - ::: (א) ראיה שנעשתה או נחתמה בידי הנתבע המעידה באופן מפורש, על קיומה של עסקת המכר; ::: (ב) דף חשבון של התובע המהווה רשומה מוסדית קבילה לפי [[סעיף 36 לפקודת הראיות, התשל"א-1971]] (להלן - רשומה מוסדית קבילה), אשר ממנו עולה כי הנתבע התחייב בתשלום העסקה באמצעות כרטיס אשראי או הוראה לחיוב חשבון וכי התובע קיבל מהנתבע שני תשלומים לפחות על חשבון העסקה; ::: (ג) תצהיר של התובע המאשר כי הנתבע התקשר עמו בעסקת מכר מרחוק; בתצהיר יפרט התובע את כל העובדות הנוגעות לעסקה ובכלל זה הנכס או השירות שסופק והמועד שבו סופק, המועד שבו נערכה העסקה, תנאי התשלום בעבור העסקה, מספר הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותם בוצעה העסקה, לפי העניין, ארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי שנמסר או פרטי חשבון הבנק שנמסר בהוראה לחיוב חשבון וכן פירוט כל התשלומים ששילם החייב ומועדם; כמו כן יצהיר התובע על כך שדף החשבון האמור בפסקת משנה (ב) הוא רשומה מוסדית קבילה; ::: (ד) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(2), בעסקת מכר מרחוק שביחס אליה נערכה שיחה שהוקלטה, יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה תצהיר המפרט את פרטי העסקה והמאשר כי - :: (1) השיחה הוקלטה באמצעות מכשיר הקלטה תקין; :: (2) בהקלטה נשמע החייב מביע את הסכמתו לביצוע העסקה ותנאיה; :: (3) לא נעשה כל שינוי בהקלטה; :: (4) הקלטה מלאה של השיחה ניתנת להמצאה לפי דרישה; :: (5) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ד) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי שלא לקבל בקשה לביצוע תביעה שלא צורפו לה המסמכים האמורים בתקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; על פעולה או החלטה כאמור, ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. : (ה) בתקנה זו, "עסקת מכר מרחוק" - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות בלא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. @ 109ד2. תביעה כנגד ערבים (תיקון: תשע"ח) : הוגשה תביעה כנגד ערבים יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה, נוסף על האמור [[בתקנות 109ד]] [[ו-109ד1]], אחד משני אלה: : (1) אישור רשם ההוצאה לפועל שהתקיימו ההוראות לפי [[סעיף 27(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967]] (להלן - חוק הערבות); : (2) תצהיר שבו פירוט אחד מאלה: :: (א) עובדות המעידות כי האישור האמור בפסקה (1) אינו נדרש בשל קיום אחת העילות האמורות [[בסעיף 27(ב) לחוק הערבות]] בצירוף מסמכים התומכים בכך; :: (ב) עובדות המעידות כי לא מדובר בערב מוגן כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק הערבות]]. @ 109ה. הגשה ממוכנת (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ה-3) : (א) מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות [[פרק זה]] בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו. : (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת. : (ג) לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן עמד המבקש בדרישותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן - הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל בעבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי האגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט. : (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסוים או בענין מסוים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות הענין. : (ה) מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת יצרף לבקשתו התחייבות לשמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה [[בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986]]. : (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למנהל לשכת ההוצאה לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע. @ 109ו. אזהרה והמצאתה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצוע תביעה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לנתבע אזהרה לפי [[סעיף 81א1(ה) לחוק]], ערוכה לפי [[טופס 2א שבתוספת הראשונה]] בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים [[בתקנה 109ד(1) ו-(2)]]. : (ב) היה המבקש מיוצג בידי עורך דין יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה לערבית לעורך הדין המייצג כדי שימציא את האזהרה ואת עותק תרגומה לערבית לנתבע בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 לחוק]] בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים [[בתקנה 109ד(1) ו-(2)]]. @ 109ז. העברה בגין אי-קיום תנאים (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל על העברת התביעה לבית המשפט לפי [[חוק|סעיף 81א1(ו)]], יועברו הבקשה לביצוע תביעה וכל המצורפים אליה לבית המשפט המוסמך; הודעה על ההעברה כאמור תימסר למבקש, ואם הומצאה אזהרה לנתבע, גם לנתבע. : (ב) הועברה בקשה לביצוע תביעה לבית המשפט יודיע המבקש לבית המשפט, בתוך 30 ימים, אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט. : (ג) הודיע המבקש, כי ברצונו להמשיך את ההליכים כאמור, ישלם את האגרה הנדרשת ויצרף להודעתו טופס כאמור [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|בתקנה 7א לתקנות סדר הדין]] ויראו את כתב התביעה, שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, כאילו נמסר לבית המשפט כאמור [[-|בתקנה 8 לתקנות סדר הדין]] במועד מסירת ההודעה כאמור. : (ד) לא מסר המבקש הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) או הודיע, כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט, תימחק התביעה. @ 109ח. התנגדות לביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) התנגדות לביצוע תביעה לפי [[סעיף 81א1(ד) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 19ג שבתוספת הראשונה]], ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה (להלן - כתב ההתנגדות). : (ב) כתב ההתנגדות יוגש בצירוף - :: (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; :: (2) עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (3) עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; :: (4) היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין - ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. @ 109ט. העברת הדיון לבית המשפט (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי [[סעיף 81א1(ד)(2) לחוק]], יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, כאמור [[בתקנה 109ב(ג)]], ייראה כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. : (ב) משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי [[תקנה 109ח(ב)(1) ו-(2)]]. : (ג) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין, לפי העניין, ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 7 ימים מיום נתינתם, ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק ובלשכה שבהם הוגשה הבקשה לביצוע התביעה. @ 109י. הארכת מועד להגשת ההתנגדות (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח, תשפ"ה) : (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 109ח]], המוגשת בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות ותועבר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה. : (א1) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 109ח]] המוגשת לאחר שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]], ויעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. : (א2) לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה כאמור [[בתקנה 109ב(ג)]], יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. : (א3) בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה הוראות [[תקנות 109ח]] [[ו-109ט]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת התנגדות. : (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא לתת הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. @ 109יא. אישור בדבר פרטי הנתבע (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ג) : (א) לא יינקטו הליכים לביצוע תביעה על סכום קצוב, לרבות המצאת אזהרה, אלא באחד מאלה: :: (1) המבקש המציא לתיק אישור בדבר פרטי החייב ביחס לנתבע; :: (2) המוציא לפועל אישר לנקוט הליכים, לאחר שמצא אחד מאלה: ::: (א) כי פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו בהתאם [[לתקנה 10(ו)]]; ::: (ב) כי המדובר בחייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר את ביצוע התביעה אף בלא צירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ג) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי ביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. @ 109יב. התאמת מועדים (תיקון: תשס"ה) : ביחס לנתבע לפי [[סעיף 81א1 לחוק]] יעמדו התקופות להתייצבות לחקירת יכולת לפי [[סעיף 7(א1) לחוק]] ולבקשת חייב לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א לחוק]] על 30 ימים מיום המצאת האזהרה לנתבע. == פרק י': חקירה ומאסר == @ 110. הזמנה לחקירה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : ציווה רשם ההוצאה לפועל, על פי הסמכויות הנתונות לו [[בחוק]], לחקור אדם, יזמין מנהל לשכת ההוצאה לפועל את מי שיש לחקרו להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל במועד שייקבע לכך; ההזמנה תהא ערוכה לפי [[טופס 20 שבתוספת הראשונה]] ותומצא לנמען בדואר רשום עם אישור מסירה. @ 111. סדרי הדין (תיקון: תשס"ט) : בביצוע סמכויותיו לפי [[סעיף 67(ב) לחוק]] יפעל רשם ההוצאה לפועל על פי [[תקנות סדר הדין]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 112. שאלון (תיקון: תשס"ט) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשה או מיזמתו, שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, יקבע בצו את השאלות שעל החייב לענות עליהן ואת המועד לכך; הצו יפרט את האמור [[בסעיף 68(ג) לחוק]]. : (ב) השאלון יהא ערוך לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]]. @ 113. המצאת צו לתשלום בשיעורים : צו לפי [[סעיף 69 לחוק]] יומצא לחייב אם ניתן שלא בפניו. @ 114. צו הבאה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשע"ו) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל ליתן נגד החייב צו הבאה כאמור [[בסעיף 69יב לחוק]], יורה על הבאתו לפני רשם ההוצאה לפועל המכהן בלשכה הקרובה למקום מעצר החייב או למקום החזקתו, וכן רשאי הוא לצוות על שחרור החייב ממעצרו, אם יפקיד ערבון כספי בסכום שיקבע לשם הבטחת התייצבותו לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 24 שעות. : (א1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה לפי [[טופס 22 שבתוספת הראשונה]] וחלפו 14 ימים מיום ההמצאה. : (ב) צו הבאה ייערך לפי [[טופס 25 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) אישור על שחרור ממאסר כאמור [[בסעיף 72א(ב) לחוק]], ייערך לפי [[טופס 26 שבתוספת הראשונה]]. : (ד) הודעת המשטרה לרשם ההוצאה לפועל על אי ביצוע צו מאסר או צו הבאה כאמור [[בסעיף 74יז(ב) לחוק]], תיערך לפי [[טופס 27 שבתוספת הראשונה]]. : (ה) הצהרת חייב וכתב ויתור על סודיות לפי [[סעיף 69יג לחוק]], יוגשו לפי [[טופס 27א שבתוספת הראשונה]]. @ 114א. צו מאסר (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) התראה לפי [[סעיף 70(ה) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 29 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) התראה לפי [[סעיף 74(ג) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 29א שבתוספת הראשונה]]. @ 114ב. ביטול צו מאסר (תיקון: תשס"ט) : צו מאסר לא יבוצע נגד חייב אשר סכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר, שולם לזוכה על ידי החייב שנגדו הוצא צו מאסר, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של עיקול; כמו כן לא יבוצע צו מאסר נגד חייב, אם הזוכה הקטין את קרן החוב בתיק בגין תשלום מהחייב שנגדו הוצא צו מאסר בתוך התקופה האמורה בצו בסכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר. == פרק י"א: כספים שנגבו == @ 115. העברת כספים שנגבו (תיקון: תשס"ט) : (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר לזוכה כל סכום שנגבה בשבילו על ידי הלשכה, לאחר ניכוי האגרות שתשלומן נדחה וההוצאות שהזוכה חייב בהן. : (ב) כספים שנגבו במכירה פומבית של נכס מקרקעין לא יועברו כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזוכה יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל נסח רישום מעודכן ליום הגשתו, ואם היתה משכנתה נוספת רשומה בנסח - גם העתק מאושר משטר המשכנתה. : (ג) הוגשו בקשות ביצוע על ידי זוכים אחדים, יחולק כל סכום שנגבה כאמור בין כל הזוכים, לפי הכללים האמורים [[בסעיף 76 לחוק]]. @ 115א. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תשס"ט-2) : (א) כספים ששולמו על חשבון החוב יועברו לידי הזוכה, כאשר הסכום המצטבר שנזקף לזכותו עולה על 50 שקלים חדשים או שחלפו שלושה חודשים מיום התשלום, לפי המוקדם. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם מסר הזוכה פרטי חשבון בנק כאמור [[בסעיף 75(ד) לחוק]]. @ 116. זכות קדימה : זוכה או נושה שהוכיח כי זכותו קודמת או עדיפה על פי כל דין מזכותם של זוכים אחרים ישולם לו המגיע לו בהתאם לכך. @ 117. ביטול עיקולים ומינויים (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2) : שולם או סולק בדרך אחרת מלוא החוב הפסוק, וביקש החייב ביטול הליכים - : (1) אם התיק הוא תיק מזונות, תיק איחוד או שהיה בתיק צו למינוי כונס נכסים, או עניין אחר הדורש החלטת הרשם לפי דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל לצורך מתן החלטה בדבר ביטול הליכים בתיק, ביטול המינוי או באותו עניין אחר הדורש את החלטת הרשם לפי דין; : (2) במקרים שאינם כלולים בפסקה (1) יבטל מנהל לשכת הוצאה לפועל את ההליכים בתיק. @ 117א. (תיקון: תשס"ט, תשע"א-2) : (((בוטלה).)) == פרק י"ב: ערר וערעור == @ 118. ערר (תיקון: תשס"ט) : (א) ערר על פי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי [[סעיף 80(א) לחוק]], יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל, תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד; ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעונין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל פה. : (ג) לאחר בירור הערר יתן רשם ההוצאה לפועל החלטה מנומקת בכתב וימציאנה לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה. @ 119. (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"ז, תשפ"ד-2) : (((בוטלה).)) @ 120. ערעור (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ז, תשס"ט, תשפ"ד-2) : (א) נקבעו [[בחוק]] הוראות בדבר הגשת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל (בתקנה זו - ערעור), יוגש הערעור לבית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו. : (ב) ערעור יוגש בתוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; על ערעור כאמור יחול [[פרק י"ז לתקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים, למעט [[-|תקנות 135]], [[-|137]], [[-|144]] [[-|ו-150]]. : (ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]], יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה; על ערעור כאמור יחול [[סימן ז' לפרק א' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020]] אך לעניין ערובה תחול תקנת משנה (ז). : (ג) (((בוטלה).)) : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) נוסף על הקבוע [[בתקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין]], העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו לתיק ההוצאה לפועל. : (ו) (((בוטלה).)) : (ז) בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין. : (ח) בית המשפט של ערעור רשאי לגבות ראיות נוספות אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. == פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם (תיקון: תשע"ו-2) == @ 120א. הטלת הוצאות (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור [[בתקנה 120ב]]. : (ג) ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון. : (ד) הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. : (ה) [[בפרק זה]] - ::- "הוצאות" - למעט שכר טרחת עורך דין; ::- "בעל דין" - חייב או זוכה. @ 120ב. קביעת סכום ההוצאות (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב הרשם, בין השאר, באלה: :: (1) שווי החוב המתנהל בתיק ההוצאה לפועל; :: (2) סוג הבקשה; :: (3) שכר טרחת עורך דין שנפסק בתיק למי מהצדדים; :: (4) דמי המצאת כתבי בי-דין; :: (5) שכר בטלה של הצדדים ושל העדים מטעמם; :: (6) שכר מומחים, דמי לינה ודמי נסיעה, דמי עלות אחסון נכס; :: (7) האגרות וההוצאות ששולמו בעד ניהול הליכים בתיק. : (ב) בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יהיה רשאי הרשם להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את ההליך ובהיות הצדדים מיוצגים. @ 120ג. הארכת דיון שלא לצורך (תיקון: תשע"ו-2) : ראה רשם ההוצאה לפועל כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, בלא קשר לתוצאות ההליך, לאחר שהתריע בכתב לפני בעל הדין על הטלת ההוצאות ונחה דעתו כי בעל הדין מודע לכך שהאריך את הדיון שלא לצורך, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם; היה בעל דין לא מיוצג יוטלו עליו הוצאות לפי תקנה זו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 120ד. אכיפת צו להוצאות (תיקון: תשע"ו-2, תשפ"ד-3) : (א) להוצאות שפסק רשם ההוצאה לפועל לפי [[פרק זה]] ייווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], מהיום שבו נפסקו עד יום התשלום, אלא אם כן קבע הרשם מועד אחר. : (ב) היו ההוצאות שפסק הרשם לפי [[פרק זה]], לטובת הזוכה, ייווספו ההוצאות על החוב הפסוק הנגבה בתיק. : (ג) היו ההוצאות שפסק הרשם לפי [[פרק זה]], לטובת החייב, יקוזז סכום ההוצאות מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; עלה סכום ההוצאות שלטובת החייב על סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, תהיה היתרה ניתנת להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. : (ד) צו לתשלום הוצאות לטובת צד שלישי, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. : (ה) צו לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה ייגבה באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. @ 120ה. בעל דין שאינו מיוצג הטוען לעצמו (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בעל דין שטוען לעצמו, יראו אותו, לעניין הוצאות הדיון, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע לדיון. : (ב) היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא בעצמו או באמצעות משרדו, זכאי הוא להוצאות הדיון שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין. == פרק י"ג: שונות == @ 121. שינוי והוספת טפסים (תיקון: תשמ"ב, תשס"ט) : (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי, לשם יעול הפעולות בלשכה, להורות על שינויים, ביטולם, שילובם, הפרדתם או קביעת צורתם של טפסים שונים הכלולים [[בתוספת הראשונה]], וכן רשאי הוא לקבוע טפסים נוספים, שאינם כלולים [[בתוספת הראשונה]], ולהורות על השימוש בהם. : (ב) מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים הנוספים, והוא נמצא בשימושה של לשכה שמופעלת בה מערכת מיכון, חובה לערכו באופן שיהא העתק מילולי ממנו, ללא כל שינוי. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש״ן–1989]].)) --> @ 122. אימות מסמכים (תיקון: תשס"ט) : זוכה, חייב או מי שנקטו כלפיו הליך לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלה, או מי שטוען לזכות בנכס שנקטו כלפיו הליך כאמור, רשאי לקבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל אישור שעותק, העתק או העתק צילומי מכל מסמך המתוייק בתיק ההוצאה לפועל או הנמצא במשמרתה של הלשכה, והנוגע לעניינו, מתאים למקור. @ 123. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 123א. עיקול ללא בקשת זוכה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-2, תש"ע-4, תשע"ד, תש"ף-2) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל, בלא בקשת זוכה, על עיקול בידי צד שלישי תישלח הודעה על כך לצד השלישי ולזוכה. : (ב) הורה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א) והתנהל התיק במסלול מקוצר או במסלול מזונות, לא תישלח הודעה לזוכה. @ 124. הודעה על ביטול עיקול (תיקון: תשס"ט) : בוטל עיקול מכל סיבה שהיא לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלו, יודיע על כך מנהל לשכת ההוצאה לפועל לזוכה, לחייב ולצד שלישי; הועמד נאמן לשמירה על המעוקלים, ולא בוטל מינויו, תינתן גם לו הודעה על כך. @ 125. (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 125א. סגירת תיק אם החברה מחוקה או מחוסלת (((החל מיום 31.8.2026: סגירת תיק אם תאגיד שהוא צד לו נמחק או חוסל))) (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) אם הזוכה בתיק הוצאה לפועל הוא חברה שרשם החברות מחק או חיסל (((החל מיום 31.2.2026: מחק או רשם את חיסולה))) לפי [[חוק החברות]] (להלן בתקנת משנה זו - החברה), יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לחברה, לפי פרטי החברה או בא כוחה, לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתנה החברה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה, ייסגר התיק; :: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותה של החברה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; לבקשה תצרף החברה תצהיר, שבו תיכלל גם הבהרה לעניין הכוונה לבצע החייאה לחברה וכן את הטעמים שבגללם היא מבקשת את פתיחת התיק; הבקשה תועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. : (ב) אם החייב הוא חברה שרשם החברות חיסל או מחק (((החל מיום 31.8.2026: מחק או רשם את חיסולה))) לפי [[חוק החברות]] (להלן בתקנת משנה זו - החברה), יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לזוכה על סטטוס החברה ויבקשו לתת טעם להמשך ניהול התיק נגד החברה; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה - אם החברה היא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמה של החברה מהתיק; :: (3) האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה להחזרת החייב שנגרע מהתיק או לפתוח תיק שנסגר, אם החברה עברה תהליך החייאה. : (ג) (((החל מיום 31.8.2026):)) האמור בתקנה זו יחול בשינויים המחויבים גם על תאגיד שאינו חברה אם נמחק או חוסל לפי הדין המסדיר את מחיקתו או את חיסולו. @ 126. סגירת תיק (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק. : (ב) פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו. : (ג) שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ-100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. : (ד) עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק, ניתן טעם כאמור - יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; :: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; :: (4) בוער התיק לפי [[תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986]], רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו; :: תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. : (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (ד), חלפו שנתיים ממועד פתיחת התיק, רשאי רשם ההוצאה לפועל לסגור את התיק מחמת חוסר מעש, אף על פי שננקטו בו הליכים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לזוכה זכות תגובה בתוך 30 ימים או פרק זמן ארוך יותר שיורה בהחלטתו. : (ד2) (((החל מיום 31.8.2026):)) ביקש מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפעול לפי האמור בתקנת משנה (ד) לגבי חייב שתיקיו כלולים בתיק איחוד לפי [[פרק ז'3 לחוק]] או לגבי חייב שהוא חייב מוגבל באמצעים במצב שבו לא הועברו לתיק תשלומים במשך שנתיים ומי מהזוכים לא פעל לפיזור התיק או לנקיטת הליכים בתיק הפרטני במהלך אותה תקופה, תישלח נוסף על ההודעה האמורה בסעיף קטן (ד)(1) גם הודעה לחייב ערוכה לפי [[טופס 32 שבתוספת הראשונה]]. : (ה) נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב. @ 126א. תיקון טעות (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי [[החוק]], וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק. @ 127. (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ה, תשס"ט, תשפ"ד-3) : (((בוטלה).)) @ 128. הארכת מועדים ופגרה (תיקון: תשנ"א-2, תשס"ה, תשס"ט) : (א) קבע רשם ההוצאה לפועל מועד, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, להאריכו מזמן לזמן אף לאחר שנסתיים; נקבעו מועדים בתקנות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריכם מטעמים מיוחדים שרשם; מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע [[בתקנות סדר הדין]]. : (ב) תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, (([במקור: רשם])) או רשם ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית משפט, (([במקור: רשם])) או רשם ההוצאה לפועל, הוראה אחרת. @ 129. חייב שהוא פסול-דין (תיקון: תשס"ט, תשע"ג) : (א) היה החייב פסול-דין, יציין הזוכה עובדה זו בבקשה לביצוע; המצאת האזהרה לפסול דין תהיה בהמצאתה לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, לפי העניין, ובאין לו הורים או אפוטרופוס - בהמצאה למי שפסול הדין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ב) הוברר לרשם ההוצאה לפועל שהחייב הוא פסול-דין ולא היה נראה מפסק הדין שעובדה זו היתה ידועה לבית המשפט שנתן את פסק הדין, יבקש רשם ההוצאה לפועל, בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 12 לחוק]], הבהרה מבית המשפט, וישהה את הליכי ההוצאה לפועל בענין זה, עד שיקבל את ההבהרה האמורה. : (ב1) הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליך שנפתח שלא על פי פסק דין, כי חייב הוא פסול דין, וכי אחד מהוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, אינם צד להליכים, ישהה את הליכי ההוצאה לפועל ויורה על המצאת האזהרה כמפורט בתקנת משנה (א). : (ב2) הוגש הליך שלא על פי פסק דין נגד חייב שהוא קטין, ולא ציין הזוכה את דבר היותו של החייב קטין, תיידע לשכת ההוצאה לפועל את הזוכה בדבר היות החייב קטין, כדי שיבחן אם הוא מעוניין בניהול ההליך. : (ג) ((בתקנה זו,)) "פסול-דין" - לרבות קטין, וכמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962]]. @ 130. מינוי אפוטרופוס לחייב פסול-דין (תיקון: תשס"ט) : הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליכים שנפתחו שלא על פי פסקי דין, כי חייב הוא פסול דין כמשמעותו [[בתקנה 129(ג)]], ישהה את הליכי ההוצאה לפועל וימנה לו אפוטרופוס לדין. @ 131. ביטול : תקנות ההוצאה לפועל, תשכ"ח-1968 - בטלות. @ 132. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן. == תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ט) == @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) : (((נמחק))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף) <עוגן טופס 1א> : '''טופס 1א:''' בקשה לביצוע פסק דין עשה ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תשע"א-2, תשע"ד, תשע"ד-2, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ב> : '''טופס 1ב:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי בענייני מזונות ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ג> : '''טופס 1ג:''' בקשה לביצוע מימוש משכון/משכנתה ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ד> : '''טופס 1ד:''' בקשה לביצוע שטרות ושיקים ((([[תקנות 10(א)]] [[ו-102]]))) @ (תיקון: תש"ף) <עוגן טופס 1ד1> : '''טופס 1ד1:''' בקשה לביצוע של חוב לפי הוראות [[חוק כביש אגרה]] ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תש"ף, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ד2> : '''טופס 1ד2:''' בקשה לביצוע שעבוד מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ה) <עוגן טופס 1ה> : '''טופס 1ה:''' בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל((,)) התשכ"ז-1967]] (להלן - החוק) ((([[תקנה 10(א)]] [[ו-109ב]]))) @ (תיקון: תש"ף) <עוגן טופס 1ו> : '''טופס 1ו:''' טופס נלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה - לפי [[סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]] ((([[תוספת 1 טופס 1|טפסים 1]] [[תוספת 1 טופס 1ד|ו-1ד]]))) @ (תיקון: תשפ"ג-2) <עוגן טופס 1ז> : '''טופס 1ז:''' אישור בדבר המצאת פסק דין/החלטה ((([[תקנה 11(1א)]]))) @ (תיקון: תשפ"ו) <עוגן טופס 1ח> : '''טופס 1ח:''' (((החל מיום 31.8.2026):)) טופס הצהרה - ריבוי זוכים ((([[תקנה 11ב]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' אזהרה ((([[תקנה 12(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשפ"ה) <עוגן טופס 2א> : '''טופס 2א:''' אזהרה בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 12(א)]]))) @ (תיקון: תשפ"ד-4) <עוגן טופס 2ב> : '''טופס 2ב:''' תצהיר ((([[תקנה 12(ג1) ו-(ג2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תש"ע-3) <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' בקשות זוכה 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4א> : '''טופס 4א:''' בקשות זוכה 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) <עוגן טופס 4ב> : '''טופס 4ב:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשע"ז) <עוגן טופס 4ב1> : '''טופס 4ב1:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשע"ז) <עוגן טופס 4ב2> : '''טופס 4ב2:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 3 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ג> : '''טופס 4ג:''' בקשות זוכה לפעולות כספיות ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ד> : '''טופס 4ד:''' בקשות חייב 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ה> : '''טופס 4ה:''' בקשות חייב 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ו> : '''טופס 4ו:''' בקשות צד ג' ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ב-2, תשס"ב-3, תשס"ט-2, תשע"א-2) <עוגן טופס 5> : '''טופס 5:''' התראה על הטלת הגבלה ((([[תקנה 22ב(ב)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4) <עוגן טופס 6> : '''טופס 6:''' צו למסירת מידע ((([[תקנה 23ב]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6א> : '''טופס 6א:''' צו למסירת מידע בדבר כתובתו של החייב ((([[תקנות 23ב]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6ב> : '''טופס 6ב:''' התראה לפני מתן צו למסירת מידע ((([[תקנות 23ד(א)]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6ג> : '''טופס 6ג:''' צו למסירת מידע ((([[תקנות 23ד(ב)]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ו) <עוגן טופס 7> : '''טופס 7:''' בקשה לאיחוד תיקים ((([[תקנה 29א]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ו) <עוגן טופס 7א> : '''טופס 7א:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז) <עוגן טופס 8> : '''טופס 8:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 9> : '''טופס 9:''' כתב מינוי ממונה על תיק איחוד ((([[תקנה 32]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז) <עוגן טופס 10> : '''טופס 10:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10א> : '''טופס 10א:''' בקשה לקבלת אישור של בעל תפקיד ((([[תקנה 37א(א)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10ב> : '''טופס 10ב:''' בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד ((([[תקנה 37א(ב)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10ג> : '''טופס 10ג:''' כתב הטלת תפקיד - הוראה לביצוע הליך ((([[תקנה 37ה(א)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) <עוגן טופס 10ד> : '''טופס 10ד:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ו) <עוגן טופס 10ה> : '''טופס 10ה:''' שאלון אישי ((([[תקנה 37י]]))) @ (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) <עוגן טופס 10ו> : '''טופס 10ו:''' הזמנה לבדיקה בדבר יכולת ((([[תקנה 37טז]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ז> : '''טופס 10ז:''' רישום/תיקון רשומה במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם ((([[תקנה 37כד]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ח> : '''טופס 10ח:''' הזמנה לדיון לפני הכללה במרשם חייבים משתמטים ((([[תקנה 37כה(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ט> : '''טופס 10ט:''' התראה בטרם רישום במרשם החייבים המשתמטים ((([[תקנה 37כה(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10י> : '''טופס 10י:''' הודעה לחייב בדבר הזכאות לכאורה להגיש בקשת הפטר ((([[תקנה 37כט]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יא> : '''טופס 10יא:''' בקשת חייב לקבלת צו הפטר, שאלון וכתב ויתור על סודיות ((([[תקנה 37ל]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יב> : '''טופס 10יב:''' הודעה לנושה על פתיחת תיק במסלול הפטר ((([[תקנה 37לא]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יג> : '''טופס 10יג:''' התנגדות למתן צו הפטר לחייב מוגבל באמצעים ((([[תקנה 37לב]]))) @ (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) <עוגן טופס 11> : '''טופס 11:''' הודעה בדבר עיקול נכס שהעברתו טעונה רישום ((([[תקנה 43]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) <עוגן טופס 12> : '''טופס 12:''' צו עיקול מקרקעין לפי [[סעיף 34 לחוק]] ((([[תקנה 62]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2) <עוגן טופס 12א> : '''טופס 12א:''' הזמנה לדיון בעניין פינוי דירת מגורים ((([[תקנה 64(ג)]]))) @ <עוגן טופס 13> : '''טופס 13:''' הצעות לקניית מקרקעין ((([[תקנה 67]]))) @ <עוגן טופס 14> : '''טופס 14:''' צו עיקול על כלל נכסי החייב שבידי צד שלישי ((([[תקנה 73(א)]]))) @ <עוגן טופס 15> (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : '''טופס 15:''' עיקול על נכס מסוים שבידי צד שלישי ((([[תקנה 73(ב)]]))) @ <עוגן טופס 16> : '''טופס 16:''' מינוי כונס נכסים ((([[תקנה 81(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 17> : '''טופס 17:''' הודעה על פינוי ((([[תקנה 97(ב)]]))) @ (תיקון: תשפ"ג-2) <עוגן טופס 17א> : '''טופס 17א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של שטר ((([[תקנה 104א(ד)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ו) <עוגן טופס 18> : '''טופס 18:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 19> : '''טופס 19:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) <עוגן טופס 19א> : '''טופס 19א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109א]]))) @ (תיקון: תשע"ה-2) <עוגן טופס 19א1> : '''טופס 19א1:''' תוספת להתראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109א(ב)]]))) @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) <עוגן טופס 19ב> : '''טופס 19ב:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ה) <עוגן טופס 19ג> : '''טופס 19ג:''' התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109ח(א)]]))) @ <עוגן טופס 20> : '''טופס 20:''' הזמנה לחקירה ((([[תקנה 110]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ו, תשפ"ג-2) <עוגן טופס 21> : '''טופס 21:''' שאלון וכתב ויתור על סודיות ((([[תקנות 12א(ב)]], [[14א]], [[29א(א)]], [[112]]))) @ (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד) <עוגן טופס 21א> : '''טופס 21א:''' שאלון והנחיות זוכה במסלול מקוצר ((([[תקנה 101ג]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ב> : '''טופס 21ב:''' שאלון זוכה בפתיחת תיק מזונות - מסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ג> : '''טופס 21ג:''' שאלון מידע לביטוח לאומי בתיק מזונות - מסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ד> : '''טופס 21ד:''' הצהרת הזוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד-2, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ה> : '''טופס 21ה:''' בקשה להעברת תיק למסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ט) <עוגן טופס 22> : '''טופס 22:''' התראה בדבר הבאה ((([[תקנה 114(א1)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) <עוגן טופס 23> : '''טופס 23:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ה, תש"ע-4) <עוגן טופס 24> : '''טופס 24:''' (((נמחק))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 25> : '''טופס 25:''' צו הבאה ((([[תקנה 114(ב)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 26> : '''טופס 26:''' אישור שחרור ממאסר לפי [[חוק הוצאה לפועל]] ((([[תקנה 114(ג)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 27> : '''טופס 27:''' הודעה בדבר אי ביצוע צו מאסר/צו הבאה ((([[תקנה 114(ד)]]))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 27א> : '''טופס 27א:''' הצהרת חייב במסגרת צו הבאה ((([[תקנה 114(ה)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה-2) <עוגן טופס 28> : '''טופס 28:''' שאילתא לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים ((([[תקנה 36ב]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 29> : '''טופס 29:''' התראה בדבר מאסר ((([[תקנה 114א(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 29א> : '''טופס 29א:''' התראה בדבר מאסר - מזונות ((([[תקנה 114א(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ט) <עוגן טופס 30> : '''טופס 30:''' בקשת זוכה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות ((([[תקנה 23ד4]]))) @ (תיקון: תשע"ט-2) <עוגן טופס 31> : '''טופס 31:''' הודעה על בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי [[סעיף 78א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]] ((([[תקנה 10ג]]))) @ (תיקון: תשפ"ו) <עוגן טופס 32> : (((החל מיום 31.8.2026):)) '''טופס 32:''' הודעה לפני סגירת תיק מחוסר מעש ((([[126|תקנה 126(ד1) {{מוקטן|צ"ל: 126(ד1)]}}]]))) == תוספת שניה (תיקון: תשס"ט) == ==== ((([[תקנה 1|תקנה 1 - הגדרת אישור בדבר פרטי החייב]]))) ==== : {| ! סוגי החייבים !! האישור הנדרש |- | רשות מקומית - עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית || שם החייב - כמפורט ברשימת היישובים של משרד הפנים או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהם מפורסמים על ידם לרבות באתר האינטרנט הרשמי של המשרד; |- | אגודה שיתופית || סמל האגודה השיתופית החייבת - כרשום אצל רשם האגודות השיתופיות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם האגודות השיתופיות; |- | עמותה רשומה || המספר והסמל של העמותה החייבת כרשום אצל רשם העמותות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם העמותות; |- | חברה || שם החברה ומספר ח"פ כרשום בדוח רשם החברות. |} == תוספת שלישית (תיקון: תשס"ט-2) == ==== ((([[תקנה 50(ב)]]))) ==== : {| ! סוג המיטלטלין !! סך שוויו המוערך בשקלים חדשים |- | מחשב אישי || 1,000 |- | מדפסת || 200 |- | טלוויזיה || 500 |- | רדיו || 150 |- | טלפון נייח || 150 |- | טלפון נייד || 150 |- | מכונת כביסה || 1,000 |} == תוספת רביעית (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[14ד|תקנה 14((<s>(</s>))ד((<s>)</s>))]]))) ==== @ 1. : '''בקשות לפתיחת תיק הוצאה לפועל:''' : (א) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין כספי; : (ב) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין פינוי; : (ג) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין להשבת מיטלטלין; : (ד) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין אחר; : (ה) בקשה לפתיחת תיק - כביש אגרה; : (ו) בקשה לפתיחת תיק - שטרות; : (ז) בקשה לפתיחת תיק - תביעה על סכום קצוב; : (ח) בקשה לפתיחת תיק - משכון רכב; : (ט) בקשה לפתיחת תיק - משכון מקרקעין; : (י) בקשה לפתיחת תיק - משכון דירת מגורים; : (יא) בקשה לפתיחת תיק - משכון מיטלטלין אחר; : (יב) בקשה לפתיחת תיק - מזונות ביטוח לאומי; : (יג) בקשה לפתיחה מחדש של תיק שנסגר. @ 2. : '''בקשות בעניין הליכים ובקשות למידע:''' : (א) בקשה לרישום עיקול מיטלטלין; : (ב) בקשה להטלת עיקול ברישום על רכב; : (ג) בקשה להטלת עיקול ברישום אצל מחזיק; : (ד) בקשה לרישום עיקול מקרקעין; : (ה) בקשה לעיקול כספי זוכה; : (ו) בקשה למימוש עיקול כספי זוכה; : (ז) בקשה להוצאת מעוקלים; : (ח) בקשה למימוש עיקול צד ג'; : (ט) בקשה לתפיסת רכב; : (י) בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ; : (יא) בקשה לצו הבאה; : (יב) בקשה להטלת הגבלות על חייב בתיק; : (יג) בקשה לעיקול משכורת; : (יד) בקשה לרישום חייב במאגר חייבים משתמטים; : (טו) בקשה למתן צו למסירת מידע; : (טז) בקשה לצו מידע לעדכון על כניסת חייב ארצה; : (יז) בקשה לקבלת מידע על קיומו של תיק מזונות; : (יח) בקשה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות; : (יט) בקשה לעיכוב הליכים; : (כ) בקשה לחידוש הליכים; : (כא) בקשה לביטול הליכים; : (כב) בקשה לעיכוב או ביטול או שינוי החלטה לעיכוב כספים; : (כג) בקשה לביטול הגבלות חייב בתיק. @ 3. : '''בקשות הקשורות בניהול תיק הוצאה לפועל:''' : (א) בקשה לצירוף תיק לתיק איחוד; : (ב) בקשה למתן צו תשלומים או בקשה לשינוי צו תשלומים; : (ג) בקשה לביטול איחוד תיקים; : (ד) בקשה לזימון חקירה או בירור; : (ה) בקשה לזימון צד שלישי לחקירה; : (ו) בקשה לסגירת תיק; : (ז) בקשה למשלוח אזהרה בדואר רשום; : (ח) בקשה למסירה אישית של אזהרה; : (ט) בקשה לדחיית מועד דיון; : (י) בקשה לביטול מועד דיון; : (יא) בקשה להעברת תיק ללשכה אחרת; : (יב) בקשה להגדלת או הוספת קרן חוב; : (יג) בקשה להקטנת חוב; : (יד) בקשה למתן תוקף לפשרה או להסדר; : (טו) בקשה כללית; : (טז) בקשה להוספת ייצוג; : (יז) תגובה לבקשה; : (יח) בקשה לדיווח על מסירת אזהרה; : (יט) בקשה להכרה בחייב משלם; : (כ) בקשה לביטול הכרה בחייב משלם; : (כא) הגשת מסמך לתיק; : (כב) בקשה להוצאת תיק פרטני מאיחוד וסגירתו; : (כג) בקשה לשינוי פרטי חשבון עורך דין מייצג; : (כד) בקשה לעדכון פרטי טלפון וכתובת דואר אלקטרוני של עורך דין מייצג; : (כה) בקשה לשינוי פרטי גורם; : (כו) בדיקת הליך ביצוע; : (כז) ביצוע תשלום בכרטיס אשראי; : (כח) בדיקה במרשם חייבים מוגבלים; : (כט) בדיקה במרשם חייבים משתמטים; : (ל) בדיקת קיומו של שיק שלא נפדה; : (לא) הפקת רשימת תיקי חייב; : (לב) בקשה להפקת שובר; : (לג) בקשה לאיתור קבלה. @ 4. : '''בקשות הקשורות בהליך כינוס נכסים:''' : (א) בקשה למינוי כונס נכסים על נכס מקרקעין; : (ב) בקשה למינוי כונס נכסים על רכב; : (ג) בקשה למינוי כונס נכסים על נכס אחר; : (ד) בקשה לאישור מכר; : (ה) בקשה למתן צו מכר. @ 5. : '''בקשות הקשורות להתנגדות לחוב:''' : (א) הגשת בקשה בטענת "פרעתי"; : (ב) הגשת התנגדות לביצוע שטר; : (ג) הגשה באיחור של התנגדות לביצוע שטר; : (ד) הגשת התנגדות לביצוע תביעה; : (ה) הגשה באיחור של התנגדות לביצוע תביעה. <פרסום> <!-- (תיקון: תש"ם) --> כ"ט בחשון תש"ם (19 בנובמבר 1979) <חתימה> שמואל תמיר שר המשפטים 7gaxu7fr1blklhsn560qh4pt90lna4s 3011369 3011368 2026-05-06T07:19:49Z Shahar9261 22508 3011369 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 <מאגר תקן 2111473 קוד a163Y00000DuShmQAF> <מקור> <!-- '''תקנות קודמות:''' ''תקנות ההוצאה לפועל, תשי"ז-1957:'' ((ק"ת תשי"ז, 1378|תקנות ההוצאה לפועל|0701)). ''תקנות חקירת יכולת, תשכ"ו-1966:'' ((ק"ת תשכ"ז, 1045|תקנות חקירת יכולת|1973)). --> '''תקנות קודמות:''' ((ק"ת תשכ"ח, 1896|תקנות ההוצאה לפועל|2256)), ((2248|תיקון|2276)); ((תשכ"ט, 1176|תיקון - תקנות בדבר בקשות לביצוע שטר|2366)); ((תשל"א, 270|תיקון|2647)); ((תשל"ב, 1240|תיקון|2855)), ((1622|ת"ט|2890)); ((תשל"ד, 66|תיקון|3067)), ((948|תיקון|3157)); ((תשל"ה, 1810|תיקון|3343)), ((2052|תיקון מס' 2|3359)), ((2472|תיקון מס' 3|3385)); ((תשל"ו, 254|תיקון מס' 4|3415)), ((1606|תיקון מס' 4 [צ"ל: מס' 5]|3525)); ((תשל"ז, 1468|תיקון|3700)). '''תקנות חדשות:''' ((ק"ת תש"ם, 386|תקנות ההוצאה לפועל|4057)), ((1078|ת"ט|4094)); ((תשמ"ב, 378|תיקון|4299)); ((תשמ"ד, 563|תיקון|4561)), ((1676|תיקון מס' 2|4642)); ((תשמ"ו, 90|תיקון|4867)), ((534|תיקון מס' 2|4905)); ((תשמ"ט, 994|תיקון מס' 3|5194)); ((תשנ"א, 341|תיקון|5316)), ((504|תיקון מס' 2|5331)), ((734|ת"ט|5340)); ((תשנ"ב, 320|תיקון|5393)), ((1206|תיקון מס' 2|5454)); ((תשנ"ג, 1049|תיקון|5539)), ((1096|ת"ט|5541)); ((תשנ"ה, 530|תיקון|5651)), ((1662|תיקון מס' 2|5693)), ((1951|תיקון מס' 3|5706)); ((תשנ"ו, 48|ת"ט|5709)), ((50|תיקון|5710)); ((תשנ"ז, 140|תיקון|5795)); ((תשנ"ח, 82|תיקון|5862)); ((תשנ"ט, 266|תיקון|5946)), ((1068|תיקון מס' 2|5991)); ((תש"ס, 106|ת"ט|6006)); ((תשס"ב, 70|תיקון|6131)), ((148|תיקון מס' 2|6136)), ((779|תיקון מס' 3|6172)); ((תשס"ג, 574|תיקון|6230)); ((תשס"ד, 835|תיקון|6331)); ((תשס"ה, 248|תיקון|6356)); ((תשס"ט, 978|תיקון|6782)), ((1156|תיקון מס' 2|6798)); ((תש"ע, 88|ת"ט|6820)), ((316|הוראת שעה|6841)), ((602|תיקון|6854)), ((896|תיקון מס' 2)), ((914|תיקון מס' 3|6874)); ((תשע"א, 696|תיקון|6977)), ((946|תיקון מס' 2|6999)), ((970|תיקון מס' 3|7002)); ((תשע"ג, 796|תיקון|7226)), ((1228|תיקון מס' 2|7253)), ((1392|ת"ט|7261)), ((1538|תיקון מס' 3|7270)), ((1618|הוראת שעה [תש"ע] (תיקון)|7283)); ((תשע"ד, 607|הוראת שעה|7338)), ((1718|הוראת שעה (תיקון)|7417)); ((תשע"ה, 210|תיקון|7441)), ((944|תיקון מס' 2|7493)), ((1030|תיקון מס' 3|7500)), ((1282|תיקון מס' 4|7521)), ((1335|ת"ט|7529)), ((1335|ת"ט|7529)), ((1868|ת"ט|7548)), ((1890|הוראת שעה|7552)); ((תשע"ו, 144|תיקון|7569)), ((1156|תיקון מס' 2|7661)); ((תשע"ז, 796|תיקון|7786)); ((תשע"ח, 2608|תיקון|8055)), ((2678|ת"ט|8061)); ((תשע"ט, 622|תיקון|8095)), ((3898|תיקון מס' 2|8263)); ((תש"ף, 528|תיקון|8343)), ((2624|תיקון מס' 2|8743)); ((תשפ"א, 3356|תיקון|9436)); ((תשפ"ב, 2102|תיקון|10004)); ((תשפ"ג, 1176|תיקון|10605)), ((2442|תיקון מס' 2|10763)); ((תשפ"ד, 2010|ת"ט|11223)), ((3040|תיקון|11375)), ((3570|תיקון מס' 2|11459)), ((3798|תיקון מס' 3|11496)); ((תשפ"ה, 142|תיקון|11535)); ((תשפ"ו, 2054|תיקון|12382)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 88]] [[=החוק|לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967]], ולפי [[+#108|סעיף 46]] [[לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957]], ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984]].)) __TOC__ == פרק א': פרשנות, ארגון, מינהל ומיכון == @ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ד, תשס"ט, תש"ע, תשע"ד, תשע"ה-3, תשע"ז, תש"ף-2, תשפ"ג, תשפ"ד-3, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "אישור בדבר פרטי החייב" - כל אחד מאלה: :: (1) לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן - המרשם) - אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; :: (2) לגבי חייב שאינו יחיד - אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט [[בתוספת השניה]]; :- "אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו [[http://www.eca.gov.il|www.eca.gov.il]]; :- "בקשת ביצוע" - בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם [[בחוק]], החלטת ועדת אישורים לפי [[סעיף 5ז לחוק]] וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "זוכה" - מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; :- "החוק" - [[חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק חדלות פירעון" - (((החל מיום 31.8.2026):)) [[=חוק חדלות פירעון|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "חוק סליקת שיקים" - [[חוק סליקת שיקים, התשע"ו-2016]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "כתב בי-דין" - כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי [[החוק]] או תקנות אלה, לרבות אזהרה, צו או הודעה; :- "לשכה" או "לשכה ממוכנת" - לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; :- "לשכה מקורית" - הלשכה שבה נפתח תיק לפי [[תקנה 17]]; :- "מנהל מערכת ההוצאה לפועל" - מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]]; :- "מערכת מיכון" - מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; :- "עובד מסלול מזונות" - עובד במסלול המזונות, כהגדרתו [[בחוק]]; :- "פעולה מבצעית" - עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; :- "שאילתה" - בקשת מידע במערכת המיכון; :- "תיק אלקטרוני" - תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; :- "תצהיר" - תצהיר לפי [[תקנות סדר הדין]], המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; :- "תקנות סדר הדין" - [[=תקנות סדר הדין|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]]. @ 2. פירושים (תיקון: תשס"ט) : (א) שאר המונחים שבתקנות אלה, משמעותם כמשמעות הנודעת להם [[בחוק]], אם אין כוונה אחרת משתמעת. : (ב) החלטות, צווים ומסמכים [[+|שסעיפים 81]], [[+|81א]], [[או 81א1 לחוק]] חלים עליהם, דינם לעניין תקנות אלה כדין פסק דין. @ 3. מנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט) : מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחראי בפני שר המשפטים על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצוע סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 4(ב) לחוק]], ונתונות לו מכוח [[הסעיף האמור]] כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל. @ 3א. אצילת סמכויות (תיקון: תשס"ט) : מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן לעובד מערכת ההוצאה לפועל. @ 4. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 5. רישומים (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : בלשכה ממוכנת יירשמו כל אלה: : (1) בקשות לביצוע המוגשות ללשכה לפי סדר הגשתן על פרטיהן ופרטי החייבים המפורטים בהן; : (2) כל הפעולות המבצעיות שעשה מנהל לשכת ההוצאה לפועל או שהטיל על אחר לעשותן או שביצוען הועבר ללשכה אחרת; : (3) כל הבקשות המופנות לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות [[החוק]] ותקנות אלה; : (4) כל רישום אחר שיורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 6. העברת מידע בדבר פרטי חייב (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג) : (א) לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, ימסור משרד הפנים את הפרטים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]], כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין; : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - :: (1) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שמות ההורים, כאמור [[בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק]], ותעשה בו שימוש, רק אם החייב הוא קטין; :: (2) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שם האב, כאמור [[בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק]], ותעשה בו שימוש, רק אם לא ניתן לאתר את החייב על פי כתובתו; לעניין זה, "תעשה בו שימוש" - לרבות העברת המידע בדבר שם האב לזוכה אם אין בידיו כתובת מדויקת לצורך איתור בית המגורים של החייב; :: (3) לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר תאריך הלידה לשם בירור אם החייב קטין; מצאה הלשכה כי החייב אינו קטין, תמחק את המידע שנמסר בדבר תאריך הלידה. : (ג) העברת המידע לפי תקנה זו תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 7. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 8. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 9. השימוש בטופס (תיקון: תשס"ט) : מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים [[שבתוספת הראשונה]], יהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי ממנו. == פרק ב': הוראות כלליות == @ 10. בקשת ביצוע (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תש"ף, תשפ"ו) : (א) בקשות לביצוע יהיו ערוכות לפי [[טפסים 1 עד 1ד2 שבתוספת הראשונה]], לפי העניין, ויוגשו בידי הזוכה ללשכה. : (ב) בקשה לביצוע פסק דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק הדין. : (ב1) (((החל מיום 31.8.2026):)) הגיש זוכה בקשת ביצוע מכוח פסק דין על בסיס הודעה לצד שלישי כהגדרתו [[בתקנות סדר הדין]], לא תתקבל בקשת הביצוע, אלא אם כן מגיש בקשת הביצוע הוכיח וצירף אסמכתה כי קיים את פסק הדין שניתן כנגדו באותה תובענה (בתקנת משנה זו - האסמכתה); עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס האסמכתה, יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק. : (ב2) (((החל מיום 31.8.2026):)) תקנת משנה (ב1) תחול בשינויים המחויבים, אם מגיש בקשת הביצוע הוא נתבע מבין נתבעים שנקבעה לגביהם בפסק הדין, חלוקת אחריות וחובת תשלום ביחד ולחוד, והמבקש הוא אדם שמבקש לגבות את תשלום חלקם של שאר הנתבעים, שהוא שילם. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף המועד. : (ד) היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין. : (ה) שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי-ההתאמה כאמור בתקנת משנה (ד) בפרטי החייב כפי שצוינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין. @ 10א. חייב שנפטר (תיקון: תשע"ג, תשפ"ו) : (א) בקשת ביצוע נגד חייב שנפטר תוגש בהתאם להוראות אלה: :: (1) מונה מנהל עיזבון - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העיזבון; :: (2) לא מונה מנהל עיזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין; :: (3) לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה: ::: (א) הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע; ::: (ב) עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי [[החוק]]; ::: (ג) מונה מנהל עיזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העיזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין - למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק. : (ב) היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]], תומצא גם ההתראה לפי [[הסעיף האמור]], לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת משנה (א). : (ג) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, או נודע לרשם ההוצאה לפועל במהלך ניהול התיק כי החייב נפטר, יורה רשם ההוצאה לפועל כי יצוינו בתיק ההוצאה לפועל מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים על פי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, ויורה על דרכי המצאת החלטותיו ועל המשך ניהול ההליך בהתאם לתקנה זו. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי יש לציין בתיק ההוצאה לפועל את פרטי מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים לפי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, וכי עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד אלא אם כן יורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ד) (((החל מיום 31.8.2026):)) חלפו שנתיים ממועד שנפתח תיק נגד חייב שנפטר, או ממועד שנודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת החייב, ולא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה - :: (1) ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה - אם החייב שנפטר הוא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמו של החייב שנפטר מהתיק; :: (3) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה. : (ה) (((החל מיום 31.8.2026):)) האמור בתקנת משנה (ד) לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור אם מונה מנהל עיזבון, או ניתן צו ירושה או ניתן צו קיום צוואה או אם נמצא נכס של החייב שניתן לבצע לגביו הליך של עיקול ברישום ושיש בו כדי להבטיח את תשלום החוב. @ 10א1. זוכה שנפטר (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) לא תקובל בקשה לביצוע של זוכה שנפטר אלא אם כן הוגשה באמצעות האמורים להלן: :: (1) באמצעות מנהל עיזבון בצירוף העתק מאושר של צו בדבר מינוי מנהל עיזבון; :: (2) באמצעות מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או כזוכים לפי צו קיום צוואה בצירוף העתק מאושר של צו הירושה או צו קיום הצוואה, לפי העניין. : (ב) התקבל במהלך ניהול תיק שבו הזוכה מיוצג, חיווי כי הזוכה נפטר, יחולו הוראות אלה: :: (1) כל הכספים שנגבו לאחר קבלת החיווי על פטירת הזוכה יעוכבו בתיק; :: (2) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או גורם שהוא הסמיך לכך, ישלח הודעה לבא כוח הזוכה ולפיה בשל פטירת הזוכה מעוכבים כספים בתיק וכי על בא כוח הזוכה להמציא בתוך 12 חודשים ייפוי כוח מאת מנהל העיזבון או מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה (להלן בתקנה זו - ייפוי כוח עדכני); :: (3) המציא בא כוח הזוכה ייפוי כוח עדכני, יחולו ההוראות האלה: ::: (א) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מנהל העיזבון, יבוטל עיכוב הכספים; ::: (ב) אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה, ייקלט ייפוי הכוח ויבוטל עיכוב הכספים רק לאחר קבלת אישור מטעם הרשם, לבקשת היורשים, להחלפת שם זוכה לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה; :: (4) לא הומצא ייפוי כוח עדכני או לא הוגשה בקשה להחלפת שם הזוכה לפי צו ירושה או צו קיום צוואה - ::: (א) ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לבא כוח הזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; ::: (ב) לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה, ייסגר התיק; ::: (ג) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון או לא הוחלף הזוכה בתיק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה. : (ג) בתיק שבו הזוכה אינו מיוצג אם התקבל במהלך ניהול התיק חיווי כי הזוכה נפטר, תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים, והודעות כאמור באותה תקנת משנה יישלחו לכתובת הזוכה שנפטר. : (ד) אם נסגר תיק לפי תקנה זו והיו בו כספים בעת סגירתו, ייזקפו הכספים לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי [[סעיף 76(א2) לחוק]] לפי [[צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014]], או יושבו לחייב אם אין לו תיקים נוספים. : (ה) האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותם של מנהל העיזבון או היורשים להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור בצירוף צו ירושה או צו קיום צוואה או צו מינוי מנהל עיזבון. @ 10ב. המצאת צו לגביית חוב מכספי עיזבון (תיקון: תשע"ט-2) : צו לגביית חוב לפי [[סעיף 78א(א) לחוק]] יומצא בהתאם [[לתקנה 24]]. @ 10ג. אופן פרסום ומשלוח הודעה על הגשת בקשה לצו לגביית חוב (תיקון: תשע"ט-2) : (א) הודעה לפי [[סעיף 78א(ה) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 31 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם על חשבון הזוכה באמצעות רשות האכיפה והגבייה באתר האינטרנט של הרשות, במיקום ייעודי לפרסומים כאמור. : (ג) אדם שסבר כי פרטי הודעה שפורסמה לפי תקנה זו אינם נכונים, רשאי לפנות לרשות האכיפה והגבייה בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו; בבקשה כאמור יפרט הפונה את הזיקה שלו לעיזבון ואת טיעוניו בצירוף אסמכתאות. @ 10ד. פרסום באתר האינטרנט של הממונה הארצי (תיקון: תשע"ט-2) : (א) רשות האכיפה והגבייה תעדכן את הממונה הארצי על הודעה שפרסמה כאמור [[בתקנה 10ג]] באופן מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת כפי שיורה הממונה הארצי. : (ב) כל אדם רשאי לבצע [[https://www.yerushanow.co.il|באתר האינטרנט של הממונה הארצי]] בדיקה של הודעות שפורסמו כאמור [[בתקנה 10ג]] בדרך של שאילתה לפי מספר תעודת הזהות של המנוח. @ 10ה. אופן הגשת התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב (תיקון: תשע"ט-2) : (א) נושה המבקש להגיש התנגדות לפי [[סעיף 78א(ו) לחוק]] יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לביצוע פסק דין נגד החייב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל או העתק מהבקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין; בהתנגדות יציין הנושה את גובה החוב של העיזבון לטובתו. : (ב) יורש המבקש להגיש התנגדות לפי [[סעיף 78א(ו) לחוק]] יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין. @ 11. נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: :: (1) העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור [[בתקנה 15(א)]], וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; :: (1א) על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי [[טופס 1ז ((שבתוספת הראשונה))]], כי פסק הדין נשלח לפי [[תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין]], כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה; :: (2) מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; :: (3) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: ::: (א) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]]; ::: (ב) החייב אינו יחיד; ::: הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם; :: (4) מספר חשבון הבנק של הזוכה או של בא כוחו בלבד, בצירוף אחד המסמכים שלהלן, שעליהם מופיעים שם הזוכה או שם בא כוחו ומספר החשבון: ::: (א) צילום שיק; ::: (ב) אישור הבנק על ניהול החשבון; ::: (ג) צילום כרטיס אשראי; :: (5) כתובת מגורים של החייב, למיטב ידיעתו של הזוכה. : (א1) לא תקובל לרישום בקשה לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות [[=חוק כביש אגרה|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק כביש אגרה), אלא אם כן יצורפו לה - :: (1) העתק מההודעה על החיוב שנשלחה לחייב או מהחלטתה של ועדת הערר שלפי [[סעיף 12ב לחוק כביש אגרה]]; :: (2) תיאור הדרך שבה הומצאה הודעת החיוב לחייב, ומסמכים המעידים על כך; :: (3) ייפוי כוח - לפי הוראות תקנת משנה (א)(2); :: (4) אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי [[תקנה 10(ה)]], או ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(א1), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות כי לבקשות ביצוע המוגשות ללשכה ממוכנת, או לסוגים מהן, לא יצורף העתק מפסק הדין או מהפסיקתה וכי נוסח הפסיקתה יכלל בבקשה עצמה, ואם הן בקשות לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות כביש אגרה, רשאי הוא להורות, כי במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א1)(1) ו-(2), ייכלל נוסחם או תיאורם, לפי הענין, בבקשה עצמה. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה, יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו-(א1)(4), מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ה) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו-(א1)(4), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. @ 11א. המחאת זכות (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) הגיש זוכה בקשת ביצוע, מכוח המחאת זכות, תוגש הבקשה בצירוף תצהיר שבו יבהיר הזוכה, הנמחה, את זכותו מכוח המחאת הזכות ונסיבותיה; לשכת ההוצאה לפועל לא תאשר בקשת ביצוע שלא צורף לה תצהיר כאמור. : (ב) עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס התצהיר וההבהרה שניתנו לפי תקנת משנה (א), יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהזוכה הבהרות נוספות בדבר המחאת הזכות או כל הבהרה או מסמך אחר לפי שיקול דעתו. : (ג) לבקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל תלוי ועומד, בדבר החלפתו כזוכה על ידי אדם אחר על סמך המחאת זכות יצורפו - :: (1) פירוט פרטי הנמחה, לרבות שמו המלא של הנמחה, פרטי זהות וכתובת, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (2) פרטי בא כוח הנמחה, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (3) פרטי חשבון בנק הנמחה, כאמור [[בתקנה 11(א)(4)]] שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; :: (4) המחאת הזכות; :: (5) תצהיר הזוכה הממחה, המפרט את נסיבות המחאת הזכות, שבו יצוין כי הזוכה חתם על המחאת הזכות המאשרת את החלפתו כזוכה על ידי הנמחה. : (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) לא תאושר אם מי שהגיש אותה הוא אדם הנמחה בהמחאת הזכות. @ 11ב. ריבוי זוכים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 31.8.2026):)) : אם כמה זוכים זכאים לפתוח תיק הוצאה לפועל, יחולו ההוראות האלה: : (1) אם כלל הזוכים מבקשים לפתוח את התיק, אך הם אינם מיוצגים, ימלאו את [[טופס 1ח בתוספת ראשונה|חלק א' בטופס 1ח שבתוספת הראשונה]] (להלן בתקנה זו - טופס 1ח); : (2) אם כלל הזוכים מיוצגים על ידי אותו עורך דין במועד פתיחת התיק, אך עורך הדין אינו מייצגם עוד או את חלקם, או אם במהלך ניהול התיק ביקשו הזוכים לשנות את מספר החשבון לזיכוי, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק א' בטופס 1ח]]; : (3) אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק ב' בטופס 1ח]]; : (4) אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק והם אינם מיוצגים, ימלאו את [[טופס 1ח תוספת ראשונה|חלק א' וחלק ב' בטופס 1ח]]; הוראה זו תחול גם אם הוגשה בקשה לצירוף זוכה נוסף לתיק. @ 12. אזהרה לחייב והמצאתה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"א-3, תשע"ה, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-4, תשפ"ו) : (א) אזהרה תהא ערוכה לפי [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]], ותומצא לחייב בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 לחוק]]; הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]], תהא האזהרה ערוכה לפי [[טופס 2א שבתוספת הראשונה]]. : (א1) הגיש החייב או בא כוחו בקשה לקבלת רשימת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, יראו אותו כמי שהגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו לעניין [[סעיף 7(ג1) לחוק]]. : (ב) ראה מנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לכלול בטופס האזהרה נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (בתקנה זו - הפסק), יעביר את טופס האזהרה שהפיק לזוכה, אשר יצרף לטופס העתק מאושר של הפסק ויחזירו ללשכה לשם ביצוע ההמצאה. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) לאזהרה הנשלחת לחייב, יצורף נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (להלן בתקנה זו - הפסק); עלה היקף עמודי הפסק על 50 עמודים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצרף לאזהרה רק חלק מעמודי הפסק ובתנאי שיצרף לאזהרה הנחיות המבהירות כיצד ניתן לעיין בפסק המלא. : (ג) היה הזוכה מיוצג על ידי עורך דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה של האיגרת המצורף לה לערבית לעורך הדין המייצג, אם ביקש זאת, כדי להמציאה לחייב בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 בחוק]] בצירוף העתק של הפסק. : (ג1) אזהרה שהומצאה לחייב על ידי עורך דין של הזוכה לפי תקנת משנה (ג), או שהומצאה לחייב לאחר שמנהל הלשכה או הרשם התיר לזוכה או לעורך דינו (בתקנה זו - הזוכה) להמציאה לפי [[תקנה 161(4) לתקנות סדר הדין]], תימסר על ידי הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר ערוך לפי [[טופס 2ב שבתוספת הראשונה]] המפרט את נסיבות המסירה (בתקנה זו - תצהיר); נוסף על האמור, באזהרה הנמסרת בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב, יאשר עורך דינו של הזוכה, בחלק ב' על גבי התצהיר, גם כי לאזהרה צורפו האסמכתאות הנדרשות לפי תקנות אלה. : (ג2) על אף האמור בתקנת משנה (ג1), זוכה אשר צירף לאזהרה שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל צילום של מקום המסירה אשר בתחתיתו חיווי של זיהוי המקום וזמן הצילום, יגיש את [[טופס 2ב שבתוספת הראשונה]] בלא אישור של עורך דין בחלק א', ובלבד שצורף לו צילום כאמור (בתקנה זו - דיווח); נעשתה מסירת האזהרה באמצעות הדבקתה, יכלול הדיווח צילום וזיהוי מקום וזמן של שלושה ביקורים שנעשו במקום, לפחות, לרבות צילום הדבקתה של המסירה במקום באותם שלושה ביקורים; לעניין זה, צילום מיקום המסירה הוא צילום חזית הבניין או בית המגורים לרבות מספר הבניין או בית המגורים, ככל האפשר, ואם נעשתה המסירה בדירה בתוך בניין, גם צילום הדלת נוסף על צילום חזית הבניין, ובלבד שלא יכלול צילום בתוך בית המגורים; זיהוי המקום יכול שיהיה באמצעות נקודת ציון גאוגרפית בקובץ או באמצעות מפה בתחתית התמונה, שעליה סימון מקום הצילום של התמונה. : (ג3) מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי שלא לקבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג2) אם לא צורף לו צילום כאמור באותה תקנת משנה; על החלטה זו ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. : (ד) אישור בדבר מסירת האזהרה או אזהרה שהוחזרה בידי הדואר מטעם כלשהו, יועבר - :: (1) לזוכה או לעורך דינו ויישמרו בידו לשם הצגתם לפי דרישה, ויכול שאישור זה יועבר באמצעות תקשורת בין מחשבים; :: (2) ללשכה באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ה) הומצאה אזהרה לחייב בתיק מזונות, וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, לא יגדיל רשם ההוצאה לפועל את קרן החוב אלא לאחר שנשלחה הבקשה לתגובת החייב, וחלפו 14 ימים מיום השליחה בלי שהתקבלה תגובת החייב; התקבלה תגובת החייב בתוך 14 הימים האמורים - יועברו הבקשה והתגובה להחלטת הרשם; החליט רשם ההוצאה לפועל כי יש להגדיל את קרן החוב בתיק, לא תישלח אזהרה נוספת לחייב, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ו) הומצאה אזהרה לחייב וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, שאינה נובעת מהוצאות שהוצאו לגביית החוב, תשולם אגרה ותישלח אזהרה ביחס להגדלת קרן החוב בתיק; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות ותיקי משכון או משכנתה. : (ז) נסגר תיק וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, ישלח הזוכה לחייב העתק מן הבקשה בהמצאה מלאה ויצרף את אישור המסירה לבקשה עם הגשתה ללשכה; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. : (ח) נסגר תיק מזונות וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, תועבר הבקשה לרשם הוצאה לפועל למתן הוראות. @ 12א. חקירת יכולת (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ה, תשס"ט) : (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 67(א1) לחוק]], יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. : (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 66ג(ב) בחוק]], בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. : (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]], יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א(א)(2) לחוק]], ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן - אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. : (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור [[בסעיף 67(ד) לחוק]], אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור [[-|בסעיף 67(ב1)]]. : (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי [[סעיף 67(א1) לחוק]], במקרים אלה: :: (1) הוא תאגיד; :: (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיף 69ג לחוק]]; :: (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; :: (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; :: (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי. @ 12ב. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) הגיש חייב בתוך 21 ימים מעת שהומצאה לו האזהרה, בקשה לצו תשלומים שמתקיימות בה כל הוראות [[סעיף 7א לחוק]] (להלן - בקשה לצו תשלומים), יראו אותו כמי שהתייצב לחקירת יכולת לפי [[סעיף 67(א1) לחוק]]; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא או שהומצאו לידיו לפי [[סעיף 7ב(א) בחוק]], אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור [[-|בסעיף 67(ב1)]]. : (ב) הגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל; ההזמנה תישלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך [[בחוק]]. @ 13. (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 14. ביצוע הליך לפני המצאת אזהרה (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד, תש"ף-2) : (א) ביקש הזוכה שהליך יינקט לפני מתן האזהרה לחייב, או לפני שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, ינמק בקשתו ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. : (ב) לעניין הליך במסלול מקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. : (ג) לעניין הליך במסלול מזונות לפי [[פרק א'2 לחוק]], תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד מסלול המזונות או ביוזמת עובד מסלול המזונות אם קיבל מידע שעלה ממנו חשש ממשי שהחייב עומד להבריח נכסים או לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, או אם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות לעשות כן; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. @ 14א. שאלון וכתב ויתור על סודיות (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : שאלון וכתב ויתור על סודיות כאמור [[בסעיף 7א לחוק]] ייערך לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]]. @ 14ב. תשלום חודשי מזערי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : תשלומי חייב על חשבון החוב הפסוק, המתבצעים עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו למתן צו תשלומים כאמור [[בסעיף 7א(ד) לחוק]], לא יפחתו מסכום של 150 שקלים חדשים כל אחד. @ 14ג. בקשת זוכה להגדלת תשלומי חייב (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : בקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל לפי [[סעיף 69א לחוק]], לקבוע לחייב תשלומים גבוהים מאלה שקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים, תפרט את הנימוקים המיוחדים המצדיקים בקשה זו. @ 14ד. הגשת בקשות במערכת המיכון (תיקון: תשפ"ב) : (א) בקשות, תגובות לבקשת הליכים, פעולות, הודעות ודיווח (להלן בתקנה זו - בקשות) המוגשות על ידי הזוכה או החייב או על ידי כונס נכסים והמפורטות [[בתוספת הרביעית]], יוגשו באמצעות מערכת המיכון של מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) יחיד שאינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי להגיש את הבקשות שלא בצורה ממוכנת. : (ג) במקרה של תקלה במערכת ההוצאה לפועל באופן העברת בקשות בצורה ממוכנת, תפורסם הודעה בדבר התקלה באתר האינטרנט, ויהיה ניתן להגיש בתקופות האמורות בהודעה, בקשות באופן, בדרך ובמועדים שיפורטו בהודעה. : (ד) (((פקעה).)) @ 15. הגשת בקשות ללשכה (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ד-2, תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-5, תשע"ג-2, תשע"ו) : (א) כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. : (א1) בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. : (א1א) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. : (א2) בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי [[טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה]], לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. : (א3) בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 × 29.7 ס"מ (A4), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. : (א4) על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. : (ב) הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. : (ג) בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. : (ד) לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. : (ה) בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978]].)) --> @ 15א. המצאה לזוכה (תיקון: תשנ"א-2, תשס"ט) : (א) הגישו החייב או צד שלישי בקשה ללשכה, יצרפו אליה, בנוסף למספר העותקים הנדרש, עותק לשם המצאה לזוכה; היו החייב או הצד השלישי מיוצגים על ידי עורך דין, ימציאו עותק הבקשה לזוכה בתוך שלושה ימים; רשם ההוצאה לפועל יקבע את המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, זולת אם החליט לדחותה; לא הגיב הזוכה במועד שנקבע לו, יחליט רשם ההוצאה לפועל בלא תגובת הזוכה. : (ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט בבקשה אף לפני קבלת תגובת הזוכה; העתק מההחלטה יישלח לזוכה; הזוכה או אדם אחר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה, רשאי לבקש את ביטולה או את שינויה תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה. @ 15א1. כתב בי-דין אלקטרוני (תיקון: תשע"ו) : (א) כתב בי-דין המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - כתב בי-דין אלקטרוני), שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - תצהיר אלקטרוני) ייחתמו, כל אחד, על צרופותיו, בחתימה אלקטרונית; אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש באמצעי אלקטרוני ללשכת ההוצאה לפועל תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר או של מקבל התצהיר ובלבד שבעת הגשתו ייחתם אלקטרונית בידי מקבל התצהיר. : (ג) כתב בי-דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפי [[פרק זה]], או שמסיבה אחרת התקבל בלתי שלם או פגום, לא יתקבל לרישום במזכירות ההוצאה לפועל, והודעה על כך תישלח למגישו בתוך עשרה ימים. : (ד) הרואה את עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-קבלה לרישום כאמור בתקנת משנה (ג), לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלה לרישום של כתב בי-הדין האלקטרוני. @ 15א2. המצאת בקשות בתקשורת בין מחשבים (תיקון: תשע"ו, תשפ"ו) : בקשה שהוגשה לאחר השעה 17:00 (((החל מיום 31.8.2026: לאחר השעה 23:59))) בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק אחר, יראו אותה כאילו נשלחה ביום חול שלאחריו. @ 15ב. תמצית בקשה ותגובה (תיקון: תשנ"ה) : לבקשה או לתגובה המוגשות ללשכת ההוצאה לפועל, יצרף המגיש תמצית שלה שלא תעלה על 4 שורות כדי שהתמצית תוקלד למערכת המיכון. @ 16. שאילתה (תיקון: תשס"ט) : החייב או הזוכה רשאים להגיש שאילתה, מבין השאילתות הקבועות אחרי [[טופס 20 שבתוספת הראשונה]], בדרך שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 17. תיק אלקטרוני (תיקון: תשס"ט) : (א) בקשת ביצוע ומצורפיה ייסרקו ויתויקו בתיק אלקטרוני שיינתן לו המספר הסידורי של הבקשה (בתקנה זו - תיק אלקטרוני). : (ב) כל בקשה, הליך או מסמך הנוגעים לתיק האלקטרוני ייסרקו, יתויקו בתיק ויקבלו מספר סידורי. : (ג) כל החלטה שניתנה בתיק הבקשה, תוקלד לתיק האלקטרוני. : (ד) התיק האלקטרוני יכלול דף חשבון שבו יירשמו כל הסכומים הנזקפים לזכותו או לחובתו של החייב על חשבון החוב הפסוק, בציון האסמכתה לכך. @ 17א. עדכון תיק (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה, תשס"ט) : (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין. @ 18. העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת (תיקון: תשס"ט) : (א) לא יחליט רשם ההוצאה לפועל על העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת אלא לאחר שנתן לזוכה הזדמנות להשמיע דברו. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של פסק הדין אל לשכה אחרת, יועבר התיק בשלמותו ללשכה האחרת, בצירוף החלטת ההעברה, ומשנעשה כן, יראו את הלשכה שאליה הועבר התיק כאילו הוגשה בקשת הביצוע בפניה, אולם הליכים שננקטו בלשכה המעבירה יעמדו בעינם; הודעה על העברת התיק לפי תקנה זו תומצא לזוכה ולחייב. : (ג) החליט רשם ההוצאה לפועל - בלשכה בה מופעלת מערכת מיכון, כאמור [[בתקנה 5(ג)]] - להעביר ביצועו של פסק-דין ללשכה אחרת, יועברו ללשכה האחרת כל אותם בקשות ומסמכים, הנוגעים לאותו פסק דין, בצירוף החלטת ההעברה; משנעשה כן, יחולו על פסק הדין הוראותיה של תקנת משנה (ב). @ 19. העברת ביצוע הליך ללשכה אחרת (תיקון: תשס"ט) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של הליך ללשכה אחרת, תישלח הודעה על כך ללשכה האחרת לשם ביצוע ההליך, וכן לזוכה. : (ב) דו"ח על ביצוע ההליך, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר, יישלח אל הלשכה המעבירה וכן לזוכה בתכוף לאחר הביצוע. : (ג) הליך שבוצע כאמור, רואים אותו כאילו ביצעה אותו הלשכה המעבירה לכל דבר, לרבות לענין ערר וערעור. @ 19א. דיון מאוחד (תיקון: תשפ"ב) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת אחד מבעלי הדין או ביוזמתו, להורות על קיומו של דיון מאוחד בחלק מתיקי החייב או בכולם, אם סבר שיש בכך כדי לייעל ולפשט את ההליכים או כדי למנוע תוצאות סותרות ביחס לבקשות דומות או מכל טעם אחר, לרבות קיום של דיון מאוחד בבקשה הנידונה לפניו ובבקשה דומה שהוגשה בתיק אחד או יותר באותה לשכת הוצאה לפועל או בכל לשכה אחרת. @ 20. פסק דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס"ט) : פנה רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט לשם קבלת הבהרה, יציין את חלק פסק הדין הטעון הבהרה, ובית המשפט לפני שישיב, יתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו; תשובת בית המשפט תהווה חלק מפסק הדין בכל הנוגע לביצועו; העברת פסק הדין להבהרה לא תעכב את ביצועו ככל שהוא ניתן לביצוע כולו או חלקו, בלא הבהרה. @ 21. בקשה להשהיית הליך (תיקון: תשפ"ג) : בקשת החייב להשהות הליך או להימנע מנקיטתו או לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ או לביטול הגבלת יציאה מהארץ, תהא בכתב ובצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ואת סוג הערובה המוצעת. @ 22. בקשת מעצר ועיכוב יציאה (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תש"ס, תשס"ד, תשס"ט) : (א) בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ויצרף לה אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב, אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה. :: בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות. : (ב) ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה. : (ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו. : (ד) לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות; על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי [[סעיף 66 לחוק]], על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי [[סעיף 69ד לחוק]] או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי [[סעיף 74ד לחוק]]. : (ד1) ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על-ידי מתן צו חדש. @ 22א. בקשה להטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ג) : בקשה להטלת הגבלה לפי [[פרק ו'1 לחוק]] תהא בכתב ויפורטו בה ההגבלות שאותן מבקש הזוכה להטיל על החייב, וכן יצוינו בה פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]]; אם פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 1|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]] או אם החייב אינו יחיד, יצורף אישור בדבר פרטי חייב. @ 22ב. הטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל על הטלת הגבלה שלא במעמד החייב, תישלח לחייב התראה לפי [[טופס 5 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) חלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה לפי תקנת משנה (א) או מיום הטלת ההגבלה, אם הוטלה במעמד החייב, כאמור [[בסעיף 66ב(א)(1) לחוק]], והחייב לא פרע את חובו ולא התייצב לחקירת יכולת, תיכנס ההגבלה לתוקפה אלא אם כן נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת. : (ג) הגבלה שהוטלה מחדש לפי [[סעיף 66ד(ג) לחוק]] תיכנס לתוקפה מיד עם הטלתה בלא צורך במשלוח התראה לפי תקנת משנה (א); הודעה על הטלת ההגבלה תישלח לחייב. @ 22ג. הודעה על הטלת הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : נכנסה לתוקף הגבלה, תישלח הודעה על כך לגורמים המפורטים בצו ההגבלה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים; בהודעה כאמור יצוינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, מספר תיק ההוצאה לפועל, מספר ההליך שבו ניתנה ההגבלה, מועד מתן ההגבלה ותאריך פקיעתה ככל שקבע הרשם. @ 22ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס"ט-2) : בוטלה הגבלה בתיק, מן הסיבות המפורטות [[בסעיף 66ד(א) עד (ג) לחוק]], תישלח הודעה על הביטול לגורמים שאליהם נשלחה ההגבלה, וכן לחייב ולזוכה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. @ 23. חיפוש (תיקון: תשנ"ח, תשס"ט) : (א) (((נמחקה).)) : (ב) היה החייב עומד לפני רשם ההוצאה לפועל, יכול רשם ההוצאה לפועל לצוות על כל שוטר, פקיד בית המשפט או עובד מערכת ההוצאה לפועל או אדם אחר, לערוך חיפוש על גופו ובכליו של החייב, הן לפי בקשה בעל פה והן מיזמתו; חיפוש כאמור ייערך שלא בפרהסיה. : (ג) חיפוש על גופה של אשה יהא על ידי אשה. : (ג1) חיפוש על גופו של החייב או בכליו ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של החייב ופרטיותו. : (ד) בקשה לעריכת חיפוש בחצרים שאינם בהחזקתו של החייב, תהא מלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה. @ 23א. בקשה למסירת מידע (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-4) : בבקשה למסירת מידע כאמור [[בסעיף 7ב לחוק]], יציין הזוכה את הגורם שממנו מתבקש המידע ואת פרטי המידע המבוקשים. @ 23ב. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א) או (א1) לחוק]], והמצאתו (תיקון: תש"ע-4) : (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל, על יסוד כתב ויתור על סודיות, בהתאם [[לסעיף 7ב(א) לחוק]], על כל גורם כאמור [[בסעיף 7א(א)(2) לחוק]] למסור לידיו מידע על החייב לפי [[טופס 6 לתוספת הראשונה]], או ציווה רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם [[לסעיף 7ב(א1) לחוק]], על גורם מן הגורמים המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק]] למסור לידיו את כתובתו של החייב לפי [[טופס 6א לתוספת הראשונה]], ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הצו לאותו גורם. : (ב) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו, את מלוא המידע המבוקש שברשותו כנדרש בצו. @ 23ג. מסירת מידע לזוכה על כתובת החייב והשימוש בו (תיקון: תש"ע-4) : (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובת החייב שנמסר לו כאמור [[בסעיף 7ב(א1) לחוק]]. : (ב) שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי המידע שהתקבל בדבר כתובתו של החייב נכון, רשאי הוא לשנות את כתובתו של החייב בתיק בהתאם למידע שהתקבל; הודעה על החלטת הרשם תומצא לזוכה ולחייב לכתובת כפי ששונתה בהחלטת הרשם. @ 23ג1. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א1א) לחוק]] והמצאתו (תיקון: תשע"ה-4, תשפ"ג) : (א) ציווה מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל על הגורם המפורט [[בטור א' בפרט 14 ((לחלק א')) לתוספת השנייה לחוק]] (בתקנה זו - בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)=|חוק התקשורת]]) למסור לו, ישירות או באמצעות גורם אחר מטעמו, את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של חייב, יישלח הצו בדרך ממוכנת באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) צו כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את שש הספרות הראשונות ממספר הזהות של החייב (בתקנה זו - ספרות מספר הזהות). : (ג) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] שקיבל צו כאמור בתקנת משנה (א), יערוך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין ספרות מספר הזהות לבין נתוני מנוייו, ויעביר בתוך 10 ימים קובץ מידע ממוחשב ובו מספרי הטלפון הנייד או הנייח של כל המנויים ששש הספרות הראשונות במספר תעודת הזהות שלהם זהות לספרות כאמור, אם יש כאלה, יחד עם שמותיהם ומספר הזהות המלא, למעט מנויים שביקשו כי מספרים אלה יישארו חסויים (בתקנה זו - קובץ המידע). : (ד) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] יעביר את קובץ המידע באמצעים מאובטחים שיבטיחו הגנה מפני חשיפת זהות המנויים. : (ה) בעל רישיון לפי [[חוק התקשורת]] לא יעשה כל שימוש בפרט מן הפרטים המופיעים בצו כאמור בתקנת משנה (א), למעט האמור בתקנת משנה (ג) וימחק את הצו שקיבל לפי תקנת משנה (ב) מיד לאחר קבלתו ואת קובץ המידע שהעביר להוצאה לפועל כאמור בתקנת משנה (ג) מיד לאחר העברתו. : (ו) עם קבלת הקובץ כאמור בתקנת משנה (ג) תיערך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין נתוני המנויים המופיעים בקובץ המידע לבין נתוני החייבים בתיקי ההוצאה לפועל על בסיס התאמה בין מספר הזהות לשם החייב. : (ז) עם סיום ההצלבה יירשמו באופן ממוחשב בתיקי ההוצאה לפועל מספרי הטלפון של החייבים שלגביהם נמצאה התאמה; מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יעשה כל שימוש בקובץ המידע, למעט האמור בתקנת משנה (ו) ובתקנת משנה זו, ושאר המידע בקובץ המידע שאינו נוגע לחייבים יימחק מיד לאחר סיום ההצלבה. : (ח) פנייה לחייב לפי [[סעיף 7ב(א1א)(2) לחוק]] תיערך באופן שיבטיח כי מידע על אודות הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ייחשף לפני החייב בלבד, לא ביום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], ולא לאחר השעה 21:00 בערב וביום ו' - לא לאחר השעה 12:00; יובהר לחייב, במסגרת הפנייה הראשונה אליו לפחות, האופן שבו עליו לבקש כי עובדי מערכת ההוצאה לפועל לא ייצרו עמו קשר לפי [[סעיף 7ב לחוק|הסעיף האמור]], אם אינו מעוניין בכך, לרבות בקשה כאמור באמצעות פנייה טלפונית או משלוח דואר אלקטרוני. : (ט) מסר החייב במסגרת פנייה טלפונית שנעשתה אליו כתובת השונה מכתובתו המצויה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על שינוי הכתובת ולתת על כך הודעה לזוכה ואם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה לשינוי הכתובת, וזו תינתן בתוך 7 ימים, ובחלוף פרק זמן זה להורות על שינוי הכתובת כאמור. : (י) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא מאותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בפנייה הטלפונית שנעשתה אליו. @ 23ג2. שינוי כתובת חייב (תיקון: תשפ"ג) : (א) מסר החייב כתובת במסגרת בקשה לעדכון כתובת או במסגרת בקשה שהגיש ופירט בה את כתובתו כאמור [[בתקנה 15(ג) לתקנות]], והכתובת שמסר שונה מהכתובת הרשומה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להחליף את הכתובת הרשומה בתיק בכתובת שנמסרה כאמור ולתת על כך הודעה לזוכה; מנהל הלשכה רשאי, אם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה, בתוך שבעה ימים, להחלפת הכתובת, ואם לא התקבלה תגובה מטעמו, יחליף את הכתובת בתום המועד להגשת התגובה מטעם הזוכה. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא אותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בבקשתו. @ 23ד. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א2) לחוק]], והמצאת הצו (תיקון: תש"ע-4) : (א) התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 7ב(א2) לחוק]], והחליט רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על גורם מן הגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' בתוספת השניה לחוק]], למסור לידיו מידע על החייב, תישלח התראה לחייב לפי [[טופס 6ב שבתוספת הראשונה]]; לא תישלח התראה לחייב על פי תקנת משנה זו אם הומצאה לו כבר בעבר התראה באותו תיק לפי תקנת משנה זו. : (ב) נשלחה ההתראה לחייב ולא נפרע החוב בתוך 7 ימים מיום המצאת ההתראה ולא נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל צו מסירת מידע לפי [[טופס 6ג לתוספת הראשונה]] לאותו גורם. : (ג) גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 10 ימים, את המידע שיש בידיו בהתאם לצו. : (ד) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים [[+#תוספת 2 חלק א פרט 1|בפרטים 1]], [[ו-6 עד 9 ((בחלק א')) בתוספת השניה לחוק]], רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למסור את המידע ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו ואולם לא יימסר לזוכה מידע מגורם המפורט [[בפרט 1 ((לחלק א')) לתוספת השניה לחוק]] על גובה הכנסתו של החייב. : (ה) התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים [[בטור א' בחלק א' לתוספת השניה לחוק]], רשאי רשם ההוצאה לפועל למסור מידע לזוכה בהתאם לאמור [[בסעיף 7ב(ד) לחוק]]. : (ו) לא יימסר מידע לזוכה, לפי תקנות משנה (ד) ו-(ה) אלא אם כן המידע מצוי בתיק שבו הוא זוכה. : (ז) על אף האמור בתקנת משנה (ו), התקבל מידע לבקשת זוכה בתיק המתנהל בתיק איחוד, תישלח הודעה על כך לכלל הזוכים שנכללו בתיק האיחוד; זוכה המבקש לעיין במידע שהתקבל יגיש בקשה בהתאם לתקנות אלה ובלבד ששילם אגרה בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 4א2]] [[ו-4א3 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968]]. : (ח) התקבל בלשכת ההוצאה לפועל מידע שניתן למסרו לזוכה לפי תקנות משנה (ד) ו-(ה), תימסר על כך הודעה לזוכה בתוך 10 ימים מיום קבלת המידע והוא יהיה רשאי לעיין במידע בלשכה; התאפשרה העברת המידע לזוכה באמצעות תקשורת בין מחשבים, יועבר המידע בתוך פרק הזמן האמור. @ 23ד1. שאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות (תיקון: תשע"ט) : (א) בשאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות לפי [[סעיף 7ב3(ב) לחוק]] המוגשת באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל יצהיר הזוכה כי - :: (1) המידע המבוקש בשאילתה נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד; :: (2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה [[+|בסעיפים 7ב3]] [[ו-7ב4 לחוק]] ולא יעבירו לאחר. : (ב) הוגשה שאילתה לפי [[סעיף 7ב3(ב) לחוק]] והתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 7ב3(א) לחוק]] וכן התנאי בדבר הצהרת הזוכה כאמור בתקנת משנה (א), יוצג לזוכה חיווי על דבר קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב; לא התקיימו התנאים כאמור או לא היה לחייב תיק מזונות, יוצג לזוכה חיווי שלא התקיימו התנאים לפי [[סעיף 7ב3 לחוק]]; החיווי יוצג באתר האינטרנט בלבד ולא יישלח אל הזוכה. : (ג) בתקנה זו [[ובתקנות 23ד2 עד 23ד4]], "חוב מזונות" - כמשמעותו [[בסעיף 7ב3(א) לחוק]]. @ 23ד2. הוראות להגנת המידע (תיקון: תשע"ט) : בהעמדת המידע על דבר קיומו של חוב מזונות כאמור [[בתקנה 23ד1]] יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי - : (1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של מידע על חוב מזונות וכן את האפשרות של הגשת שאילתה באמצעים ממוחשבים מטעם גורם אחר שאינו הזוכה; : (2) למנוע אפשרות קבלת המידע באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל; : (3) למנוע מצב שבו מספר השאילתות שזוכה יכול להגיש ביום יעלה על עשר; : (4) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב. @ 23ד3. בקשה לקבלת מידע על חוב מזונות במסלול המקוצר (תיקון: תשע"ט) : בבקשה לקבלת מידע לפי [[סעיף 7ב3(ג) לחוק]] על חוב מזונות שמגיש זוכה בתיק המתנהל במסלול המקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק]], יצהיר הזוכה כי - : (1) המידע המבוקש נדרש לו לשם החלטה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר; : (2) הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. @ 23ד4. מסירת מידע על גובה חוב מזונות והשימוש במידע (תיקון: תשע"ט) : (א) בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות לפי [[סעיף 7ב4(א) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 30 שבתוספת הראשונה]] ותוגש לרשם ההוצאה לפועל; בבקשה יצהיר הזוכה כי - :: (1) המידע המבוקש נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ולשם כך בלבד; :: (2) לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. : (ב) אישר הרשם את הבקשה למסירת המידע על גובה חוב המזונות כאמור בתקנת משנה (א), יצורף להחלטתו פירוט של מדרגות החוב לכל תיקי המזונות של החייב; ציון מדרגת החוב יהיה בהתאם לאמור להלן: :: (1) מדרגה 1 - החוב עולה על 0 שקלים חדשים ואינו עולה על 15,000 שקלים חדשים; :: (2) מדרגה 2 - החוב עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; :: (3) מדרגה 3 - החוב עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; :: (4) מדרגה 4 - החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 250,000 שקלים חדשים; :: (5) מדרגה 5 - החוב עולה על 250,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים; :: (6) מדרגה 6 - החוב עולה על 500,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 750,000 שקלים חדשים; :: (7) מדרגה 7 - החוב עולה על 750,000 שקלים חדשים ואינו עולה על מיליון שקלים חדשים; :: (8) מדרגה 8 - החוב עולה על מיליון שקלים חדשים. @ 23ה. מסירת צו לגורם שיש לו כמה משרדים או סניפים (תיקון: תש"ע-4, תשע"ה-4) : הניתן צו לפי [[תקנות 23ב]], [[23ג1]] [[או 23ד]] והיו לגורם מוסר מידע משרדים או סניפים בכמה מקומות, יומצא הצו למשרד הראשי שלו, או למקום אחר כפי שיוסכם בין מערכת ההוצאה לפועל והגורם מוסר המידע, ויראו אותו כאילו הומצא לכל שאר סניפיו. @ 23ו. צו למסירת מידע לפי [[סעיף 7ב(א3), לחוק]] והמצאתו (תיקון: תש"ע-4) : ציווה רשם ההוצאה לפועל, בהתאם [[לסעיף 7ב(א3) לחוק]], על גורמים המנויים [[בטור א' של חלק ב' לתוספת השניה לחוק]] למסור מידע לפי המפורט [[-#תוספת 2 חלק ב|בטור ב' לצדו]], תחול [[תקנה 23ד(א) עד (ג)]], בשינויים המחויבים. @ 23ז. תוכן צו למסירת מידע שנשלח בדרך ממוכנת (תיקון: תש"ע-4) : נשלח צו למסירת מידע בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו [[טפסים 6 עד 6ג לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ותוכנם יחול על הגורם מוסר המידע. @ 23ח. דרך המצאת צווים ומסירת מידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) צווים ומידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]] יכול שיימסרו באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) מסר גורם מידע כאמור בתקנות אלה בדרך שאינה ממוכנת, יישלח המידע ללשכת ההוצאה לפועל במעטפה אטומה; פרטי המידע שיתקבלו בלשכת ההוצאה לפועל יוקלדו למערכת המיכון. @ 23ט. אבטחת מידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) מידע שהתקבל לפי תקנות אלה (להלן - מידע) יישמר במאגר מידע בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, עיון, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר; אין באמור כדי לגרוע מהוראות [[תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)#|פרק ב' לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986]]. : (ב) מידע שהתקבל לפי [[סעיף 7ב לחוק]] יימחק על ידי מערכת ההוצאה לפועל מתיק ההוצאה לפועל עם סגירתו. @ 23י. בקשה לעיון ולתיקון המידע (תיקון: תש"ע-4) : (א) חייב רשאי לעיין במידע על אודותיו שבמאגר מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) בקשת החייב לעיין במידע תוגש בכתב ויפורטו בה מספרי התיקים שבהם הוא מבקש לעיין. : (ג) עיון במידע יהיה בכל דרך, לרבות באמצעות מצג או קבלת תדפיס או העתק של מסמך, הכל כפי שיורה מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ד) חייב שעיין במידע ומצא שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; לבקשת החייב יצורפו תצהיר ומסמכים לאימות האמור בה ויחולו ההוראות [[שבתקנות 15 עד 15ב]], הנוגעות לחייב. : (ה) אישר הרשם לתקן את המידע או למחקו, תישלח הודעה על כך לחייב, לגורם שמסר את המידע ולזוכה אם נמסר לו המידע לפי [[תקנה 23ד]]; החלטת רשם לתיקון המידע אין בה כדי לחייב את הגורם שמסר את המידע לתקן את המידע ברישומיו. @ 23יא. הארכת מועדים (תיקון: תש"ע-4) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי שיקול דעתו, אם ראה לכך טעם, בנסיבות העניין, להאריך את המועדים שנקבעו [[בתקנות 23ב(ב)]] [[ו-23ד(ג)]]. @ 24. המצאת כתבי בי-דין (תיקון: תשמ"ט, תשמ"ט-2, תשנ"ה, תשנ"ה-2, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ג, תשפ"ד-4) : (א) בכפוף לאמור בתקנות אלה, כתב בי-דין, למעט אזהרה (בתקנה זו - כתב), יומצא או יימסר בדרך הקבועה [[בפרק י"ט לתקנות סדר הדין]], והסמכויות הנתונות לפי [[אותו פרק]] בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדואר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת. : (ב) נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם; הועבר דבר דואר לבית הדואר באמצעות בית דפוס של מערכת ההוצאה לפועל, ייחשב שהגיע אל בית הדואר 7 ימים לאחר העברתו באופן ממוכן ממערכת ההוצאה לפועל אל בית הדפוס. : (ג) בלשכה ממוכנת רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות, כי יומצא כתב, דרך כלל או במקרים מיוחדים, בדרך שיורה, לרבות באמצעות מדיה מגנטית או תקשורת מחשבים (להלן - דרך ממוחשבת), ומשהורה כך לא יומצא הכתב בדרך אחרת, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על המצאה במסירה אישית אם שוכנע בקיומה של דחיפות מיוחדת בביצוע המסירה; הומצא צו לפי [[החוק]] בדרך ממוחשבת, יצוין בו, בין היתר, שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין כמשמעו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], או פרטי הזיהוי של החייב כפי שהם מופיעים בתיק; נשלח כתב בדרך ממוחשבת, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השלישי שלאחר שידור מהמערכת הממוכנת של הלשכה. : (ד) אישור בדבר מסירתו של כתב, וכתב שהוחזר על ידי רשות הדואר מטעם כלשהו, יועברו לזוכה או לעורך דינו, ויישמרו בידו לשם הצגתם על פי דרישה. : (ה) [[תקנה 12(ג1) עד (ג3)]] תחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתב בי-דין במסירה אישית. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978]].)) --> @ 24א. (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"א-3) : (((בוטלה).)) @ 24ב. עיון במערכת מרחוק (תיקון: תשע"ו) : זוכה, חייב, בא כוח זוכה או בא כוח חייב, יוכלו לעיין בתיק באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל באמצעות כרטיס חכם או לאחר שקיבלו קוד זיהוי מאובטח ממנהל מערכת ההוצאה לפועל או ממי שהוא הסמיך לשם מתן קודי זיהוי. @ 25. הודעה על שינוי מען : מי שנמסר לו כתב בי-דין וכן הזוכה יודיע ללשכה על כל שינוי במענו למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען; לא הודיע כאמור, רואים כל הודעה שנשלחה בדואר לפי המען אשר לפיו נמסר לו כתב הבי-דין לפני השינוי או שמסר עליו הזוכה ללשכה לפני השינוי, לפי הענין, כאילו הגיעה לידיו, אפילו הוחזרה בפועל על ידי הדואר בגלל שינוי המען. @ 26. שמיעת הצדדים (תיקון: תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי בקשת צד, לפני מתן החלטה או צו על פי [[החוק]], או לאחר מכן אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה, להזמין את הזוכה ואת החייב, או אחד מהם, או כל אדם שיש לו נגיעה בדבר, ולשמוע טענותיהם. @ 27. ביטול או שינוי החלטה או צו בלא טיעון נפגע (תיקון: תשס"ט) : (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה שהוגשה לו לבטל או לשנות החלטה או צו שניתנו בלא שמי שרואה עצמו נפגע טען בפניו בכתב או בעל פה. : (ב) בקשת ביטול או שינוי תוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל תוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה או הצו למי שרואה עצמו נפגע כאמור. : (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים, או לבקש תגובת כל צד מעונין בתיק, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו בכתב או בעל פה. : (ד) האמור בתקנה זו אינו חל על החלטה או צו שניתנו מכוח [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]] [[או 58 לחוק]]. @ 27א. הגשת בקשה לפי [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]], [[או 58 לחוק]] ודיון בה (תיקון: תשס"ט, תשפ"ג) : הגשת בקשה לפי [[+|סעיפים 19]], [[+|25]], [[+|48]] [[או 58 לחוק]], ודיון בה יהיו בדרך הקבועה [[+|בתקנות 50]], [[+|51]], [[+|52]] [[ו-55 לתקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון. @ 28. (תיקון: תשס"ט, תשע"ו) : (((בוטלה).)) @ 28א. הגשת כמה שטרות לביצוע (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה שטרות יגישם לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת; ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע בתיקים נפרדים כמה שטרות נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה בכל התיקים לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את השטרות לביצוע בתיק אחד. @ 28ב. הגשת כמה תביעות על סכום קצוב (תיקון: תשס"ט) : (א) זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה תביעות על סכום קצוב, יגישן לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת. : (ב) ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע, בתיקים נפרדים, כמה תביעות על סכום קצוב נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה, בכל התיקים, לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את כל התביעות לסכום קצוב לביצוע בתיק אחד. @ 28ג. ייצוג על ידי עורך דין (תיקון: תשע"ז, תשפ"ג) : (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם [[לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]]. : (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי [[סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור [[בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין]], תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. : (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי [[+|סעיפים 48]] [[או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. : (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: :: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה - יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; :: (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; :: (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט [[בתקנה 11(א)(4)]]; :: (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככונס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. : (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. : (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. : (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין. @ 28ד. הודעה על החלטת בית משפט (תיקון: תשע"ז) : פנה אחד הצדדים בתיק ההוצאה לפועל או צד ג' הקשור לתיק, לבית המשפט לקבלת סעד הקשור לניהול תיק ההוצאה לפועל, וניתנה החלטת בית משפט שיש להביא לביצועה במסגרת תיק ההוצאה לפועל או שיש ליידע את רשם ההוצאה לפועל ביחס לאותה החלטה, ימציא הצד שפנה לבית המשפט העתק מהבקשה ומההחלטה לתיק ההוצאה לפועל ויצרף אליה עותקים במספר מספיק לשם המצאה לשאר הצדדים בתיק ההוצאה לפועל; היה הצד הפונה מיוצג על ידי עורך דין, ימציא עורך הדין לשאר הצדדים בתיק עותק מהחלטת בית המשפט המוגשת לתיק ההוצאה לפועל בתוך שלושה ימים מיום שהומצאה ההחלטה לתיק ההוצאה לפועל. @ 28ה. מסירת מספר חשבון בנק (תיקון: תשע"ז) : התקבלה לרישום בקשת ביצוע בתיק שנפתח לפני תחילתן של תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשס"ט-2009, ולא מסר בה הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, מספר חשבון בנק שאליו ניתן להעביר כספים, לא יתקבלו בקשות נוספות מהזוכה באותו תיק, עד אשר ימסור הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, פרטי חשבון בנק בצירוף אחד המסמכים כאמור [[בתקנה 11(א)(4)]]. == פרק ב'1: איחוד תיקים וחייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ה-2) == @ 29. בקשת איחוד (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג) : (א) בקשה לאיחוד תיקים ובקשת חייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים (להלן - בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה. : (א1) אם במועד הגשת בקשת האיחוד היו פתוחים נגד החייב תיקי הוצאה לפועל, שבהם טרם נמסרה אזהרה, יראו אותם כתיקים שבהם נמסרה אזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת בקשת האיחוד אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ב) חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת. @ 29א. הגשת הבקשה (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ו) : (א) בקשת איחוד תהא ערוכה לפי [[טופס 7 שבתוספת הראשונה]], והיא תוגש בצירוף תצהיר לשאלון וכתב ויתור על סודיות הערוכים לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]], וכן המסמכים הדרושים לפי הטפסים האמורים. : (ב) הבקשה, עם מצורפיה האמורים, תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל הזוכים בתוספת עותק ללשכה; מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יקבל בקשה שאינה ערוכה ומוגשת כהלכה או שאינה מלאה או שחסרים בה מסמכים. @ 29ב. תיוק ורישום (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ז) : (א) בכל לשכה ינוהל פנקס איחודי תיקים ערוך לפי [[טופס 8 שבתוספת הראשונה]], שיהיה פתוח לעיון הציבור. : (ב) בקשת האיחוד, התצהיר והמצורפים להם יתוייקו בתיק אלקטרוני כאמור [[בתקנה 17]], בשינויים המחוייבים ([[בפרק זה]] - תיק האיחוד). : (ג) העתקים של קבלות על תשלום הסכומים כאמור [[בסעיף 74ו לחוק]] יתוייקו בתיק הבקשה. @ 30. (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב) : (((בוטלה).)) @ 31. (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב) : (((בוטלה).)) @ 32. מינוי ממונה (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : ניתן צו איחוד והחליט רשם ההוצאה לפועל למנות ממונה כאמור [[בסעיף 74יד לחוק]], יתן לו כתב מינוי בנוסח לפי [[טופס 9 שבתוספת הראשונה]] ובו פירוט תפקידיו וסמכויותיו בהתאם לצו האיחוד ולתקנות אלה. @ 33. ביצוע צו איחוד (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט) : (א) ניתן צו איחוד, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל של הלשכה שבה ניתן הצו הודעה על האיחוד לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. : (ב) חייב לא ישלם כספים לזוכים שתיקיהם אוחדו ולא יגרום בדרך אחרת למימוש חוב שהצו חל עליו, אלא באמצעות הלשכה שבה מתבצע תיק האיחוד או הממונה על אותו תיק או על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל. : (ג) כל לשכה תדווח ללשכה שבה מתבצע תיק איחוד או לממונה על אותו תיק, על כל זיכוי או חיוב שהגיע לידיעתה ואשר יש בו כדי להשפיע על יתרת החוב בתיק האיחוד. : (ד) הוחל בהליך בתיק איחוד, לא יבוטל ולא יושהה המשך ביצועו על פי בקשת זוכה אלא לאחר שניתנה לכל הזוכים האחרים הזדמנות להגיב על הבקשה; הוראה זו לא תחול כשהבקשה הוגשה בידי הממונה. @ 33א. הגשת בקשות בתיק איחוד (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד-3) : בקשות זוכה או חייב יוגשו במסגרת תיק האיחוד למעט הבקשות המפורטות להלן, אשר יוגשו במסגרת התיק הפרטני הנוגע לעניין: : (1) אישור לפי [[סעיף 27 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967]], על מיצוי הליכים כנגד החייב; : (2) טענת פרעתי; : (3) התנגדות לביצוע שטר או תובענה או בקשה להארכת מועד להגשתן; : (4) הגדלה או הקטנה של קרן חוב על פי החלטת בית משפט; : (5) בקשה להפחתת ריבית או דמי פיגורים. @ 34. תיק נוסף או הגדלת קרן (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ז) : (א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד או בוצעה הגדלת קרן חוב על ידי הזוכה בתיק פרטני, עקב החלטה של בית משפט, יגיש החייב הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה בקשת האיחוד, מיד לאחר שהדבר נודע לו. : (ב) נפתח התיק הנוסף נגד החייב לאחר שניתן צו האיחוד, תישלח הודעה לזוכים על התיק הנוסף ועל אפשרותם לבקש בתוך 7 ימים דיון בנוכחות כל הצדדים כדי להשמיע את טענותיהם לענין צירופו לתיק האיחוד; הודעה על מועד הדיון תישלח לצדדים בצירוף עותק של הבקשה לצירוף התיק הנוסף. @ 35. פרטים נוספים (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, מפעם לפעם, לדרוש מהחייב פרטים על ענינים הכלולים [[טופס 7 לתוספת הראשונה|בטפסים 7]] [[טופס 7א לתוספת הראשונה|ו-7א שבתוספת הראשונה]] וכן על שינויי נסיבות שחלו; הפרטים יוגשו תוך חמישה עשר ימים מיום הדרישה זולת אם נקבע לכך מועד אחר, והם יהיו ערוכים לפי [[טופס 7 שבתוספת הראשונה]], בשינויים המחוייבים. @ 36. ביטול איחוד תיקים (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשס"ט) : בוטל איחוד תיקים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. @ 36א. הודעה למנפיק כרטיס חיוב (תיקון: תשנ"ה-2) : ההודעה על פי [[סעיף 69ד(א)(3) לחוק]] תישלח למנפיק כרטיס החיוב באמצעות הדואר, ובהסכמת המנפיק יכול שתישלח לו באמצעי מגנטי ממוחשב או ישירות למחשב המנפיק; בהודעה כאמור יצויינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו. @ 36ב. שאילתה לקבלת מידע מהמרשם (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"ה-3) : (א) שאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים לפי [[סעיף 69ה(א) לחוק]] (להלן - המרשם) יכול שתוגש בלשכת ההוצאה לפועל או באתר האינטרנט. : (ב) שאילתה לקבלת מידע מהמרשם בלשכת ההוצאה לפועל תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי [[טופס 28 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) בשאילתה לקבלת מידע מהמרשם באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה על אודותיו: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זאת לא יעלה על עשר ביום. : (ד) בשאילתה יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע. : (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יכין נהלים לאבטחת המידע ולמניעת העברת מידע מן המרשם בניגוד לתקנת משנה (ג). : (ו) הוגשה שאילתה לפי תקנת משנה (ג) יימסר למבקש אם האדם שלגביו הוגשה השאילתה הוא חייב מוגבל באמצעים ותאריך ההכרזה על כך. @ 36ג. תיקון מחיקת מידע שבמרשם (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט, תש"ע-3) : (א) בקשת חייב, לפי [[סעיף 69ה(ה) לחוק]], לתיקון או למחיקת מידע שגוי המצוי לגביו במרשם, תוגש בכתב ויפורטו בה המידע השגוי, מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ונימוקי הבקשה. : (ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה, יבקש תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. : (ג) הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע התיקון או המחיקה המבוקשים במרשם, תוך שבעה ימים מיום שהסכים לבקשה. : (ד) בוצעו תיקון או מחיקה במרשם, תישלח על כך הודעה לכל מי שבתוך שלושת החודשים שקדמו לתיקון או למחיקה, קיבל את המידע השגוי מן המרשם, ככל הידוע למנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. @ 36ד. איחוד תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ה-2) : אוחדו תיקיו של חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור [[בסעיף 69ו לחוק]], יתנהל תיק האיחוד בלשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו, כאמור [[בתקנה 29(א)]]. @ 36ה. הודעה לזוכה על איחוד תיקים (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט) : צורף תיקו של זוכה לאיחוד תיקים כאמור [[בסעיף 69ו(א) לחוק]], ישלח לו מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך. == פרק ב'2: בעלי תפקידים (תיקון: תשנ"ב) == @ 37. הגדרות (תיקון: תשנ"ב) : [[בפרק זה]] - :- "בעל אישור" - מי שקיבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5א לחוק]]; :- "בעל תפקיד" - כמשמעותו [[בסעיף 5(ג) לחוק]]; :- "ועדת האישורים" - כמשמעותה [[בסעיף 5א לחוק]]; :- "תפקיד ביצוע" - כמשמעותו [[בסעיף 5(א) לחוק]]. @ 37א. בקשה לקבל אישור (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד לפי [[סעיף 5(ב) לחוק]] ([[בפרק זה]] - אישור), תוגש לועדת האישורים על גבי [[טופס 10א שבתוספת הראשונה]]. : (ב) בקשה לחדש אישור תוגש לועדת האישורים על גבי [[טופס 10ב שבתוספת הראשונה]], לא יאוחר מיום 1 בדצמבר של כל שנה. @ 37א1. ערבות וביטוח בעל אישור (תיקון: תשס"ב, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) אישור יינתן או יחודש רק לאחר שהומצאו למנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לענין זה (בתקנה זו - מנהל מערכת ההוצאה לפועל), שניים אלה: :: (1) ערבות בנקאית בנוסח שהורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל בסכום של 10,000 שקלים חדשים לכל תקופת האישור, שניתנה בידי בנק ישראלי לשם כיסוי הנזקים העלולים להיגרם בידי בעל האישור במהלך ביצוע תפקידו (להלן - הערבות); בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תשמש הערבות להבטחת כל חיוב כספי שבעל האישור יחויב בו כלפי החייב או הזוכה; :: (2) פוליסת ביטוח לתקופת האישור שהוציא מבטח כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]], המבטחת סחורה בהעברה, אחריות מקצועית של בעל האישור, אחריות כלפי צד שלישי ואחריות מעבידים (להלן - הפוליסה); הפוליסה תכסה את כל התביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר תום תקופת הפוליסה, ובלבד שמדובר בביטוח נמשך. : (ב) נוסח כתב הערבות ונוסח הפוליסה יהיו להנחת דעתו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל. : (ג) הערבות תהיה בלתי מותנית, ולא תהיה ניתנת לביטול, שעבוד או עיקול. : (ד) הערבות תוחזר לבעל האישור בתוך 60 ימים מיום פקיעת האישור, זולת אם החליט מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחרת, עקב הגשת תובענה נגד בעל האישור או מסיבה מוצדקת אחרת. : (ה) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יממש את הערבות לכיסוי נזקיו של מי שניזוק בידי בעל האישור או לטובת המדינה אם היא חויבה לפצות את מי שניזוק בידי בעל האישור, בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה: :: (1) פסק דין של בית משפט בתובענה של אדם נגד בעל אישור או נגד המדינה על נזקים שנגרמו לו במהלך מילוי תפקידו של בעל האישור; :: (2) הסכם פשרה בתובענה כאמור בפסקה (1), שקיבל תוקף של פסק דין; :: (3) פסק בוררות שאישר בית משפט בתובענה כאמור בפסקה (1). @ 37ב. חובת דיווח (תיקון: תשנ"ב) : הגיש בעל אישור בקשה לחידוש האישור, יצרף לבקשה דיווח בכתב על כל אחד מאלה: : (1) הוגש נגדו כתב אישום; : (2) נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל; : (3) הפך לקוח מוגבל כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]]; : (4) ניתן נגדו צו הגנה לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]]; : (5) כל ענין העלול ליצור ניגוד עניינים עם חובותיו כבעל תפקיד. @ 37ג. הטלת תפקיד על פקיד של בית המשפט או של מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע על מי מפקידי בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע. : (ב) הטלת תפקיד על פקיד בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכולה להיות לצורך הליך מסויים בלבד או לתקופה קצובה שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל. @ 37ד. סיוע לעיקול נכס רשום (תיקון: תשנ"ב) : המצאה של צו לעיקול נכס שהעברתו טעונה רישום, לידי מי שממונה על הרישום, ניתנת לביצוע גם בידי פקידו של בעל תפקיד שהוא עורך דין. @ 37ה. כתב הטלת תפקיד (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) הטיל מנהל לשכת הוצאה לפועל תפקיד ביצוע על בעל תפקיד, ימסור לידו כתב הטלת תפקיד ערוך לפי [[טופס 10ג שבתוספת הראשונה]], וכן העתק מאושר מהצו שעל פיו נעשית הפעולה, שישמש אסמכתא לביצוע ההליך (להלן - אסמכתא). : (ב) בעל תפקיד ישא עמו בעת עבודתו תעודת זהות, אישור תקף - אם הוא בעל אישור - כתב הטלת תפקיד ואסמכתא; והוא יציג את המסמכים האמורים לצורך הזדהות בפני כל אדם שאליו הוא פונה במסגרת תפקיד ביצוע שהוטל עליו. : (ג) בעל תפקיד ישאיר עותק של כתב הטלת התפקיד בידי החייב או בחצריו, או בחצרים של כל אדם אחר שבהם נמצאים מטלטלי החייב, הכל לפי הענין. @ 37ו. אישור שפקע תוקפו (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : בעל אישור שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה שהיא, יפקיד ברשות הועדה את אישורו וכן כל כתב הטלת תפקיד שבידיו ויימנע מביצוע כל פעולה הקשורה לאישור שהותלה או פקע לרבות פעולות שאושרו לפני התליית האישור או פקיעתו. @ 37ז. חובותיו של בעל תפקיד (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (א) על בעל תפקיד יחולו כל החובות המוטלות על מנהל לשכת הוצאה לפועל [[בחוק]] ובתקנות שלפיו. : (ב) מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) או מכל חובה המוטלת על בעל תפקיד [[בחוק]] ובתקנות אלה או בכל דין אחר, בעל תפקיד - :: (1) יבצע את תפקידו בנאמנות, במסירות ובהגינות וימלא בקפדנות אחר הוראותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבתחום סמכותם הוא פועל, ואחר סדרי המינהל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; :: (2) יציג את עצמו כמי שפועל מטעם מנהל לשכת ההוצאה לפועל בלבד, ולא יתחזה כשוטר או כפקח; :: (3) לא יעביר את כתב הטלת התפקיד לאחר ולא יתיר לאחר את השימוש בו; :: (4) לא יקבל מכל אדם שהוא תמורה כספית או טובת הנאה חומרית אחרת, פרט לסכום שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כהוצאות בעד פעולה שביצע על פי כתב הטלת התפקיד. @ 37ז1. בירור תלונה בועדת האישורים (תיקון: תשנ"ה) : במסגרת בירור תלונה לפי [[סעיף 5ז לחוק]] לפני ועדת האישורים, רשאית היא, מיוזמתה או לבקשת המתלונן, להזמין את המתלונן להשמיע את טענותיו לפניה. @ 37ח. (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : (((בוטלה).)) == פרק ב'3: חוקרי הוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2) == @ 37ט. הגדרות (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט) : [[בפרק זה]] - :- "הועדה הממליצה" - הועדה הממליצה לענין חוקרי ההוצאה לפועל, כמשמעה [[בסעיף 68א(א) לחוק]]; :- "הרשימה" - רשימת חוקרי ההוצאה לפועל שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 68א(א) לחוק]]; :- "בדיקה" - בדיקה בדבר יכולת החייב כאמור [[בסעיף 68א(ג) לחוק]], הנעשית בידי חוקר הוצאה לפועל שרשם ההוצאה לפועל מינה לפי [[סעיף 68א(ד) לחוק]]. @ 37י. בקשה להיכלל ברשימה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט) : בקשה להיכלל ברשימה תוגש לועדה הממליצה, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, לפי [[טופס 10ה שבתוספת הראשונה]]. @ 37יא. חובת הודעה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א, תשפ"ו) : חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה - : (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; : (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]]; : (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], או על פתיחת חקירה נגדו לפי [[סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]]; : (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם [[בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]]; : (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; :: (((החל מיום 31.8.2026):)) תלוי ועומד לגביו הליך לפי [[חוק חדלות פירעון]] או שהוכרז פסול דין; : (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; : (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים. @ 37יב. חובותיו של חוקר ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) חוקר הוצאה לפועל - :: (1) לא יציג עצמו ככזה בעל-פה או בכתב, אלא לצורך מילוי תפקידו; :: (2) יבצע את הבדיקה בעצמו, לא יעבירנה לאחר ולא ישתף אחר בביצועה; :: (3) לא ייצג חייב או זוכה בענין שביניהם ולא יתן להם שירותים בענין כאמור; :: (4) לא יבדוק ולא יחקור חייב אם ייצג אותו או את הזוכה או אם נתן לאחד מהם שירותים בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע הבדיקה; :: (5) לא יגלה מידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע תפקידו. : (ב) חוקר הוצאה לפועל רשאי לייצג חייב או זוכה, או לתת להם שירותים שלא בענין התיק שביניהם, אם עברו שלוש שנים לפחות ממועד סיום הבדיקה בתיק האמור. : (ג) לענין תקנה זו, "חייב" או "זוכה" - לרבות אח, אחות, בן-זוג, הורה, בן או בת של חייב או זוכה ואם היה החייב או הזוכה חברה - לרבות חברה-אם וחברה-בת, כמשמעותן או כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], לפי העניין, וכן חברה אחרת הנשלטת בידי אותו אדם. @ 37יג. בדיקת בקשות ושיקולי הוועדה הממליצה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הוועדה הממליצה תדון בבקשות שהוגשו לה ואם ראתה צורך בכך תזמין את המבקש לדיון בבקשתו. : (ב) לצורך החלטת הוועדה בדבר מתן המלצה, סירוב לתת המלצה או ביטול המלצה, תשקול הוועדה, בין השאר, את היותו של המבקש בעל עבר פלילי או משמעתי, עיסוקים אחרים או עניין אישי אחר של המבקש העלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד של חוקר הוצאה לפועל ואת התאמתו לתפקיד. @ 37יג1. הכשרה (תיקון: תשע"א) : לא ייכלל אדם ברשימת חוקרי ההוצאה לפועל אלא אם כן עבר הכשרה עיונית לעניין סמכויות חוקר ההוצאה לפועל, חובותיו ואופן ניהול הליך הבדיקה, הכל כפי שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. @ 37יד. הצגת הרשימה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א, תשע"ה-3) : בכל לשכת הוצאה לפועל תהיה רשימה של חוקרי ההוצאה לפועל; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור בלשכות ההוצאה לפועל ותפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט. @ 37טו. ביטול המלצה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הוועדה הממליצה, רשאית, מיוזמתה או לפי בקשה או תלונה שהופנתה אליה, לשקול מחדש את המלצתה לגבי חוקר הוצאה לפועל. : (ב) הוועדה הממליצה לא תמליץ על הוצאת שמו של חוקר הוצאה לפועל מן הרשימה, אלא לאחר שתיתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניה ואם ראתה כי נתקיים אחד מאלה: :: (1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב למנותו לחוקר הוצאה לפועל; :: (2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו [[בסעיף 68א לחוק]] ובתקנות אלה; :: (3) הוא התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו; :: (4) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. @ 37טז. הזמנה לבדיקה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א) : לשכת ההוצאה לפועל תמציא הזמנה בכתב לבדיקה, לחייב והעתק לזוכה; הזמנה תהא ערוכה לפי [[טופס 10ו שבתוספת הראשונה]]. @ 37יז. בדיקה (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (א) הבדיקה תיערך בלשכת ההוצאה לפועל, אשר תעמיד לרשות חוקר ההוצאה לפועל את הסיוע הטכני הנדרש. : (ב) יכול שהבדיקה תתקיים אף אם לא התייצב הזוכה. : (ג) הבדיקה תתנהל בדלתיים סגורות, ורשאים להיות נוכחים בה החייב והזוכה ובאי כוחם, וכן מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמו. : (ד) הבדיקה תתנהל בהתאם להוראות אלה: :: (1) בתחילת הבדיקה יזהה חוקר ההוצאה לפועל את החייב והזוכה, יסביר להם את תפקידו ואת משמעות הבדיקה, ויזהיר אותם מפני אמירת דבר שקר; :: (2) החייב יתבקש למסור הצהרה בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק כאמור [[בסעיף 7א(2) לחוק]]; :: (3) החוקר יבדוק את הפרטים המפורטים להלן, על יסוד עיון בבקשת החייב, בהצהרת החייב ובמסמכים שצורפו להן לפי [[סעיף 7א לחוק]], עיון במסמכים אחרים שהמציא החייב ועיון במידע שנמסר לו מאת לשכת ההוצאה לפועל: ::: (א) היקף נכסיו של החייב; ::: (ב) גובה הכנסתו של החייב ומקורותיה; ::: (ג) סך כל חובותיו והוצאותיו של החייב; :: (4) חוקר ההוצאה לפועל יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון שיכלול את אלה: ::: (א) הפרטים שבדק כאמור בפסקה (3); ::: (ב) ציון אם החייב השיב לשאלות שנשאל או סירב להשיב לשאלות שנשאל; ::: (ג) פירוט מסמכים שלא נמסרו על ידי החייב; ::: (ד) הסכם שאליו הגיעו הזוכה והחייב במהלך הבדיקה באשר לאופן פירעון החוב כאמור [[בסעיף 68א(ח) לחוק]]; ::: (ה) בסיום הבדיקה יידע חוקר ההוצאה לפועל את הצדדים בדבר זכותם לבקש להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת לפי הוראות [[תקנה 37כא]]. @ 37יח. פרוטוקול ודין וחשבון (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ט, תשע"א) : (א) חוקר ההוצאה לפועל ינהל פרוטוקול של מהלך הבדיקה, וישלח בדואר עותק מודפס ממנו לחייב ולזוכה; על הפרוטוקול ועל ניהולו יחולו ההוראות החלות על ניהול פרוטוקול בדיון לפני רשם ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים. : (ב) חוקר ההוצאה לפועל יעביר לרשם ההוצאה לפועל, תוך חמישה ימים מסיום הבדיקה, העתק מודפס של הפרוטוקול ודין וחשבון מנומק בדבר הממצאים והתוצאות של הבדיקה, וכן כל מסמך שנמסר לו לצורכי הבדיקה; דינו של העתק, לצורך הצגתו כראיה, כדין המקור. : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) (((נמחקה).)) @ 37יט. (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) : (((בוטלה).)) @ 37כ. ביקורת על חוקר ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ו-2, תש"ע-3, תשע"א) : (א) חוקר ההוצאה לפועל יאפשר לגורם מטעם מערכת ההוצאה לפועל לערוך ביקורות לפי הוראות תקנה זו. : (ב) הביקורת תתייחס, בין השאר, להליך הבדיקה, לאופן ניהולה ותיעודה ולהגשת הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל. : (ג) הביקורת תיערך באופן שוטף על עבודתם של חוקרי ההוצאה לפועל; דין וחשבון בדבר תוצאות הביקורת יוגש למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לוועדה הממליצה ולממונה על הרשמים. @ 37כא. בקשה להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל (תיקון: תשע"א) : הרואה את עצמו נפגע מהבדיקה שערך חוקר ההוצאה לפועל, הדין וחשבון שהוגש לרשם ההוצאה לפועל או כל פעולה אחרת של חוקר ההוצאה לפועל, רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת בכתב, להתייצב לפניו לשם עריכת חקירת יכולת. @ 37כב. בקשה לדחיית מועד בדיקה (תיקון: תשע"א) : ביקש החייב לדחות את מועד הבדיקה, יגיש בקשה מנומקת בכתב לרשם ההוצאה לפועל. @ 37כג. דיווח (תיקון: תשע"א) : מנהל מערכת ההוצאה לפועל ידווח לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על ביצוע הוראות [[פרק זה]]; דיווח ראשון יימסר לשר המשפטים בתום שנה ממועד תחילתן של תקנות אלה. == פרק ב'4: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ה-7) == @ 37כד. הגשת בקשה לרישום חייב במרשם חייבים משתמטים (תיקון: תשע"ה-3) : זוכה המבקש להגיש בקשה לכלול חייב במרשם חייבים משתמטים יגיש את הבקשה ערוכה לפי [[טופס 10ז שבתוספת הראשונה]]. @ 37כה. משלוח הזמנה או התראה לדיון (תיקון: תשע"ה-3) : (א) הזמנה לדיון לפי [[סעיף 66ה(א)(3)(ב)(2) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 10ח שבתוספת הראשונה]]. : (ב) התראה לפי [[סעיף 66ה(ב) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 10ט שבתוספת הראשונה]]. @ 37כו. שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים (תיקון: תשע"ה-3) : (א) שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים לפי [[סעיף 66ו לחוק]] תבוצע באמצעות אתר האינטרנט. : (ב) בשאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המשתמטים באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני וכן את מטרת בקשת המידע; כמו כן יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם או את מספר התאגיד שלגביו מתבקש המידע; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זו לא יעלה על עשר ביום. : (ג) מטרת בקשת המידע תהיה אחת מהמטרות המפורטות מטה: :: (1) בירור לשם התקשרות עסקית; :: (2) בירור מטעמים אישיים; :: (3) אחר. @ 37כז. יישום אמצעים טכנולוגיים בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון באינטרנט (תיקון: תשע"ה-3) : בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון הציבור, יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי - : (1) למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים; : (2) למנוע את אפשרות איתור פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט; : (3) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין במרשם החייבים המשתמטים. @ 37כח. בקשה לתיקון המידע (תיקון: תשע"ה-3, תשע"ה-7) : (א) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר שפרטיו הרשומים במרשם החייבים המשתמטים אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בתקנה זו - מידע שגוי) רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתיקון המידע או למחיקתו; בבקשה יפרט את המידע השגוי, ואת מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ואת נימוקי הבקשה. : (ב) לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל, יבקש את תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. : (ג) מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תיקון או מחיקת פרטים, יבצע את תיקון הפרטים או מחיקתם, בתוך 48 שעות מעת שמצא כי מדובר במידע שגוי. : (ד) בוצעו תיקון או מחיקה, תישלח על כך הודעה לכל מי שקיבל מידע ממרשם החייבים המשתמטים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד תיקון הפרטים וכן לזוכה. : (ה) הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם החייבים המשתמטים, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. == פרק ב'5: הפטר לחייב מוגבל באמצעים (((פקע))) (תיקון: תשע"ה-8) == @ : ((הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופת תוקפו של [[סימן ב' בפרק ז'1 לחוק]] (ארבע שנים מיום 6.9.2015), אך הן ימשיכמו לחול על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות [[הסימן האמור]] בתקופת התחולה.)) @ 37כט. הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר כאמור [[בסעיף 69י18 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10י שבתוספת הראשונה]]. @ 37ל. בקשת חייב למתן צו הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : בקשת חייב למתן הפטר כאמור [[בסעיף 69י5 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10יא שבתוספת הראשונה]]. @ 37לא. הודעה לנושים על פתיחת תיק במסלול הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר הנשלחת לנושים לפי [[סעיף 69י10 לחוק]] תיערך לפי [[טופס 10יב שבתוספת הראשונה]]. @ 37לב. התנגדות לבקשת הפטר (תיקון: תשע"ה-8) : (א) נושה המבקש להגיש התנגדות לבקשת חייב להפטר יגיש את הבקשה ערוכה לפי [[טופס 10יג שבתוספת הראשונה]]; הבקשה תוגש ללשכה שבה מתנהל התיק במסלול ההפטר. : (ב) ההתנגדות תוגש בצירוף אלה: :: (1) העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (2) מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך דין, יצורף גם ייפוי כוח של עורך הדין. == פרק ג': עיקול מיטלטלין ומכירתם == @ 38. צו-עיקול מיטלטלין (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) : (א) צו עיקול מיטלטלין יפרט את המיטלטלין שיש לעקלם ויכול שיינתן על כלל מיטלטלי החייב. : (ב) הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל - :: (1) לעקל את המיטלטלין; :: (2) להוציאם ממקום הימצאם, להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע, להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ולפרוץ מבנים וכלים, והכל - לרבות ביצוע העיקול - אף בהעדרו של החייב. : (ג) הצו יפרט את אחריותו הפלילית והאזרחית של כל אדם אשר יתנגד בכוח לעיקול. : (ד) לא יינתן צו להוצאת מיטלטלין אלא אם כן נמסרה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה, או אם ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום נעשה בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות. @ 39. עיקול בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב (תיקון: תשס"ט) : (א) בקשה לעקל בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים, תהא בצירוף תצהיר שבו המבקש מאמת כי לפי מיטב ידיעתו נמצאים או עלולים להימצא באותם חצרים מיטלטלי החייב, את מקור ידיעתו וכן את הסיבות שבגללן יש לבצע את העיקול בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל כי אין לתת הודעה מוקדמת כאמור, יצויין הדבר בצו העיקול. @ 40. ביצוע העיקול (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) לשם ביצוע העיקול רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים שבהם יש לבצע את העיקול ולפתוח או להורות לפתוח כל מקום, מבנה וכלי שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלין של החייב הניתנים לעיקול. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להשאיר את המעוקלים במקום הימצאם או להעבירם למקום אחר ולאכסנם בו, ורשאי הוא להעמיד נאמן על שמירתם, הכל בתנאים שיקבע. : (ב1) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, לפני שחלפו 14 ימים מיום השארתם, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ג) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים במקום הימצאם, יפרידם במידת האפשר מן המיטלטלין האחרים הנמצאים באותו מקום או יסגרם במנעול. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין ולא הוציא את המיטלטלין ממקום הימצאם, יציין זאת בדוח הביצוע. : (ו) השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, יועבר לזוכה פירוט של הפריטים המעוקלים כדי שיוכל לפנות בבקשה למנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר את הוצאת הפריטים המעוקלים; לא פנה הזוכה בבקשה כאמור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך חצי שנה מיום ביצוע העיקול, ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול. @ 41. עיקול מזומנים, שטרות ותכשיטים (תיקון: תשס"ט) : (א) היו המעוקלים מזומנים, ירשום מבצע העיקול את דבר העיקול בדוח הביצוע, לרבות את סכום המזומנים שעוקל ויפקידם בקופת ההוצאה לפועל לזכות תיק ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול. : (ב) היו המעוקלים שטרות, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את סוגם, מספרם הסידורי או שם החותם והערך הנקוב בהם, ויפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שקבע לכך רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת רשם. : (ג) היו המעוקלים תכשיטים, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את תיאורם המלא, ויפקידם בכספת שבלשכה או במקום בטוח אחר שהורה עליו רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת הרשם. @ 41א. עיקול מחשב (תיקון: תשנ"ה-2, תשס"ט) : (א) במעמד עיקול מחשב יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב או למחזיק במחשב הודעה בכתב כי עליו למחוק, תוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב; לא נכח החייב או המחזיק במחשב במעמד העיקול, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה בכתב, כאמור, בחצרים שבהם בוצע העיקול. : (ב) לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המחשב מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, אלא לאחר שחלפו 10 ימים מיום הטלת העיקול על המחשב. : (ג) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחול על מחשב שהוא חלק ממלאי עסקי המצוי ברשות מי שעיסוקו מכירה או השכרה של מחשבים. : (ד) בתקנה זו, "מחשב" - מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ציודו ההיקפי ומערכות התקשורת המחוברות אליו ולרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר. @ 42. עיקול מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום (תיקון: תשס"ט) : היו המיטלטלין שמבקשים את עיקולם נכסים שהעברתם טעונה רישום, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שממונה על הרישום הודעה בדבר העיקול, ומי שממונה על הרישום ירשום הערה בדבר העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו. @ 43. עיקול מיטלטלין על ידי רישום (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות, כי עיקול על מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום יוטל בדרך של רישום בלבד במסמכים המתאימים שבהם מופיע רישום המיטלטלין. : (ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א), יפרט הצו את המיטלטלין שעליהם הוטל העיקול והודעה על כך תישלח לממונה על הרישום לשם רישום העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו; ההודעה תהיה ערוכה לפי [[טופס 11 שבתוספת הראשונה]], והעתק הימנה יישלח לחייב. @ 44. שינוי עיקול שנרשם (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : נרשם במסמכים המתאימים עיקול על מיטלטלין טעוני רישום לפי [[תקנות 42]] [[או 43]], לא יעתר ממונה על רישום לבקשה לשנות את הרישום אלא על פי צו של בית משפט, בית דין, או רשם ההוצאה לפועל המבטל את העיקול או המורה על רישום העברת הנכס לקונה. @ 44א. ביטול עיקול (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"ט) : (א) הגיש החייב בקשה לביטול העיקול, כולו או חלקו, ימציא החייב, בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה, העתק ממנה לזוכה או לבא כוחו, בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה לאחר שעיין בה. : (ב) הזוכה יגיש בכתב את תגובתו לבקשה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בבקשה; לא הגיש הזוכה תגובה כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על ביטול העיקול כמבוקש. @ 45. פתיחת חצרים וכלים נעולים (תיקון: תשס"ט) : (א) היו החצרים או הכלים שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ואם לא היתה דרך אחרת לביצוע ההליך, לפרוץ אותם, ובלבד שלאחר מכן ידאג לסגירתם אם היה צורך בכך; פתיחת חצרים או כלים או פריצתם תבוצע בפני עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ב) במקום לפתוח את החצרים או הכלים כאמור, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל - כאמצעי ביניים עד לפתיחתם - לנעול את המקום באמצעי נעילה מתאים, ורשאי הוא להעמיד עליהם נאמן כאמור [[בסעיף 24 לחוק]]. @ 46. דו"ח העיקול (תיקון: תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל יפרט בדוח העיקול את המיטלטלין שעיקל, טיבם, סוגם, כמותם וערכם המשוער, אם ניתן לאמוד אותו, ואת אופן שמירתם והחסנתם; החייב, הזוכה והעדים, אם היו נוכחים בשעת העיקול, יידרשו לחתום על דוח העיקול ויוכלו להעיר בו כל הערה שימצאו לנכון. : (ב) העתק מדוח העיקול יימסר לחייב ולזוכה, אם היו נוכחים בשעת העיקול; הוטל העיקול בהעדר החייב, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל העתק מדוח העיקול במקום שבו בוצע העיקול; הוטל העיקול בהעדר הזוכה, יישלח אליו העתק בדואר בתכוף לאחר הטלת העיקול, ואם הועמד נאמן על המעוקלים - יימסר גם לו העתק מדוח העיקול. : (ג) דוח העיקול יתוייק בתיק ההוצאה לפועל. @ 47. פירותיו של המעוקל : נשאו המעוקלים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול. @ 48. בדיקת המעוקלים (תיקון: תשס"ט) : עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל עת להיכנס לחצרים ולפתוח כלים שבהם הם נמצאים, כדי לבדקם. @ 49. העמדת נאמן (תיקון: תשס"ט) : (א) מנהל לשכת הוצאה לפועל שהעמיד נאמן על המיטלטלין המעוקלים, יזהירנו על חובותיו ואחריותו על פי [[החוק]] ויפרט כל יתר התחייבויותיו ואת השכר המגיע לו, אם נקבע. : (ב) הנאמן יאשר כי קיבל את המעוקלים לשמירתו וכי הוזהר כאמור, ואם היה הנאמן אדם שאינו החייב - יציין גם את הסכמתו להיות נאמן על המיטלטלין. @ 50. מיטלטלין הפטורים מעיקול (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט-2) : (א) שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(4) לחוק]] הוא בסך 1,300 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 5,000 שקלים חדשים. : (ב) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(7) לחוק]], שסוגם מפורט [[בתוספת החמישית לחוק]], הוא כמפורט [[בתוספת השלישית]]. : (ג) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי [[סעיף 22(א)(8) לחוק]] אינו עולה על סכום של 150 שקלים חדשים. : (ד) בתקנה זו, "שווי מוערך של מיטלטלין" - שוויים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון. @ 51. מיטלטלין שכבר עוקלו (תיקון: תשס"ט) : נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי המיטלטלין כבר עוקלו על פי [[החוק]], אם בלשכתו או בלשכה אחרת, יורה כי הודעה על העיקול תתוייק בתיק שבו נעשה העיקול הקודם; הודעה כאמור תיחשב כהצטרפות לאותו עיקול. @ 51א. בקשה לתפיסת רכב (תיקון: תשע"א-2, תשע"ז) : (א) ביקש זוכה תפיסת רכב, יצרף לבקשת התפיסה דין וחשבון עיון מרשם המשכונות לפי מספר הרכב; היה החייב חברה בעירבון מוגבל יצורף דין וחשבון רשם החברות המכיל רישום שעבודים. : (ב) זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו. @ 52. מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) היו המיטלטלין מעוקלים בעיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור [[+|בתקנות 106]] [[ו-107 לתקנות סדר הדין האזרחי]], לא יוצאו המיטלטלין למכירה אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הנקוב בה. : (ב) לעניין תקנה זו, דין מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני שאישר בית המשפט, כדין מיטלטלין המוצאים למכירה בהליך מימוש משכון. @ 53. אופן המכירה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשפ"ג-2) : (א) המעוקלים יימכרו במכרז לפי [[פרק ג(('))1]], זולת אם הורה רשם ההוצאה לפועל על אופן מכירה אחר. : (ב) נכסים פסידים יימכרו בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות הענין, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת הנחיות למכירת נכסים אלה. @ 54. פרסומים (תיקון: תשס"ט) : (א) לפחות שבעה ימים לפני המכירה הפומבית, יפרסם מנהל לשכת ההוצאה לפועל מודעה ובה יצויינו מספר התיק בהוצאה לפועל, שם הזוכה, שם החייב, המקום והזמן שנקבע למכירה, תיאור המיטלטלין העומדים למכירה ושומת ערכם, וכן המועד והדרך לבדיקתם על ידי כל מעונין לפני המכירה. : (ב) המודעה תפורסם בלוח המודעות של הלשכה, ויכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על פרסומה בעתון או בכל דרך אחרת. : (ג) העתק של מודעת המכירה יתוייק בתיק ההוצאה לפועל ויצויין בו תאריך הפרסום וצורתו; העתק יישלח לחייב לפי מענו הידוע. @ 55. המכירה הפומבית (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) המכירה הפומבית תיערך על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי מי שמוטל עליו התפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק]] (להלן - מנהל מכירות), במקום ובמועד שנקבעו בהודעת המכירה. : (ב) לפני מועד המכירה ישום מנהל המכירות את המיטלטלין שמכירתם מוצעת, ורשאי הוא לשם כך להיעזר בשמאי מומחה; היה מנהל המכירות אדם שהוטל עליו התפקיד כאמור, טעונה השומה אישור של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שנתמנה לפי [[סעיף 4 לחוק]]. : (ג) במעמד המכירה יכריז מנהל המכירות על מחיר המיטלטלין לפי השומה ויציעם למכירה פריט פריט, או כולם או מקצתם בסכום-חד; אי-נוכחותם של החייב או של הזוכה אין בה כדי לעכב את המכירה. : (ד) המיטלטלין יימכרו למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יהא פחות ממחיר השומה; משהוכרז קונה במכירה הפומבית, ישלם מיד את המחיר, במזומנים או בשיק בנקאי, והמיטלטלין יימסרו להחזקתו. : (ה) מסים, אגרות והיטלים החלים על הקונה מכוח כל דין, יחולו על הקונה במכירה פומבית. : (ו) עובד מערכת בתי המשפט ועובד מערכת ההוצאה לפועל ובן משפחתו של כל אחד מהם אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו; לענין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה או אח. @ 56. הצעה למטה ממחיר השומה (תיקון: תשס"ט) : (א) היתה ההצעה הגבוהה ביותר למטה ממחיר השומה, יעביר מנהל המכירות את ההצעה לאישורו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהמציע נתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר המוצע. : (ב) אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, ישלם המציע את יתרת המחיר תוך שלושה ימים מיום שהודע לו על האישור והמיטלטלין יימסרו להחזקתו; חזר בו המציע מהצעתו, או לא שילם את יתרת המחיר תוך המועד האמור, יחולט הערבון, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה. : (ג) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, או שהחליט קודם לכן שלא לאשרה, יוחזר למציע הערבון שנתן. : (ד) אם עד שלא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, נמצא מי שהצעתו עולה על אותה הצעה, יתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר שהוא מציע, ומנהל המכירות יזמין את שני המציעים לשם תחרות ביניהם; האמור בתקנה זו בענין תשלום המחיר, מסירת המיטלטלין, דינו של הערבון, ואישור ההצעה על ידי רשם ההוצאה לפועל כשהיא למטה ממחיר השומה, יחול בשינויים המחוייבים גם על מציע כאמור בתקנת משנה זו. : (ה) ערבון שלא חולט כאמור בתקנה זו יוחזר למציע שנתנו. @ 57. מכירת נכסים שערכם קבוע בשוק (תיקון: תשס"ט) : היו המיטלטלין נכסים שערכם קבוע בשוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, במקום המכירה הפומבית, להורות על מכירתם לפי ערכם בשוק, או למסרם לפי אותו ערך לזוכה לתשלום על חשבון החוב הפסוק, ובלבד שהזוכה הסכים לכך. @ 58. דין וחשבון (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (א) מנהל המכירות יערוך דין וחשבון של המכירה, יפרט בו את הצדדים או נציגיהם שהיו נוכחים, שמות המציעים וסכומי ההצעות, המיטלטלין שהוצעו למכירה והמיטלטלין שנמכרו, המחיר ששולם בעד כל פריט ופריט או בעד כל המיטלטלין שנמכרו בסכום-חד, יום התשלום ואופן מסירת המיטלטלין, וכל התרחשות בקשר עם המכירה. : (ב) נמכרו מיטלטלין שערכם פחות מ-5,000 שקלים חדשים, יערוך מנהל המכירות דין וחשבון כפי שיורה לו מנהל מערכת ההוצאה לפועל; נערך דין וחשבון כאמור, פטור מנהל המכירות מעריכת דין וחשבון לפי תקנת משנה (א). @ 59. העברת מיטלטלין (תיקון: תשס"ט, תשפ"ג-2) : (א) היו המיטלטלין שנמכרו נכסים שהעברתם מרשות לרשות טעונה פעולה על ידי החייב, לרבות רישום, רשאי מנהל המכירות לעשות אותה פעולה, וידו כיד החייב. : (ב) היו המעוקלים נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי מנהל המכירות להורות על רישום העברת הנכס לקונה, ומשהורה כן, ייעשה הרישום. @ 60. אישור מכירה : הקונה מיטלטלין במכירה פומבית, יקבל מאת מנהל המכירות אישור על כך שיפרט את המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם להחזקתו של הקונה. @ 61. יתרת מעוקלים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ט, תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) מכר מנהל המכירות מהמעוקלים כמות המספיקה לתשלום החוב הפסוק וההוצאות המשוערות, יפסיק את המכירה ויחזיר את יתרת המעוקלים לחייב. : (ב) סירב החייב לקבל בחזרה את יתרת המעוקלים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירתם או להורות שינהגו בהם בכל דרך שתיראה לו, לאחר שהודיע על כך לחייב; נמכרו המעוקלים, ייזקפו כספי הפדיון על חשבון הוצאות איחסונם ומכירתם ויתרת הכספים תועבר לחייב. : (ג) לא סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים שלא נמכרו במשך שלושה חדשים מיום שנמסרו למשמורתו, ישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האיחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו; העתק ההודעה יישלח לזוכה. : (ג1) סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים, תישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתיראה לו. : (ד) לא עשה החייב כאמור בהודעה או שהודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל שאיננו מעונין במעוקלים, יפנה מנהל לשכת ההוצאה לפועל אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו, לרבות מסירתם למוסד ציבורי או השמדתם. == פרק ג'1: מכירת מעוקלים במכרז (תיקון: תשנ"א) == @ 61א. הגדרות (תיקון: תשנ"א) : [[בפרק זה]] - :- "מכירה" - מכירת מיטלטלין מעוקלים במכרז; :- "מיתקן" - מיתקן שבו מתבצעות מכירות. @ 61ב. הטלת תפקיד על תאגיד (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשס"ט) : מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על תאגיד, שאישר אותו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם, לרבות אחסונם והחזקתם עד למכירתם. @ 61ג. ועדות מכירות וסמכויותיהן (((החל מיום 31.8.2026: מנהל מכירות וסמכויותיו))) (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ג-2, תשפ"ו) : (א) לשם אישור וביצוע של מכירות ימנה מנהל מערכת ההוצאה לפועל מנהל מכירות אחד או יותר מקרב עובדי מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) לענין מכירת מיטלטלין שעוקלו יהיו נתונות למנהל מכירות הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ד) לענין ערר לפי [[סעיף 80 לחוק]], דין פעולה או החלטה של מנהל מכירות כדין פעולה או החלטה של מנהל לשכת הוצאה לפועל. @ 61ד. הודעת מכירה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה-2, תשס"ט) : (א) מנהל המיתקן יעמיד במיתקן לעיון הציבור חוברת מכרזים שבה יפורטו פרטי המיטלטלין העומדים למכירה; מנהל המיתקן רשאי לפרסם את הפרטים האמורים גם בכל דרך אחרת שתיראה לו ושיאשר מנהל מערכת ההוצאה לפועל. : (ב) (((בוטלה).)) @ 61ה. הליכי המכירה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג-2, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) הצעה לרכישת המיטלטלין העומדים למכירה תוגש למנהל המיתקן בכתב ובמעטפה סגורה, בטופס שיקבע מנהל המיתקן; בהצעה יפורטו שם המציע, מספר זהותו, מענו, המספר הקטלוגי של כל פריט שמוצע לרכשו וסכום ההצעה לכל פריט בנפרד; המעטפה תונח בתיבת מכרזים נעולה. : (ב) להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מציע שהצעתו לא נתקבלה, תוחזר לו הערובה שהפקיד, בתוך חמישה עשר ימים מיום אישור המכירה בידי ועדת המכירות. :: (((החל מיום 31.8.2026):)) להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מנהל המכירות יוודא כי הערובה תושב למציע שהצעתו לא התקבלה. : (ג) פרטיה של כל הצעה יוכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. : (ד) מתוך רשימת השמאים החברים באיגודי שמאי הביטוח, יקבע מנהל המיתקן שמאי לענין מכירה פלונית; השמאי ישום כל פריט, העומד למכירה ויניח את השומה שערך במעטפה סגורה בתיבת המכרזים; פרטיה של השומה ייכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. : (ה) מנהל המכירות יקבע את מועד המכירה; במועד זה תיפתח תיבת המכרזים; מנהל המכירות יעיין בהצעה ויבדוק את התאמתה לשומה האמורה בתקנת משנה (ד); בעל ההצעה הגבוהה ביותר לגבי הפריט הנמכר יוכרז כקונה של אותו פריט, ובלבד שהצעתו לא תפחת מסכום השומה; ההכרזה תינתן בכתב ותיחתם ביד מנהל המכירות. : (ו) מנהל המיתקן יודיע בכתב לכל מציע שהצעתו אושרה, כי עליו לשלם את מלוא הסכום שהציע בעד הפריטים שרכש, בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה או בתוך מועד אחר שהורה מנהל המכירות; חזר בו המציע מהצעתו או לא שילם את מלוא הסכום במועד, רשאי מנהל המכירות לחלט את הערובה לטובת הזוכה, על חשבון החוב הפסוק. : (ז) היתה ההצעה הגבוהה ביותר פחותה מסכום השומה, יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת, אולם רשאי מנהל המכירות לאשר את המכירה למרבה במחיר גם אם הצעתו נמוכה מהשומה, אם הוא סבור שלא יימצא מציע טוב ממנו. : (ח) שילם הקונה את כל הסכום המגיע ממנו, יימסרו לו המיטלטלין ויינתן לו אישור בדבר המכירה, שבו יפורטו המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם לחזקתו. @ 61ו. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה) : (((בוטלה).)) @ 61ז. מיטלטלין בעלי ערך נמוך (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ו) : עוקלו מיטלטלין שמחמת ערכם הנמוך אין במכירתם כדי לכסות את הוצאות האחסון והמכירה, רשאית ועדת המכירות (((החל מיום 31.8.2026: רשאי מנהל המכירות))) לנהוג במיטלטלין בכל דרך שתיראה לה, לרבות החזרתם לחייב. @ 61ח. מסים ואגרות (תיקון: תשנ"א) : מסים, אגרות או היטלים החלים על הקונה, לפי כל דין, יחולו עליו גם בהליכים לפי [[פרק זה]]. @ 61ט. תחולת תקנות (תיקון: תשנ"א, תשס"ט, תשפ"ו) : הוראות [[תקנות 59]] [[ו-61]] יחולו גם על מיטלטלין שהועברו למכירה וסמכויותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי [[59|התקנות האמורות]] תהיינה נתונות לוועדת המכירות (((החל מיום 31.8.2026: למנהל המכירות))). @ 61י. מכירה בידי רשות (תיקון: תשנ"א) : דין מכירה כדין מכירה בידי רשות כמשמעותה [[בסעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968]]. == פרק ד': עיקול מקרקעין ומכירתם == @ 62. צו עיקול מקרקעין (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ז) : (א) לבקשה לעיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב בלשכת רישום מקרקעין יצורף נסח רישום המוכיח כי המקרקעין רשומים על שם החייב או פלט מידע שהתקבל בעקבות בקשת מידע לפי [[סעיף 7ב לחוק]], מרשות מקרקעי ישראל או מרשם המקרקעין, ובלבד שהנסח או הפלט, לפי העניין, הופקו בתקופה של עד שישה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה. : (א1) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול מקרקעי החייב, יפרט בצו את המקרקעין שעליהם הוטל העיקול; הצו יהיה ערוך לפי [[טופס 12 שבתוספת הראשונה]]; הזוכה ימסור את הצו ללשכת רישום המקרקעין לשם רישום העיקול בפנקסי המקרקעין; היה ניתן להמציא את הצו בצורה ממוכנת, יומצא הצו כאמור [[בתקנה 24(ג)]]. : (ב) ציווה בית המשפט על עיקול מקרקעין לפי [[סעיף 34(ב) לחוק]], תירשם הערה על כך בתיק ההוצאה לפועל, ורואים את העיקול לענין ביצועו, כאילו הוטל על פי הליכים בהוצאה לפועל. : (ג) (((בוטלה).)) @ 63. הודעה לחייב : הודעה על העיקול תישלח לחייב בדואר רשום ובה יצויין כי: : (1) כל עוד לא בוטל העיקול לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון, למעט פדיון משכנתה, אלא בהיתר מאת בית המשפט; : (2) אם החוב הפסוק לא ישולם תוך שלושים יום מיום רישום העיקול יכול שיוצאו המקרקעין למכירה. @ 63א. ביטול עיקול (תיקון: תשמ"ט) : הוראות [[תקנה 44א]] יחולו גם לענין עיקול מקרקעין. @ 64. צו למכירת מקרקעין (תיקון: תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשס"ט-2, תשפ"ג) : (א) עברו שלושים ימים מיום הטלת העיקול או עברה התקופה שנקבעה באזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]] - אם היה זה עיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור [[בתקנה 106 לתקנות סדר הדין האזרחי]] - והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים. : (ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי [[תקנה 97]], בשינויים המחויבים. : (ג) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות [[טופס 12א בתוספת הראשונה]]; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה. : (ד) דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי. : (ה) בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט [[בסעיף 38 לחוק]]. @ 65. שומת המקרקעין (תיקון: תשס"ט) : (א) עברו שבעה ימים מיום המצאת ההודעה והחייב לא שילם את החוב הפסוק, יצא שמאי מקרקעין מוסמך אל המקרקעין המעוקלים והשמאי יערוך דין וחשבון וישום את ערכם של המקרקעין; לשם כך רשאי הוא להיכנס אל המקרקעין. : (ב) הדין וחשבון יפרט את המעוקלים, טיבם, סוגם, תיאורם, שטחם, מקום הימצאם לפי רחוב ומספר, מספרי הרישום לפי גוש וחלקה והשימוש בהם; אם יש על המקרקעין עצים, מטעים או כל גידולים חקלאיים, יצויינו ויתוארו גם אלה; אם יש שעבודים והגבלות על המקרקעין או על השימוש בהם יפורטו גם הם; נמצאו במקרקעין דיירים, שוכרים, אריסים או מחזיקים אחרים, יפורטו ככל האפשר שמותיהם, מעניהם ומספרי זהותם, וסוג הזכות שלפיה מחזיקים הם במקרקעין. : (ג) העתקים מהדין וחשבון האמור יישלחו בדואר רשום לזוכה ולחייב והעתק יועבר לרשם ההוצאה לפועל בצירוף נסח של רישום המעוקלים בפנקסי המקרקעין; נוכח רשם ההוצאה לפועל כי המקרקעין היו משועבדים וכי מכירתם אין בה כדי להועיל לזוכה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לנוגעים בדבר להשמיע טענותיהם לפניו, לתת כל הוראה שימצא לנכון. : (ד) חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת משנה (א), יועבר הענין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה. @ 66. פרסום הודעת המכירה (תיקון: תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) כעבור חמישה עשר ימים לפחות ממשלוח הדין וחשבון לזוכה ולחייב כאמור [[בתקנה 65(ג)]], תפורסם מודעה ברבים על מכירתם של המעוקלים; המודעה תפרט את המעוקלים ויצויין בה סכום השומה, התקופה להגשת הצעות קניה, והלשכה שאליה יש להגיש את ההצעות האמורות. : (ב) המודעה תפורסם ברשומות, בעתון יומי, בלוח המודעות של הלשכה, או באחד מאלה, כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל, ויכול רשם ההוצאה לפועל להורות על פרסום בכל צורה אחרת. @ 67. הצעת קניה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב-2, תשס"ט) : (א) הצעות לקניית המקרקעין יוגשו על ידי המציעים תוך חמישה עשר ימים מיום פרסום מודעת המכירה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע רשם ההוצאה לפועל; הצעת קניה תהא בכתב, תפרש את שמו, מענו ומספר זהותו של המציע - ואם היה המציע תאגיד, שמו, מענו ועיסוקו - ואת הסכום המוצע; להצעה יצורף ערבון בסכום שלא יפחת מ-10% מהמחיר המוצע; אולם בעל משכנתה או זוכה פטורים מלצרף להצעתם ערבון כאמור ותחתיו יבוא החלק המתאים מסכום המשכנתה או החוב הפסוק. : (ב) בלשכה תתנהל רשימת המציעים וההצעות יירשמו בה לפי סדר קבלתן; רשימת המציעים תהא לפי [[טופס 13 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) הוראות [[תקנה 55(ו)]] יחולו גם לענין מכירת מקרקעין. @ 68. המכירה הפומבית (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : (א) בתום התקופה האמורה [[בתקנה 67]] תיסגר רשימת המציעים ומנהל המכירות יזמין את המציעים למכירה הפומבית; הודעה על כך תומצא לחייב ולזוכה בדואר רשום עם אישור מסירה; בהזמנה למציעים ייאמר שהרוצה להשתתף, ביום המכירה הפומבית, בתחרות, חייב להשלים את הערבון שלו - לא יאוחר מאשר ביום שנקבע למכירה ולפני התחלת התחרות - עד לשיעור של עשרה אחוזים מסכום ההצעה הגבוהה ביותר שנתקבלה עד מועד סגירת רשימת המציעים, אחרת לא יהיה רשאי להשתתף בתחרות. : (ב) ביום המכירה הפומבית יזמין מנהל המכירות את המציעים לתחרות, ינהל דין וחשבון של המכירה, ויעביר את הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל; רשם ההוצאה לפועל יחליט סופית בדבר הכרזת הקונה ויתן אישור על כך, ויכול הוא לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו. : (ג) משהוכרז קונה כאמור, יידרש על ידי מנהל המכירות לשלם את יתרת המחיר תוך שבעה ימים מיום המצאת הדרישה לכך, ואם חזר בו מהצעתו או שלא שילם את יתרת המחיר תוך התקופה האמורה, או תוך תקופה מוארכת כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, יחולט הערבון שנתן, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה; רשם ההוצאה לפועל יחליט כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי המציע שלאחריו והאמור לגבי המציע הראשון יחול על אותו מציע, והוא הדין לגבי המציעים הבאים אחריו. : (ד) לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה או שלא נתן אישורו תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, רשאי המציע לקבל בחזרה את הערבון שנתן. : (ה) ערבון שלא חולט כאמור יוחזר למציע שנתנו. @ 69. מציע שהוכרז כקונה (תיקון: תשס"ט) : הוכרז מציע כקונה, ושילם את יתרת המחיר, יינתן לו אישור על כך חתום על ידי רשם ההוצאה לפועל; האישור ישמש אסמכתה להעברת המקרקעין על שמו בפנקסי המקרקעין. @ 70. רישום זכות : צו על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה בהם כאמור [[בסעיף 37 לחוק]], ישמש אסמכתה לרישום בפנקסי המקרקעין. == פרק ה': עיקול בידי צד שלישי == @ 71. בקשת עיקול (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ה) : (א) בקשת עיקול בידי צד שלישי תפרט את שמו המלא ומענו של הצד השלישי שבידיו נמצאים או עשויים להימצא נכסים של החייב ואם היו לו סניפים, יצויין בבקשה מען המשרד הראשי של הצד השלישי. : (ב) בבקשה יצויין אם העיקול נדרש על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים; היתה הבקשה לעקל נכס מסויים, יפרט הזוכה את הנכס, ואם היה הנכס זכות - את פרטי אותה זכות. : (ג) (((בוטלה).)) @ 72. שליחת הודעת עיקול לצד שלישי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) : (א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול בידי צד שלישי, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לצד השלישי; הודעה כאמור יכול שתישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. : (ב) היו לצד השלישי סניפים, תומצא ההודעה למשרד הראשי שלו, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הומצאה הודעה כאמור למשרד הראשי, יראו אותה כאילו הומצאה לכל שאר סניפיו של הצד השלישי. @ 72א. הודעה לצד השלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ה-2) : (א) היה הצד השלישי תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], ויש לו סניפים, יחול צו העיקול על נכסי החייב בכל אחד מן הסניפים שבהם הם מצויים, במועד שבו הגיעה ההודעה על כך מן המשרד הראשי לסניף, ולא יאוחר מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת ההודעה על העיקול למשרדו הראשי של התאגיד הבנקאי. : (ב) בהודעת העיקול לצד השלישי, יירשם מספר תעודת הזהות של החייב; הודעה שלא צויין בה מספר תעודת הזהות של החייב לא תקובל. @ 72ב. הודעה לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשס"ט) : (א) היה הצד השלישי חברה מנהלת, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]] ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את צו העיקול לחברה המנהלת או לגוף המתפעל, כהגדרתו [[בסעיף 45ב לחוק]], ובלבד שהחברה המנהלת הודיעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו כאמור לגוף המתפעל. : (ב) הודיעה חברה מנהלת כאמור בסיפה של תקנת משנה (א), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בניהולה של החברה המנהלת, במועד שהגיעה בו ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם. : (ג) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שהומצא לה הצו. @ 72ג. הודעת עיקול בגורם ממוכן (תיקון: תשפ"ג) : צד שלישי המקבל הודעות עיקול בדרך ממוכנת, פטור ממתן מענה להודעת עיקול שהומצאה לו בדרך שאינה ממוכנת, אלא אם כן צורפה להודעת העיקול החלטה של רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל שיש בה טעמים בדבר הצורך במשלוח הודעת עיקול בדרך שאינה ממוכנת. @ 73. תוכן הודעת עיקול (תיקון: תשס"ט) : (א) הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי [[טופס 14 שבתוספת הראשונה]], היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי [[+|סעיפים 44]], [[+|45ג]] [[ו-46 עד 48 לחוק]], ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין. : (ב) הודעת עיקול בידי צד שלישי על נכס מסויים תהא ערוכה לפי [[טופס 15 שבתוספת הראשונה]], היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי [[סעיפים 45 עד 48 לחוק]], ותיכלל בה הוראה מפורשת שהנכס האמור הנמצא בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בצו העיקול מעוקל כדין. : (ג) נשלחה הודעת העיקול בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו [[טופס 14 לתוספת הראשונה|טפסים 14]] [[טופס 15 לתוספת הראשונה|או 15 לתוספת הראשונה]], לפי העניין, ותוכנם יחול על צד שלישי. @ 74. תשובת הצד השלישי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשפ"ג) : (א) צד שלישי שהומצא לו צו עיקול לפי [[פרק זה]], יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים הודעה כדרוש לפי [[+|סעיפים 44]] [[ו-45 לחוק]], הכל לפי הענין; נמצאים בידי הצד השלישי נכסים של החייב, יפרט אותם, ואם היה הנכס חוב - יציין סכומו וזמן פרעונו. : (א1) במסגרת הודעתו יפרט צד שלישי שהומצא לו עיקול שלא בדרך ממוכנת, אם קיימים עיקולים בני תוקף נוספים שהוטלו אצלו על החייב, במסגרת תיקי הוצאה לפועל נוספים, ויציין את מספרי התיקים (בתקנה זו - ההודעה); על הצד השלישי לצרף הודעה מעודכנת על כלל העיקולים שהוטלו אצלו על החייב, גם בעת מימוש הכספים. : (א2) תקנת משנה (א1) תחול גם על כל צד שלישי שעונה לצווי העיקול בצורה ממוכנת אך עונה לצווי מימוש בדרך שאינה ממוכנת. : (ב) היו לצד השלישי סניפים וההודעה בדבר צו העיקול הומצאה למשרדו הראשי, תתייחס תשובתו של הצד השלישי לפי תקנה זו למשרדו הראשי ולכל סניפיו. @ 74א. תום תוקף עיקול בנקאי (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 31.8.2026):)) השיב תאגיד בנקאי כי החייב מנהל אצלו חשבון או השיב בדבר נכסים של החייב הנמצאים בידו וחלפה שנה ממועד סיום תחולת הצו לפי [[סעיף 44 לחוק]] או [[סעיף 45ג לחוק]], לפי העניין, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי עליו לפעול בתוך 30 ימים למימוש העיקול אחרת ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול; הודעה כאמור לא תישלח אם התיק בהסדר לפי [[סעיף 19ב לחוק]]. @ 75. צו למסירת מעוקלים : צו למסירת המעוקלים לפי [[סעיף 47 לחוק]] יפרש את אחריותו וזכויותיו של הצד השלישי. @ 76. תשלום הוצאות (תיקון: תשס"ט) : בקשה מאת הצד השלישי לתשלום דמי החסנה והוצאות אחרות שהוציא בשמירת הנכס ובמסירתו, תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בצירוף חשבונות וקבלות. @ 77. עיקול בידי אוצר המדינה (תיקון: תשמ"ט) : עיקול בידי אוצר המדינה יומצא לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס המעוקל. @ 78. מכירת הנכסים (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ד-2, תשס"ט) : (א) על מכירתם של הנכסים שבידי צד שלישי יחולו, בשינויים המחוייבים, ההוראות שנקבעו לגבי מכירת נכסים מעוקלים. : (ב) היה הנכס המעוקל חוב או זכות אחרת שפרעונו לאחר זמן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על מימושו. : (ג) הוטל עיקול על כלל נכסי החייב אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], או על אחדים מהם, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לתאגיד האמור, על פי בקשתו, איזה מן הנכסים המעוקלים עליו למכור; בקשת התאגיד תוגש בכתב והעתקים ממנה יועברו לזוכה, לחייב ולכל צד מעוניין. @ 79. ביטול העיקול (תיקון: תשס"ט) : ביטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול בידי צד שלישי, יודיע על כך לצד השלישי, לזוכה ולחייב. == פרק ו': כינוס נכסים == @ 80. בקשה למינוי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט) : (א) המבקש מינוי כונס נכסים, יפרט בבקשתו את הנכס שעליו יתמנה כונס הנכסים, תיאורו, טיבו ומקום הימצאו, ויציע בבקשתו מועמד שיהא כונס נכסים; לבקשה יצרף את הסכמתו בכתב של המועמד למינוי. : (ב) לא ימנה רשם ההוצאה לפועל את הזוכה להיות כונס נכסים, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לכך, אולם רשאי הוא למנות את עורך-דינו של הזוכה. @ 80א. בדיקת זהות בעל נכס מקרקעין על ידי רשם המקרקעין (תיקון: תשפ"א) : (א) במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי נכס מקרקעין הרשום בפנקסי המקרקעין (להלן - נכס מקרקעין), עם הגשת בקשת ביצוע למימוש משכון או משכנתה או בטרם הגשת בקשה למינוי כונס נכסים למימוש נכס מקרקעין שעוקל, יגיש הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל את כלל המסמכים הנדרשים לאימות זהות בעל הזכויות בנכס, בהתאם [[https://www.justice.gov.il/Units/LandRegistration/BriefingsOld/Documents/regulation-april-2021.pdf | לנוהלי זיהוי החלים ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין]], בצירוף תצהיר בדבר זהות בעל הזכויות (להלן - מסמכי אימות זיהוי): :: (1) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין אינו כולל את מספר הזיהוי של בעל הזכויות בנכס; :: (2) רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין כולל מספר זיהוי שונה ממספר הזיהוי של החייב בתיק; :: (3) רישום בעל הזכויות בפנקסי המקרקעין לגבי חייב שהוא יחיד, כולל מספר זיהוי שאינו מספר הזהות לפי הרשום במרשם האוכלוסין. : (ב) לשכת ההוצאה לפועל תעביר את מסמכי אימות הזיהוי אל רשם המקרקעין לצורך ביצוע אימות בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. : (ג) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצרף הזוכה למסמכי אימות הזיהוי גם תצהיר ובו יפרט את מספר הדרכון של החייב, את שם המדינה שבה הונפק הדרכון וכן כל פרט אחר, ככל שאלה ידועים לו. : (ד) רשם המקרקעין יודיע ללשכת ההוצאה לפועל אם שוכנע או לא שוכנע בדבר התאמה בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. : (ה) על החלטת רשם המקרקעין שלפיה לא שוכנע כי קיימת התאמה כאמור בתקנת משנה (ד) ניתן להגיש ערר לממונה על המרשם לפי [[סעיף 121 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]], ועל החלטת הממונה בערר כאמור ניתן להגיש ערעור לפי [[סעיף 122 לאותו חוק]]. : (ו) כל עוד לא נמצאה התאמה כאמור בתקנת משנה (ד): :: (1) יעוכבו הליכי הכינוס בהוצאה לפועל; :: (2) לא יינתן צו למינוי כונס נכסים; :: (3) בכפוף לאמור בפסקאות (1) ו-(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל החלטה בקשר לניהול תיק ההוצאה לפועל. : (ז) היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצווה רשם ההוצאה לפועל על רשות האוכלוסין וההגירה טרם מתן החלטה בבקשה למינוי כונס נכסים, להמציא לו מידע על יציאות החייב מישראל ועל כניסות החייב לישראל; צו כאמור יינתן בתנאי שחלפו המועדים הנקובים [[בסעיף 7ב(א2) לחוק]]; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על העברת המידע לרשם המקרקעין. : (ח) העברת מידע לפי תקנת משנה (ז) תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין העברת מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 80ב. אי-קיבול בקשה למימוש משכון של נכס הרשום בפנקסי המקרקעין (תיקון: תשפ"א) : (א) לא תקובל על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש משכון, לגבי נכס מקרקעין, אם לבקשה צורף אישור על רישום משכון אצל רשם המשכונות חלף אישור על רישום משכנתה בפנקסי המקרקעין, והכול ככל שמהבקשה למימוש משכון עולה כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין; לעניין זה, "זכויות הממשכן בנכס" - זכות בעלות או חכירה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה למימוש משכון כאמור בתקנת משנה (א). : (ג) נפתח תיק למימוש משכון, והתברר לאחר מכן כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין, ייתן רשם ההוצאה לפועל הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק. @ 81. צו מינוי (תיקון: תשס"ט) : (א) צו מינוי כונס נכסים יהא ערוך לפי [[טופס 16 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על פרסום המינוי בדרך שתיראה לו. : (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה על המינוי לחייב ולזוכה, בצירוף העתק מצו המינוי; ההודעה לחייב תפרש את חובותיו לפי [[סעיף 56 לחוק]]. @ 82. ערובה (תיקון: תשס"ט) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. : (ב) הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק. @ 83. נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד (תיקון: תשס"ט) : (א) הוברר לכונס הנכסים כי לגבי הנכס שנתמנה לו, כבר נתמנה לפניו כונס נכסים אחר, שעדיין ממלא את תפקידו, יודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל ויבקש הוראות. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את צו מינוי כונס הנכסים שנתן או לתת כל הוראה אחרת, כפי שנסיבות הענין מחייבות, ולשם כך הוא רשאי לדרוש הגשת כל מסמך ולהזמין לפניו כל אדם הנוגע לענין, לרבות כונס הנכסים האחר או מי שלפי בקשתו נתמנה כונס הנכסים האחר. @ 84. רישום (תיקון: תשס"ט) : נתמנה כונס נכסים לנכס שלגביו מתנהל רישום על פי כל דין, יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על המינוי למי שמנהל אותו רישום, והערה על המינוי תירשם בפנקס שבו מתנהל הרישום; רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי מי שהתמנה לכונס נכסים ימציא את ההודעה על מינויו למי שמנהל את הרישום. @ 85. שכר והוצאות (תיקון: תשס"ט) : כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי [[סעיף 59 לחוק]], אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. @ 86. דינים וחשבונות (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) : (א) כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו. : (ב) דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר. : (ג) לא הגיש כונס הנכסים דיווחים על פי החלטות רשם ההוצאה לפועל, יודיע על כך רשם ההוצאה לפועל לזוכה אשר ביקש את מינוי כונס הנכסים; הרשם רשאי להורות בכל עת כי כל החלטה הניתנת בתיק כינוס תשוגר גם לזוכה. @ 87. אסמכתאות : כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו, והוא יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות. @ 88. חשבון-נפרד (תיקון: תשס"ט) : כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד כל עוד לא העבירם למנהל לשכת ההוצאה לפועל; היה כונס הנכסים עורך דין ולו חשבון פקדונות בבנק, יכול הוא להחזיק את הכספים באותו חשבון, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. @ 89. ציון תפקיד : בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל ככונס נכסים. @ 90. סיום תפקידו של כונס הנכסים (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : (א) רצה כונס נכסים להתפטר מתפקידו, יגיש הודעה בכתב על כך לרשם ההוצאה לפועל, יפרט בה את נימוקיו ויצרף אליה דין וחשבון על פעולותיו עד ליום ההודעה; רשם ההוצאה לפועל ידון בענין בדרך שתיראה לו. : (ב) סבר רשם ההוצאה לפועל כי יש סיבה לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, יתן לו הזדמנות להשמיע דברו בפניו בטרם החליט בענין, אולם רשאי הוא להשעותו זמנית אף לפני ששמע טענותיו; החליט רשם ההוצאה לפועל לפטר את כונס הנכסים, רשאי הוא באותה החלטה למנות כונס נכסים אחר. : (ג) סיים כונס הנכסים את תפקידו, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לחייב ולזוכה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ההודעה תישלח גם לאדם אחר או שהיא תפורסם בדרך שקבע. @ 91. מכירה על ידי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט, תשפ"א) : (א) על אף האמור בתקנות אלו בדבר מכירתם או מימושם של נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות בכל שלב של המכירה או המימוש כי הם יבוצעו על ידי כונס נכסים, אם ראה לעשות כן. : (ב) עובדי מערכת בתי המשפט, עובדי רשות האכיפה והגבייה, עובדי הזוכה ועובדי כונס הנכסים ובני משפחתם של כל אחד מהם וכן תאגיד בשליטת הגורמים האמורים, אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שרשם ההוצאה לפועל נוכח כי לא קיים ניגוד עניינים; לעניין זה, "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה או אח או בני זוגם של הילד, ההורה או האח. == פרק ז': ביצוע בעין == @ 92. צו למסירת נכס (תיקון: תשס"ט) : היה פסק דין למסירת נכס, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לתפוס את הנכס ולמסרו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין. @ 93. ביצוע המסירה (תיקון: תשס"ט) : (א) ניתן צו למסירת נכס כאמור, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס, יוציאנו ממקום הימצאו וימסרנו כנגד קבלה מתאימה למי שזכאי לקבלו. : (ב) היה מנהל לשכת ההוצאה לפועל סבור שרצוי להשאיר את הנכס במקום הימצאו לתקופה מסויימת, או שאין אפשרות להוציאו מיד ממקום הימצאו, יעקל את הנכס בדרך האמורה [[בפרק ג' לתקנות אלו]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 94. נכס שאינו ניתן לתפיסה (תיקון: תשס"ט) : קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס, תומצא הודעה על כך למי שזכאי לקבל את הנכס. @ 95. מסירת קטין (תיקון: תשס"ט) : (א) היה פסק הדין למסירת קטין או למתן אפשרות מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשיית כל דבר אחר בקשר לקטין, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לביצוע הוראות בית המשפט בפסק הדין, ויודיע על כך לפקיד סעד כמשמעותו [[בסעיף 62(א) לחוק]]. : (ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יקבע עם פקיד הסעד את הסידורים הדרושים לביצוע פסק הדין. : (ג) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דו"ח על ביצוע פסק הדין או על אי ביצועו והסיבה לכך; לאחר קבלת הדו"ח רשאי רשם ההוצאה לפועל לבקש הוראות מבית המשפט שנתן את פסק הדין, כאמור [[בסעיף 62(ב) לחוק]], ויודיע על כך לזוכה, לחייב ולפקיד הסעד. @ 96. עשיית מעשה (תיקון: תשס"ט) : הטיל פסק הדין לעשות מעשה כאמור [[בסעיף 63 לחוק]] ולא עשהו החייב תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יורה רשם ההוצאה לפועל לעשות את המעשה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי הזוכה, או על ידי כל אדם אחר. @ 97. הודעה בדבר פינוי מקרקעין (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ז) : (א) היה פסק הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור [[בתקנה 12]], יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר; לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים. : (ב) ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי [[טופס 17 בתוספת הראשונה]], והיא תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו. : (ג) היה התיק תיק לביצוע משכנתה או תיק לביצוע הליך כינוס מקרקעין על ידי כונס נכסים, יקבע את מועד הפינוי רשם ההוצאה לפועל והודעה על כך תומצא לחייב על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או כונס הנכסים באמצעות [[טופס 17 שבתוספת הראשונה]] וכאמור [[בסעיף 7(ב)(1) לחוק]]. @ 98. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס"ט) : (א) לא פונו המקרקעין עד למועד שנקבע לכך כאמור, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין. : (ב) היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. : (ג) אי-נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי. : (ד) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסור אותם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה במקום מתאים כפי שייראה לו, בהתחשב בנסיבות, וימכרם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל ובדרך שנקבעה בצו; היו המיטלטלין פסידים, ימכרם מנהל לשכת ההוצאה מיד, כפי שנקבע לגבי מיטלטלין פסידים שעוקלו. : (ה) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דין וחשבון על הפינוי ואופן ביצועו, יחתום עליו, ואם היו נוכחים עדים יחתמו גם הם. : (ו) היה הפינוי פינוי חוזר לפי [[סעיף 66 לחוק]], לא יחול עליו האמור [[בתקנה 97]]. == פרק ח': מימוש משכנתה == @ 99. בקשה למימוש משכנתה (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-4) : (א) בקשה למימוש משכנתה תהא ערוכה לפי [[טופס 1ג שבתוספת הראשונה]] ותכיל את תיאור הנכסים הממושכנים, סכום החוב המגיע, תוך כדי הבחנה בין קרן, ריבית והוצאות, וכל תשלום נוסף בהתאם לתנאי המשכנתה. : (ב) לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, במספר עתקים מספיק ללשכה ולכל חייב שיש להמציא לו אזהרה לפי [[תקנה 100]]: :: (1) שטר המשכנתה או העתק מאושר הימנו; :: (2) נסח רישום של המקרקעין הממושכנים; :: (3) תצהיר לאימות החוב המגיע ושאר העובדות הכלולות בבקשה; :: (3א) לבקשה של תאגיד בנקאי לביצוע משכנתה שניתנה להבטחת הלוואה לדיור כהגדרתה [[בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992]] (בתקנה זו - החוק), יצורף תצהיר המעיד על כך שלפי רישומי התאגיד הבנקאי הוא פעל לפי [[-|סעיף 5א(ה) לחוק]]; לתצהיר יצורף העתק של אחת מהודעות הבנק ללווה לפי [[הסעיף האמור]]; אם החובה האמורה לא חלה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר; :: (4) מקום שבעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; :: (5) היה בעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי - יצא ידי חובתו לפי פסקה (4) גם אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר על ידי עורך דין. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. @ 100. אזהרה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) בתכוף לאחר הגשת הבקשה למימוש משכנתה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]]; באזהרה ייכללו פרטי שטר המשכנתה. : (ב) האזהרה תפרט שאם החייב לא ישלם את המגיע ממנו, תוך 20 ימים מיום המצאתה או תוך מועד קצר יותר שרשם ההוצאה לפועל קבע מטעמים מיוחדים, יינקטו הליכי מכירת המקרקעין הממושכנים. @ 101. צו מכירה (תיקון: תשס"ט) : (א) לא שילם החייב את המגיע ממנו לפי שטר המשכנתה עד למועד הקבוע באזהרה, יצווה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם של המקרקעין הממושכנים. : (ב) המקרקעין יימכרו על פי ההליכים הקבועים לגבי מכירת מקרקעין מעוקלים. == פרק ח'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) == @ 101א. בקשות לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) : בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שהחוב הפסוק אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים ביום הגשת הבקשה, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות [[פרק זה]] (בתקנות אלה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר). @ 101ב. דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תש"ע-2) : (א) זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מקוצר יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה בהתאם לסוג בקשת הביצוע וכן שאלון, המהווה חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי [[טופס 21א שבתוספת הראשונה]] ([[בפרק זה]] - השאלון), ביחס לכל אחד מהחייבים בתיק. : (ב) זוכה המבקש כי יינקטו הליכים כאמור [[בסעיף 20ה(א) לחוק]] בטרם קבלת מידע על החייב, יציין זאת בשאלון; הבקשה תוגש באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. @ 101ג. החלת הוראות התקנות (תיקון: תש"ע-2) : הוראות תקנות אלה, למעט הוראות [[פרקים ב'1]], [[ד']], [[ו']], [[ז']] [[ו-ח']] ולמעט [[תקנות 22א עד 22ד]], [[114]] [[ו-114א]] יחולו על הליכים לפי [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 101ד. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג-5) : (((בוטלה).)) @ 101ה. (תיקון: תש"ע-2, תשע"ג-5) : (((בוטלה).)) == פרק ח'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) == @ 101ו. דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2, תש"ף-2) : זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מזונות או העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה, שאלון ביחס לכל חייב בתיק, וכן הצהרת זוכה לגבי זוכה שאינו המוסד, המהווים חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי [[טופס 21ב לתוספת הראשונה|טפסים 21ב]], [[טופס 21ג לתוספת הראשונה|21ג]] [[טופס 21ד לתוספת הראשונה|21ד]] [[טופס 21ה לתוספת הראשונה|ו-21ה שבתוספת הראשונה]], לפי העניין. @ 101ז. דרכי דיווח של חייב (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) : חייב יגיש לפקיד לשכה שבה מתנהל התיק הודעה בכתב על תקבול ששילם לזוכה כאמור [[בסעיף 20טז(ג) לחוק]] או ישלח אותה באמצעות תקשורת בין-מחשבים, דואר או פקסימילה. == פרק ט': ביצוע שטר == @ 102. בקשה לביצוע שטר (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2) : בקשה לביצוע שטר לפי [[סעיף 81א לחוק]] תהא ערוכה לפי [[טופס 1ד שבתוספת הראשונה]]. @ 103. פרטי הבקשה (תיקון: תשמ"ט, תשע"ח, תשפ"ד-3) : ואלה הפרטים שתכיל הבקשה: : (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; : (2) שמו של החייב, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם; : (3) העובדה שהמבקש או החייב הוא קטין או פסול דין, אם הדבר הוא כך; : (4) תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה; : (5) הסכום שיש לפרוע על פי השטר תוך הבחנה בין קרן, דמי פיגורים, ריבית והפרשי הצמדה; : (6) זמן ומקום הפרעון; : (7) בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, יראו כאילו נטען כי בית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך לדון. @ 104. נספחים לבקשת ביצוע שטר ותחליפיהם (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ט, תשס"ד, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ג, תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) לא תקובל הבקשה לרישום אלא אם כן יצורפו לה: :: (1) העתק השטר לפי המפורט להלן: ::: (א) פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי [[סעיף 3(א) ו-(ב) לחוק סליקת שיקים]]; ::: (ב) העתק של השטר, על שני צידיו, אם מתקיים אחד מהתנאים האלה: :::: (1) לא מדובר בשיק כהגדרתו [[#73|בפקודת השטרות]]; :::: (2) מדובר בשיק שסורב טרם כניסת [[חוק סליקת שיקים]] לתוקפו; :::: (3) מדובר בשיק שיש פטור מהצגתו לפי [[פקודת השטרות]]; :::: (4) הזוכה או בא כוחו יצהיר במסגרת בקשת הביצוע, כי השטר המקורי נמצא בידו וכי השטר ניתן להמצאה בלשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; :: (2) עתקים או העתקים או תצלומים של הבקשה ושל המצורפות לפי פסקה (1) כמספר החייבים שנגדם מבוקש הביצוע; :: (2א) הצהרה בדבר השאלה אם השטר המוגש לביצוע ניתן במסגרת חוזה הלוואה; הוגש שטר לביצוע שניתן כבטוחה לפירעון הלוואה או כתשלום להחזר הלוואה, יפרט המצהיר במסגרת הצהרתו כי עמד בתנאי [[סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993]] (((החל מיום 31.8.2026: [[סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]]))), וצירף את המסמכים הדרושים מכוחו; :: (3) מקום שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין - יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; :: (4) (((בוטלה);)) :: (5) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: ::: (א) פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי [[תקנה 10(ה)]]; ::: (ב) החייב אינו יחיד; ::: תקנה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם או כאשר הבקשה היא לביצוע שיק, כהגדרתו [[בסעיף 73 לפקודת השטרות]], שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו לפי הדין. : (ב) בלשכה ממוכנת יצורפו לבקשה רק השטר המקורי ועותק צילומי הימנו, על שני צדדיו, וכן אישור בדבר פרטי החייב, ככל שנדרש לפי תקנת משנה (א)(5). : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על צירוף זוכה או חייב כצד לבקשה ובלבד שלא הוגשה התנגדות לביצוע לפי [[תקנה 106]]. : (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו-(ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו-(ב), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. @ 104א. בקשות לביצוע שטר שלא יקובלו (תיקון: תשע"ז, תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) הוגש לביצוע, שטר שנמשך מחשבון משותף שאינו חשבון שותפות בחתימתו של אחד השותפים לחשבון, יציין הזוכה בבקשת הביצוע רק את השותף לחשבון אשר חתם; בקשה כאמור שבה יצוינו שני השותפים לחשבון כחייבים לא תקובל. : (ב) לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אלא אם כן הוגשה על ידי הנפרע; צוין בשטר כאמור, בתור הנפרע שם מסחרי, יצורף לבקשת הביצוע תצהיר שבו תובהר הזיקה בין השם המסחרי האמור בשטר לבין הזוכה. : (ג) לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב "למוטב בלבד" אם בשטר נמחק הנפרע וצוין תחתיו נפרע אחר, או אם נחזה כי הוסף נפרע נוסף, או אם הכיתוב "למוטב בלבד" נמחק; זוכה המבקש לתת טעם למחיקת הנפרע, או להוספת הנפרע, או למחיקת הכיתוב "למוטב בלבד", יגיש תצהיר שבו יפורטו הנסיבות הנוגעות לעניין, ובקשת הביצוע בצירוף התצהיר יועברו להחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להורות כי התיק לא ייפתח כבקשה לביצוע שטר. : (ד) לא תקובל בקשה לביצוע שטר שאסור לפורעו לפי [[סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018]], אלא בתום 30 ימים ולא יאוחר משנה מיום שהזוכה המציא לחייב התראה בנוסח ההתראה [[שבטופס 17א שבתוספת הראשונה]]. @ 104ב. איסור העברה או המחאה של בקשה לביצוע של שיק "למוטב בלבד" (תיקון: תשע"ז) : על אף האמור בכל דין, חוב הנגבה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק שנמסר "למוטב בלבד" אינו ניתן להמחאה או להעברה לגורם שאינו הנפרע, אלא אם כן ניתנה הסכמת החייב בכתב להמחאת החוב הנגבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר פתיחתו. @ 104ג. תביעה שטרית כנגד ערבים (תיקון: תשפ"ג) : ביקש הזוכה במסגרת בקשת הביצוע לבצעה גם כנגד ערב לשטר, תחול [[תקנה 109ד2]]. @ 104ד. יום הצגת השטר לפירעון (תיקון: תשפ"ג) : התקבל פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי [[סעיף 3(א) לחוק סליקת שיקים]], יראו בתאריך ההפקדה המצוין בפלט, כיום הצגת השטר לפירעון או כיום חלותו של השטר, לעניין [[סעיף 81א3 לחוק]]. @ 105. אזהרה (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצועו של השטר, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי [[סעיף 7 לחוק]], ערוכה לפי [[טופס 2 שבתוספת הראשונה]]; באזהרה יפורטו פרטים מלאים של השטר. @ 105א. (תיקון: תשמ"ד-2, תשמ"ט) : (((בוטלה).)) @ 106. התנגדות לביצוע ובקשה להפחתת תוספת הצמדה (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"ג-2, תשע"ו, תשע"ח) : (א) התנגדות לפי [[סעיף 81א(ג) לחוק]] תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה האזהרה; ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותפרט את שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, את מספר תיק ההוצאה לפועל, את נימוקי ההתנגדות, את הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, את שם עורך דינו של המתנגד, או שהוא יטען לעצמו את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ואת מענו להמצאת המסמכים. : (ב) ההתנגדות תוגש בעותק אחד ובצירוף - :: (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בה; :: (2) עותק או תצלום או העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (3) עתקים או העתקים או תצלומים של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; :: (4) עותק או תצלום או העתק של הבקשה לביצוע שטר עם כל רצופותיה, אם הוגשו כאלה בידי מגיש הבקשה; :: (5) מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך-דין, יצורף גם יפוי כוח של עורך-הדין, או העתק ממנו אם היה יפוי כוח כללי, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה. : (ג) הופקד יפוי הכוח בלשכה - יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. : (ד) (((נמחקה).)) : (ה) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. @ 107. תשלום אגרות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ט, תשס"ט) : (א) המגיש בקשה לביצוע שטר ישלם עם הגשת טופס הבקשה את האגרה הקבועה [[בפריט (א)(6) של התוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח-1968]]. : (ב) הוגשה התנגדות לביצוע הבקשה ובית המשפט קיבל את ההתנגדות, ישלם מבקש הביצוע את האגרה האמורה [[בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007]]. @ 108. העברת הדיון לבית המשפט (תיקון: תשמ"ד-2, תשמ"ט, תשנ"ב, תשס"ט, תשע"ח) : (א) הוגשה התנגדות לפי [[תקנה 106]], יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, כאמור [[בתקנה 106(א)]], יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. : (ב) משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי [[תקנה 106(ב)]]. : (ג) דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו, כדין עיכוב לפי [[סעיף 17 לחוק]], והליכים, לרבות סעד זמני, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת. : (ד) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר. : (ה) התקבלה ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת החייב, יודיע החייב על כך ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים. @ 109. הארכת מועד להגשת ההתנגדות (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"ח, תשפ"ד-3) : (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 106]], המוגשת בתוך 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותועבר עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר. : (א1) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 106]] המוגשת לאחר 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]], ויעביר את הבקשה להארכת המועד עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. : (א2) לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר והבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. : (א3) בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה [[תקנות 106]] [[ו-108]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת ההתנגדות. : (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך, ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא ליתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. == פרק ט'1: ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ה) == @ 109א. משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ה-2, תשע"ח, תשע"ח-2) : (א) התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק]] (להלן - בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה [[שבטופס 19א שבתוספת הראשונה]] (להלן - נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה, וכן יצוינו בה המסמכים התומכים בעילת התביעה כאמור [[בתקנה 109ד1]]. : (ב) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי [[פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]], יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח [[שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה]]. @ 109ב. בקשה לביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשס"ט-2, תשע"ח) : (א) בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי [[טופס 1ה שבתוספת הראשונה]]. : (ב) על אף האמור [[בתקנה 15(א)]], התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות [[סעיף 81א1 לחוק]] (להלן - לשכת ההגשה). : (ג) נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. : (ג1) הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. : (ד) נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. : (ה) מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו-(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע. @ 109ג. פרטי הבקשה (תיקון: תשס"ה, תשע"ח, תשפ"ה) : אלה הפרטים שתכיל בקשה לביצוע תביעה: : (1) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; : (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע; : (3) העובדה שמבקש או הנתבע הוא קטין, פסול דין או תאגיד, אם הדבר הוא כך; : (4) הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה תוך פירוט קרן החוב והמועד שבו היתה אמורה להיפרע או נדרש פירעונה, הפרשי ההצמדה ואופן חישוב הריבית או דמי הפיגורים בגינה; : (5) בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט המוסמך לדון, יראו כאילו נטען שבית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך. @ 109ד. נספחים לבקשת ביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : הבקשה לביצוע תביעה תוגש בעותק אחד בצירוף - : (1) כתב התביעה, ערוך לפי הנדרש [[#פרק ג סימן א|בסימן ב' לפרק ג' של תקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים; : (2) מסמכים התומכים בתביעה כמפורט [[בתקנה 109ד1]]; : (3) העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב; : (4) העתק תשובת החייב להתראה - אם השיב לה; : (5) היה המבקש מיוצג בידי עורך דין - ייפוי הכוח של עורך הדין, שעורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין בבקשה שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח, לפי הענין; היה המבקש מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המבקש ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. @ 109ד1. מסמכים התומכים בתביעה (תיקון: תשע"ח, תשע"ח-2) : (א) לבקשה לביצוע תביעה יצורף כל מסמך התומך בתביעה; לעניין זה, "מסמך" - חוזה, הסכם או כל ראיה בכתב חתומה בידי הנתבע, בחתימת ידו או בחתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]], וכן כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בעסקת מכר מרחוק, שאין לגביה מסמך בכתב כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש בקשה לביצוע תביעה אם התקיימו כל אלה: :: (1) התובע ציין בכותרת התביעה כי מדובר בעסקת מכר מרחוק; :: (2) צורפו לתביעה - ::: (א) ראיה שנעשתה או נחתמה בידי הנתבע המעידה באופן מפורש, על קיומה של עסקת המכר; ::: (ב) דף חשבון של התובע המהווה רשומה מוסדית קבילה לפי [[סעיף 36 לפקודת הראיות, התשל"א-1971]] (להלן - רשומה מוסדית קבילה), אשר ממנו עולה כי הנתבע התחייב בתשלום העסקה באמצעות כרטיס אשראי או הוראה לחיוב חשבון וכי התובע קיבל מהנתבע שני תשלומים לפחות על חשבון העסקה; ::: (ג) תצהיר של התובע המאשר כי הנתבע התקשר עמו בעסקת מכר מרחוק; בתצהיר יפרט התובע את כל העובדות הנוגעות לעסקה ובכלל זה הנכס או השירות שסופק והמועד שבו סופק, המועד שבו נערכה העסקה, תנאי התשלום בעבור העסקה, מספר הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותם בוצעה העסקה, לפי העניין, ארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי שנמסר או פרטי חשבון הבנק שנמסר בהוראה לחיוב חשבון וכן פירוט כל התשלומים ששילם החייב ומועדם; כמו כן יצהיר התובע על כך שדף החשבון האמור בפסקת משנה (ב) הוא רשומה מוסדית קבילה; ::: (ד) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(2), בעסקת מכר מרחוק שביחס אליה נערכה שיחה שהוקלטה, יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה תצהיר המפרט את פרטי העסקה והמאשר כי - :: (1) השיחה הוקלטה באמצעות מכשיר הקלטה תקין; :: (2) בהקלטה נשמע החייב מביע את הסכמתו לביצוע העסקה ותנאיה; :: (3) לא נעשה כל שינוי בהקלטה; :: (4) הקלטה מלאה של השיחה ניתנת להמצאה לפי דרישה; :: (5) כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. : (ד) מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי שלא לקבל בקשה לביצוע תביעה שלא צורפו לה המסמכים האמורים בתקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; על פעולה או החלטה כאמור, ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. : (ה) בתקנה זו, "עסקת מכר מרחוק" - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות בלא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. @ 109ד2. תביעה כנגד ערבים (תיקון: תשע"ח) : הוגשה תביעה כנגד ערבים יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה, נוסף על האמור [[בתקנות 109ד]] [[ו-109ד1]], אחד משני אלה: : (1) אישור רשם ההוצאה לפועל שהתקיימו ההוראות לפי [[סעיף 27(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967]] (להלן - חוק הערבות); : (2) תצהיר שבו פירוט אחד מאלה: :: (א) עובדות המעידות כי האישור האמור בפסקה (1) אינו נדרש בשל קיום אחת העילות האמורות [[בסעיף 27(ב) לחוק הערבות]] בצירוף מסמכים התומכים בכך; :: (ב) עובדות המעידות כי לא מדובר בערב מוגן כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק הערבות]]. @ 109ה. הגשה ממוכנת (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ה-3) : (א) מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות [[פרק זה]] בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו. : (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת. : (ג) לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן עמד המבקש בדרישותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן - הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל בעבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי האגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט. : (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסוים או בענין מסוים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות הענין. : (ה) מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת יצרף לבקשתו התחייבות לשמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה [[בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986]]. : (ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למנהל לשכת ההוצאה לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע. @ 109ו. אזהרה והמצאתה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצוע תביעה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לנתבע אזהרה לפי [[סעיף 81א1(ה) לחוק]], ערוכה לפי [[טופס 2א שבתוספת הראשונה]] בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים [[בתקנה 109ד(1) ו-(2)]]. : (ב) היה המבקש מיוצג בידי עורך דין יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה לערבית לעורך הדין המייצג כדי שימציא את האזהרה ואת עותק תרגומה לערבית לנתבע בדרך שנקבעה [[בסעיף 7 לחוק]] בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים [[בתקנה 109ד(1) ו-(2)]]. @ 109ז. העברה בגין אי-קיום תנאים (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל על העברת התביעה לבית המשפט לפי [[חוק|סעיף 81א1(ו)]], יועברו הבקשה לביצוע תביעה וכל המצורפים אליה לבית המשפט המוסמך; הודעה על ההעברה כאמור תימסר למבקש, ואם הומצאה אזהרה לנתבע, גם לנתבע. : (ב) הועברה בקשה לביצוע תביעה לבית המשפט יודיע המבקש לבית המשפט, בתוך 30 ימים, אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט. : (ג) הודיע המבקש, כי ברצונו להמשיך את ההליכים כאמור, ישלם את האגרה הנדרשת ויצרף להודעתו טופס כאמור [[תקנות סדר הדין האזרחי הישנות|בתקנה 7א לתקנות סדר הדין]] ויראו את כתב התביעה, שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, כאילו נמסר לבית המשפט כאמור [[-|בתקנה 8 לתקנות סדר הדין]] במועד מסירת ההודעה כאמור. : (ד) לא מסר המבקש הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) או הודיע, כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט, תימחק התביעה. @ 109ח. התנגדות לביצוע תביעה (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) התנגדות לביצוע תביעה לפי [[סעיף 81א1(ד) לחוק]] תהיה ערוכה לפי [[טופס 19ג שבתוספת הראשונה]], ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה (להלן - כתב ההתנגדות). : (ב) כתב ההתנגדות יוגש בצירוף - :: (1) תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; :: (2) עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; :: (3) עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; :: (4) היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין - ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. @ 109ט. העברת הדיון לבית המשפט (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) : (א) עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי [[סעיף 81א1(ד)(2) לחוק]], יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, כאמור [[בתקנה 109ב(ג)]], ייראה כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. : (ב) משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי [[תקנה 109ח(ב)(1) ו-(2)]]. : (ג) החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין, לפי העניין, ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 7 ימים מיום נתינתם, ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק ובלשכה שבהם הוגשה הבקשה לביצוע התביעה. @ 109י. הארכת מועד להגשת ההתנגדות (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח, תשפ"ה) : (א) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 109ח]], המוגשת בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות ותועבר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה. : (א1) בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה [[בתקנה 109ח]] המוגשת לאחר שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי [[תקנות סדר הדין]], בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]], ויעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. : (א2) לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה כאמור [[בתקנה 109ב(ג)]], יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. : (א3) בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה הוראות [[תקנות 109ח]] [[ו-109ט]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת התנגדות. : (ב) בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא לתת הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי [[סעיף 81א3 לחוק]]; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. @ 109יא. אישור בדבר פרטי הנתבע (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ג) : (א) לא יינקטו הליכים לביצוע תביעה על סכום קצוב, לרבות המצאת אזהרה, אלא באחד מאלה: :: (1) המבקש המציא לתיק אישור בדבר פרטי החייב ביחס לנתבע; :: (2) המוציא לפועל אישר לנקוט הליכים, לאחר שמצא אחד מאלה: ::: (א) כי פרטי החייב כאמור [[בתוספת הראשונה לחוק]], [[-#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1]] [[-#תוספת 1 פרט 2|ו-2]] תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו בהתאם [[לתקנה 10(ו)]]; ::: (ב) כי המדובר בחייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר את ביצוע התביעה אף בלא צירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ג) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי ביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. @ 109יב. התאמת מועדים (תיקון: תשס"ה) : ביחס לנתבע לפי [[סעיף 81א1 לחוק]] יעמדו התקופות להתייצבות לחקירת יכולת לפי [[סעיף 7(א1) לחוק]] ולבקשת חייב לצו תשלומים לפי [[סעיף 7א לחוק]] על 30 ימים מיום המצאת האזהרה לנתבע. == פרק י': חקירה ומאסר == @ 110. הזמנה לחקירה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) : ציווה רשם ההוצאה לפועל, על פי הסמכויות הנתונות לו [[בחוק]], לחקור אדם, יזמין מנהל לשכת ההוצאה לפועל את מי שיש לחקרו להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל במועד שייקבע לכך; ההזמנה תהא ערוכה לפי [[טופס 20 שבתוספת הראשונה]] ותומצא לנמען בדואר רשום עם אישור מסירה. @ 111. סדרי הדין (תיקון: תשס"ט) : בביצוע סמכויותיו לפי [[סעיף 67(ב) לחוק]] יפעל רשם ההוצאה לפועל על פי [[תקנות סדר הדין]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 112. שאלון (תיקון: תשס"ט) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשה או מיזמתו, שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, יקבע בצו את השאלות שעל החייב לענות עליהן ואת המועד לכך; הצו יפרט את האמור [[בסעיף 68(ג) לחוק]]. : (ב) השאלון יהא ערוך לפי [[טופס 21 שבתוספת הראשונה]]. @ 113. המצאת צו לתשלום בשיעורים : צו לפי [[סעיף 69 לחוק]] יומצא לחייב אם ניתן שלא בפניו. @ 114. צו הבאה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תשע"ו) : (א) החליט רשם ההוצאה לפועל ליתן נגד החייב צו הבאה כאמור [[בסעיף 69יב לחוק]], יורה על הבאתו לפני רשם ההוצאה לפועל המכהן בלשכה הקרובה למקום מעצר החייב או למקום החזקתו, וכן רשאי הוא לצוות על שחרור החייב ממעצרו, אם יפקיד ערבון כספי בסכום שיקבע לשם הבטחת התייצבותו לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 24 שעות. : (א1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה לפי [[טופס 22 שבתוספת הראשונה]] וחלפו 14 ימים מיום ההמצאה. : (ב) צו הבאה ייערך לפי [[טופס 25 שבתוספת הראשונה]]. : (ג) אישור על שחרור ממאסר כאמור [[בסעיף 72א(ב) לחוק]], ייערך לפי [[טופס 26 שבתוספת הראשונה]]. : (ד) הודעת המשטרה לרשם ההוצאה לפועל על אי ביצוע צו מאסר או צו הבאה כאמור [[בסעיף 74יז(ב) לחוק]], תיערך לפי [[טופס 27 שבתוספת הראשונה]]. : (ה) הצהרת חייב וכתב ויתור על סודיות לפי [[סעיף 69יג לחוק]], יוגשו לפי [[טופס 27א שבתוספת הראשונה]]. @ 114א. צו מאסר (תיקון: תשנ"ט-2, תשס"ט) : (א) התראה לפי [[סעיף 70(ה) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 29 שבתוספת הראשונה]]. : (ב) התראה לפי [[סעיף 74(ג) לחוק]] תיערך לפי [[טופס 29א שבתוספת הראשונה]]. @ 114ב. ביטול צו מאסר (תיקון: תשס"ט) : צו מאסר לא יבוצע נגד חייב אשר סכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר, שולם לזוכה על ידי החייב שנגדו הוצא צו מאסר, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של עיקול; כמו כן לא יבוצע צו מאסר נגד חייב, אם הזוכה הקטין את קרן החוב בתיק בגין תשלום מהחייב שנגדו הוצא צו מאסר בתוך התקופה האמורה בצו בסכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר. == פרק י"א: כספים שנגבו == @ 115. העברת כספים שנגבו (תיקון: תשס"ט) : (א) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר לזוכה כל סכום שנגבה בשבילו על ידי הלשכה, לאחר ניכוי האגרות שתשלומן נדחה וההוצאות שהזוכה חייב בהן. : (ב) כספים שנגבו במכירה פומבית של נכס מקרקעין לא יועברו כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזוכה יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל נסח רישום מעודכן ליום הגשתו, ואם היתה משכנתה נוספת רשומה בנסח - גם העתק מאושר משטר המשכנתה. : (ג) הוגשו בקשות ביצוע על ידי זוכים אחדים, יחולק כל סכום שנגבה כאמור בין כל הזוכים, לפי הכללים האמורים [[בסעיף 76 לחוק]]. @ 115א. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תשס"ט-2) : (א) כספים ששולמו על חשבון החוב יועברו לידי הזוכה, כאשר הסכום המצטבר שנזקף לזכותו עולה על 50 שקלים חדשים או שחלפו שלושה חודשים מיום התשלום, לפי המוקדם. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם מסר הזוכה פרטי חשבון בנק כאמור [[בסעיף 75(ד) לחוק]]. @ 116. זכות קדימה : זוכה או נושה שהוכיח כי זכותו קודמת או עדיפה על פי כל דין מזכותם של זוכים אחרים ישולם לו המגיע לו בהתאם לכך. @ 117. ביטול עיקולים ומינויים (תיקון: תשס"ט, תשע"ג-2) : שולם או סולק בדרך אחרת מלוא החוב הפסוק, וביקש החייב ביטול הליכים - : (1) אם התיק הוא תיק מזונות, תיק איחוד או שהיה בתיק צו למינוי כונס נכסים, או עניין אחר הדורש החלטת הרשם לפי דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל לצורך מתן החלטה בדבר ביטול הליכים בתיק, ביטול המינוי או באותו עניין אחר הדורש את החלטת הרשם לפי דין; : (2) במקרים שאינם כלולים בפסקה (1) יבטל מנהל לשכת הוצאה לפועל את ההליכים בתיק. @ 117א. (תיקון: תשס"ט, תשע"א-2) : (((בוטלה).)) == פרק י"ב: ערר וערעור == @ 118. ערר (תיקון: תשס"ט) : (א) ערר על פי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי [[סעיף 80(א) לחוק]], יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל, תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר. : (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד; ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעונין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל פה. : (ג) לאחר בירור הערר יתן רשם ההוצאה לפועל החלטה מנומקת בכתב וימציאנה לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה. @ 119. (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ט, תשע"ז, תשפ"ד-2) : (((בוטלה).)) @ 120. ערעור (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ז, תשס"ט, תשפ"ד-2) : (א) נקבעו [[בחוק]] הוראות בדבר הגשת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל (בתקנה זו - ערעור), יוגש הערעור לבית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו. : (ב) ערעור יוגש בתוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; על ערעור כאמור יחול [[פרק י"ז לתקנות סדר הדין]], בשינויים המחויבים, למעט [[-|תקנות 135]], [[-|137]], [[-|144]] [[-|ו-150]]. : (ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם [[בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995]], יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה; על ערעור כאמור יחול [[סימן ז' לפרק א' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020]] אך לעניין ערובה תחול תקנת משנה (ז). : (ג) (((בוטלה).)) : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) נוסף על הקבוע [[בתקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין]], העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו לתיק ההוצאה לפועל. : (ו) (((בוטלה).)) : (ז) בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין. : (ח) בית המשפט של ערעור רשאי לגבות ראיות נוספות אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. == פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם (תיקון: תשע"ו-2) == @ 120א. הטלת הוצאות (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר. : (ב) החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור [[בתקנה 120ב]]. : (ג) ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון. : (ד) הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. : (ה) [[בפרק זה]] - ::- "הוצאות" - למעט שכר טרחת עורך דין; ::- "בעל דין" - חייב או זוכה. @ 120ב. קביעת סכום ההוצאות (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב הרשם, בין השאר, באלה: :: (1) שווי החוב המתנהל בתיק ההוצאה לפועל; :: (2) סוג הבקשה; :: (3) שכר טרחת עורך דין שנפסק בתיק למי מהצדדים; :: (4) דמי המצאת כתבי בי-דין; :: (5) שכר בטלה של הצדדים ושל העדים מטעמם; :: (6) שכר מומחים, דמי לינה ודמי נסיעה, דמי עלות אחסון נכס; :: (7) האגרות וההוצאות ששולמו בעד ניהול הליכים בתיק. : (ב) בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יהיה רשאי הרשם להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את ההליך ובהיות הצדדים מיוצגים. @ 120ג. הארכת דיון שלא לצורך (תיקון: תשע"ו-2) : ראה רשם ההוצאה לפועל כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, בלא קשר לתוצאות ההליך, לאחר שהתריע בכתב לפני בעל הדין על הטלת ההוצאות ונחה דעתו כי בעל הדין מודע לכך שהאריך את הדיון שלא לצורך, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם; היה בעל דין לא מיוצג יוטלו עליו הוצאות לפי תקנה זו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 120ד. אכיפת צו להוצאות (תיקון: תשע"ו-2, תשפ"ד-3) : (א) להוצאות שפסק רשם ההוצאה לפועל לפי [[פרק זה]] ייווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], מהיום שבו נפסקו עד יום התשלום, אלא אם כן קבע הרשם מועד אחר. : (ב) היו ההוצאות שפסק הרשם לפי [[פרק זה]], לטובת הזוכה, ייווספו ההוצאות על החוב הפסוק הנגבה בתיק. : (ג) היו ההוצאות שפסק הרשם לפי [[פרק זה]], לטובת החייב, יקוזז סכום ההוצאות מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; עלה סכום ההוצאות שלטובת החייב על סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, תהיה היתרה ניתנת להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. : (ד) צו לתשלום הוצאות לטובת צד שלישי, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. : (ה) צו לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה ייגבה באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. @ 120ה. בעל דין שאינו מיוצג הטוען לעצמו (תיקון: תשע"ו-2) : (א) בעל דין שטוען לעצמו, יראו אותו, לעניין הוצאות הדיון, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע לדיון. : (ב) היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא בעצמו או באמצעות משרדו, זכאי הוא להוצאות הדיון שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין. == פרק י"ג: שונות == @ 121. שינוי והוספת טפסים (תיקון: תשמ"ב, תשס"ט) : (א) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי, לשם יעול הפעולות בלשכה, להורות על שינויים, ביטולם, שילובם, הפרדתם או קביעת צורתם של טפסים שונים הכלולים [[בתוספת הראשונה]], וכן רשאי הוא לקבוע טפסים נוספים, שאינם כלולים [[בתוספת הראשונה]], ולהורות על השימוש בהם. : (ב) מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים הנוספים, והוא נמצא בשימושה של לשכה שמופעלת בה מערכת מיכון, חובה לערכו באופן שיהא העתק מילולי ממנו, ללא כל שינוי. <!-- : ((פורסם [[צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש״ן–1989]].)) --> @ 122. אימות מסמכים (תיקון: תשס"ט) : זוכה, חייב או מי שנקטו כלפיו הליך לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלה, או מי שטוען לזכות בנכס שנקטו כלפיו הליך כאמור, רשאי לקבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל אישור שעותק, העתק או העתק צילומי מכל מסמך המתוייק בתיק ההוצאה לפועל או הנמצא במשמרתה של הלשכה, והנוגע לעניינו, מתאים למקור. @ 123. (תיקון: תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 123א. עיקול ללא בקשת זוכה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט, תש"ע-2, תש"ע-4, תשע"ד, תש"ף-2) : (א) הורה רשם ההוצאה לפועל, בלא בקשת זוכה, על עיקול בידי צד שלישי תישלח הודעה על כך לצד השלישי ולזוכה. : (ב) הורה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א) והתנהל התיק במסלול מקוצר או במסלול מזונות, לא תישלח הודעה לזוכה. @ 124. הודעה על ביטול עיקול (תיקון: תשס"ט) : בוטל עיקול מכל סיבה שהיא לפי [[החוק]] או לפי תקנות אלו, יודיע על כך מנהל לשכת ההוצאה לפועל לזוכה, לחייב ולצד שלישי; הועמד נאמן לשמירה על המעוקלים, ולא בוטל מינויו, תינתן גם לו הודעה על כך. @ 125. (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) : (((בוטלה).)) @ 125א. סגירת תיק אם החברה מחוקה או מחוסלת (((החל מיום 31.8.2026: סגירת תיק אם תאגיד שהוא צד לו נמחק או חוסל))) (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) אם הזוכה בתיק הוצאה לפועל הוא חברה שרשם החברות מחק או חיסל (((החל מיום 31.2.2026: מחק או רשם את חיסולה))) לפי [[חוק החברות]] (להלן בתקנת משנה זו - החברה), יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לחברה, לפי פרטי החברה או בא כוחה, לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתנה החברה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה, ייסגר התיק; :: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותה של החברה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; לבקשה תצרף החברה תצהיר, שבו תיכלל גם הבהרה לעניין הכוונה לבצע החייאה לחברה וכן את הטעמים שבגללם היא מבקשת את פתיחת התיק; הבקשה תועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. : (ב) אם החייב הוא חברה שרשם החברות חיסל או מחק (((החל מיום 31.8.2026: מחק או רשם את חיסולה))) לפי [[חוק החברות]] (להלן בתקנת משנה זו - החברה), יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לזוכה על סטטוס החברה ויבקשו לתת טעם להמשך ניהול התיק נגד החברה; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה - אם החברה היא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמה של החברה מהתיק; :: (3) האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה להחזרת החייב שנגרע מהתיק או לפתוח תיק שנסגר, אם החברה עברה תהליך החייאה. : (ג) (((החל מיום 31.8.2026):)) האמור בתקנה זו יחול בשינויים המחויבים גם על תאגיד שאינו חברה אם נמחק או חוסל לפי הדין המסדיר את מחיקתו או את חיסולו. @ 126. סגירת תיק (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט, תשע"א-2, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק. : (ב) פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו. : (ג) שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ-100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. : (ד) עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: :: (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק, ניתן טעם כאמור - יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; :: (2) לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; :: (3) האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; :: (4) בוער התיק לפי [[תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ"ו-1986]], רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו; :: תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. : (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (ד), חלפו שנתיים ממועד פתיחת התיק, רשאי רשם ההוצאה לפועל לסגור את התיק מחמת חוסר מעש, אף על פי שננקטו בו הליכים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לזוכה זכות תגובה בתוך 30 ימים או פרק זמן ארוך יותר שיורה בהחלטתו. : (ד2) (((החל מיום 31.8.2026):)) ביקש מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפעול לפי האמור בתקנת משנה (ד) לגבי חייב שתיקיו כלולים בתיק איחוד לפי [[פרק ז'3 לחוק]] או לגבי חייב שהוא חייב מוגבל באמצעים במצב שבו לא הועברו לתיק תשלומים במשך שנתיים ומי מהזוכים לא פעל לפיזור התיק או לנקיטת הליכים בתיק הפרטני במהלך אותה תקופה, תישלח נוסף על ההודעה האמורה בסעיף קטן (ד)(1) גם הודעה לחייב ערוכה לפי [[טופס 32 שבתוספת הראשונה]]. : (ה) נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב. @ 126א. תיקון טעות (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) : רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי [[החוק]], וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק. @ 127. (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ה, תשס"ט, תשפ"ד-3) : (((בוטלה).)) @ 128. הארכת מועדים ופגרה (תיקון: תשנ"א-2, תשס"ה, תשס"ט) : (א) קבע רשם ההוצאה לפועל מועד, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, להאריכו מזמן לזמן אף לאחר שנסתיים; נקבעו מועדים בתקנות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריכם מטעמים מיוחדים שרשם; מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע [[בתקנות סדר הדין]]. : (ב) תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, (([במקור: רשם])) או רשם ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית משפט, (([במקור: רשם])) או רשם ההוצאה לפועל, הוראה אחרת. @ 129. חייב שהוא פסול-דין (תיקון: תשס"ט, תשע"ג) : (א) היה החייב פסול-דין, יציין הזוכה עובדה זו בבקשה לביצוע; המצאת האזהרה לפסול דין תהיה בהמצאתה לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, לפי העניין, ובאין לו הורים או אפוטרופוס - בהמצאה למי שפסול הדין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. : (ב) הוברר לרשם ההוצאה לפועל שהחייב הוא פסול-דין ולא היה נראה מפסק הדין שעובדה זו היתה ידועה לבית המשפט שנתן את פסק הדין, יבקש רשם ההוצאה לפועל, בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 12 לחוק]], הבהרה מבית המשפט, וישהה את הליכי ההוצאה לפועל בענין זה, עד שיקבל את ההבהרה האמורה. : (ב1) הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליך שנפתח שלא על פי פסק דין, כי חייב הוא פסול דין, וכי אחד מהוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, אינם צד להליכים, ישהה את הליכי ההוצאה לפועל ויורה על המצאת האזהרה כמפורט בתקנת משנה (א). : (ב2) הוגש הליך שלא על פי פסק דין נגד חייב שהוא קטין, ולא ציין הזוכה את דבר היותו של החייב קטין, תיידע לשכת ההוצאה לפועל את הזוכה בדבר היות החייב קטין, כדי שיבחן אם הוא מעוניין בניהול ההליך. : (ג) ((בתקנה זו,)) "פסול-דין" - לרבות קטין, וכמשמעותם [[בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962]]. @ 130. מינוי אפוטרופוס לחייב פסול-דין (תיקון: תשס"ט) : הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליכים שנפתחו שלא על פי פסקי דין, כי חייב הוא פסול דין כמשמעותו [[בתקנה 129(ג)]], ישהה את הליכי ההוצאה לפועל וימנה לו אפוטרופוס לדין. @ 131. ביטול : תקנות ההוצאה לפועל, תשכ"ח-1968 - בטלות. @ 132. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן. == תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ט) == @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) : (((נמחק))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף) <עוגן טופס 1א> : '''טופס 1א:''' בקשה לביצוע פסק דין עשה ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תשע"א-2, תשע"ד, תשע"ד-2, תש"ף, תש"ף-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ב> : '''טופס 1ב:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי בענייני מזונות ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ג> : '''טופס 1ג:''' בקשה לביצוע מימוש משכון/משכנתה ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תש"ף, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ד> : '''טופס 1ד:''' בקשה לביצוע שטרות ושיקים ((([[תקנות 10(א)]] [[ו-102]]))) @ (תיקון: תש"ף) <עוגן טופס 1ד1> : '''טופס 1ד1:''' בקשה לביצוע של חוב לפי הוראות [[חוק כביש אגרה]] ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תש"ף, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 1ד2> : '''טופס 1ד2:''' בקשה לביצוע שעבוד מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]] ((([[תקנה 10(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2, תשפ"ה) <עוגן טופס 1ה> : '''טופס 1ה:''' בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי [[סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל((,)) התשכ"ז-1967]] (להלן - החוק) ((([[תקנה 10(א)]] [[ו-109ב]]))) @ (תיקון: תש"ף) <עוגן טופס 1ו> : '''טופס 1ו:''' טופס נלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה - לפי [[סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]] ((([[תוספת 1 טופס 1|טפסים 1]] [[תוספת 1 טופס 1ד|ו-1ד]]))) @ (תיקון: תשפ"ג-2) <עוגן טופס 1ז> : '''טופס 1ז:''' אישור בדבר המצאת פסק דין/החלטה ((([[תקנה 11(1א)]]))) @ (תיקון: תשפ"ו) <עוגן טופס 1ח> : '''טופס 1ח:''' (((החל מיום 31.8.2026):)) טופס הצהרה - ריבוי זוכים ((([[תקנה 11ב]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשפ"ד-3) <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' אזהרה ((([[תקנה 12(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשפ"ה) <עוגן טופס 2א> : '''טופס 2א:''' אזהרה בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 12(א)]]))) @ (תיקון: תשפ"ד-4) <עוגן טופס 2ב> : '''טופס 2ב:''' תצהיר ((([[תקנה 12(ג1) ו-(ג2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תש"ע-3) <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' בקשות זוכה 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4א> : '''טופס 4א:''' בקשות זוכה 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) <עוגן טופס 4ב> : '''טופס 4ב:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשע"ז) <עוגן טופס 4ב1> : '''טופס 4ב1:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשע"ז) <עוגן טופס 4ב2> : '''טופס 4ב2:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 3 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ג> : '''טופס 4ג:''' בקשות זוכה לפעולות כספיות ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ד> : '''טופס 4ד:''' בקשות חייב 1 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ה> : '''טופס 4ה:''' בקשות חייב 2 ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 4ו> : '''טופס 4ו:''' בקשות צד ג' ((([[תקנה 15(א2)]]))) @ (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ב-2, תשס"ב-3, תשס"ט-2, תשע"א-2) <עוגן טופס 5> : '''טופס 5:''' התראה על הטלת הגבלה ((([[תקנה 22ב(ב)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תש"ע-4) <עוגן טופס 6> : '''טופס 6:''' צו למסירת מידע ((([[תקנה 23ב]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6א> : '''טופס 6א:''' צו למסירת מידע בדבר כתובתו של החייב ((([[תקנות 23ב]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6ב> : '''טופס 6ב:''' התראה לפני מתן צו למסירת מידע ((([[תקנות 23ד(א)]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תש"ע-4) <עוגן טופס 6ג> : '''טופס 6ג:''' צו למסירת מידע ((([[תקנות 23ד(ב)]] [[ו-23ז]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ו) <עוגן טופס 7> : '''טופס 7:''' בקשה לאיחוד תיקים ((([[תקנה 29א]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ו) <עוגן טופס 7א> : '''טופס 7א:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז) <עוגן טופס 8> : '''טופס 8:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 9> : '''טופס 9:''' כתב מינוי ממונה על תיק איחוד ((([[תקנה 32]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז) <עוגן טופס 10> : '''טופס 10:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10א> : '''טופס 10א:''' בקשה לקבלת אישור של בעל תפקיד ((([[תקנה 37א(א)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10ב> : '''טופס 10ב:''' בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד ((([[תקנה 37א(ב)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב) <עוגן טופס 10ג> : '''טופס 10ג:''' כתב הטלת תפקיד - הוראה לביצוע הליך ((([[תקנה 37ה(א)]]))) @ (תיקון: תשנ"ב, תשס"ט) <עוגן טופס 10ד> : '''טופס 10ד:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ו) <עוגן טופס 10ה> : '''טופס 10ה:''' שאלון אישי ((([[תקנה 37י]]))) @ (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"א) <עוגן טופס 10ו> : '''טופס 10ו:''' הזמנה לבדיקה בדבר יכולת ((([[תקנה 37טז]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ז> : '''טופס 10ז:''' רישום/תיקון רשומה במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם ((([[תקנה 37כד]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ח> : '''טופס 10ח:''' הזמנה לדיון לפני הכללה במרשם חייבים משתמטים ((([[תקנה 37כה(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ה-3) <עוגן טופס 10ט> : '''טופס 10ט:''' התראה בטרם רישום במרשם החייבים המשתמטים ((([[תקנה 37כה(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10י> : '''טופס 10י:''' הודעה לחייב בדבר הזכאות לכאורה להגיש בקשת הפטר ((([[תקנה 37כט]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יא> : '''טופס 10יא:''' בקשת חייב לקבלת צו הפטר, שאלון וכתב ויתור על סודיות ((([[תקנה 37ל]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יב> : '''טופס 10יב:''' הודעה לנושה על פתיחת תיק במסלול הפטר ((([[תקנה 37לא]]))) @ (תיקון: תשע"ה-8) <עוגן טופס 10יג> : '''טופס 10יג:''' התנגדות למתן צו הפטר לחייב מוגבל באמצעים ((([[תקנה 37לב]]))) @ (תיקון: תשמ"ט, תשס"ט) <עוגן טופס 11> : '''טופס 11:''' הודעה בדבר עיקול נכס שהעברתו טעונה רישום ((([[תקנה 43]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ז) <עוגן טופס 12> : '''טופס 12:''' צו עיקול מקרקעין לפי [[סעיף 34 לחוק]] ((([[תקנה 62]]))) @ (תיקון: תשס"ט-2) <עוגן טופס 12א> : '''טופס 12א:''' הזמנה לדיון בעניין פינוי דירת מגורים ((([[תקנה 64(ג)]]))) @ <עוגן טופס 13> : '''טופס 13:''' הצעות לקניית מקרקעין ((([[תקנה 67]]))) @ <עוגן טופס 14> : '''טופס 14:''' צו עיקול על כלל נכסי החייב שבידי צד שלישי ((([[תקנה 73(א)]]))) @ <עוגן טופס 15> (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : '''טופס 15:''' עיקול על נכס מסוים שבידי צד שלישי ((([[תקנה 73(ב)]]))) @ <עוגן טופס 16> : '''טופס 16:''' מינוי כונס נכסים ((([[תקנה 81(א)]]))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 17> : '''טופס 17:''' הודעה על פינוי ((([[תקנה 97(ב)]]))) @ (תיקון: תשפ"ג-2) <עוגן טופס 17א> : '''טופס 17א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של שטר ((([[תקנה 104א(ד)]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ו) <עוגן טופס 18> : '''טופס 18:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 19> : '''טופס 19:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"ח) <עוגן טופס 19א> : '''טופס 19א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109א]]))) @ (תיקון: תשע"ה-2) <עוגן טופס 19א1> : '''טופס 19א1:''' תוספת להתראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109א(ב)]]))) @ (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) <עוגן טופס 19ב> : '''טופס 19ב:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשס"ה) <עוגן טופס 19ג> : '''טופס 19ג:''' התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב ((([[תקנה 109ח(א)]]))) @ <עוגן טופס 20> : '''טופס 20:''' הזמנה לחקירה ((([[תקנה 110]]))) @ (תיקון: תשס"ט, תשע"ו, תשפ"ג-2) <עוגן טופס 21> : '''טופס 21:''' שאלון וכתב ויתור על סודיות ((([[תקנות 12א(ב)]], [[14א]], [[29א(א)]], [[112]]))) @ (תיקון: תש"ע-2, תשע"ד) <עוגן טופס 21א> : '''טופס 21א:''' שאלון והנחיות זוכה במסלול מקוצר ((([[תקנה 101ג]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ב> : '''טופס 21ב:''' שאלון זוכה בפתיחת תיק מזונות - מסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ג> : '''טופס 21ג:''' שאלון מידע לביטוח לאומי בתיק מזונות - מסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ד> : '''טופס 21ד:''' הצהרת הזוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשע"ד-2, תש"ף-2) <עוגן טופס 21ה> : '''טופס 21ה:''' בקשה להעברת תיק למסלול מזונות ((([[תקנה 101ו]]))) @ (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט-2, תשס"ט) <עוגן טופס 22> : '''טופס 22:''' התראה בדבר הבאה ((([[תקנה 114(א1)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה, תשס"ט) <עוגן טופס 23> : '''טופס 23:''' (((בוטל))) @ (תיקון: תשנ"ה, תש"ע-4) <עוגן טופס 24> : '''טופס 24:''' (((נמחק))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 25> : '''טופס 25:''' צו הבאה ((([[תקנה 114(ב)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 26> : '''טופס 26:''' אישור שחרור ממאסר לפי [[חוק הוצאה לפועל]] ((([[תקנה 114(ג)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה) <עוגן טופס 27> : '''טופס 27:''' הודעה בדבר אי ביצוע צו מאסר/צו הבאה ((([[תקנה 114(ד)]]))) @ (תיקון: תשע"ו) <עוגן טופס 27א> : '''טופס 27א:''' הצהרת חייב במסגרת צו הבאה ((([[תקנה 114(ה)]]))) @ (תיקון: תשנ"ה-2) <עוגן טופס 28> : '''טופס 28:''' שאילתא לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים ((([[תקנה 36ב]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 29> : '''טופס 29:''' התראה בדבר מאסר ((([[תקנה 114א(א)]]))) @ (תיקון: תשס"ט) <עוגן טופס 29א> : '''טופס 29א:''' התראה בדבר מאסר - מזונות ((([[תקנה 114א(ב)]]))) @ (תיקון: תשע"ט) <עוגן טופס 30> : '''טופס 30:''' בקשת זוכה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות ((([[תקנה 23ד4]]))) @ (תיקון: תשע"ט-2) <עוגן טופס 31> : '''טופס 31:''' הודעה על בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי [[סעיף 78א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]] ((([[תקנה 10ג]]))) @ (תיקון: תשפ"ו) <עוגן טופס 32> : (((החל מיום 31.8.2026):)) '''טופס 32:''' הודעה לפני סגירת תיק מחוסר מעש ((([[126|תקנה 126(ד1) {{מוקטן|צ"ל: 126(ד1)]}}]]))) == תוספת שניה (תיקון: תשס"ט) == ==== ((([[תקנה 1|תקנה 1 - הגדרת אישור בדבר פרטי החייב]]))) ==== : {| ! סוגי החייבים !! האישור הנדרש |- | רשות מקומית - עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית || שם החייב - כמפורט ברשימת היישובים של משרד הפנים או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהם מפורסמים על ידם לרבות באתר האינטרנט הרשמי של המשרד; |- | אגודה שיתופית || סמל האגודה השיתופית החייבת - כרשום אצל רשם האגודות השיתופיות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם האגודות השיתופיות; |- | עמותה רשומה || המספר והסמל של העמותה החייבת כרשום אצל רשם העמותות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם העמותות; |- | חברה || שם החברה ומספר ח"פ כרשום בדוח רשם החברות. |} == תוספת שלישית (תיקון: תשס"ט-2) == ==== ((([[תקנה 50(ב)]]))) ==== : {| ! סוג המיטלטלין !! סך שוויו המוערך בשקלים חדשים |- | מחשב אישי || 1,000 |- | מדפסת || 200 |- | טלוויזיה || 500 |- | רדיו || 150 |- | טלפון נייח || 150 |- | טלפון נייד || 150 |- | מכונת כביסה || 1,000 |} == תוספת רביעית (תיקון: תשפ"ב) == ==== ((([[14ד|תקנה 14((<s>(</s>))ד((<s>)</s>))]]))) ==== @ 1. : '''בקשות לפתיחת תיק הוצאה לפועל:''' : (א) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין כספי; : (ב) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין פינוי; : (ג) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין להשבת מיטלטלין; : (ד) בקשה לפתיחת תיק - פסק דין אחר; : (ה) בקשה לפתיחת תיק - כביש אגרה; : (ו) בקשה לפתיחת תיק - שטרות; : (ז) בקשה לפתיחת תיק - תביעה על סכום קצוב; : (ח) בקשה לפתיחת תיק - משכון רכב; : (ט) בקשה לפתיחת תיק - משכון מקרקעין; : (י) בקשה לפתיחת תיק - משכון דירת מגורים; : (יא) בקשה לפתיחת תיק - משכון מיטלטלין אחר; : (יב) בקשה לפתיחת תיק - מזונות ביטוח לאומי; : (יג) בקשה לפתיחה מחדש של תיק שנסגר. @ 2. : '''בקשות בעניין הליכים ובקשות למידע:''' : (א) בקשה לרישום עיקול מיטלטלין; : (ב) בקשה להטלת עיקול ברישום על רכב; : (ג) בקשה להטלת עיקול ברישום אצל מחזיק; : (ד) בקשה לרישום עיקול מקרקעין; : (ה) בקשה לעיקול כספי זוכה; : (ו) בקשה למימוש עיקול כספי זוכה; : (ז) בקשה להוצאת מעוקלים; : (ח) בקשה למימוש עיקול צד ג'; : (ט) בקשה לתפיסת רכב; : (י) בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ; : (יא) בקשה לצו הבאה; : (יב) בקשה להטלת הגבלות על חייב בתיק; : (יג) בקשה לעיקול משכורת; : (יד) בקשה לרישום חייב במאגר חייבים משתמטים; : (טו) בקשה למתן צו למסירת מידע; : (טז) בקשה לצו מידע לעדכון על כניסת חייב ארצה; : (יז) בקשה לקבלת מידע על קיומו של תיק מזונות; : (יח) בקשה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות; : (יט) בקשה לעיכוב הליכים; : (כ) בקשה לחידוש הליכים; : (כא) בקשה לביטול הליכים; : (כב) בקשה לעיכוב או ביטול או שינוי החלטה לעיכוב כספים; : (כג) בקשה לביטול הגבלות חייב בתיק. @ 3. : '''בקשות הקשורות בניהול תיק הוצאה לפועל:''' : (א) בקשה לצירוף תיק לתיק איחוד; : (ב) בקשה למתן צו תשלומים או בקשה לשינוי צו תשלומים; : (ג) בקשה לביטול איחוד תיקים; : (ד) בקשה לזימון חקירה או בירור; : (ה) בקשה לזימון צד שלישי לחקירה; : (ו) בקשה לסגירת תיק; : (ז) בקשה למשלוח אזהרה בדואר רשום; : (ח) בקשה למסירה אישית של אזהרה; : (ט) בקשה לדחיית מועד דיון; : (י) בקשה לביטול מועד דיון; : (יא) בקשה להעברת תיק ללשכה אחרת; : (יב) בקשה להגדלת או הוספת קרן חוב; : (יג) בקשה להקטנת חוב; : (יד) בקשה למתן תוקף לפשרה או להסדר; : (טו) בקשה כללית; : (טז) בקשה להוספת ייצוג; : (יז) תגובה לבקשה; : (יח) בקשה לדיווח על מסירת אזהרה; : (יט) בקשה להכרה בחייב משלם; : (כ) בקשה לביטול הכרה בחייב משלם; : (כא) הגשת מסמך לתיק; : (כב) בקשה להוצאת תיק פרטני מאיחוד וסגירתו; : (כג) בקשה לשינוי פרטי חשבון עורך דין מייצג; : (כד) בקשה לעדכון פרטי טלפון וכתובת דואר אלקטרוני של עורך דין מייצג; : (כה) בקשה לשינוי פרטי גורם; : (כו) בדיקת הליך ביצוע; : (כז) ביצוע תשלום בכרטיס אשראי; : (כח) בדיקה במרשם חייבים מוגבלים; : (כט) בדיקה במרשם חייבים משתמטים; : (ל) בדיקת קיומו של שיק שלא נפדה; : (לא) הפקת רשימת תיקי חייב; : (לב) בקשה להפקת שובר; : (לג) בקשה לאיתור קבלה. @ 4. : '''בקשות הקשורות בהליך כינוס נכסים:''' : (א) בקשה למינוי כונס נכסים על נכס מקרקעין; : (ב) בקשה למינוי כונס נכסים על רכב; : (ג) בקשה למינוי כונס נכסים על נכס אחר; : (ד) בקשה לאישור מכר; : (ה) בקשה למתן צו מכר. @ 5. : '''בקשות הקשורות להתנגדות לחוב:''' : (א) הגשת בקשה בטענת "פרעתי"; : (ב) הגשת התנגדות לביצוע שטר; : (ג) הגשה באיחור של התנגדות לביצוע שטר; : (ד) הגשת התנגדות לביצוע תביעה; : (ה) הגשה באיחור של התנגדות לביצוע תביעה. <פרסום> <!-- (תיקון: תש"ם) --> כ"ט בחשון תש"ם (19 בנובמבר 1979) <חתימה> שמואל תמיר שר המשפטים gjjgzklx619zbdavk90dxiinqat5siy תקנות ההוצאה לפועל 0 322755 3011398 3011160 2026-05-06T09:02:20Z OpenLawBot 8112 [3011369] 3011398 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979}} {{ח:פתיח-התחלה}} '''תקנות קודמות:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ח, 1896|תקנות ההוצאה לפועל|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2256.pdf}}, {{ח:תיבה|2248|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2276.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 1176|תיקון – תקנות בדבר בקשות לביצוע שטר|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 270|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1240|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2855.pdf}}, {{ח:תיבה|1622|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2890.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 66|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3067.pdf}}, {{ח:תיבה|948|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3157.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1810|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2052|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3359.pdf}}, {{ח:תיבה|2472|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 254|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3415.pdf}}, {{ח:תיבה|1606|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3525.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 1468|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3700.pdf}}. '''תקנות חדשות:''' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 386|תקנות ההוצאה לפועל|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4057.pdf}}, {{ח:תיבה|1078|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 378|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 563|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4561.pdf}}, {{ח:תיבה|1676|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 90|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4867.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4905.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 994|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 341|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5316.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5331.pdf}}, {{ח:תיבה|734|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5340.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 320|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5393.pdf}}, {{ח:תיבה|1206|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5454.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1049|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5539.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5541.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 530|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5651.pdf}}, {{ח:תיבה|1662|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5693.pdf}}, {{ח:תיבה|1951|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5706.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 48|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5709.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 140|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5795.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 82|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5862.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 266|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5946.pdf}}, {{ח:תיבה|1068|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5991.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 106|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 70|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6131.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6136.pdf}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6172.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 574|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6230.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 835|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6331.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 248|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 978|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6782.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6798.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 88|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6820.pdf}}, {{ח:תיבה|316|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6841.pdf}}, {{ח:תיבה|602|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|914|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6874.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 696|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6977.pdf}}, {{ח:תיבה|946|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6999.pdf}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 796|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}, {{ח:תיבה|1228|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7253.pdf}}, {{ח:תיבה|1392|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7261.pdf}}, {{ח:תיבה|1538|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7270.pdf}}, {{ח:תיבה|1618|הוראת שעה [תש״ע] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 607|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7338.pdf}}, {{ח:תיבה|1718|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7417.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 210|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7441.pdf}}, {{ח:תיבה|944|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7493.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}, {{ח:תיבה|1282|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7521.pdf}}, {{ח:תיבה|1335|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7529.pdf}}, {{ח:תיבה|1335|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7529.pdf}}, {{ח:תיבה|1868|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7548.pdf}}, {{ח:תיבה|1890|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 144|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7569.pdf}}, {{ח:תיבה|1156|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7661.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 796|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7786.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2608|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8055.pdf}}, {{ח:תיבה|2678|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 622|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8095.pdf}}, {{ח:תיבה|3898|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8263.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 528|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8343.pdf}}, {{ח:תיבה|2624|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3356|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9436.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2102|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1176|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10605.pdf}}, {{ח:תיבה|2442|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10763.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2010|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11223.pdf}}, {{ח:תיבה|3040|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11375.pdf}}, {{ח:תיבה|3570|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11459.pdf}}, {{ח:תיבה|3798|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 142|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2054|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12382.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 88|סעיף 88}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|סעיף 46}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות, ארגון, מינהל ומיכון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: איחוד תיקים וחייבים מוגבלים באמצעים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: בעלי תפקידים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב3|פרק ב׳3: חוקרי הוצאה לפועל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב4|פרק ב׳4: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב5|פרק ב׳5: הפטר לחייב מוגבל באמצעים {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מיטלטלין ומכירתם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: מכירת מעוקלים במכרז}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עיקול מקרקעין ומכירתם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עיקול בידי צד שלישי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: כינוס נכסים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביצוע בעין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מימוש משכנתה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח2|פרק ח׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביצוע שטר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1: ביצוע תביעה על סכום קצוב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: חקירה ומאסר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: כספים שנגבו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: ערר וערעור}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב1|פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות, ארגון, מינהל ומיכון}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ד, תשס״ט, תש״ע, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ז, תש״ף־2, תשפ״ג, תשפ״ד־3, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור בדבר פרטי החייב“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי חייב יחיד הרשום במרשם האוכלוסין (להלן – המרשם) – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, או מגוף אחר אשר יחליט עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו, כרשום במרשם; {{ח:תתת|(2)}} לגבי חייב שאינו יחיד – אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל שכתובתו {{ח:חיצוני|http://www.eca.gov.il|www.eca.gov.il}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשת ביצוע“ – בקשה לביצוע פסק דין או חוב שניתן על פי כל דין לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין בעניין אזרחי, שטר, תביעה על סכום קצוב, משכון או משכנתה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}}, החלטת ועדת אישורים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5ז|סעיף 5ז לחוק}} וכן החלטה או צו של רשם הניתנים לביצוע כפסק דין בהוצאה לפועל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החוק“ – {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון“ – {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סליקת שיקים“ – {{ח:חיצוני|חוק סליקת שיקים|חוק סליקת שיקים, התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב בי־דין“ – כל מסמך שיש למסרו או להמציאו על פי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}} או תקנות אלה, לרבות אזהרה, צו או הודעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה“ או ”לשכה ממוכנת“ – לשכת הוצאה לפועל שמותקנת בה מערכת מיכון והיא מופעלת באמצעות אותה מערכת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכה מקורית“ – הלשכה שבה נפתח תיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – מי ששר המשפטים מינה לאחראי על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המנהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מיכון“ – מערכת המופעלת על ידי אמצעים אלקטרוניים וכל אמצעי אחר, בין אלקטרוני ובין ידני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מסלול מזונות“ – עובד במסלול המזונות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה מבצעית“ – עיקול מיטלטלין המצריך כניסה לחצרים, מכירת מיטלטלין, פינוי מקרקעין, מסירת הודעת פינוי, מכירת מקרקעין, חיפוש, מסירת נכס, מסירת קטין או עשיית כל דבר אחר בקשר לקטין וכל פעולה אחרת אשר רשם ההוצאה לפועל יראה אותה כפעולה מבצעית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאילתה“ – בקשת מידע במערכת המיכון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק אלקטרוני“ – תיק המתנהל בלשכה ממוכנת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – תצהיר לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}}, המאומת בחתימתו ובחותמתו של מקבל התצהיר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף|2|פירושים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} שאר המונחים שבתקנות אלה, משמעותם כמשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}}, אם אין כוונה אחרת משתמעת. {{ח:תת|(ב)}} החלטות, צווים ומסמכים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81|שסעיפים 81}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א|81א}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|או 81א1 לחוק}} חלים עליהם, דינם לעניין תקנות אלה כדין פסק דין. {{ח:סעיף|3|מנהל מערכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחראי בפני שר המשפטים על מערכת ההוצאה לפועל ועל ביצוע סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק}}, ונתונות לו מכוח {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|הסעיף האמור}} כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל. {{ח:סעיף|3א|אצילת סמכויות|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן לעובד מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|4||תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|5|רישומים|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:ת}} בלשכה ממוכנת יירשמו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} בקשות לביצוע המוגשות ללשכה לפי סדר הגשתן על פרטיהן ופרטי החייבים המפורטים בהן; {{ח:תת|(2)}} כל הפעולות המבצעיות שעשה מנהל לשכת ההוצאה לפועל או שהטיל על אחר לעשותן או שביצוען הועבר ללשכה אחרת; {{ח:תת|(3)}} כל הבקשות המופנות לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תת|(4)}} כל רישום אחר שיורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|6|העברת מידע בדבר פרטי חייב|תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, ימסור משרד הפנים את הפרטים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין; {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שמות ההורים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 3|בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק}}, ותעשה בו שימוש, רק אם החייב הוא קטין; {{ח:תתת|(2)}} לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר שם האב, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 3|בפרט 3 בתוספת הראשונה לחוק}}, ותעשה בו שימוש, רק אם לא ניתן לאתר את החייב על פי כתובתו; לעניין זה, ”תעשה בו שימוש“ – לרבות העברת המידע בדבר שם האב לזוכה אם אין בידיו כתובת מדויקת לצורך איתור בית המגורים של החייב; {{ח:תתת|(3)}} לשכת ההוצאה לפועל תקבל מידע בדבר תאריך הלידה לשם בירור אם החייב קטין; מצאה הלשכה כי החייב אינו קטין, תמחק את המידע שנמסר בדבר תאריך הלידה. {{ח:תת|(ג)}} העברת המידע לפי תקנה זו תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף|7||תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|9|השימוש בטופס|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, יהא ערוך בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהא העתק מילולי ממנו. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|10|בקשת ביצוע|תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ג, תש״ף, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בקשות לביצוע יהיו ערוכות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1|טפסים 1 עד 1ד2 שבתוספת הראשונה}}, לפי העניין, ויוגשו בידי הזוכה ללשכה. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לביצוע פסק דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק הדין. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} הגיש זוכה בקשת ביצוע מכוח פסק דין על בסיס הודעה לצד שלישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}}, לא תתקבל בקשת הביצוע, אלא אם כן מגיש בקשת הביצוע הוכיח וצירף אסמכתה כי קיים את פסק הדין שניתן כנגדו באותה תובענה (בתקנת משנה זו – האסמכתה); עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס האסמכתה, יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק. {{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} תקנת משנה (ב1) תחול בשינויים המחויבים, אם מגיש בקשת הביצוע הוא נתבע מבין נתבעים שנקבעה לגביהם בפסק הדין, חלוקת אחריות וחובת תשלום ביחד ולחוד, והמבקש הוא אדם שמבקש לגבות את תשלום חלקם של שאר הנתבעים, שהוא שילם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף המועד. {{ח:תת|(ד)}} היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר הזהות שלו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין. {{ח:תת|(ה)}} שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי־ההתאמה כאמור בתקנת משנה (ד) בפרטי החייב כפי שצוינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין. {{ח:סעיף|10א|חייב שנפטר|תיקון: תשע״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בקשת ביצוע נגד חייב שנפטר תוגש בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מונה מנהל עיזבון – יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העיזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העיזבון; {{ח:תתת|(2)}} לא מונה מנהל עיזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה – יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על פי הצוואה, לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע; {{ח:תתתת|(ב)}} עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}}; {{ח:תתתת|(ג)}} מונה מנהל עיזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העיזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין – למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק. {{ח:תת|(ב)}} היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1 לחוק}}, תומצא גם ההתראה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|הסעיף האמור}}, לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, או נודע לרשם ההוצאה לפועל במהלך ניהול התיק כי החייב נפטר, יורה רשם ההוצאה לפועל כי יצוינו בתיק ההוצאה לפועל מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים על פי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, ויורה על דרכי המצאת החלטותיו ועל המשך ניהול ההליך בהתאם לתקנה זו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי יש לציין בתיק ההוצאה לפועל את פרטי מנהל העיזבון, היורשים או הזוכים לפי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, וכי עד להמצאת צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד אלא אם כן יורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} חלפו שנתיים ממועד שנפתח תיק נגד חייב שנפטר, או ממועד שנודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת החייב, ולא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה – {{ח:תתת|(1)}} ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; {{ח:תתת|(2)}} לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה – אם החייב שנפטר הוא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמו של החייב שנפטר מהתיק; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} האמור בתקנת משנה (ד) לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור אם מונה מנהל עיזבון, או ניתן צו ירושה או ניתן צו קיום צוואה או אם נמצא נכס של החייב שניתן לבצע לגביו הליך של עיקול ברישום ושיש בו כדי להבטיח את תשלום החוב. {{ח:סעיף|10א1|זוכה שנפטר|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} לא תקובל בקשה לביצוע של זוכה שנפטר אלא אם כן הוגשה באמצעות האמורים להלן: {{ח:תתת|(1)}} באמצעות מנהל עיזבון בצירוף העתק מאושר של צו בדבר מינוי מנהל עיזבון; {{ח:תתת|(2)}} באמצעות מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או כזוכים לפי צו קיום צוואה בצירוף העתק מאושר של צו הירושה או צו קיום הצוואה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} התקבל במהלך ניהול תיק שבו הזוכה מיוצג, חיווי כי הזוכה נפטר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} כל הכספים שנגבו לאחר קבלת החיווי על פטירת הזוכה יעוכבו בתיק; {{ח:תתת|(2)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או גורם שהוא הסמיך לכך, ישלח הודעה לבא כוח הזוכה ולפיה בשל פטירת הזוכה מעוכבים כספים בתיק וכי על בא כוח הזוכה להמציא בתוך 12 חודשים ייפוי כוח מאת מנהל העיזבון או מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה (להלן בתקנה זו – ייפוי כוח עדכני); {{ח:תתת|(3)}} המציא בא כוח הזוכה ייפוי כוח עדכני, יחולו ההוראות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מנהל העיזבון, יבוטל עיכוב הכספים; {{ח:תתתת|(ב)}} אם ייפוי הכוח העדכני ניתן מאת מי שהוכרזו כיורשים בצו ירושה או צו קיום צוואה, ייקלט ייפוי הכוח ויבוטל עיכוב הכספים רק לאחר קבלת אישור מטעם הרשם, לבקשת היורשים, להחלפת שם זוכה לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה; {{ח:תתת|(4)}} לא הומצא ייפוי כוח עדכני או לא הוגשה בקשה להחלפת שם הזוכה לפי צו ירושה או צו קיום צוואה – {{ח:תתתת|(א)}} ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, הודעה לבא כוח הזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; {{ח:תתתת|(ב)}} לא נתן בא כוח הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שננקב בהודעה, ייסגר התיק; {{ח:תתתת|(ג)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל או הגורם שהוא הסמיך לכך, רשאי לשוב ולשלוח הודעה, כאמור, אם התיק נותר פתוח, אחת לשנה, כל עוד לא הומצא צו מינוי מנהל עיזבון או לא הוחלף הזוכה בתיק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה. {{ח:תת|(ג)}} בתיק שבו הזוכה אינו מיוצג אם התקבל במהלך ניהול התיק חיווי כי הזוכה נפטר, תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים, והודעות כאמור באותה תקנת משנה יישלחו לכתובת הזוכה שנפטר. {{ח:תת|(ד)}} אם נסגר תיק לפי תקנה זו והיו בו כספים בעת סגירתו, ייזקפו הכספים לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 76|סעיף 76(א2) לחוק}} לפי {{ח:חיצוני|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות)|צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014}}, או יושבו לחייב אם אין לו תיקים נוספים. {{ח:תת|(ה)}} האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותם של מנהל העיזבון או היורשים להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור בצירוף צו ירושה או צו קיום צוואה או צו מינוי מנהל עיזבון. {{ח:סעיף|10ב|המצאת צו לגביית חוב מכספי עיזבון|תיקון: תשע״ט־2}} {{ח:ת}} צו לגביית חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78א|סעיף 78א(א) לחוק}} יומצא בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לתקנה 24}}. {{ח:סעיף|10ג|אופן פרסום ומשלוח הודעה על הגשת בקשה לצו לגביית חוב|תיקון: תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78א|סעיף 78א(ה) לחוק}} תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 31|טופס 31 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם על חשבון הזוכה באמצעות רשות האכיפה והגבייה באתר האינטרנט של הרשות, במיקום ייעודי לפרסומים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} אדם שסבר כי פרטי הודעה שפורסמה לפי תקנה זו אינם נכונים, רשאי לפנות לרשות האכיפה והגבייה בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו; בבקשה כאמור יפרט הפונה את הזיקה שלו לעיזבון ואת טיעוניו בצירוף אסמכתאות. {{ח:סעיף|10ד|פרסום באתר האינטרנט של הממונה הארצי|תיקון: תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} רשות האכיפה והגבייה תעדכן את הממונה הארצי על הודעה שפרסמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בתקנה 10ג}} באופן מקוון באמצעות מערכת ממוחשבת כפי שיורה הממונה הארצי. {{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לבצע {{ח:חיצוני|https://www.yerushanow.co.il|באתר האינטרנט של הממונה הארצי}} בדיקה של הודעות שפורסמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ג|בתקנה 10ג}} בדרך של שאילתה לפי מספר תעודת הזהות של המנוח. {{ח:סעיף|10ה|אופן הגשת התנגדות לבקשה לצו לגביית חוב|תיקון: תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} נושה המבקש להגיש התנגדות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78א|סעיף 78א(ו) לחוק}} יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לביצוע פסק דין נגד החייב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל או העתק מהבקשה לצו למינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין; בהתנגדות יציין הנושה את גובה החוב של העיזבון לטובתו. {{ח:תת|(ב)}} יורש המבקש להגיש התנגדות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78א|סעיף 78א(ו) לחוק}} יצרף להתנגדות העתק מהבקשה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או לצו למינוי מנהל עיזבון שהוגשה לבית משפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין. {{ח:סעיף|11|נספחים לבקשת ביצוע ותחליפיהם|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ה, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ג, תשע״ז, תשפ״ג, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם כן יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} העתק מאושר של פסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב; נפתח תיק בתקשורת בין מחשבים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(א)}}, וצורף לבקשה העתק מפסק הדין או של הפסיקתה או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, יצהיר בא כוחו של הזוכה במסגרת בקשת הביצוע, כי קיים בידו העתק מאושר הניתן להמצאה ללשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; {{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1), מקום שהזוכה נדרש להמציא אישור המצאת פסק הדין לחייב, יראו באישור חתום על ידי מערכת בתי המשפט לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ז|טופס 1ז {{ח:הערה|שבתוספת הראשונה}}}}, כי פסק הדין נשלח לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין}}, כאישור המצאת פסק הדין לחייב, אלא אם כן נקבעה בפסק הדין הוראה מפורשת לעניין דרך ההמצאה; {{ח:תתת|(2)}} מקום שהזוכה מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; היה זוכה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי, יצא ידי חובתו לפי פסקה זו גם אם ציין בבקשת הביצוע את מקום הפקדת יפוי הכוח הכללי; {{ח:תתת|(3)}} פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 2|ו־2}} או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 2|ו־2}} אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ה)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} החייב אינו יחיד; {{ח:תתת}} הוראה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם; {{ח:תתת|(4)}} מספר חשבון הבנק של הזוכה או של בא כוחו בלבד, בצירוף אחד המסמכים שלהלן, שעליהם מופיעים שם הזוכה או שם בא כוחו ומספר החשבון: {{ח:תתתת|(א)}} צילום שיק; {{ח:תתתת|(ב)}} אישור הבנק על ניהול החשבון; {{ח:תתתת|(ג)}} צילום כרטיס אשראי; {{ח:תתת|(5)}} כתובת מגורים של החייב, למיטב ידיעתו של הזוכה. {{ח:תת|(א1)}} לא תקובל לרישום בקשה לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק כביש אגרה), אלא אם כן יצורפו לה – {{ח:תתת|(1)}} העתק מההודעה על החיוב שנשלחה לחייב או מהחלטתה של ועדת הערר שלפי {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לחוק כביש אגרה}}; {{ח:תתת|(2)}} תיאור הדרך שבה הומצאה הודעת החיוב לחייב, ומסמכים המעידים על כך; {{ח:תתת|(3)}} ייפוי כוח – לפי הוראות תקנת משנה (א)(2); {{ח:תתת|(4)}} אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 2|ו־2}} תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ה)}}, או ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(א1), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות כי לבקשות ביצוע המוגשות ללשכה ממוכנת, או לסוגים מהן, לא יצורף העתק מפסק הדין או מהפסיקתה וכי נוסח הפסיקתה יכלל בבקשה עצמה, ואם הן בקשות לביצוע של חוב חלוט לפי הוראות כביש אגרה, רשאי הוא להורות, כי במקום המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א1)(1) ו־(2), ייכלל נוסחם או תיאורם, לפי הענין, בבקשה עצמה. {{ח:תת|(ג)}} הופקד יפוי הכוח בלשכה, יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. {{ח:תת|(ד)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו־(א1)(4), מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ה)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(3) ו־(א1)(4), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|11א|המחאת זכות|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} הגיש זוכה בקשת ביצוע, מכוח המחאת זכות, תוגש הבקשה בצירוף תצהיר שבו יבהיר הזוכה, הנמחה, את זכותו מכוח המחאת הזכות ונסיבותיה; לשכת ההוצאה לפועל לא תאשר בקשת ביצוע שלא צורף לה תצהיר כאמור. {{ח:תת|(ב)}} עובד לשכת ההוצאה לפועל שלא שוכנע כי ניתן לפתוח את תיק ההוצאה לפועל על בסיס התצהיר וההבהרה שניתנו לפי תקנת משנה (א), יבקש מרשם ההוצאה לפועל הנחיות בדבר פתיחת התיק; רשם ההוצאה לפועל רשאי לבקש מהזוכה הבהרות נוספות בדבר המחאת הזכות או כל הבהרה או מסמך אחר לפי שיקול דעתו. {{ח:תת|(ג)}} לבקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל תלוי ועומד, בדבר החלפתו כזוכה על ידי אדם אחר על סמך המחאת זכות יצורפו – {{ח:תתת|(1)}} פירוט פרטי הנמחה, לרבות שמו המלא של הנמחה, פרטי זהות וכתובת, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; {{ח:תתת|(2)}} פרטי בא כוח הנמחה, שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} פרטי חשבון בנק הנמחה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(א)(4)}} שיעודכנו בתיק, אם תתקבל הבקשה; {{ח:תתת|(4)}} המחאת הזכות; {{ח:תתת|(5)}} תצהיר הזוכה הממחה, המפרט את נסיבות המחאת הזכות, שבו יצוין כי הזוכה חתם על המחאת הזכות המאשרת את החלפתו כזוכה על ידי הנמחה. {{ח:תת|(ד)}} בקשה לפי סעיף קטן (ג) לא תאושר אם מי שהגיש אותה הוא אדם הנמחה בהמחאת הזכות. {{ח:סעיף|11ב|ריבוי זוכים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} {{ח:ת}} אם כמה זוכים זכאים לפתוח תיק הוצאה לפועל, יחולו ההוראות האלה: {{ח:תת|(1)}} אם כלל הזוכים מבקשים לפתוח את התיק, אך הם אינם מיוצגים, ימלאו את {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ח|חלק א׳ בטופס 1ח שבתוספת הראשונה}} (להלן בתקנה זו – טופס 1ח); {{ח:תת|(2)}} אם כלל הזוכים מיוצגים על ידי אותו עורך דין במועד פתיחת התיק, אך עורך הדין אינו מייצגם עוד או את חלקם, או אם במהלך ניהול התיק ביקשו הזוכים לשנות את מספר החשבון לזיכוי, ימלאו את {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ח|חלק א׳ בטופס 1ח}}; {{ח:תת|(3)}} אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק, ימלאו את {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ח|חלק ב׳ בטופס 1ח}}; {{ח:תת|(4)}} אם חלק מהזוכים מבקשים לפתוח את התיק והם אינם מיוצגים, ימלאו את {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ח|חלק א׳ וחלק ב׳ בטופס 1ח}}; הוראה זו תחול גם אם הוגשה בקשה לצירוף זוכה נוסף לתיק. {{ח:סעיף|12|אזהרה לחייב והמצאתה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ה, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־4, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} אזהרה תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 2|טופס 2 שבתוספת הראשונה}}, ותומצא לחייב בדרך שנקבעה {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק}}; הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1 לחוק}}, תהא האזהרה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 2א|טופס 2א שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(א1)}} הגיש החייב או בא כוחו בקשה לקבלת רשימת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, יראו אותו כמי שהגיש בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו לעניין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7(ג1) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} ראה מנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לכלול בטופס האזהרה נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (בתקנה זו – הפסק), יעביר את טופס האזהרה שהפיק לזוכה, אשר יצרף לטופס העתק מאושר של הפסק ויחזירו ללשכה לשם ביצוע ההמצאה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} לאזהרה הנשלחת לחייב, יצורף נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (להלן בתקנה זו – הפסק); עלה היקף עמודי הפסק על 50 עמודים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לצרף לאזהרה רק חלק מעמודי הפסק ובתנאי שיצרף לאזהרה הנחיות המבהירות כיצד ניתן לעיין בפסק המלא. {{ח:תת|(ג)}} היה הזוכה מיוצג על ידי עורך דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה של האיגרת המצורף לה לערבית לעורך הדין המייצג, אם ביקש זאת, כדי להמציאה לחייב בדרך שנקבעה {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|בסעיף 7 בחוק}} בצירוף העתק של הפסק. {{ח:תת|(ג1)}} אזהרה שהומצאה לחייב על ידי עורך דין של הזוכה לפי תקנת משנה (ג), או שהומצאה לחייב לאחר שמנהל הלשכה או הרשם התיר לזוכה או לעורך דינו (בתקנה זו – הזוכה) להמציאה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 161|תקנה 161(4) לתקנות סדר הדין}}, תימסר על ידי הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בצירוף תצהיר ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 2ב|טופס 2ב שבתוספת הראשונה}} המפרט את נסיבות המסירה (בתקנה זו – תצהיר); נוסף על האמור, באזהרה הנמסרת בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב, יאשר עורך דינו של הזוכה, בחלק ב׳ על גבי התצהיר, גם כי לאזהרה צורפו האסמכתאות הנדרשות לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג1), זוכה אשר צירף לאזהרה שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל צילום של מקום המסירה אשר בתחתיתו חיווי של זיהוי המקום וזמן הצילום, יגיש את {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 2ב|טופס 2ב שבתוספת הראשונה}} בלא אישור של עורך דין בחלק א׳, ובלבד שצורף לו צילום כאמור (בתקנה זו – דיווח); נעשתה מסירת האזהרה באמצעות הדבקתה, יכלול הדיווח צילום וזיהוי מקום וזמן של שלושה ביקורים שנעשו במקום, לפחות, לרבות צילום הדבקתה של המסירה במקום באותם שלושה ביקורים; לעניין זה, צילום מיקום המסירה הוא צילום חזית הבניין או בית המגורים לרבות מספר הבניין או בית המגורים, ככל האפשר, ואם נעשתה המסירה בדירה בתוך בניין, גם צילום הדלת נוסף על צילום חזית הבניין, ובלבד שלא יכלול צילום בתוך בית המגורים; זיהוי המקום יכול שיהיה באמצעות נקודת ציון גאוגרפית בקובץ או באמצעות מפה בתחתית התמונה, שעליה סימון מקום הצילום של התמונה. {{ח:תת|(ג3)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי שלא לקבל דיווח כאמור בתקנת משנה (ג2) אם לא צורף לו צילום כאמור באותה תקנת משנה; על החלטה זו ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ד)}} אישור בדבר מסירת האזהרה או אזהרה שהוחזרה בידי הדואר מטעם כלשהו, יועבר – {{ח:תתת|(1)}} לזוכה או לעורך דינו ויישמרו בידו לשם הצגתם לפי דרישה, ויכול שאישור זה יועבר באמצעות תקשורת בין מחשבים; {{ח:תתת|(2)}} ללשכה באמצעות תקשורת בין מחשבים. {{ח:תת|(ה)}} הומצאה אזהרה לחייב בתיק מזונות, וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, לא יגדיל רשם ההוצאה לפועל את קרן החוב אלא לאחר שנשלחה הבקשה לתגובת החייב, וחלפו 14 ימים מיום השליחה בלי שהתקבלה תגובת החייב; התקבלה תגובת החייב בתוך 14 הימים האמורים – יועברו הבקשה והתגובה להחלטת הרשם; החליט רשם ההוצאה לפועל כי יש להגדיל את קרן החוב בתיק, לא תישלח אזהרה נוספת לחייב, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ו)}} הומצאה אזהרה לחייב וביקש הזוכה הגדלת קרן החוב בתיק, שאינה נובעת מהוצאות שהוצאו לגביית החוב, תשולם אגרה ותישלח אזהרה ביחס להגדלת קרן החוב בתיק; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות ותיקי משכון או משכנתה. {{ח:תת|(ז)}} נסגר תיק וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, ישלח הזוכה לחייב העתק מן הבקשה בהמצאה מלאה ויצרף את אישור המסירה לבקשה עם הגשתה ללשכה; תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. {{ח:תת|(ח)}} נסגר תיק מזונות וביקש הזוכה את פתיחתו מחדש, תועבר הבקשה לרשם הוצאה לפועל למתן הוראות. {{ח:סעיף|12א|חקירת יכולת|תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ה, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 67|סעיף 67(א1) לחוק}}, יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. {{ח:תת|(א1)}} חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66ג|סעיף 66ג(ב) בחוק}}, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. {{ח:תת|(ב)}} התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21|טופס 21 שבתוספת הראשונה}}, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2) לחוק}}, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן – אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 67|בסעיף 67(ד) לחוק}}, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 67|בסעיף 67(ב1)}}. {{ח:תת|(ד)}} התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 67|סעיף 67(א1) לחוק}}, במקרים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד; {{ח:תתת|(2)}} הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ג|סעיף 69ג לחוק}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת ”פרעתי“, כל עוד בקשתו לא נדחתה; {{ח:תתת|(4)}} הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; {{ח:תתת|(5)}} כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי. {{ח:סעיף|12ב|בקשת חייב לצו תשלומים|תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הגיש חייב בתוך 21 ימים מעת שהומצאה לו האזהרה, בקשה לצו תשלומים שמתקיימות בה כל הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק}} (להלן – בקשה לצו תשלומים), יראו אותו כמי שהתייצב לחקירת יכולת לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 67|סעיף 67(א1) לחוק}}; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא או שהומצאו לידיו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב(א) בחוק}}, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 67|בסעיף 67(ב1)}}. {{ח:תת|(ב)}} הגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל; ההזמנה תישלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}}. {{ח:סעיף|13||תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|14|ביצוע הליך לפני המצאת אזהרה|תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תש״ף־2}} {{ח:תת|(א)}} ביקש הזוכה שהליך יינקט לפני מתן האזהרה לחייב, או לפני שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, ינמק בקשתו ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. {{ח:תת|(ב)}} לעניין הליך במסלול מקוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק א1|פרק א׳1 לחוק}}, תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין הליך במסלול מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק א2|פרק א׳2 לחוק}}, תוגש הבקשה לפי בקשת הזוכה באמצעות עובד מסלול המזונות או ביוזמת עובד מסלול המזונות אם קיבל מידע שעלה ממנו חשש ממשי שהחייב עומד להבריח נכסים או לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פרעונו, או אם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות לעשות כן; לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. {{ח:סעיף|14א|שאלון וכתב ויתור על סודיות|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט}} {{ח:ת}} שאלון וכתב ויתור על סודיות כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק}} ייערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21|טופס 21 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|14ב|תשלום חודשי מזערי|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט}} {{ח:ת}} תשלומי חייב על חשבון החוב הפסוק, המתבצעים עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו למתן צו תשלומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|בסעיף 7א(ד) לחוק}}, לא יפחתו מסכום של 150 שקלים חדשים כל אחד. {{ח:סעיף|14ג|בקשת זוכה להגדלת תשלומי חייב|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט}} {{ח:ת}} בקשת זוכה לרשם ההוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69א|סעיף 69א לחוק}}, לקבוע לחייב תשלומים גבוהים מאלה שקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל בכללים, תפרט את הנימוקים המיוחדים המצדיקים בקשה זו. {{ח:סעיף|14ד|הגשת בקשות במערכת המיכון|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בקשות, תגובות לבקשת הליכים, פעולות, הודעות ודיווח (להלן בתקנה זו – בקשות) המוגשות על ידי הזוכה או החייב או על ידי כונס נכסים והמפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, יוגשו באמצעות מערכת המיכון של מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ב)}} יחיד שאינו מיוצג בידי עורך דין, רשאי להגיש את הבקשות שלא בצורה ממוכנת. {{ח:תת|(ג)}} במקרה של תקלה במערכת ההוצאה לפועל באופן העברת בקשות בצורה ממוכנת, תפורסם הודעה בדבר התקלה באתר האינטרנט, ויהיה ניתן להגיש בתקופות האמורות בהודעה, בקשות באופן, בדרך ובמועדים שיפורטו בהודעה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|15|הגשת בקשות ללשכה|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע־5, תשע״ג־2, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} כל בקשה, זולת אם נעשתה תוך שמיעת המבקש בפני רשם ההוצאה לפועל, תהיה בכתב, חתומה בידי המבקש או בא כוחו, ותוגש או תישלח בדואר או בתקשורת בין מחשבים אל הלשכה שבה מתנהל התיק זולת בקשה דחופה שיש להגישה באופן ידני; בקשה כאמור שנשלחה בדואר לא תיחשב כבקשה שנתקבלה, אלא אם נתקבלה למעשה. {{ח:תת|(א1)}} בקשת זוכה לסגירת תיק או להקטנת חוב או לביטול הליכים יוגשו לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או יישלחו באמצעות תקשורת בין מחשבים בלבד; בתיק מזונות ניתן להגיש בקשות להקטנת חוב גם באמצעות הדואר או הפקסימילה. {{ח:תת|(א1א)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(א1) יהיה ניתן להגיש בבית משפט שלום, שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. {{ח:תת|(א2)}} בקשות אשר יוגשו ללשכה יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 4|טפסים 4 עד 4ו שבתוספת הראשונה}}, לפי העניין, ויצוין בהן קוד הסעד המבוקש כמפורט בכל טופס, לפי העניין, וכן תירשם תמצית הבקשה במקום המיועד לכך בטופס; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על בקשות שמוגשות בתקשורת בין מחשבים. {{ח:תת|(א3)}} בקשה תהיה מודפסת או כתובה במכונת כתיבה, על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21 × 29.7 ס״מ (A4), על צד אחד בלבד של הגיליון, ויש להותיר שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות; על אף האמור בתקנת משנה זו, אין לעורר התנגדות טכנית על בסיס פגם שבצורה. {{ח:תת|(א4)}} על המגיש בקשה באמצעות תקשורת בין מחשבים לוודא כי פרטי הצדדים שצוינו וכן פרטי הבקשה הוקלדו במלואם ובצורה מדויקת ומלאה. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תפרט את מספר תיק ההוצאה לפועל, את שמותיהם, מספרי זהותם ומעניהם של הזוכה ושל החייב, את הענין המבוקש ולגבי איזה מן החייבים הוא מבוקש. {{ח:תת|(ג)}} בבקשת חייב יפורטו נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), כתובת למשלוח דברי דואר, מענו המדויק האחרון, מספר המיקוד ואם טרם נקבע מספר מיקוד יצוין הדבר במפורש, וככל הניתן גם מספר טלפון לרבות מספר טלפון נייד; בקשה שאין מתקיימות בה הוראות תקנת משנה זו, לא תקובל בידי הלשכה. {{ח:תת|(ד)}} לבקשת חייב יצורף העתק צילומי של תעודת הזהות שלו, ובאין לו תעודת זהות העתק צילומי של תעודה מזהה אחרת, זולת אם צירף כבר העתק צילומי כאמור לבקשה קודמת שהגיש באותו תיק הוצאה לפועל. {{ח:תת|(ה)}} בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש בצירוף תצהיר או בצירוף ערובה, ולא צורפו לה תצהיר או ערובה, לפי העניין, לא תקובל לרישום. {{ח:סעיף|15א|המצאה לזוכה|תיקון: תשנ״א־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הגישו החייב או צד שלישי בקשה ללשכה, יצרפו אליה, בנוסף למספר העותקים הנדרש, עותק לשם המצאה לזוכה; היו החייב או הצד השלישי מיוצגים על ידי עורך דין, ימציאו עותק הבקשה לזוכה בתוך שלושה ימים; רשם ההוצאה לפועל יקבע את המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, זולת אם החליט לדחותה; לא הגיב הזוכה במועד שנקבע לו, יחליט רשם ההוצאה לפועל בלא תגובת הזוכה. {{ח:תת|(ב)}} ראה רשם ההוצאה לפועל כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט בבקשה אף לפני קבלת תגובת הזוכה; העתק מההחלטה יישלח לזוכה; הזוכה או אדם אחר הרואה עצמו נפגע על ידי ההחלטה, רשאי לבקש את ביטולה או את שינויה תוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה. {{ח:סעיף|15א1|כתב בי־<wbr>דין אלקטרוני|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} כתב בי־דין המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן – כתב בי־דין אלקטרוני), שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן – תצהיר אלקטרוני) ייחתמו, כל אחד, על צרופותיו, בחתימה אלקטרונית; אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש באמצעי אלקטרוני ללשכת ההוצאה לפועל תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר או של מקבל התצהיר ובלבד שבעת הגשתו ייחתם אלקטרונית בידי מקבל התצהיר. {{ח:תת|(ג)}} כתב בי־דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, או שמסיבה אחרת התקבל בלתי שלם או פגום, לא יתקבל לרישום במזכירות ההוצאה לפועל, והודעה על כך תישלח למגישו בתוך עשרה ימים. {{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מאי־קבלתו לרישום של כתב בי־דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי־קבלה לרישום כאמור בתקנת משנה (ג), לבקש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי־קבלה לרישום של כתב בי־הדין האלקטרוני. {{ח:סעיף|15א2|המצאת בקשות בתקשורת בין מחשבים|תיקון: תשע״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בקשה שהוגשה לאחר השעה 17:00 {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026: לאחר השעה 23:59)}} בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק אחר, יראו אותה כאילו נשלחה ביום חול שלאחריו. {{ח:סעיף|15ב|תמצית בקשה ותגובה|תיקון: תשנ״ה}} {{ח:ת}} לבקשה או לתגובה המוגשות ללשכת ההוצאה לפועל, יצרף המגיש תמצית שלה שלא תעלה על 4 שורות כדי שהתמצית תוקלד למערכת המיכון. {{ח:סעיף|16|שאילתה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} החייב או הזוכה רשאים להגיש שאילתה, מבין השאילתות הקבועות אחרי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 20|טופס 20 שבתוספת הראשונה}}, בדרך שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|17|תיק אלקטרוני|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בקשת ביצוע ומצורפיה ייסרקו ויתויקו בתיק אלקטרוני שיינתן לו המספר הסידורי של הבקשה (בתקנה זו – תיק אלקטרוני). {{ח:תת|(ב)}} כל בקשה, הליך או מסמך הנוגעים לתיק האלקטרוני ייסרקו, יתויקו בתיק ויקבלו מספר סידורי. {{ח:תת|(ג)}} כל החלטה שניתנה בתיק הבקשה, תוקלד לתיק האלקטרוני. {{ח:תת|(ד)}} התיק האלקטרוני יכלול דף חשבון שבו יירשמו כל הסכומים הנזקפים לזכותו או לחובתו של החייב על חשבון החוב הפסוק, בציון האסמכתה לכך. {{ח:סעיף|17א|עדכון תיק|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ה, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול. {{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין. {{ח:סעיף|18|העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יחליט רשם ההוצאה לפועל על העברת ביצוע פסק דין ללשכה אחרת אלא לאחר שנתן לזוכה הזדמנות להשמיע דברו. {{ח:תת|(ב)}} החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של פסק הדין אל לשכה אחרת, יועבר התיק בשלמותו ללשכה האחרת, בצירוף החלטת ההעברה, ומשנעשה כן, יראו את הלשכה שאליה הועבר התיק כאילו הוגשה בקשת הביצוע בפניה, אולם הליכים שננקטו בלשכה המעבירה יעמדו בעינם; הודעה על העברת התיק לפי תקנה זו תומצא לזוכה ולחייב. {{ח:תת|(ג)}} החליט רשם ההוצאה לפועל – בלשכה בה מופעלת מערכת מיכון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ג)}} – להעביר ביצועו של פסק־דין ללשכה אחרת, יועברו ללשכה האחרת כל אותם בקשות ומסמכים, הנוגעים לאותו פסק דין, בצירוף החלטת ההעברה; משנעשה כן, יחולו על פסק הדין הוראותיה של תקנת משנה (ב). {{ח:סעיף|19|העברת ביצוע הליך ללשכה אחרת|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר ביצועו של הליך ללשכה אחרת, תישלח הודעה על כך ללשכה האחרת לשם ביצוע ההליך, וכן לזוכה. {{ח:תת|(ב)}} דו״ח על ביצוע ההליך, בצירוף המסמכים הנוגעים בדבר, יישלח אל הלשכה המעבירה וכן לזוכה בתכוף לאחר הביצוע. {{ח:תת|(ג)}} הליך שבוצע כאמור, רואים אותו כאילו ביצעה אותו הלשכה המעבירה לכל דבר, לרבות לענין ערר וערעור. {{ח:סעיף|19א|דיון מאוחד|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת אחד מבעלי הדין או ביוזמתו, להורות על קיומו של דיון מאוחד בחלק מתיקי החייב או בכולם, אם סבר שיש בכך כדי לייעל ולפשט את ההליכים או כדי למנוע תוצאות סותרות ביחס לבקשות דומות או מכל טעם אחר, לרבות קיום של דיון מאוחד בבקשה הנידונה לפניו ובבקשה דומה שהוגשה בתיק אחד או יותר באותה לשכת הוצאה לפועל או בכל לשכה אחרת. {{ח:סעיף|20|פסק דין הטעון הבהרה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} פנה רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט לשם קבלת הבהרה, יציין את חלק פסק הדין הטעון הבהרה, ובית המשפט לפני שישיב, יתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו; תשובת בית המשפט תהווה חלק מפסק הדין בכל הנוגע לביצועו; העברת פסק הדין להבהרה לא תעכב את ביצועו ככל שהוא ניתן לביצוע כולו או חלקו, בלא הבהרה. {{ח:סעיף|21|בקשה להשהיית הליך|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:ת}} בקשת החייב להשהות הליך או להימנע מנקיטתו או לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ או לביטול הגבלת יציאה מהארץ, תהא בכתב ובצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ואת סוג הערובה המוצעת. {{ח:סעיף|22|בקשת מעצר ועיכוב יציאה|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ד, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ויצרף לה אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב, אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה. {{ח:תת}} בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות. {{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה. {{ח:תת|(ג)}} צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו. {{ח:תת|(ד)}} לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות; על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}, על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ד|סעיף 69ד לחוק}} או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 74ד|סעיף 74ד לחוק}}. {{ח:תת|(ד1)}} ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים. {{ח:תת|(ה)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על־ידי מתן צו חדש. {{ח:סעיף|22א|בקשה להטלת הגבלה|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ג}} {{ח:ת}} בקשה להטלת הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק}} תהא בכתב ויפורטו בה ההגבלות שאותן מבקש הזוכה להטיל על החייב, וכן יצוינו בה פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 2|ו־2}}; אם פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|ו־2}} אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ה)}} או אם החייב אינו יחיד, יצורף אישור בדבר פרטי חייב. {{ח:סעיף|22ב|הטלת הגבלה|תיקון: תשס״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} החליט רשם ההוצאה לפועל על הטלת הגבלה שלא במעמד החייב, תישלח לחייב התראה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 5|טופס 5 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} חלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה לפי תקנת משנה (א) או מיום הטלת ההגבלה, אם הוטלה במעמד החייב, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66ב|בסעיף 66ב(א)(1) לחוק}}, והחייב לא פרע את חובו ולא התייצב לחקירת יכולת, תיכנס ההגבלה לתוקפה אלא אם כן נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} הגבלה שהוטלה מחדש לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66ד|סעיף 66ד(ג) לחוק}} תיכנס לתוקפה מיד עם הטלתה בלא צורך במשלוח התראה לפי תקנת משנה (א); הודעה על הטלת ההגבלה תישלח לחייב. {{ח:סעיף|22ג|הודעה על הטלת הגבלה|תיקון: תשס״ט־2}} {{ח:ת}} נכנסה לתוקף הגבלה, תישלח הודעה על כך לגורמים המפורטים בצו ההגבלה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים; בהודעה כאמור יצוינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, מספר תיק ההוצאה לפועל, מספר ההליך שבו ניתנה ההגבלה, מועד מתן ההגבלה ותאריך פקיעתה ככל שקבע הרשם. {{ח:סעיף|22ד|ביטול הגבלה|תיקון: תשס״ט־2}} {{ח:ת}} בוטלה הגבלה בתיק, מן הסיבות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66ד|בסעיף 66ד(א) עד (ג) לחוק}}, תישלח הודעה על הביטול לגורמים שאליהם נשלחה ההגבלה, וכן לחייב ולזוכה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. {{ח:סעיף|23|חיפוש|תיקון: תשנ״ח, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} היה החייב עומד לפני רשם ההוצאה לפועל, יכול רשם ההוצאה לפועל לצוות על כל שוטר, פקיד בית המשפט או עובד מערכת ההוצאה לפועל או אדם אחר, לערוך חיפוש על גופו ובכליו של החייב, הן לפי בקשה בעל פה והן מיזמתו; חיפוש כאמור ייערך שלא בפרהסיה. {{ח:תת|(ג)}} חיפוש על גופה של אשה יהא על ידי אשה. {{ח:תת|(ג1)}} חיפוש על גופו של החייב או בכליו ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו של החייב ופרטיותו. {{ח:תת|(ד)}} בקשה לעריכת חיפוש בחצרים שאינם בהחזקתו של החייב, תהא מלווה בתצהיר המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה. {{ח:סעיף|23א|בקשה למסירת מידע|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע־4}} {{ח:ת}} בבקשה למסירת מידע כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|בסעיף 7ב לחוק}}, יציין הזוכה את הגורם שממנו מתבקש המידע ואת פרטי המידע המבוקשים. {{ח:סעיף|23ב|צו למסירת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב(א) או (א1) לחוק}}, והמצאתו|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:תת|(א)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל, על יסוד כתב ויתור על סודיות, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|לסעיף 7ב(א) לחוק}}, על כל גורם כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2) לחוק}} למסור לידיו מידע על החייב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 6|טופס 6 לתוספת הראשונה}}, או ציווה רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|לסעיף 7ב(א1) לחוק}}, על גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק}} למסור לידיו את כתובתו של החייב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 6א|טופס 6א לתוספת הראשונה}}, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הצו לאותו גורם. {{ח:תת|(ב)}} גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו, את מלוא המידע המבוקש שברשותו כנדרש בצו. {{ח:סעיף|23ג|מסירת מידע לזוכה על כתובת החייב והשימוש בו|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובת החייב שנמסר לו כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א1) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי המידע שהתקבל בדבר כתובתו של החייב נכון, רשאי הוא לשנות את כתובתו של החייב בתיק בהתאם למידע שהתקבל; הודעה על החלטת הרשם תומצא לזוכה ולחייב לכתובת כפי ששונתה בהחלטת הרשם. {{ח:סעיף|23ג1|צו למסירת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1א) לחוק}} והמצאתו|תיקון: תשע״ה־4, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} ציווה מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל על הגורם המפורט {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק א פרט 14|בטור א׳ בפרט 14 {{ח:הערה|לחלק א׳}} לתוספת השנייה לחוק}} (בתקנה זו – בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}}) למסור לו, ישירות או באמצעות גורם אחר מטעמו, את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של חייב, יישלח הצו בדרך ממוכנת באמצעות תקשורת בין מחשבים. {{ח:תת|(ב)}} צו כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את שש הספרות הראשונות ממספר הזהות של החייב (בתקנה זו – ספרות מספר הזהות). {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} שקיבל צו כאמור בתקנת משנה (א), יערוך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין ספרות מספר הזהות לבין נתוני מנוייו, ויעביר בתוך 10 ימים קובץ מידע ממוחשב ובו מספרי הטלפון הנייד או הנייח של כל המנויים ששש הספרות הראשונות במספר תעודת הזהות שלהם זהות לספרות כאמור, אם יש כאלה, יחד עם שמותיהם ומספר הזהות המלא, למעט מנויים שביקשו כי מספרים אלה יישארו חסויים (בתקנה זו – קובץ המידע). {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} יעביר את קובץ המידע באמצעים מאובטחים שיבטיחו הגנה מפני חשיפת זהות המנויים. {{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} לא יעשה כל שימוש בפרט מן הפרטים המופיעים בצו כאמור בתקנת משנה (א), למעט האמור בתקנת משנה (ג) וימחק את הצו שקיבל לפי תקנת משנה (ב) מיד לאחר קבלתו ואת קובץ המידע שהעביר להוצאה לפועל כאמור בתקנת משנה (ג) מיד לאחר העברתו. {{ח:תת|(ו)}} עם קבלת הקובץ כאמור בתקנת משנה (ג) תיערך הצלבה אוטומטית ממוחשבת בין נתוני המנויים המופיעים בקובץ המידע לבין נתוני החייבים בתיקי ההוצאה לפועל על בסיס התאמה בין מספר הזהות לשם החייב. {{ח:תת|(ז)}} עם סיום ההצלבה יירשמו באופן ממוחשב בתיקי ההוצאה לפועל מספרי הטלפון של החייבים שלגביהם נמצאה התאמה; מנהל מערכת ההוצאה לפועל לא יעשה כל שימוש בקובץ המידע, למעט האמור בתקנת משנה (ו) ובתקנת משנה זו, ושאר המידע בקובץ המידע שאינו נוגע לחייבים יימחק מיד לאחר סיום ההצלבה. {{ח:תת|(ח)}} פנייה לחייב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב(א1א)(2) לחוק}} תיערך באופן שיבטיח כי מידע על אודות הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ייחשף לפני החייב בלבד, לא ביום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, ולא לאחר השעה 21:00 בערב וביום ו׳ – לא לאחר השעה 12:00; יובהר לחייב, במסגרת הפנייה הראשונה אליו לפחות, האופן שבו עליו לבקש כי עובדי מערכת ההוצאה לפועל לא ייצרו עמו קשר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|הסעיף האמור}}, אם אינו מעוניין בכך, לרבות בקשה כאמור באמצעות פנייה טלפונית או משלוח דואר אלקטרוני. {{ח:תת|(ט)}} מסר החייב במסגרת פנייה טלפונית שנעשתה אליו כתובת השונה מכתובתו המצויה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על שינוי הכתובת ולתת על כך הודעה לזוכה ואם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה לשינוי הכתובת, וזו תינתן בתוך 7 ימים, ובחלוף פרק זמן זה להורות על שינוי הכתובת כאמור. {{ח:תת|(י)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא מאותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בפנייה הטלפונית שנעשתה אליו. {{ח:סעיף|23ג2|שינוי כתובת חייב|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} מסר החייב כתובת במסגרת בקשה לעדכון כתובת או במסגרת בקשה שהגיש ופירט בה את כתובתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ג) לתקנות}}, והכתובת שמסר שונה מהכתובת הרשומה בתיק, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להחליף את הכתובת הרשומה בתיק בכתובת שנמסרה כאמור ולתת על כך הודעה לזוכה; מנהל הלשכה רשאי, אם ראה צורך בכך, לבקש את תגובת הזוכה, בתוך שבעה ימים, להחלפת הכתובת, ואם לא התקבלה תגובה מטעמו, יחליף את הכתובת בתום המועד להגשת התגובה מטעם הזוכה. {{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לעדכן את הזוכים בתיקי הוצאה לפועל אחרים שבהם לא נמסרה אזהרה, או שבהם לא אותר החייב, על הכתובת שמסר החייב בבקשתו. {{ח:סעיף|23ד|צו למסירת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב(א2) לחוק}}, והמצאת הצו|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:תת|(א)}} התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א2) לחוק}}, והחליט רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על גורם מן הגורמים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה לחוק}}, למסור לידיו מידע על החייב, תישלח התראה לחייב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 6ב|טופס 6ב שבתוספת הראשונה}}; לא תישלח התראה לחייב על פי תקנת משנה זו אם הומצאה לו כבר בעבר התראה באותו תיק לפי תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ב)}} נשלחה ההתראה לחייב ולא נפרע החוב בתוך 7 ימים מיום המצאת ההתראה ולא נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל צו מסירת מידע לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 6ג|טופס 6ג לתוספת הראשונה}} לאותו גורם. {{ח:תת|(ג)}} גורם שהומצא לו צו למסירת מידע לפי תקנה זו, ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 10 ימים, את המידע שיש בידיו בהתאם לצו. {{ח:תת|(ד)}} התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק א פרט 1|בפרטים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק א פרט 6|ו־6 עד 9 {{ח:הערה|בחלק א׳}} בתוספת השניה לחוק}}, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למסור את המידע ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו ואולם לא יימסר לזוכה מידע מגורם המפורט {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק א פרט 1|בפרט 1 {{ח:הערה|לחלק א׳}} לתוספת השניה לחוק}} על גובה הכנסתו של החייב. {{ח:תת|(ה)}} התקבל מידע כמפורט בצו מגורמים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת השניה לחוק}}, רשאי רשם ההוצאה לפועל למסור מידע לזוכה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ד) לחוק}}. {{ח:תת|(ו)}} לא יימסר מידע לזוכה, לפי תקנות משנה (ד) ו־(ה) אלא אם כן המידע מצוי בתיק שבו הוא זוכה. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בתקנת משנה (ו), התקבל מידע לבקשת זוכה בתיק המתנהל בתיק איחוד, תישלח הודעה על כך לכלל הזוכים שנכללו בתיק האיחוד; זוכה המבקש לעיין במידע שהתקבל יגיש בקשה בהתאם לתקנות אלה ובלבד ששילם אגרה בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)#סעיף 4א2|בתקנות 4א2}} {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)#סעיף 4א3|ו־4א3 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ח)}} התקבל בלשכת ההוצאה לפועל מידע שניתן למסרו לזוכה לפי תקנות משנה (ד) ו־(ה), תימסר על כך הודעה לזוכה בתוך 10 ימים מיום קבלת המידע והוא יהיה רשאי לעיין במידע בלשכה; התאפשרה העברת המידע לזוכה באמצעות תקשורת בין מחשבים, יועבר המידע בתוך פרק הזמן האמור. {{ח:סעיף|23ד1|שאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בשאילתה לקבלת מידע על קיומו של חוב מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב3|סעיף 7ב3(ב) לחוק}} המוגשת באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל יצהיר הזוכה כי – {{ח:תתת|(1)}} המידע המבוקש בשאילתה נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד; {{ח:תתת|(2)}} הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב3|בסעיפים 7ב3}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב4|ו־7ב4 לחוק}} ולא יעבירו לאחר. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה שאילתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב3|סעיף 7ב3(ב) לחוק}} והתקיימו התנאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב3|בסעיף 7ב3(א) לחוק}} וכן התנאי בדבר הצהרת הזוכה כאמור בתקנת משנה (א), יוצג לזוכה חיווי על דבר קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב; לא התקיימו התנאים כאמור או לא היה לחייב תיק מזונות, יוצג לזוכה חיווי שלא התקיימו התנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב3|סעיף 7ב3 לחוק}}; החיווי יוצג באתר האינטרנט בלבד ולא יישלח אל הזוכה. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 23ד2|ובתקנות 23ד2 עד 23ד4}}, ”חוב מזונות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב3|בסעיף 7ב3(א) לחוק}}. {{ח:סעיף|23ד2|הוראות להגנת המידע|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} בהעמדת המידע על דבר קיומו של חוב מזונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ד1|בתקנה 23ד1}} יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי – {{ח:תת|(1)}} למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של מידע על חוב מזונות וכן את האפשרות של הגשת שאילתה באמצעים ממוחשבים מטעם גורם אחר שאינו הזוכה; {{ח:תת|(2)}} למנוע אפשרות קבלת המידע באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל; {{ח:תת|(3)}} למנוע מצב שבו מספר השאילתות שזוכה יכול להגיש ביום יעלה על עשר; {{ח:תת|(4)}} להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב. {{ח:סעיף|23ד3|בקשה לקבלת מידע על חוב מזונות במסלול המקוצר|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} בבקשה לקבלת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב3|סעיף 7ב3(ג) לחוק}} על חוב מזונות שמגיש זוכה בתיק המתנהל במסלול המקוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק א1|פרק א׳1 לחוק}}, יצהיר הזוכה כי – {{ח:תת|(1)}} המידע המבוקש נדרש לו לשם החלטה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר; {{ח:תת|(2)}} הוא לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. {{ח:סעיף|23ד4|מסירת מידע על גובה חוב מזונות והשימוש במידע|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב4|סעיף 7ב4(א) לחוק}} תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 30|טופס 30 שבתוספת הראשונה}} ותוגש לרשם ההוצאה לפועל; בבקשה יצהיר הזוכה כי – {{ח:תתת|(1)}} המידע המבוקש נדרש לו לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ולשם כך בלבד; {{ח:תתת|(2)}} לא יעשה במידע כל שימוש לתכלית אחרת מזו האמורה בפסקה (1) ולא יעבירו לאחר. {{ח:תת|(ב)}} אישר הרשם את הבקשה למסירת המידע על גובה חוב המזונות כאמור בתקנת משנה (א), יצורף להחלטתו פירוט של מדרגות החוב לכל תיקי המזונות של החייב; ציון מדרגת החוב יהיה בהתאם לאמור להלן: {{ח:תתת|(1)}} מדרגה 1 – החוב עולה על 0 שקלים חדשים ואינו עולה על 15,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מדרגה 2 – החוב עולה על 15,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מדרגה 3 – החוב עולה על 50,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מדרגה 4 – החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 250,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(5)}} מדרגה 5 – החוב עולה על 250,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 500,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(6)}} מדרגה 6 – החוב עולה על 500,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 750,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(7)}} מדרגה 7 – החוב עולה על 750,000 שקלים חדשים ואינו עולה על מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(8)}} מדרגה 8 – החוב עולה על מיליון שקלים חדשים. {{ח:סעיף|23ה|מסירת צו לגורם שיש לו כמה משרדים או סניפים|תיקון: תש״ע־4, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} הניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|תקנות 23ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 23ג1|23ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 23ד|או 23ד}} והיו לגורם מוסר מידע משרדים או סניפים בכמה מקומות, יומצא הצו למשרד הראשי שלו, או למקום אחר כפי שיוסכם בין מערכת ההוצאה לפועל והגורם מוסר המידע, ויראו אותו כאילו הומצא לכל שאר סניפיו. {{ח:סעיף|23ו|צו למסירת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב(א3), לחוק}} והמצאתו|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:ת}} ציווה רשם ההוצאה לפועל, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|לסעיף 7ב(א3) לחוק}}, על גורמים המנויים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק ב|בטור א׳ של חלק ב׳ לתוספת השניה לחוק}} למסור מידע לפי המפורט {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 2 חלק ב|בטור ב׳ לצדו}}, תחול {{ח:פנימי|סעיף 23ד|תקנה 23ד(א) עד (ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|23ז|תוכן צו למסירת מידע שנשלח בדרך ממוכנת|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:ת}} נשלח צו למסירת מידע בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 6|טפסים 6 עד 6ג לתוספת הראשונה}}, לפי העניין, ותוכנם יחול על הגורם מוסר המידע. {{ח:סעיף|23ח|דרך המצאת צווים ומסירת מידע|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:תת|(א)}} צווים ומידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}} יכול שיימסרו באמצעות תקשורת בין מחשבים. {{ח:תת|(ב)}} מסר גורם מידע כאמור בתקנות אלה בדרך שאינה ממוכנת, יישלח המידע ללשכת ההוצאה לפועל במעטפה אטומה; פרטי המידע שיתקבלו בלשכת ההוצאה לפועל יוקלדו למערכת המיכון. {{ח:סעיף|23ט|אבטחת מידע|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:תת|(א)}} מידע שהתקבל לפי תקנות אלה (להלן – מידע) יישמר במאגר מידע בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, עיון, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר; אין באמור כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)|פרק ב׳ לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ״ו–1986}}. {{ח:תת|(ב)}} מידע שהתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}} יימחק על ידי מערכת ההוצאה לפועל מתיק ההוצאה לפועל עם סגירתו. {{ח:סעיף|23י|בקשה לעיון ולתיקון המידע|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:תת|(א)}} חייב רשאי לעיין במידע על אודותיו שבמאגר מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ב)}} בקשת החייב לעיין במידע תוגש בכתב ויפורטו בה מספרי התיקים שבהם הוא מבקש לעיין. {{ח:תת|(ג)}} עיון במידע יהיה בכל דרך, לרבות באמצעות מצג או קבלת תדפיס או העתק של מסמך, הכל כפי שיורה מנהל לשכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ד)}} חייב שעיין במידע ומצא שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; לבקשת החייב יצורפו תצהיר ומסמכים לאימות האמור בה ויחולו ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|שבתקנות 15 עד 15ב}}, הנוגעות לחייב. {{ח:תת|(ה)}} אישר הרשם לתקן את המידע או למחקו, תישלח הודעה על כך לחייב, לגורם שמסר את המידע ולזוכה אם נמסר לו המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ד|תקנה 23ד}}; החלטת רשם לתיקון המידע אין בה כדי לחייב את הגורם שמסר את המידע לתקן את המידע ברישומיו. {{ח:סעיף|23יא|הארכת מועדים|תיקון: תש״ע־4}} {{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי שיקול דעתו, אם ראה לכך טעם, בנסיבות העניין, להאריך את המועדים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 23ב|בתקנות 23ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 23ד|ו־23ד(ג)}}. {{ח:סעיף|24|המצאת כתבי בי־<wbr>דין|תיקון: תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ג, תשפ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בתקנות אלה, כתב בי־דין, למעט אזהרה (בתקנה זו – כתב), יומצא או יימסר בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|בפרק י״ט לתקנות סדר הדין}}, והסמכויות הנתונות לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|אותו פרק}} בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדואר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת. {{ח:תת|(ב)}} נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם; הועבר דבר דואר לבית הדואר באמצעות בית דפוס של מערכת ההוצאה לפועל, ייחשב שהגיע אל בית הדואר 7 ימים לאחר העברתו באופן ממוכן ממערכת ההוצאה לפועל אל בית הדפוס. {{ח:תת|(ג)}} בלשכה ממוכנת רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות, כי יומצא כתב, דרך כלל או במקרים מיוחדים, בדרך שיורה, לרבות באמצעות מדיה מגנטית או תקשורת מחשבים (להלן – דרך ממוחשבת), ומשהורה כך לא יומצא הכתב בדרך אחרת, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על המצאה במסירה אישית אם שוכנע בקיומה של דחיפות מיוחדת בביצוע המסירה; הומצא צו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}} בדרך ממוחשבת, יצוין בו, בין היתר, שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, או פרטי הזיהוי של החייב כפי שהם מופיעים בתיק; נשלח כתב בדרך ממוחשבת, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השלישי שלאחר שידור מהמערכת הממוכנת של הלשכה. {{ח:תת|(ד)}} אישור בדבר מסירתו של כתב, וכתב שהוחזר על ידי רשות הדואר מטעם כלשהו, יועברו לזוכה או לעורך דינו, ויישמרו בידו לשם הצגתם על פי דרישה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ג1) עד (ג3)}} תחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתב בי־דין במסירה אישית. {{ח:סעיף|24א||תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט, תשע״א־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|24ב|עיון במערכת מרחוק|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} זוכה, חייב, בא כוח זוכה או בא כוח חייב, יוכלו לעיין בתיק באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל באמצעות כרטיס חכם או לאחר שקיבלו קוד זיהוי מאובטח ממנהל מערכת ההוצאה לפועל או ממי שהוא הסמיך לשם מתן קודי זיהוי. {{ח:סעיף|25|הודעה על שינוי מען}} {{ח:ת}} מי שנמסר לו כתב בי־דין וכן הזוכה יודיע ללשכה על כל שינוי במענו למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען; לא הודיע כאמור, רואים כל הודעה שנשלחה בדואר לפי המען אשר לפיו נמסר לו כתב הבי־דין לפני השינוי או שמסר עליו הזוכה ללשכה לפני השינוי, לפי הענין, כאילו הגיעה לידיו, אפילו הוחזרה בפועל על ידי הדואר בגלל שינוי המען. {{ח:סעיף|26|שמיעת הצדדים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי בקשת צד, לפני מתן החלטה או צו על פי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}}, או לאחר מכן אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור עובדה או להבהרת טענה, להזמין את הזוכה ואת החייב, או אחד מהם, או כל אדם שיש לו נגיעה בדבר, ולשמוע טענותיהם. {{ח:סעיף|27|ביטול או שינוי החלטה או צו בלא טיעון נפגע|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה שהוגשה לו לבטל או לשנות החלטה או צו שניתנו בלא שמי שרואה עצמו נפגע טען בפניו בכתב או בעל פה. {{ח:תת|(ב)}} בקשת ביטול או שינוי תוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל תוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה או הצו למי שרואה עצמו נפגע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים, או לבקש תגובת כל צד מעונין בתיק, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו בכתב או בעל פה. {{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנה זו אינו חל על החלטה או צו שניתנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 48|48}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|או 58 לחוק}}. {{ח:סעיף|27א|הגשת בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 48|48}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|או 58 לחוק}} ודיון בה|תיקון: תשס״ט, תשפ״ג}} {{ח:ת}} הגשת בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 48|48}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|או 58 לחוק}}, ודיון בה יהיו בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 50|בתקנות 50}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 51|51}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 52|52}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 55|ו־55 לתקנות סדר הדין}}, בשינויים המחויבים, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון. {{ח:סעיף|28||תיקון: תשס״ט, תשע״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|28א|הגשת כמה שטרות לביצוע|תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט}} {{ח:ת}} זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה שטרות יגישם לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת; ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע בתיקים נפרדים כמה שטרות נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה בכל התיקים לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את השטרות לביצוע בתיק אחד. {{ח:סעיף|28ב|הגשת כמה תביעות על סכום קצוב|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} זוכה המבקש להוציא לפועל נגד חייב אחד כמה תביעות על סכום קצוב, יגישן לביצוע, ככל הניתן, במסגרת בקשת ביצוע אחת. {{ח:תת|(ב)}} ראה רשם ההוצאה לפועל כי הזוכה הגיש לביצוע, בתיקים נפרדים, כמה תביעות על סכום קצוב נגד חייב אחד, רשאי הוא להורות, מיוזמתו או על פי בקשת החייב, כי שכר טרחתו של בא כוח הזוכה, בכל התיקים, לא יעלה על שכר הטרחה שהיה מגיע לו אילו הגיש את כל התביעות לסכום קצוב לביצוע בתיק אחד. {{ח:סעיף|28ג|ייצוג על ידי עורך דין|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם {{ח:חיצוני|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)#סעיף 18|לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986}}. {{ח:תת|(ב)}} הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 68|סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (להלן – חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 68|בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין}}, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. {{ח:תת|(ב1)}} נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 93|או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. {{ח:תת|(ב2)}} נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה – יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; {{ח:תתת|(2)}} חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(א)(4)}}; {{ח:תתת|(4)}} אם עורך הדין שנפטר שימש ככונס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. {{ח:תת|(ג)}} אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. {{ח:תת|(ד)}} עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. {{ח:תת|(ה)}} עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין. {{ח:סעיף|28ד|הודעה על החלטת בית משפט|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} פנה אחד הצדדים בתיק ההוצאה לפועל או צד ג׳ הקשור לתיק, לבית המשפט לקבלת סעד הקשור לניהול תיק ההוצאה לפועל, וניתנה החלטת בית משפט שיש להביא לביצועה במסגרת תיק ההוצאה לפועל או שיש ליידע את רשם ההוצאה לפועל ביחס לאותה החלטה, ימציא הצד שפנה לבית המשפט העתק מהבקשה ומההחלטה לתיק ההוצאה לפועל ויצרף אליה עותקים במספר מספיק לשם המצאה לשאר הצדדים בתיק ההוצאה לפועל; היה הצד הפונה מיוצג על ידי עורך דין, ימציא עורך הדין לשאר הצדדים בתיק עותק מהחלטת בית המשפט המוגשת לתיק ההוצאה לפועל בתוך שלושה ימים מיום שהומצאה ההחלטה לתיק ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|28ה|מסירת מספר חשבון בנק|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} התקבלה לרישום בקשת ביצוע בתיק שנפתח לפני תחילתן של תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס׳ 2), התשס״ט–2009, ולא מסר בה הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, מספר חשבון בנק שאליו ניתן להעביר כספים, לא יתקבלו בקשות נוספות מהזוכה באותו תיק, עד אשר ימסור הזוכה או בא כוחו, אם הוא מיוצג, פרטי חשבון בנק בצירוף אחד המסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(א)(4)}}. {{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: איחוד תיקים וחייבים מוגבלים באמצעים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ה־2}} {{ח:סעיף|29|בקשת איחוד|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט, תשע״א־2, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לאיחוד תיקים ובקשת חייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים (להלן – בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה. {{ח:תת|(א1)}} אם במועד הגשת בקשת האיחוד היו פתוחים נגד החייב תיקי הוצאה לפועל, שבהם טרם נמסרה אזהרה, יראו אותם כתיקים שבהם נמסרה אזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת בקשת האיחוד אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. {{ח:תת|(ב)}} חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת. {{ח:סעיף|29א|הגשת הבקשה|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} בקשת איחוד תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 7|טופס 7 שבתוספת הראשונה}}, והיא תוגש בצירוף תצהיר לשאלון וכתב ויתור על סודיות הערוכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21|טופס 21 שבתוספת הראשונה}}, וכן המסמכים הדרושים לפי הטפסים האמורים. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה, עם מצורפיה האמורים, תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל הזוכים בתוספת עותק ללשכה; מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יקבל בקשה שאינה ערוכה ומוגשת כהלכה או שאינה מלאה או שחסרים בה מסמכים. {{ח:סעיף|29ב|תיוק ורישום|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בכל לשכה ינוהל פנקס איחודי תיקים ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 8|טופס 8 שבתוספת הראשונה}}, שיהיה פתוח לעיון הציבור. {{ח:תת|(ב)}} בקשת האיחוד, התצהיר והמצורפים להם יתוייקו בתיק אלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, בשינויים המחוייבים ({{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} – תיק האיחוד). {{ח:תת|(ג)}} העתקים של קבלות על תשלום הסכומים כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 74ו|בסעיף 74ו לחוק}} יתוייקו בתיק הבקשה. {{ח:סעיף|30||תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|31||תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|32|מינוי ממונה|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:ת}} ניתן צו איחוד והחליט רשם ההוצאה לפועל למנות ממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 74יד|בסעיף 74יד לחוק}}, יתן לו כתב מינוי בנוסח לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 9|טופס 9 שבתוספת הראשונה}} ובו פירוט תפקידיו וסמכויותיו בהתאם לצו האיחוד ולתקנות אלה. {{ח:סעיף|33|ביצוע צו איחוד|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} ניתן צו איחוד, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל של הלשכה שבה ניתן הצו הודעה על האיחוד לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. {{ח:תת|(ב)}} חייב לא ישלם כספים לזוכים שתיקיהם אוחדו ולא יגרום בדרך אחרת למימוש חוב שהצו חל עליו, אלא באמצעות הלשכה שבה מתבצע תיק האיחוד או הממונה על אותו תיק או על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ג)}} כל לשכה תדווח ללשכה שבה מתבצע תיק איחוד או לממונה על אותו תיק, על כל זיכוי או חיוב שהגיע לידיעתה ואשר יש בו כדי להשפיע על יתרת החוב בתיק האיחוד. {{ח:תת|(ד)}} הוחל בהליך בתיק איחוד, לא יבוטל ולא יושהה המשך ביצועו על פי בקשת זוכה אלא לאחר שניתנה לכל הזוכים האחרים הזדמנות להגיב על הבקשה; הוראה זו לא תחול כשהבקשה הוגשה בידי הממונה. {{ח:סעיף|33א|הגשת בקשות בתיק איחוד|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־3}} {{ח:ת}} בקשות זוכה או חייב יוגשו במסגרת תיק האיחוד למעט הבקשות המפורטות להלן, אשר יוגשו במסגרת התיק הפרטני הנוגע לעניין: {{ח:תת|(1)}} אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות#סעיף 27|סעיף 27 לחוק הערבות, התשכ״ז–1967}}, על מיצוי הליכים כנגד החייב; {{ח:תת|(2)}} טענת פרעתי; {{ח:תת|(3)}} התנגדות לביצוע שטר או תובענה או בקשה להארכת מועד להגשתן; {{ח:תת|(4)}} הגדלה או הקטנה של קרן חוב על פי החלטת בית משפט; {{ח:תת|(5)}} בקשה להפחתת ריבית או דמי פיגורים. {{ח:סעיף|34|תיק נוסף או הגדלת קרן|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד או בוצעה הגדלת קרן חוב על ידי הזוכה בתיק פרטני, עקב החלטה של בית משפט, יגיש החייב הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה בקשת האיחוד, מיד לאחר שהדבר נודע לו. {{ח:תת|(ב)}} נפתח התיק הנוסף נגד החייב לאחר שניתן צו האיחוד, תישלח הודעה לזוכים על התיק הנוסף ועל אפשרותם לבקש בתוך 7 ימים דיון בנוכחות כל הצדדים כדי להשמיע את טענותיהם לענין צירופו לתיק האיחוד; הודעה על מועד הדיון תישלח לצדדים בצירוף עותק של הבקשה לצירוף התיק הנוסף. {{ח:סעיף|35|פרטים נוספים|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, מפעם לפעם, לדרוש מהחייב פרטים על ענינים הכלולים {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 7|בטפסים 7}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 7א|ו־7א שבתוספת הראשונה}} וכן על שינויי נסיבות שחלו; הפרטים יוגשו תוך חמישה עשר ימים מיום הדרישה זולת אם נקבע לכך מועד אחר, והם יהיו ערוכים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 7|טופס 7 שבתוספת הראשונה}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|36|ביטול איחוד תיקים|תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:ת}} בוטל איחוד תיקים, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לכל התיקים שאוחדו, וכן לחייב ולזוכים שנכללו באיחוד. {{ח:סעיף|36א|הודעה למנפיק כרטיס חיוב|תיקון: תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} ההודעה על פי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ד|סעיף 69ד(א)(3) לחוק}} תישלח למנפיק כרטיס החיוב באמצעות הדואר, ובהסכמת המנפיק יכול שתישלח לו באמצעי מגנטי ממוחשב או ישירות למחשב המנפיק; בהודעה כאמור יצויינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו. {{ח:סעיף|36ב|שאילתה לקבלת מידע מהמרשם|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} שאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ה|סעיף 69ה(א) לחוק}} (להלן – המרשם) יכול שתוגש בלשכת ההוצאה לפועל או באתר האינטרנט. {{ח:תת|(ב)}} שאילתה לקבלת מידע מהמרשם בלשכת ההוצאה לפועל תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 28|טופס 28 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} בשאילתה לקבלת מידע מהמרשם באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה על אודותיו: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זאת לא יעלה על עשר ביום. {{ח:תת|(ד)}} בשאילתה יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע. {{ח:תת|(ה)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יכין נהלים לאבטחת המידע ולמניעת העברת מידע מן המרשם בניגוד לתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ו)}} הוגשה שאילתה לפי תקנת משנה (ג) יימסר למבקש אם האדם שלגביו הוגשה השאילתה הוא חייב מוגבל באמצעים ותאריך ההכרזה על כך. {{ח:סעיף|36ג|תיקון מחיקת מידע שבמרשם|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט, תש״ע־3}} {{ח:תת|(א)}} בקשת חייב, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ה|סעיף 69ה(ה) לחוק}}, לתיקון או למחיקת מידע שגוי המצוי לגביו במרשם, תוגש בכתב ויפורטו בה המידע השגוי, מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ונימוקי הבקשה. {{ח:תת|(ב)}} לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה, יבקש תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע התיקון או המחיקה המבוקשים במרשם, תוך שבעה ימים מיום שהסכים לבקשה. {{ח:תת|(ד)}} בוצעו תיקון או מחיקה במרשם, תישלח על כך הודעה לכל מי שבתוך שלושת החודשים שקדמו לתיקון או למחיקה, קיבל את המידע השגוי מן המרשם, ככל הידוע למנהל לשכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ה)}} הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. {{ח:סעיף|36ד|איחוד תיקים של חייב מוגבל באמצעים|תיקון: תשנ״ה־2}} {{ח:ת}} אוחדו תיקיו של חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ו|בסעיף 69ו לחוק}}, יתנהל תיק האיחוד בלשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29(א)}}. {{ח:סעיף|36ה|הודעה לזוכה על איחוד תיקים|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט}} {{ח:ת}} צורף תיקו של זוכה לאיחוד תיקים כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ו|בסעיף 69ו(א) לחוק}}, ישלח לו מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך. {{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: בעלי תפקידים|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|37|הגדרות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל אישור“ – מי שקיבל אישור של בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל תפקיד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת האישורים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5א|בסעיף 5א לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד ביצוע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|בסעיף 5(א) לחוק}}. {{ח:סעיף|37א|בקשה לקבל אישור|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5(ב) לחוק}} ({{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} – אישור), תוגש לועדת האישורים על גבי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10א|טופס 10א שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לחדש אישור תוגש לועדת האישורים על גבי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10ב|טופס 10ב שבתוספת הראשונה}}, לא יאוחר מיום 1 בדצמבר של כל שנה. {{ח:סעיף|37א1|ערבות וביטוח בעל אישור|תיקון: תשס״ב, תשס״ט, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} אישור יינתן או יחודש רק לאחר שהומצאו למנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיך לענין זה (בתקנה זו – מנהל מערכת ההוצאה לפועל), שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ערבות בנקאית בנוסח שהורה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל בסכום של 10,000 שקלים חדשים לכל תקופת האישור, שניתנה בידי בנק ישראלי לשם כיסוי הנזקים העלולים להיגרם בידי בעל האישור במהלך ביצוע תפקידו (להלן – הערבות); בלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תשמש הערבות להבטחת כל חיוב כספי שבעל האישור יחויב בו כלפי החייב או הזוכה; {{ח:תתת|(2)}} פוליסת ביטוח לתקופת האישור שהוציא מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}, המבטחת סחורה בהעברה, אחריות מקצועית של בעל האישור, אחריות כלפי צד שלישי ואחריות מעבידים (להלן – הפוליסה); הפוליסה תכסה את כל התביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר תום תקופת הפוליסה, ובלבד שמדובר בביטוח נמשך. {{ח:תת|(ב)}} נוסח כתב הערבות ונוסח הפוליסה יהיו להנחת דעתו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ג)}} הערבות תהיה בלתי מותנית, ולא תהיה ניתנת לביטול, שעבוד או עיקול. {{ח:תת|(ד)}} הערבות תוחזר לבעל האישור בתוך 60 ימים מיום פקיעת האישור, זולת אם החליט מנהל מערכת ההוצאה לפועל אחרת, עקב הגשת תובענה נגד בעל האישור או מסיבה מוצדקת אחרת. {{ח:תת|(ה)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יממש את הערבות לכיסוי נזקיו של מי שניזוק בידי בעל האישור או לטובת המדינה אם היא חויבה לפצות את מי שניזוק בידי בעל האישור, בתוך שבעה ימים מיום שהוצג לפניו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} פסק דין של בית משפט בתובענה של אדם נגד בעל אישור או נגד המדינה על נזקים שנגרמו לו במהלך מילוי תפקידו של בעל האישור; {{ח:תתת|(2)}} הסכם פשרה בתובענה כאמור בפסקה (1), שקיבל תוקף של פסק דין; {{ח:תתת|(3)}} פסק בוררות שאישר בית משפט בתובענה כאמור בפסקה (1). {{ח:סעיף|37ב|חובת דיווח|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} הגיש בעל אישור בקשה לחידוש האישור, יצרף לבקשה דיווח בכתב על כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} הוגש נגדו כתב אישום; {{ח:תת|(2)}} נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל; {{ח:תת|(3)}} הפך לקוח מוגבל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|(4)}} ניתן נגדו צו הגנה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|(5)}} כל ענין העלול ליצור ניגוד עניינים עם חובותיו כבעל תפקיד. {{ח:סעיף|37ג|הטלת תפקיד על פקיד של בית המשפט או של מערכת ההוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע על מי מפקידי בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע. {{ח:תת|(ב)}} הטלת תפקיד על פקיד בית המשפט או מערכת ההוצאה לפועל יכולה להיות לצורך הליך מסויים בלבד או לתקופה קצובה שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|37ד|סיוע לעיקול נכס רשום|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} המצאה של צו לעיקול נכס שהעברתו טעונה רישום, לידי מי שממונה על הרישום, ניתנת לביצוע גם בידי פקידו של בעל תפקיד שהוא עורך דין. {{ח:סעיף|37ה|כתב הטלת תפקיד|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל לשכת הוצאה לפועל תפקיד ביצוע על בעל תפקיד, ימסור לידו כתב הטלת תפקיד ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10ג|טופס 10ג שבתוספת הראשונה}}, וכן העתק מאושר מהצו שעל פיו נעשית הפעולה, שישמש אסמכתא לביצוע ההליך (להלן – אסמכתא). {{ח:תת|(ב)}} בעל תפקיד ישא עמו בעת עבודתו תעודת זהות, אישור תקף – אם הוא בעל אישור – כתב הטלת תפקיד ואסמכתא; והוא יציג את המסמכים האמורים לצורך הזדהות בפני כל אדם שאליו הוא פונה במסגרת תפקיד ביצוע שהוטל עליו. {{ח:תת|(ג)}} בעל תפקיד ישאיר עותק של כתב הטלת התפקיד בידי החייב או בחצריו, או בחצרים של כל אדם אחר שבהם נמצאים מטלטלי החייב, הכל לפי הענין. {{ח:סעיף|37ו|אישור שפקע תוקפו|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:ת}} בעל אישור שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה שהיא, יפקיד ברשות הועדה את אישורו וכן כל כתב הטלת תפקיד שבידיו ויימנע מביצוע כל פעולה הקשורה לאישור שהותלה או פקע לרבות פעולות שאושרו לפני התליית האישור או פקיעתו. {{ח:סעיף|37ז|חובותיו של בעל תפקיד|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} על בעל תפקיד יחולו כל החובות המוטלות על מנהל לשכת הוצאה לפועל {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}} ובתקנות שלפיו. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) או מכל חובה המוטלת על בעל תפקיד {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}} ובתקנות אלה או בכל דין אחר, בעל תפקיד – {{ח:תתת|(1)}} יבצע את תפקידו בנאמנות, במסירות ובהגינות וימלא בקפדנות אחר הוראותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבתחום סמכותם הוא פועל, ואחר סדרי המינהל שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל; {{ח:תתת|(2)}} יציג את עצמו כמי שפועל מטעם מנהל לשכת ההוצאה לפועל בלבד, ולא יתחזה כשוטר או כפקח; {{ח:תתת|(3)}} לא יעביר את כתב הטלת התפקיד לאחר ולא יתיר לאחר את השימוש בו; {{ח:תתת|(4)}} לא יקבל מכל אדם שהוא תמורה כספית או טובת הנאה חומרית אחרת, פרט לסכום שקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כהוצאות בעד פעולה שביצע על פי כתב הטלת התפקיד. {{ח:סעיף|37ז1|בירור תלונה בועדת האישורים|תיקון: תשנ״ה}} {{ח:ת}} במסגרת בירור תלונה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5ז|סעיף 5ז לחוק}} לפני ועדת האישורים, רשאית היא, מיוזמתה או לבקשת המתלונן, להזמין את המתלונן להשמיע את טענותיו לפניה. {{ח:סעיף|37ח||תיקון: תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק ב3|פרק ב׳3: חוקרי הוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ו־2}} {{ח:סעיף|37ט|הגדרות|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב3|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה הממליצה“ – הועדה הממליצה לענין חוקרי ההוצאה לפועל, כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 68א|בסעיף 68א(א) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשימה“ – רשימת חוקרי ההוצאה לפועל שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 68א|סעיף 68א(א) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקה“ – בדיקה בדבר יכולת החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 68א|בסעיף 68א(ג) לחוק}}, הנעשית בידי חוקר הוצאה לפועל שרשם ההוצאה לפועל מינה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 68א|סעיף 68א(ד) לחוק}}. {{ח:סעיף|37י|בקשה להיכלל ברשימה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ט}} {{ח:ת}} בקשה להיכלל ברשימה תוגש לועדה הממליצה, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10ה|טופס 10ה שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|37יא|חובת הודעה|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״א, תשפ״ו}} {{ח:ת}} חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – {{ח:תת|(1)}} על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; {{ח:תת|(2)}} על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}; {{ח:תת|(2א)}} על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, או על פתיחת חקירה נגדו לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון#סעיף 12|סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}; {{ח:תת|(3)}} אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|(3א)}} אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} תלוי ועומד לגביו הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון}} או שהוכרז פסול דין; {{ח:תת|(4)}} אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; {{ח:תת|(5)}} על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים. {{ח:סעיף|37יב|חובותיו של חוקר ההוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} חוקר הוצאה לפועל – {{ח:תתת|(1)}} לא יציג עצמו ככזה בעל־פה או בכתב, אלא לצורך מילוי תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} יבצע את הבדיקה בעצמו, לא יעבירנה לאחר ולא ישתף אחר בביצועה; {{ח:תתת|(3)}} לא ייצג חייב או זוכה בענין שביניהם ולא יתן להם שירותים בענין כאמור; {{ח:תתת|(4)}} לא יבדוק ולא יחקור חייב אם ייצג אותו או את הזוכה או אם נתן לאחד מהם שירותים בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע הבדיקה; {{ח:תתת|(5)}} לא יגלה מידע שהגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} חוקר הוצאה לפועל רשאי לייצג חייב או זוכה, או לתת להם שירותים שלא בענין התיק שביניהם, אם עברו שלוש שנים לפחות ממועד סיום הבדיקה בתיק האמור. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”חייב“ או ”זוכה“ – לרבות אח, אחות, בן־זוג, הורה, בן או בת של חייב או זוכה ואם היה החייב או הזוכה חברה – לרבות חברה־אם וחברה־בת, כמשמעותן או כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, לפי העניין, וכן חברה אחרת הנשלטת בידי אותו אדם. {{ח:סעיף|37יג|בדיקת בקשות ושיקולי הוועדה הממליצה|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הוועדה הממליצה תדון בבקשות שהוגשו לה ואם ראתה צורך בכך תזמין את המבקש לדיון בבקשתו. {{ח:תת|(ב)}} לצורך החלטת הוועדה בדבר מתן המלצה, סירוב לתת המלצה או ביטול המלצה, תשקול הוועדה, בין השאר, את היותו של המבקש בעל עבר פלילי או משמעתי, עיסוקים אחרים או עניין אישי אחר של המבקש העלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד של חוקר הוצאה לפועל ואת התאמתו לתפקיד. {{ח:סעיף|37יג1|הכשרה|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} לא ייכלל אדם ברשימת חוקרי ההוצאה לפועל אלא אם כן עבר הכשרה עיונית לעניין סמכויות חוקר ההוצאה לפועל, חובותיו ואופן ניהול הליך הבדיקה, הכל כפי שיורה מנהל מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|37יד|הצגת הרשימה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״א, תשע״ה־3}} {{ח:ת}} בכל לשכת הוצאה לפועל תהיה רשימה של חוקרי ההוצאה לפועל; הרשימה תהיה פתוחה לעיון הציבור בלשכות ההוצאה לפועל ותפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט. {{ח:סעיף|37טו|ביטול המלצה|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הוועדה הממליצה, רשאית, מיוזמתה או לפי בקשה או תלונה שהופנתה אליה, לשקול מחדש את המלצתה לגבי חוקר הוצאה לפועל. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה הממליצה לא תמליץ על הוצאת שמו של חוקר הוצאה לפועל מן הרשימה, אלא לאחר שתיתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניה ואם ראתה כי נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב למנותו לחוקר הוצאה לפועל; {{ח:תתת|(2)}} הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 68א|בסעיף 68א לחוק}} ובתקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} הוא התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו; {{ח:תתת|(4)}} הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. {{ח:סעיף|37טז|הזמנה לבדיקה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״א}} {{ח:ת}} לשכת ההוצאה לפועל תמציא הזמנה בכתב לבדיקה, לחייב והעתק לזוכה; הזמנה תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10ו|טופס 10ו שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|37יז|בדיקה|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} הבדיקה תיערך בלשכת ההוצאה לפועל, אשר תעמיד לרשות חוקר ההוצאה לפועל את הסיוע הטכני הנדרש. {{ח:תת|(ב)}} יכול שהבדיקה תתקיים אף אם לא התייצב הזוכה. {{ח:תת|(ג)}} הבדיקה תתנהל בדלתיים סגורות, ורשאים להיות נוכחים בה החייב והזוכה ובאי כוחם, וכן מנהל לשכת ההוצאה לפועל או מי מטעמו. {{ח:תת|(ד)}} הבדיקה תתנהל בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בתחילת הבדיקה יזהה חוקר ההוצאה לפועל את החייב והזוכה, יסביר להם את תפקידו ואת משמעות הבדיקה, ויזהיר אותם מפני אמירת דבר שקר; {{ח:תתת|(2)}} החייב יתבקש למסור הצהרה בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|בסעיף 7א(2) לחוק}}; {{ח:תתת|(3)}} החוקר יבדוק את הפרטים המפורטים להלן, על יסוד עיון בבקשת החייב, בהצהרת החייב ובמסמכים שצורפו להן לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק}}, עיון במסמכים אחרים שהמציא החייב ועיון במידע שנמסר לו מאת לשכת ההוצאה לפועל: {{ח:תתתת|(א)}} היקף נכסיו של החייב; {{ח:תתתת|(ב)}} גובה הכנסתו של החייב ומקורותיה; {{ח:תתתת|(ג)}} סך כל חובותיו והוצאותיו של החייב; {{ח:תתת|(4)}} חוקר ההוצאה לפועל יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון שיכלול את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הפרטים שבדק כאמור בפסקה (3); {{ח:תתתת|(ב)}} ציון אם החייב השיב לשאלות שנשאל או סירב להשיב לשאלות שנשאל; {{ח:תתתת|(ג)}} פירוט מסמכים שלא נמסרו על ידי החייב; {{ח:תתתת|(ד)}} הסכם שאליו הגיעו הזוכה והחייב במהלך הבדיקה באשר לאופן פירעון החוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 68א|בסעיף 68א(ח) לחוק}}; {{ח:תתתת|(ה)}} בסיום הבדיקה יידע חוקר ההוצאה לפועל את הצדדים בדבר זכותם לבקש להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37כא|תקנה 37כא}}. {{ח:סעיף|37יח|פרוטוקול ודין וחשבון|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ט, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} חוקר ההוצאה לפועל ינהל פרוטוקול של מהלך הבדיקה, וישלח בדואר עותק מודפס ממנו לחייב ולזוכה; על הפרוטוקול ועל ניהולו יחולו ההוראות החלות על ניהול פרוטוקול בדיון לפני רשם ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} חוקר ההוצאה לפועל יעביר לרשם ההוצאה לפועל, תוך חמישה ימים מסיום הבדיקה, העתק מודפס של הפרוטוקול ודין וחשבון מנומק בדבר הממצאים והתוצאות של הבדיקה, וכן כל מסמך שנמסר לו לצורכי הבדיקה; דינו של העתק, לצורך הצגתו כראיה, כדין המקור. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|37יט||תיקון: תשנ״ו־2, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|37כ|ביקורת על חוקר ההוצאה לפועל|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ע־3, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} חוקר ההוצאה לפועל יאפשר לגורם מטעם מערכת ההוצאה לפועל לערוך ביקורות לפי הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} הביקורת תתייחס, בין השאר, להליך הבדיקה, לאופן ניהולה ותיעודה ולהגשת הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ג)}} הביקורת תיערך באופן שוטף על עבודתם של חוקרי ההוצאה לפועל; דין וחשבון בדבר תוצאות הביקורת יוגש למנהל מערכת ההוצאה לפועל, לוועדה הממליצה ולממונה על הרשמים. {{ח:סעיף|37כא|בקשה להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהבדיקה שערך חוקר ההוצאה לפועל, הדין וחשבון שהוגש לרשם ההוצאה לפועל או כל פעולה אחרת של חוקר ההוצאה לפועל, רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל בבקשה מנומקת בכתב, להתייצב לפניו לשם עריכת חקירת יכולת. {{ח:סעיף|37כב|בקשה לדחיית מועד בדיקה|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} ביקש החייב לדחות את מועד הבדיקה, יגיש בקשה מנומקת בכתב לרשם ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|37כג|דיווח|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ידווח לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב3|פרק זה}}; דיווח ראשון יימסר לשר המשפטים בתום שנה ממועד תחילתן של תקנות אלה. {{ח:קטע2|פרק ב4|פרק ב׳4: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ה־7}} {{ח:סעיף|37כד|הגשת בקשה לרישום חייב במרשם חייבים משתמטים|תיקון: תשע״ה־3}} {{ח:ת}} זוכה המבקש להגיש בקשה לכלול חייב במרשם חייבים משתמטים יגיש את הבקשה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10ז|טופס 10ז שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|37כה|משלוח הזמנה או התראה לדיון|תיקון: תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} הזמנה לדיון לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66ה|סעיף 66ה(א)(3)(ב)(2) לחוק}} תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10ח|טופס 10ח שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} התראה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66ה|סעיף 66ה(ב) לחוק}} תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10ט|טופס 10ט שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|37כו|שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים|תיקון: תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} שאילתה לקבלת מידע ממרשם חייבים משתמטים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66ו|סעיף 66ו לחוק}} תבוצע באמצעות אתר האינטרנט. {{ח:תת|(ב)}} בשאילתה לקבלת מידע ממרשם החייבים המשתמטים באתר האינטרנט, יציין המבקש את הפרטים האלה: שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות, כתובת למשלוח דואר אלקטרוני וכן את מטרת בקשת המידע; כמו כן יציין המבקש את מספר תעודת הזהות של האדם או את מספר התאגיד שלגביו מתבקש המידע; מספר השאילתות שניתן להגיש לפי תקנת משנה זו לא יעלה על עשר ביום. {{ח:תת|(ג)}} מטרת בקשת המידע תהיה אחת מהמטרות המפורטות מטה: {{ח:תתת|(1)}} בירור לשם התקשרות עסקית; {{ח:תתת|(2)}} בירור מטעמים אישיים; {{ח:תתת|(3)}} אחר. {{ח:סעיף|37כז|יישום אמצעים טכנולוגיים בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון באינטרנט|תיקון: תשע״ה־3}} {{ח:ת}} בהעמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון הציבור, יישם מנהל מערכת ההוצאה לפועל אמצעים טכנולוגיים נאותים כדי – {{ח:תת|(1)}} למנוע, ככל האפשר, את האפשרות להעתקה ממוחשבת של פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים; {{ח:תת|(2)}} למנוע את אפשרות איתור פרטי החייבים הכלולים במרשם החייבים המשתמטים באמצעות שירותי חיפוש מקוון ברשת האינטרנט, שלא דרך אתר האינטרנט; {{ח:תת|(3)}} להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין במרשם החייבים המשתמטים. {{ח:סעיף|37כח|בקשה לתיקון המידע|תיקון: תשע״ה־3, תשע״ה־7}} {{ח:תת|(א)}} אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים וסבר שפרטיו הרשומים במרשם החייבים המשתמטים אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (בתקנה זו – מידע שגוי) רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתיקון המידע או למחיקתו; בבקשה יפרט את המידע השגוי, ואת מהות התיקון או המחיקה המבוקשים ואת נימוקי הבקשה. {{ח:תת|(ב)}} לפני שיחליט מנהל לשכת ההוצאה לפועל, יבקש את תגובתם של הזוכים הנוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} מצא מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תיקון או מחיקת פרטים, יבצע את תיקון הפרטים או מחיקתם, בתוך 48 שעות מעת שמצא כי מדובר במידע שגוי. {{ח:תת|(ד)}} בוצעו תיקון או מחיקה, תישלח על כך הודעה לכל מי שקיבל מידע ממרשם החייבים המשתמטים במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד תיקון הפרטים וכן לזוכה. {{ח:תת|(ה)}} הודעה על סירוב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לתקן או למחוק מידע המצוי במרשם החייבים המשתמטים, תישלח למבקש בדואר בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה על סירוב. {{ח:קטע2|פרק ב5|פרק ב׳5: הפטר לחייב מוגבל באמצעים {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ה־8}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הוראות {{ח:פנימי|פרק ב5|פרק זה}} יחולו בתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳ בפרק ז׳1 לחוק}} (ארבע שנים מיום 6.9.2015), אך הן ימשיכמו לחול על חייב מוגבל באמצעים שהגיש בקשת הפטר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ז1 סימן ב|הסימן האמור}} בתקופת התחולה.}} {{ח:סעיף|37כט|הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־8}} {{ח:ת}} הודעה לחייבים על האפשרות להגיש בקשת הפטר כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69י18|בסעיף 69י18 לחוק}} תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10י|טופס 10י שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|37ל|בקשת חייב למתן צו הפטר|תיקון: תשע״ה־8}} {{ח:ת}} בקשת חייב למתן הפטר כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69י5|בסעיף 69י5 לחוק}} תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10יא|טופס 10יא שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|37לא|הודעה לנושים על פתיחת תיק במסלול הפטר|תיקון: תשע״ה־8}} {{ח:ת}} הודעה על פתיחת תיק במסלול הפטר הנשלחת לנושים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69י10|סעיף 69י10 לחוק}} תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10יב|טופס 10יב שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|37לב|התנגדות לבקשת הפטר|תיקון: תשע״ה־8}} {{ח:תת|(א)}} נושה המבקש להגיש התנגדות לבקשת חייב להפטר יגיש את הבקשה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 10יג|טופס 10יג שבתוספת הראשונה}}; הבקשה תוגש ללשכה שבה מתנהל התיק במסלול ההפטר. {{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש בצירוף אלה: {{ח:תתת|(1)}} העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; {{ח:תתת|(2)}} מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך דין, יצורף גם ייפוי כוח של עורך הדין. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיקול מיטלטלין ומכירתם}} {{ח:סעיף|38|צו־<wbr>עיקול מיטלטלין|תיקון: תשס״ט, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} צו עיקול מיטלטלין יפרט את המיטלטלין שיש לעקלם ויכול שיינתן על כלל מיטלטלי החייב. {{ח:תת|(ב)}} הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל – {{ח:תתת|(1)}} לעקל את המיטלטלין; {{ח:תתת|(2)}} להוציאם ממקום הימצאם, להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע, להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ולפרוץ מבנים וכלים, והכל – לרבות ביצוע העיקול – אף בהעדרו של החייב. {{ח:תת|(ג)}} הצו יפרט את אחריותו הפלילית והאזרחית של כל אדם אשר יתנגד בכוח לעיקול. {{ח:תת|(ד)}} לא יינתן צו להוצאת מיטלטלין אלא אם כן נמסרה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה, או אם ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום נעשה בנוכחות החייב או מי מבני ביתו שמלאו לו 16 שנים לפחות. {{ח:סעיף|39|עיקול בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לעקל בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים, תהא בצירוף תצהיר שבו המבקש מאמת כי לפי מיטב ידיעתו נמצאים או עלולים להימצא באותם חצרים מיטלטלי החייב, את מקור ידיעתו וכן את הסיבות שבגללן יש לבצע את העיקול בלי לתת הודעה מוקדמת למחזיק החצרים. {{ח:תת|(ב)}} החליט רשם ההוצאה לפועל כי אין לתת הודעה מוקדמת כאמור, יצויין הדבר בצו העיקול. {{ח:סעיף|40|ביצוע העיקול|תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע העיקול רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים שבהם יש לבצע את העיקול ולפתוח או להורות לפתוח כל מקום, מבנה וכלי שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלין של החייב הניתנים לעיקול. {{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להשאיר את המעוקלים במקום הימצאם או להעבירם למקום אחר ולאכסנם בו, ורשאי הוא להעמיד נאמן על שמירתם, הכל בתנאים שיקבע. {{ח:תת|(ב1)}} השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, לפני שחלפו 14 ימים מיום השארתם, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. {{ח:תת|(ג)}} השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים במקום הימצאם, יפרידם במידת האפשר מן המיטלטלין האחרים הנמצאים באותו מקום או יסגרם במנעול. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} היה למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין ולא הוציא את המיטלטלין ממקום הימצאם, יציין זאת בדוח הביצוע. {{ח:תת|(ו)}} השאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המעוקלים בחצרי החייב או בחצרי הצד השלישי, יועבר לזוכה פירוט של הפריטים המעוקלים כדי שיוכל לפנות בבקשה למנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר את הוצאת הפריטים המעוקלים; לא פנה הזוכה בבקשה כאמור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך חצי שנה מיום ביצוע העיקול, ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול. {{ח:סעיף|41|עיקול מזומנים, שטרות ותכשיטים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} היו המעוקלים מזומנים, ירשום מבצע העיקול את דבר העיקול בדוח הביצוע, לרבות את סכום המזומנים שעוקל ויפקידם בקופת ההוצאה לפועל לזכות תיק ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול. {{ח:תת|(ב)}} היו המעוקלים שטרות, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את סוגם, מספרם הסידורי או שם החותם והערך הנקוב בהם, ויפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שקבע לכך רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת רשם. {{ח:תת|(ג)}} היו המעוקלים תכשיטים, יציין מבצע העיקול בדוח הביצוע את תיאורם המלא, ויפקידם בכספת שבלשכה או במקום בטוח אחר שהורה עליו רשם ההוצאה לפועל, בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול או במועד שנקבע בהחלטת הרשם. {{ח:סעיף|41א|עיקול מחשב|תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} במעמד עיקול מחשב יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב או למחזיק במחשב הודעה בכתב כי עליו למחוק, תוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב; לא נכח החייב או המחזיק במחשב במעמד העיקול, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה בכתב, כאמור, בחצרים שבהם בוצע העיקול. {{ח:תת|(ב)}} לא יוציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את המחשב מחצרי החייב או מחצרי הצד השלישי המחזיק בו, אלא לאחר שחלפו 10 ימים מיום הטלת העיקול על המחשב. {{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחול על מחשב שהוא חלק ממלאי עסקי המצוי ברשות מי שעיסוקו מכירה או השכרה של מחשבים. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מחשב“ – מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, ציודו ההיקפי ומערכות התקשורת המחוברות אליו ולרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר. {{ח:סעיף|42|עיקול מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} היו המיטלטלין שמבקשים את עיקולם נכסים שהעברתם טעונה רישום, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שממונה על הרישום הודעה בדבר העיקול, ומי שממונה על הרישום ירשום הערה בדבר העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו. {{ח:סעיף|43|עיקול מיטלטלין על ידי רישום|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות, כי עיקול על מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום יוטל בדרך של רישום בלבד במסמכים המתאימים שבהם מופיע רישום המיטלטלין. {{ח:תת|(ב)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א), יפרט הצו את המיטלטלין שעליהם הוטל העיקול והודעה על כך תישלח לממונה על הרישום לשם רישום העיקול במסמכים המתאימים שבניהולו; ההודעה תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 11|טופס 11 שבתוספת הראשונה}}, והעתק הימנה יישלח לחייב. {{ח:סעיף|44|שינוי עיקול שנרשם|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:ת}} נרשם במסמכים המתאימים עיקול על מיטלטלין טעוני רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|תקנות 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|או 43}}, לא יעתר ממונה על רישום לבקשה לשנות את הרישום אלא על פי צו של בית משפט, בית דין, או רשם ההוצאה לפועל המבטל את העיקול או המורה על רישום העברת הנכס לקונה. {{ח:סעיף|44א|ביטול עיקול|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הגיש החייב בקשה לביטול העיקול, כולו או חלקו, ימציא החייב, בתוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה, העתק ממנה לזוכה או לבא כוחו, בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן דחה רשם ההוצאה לפועל את הבקשה לאחר שעיין בה. {{ח:תת|(ב)}} הזוכה יגיש בכתב את תגובתו לבקשה תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בבקשה; לא הגיש הזוכה תגובה כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על ביטול העיקול כמבוקש. {{ח:סעיף|45|פתיחת חצרים וכלים נעולים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} היו החצרים או הכלים שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ואם לא היתה דרך אחרת לביצוע ההליך, לפרוץ אותם, ובלבד שלאחר מכן ידאג לסגירתם אם היה צורך בכך; פתיחת חצרים או כלים או פריצתם תבוצע בפני עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ב)}} במקום לפתוח את החצרים או הכלים כאמור, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל – כאמצעי ביניים עד לפתיחתם – לנעול את המקום באמצעי נעילה מתאים, ורשאי הוא להעמיד עליהם נאמן כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 24|בסעיף 24 לחוק}}. {{ח:סעיף|46|דו״ח העיקול|תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל יפרט בדוח העיקול את המיטלטלין שעיקל, טיבם, סוגם, כמותם וערכם המשוער, אם ניתן לאמוד אותו, ואת אופן שמירתם והחסנתם; החייב, הזוכה והעדים, אם היו נוכחים בשעת העיקול, יידרשו לחתום על דוח העיקול ויוכלו להעיר בו כל הערה שימצאו לנכון. {{ח:תת|(ב)}} העתק מדוח העיקול יימסר לחייב ולזוכה, אם היו נוכחים בשעת העיקול; הוטל העיקול בהעדר החייב, ישאיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל העתק מדוח העיקול במקום שבו בוצע העיקול; הוטל העיקול בהעדר הזוכה, יישלח אליו העתק בדואר בתכוף לאחר הטלת העיקול, ואם הועמד נאמן על המעוקלים – יימסר גם לו העתק מדוח העיקול. {{ח:תת|(ג)}} דוח העיקול יתוייק בתיק ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|47|פירותיו של המעוקל}} {{ח:ת}} נשאו המעוקלים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול. {{ח:סעיף|48|בדיקת המעוקלים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} עוקלו מיטלטלין, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בכל עת להיכנס לחצרים ולפתוח כלים שבהם הם נמצאים, כדי לבדקם. {{ח:סעיף|49|העמדת נאמן|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת הוצאה לפועל שהעמיד נאמן על המיטלטלין המעוקלים, יזהירנו על חובותיו ואחריותו על פי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}} ויפרט כל יתר התחייבויותיו ואת השכר המגיע לו, אם נקבע. {{ח:תת|(ב)}} הנאמן יאשר כי קיבל את המעוקלים לשמירתו וכי הוזהר כאמור, ואם היה הנאמן אדם שאינו החייב – יציין גם את הסכמתו להיות נאמן על המיטלטלין. {{ח:סעיף|50|מיטלטלין הפטורים מעיקול|תיקון: תשמ״ו, תשס״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיף 22(א)(4) לחוק}} הוא בסך 1,300 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 5,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיף 22(א)(7) לחוק}}, שסוגם מפורט {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 5|בתוספת החמישית לחוק}}, הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ג)}} השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 22|סעיף 22(א)(8) לחוק}} אינו עולה על סכום של 150 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”שווי מוערך של מיטלטלין“ – שוויים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון. {{ח:סעיף|51|מיטלטלין שכבר עוקלו|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי המיטלטלין כבר עוקלו על פי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}}, אם בלשכתו או בלשכה אחרת, יורה כי הודעה על העיקול תתוייק בתיק שבו נעשה העיקול הקודם; הודעה כאמור תיחשב כהצטרפות לאותו עיקול. {{ח:סעיף|51א|בקשה לתפיסת רכב|תיקון: תשע״א־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} ביקש זוכה תפיסת רכב, יצרף לבקשת התפיסה דין וחשבון עיון מרשם המשכונות לפי מספר הרכב; היה החייב חברה בעירבון מוגבל יצורף דין וחשבון רשם החברות המכיל רישום שעבודים. {{ח:תת|(ב)}} זוכה המבקש תפיסת רכב, שממועד עלייתו על הכביש חלפו 10 שנים, יציין את שנת מועד ייצורו של הרכב או את מועד עלייתו על הכביש, את שוויו המוערך וכן טעמים המצדיקים את תפיסת הרכב תוך התייחסות לתועלת הכלכלית שיש במימוש הרכב, בהתחשב בהוצאות הנדרשות לשם תפיסתו ומימושו. {{ח:סעיף|52|מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} היו המיטלטלין מעוקלים בעיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 106|בתקנות 106}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 107|ו־107 לתקנות סדר הדין האזרחי}}, לא יוצאו המיטלטלין למכירה אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הנקוב בה. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו, דין מכירת מיטלטלין המעוקלים בעיקול זמני שאישר בית המשפט, כדין מיטלטלין המוצאים למכירה בהליך מימוש משכון. {{ח:סעיף|53|אופן המכירה|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} המעוקלים יימכרו במכרז לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג{{ח:הערה|׳}}1}}, זולת אם הורה רשם ההוצאה לפועל על אופן מכירה אחר. {{ח:תת|(ב)}} נכסים פסידים יימכרו בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות הענין, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשם קבלת הנחיות למכירת נכסים אלה. {{ח:סעיף|54|פרסומים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} לפחות שבעה ימים לפני המכירה הפומבית, יפרסם מנהל לשכת ההוצאה לפועל מודעה ובה יצויינו מספר התיק בהוצאה לפועל, שם הזוכה, שם החייב, המקום והזמן שנקבע למכירה, תיאור המיטלטלין העומדים למכירה ושומת ערכם, וכן המועד והדרך לבדיקתם על ידי כל מעונין לפני המכירה. {{ח:תת|(ב)}} המודעה תפורסם בלוח המודעות של הלשכה, ויכול מנהל לשכת ההוצאה לפועל להורות על פרסומה בעתון או בכל דרך אחרת. {{ח:תת|(ג)}} העתק של מודעת המכירה יתוייק בתיק ההוצאה לפועל ויצויין בו תאריך הפרסום וצורתו; העתק יישלח לחייב לפי מענו הידוע. {{ח:סעיף|55|המכירה הפומבית|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} המכירה הפומבית תיערך על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי מי שמוטל עליו התפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}} (להלן – מנהל מכירות), במקום ובמועד שנקבעו בהודעת המכירה. {{ח:תת|(ב)}} לפני מועד המכירה ישום מנהל המכירות את המיטלטלין שמכירתם מוצעת, ורשאי הוא לשם כך להיעזר בשמאי מומחה; היה מנהל המכירות אדם שהוטל עליו התפקיד כאמור, טעונה השומה אישור של מנהל לשכת ההוצאה לפועל שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 4|סעיף 4 לחוק}}. {{ח:תת|(ג)}} במעמד המכירה יכריז מנהל המכירות על מחיר המיטלטלין לפי השומה ויציעם למכירה פריט פריט, או כולם או מקצתם בסכום־חד; אי־נוכחותם של החייב או של הזוכה אין בה כדי לעכב את המכירה. {{ח:תת|(ד)}} המיטלטלין יימכרו למרבה במחיר, ובלבד שהמחיר המוצע לא יהא פחות ממחיר השומה; משהוכרז קונה במכירה הפומבית, ישלם מיד את המחיר, במזומנים או בשיק בנקאי, והמיטלטלין יימסרו להחזקתו. {{ח:תת|(ה)}} מסים, אגרות והיטלים החלים על הקונה מכוח כל דין, יחולו על הקונה במכירה פומבית. {{ח:תת|(ו)}} עובד מערכת בתי המשפט ועובד מערכת ההוצאה לפועל ובן משפחתו של כל אחד מהם אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו; לענין זה, ”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד, הורה או אח. {{ח:סעיף|56|הצעה למטה ממחיר השומה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} היתה ההצעה הגבוהה ביותר למטה ממחיר השומה, יעביר מנהל המכירות את ההצעה לאישורו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהמציע נתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר המוצע. {{ח:תת|(ב)}} אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, ישלם המציע את יתרת המחיר תוך שלושה ימים מיום שהודע לו על האישור והמיטלטלין יימסרו להחזקתו; חזר בו המציע מהצעתו, או לא שילם את יתרת המחיר תוך המועד האמור, יחולט הערבון, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה. {{ח:תת|(ג)}} לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, או שהחליט קודם לכן שלא לאשרה, יוחזר למציע הערבון שנתן. {{ח:תת|(ד)}} אם עד שלא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה לפי ההצעה האמורה, נמצא מי שהצעתו עולה על אותה הצעה, יתן ערבון בסכום של 10% מהמחיר שהוא מציע, ומנהל המכירות יזמין את שני המציעים לשם תחרות ביניהם; האמור בתקנה זו בענין תשלום המחיר, מסירת המיטלטלין, דינו של הערבון, ואישור ההצעה על ידי רשם ההוצאה לפועל כשהיא למטה ממחיר השומה, יחול בשינויים המחוייבים גם על מציע כאמור בתקנת משנה זו. {{ח:תת|(ה)}} ערבון שלא חולט כאמור בתקנה זו יוחזר למציע שנתנו. {{ח:סעיף|57|מכירת נכסים שערכם קבוע בשוק|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} היו המיטלטלין נכסים שערכם קבוע בשוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, במקום המכירה הפומבית, להורות על מכירתם לפי ערכם בשוק, או למסרם לפי אותו ערך לזוכה לתשלום על חשבון החוב הפסוק, ובלבד שהזוכה הסכים לכך. {{ח:סעיף|58|דין וחשבון|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המכירות יערוך דין וחשבון של המכירה, יפרט בו את הצדדים או נציגיהם שהיו נוכחים, שמות המציעים וסכומי ההצעות, המיטלטלין שהוצעו למכירה והמיטלטלין שנמכרו, המחיר ששולם בעד כל פריט ופריט או בעד כל המיטלטלין שנמכרו בסכום־חד, יום התשלום ואופן מסירת המיטלטלין, וכל התרחשות בקשר עם המכירה. {{ח:תת|(ב)}} נמכרו מיטלטלין שערכם פחות מ־5,000 שקלים חדשים, יערוך מנהל המכירות דין וחשבון כפי שיורה לו מנהל מערכת ההוצאה לפועל; נערך דין וחשבון כאמור, פטור מנהל המכירות מעריכת דין וחשבון לפי תקנת משנה (א). {{ח:סעיף|59|העברת מיטלטלין|תיקון: תשס״ט, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} היו המיטלטלין שנמכרו נכסים שהעברתם מרשות לרשות טעונה פעולה על ידי החייב, לרבות רישום, רשאי מנהל המכירות לעשות אותה פעולה, וידו כיד החייב. {{ח:תת|(ב)}} היו המעוקלים נכסים שמתנהל לגביהם רישום על פי דין, רשאי מנהל המכירות להורות על רישום העברת הנכס לקונה, ומשהורה כן, ייעשה הרישום. {{ח:סעיף|60|אישור מכירה}} {{ח:ת}} הקונה מיטלטלין במכירה פומבית, יקבל מאת מנהל המכירות אישור על כך שיפרט את המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם להחזקתו של הקונה. {{ח:סעיף|61|יתרת מעוקלים|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ט, תשנ״ב־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מכר מנהל המכירות מהמעוקלים כמות המספיקה לתשלום החוב הפסוק וההוצאות המשוערות, יפסיק את המכירה ויחזיר את יתרת המעוקלים לחייב. {{ח:תת|(ב)}} סירב החייב לקבל בחזרה את יתרת המעוקלים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירתם או להורות שינהגו בהם בכל דרך שתיראה לו, לאחר שהודיע על כך לחייב; נמכרו המעוקלים, ייזקפו כספי הפדיון על חשבון הוצאות איחסונם ומכירתם ויתרת הכספים תועבר לחייב. {{ח:תת|(ג)}} לא סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים שלא נמכרו במשך שלושה חדשים מיום שנמסרו למשמורתו, ישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האיחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו; העתק ההודעה יישלח לזוכה. {{ח:תת|(ג1)}} סולק החוב הפסוק ובידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל נשארו מעוקלים, תישלח לחייב הודעה בכתב כי עליו לקבל את המעוקלים לרשותו תוך חמישה עשר ימים ממשלוח ההודעה ולשלם את הוצאות האחסון וההובלה, וכי אם לא יעשה כן יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתיראה לו. {{ח:תת|(ד)}} לא עשה החייב כאמור בהודעה או שהודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל שאיננו מעונין במעוקלים, יפנה מנהל לשכת ההוצאה לפועל אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שינהגו במעוקלים בכל דרך שתראה לו, לרבות מסירתם למוסד ציבורי או השמדתם. {{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: מכירת מעוקלים במכרז|תיקון: תשנ״א}} {{ח:סעיף|61א|הגדרות|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – מכירת מיטלטלין מעוקלים במכרז; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן שבו מתבצעות מכירות. {{ח:סעיף|61ב|הטלת תפקיד על תאגיד|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:ת}} מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על תאגיד, שאישר אותו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם, לרבות אחסונם והחזקתם עד למכירתם. {{ח:סעיף|61ג|ועדות מכירות וסמכויותיהן {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026: מנהל מכירות וסמכויותיו)}}|תיקון: תשנ״א, תשס״ט, תשפ״ג־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לשם אישור וביצוע של מכירות ימנה מנהל מערכת ההוצאה לפועל מנהל מכירות אחד או יותר מקרב עובדי מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} לענין מכירת מיטלטלין שעוקלו יהיו נתונות למנהל מכירות הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ד)}} לענין ערר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 80|סעיף 80 לחוק}}, דין פעולה או החלטה של מנהל מכירות כדין פעולה או החלטה של מנהל לשכת הוצאה לפועל. {{ח:סעיף|61ד|הודעת מכירה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המיתקן יעמיד במיתקן לעיון הציבור חוברת מכרזים שבה יפורטו פרטי המיטלטלין העומדים למכירה; מנהל המיתקן רשאי לפרסם את הפרטים האמורים גם בכל דרך אחרת שתיראה לו ושיאשר מנהל מערכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|61ה|הליכי המכירה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ט, תשע״א־2, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הצעה לרכישת המיטלטלין העומדים למכירה תוגש למנהל המיתקן בכתב ובמעטפה סגורה, בטופס שיקבע מנהל המיתקן; בהצעה יפורטו שם המציע, מספר זהותו, מענו, המספר הקטלוגי של כל פריט שמוצע לרכשו וסכום ההצעה לכל פריט בנפרד; המעטפה תונח בתיבת מכרזים נעולה. {{ח:תת|(ב)}} להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מציע שהצעתו לא נתקבלה, תוחזר לו הערובה שהפקיד, בתוך חמישה עשר ימים מיום אישור המכירה בידי ועדת המכירות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} להצעה תצורף ערובה בשיעור של 10% מגובה ההצעה; מנהל המכירות יוודא כי הערובה תושב למציע שהצעתו לא התקבלה. {{ח:תת|(ג)}} פרטיה של כל הצעה יוכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. {{ח:תת|(ד)}} מתוך רשימת השמאים החברים באיגודי שמאי הביטוח, יקבע מנהל המיתקן שמאי לענין מכירה פלונית; השמאי ישום כל פריט, העומד למכירה ויניח את השומה שערך במעטפה סגורה בתיבת המכרזים; פרטיה של השומה ייכנסו למערכת המחשוב של מיתקן המכירות. {{ח:תת|(ה)}} מנהל המכירות יקבע את מועד המכירה; במועד זה תיפתח תיבת המכרזים; מנהל המכירות יעיין בהצעה ויבדוק את התאמתה לשומה האמורה בתקנת משנה (ד); בעל ההצעה הגבוהה ביותר לגבי הפריט הנמכר יוכרז כקונה של אותו פריט, ובלבד שהצעתו לא תפחת מסכום השומה; ההכרזה תינתן בכתב ותיחתם ביד מנהל המכירות. {{ח:תת|(ו)}} מנהל המיתקן יודיע בכתב לכל מציע שהצעתו אושרה, כי עליו לשלם את מלוא הסכום שהציע בעד הפריטים שרכש, בתוך שבעה ימים מיום המצאת ההודעה או בתוך מועד אחר שהורה מנהל המכירות; חזר בו המציע מהצעתו או לא שילם את מלוא הסכום במועד, רשאי מנהל המכירות לחלט את הערובה לטובת הזוכה, על חשבון החוב הפסוק. {{ח:תת|(ז)}} היתה ההצעה הגבוהה ביותר פחותה מסכום השומה, יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת, אולם רשאי מנהל המכירות לאשר את המכירה למרבה במחיר גם אם הצעתו נמוכה מהשומה, אם הוא סבור שלא יימצא מציע טוב ממנו. {{ח:תת|(ח)}} שילם הקונה את כל הסכום המגיע ממנו, יימסרו לו המיטלטלין ויינתן לו אישור בדבר המכירה, שבו יפורטו המיטלטלין שנמכרו, מחירם, תאריך המכירה ומועד מסירתם לחזקתו. {{ח:סעיף|61ו||תיקון: תשנ״א, תשנ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|61ז|מיטלטלין בעלי ערך נמוך|תיקון: תשנ״א, תשס״ט, תשפ״ו}} {{ח:ת}} עוקלו מיטלטלין שמחמת ערכם הנמוך אין במכירתם כדי לכסות את הוצאות האחסון והמכירה, רשאית ועדת המכירות {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026: רשאי מנהל המכירות)}} לנהוג במיטלטלין בכל דרך שתיראה לה, לרבות החזרתם לחייב. {{ח:סעיף|61ח|מסים ואגרות|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} מסים, אגרות או היטלים החלים על הקונה, לפי כל דין, יחולו עליו גם בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}. {{ח:סעיף|61ט|תחולת תקנות|תיקון: תשנ״א, תשס״ט, תשפ״ו}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|תקנות 59}} {{ח:פנימי|סעיף 61|ו־61}} יחולו גם על מיטלטלין שהועברו למכירה וסמכויותיהם של רשם ההוצאה לפועל ושל מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|התקנות האמורות}} תהיינה נתונות לוועדת המכירות {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026: למנהל המכירות)}}. {{ח:סעיף|61י|מכירה בידי רשות|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} דין מכירה כדין מכירה בידי רשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34א|בסעיף 34א לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עיקול מקרקעין ומכירתם}} {{ח:סעיף|62|צו עיקול מקרקעין|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט, תשע״א־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לבקשה לעיקול מקרקעין הרשומים על שם החייב בלשכת רישום מקרקעין יצורף נסח רישום המוכיח כי המקרקעין רשומים על שם החייב או פלט מידע שהתקבל בעקבות בקשת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק}}, מרשות מקרקעי ישראל או מרשם המקרקעין, ובלבד שהנסח או הפלט, לפי העניין, הופקו בתקופה של עד שישה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה. {{ח:תת|(א1)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול מקרקעי החייב, יפרט בצו את המקרקעין שעליהם הוטל העיקול; הצו יהיה ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 12|טופס 12 שבתוספת הראשונה}}; הזוכה ימסור את הצו ללשכת רישום המקרקעין לשם רישום העיקול בפנקסי המקרקעין; היה ניתן להמציא את הצו בצורה ממוכנת, יומצא הצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} ציווה בית המשפט על עיקול מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 34|סעיף 34(ב) לחוק}}, תירשם הערה על כך בתיק ההוצאה לפועל, ורואים את העיקול לענין ביצועו, כאילו הוטל על פי הליכים בהוצאה לפועל. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|63|הודעה לחייב}} {{ח:ת}} הודעה על העיקול תישלח לחייב בדואר רשום ובה יצויין כי: {{ח:תת|(1)}} כל עוד לא בוטל העיקול לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון, למעט פדיון משכנתה, אלא בהיתר מאת בית המשפט; {{ח:תת|(2)}} אם החוב הפסוק לא ישולם תוך שלושים יום מיום רישום העיקול יכול שיוצאו המקרקעין למכירה. {{ח:סעיף|63א|ביטול עיקול|תיקון: תשמ״ט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|תקנה 44א}} יחולו גם לענין עיקול מקרקעין. {{ח:סעיף|64|צו למכירת מקרקעין|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} עברו שלושים ימים מיום הטלת העיקול או עברה התקופה שנקבעה באזהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}} – אם היה זה עיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 106|בתקנה 106 לתקנות סדר הדין האזרחי}} – והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים. {{ח:תת|(ב)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 12א|טופס 12א בתוספת הראשונה}}; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה. {{ח:תת|(ד)}} דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ה)}} בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 38|בסעיף 38 לחוק}}. {{ח:סעיף|65|שומת המקרקעין|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} עברו שבעה ימים מיום המצאת ההודעה והחייב לא שילם את החוב הפסוק, יצא שמאי מקרקעין מוסמך אל המקרקעין המעוקלים והשמאי יערוך דין וחשבון וישום את ערכם של המקרקעין; לשם כך רשאי הוא להיכנס אל המקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} הדין וחשבון יפרט את המעוקלים, טיבם, סוגם, תיאורם, שטחם, מקום הימצאם לפי רחוב ומספר, מספרי הרישום לפי גוש וחלקה והשימוש בהם; אם יש על המקרקעין עצים, מטעים או כל גידולים חקלאיים, יצויינו ויתוארו גם אלה; אם יש שעבודים והגבלות על המקרקעין או על השימוש בהם יפורטו גם הם; נמצאו במקרקעין דיירים, שוכרים, אריסים או מחזיקים אחרים, יפורטו ככל האפשר שמותיהם, מעניהם ומספרי זהותם, וסוג הזכות שלפיה מחזיקים הם במקרקעין. {{ח:תת|(ג)}} העתקים מהדין וחשבון האמור יישלחו בדואר רשום לזוכה ולחייב והעתק יועבר לרשם ההוצאה לפועל בצירוף נסח של רישום המעוקלים בפנקסי המקרקעין; נוכח רשם ההוצאה לפועל כי המקרקעין היו משועבדים וכי מכירתם אין בה כדי להועיל לזוכה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לנוגעים בדבר להשמיע טענותיהם לפניו, לתת כל הוראה שימצא לנכון. {{ח:תת|(ד)}} חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת משנה (א), יועבר הענין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה. {{ח:סעיף|66|פרסום הודעת המכירה|תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} כעבור חמישה עשר ימים לפחות ממשלוח הדין וחשבון לזוכה ולחייב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בתקנה 65(ג)}}, תפורסם מודעה ברבים על מכירתם של המעוקלים; המודעה תפרט את המעוקלים ויצויין בה סכום השומה, התקופה להגשת הצעות קניה, והלשכה שאליה יש להגיש את ההצעות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} המודעה תפורסם ברשומות, בעתון יומי, בלוח המודעות של הלשכה, או באחד מאלה, כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל, ויכול רשם ההוצאה לפועל להורות על פרסום בכל צורה אחרת. {{ח:סעיף|67|הצעת קניה|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ב־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הצעות לקניית המקרקעין יוגשו על ידי המציעים תוך חמישה עשר ימים מיום פרסום מודעת המכירה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע רשם ההוצאה לפועל; הצעת קניה תהא בכתב, תפרש את שמו, מענו ומספר זהותו של המציע – ואם היה המציע תאגיד, שמו, מענו ועיסוקו – ואת הסכום המוצע; להצעה יצורף ערבון בסכום שלא יפחת מ־10% מהמחיר המוצע; אולם בעל משכנתה או זוכה פטורים מלצרף להצעתם ערבון כאמור ותחתיו יבוא החלק המתאים מסכום המשכנתה או החוב הפסוק. {{ח:תת|(ב)}} בלשכה תתנהל רשימת המציעים וההצעות יירשמו בה לפי סדר קבלתן; רשימת המציעים תהא לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 13|טופס 13 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|תקנה 55(ו)}} יחולו גם לענין מכירת מקרקעין. {{ח:סעיף|68|המכירה הפומבית|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 67|בתקנה 67}} תיסגר רשימת המציעים ומנהל המכירות יזמין את המציעים למכירה הפומבית; הודעה על כך תומצא לחייב ולזוכה בדואר רשום עם אישור מסירה; בהזמנה למציעים ייאמר שהרוצה להשתתף, ביום המכירה הפומבית, בתחרות, חייב להשלים את הערבון שלו – לא יאוחר מאשר ביום שנקבע למכירה ולפני התחלת התחרות – עד לשיעור של עשרה אחוזים מסכום ההצעה הגבוהה ביותר שנתקבלה עד מועד סגירת רשימת המציעים, אחרת לא יהיה רשאי להשתתף בתחרות. {{ח:תת|(ב)}} ביום המכירה הפומבית יזמין מנהל המכירות את המציעים לתחרות, ינהל דין וחשבון של המכירה, ויעביר את הדין וחשבון לרשם ההוצאה לפועל; רשם ההוצאה לפועל יחליט סופית בדבר הכרזת הקונה ויתן אישור על כך, ויכול הוא לתת כל הוראה אחרת שתיראה לו. {{ח:תת|(ג)}} משהוכרז קונה כאמור, יידרש על ידי מנהל המכירות לשלם את יתרת המחיר תוך שבעה ימים מיום המצאת הדרישה לכך, ואם חזר בו מהצעתו או שלא שילם את יתרת המחיר תוך התקופה האמורה, או תוך תקופה מוארכת כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל, יחולט הערבון שנתן, ודינו כדין מזומנים ששולמו לטובת הזוכה; רשם ההוצאה לפועל יחליט כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי המציע שלאחריו והאמור לגבי המציע הראשון יחול על אותו מציע, והוא הדין לגבי המציעים הבאים אחריו. {{ח:תת|(ד)}} לא אישר רשם ההוצאה לפועל את המכירה או שלא נתן אישורו תוך שלושים יום מיום המכירה הפומבית, רשאי המציע לקבל בחזרה את הערבון שנתן. {{ח:תת|(ה)}} ערבון שלא חולט כאמור יוחזר למציע שנתנו. {{ח:סעיף|69|מציע שהוכרז כקונה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} הוכרז מציע כקונה, ושילם את יתרת המחיר, יינתן לו אישור על כך חתום על ידי רשם ההוצאה לפועל; האישור ישמש אסמכתה להעברת המקרקעין על שמו בפנקסי המקרקעין. {{ח:סעיף|70|רישום זכות}} {{ח:ת}} צו על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה בהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק}}, ישמש אסמכתה לרישום בפנקסי המקרקעין. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עיקול בידי צד שלישי}} {{ח:סעיף|71|בקשת עיקול|תיקון: תשמ״ב, תשנ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בקשת עיקול בידי צד שלישי תפרט את שמו המלא ומענו של הצד השלישי שבידיו נמצאים או עשויים להימצא נכסים של החייב ואם היו לו סניפים, יצויין בבקשה מען המשרד הראשי של הצד השלישי. {{ח:תת|(ב)}} בבקשה יצויין אם העיקול נדרש על כלל נכסי החייב או על נכס מסויים; היתה הבקשה לעקל נכס מסויים, יפרט הזוכה את הנכס, ואם היה הנכס זכות – את פרטי אותה זכות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|72|שליחת הודעת עיקול לצד שלישי|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} ציווה רשם ההוצאה לפועל על עיקול בידי צד שלישי, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לצד השלישי; הודעה כאמור יכול שתישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים. {{ח:תת|(ב)}} היו לצד השלישי סניפים, תומצא ההודעה למשרד הראשי שלו, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הומצאה הודעה כאמור למשרד הראשי, יראו אותה כאילו הומצאה לכל שאר סניפיו של הצד השלישי. {{ח:סעיף|72א|הודעה לצד השלישי שהוא תאגיד בנקאי|תיקון: תשנ״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} היה הצד השלישי תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, ויש לו סניפים, יחול צו העיקול על נכסי החייב בכל אחד מן הסניפים שבהם הם מצויים, במועד שבו הגיעה ההודעה על כך מן המשרד הראשי לסניף, ולא יאוחר מתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת ההודעה על העיקול למשרדו הראשי של התאגיד הבנקאי. {{ח:תת|(ב)}} בהודעת העיקול לצד השלישי, יירשם מספר תעודת הזהות של החייב; הודעה שלא צויין בה מספר תעודת הזהות של החייב לא תקובל. {{ח:סעיף|72ב|הודעה לצד שלישי שהוא חברה מנהלת|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} היה הצד השלישי חברה מנהלת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}} ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל את צו העיקול לחברה המנהלת או לגוף המתפעל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 45ב|בסעיף 45ב לחוק}}, ובלבד שהחברה המנהלת הודיעה למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו כאמור לגוף המתפעל. {{ח:תת|(ב)}} הודיעה חברה מנהלת כאמור בסיפה של תקנת משנה (א), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בניהולה של החברה המנהלת, במועד שהגיעה בו ההודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ג)}} הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שהומצא לה הצו. {{ח:סעיף|72ג|הודעת עיקול בגורם ממוכן|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:ת}} צד שלישי המקבל הודעות עיקול בדרך ממוכנת, פטור ממתן מענה להודעת עיקול שהומצאה לו בדרך שאינה ממוכנת, אלא אם כן צורפה להודעת העיקול החלטה של רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל שיש בה טעמים בדבר הצורך במשלוח הודעת עיקול בדרך שאינה ממוכנת. {{ח:סעיף|73|תוכן הודעת עיקול|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 14|טופס 14 שבתוספת הראשונה}}, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 45ג|45ג}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 46|ו־46 עד 48 לחוק}}, ותיכלל בה הוראה מפורשת שנכסי החייב הנמצאים בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בה, מעוקלים כדין. {{ח:תת|(ב)}} הודעת עיקול בידי צד שלישי על נכס מסויים תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 15|טופס 15 שבתוספת הראשונה}}, היא תפרט את חובותיו של הצד השלישי לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 45|סעיפים 45 עד 48 לחוק}}, ותיכלל בה הוראה מפורשת שהנכס האמור הנמצא בידי מקבל ההודעה, ביום קבלתה או לאחר מכן, כפי שנקבע בצו העיקול מעוקל כדין. {{ח:תת|(ג)}} נשלחה הודעת העיקול בדרך ממוכנת, יראו כאילו נשלחו {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 14|טפסים 14}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 15|או 15 לתוספת הראשונה}}, לפי העניין, ותוכנם יחול על צד שלישי. {{ח:סעיף|74|תשובת הצד השלישי|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} צד שלישי שהומצא לו צו עיקול לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים הודעה כדרוש לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 45|ו־45 לחוק}}, הכל לפי הענין; נמצאים בידי הצד השלישי נכסים של החייב, יפרט אותם, ואם היה הנכס חוב – יציין סכומו וזמן פרעונו. {{ח:תת|(א1)}} במסגרת הודעתו יפרט צד שלישי שהומצא לו עיקול שלא בדרך ממוכנת, אם קיימים עיקולים בני תוקף נוספים שהוטלו אצלו על החייב, במסגרת תיקי הוצאה לפועל נוספים, ויציין את מספרי התיקים (בתקנה זו – ההודעה); על הצד השלישי לצרף הודעה מעודכנת על כלל העיקולים שהוטלו אצלו על החייב, גם בעת מימוש הכספים. {{ח:תת|(א2)}} תקנת משנה (א1) תחול גם על כל צד שלישי שעונה לצווי העיקול בצורה ממוכנת אך עונה לצווי מימוש בדרך שאינה ממוכנת. {{ח:תת|(ב)}} היו לצד השלישי סניפים וההודעה בדבר צו העיקול הומצאה למשרדו הראשי, תתייחס תשובתו של הצד השלישי לפי תקנה זו למשרדו הראשי ולכל סניפיו. {{ח:סעיף|74א|תום תוקף עיקול בנקאי|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} השיב תאגיד בנקאי כי החייב מנהל אצלו חשבון או השיב בדבר נכסים של החייב הנמצאים בידו וחלפה שנה ממועד סיום תחולת הצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 44|סעיף 44 לחוק}} או {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 45ג|סעיף 45ג לחוק}}, לפי העניין, ישלח מנהל מערכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה כי עליו לפעול בתוך 30 ימים למימוש העיקול אחרת ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול; הודעה כאמור לא תישלח אם התיק בהסדר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 19ב|סעיף 19ב לחוק}}. {{ח:סעיף|75|צו למסירת מעוקלים}} {{ח:ת}} צו למסירת המעוקלים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 47|סעיף 47 לחוק}} יפרש את אחריותו וזכויותיו של הצד השלישי. {{ח:סעיף|76|תשלום הוצאות|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} בקשה מאת הצד השלישי לתשלום דמי החסנה והוצאות אחרות שהוציא בשמירת הנכס ובמסירתו, תוגש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בצירוף חשבונות וקבלות. {{ח:סעיף|77|עיקול בידי אוצר המדינה|תיקון: תשמ״ט}} {{ח:ת}} עיקול בידי אוצר המדינה יומצא לחשב המשרד שבידיו נמצא הנכס המעוקל. {{ח:סעיף|78|מכירת הנכסים|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} על מכירתם של הנכסים שבידי צד שלישי יחולו, בשינויים המחוייבים, ההוראות שנקבעו לגבי מכירת נכסים מעוקלים. {{ח:תת|(ב)}} היה הנכס המעוקל חוב או זכות אחרת שפרעונו לאחר זמן, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על מימושו. {{ח:תת|(ג)}} הוטל עיקול על כלל נכסי החייב אצל תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או על אחדים מהם, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לתאגיד האמור, על פי בקשתו, איזה מן הנכסים המעוקלים עליו למכור; בקשת התאגיד תוגש בכתב והעתקים ממנה יועברו לזוכה, לחייב ולכל צד מעוניין. {{ח:סעיף|79|ביטול העיקול|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} ביטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול בידי צד שלישי, יודיע על כך לצד השלישי, לזוכה ולחייב. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: כינוס נכסים}} {{ח:סעיף|80|בקשה למינוי כונס נכסים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} המבקש מינוי כונס נכסים, יפרט בבקשתו את הנכס שעליו יתמנה כונס הנכסים, תיאורו, טיבו ומקום הימצאו, ויציע בבקשתו מועמד שיהא כונס נכסים; לבקשה יצרף את הסכמתו בכתב של המועמד למינוי. {{ח:תת|(ב)}} לא ימנה רשם ההוצאה לפועל את הזוכה להיות כונס נכסים, זולת אם ראה טעמים מיוחדים לכך, אולם רשאי הוא למנות את עורך־דינו של הזוכה. {{ח:סעיף|80א|בדיקת זהות בעל נכס מקרקעין על ידי רשם המקרקעין|תיקון: תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} במקרים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי נכס מקרקעין הרשום בפנקסי המקרקעין (להלן – נכס מקרקעין), עם הגשת בקשת ביצוע למימוש משכון או משכנתה או בטרם הגשת בקשה למינוי כונס נכסים למימוש נכס מקרקעין שעוקל, יגיש הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל את כלל המסמכים הנדרשים לאימות זהות בעל הזכויות בנכס, בהתאם {{ח:חיצוני|https://www.justice.gov.il/Units/LandRegistration/BriefingsOld/Documents/regulation-april-2021.pdf|לנוהלי זיהוי החלים ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין}}, בצירוף תצהיר בדבר זהות בעל הזכויות (להלן – מסמכי אימות זיהוי): {{ח:תתת|(1)}} רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין אינו כולל את מספר הזיהוי של בעל הזכויות בנכס; {{ח:תתת|(2)}} רישום בעל הזכויות בנכס בפנקסי המקרקעין כולל מספר זיהוי שונה ממספר הזיהוי של החייב בתיק; {{ח:תתת|(3)}} רישום בעל הזכויות בפנקסי המקרקעין לגבי חייב שהוא יחיד, כולל מספר זיהוי שאינו מספר הזהות לפי הרשום במרשם האוכלוסין. {{ח:תת|(ב)}} לשכת ההוצאה לפועל תעביר את מסמכי אימות הזיהוי אל רשם המקרקעין לצורך ביצוע אימות בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ג)}} היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצרף הזוכה למסמכי אימות הזיהוי גם תצהיר ובו יפרט את מספר הדרכון של החייב, את שם המדינה שבה הונפק הדרכון וכן כל פרט אחר, ככל שאלה ידועים לו. {{ח:תת|(ד)}} רשם המקרקעין יודיע ללשכת ההוצאה לפועל אם שוכנע או לא שוכנע בדבר התאמה בין זהות בעל הנכס ברישומי לשכת רישום המקרקעין לזהות החייב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ה)}} על החלטת רשם המקרקעין שלפיה לא שוכנע כי קיימת התאמה כאמור בתקנת משנה (ד) ניתן להגיש ערר לממונה על המרשם לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 121|סעיף 121 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, ועל החלטת הממונה בערר כאמור ניתן להגיש ערעור לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 122|סעיף 122 לאותו חוק}}. {{ח:תת|(ו)}} כל עוד לא נמצאה התאמה כאמור בתקנת משנה (ד): {{ח:תתת|(1)}} יעוכבו הליכי הכינוס בהוצאה לפועל; {{ח:תתת|(2)}} לא יינתן צו למינוי כונס נכסים; {{ח:תתת|(3)}} בכפוף לאמור בפסקאות (1) ו־(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל החלטה בקשר לניהול תיק ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ז)}} היה החייב יחיד, וזיהויו בתיק ההוצאה לפועל מבוסס על מספר דרכון, יצווה רשם ההוצאה לפועל על רשות האוכלוסין וההגירה טרם מתן החלטה בבקשה למינוי כונס נכסים, להמציא לו מידע על יציאות החייב מישראל ועל כניסות החייב לישראל; צו כאמור יינתן בתנאי שחלפו המועדים הנקובים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7ב|בסעיף 7ב(א2) לחוק}}; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על העברת המידע לרשם המקרקעין. {{ח:תת|(ח)}} העברת מידע לפי תקנת משנה (ז) תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין העברת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף|80ב|אי־<wbr>קיבול בקשה למימוש משכון של נכס הרשום בפנקסי המקרקעין|תיקון: תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא תקובל על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש משכון, לגבי נכס מקרקעין, אם לבקשה צורף אישור על רישום משכון אצל רשם המשכונות חלף אישור על רישום משכנתה בפנקסי המקרקעין, והכול ככל שמהבקשה למימוש משכון עולה כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין; לעניין זה, ”זכויות הממשכן בנכס“ – זכות בעלות או חכירה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה למימוש משכון כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} נפתח תיק למימוש משכון, והתברר לאחר מכן כי זכויות הממשכן בנכס רשומות בפנקסי המקרקעין, ייתן רשם ההוצאה לפועל הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק. {{ח:סעיף|81|צו מינוי|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} צו מינוי כונס נכסים יהא ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 16|טופס 16 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על פרסום המינוי בדרך שתיראה לו. {{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה על המינוי לחייב ולזוכה, בצירוף העתק מצו המינוי; ההודעה לחייב תפרש את חובותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 56|סעיף 56 לחוק}}. {{ח:סעיף|82|ערובה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הורה רשם ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק. {{ח:סעיף|83|נכס שנתמנה לו יותר מכונס נכסים אחד|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הוברר לכונס הנכסים כי לגבי הנכס שנתמנה לו, כבר נתמנה לפניו כונס נכסים אחר, שעדיין ממלא את תפקידו, יודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל ויבקש הוראות. {{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל את צו מינוי כונס הנכסים שנתן או לתת כל הוראה אחרת, כפי שנסיבות הענין מחייבות, ולשם כך הוא רשאי לדרוש הגשת כל מסמך ולהזמין לפניו כל אדם הנוגע לענין, לרבות כונס הנכסים האחר או מי שלפי בקשתו נתמנה כונס הנכסים האחר. {{ח:סעיף|84|רישום|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} נתמנה כונס נכסים לנכס שלגביו מתנהל רישום על פי כל דין, יתן מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על המינוי למי שמנהל אותו רישום, והערה על המינוי תירשם בפנקס שבו מתנהל הרישום; רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי מי שהתמנה לכונס נכסים ימציא את ההודעה על מינויו למי שמנהל את הרישום. {{ח:סעיף|85|שכר והוצאות|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} כונס הנכסים רשאי לנכות מהכספים שקיבל במילוי תפקידו את שכרו והוצאותיו שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. {{ח:סעיף|86|דינים וחשבונות|תיקון: תשס״ט, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} כונס הנכסים יגיש דין וחשבון על פעולותיו במועדים שנקבעו לכך על ידי רשם ההוצאה לפועל וכן עם סיום תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} דינים וחשבונות של כונס הנכסים יהיו במספר עתקים מספיק ללשכה ולצדדים, ויאומתו בתצהיר. {{ח:תת|(ג)}} לא הגיש כונס הנכסים דיווחים על פי החלטות רשם ההוצאה לפועל, יודיע על כך רשם ההוצאה לפועל לזוכה אשר ביקש את מינוי כונס הנכסים; הרשם רשאי להורות בכל עת כי כל החלטה הניתנת בתיק כינוס תשוגר גם לזוכה. {{ח:סעיף|87|אסמכתאות}} {{ח:ת}} כונס הנכסים ינהל פנקסים לרישום כל החשבונות הנוגעים לנכס שנתמנה לו, והוא יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות. {{ח:סעיף|88|חשבון־<wbr>נפרד|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} כונס נכסים שקיבל כספים לזכות הנכס שנתמנה לו, יעבירם לחשבון נפרד כל עוד לא העבירם למנהל לשכת ההוצאה לפועל; היה כונס הנכסים עורך דין ולו חשבון פקדונות בבנק, יכול הוא להחזיק את הכספים באותו חשבון, אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל הוראה אחרת. {{ח:סעיף|89|ציון תפקיד}} {{ח:ת}} בכל מסמך, הליך או פעולה של כונס הנכסים מכוח תפקידו, יצויין שהוא פועל ככונס נכסים. {{ח:סעיף|90|סיום תפקידו של כונס הנכסים|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} רצה כונס נכסים להתפטר מתפקידו, יגיש הודעה בכתב על כך לרשם ההוצאה לפועל, יפרט בה את נימוקיו ויצרף אליה דין וחשבון על פעולותיו עד ליום ההודעה; רשם ההוצאה לפועל ידון בענין בדרך שתיראה לו. {{ח:תת|(ב)}} סבר רשם ההוצאה לפועל כי יש סיבה לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו, יתן לו הזדמנות להשמיע דברו בפניו בטרם החליט בענין, אולם רשאי הוא להשעותו זמנית אף לפני ששמע טענותיו; החליט רשם ההוצאה לפועל לפטר את כונס הנכסים, רשאי הוא באותה החלטה למנות כונס נכסים אחר. {{ח:תת|(ג)}} סיים כונס הנכסים את תפקידו, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך לחייב ולזוכה; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ההודעה תישלח גם לאדם אחר או שהיא תפורסם בדרך שקבע. {{ח:סעיף|91|מכירה על ידי כונס נכסים|תיקון: תשס״ט, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלו בדבר מכירתם או מימושם של נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות בכל שלב של המכירה או המימוש כי הם יבוצעו על ידי כונס נכסים, אם ראה לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} עובדי מערכת בתי המשפט, עובדי רשות האכיפה והגבייה, עובדי הזוכה ועובדי כונס הנכסים ובני משפחתם של כל אחד מהם וכן תאגיד בשליטת הגורמים האמורים, אינם רשאים להשתתף במכירה לפי תקנה זו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שרשם ההוצאה לפועל נוכח כי לא קיים ניגוד עניינים; לעניין זה, ”בן משפחה“ – בן־זוג, ילד, הורה או אח או בני זוגם של הילד, ההורה או האח. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביצוע בעין}} {{ח:סעיף|92|צו למסירת נכס|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} היה פסק דין למסירת נכס, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, יצווה רשם ההוצאה לפועל לתפוס את הנכס ולמסרו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין. {{ח:סעיף|93|ביצוע המסירה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} ניתן צו למסירת נכס כאמור, יתפוס מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכס, יוציאנו ממקום הימצאו וימסרנו כנגד קבלה מתאימה למי שזכאי לקבלו. {{ח:תת|(ב)}} היה מנהל לשכת ההוצאה לפועל סבור שרצוי להשאיר את הנכס במקום הימצאו לתקופה מסויימת, או שאין אפשרות להוציאו מיד ממקום הימצאו, יעקל את הנכס בדרך האמורה {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳ לתקנות אלו}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף|94|נכס שאינו ניתן לתפיסה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} קבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס, תומצא הודעה על כך למי שזכאי לקבל את הנכס. {{ח:סעיף|95|מסירת קטין|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} היה פסק הדין למסירת קטין או למתן אפשרות מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשיית כל דבר אחר בקשר לקטין, והחייב לא מילא אחריו תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, יצווה רשם ההוצאה לפועל לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לביצוע הוראות בית המשפט בפסק הדין, ויודיע על כך לפקיד סעד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 62|בסעיף 62(א) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יקבע עם פקיד הסעד את הסידורים הדרושים לביצוע פסק הדין. {{ח:תת|(ג)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דו״ח על ביצוע פסק הדין או על אי ביצועו והסיבה לכך; לאחר קבלת הדו״ח רשאי רשם ההוצאה לפועל לבקש הוראות מבית המשפט שנתן את פסק הדין, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 62|בסעיף 62(ב) לחוק}}, ויודיע על כך לזוכה, לחייב ולפקיד הסעד. {{ח:סעיף|96|עשיית מעשה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} הטיל פסק הדין לעשות מעשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק}} ולא עשהו החייב תוך התקופה שנקבעה לכך באזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, יורה רשם ההוצאה לפועל לעשות את המעשה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או על ידי הזוכה, או על ידי כל אדם אחר. {{ח:סעיף|97|הודעה בדבר פינוי מקרקעין|תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, תשס״ט, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} היה פסק הדין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי, והודעה על כך תומצא לחייב; מועד הפינוי יהיה לפחות עשרים ואחד יום מיום המצאת ההודעה האמורה לחייב, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים, כי יש לקבוע מועד מוקדם יותר; לא בוצע הפינוי במועד הראשון שנקבע לכך, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע מועד אחר לפינוי, שיהיה קצר יותר מעשרים ואחד הימים האמורים. {{ח:תת|(ב)}} ההודעה לחייב על מועד הפינוי תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 17|טופס 17 בתוספת הראשונה}}, והיא תומצא לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתה על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב, וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; היו המקרקעין נעולים או שלא ניתן היה למסור את ההודעה כאמור, ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין, או יקבע אותה עליהם, ויערוך דין וחשבון על פעולתו. {{ח:תת|(ג)}} היה התיק תיק לביצוע משכנתה או תיק לביצוע הליך כינוס מקרקעין על ידי כונס נכסים, יקבע את מועד הפינוי רשם ההוצאה לפועל והודעה על כך תומצא לחייב על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל או כונס הנכסים באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 17|טופס 17 שבתוספת הראשונה}} וכאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|בסעיף 7(ב)(1) לחוק}}. {{ח:סעיף|98|פינוי מקרקעין|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא פונו המקרקעין עד למועד שנקבע לכך כאמור, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין. {{ח:תת|(ב)}} היו המקרקעין נעולים, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפתחם או להורות לפתחם, ובלבד שבעת פתיחתם יהיה נוכח עד אחד לפחות מלבד מנהל לשכת ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ג)}} אי־נוכחותו של החייב או של הזוכה, אין בה כדי לעכב את ביצוע הפינוי. {{ח:תת|(ד)}} נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסור אותם מנהל לשכת ההוצאה לפועל לשמירה במקום מתאים כפי שייראה לו, בהתחשב בנסיבות, וימכרם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל ובדרך שנקבעה בצו; היו המיטלטלין פסידים, ימכרם מנהל לשכת ההוצאה מיד, כפי שנקבע לגבי מיטלטלין פסידים שעוקלו. {{ח:תת|(ה)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יערוך דין וחשבון על הפינוי ואופן ביצועו, יחתום עליו, ואם היו נוכחים עדים יחתמו גם הם. {{ח:תת|(ו)}} היה הפינוי פינוי חוזר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}, לא יחול עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מימוש משכנתה}} {{ח:סעיף|99|בקשה למימוש משכנתה|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} בקשה למימוש משכנתה תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ג|טופס 1ג שבתוספת הראשונה}} ותכיל את תיאור הנכסים הממושכנים, סכום החוב המגיע, תוך כדי הבחנה בין קרן, ריבית והוצאות, וכל תשלום נוסף בהתאם לתנאי המשכנתה. {{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו המסמכים הבאים, במספר עתקים מספיק ללשכה ולכל חייב שיש להמציא לו אזהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|תקנה 100}}: {{ח:תתת|(1)}} שטר המשכנתה או העתק מאושר הימנו; {{ח:תתת|(2)}} נסח רישום של המקרקעין הממושכנים; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר לאימות החוב המגיע ושאר העובדות הכלולות בבקשה; {{ח:תתת|(3א)}} לבקשה של תאגיד בנקאי לביצוע משכנתה שניתנה להבטחת הלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}} (בתקנה זו – החוק), יצורף תצהיר המעיד על כך שלפי רישומי התאגיד הבנקאי הוא פעל לפי {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א(ה) לחוק}}; לתצהיר יצורף העתק של אחת מהודעות הבנק ללווה לפי {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|הסעיף האמור}}; אם החובה האמורה לא חלה על התאגיד הבנקאי, יצוין גם עניין זה בתצהיר; {{ח:תתת|(4)}} מקום שבעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; {{ח:תתת|(5)}} היה בעל המשכנתה מיוצג על ידי עורך דין על פי יפוי כוח כללי – יצא ידי חובתו לפי פסקה (4) גם אם צירף העתק של יפוי הכוח, מאושר על ידי עורך דין. {{ח:תת|(ג)}} הופקד יפוי הכוח בלשכה – יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. {{ח:סעיף|100|אזהרה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בתכוף לאחר הגשת הבקשה למימוש משכנתה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}}; באזהרה ייכללו פרטי שטר המשכנתה. {{ח:תת|(ב)}} האזהרה תפרט שאם החייב לא ישלם את המגיע ממנו, תוך 20 ימים מיום המצאתה או תוך מועד קצר יותר שרשם ההוצאה לפועל קבע מטעמים מיוחדים, יינקטו הליכי מכירת המקרקעין הממושכנים. {{ח:סעיף|101|צו מכירה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא שילם החייב את המגיע ממנו לפי שטר המשכנתה עד למועד הקבוע באזהרה, יצווה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם של המקרקעין הממושכנים. {{ח:תת|(ב)}} המקרקעין יימכרו על פי ההליכים הקבועים לגבי מכירת מקרקעין מעוקלים. {{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:סעיף|101א|בקשות לביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:ת}} בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שהחוב הפסוק אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים ביום הגשת הבקשה, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}} (בתקנות אלה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר). {{ח:סעיף|101ב|דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מקוצר|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:תת|(א)}} זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מקוצר יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה בהתאם לסוג בקשת הביצוע וכן שאלון, המהווה חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21א|טופס 21א שבתוספת הראשונה}} ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – השאלון), ביחס לכל אחד מהחייבים בתיק. {{ח:תת|(ב)}} זוכה המבקש כי יינקטו הליכים כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 20ה|בסעיף 20ה(א) לחוק}} בטרם קבלת מידע על החייב, יציין זאת בשאלון; הבקשה תוגש באמצעות עובד הלשכה שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לעניין זה. {{ח:סעיף|101ג|החלת הוראות התקנות|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:ת}} הוראות תקנות אלה, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרקים ב׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} ולמעט {{ח:פנימי|סעיף 22א|תקנות 22א עד 22ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}} {{ח:פנימי|סעיף 114א|ו־114א}} יחולו על הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|101ד||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|101ה||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק ח2|פרק ח׳2: הוצאה לפועל במסלול מזונות|תיקון: תשע״ד, תש״ף־2}} {{ח:סעיף|101ו|דרכי הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות|תיקון: תשע״ד, תשע״ד־2, תש״ף־2}} {{ח:ת}} זוכה המבקש ביצוע הליך במסלול מזונות או העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות יציין זאת על גבי בקשת הביצוע; לבקשת הביצוע יצורפו המסמכים הנדרשים בתקנות אלה, שאלון ביחס לכל חייב בתיק, וכן הצהרת זוכה לגבי זוכה שאינו המוסד, המהווים חלק בלתי נפרד מבקשת הביצוע, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21ב|טפסים 21ב}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21ג|21ג}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21ד|21ד}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21ה|ו־21ה שבתוספת הראשונה}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|101ז|דרכי דיווח של חייב|תיקון: תשע״ד, תש״ף־2}} {{ח:ת}} חייב יגיש לפקיד לשכה שבה מתנהל התיק הודעה בכתב על תקבול ששילם לזוכה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 20טז|בסעיף 20טז(ג) לחוק}} או ישלח אותה באמצעות תקשורת בין־מחשבים, דואר או פקסימילה. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביצוע שטר}} {{ח:סעיף|102|בקשה לביצוע שטר|תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2}} {{ח:ת}} בקשה לביצוע שטר לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א|סעיף 81א לחוק}} תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ד|טופס 1ד שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|103|פרטי הבקשה|תיקון: תשמ״ט, תשע״ח, תשפ״ד־3}} {{ח:ת}} ואלה הפרטים שתכיל הבקשה: {{ח:תת|(1)}} שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; {{ח:תת|(2)}} שמו של החייב, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם; {{ח:תת|(3)}} העובדה שהמבקש או החייב הוא קטין או פסול דין, אם הדבר הוא כך; {{ח:תת|(4)}} תיאור השטר והעובדות הנוגעות להחזקתו בידי המבקש ושאר העובדות המשמשות עילה לבקשה; {{ח:תת|(5)}} הסכום שיש לפרוע על פי השטר תוך הבחנה בין קרן, דמי פיגורים, ריבית והפרשי הצמדה; {{ח:תת|(6)}} זמן ומקום הפרעון; {{ח:תת|(7)}} בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, יראו כאילו נטען כי בית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך לדון. {{ח:סעיף|104|נספחים לבקשת ביצוע שטר ותחליפיהם|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשס״ד, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ג, תשע״ז, תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא תקובל הבקשה לרישום אלא אם כן יצורפו לה: {{ח:תתת|(1)}} העתק השטר לפי המפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי {{ח:חיצוני|חוק סליקת שיקים#סעיף 3|סעיף 3(א) ו־(ב) לחוק סליקת שיקים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} העתק של השטר, על שני צידיו, אם מתקיים אחד מהתנאים האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} לא מדובר בשיק כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 73|בפקודת השטרות}}; {{ח:תתתתת|(2)}} מדובר בשיק שסורב טרם כניסת {{ח:חיצוני|חוק סליקת שיקים|חוק סליקת שיקים}} לתוקפו; {{ח:תתתתת|(3)}} מדובר בשיק שיש פטור מהצגתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|פקודת השטרות}}; {{ח:תתתתת|(4)}} הזוכה או בא כוחו יצהיר במסגרת בקשת הביצוע, כי השטר המקורי נמצא בידו וכי השטר ניתן להמצאה בלשכת ההוצאה לפועל לפי דרישה; {{ח:תתת|(2)}} עתקים או העתקים או תצלומים של הבקשה ושל המצורפות לפי פסקה (1) כמספר החייבים שנגדם מבוקש הביצוע; {{ח:תתת|(2א)}} הצהרה בדבר השאלה אם השטר המוגש לביצוע ניתן במסגרת חוזה הלוואה; הוגש שטר לביצוע שניתן כבטוחה לפירעון הלוואה או כתשלום להחזר הלוואה, יפרט המצהיר במסגרת הצהרתו כי עמד בתנאי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ״ג–1993}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026: {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 8|סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}})}}, וצירף את המסמכים הדרושים מכוחו; {{ח:תתת|(3)}} מקום שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין – יפוי הכוח של עורך הדין, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה ועורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(5)}} פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 2|ו־2}} או אישור בדבר פרטי החייב אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 2|ו־2}} אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין ולא ניתן לתקנם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ה)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} החייב אינו יחיד; {{ח:תתת}} תקנה זו לא תחול אם הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם או כאשר הבקשה היא לביצוע שיק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 73|בסעיף 73 לפקודת השטרות}}, שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו לפי הדין. {{ח:תת|(ב)}} בלשכה ממוכנת יצורפו לבקשה רק השטר המקורי ועותק צילומי הימנו, על שני צדדיו, וכן אישור בדבר פרטי החייב, ככל שנדרש לפי תקנת משנה (א)(5). {{ח:תת|(ג)}} הופקד יפוי הכוח בלשכה – יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על צירוף זוכה או חייב כצד לבקשה ובלבד שלא הוגשה התנגדות לביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|תקנה 106}}. {{ח:תת|(ו)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטור מצירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו־(ב), מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי הקבלה לרישום כאמור בתקנות משנה (א)(5) ו־(ב), רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|104א|בקשות לביצוע שטר שלא יקובלו|תיקון: תשע״ז, תשפ״ג, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} הוגש לביצוע, שטר שנמשך מחשבון משותף שאינו חשבון שותפות בחתימתו של אחד השותפים לחשבון, יציין הזוכה בבקשת הביצוע רק את השותף לחשבון אשר חתם; בקשה כאמור שבה יצוינו שני השותפים לחשבון כחייבים לא תקובל. {{ח:תת|(ב)}} לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב ”למוטב בלבד“ אלא אם כן הוגשה על ידי הנפרע; צוין בשטר כאמור, בתור הנפרע שם מסחרי, יצורף לבקשת הביצוע תצהיר שבו תובהר הזיקה בין השם המסחרי האמור בשטר לבין הזוכה. {{ח:תת|(ג)}} לא תקובל בקשה לביצוע שטר הנושא כיתוב ”למוטב בלבד“ אם בשטר נמחק הנפרע וצוין תחתיו נפרע אחר, או אם נחזה כי הוסף נפרע נוסף, או אם הכיתוב ”למוטב בלבד“ נמחק; זוכה המבקש לתת טעם למחיקת הנפרע, או להוספת הנפרע, או למחיקת הכיתוב ”למוטב בלבד“, יגיש תצהיר שבו יפורטו הנסיבות הנוגעות לעניין, ובקשת הביצוע בצירוף התצהיר יועברו להחלטת רשם ההוצאה לפועל אשר רשאי להורות כי התיק לא ייפתח כבקשה לביצוע שטר. {{ח:תת|(ד)}} לא תקובל בקשה לביצוע שטר שאסור לפורעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 5|סעיף 5 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}, אלא בתום 30 ימים ולא יאוחר משנה מיום שהזוכה המציא לחייב התראה בנוסח ההתראה {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 17א|שבטופס 17א שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|104ב|איסור העברה או המחאה של בקשה לביצוע של שיק ”למוטב בלבד“|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, חוב הנגבה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שיק שנמסר ”למוטב בלבד“ אינו ניתן להמחאה או להעברה לגורם שאינו הנפרע, אלא אם כן ניתנה הסכמת החייב בכתב להמחאת החוב הנגבה בתיק ההוצאה לפועל לאחר פתיחתו. {{ח:סעיף|104ג|תביעה שטרית כנגד ערבים|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:ת}} ביקש הזוכה במסגרת בקשת הביצוע לבצעה גם כנגד ערב לשטר, תחול {{ח:פנימי|סעיף 109ד2|תקנה 109ד2}}. {{ח:סעיף|104ד|יום הצגת השטר לפירעון|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:ת}} התקבל פלט של שיק ממוחשב שמתקיימים לגביו תנאי {{ח:חיצוני|חוק סליקת שיקים#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק סליקת שיקים}}, יראו בתאריך ההפקדה המצוין בפלט, כיום הצגת השטר לפירעון או כיום חלותו של השטר, לעניין {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א3|סעיף 81א3 לחוק}}. {{ח:סעיף|105|אזהרה|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:ת}} בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצועו של השטר, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}}, ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 2|טופס 2 שבתוספת הראשונה}}; באזהרה יפורטו פרטים מלאים של השטר. {{ח:סעיף|105א||תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|106|התנגדות לביצוע ובקשה להפחתת תוספת הצמדה|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ו, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} התנגדות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א|סעיף 81א(ג) לחוק}} תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה האזהרה; ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותפרט את שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, את מספר תיק ההוצאה לפועל, את נימוקי ההתנגדות, את הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, את שם עורך דינו של המתנגד, או שהוא יטען לעצמו את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ואת מענו להמצאת המסמכים. {{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש בעותק אחד ובצירוף – {{ח:תתת|(1)}} תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בה; {{ח:תתת|(2)}} עותק או תצלום או העתק מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; {{ח:תתת|(3)}} עתקים או העתקים או תצלומים של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; {{ח:תתת|(4)}} עותק או תצלום או העתק של הבקשה לביצוע שטר עם כל רצופותיה, אם הוגשו כאלה בידי מגיש הבקשה; {{ח:תתת|(5)}} מקום שהמתנגד מיוצג על ידי עורך־דין, יצורף גם יפוי כוח של עורך־הדין, או העתק ממנו אם היה יפוי כוח כללי, זולת אם יפוי הכוח הופקד בלשכה. {{ח:תת|(ג)}} הופקד יפוי הכוח בלשכה – יצויין בבקשה מספר התיק שבו הופקד כאמור. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (א), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. {{ח:סעיף|107|תשלום אגרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} המגיש בקשה לביצוע שטר ישלם עם הגשת טופס הבקשה את האגרה הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)#תוספת פרט א|בפריט (א)(6) של התוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה התנגדות לביצוע הבקשה ובית המשפט קיבל את ההתנגדות, ישלם מבקש הביצוע את האגרה האמורה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (אגרות)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007}}. {{ח:סעיף|108|העברת הדיון לבית המשפט|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ט, תשנ״ב, תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|תקנה 106}}, יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בתקנה 106(א)}}, יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. {{ח:תת|(ב)}} משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 106|תקנה 106(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} דין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו, כדין עיכוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 17|סעיף 17 לחוק}}, והליכים, לרבות סעד זמני, שננקטו לפני שצו העיכוב הומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת. {{ח:תת|(ד)}} החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר. {{ח:תת|(ה)}} התקבלה ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת החייב, יודיע החייב על כך ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים. {{ח:סעיף|109|הארכת מועד להגשת ההתנגדות|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט, תשע״ח, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 106|בתקנה 106}}, המוגשת בתוך 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ותועבר עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר. {{ח:תת|(א1)}} בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 106|בתקנה 106}} המוגשת לאחר 30 ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, בכתב, בצירוף תצהיר, עיקר נימוקי ההתנגדות והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א3|סעיף 81א3 לחוק}}, ויעביר את הבקשה להארכת המועד עם כל המצורף לה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. {{ח:תת|(א2)}} לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר, יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע השטר והבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. {{ח:תת|(א3)}} בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה {{ח:פנימי|סעיף 106|תקנות 106}} {{ח:פנימי|סעיף 108|ו־108}}; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת ההתנגדות. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך, ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא ליתן הוראות ביחס לחיוב בריבית או דמי פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א3|סעיף 81א3 לחוק}}; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. {{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1: ביצוע תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ה}} {{ח:סעיף|109א|משלוח התראה טרם בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ה־2, תשע״ח, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} התראה בדבר כוונה להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1 לחוק}} (להלן – בקשה לביצוע תביעה) תכלול באופן בולט לעין את האמור בנוסח ההתראה {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 19א|שבטופס 19א שבתוספת הראשונה}} (להלן – נוסח ההתראה) ותפרט את סכום התביעה, את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה, לרבות פרטי החוזה, ההתחייבות או החיקוק שמכוחם נוצרה, ואת מועד התהוותה, וכן יצוינו בה המסמכים התומכים בעילת התביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ד1|בתקנה 109ד1}}. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 6|פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, יכלול המבקש נוסף על נוסח ההתראה כאמור בתקנת משנה (א) גם את הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 19א1|שבטופס 19א1 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|109ב|בקשה לביצוע תביעה|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשס״ט־2, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לביצוע תביעה תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ה|טופס 1ה שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(א)}}, התנגדות, בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות או בקשה או תגובה לבקשה בענין בקשה לביצוע תביעה מהסוגים שעליהם יודיע שר המשפטים בהודעה שתפורסם ברשומות, יגיש הנתבע ללשכה שאליה הוגשה הבקשה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את הבקשה לביצוע התביעה כתובענה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}}, אלמלא הוגשה ישירות לביצוע בהוצאה לפועל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1 לחוק}} (להלן – לשכת ההגשה). {{ח:תת|(ג)}} נתבע שהגיש בקשה או תגובה לבקשה כאמור ללשכה שאינה הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפרט בה את הטעמים שלפיהם לבית המשפט שליד אותה לשכה הסמכות המקומית לדון בתביעה. {{ח:תת|(ג1)}} הגיש החייב התנגדות בלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי החייב לבקש במסגרת ההתנגדות כי הרשם יעביר את התיק לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה, ויפרט את הטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות כאמור. {{ח:תת|(ד)}} נקבע דיון במעמד הצדדים בבקשה או בתגובה לבקשה שהוגשו ללשכת ההגשה ייערך הדיון בלשכת ההגשה. {{ח:תת|(ה)}} מלבד האמור בתקנות משנה (ב), (ג1) ו־(ד) תבוצע הבקשה לביצוע תביעה בלשכה שאליה הוגשה בידי התובע. {{ח:סעיף|109ג|פרטי הבקשה|תיקון: תשס״ה, תשע״ח, תשפ״ה}} {{ח:ת}} אלה הפרטים שתכיל בקשה לביצוע תביעה: {{ח:תת|(1)}} שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של המבקש ומען להמצאת מסמכים; {{ח:תת|(2)}} שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע; {{ח:תת|(3)}} העובדה שמבקש או הנתבע הוא קטין, פסול דין או תאגיד, אם הדבר הוא כך; {{ח:תת|(4)}} הסכום שיש לפרוע על פי הבקשה לביצוע התביעה תוך פירוט קרן החוב והמועד שבו היתה אמורה להיפרע או נדרש פירעונה, הפרשי ההצמדה ואופן חישוב הריבית או דמי הפיגורים בגינה; {{ח:תת|(5)}} בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום, במקרה של הגשת התנגדות; לא צוין בית המשפט המוסמך לדון, יראו כאילו נטען שבית המשפט הסמוך ללשכה שבה הוגשה הבקשה הוא המוסמך. {{ח:סעיף|109ד|נספחים לבקשת ביצוע תביעה|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:ת}} הבקשה לביצוע תביעה תוגש בעותק אחד בצירוף – {{ח:תת|(1)}} כתב התביעה, ערוך לפי הנדרש {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק ג סימן א|בסימן ב׳ לפרק ג׳ של תקנות סדר הדין}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(2)}} מסמכים התומכים בתביעה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 109ד1|בתקנה 109ד1}}; {{ח:תת|(3)}} העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב; {{ח:תת|(4)}} העתק תשובת החייב להתראה – אם השיב לה; {{ח:תת|(5)}} היה המבקש מיוצג בידי עורך דין – ייפוי הכוח של עורך הדין, שעורך הדין הורשה בו להוצאה לפועל ולגביית כספים; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין בבקשה שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח, לפי הענין; היה המבקש מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המבקש ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. {{ח:סעיף|109ד1|מסמכים התומכים בתביעה|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} לבקשה לביצוע תביעה יצורף כל מסמך התומך בתביעה; לעניין זה, ”מסמך“ – חוזה, הסכם או כל ראיה בכתב חתומה בידי הנתבע, בחתימת ידו או בחתימה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, וכן כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) בעסקת מכר מרחוק, שאין לגביה מסמך בכתב כאמור בתקנת משנה (א), ניתן להגיש בקשה לביצוע תביעה אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} התובע ציין בכותרת התביעה כי מדובר בעסקת מכר מרחוק; {{ח:תתת|(2)}} צורפו לתביעה – {{ח:תתתת|(א)}} ראיה שנעשתה או נחתמה בידי הנתבע המעידה באופן מפורש, על קיומה של עסקת המכר; {{ח:תתתת|(ב)}} דף חשבון של התובע המהווה רשומה מוסדית קבילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 36|סעיף 36 לפקודת הראיות, התשל״א–1971}} (להלן – רשומה מוסדית קבילה), אשר ממנו עולה כי הנתבע התחייב בתשלום העסקה באמצעות כרטיס אשראי או הוראה לחיוב חשבון וכי התובע קיבל מהנתבע שני תשלומים לפחות על חשבון העסקה; {{ח:תתתת|(ג)}} תצהיר של התובע המאשר כי הנתבע התקשר עמו בעסקת מכר מרחוק; בתצהיר יפרט התובע את כל העובדות הנוגעות לעסקה ובכלל זה הנכס או השירות שסופק והמועד שבו סופק, המועד שבו נערכה העסקה, תנאי התשלום בעבור העסקה, מספר הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותם בוצעה העסקה, לפי העניין, ארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי שנמסר או פרטי חשבון הבנק שנמסר בהוראה לחיוב חשבון וכן פירוט כל התשלומים ששילם החייב ומועדם; כמו כן יצהיר התובע על כך שדף החשבון האמור בפסקת משנה (ב) הוא רשומה מוסדית קבילה; {{ח:תתתת|(ד)}} כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב)(2), בעסקת מכר מרחוק שביחס אליה נערכה שיחה שהוקלטה, יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה תצהיר המפרט את פרטי העסקה והמאשר כי – {{ח:תתת|(1)}} השיחה הוקלטה באמצעות מכשיר הקלטה תקין; {{ח:תתת|(2)}} בהקלטה נשמע החייב מביע את הסכמתו לביצוע העסקה ותנאיה; {{ח:תתת|(3)}} לא נעשה כל שינוי בהקלטה; {{ח:תתת|(4)}} הקלטה מלאה של השיחה ניתנת להמצאה לפי דרישה; {{ח:תתת|(5)}} כל ראיה נוספת התומכת בפרטי התביעה. {{ח:תת|(ד)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי שלא לקבל בקשה לביצוע תביעה שלא צורפו לה המסמכים האמורים בתקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין; על פעולה או החלטה כאמור, ניתן להגיש ערר לרשם ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”עסקת מכר מרחוק“ – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות בלא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. {{ח:סעיף|109ד2|תביעה כנגד ערבים|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} הוגשה תביעה כנגד ערבים יצרף התובע לבקשה לביצוע התביעה, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 109ד|בתקנות 109ד}} {{ח:פנימי|סעיף 109ד1|ו־109ד1}}, אחד משני אלה: {{ח:תת|(1)}} אישור רשם ההוצאה לפועל שהתקיימו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות#סעיף 27|סעיף 27(א) לחוק הערבות, התשכ״ז–1967}} (להלן – חוק הערבות); {{ח:תת|(2)}} תצהיר שבו פירוט אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} עובדות המעידות כי האישור האמור בפסקה (1) אינו נדרש בשל קיום אחת העילות האמורות {{ח:חיצוני|חוק הערבות#סעיף 27|בסעיף 27(ב) לחוק הערבות}} בצירוף מסמכים התומכים בכך; {{ח:תתת|(ב)}} עובדות המעידות כי לא מדובר בערב מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הערבות#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק הערבות}}. {{ח:סעיף|109ה|הגשה ממוכנת|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשאי להגיש בקשה לביצוע תביעה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} בדרך ממוכנת, וזאת בכפוף להוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט הודעה בדבר לשכות שקבע שניתן להגיש בהן בקשות לביצוע תביעה בדרך ממוכנת. {{ח:תת|(ג)}} לא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת אלא אם כן עמד המבקש בדרישותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לתוכנה או לחומרה לשם הגשה בדרך ממוכנת, לרבות דרכי הגשה והמצאה ממוכנות (להלן – הדרישות) ואם נתן ללשכת ההוצאה לפועל הרשאה מראש לחייב את חשבון הבנק שלו בתשלומים ללשכת ההוצאה לפועל בעבור הגשת הבקשה וביצועה או הפקיד סכום כסף לכיסוי האגרות וההוצאות הצפויות בהתאם להוראת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; הדרישות יפורסמו באתר האינטרנט. {{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להורות שלא תקובל בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת, לרבות ממגיש מסוים או בענין מסוים, אם מצא הצדקה לכך בנסיבות הענין. {{ח:תת|(ה)}} מבקש שהגיש בקשה לביצוע תביעה בדרך ממוכנת יצרף לבקשתו התחייבות לשמור את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע התביעה לפחות למשך התקופה הנקובה {{ח:חיצוני|תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים)#תוספת פרט 2|בפרט 2(ב)(6) בתוספת לתקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ״ו–1986}}. {{ח:תת|(ו)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, במהלך התקופה האמורה בתקנת משנה (ה) להורות למבקש להמציא או להציג למנהל לשכת ההוצאה לפועל את המסמכים והנספחים שעליהם נסמכת הבקשה לביצוע. {{ח:סעיף|109ו|אזהרה והמצאתה|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בתכוף לאחר הגשת הבקשה לביצוע תביעה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לנתבע אזהרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ה) לחוק}}, ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 2א|טופס 2א שבתוספת הראשונה}} בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 109ד|בתקנה 109ד(1) ו־(2)}}. {{ח:תת|(ב)}} היה המבקש מיוצג בידי עורך דין יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את האזהרה ועותק תרגומה לערבית לעורך הדין המייצג כדי שימציא את האזהרה ואת עותק תרגומה לערבית לנתבע בדרך שנקבעה {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק}} בצירוף העתק מהמסמכים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 109ד|בתקנה 109ד(1) ו־(2)}}. {{ח:סעיף|109ז|העברה בגין אי־<wbr>קיום תנאים|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} החליט רשם ההוצאה לפועל על העברת התביעה לבית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ו)}}, יועברו הבקשה לביצוע תביעה וכל המצורפים אליה לבית המשפט המוסמך; הודעה על ההעברה כאמור תימסר למבקש, ואם הומצאה אזהרה לנתבע, גם לנתבע. {{ח:תת|(ב)}} הועברה בקשה לביצוע תביעה לבית המשפט יודיע המבקש לבית המשפט, בתוך 30 ימים, אם ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט. {{ח:תת|(ג)}} הודיע המבקש, כי ברצונו להמשיך את ההליכים כאמור, ישלם את האגרה הנדרשת ויצרף להודעתו טופס כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי הישנות#סעיף 7א|בתקנה 7א לתקנות סדר הדין}} ויראו את כתב התביעה, שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, כאילו נמסר לבית המשפט כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי הישנות#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות סדר הדין}} במועד מסירת ההודעה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} לא מסר המבקש הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) או הודיע, כי אין ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט, תימחק התביעה. {{ח:סעיף|109ח|התנגדות לביצוע תביעה|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} התנגדות לביצוע תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ד) לחוק}} תהיה ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 19ג|טופס 19ג שבתוספת הראשונה}}, ויפורטו בה שמם ומענם של המתנגד ושל המבקש, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, הסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות, שם עורך דינו של המתנגד, אם אינו טוען לעצמו, מענו להמצאת המסמכים והטעמים שלפיהם לבית המשפט הסמכות המקומית לדון בתביעה (להלן – כתב ההתנגדות). {{ח:תת|(ב)}} כתב ההתנגדות יוגש בצירוף – {{ח:תתת|(1)}} תצהיר בעותק אחד לאימות העובדות הכלולות בו; {{ח:תתת|(2)}} עותק או העתק, לרבות צילומי, מכל מסמך שעליו מסתמך המתנגד; {{ח:תתת|(3)}} עותק או העתק, לרבות צילומים, של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו, במספר מספיק להמצאה לכל המבקשים; {{ח:תתת|(4)}} היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין – ייפוי הכוח של עורך הדין; הופקד ייפוי הכוח בלשכה, יצוין שם הלשכה ומספר התיק שבו הופקד ייפוי הכוח; היה המתנגד מיוצג בידי עורך דין לפי ייפוי כוח כללי, יצא המתנגד ידי חובתו אם צירף העתק של ייפוי הכוח, מאושר בידי עורך דין. {{ח:סעיף|109ט|העברת הדיון לבית המשפט|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} עוכב ביצוע הבקשה לביצוע התביעה נגד המתנגד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1(ד)(2) לחוק}}, יועברו הבקשה לביצוע תביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; לא צוינו בהתנגדות הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בתקנה 109ב(ג)}}, ייראה כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה ההתנגדות הוא המוסמך לדון ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם לבית המשפט המוסמך כאמור. {{ח:תת|(ב)}} משהועברו לבית המשפט הבקשה לביצוע תביעה וכתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהיה דינו של כתב התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה, על המצורפים לו, ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפים אליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ח|תקנה 109ח(ב)(1) ו־(2)}}. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין, לפי העניין, ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 7 ימים מיום נתינתם, ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק ובלשכה שבהם הוגשה הבקשה לביצוע התביעה. {{ח:סעיף|109י|הארכת מועד להגשת ההתנגדות|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 109ח|בתקנה 109ח}}, המוגשת בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}}, בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות ותועבר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה. {{ח:תת|(א1)}} בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 109ח|בתקנה 109ח}} המוגשת לאחר שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בבקשה כתובענה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}}, בכתב, בצירוף תצהיר ובצירוף עיקר נימוקי ההתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל ייתן הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א3|סעיף 81א3 לחוק}}, ויעביר אותה לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה; בתוך שלושים ימים לאחר הגשת הבקשה כאמור, יצרף המתנגד לבקשה את כתב ההתנגדות. {{ח:תת|(א2)}} לא צוינו בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) הטעמים שלפיהם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בתקנה 109ב(ג)}}, יראו כאילו נטען שבית המשפט שליד הלשכה שאליה הוגשה הבקשה להארכת המועד הוא המוסמך לדון, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הבקשה לביצוע התביעה, הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וכל המצורפים אליהן לבית המשפט המוסמך כאמור. {{ח:תת|(א3)}} בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), רשאי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ח|תקנות 109ח}} {{ח:פנימי|סעיף 109ט|ו־109ט}}; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר הארכת המועד להגשת התנגדות. {{ח:תת|(ב)}} בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד, וכן רשאי הוא לתת הוראות ביחס לחיוב בריבית ודמי פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א3|סעיף 81א3 לחוק}}; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים. {{ח:סעיף|109יא|אישור בדבר פרטי הנתבע|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} לא יינקטו הליכים לביצוע תביעה על סכום קצוב, לרבות המצאת אזהרה, אלא באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המבקש המציא לתיק אישור בדבר פרטי החייב ביחס לנתבע; {{ח:תתת|(2)}} המוציא לפועל אישר לנקוט הליכים, לאחר שמצא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} כי פרטי החייב כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#תוספת 1 פרט 2|ו־2}} תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 10|לתקנה 10(ו)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} כי המדובר בחייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם. {{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר את ביצוע התביעה אף בלא צירוף אישור בדבר פרטי החייב כאמור בתקנות משנה (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ג)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל בדבר אי ביצוע התביעה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש בתוך 10 ימים ממועד מתן ההחלטה או ממועד המצאתה, אם ניתנה שלא בפניו, כי הענין יועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. {{ח:סעיף|109יב|התאמת מועדים|תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} ביחס לנתבע לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1 לחוק}} יעמדו התקופות להתייצבות לחקירת יכולת לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7|סעיף 7(א1) לחוק}} ולבקשת חייב לצו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק}} על 30 ימים מיום המצאת האזהרה לנתבע. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: חקירה ומאסר}} {{ח:סעיף|110|הזמנה לחקירה|תיקון: תשנ״ט, תשס״ט}} {{ח:ת}} ציווה רשם ההוצאה לפועל, על פי הסמכויות הנתונות לו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}}, לחקור אדם, יזמין מנהל לשכת ההוצאה לפועל את מי שיש לחקרו להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל במועד שייקבע לכך; ההזמנה תהא ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 20|טופס 20 שבתוספת הראשונה}} ותומצא לנמען בדואר רשום עם אישור מסירה. {{ח:סעיף|111|סדרי הדין|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} בביצוע סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 67|סעיף 67(ב) לחוק}} יפעל רשם ההוצאה לפועל על פי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף|112|שאלון|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} הורה רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשה או מיזמתו, שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, יקבע בצו את השאלות שעל החייב לענות עליהן ואת המועד לכך; הצו יפרט את האמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 68|בסעיף 68(ג) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} השאלון יהא ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 21|טופס 21 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|113|המצאת צו לתשלום בשיעורים}} {{ח:ת}} צו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69|סעיף 69 לחוק}} יומצא לחייב אם ניתן שלא בפניו. {{ח:סעיף|114|צו הבאה|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} החליט רשם ההוצאה לפועל ליתן נגד החייב צו הבאה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69יב|בסעיף 69יב לחוק}}, יורה על הבאתו לפני רשם ההוצאה לפועל המכהן בלשכה הקרובה למקום מעצר החייב או למקום החזקתו, וכן רשאי הוא לצוות על שחרור החייב ממעצרו, אם יפקיד ערבון כספי בסכום שיקבע לשם הבטחת התייצבותו לפני רשם ההוצאה לפועל תוך 24 שעות. {{ח:תת|(א1)}} לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 22|טופס 22 שבתוספת הראשונה}} וחלפו 14 ימים מיום ההמצאה. {{ח:תת|(ב)}} צו הבאה ייערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 25|טופס 25 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} אישור על שחרור ממאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 72א|בסעיף 72א(ב) לחוק}}, ייערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 26|טופס 26 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ד)}} הודעת המשטרה לרשם ההוצאה לפועל על אי ביצוע צו מאסר או צו הבאה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 74יז|בסעיף 74יז(ב) לחוק}}, תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 27|טופס 27 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ה)}} הצהרת חייב וכתב ויתור על סודיות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69יג|סעיף 69יג לחוק}}, יוגשו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 27א|טופס 27א שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|114א|צו מאסר|תיקון: תשנ״ט־2, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} התראה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 70|סעיף 70(ה) לחוק}} תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 29|טופס 29 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} התראה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 74|סעיף 74(ג) לחוק}} תיערך לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 29א|טופס 29א שבתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|114ב|ביטול צו מאסר|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} צו מאסר לא יבוצע נגד חייב אשר סכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר, שולם לזוכה על ידי החייב שנגדו הוצא צו מאסר, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של עיקול; כמו כן לא יבוצע צו מאסר נגד חייב, אם הזוכה הקטין את קרן החוב בתיק בגין תשלום מהחייב שנגדו הוצא צו מאסר בתוך התקופה האמורה בצו בסכום החוב שבגינו הוצא צו המאסר. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: כספים שנגבו}} {{ח:סעיף|115|העברת כספים שנגבו|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר לזוכה כל סכום שנגבה בשבילו על ידי הלשכה, לאחר ניכוי האגרות שתשלומן נדחה וההוצאות שהזוכה חייב בהן. {{ח:תת|(ב)}} כספים שנגבו במכירה פומבית של נכס מקרקעין לא יועברו כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שהזוכה יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל נסח רישום מעודכן ליום הגשתו, ואם היתה משכנתה נוספת רשומה בנסח – גם העתק מאושר משטר המשכנתה. {{ח:תת|(ג)}} הוגשו בקשות ביצוע על ידי זוכים אחדים, יחולק כל סכום שנגבה כאמור בין כל הזוכים, לפי הכללים האמורים {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 76|בסעיף 76 לחוק}}. {{ח:סעיף|115א|זקיפת הכנסות הביצוע|תיקון: תשס״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} כספים ששולמו על חשבון החוב יועברו לידי הזוכה, כאשר הסכום המצטבר שנזקף לזכותו עולה על 50 שקלים חדשים או שחלפו שלושה חודשים מיום התשלום, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם מסר הזוכה פרטי חשבון בנק כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 75|בסעיף 75(ד) לחוק}}. {{ח:סעיף|116|זכות קדימה}} {{ח:ת}} זוכה או נושה שהוכיח כי זכותו קודמת או עדיפה על פי כל דין מזכותם של זוכים אחרים ישולם לו המגיע לו בהתאם לכך. {{ח:סעיף|117|ביטול עיקולים ומינויים|תיקון: תשס״ט, תשע״ג־2}} {{ח:ת}} שולם או סולק בדרך אחרת מלוא החוב הפסוק, וביקש החייב ביטול הליכים – {{ח:תת|(1)}} אם התיק הוא תיק מזונות, תיק איחוד או שהיה בתיק צו למינוי כונס נכסים, או עניין אחר הדורש החלטת הרשם לפי דין, יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל לצורך מתן החלטה בדבר ביטול הליכים בתיק, ביטול המינוי או באותו עניין אחר הדורש את החלטת הרשם לפי דין; {{ח:תת|(2)}} במקרים שאינם כלולים בפסקה (1) יבטל מנהל לשכת הוצאה לפועל את ההליכים בתיק. {{ח:סעיף|117א||תיקון: תשס״ט, תשע״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: ערר וערעור}} {{ח:סעיף|118|ערר|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} ערר על פי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 80|סעיף 80(א) לחוק}}, יוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל, תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר. {{ח:תת|(ב)}} רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד; ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר, רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעונין, ולתת להם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו בכתב או בעל פה. {{ח:תת|(ג)}} לאחר בירור הערר יתן רשם ההוצאה לפועל החלטה מנומקת בכתב וימציאנה לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה. {{ח:סעיף|119||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט, תשע״ז, תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|120|ערעור|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז, תשס״ט, תשפ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} נקבעו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק}} הוראות בדבר הגשת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל (בתקנה זו – ערעור), יוגש הערעור לבית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו. {{ח:תת|(ב)}} ערעור יוגש בתוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; על ערעור כאמור יחול {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יז|פרק י״ז לתקנות סדר הדין}}, בשינויים המחויבים, למעט {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 135|תקנות 135}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 137|137}}, {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 144|144}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 150|ו־150}}. {{ח:תת|(ב1)}} ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה; על ערעור כאמור יחול {{ח:חיצוני|תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין)#פרק א סימן ז|סימן ז׳ לפרק א׳ לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ״א–2020}} אך לעניין ערובה תחול תקנת משנה (ז). {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} נוסף על הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 134|בתקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין}}, העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו לתיק ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ז)}} בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין. {{ח:תת|(ח)}} בית המשפט של ערעור רשאי לגבות ראיות נוספות אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. {{ח:קטע2|פרק יב1|פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:סעיף|120א|הטלת הוצאות|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 120ב|בתקנה 120ב}}. {{ח:תת|(ג)}} ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון. {{ח:תת|(ד)}} הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:פנימי|פרק יב1|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות“ – למעט שכר טרחת עורך דין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דין“ – חייב או זוכה. {{ח:סעיף|120ב|קביעת סכום ההוצאות|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב הרשם, בין השאר, באלה: {{ח:תתת|(1)}} שווי החוב המתנהל בתיק ההוצאה לפועל; {{ח:תתת|(2)}} סוג הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} שכר טרחת עורך דין שנפסק בתיק למי מהצדדים; {{ח:תתת|(4)}} דמי המצאת כתבי בי־דין; {{ח:תתת|(5)}} שכר בטלה של הצדדים ושל העדים מטעמם; {{ח:תתת|(6)}} שכר מומחים, דמי לינה ודמי נסיעה, דמי עלות אחסון נכס; {{ח:תתת|(7)}} האגרות וההוצאות ששולמו בעד ניהול הליכים בתיק. {{ח:תת|(ב)}} בקביעת צו להוצאות ובקביעת שיעורן יהיה רשאי הרשם להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את ההליך ובהיות הצדדים מיוצגים. {{ח:סעיף|120ג|הארכת דיון שלא לצורך|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:ת}} ראה רשם ההוצאה לפועל כי בעל דין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, בלא קשר לתוצאות ההליך, לאחר שהתריע בכתב לפני בעל הדין על הטלת ההוצאות ונחה דעתו כי בעל הדין מודע לכך שהאריך את הדיון שלא לצורך, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, או לטובת שניהם; היה בעל דין לא מיוצג יוטלו עליו הוצאות לפי תקנה זו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:סעיף|120ד|אכיפת צו להוצאות|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} להוצאות שפסק רשם ההוצאה לפועל לפי {{ח:פנימי|פרק יב1|פרק זה}} ייווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, מהיום שבו נפסקו עד יום התשלום, אלא אם כן קבע הרשם מועד אחר. {{ח:תת|(ב)}} היו ההוצאות שפסק הרשם לפי {{ח:פנימי|פרק יב1|פרק זה}}, לטובת הזוכה, ייווספו ההוצאות על החוב הפסוק הנגבה בתיק. {{ח:תת|(ג)}} היו ההוצאות שפסק הרשם לפי {{ח:פנימי|פרק יב1|פרק זה}}, לטובת החייב, יקוזז סכום ההוצאות מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; עלה סכום ההוצאות שלטובת החייב על סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, תהיה היתרה ניתנת להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. {{ח:תת|(ד)}} צו לתשלום הוצאות לטובת צד שלישי, ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים לפועל פסק דין של בית המשפט. {{ח:תת|(ה)}} צו לתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה ייגבה באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. {{ח:סעיף|120ה|בעל דין שאינו מיוצג הטוען לעצמו|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל דין שטוען לעצמו, יראו אותו, לעניין הוצאות הדיון, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע לדיון. {{ח:תת|(ב)}} היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא בעצמו או באמצעות משרדו, זכאי הוא להוצאות הדיון שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין. {{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: שונות}} {{ח:סעיף|121|שינוי והוספת טפסים|תיקון: תשמ״ב, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי, לשם יעול הפעולות בלשכה, להורות על שינויים, ביטולם, שילובם, הפרדתם או קביעת צורתם של טפסים שונים הכלולים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, וכן רשאי הוא לקבוע טפסים נוספים, שאינם כלולים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ולהורות על השימוש בהם. {{ח:תת|(ב)}} מסמך שיש לערכו לפי טופס מהטפסים הנוספים, והוא נמצא בשימושה של לשכה שמופעלת בה מערכת מיכון, חובה לערכו באופן שיהא העתק מילולי ממנו, ללא כל שינוי. {{ח:סעיף|122|אימות מסמכים|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} זוכה, חייב או מי שנקטו כלפיו הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}} או לפי תקנות אלה, או מי שטוען לזכות בנכס שנקטו כלפיו הליך כאמור, רשאי לקבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל אישור שעותק, העתק או העתק צילומי מכל מסמך המתוייק בתיק ההוצאה לפועל או הנמצא במשמרתה של הלשכה, והנוגע לעניינו, מתאים למקור. {{ח:סעיף|123||תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|123א|עיקול ללא בקשת זוכה|תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תש״ע־2, תש״ע־4, תשע״ד, תש״ף־2}} {{ח:תת|(א)}} הורה רשם ההוצאה לפועל, בלא בקשת זוכה, על עיקול בידי צד שלישי תישלח הודעה על כך לצד השלישי ולזוכה. {{ח:תת|(ב)}} הורה רשם ההוצאה לפועל על עיקול כאמור בתקנת משנה (א) והתנהל התיק במסלול מקוצר או במסלול מזונות, לא תישלח הודעה לזוכה. {{ח:סעיף|124|הודעה על ביטול עיקול|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} בוטל עיקול מכל סיבה שהיא לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}} או לפי תקנות אלו, יודיע על כך מנהל לשכת ההוצאה לפועל לזוכה, לחייב ולצד שלישי; הועמד נאמן לשמירה על המעוקלים, ולא בוטל מינויו, תינתן גם לו הודעה על כך. {{ח:סעיף|125||תיקון: תשמ״ט, תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|125א|סגירת תיק אם החברה מחוקה או מחוסלת {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026: סגירת תיק אם תאגיד שהוא צד לו נמחק או חוסל)}}|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} אם הזוכה בתיק הוצאה לפועל הוא חברה שרשם החברות מחק או חיסל {{ח:הערה|(החל מיום 31.2.2026: מחק או רשם את חיסולה)}} לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} (להלן בתקנת משנה זו – החברה), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לחברה, לפי פרטי החברה או בא כוחה, לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; {{ח:תתת|(2)}} לא נתנה החברה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה, ייסגר התיק; {{ח:תתת|(3)}} האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותה של החברה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; לבקשה תצרף החברה תצהיר, שבו תיכלל גם הבהרה לעניין הכוונה לבצע החייאה לחברה וכן את הטעמים שבגללם היא מבקשת את פתיחת התיק; הבקשה תועבר להחלטת רשם ההוצאה לפועל. {{ח:תת|(ב)}} אם החייב הוא חברה שרשם החברות חיסל או מחק {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026: מחק או רשם את חיסולה)}} לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} (להלן בתקנת משנה זו – החברה), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל ישלח הודעה לזוכה על סטטוס החברה ויבקשו לתת טעם להמשך ניהול התיק נגד החברה; ניתן טעם כאמור, יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; {{ח:תתת|(2)}} לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנכלל בהודעה – אם החברה היא החייב היחיד בתיק, ייסגר התיק, ואם היו חייבים נוספים, יימחק שמה של החברה מהתיק; {{ח:תתת|(3)}} האמור בתקנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה להחזרת החייב שנגרע מהתיק או לפתוח תיק שנסגר, אם החברה עברה תהליך החייאה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} האמור בתקנה זו יחול בשינויים המחויבים גם על תאגיד שאינו חברה אם נמחק או חוסל לפי הדין המסדיר את מחיקתו או את חיסולו. {{ח:סעיף|126|סגירת תיק|תיקון: תשמ״ט, תשס״ט, תשע״א־2, תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ביקש הזוכה את סגירתו של התיק, ייסגר התיק. {{ח:תת|(ב)}} פרע החייב את מלוא החוב הפסוק, ייסגר התיק רק לאחר שתישלח הודעה על כך לזוכה ולאחר שחלפו שלושים ימים ממשלוח הודעה זו. {{ח:תת|(ג)}} שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ־100 שקלים חדשים, ייסגר התיק כאמור בתקנת משנה (ב); תקנת משנה זו לא תחול על תיקי מזונות. {{ח:תת|(ד)}} עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו תיק יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לתת הודעה לזוכה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק, ניתן טעם כאמור – יחליט רשם ההוצאה לפועל בעניין; {{ח:תתת|(2)}} לא נתן הזוכה כל טעם, בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, ייסגר התיק; {{ח:תתת|(3)}} האמור בתקנת משנה זו לא יפגע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתיחה מחדש של תיק סגור; {{ח:תתת|(4)}} בוער התיק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים)|תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים), התשמ״ו–1986}}, רשאי הזוכה להגיש בקשה חדשה לביצוע החוב בתיק שבוער; לבקשה יצורף גם חשבון מעודכן ומפורט של יתרת חובו של החייב לרבות פירוט התשלומים שביצע החייב או מי מטעמו על חשבון החוב, חתום ביד הזוכה או בא כוחו; {{ח:תת}} תקנת משנה זו לא תחול על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), חלפו שנתיים ממועד פתיחת התיק, רשאי רשם ההוצאה לפועל לסגור את התיק מחמת חוסר מעש, אף על פי שננקטו בו הליכים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לזוכה זכות תגובה בתוך 30 ימים או פרק זמן ארוך יותר שיורה בהחלטתו. {{ח:תת|(ד2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} ביקש מנהל מערכת ההוצאה לפועל לפעול לפי האמור בתקנת משנה (ד) לגבי חייב שתיקיו כלולים בתיק איחוד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ז3|פרק ז׳3 לחוק}} או לגבי חייב שהוא חייב מוגבל באמצעים במצב שבו לא הועברו לתיק תשלומים במשך שנתיים ומי מהזוכים לא פעל לפיזור התיק או לנקיטת הליכים בתיק הפרטני במהלך אותה תקופה, תישלח נוסף על ההודעה האמורה בסעיף קטן (ד)(1) גם הודעה לחייב ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 32|טופס 32 שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ה)}} נסגר תיק יופסקו ויבוטלו כל ההליכים שהוחל בהם, יוסרו העיקולים שנשארו ויבוטל כל רישום או מינוי בשל החוב. {{ח:סעיף|126א|תיקון טעות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ט}} {{ח:ת}} רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|החוק}}, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק. {{ח:סעיף|127||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ה, תשס״ט, תשפ״ד־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|128|הארכת מועדים ופגרה|תיקון: תשנ״א־2, תשס״ה, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} קבע רשם ההוצאה לפועל מועד, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, להאריכו מזמן לזמן אף לאחר שנסתיים; נקבעו מועדים בתקנות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריכם מטעמים מיוחדים שרשם; מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין}}. {{ח:תת|(ב)}} תקופת פגרה של לשכת הוצאה לפועל לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שקבע בית משפט, {{ח:הערה|[במקור: רשם]}} או רשם ההוצאה לפועל לענין הגשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, אלא אם כן הורה בית משפט, {{ח:הערה|[במקור: רשם]}} או רשם ההוצאה לפועל, הוראה אחרת. {{ח:סעיף|129|חייב שהוא פסול־<wbr>דין|תיקון: תשס״ט, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} היה החייב פסול־דין, יציין הזוכה עובדה זו בבקשה לביצוע; המצאת האזהרה לפסול דין תהיה בהמצאתה לאחד מהוריו או לאפוטרופסו, לפי העניין, ובאין לו הורים או אפוטרופוס – בהמצאה למי שפסול הדין גר עמו או נתון להשגחתו, והכל אם לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. {{ח:תת|(ב)}} הוברר לרשם ההוצאה לפועל שהחייב הוא פסול־דין ולא היה נראה מפסק הדין שעובדה זו היתה ידועה לבית המשפט שנתן את פסק הדין, יבקש רשם ההוצאה לפועל, בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 12|סעיף 12 לחוק}}, הבהרה מבית המשפט, וישהה את הליכי ההוצאה לפועל בענין זה, עד שיקבל את ההבהרה האמורה. {{ח:תת|(ב1)}} הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליך שנפתח שלא על פי פסק דין, כי חייב הוא פסול דין, וכי אחד מהוריו או אפוטרופסו, לפי העניין, אינם צד להליכים, ישהה את הליכי ההוצאה לפועל ויורה על המצאת האזהרה כמפורט בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ב2)}} הוגש הליך שלא על פי פסק דין נגד חייב שהוא קטין, ולא ציין הזוכה את דבר היותו של החייב קטין, תיידע לשכת ההוצאה לפועל את הזוכה בדבר היות החייב קטין, כדי שיבחן אם הוא מעוניין בניהול ההליך. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|בתקנה זו,}} ”פסול־דין“ – לרבות קטין, וכמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף|130|מינוי אפוטרופוס לחייב פסול־<wbr>דין|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} הוברר לרשם ההוצאה לפועל בהליכים שנפתחו שלא על פי פסקי דין, כי חייב הוא פסול דין כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 129|בתקנה 129(ג)}}, ישהה את הליכי ההוצאה לפועל וימנה לו אפוטרופוס לדין. {{ח:סעיף|131|ביטול}} {{ח:ת}} תקנות ההוצאה לפועל, תשכ״ח–1968 – בטלות. {{ח:סעיף|132|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים יום מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה, תשס״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 1 טופס 1א}} {{ח:ת}} '''טופס 1א:''' בקשה לביצוע פסק דין עשה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ד־2, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 טופס 1ב}} {{ח:ת}} '''טופס 1ב:''' בקשה לביצוע פסק דין כספי בענייני מזונות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 טופס 1ג}} {{ח:ת}} '''טופס 1ג:''' בקשה לביצוע מימוש משכון/משכנתה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2, תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 טופס 1ד}} {{ח:ת}} '''טופס 1ד:''' בקשה לביצוע שטרות ושיקים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנות 10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 102|ו־102}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 1 טופס 1ד1}} {{ח:ת}} '''טופס 1ד1:''' בקשה לביצוע של חוב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|חוק כביש אגרה}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 טופס 1ד2}} {{ח:ת}} '''טופס 1ד2:''' בקשה לביצוע שעבוד מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ה|עוגן=תוספת 1 טופס 1ה}} {{ח:ת}} '''טופס 1ה:''' בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל{{ח:הערה|,}} התשכ״ז–1967}} (להלן – החוק) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 109ב|ו־109ב}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ף|עוגן=תוספת 1 טופס 1ו}} {{ח:ת}} '''טופס 1ו:''' טופס נלווה להגשת בקשת ביצוע שעילתה הלוואה – לפי {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 8|סעיף 8 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1|טפסים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס 1ד|ו־1ד}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 1 טופס 1ז}} {{ח:ת}} '''טופס 1ז:''' אישור בדבר המצאת פסק דין/החלטה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(1א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 1ח}} {{ח:ת}} '''טופס 1ח:''' {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} טופס הצהרה – ריבוי זוכים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11ב|תקנה 11ב}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 1 טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2:''' אזהרה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תשפ״ה|עוגן=תוספת 1 טופס 2א}} {{ח:ת}} '''טופס 2א:''' אזהרה בתיק לביצוע תביעה על סכום קצוב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־4|עוגן=תוספת 1 טופס 2ב}} {{ח:ת}} '''טופס 2ב:''' תצהיר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(ג1) ו־(ג2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תש״ע־3|עוגן=תוספת 1 טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4:''' בקשות זוכה 1 {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 4א}} {{ח:ת}} '''טופס 4א:''' בקשות זוכה 2 {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תשע״ז|עוגן=תוספת 1 טופס 4ב}} {{ח:ת}} '''טופס 4ב:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 1 {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 טופס 4ב1}} {{ח:ת}} '''טופס 4ב1:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 2 {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 טופס 4ב2}} {{ח:ת}} '''טופס 4ב2:''' בקשת זוכה לנקיטת הליכים מבצעיים 3 {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 4ג}} {{ח:ת}} '''טופס 4ג:''' בקשות זוכה לפעולות כספיות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 4ד}} {{ח:ת}} '''טופס 4ד:''' בקשות חייב 1 {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 4ה}} {{ח:ת}} '''טופס 4ה:''' בקשות חייב 2 {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 4ו}} {{ח:ת}} '''טופס 4ו:''' בקשות צד ג׳ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א2)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ג, תשנ״ה, תשנ״ט־2, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ט־2, תשע״א־2|עוגן=תוספת 1 טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5:''' התראה על הטלת הגבלה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22ב|תקנה 22ב(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תש״ע־4|עוגן=תוספת 1 טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6:''' צו למסירת מידע {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23ב|תקנה 23ב}} {{ח:פנימי|סעיף 23ז|ו־23ז}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ע־4|עוגן=תוספת 1 טופס 6א}} {{ח:ת}} '''טופס 6א:''' צו למסירת מידע בדבר כתובתו של החייב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23ב|תקנות 23ב}} {{ח:פנימי|סעיף 23ז|ו־23ז}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ע־4|עוגן=תוספת 1 טופס 6ב}} {{ח:ת}} '''טופס 6ב:''' התראה לפני מתן צו למסירת מידע {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23ד|תקנות 23ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 23ז|ו־23ז}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ע־4|עוגן=תוספת 1 טופס 6ג}} {{ח:ת}} '''טופס 6ג:''' צו למסירת מידע {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23ד|תקנות 23ד(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 23ז|ו־23ז}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 7}} {{ח:ת}} '''טופס 7:''' בקשה לאיחוד תיקים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29א|תקנה 29א}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 7א}} {{ח:ת}} '''טופס 7א:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב, תשע״ז|עוגן=תוספת 1 טופס 8}} {{ח:ת}} '''טופס 8:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 9}} {{ח:ת}} '''טופס 9:''' כתב מינוי ממונה על תיק איחוד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|תקנה 32}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב, תשע״ז|עוגן=תוספת 1 טופס 10}} {{ח:ת}} '''טופס 10:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 10א}} {{ח:ת}} '''טופס 10א:''' בקשה לקבלת אישור של בעל תפקיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א|תקנה 37א(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 10ב}} {{ח:ת}} '''טופס 10ב:''' בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א|תקנה 37א(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב|עוגן=תוספת 1 טופס 10ג}} {{ח:ת}} '''טופס 10ג:''' כתב הטלת תפקיד – הוראה לביצוע הליך {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37ה|תקנה 37ה(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב, תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 10ד}} {{ח:ת}} '''טופס 10ד:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 10ה}} {{ח:ת}} '''טופס 10ה:''' שאלון אישי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37י|תקנה 37י}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ו־2, תשע״א|עוגן=תוספת 1 טופס 10ו}} {{ח:ת}} '''טופס 10ו:''' הזמנה לבדיקה בדבר יכולת {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37טז|תקנה 37טז}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־3|עוגן=תוספת 1 טופס 10ז}} {{ח:ת}} '''טופס 10ז:''' רישום/תיקון רשומה במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37כד|תקנה 37כד}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־3|עוגן=תוספת 1 טופס 10ח}} {{ח:ת}} '''טופס 10ח:''' הזמנה לדיון לפני הכללה במרשם חייבים משתמטים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37כה|תקנה 37כה(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־3|עוגן=תוספת 1 טופס 10ט}} {{ח:ת}} '''טופס 10ט:''' התראה בטרם רישום במרשם החייבים המשתמטים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37כה|תקנה 37כה(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־8|עוגן=תוספת 1 טופס 10י}} {{ח:ת}} '''טופס 10י:''' הודעה לחייב בדבר הזכאות לכאורה להגיש בקשת הפטר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37כט|תקנה 37כט}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־8|עוגן=תוספת 1 טופס 10יא}} {{ח:ת}} '''טופס 10יא:''' בקשת חייב לקבלת צו הפטר, שאלון וכתב ויתור על סודיות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37ל|תקנה 37ל}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־8|עוגן=תוספת 1 טופס 10יב}} {{ח:ת}} '''טופס 10יב:''' הודעה לנושה על פתיחת תיק במסלול הפטר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37לא|תקנה 37לא}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־8|עוגן=תוספת 1 טופס 10יג}} {{ח:ת}} '''טופס 10יג:''' התנגדות למתן צו הפטר לחייב מוגבל באמצעים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37לב|תקנה 37לב}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשמ״ט, תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 11}} {{ח:ת}} '''טופס 11:''' הודעה בדבר עיקול נכס שהעברתו טעונה רישום {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תשע״ז|עוגן=תוספת 1 טופס 12}} {{ח:ת}} '''טופס 12:''' צו עיקול מקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 טופס 12א}} {{ח:ת}} '''טופס 12א:''' הזמנה לדיון בעניין פינוי דירת מגורים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 64|תקנה 64(ג)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס 13}} {{ח:ת}} '''טופס 13:''' הצעות לקניית מקרקעין {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 67|תקנה 67}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס 14}} {{ח:ת}} '''טופס 14:''' צו עיקול על כלל נכסי החייב שבידי צד שלישי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 73|תקנה 73(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ם, תשמ״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 15}} {{ח:ת}} '''טופס 15:''' עיקול על נכס מסוים שבידי צד שלישי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 73|תקנה 73(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס 16}} {{ח:ת}} '''טופס 16:''' מינוי כונס נכסים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 81|תקנה 81(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 17}} {{ח:ת}} '''טופס 17:''' הודעה על פינוי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 1 טופס 17א}} {{ח:ת}} '''טופס 17א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של שטר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 104א|תקנה 104א(ד)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תשע״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 18}} {{ח:ת}} '''טופס 18:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 19}} {{ח:ת}} '''טופס 19:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח|עוגן=תוספת 1 טופס 19א}} {{ח:ת}} '''טופס 19א:''' התראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 109א|תקנה 109א}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־2|עוגן=תוספת 1 טופס 19א1}} {{ח:ת}} '''טופס 19א1:''' תוספת להתראה בטרם הגשה לביצוע של תביעה על סכום קצוב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 109א|תקנה 109א(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה, תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 19ב}} {{ח:ת}} '''טופס 19ב:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 1 טופס 19ג}} {{ח:ת}} '''טופס 19ג:''' התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 109ח|תקנה 109ח(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 טופס 20}} {{ח:ת}} '''טופס 20:''' הזמנה לחקירה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 110|תקנה 110}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט, תשע״ו, תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 1 טופס 21}} {{ח:ת}} '''טופס 21:''' שאלון וכתב ויתור על סודיות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12א|תקנות 12א(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א|14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 29א|29א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ע־2, תשע״ד|עוגן=תוספת 1 טופס 21א}} {{ח:ת}} '''טופס 21א:''' שאלון והנחיות זוכה במסלול מקוצר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 101ג|תקנה 101ג}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד, תש״ף־2|עוגן=תוספת 1 טופס 21ב}} {{ח:ת}} '''טופס 21ב:''' שאלון זוכה בפתיחת תיק מזונות – מסלול מזונות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 101ו|תקנה 101ו}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד, תש״ף־2|עוגן=תוספת 1 טופס 21ג}} {{ח:ת}} '''טופס 21ג:''' שאלון מידע לביטוח לאומי בתיק מזונות – מסלול מזונות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 101ו|תקנה 101ו}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד, תש״ף־2|עוגן=תוספת 1 טופס 21ד}} {{ח:ת}} '''טופס 21ד:''' הצהרת הזוכה שאינו המוסד לביטוח לאומי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 101ו|תקנה 101ו}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־2, תש״ף־2|עוגן=תוספת 1 טופס 21ה}} {{ח:ת}} '''טופס 21ה:''' בקשה להעברת תיק למסלול מזונות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 101ו|תקנה 101ו}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה, תשנ״ט־2, תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 22}} {{ח:ת}} '''טופס 22:''' התראה בדבר הבאה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(א1)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה, תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 23}} {{ח:ת}} '''טופס 23:''' {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה, תש״ע־4|עוגן=תוספת 1 טופס 24}} {{ח:ת}} '''טופס 24:''' {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה|עוגן=תוספת 1 טופס 25}} {{ח:ת}} '''טופס 25:''' צו הבאה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה|עוגן=תוספת 1 טופס 26}} {{ח:ת}} '''טופס 26:''' אישור שחרור ממאסר לפי {{ח:חיצוני|חוק הוצאה לפועל|חוק הוצאה לפועל}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה|עוגן=תוספת 1 טופס 27}} {{ח:ת}} '''טופס 27:''' הודעה בדבר אי ביצוע צו מאסר/צו הבאה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ד)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 27א}} {{ח:ת}} '''טופס 27א:''' הצהרת חייב במסגרת צו הבאה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ה)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ה־2|עוגן=תוספת 1 טופס 28}} {{ח:ת}} '''טופס 28:''' שאילתא לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 36ב|תקנה 36ב}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 29}} {{ח:ת}} '''טופס 29:''' התראה בדבר מאסר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114א|תקנה 114א(א)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 29א}} {{ח:ת}} '''טופס 29א:''' התראה בדבר מאסר – מזונות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 114א|תקנה 114א(ב)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 1 טופס 30}} {{ח:ת}} '''טופס 30:''' בקשת זוכה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23ד4|תקנה 23ד4}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ט־2|עוגן=תוספת 1 טופס 31}} {{ח:ת}} '''טופס 31:''' הודעה על בקשה לקבלת צו לגביית חוב מכספי עיזבון לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 78א|סעיף 78א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10ג|תקנה 10ג}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 טופס 32}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 31.8.2026):}} '''טופס 32:''' הודעה לפני סגירת תיק מחוסר מעש {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 126|תקנה 126(ד1) {{מוקטן|צ״ל: 126(ד1)]}}}})}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – הגדרת אישור בדבר פרטי החייב}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>סוגי החייבים</th><th>האישור הנדרש</th></tr> <tr><td>רשות מקומית – עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית</td><td>שם החייב – כמפורט ברשימת היישובים של משרד הפנים או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהם מפורסמים על ידם לרבות באתר האינטרנט הרשמי של המשרד;</td></tr> <tr><td>אגודה שיתופית</td><td>סמל האגודה השיתופית החייבת – כרשום אצל רשם האגודות השיתופיות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם האגודות השיתופיות;</td></tr> <tr><td>עמותה רשומה</td><td>המספר והסמל של העמותה החייבת כרשום אצל רשם העמותות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם העמותות;</td></tr> <tr><td>חברה</td><td>שם החברה ומספר ח״פ כרשום בדוח רשם החברות.</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשס״ט־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 50|תקנה 50(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>סוג המיטלטלין</th><th>סך שוויו המוערך בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>מחשב אישי</td><td>1,000</td></tr> <tr><td>מדפסת</td><td>200</td></tr> <tr><td>טלוויזיה</td><td>500</td></tr> <tr><td>רדיו</td><td>150</td></tr> <tr><td>טלפון נייח</td><td>150</td></tr> <tr><td>טלפון נייד</td><td>150</td></tr> <tr><td>מכונת כביסה</td><td>1,000</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14ד|תקנה 14{{מוקטן|<s>(</s>}}ד{{מוקטן|<s>)</s>}}}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} '''בקשות לפתיחת תיק הוצאה לפועל:''' {{ח:תת|(א)}} בקשה לפתיחת תיק – פסק דין כספי; {{ח:תת|(ב)}} בקשה לפתיחת תיק – פסק דין פינוי; {{ח:תת|(ג)}} בקשה לפתיחת תיק – פסק דין להשבת מיטלטלין; {{ח:תת|(ד)}} בקשה לפתיחת תיק – פסק דין אחר; {{ח:תת|(ה)}} בקשה לפתיחת תיק – כביש אגרה; {{ח:תת|(ו)}} בקשה לפתיחת תיק – שטרות; {{ח:תת|(ז)}} בקשה לפתיחת תיק – תביעה על סכום קצוב; {{ח:תת|(ח)}} בקשה לפתיחת תיק – משכון רכב; {{ח:תת|(ט)}} בקשה לפתיחת תיק – משכון מקרקעין; {{ח:תת|(י)}} בקשה לפתיחת תיק – משכון דירת מגורים; {{ח:תת|(יא)}} בקשה לפתיחת תיק – משכון מיטלטלין אחר; {{ח:תת|(יב)}} בקשה לפתיחת תיק – מזונות ביטוח לאומי; {{ח:תת|(יג)}} בקשה לפתיחה מחדש של תיק שנסגר. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} '''בקשות בעניין הליכים ובקשות למידע:''' {{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום עיקול מיטלטלין; {{ח:תת|(ב)}} בקשה להטלת עיקול ברישום על רכב; {{ח:תת|(ג)}} בקשה להטלת עיקול ברישום אצל מחזיק; {{ח:תת|(ד)}} בקשה לרישום עיקול מקרקעין; {{ח:תת|(ה)}} בקשה לעיקול כספי זוכה; {{ח:תת|(ו)}} בקשה למימוש עיקול כספי זוכה; {{ח:תת|(ז)}} בקשה להוצאת מעוקלים; {{ח:תת|(ח)}} בקשה למימוש עיקול צד ג׳; {{ח:תת|(ט)}} בקשה לתפיסת רכב; {{ח:תת|(י)}} בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ; {{ח:תת|(יא)}} בקשה לצו הבאה; {{ח:תת|(יב)}} בקשה להטלת הגבלות על חייב בתיק; {{ח:תת|(יג)}} בקשה לעיקול משכורת; {{ח:תת|(יד)}} בקשה לרישום חייב במאגר חייבים משתמטים; {{ח:תת|(טו)}} בקשה למתן צו למסירת מידע; {{ח:תת|(טז)}} בקשה לצו מידע לעדכון על כניסת חייב ארצה; {{ח:תת|(יז)}} בקשה לקבלת מידע על קיומו של תיק מזונות; {{ח:תת|(יח)}} בקשה לקבלת מידע על גובה חוב מזונות; {{ח:תת|(יט)}} בקשה לעיכוב הליכים; {{ח:תת|(כ)}} בקשה לחידוש הליכים; {{ח:תת|(כא)}} בקשה לביטול הליכים; {{ח:תת|(כב)}} בקשה לעיכוב או ביטול או שינוי החלטה לעיכוב כספים; {{ח:תת|(כג)}} בקשה לביטול הגבלות חייב בתיק. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} '''בקשות הקשורות בניהול תיק הוצאה לפועל:''' {{ח:תת|(א)}} בקשה לצירוף תיק לתיק איחוד; {{ח:תת|(ב)}} בקשה למתן צו תשלומים או בקשה לשינוי צו תשלומים; {{ח:תת|(ג)}} בקשה לביטול איחוד תיקים; {{ח:תת|(ד)}} בקשה לזימון חקירה או בירור; {{ח:תת|(ה)}} בקשה לזימון צד שלישי לחקירה; {{ח:תת|(ו)}} בקשה לסגירת תיק; {{ח:תת|(ז)}} בקשה למשלוח אזהרה בדואר רשום; {{ח:תת|(ח)}} בקשה למסירה אישית של אזהרה; {{ח:תת|(ט)}} בקשה לדחיית מועד דיון; {{ח:תת|(י)}} בקשה לביטול מועד דיון; {{ח:תת|(יא)}} בקשה להעברת תיק ללשכה אחרת; {{ח:תת|(יב)}} בקשה להגדלת או הוספת קרן חוב; {{ח:תת|(יג)}} בקשה להקטנת חוב; {{ח:תת|(יד)}} בקשה למתן תוקף לפשרה או להסדר; {{ח:תת|(טו)}} בקשה כללית; {{ח:תת|(טז)}} בקשה להוספת ייצוג; {{ח:תת|(יז)}} תגובה לבקשה; {{ח:תת|(יח)}} בקשה לדיווח על מסירת אזהרה; {{ח:תת|(יט)}} בקשה להכרה בחייב משלם; {{ח:תת|(כ)}} בקשה לביטול הכרה בחייב משלם; {{ח:תת|(כא)}} הגשת מסמך לתיק; {{ח:תת|(כב)}} בקשה להוצאת תיק פרטני מאיחוד וסגירתו; {{ח:תת|(כג)}} בקשה לשינוי פרטי חשבון עורך דין מייצג; {{ח:תת|(כד)}} בקשה לעדכון פרטי טלפון וכתובת דואר אלקטרוני של עורך דין מייצג; {{ח:תת|(כה)}} בקשה לשינוי פרטי גורם; {{ח:תת|(כו)}} בדיקת הליך ביצוע; {{ח:תת|(כז)}} ביצוע תשלום בכרטיס אשראי; {{ח:תת|(כח)}} בדיקה במרשם חייבים מוגבלים; {{ח:תת|(כט)}} בדיקה במרשם חייבים משתמטים; {{ח:תת|(ל)}} בדיקת קיומו של שיק שלא נפדה; {{ח:תת|(לא)}} הפקת רשימת תיקי חייב; {{ח:תת|(לב)}} בקשה להפקת שובר; {{ח:תת|(לג)}} בקשה לאיתור קבלה. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} '''בקשות הקשורות בהליך כינוס נכסים:''' {{ח:תת|(א)}} בקשה למינוי כונס נכסים על נכס מקרקעין; {{ח:תת|(ב)}} בקשה למינוי כונס נכסים על רכב; {{ח:תת|(ג)}} בקשה למינוי כונס נכסים על נכס אחר; {{ח:תת|(ד)}} בקשה לאישור מכר; {{ח:תת|(ה)}} בקשה למתן צו מכר. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} '''בקשות הקשורות להתנגדות לחוב:''' {{ח:תת|(א)}} הגשת בקשה בטענת ”פרעתי“; {{ח:תת|(ב)}} הגשת התנגדות לביצוע שטר; {{ח:תת|(ג)}} הגשה באיחור של התנגדות לביצוע שטר; {{ח:תת|(ד)}} הגשת התנגדות לביצוע תביעה; {{ח:תת|(ה)}} הגשה באיחור של התנגדות לביצוע תביעה. {{ח:חתימות|כ״ט בחשון תש״ם (19 בנובמבר 1979)}} * '''שמואל תמיר'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] eac2omcdzm3cli5dsfuslgcl5m00mi8 מקור:תקנות אוויר נקי (אגרות) 116 332120 3011341 2933435 2026-05-06T06:24:38Z Shahar9261 22508 עדכון סכומים 3011341 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע"א-2010 <מאגר תקן 2135959 קוד a163Y00000DuVdLQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"א, 266|תקנות אוויר נקי (אגרות)|6951)). ''הודעות:'' ((ק"ת תשע"א, 1187|הודעה)); ((תשע"ב, 678|הודעה)); ((תשע"ג, 744|הודעה)); ((תשע"ד, 678|הודעה)); ((תשע"ה, 1327|הודעה)); ((תשע"ו, 459|הודעה)); ((תשע"ז, 778|הודעה)); ((תשע"ח, 906|הודעה)); ((תשע"ט, 1598|הודעה)); ((תש"ף, 906|הודעה)); ((תש"ף, 906|הודעה)); ((תשפ"ב, 1410|הודעה|9848)); ((תשפ"ג, 1064|הודעה|10572)); ((תשפ"ד, 1448|הודעה|11101)); ((תשפ"ה, 990|הודעה|11711)); ((תשפ"ו, 2028|הודעה|12374)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 30]] [[=החוק|לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר, לפי [[+|סעיף 30]] [[וסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרה : בתקנות אלה, "בקשה להיתר" - בקשה להיתר פליטה כמשמעותה לפי [[סעיף 18 לחוק]] ובקשה לחידוש היתר פליטה כמשמעותה [[בסעיף 25 לחוק]]. @ 2. שיעורי אגרות (תיקון: [הודעות]) : (א) אגרה בעד הגשת בקשה להיתר פליטה תהיה 188,500 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 240,829 ש"ח))) לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע [[בטור ב' בתוספת הראשונה]] לצד סוג מקור הפליטה המצוין [[תוספת 1|בטור א' לצדו]]. : (ב) אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, כהגדרתו [[בסעיף 27 לחוק]], תהיה 27,000 שקלים חדשים (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 34,498 ש"ח))) לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע [[בטור ב' תוספת הראשונה]] לצד סוג מקור הפליטה המצוין [[תוספת 1|בטור א' לצדו]]. : (ג) אגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) תחושב כסכום האגרות של כל מיתקן, פעילות או תהליך המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק]] אשר כלולים בבקשה להיתר או בבקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין. : (ד) אגרה בעבור מקור פליטה המשתייך ליותר מסוג אחד של מקורות פליטה מהמפורטים [[בטור א' שבתוספת הראשונה]] תחושב לפי מספר יחידות החיוב הגבוה מביניהם. @ 3. אופן ומועד התשלום : (א) אגרה כאמור [[בתקנה 2]] תשולם במועד הגשת הבקשה להיתר פליטה או במועד הגשת הבקשה לעריכת שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין, ואולם רשאי מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם אגרה לפי [[תקנה 2(א)]] בתשלומים בשיעורים ובמועדים האלה: :: (1) במועד הגשת בקשה להיתר פליטה בשלב הראשון של בקשה כאמור, הסכום האמור [[תוספת 2|בטור (א) בתוספת השנייה]] לכל יחידת חיוב; :: (2) לאחר קבלת היתר הפליטה, מיום 1 בינואר עד יום 15 בינואר של כל שנה שבה ההיתר בתוקף, הסכום האמור [[תוספת 2|בטור (ב) בתוספת השנייה]] לכל יחידת חיוב. : (ב) אין בתשלום אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לשלם את האגרות לפי [[תקנה 3(א)(2)]]. : (ג) בחר מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם האגרה בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) ובוטל היתר הפליטה מטעמים של הפרת הוראות לפי [[החוק]] או בשל אי-תשלום אגרה כאמור [[בתקנה 4]], ישלם בעל היתר הפליטה את יתרת סכום האגרה לפי [[תקנה 2]] שלא שולמה, בתוך 45 ימים ממועד ביטול היתר הפליטה. : (ד) אגרה כאמור בתקנות אלה תשולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות על תשלום בדרך אחרת אם מצא כי התשלום באמצעות שרת התשלומים הממשלתי אינו אפשרי, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום. @ 4. תנאי לתוקף ההיתר : לא שולמה אגרה כאמור [[בתקנה 3(א)(2)]], יבוטל היתר הפליטה, ואולם לא יבוטל היתר פליטה לפי הוראות תקנה זו אלא לאחר שניתנה על כך הודעה מראש לבעל היתר הפליטה, וניתנה לו הזדמנות סבירה לשלם את האגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור [[בתקנה 6]]. @ 5. הצמדה למדד : (א) סכומי האגרה הנקובים [[בתקנה 2]] [[תוספת 2|ובטורים א' ו-ב' בטבלה שבתוספת השנייה]] יהיו צמודים למדד וישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי. : (ב) עדכון הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ג). : (ג) סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. : (ד) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[תוספת 2|התוספת הראשונה (([צ"ל: השנייה]))]] כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (א) עד (ג). : (ה) בתקנה זו - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש ינואר 2010. @ 6. הפרשי הצמדה וריבית : על אגרה כאמור [[בתקנה 2]] שלא שולמה במועדה לפי [[תקנה 3]], ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], עד מועד התשלום בפועל. @ 7. החזר אגרה : אגרה או חלק ממנה אשר שולמו לא יוחזרו. @ 8. הוראת מעבר : הוגשה בקשה להיתר פליטה לפני תחילתן של תקנות אלה, ישלם מגיש הבקשה את האגרה כאמור בתקנות אלה, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 2]]))) ==== === מספר יחידות חיוב בעבור מגיש בקשה להיתר פליטה === : [[בתוספת זו]], "תהליך" - הפיכה של חומר גלם למוצר אחר על ידי סדרה קבועה של פעולות. : {| ! colspan="3" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג מקור הפליטה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר יחידות החיוב |- | rowspan="4" | '''תעשיות אנרגיה''' {{ש}} כאמור [[בפרט 1 לתוספת השלישית לחוק]] || rowspan="3" | [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.1]] || מיתקן שריפה המוסק בדלק מוצק || 4 |- | מיתקן שריפה המוסק בדלק נוזלי || 2 |- | מיתקן שריפה המוסק בדלק גזי || 1 |- | colspan="2" | [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.2]] {{ש}} [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.3]] {{ש}} [[פרט 1 לתוספת השלישית לחוק|פרט 1.4]] || 2 |- | colspan="3" | '''ייצור ועיבוד מתכות''' {{ש}} כאמור [[בפרט 2 לתוספת השלישית לחוק]] || 1 |- | rowspan="3" | '''תעשייה מינרלית''' {{ש}} כאמור [[בפרט 3 לתוספת השלישית לחוק]] || rowspan="2" | [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.1]] || בלא שריפת פסולת || 2 |- | עם שריפת פסולת || 4 |- | colspan="2" | [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.2]] {{ש}} [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.3]] {{ש}} [[פרט 3 לתוספת השלישית לחוק|פרט 3.4]] || 2 |- | rowspan="3" | '''תעשייה כימית''' {{ש}} כאמור [[בפרט 4 לתוספת השלישית לחוק]] || colspan="2" | מקור פליטה שמתקיימים בו 5 תהליכים ומעלה || 4 |- | colspan="2" | מקור פליטה שמתקיימים בו בין 2 ל-5 תהליכים || 2 |- | colspan="2" | מקור פליטה שמתקיים בו תהליך אחד || 1 |- | colspan="3" | '''ניהול פסולת''' {{ש}} כאמור [[בפרט 5 לתוספת השלישית לחוק]] || 4 |- | colspan="3" | '''פעילויות אחרות''' {{ש}} כאמור [[בפרט 6 לתוספת השלישית לחוק]] || 1 |} == תוספת שנייה == ==== ((([[תקנות 3]] [[ו-6]]))) ==== === אגרה בשקלים חדשים בעד הגשת בקשה למתן היתר פליטה המשולמת בתשלומים === @ (תיקון: [הודעות]) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סכום לתשלום בעת הגשת הבקשה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום לתשלום מדי שנה |- | 62,500 {{ש}} (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 79,860))) || 18,000 {{ש}} (((מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 22,999))) |} <פרסום> ל' בכסלו התשע"א (7 בדצמבר 2010) <חתימות> גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה oyre57mopnjwtu4yfdncgv5ywxmgp91 תקנות אוויר נקי (אגרות) 0 332122 3011340 3009285 2026-05-06T06:23:35Z Shahar9261 22508 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/עינת1971|עינת1971]] ([[User talk:עינת1971|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:OpenLawBot|OpenLawBot]] 2925806 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 266|תקנות אוויר נקי (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6951.pdf}}. ''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1187|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 678|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 744|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 678|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1327|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 459|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 778|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 906|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1598|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 906|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 906|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1410|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1064|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1448|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 990|הודעה|111711}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 30|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 30|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|וסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה, ”בקשה להיתר“ – בקשה להיתר פליטה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 18|סעיף 18 לחוק}} ובקשה לחידוש היתר פליטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק}}. {{ח:סעיף|2|שיעורי אגרות|תיקון: [הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד הגשת בקשה להיתר פליטה תהיה 188,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2025, 235,274 ש״ח)}} לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} לצד סוג מקור הפליטה המצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ לצדו}}. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 27|בסעיף 27 לחוק}}, תהיה 27,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2025, 33,703 ש״ח)}} לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ תוספת הראשונה}} לצד סוג מקור הפליטה המצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ לצדו}}. {{ח:תת|(ג)}} אגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) תחושב כסכום האגרות של כל מיתקן, פעילות או תהליך המפורטים {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק}} אשר כלולים בבקשה להיתר או בבקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} אגרה בעבור מקור פליטה המשתייך ליותר מסוג אחד של מקורות פליטה מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} תחושב לפי מספר יחידות החיוב הגבוה מביניהם. {{ח:סעיף|3|אופן ומועד התשלום}} {{ח:תת|(א)}} אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} תשולם במועד הגשת הבקשה להיתר פליטה או במועד הגשת הבקשה לעריכת שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין, ואולם רשאי מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}} בתשלומים בשיעורים ובמועדים האלה: {{ח:תתת|(1)}} במועד הגשת בקשה להיתר פליטה בשלב הראשון של בקשה כאמור, הסכום האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור (א) בתוספת השנייה}} לכל יחידת חיוב; {{ח:תתת|(2)}} לאחר קבלת היתר הפליטה, מיום 1 בינואר עד יום 15 בינואר של כל שנה שבה ההיתר בתוקף, הסכום האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור (ב) בתוספת השנייה}} לכל יחידת חיוב. {{ח:תת|(ב)}} אין בתשלום אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לשלם את האגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)(2)}}. {{ח:תת|(ג)}} בחר מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם האגרה בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) ובוטל היתר הפליטה מטעמים של הפרת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|החוק}} או בשל אי־תשלום אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, ישלם בעל היתר הפליטה את יתרת סכום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} שלא שולמה, בתוך 45 ימים ממועד ביטול היתר הפליטה. {{ח:תת|(ד)}} אגרה כאמור בתקנות אלה תשולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות על תשלום בדרך אחרת אם מצא כי התשלום באמצעות שרת התשלומים הממשלתי אינו אפשרי, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום. {{ח:סעיף|4|תנאי לתוקף ההיתר}} {{ח:ת}} לא שולמה אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)(2)}}, יבוטל היתר הפליטה, ואולם לא יבוטל היתר פליטה לפי הוראות תקנה זו אלא לאחר שניתנה על כך הודעה מראש לבעל היתר הפליטה, וניתנה לו הזדמנות סבירה לשלם את האגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}. {{ח:סעיף|5|הצמדה למדד}} {{ח:תת|(א)}} סכומי האגרה הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2|ובטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבתוספת השנייה}} יהיו צמודים למדד וישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תת|(ב)}} עדכון הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. {{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת הראשונה {{ח:הערה|[צ״ל: השנייה]}}}} כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (א) עד (ג). {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש ינואר 2010. {{ח:סעיף|6|הפרשי הצמדה וריבית}} {{ח:ת}} על אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} שלא שולמה במועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד מועד התשלום בפועל. {{ח:סעיף|7|החזר אגרה}} {{ח:ת}} אגרה או חלק ממנה אשר שולמו לא יוחזרו. {{ח:סעיף|8|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} הוגשה בקשה להיתר פליטה לפני תחילתן של תקנות אלה, ישלם מגיש הבקשה את האגרה כאמור בתקנות אלה, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}} {{ח:קטע3||מספר יחידות חיוב בעבור מגיש בקשה להיתר פליטה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}, ”תהליך“ – הפיכה של חומר גלם למוצר אחר על ידי סדרה קבועה של פעולות. {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="3">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג מקור הפליטה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר יחידות החיוב</th></tr> <tr><td rowspan="4">'''תעשיות אנרגיה''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|בפרט 1 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td rowspan="3">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.1}}</td><td>מיתקן שריפה המוסק בדלק מוצק</td><td>4</td></tr> <tr><td>מיתקן שריפה המוסק בדלק נוזלי</td><td>2</td></tr> <tr><td>מיתקן שריפה המוסק בדלק גזי</td><td>1</td></tr> <tr><td colspan="2">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.2}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.3}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.4}}</td><td>2</td></tr> <tr><td colspan="3">'''ייצור ועיבוד מתכות''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 2|בפרט 2 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td>1</td></tr> <tr><td rowspan="3">'''תעשייה מינרלית''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|בפרט 3 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td rowspan="2">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.1}}</td><td>בלא שריפת פסולת</td><td>2</td></tr> <tr><td>עם שריפת פסולת</td><td>4</td></tr> <tr><td colspan="2">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.2}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.3}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.4}}</td><td>2</td></tr> <tr><td rowspan="3">'''תעשייה כימית''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 4|בפרט 4 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td colspan="2">מקור פליטה שמתקיימים בו 5 תהליכים ומעלה</td><td>4</td></tr> <tr><td colspan="2">מקור פליטה שמתקיימים בו בין 2 ל־5 תהליכים</td><td>2</td></tr> <tr><td colspan="2">מקור פליטה שמתקיים בו תהליך אחד</td><td>1</td></tr> <tr><td colspan="3">'''ניהול פסולת''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td>4</td></tr> <tr><td colspan="3">'''פעילויות אחרות''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 6|בפרט 6 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td>1</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}})}}}} {{ח:קטע3||אגרה בשקלים חדשים בעד הגשת בקשה למתן היתר פליטה המשולמת בתשלומים}} {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סכום לתשלום בעת הגשת הבקשה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום לתשלום מדי שנה</th></tr> <tr><td>62,500 {{ש}} {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2025, 78,018)}}</td><td>18,000 {{ש}} {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2025, 22,468)}}</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ל׳ בכסלו התשע״א (7 בדצמבר 2010)}} * '''גלעד ארדן'''<br>השר להגנת הסביבה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] q2isq4hzig49ygmc5knev5yyc890fqd 3011356 3011340 2026-05-06T07:01:04Z OpenLawBot 8112 [3011341] עדכון סכומים 3011356 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 266|תקנות אוויר נקי (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6951.pdf}}. ''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1187|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 678|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 744|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 678|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1327|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 459|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 778|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 906|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1598|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 906|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 906|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1410|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1064|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1448|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 990|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2028|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12374.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 30|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 30|סעיף 30}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|וסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה, ”בקשה להיתר“ – בקשה להיתר פליטה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 18|סעיף 18 לחוק}} ובקשה לחידוש היתר פליטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק}}. {{ח:סעיף|2|שיעורי אגרות|תיקון: [הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד הגשת בקשה להיתר פליטה תהיה 188,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 240,829 ש״ח)}} לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ בתוספת הראשונה}} לצד סוג מקור הפליטה המצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ לצדו}}. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 27|בסעיף 27 לחוק}}, תהיה 27,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 34,498 ש״ח)}} לכל יחידת חיוב; לעניין זה יהיה מספר יחידות החיוב לכל מקור פליטה טעון היתר, המספר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ תוספת הראשונה}} לצד סוג מקור הפליטה המצוין {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ לצדו}}. {{ח:תת|(ג)}} אגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) תחושב כסכום האגרות של כל מיתקן, פעילות או תהליך המפורטים {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק}} אשר כלולים בבקשה להיתר או בבקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} אגרה בעבור מקור פליטה המשתייך ליותר מסוג אחד של מקורות פליטה מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}} תחושב לפי מספר יחידות החיוב הגבוה מביניהם. {{ח:סעיף|3|אופן ומועד התשלום}} {{ח:תת|(א)}} אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} תשולם במועד הגשת הבקשה להיתר פליטה או במועד הגשת הבקשה לעריכת שינוי הפעלה משמעותי, לפי העניין, ואולם רשאי מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם אגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}} בתשלומים בשיעורים ובמועדים האלה: {{ח:תתת|(1)}} במועד הגשת בקשה להיתר פליטה בשלב הראשון של בקשה כאמור, הסכום האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור (א) בתוספת השנייה}} לכל יחידת חיוב; {{ח:תתת|(2)}} לאחר קבלת היתר הפליטה, מיום 1 בינואר עד יום 15 בינואר של כל שנה שבה ההיתר בתוקף, הסכום האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור (ב) בתוספת השנייה}} לכל יחידת חיוב. {{ח:תת|(ב)}} אין בתשלום אגרה בעד הגשת בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי כדי לגרוע מחובתו של בעל היתר לשלם את האגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)(2)}}. {{ח:תת|(ג)}} בחר מגיש בקשה להיתר פליטה לשלם האגרה בשיעורים ובמועדים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) ובוטל היתר הפליטה מטעמים של הפרת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|החוק}} או בשל אי־תשלום אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, ישלם בעל היתר הפליטה את יתרת סכום האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} שלא שולמה, בתוך 45 ימים ממועד ביטול היתר הפליטה. {{ח:תת|(ד)}} אגרה כאמור בתקנות אלה תשולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות על תשלום בדרך אחרת אם מצא כי התשלום באמצעות שרת התשלומים הממשלתי אינו אפשרי, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום. {{ח:סעיף|4|תנאי לתוקף ההיתר}} {{ח:ת}} לא שולמה אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)(2)}}, יבוטל היתר הפליטה, ואולם לא יבוטל היתר פליטה לפי הוראות תקנה זו אלא לאחר שניתנה על כך הודעה מראש לבעל היתר הפליטה, וניתנה לו הזדמנות סבירה לשלם את האגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}. {{ח:סעיף|5|הצמדה למדד}} {{ח:תת|(א)}} סכומי האגרה הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2|ובטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבתוספת השנייה}} יהיו צמודים למדד וישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תת|(ב)}} עדכון הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. {{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת הראשונה {{ח:הערה|[צ״ל: השנייה]}}}} כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (א) עד (ג). {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש ינואר 2010. {{ח:סעיף|6|הפרשי הצמדה וריבית}} {{ח:ת}} על אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} שלא שולמה במועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד מועד התשלום בפועל. {{ח:סעיף|7|החזר אגרה}} {{ח:ת}} אגרה או חלק ממנה אשר שולמו לא יוחזרו. {{ח:סעיף|8|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} הוגשה בקשה להיתר פליטה לפני תחילתן של תקנות אלה, ישלם מגיש הבקשה את האגרה כאמור בתקנות אלה, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}} {{ח:קטע3||מספר יחידות חיוב בעבור מגיש בקשה להיתר פליטה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}, ”תהליך“ – הפיכה של חומר גלם למוצר אחר על ידי סדרה קבועה של פעולות. {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="3">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג מקור הפליטה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר יחידות החיוב</th></tr> <tr><td rowspan="4">'''תעשיות אנרגיה''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|בפרט 1 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td rowspan="3">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.1}}</td><td>מיתקן שריפה המוסק בדלק מוצק</td><td>4</td></tr> <tr><td>מיתקן שריפה המוסק בדלק נוזלי</td><td>2</td></tr> <tr><td>מיתקן שריפה המוסק בדלק גזי</td><td>1</td></tr> <tr><td colspan="2">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.2}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.3}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 1|פרט 1.4}}</td><td>2</td></tr> <tr><td colspan="3">'''ייצור ועיבוד מתכות''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 2|בפרט 2 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td>1</td></tr> <tr><td rowspan="3">'''תעשייה מינרלית''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|בפרט 3 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td rowspan="2">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.1}}</td><td>בלא שריפת פסולת</td><td>2</td></tr> <tr><td>עם שריפת פסולת</td><td>4</td></tr> <tr><td colspan="2">{{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.2}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.3}} {{ש}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 3|פרט 3.4}}</td><td>2</td></tr> <tr><td rowspan="3">'''תעשייה כימית''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 4|בפרט 4 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td colspan="2">מקור פליטה שמתקיימים בו 5 תהליכים ומעלה</td><td>4</td></tr> <tr><td colspan="2">מקור פליטה שמתקיימים בו בין 2 ל־5 תהליכים</td><td>2</td></tr> <tr><td colspan="2">מקור פליטה שמתקיים בו תהליך אחד</td><td>1</td></tr> <tr><td colspan="3">'''ניהול פסולת''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 5|בפרט 5 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td>4</td></tr> <tr><td colspan="3">'''פעילויות אחרות''' {{ש}} כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#תוספת 3 פרט 6|בפרט 6 לתוספת השלישית לחוק}}</td><td>1</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}})}}}} {{ח:קטע3||אגרה בשקלים חדשים בעד הגשת בקשה למתן היתר פליטה המשולמת בתשלומים}} {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סכום לתשלום בעת הגשת הבקשה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום לתשלום מדי שנה</th></tr> <tr><td>62,500 {{ש}} {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 79,860)}}</td><td>18,000 {{ש}} {{ח:הערה|(מתואם לינואר 2010; בשנת 2026, 22,999)}}</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ל׳ בכסלו התשע״א (7 בדצמבר 2010)}} * '''גלעד ארדן'''<br>השר להגנת הסביבה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] jql1lp3nbby22q10e144vphc3hsyvd9 תבנית:ח:קטע5 10 336247 3011260 2895912 2026-05-05T14:19:26Z Fuzzy 29 3011260 wikitext text/x-wiki <includeonly></div></div> <div class="law-cleaner"></div> {{#if:{{{3|}}}{{{אחר|}}}|<div class="law-sec-desc">{{#if:{{{אחר|}}}|<span class="graytext">'''{{{אחר}}}'''</span>}} {{#if:{{{3|}}}|<span class="law-note">[{{{3}}}]</span>}}</div>}}<h4 class="law-subsubsection" {{#if:{{{1|}}}| id="{{{1}}}}}">{{#if:{{{1}}}|{{#ifeq:{{#invoke:String|find|{{{2}}}|<nowiki>[[</nowiki>}}|0|<span class="selflink">[[#{{{1}}}|{{{2}}}]]</span>|{{{2}}}}}|{{{2}}}}}</h4> <div><div></includeonly><noinclude>[[קטגוריה:תבניות חוקים|קטע4]]</noinclude> ffrdu0ggu0uu7eqknd4nh2zr1joogtn מקור:תקנות שירותי הובלה 116 336389 3011343 2996696 2026-05-06T06:25:50Z Shahar9261 22508 עדכון סכומים 3011343 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001 <מאגר תקן 2129361 קוד a163Y00000DuW3DQAV> <מקור> ((ק"ת תשס"א, 446|תקנות שירותי הובלה|6088)), ((680|ת"ט|6096)); ((תשס"ה, 395|תיקון|6366)); ((תשע"ב, 1500|תיקון|7144)); ((תשע"ו, 2247|תיקון|7712)); ((תש"ף, 118|תיקון|8291)). ''הודעות:'' ((ק"ת תשס"ב, 1263|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6192)); ((תשס"ג, 475|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6223)); ((תשס"ו, 508|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6464)), ((1149|הודעת שירותי הובלה (אגרות) (מס' 2)|6514)); ((תשס"ח, 1234|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6702)); ((תשס"ט, 440|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6749)), ((1108|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6792)); ((תש"ע, 644|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6859)); ((תשע"א, 746|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|6983)); ((תשע"ב, 798|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|7092)); ((תשע"ג, 802|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|7226)); ((תשע"ד, 985|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|7358)); ((תשע"ו, 798|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|7626)); ((תשע"ח, 136|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|7944)); ((תשע"ט, 2958|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|8183)); ((תשפ"ב, 2641|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|10110)); ((תשפ"ג, 1151|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|10596)); ((תשפ"ו, 2028|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|12374)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5(ג)]], [[+|7]], [[+|9]], [[+|14]], [[+|16]], [[+|22]], [[+|24]], [[+|ו-26]] [[=החוק|לחוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997]] (להלן - החוק), לענין [[הפרק השלישי]] בהסכמת ראש הממשלה והשר לאיכות הסביבה, ולענין [[26|תקנות 24 (([צ"ל: 26]))]] [[27|ו-25 (([צ"ל: ו-27]))]] באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק ראשון: הגדרות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ו) : בתקנות אלה - :- "אד"ר" - האמנה האירופית להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) שעותק שלה מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; :- "אחראי על הניהול המקצועי" - מי שהמפקח הסמיכו לפי [[תקנה 24]]; :- "אימ"ו" - ארגון הספנות הבין-לאומי (I.M.O); :- "איקא"ו" - ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומי (ICAO); :- "בודק קרינה מוסמך" - כהגדרתו [[=תקנות הבטיחות|בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992]] (להלן - תקנות הבטיחות); :- "דלק" - חומר מסוכן מקבוצת סיווג 3 לפי הספר הכתום, המשמש לבערה או להנעה; :- "הובלה בשכר" - שירות הובלה הנעשה בתמורה; :- "הובלת דלק" - הובלת דלק במכלית דלק; :- "הובלת חומר מסוכן" - הובלת חומר מסוכן ברכב מסחרי בין בהובלה עצמית ובין בהובלה בשכר; :- "הובלה כללית" - כל הובלה למעט הובלת חומרים מסוכנים; :- "הובלה עצמית" - שירות הובלה הנעשה שלא בתמורה לצרכיו של המוביל ברכב מסחרי שבבעלותו או שבשליטתו; :- "הוראות איקא"ו" - הוראות טכניות להובלת חומרים מסוכנים באוויר (Technical Instructions for the Safe Transport of Dangerous Goods by Air); :: ((הוראות טכניות להובלת חומרים מסוכנים באוויר של ICAO (בגרסת 2015–2016) [[http://www.ubak.gov.tr/BLSM_WIYS/TMKDG/tr/doc/20170130_112447_64574_1_64.pdf|ניתן לעיין כאן]].)) :- "היתר" - היתר להובלת חומר מסוכן שנתן המפקח לנהג, לפי [[תקנה 11(א)]]; :- "הממונה" - הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה; :- "המפקח", "מוביל", "רישיון מוביל", "רכב מסחרי", ו"שטר מטען" - כהגדרתם [[בחוק]]; :- "הספר הכתום" (Orange Book) - ספר ההמלצות להובלת חומרים מסוכנים שהגדירה ככאלה ועדת המומחים של האו"ם להובלת מטענים של חומרים מסוכנים (United Nations Committee of Experts on the Transport of Dangerous Goods) כנוסחו המעודכן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; :: ((הספר הכתום (בגרסה 17 משנת 2011) פורסם באתר האו"ם בשני חלקים: [[https://www.unece.org/fileadmin/DAM/trans/danger/publi/unrec/rev17/English/Rev17_Volume1.pdf|חלק ראשון]], [[https://www.unece.org/fileadmin/DAM/trans/danger/publi/unrec/rev17/English/Rev17_Volume2.pdf|חלק שני]].)) :- "הקודקס של אימ"ו" - הקודקס הבין-לאומי הימי למטענים מסוכנים שפרסם אימ"ו (I.M.D.G Code); :- "חבילה שגרתית" - כהגדרתה ב-ST-1; :- "חומר מסוכן" - כהגדרתו [[בחוק]] שהוא חומר מן החומרים המפורטים בספר הכתום ובהתאם להוראותיו ולמעט פסולת רגילה כהגדרתה [[בתקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים), התשנ"ז-1997]]; :- "חומר רדיואקטיבי" - כהגדרתו בספר הכתום; :- "מוסר מטען" - מי שבידו השליטה או החזקה במטען לפני העמסתו; :- "מכלית דלק" - רכב מסחרי שמותקן עליו מכל להובלת דלק, בין אם מחובר דרך קבע ובין אם אינו מחובר דרך קבע; :- "מספר או"ם" (U.N Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חומרים מסוכנים, כפי שנקבע בספר הכתום; :- "מרכז המידע" - כל אחד מאלה: :: (1) מרכז מידע ומבצעים אחוד של המשרד לאיכות הסביבה ופיקוד העורף שבמשרדי פיקוד העורף ברמלה; :: (2) מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות; :- "סוג הרישיון" - סוג רישיון מוביל כמפורט [[בתקנה 4]]; :- "צו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)" - [[=צו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית), התשס"ח-2007]]; :- "קבוצת סיווג" - קבוצת סיווג מתוך 9 קבוצות של חומרים מסוכנים המסווגים לפי הספר הכתום לפי הסיכון שלהם או הסיכון השולט מתוך כמה סיכונים הגלומים בהם; :- "קוד חירום" - קוד המורכב מספרות ואותיות המפרט את הפעולות שיש לנקוט בעת אירוע חומר מסוכן וכלול ברשימת ההובלה המאושרת (Approved Carriage List) של הועדה לבריאות ולבטיחות (Health and Safety Commission) של ממשלת בריטניה, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; :- "רי"ד" - האמנה האירופית להובלת חומרים מסוכנים ברכבת (RID); :- "רכב" - רכב מסחרי; :- "תחנת תדלוק" - כהגדרתה [[בצו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)]]; :- "תעודת מטען" - מסמך להובלה עצמית לפי [[סעיף 14(א)(2) לחוק]], שאינו שטר מטען; :- "תקנות בין-לאומיות" - הוראות הקודקס של אימ"ו, הוראות איקא"ו, הוראות אד"ר, הוראות רי"ד והמלצות הספר הכתום; :- "ST-1" - תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיואקטיביים (Regulations for the Safe Transport of Radioactive Materials (1996 Edition) (IAEA Safety Standarts Series No. ST-1)) שפרסמה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, כנוסחן המעודכן ושעותק שלהן מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, במשרד הועדה לאנרגיה אטומית בתל אביב ובמשרד הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה; :: ((תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיואקטיביים (משנת 1996) מפורסמת [[http://www-pub.iaea.org/MTCD/Publications/PDF/Pub1098_scr.pdf|באתר IAEA]]; הגרסה העדכנית (משנת 2012) מפורסמת גם כן [[http://www-pub.iaea.org/MTCD/publications/PDF/Pub1570_web.pdf|באתר IAEA]].)) :- "תקנות התעבורה" - [[תקנות התעבורה, התשכ"א-1961]]. == פרק שני: רישיון מוביל == @ 2. תנאים לקבלת רישיון מוביל : (א) במבקש רישיון מוביל או באדם מטעמו האחראי על ההובלה לפי הענין, יתקיימו כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל, ואם הוא תאגיד - הוא רשום בישראל; :: (2) הוא סיים קורס הכשרה לפי תכנית שאישר המפקח, כאמור [[בתקנה 22(א)]]; :: (3) לרשותו מקום למתן שירות הובלה לרבות מקום מתאים לחניית רכב מסחרי, להנחת דעתו של המפקח, מבחינת מיקומו, סדרי התנועה, הכניסה אליו והיציאה ממנו; :: (4) לרשותו קצין בטיחות כמשמעותו [[#חלק י|בפרק (([צ"ל: בחלק])) י' לתקנות התעבורה]] (להלן - קצין בטיחות). : (ב) במבקש רישיון מוביל מהסוגים ב', ג', ד', ו', ז' או ח' או אדם מטעמו האחראי על ההובלה, לפי הענין, יתקיימו גם כל אלה: :: (1) הוא מעסיק קצין בטיחות; :: (2) הוא מעסיק אחראי על הניהול המקצועי, שסיים קורס הכשרה כאמור [[בתקנה 24(3)]]. : (ג) נוסף על האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי הענין, יתקיימו במבקש רישיון מוביל מסוגים ג', ד', ז' או ח' גם כל אלה: :: (1) לרשותו - ::: (א) רכב המתאים להובלת חומר מסוכן לפי סוג החומר המובל; ::: (ב) ציוד לכיבוי שריפות וכן ציוד מגן אישי לנהג; ::: (ג) אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים שהוסמך לפי [[תקנה 12]]; :: (2) בהובלת חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים - ::: (א) יש לו היתר בר תוקף לעסוק בחומרים רדיואקטיביים, מאת הממונה; ::: (ב) הרכב וציוד הבטיחות שבו נבדק בידי בודק קרינה מוסמך ויש לו אישור בר תוקף על כך; ::: (ג) אם הוא מוביל חומר בכמות העולה על האמור [[בתוספת הראשונה לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980]] - בידו גם אישור להעברת חומר מסוכן שנתן לו מנהל הועדה לאנרגיה אטומית שליד משרד ראש הממשלה (להלן - הועדה לאנרגיה אטומית), או מי שהוא הסמיך לכך. @ 3. בקשה לרישיון מוביל : (א) בקשה למתן רישיון מוביל תוגש למפקח לפי טופס שאפשר לקבלו במשרדי המפקח. : (ב) בטופס הבקשה ימלא המבקש את כל הפרטים המפורטים להלן: :: (1) הפרטים [[שבתקנה 2(א)(1) עד (4)]]; :: (2) מספר כלי הרכב שהוא מפעיל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחרים ושמות בעליהם או המחזיקים בהם; :: (3) הפרטים על הרכב המופיעים ברישיונות הרכב וסוג המטענים המובלים בהם; :: (4) שמות בעלי התפקידים העומדים לרשותו ובהם המנהלים, קצין הבטיחות, האחראי על הניהול המקצועי ואחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים, לפי הענין; :: (5) מקום מתן שירות ההובלה, שטח החניה העומד לרשותו וכתובתם; :: (6) היתה הבקשה לרישיון מוביל מסוגים ג', ד', ז' או ח' - רשימת ציוד בטיחות כמפורט [[בתוספת הראשונה]], לגבי כל רכב. : (ג) לטופס הבקשה יצרף המבקש אישורים או תעודות כמפורט להלן: :: (1) אם הוא תאגיד - אישור לענין רישומו מאת הרשות המוסמכת; :: (2) תעודה על סיום קורס הכשרה כאמור [[בתקנה 2(א)(2)]], שלו או של אדם מטעמו האחראי על שירות ההובלה; :: (3) אם מבוקש הרישיון האמור לגבי מכלית או רכב שמותקן עליו מכל להובלת חומר מסוכן - אישור ממעבדה שהסמיך המפקח (להלן - מעבדה מוסמכת), כי הרכב כשיר להובלת חומר מסוכן מהסוג המפורט בבקשה וכי הוא עומד בדרישות התקנות הבין-לאומיות או בדרישות תקן ישראלי 819 - מכליות להובלת חומרים מסוכנים, לפי הענין; :: (4) אישור של קצין בטיחות כי הוא עומד לרשות המבקש במתן שירותי פיקוח. @ 4. סוגי רישיון מוביל : רישיון מוביל, בין בהובלה עצמית ובין בהובלה בשכר, יהיה מסוגים כמפורט להלן: : (1) סוגי רישיון מוביל בהובלה עצמית: :: (א) סוג א' - רישיון מוביל להובלה כללית עצמית באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; :: (ב) סוג ב' - רישיון מוביל להובלה כללית עצמית באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; :: (ג) סוג ג' - רישיון מוביל להובלה עצמית של חומרים מסוכנים באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; :: (ד) סוג ד' - רישיון מוביל להובלה עצמית של חומרים מסוכנים באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; : (2) סוגי רישיון מוביל בהובלה בשכר: :: (א) סוג ה' - רישיון מוביל להובלה כללית בשכר באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; :: (ב) סוג ו' - רישיון מוביל להובלה כללית בשכר באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; :: (ג) סוג ז' - רישיון מוביל להובלת חומרים מסוכנים בשכר באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; :: (ד) סוג ח' - רישיון מוביל להובלת חומרים מסוכנים בשכר באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר. @ 5. מתן רישיון מוביל : (א) המפקח ייתן לבעל רכב מסחרי רישיון מוביל מסוג כאמור בתקנות אלה לגבי כל רכב שבו ייתן מוביל שירות הובלה. : (ב) ברישיון מוביל יצוינו פרטים אלה: :: (1) סוג רישיון המוביל; :: (2) שם המוביל כתובתו ומספר רישיון המוביל; :: (3) תקופת תוקפו של הרישיון; :: (4) מספר הרישוי של הרכב המסחרי; :: (5) סוג המטען שהותר להובלה ברכב; :: (6) תנאים נוספים להבטחת בטיחות ההובלה. : (ג) בידי נוהג הרכב יימצא, בכל עת ההובלה, אישור לאותו רכב, מאת המפקח, הכולל את הפרטים האלה: :: (1) שם בעל הרישיון, כתובתו ומספר רישיון המוביל; :: (2) מספר הרישוי של הרכב; :: (3) סוג המטען שהותר להובלה ברכב; :: (4) פירוט התנאים הנוספים שקבע המפקח לפי תקנת משנה (ב) [[ותקנה 7(א) ו-(ב)]]. @ 6. פקיעת תוקפו של רישיון מוביל : יצא רכב מסחרי מכלל שימוש, שונה מבנהו או ייעודו, הועברה הבעלות בו או פקע תוקף רישיון הרכב שלו, יפקע תוקפו של רישיון המוביל שניתן לגביו ובעל הרישיון יחזירו למפקח. == פרק שלישי: הובלת חומר מסוכן == @ 7. סייגים ותנאים לרישיון (תיקון: תשס"ה, תשע"ו, תש"ף) : (א) המפקח רשאי לסייג רישיון מוביל מסוג ג', ד', ז' או ח' להובלת חומר מסוכן מסוים או לאופן הובלתו. : (א1) לעניין רישיון מוביל כאמור בתקנת משנה (א) להובלת דלק, המפקח לא ייתן רישיון כאמור ולא יחדשו, אלא אם כן לרשות המבקש מקום חניה מתאים שאינו מקורה לחניית מכלית הדלק באופן קבוע (להלן - חניון), ולחניון יש רישיון עסק תקף שניתן לפי [[+#$ תוספת|פרטים 2.2ב]], [[+#$ תוספת|2.2ד]], [[+#$ תוספת|2.2ה]] [[או 2.2ז שבתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013]]; נוסף על האמור, המפקח רשאי להתנות מתן רישיון כאמור או חידושו, אם התקיים אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין מכלית דלק המספקת דלק לתחנת תדלוק, שבה מותקן חותם כמשמעותו [[בחלק 1 לתוספת לצו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)]] - החותם תקין לפי הודעת מעבדה מוסמכת כמשמעותה [[בתקנה 3(ג)]], ואין בה סעפת קבועה או זמנית לפי [[הצו האמור]]; :: (2) לעניין מכלית דלק המספקת סולר או קרוסין (נפט) ושמותקן בה מונה כהגדרתו [[בתקנה 29 לתקנות המשקלות והמידות, התשכ"ג-1963]] - למכלית תעודת אישור אימות דיוק או אימות דיוק מחדש תקפה שניתנה לפי [[פקודת המשקלות והמידות, 1947]]; :: (3) לעניין מכלית דלק שבה מותקנים חותם ומונה כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יחולו הוראות אותן פסקאות על החותם ועל המונה המותקנים במכלית. : (ב) המפקח רשאי להתנות מתן רישיון כאמור בתקנת משנה (א) בליווי של רכב אחר, בהתקנה ברכב של מכשיר קשר, מכשיר איכון ואיתור או מכשיר אחר לתקשורת מסוג שאישר המפקח, בקיום תנאים נוספים להבטחת ההובלה של החומר המסוכן, בקביעת מסלול נסיעתו של הרכב, בהוראות לגבי חנייתו של הרכב ולגבי שעות ההובלה, ובקיום הוראות באשר לטעינתו ופריקתו של המטען. : (ג) לא יחודש רישיון להובלת חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים, אלא אם כן בודק קרינה מוסמך בדק את הרכב וציודו והמבקש המציא אישור על כך. : (ד) לא יינתן רישיון מוביל מסוג ג', ד', ז' או ח' לגבי רכב שגילו עולה על 15 שנים. @ 8. תנאים להובלת חומר מסוכן : (א) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה: :: (1) ההובלה נעשית על פי שטר מטען או תעודת מטען לחומרים מסוכנים, לפי הענין; :: (2) הנוהג ברכב מחזיק באישור בר תוקף, לאותו רכב שניתן למוביל לפי [[תקנה 5(ג)]]; :: (3) בידי נוהג הרכב היתר; :: (4) הרכב מצויד במכשירים ובאבזרים תקינים, המוכנים להפעלה מיידית לכיבוי שריפות ולמניעת אסונות, בציוד עזרה ראשונה ובציוד מגן אישי לנהג כמפורט [[בחלק א' בתוספת הראשונה]]; :: (5) ההפרדה, הסימון וההוראות המיוחדות [[שבתקנות 13 עד 15]]. : (ב) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים, אלא אם כן נתקיימו גם כל אלה: :: (1) להובלה בכמות העולה על הכמות הנקובה [[בתוספת הראשונה לתקנות הרוקחים]] - ניתן אישור ממנהל הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהוא הסמיך לכך; :: (2) ההובלה נעשית בהתאם להוראות ST-1 ולתנאי ההיתרים והאישורים שניתנו לגביה; :: (3) הרכב מצויד גם בציוד כמפורט [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]]. : (ג) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם המוביל או המרשה לאחר להוביל - :: (1) חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים, שהוא חבילה שגרתית; :: (2) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר קטן מ-10,000 ק"ג, חומר מסוכן למעט חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים, בכמות פחותה מהכמות האמורה [[בתוספת השניה]]. @ 9. שטר מטען להובלת חומר מסוכן : (א) שטר מטען או תעודת מטען להובלת חומר מסוכן יהיו כאמור [[בתקנה 20]] ונוסף על האמור בה יכילו פרטים אלה: :: (1) שמו המלא של החומר המסוכן, סיווגו ומספר האו"ם שלו לפי הספר הכתום; :: (2) השם המלא, מספר הטלפון והמען של שולח החומר המסוכן ושל מקבלו; :: (3) הצהרה של מזמין ההובלה של החומר המסוכן או של מוסר החומר המסוכן בדבר תוכן המטען, משקלו, נפחו, סיווגו, אריזתו, מילויו וסימונו בהתאם לספר הכתום והתאמתם להוראות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי תקנות אלה. : (ב) לשטר המטען ולתעודת המטען יצורף כרטיס בטיחות כאמור בתקנה 10. @ 10. כרטיס בטיחות : (א) כרטיס בטיחות להובלת חומרים מסוכנים ([[בפרק זה]] - כרטיס בטיחות) יהיה לפי הנוסח [[שבתוספת השלישית]] ויכלול, בין השאר, פרטים אלה: :: (1) שמו המסחרי של החומר המסוכן ושמו לפי הספר הכתום; :: (2) קבוצת הסיווג, מספר האו"ם וסיווג הסיכון המשני ולענין קבוצת סיווג 1 - חומרי נפץ, גם קבוצת ההתאמה, לפי הספר הכתום; :: (3) קוד החירום של החומר המסוכן המובל; :: (4) אופי הסיכון של החומר המסוכן והיקפו; :: (5) רשימת אמצעי הגנה לטיפול בחומר, אופן נטרול החומר, תיאור פעולות החירום הנדרשות במקרים של נזק לאריזה, דליפה, שריפה והוראות עזרה ראשונה; :: (6) מספרי טלפון להתקשרות במקרה חירום אל משטרת ישראל, שירותי הכבאות, מגן דוד אדום, מרכז המידע ואל יצרן החומר או יבואנו; :: (7) שם עורך הכרטיס; :: (8) כל מידע נוסף הנחוץ להובלתו הבטוחה של החומר. : (ב) מזמין הובלה של חומר מסוכן או מוסר החומר המסוכן להובלה ימסור למוביל בעת הזמנת ההובלה או בעת מסירתו של החומר להובלה את כרטיס הבטיחות המתאים לחומר המסוכן המיועד להובלה. @ 11. היתר לנהג להוביל חומר מסוכן : (א) מי שנתקיימו בו, להנחת דעתו של המפקח, התנאים המפורטים להלן רשאי לקבל היתר לנהוג ברכב המוביל חומר מסוכן: :: (1) הוא בעל ותק מוכח של שלוש שנים לפחות בנהיגה ברכב מהסוג שלגביו מבוקש ההיתר; :: (2) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (6) לתקנות התעבורה]]; :: (3) בשנתיים שקדמו להגשת בקשתו הוא לא הורשע באחת העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לחוק]]; :: (4) סיים בהצלחה קורס הכשרה להובלת חומרים מסוכנים כאמור [[בתקנה 22(ב)(1) או (2)]], לפי הענין; :: (5) לענין נהיגת מכלית - עמד בקורס לנהיגת מכלית שאישר המפקח. : (ב) תוקפו של היתר הוא לשנתיים. : (ג) המפקח רשאי להתלות או לבטל היתר אם נתקיים בבעל ההיתר האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה]] או אם עבר על הוראות [[תקנות 8(א)(1), (2) ו-(4)]], [[8(ב)]], [[9(ב)]] [[ו-13 עד 17]]. @ 12. אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים : (א) המפקח יסמיך אדם לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים אם נחה דעתו כי נתקיימו באותו אדם כל אלה: :: (1) הוא בעל ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בהובלה או שיש בידו כתב הסמכה כהגדרתו [[בתקנה 579 לתקנות התעבורה]]; :: (2) עמד בהצלחה בקורס לפי [[תקנה 22(ב)]]; :: (3) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (6) לתקנות התעבורה]]. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המפקח להסמיך אדם לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים גם אם לא נתקיימו התנאים המנויים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המפקח, כי הוא בעל הכשרה או השכלה מתאימים וניסיון מוכח של 3 שנים לפחות בטיפול בחומרים מסוכנים, ואם הוא מבקש לשמש אחראי על הובלה של חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים, לאחר שהתייעץ עם הממונה ועם מנהל האגף לרישוי בועדה לאנרגיה אטומית. : (ג) המפקח רשאי להתלות או לבטל הסמכה של אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים אם ראה כי הוא לא עבר השתלמות לפי [[תקנה 23]] שהמפקח הורה עליה, או נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה]]. @ 13. הפרדת חומרים מסוכנים : לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל יותר מסוג אחד של חומר מסוכן - : (1) במכלית או במכל אחד אלא בהתאם להוראות המדריך להפרדה בשינוע של חומרים מסוכנים, שפרסמו המפקח והמוסד לבטיחות ולגיהות, ושעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה ובמרכז המידע; : (2) ברכב אחר - אלא אם כן החומרים המסוכנים מובלים בהתאם להוראות פרקים 2.1.2 ו-7 בספר הכתום ולהוראות התקנות הבין-לאומיות. @ 14. סימון רכב המוביל חומר מסוכן : (א) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים, בכל כמות, למעט חבילה שגרתית, וכן חומר מסוכן אחר בכמות האמורה [[בתוספת השניה]] או בכמות העולה עליה אלא אם כן הרכב סומן לפי הוראות [[התוספת הרביעית]] בהתאמה לחומר המסוכן המובל בו. : (ב) מכלית או מכל שמובילים בהם חומרים מסוכנים שונים, למעט דלק - יסומן כל תא בהם לפי הוראות [[התוספת הרביעית]]; מכלית שמובל בה דלק מסוגים שונים תסומן בסימון של החומר המסוכן ביותר מבין סימוני הדלק. : (ג) הובלו חומרים מסוכנים שונים שלא במכלית או במכל, יסומן הרכב כאמור [[בחלק א' בתוספת הרביעית]], ובמקום מספר האו"ם וקוד פעולת החירום יירשם "מטען מעורב של חומר מסוכן". @ 15. הוראות מיוחדות להובלת חומרים : לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן אלא אם כן - : (1) הוא בדק שהחומר המסוכן אינו דולף ואריזתו שלמה ותקינה; : (2) החומר המסוכן, למעט חומר השייך לקבוצת סיווג 2 - גזים, שאינו מובל במכולה, במכל או במכלית, מכוסה בכיסוי בלתי מתלקח מחומר שאינו יוצר חשמל סטטי; : (3) חומר מסוכן השייך לקבוצת סיווג 2 - גזים, כשהוא במצב צבירה נוזלי וארוז בגלילים או שמספר הגלילים המובל באותה הובלה עולה על 100 - כשהגלילים מובלים במצב מאונך ובתוך מסגרת מיוחדת לכך; : (4) חומר מסוכן המובל במכלית או במכולת מכל, כשהרכב והמכל עומדים בדרישות התקנות הבין-לאומיות. @ 16. חובות מוביל החלות גם על נהג : הוראות [[תקנות 13 עד 15]] יחולו, בהתאמה, גם על נוהג רכב המוביל חומר מסוכן. @ 17. חניית רכב המוביל חומר מסוכן : נהג רכב המוביל חומר מסוכן לא יחנהו במרחק קטן מ-400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים או ממנו. @ 18. הוראות לענין רכב שמטענו פורק : (א) הוראות [[פרק זה]], למעט [[תקנות 8(א)(1)]], [[13]] [[ו-15(2) ו-(3)]] לענין הובלת חומרים מסוכנים בכמות האמורה [[בתוספת השניה]], יחולו גם על רכב המוביל חומרים מסוכנים שמטענו פורק ולא נשטף וטוהר משאריות החומר המסוכן ואדיו. : (ב) רכב שמטענו פורק, נשטף וטוהר משאריות, יסיר ממנו המוביל את שלטי הסימון או יכסם. @ 19. דיווח : בעל רישיון מוביל מסוג ג', ד', ז' או ח' ידווח למפקח על כל תאונה שאירעה ברכב שהוביל חומר מסוכן ושבה ניזוקו המכל, משטח הטעינה או שלדת הרכב וכן על כל אירוע חריג בהובלתו או תקלה במיכללים המשמשים לאחסון החומר המסוכן ברכב, להעמסתו או פריקתו, בתוך 48 שעות מעת האירוע, לפי טופס שאפשר לקבלו במשרדי המפקח. == פרק רביעי: שטר מטען ותעודת מטען == @ 20. שטר מטען ותעודת מטען (תיקון: תשע"ו) : (א) שטר מטען ותעודת מטען יהיו לפי הנוסח [[שבחלק א' בתוספת החמישית]], ולגבי הובלת חומר מסוכן - לפי הנוסח [[שבחלק ב' בתוספת האמורה]]. : (ב) שטר מטען ימולא בארבעה עותקים לפחות; עותק אחד יישמר בידי מזמין ההובלה, עותק אחד יימסר למקבל המטען, עותק אחד יימסר לנהג ויהיה בידיו בעת ההובלה ועותק אחד יישמר בידי בעל רישיון המוביל לתקופה של שנה אחת לפחות. : (ג) שטר המטען ותעודת המטען יכילו, בין השאר, הצהרה חתומה של מזמין ההובלה או של מוסר המטען בדבר סוג המטען, משקלו או נפחו, ובהובלת חומר מסוכן יכילו גם פרטים נוספים כאמור [[בתקנה 9]]. : (ד) בהובלת מוצר דלק, יכללו שטר מטען ותעודת מטען, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), גם את טמפרטורת המוצר הממוצעת בכל תא במכלית הדלק, כפי שנמדדה בעת העמסתו על גבי מכלית הדלק; טמפרטורת מוצר הדלק תירשם במעלות צלזיוס, בדיוק של עשירית המעלה; בתקנת משנה זו, "מוצר דלק" - בנזין וסולר. @ 21. הצגת שטר מטען ותעודת מטען : בעל רישיון מוביל או נוהג הרכב יציג את שטר המטען או תעודת מטען, לפי דרישת המפקח, פקח שנתמנה לפי [[סעיף 15(א) לחוק]] או שוטר. == פרק חמישי: הכשרה והדרכה == @ 22. הכשרה : (א) קורס לענין [[תקנה 2(א)(2) ו-(ב)(2)]] יהיה לפי תכנית שאישר המפקח ושיכלול, בין השאר, נושאים אלה: דיני תעבורה, טיפול ברכב מסחרי ואחזקתו, כללי פריקה וטעינה, ניהול משרד הובלה וניהול עובדים, הכל לפי סוג הרישיון המבוקש וסוג הרכב המסחרי שלגביו מבוקש הרישיון. : (ב) קורס לענין [[תקנות 11(א)(4)]] [[ו-12(א)(2)]] יהיה - :: (1) בהובלת חומרים מסוכנים - ::: לפי תכנית שאישר המפקח ושיכלול, בין השאר, נושאים אלה: הכרת קבוצות הסיווג של החומרים המסוכנים, תכונותיהם ואמצעי הזהירות המתחייבים מהובלתם, החוקים, התקנות והנהלים הנוגעים לשינוע חומרים מסוכנים, השימוש באמצעי מגן ומטפי כיבוי אש; :: (2) בהובלת חומרים רדיואקטיביים - ::: לפי תכנית שיאשרו המפקח, הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ומנהל אגף הרישוי בועדה לאנרגיה אטומית ויכלול, נוסף על הנושאים המפורטים בפסקה (1) גם הכרת החומרים הרדיואקטיביים, תכונותיהם ואמצעי הזהירות המתחייבים מהובלתם. @ 23. השתלמות : (א) בעל רישיון מוביל מסוג ג', ד', ז' או ח', או מי שאחראי מטעמו על ההובלה, לפי הענין, וכן אחראי על הניהול המקצועי ואחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים, יעברו במידת הצורך, השתלמות בנושאים הנוגעים להובלה, כפי שיורה המפקח. : (ב) נהג המוביל חומר מסוכן שניתן לו היתר לפי [[תקנה 11]] יעבור מדי שנתיים השתלמות בהובלת חומר מסוכן בנושאים המפורטים [[בתקנה 22(א) או (ב)(1)]], לפי הענין; המפקח רשאי, במידת הצורך, לחייבו בהשתלמות נוספת בהובלת חומרים מסוכנים. == פרק שישי: הסמכה == @ 24. הסמכת אחראי על הניהול המקצועי (תיקון: תש"ף) : המפקח רשאי להסמיך אחראי על הניהול המקצועי אם נתקיימו בו התנאים המפורטים להלן: : (1) הוא תושב ישראל; : (2) בידו רישיון נהיגה דרגה B, כמשמעותו [[בסימן ב' בפרק השני בחלק ג' לתקנות התעבורה]]; : (3) עבר בהצלחה את ההכשרה למנהלים מקצועיים למתן שירות הובלה; : (4) הוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות בתפקיד ארגוני בתחום ההובלה ברכב מסחרי; : (5) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה]]. @ 25. התלייה או ביטול הסמכה של אחראי על ניהול מקצועי : המפקח רשאי להתלות או לבטל את הסמכתו של אחראי על הניהול המקצועי, אם ראה כי הוא לא עבר השתלמות לפי [[תקנה 23(א)]] או נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה]]. == פרק שביעי: הוראות שונות == @ 26. אגרות : בעד רישיון מוביל, הסמכת אחראי על בטיחות הובלה של חומרים מסוכנים, אחראי על הניהול המקצועי, או היתר, תשולם אגרה בסכום שנקבע [[בתוספת השישית]]. @ 27. הצמדה (תיקון: תשע"ב) : (א) סכומי האגרות שבתוספת השישית ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה. : (ב) סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. : (ג) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות את נוסח [[התוספת השישית]] כפי שהשתנתה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב). @ 28. תחילה : תחילתן של תקנות אלה למעט [[תקנות 5]], [[6]] [[ו-8(א)(2)]], [[30]] ימים מיום פרסומן, ותחילתן של [[תקנות 5]], [[6]] [[ו-8(א)(2)]], שישה חודשים מיום פרסומן. @ 29. הוראת מעבר : על אף האמור [[בתקנות 11(א)]] [[ו-22]], רשאי המפקח לתת היתר לנהוג ברכב המוביל חומר מסוכן או הסמכה כמנהל מקצועי, למי שערב תחילתן של תקנות אלה היה לו היתר או הסמכה כאמור לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1979. == תוספת ראשונה __NOSUB__ == ==== ((([[תקנות 3(ב)(6)]], [[8(א)(4) ו-(ב)(3)]]))) ==== === רשימת ציוד בטיחות === === חלק א' - ציוד עזרה ראשונה וציוד מגן אישי לנהג === @ א. : 2 מטפי אבקה יבשה על פי תקן ישראלי 1017 בעלי כושר כיבוי 89ב כל אחד, אולם במכלית גז פחמימני מעובה או דלק יהיו 3 מטפים כאמור. @ ב. : ערכת עזרה ראשונה שתכלול: :: {{מוקטן|(ביחידות)}} : (1) מסכת כיס להנשמה – [---] 1 : (2) כפפות כירורגיות לא סטריליות – [---] 3 זוגות : (3) תחבושת שדה אישית – [---] 3 : (4) תחבושת לכוויה – [---] 1 : (5) משולש בד – [---] 6 : (6) מספריים לעזרה ראשונה – [---] 1 : (7) מקלון תאורה – [---] 1 : (8) פד גזה 3×3 – [---] 10 : (9) אגד 4″ – [---] 4 : (10) אגד מדבק – [---] 10 : (11) ספוגית פולידין לחיטוי עור – [---] 10 @ ג. : מכל מים של 20 ליטרים – [---] 1 @ ד. : פנס יד מוגן התפוצצות (מוגן בפני גזים דליקים) – [---] 1 @ ה. : במכלית, למעט מכלית המובילה ברום, שרוולי ספיגה באורך של 1.20 מטר לפחות לכל אחד – [---] 2 @ ו. : ציוד מגן אישי כמפורט בטבלה להלן - בהתאם לקבוצת הסיווג ולסוג החומר המובל: {| ! rowspan="2" | קבוצת הסיווג ראשית או משנית לפי הספר הכתום !! colspan="8" | סוג הציוד הנדרש |- ! כפפות מבודדות מחום ומקור !! כפפות בעלות עמידות כימית בפני החומר המובל !! מגן פנים מלא !! משקפי מגן אטומים !! חליפת מגן העמידה לחומר המובל !! מגפיים עמידים לחומר המובל !! מסכת מגן לנשימה ומסנן אוויר המתאימים לסוג הגז המובל !! בקבוק שוטפן עיניים מלא ומוכן לשימוש |- | 2.1 - גזים דליקים || + || || +* || || || || || + |- | 2.2 - גזים לא דליקים בצורת גז קראוגני || + || || + || || || || || + |- | 2.3 - גזים רעילים || || + || || + || || || +** || + |- | 3 || + || + || || || || + || || + |- | 4 || + || + || || || || || || + |- | 5 || + || + || || || + || + || || + |- | 6 || || + || + || || + || + || + || + |- | 7 || colspan="8" | לפי האמור ב-ST-I |- | 8 || || + || + || || + || + || + || + |- | 9 || || + || + || || + || + || + || + |} :: {{מוקטן|* לגז קראוגני בלבד.}} :: {{מוקטן|** לגזים רעילים מקבוצת סיווג 2.3 - חייב במערכת נשימה פתוחה שתספק אוויר לנשימה למשך חצי שעה לפחות.}} === חלק ב' - ציוד בטיחות נוסף לרכב המוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים === @ א. : מונה קרינה נייד המתאים לסוג החומר הרדיואקטיבי, כשהוא תקין ומכויל. @ ב. : 4 עמודי גידור בצבע אדום צהוב באורך של 100 ס"מ לפחות. @ ג. : סרט סימון באורך 100 מטר. @ ד. : 4 שלטי אזהרה "זהירות, סכנת קרינה", בעברית ובאנגלית ועליהם הסמל הבין-לאומי לקרינה. לשלטים יהיו אמצעים לתלייתם. @ ה. : 2 מלקחיים ארוכי זרועות (לפחות 50 ס"מ). @ ו. : 10 זוגות כפפות פלסטיות חד-פעמיות. @ ז. : 2 חבילות צמר גפן סופג או ליגנין. @ ח. : 5 שקיות פלסטיות בגודל 60×60 לפחות. @ ט. : גליל סרט דביק ברוחב 5 ס"מ. @ י. : מכל לאיסוף נוזלים בנפח מתאים לנפח הנוזלים המועברים. @ יא. : 4 פנסים מהבהבים. @ יב. : מברשת או מטאטא. @ יג. : מעדר קטן או מתקפל או כלי חפירה דומה. == תוספת שניה __NOSUB__ == ==== ((([[תקנות 8(ג)(2)]], [[14(א)]] [[ו-18(א)]]))) ==== === כמויות === @ 1. : [[בתוספת זו]] - :- "כמות" - :: (1) לפריט מקבוצת סיווג 1 - חומרי נפץ - כמות נטו בק"ג של חומר הנפץ; :: (2) לפריט מקבוצות 3 עד 6, 8 ו-9 - משקל כולל (ברוטו) בק"ג של הפריט; :: (3) למוצק, גז במצב נוזל, גז מקורר במצב נוזל (להלן - גז קראוגני) וגז מומס בלחץ - הכמות בק"ג של החומר; :: (4) לנוזל ולגז בלחץ - הקיבולת הנקובה בליטרים של כלי הקיבול; :- "קיבולת נקובה" - הנפח הנקוב בליטרים של החומר המסוכן שמכיל כלי הקיבול, ובכלי קיבול לגז דחוס - שווה ערך לנפח המים שניתן למלא בכלי. @ 2. : כמות החומר המסוכן המותר לפי קבוצת הסיווג וקבוצת האריזה המפורטת בספר הכתום - : א. קבוצת סיווג 1: חומרי נפץ למעט תחמושת לנשק אישי המיועדת לשימושו האישי של בעל כלי נשק - כל כמות. : ב. קבוצת סיווג 6.2 חומרים מזהמים - קבוצות סיכון (RISK GROUPS)‏ 2, 3 ו-4 של חומרים מזהמים בספר הכתום - כל כמות. : ג. קבוצות 2.1 עד 6.1, 8 ו-9, על פי הספר הכתום: {| ! rowspan="3" | קבוצות אריזה על פי הספר הכתום: !! colspan="10" | כמות החומר המסוכן לפי קבוצות החומרים |- ! 2.1 !! 2.2 !! 2.3 !! 3 !! 4 !! 5.1 !! 5.2 !! 6.1 !! 8 !! 9 |- ! {{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} !! {{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} !! {{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} !! {{מוקטן|ליטר}} !! {{מוקטן|ק"ג}} !! {{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} !! {{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} !! {{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} !! {{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} !!{{מוקטן|ליטר או ק"ג לפי הענין}} |- | I || || || || 200 || 50 || 50 || || 50 || 50 || |- | II || 200 || 500 || 5* || 500 || 200 || 200 || 50 || 100 || 200 || 50 |- | III || || || || 1,000 || 500 || 500 || || 250 || 500 || 1,000 |} :: {{מוקטן|* חומר מסוכן מסוג מתיל ברומיד השייך לקבוצת סיווג 2.3 - גזים רעילים, מעל משקל כולל של 200 ק"ג.}} : ד. חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 - חומרים רדיואקטיביים, למעט חבילה שגרתית - כל כמות. : ה. כמות החומר המסוכן בהובלת יותר מחומר מסוכן אחד תחושב לפי סכום כל כמויות החומרים המסוכנים המובלים ותיוחס לחומר המסוכן ביותר. == תוספת שלישית __NOSUB__ == ==== ((([[תקנה 10(א)]]))) ==== === כרטיס בטיחות === : השם המסחרי של החומר ................... : שם החומר לפי הספר הכתום ................. : קבוצת סיווג לפי הספר הכתום ................ : קבוצת ההתאמה לפי הספר הכתום אם החומר המסוכן הוא מקבוצת סיווג 1 - חומרי נפץ ................. : מספר האו"ם .......................... : הסיווג המשני לפי הספר הכתום ............... : קוד החירום ........................... : אופי הסיכון והיקפו ...................... : אמצעי הגנה לטיפול בחומר ..................................................................................................... : אופן ניטרול החומר ............................................................................. : תיאור פעולות החירום הנדרשות במקרים של נזק לאריזה דליפה, שריפה, והוראות עזרה ראשונה ............................. : מספרי טלפון: : משטרת ישראל ................ : שירותי הכבאות ................. : מגן דוד אדום ................... : מרכז המידע ................... : יצרן החומר או יבואנו .............. : הערות ...................................... : שם עורך הכרטיס ................ == תוספת רביעית __NOSUB__ == ==== ((([[תקנה 14]]))) ==== === סימון רכב === === חלק א': שלטי סימון === @ (א) : בעת הובלת חומר מסוכן ישולט הרכב בשלושה שלטי סימון שיתאימו לחומר המסוכן המובל ברכב באותה עת, אחד בצדו האחורי ואחד בכל דופן צדדית. @ (ב) : צבע שלט הסימון יהיה כתום בהיר (Light Orange) מס' 557 ויתאים לתקן B.S.38/C:1996 (([צ"ל: BS 381C:1996])) שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institute) למעט המלבן הימני שבצדו העליון שצבעו יהיה לבן. : צבע הספרות והאותיות יהיה שחור; : צבע שלט הסימון יבלוט על רקע דופן הרכב בכל עת. @ (ג) : גודל השלט וצורתו יהיו כמפורט להלן, ותוכנו - סימני האזהרה שלפי [[תוספת 4 חלק ב|חלק ב']]: {| |- | colspan="2" rowspan="2" width="150" height="120" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | סימן האזהרה [[תוספת זו חלק ב|חלק ב']] || width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | קוד פעולת החירום* |- | width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | מספר האו"ם של החומר המסוכן |- | width="100" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | שם היצרן או יבואן החומר || colspan="2" width="250" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | מספר טלפון של מרכז המידע |} :: {{מוקטן|* אם אין קוד חירום תישאר המשבצת ריקה.}} :: מידות השלט יהיו כלהלן (בס"מ): {| | colspan="2" rowspan="2" width="150" height="120" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | 30×30 || width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | 40×15 |- | width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | 40×15 |- | width="100" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | 20×10 || colspan="2" width="250" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | 50×10 |} @ (ד) : גובה הספרות והאותיות של קוד פעולות החירום ומספר האו"ם לא יפחת מ-10 ס"מ ורוחבן לא יפחת מ-10 מ"מ. === חלק ב': סימני אזהרה === : (((הושמטו))) == תוספת חמישית __NOSUB__ == ==== ((([[תקנה 20(א)]]))) ==== === חלק א' === @ 1. : '''שטר מטען''' (((הטופס הושמט))) @ 2. : '''תעודת מטען להובלה עצמית''' (((הטופס הושמט))) === חלק ב' === @ 1. : '''שטר מטען להובלת חומר מסוכן''' (((הטופס הושמט))) @ 2. : '''תעודת מטען להובלה עצמית של חומר מסוכן''' (((הטופס הושמט))) == תוספת שישית __NOSUB__ == ==== ((([[תקנה 26]]))) ==== === אגרות === @ (תיקון: [הודעות]) : בעד - [---] {{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}} : (((הסכומים מעודכנים לאפריל 2026))) : 1. רישיון מוביל – [---] 93 : 2. רישיון מיוחד לרכב ([[תקנה 5(ג)]]) – [---] 46 : 3. היתר לנהג להוביל חומר מסוכן – [---] 93 : 4. הסמכת אחראי על בטיחות הובלה של חומר מסוכן – [---] 93 : 5. הסמכת אחראי על הניהול המקצועי – [---] 93 : 6. בעד כפל רישיון או כתב הסמכה – [---] 46 <פרסום> ח' בטבת התשס"א (3 בינואר 2001) <חתימות> * אמנון ליפקין-שחק, שר התחבורה * <!-- תיקון: תשס"א --> אהוד ברק, ראש הממשלה * דליה איציק, השרה לאיכות הסביבה psm82u7u3am06irtz3niw8a04ry2ihy תקנות שירותי הובלה 0 336390 3011342 3009286 2026-05-06T06:25:09Z Shahar9261 22508 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/עינת1971|עינת1971]] ([[User talk:עינת1971|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:OpenLawBot|OpenLawBot]] 2996705 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 446|תקנות שירותי הובלה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6088.pdf}}, {{ח:תיבה|680|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6096.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 395|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1500|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2247|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7712.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 118|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8291.pdf}}. ''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 1263|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6192.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 475|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 508|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6464.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|הודעת שירותי הובלה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1234|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 440|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6749.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6792.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 644|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 746|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 798|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7092.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 802|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 985|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 798|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7626.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 136|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2958|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8183.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2641|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1151|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10596.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 5|סעיפים 5(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 26|ו־26}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|לחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – החוק), לענין {{ח:פנימי|פרק 3|הפרק השלישי}} בהסכמת ראש הממשלה והשר לאיכות הסביבה, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנות 24 {{ח:הערה|[צ״ל: 26]}}}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־25 {{ח:הערה|[צ״ל: ו־27]}}}} באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישיון מוביל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הובלת חומר מסוכן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שטר מטען ותעודת מטען}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הכשרה והדרכה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: הסמכה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אד״ר“ – האמנה האירופית להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) שעותק שלה מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על הניהול המקצועי“ – מי שהמפקח הסמיכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – ארגון הספנות הבין־לאומי (I.M.O); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איקא״ו“ – ארגון התעופה האזרחית הבין־לאומי (ICAO); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק קרינה מוסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}} (להלן – תקנות הבטיחות); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק“ – חומר מסוכן מקבוצת סיווג 3 לפי הספר הכתום, המשמש לבערה או להנעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה בשכר“ – שירות הובלה הנעשה בתמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלת דלק“ – הובלת דלק במכלית דלק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלת חומר מסוכן“ – הובלת חומר מסוכן ברכב מסחרי בין בהובלה עצמית ובין בהובלה בשכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה כללית“ – כל הובלה למעט הובלת חומרים מסוכנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה עצמית“ – שירות הובלה הנעשה שלא בתמורה לצרכיו של המוביל ברכב מסחרי שבבעלותו או שבשליטתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות איקא״ו“ – הוראות טכניות להובלת חומרים מסוכנים באוויר (Technical Instructions for the Safe Transport of Dangerous Goods by Air); {{ח:תת}} {{ח:הערה|הוראות טכניות להובלת חומרים מסוכנים באוויר של ICAO (בגרסת 2015–2016) {{ח:חיצוני|http://www.ubak.gov.tr/BLSM_WIYS/TMKDG/tr/doc/20170130_112447_64574_1_64.pdf|ניתן לעיין כאן}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר להובלת חומר מסוכן שנתן המפקח לנהג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“, ”מוביל“, ”רישיון מוביל“, ”רכב מסחרי“, ו”שטר מטען“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספר הכתום“ (Orange Book) – ספר ההמלצות להובלת חומרים מסוכנים שהגדירה ככאלה ועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים של חומרים מסוכנים (United Nations Committee of Experts on the Transport of Dangerous Goods) כנוסחו המעודכן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; {{ח:תת}} {{ח:הערה|הספר הכתום (בגרסה 17 משנת 2011) פורסם באתר האו״ם בשני חלקים: {{ח:חיצוני|https://www.unece.org/fileadmin/DAM/trans/danger/publi/unrec/rev17/English/Rev17_Volume1.pdf|חלק ראשון}}, {{ח:חיצוני|https://www.unece.org/fileadmin/DAM/trans/danger/publi/unrec/rev17/English/Rev17_Volume2.pdf|חלק שני}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס של אימ״ו“ – הקודקס הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים שפרסם אימ״ו (I.M.D.G Code); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילה שגרתית“ – כהגדרתה ב־ST-1; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק}} שהוא חומר מן החומרים המפורטים בספר הכתום ובהתאם להוראותיו ולמעט פסולת רגילה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים)|בתקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים), התשנ״ז–1997}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר רדיואקטיבי“ – כהגדרתו בספר הכתום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסר מטען“ – מי שבידו השליטה או החזקה במטען לפני העמסתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלית דלק“ – רכב מסחרי שמותקן עליו מכל להובלת דלק, בין אם מחובר דרך קבע ובין אם אינו מחובר דרך קבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (U.N Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חומרים מסוכנים, כפי שנקבע בספר הכתום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז המידע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מרכז מידע ומבצעים אחוד של המשרד לאיכות הסביבה ופיקוד העורף שבמשרדי פיקוד העורף ברמלה; {{ח:תתת|(2)}} מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג הרישיון“ – סוג רישיון מוביל כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)“ – {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית), התשס״ח–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיווג“ – קבוצת סיווג מתוך 9 קבוצות של חומרים מסוכנים המסווגים לפי הספר הכתום לפי הסיכון שלהם או הסיכון השולט מתוך כמה סיכונים הגלומים בהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קוד חירום“ – קוד המורכב מספרות ואותיות המפרט את הפעולות שיש לנקוט בעת אירוע חומר מסוכן וכלול ברשימת ההובלה המאושרת (Approved Carriage List) של הועדה לבריאות ולבטיחות (Health and Safety Commission) של ממשלת בריטניה, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רי״ד“ – האמנה האירופית להובלת חומרים מסוכנים ברכבת (RID); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב מסחרי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת תדלוק“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)|בצו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מטען“ – מסמך להובלה עצמית לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 14|סעיף 14(א)(2) לחוק}}, שאינו שטר מטען; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בין־לאומיות“ – הוראות הקודקס של אימ״ו, הוראות איקא״ו, הוראות אד״ר, הוראות רי״ד והמלצות הספר הכתום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST-1“ – תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיואקטיביים (Regulations for the Safe Transport of Radioactive Materials (1996 Edition) (IAEA Safety Standarts Series No. ST-1)) שפרסמה הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית, כנוסחן המעודכן ושעותק שלהן מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, במשרד הועדה לאנרגיה אטומית בתל אביב ובמשרד הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיואקטיביים (משנת 1996) מפורסמת {{ח:חיצוני|http://www-pub.iaea.org/MTCD/Publications/PDF/Pub1098_scr.pdf|באתר IAEA}}; הגרסה העדכנית (משנת 2012) מפורסמת גם כן {{ח:חיצוני|http://www-pub.iaea.org/MTCD/publications/PDF/Pub1570_web.pdf|באתר IAEA}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישיון מוביל}} {{ח:סעיף|2|תנאים לקבלת רישיון מוביל}} {{ח:תת|(א)}} במבקש רישיון מוביל או באדם מטעמו האחראי על ההובלה לפי הענין, יתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל, ואם הוא תאגיד – הוא רשום בישראל; {{ח:תתת|(2)}} הוא סיים קורס הכשרה לפי תכנית שאישר המפקח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} לרשותו מקום למתן שירות הובלה לרבות מקום מתאים לחניית רכב מסחרי, להנחת דעתו של המפקח, מבחינת מיקומו, סדרי התנועה, הכניסה אליו והיציאה ממנו; {{ח:תתת|(4)}} לרשותו קצין בטיחות כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק י|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בחלק]}} י׳ לתקנות התעבורה}} (להלן – קצין בטיחות). {{ח:תת|(ב)}} במבקש רישיון מוביל מהסוגים ב׳, ג׳, ד׳, ו׳, ז׳ או ח׳ או אדם מטעמו האחראי על ההובלה, לפי הענין, יתקיימו גם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מעסיק קצין בטיחות; {{ח:תתת|(2)}} הוא מעסיק אחראי על הניהול המקצועי, שסיים קורס הכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(3)}}. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי הענין, יתקיימו במבקש רישיון מוביל מסוגים ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ גם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} לרשותו – {{ח:תתתת|(א)}} רכב המתאים להובלת חומר מסוכן לפי סוג החומר המובל; {{ח:תתתת|(ב)}} ציוד לכיבוי שריפות וכן ציוד מגן אישי לנהג; {{ח:תתתת|(ג)}} אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}; {{ח:תתת|(2)}} בהובלת חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים – {{ח:תתתת|(א)}} יש לו היתר בר תוקף לעסוק בחומרים רדיואקטיביים, מאת הממונה; {{ח:תתתת|(ב)}} הרכב וציוד הבטיחות שבו נבדק בידי בודק קרינה מוסמך ויש לו אישור בר תוקף על כך; {{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא מוביל חומר בכמות העולה על האמור {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980}} – בידו גם אישור להעברת חומר מסוכן שנתן לו מנהל הועדה לאנרגיה אטומית שליד משרד ראש הממשלה (להלן – הועדה לאנרגיה אטומית), או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:סעיף|3|בקשה לרישיון מוביל}} {{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רישיון מוביל תוגש למפקח לפי טופס שאפשר לקבלו במשרדי המפקח. {{ח:תת|(ב)}} בטופס הבקשה ימלא המבקש את כל הפרטים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבתקנה 2(א)(1) עד (4)}}; {{ח:תתת|(2)}} מספר כלי הרכב שהוא מפעיל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחרים ושמות בעליהם או המחזיקים בהם; {{ח:תתת|(3)}} הפרטים על הרכב המופיעים ברישיונות הרכב וסוג המטענים המובלים בהם; {{ח:תתת|(4)}} שמות בעלי התפקידים העומדים לרשותו ובהם המנהלים, קצין הבטיחות, האחראי על הניהול המקצועי ואחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים, לפי הענין; {{ח:תתת|(5)}} מקום מתן שירות ההובלה, שטח החניה העומד לרשותו וכתובתם; {{ח:תתת|(6)}} היתה הבקשה לרישיון מוביל מסוגים ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ – רשימת ציוד בטיחות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לגבי כל רכב. {{ח:תת|(ג)}} לטופס הבקשה יצרף המבקש אישורים או תעודות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא תאגיד – אישור לענין רישומו מאת הרשות המוסמכת; {{ח:תתת|(2)}} תעודה על סיום קורס הכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(2)}}, שלו או של אדם מטעמו האחראי על שירות ההובלה; {{ח:תתת|(3)}} אם מבוקש הרישיון האמור לגבי מכלית או רכב שמותקן עליו מכל להובלת חומר מסוכן – אישור ממעבדה שהסמיך המפקח (להלן – מעבדה מוסמכת), כי הרכב כשיר להובלת חומר מסוכן מהסוג המפורט בבקשה וכי הוא עומד בדרישות התקנות הבין־לאומיות או בדרישות תקן ישראלי 819 – מכליות להובלת חומרים מסוכנים, לפי הענין; {{ח:תתת|(4)}} אישור של קצין בטיחות כי הוא עומד לרשות המבקש במתן שירותי פיקוח. {{ח:סעיף|4|סוגי רישיון מוביל}} {{ח:ת}} רישיון מוביל, בין בהובלה עצמית ובין בהובלה בשכר, יהיה מסוגים כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} סוגי רישיון מוביל בהובלה עצמית: {{ח:תתת|(א)}} סוג א׳ – רישיון מוביל להובלה כללית עצמית באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ב)}} סוג ב׳ – רישיון מוביל להובלה כללית עצמית באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ג)}} סוג ג׳ – רישיון מוביל להובלה עצמית של חומרים מסוכנים באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ד)}} סוג ד׳ – רישיון מוביל להובלה עצמית של חומרים מסוכנים באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תת|(2)}} סוגי רישיון מוביל בהובלה בשכר: {{ח:תתת|(א)}} סוג ה׳ – רישיון מוביל להובלה כללית בשכר באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ב)}} סוג ו׳ – רישיון מוביל להובלה כללית בשכר באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ג)}} סוג ז׳ – רישיון מוביל להובלת חומרים מסוכנים בשכר באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ד)}} סוג ח׳ – רישיון מוביל להובלת חומרים מסוכנים בשכר באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר. {{ח:סעיף|5|מתן רישיון מוביל}} {{ח:תת|(א)}} המפקח ייתן לבעל רכב מסחרי רישיון מוביל מסוג כאמור בתקנות אלה לגבי כל רכב שבו ייתן מוביל שירות הובלה. {{ח:תת|(ב)}} ברישיון מוביל יצוינו פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} סוג רישיון המוביל; {{ח:תתת|(2)}} שם המוביל כתובתו ומספר רישיון המוביל; {{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפו של הרישיון; {{ח:תתת|(4)}} מספר הרישוי של הרכב המסחרי; {{ח:תתת|(5)}} סוג המטען שהותר להובלה ברכב; {{ח:תתת|(6)}} תנאים נוספים להבטחת בטיחות ההובלה. {{ח:תת|(ג)}} בידי נוהג הרכב יימצא, בכל עת ההובלה, אישור לאותו רכב, מאת המפקח, הכולל את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} שם בעל הרישיון, כתובתו ומספר רישיון המוביל; {{ח:תתת|(2)}} מספר הרישוי של הרכב; {{ח:תתת|(3)}} סוג המטען שהותר להובלה ברכב; {{ח:תתת|(4)}} פירוט התנאים הנוספים שקבע המפקח לפי תקנת משנה (ב) {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7(א) ו־(ב)}}. {{ח:סעיף|6|פקיעת תוקפו של רישיון מוביל}} {{ח:ת}} יצא רכב מסחרי מכלל שימוש, שונה מבנהו או ייעודו, הועברה הבעלות בו או פקע תוקף רישיון הרכב שלו, יפקע תוקפו של רישיון המוביל שניתן לגביו ובעל הרישיון יחזירו למפקח. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הובלת חומר מסוכן}} {{ח:סעיף|7|סייגים ותנאים לרישיון|תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לסייג רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ להובלת חומר מסוכן מסוים או לאופן הובלתו. {{ח:תת|(א1)}} לעניין רישיון מוביל כאמור בתקנת משנה (א) להובלת דלק, המפקח לא ייתן רישיון כאמור ולא יחדשו, אלא אם כן לרשות המבקש מקום חניה מתאים שאינו מקורה לחניית מכלית הדלק באופן קבוע (להלן – חניון), ולחניון יש רישיון עסק תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ב|פרטים 2.2ב}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ד|2.2ד}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ה|2.2ה}} {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ז|או 2.2ז שבתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}}; נוסף על האמור, המפקח רשאי להתנות מתן רישיון כאמור או חידושו, אם התקיים אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מכלית דלק המספקת דלק לתחנת תדלוק, שבה מותקן חותם כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)#תוספת חלק 1|בחלק 1 לתוספת לצו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)}} – החותם תקין לפי הודעת מעבדה מוסמכת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}, ואין בה סעפת קבועה או זמנית לפי {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)|הצו האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מכלית דלק המספקת סולר או קרוסין (נפט) ושמותקן בה מונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המשקלות והמידות#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות המשקלות והמידות, התשכ״ג–1963}} – למכלית תעודת אישור אימות דיוק או אימות דיוק מחדש תקפה שניתנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}; {{ח:תתת|(3)}} לעניין מכלית דלק שבה מותקנים חותם ומונה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יחולו הוראות אותן פסקאות על החותם ועל המונה המותקנים במכלית. {{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתנות מתן רישיון כאמור בתקנת משנה (א) בליווי של רכב אחר, בהתקנה ברכב של מכשיר קשר, מכשיר איכון ואיתור או מכשיר אחר לתקשורת מסוג שאישר המפקח, בקיום תנאים נוספים להבטחת ההובלה של החומר המסוכן, בקביעת מסלול נסיעתו של הרכב, בהוראות לגבי חנייתו של הרכב ולגבי שעות ההובלה, ובקיום הוראות באשר לטעינתו ופריקתו של המטען. {{ח:תת|(ג)}} לא יחודש רישיון להובלת חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, אלא אם כן בודק קרינה מוסמך בדק את הרכב וציודו והמבקש המציא אישור על כך. {{ח:תת|(ד)}} לא יינתן רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ לגבי רכב שגילו עולה על 15 שנים. {{ח:סעיף|8|תנאים להובלת חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההובלה נעשית על פי שטר מטען או תעודת מטען לחומרים מסוכנים, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} הנוהג ברכב מחזיק באישור בר תוקף, לאותו רכב שניתן למוביל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ג)}}; {{ח:תתת|(3)}} בידי נוהג הרכב היתר; {{ח:תתת|(4)}} הרכב מצויד במכשירים ובאבזרים תקינים, המוכנים להפעלה מיידית לכיבוי שריפות ולמניעת אסונות, בציוד עזרה ראשונה ובציוד מגן אישי לנהג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(5)}} ההפרדה, הסימון וההוראות המיוחדות {{ח:פנימי|סעיף 13|שבתקנות 13 עד 15}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, אלא אם כן נתקיימו גם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} להובלה בכמות העולה על הכמות הנקובה {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות הרוקחים}} – ניתן אישור ממנהל הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהוא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(2)}} ההובלה נעשית בהתאם להוראות ST-1 ולתנאי ההיתרים והאישורים שניתנו לגביה; {{ח:תתת|(3)}} הרכב מצויד גם בציוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם המוביל או המרשה לאחר להוביל – {{ח:תתת|(1)}} חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, שהוא חבילה שגרתית; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר קטן מ־10,000 ק״ג, חומר מסוכן למעט חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, בכמות פחותה מהכמות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|9|שטר מטען להובלת חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} שטר מטען או תעודת מטען להובלת חומר מסוכן יהיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}} ונוסף על האמור בה יכילו פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו המלא של החומר המסוכן, סיווגו ומספר האו״ם שלו לפי הספר הכתום; {{ח:תתת|(2)}} השם המלא, מספר הטלפון והמען של שולח החומר המסוכן ושל מקבלו; {{ח:תתת|(3)}} הצהרה של מזמין ההובלה של החומר המסוכן או של מוסר החומר המסוכן בדבר תוכן המטען, משקלו, נפחו, סיווגו, אריזתו, מילויו וסימונו בהתאם לספר הכתום והתאמתם להוראות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} לשטר המטען ולתעודת המטען יצורף כרטיס בטיחות כאמור בתקנה 10. {{ח:סעיף|10|כרטיס בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} כרטיס בטיחות להובלת חומרים מסוכנים ({{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} – כרטיס בטיחות) יהיה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} ויכלול, בין השאר, פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו המסחרי של החומר המסוכן ושמו לפי הספר הכתום; {{ח:תתת|(2)}} קבוצת הסיווג, מספר האו״ם וסיווג הסיכון המשני ולענין קבוצת סיווג 1 – חומרי נפץ, גם קבוצת ההתאמה, לפי הספר הכתום; {{ח:תתת|(3)}} קוד החירום של החומר המסוכן המובל; {{ח:תתת|(4)}} אופי הסיכון של החומר המסוכן והיקפו; {{ח:תתת|(5)}} רשימת אמצעי הגנה לטיפול בחומר, אופן נטרול החומר, תיאור פעולות החירום הנדרשות במקרים של נזק לאריזה, דליפה, שריפה והוראות עזרה ראשונה; {{ח:תתת|(6)}} מספרי טלפון להתקשרות במקרה חירום אל משטרת ישראל, שירותי הכבאות, מגן דוד אדום, מרכז המידע ואל יצרן החומר או יבואנו; {{ח:תתת|(7)}} שם עורך הכרטיס; {{ח:תתת|(8)}} כל מידע נוסף הנחוץ להובלתו הבטוחה של החומר. {{ח:תת|(ב)}} מזמין הובלה של חומר מסוכן או מוסר החומר המסוכן להובלה ימסור למוביל בעת הזמנת ההובלה או בעת מסירתו של החומר להובלה את כרטיס הבטיחות המתאים לחומר המסוכן המיועד להובלה. {{ח:סעיף|11|היתר לנהג להוביל חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} מי שנתקיימו בו, להנחת דעתו של המפקח, התנאים המפורטים להלן רשאי לקבל היתר לנהוג ברכב המוביל חומר מסוכן: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל ותק מוכח של שלוש שנים לפחות בנהיגה ברכב מהסוג שלגביו מבוקש ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (6) לתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(3)}} בשנתיים שקדמו להגשת בקשתו הוא לא הורשע באחת העבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}; {{ח:תתת|(4)}} סיים בהצלחה קורס הכשרה להובלת חומרים מסוכנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22(ב)(1) או (2)}}, לפי הענין; {{ח:תתת|(5)}} לענין נהיגת מכלית – עמד בקורס לנהיגת מכלית שאישר המפקח. {{ח:תת|(ב)}} תוקפו של היתר הוא לשנתיים. {{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי להתלות או לבטל היתר אם נתקיים בבעל ההיתר האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}} או אם עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8(א)(1), (2) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13 עד 17}}. {{ח:סעיף|12|אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים}} {{ח:תת|(א)}} המפקח יסמיך אדם לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים אם נחה דעתו כי נתקיימו באותו אדם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בהובלה או שיש בידו כתב הסמכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 579|בתקנה 579 לתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(2)}} עמד בהצלחה בקורס לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (6) לתקנות התעבורה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המפקח להסמיך אדם לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים גם אם לא נתקיימו התנאים המנויים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המפקח, כי הוא בעל הכשרה או השכלה מתאימים וניסיון מוכח של 3 שנים לפחות בטיפול בחומרים מסוכנים, ואם הוא מבקש לשמש אחראי על הובלה של חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, לאחר שהתייעץ עם הממונה ועם מנהל האגף לרישוי בועדה לאנרגיה אטומית. {{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי להתלות או לבטל הסמכה של אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים אם ראה כי הוא לא עבר השתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} שהמפקח הורה עליה, או נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}}. {{ח:סעיף|13|הפרדת חומרים מסוכנים}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל יותר מסוג אחד של חומר מסוכן – {{ח:תת|(1)}} במכלית או במכל אחד אלא בהתאם להוראות המדריך להפרדה בשינוע של חומרים מסוכנים, שפרסמו המפקח והמוסד לבטיחות ולגיהות, ושעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה ובמרכז המידע; {{ח:תת|(2)}} ברכב אחר – אלא אם כן החומרים המסוכנים מובלים בהתאם להוראות פרקים 2.1.2 ו־7 בספר הכתום ולהוראות התקנות הבין־לאומיות. {{ח:סעיף|14|סימון רכב המוביל חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, בכל כמות, למעט חבילה שגרתית, וכן חומר מסוכן אחר בכמות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או בכמות העולה עליה אלא אם כן הרכב סומן לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} בהתאמה לחומר המסוכן המובל בו. {{ח:תת|(ב)}} מכלית או מכל שמובילים בהם חומרים מסוכנים שונים, למעט דלק – יסומן כל תא בהם לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}; מכלית שמובל בה דלק מסוגים שונים תסומן בסימון של החומר המסוכן ביותר מבין סימוני הדלק. {{ח:תת|(ג)}} הובלו חומרים מסוכנים שונים שלא במכלית או במכל, יסומן הרכב כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, ובמקום מספר האו״ם וקוד פעולת החירום יירשם ”מטען מעורב של חומר מסוכן“. {{ח:סעיף|15|הוראות מיוחדות להובלת חומרים}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} הוא בדק שהחומר המסוכן אינו דולף ואריזתו שלמה ותקינה; {{ח:תת|(2)}} החומר המסוכן, למעט חומר השייך לקבוצת סיווג 2 – גזים, שאינו מובל במכולה, במכל או במכלית, מכוסה בכיסוי בלתי מתלקח מחומר שאינו יוצר חשמל סטטי; {{ח:תת|(3)}} חומר מסוכן השייך לקבוצת סיווג 2 – גזים, כשהוא במצב צבירה נוזלי וארוז בגלילים או שמספר הגלילים המובל באותה הובלה עולה על 100 – כשהגלילים מובלים במצב מאונך ובתוך מסגרת מיוחדת לכך; {{ח:תת|(4)}} חומר מסוכן המובל במכלית או במכולת מכל, כשהרכב והמכל עומדים בדרישות התקנות הבין־לאומיות. {{ח:סעיף|16|חובות מוביל החלות גם על נהג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13 עד 15}} יחולו, בהתאמה, גם על נוהג רכב המוביל חומר מסוכן. {{ח:סעיף|17|חניית רכב המוביל חומר מסוכן}} {{ח:ת}} נהג רכב המוביל חומר מסוכן לא יחנהו במרחק קטן מ־400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים או ממנו. {{ח:סעיף|18|הוראות לענין רכב שמטענו פורק}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(2) ו־(3)}} לענין הובלת חומרים מסוכנים בכמות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, יחולו גם על רכב המוביל חומרים מסוכנים שמטענו פורק ולא נשטף וטוהר משאריות החומר המסוכן ואדיו. {{ח:תת|(ב)}} רכב שמטענו פורק, נשטף וטוהר משאריות, יסיר ממנו המוביל את שלטי הסימון או יכסם. {{ח:סעיף|19|דיווח}} {{ח:ת}} בעל רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ ידווח למפקח על כל תאונה שאירעה ברכב שהוביל חומר מסוכן ושבה ניזוקו המכל, משטח הטעינה או שלדת הרכב וכן על כל אירוע חריג בהובלתו או תקלה במיכללים המשמשים לאחסון החומר המסוכן ברכב, להעמסתו או פריקתו, בתוך 48 שעות מעת האירוע, לפי טופס שאפשר לקבלו במשרדי המפקח. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שטר מטען ותעודת מטען}} {{ח:סעיף|20|שטר מטען ותעודת מטען|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} שטר מטען ותעודת מטען יהיו לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|שבחלק א׳ בתוספת החמישית}}, ולגבי הובלת חומר מסוכן – לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|שבחלק ב׳ בתוספת האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} שטר מטען ימולא בארבעה עותקים לפחות; עותק אחד יישמר בידי מזמין ההובלה, עותק אחד יימסר למקבל המטען, עותק אחד יימסר לנהג ויהיה בידיו בעת ההובלה ועותק אחד יישמר בידי בעל רישיון המוביל לתקופה של שנה אחת לפחות. {{ח:תת|(ג)}} שטר המטען ותעודת המטען יכילו, בין השאר, הצהרה חתומה של מזמין ההובלה או של מוסר המטען בדבר סוג המטען, משקלו או נפחו, ובהובלת חומר מסוכן יכילו גם פרטים נוספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}. {{ח:תת|(ד)}} בהובלת מוצר דלק, יכללו שטר מטען ותעודת מטען, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), גם את טמפרטורת המוצר הממוצעת בכל תא במכלית הדלק, כפי שנמדדה בעת העמסתו על גבי מכלית הדלק; טמפרטורת מוצר הדלק תירשם במעלות צלזיוס, בדיוק של עשירית המעלה; בתקנת משנה זו, ”מוצר דלק“ – בנזין וסולר. {{ח:סעיף|21|הצגת שטר מטען ותעודת מטען}} {{ח:ת}} בעל רישיון מוביל או נוהג הרכב יציג את שטר המטען או תעודת מטען, לפי דרישת המפקח, פקח שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 15|סעיף 15(א) לחוק}} או שוטר. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הכשרה והדרכה}} {{ח:סעיף|22|הכשרה}} {{ח:תת|(א)}} קורס לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(2) ו־(ב)(2)}} יהיה לפי תכנית שאישר המפקח ושיכלול, בין השאר, נושאים אלה: דיני תעבורה, טיפול ברכב מסחרי ואחזקתו, כללי פריקה וטעינה, ניהול משרד הובלה וניהול עובדים, הכל לפי סוג הרישיון המבוקש וסוג הרכב המסחרי שלגביו מבוקש הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} קורס לענין {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11(א)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12(א)(2)}} יהיה – {{ח:תתת|(1)}} בהובלת חומרים מסוכנים – {{ח:תתת}} לפי תכנית שאישר המפקח ושיכלול, בין השאר, נושאים אלה: הכרת קבוצות הסיווג של החומרים המסוכנים, תכונותיהם ואמצעי הזהירות המתחייבים מהובלתם, החוקים, התקנות והנהלים הנוגעים לשינוע חומרים מסוכנים, השימוש באמצעי מגן ומטפי כיבוי אש; {{ח:תתת|(2)}} בהובלת חומרים רדיואקטיביים – {{ח:תתת}} לפי תכנית שיאשרו המפקח, הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ומנהל אגף הרישוי בועדה לאנרגיה אטומית ויכלול, נוסף על הנושאים המפורטים בפסקה (1) גם הכרת החומרים הרדיואקטיביים, תכונותיהם ואמצעי הזהירות המתחייבים מהובלתם. {{ח:סעיף|23|השתלמות}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳, או מי שאחראי מטעמו על ההובלה, לפי הענין, וכן אחראי על הניהול המקצועי ואחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים, יעברו במידת הצורך, השתלמות בנושאים הנוגעים להובלה, כפי שיורה המפקח. {{ח:תת|(ב)}} נהג המוביל חומר מסוכן שניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} יעבור מדי שנתיים השתלמות בהובלת חומר מסוכן בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22(א) או (ב)(1)}}, לפי הענין; המפקח רשאי, במידת הצורך, לחייבו בהשתלמות נוספת בהובלת חומרים מסוכנים. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: הסמכה}} {{ח:סעיף|24|הסמכת אחראי על הניהול המקצועי|תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} המפקח רשאי להסמיך אחראי על הניהול המקצועי אם נתקיימו בו התנאים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תת|(2)}} בידו רישיון נהיגה דרגה B, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ג פרק 2 סימן ב|בסימן ב׳ בפרק השני בחלק ג׳ לתקנות התעבורה}}; {{ח:תת|(3)}} עבר בהצלחה את ההכשרה למנהלים מקצועיים למתן שירות הובלה; {{ח:תת|(4)}} הוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות בתפקיד ארגוני בתחום ההובלה ברכב מסחרי; {{ח:תת|(5)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}}. {{ח:סעיף|25|התלייה או ביטול הסמכה של אחראי על ניהול מקצועי}} {{ח:ת}} המפקח רשאי להתלות או לבטל את הסמכתו של אחראי על הניהול המקצועי, אם ראה כי הוא לא עבר השתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(א)}} או נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}}. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|26|אגרות}} {{ח:ת}} בעד רישיון מוביל, הסמכת אחראי על בטיחות הובלה של חומרים מסוכנים, אחראי על הניהול המקצועי, או היתר, תשולם אגרה בסכום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}. {{ח:סעיף|27|הצמדה|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} סכומי האגרות שבתוספת השישית ישתנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה. {{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. {{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} כפי שהשתנתה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב). {{ח:סעיף|28|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}} ימים מיום פרסומן, ותחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)(2)}}, שישה חודשים מיום פרסומן. {{ח:סעיף|29|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}}, רשאי המפקח לתת היתר לנהוג ברכב המוביל חומר מסוכן או הסמכה כמנהל מקצועי, למי שערב תחילתן של תקנות אלה היה לו היתר או הסמכה כאמור לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1979. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(ב)(6)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(א)(4) ו־(ב)(3)}})}}}} {{ח:קטע3||רשימת ציוד בטיחות}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳ – ציוד עזרה ראשונה וציוד מגן אישי לנהג}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט א}} {{ח:ת}} 2 מטפי אבקה יבשה על פי תקן ישראלי 1017 בעלי כושר כיבוי 89ב כל אחד, אולם במכלית גז פחמימני מעובה או דלק יהיו 3 מטפים כאמור. {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ב}} {{ח:ת}} ערכת עזרה ראשונה שתכלול: {{ח:תת}} {{מוקטן|(ביחידות)}} {{ח:תת|(1)}} מסכת כיס להנשמה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(2)}} כפפות כירורגיות לא סטריליות – <span style="float: inline-end;">3 זוגות</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(3)}} תחבושת שדה אישית – <span style="float: inline-end;">3</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(4)}} תחבושת לכוויה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(5)}} משולש בד – <span style="float: inline-end;">6</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(6)}} מספריים לעזרה ראשונה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(7)}} מקלון תאורה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(8)}} פד גזה 3×3 – <span style="float: inline-end;">10</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(9)}} אגד 4″ – <span style="float: inline-end;">4</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(10)}} אגד מדבק – <span style="float: inline-end;">10</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(11)}} ספוגית פולידין לחיטוי עור – <span style="float: inline-end;">10</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ג}} {{ח:ת}} מכל מים של 20 ליטרים – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ד}} {{ח:ת}} פנס יד מוגן התפוצצות (מוגן בפני גזים דליקים) – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ה}} {{ח:ת}} במכלית, למעט מכלית המובילה ברום, שרוולי ספיגה באורך של 1.20 מטר לפחות לכל אחד – <span style="float: inline-end;">2</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ו}} {{ח:ת}} ציוד מגן אישי כמפורט בטבלה להלן – בהתאם לקבוצת הסיווג ולסוג החומר המובל: <table> <tr><th rowspan="2">קבוצת הסיווג ראשית או משנית לפי הספר הכתום</th><th colspan="8">סוג הציוד הנדרש</th></tr> <tr><th>כפפות מבודדות מחום ומקור</th><th>כפפות בעלות עמידות כימית בפני החומר המובל</th><th>מגן פנים מלא</th><th>משקפי מגן אטומים</th><th>חליפת מגן העמידה לחומר המובל</th><th>מגפיים עמידים לחומר המובל</th><th>מסכת מגן לנשימה ומסנן אוויר המתאימים לסוג הגז המובל</th><th>בקבוק שוטפן עיניים מלא ומוכן לשימוש</th></tr> <tr><td>2.1 – גזים דליקים</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+*</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>2.2 – גזים לא דליקים בצורת גז קראוגני</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>2.3 – גזים רעילים</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+<span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span></td><td>+</td></tr> <tr><td>3</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>4</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>5</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td></tr> <tr><td>7</td><td colspan="8">לפי האמור ב־ST-I</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|* לגז קראוגני בלבד.}} {{ח:תת}} {{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">** </span> לגזים רעילים מקבוצת סיווג 2.3 – חייב במערכת נשימה פתוחה שתספק אוויר לנשימה למשך חצי שעה לפחות.}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳ – ציוד בטיחות נוסף לרכב המוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט א}} {{ח:ת}} מונה קרינה נייד המתאים לסוג החומר הרדיואקטיבי, כשהוא תקין ומכויל. {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ב}} {{ח:ת}} 4 עמודי גידור בצבע אדום צהוב באורך של 100 ס״מ לפחות. {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ג}} {{ח:ת}} סרט סימון באורך 100 מטר. {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ד}} {{ח:ת}} 4 שלטי אזהרה ”זהירות, סכנת קרינה“, בעברית ובאנגלית ועליהם הסמל הבין־לאומי לקרינה. לשלטים יהיו אמצעים לתלייתם. {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ה}} {{ח:ת}} 2 מלקחיים ארוכי זרועות (לפחות 50 ס״מ). {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ו}} {{ח:ת}} 10 זוגות כפפות פלסטיות חד־פעמיות. {{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ז}} {{ח:ת}} 2 חבילות צמר גפן סופג או ליגנין. {{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ח}} {{ח:ת}} 5 שקיות פלסטיות בגודל 60×60 לפחות. {{ח:סעיף*|ט||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ט}} {{ח:ת}} גליל סרט דביק ברוחב 5 ס״מ. {{ח:סעיף*|י||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט י}} {{ח:ת}} מכל לאיסוף נוזלים בנפח מתאים לנפח הנוזלים המועברים. {{ח:סעיף*|יא||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט יא}} {{ח:ת}} 4 פנסים מהבהבים. {{ח:סעיף*|יב||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט יב}} {{ח:ת}} מברשת או מטאטא. {{ח:סעיף*|יג||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט יג}} {{ח:ת}} מעדר קטן או מתקפל או כלי חפירה דומה. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(א)}})}}}} {{ח:קטע3||כמויות}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות“ – {{ח:תתת|(1)}} לפריט מקבוצת סיווג 1 – חומרי נפץ – כמות נטו בק״ג של חומר הנפץ; {{ח:תתת|(2)}} לפריט מקבוצות 3 עד 6, 8 ו־9 – משקל כולל (ברוטו) בק״ג של הפריט; {{ח:תתת|(3)}} למוצק, גז במצב נוזל, גז מקורר במצב נוזל (להלן – גז קראוגני) וגז מומס בלחץ – הכמות בק״ג של החומר; {{ח:תתת|(4)}} לנוזל ולגז בלחץ – הקיבולת הנקובה בליטרים של כלי הקיבול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת נקובה“ – הנפח הנקוב בליטרים של החומר המסוכן שמכיל כלי הקיבול, ובכלי קיבול לגז דחוס – שווה ערך לנפח המים שניתן למלא בכלי. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} כמות החומר המסוכן המותר לפי קבוצת הסיווג וקבוצת האריזה המפורטת בספר הכתום – {{ח:תת|א.}} קבוצת סיווג 1: חומרי נפץ למעט תחמושת לנשק אישי המיועדת לשימושו האישי של בעל כלי נשק – כל כמות. {{ח:תת|ב.}} קבוצת סיווג 6.2 חומרים מזהמים – קבוצות סיכון (RISK GROUPS)‏ 2, 3 ו־4 של חומרים מזהמים בספר הכתום – כל כמות. {{ח:תת|ג.}} קבוצות 2.1 עד 6.1, 8 ו־9, על פי הספר הכתום: <table> <tr><th rowspan="3">קבוצות אריזה על פי הספר הכתום:</th><th colspan="10">כמות החומר המסוכן לפי קבוצות החומרים</th></tr> <tr><th>2.1</th><th>2.2</th><th>2.3</th><th>3</th><th>4</th><th>5.1</th><th>5.2</th><th>6.1</th><th>8</th><th>9</th></tr> <tr><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר}}</th><th>{{מוקטן|ק״ג}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th></tr> <tr><td>I</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>200</td><td>50</td><td>50</td><td>&nbsp;</td><td>50</td><td>50</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>II</td><td>200</td><td>500</td><td>5*</td><td>500</td><td>200</td><td>200</td><td>50</td><td>100</td><td>200</td><td>50</td></tr> <tr><td>III</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td><td>500</td><td>500</td><td>&nbsp;</td><td>250</td><td>500</td><td>1,000</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|* חומר מסוכן מסוג מתיל ברומיד השייך לקבוצת סיווג 2.3 – גזים רעילים, מעל משקל כולל של 200 ק״ג.}} {{ח:תת|ד.}} חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, למעט חבילה שגרתית – כל כמות. {{ח:תת|ה.}} כמות החומר המסוכן בהובלת יותר מחומר מסוכן אחד תחושב לפי סכום כל כמויות החומרים המסוכנים המובלים ותיוחס לחומר המסוכן ביותר. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}}}} {{ח:קטע3||כרטיס בטיחות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} השם המסחרי של החומר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} שם החומר לפי הספר הכתום . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} קבוצת סיווג לפי הספר הכתום . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} קבוצת ההתאמה לפי הספר הכתום אם החומר המסוכן הוא מקבוצת סיווג 1 – חומרי נפץ . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר האו״ם . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} הסיווג המשני לפי הספר הכתום . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} קוד החירום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אופי הסיכון והיקפו . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אמצעי הגנה לטיפול בחומר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אופן ניטרול החומר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} תיאור פעולות החירום הנדרשות במקרים של נזק לאריזה דליפה, שריפה, והוראות עזרה ראשונה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספרי טלפון: {{ח:ת}} משטרת ישראל . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} שירותי הכבאות . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מגן דוד אדום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מרכז המידע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} יצרן החומר או יבואנו . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} הערות . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} שם עורך הכרטיס . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}})}}}} {{ח:קטע3||סימון רכב}} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: שלטי סימון}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א}} {{ח:ת}} בעת הובלת חומר מסוכן ישולט הרכב בשלושה שלטי סימון שיתאימו לחומר המסוכן המובל ברכב באותה עת, אחד בצדו האחורי ואחד בכל דופן צדדית. {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ב}} {{ח:ת}} צבע שלט הסימון יהיה כתום בהיר (Light Orange) מס׳ 557 ויתאים לתקן B.S.38/C:1996 {{ח:הערה|[צ״ל: BS 381C:1996]}} שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institute) למעט המלבן הימני שבצדו העליון שצבעו יהיה לבן. {{ח:ת}} צבע הספרות והאותיות יהיה שחור; {{ח:ת}} צבע שלט הסימון יבלוט על רקע דופן הרכב בכל עת. {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ג}} {{ח:ת}} גודל השלט וצורתו יהיו כמפורט להלן, ותוכנו – סימני האזהרה שלפי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}: <table> <tr><td colspan="2" rowspan="2" width="150" height="120" style="text-align: center; vertical-align: middle;">סימן האזהרה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}</td><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">קוד פעולת החירום*</td></tr> <tr><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">מספר האו״ם של החומר המסוכן</td></tr> <tr><td width="100" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">שם היצרן או יבואן החומר</td><td colspan="2" width="250" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">מספר טלפון של מרכז המידע</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|* אם אין קוד חירום תישאר המשבצת ריקה.}} {{ח:תת}} מידות השלט יהיו כלהלן (בס״מ): <table> <tr><td colspan="2" rowspan="2" width="150" height="120" style="text-align: center; vertical-align: middle;">30×30</td><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">40×15</td></tr> <tr><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">40×15</td></tr> <tr><td width="100" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">20×10</td><td colspan="2" width="250" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">50×10</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ד}} {{ח:ת}} גובה הספרות והאותיות של קוד פעולות החירום ומספר האו״ם לא יפחת מ־10 ס״מ ורוחבן לא יפחת מ־10 מ״מ. {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: סימני אזהרה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטו)}} {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} '''שטר מטען''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} '''תעודת מטען להובלה עצמית''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} '''שטר מטען להובלת חומר מסוכן''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} '''תעודת מטען להובלה עצמית של חומר מסוכן''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}})}}}} {{ח:קטע3||אגרות}} {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}} {{ח:ת}} בעד – <span style="float: inline-end;">{{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}}</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לאפריל 2023)}} {{ח:תת|1.}} רישיון מוביל – <span style="float: inline-end;">85</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|2.}} רישיון מיוחד לרכב ({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ג)}}) – <span style="float: inline-end;">42</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|3.}} היתר לנהג להוביל חומר מסוכן – <span style="float: inline-end;">85</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|4.}} הסמכת אחראי על בטיחות הובלה של חומר מסוכן – <span style="float: inline-end;">85</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|5.}} הסמכת אחראי על הניהול המקצועי – <span style="float: inline-end;">85</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|6.}} בעד כפל רישיון או כתב הסמכה – <span style="float: inline-end;">42</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:חתימות|ח׳ בטבת התשס״א (3 בינואר 2001)}} * '''אמנון ליפקין־שחק'''<br>שר התחבורה * '''אהוד ברק'''<br>ראש הממשלה * '''דליה איציק'''<br>השרה לאיכות הסביבה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 59doammzfwlrqkh0gm5nw1suwzvl1n0 3011355 3011342 2026-05-06T07:00:58Z OpenLawBot 8112 [3011343] עדכון סכומים 3011355 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 446|תקנות שירותי הובלה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6088.pdf}}, {{ח:תיבה|680|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6096.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 395|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1500|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2247|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7712.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 118|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8291.pdf}}. ''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 1263|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6192.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 475|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 508|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6464.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|הודעת שירותי הובלה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1234|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 440|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6749.pdf}}, {{ח:תיבה|1108|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6792.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 644|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 746|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 798|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7092.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 802|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7226.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 985|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 798|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7626.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 136|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2958|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8183.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2641|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1151|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2028|הודעת שירותי הובלה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12374.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 5|סעיפים 5(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 26|ו־26}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|לחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – החוק), לענין {{ח:פנימי|פרק 3|הפרק השלישי}} בהסכמת ראש הממשלה והשר לאיכות הסביבה, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנות 24 {{ח:הערה|[צ״ל: 26]}}}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־25 {{ח:הערה|[צ״ל: ו־27]}}}} באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: רישיון מוביל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: הובלת חומר מסוכן}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שטר מטען ותעודת מטען}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: הכשרה והדרכה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: הסמכה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אד״ר“ – האמנה האירופית להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) שעותק שלה מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על הניהול המקצועי“ – מי שהמפקח הסמיכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|תקנה 24}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אימ״ו“ – ארגון הספנות הבין־לאומי (I.M.O); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איקא״ו“ – ארגון התעופה האזרחית הבין־לאומי (ICAO); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק קרינה מוסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}} (להלן – תקנות הבטיחות); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק“ – חומר מסוכן מקבוצת סיווג 3 לפי הספר הכתום, המשמש לבערה או להנעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה בשכר“ – שירות הובלה הנעשה בתמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלת דלק“ – הובלת דלק במכלית דלק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלת חומר מסוכן“ – הובלת חומר מסוכן ברכב מסחרי בין בהובלה עצמית ובין בהובלה בשכר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה כללית“ – כל הובלה למעט הובלת חומרים מסוכנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה עצמית“ – שירות הובלה הנעשה שלא בתמורה לצרכיו של המוביל ברכב מסחרי שבבעלותו או שבשליטתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות איקא״ו“ – הוראות טכניות להובלת חומרים מסוכנים באוויר (Technical Instructions for the Safe Transport of Dangerous Goods by Air); {{ח:תת}} {{ח:הערה|הוראות טכניות להובלת חומרים מסוכנים באוויר של ICAO (בגרסת 2015–2016) {{ח:חיצוני|http://www.ubak.gov.tr/BLSM_WIYS/TMKDG/tr/doc/20170130_112447_64574_1_64.pdf|ניתן לעיין כאן}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר להובלת חומר מסוכן שנתן המפקח לנהג, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“, ”מוביל“, ”רישיון מוביל“, ”רכב מסחרי“, ו”שטר מטען“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספר הכתום“ (Orange Book) – ספר ההמלצות להובלת חומרים מסוכנים שהגדירה ככאלה ועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים של חומרים מסוכנים (United Nations Committee of Experts on the Transport of Dangerous Goods) כנוסחו המעודכן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; {{ח:תת}} {{ח:הערה|הספר הכתום (בגרסה 17 משנת 2011) פורסם באתר האו״ם בשני חלקים: {{ח:חיצוני|https://www.unece.org/fileadmin/DAM/trans/danger/publi/unrec/rev17/English/Rev17_Volume1.pdf|חלק ראשון}}, {{ח:חיצוני|https://www.unece.org/fileadmin/DAM/trans/danger/publi/unrec/rev17/English/Rev17_Volume2.pdf|חלק שני}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקודקס של אימ״ו“ – הקודקס הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים שפרסם אימ״ו (I.M.D.G Code); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבילה שגרתית“ – כהגדרתה ב־ST-1; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק}} שהוא חומר מן החומרים המפורטים בספר הכתום ובהתאם להוראותיו ולמעט פסולת רגילה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים)|בתקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים), התשנ״ז–1997}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר רדיואקטיבי“ – כהגדרתו בספר הכתום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסר מטען“ – מי שבידו השליטה או החזקה במטען לפני העמסתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלית דלק“ – רכב מסחרי שמותקן עליו מכל להובלת דלק, בין אם מחובר דרך קבע ובין אם אינו מחובר דרך קבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר או״ם“ (U.N Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חומרים מסוכנים, כפי שנקבע בספר הכתום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז המידע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מרכז מידע ומבצעים אחוד של המשרד לאיכות הסביבה ופיקוד העורף שבמשרדי פיקוד העורף ברמלה; {{ח:תתת|(2)}} מרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג הרישיון“ – סוג רישיון מוביל כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)“ – {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית), התשס״ח–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת סיווג“ – קבוצת סיווג מתוך 9 קבוצות של חומרים מסוכנים המסווגים לפי הספר הכתום לפי הסיכון שלהם או הסיכון השולט מתוך כמה סיכונים הגלומים בהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קוד חירום“ – קוד המורכב מספרות ואותיות המפרט את הפעולות שיש לנקוט בעת אירוע חומר מסוכן וכלול ברשימת ההובלה המאושרת (Approved Carriage List) של הועדה לבריאות ולבטיחות (Health and Safety Commission) של ממשלת בריטניה, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, ובמרכז המידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רי״ד“ – האמנה האירופית להובלת חומרים מסוכנים ברכבת (RID); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב מסחרי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת תדלוק“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)|בצו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מטען“ – מסמך להובלה עצמית לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 14|סעיף 14(א)(2) לחוק}}, שאינו שטר מטען; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בין־לאומיות“ – הוראות הקודקס של אימ״ו, הוראות איקא״ו, הוראות אד״ר, הוראות רי״ד והמלצות הספר הכתום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST-1“ – תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיואקטיביים (Regulations for the Safe Transport of Radioactive Materials (1996 Edition) (IAEA Safety Standarts Series No. ST-1)) שפרסמה הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית, כנוסחן המעודכן ושעותק שלהן מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה, במשרד הועדה לאנרגיה אטומית בתל אביב ובמשרד הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיואקטיביים (משנת 1996) מפורסמת {{ח:חיצוני|http://www-pub.iaea.org/MTCD/Publications/PDF/Pub1098_scr.pdf|באתר IAEA}}; הגרסה העדכנית (משנת 2012) מפורסמת גם כן {{ח:חיצוני|http://www-pub.iaea.org/MTCD/publications/PDF/Pub1570_web.pdf|באתר IAEA}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: רישיון מוביל}} {{ח:סעיף|2|תנאים לקבלת רישיון מוביל}} {{ח:תת|(א)}} במבקש רישיון מוביל או באדם מטעמו האחראי על ההובלה לפי הענין, יתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל, ואם הוא תאגיד – הוא רשום בישראל; {{ח:תתת|(2)}} הוא סיים קורס הכשרה לפי תכנית שאישר המפקח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} לרשותו מקום למתן שירות הובלה לרבות מקום מתאים לחניית רכב מסחרי, להנחת דעתו של המפקח, מבחינת מיקומו, סדרי התנועה, הכניסה אליו והיציאה ממנו; {{ח:תתת|(4)}} לרשותו קצין בטיחות כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק י|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בחלק]}} י׳ לתקנות התעבורה}} (להלן – קצין בטיחות). {{ח:תת|(ב)}} במבקש רישיון מוביל מהסוגים ב׳, ג׳, ד׳, ו׳, ז׳ או ח׳ או אדם מטעמו האחראי על ההובלה, לפי הענין, יתקיימו גם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מעסיק קצין בטיחות; {{ח:תתת|(2)}} הוא מעסיק אחראי על הניהול המקצועי, שסיים קורס הכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(3)}}. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בתקנות משנה (א) או (ב), לפי הענין, יתקיימו במבקש רישיון מוביל מסוגים ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ גם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} לרשותו – {{ח:תתתת|(א)}} רכב המתאים להובלת חומר מסוכן לפי סוג החומר המובל; {{ח:תתתת|(ב)}} ציוד לכיבוי שריפות וכן ציוד מגן אישי לנהג; {{ח:תתתת|(ג)}} אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}; {{ח:תתת|(2)}} בהובלת חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים – {{ח:תתתת|(א)}} יש לו היתר בר תוקף לעסוק בחומרים רדיואקטיביים, מאת הממונה; {{ח:תתתת|(ב)}} הרכב וציוד הבטיחות שבו נבדק בידי בודק קרינה מוסמך ויש לו אישור בר תוקף על כך; {{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא מוביל חומר בכמות העולה על האמור {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980}} – בידו גם אישור להעברת חומר מסוכן שנתן לו מנהל הועדה לאנרגיה אטומית שליד משרד ראש הממשלה (להלן – הועדה לאנרגיה אטומית), או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:סעיף|3|בקשה לרישיון מוביל}} {{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רישיון מוביל תוגש למפקח לפי טופס שאפשר לקבלו במשרדי המפקח. {{ח:תת|(ב)}} בטופס הבקשה ימלא המבקש את כל הפרטים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבתקנה 2(א)(1) עד (4)}}; {{ח:תתת|(2)}} מספר כלי הרכב שהוא מפעיל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחרים ושמות בעליהם או המחזיקים בהם; {{ח:תתת|(3)}} הפרטים על הרכב המופיעים ברישיונות הרכב וסוג המטענים המובלים בהם; {{ח:תתת|(4)}} שמות בעלי התפקידים העומדים לרשותו ובהם המנהלים, קצין הבטיחות, האחראי על הניהול המקצועי ואחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים, לפי הענין; {{ח:תתת|(5)}} מקום מתן שירות ההובלה, שטח החניה העומד לרשותו וכתובתם; {{ח:תתת|(6)}} היתה הבקשה לרישיון מוביל מסוגים ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ – רשימת ציוד בטיחות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לגבי כל רכב. {{ח:תת|(ג)}} לטופס הבקשה יצרף המבקש אישורים או תעודות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא תאגיד – אישור לענין רישומו מאת הרשות המוסמכת; {{ח:תתת|(2)}} תעודה על סיום קורס הכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(2)}}, שלו או של אדם מטעמו האחראי על שירות ההובלה; {{ח:תתת|(3)}} אם מבוקש הרישיון האמור לגבי מכלית או רכב שמותקן עליו מכל להובלת חומר מסוכן – אישור ממעבדה שהסמיך המפקח (להלן – מעבדה מוסמכת), כי הרכב כשיר להובלת חומר מסוכן מהסוג המפורט בבקשה וכי הוא עומד בדרישות התקנות הבין־לאומיות או בדרישות תקן ישראלי 819 – מכליות להובלת חומרים מסוכנים, לפי הענין; {{ח:תתת|(4)}} אישור של קצין בטיחות כי הוא עומד לרשות המבקש במתן שירותי פיקוח. {{ח:סעיף|4|סוגי רישיון מוביל}} {{ח:ת}} רישיון מוביל, בין בהובלה עצמית ובין בהובלה בשכר, יהיה מסוגים כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} סוגי רישיון מוביל בהובלה עצמית: {{ח:תתת|(א)}} סוג א׳ – רישיון מוביל להובלה כללית עצמית באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ב)}} סוג ב׳ – רישיון מוביל להובלה כללית עצמית באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ג)}} סוג ג׳ – רישיון מוביל להובלה עצמית של חומרים מסוכנים באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ד)}} סוג ד׳ – רישיון מוביל להובלה עצמית של חומרים מסוכנים באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תת|(2)}} סוגי רישיון מוביל בהובלה בשכר: {{ח:תתת|(א)}} סוג ה׳ – רישיון מוביל להובלה כללית בשכר באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ב)}} סוג ו׳ – רישיון מוביל להובלה כללית בשכר באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ג)}} סוג ז׳ – רישיון מוביל להובלת חומרים מסוכנים בשכר באמצעות חמישה כלי רכב לכל היותר, בין שלו ובין של אחר; {{ח:תתת|(ד)}} סוג ח׳ – רישיון מוביל להובלת חומרים מסוכנים בשכר באמצעות שישה כלי רכב או יותר, בין שלו ובין של אחר. {{ח:סעיף|5|מתן רישיון מוביל}} {{ח:תת|(א)}} המפקח ייתן לבעל רכב מסחרי רישיון מוביל מסוג כאמור בתקנות אלה לגבי כל רכב שבו ייתן מוביל שירות הובלה. {{ח:תת|(ב)}} ברישיון מוביל יצוינו פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} סוג רישיון המוביל; {{ח:תתת|(2)}} שם המוביל כתובתו ומספר רישיון המוביל; {{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפו של הרישיון; {{ח:תתת|(4)}} מספר הרישוי של הרכב המסחרי; {{ח:תתת|(5)}} סוג המטען שהותר להובלה ברכב; {{ח:תתת|(6)}} תנאים נוספים להבטחת בטיחות ההובלה. {{ח:תת|(ג)}} בידי נוהג הרכב יימצא, בכל עת ההובלה, אישור לאותו רכב, מאת המפקח, הכולל את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} שם בעל הרישיון, כתובתו ומספר רישיון המוביל; {{ח:תתת|(2)}} מספר הרישוי של הרכב; {{ח:תתת|(3)}} סוג המטען שהותר להובלה ברכב; {{ח:תתת|(4)}} פירוט התנאים הנוספים שקבע המפקח לפי תקנת משנה (ב) {{ח:פנימי|סעיף 7|ותקנה 7(א) ו־(ב)}}. {{ח:סעיף|6|פקיעת תוקפו של רישיון מוביל}} {{ח:ת}} יצא רכב מסחרי מכלל שימוש, שונה מבנהו או ייעודו, הועברה הבעלות בו או פקע תוקף רישיון הרכב שלו, יפקע תוקפו של רישיון המוביל שניתן לגביו ובעל הרישיון יחזירו למפקח. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: הובלת חומר מסוכן}} {{ח:סעיף|7|סייגים ותנאים לרישיון|תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לסייג רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ להובלת חומר מסוכן מסוים או לאופן הובלתו. {{ח:תת|(א1)}} לעניין רישיון מוביל כאמור בתקנת משנה (א) להובלת דלק, המפקח לא ייתן רישיון כאמור ולא יחדשו, אלא אם כן לרשות המבקש מקום חניה מתאים שאינו מקורה לחניית מכלית הדלק באופן קבוע (להלן – חניון), ולחניון יש רישיון עסק תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ב|פרטים 2.2ב}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ד|2.2ד}}, {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ה|2.2ה}} {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת פרט 2.2ז|או 2.2ז שבתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}}; נוסף על האמור, המפקח רשאי להתנות מתן רישיון כאמור או חידושו, אם התקיים אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מכלית דלק המספקת דלק לתחנת תדלוק, שבה מותקן חותם כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)#תוספת חלק 1|בחלק 1 לתוספת לצו הפעלת רכב (ניפוק דלק במכלית)}} – החותם תקין לפי הודעת מעבדה מוסמכת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}, ואין בה סעפת קבועה או זמנית לפי {{ח:חיצוני|צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)|הצו האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מכלית דלק המספקת סולר או קרוסין (נפט) ושמותקן בה מונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המשקלות והמידות#סעיף 29|בתקנה 29 לתקנות המשקלות והמידות, התשכ״ג–1963}} – למכלית תעודת אישור אימות דיוק או אימות דיוק מחדש תקפה שניתנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשקלות והמידות|פקודת המשקלות והמידות, 1947}}; {{ח:תתת|(3)}} לעניין מכלית דלק שבה מותקנים חותם ומונה כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יחולו הוראות אותן פסקאות על החותם ועל המונה המותקנים במכלית. {{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתנות מתן רישיון כאמור בתקנת משנה (א) בליווי של רכב אחר, בהתקנה ברכב של מכשיר קשר, מכשיר איכון ואיתור או מכשיר אחר לתקשורת מסוג שאישר המפקח, בקיום תנאים נוספים להבטחת ההובלה של החומר המסוכן, בקביעת מסלול נסיעתו של הרכב, בהוראות לגבי חנייתו של הרכב ולגבי שעות ההובלה, ובקיום הוראות באשר לטעינתו ופריקתו של המטען. {{ח:תת|(ג)}} לא יחודש רישיון להובלת חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, אלא אם כן בודק קרינה מוסמך בדק את הרכב וציודו והמבקש המציא אישור על כך. {{ח:תת|(ד)}} לא יינתן רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ לגבי רכב שגילו עולה על 15 שנים. {{ח:סעיף|8|תנאים להובלת חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההובלה נעשית על פי שטר מטען או תעודת מטען לחומרים מסוכנים, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} הנוהג ברכב מחזיק באישור בר תוקף, לאותו רכב שניתן למוביל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ג)}}; {{ח:תתת|(3)}} בידי נוהג הרכב היתר; {{ח:תתת|(4)}} הרכב מצויד במכשירים ובאבזרים תקינים, המוכנים להפעלה מיידית לכיבוי שריפות ולמניעת אסונות, בציוד עזרה ראשונה ובציוד מגן אישי לנהג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(5)}} ההפרדה, הסימון וההוראות המיוחדות {{ח:פנימי|סעיף 13|שבתקנות 13 עד 15}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, אלא אם כן נתקיימו גם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} להובלה בכמות העולה על הכמות הנקובה {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות הרוקחים}} – ניתן אישור ממנהל הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהוא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(2)}} ההובלה נעשית בהתאם להוראות ST-1 ולתנאי ההיתרים והאישורים שניתנו לגביה; {{ח:תתת|(3)}} הרכב מצויד גם בציוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם המוביל או המרשה לאחר להוביל – {{ח:תתת|(1)}} חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, שהוא חבילה שגרתית; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר קטן מ־10,000 ק״ג, חומר מסוכן למעט חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, בכמות פחותה מהכמות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|9|שטר מטען להובלת חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} שטר מטען או תעודת מטען להובלת חומר מסוכן יהיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20}} ונוסף על האמור בה יכילו פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו המלא של החומר המסוכן, סיווגו ומספר האו״ם שלו לפי הספר הכתום; {{ח:תתת|(2)}} השם המלא, מספר הטלפון והמען של שולח החומר המסוכן ושל מקבלו; {{ח:תתת|(3)}} הצהרה של מזמין ההובלה של החומר המסוכן או של מוסר החומר המסוכן בדבר תוכן המטען, משקלו, נפחו, סיווגו, אריזתו, מילויו וסימונו בהתאם לספר הכתום והתאמתם להוראות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} לשטר המטען ולתעודת המטען יצורף כרטיס בטיחות כאמור בתקנה 10. {{ח:סעיף|10|כרטיס בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} כרטיס בטיחות להובלת חומרים מסוכנים ({{ח:פנימי|פרק 3|בפרק זה}} – כרטיס בטיחות) יהיה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} ויכלול, בין השאר, פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו המסחרי של החומר המסוכן ושמו לפי הספר הכתום; {{ח:תתת|(2)}} קבוצת הסיווג, מספר האו״ם וסיווג הסיכון המשני ולענין קבוצת סיווג 1 – חומרי נפץ, גם קבוצת ההתאמה, לפי הספר הכתום; {{ח:תתת|(3)}} קוד החירום של החומר המסוכן המובל; {{ח:תתת|(4)}} אופי הסיכון של החומר המסוכן והיקפו; {{ח:תתת|(5)}} רשימת אמצעי הגנה לטיפול בחומר, אופן נטרול החומר, תיאור פעולות החירום הנדרשות במקרים של נזק לאריזה, דליפה, שריפה והוראות עזרה ראשונה; {{ח:תתת|(6)}} מספרי טלפון להתקשרות במקרה חירום אל משטרת ישראל, שירותי הכבאות, מגן דוד אדום, מרכז המידע ואל יצרן החומר או יבואנו; {{ח:תתת|(7)}} שם עורך הכרטיס; {{ח:תתת|(8)}} כל מידע נוסף הנחוץ להובלתו הבטוחה של החומר. {{ח:תת|(ב)}} מזמין הובלה של חומר מסוכן או מוסר החומר המסוכן להובלה ימסור למוביל בעת הזמנת ההובלה או בעת מסירתו של החומר להובלה את כרטיס הבטיחות המתאים לחומר המסוכן המיועד להובלה. {{ח:סעיף|11|היתר לנהג להוביל חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} מי שנתקיימו בו, להנחת דעתו של המפקח, התנאים המפורטים להלן רשאי לקבל היתר לנהוג ברכב המוביל חומר מסוכן: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל ותק מוכח של שלוש שנים לפחות בנהיגה ברכב מהסוג שלגביו מבוקש ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (6) לתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(3)}} בשנתיים שקדמו להגשת בקשתו הוא לא הורשע באחת העבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק}}; {{ח:תתת|(4)}} סיים בהצלחה קורס הכשרה להובלת חומרים מסוכנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22(ב)(1) או (2)}}, לפי הענין; {{ח:תתת|(5)}} לענין נהיגת מכלית – עמד בקורס לנהיגת מכלית שאישר המפקח. {{ח:תת|(ב)}} תוקפו של היתר הוא לשנתיים. {{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי להתלות או לבטל היתר אם נתקיים בבעל ההיתר האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}} או אם עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8(א)(1), (2) ו־(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13 עד 17}}. {{ח:סעיף|12|אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים}} {{ח:תת|(א)}} המפקח יסמיך אדם לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים אם נחה דעתו כי נתקיימו באותו אדם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בהובלה או שיש בידו כתב הסמכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 579|בתקנה 579 לתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(2)}} עמד בהצלחה בקורס לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (6) לתקנות התעבורה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המפקח להסמיך אדם לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים גם אם לא נתקיימו התנאים המנויים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) ובלבד שהוכיח, להנחת דעתו של המפקח, כי הוא בעל הכשרה או השכלה מתאימים וניסיון מוכח של 3 שנים לפחות בטיפול בחומרים מסוכנים, ואם הוא מבקש לשמש אחראי על הובלה של חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, לאחר שהתייעץ עם הממונה ועם מנהל האגף לרישוי בועדה לאנרגיה אטומית. {{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי להתלות או לבטל הסמכה של אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים אם ראה כי הוא לא עבר השתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23}} שהמפקח הורה עליה, או נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}}. {{ח:סעיף|13|הפרדת חומרים מסוכנים}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל יותר מסוג אחד של חומר מסוכן – {{ח:תת|(1)}} במכלית או במכל אחד אלא בהתאם להוראות המדריך להפרדה בשינוע של חומרים מסוכנים, שפרסמו המפקח והמוסד לבטיחות ולגיהות, ושעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה ובמרכז המידע; {{ח:תת|(2)}} ברכב אחר – אלא אם כן החומרים המסוכנים מובלים בהתאם להוראות פרקים 2.1.2 ו־7 בספר הכתום ולהוראות התקנות הבין־לאומיות. {{ח:סעיף|14|סימון רכב המוביל חומר מסוכן}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, בכל כמות, למעט חבילה שגרתית, וכן חומר מסוכן אחר בכמות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או בכמות העולה עליה אלא אם כן הרכב סומן לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} בהתאמה לחומר המסוכן המובל בו. {{ח:תת|(ב)}} מכלית או מכל שמובילים בהם חומרים מסוכנים שונים, למעט דלק – יסומן כל תא בהם לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}; מכלית שמובל בה דלק מסוגים שונים תסומן בסימון של החומר המסוכן ביותר מבין סימוני הדלק. {{ח:תת|(ג)}} הובלו חומרים מסוכנים שונים שלא במכלית או במכל, יסומן הרכב כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הרביעית}}, ובמקום מספר האו״ם וקוד פעולת החירום יירשם ”מטען מעורב של חומר מסוכן“. {{ח:סעיף|15|הוראות מיוחדות להובלת חומרים}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל חומר מסוכן אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} הוא בדק שהחומר המסוכן אינו דולף ואריזתו שלמה ותקינה; {{ח:תת|(2)}} החומר המסוכן, למעט חומר השייך לקבוצת סיווג 2 – גזים, שאינו מובל במכולה, במכל או במכלית, מכוסה בכיסוי בלתי מתלקח מחומר שאינו יוצר חשמל סטטי; {{ח:תת|(3)}} חומר מסוכן השייך לקבוצת סיווג 2 – גזים, כשהוא במצב צבירה נוזלי וארוז בגלילים או שמספר הגלילים המובל באותה הובלה עולה על 100 – כשהגלילים מובלים במצב מאונך ובתוך מסגרת מיוחדת לכך; {{ח:תת|(4)}} חומר מסוכן המובל במכלית או במכולת מכל, כשהרכב והמכל עומדים בדרישות התקנות הבין־לאומיות. {{ח:סעיף|16|חובות מוביל החלות גם על נהג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13 עד 15}} יחולו, בהתאמה, גם על נוהג רכב המוביל חומר מסוכן. {{ח:סעיף|17|חניית רכב המוביל חומר מסוכן}} {{ח:ת}} נהג רכב המוביל חומר מסוכן לא יחנהו במרחק קטן מ־400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים או ממנו. {{ח:סעיף|18|הוראות לענין רכב שמטענו פורק}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(2) ו־(3)}} לענין הובלת חומרים מסוכנים בכמות האמורה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, יחולו גם על רכב המוביל חומרים מסוכנים שמטענו פורק ולא נשטף וטוהר משאריות החומר המסוכן ואדיו. {{ח:תת|(ב)}} רכב שמטענו פורק, נשטף וטוהר משאריות, יסיר ממנו המוביל את שלטי הסימון או יכסם. {{ח:סעיף|19|דיווח}} {{ח:ת}} בעל רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳ ידווח למפקח על כל תאונה שאירעה ברכב שהוביל חומר מסוכן ושבה ניזוקו המכל, משטח הטעינה או שלדת הרכב וכן על כל אירוע חריג בהובלתו או תקלה במיכללים המשמשים לאחסון החומר המסוכן ברכב, להעמסתו או פריקתו, בתוך 48 שעות מעת האירוע, לפי טופס שאפשר לקבלו במשרדי המפקח. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שטר מטען ותעודת מטען}} {{ח:סעיף|20|שטר מטען ותעודת מטען|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} שטר מטען ותעודת מטען יהיו לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|שבחלק א׳ בתוספת החמישית}}, ולגבי הובלת חומר מסוכן – לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|שבחלק ב׳ בתוספת האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} שטר מטען ימולא בארבעה עותקים לפחות; עותק אחד יישמר בידי מזמין ההובלה, עותק אחד יימסר למקבל המטען, עותק אחד יימסר לנהג ויהיה בידיו בעת ההובלה ועותק אחד יישמר בידי בעל רישיון המוביל לתקופה של שנה אחת לפחות. {{ח:תת|(ג)}} שטר המטען ותעודת המטען יכילו, בין השאר, הצהרה חתומה של מזמין ההובלה או של מוסר המטען בדבר סוג המטען, משקלו או נפחו, ובהובלת חומר מסוכן יכילו גם פרטים נוספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}. {{ח:תת|(ד)}} בהובלת מוצר דלק, יכללו שטר מטען ותעודת מטען, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), גם את טמפרטורת המוצר הממוצעת בכל תא במכלית הדלק, כפי שנמדדה בעת העמסתו על גבי מכלית הדלק; טמפרטורת מוצר הדלק תירשם במעלות צלזיוס, בדיוק של עשירית המעלה; בתקנת משנה זו, ”מוצר דלק“ – בנזין וסולר. {{ח:סעיף|21|הצגת שטר מטען ותעודת מטען}} {{ח:ת}} בעל רישיון מוביל או נוהג הרכב יציג את שטר המטען או תעודת מטען, לפי דרישת המפקח, פקח שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 15|סעיף 15(א) לחוק}} או שוטר. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: הכשרה והדרכה}} {{ח:סעיף|22|הכשרה}} {{ח:תת|(א)}} קורס לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(2) ו־(ב)(2)}} יהיה לפי תכנית שאישר המפקח ושיכלול, בין השאר, נושאים אלה: דיני תעבורה, טיפול ברכב מסחרי ואחזקתו, כללי פריקה וטעינה, ניהול משרד הובלה וניהול עובדים, הכל לפי סוג הרישיון המבוקש וסוג הרכב המסחרי שלגביו מבוקש הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} קורס לענין {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11(א)(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12(א)(2)}} יהיה – {{ח:תתת|(1)}} בהובלת חומרים מסוכנים – {{ח:תתת}} לפי תכנית שאישר המפקח ושיכלול, בין השאר, נושאים אלה: הכרת קבוצות הסיווג של החומרים המסוכנים, תכונותיהם ואמצעי הזהירות המתחייבים מהובלתם, החוקים, התקנות והנהלים הנוגעים לשינוע חומרים מסוכנים, השימוש באמצעי מגן ומטפי כיבוי אש; {{ח:תתת|(2)}} בהובלת חומרים רדיואקטיביים – {{ח:תתת}} לפי תכנית שיאשרו המפקח, הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ומנהל אגף הרישוי בועדה לאנרגיה אטומית ויכלול, נוסף על הנושאים המפורטים בפסקה (1) גם הכרת החומרים הרדיואקטיביים, תכונותיהם ואמצעי הזהירות המתחייבים מהובלתם. {{ח:סעיף|23|השתלמות}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון מוביל מסוג ג׳, ד׳, ז׳ או ח׳, או מי שאחראי מטעמו על ההובלה, לפי הענין, וכן אחראי על הניהול המקצועי ואחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים, יעברו במידת הצורך, השתלמות בנושאים הנוגעים להובלה, כפי שיורה המפקח. {{ח:תת|(ב)}} נהג המוביל חומר מסוכן שניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} יעבור מדי שנתיים השתלמות בהובלת חומר מסוכן בנושאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 22|בתקנה 22(א) או (ב)(1)}}, לפי הענין; המפקח רשאי, במידת הצורך, לחייבו בהשתלמות נוספת בהובלת חומרים מסוכנים. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: הסמכה}} {{ח:סעיף|24|הסמכת אחראי על הניהול המקצועי|תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} המפקח רשאי להסמיך אחראי על הניהול המקצועי אם נתקיימו בו התנאים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תת|(2)}} בידו רישיון נהיגה דרגה B, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ג פרק 2 סימן ב|בסימן ב׳ בפרק השני בחלק ג׳ לתקנות התעבורה}}; {{ח:תת|(3)}} עבר בהצלחה את ההכשרה למנהלים מקצועיים למתן שירות הובלה; {{ח:תת|(4)}} הוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות בתפקיד ארגוני בתחום ההובלה ברכב מסחרי; {{ח:תת|(5)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}}. {{ח:סעיף|25|התלייה או ביטול הסמכה של אחראי על ניהול מקצועי}} {{ח:ת}} המפקח רשאי להתלות או לבטל את הסמכתו של אחראי על הניהול המקצועי, אם ראה כי הוא לא עבר השתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(א)}} או נתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3) לתקנות התעבורה}}. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|26|אגרות}} {{ח:ת}} בעד רישיון מוביל, הסמכת אחראי על בטיחות הובלה של חומרים מסוכנים, אחראי על הניהול המקצועי, או היתר, תשולם אגרה בסכום שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}. {{ח:סעיף|27|הצמדה|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} סכומי האגרות שבתוספת השישית ישתנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה. {{ח:תת|(ב)}} סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. {{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} כפי שהשתנתה לפי האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב). {{ח:סעיף|28|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}} ימים מיום פרסומן, ותחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)(2)}}, שישה חודשים מיום פרסומן. {{ח:סעיף|29|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנות 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}}, רשאי המפקח לתת היתר לנהוג ברכב המוביל חומר מסוכן או הסמכה כמנהל מקצועי, למי שערב תחילתן של תקנות אלה היה לו היתר או הסמכה כאמור לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1979. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3(ב)(6)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(א)(4) ו־(ב)(3)}})}}}} {{ח:קטע3||רשימת ציוד בטיחות}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳ – ציוד עזרה ראשונה וציוד מגן אישי לנהג}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט א}} {{ח:ת}} 2 מטפי אבקה יבשה על פי תקן ישראלי 1017 בעלי כושר כיבוי 89ב כל אחד, אולם במכלית גז פחמימני מעובה או דלק יהיו 3 מטפים כאמור. {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ב}} {{ח:ת}} ערכת עזרה ראשונה שתכלול: {{ח:תת}} {{מוקטן|(ביחידות)}} {{ח:תת|(1)}} מסכת כיס להנשמה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(2)}} כפפות כירורגיות לא סטריליות – <span style="float: inline-end;">3 זוגות</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(3)}} תחבושת שדה אישית – <span style="float: inline-end;">3</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(4)}} תחבושת לכוויה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(5)}} משולש בד – <span style="float: inline-end;">6</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(6)}} מספריים לעזרה ראשונה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(7)}} מקלון תאורה – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(8)}} פד גזה 3×3 – <span style="float: inline-end;">10</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(9)}} אגד 4″ – <span style="float: inline-end;">4</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(10)}} אגד מדבק – <span style="float: inline-end;">10</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(11)}} ספוגית פולידין לחיטוי עור – <span style="float: inline-end;">10</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ג}} {{ח:ת}} מכל מים של 20 ליטרים – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ד}} {{ח:ת}} פנס יד מוגן התפוצצות (מוגן בפני גזים דליקים) – <span style="float: inline-end;">1</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ה}} {{ח:ת}} במכלית, למעט מכלית המובילה ברום, שרוולי ספיגה באורך של 1.20 מטר לפחות לכל אחד – <span style="float: inline-end;">2</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט ו}} {{ח:ת}} ציוד מגן אישי כמפורט בטבלה להלן – בהתאם לקבוצת הסיווג ולסוג החומר המובל: <table> <tr><th rowspan="2">קבוצת הסיווג ראשית או משנית לפי הספר הכתום</th><th colspan="8">סוג הציוד הנדרש</th></tr> <tr><th>כפפות מבודדות מחום ומקור</th><th>כפפות בעלות עמידות כימית בפני החומר המובל</th><th>מגן פנים מלא</th><th>משקפי מגן אטומים</th><th>חליפת מגן העמידה לחומר המובל</th><th>מגפיים עמידים לחומר המובל</th><th>מסכת מגן לנשימה ומסנן אוויר המתאימים לסוג הגז המובל</th><th>בקבוק שוטפן עיניים מלא ומוכן לשימוש</th></tr> <tr><td>2.1 – גזים דליקים</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+*</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>2.2 – גזים לא דליקים בצורת גז קראוגני</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>2.3 – גזים רעילים</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+<span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span></td><td>+</td></tr> <tr><td>3</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>4</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>5</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td></tr> <tr><td>7</td><td colspan="8">לפי האמור ב־ST-I</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>&nbsp;</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td><td>+</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|* לגז קראוגני בלבד.}} {{ח:תת}} {{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">** </span> לגזים רעילים מקבוצת סיווג 2.3 – חייב במערכת נשימה פתוחה שתספק אוויר לנשימה למשך חצי שעה לפחות.}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳ – ציוד בטיחות נוסף לרכב המוביל חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט א}} {{ח:ת}} מונה קרינה נייד המתאים לסוג החומר הרדיואקטיבי, כשהוא תקין ומכויל. {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ב}} {{ח:ת}} 4 עמודי גידור בצבע אדום צהוב באורך של 100 ס״מ לפחות. {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ג}} {{ח:ת}} סרט סימון באורך 100 מטר. {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ד}} {{ח:ת}} 4 שלטי אזהרה ”זהירות, סכנת קרינה“, בעברית ובאנגלית ועליהם הסמל הבין־לאומי לקרינה. לשלטים יהיו אמצעים לתלייתם. {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ה}} {{ח:ת}} 2 מלקחיים ארוכי זרועות (לפחות 50 ס״מ). {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ו}} {{ח:ת}} 10 זוגות כפפות פלסטיות חד־פעמיות. {{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ז}} {{ח:ת}} 2 חבילות צמר גפן סופג או ליגנין. {{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ח}} {{ח:ת}} 5 שקיות פלסטיות בגודל 60×60 לפחות. {{ח:סעיף*|ט||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט ט}} {{ח:ת}} גליל סרט דביק ברוחב 5 ס״מ. {{ח:סעיף*|י||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט י}} {{ח:ת}} מכל לאיסוף נוזלים בנפח מתאים לנפח הנוזלים המועברים. {{ח:סעיף*|יא||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט יא}} {{ח:ת}} 4 פנסים מהבהבים. {{ח:סעיף*|יב||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט יב}} {{ח:ת}} מברשת או מטאטא. {{ח:סעיף*|יג||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט יג}} {{ח:ת}} מעדר קטן או מתקפל או כלי חפירה דומה. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(א)}})}}}} {{ח:קטע3||כמויות}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות“ – {{ח:תתת|(1)}} לפריט מקבוצת סיווג 1 – חומרי נפץ – כמות נטו בק״ג של חומר הנפץ; {{ח:תתת|(2)}} לפריט מקבוצות 3 עד 6, 8 ו־9 – משקל כולל (ברוטו) בק״ג של הפריט; {{ח:תתת|(3)}} למוצק, גז במצב נוזל, גז מקורר במצב נוזל (להלן – גז קראוגני) וגז מומס בלחץ – הכמות בק״ג של החומר; {{ח:תתת|(4)}} לנוזל ולגז בלחץ – הקיבולת הנקובה בליטרים של כלי הקיבול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבולת נקובה“ – הנפח הנקוב בליטרים של החומר המסוכן שמכיל כלי הקיבול, ובכלי קיבול לגז דחוס – שווה ערך לנפח המים שניתן למלא בכלי. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} כמות החומר המסוכן המותר לפי קבוצת הסיווג וקבוצת האריזה המפורטת בספר הכתום – {{ח:תת|א.}} קבוצת סיווג 1: חומרי נפץ למעט תחמושת לנשק אישי המיועדת לשימושו האישי של בעל כלי נשק – כל כמות. {{ח:תת|ב.}} קבוצת סיווג 6.2 חומרים מזהמים – קבוצות סיכון (RISK GROUPS)‏ 2, 3 ו־4 של חומרים מזהמים בספר הכתום – כל כמות. {{ח:תת|ג.}} קבוצות 2.1 עד 6.1, 8 ו־9, על פי הספר הכתום: <table> <tr><th rowspan="3">קבוצות אריזה על פי הספר הכתום:</th><th colspan="10">כמות החומר המסוכן לפי קבוצות החומרים</th></tr> <tr><th>2.1</th><th>2.2</th><th>2.3</th><th>3</th><th>4</th><th>5.1</th><th>5.2</th><th>6.1</th><th>8</th><th>9</th></tr> <tr><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר}}</th><th>{{מוקטן|ק״ג}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th><th>{{מוקטן|ליטר או ק״ג לפי הענין}}</th></tr> <tr><td>I</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>200</td><td>50</td><td>50</td><td>&nbsp;</td><td>50</td><td>50</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>II</td><td>200</td><td>500</td><td>5*</td><td>500</td><td>200</td><td>200</td><td>50</td><td>100</td><td>200</td><td>50</td></tr> <tr><td>III</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>1,000</td><td>500</td><td>500</td><td>&nbsp;</td><td>250</td><td>500</td><td>1,000</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|* חומר מסוכן מסוג מתיל ברומיד השייך לקבוצת סיווג 2.3 – גזים רעילים, מעל משקל כולל של 200 ק״ג.}} {{ח:תת|ד.}} חומר מסוכן מקבוצת סיווג 7 – חומרים רדיואקטיביים, למעט חבילה שגרתית – כל כמות. {{ח:תת|ה.}} כמות החומר המסוכן בהובלת יותר מחומר מסוכן אחד תחושב לפי סכום כל כמויות החומרים המסוכנים המובלים ותיוחס לחומר המסוכן ביותר. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}})}}}} {{ח:קטע3||כרטיס בטיחות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} השם המסחרי של החומר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} שם החומר לפי הספר הכתום . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} קבוצת סיווג לפי הספר הכתום . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} קבוצת ההתאמה לפי הספר הכתום אם החומר המסוכן הוא מקבוצת סיווג 1 – חומרי נפץ . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר האו״ם . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} הסיווג המשני לפי הספר הכתום . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} קוד החירום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אופי הסיכון והיקפו . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אמצעי הגנה לטיפול בחומר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אופן ניטרול החומר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} תיאור פעולות החירום הנדרשות במקרים של נזק לאריזה דליפה, שריפה, והוראות עזרה ראשונה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספרי טלפון: {{ח:ת}} משטרת ישראל . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} שירותי הכבאות . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מגן דוד אדום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מרכז המידע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} יצרן החומר או יבואנו . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} הערות . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} שם עורך הכרטיס . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|תקנה 14}})}}}} {{ח:קטע3||סימון רכב}} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: שלטי סימון}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט א}} {{ח:ת}} בעת הובלת חומר מסוכן ישולט הרכב בשלושה שלטי סימון שיתאימו לחומר המסוכן המובל ברכב באותה עת, אחד בצדו האחורי ואחד בכל דופן צדדית. {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ב}} {{ח:ת}} צבע שלט הסימון יהיה כתום בהיר (Light Orange) מס׳ 557 ויתאים לתקן B.S.38/C:1996 {{ח:הערה|[צ״ל: BS 381C:1996]}} שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institute) למעט המלבן הימני שבצדו העליון שצבעו יהיה לבן. {{ח:ת}} צבע הספרות והאותיות יהיה שחור; {{ח:ת}} צבע שלט הסימון יבלוט על רקע דופן הרכב בכל עת. {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ג}} {{ח:ת}} גודל השלט וצורתו יהיו כמפורט להלן, ותוכנו – סימני האזהרה שלפי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}: <table> <tr><td colspan="2" rowspan="2" width="150" height="120" style="text-align: center; vertical-align: middle;">סימן האזהרה {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}</td><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">קוד פעולת החירום*</td></tr> <tr><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">מספר האו״ם של החומר המסוכן</td></tr> <tr><td width="100" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">שם היצרן או יבואן החומר</td><td colspan="2" width="250" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">מספר טלפון של מרכז המידע</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|* אם אין קוד חירום תישאר המשבצת ריקה.}} {{ח:תת}} מידות השלט יהיו כלהלן (בס״מ): <table> <tr><td colspan="2" rowspan="2" width="150" height="120" style="text-align: center; vertical-align: middle;">30×30</td><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">40×15</td></tr> <tr><td width="200" height="60" style="text-align: center; vertical-align: middle;">40×15</td></tr> <tr><td width="100" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">20×10</td><td colspan="2" width="250" height="40" style="text-align: center; vertical-align: middle;">50×10</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט ד}} {{ח:ת}} גובה הספרות והאותיות של קוד פעולות החירום ומספר האו״ם לא יפחת מ־10 ס״מ ורוחבן לא יפחת מ־10 מ״מ. {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: סימני אזהרה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הושמטו)}} {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} '''שטר מטען''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} '''תעודת מטען להובלה עצמית''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} '''שטר מטען להובלת חומר מסוכן''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} '''תעודת מטען להובלה עצמית של חומר מסוכן''' {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}})}}}} {{ח:קטע3||אגרות}} {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]}} {{ח:ת}} בעד – <span style="float: inline-end;">{{מוקטן|<u>בשקלים חדשים</u>}}</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לאפריל 2026)}} {{ח:תת|1.}} רישיון מוביל – <span style="float: inline-end;">93</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|2.}} רישיון מיוחד לרכב ({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ג)}}) – <span style="float: inline-end;">46</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|3.}} היתר לנהג להוביל חומר מסוכן – <span style="float: inline-end;">93</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|4.}} הסמכת אחראי על בטיחות הובלה של חומר מסוכן – <span style="float: inline-end;">93</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|5.}} הסמכת אחראי על הניהול המקצועי – <span style="float: inline-end;">93</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|6.}} בעד כפל רישיון או כתב הסמכה – <span style="float: inline-end;">46</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:חתימות|ח׳ בטבת התשס״א (3 בינואר 2001)}} * '''אמנון ליפקין־שחק'''<br>שר התחבורה * '''אהוד ברק'''<br>ראש הממשלה * '''דליה איציק'''<br>השרה לאיכות הסביבה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ssi697q5pgv6y45txckiiwab3582j6x מקור:חוק מס רכוש וקרן פיצויים 116 336912 3011376 3005250 2026-05-06T07:57:02Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 37 3011376 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 <מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' <!-- 2069964 --> ((חא"י כרך ב' פרק קמ"ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); <!-- ((ע"ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --> ((ע"ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' <!-- 2000946 --> ((ע"ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס"ח תש"ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש"י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי"א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי"ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי"ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט"ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת"ט|ec:2:317444)); ((תשט"ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי"ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי"ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). <!-- 2069998 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע"ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). <!-- 2000945 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע"ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס"ח תשי"ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת"ט|ec:2:517963)); ((תשט"ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' <!-- 2000185 --> ((ס"ח תשי"א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי"ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט"ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת"ט|ec:3:317291)), ((VII|ת"ט|i:1956)); ((תשי"ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי"ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי"ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)). '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשכ"א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ"ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ"ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ"ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת"ט|ec:6:317458)); ((תשכ"ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת"ט|ec:6:517770)); ((תשכ"ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש"ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל"א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל"ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל"ג, 13|ת"ט|ec:7:317459)); ((תשל"ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל"ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל"ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת"ט|ec:8:317784)); ((תשל"ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל"ט, 92|ת"ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת"ט|ec:9:317460)); ((תשמ"א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ"ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ"ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ"ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ"ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ"א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ"ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ"ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ"ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ"ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ"ז, 168|ת"ט|ec:14:317461)); ((תשנ"ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס"א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס"ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע"ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); <!-- ((תש"ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --> ((תשפ"ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ"ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). ''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק"ת תשפ"ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)). __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : בחוק זה - :- "אזור חקלאי" - (((בוטלה);)) :- "אזור עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה; :- "בנין חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "בנין כפרי" - (((בוטלה);)) :- "בנין מאגר" - (((נמחקה);)) :- "בנין מגורים" - (((נמחקה);)) :- "בנין מיוחד" - (((נמחקה);)) :- "בנין עסקי" - (((נמחקה);)) :- "בנין עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין תעשייתי" - (((בוטלה);)) :- "בעל" - :: (1) בקרקע - ::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין; ::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה; ::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע; :: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה; :- "בעל שליטה" - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה: :: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה; :: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים; :: (4) זכות למנות מנהל; :: והמונח שליטה יפורש לפי זה; :- "גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם; :- "המנהל" - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]]; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]]; :- "הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה - ::- "תוספת עליית המדד" ו"סכום מתואם" - (((נמחקו);)) ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי; ::- "תקופה עודפת" - (((נמחקה);)) :: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" הוא 4% לשנה.)) :- "חלקה" - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות; :- "חקלאי" - :: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות; :: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות; :: (3) בהגדרה זו - ::: (א) "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]]; ::: (ב) "הכנסה מחקלאות" - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר; ::: (ג) "בעלי שליטה" - המחזיקים ביחד באחד מאלה: :::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה; :::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים; :::: (4) זכות למנות מנהל; :- "ישוב ספר" - (((נמחקה);)) :- "מבנה בתהליך בניה" - (((נמחקה);)) :- "מושב" - (((נמחקה);)) :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - (((נמחקה);)) :- "מלאי בתעשיה" - (((נמחקה);)) :- "מלאי חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "מס", "מס רכוש" - המס המוטל על פי חוק זה; :- "מקרקעין" - (((נמחקה);)) :- "נזק" - (((נמחקה);)) :- "נזק מלחמה" - (((נמחקה);)) :- "נזק עקיף" - (((נמחקה);)) :- "נכס" - (((נמחקה);)) :- "נכס המשמש בחקלאות" - (((נמחקה);)) :- "ציוד" - (((נמחקה);)) :- "קיבוץ" - (((נמחקה);)) :- "קרוב" של אדם - (((נמחקה);)) :- "קרקע" - :: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית; :: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד; ::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) "20%" ולא "30%"; ::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית; :- "קרקע חקלאית" - :: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים; :: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע; :- "המועד הקובע" - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר; :- "רכב" - (((נמחקה);)) :- "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" - (((נמחקו);)) :- "מונית", "גרור" ו-"נתמך" - (((נמחקו);)) :- "שכירות מוגנת" - (((נמחקה);)) :- "תקנות תכנון ובניה" - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע; :- "שנת מס" - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה. @ 1א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שני: הטלת מס == @ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה. : (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360: :: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה; :: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם; :: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס. : (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס. @ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ט, תשנ"ט, תשפ"ו-2) : (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים). : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות. : (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].)) @ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשנ"ט) : מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%. @ 4. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ח, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשל"ט-4, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5ב. (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 6. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ב) : (((בוטל).)) == פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ"א) == @ 7. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשל"ד-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 7א. (תיקון: תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 8. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב) : (((בוטל).)) @ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות. @ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע. @ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ז-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם. : (ב) (((בוטל).)) @ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ"ו) : (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע. : (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה. : (ד) לענין סעיף זה - :: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה; :: (2) "קרקע" - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי. : (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]]. @ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ"ו) : (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה. : (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים. @ 14. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 15. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16א. <!-- לשעבר 16 --> (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) == @ 16ב. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ג. (תיקון: תשל"ב, תשל"ג, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ה. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ו. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ז. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק רביעי: הצהרות == @ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך. @ 18. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18ב. <!-- לשעבר 18א --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק חמישי: שומה ותשלום המס == @ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] - :: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה; :: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר; :: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון. @ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז) : (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה: :: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית; :: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום. : (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין. @ 21. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 21א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. : (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. @ 22א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 23. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון. @ 25. (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א, תשמ"ה) : (((בוטל).)) @ 25א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ה, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 25ב. <!-- לשעבר 25א --> (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק ששי: ערעורים == @ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ו) : (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק. : (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה. : (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה. : (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) @ 26א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר. @ 27א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ"א) : הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו. @ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה. : (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה. : (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים. : (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער. : (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה. == פרק שביעי: גביית המס == @ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ"א) : המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה. @ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ"א) : היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע. @ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]] : על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום. : (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום. : (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס. : (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים. @ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשמ"ד, תשמ"ה) : (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס. : (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה - :: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם; :: (2) "חוב מס" - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני; :: (3) "סוגי חיוב" - מס או הפרשי הצמדה וריבית. @ 34. <!-- לשעבר 33א --> סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ו, תשמ"א) : המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע. @ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ"ט) : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999. <!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --> == פרק שמיני: פיצויים == @ 35. הגדרות (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א, תשס"א) : [[בפרק זה]] - :- "ישוב ספר" - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע; :: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י"פ תשנ"ב, 4014 [4026]; תשנ"ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י"פ תשנ"ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י"פ תשנ"ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י"פ תשנ"ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י"פ תשס"ז, 2322 [5651]); <!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) (י"פ תשס"ז, 3176 [5681]; תשס"ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --> אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י"פ תשע"ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י"פ תשע"ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י"פ תשפ"ה, 1792 [12990]).)) :- "מבנה בתהליך בניה" - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים; :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי; :- "נזק" - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת; :- "נזק מלחמה" - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נכס" - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה; :- "ציוד" - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים. @ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ט-2, תשס"א, תשס"ו) : (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת: :: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק; :: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים; :: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע; :: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים; :: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים; :: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח; :: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד; :: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים; :: (8) (((בוטלה).)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ"ה-1964]].)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].)) : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות. : (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע"ה-2014]].)) : (ג) (((פקע).)) @ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ"ט-2) : (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק. : (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק. @ 36ב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 37. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ"א) : לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו. @ 38א. <!-- לשעבר 46ג --> ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש"ל, תש"ל-3, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ז) : (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים. : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה: :: (1) (((בוטלה);)) :: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס; :: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים. : (ג) לענין סעיף זה, "נכס חוץ ישראלי" - :: (1) מקרקעין (([צ"ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל; :: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל; :: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה; :: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא "נכס" או "נכס חוץ ישראלי"; :: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].)) @ 38ב. <!-- לשעבר 46ד --> ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים). :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל"ג-1973]].)) : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה: :: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם; :: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים; :: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים. : (ג) (((בוטל).)) == פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ד) == @ 38ג. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ד. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ה. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ח. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ט. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38י. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יא. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יג. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יד. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) == פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה) == : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) @ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ"ה) : [[בפרק זה]] - :- "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; ::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); :: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); ::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); :: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; :: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; :- "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%; ::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "השנה הקודמת" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025: ::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית; ::: (ב) עוסק פטור; ::: (ג) מוסד ציבורי זכאי; :: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025; :: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3. @ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ה) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. @ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ"ה) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ה) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]]. @ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ה) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ"ה) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ה) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]]. @ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ה) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור. @ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה "מקדם הוצאות קבועות" שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט(ה)]]. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025; :: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025; :: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025. @ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. : (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים. == פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ"ו-3) == : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) @ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : [[בפרק זה]] - :- "אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, "החלטות הממשלה" - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]]; :- "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; :::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); ::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "עובד מזכה" - ((לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ וארפיל 2026עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; ::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; ::: לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; ::- "התקופה המזכה לעניין שכר" - חודשים מרץ ואפריל 2026; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד חינוך" - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; : (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים" - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%; :- "עוסק מיוחד" - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "השנה הקודמת" - כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3. @ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר: :: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל; :: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. : (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. @ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ו-3) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]]. @ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ו-3) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ו-3) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21]] לחוק האמור]]. @ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ו-3) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור; ::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור. @ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים מאי ויוני 2026; :: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026; :: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026. @ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. :: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים. @ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ"ו-3) : הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הוצאות מזכות" שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. @ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ"ו-3) : בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת. == פרק תשיעי: פטור והנחות == @ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : אלה פטורים מתשלום מס רכוש: : (1) המדינה; : (2) ארגון האומות המאוחדות; : (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל; : (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה; : (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות; : (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד; :: לענין זה((,)) "מוסד ציבורי" - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה; : (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה; : (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח; : (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס. @ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ו-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ט-2) : (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו. : (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים. @ 41. (תיקון: תשל"ח, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ב. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ג. (תיקון: תשכ"ט, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 44. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2) : (((בוטל).)) @ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה: :: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית; ::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י"פ תשל"ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה"ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה"ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה"ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה"ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.)) :: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי; ::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].)) :: (3) (((בוטלה);)) :: (4) (((בוטלה);)) :: (5) (((בוטלה);)) :: (6) (((בוטלה);)) :: (7) (((בוטלה).)) : (ב) (((בוטל).)) @ 45א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 45ב. <!-- לשעבר 46 --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה. : (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א). @ 46ב. (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק עשירי: הוראות שונות == @ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א) : (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל. : (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]]. @ 48. סמכויות (תיקון: תשמ"א) : המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה. @ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ"ד) : שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין - : (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם; : (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים. @ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס"ד) : עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי"ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]]. @ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ"ד, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו. :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשנ"ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תש"ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ"ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ"ב.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת "נוהל גילוי מרצון" בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת "נוהל גילוי מרצון".)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע"ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.)) : (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה. @ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית. : (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס. @ 52. פגמים וליקויים : הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות. @ 53. מסירה (תיקון: תשמ"א) : (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר. : (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד. @ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק. : (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]]. @ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשע"ו, תשפ"ו) : (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו. :: "פעולה", בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא. :: בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]. : (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, "יישוב מיעוטים" - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. :: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור. :: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]]. @ 54א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ג. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת. @ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ד) : אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר. @ 56א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר. @ 57. עבירות ועונשין : (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות. : (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות. : (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות. : (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה. @ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ"ב) : לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, "חבר בני אדם" - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם. @ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ"ב) : נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה: : (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו; : (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה. @ 59. אחריות לתשלום המס : תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס. @ 60. כופר כסף : נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים. @ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו. @ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל"ג–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].)) @ 62. (תיקון: תשכ"ח-2) : (((בוטל).)) @ 63. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 64. אצילת סמכויות : (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]]. : (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]]. @ 65. ביצוע ותקנות : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה. @ 66. טפסים (תיקון: תשכ"ד) : המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם. @ 67. ביטולים : בטלים - : (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940; : (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש"ט-1949; : (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942; : (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];)) : (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951. @ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה. : (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה. : (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום. : (ד) ::- "בעל" לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה - ::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::- "חכירה", בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה. : (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה. @ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה. @ 70. <!-- לשעבר 69 --> תחילת תוקף (תיקון: תשכ"ד) : חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך. == תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ"ה, תשמ"א) == <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"א בניסן תשכ"א (28 במרס 1961). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * לוי אשכול, שר האוצר * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה hj1a79pxupp5y9btlhh6vv8ybyh77bn 3011382 3011376 2026-05-06T08:11:26Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 37 3011382 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 <מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' <!-- 2069964 --> ((חא"י כרך ב' פרק קמ"ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); <!-- ((ע"ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --> ((ע"ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' <!-- 2000946 --> ((ע"ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס"ח תש"ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש"י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי"א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי"ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי"ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט"ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת"ט|ec:2:317444)); ((תשט"ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי"ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי"ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). <!-- 2069998 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע"ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). <!-- 2000945 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע"ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס"ח תשי"ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת"ט|ec:2:517963)); ((תשט"ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' <!-- 2000185 --> ((ס"ח תשי"א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי"ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט"ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת"ט|ec:3:317291)), ((VII|ת"ט|i:1956)); ((תשי"ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי"ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי"ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)). '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשכ"א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ"ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ"ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ"ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת"ט|ec:6:317458)); ((תשכ"ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת"ט|ec:6:517770)); ((תשכ"ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש"ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל"א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל"ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל"ג, 13|ת"ט|ec:7:317459)); ((תשל"ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל"ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל"ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת"ט|ec:8:317784)); ((תשל"ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל"ט, 92|ת"ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת"ט|ec:9:317460)); ((תשמ"א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ"ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ"ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ"ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ"ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ"א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ"ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ"ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ"ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ"ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ"ז, 168|ת"ט|ec:14:317461)); ((תשנ"ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס"א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס"ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע"ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); <!-- ((תש"ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --> ((תשפ"ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ"ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). ''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק"ת תשפ"ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)). __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : בחוק זה - :- "אזור חקלאי" - (((בוטלה);)) :- "אזור עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה; :- "בנין חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "בנין כפרי" - (((בוטלה);)) :- "בנין מאגר" - (((נמחקה);)) :- "בנין מגורים" - (((נמחקה);)) :- "בנין מיוחד" - (((נמחקה);)) :- "בנין עסקי" - (((נמחקה);)) :- "בנין עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין תעשייתי" - (((בוטלה);)) :- "בעל" - :: (1) בקרקע - ::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין; ::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה; ::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע; :: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה; :- "בעל שליטה" - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה: :: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה; :: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים; :: (4) זכות למנות מנהל; :: והמונח שליטה יפורש לפי זה; :- "גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם; :- "המנהל" - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]]; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]]; :- "הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה - ::- "תוספת עליית המדד" ו"סכום מתואם" - (((נמחקו);)) ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי; ::- "תקופה עודפת" - (((נמחקה);)) :: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" הוא 4% לשנה.)) :- "חלקה" - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות; :- "חקלאי" - :: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות; :: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות; :: (3) בהגדרה זו - ::: (א) "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]]; ::: (ב) "הכנסה מחקלאות" - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר; ::: (ג) "בעלי שליטה" - המחזיקים ביחד באחד מאלה: :::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה; :::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים; :::: (4) זכות למנות מנהל; :- "ישוב ספר" - (((נמחקה);)) :- "מבנה בתהליך בניה" - (((נמחקה);)) :- "מושב" - (((נמחקה);)) :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - (((נמחקה);)) :- "מלאי בתעשיה" - (((נמחקה);)) :- "מלאי חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "מס", "מס רכוש" - המס המוטל על פי חוק זה; :- "מקרקעין" - (((נמחקה);)) :- "נזק" - (((נמחקה);)) :- "נזק מלחמה" - (((נמחקה);)) :- "נזק עקיף" - (((נמחקה);)) :- "נכס" - (((נמחקה);)) :- "נכס המשמש בחקלאות" - (((נמחקה);)) :- "ציוד" - (((נמחקה);)) :- "קיבוץ" - (((נמחקה);)) :- "קרוב" של אדם - (((נמחקה);)) :- "קרקע" - :: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית; :: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד; ::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) "20%" ולא "30%"; ::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית; :- "קרקע חקלאית" - :: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים; :: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע; :- "המועד הקובע" - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר; :- "רכב" - (((נמחקה);)) :- "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" - (((נמחקו);)) :- "מונית", "גרור" ו-"נתמך" - (((נמחקו);)) :- "שכירות מוגנת" - (((נמחקה);)) :- "תקנות תכנון ובניה" - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע; :- "שנת מס" - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה. @ 1א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שני: הטלת מס == @ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה. : (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360: :: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה; :: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם; :: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס. : (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס. @ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ט, תשנ"ט, תשפ"ו-2) : (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים). : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות. : (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].)) @ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשנ"ט) : מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%. @ 4. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ח, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשל"ט-4, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5ב. (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 6. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ב) : (((בוטל).)) == פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ"א) == @ 7. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשל"ד-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 7א. (תיקון: תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 8. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב) : (((בוטל).)) @ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות. @ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע. @ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ז-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם. : (ב) (((בוטל).)) @ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ"ו) : (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע. : (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה. : (ד) לענין סעיף זה - :: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה; :: (2) "קרקע" - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי. : (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]]. @ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ"ו) : (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה. : (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים. @ 14. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 15. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16א. <!-- לשעבר 16 --> (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) == @ 16ב. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ג. (תיקון: תשל"ב, תשל"ג, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ה. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ו. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ז. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק רביעי: הצהרות == @ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך. @ 18. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18ב. <!-- לשעבר 18א --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק חמישי: שומה ותשלום המס == @ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] - :: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה; :: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר; :: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון. @ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז) : (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה: :: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית; :: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום. : (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין. @ 21. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 21א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. : (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. @ 22א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 23. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון. @ 25. (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א, תשמ"ה) : (((בוטל).)) @ 25א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ה, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 25ב. <!-- לשעבר 25א --> (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק ששי: ערעורים == @ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ו) : (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק. : (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה. : (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה. : (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) @ 26א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר. @ 27א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ"א) : הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו. @ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה. : (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה. : (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים. : (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער. : (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה. == פרק שביעי: גביית המס == @ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ"א) : המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה. @ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ"א) : היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע. @ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]] : על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום. : (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום. : (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס. : (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים. @ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשמ"ד, תשמ"ה) : (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס. : (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה - :: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם; :: (2) "חוב מס" - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני; :: (3) "סוגי חיוב" - מס או הפרשי הצמדה וריבית. @ 34. <!-- לשעבר 33א --> סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ו, תשמ"א) : המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע. @ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ"ט) : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999. <!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --> == פרק שמיני: פיצויים == @ 35. הגדרות (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א, תשס"א) : [[בפרק זה]] - :- "ישוב ספר" - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע; :: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י"פ תשנ"ב, 4014 [4026]; תשנ"ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י"פ תשנ"ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י"פ תשנ"ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י"פ תשנ"ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י"פ תשס"ז, 2322 [5651]); <!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) (י"פ תשס"ז, 3176 [5681]; תשס"ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --> אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י"פ תשע"ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י"פ תשע"ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י"פ תשפ"ה, 1792 [12990]).)) :- "מבנה בתהליך בניה" - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים; :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי; :- "נזק" - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת; :- "נזק מלחמה" - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נכס" - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה; :- "ציוד" - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים. @ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ט-2, תשס"א, תשס"ו) : (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת: :: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק; :: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים; :: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע; :: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים; :: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים; :: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח; :: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד; :: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים; :: (8) (((בוטלה).)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ"ה-1964]].)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].)) : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות. : (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע"ה-2014]].)) : (ג) (((פקע).)) @ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ"ט-2) : (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק. : (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק. @ 36ב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 37. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ"א) : לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו. @ 38א. <!-- לשעבר 46ג --> ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש"ל, תש"ל-3, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ז) : (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים. : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה: :: (1) (((בוטלה);)) :: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס; :: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים. : (ג) לענין סעיף זה, "נכס חוץ ישראלי" - :: (1) מקרקעין (([צ"ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל; :: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל; :: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה; :: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא "נכס" או "נכס חוץ ישראלי"; :: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].)) @ 38ב. <!-- לשעבר 46ד --> ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים). :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל"ג-1973]].)) : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה: :: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם; :: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים; :: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים. : (ג) (((בוטל).)) == פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ד) == @ 38ג. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ד. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ה. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ח. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ט. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38י. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יא. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יג. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יד. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) == פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה) == : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) @ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ"ה) : [[בפרק זה]] - :- "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; ::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); :: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); ::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); :: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; :: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; :- "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%; ::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "השנה הקודמת" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025: ::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית; ::: (ב) עוסק פטור; ::: (ג) מוסד ציבורי זכאי; :: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025; :: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3. @ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ה) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. @ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ"ה) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ה) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]]. @ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ה) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ"ה) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ה) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]]. @ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ה) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור. @ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה "מקדם הוצאות קבועות" שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט(ה)]]. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025; :: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025; :: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025. @ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. : (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים. == פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ"ו-3) == : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) @ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : [[בפרק זה]] - :- "אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, "החלטות הממשלה" - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]]; :- "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; :::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); ::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "עובד מזכה" - ((לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):)) עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; ::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; ::: לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; ::- "התקופה המזכה לעניין שכר" - חודשים מרץ ואפריל 2026; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד חינוך" - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; : (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; :- "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים" - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%; :- "עוסק מיוחד" - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "השנה הקודמת" - כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3. @ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר: :: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל; :: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. : (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. @ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ו-3) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]]. @ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ו-3) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ו-3) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]]. @ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ו-3) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור; ::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור. @ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים מאי ויוני 2026; :: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026; :: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026. @ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. :: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים. @ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ"ו-3) : הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הוצאות מזכות" שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. @ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ"ו-3) : בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת. == פרק תשיעי: פטור והנחות == @ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : אלה פטורים מתשלום מס רכוש: : (1) המדינה; : (2) ארגון האומות המאוחדות; : (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל; : (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה; : (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות; : (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד; :: לענין זה((,)) "מוסד ציבורי" - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה; : (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה; : (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח; : (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס. @ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ו-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ט-2) : (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו. : (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים. @ 41. (תיקון: תשל"ח, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ב. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ג. (תיקון: תשכ"ט, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 44. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2) : (((בוטל).)) @ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה: :: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית; ::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י"פ תשל"ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה"ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה"ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה"ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה"ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.)) :: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי; ::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].)) :: (3) (((בוטלה);)) :: (4) (((בוטלה);)) :: (5) (((בוטלה);)) :: (6) (((בוטלה);)) :: (7) (((בוטלה).)) : (ב) (((בוטל).)) @ 45א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 45ב. <!-- לשעבר 46 --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה. : (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א). @ 46ב. (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק עשירי: הוראות שונות == @ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א) : (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל. : (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]]. @ 48. סמכויות (תיקון: תשמ"א) : המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה. @ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ"ד) : שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין - : (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם; : (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים. @ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס"ד) : עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי"ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]]. @ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ"ד, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו. :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשנ"ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תש"ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ"ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ"ב.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת "נוהל גילוי מרצון" בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת "נוהל גילוי מרצון".)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע"ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.)) : (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה. @ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית. : (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס. @ 52. פגמים וליקויים : הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות. @ 53. מסירה (תיקון: תשמ"א) : (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר. : (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד. @ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק. : (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]]. @ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשע"ו, תשפ"ו) : (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו. :: "פעולה", בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא. :: בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]. : (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, "יישוב מיעוטים" - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. :: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור. :: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]]. @ 54א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ג. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת. @ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ד) : אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר. @ 56א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר. @ 57. עבירות ועונשין : (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות. : (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות. : (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות. : (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה. @ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ"ב) : לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, "חבר בני אדם" - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם. @ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ"ב) : נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה: : (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו; : (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה. @ 59. אחריות לתשלום המס : תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס. @ 60. כופר כסף : נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים. @ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו. @ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל"ג–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].)) @ 62. (תיקון: תשכ"ח-2) : (((בוטל).)) @ 63. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 64. אצילת סמכויות : (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]]. : (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]]. @ 65. ביצוע ותקנות : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה. @ 66. טפסים (תיקון: תשכ"ד) : המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם. @ 67. ביטולים : בטלים - : (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940; : (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש"ט-1949; : (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942; : (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];)) : (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951. @ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה. : (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה. : (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום. : (ד) ::- "בעל" לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה - ::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::- "חכירה", בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה. : (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה. @ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה. @ 70. <!-- לשעבר 69 --> תחילת תוקף (תיקון: תשכ"ד) : חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך. == תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ"ה, תשמ"א) == <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"א בניסן תשכ"א (28 במרס 1961). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * לוי אשכול, שר האוצר * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה nge5u0oiroq9pmrtq76vhrcujzgfcmc 3011383 3011382 2026-05-06T08:11:48Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 37 3011383 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 <מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' <!-- 2069964 --> ((חא"י כרך ב' פרק קמ"ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); <!-- ((ע"ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --> ((ע"ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' <!-- 2000946 --> ((ע"ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס"ח תש"ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש"י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי"א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי"ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי"ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט"ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת"ט|ec:2:317444)); ((תשט"ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי"ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי"ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). <!-- 2069998 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע"ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). <!-- 2000945 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע"ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס"ח תשי"ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת"ט|ec:2:517963)); ((תשט"ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' <!-- 2000185 --> ((ס"ח תשי"א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי"ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט"ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת"ט|ec:3:317291)), ((VII|ת"ט|i:1956)); ((תשי"ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי"ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי"ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)). '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשכ"א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ"ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ"ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ"ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת"ט|ec:6:317458)); ((תשכ"ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת"ט|ec:6:517770)); ((תשכ"ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש"ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל"א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל"ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל"ג, 13|ת"ט|ec:7:317459)); ((תשל"ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל"ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל"ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת"ט|ec:8:317784)); ((תשל"ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל"ט, 92|ת"ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת"ט|ec:9:317460)); ((תשמ"א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ"ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ"ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ"ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ"ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ"א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ"ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ"ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ"ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ"ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ"ז, 168|ת"ט|ec:14:317461)); ((תשנ"ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס"א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס"ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע"ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); <!-- ((תש"ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --> ((תשפ"ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ"ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). ''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק"ת תשפ"ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)). __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : בחוק זה - :- "אזור חקלאי" - (((בוטלה);)) :- "אזור עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה; :- "בנין חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "בנין כפרי" - (((בוטלה);)) :- "בנין מאגר" - (((נמחקה);)) :- "בנין מגורים" - (((נמחקה);)) :- "בנין מיוחד" - (((נמחקה);)) :- "בנין עסקי" - (((נמחקה);)) :- "בנין עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין תעשייתי" - (((בוטלה);)) :- "בעל" - :: (1) בקרקע - ::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין; ::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה; ::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע; :: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה; :- "בעל שליטה" - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה: :: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה; :: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים; :: (4) זכות למנות מנהל; :: והמונח שליטה יפורש לפי זה; :- "גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם; :- "המנהל" - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]]; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]]; :- "הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה - ::- "תוספת עליית המדד" ו"סכום מתואם" - (((נמחקו);)) ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי; ::- "תקופה עודפת" - (((נמחקה);)) :: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" הוא 4% לשנה.)) :- "חלקה" - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות; :- "חקלאי" - :: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות; :: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות; :: (3) בהגדרה זו - ::: (א) "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]]; ::: (ב) "הכנסה מחקלאות" - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר; ::: (ג) "בעלי שליטה" - המחזיקים ביחד באחד מאלה: :::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה; :::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים; :::: (4) זכות למנות מנהל; :- "ישוב ספר" - (((נמחקה);)) :- "מבנה בתהליך בניה" - (((נמחקה);)) :- "מושב" - (((נמחקה);)) :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - (((נמחקה);)) :- "מלאי בתעשיה" - (((נמחקה);)) :- "מלאי חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "מס", "מס רכוש" - המס המוטל על פי חוק זה; :- "מקרקעין" - (((נמחקה);)) :- "נזק" - (((נמחקה);)) :- "נזק מלחמה" - (((נמחקה);)) :- "נזק עקיף" - (((נמחקה);)) :- "נכס" - (((נמחקה);)) :- "נכס המשמש בחקלאות" - (((נמחקה);)) :- "ציוד" - (((נמחקה);)) :- "קיבוץ" - (((נמחקה);)) :- "קרוב" של אדם - (((נמחקה);)) :- "קרקע" - :: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית; :: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד; ::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) "20%" ולא "30%"; ::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית; :- "קרקע חקלאית" - :: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים; :: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע; :- "המועד הקובע" - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר; :- "רכב" - (((נמחקה);)) :- "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" - (((נמחקו);)) :- "מונית", "גרור" ו-"נתמך" - (((נמחקו);)) :- "שכירות מוגנת" - (((נמחקה);)) :- "תקנות תכנון ובניה" - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע; :- "שנת מס" - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה. @ 1א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שני: הטלת מס == @ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה. : (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360: :: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה; :: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם; :: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס. : (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס. @ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ט, תשנ"ט, תשפ"ו-2) : (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים). : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות. : (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].)) @ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשנ"ט) : מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%. @ 4. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ח, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשל"ט-4, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5ב. (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 6. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ב) : (((בוטל).)) == פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ"א) == @ 7. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשל"ד-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 7א. (תיקון: תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 8. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב) : (((בוטל).)) @ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות. @ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע. @ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ז-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם. : (ב) (((בוטל).)) @ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ"ו) : (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע. : (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה. : (ד) לענין סעיף זה - :: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה; :: (2) "קרקע" - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי. : (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]]. @ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ"ו) : (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה. : (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים. @ 14. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 15. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16א. <!-- לשעבר 16 --> (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) == @ 16ב. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ג. (תיקון: תשל"ב, תשל"ג, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ה. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ו. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ז. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק רביעי: הצהרות == @ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך. @ 18. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18ב. <!-- לשעבר 18א --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק חמישי: שומה ותשלום המס == @ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] - :: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה; :: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר; :: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון. @ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז) : (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה: :: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית; :: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום. : (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין. @ 21. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 21א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. : (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. @ 22א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 23. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון. @ 25. (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א, תשמ"ה) : (((בוטל).)) @ 25א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ה, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 25ב. <!-- לשעבר 25א --> (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק ששי: ערעורים == @ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ו) : (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק. : (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה. : (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה. : (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) @ 26א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר. @ 27א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ"א) : הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו. @ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה. : (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה. : (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים. : (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער. : (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה. == פרק שביעי: גביית המס == @ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ"א) : המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה. @ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ"א) : היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע. @ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]] : על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום. : (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום. : (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס. : (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים. @ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשמ"ד, תשמ"ה) : (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס. : (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה - :: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם; :: (2) "חוב מס" - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני; :: (3) "סוגי חיוב" - מס או הפרשי הצמדה וריבית. @ 34. <!-- לשעבר 33א --> סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ו, תשמ"א) : המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע. @ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ"ט) : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999. <!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --> == פרק שמיני: פיצויים == @ 35. הגדרות (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א, תשס"א) : [[בפרק זה]] - :- "ישוב ספר" - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע; :: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י"פ תשנ"ב, 4014 [4026]; תשנ"ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י"פ תשנ"ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י"פ תשנ"ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י"פ תשנ"ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י"פ תשס"ז, 2322 [5651]); <!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) (י"פ תשס"ז, 3176 [5681]; תשס"ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --> אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י"פ תשע"ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י"פ תשע"ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י"פ תשפ"ה, 1792 [12990]).)) :- "מבנה בתהליך בניה" - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים; :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי; :- "נזק" - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת; :- "נזק מלחמה" - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נכס" - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה; :- "ציוד" - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים. @ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ט-2, תשס"א, תשס"ו) : (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת: :: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק; :: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים; :: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע; :: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים; :: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים; :: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח; :: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד; :: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים; :: (8) (((בוטלה).)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ"ה-1964]].)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].)) : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות. : (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע"ה-2014]].)) : (ג) (((פקע).)) @ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ"ט-2) : (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק. : (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק. @ 36ב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 37. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ"א) : לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו. @ 38א. <!-- לשעבר 46ג --> ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש"ל, תש"ל-3, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ז) : (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים. : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה: :: (1) (((בוטלה);)) :: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס; :: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים. : (ג) לענין סעיף זה, "נכס חוץ ישראלי" - :: (1) מקרקעין (([צ"ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל; :: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל; :: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה; :: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא "נכס" או "נכס חוץ ישראלי"; :: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].)) @ 38ב. <!-- לשעבר 46ד --> ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים). :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל"ג-1973]].)) : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה: :: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם; :: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים; :: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים. : (ג) (((בוטל).)) == פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ד) == @ 38ג. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ד. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ה. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ח. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ט. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38י. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יא. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יג. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יד. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) == פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה) == : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) @ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ"ה) : [[בפרק זה]] - :- "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; ::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); :: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); ::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); :: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; :: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; :- "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%; ::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "השנה הקודמת" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025: ::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית; ::: (ב) עוסק פטור; ::: (ג) מוסד ציבורי זכאי; :: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025; :: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3. @ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ה) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. @ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ"ה) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ה) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]]. @ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ה) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ"ה) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ה) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]]. @ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ה) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור. @ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה "מקדם הוצאות קבועות" שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט(ה)]]. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025; :: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025; :: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025. @ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. : (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים. == פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ"ו-3) == : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) @ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : [[בפרק זה]] - :- "אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, "החלטות הממשלה" - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]]; :- "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; :::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); ::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "עובד מזכה" - (((הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):)) עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; ::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; ::: לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; ::- "התקופה המזכה לעניין שכר" - חודשים מרץ ואפריל 2026; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד חינוך" - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; : (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; :- "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים" - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%; :- "עוסק מיוחד" - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "השנה הקודמת" - כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3. @ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר: :: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל; :: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. : (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. @ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ו-3) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]]. @ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ו-3) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ו-3) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]]. @ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ו-3) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור; ::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור. @ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים מאי ויוני 2026; :: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026; :: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026. @ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. :: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים. @ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ"ו-3) : הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הוצאות מזכות" שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. @ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ"ו-3) : בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת. == פרק תשיעי: פטור והנחות == @ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : אלה פטורים מתשלום מס רכוש: : (1) המדינה; : (2) ארגון האומות המאוחדות; : (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל; : (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה; : (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות; : (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד; :: לענין זה((,)) "מוסד ציבורי" - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה; : (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה; : (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח; : (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס. @ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ו-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ט-2) : (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו. : (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים. @ 41. (תיקון: תשל"ח, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ב. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ג. (תיקון: תשכ"ט, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 44. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2) : (((בוטל).)) @ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה: :: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית; ::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י"פ תשל"ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה"ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה"ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה"ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה"ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.)) :: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי; ::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].)) :: (3) (((בוטלה);)) :: (4) (((בוטלה);)) :: (5) (((בוטלה);)) :: (6) (((בוטלה);)) :: (7) (((בוטלה).)) : (ב) (((בוטל).)) @ 45א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 45ב. <!-- לשעבר 46 --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה. : (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א). @ 46ב. (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק עשירי: הוראות שונות == @ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א) : (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל. : (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]]. @ 48. סמכויות (תיקון: תשמ"א) : המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה. @ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ"ד) : שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין - : (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם; : (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים. @ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס"ד) : עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי"ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]]. @ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ"ד, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו. :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשנ"ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תש"ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ"ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ"ב.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת "נוהל גילוי מרצון" בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת "נוהל גילוי מרצון".)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע"ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.)) : (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה. @ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית. : (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס. @ 52. פגמים וליקויים : הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות. @ 53. מסירה (תיקון: תשמ"א) : (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר. : (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד. @ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק. : (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]]. @ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשע"ו, תשפ"ו) : (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו. :: "פעולה", בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא. :: בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]. : (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, "יישוב מיעוטים" - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. :: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור. :: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]]. @ 54א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ג. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת. @ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ד) : אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר. @ 56א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר. @ 57. עבירות ועונשין : (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות. : (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות. : (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות. : (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה. @ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ"ב) : לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, "חבר בני אדם" - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם. @ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ"ב) : נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה: : (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו; : (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה. @ 59. אחריות לתשלום המס : תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס. @ 60. כופר כסף : נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים. @ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו. @ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל"ג–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].)) @ 62. (תיקון: תשכ"ח-2) : (((בוטל).)) @ 63. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 64. אצילת סמכויות : (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]]. : (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]]. @ 65. ביצוע ותקנות : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה. @ 66. טפסים (תיקון: תשכ"ד) : המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם. @ 67. ביטולים : בטלים - : (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940; : (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש"ט-1949; : (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942; : (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];)) : (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951. @ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה. : (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה. : (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום. : (ד) ::- "בעל" לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה - ::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::- "חכירה", בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה. : (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה. @ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה. @ 70. <!-- לשעבר 69 --> תחילת תוקף (תיקון: תשכ"ד) : חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך. == תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ"ה, תשמ"א) == <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"א בניסן תשכ"א (28 במרס 1961). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * לוי אשכול, שר האוצר * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה t0pvaxvtajjczbn9qr6g35qe7pi6qa1 3011384 3011383 2026-05-06T08:12:17Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 37 3011384 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 <מאגר 2001070 תיקון 2211110 תקן 147844 קוד a163Y00000DuCxkQAF> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' <!-- 2069964 --> ((חא"י כרך ב' פרק קמ"ז, עמ' 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|0:563642)); <!-- ((ע"ר 1935, תוס' 1, 154|תקון|0:561047)); ((1936, תוס' 1, 143|תקון|0:563872)); --> ((ע"ר 1937, תוס' 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' <!-- 2000946 --> ((ע"ר 1940, תוס' 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|0:561662)); ((1942, תוס' 1, 60|תקון|0:561854)); ((1944, תוס' 1, 21|תקון|0:561983)); ((1945, תוס' 1, 34|תיקון|0:562108)); ((1946, תוס' 1, 98|תיקון|0:562268)); ((1947, תוס' 1, 61|תיקון|0:562475)); ((ס"ח תש"ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208808)); ((תש"י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208809)); ((תשי"א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|1:208810)); ((תשי"ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208811)); ((תשי"ד, 58|תיקון מס' 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208812)); ((תשט"ו, 116|תיקון מס' 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|2:208813)), ((127|ת"ט|ec:2:317444)); ((תשט"ז, 12|תיקון|3:208814)); ((תשי"ז, 116|תיקון מס' 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208815)); ((תשי"ט, 84|תיקון מס' 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|3:208816)). <!-- 2069998 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' ((ע"ר 1935, תוס' 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|0:560924)), ((129|תקון|0:561007)); ((1940, תוס' 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|0:561572)). <!-- 2000945 --> ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' ((ע"ר 1942 תוס' 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי)); ((1943, תוס' 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|0:561885)); ((1944, תוס' 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|0:561964)), ((22|תיקון|0:561986)); ((1945, תוס' 1, 35|תיקון|0:562111)); ((1947, תוס' 1, 118|תיקון|0:562488)), ((127|תיקון מס' 2|0:562508)); ((ס"ח תשי"ד, 136|תיקון|2:208806)), ((VIII|ת"ט|ec:2:517963)); ((תשט"ו, 150|תיקון|2:208807)). ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' <!-- 2000185 --> ((ס"ח תשי"א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|1:207920)); ((תשי"ד, 134|תיקון|2:211822)); ((תשט"ז, 41|תיקון|3:207919)), ((53|ת"ט|ec:3:317291)), ((VII|ת"ט|i:1956)); ((תשי"ז, 143|תיקון|3:207918)); ((תשי"ח, 166|תיקון|3:207917)); ((תשי"ט, 106|תיקון|3:207915)), ((210|תיקון מס' 2|3:207916)). '''חוק חדש:''' ((ס"ח תשכ"א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|4:208817)); ((תשכ"ד, 91|תיקון|5:208819)); ((תשכ"ה, 197|תיקון מס' 2|5:208820)); ((תשכ"ז, 26|תיקון מס' 3|6:208821)), ((72|ת"ט|ec:6:317458)); ((תשכ"ח, 34|הוראת שעה|6:208818)), ((42|תיקון מס' 4|6:208822)), ((XII|ת"ט|ec:6:517770)); ((תשכ"ט, 86|תיקון מס' 5|6:208823)); ((תש"ל, 12|תיקון מס' 6|7:208826)), ((31|תיקון מס' 5 (תיקון)|7:208824)), ((126|תיקון מס' 7|7:203730)); ((תשל"א, 72|תיקון מס' 5 (תיקון מס' 2)|7:208825)); ((תשל"ב, 158|תיקון מס' 8|7:208827)); ((תשל"ג, 13|ת"ט|ec:7:317459)); ((תשל"ד, 69|תיקון מס' 8 (תיקון)|8:208828)), ((69|תיקון מס' 9|8:208829)), ((120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|8:208795)); ((תשל"ה, 50|תיקון מס' 21 לפקודת מס הכנסה|8:208770)); ((תשל"ו, 186|תיקון מס' 12|8:208830)), ((241|ת"ט|ec:8:317784)); ((תשל"ח, 174|תיקון מס' 17 לחוק לעידוד השקעות הון|9:211749)); ((תשל"ט, 92|ת"ט|ec:9:317805)), ((96|תיקון מס' 14|9:211858)), ((101|הוראת שעה|9:211859)), ((116|ת"ט|ec:9:317460)); ((תשמ"א, 200|תיקון מס' 16|9:210877)); ((תשמ"ד, 60|תיקון מס' 59 לפקודת מס הכנסה|10:210165)); ((תשמ"ה, 40|תיקון מס' 18|11:210401)); ((תשמ"ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)); ((תשמ"ט, 4|תיקון מס' 20|12:210704)), ((7|תיקון מס' 21|12:210688)); ((תשנ"א, 119|תיקון מס' 22|12:211722)); ((תשנ"ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 3)|12:211733)); ((תשנ"ד, 253|תיקון מס' 25|13:211138)); ((תשנ"ה, 90|תיקון מס' 25|13:211076)), ((386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|13:211212)); ((תשנ"ו, 312|תיקון מס' 26|13:211337)); ((תשנ"ז, 168|ת"ט|ec:14:317461)); ((תשנ"ט, 133|תיקון מס' 45 לחוק מס שבח מקרקעין|14:203782)), ((134|תיקון מס' 28|14:211625)); ((תשס"א, 220|תיקון מס' 29 והוראת שעה|15:300358)); ((תשס"ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה)|17:300020)); ((תשע"ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316719)); <!-- ((תש"ף, 242|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה)|23:577630)); --> ((תשפ"ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ"ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). ''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק"ת תשפ"ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|11093)). __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : בחוק זה - :- "אזור חקלאי" - (((בוטלה);)) :- "אזור עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין" - לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה; :- "בנין חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "בנין כפרי" - (((בוטלה);)) :- "בנין מאגר" - (((נמחקה);)) :- "בנין מגורים" - (((נמחקה);)) :- "בנין מיוחד" - (((נמחקה);)) :- "בנין עסקי" - (((נמחקה);)) :- "בנין עירוני" - (((בוטלה);)) :- "בנין תעשייתי" - (((בוטלה);)) :- "בעל" - :: (1) בקרקע - ::: (א) הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים - החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין; ::: (ב) נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ-25 שנים, יהיה בעל הקרקע - המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה; ::: (ג) אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על-ידי אחר על פי חוזה או רשיון - יראו את המחזיק כבעל הקרקע; :: (1א) בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי [[סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]], ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך [[סעיף 22(2) לאותה פקודה]], אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור [[בסעיף 14(1) לפקודה האמורה]] - המדינה, או מי שהורשה לכך - הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי [[סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943]], והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם [[לסעיף 4 לפקודה האמורה]] - המדינה; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט - ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו-(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה; :- "בעל שליטה" - מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה: :: (1) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :: (2) זכות להחזיק ב-51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה; :: (3) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים; :: (4) זכות למנות מנהל; :: והמונח שליטה יפורש לפי זה; :- "גמר בניה" - משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם; :- "המנהל" - הנציב כמשמעותו [[בפקודת מס הכנסה]]; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]]; :- "הפרשי הצמדה וריבית" - תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה - ::- "תוספת עליית המדד" ו"סכום מתואם" - (((נמחקו);)) ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "שיעור עליית המדד", בתקופה פלונית - ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן - המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן - המדד היסודי), מחולק במדד היסודי; ::- "תקופה עודפת" - (((נמחקה);)) :: ((לפי [[צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989]], שיעור הריבית בהגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" הוא 4% לשנה.)) :- "חלקה" - יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת - הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות; :- "חקלאי" - :: (1) בעל משק חקלאי, תושב ישראל - לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו - אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות; :: (2) חבר בני אדם - למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה - אשר 50% לפחות מהכנסתו ו-50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש-50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות; :: (3) בהגדרה זו - ::: (א) "הכנסה" - הכנסה חייבת כמשמעותה [[בפקודה]], באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר - למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ - עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה [[בסעיף 57 לפקודה]]; ::: (ב) "הכנסה מחקלאות" - לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר; ::: (ג) "בעלי שליטה" - המחזיקים ביחד באחד מאלה: :::: (1) שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; :::: (2) זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה; :::: (3) זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים; :::: (4) זכות למנות מנהל; :- "ישוב ספר" - (((נמחקה);)) :- "מבנה בתהליך בניה" - (((נמחקה);)) :- "מושב" - (((נמחקה);)) :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - (((נמחקה);)) :- "מלאי בתעשיה" - (((נמחקה);)) :- "מלאי חקלאי" - (((נמחקה);)) :- "מס", "מס רכוש" - המס המוטל על פי חוק זה; :- "מקרקעין" - (((נמחקה);)) :- "נזק" - (((נמחקה);)) :- "נזק מלחמה" - (((נמחקה);)) :- "נזק עקיף" - (((נמחקה);)) :- "נכס" - (((נמחקה);)) :- "נכס המשמש בחקלאות" - (((נמחקה);)) :- "ציוד" - (((נמחקה);)) :- "קיבוץ" - (((נמחקה);)) :- "קרוב" של אדם - (((נמחקה);)) :- "קרקע" - :: (1) קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית; :: (2)(א) קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ-30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד; ::: (ב) לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) "20%" ולא "30%"; ::: (3) קרקע שביום ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית; :- "קרקע חקלאית" - :: (1) קרקע שבתכנית על פי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] (להלן - התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ב-1992]], למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים; :: (2) קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) (להלן - היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע; :- "המועד הקובע" - מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר; :- "רכב" - (((נמחקה);)) :- "רכב פרטי", "רכב מסחרי" ו-"רכב עבודה" - (((נמחקו);)) :- "מונית", "גרור" ו-"נתמך" - (((נמחקו);)) :- "שכירות מוגנת" - (((נמחקה);)) :- "תקנות תכנון ובניה" - תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע; :- "שנת מס" - שנים עשר החדשים המתחילים ב-1 בינואר של כל שנה. @ 1א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שני: הטלת מס == @ 2. מס רכוש (תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה. : (א1) מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל-360: :: (1) קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה; :: (2) מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם; :: (3) בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס. : (ב) מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס. @ 2א. קרן פיצויים (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ט, תשנ"ט, תשפ"ו-2) : (א) 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963]], הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות [[סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026]] (להלן - קרן פיצויים). : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות. : (ג) כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991]].)) @ 3. שיעור המס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשנ"ט) : מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%. @ 4. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ח, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשל"ט-4, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 5ב. (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 6. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ב) : (((בוטל).)) == פרק שלישי: שוויה של קרקע (תיקון: תשמ"א) == @ 7. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשל"ד-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 7א. (תיקון: תשל"ב, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 8. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 9א. (תיקון: תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 10א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב) : (((בוטל).)) @ 11. שוויה של קרקע שעליה בנין (תיקון: תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור [[1|בפסקה (2) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב-1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן - שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות. @ 12. שוויה של קרקע פנויה (תיקון: תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ו) : שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה-1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע. @ 13. שוויים של מטעים שהם קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ז-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז) : (א) שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור [[1|בפסקה (3) להגדרת (("))קרקע(("))]], הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם. : (ב) (((בוטל).)) @ 13א. שווי קרקע בבעלות ממושכת (תיקון: תשנ"ו) : (א) יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה - היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע. : (ב) יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה. : (ד) לענין סעיף זה - :: (1) יראו כיחיד אחד - בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה; :: (2) "קרקע" - למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי. : (ה) סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי [[סעיף 13]]. @ 13ב. עדכון סכומים (תיקון: תשנ"ו) : (א) הסכומים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א]] יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה. : (ב) הסכומים המתואמים [[שבסעיפים 13]] [[ו-13א(א)]] יעוגלו ל-100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור [[בסעיף 13א(ב)]] יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים. @ 14. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 15. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16א. <!-- לשעבר 16 --> (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה (((בוטל))) (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) == @ 16ב. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ג. (תיקון: תשל"ב, תשל"ג, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ה. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ו. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 16ז. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק רביעי: הצהרות == @ 17. הצהרה על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל - להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך. @ 18. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 18ב. <!-- לשעבר 18א --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק חמישי: שומה ותשלום המס == @ 19. שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (א) המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי [[סעיף 22]] - :: (1) בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה; :: (2) אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר; :: (3) אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון. @ 20. מועד תשלום המס על קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשל"ד-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז) : (א) החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה: :: (1) תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית; :: (2) תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו-10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור [[בסעיף 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]], או שתוקנה שומתו כאמור [[בסעיף 19(ג)(3)]], או שנשום לפי [[סעיף 22]], ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום. : (ג) השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין. @ 21. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 21א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22. שומת קרקע לפי מיטב השפיטה (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (א) לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. : (ב) מסר בעל הקרקע הצהרה לפי [[סעיף 17]] והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. @ 22א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 22ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 23. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 24. הודעת שומה (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : מי שנשום לפי [[סעיפים 19]] [[או 22]], תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן - הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון. @ 25. (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א, תשמ"ה) : (((בוטל).)) @ 25א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ה, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 25ב. <!-- לשעבר 25א --> (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק ששי: ערעורים == @ 26. השגה על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ו) : (א) חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1) ו-(2)]], רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק. : (ב) המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה. : (ג) נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה. : (ד) נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי [[סעיף 27]] - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) @ 26א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 27. ערר על שומת קרקע (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי [[סעיף 26(ב)]], רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר. @ 27א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 28. חובת הנמקה (תיקון: תשמ"א) : הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו. @ 29. ועדת ערר (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) שר המשפטים ימנה לצורך [[סעיף 27]] ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה. : (ב) הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי [[סעיף 19(ג)(1)]], רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה. : (ג) לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי [[+#9|סעיף 5]] [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה|ו-5א לפקודת ועדות חקירה]], וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים. : (ד) על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער. : (ה) נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה. == פרק שביעי: גביית המס == @ 30. גביה מתוך דמי שכירות (תיקון: תשמ"א) : המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה. @ 31. הגביה מבעלים משותפים (תיקון: תשמ"א) : היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע. @ 32. תחילת [[פקודת המסים (גביה)]] : על גביית מס הרכוש תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 33. הפרשי הצמדה וריבית על אי-תשלום במועד (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום. : (ב) על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי [[שסעיפים 2(א1)(2)]] [[או 2(א1)(3)]] חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום. : (ג) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום - כדין המס. : (ד) המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין [[חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980]], הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים. @ 33א. זקיפת תשלומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשל"ד-3, תשמ"ד, תשמ"ה) : (א) אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס. : (ב) לא פירש האדם את שנת החוב - ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו [[בסעיף 47(ב)]] שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה - :: (1) דין החזר מס שקוזז על פי [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי [[פקודת המסים (גביה)]] או בדרך אחרת - כדין סכום ששילם אדם; :: (2) "חוב מס" - סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני; :: (3) "סוגי חיוב" - מס או הפרשי הצמדה וריבית. @ 34. <!-- לשעבר 33א --> סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ו, תשמ"א) : המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי [[סעיפים 33]] [[ו-51]], או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע. @ 34א. סמכות להקטין חוב מס (תיקון: תשנ"ט) : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו [[בסעיף 33א]], לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999. <!-- : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראת שעה), התשס״ג–2002]].)) --> == פרק שמיני: פיצויים == @ 35. הגדרות (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א, תשס"א) : [[בפרק זה]] - :- "ישוב ספר" - ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע; :: ((פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א', דגניה ב', דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי-עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי-גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס-און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים (י"פ תשנ"ב, 4014 [4026]; תשנ"ג, 76 [4048]); גשר, רמות, ריחניה (י"פ תשנ"ג, 76 [4048]); בן-עמי, עברון, צבעון (י"פ תשנ"ד, 4888 [4243]); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו-664 וקווי אורך 695 ו-698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM (י"פ תשנ"ו, 3659 [4421]); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג'ורדיה, ג'יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג'דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע'ג'ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל-ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג'אן (י"פ תשס"ז, 2322 [5651]); <!-- האזור המסומן כתום במפה שבתוספת הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, מיום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) (י"פ תשס"ז, 3176 [5681]; תשס"ח, 2 [5719], 2070 [5780]); --> אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה (י"פ תשע"ט, 7610 [8112]); אשקלון ומבקיעים - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 756 [11745]); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי [[dec988-2023 | החלטת ממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023)]], לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר (י"פ תשע"ג, 3436 [12042]); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 (י"פ תשפ"ד, 7220 [12299]); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ - לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 (י"פ תשפ"ה, 1792 [12990]).)) :- "מבנה בתהליך בניה" - מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים; :- "מטעים" - עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם; :- "מלאי" - מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי; :- "נזק" - נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת; :- "נזק מלחמה" - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל; :- "נכס" - קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה; :- "ציוד" - מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי [[פקודת התעבורה]], כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים. @ 36. תשלום פיצויים (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ט-2, תשס"א, תשס"ו) : (א) ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת: :: (1) את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק; :: (2) את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים; :: (3) כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע; :: (4) כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים; :: (5) כללים לביצוע תשלום הפיצויים; :: (6) את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח; :: (7) ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד; :: (7א) דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים; :: (8) (((בוטלה).)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ"ה-1964]].)) :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973]].)) : (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות. : (ב1) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור [[בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור. :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע"ה-2014]].)) : (ג) (((פקע).)) @ 36א. מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים (תיקון: תשנ"ט-2) : (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק. : (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק. @ 36ב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 36ג. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38יח]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 36ד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) : (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 38לו]], אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 37. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 38. סייגים לקבלת פיצויים (תיקון: תשמ"א) : לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו. @ 38א. <!-- לשעבר 46ג --> ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה (תיקון: תש"ל, תש"ל-3, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ז) : (א) כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים. : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה: :: (1) (((בוטלה);)) :: (2) שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס; :: (3) סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים. : (ג) לענין סעיף זה, "נכס חוץ ישראלי" - :: (1) מקרקעין (([צ"ל: קרקע])), מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל; :: (2) כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל; :: (3) כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה; :: (4) טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא "נכס" או "נכס חוץ ישראלי"; :: (5) כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982]].)) @ 38ב. <!-- לשעבר 46ד --> ביטוח חפצים ביתיים (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן - חפצים ביתיים). :: ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל"ג-1973]].)) : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה: :: (1) השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם; :: (2) שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים; :: (3) שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים. : (ג) (((בוטל).)) == פרק שמיני 1 - מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ד) == @ 38ג. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ד. (תיקון: תשפ"ד, ק"ת תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ה. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ח. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38ט. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38י. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יא. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יב. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יג. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יד. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טו. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38טז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) @ 38יז. (תיקון: תשפ"ד) : (((פקע).)) == פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה) == : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):)) @ 38יח. הגדרות - [[פרק שמיני 2]] (תיקון: תשפ"ה) : [[בפרק זה]] - :- "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; ::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); :: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); ::: (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]] או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); :: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; :: (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; :- "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד-חודשית - 40%; ::: (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו-חודשית - 20%; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "השנה הקודמת" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); :: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור - ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025); ::: (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית - ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה - חודש יוני 2025: ::: (א) מדווח בשיטה חד-חודשית; ::: (ב) עוסק פטור; ::: (ג) מוסד ציבורי זכאי; :: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים מאי ויוני 2025; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע - חודש יולי 2025; :: (4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית - חודשים יולי ואוגוסט 2025; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38יט. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו-חודשית - על 12.5%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית - לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת - גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,833 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,400 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3. @ 38כ. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38כא. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38כב. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ה) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כא]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38כג. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ה) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38כב(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38כב]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. @ 38כד. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה (תיקון: תשפ"ה) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38כה. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38כו. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ה) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38כז. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ה) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38כב(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38כא]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38כח]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38כה(ב)]]. @ 38כח. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ה) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38כט. השגה וערר (תיקון: תשפ"ה) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38ל]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38ל. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ה) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38כט(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]]. @ 38לא. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ה) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38לב. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ה) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38יט]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור. @ 38לג. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38יט]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים [[בהגדרה "מקדם הוצאות קבועות" שבסעיף 38יח]] לגבי עוסק המדווח בשיטה דו-חודשית, שיעור הירידה הקבוע [[בסעיף 38יט(א)(2)]] ושיעורי הירידה הקבועים [[בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט(ה)]]. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים יולי ואוגוסט 2025; :: (2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025; :: (3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025. @ 38לד. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לג]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38לג]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כ עד 38לא]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38לה. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ה) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. : (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38כב עד 38כו]] [[ו-38כט]], בשינויים המחויבים. == פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ"ו-3) == : (((הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):)) @ 38לו. הגדרות - [[פרק שמיני 3]] (תיקון: תשפ"ו-3) : [[בפרק זה]] - :- "אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" - יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, "החלטות הממשלה" - כהגדרתן [[בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973]], כנוסחה [[בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023]]; :- "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" - אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי [[פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי]]: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; ::: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; :::: (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); ::: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ - הסכום הנמוך מבין אלה: :::: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :::: (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו [[בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; :: לעניין הגדרה זו - ::- "עובד מזכה" - עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "עובד מזכה" - (((הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):)) עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (1) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; ::: (2) עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; ::: לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד - כהגדרתה [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]; ::- "שכר העבודה לעובדים מזכים" - שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין [[פרק זה]], שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; ::- "התקופה המזכה לעניין שכר" - חודשים מרץ ואפריל 2026; :- "הוצאות מזכות" - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2: :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים - 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים - 1.2 מיליון שקלים חדשים; :- "הוצאות קבועות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב-2; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות [[סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף]] - סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חלק השכר המזכה" - סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; :- "מוסד חינוך" - כהגדרתו [[בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006]]; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]] ([[בפרק זה]] - מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: :: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], לא היו מתמיכות ותרומות; :: (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה; :- "מחזור עסקאות" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) - מחזור עסקאות כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף]]; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: ::: (א) עסקאות [[+|שסעיפים 20]] [[או 21 לחוק מס ערך מוסף]] חלים עליהן; ::: (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; ::: (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; ::: (ד) מכירות הוניות; :: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי [[סעיף 131 לפקודה]] שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; :: (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] - מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור - מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; :- "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" - מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי [[חוק מס ערך מוסף]] או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי [[סעיף 56 לחוק האמור]] - לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; :- "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד - שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין - מחזור העסקאות כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי - מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; ::: (ב) לעניין ניזוק אחר - מחזור עסקאותיו מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע - מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; :- "מס תשומות" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "מקדם הוצאות קבועות" - אחד מאלה: :: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) - שיעור כמפורט לצידו: ::: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%; ::: (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%; ::: (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%; ::: (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; :: (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי [[סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף]], ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; :: (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו - השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; :: (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי-הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; :- "נזק ישיר" - נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; :- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35]]; :- "נזק עקיף" - הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי-אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; :- "ניזוק" - עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: :: (1) המדינה; :: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (3) קופת חולים; :: (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; :: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: ::: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות תאגיד עזר כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ::: (ב) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::: (ג) חבר בורסה כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::: (ד) חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; ::: (ה) מנהל קרן כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :: (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; :: (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; :: (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); :: (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; : (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]], לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; :: (12) מי שעיסוקו בחקלאות; :- "עוסק" - חייב במס כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים" - עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה; :- "עוסק המדווח על בסיס מזומן" - עוסק שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי [[פרק ו' לחוק מס ערך מוסף]] עם קבלת התמורה לעסקה; :: (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך; :: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%; :- "עוסק מיוחד" - עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים; :- "קבלן ביצוע" - קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], הרשום בפנקס, כמשמעותו [[באותו חוק]]; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" - החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; :- "קרוב" - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]]; :- "שיעור הירידה במחזור העסקאות" - מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; :- "שנת הבסיס" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - שנת 2022; :: (3) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "השנה הקודמת" - כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) - שנת 2025; ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - אחת מאלה, לפי העניין: ::: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); ::: (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) - התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :- "תמיכות ותרומות" - תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026); :- "תקופת הבסיס" - התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד - התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; :- "תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מרץ ואפריל 2026; :: (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים מאי ויוני 2026; :- "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" - [[=תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993]]; :- "תשומות שוטפות" - סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם [[לחוק מס ערך מוסף]], כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]] [[או 67א לחוק מס ערך מוסף]], לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: :: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; :: (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; :- "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" - סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12. @ 38לז. פיצויים בעד נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: :: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; :: (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%; :: (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; :: (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); :: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי [[פרק זה]], את המסמכים המפורטים להלן: ::: (א) דוח תקופתי לפי [[+|סעיף 67]], [[+|67א]] [[או 71א לחוק מס ערך מוסף]], לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי [[תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976]], לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי [[חוק מס ערך מוסף]]; ::: (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי [[תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה]]; :: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: ::: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם; ::: (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. : (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): :: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים - סכום של 1,864 שקלים חדשים; :: (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,356 שקלים חדשים; :: (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,475 שקלים חדשים; :: (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים - סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; :: (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. : (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. : (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1; :: (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5; :: (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4; :: (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3. @ 38לח. מניעת כפל פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : אין בהוראות לפי [[פרק זה]] כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי [[פרק שמיני]], ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי [[פרק זה]] ולפי [[פרק שמיני]], בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. @ 38לט. תביעה לקבלת פיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) עוסק המבקש פיצויים לפי [[פרק זה]] יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 51]], המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר: :: (1) דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל; :: (2) לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים. : (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי [[פרק זה]] ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 38מ. קביעת הזכאות לפיצויים (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38לט]], יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. : (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. : (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. @ 38מא. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]], ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. : (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות [[סעיף 38מ(ג)]]. : (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. : (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי [[סעיף 38מ]] בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. : (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי [[פרק זה]] ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. : (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי [[פרק זה]], רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. @ 38מב. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי [[פרק זה]] לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]], במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. @ 38מג. תשלום ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי [[פרק זה]], יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. : (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היו חוב מס. @ 38מד. תשלום בחסר (תיקון: תשפ"ו-3) : שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. @ 38מה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות [[סעיף 38מ(א)]]. : (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]] ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. : (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי [[סעיף 38לט]], וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי [[סעיף 38מו]], ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי [[הסעיף האמור]], יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש. : (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 38מג(ב)]]. @ 38מו. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה (תיקון: תשפ"ו-3) : היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי [[פרק זה]] היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה - : (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; : (2) "עסקה" - לרבות פעולה. @ 38מז. השגה וערר (תיקון: תשפ"ו-3) : (א)(1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי [[פרק זה]], לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. :: (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. :: (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. :: (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. :: (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. : (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור [[בסעיף 38מח]], בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. @ 38מח. ועדת ערר (תיקון: תשפ"ו-3) : ועדת ערר שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020]], תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור [[בסעיף 38מז(ב)]], ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי [[סעיף 21 לחוק האמור]]. @ 38מט. רשות לייצג (תיקון: תשפ"ו-3) : [[סעיף 236 לפקודה]] יחול על ייצוג עוסק לעניין [[פרק זה]], בשינויים המחויבים. @ 38נ. תקופה חליפית (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור [[בסעיף 38לז]], יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. : (ב) לעניין סעיף זה - ::- "פעילות מופחתת", בחודש - חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; ::- "התקופה החליפית" - ::: (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות [[+|בסעיף 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] - תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; ::: (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]] - תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור; ::: (3) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי - תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור. @ 38נא. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38לז]], ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות [[פרק זה]] בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: :: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026); :: (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) - לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. : (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. : (ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" - כל אחת מאלה: :: (1) חודשים מאי ויוני 2026; :: (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026; :: (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026. @ 38נב. פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 38נא]], ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי [[סעיף 38נא]]. : (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38לח עד 38מט]], בשינויים המחויבים. : (ד) לעניין סעיף זה - ::- "הכנסה חייבת" - הכנסה כהגדרתה [[בפקודה]] לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; ::- "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" - הכנסה חייבת לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.6|או (6) לפקודה]], בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי [[סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי]], וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי [[סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור]], ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי [[פרק י"ב לחוק האמור]], מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. @ 38נג. פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) נגרם לדירה כהגדרתה [[בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]] (בסעיף זה - דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה - תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; :: (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; :: (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. :: (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. : (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 38מ עד 38מד]] [[ו-38מו]], בשינויים המחויבים. @ 38נד. עדכון סכומים (תיקון: תשפ"ו-3) : הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט [[38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הוצאות מזכות" שבסעיף 38לו]] וסכום הפיצוי לפי [[פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. @ 38נה. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - סיוע לעסקים (תיקון: תשפ"ו-3) : בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק האמור]]; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת. == פרק תשיעי: פטור והנחות == @ 39. קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : אלה פטורים מתשלום מס רכוש: : (1) המדינה; : (2) ארגון האומות המאוחדות; : (3) מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל; : (4) רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה; : (5) בעל בית קברות בשל בית הקברות; : (6) מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד; :: לענין זה((,)) "מוסד ציבורי" - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה; : (7) רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה; : (8) קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח; : (9) מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס. @ 40. פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ו, תשל"ו-2, תשל"ט-2, תשמ"א, תשמ"ט-2) : (א) מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו. : (ב) סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים. @ 41. (תיקון: תשל"ח, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41א. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ב. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ג. (תיקון: תשכ"ט, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 41ד. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 44. (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ט-2) : (((בוטל).)) @ 45. פטור מיוחד (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א) : (א) שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה: :: (1) קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית; ::: ((לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י"פ תשל"ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה"ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה"ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה"ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה"ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.)) :: (2) קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי; ::: ((פורסם [[צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988]].)) :: (3) (((בוטלה);)) :: (4) (((בוטלה);)) :: (5) (((בוטלה);)) :: (6) (((בוטלה);)) :: (7) (((בוטלה).)) : (ב) (((בוטל).)) @ 45א. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 45ב. <!-- לשעבר 46 --> (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשל"ט-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46. (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 46א. החלת הסכם למניעת מסי כפל (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (א) קיים הסכם בר-תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה. : (ב) חובת הסודיות לפי [[סעיף 50]] לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א). @ 46ב. (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : (((בוטל).)) == פרק עשירי: הוראות שונות == @ 47. מנהל מס רכוש וממונים אזוריים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשמ"א) : (א) הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל. : (ב) המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי [[הסעיפים 34]], [[60]], [[64(ב)]] [[ו-66]], והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]]. @ 48. סמכויות (תיקון: תשמ"א) : המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה. @ 48א. חקירות וחיפושים (תיקון: תשכ"ד) : שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין - : (1) להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|וסעיפים 3]] [[ו-4 לפקודה האמורה]] יחולו על הודעה שרשם; : (2) להשתמש בסמכויות שוטר לענין [[סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)]], למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים. @ 49. הודעות רשמיות (תיקון: תשס"ד) : עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי [[פקודת מס הכנסה, 1947]], [[פקודת הסטטיסטיקה, 1947]], [[חוק בנק ישראל, תשי"ד-1954]], או [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]]. @ 50. שמירת סוד (תיקון: תשכ"ד, תשל"ט-2, תשמ"א) : (א) לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו. :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשנ"ח, 3130 [4636]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תש"ס, 4226 [4902]) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ד, 7664 [6861]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7136 [7072]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן - המלמ"ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ"ב.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ה, 7857 [7090]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת "נוהל גילוי מרצון" בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת "נוהל גילוי מרצון".)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן - הגופים) שהוקמו [[2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס' 4618, מיום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)]] (להלן - החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג' להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות [[סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף]], חלות על מידע כאמור.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ו, 7616 [7280]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן - הגופים), שהוקמו [[2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס' 2379, מיום ו' בטבת התשע"ה (28 בדצמבר 2014)]] (להלן - החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.)) :: ((ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י"פ תשע"ז, 514 [7373]), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות [[+|סעיפים 30(ב1), (ה) ו-(ז1)]] [[ו-32 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן - החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח [[-|החוק]] והתקנות בלבד.)) : (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה. @ 51. הארכת מועד (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א, תשמ"ה) : (א) המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי [[סעיפים 27]] [[ו-29(ד)]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית. : (ה) לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס. @ 52. פגמים וליקויים : הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות. @ 53. מסירה (תיקון: תשמ"א) : (א) הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר. : (ב) הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד. @ 53א. סמכות להתעלם מפעולות מסויימות (תיקון: תשל"ב, תשמ"א) : (א) סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק. : (ב) החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי [[סעיפים 26]] [[ו-27]]. @ 54. רישום פעולות (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ז, תשכ"ח-2, תשל"ב, תשמ"א, תשע"ו, תשפ"ו) : (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת - לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט [[בסעיף 20]], טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי [[סעיף 27]], אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו. :: "פעולה", בסעיף זה - מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא. :: בסעיף קטן זה, "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]. : (ב) שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, "יישוב מיעוטים" - יישוב ש-80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. :: (2) נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי [[סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)]], ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור. :: (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור [[בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)]]. @ 54א. (תיקון: תשכ"ד, תשל"ב, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ב. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 54ג. (תיקון: תשכ"ז, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 55. זכות חזרה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת. @ 56. החזר מס על קרקע (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א, תשמ"ה, תשנ"ד) : אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר. @ 56א. (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 56ב. עיגול סכומים (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"א) : בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה - יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר. @ 57. עבירות ועונשין : (א) מי שלא מסר - בלי סיבה מספקת - הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס אלף לירות. : (ב) מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות. : (ג) מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות. : (ד) נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה. @ 57א. תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת (תיקון: תשנ"ב) : לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי [[סעיף 57]]; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו - קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, "חבר בני אדם" - למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם. @ 58. עבירות על ידי חבר בני-אדם (תיקון: תשנ"ב) : נעברה עבירה לפי [[סעיף 57]] [[או 57א]] על ידי חבר בני-אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא-כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה: : (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו; : (2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה. @ 59. אחריות לתשלום המס : תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס. @ 60. כופר כסף : נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים. @ 61. נוהל וסדרי דין (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הנוסח הקבוע):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו. @ 61. נוהל וסדרי דין לפי [[פרק שמיני]] (תיקון: תשכ"ז, תשל"ו, תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו-3) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):)) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי [[פרק שמיני]] והתקנות על פיו. : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל"ג–1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980]].)) @ 62. (תיקון: תשכ"ח-2) : (((בוטל).)) @ 63. (תיקון: תשמ"א) : (((בוטל).)) @ 64. אצילת סמכויות : (א) שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי [[סעיף 50(א)]]. : (ב) המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי [[סעיף 48]] והסמכות לקבלת כופר כסף לפי [[סעיף 60]]. @ 65. ביצוע ותקנות : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה. @ 66. טפסים (תיקון: תשכ"ד) : המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם. @ 67. ביטולים : בטלים - : (1) פקודת מס הרכוש העירוני, 1940; : (2) חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש"ט-1949; : (3) פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942; : (4) ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];)) : (5) חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951. @ 68. הוראות מעבר (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : (א) כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה. : (ב) אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה. : (ג) השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם [[סעיף 7]] והשווי של קרקע שחל עליה [[הסעיפים 11]], [[12]] [[ו-16]], שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי [[סעיף 19]] ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי [[סעיף 19 האמור]] גם לפני תום חמש שנים מאותו יום. : (ד) ::- "בעל" לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה - ::: (1) בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::: (2) בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 - בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; ::- "חכירה", בסעיף קטן זה - לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה. : (ה) בעל משק כאמור [[בסעיף 42]], אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א-1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956. : (ו) על אף האמור [[בסעיף 22(ב)]] יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי [[אותו סעיף]] לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה. @ 69. רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה (תיקון: תשכ"ד, תשמ"א) : רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה. @ 70. <!-- לשעבר 69 --> תחילת תוקף (תיקון: תשכ"ד) : חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך. == תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ"ה, תשמ"א) == <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"א בניסן תשכ"א (28 במרס 1961). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * לוי אשכול, שר האוצר * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה bw02mr49dw7suiv832ziaj2633kle6b חוק מס רכוש וקרן פיצויים 0 336915 3011396 3005296 2026-05-06T09:01:52Z OpenLawBot 8112 [3011384] תיקון מס' 37 3011396 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2001070}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1928:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קמ״ז, עמ׳ 1489|פקודת מס הרכוש העירוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563642.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 112|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561572.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש העירוני, 1940:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1940, תוס׳ 1, 218|פקודת מס הרכוש העירוני|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561662.pdf}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 1, 60|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561854.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 21|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561983.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 34|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562108.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 98|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562268.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 61|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562475.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 152|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208808.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 154|חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 92|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 276|תיקון לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 58|תיקון מס׳ 4 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 116|תיקון מס׳ 5 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208813.pdf}}, {{ח:תיבה|127|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317444.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 12|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 116|תיקון מס׳ 6 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 84|תיקון מס׳ 7 לחוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208816.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1935:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1935, תוס׳ 1, 1|פקודת מס הרכוש החקלאי|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_560924.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561007.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 41|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תארים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561572.pdf}}. ''פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1942 תוס׳ 1, 9|פקודת מס הרכוש החקלאי}}; {{ח:תיבה|1943, תוס׳ 1, 10|פקודת הכנסות מלחמה (מס הרכוש החקלאי) (תקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561885.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 15|פקודת הכנסות מלחמה (מס רכוש חקלאי) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561964.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561986.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 35|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562111.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 118|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562488.pdf}}, {{ח:תיבה|127|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562508.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 136|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208806.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 150|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208807.pdf}}. ''חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 44|חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_207920.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 134|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211822.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 41|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207919.pdf}}, {{ח:תיבה|53|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317291.pdf}}, {{ח:תיבה|VII|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 143|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 166|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 106|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207915.pdf}}, {{ח:תיבה|210|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207916.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 100|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208817.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 91|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208819.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 197|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208820.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 26|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208821.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 34|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208818.pdf}}, {{ח:תיבה|42|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208822.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_517770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 86|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208823.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 12|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208826.pdf}}, {{ח:תיבה|31|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208824.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 72|תיקון מס׳ 5 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208825.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 158|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317459.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 69|תיקון מס׳ 8 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208828.pdf}}, {{ח:תיבה|69|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208829.pdf}}, {{ח:תיבה|120|חוק מס מימון רכש (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208795.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 50|תיקון מס׳ 21 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208770.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 186|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208830.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 174|תיקון מס׳ 17 לחוק לעידוד השקעות הון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 92|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317805.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211858.pdf}}, {{ח:תיבה|101|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211859.pdf}}, {{ח:תיבה|116|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 200|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 60|תיקון מס׳ 59 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210165.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 40|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210401.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 4|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210704.pdf}}, {{ח:תיבה|7|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210688.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 119|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211722.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 176|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211733.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 253|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211138.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 90|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211076.pdf}}, {{ח:תיבה|386|תמריץ לבניית דירות מגורים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211212.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 312|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 133|תיקון מס׳ 45 לחוק מס שבח מקרקעין|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203782.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211625.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 220|תיקון מס׳ 29 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 387|חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי־ערבי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 237|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 88|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 760|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}, {{ח:תיבה|544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}. ''הארכת התקופה הקובעת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1430|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הארכת התקופה הקובעת וקביעת תיאומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11093.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הטלת מס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: שוויה של קרקע}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הצהרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: שומה ותשלום המס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: ערעורים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: גביית המס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: פיצויים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8-1|פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: פטור והנחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חקלאי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור עירוני“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין“ – לרבות כל מבנה או בניה שאינם ארעיים, שבנייתם נגמרה, ובלבד ששטחם נכלל בחישוב אחוזי הבניה המנוצלים המותרים בקרקע לפי תקנות תכנון ובניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין חקלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין כפרי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מאגר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מגורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין מיוחד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין עסקי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין עירוני“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנין תעשייתי“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – {{ח:תתת|(1)}} בקרקע – {{ח:תתתת|(א)}} הבעל הרשום, ובחכירה או בחכירת משנה לתקופה שאינה פחותה מ־25 שנים – החוכר הרשום, או חוכר המשנה הרשום, הכל לפי הענין; {{ח:תתתת|(ב)}} נפטר או נעדר הבעל כמשמעותו בפסקה (1)(א), או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כבעלה או העביר לאחר את זכותו להחזיק בה, ליהנות ממנה או לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות העושות את האחר כחוכרה או כחוכר המשנה שלה לתקופה שאינה פחותה מ־25 שנים, יהיה בעל הקרקע – המחזיק או הזכאי להחזיק בה או ליהנות ממנה, או הזכאי לקבל ממנה הכנסה או רווחים בנסיבות כאמור; והכל בין שזכותו רשומה בפנקסי המקרקעין או בפנקסים רשמיים אחרים ובין שאינה רשומה; {{ח:תתתת|(ג)}} אם המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל היא הבעל לפי פסקאות משנה (א) או (ב) והקרקע מוחזקת על־ידי אחר על פי חוזה או רשיון – יראו את המחזיק כבעל הקרקע; {{ח:תתת|(1א)}} בקרקע שפורסמה הודעה עליה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}, ושר האוצר או מי שהורשה על ידיו לצורך {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 22|סעיף 22(2) לאותה פקודה}}, אינם זכאים לחזור בהם מרכישתם כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 14|בסעיף 14(1) לפקודה האמורה}} – המדינה, או מי שהורשה לכך – הכל לפי הענין; בקרקע שניתן לגביה צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943}}, והשלטונות קנו חזקה בקרקע בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח)#סעיף 4|לסעיף 4 לפקודה האמורה}} – המדינה; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(3)}} בקרקע שהיא בהנהלתו, בהחזקתו או ברשותו של אפוטרופוס, של סוכן או מיופה כוח של בעל הנמצא בחוץ לארץ, של מוציא לפועל של צוואה, כונס נכסים, מפרק או נאמן שנתמנו על פי חוק או על ידי בית משפט – ייחשבו גם אלה לבעלים בנוסף על האמורים בפיסקאות (1), (1א) ו־(2), ובלבד שהמס על קרקע זו לא ייגבה אלא מהכנסה שמקורה באותה קרקע או ממנה גופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם קרוב, באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; {{ח:תתת|(2)}} זכות להחזיק ב־51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה; {{ח:תתת|(3)}} זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים; {{ח:תתת|(4)}} זכות למנות מנהל; {{ח:תת}} והמונח שליטה יפורש לפי זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמר בניה“ – משעה שהבנין כולו או מקצתו נתפס לראשונה, או משעה שהוא ראוי לשימוש שיועד לו, הכל לפי המוקדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – הנציב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת עליית המדד“ ו”סכום מתואם“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני סוף התקופה (להלן – המדד החדש) לבין המדד שהתפרסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה עודפת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המסים (שינוי שיעור ריבית)|צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989}}, שיעור הריבית בהגדרה ”הפרשי הצמדה וריבית“ הוא 4% לשנה.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקה“ – יחידת הרישום בפנקסי המקרקעין, ובאין יחידה כזאת – הקרקע שעליה עומד הבנין בתוספת שטח של 300%, ובלבד שלא תיכלל בחלקה קרקע המשמשת בחקלאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאי“ – {{ח:תתת|(1)}} בעל משק חקלאי, תושב ישראל – לרבות חבר בני אדם שפסקה (2) איננה חלה עליו – אשר 50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות; {{ח:תתת|(2)}} חבר בני אדם – למעט מי שמניותיו נסחרות בבורסה – אשר 50% לפחות מהכנסתו ו־50% לפחות מהכנסתם של בעלי השליטה בו היא מחקלאות, אולם חבר בני אדם כאמור שהוקם לפני שנת המס 1975, ציין ש־50% לפחות מהכנסתו היא מחקלאות אם רוב בעלי הזכויות בו רכשו את זכויותיהם לפני שנת המס 1975 או שבכל אחת מחמש שנות המס שלפני שנת המס 1979 לפחות 50% מהכנסתו היתה מחקלאות; {{ח:תתת|(3)}} בהגדרה זו – {{ח:תתתת|(א)}} ”הכנסה“ – הכנסה חייבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, באחת משתי שנות המס הקודמות לשנת מס פלונית או באותה שנת מס, לפני קיזוז הפסדים, לרבות הכנסה פטורה לפי כל דין אך למעט ריווח הון ולמעט הכנסה שאיננה מחקלאות עד לסכום השווה לשכר השנתי הממוצע למשרת שכיר לפי קביעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע לענין זה סכום אחר – למעט הסכום שקבע, ובקיבוץ – עד לסכום כאמור לכל יחידת משק כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 57|בסעיף 57 לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} ”הכנסה מחקלאות“ – לרבות שכר שמקבל חבר בחבר בני אדם שהוא חקלאי, ריבית ודיבידנד שמקבל חבר מחבר בני אדם כאמור וחלקו היחסי של חבר בחבר כאמור ברווחים הבלתי מחולקים של החבר; {{ח:תתתת|(ג)}} ”בעלי שליטה“ – המחזיקים ביחד באחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה; {{ח:תתתתת|(2)}} זכות להחזיק שני שלישים לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, או הזכות לרכשה; {{ח:תתתתת|(3)}} זכות לקבל שני שלישים לפחות מהרווחים; {{ח:תתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב ספר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה בתהליך בניה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מושב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק, יחד עם הקרקע שעליה הם נטועים, ולרבות היבול שעליהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי בתעשיה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי חקלאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס“, ”מס רכוש“ – המס המוטל על פי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס המשמש בחקלאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ של אדם – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע“ – {{ח:תתת|(1)}} קרקע פנויה לרבות קרקע שמחובר אליה נכס שאיננו בנין, למעט הנכס המחובר אליה ולמעט קרקע חקלאית; {{ח:תתת|(2)|(א)}} קרקע שעליה בנין ששטחו הכולל פחות מ־30% מהשטח הכולל שהיה מותר לבנות לפי תקנות תכנון ובניה, ואשר המחיר שניתן לקבל בעד הבנין לבדו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס היה פחות משווי הקרקע שעליה הוא עומד; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי בנין מגורים שבנייתו נסתיימה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) והחייב במס נעשה לבעל קרקע לגביו לפני המועד האמור, יקראו בפסקת משנה (א) ”20%“ ולא ”30%“; {{ח:תתתת|(3)}} קרקע שביום ד׳ בטבת התש״ן (1 בינואר 1990) היו עליה מטעים ואיננה קרקע חקלאית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ – {{ח:תתת|(1)}} קרקע שבתכנית על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – התכנית), יועדה לחקלאות או יועדה לשמורת טבע כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ב–1992}}, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות, ניתן לפי התכנית לבנות עליה דירת מגורים; {{ח:תתת|(2)}} קרקע המשמשת לעסק במשקו החקלאי של בעליה שהוא חקלאי, שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) (להלן – היום הקובע); לענין זה יראו קרקע כאמור כאילו היתה בידי בעליה ביום הקובע גם אם הוא קיבל אותה בירושה או במתנה מבן זוגו או מהורהו או מהורה של בן זוגו לאחר היום הקובע, ובלבד שהמוריש או נותן המתנה, לפי הענין, היה בעליה ביום הקובע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – מועד הבניה או המועד שבו נעשה החייב במס לבעל קרקע, למעט בדרך של קבלת הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה, או במתנה מאחד מאלה, לפי המועד המאוחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי“, ”רכב מסחרי“ ו־”רכב עבודה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונית“, ”גרור“ ו־”נתמך“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכירות מוגנת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות תכנון ובניה“ – תקנות תכנון ובניה שהותקנו על פי כל דין ושהיו קיימות במועד הקובע, ואם לא היו תקנות כאמור, התקנות שהותקנו לראשונה לאחר המועד הקובע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – שנים עשר החדשים המתחילים ב־1 בינואר של כל שנה. {{ח:סעיף|1א||תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הטלת מס}} {{ח:סעיף|2|מס רכוש|תיקון: תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} מס רכוש ישולם על ידי בעלי קרקע, לכל שנת מס על קרקע שהיתה להם באותה שנה. {{ח:תת|(א1)}} מי שהיה בעל קרקע בחלק משנת מס כתוצאה מנסיבות כמפורט להלן, ישלם חלק יחסי ממס הרכוש, כיחס מספר הימים שהיה בעל הקרקע בתוך שנת המס ל־360: {{ח:תתת|(1)}} קרקע שבבעלותו חדלה בתוך שנת המס מלהיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרה; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעין שבבעלותו, שאינם קרקע, הפכו בתוך שנת המס להיות קרקע לענין חוק זה עקב שינוי הגדרם; {{ח:תתת|(3)}} בתוך שנת המס רכש קרקע ממי שהיה פטור ממס. {{ח:תת|(ב)}} מס רכוש לא ישולם יותר מפעם אחת על קרקע אחת באותה שנת מס. {{ח:סעיף|2א|קרן פיצויים|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ט, תשנ״ט, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} 25% ממס הרכוש וכן 15% ממס רכישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק ולמתן סיוע לרכישת זכויות בעל דירה במיזם שיקום ולהשתתפות במימון מיזם לשיקום והתחדשות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית#סעיף 46|סעיף 46 לחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026}} (להלן – קרן פיצויים). {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה על כך תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:סעיף|3|שיעור המס על קרקע|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשנ״ט}} {{ח:ת}} מס הרכוש על קרקע יהיה בשיעור 0%. {{ח:סעיף|4||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ח, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשל״ט־4, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5ב||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ח, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|6||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: שוויה של קרקע|תיקון: תשמ״א}} {{ח:סעיף|7||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשל״ד־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7א||תיקון: תשל״ב, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|8||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9א||תיקון: תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10א||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11|שוויה של קרקע שעליה בנין|תיקון: תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו}} {{ח:ת}} שוויה של קרקע שעליה בנין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2) להגדרת {{ח:הערה|”}}קרקע{{ח:הערה|“}}}}, הוא השווי שניתן לקבל בעד הנכס כולו במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ב־1 באוקטובר שקדם לשנת המס שבה נשום הבנין (להלן – שווי השוק) פחות שווי השוק של הבנין כולל הקרקע שעליה הוא עומד בתוספת 300% מהשטח הכולל של הבנין כאילו הבנין האמור הוא נכס בפני עצמו ללא זכויות בניה נוספות. {{ח:סעיף|12|שוויה של קרקע פנויה|תיקון: תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ו}} {{ח:ת}} שוויה של קרקע יהיה שווי השוק שלה; ואם הפכה לקרקע או נרכשה ממי שהיה פטור ממס, לאחר ה־1 בספטמבר ולפני תום שנת המס שלגביה נשומה, ייקבע שוויה ליום שהפכה לקרקע. {{ח:סעיף|13|שוויים של מטעים שהם קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ז־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} שוויה של קרקע שהיתה בידי בעליה ביום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) שעליה מטע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}קרקע{{ח:הערה|“}}}}, הוא שווי השוק שלה בניכוי סכום של 50,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|13א|שווי קרקע בבעלות ממושכת|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} יחיד שבעלותו בקרקע החלה לפני יום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) (לענין סעיף זה – היום הקובע), זכאי לניכוי משוויה של אותה הקרקע בסכום של 65,000 שקלים חדשים לכל דונם או חלק יחסי מסכום זה לחלק של דונם; לענין זה, יראו כאילו החלה בעלותו של יחיד בקרקע לפני היום הקובע, גם אם קיבל את הקרקע בירושה מבן זוג, מאח, מהורה, מהורה של הורה או מאח של הורה או במתנה מאחד מאלה, ובלבד שבעלותו בקרקע של המוריש או של נותן המתנה, לפי הענין, החלה לפני היום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} יחיד זכאי בשנת מס לניכוי לפי סעיף קטן (א) עד לסכום של 650,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד אינו זכאי לניכוי כאמור בשנת המס שבה העביר את הקרקע לאחר, שלא בדרך הורשה לבן זוג, לאח, לילד, לנכד או לאחיין או בדרך מתנה לאחד מאלה. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} יראו כיחיד אחד – בני זוג וילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה; {{ח:תתת|(2)}} ”קרקע“ – למעט קרקע שבכל תקופה לאחר היום הקובע שימשה כולה או חלקה כמלאי עסקי. {{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יחול גם לגבי קרקע ששוויה מחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:סעיף|13ב|עדכון סכומים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} יתואמו לכל שנת מס, לפי שיעור עליית המדד שהתפרסם בנובמבר שלפני אותה שנה, ביחס למדד שהתפרסם בנובמבר בשנה שקדמה לאותה השנה. {{ח:תת|(ב)}} הסכומים המתואמים {{ח:פנימי|סעיף 13|שבסעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א(א)}} יעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים והסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ב)}} יעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים. {{ח:סעיף|14||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|15||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16א||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: מבנה בתהליך בניה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:סעיף|16ב||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ג||תיקון: תשל״ב, תשל״ג, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ד||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ה||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ו||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16ז||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הצהרות}} {{ח:סעיף|17|הצהרה על קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א, תשמ״ה}} {{ח:ת}} אדם שבתוך שנת המס נעשה בעל קרקע, וכן אדם שחדל להיות בעל קרקע והדבר לא נרשם בפנקסי המקרקעין, חייב תוך 30 יום מיום שנעשה בעל, או מיום שחדל – להצהיר על כך בכתב למנהל; ואם נשתנתה הקרקע שלו בתוך שנת המס, שינוי מהותי בגופה או על ידי הוספה עליה וכן אם נשתנה השימוש בה באופן המשנה את הגדרתה, חייב תוך 30 יום מיום השינוי, למסור למנהל הצהרה בכתב על כך. {{ח:סעיף|18||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: שומה ותשלום המס}} {{ח:סעיף|19|שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ישום את שווייה של קרקע וחייב לחזור ולשומה אחת לחמש שנים, ובלבד שאם תוקנה שומה על פי סעיף קטן (ג) רשאי המנהל לדחות את המועד האמור עד תום חמש שנים מיום התיקון. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לתקן שומה לפי סעיף קטן (א) וכן שומת קרקע לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}} – {{ח:תתת|(1)}} בין ביזמתו הוא ובין על פי בקשת בעל הקרקע, אם לאחר השומה התברר שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שווייה, ותקפו של התיקון יהיה מתחילת השנה שבה נעשה; {{ח:תתת|(2)}} אם לאחר השומה הפכה הקרקע לבנין או נשתנה הגדרה באופן אחר, ותקפו של התיקון יהיה מיום גמר הבניה או שינוי ההגדר; {{ח:תתת|(3)}} אם ראה כי טעה בשומתו, ותקפו של תיקון כזה לא יחול על יותר משלוש שנות מס שקדמו לתיקון. {{ח:סעיף|20|מועד תשלום המס על קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשל״ד־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} החייב במס על קרקע רשאי לשלם את המס באחת משתי דרכים אלה: {{ח:תתת|(1)}} תשלום המס כולו עד 31 בינואר של שנת המס, ללא הפרשי הצמדה וריבית; {{ח:תתת|(2)}} תשלום המס בשלושה שיעורים שווים שמועדיהם 10 באפריל, 10 ביולי ו־10 באוקטובר של שנת המס, כאשר כל שיעור נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מתחילת שנת המס. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שחל לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א1)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(א1)(3)}}, או שתוקנה שומתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)(3)}}, או שנשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, ישלם את המס שהוא חייב בו תוך 45 ימים מיום משלוח הודעת התשלום. {{ח:תת|(ג)}} השיג אדם על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת במועד האמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין. {{ח:סעיף|21||תיקון: תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|21א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|22|שומת קרקע לפי מיטב השפיטה|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא מסר בעל קרקע הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} רשאי המנהל לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. {{ח:תת|(ב)}} מסר בעל הקרקע הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} והיה למנהל יסוד להניח שהפרטים שפורטו בהצהרה, כולם או מקצתם, אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הוא תוך שנה מיום שנמסרה לו ההצהרה לשום לפי מיטב שיפוטו את שווי הקרקע ואת המס המגיע לפי זה. {{ח:סעיף|22א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|22ב||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|23||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|24|הודעת שומה|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} מי שנשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 22|או 22}}, תישלח לו הודעת שומה או הודעת שומה חדשה, לפי הענין (להלן – הודעת שומה), ובה יפורט שוויה של כל קרקע וקרקע וסכום המס המגיע. המנהל רשאי לשלוח הודעת שומה כאמור לכל הקרקעות או הודעות שומה נפרדות לקרקעות שונות, כפי שיראה לנכון. {{ח:סעיף|25||תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״א, תשמ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ה, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25ב||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: ערעורים}} {{ח:סעיף|26|השגה על שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חולק בעל קרקע על השומה, או על הודעת תשלום שנמסרה לאדם לגבי קרקע שרכש ממי שהיה פטור ממס ואשר לא ערר על שומה שנעשתה לו, או על סירוב המנהל להיענות לבקשתו לתקן שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)(1) ו־(2)}}, רשאי הוא תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההודעה להשיג עליה לפני המנהל בכתב מנומק. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יודיע למשיג בכתב את החלטתו המנומקת תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך חודש מיום שאישר המנהל כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא החליט המנהל בהשגה במהלך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה. {{ח:תת|(ג)}} נוכח המנהל שטעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) לרעת המשיג והמשיג לא ערער עליה, רשאי המנהל לתקן את החלטתו, ועליו להודיע למשיג בכתב את החלטתו המתוקנת ונימוקיה. {{ח:תת|(ד)}} נמסרה למשיג החלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב), חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|26א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27|ערר על שומת קרקע|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ב)}}, רשאי תוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר. {{ח:סעיף|27א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28|חובת הנמקה|תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} הטוען כי שומה שנעשתה היא מוגזמת, חייב לנמק את טענתו. {{ח:סעיף|29|ועדת ערר|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה לצורך {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} ועדות ערר של 3 חברים כל אחת, ובהם אחד שהוא רשום בפנקס עורכי הדין ואחד שהוא בעל נסיון בעסקי מקרקעין, ובלבד שלפחות שני חברי הועדה וביניהם בעל הנסיון בעסקי מקרקעין, לא יהיו עובדי המדינה. {{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת, אך לא להגדילה, ובלבד שבערר על סירוב המנהל לתקן שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)(1)}}, רשאית הועדה לתקן את השומה רק אם היא סבורה שיש הבדל של 20% לפחות בין השווי שנקבע בשומה לבין שוויה. {{ח:תת|(ג)}} לועדה יהיו אותן הסמכויות שאפשר להעניקן לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|ו־5א לפקודת ועדות חקירה}}, וכן להיכנס או להרשות לאדם אחר להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ולערוך בה בדיקות ומדידות וכן לדרוש מבעל הקרקע או המחזיק בה למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה; הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים. {{ח:תת|(ד)}} על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהובאה ההחלטה לידיעת המערער. {{ח:תת|(ה)}} נמסרה לבעל קרקע החלטת ועדת הערר, חייב הוא תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה. {{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: גביית המס}} {{ח:סעיף|30|גביה מתוך דמי שכירות|תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} המס ייגבה מבעל הקרקע, ואולם אם לא שילם בעל הקרקע את המס תוך 30 יום מהמועד שנקבע לתשלומו, מותר למסור הודעה על כך לכל אדם המשלם לבעל דמי שכירות בעד הקרקע או בעד חלק ממנו, לפרש בה את סכום המס שלא נפרע במועדו ולדרוש כי עד לפרעון סכום המס שעליו נמסרה הודעה כאמור, ישולמו כל דמי השכירות העתידים למנהל, למעט דמי שכירות שניתנו בעדם שטרות לפני מתן ההודעה. {{ח:סעיף|31|הגביה מבעלים משותפים|תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} היתה הקרקע בבעלות משותפת בחלקים בלתי מסויימים, יגבה המנהל מכל אחד מהם את חלקו היחסי במס; היו שמותיהם ומעניהם של חלק הבעלים לא ידועים לו, יגבה מן ההכנסה המגעת להם מן הקרקע. {{ח:סעיף|32|תחילת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}}} {{ח:ת}} על גביית מס הרכוש תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:סעיף|33|הפרשי הצמדה וריבית על אי־<wbr>תשלום במועד|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ד־3, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} על סכומי מס לשנת מס פלונית שלא שולמו עד 31 בינואר של אותה שנת מס, לרבות הפרשי מס הנובעים מתיקון שומה, או מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, אך למעט סכומים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה שמתחילת שנת המס ועד יום התשלום. {{ח:תת|(ב)}} על סכומי מס לשנת מס פלונית, שחייב בו מי {{ח:פנימי|סעיף 2|שסעיפים 2(א1)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(א1)(3)}} חלים עליו, שלא שולמו תוך 30 ימים מיום היותו לבעל הקרקע או מיום שהמקרקעין הפכו לקרקע, לרבות הפרשי מס הנובעים מהחלטה בהשגה, בערר או בערעור, ייווספו הפרשי הצמדה וריבית בעד התקופה מהיום שהמקרקעין הפכו לקרקע או מיום שרכש את הקרקע, לפי הענין, ועד יום התשלום. {{ח:תת|(ג)}} לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית וכן קנס בשל פיגור בתשלום – כדין המס. {{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית לענין {{ח:חיצוני|חוק המסים (קנס פיגורים)|חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980}}, הוא בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים. {{ח:סעיף|33א|זקיפת תשלומים|תיקון: תשכ״ח־2, תשל״ד־3, תשמ״ד, תשמ״ה}} {{ח:תת|(א)}} אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס. {{ח:תת|(ב)}} לא פירש האדם את שנת החוב – ייזקף הסכום לחובות המס שלו באזור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ב)}} שבו מצוי הנכס, לפי שנת היווצרם, החל משנת המס המוקדמת ביותר; לענין זה – {{ח:תתת|(1)}} דין החזר מס שקוזז על פי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם; {{ח:תתת|(2)}} ”חוב מס“ – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם לפי חוק זה לשנת מס מסויימת לגבי כל נכסיו המצויים באזור פלוני; {{ח:תתת|(3)}} ”סוגי חיוב“ – מס או הפרשי הצמדה וריבית. {{ח:סעיף|34|סמכות המנהל להקטין קנס או ריבית|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} המנהל רשאי להקטין את שיעור הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}}, או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור נגרם שלא מחמת מעשה או מחדל התלויים ברצונו של בעל הקרקע. {{ח:סעיף|34א|סמכות להקטין חוב מס|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כללים בדבר הקטנת חוב מס כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א}}, לסוגי בעלים או לסוגי קרקעות, למעט הקטנת חוב מס לשנת המס 1999. {{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: פיצויים}} {{ח:סעיף|35|הגדרות|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א, תשס״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישוב ספר“ – ישוב ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר, וכן אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר לתקופה קצובה שקבע; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות בדבר יישובי ספר: אביבים, אביעזר, אבני איתן, אבן מנחם, אדמית, אדרת, אוהד, אור הנר, אורטל, אחוזת שושנה, אייל, איילות, אילון, אלומות, אלוני הבשן, אלי על (אליעד), אלקוש, אלרום, אמציה, אני עם, אפיק, אפיקים, ארז, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), בארי, באר צופר, בחן, בית הלל, בית זרע, בית יוסף, בצת, ברעם, גבים, גבעת יואב, גבעת עוז, גדות, גונן, גורן, געתון, גרופית, גשור, גשר הזיו, דגניה א׳, דגניה ב׳, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, דקל, האון, הגושרים, הר אודם, הר עמשא, זיקים, זרעית, חולית, חוסן, חורפיש, חורשים, חמדיה, חניתה, חצבה, חריש, טירת צבי, יד חנה, יד מרדכי, יהל, יוטבתה, יבול, יונתן, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, ירדנה, ירחיב, ישע, יתר, כברי, כיסופים, כמהין, כנרת (מושב), כנרת (קיבוץ), כנף, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר חרוב, כפר יובל, כפר סולד, כפר עזה, כרם בן זמרה, כפר רופין, כפר רות, כרמיה, כרמים, כרם שלום, להב, להבות הבשן, לימן, מבוא חמה, מבוא ביתר, מבטחים, מגל, מגן שאול, מטולה, מטע, מי־עמי, מגן, מיצר, מירב, מלכיה, מנות, מנחמיה, מנרה, מסדה, מסילות, מעגן, מעוז חיים, מעונה, מעין ברוך, מעלה גלבוע, מעלה גמלא, מעלה החמישה, מעלות, מפלסים, מצובה, מצר, מרגליות, מרום גולן, משגב עם, מתת, נאות גולן, נאות כיכר, נאות מרדכי, נהריה, נוב, נוה אור, נוה אטיב, נוה איתן, נחושה, נחל עוז, נטועה, נטור, ניצני עוז, ניצני סיני, ניר אליהו, ניר דוד, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סאסא, סמר, סעד, סער, סופה, ספסופה, עבדון, עידן, עין הבשור, עין השלושה, עין הנציב, עין גב, עין גדי, עין זיוון, עין חצבה, עין יהב, עין יעקב, עין תמר, עיר אובות, עלומים, עלמה, עמי עוז, עמיר, פארן, פקיעין, פרי־גן, צופר, צוריאל, צור נתן, קדמת צבי, קטורה, קלע, קרית שמונה, קשת, ראש הנקרה, רויה, רוגלית, רחוב, רמת מגשימים, רמות נפתלי, רס־און, רעים, רשפים, שאר ישוב, שדה אליהו, שדה אברהם, שדה נחום, שדה נחמיה, שדה ניצן, שדה תרומות, שומרה, שומריה, שוקדה, שילת, שלוחות, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שער אפרים, שער הגולן, שקף, שתולה, תלמי אליהו, תלמי יוסף, תל קציר, תל תאומים ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4026.pdf|י״פ תשנ״ב, 4014}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4048.pdf|תשנ״ג, 76}}); גשר, רמות, ריחניה ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4048.pdf|י״פ תשנ״ג, 76}}); בן־עמי, עברון, צבעון ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4243.pdf|י״פ תשנ״ד, 4888}}); שטח אכזיב המותחם על ידי קווי רוחב 656 ו־664 וקווי אורך 695 ו־698 ברשת בינלאומית מרקטור רוחבי UTM ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4421.pdf|י״פ תשנ״ו, 3659}}); אבירם, אור הגנוז, בר יוחאי, ג׳ורדיה, ג׳יש (גוש חלב), גרנות הגליל, הילה, יסוד המעלה, מג׳דל שמס, מירון, מסעדה, מעיליה, נווה זיו, נמרוד, ע׳ג׳ר, עין זיתים, עין קינייא, ערב אל־ערמשה (ערמשה), פאסוטה, פקיעין החדשה, קדיתא, שדה אליעזר, בית ג׳אן ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5651.pdf|י״פ תשס״ז, 2322}}); אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה, תקומה ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8112.pdf|י״פ תשע״ט, 7610}}); אשקלון ומבקיעים – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11745.pdf|י״פ תשפ״ד, 756}}); בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד לסיום תקופת הפינוי לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת ממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}}, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה או עד יום 7.10.2024, לפי המאוחר ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12042.pdf|י״פ תשע״ג, 3436}}); בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 עד יום 7.10.2024 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}); אשקלון, בוקעתא, בני יהודה, בני נצרים, ברור חיל, דורות, חד נס, חספין, כפר ורדים, מבקיעים, נווה, צוחר, קצרין ורמת טראמפ – לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 8.10.2024) עד יום 8.4.2025 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12990.pdf|י״פ תשפ״ה, 1792}}).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה בתהליך בניה“ – מבנה או בניה שבנייתם טרם נגמרה ואינם ארעיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטעים“ – עצים לרבות גפנים המשמשים או מיועדים לשמש לעסק לרבות היבול שעליהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי“ – מיטלטלין מכל סוג שאינם לשימושם האישי של בעליהם או של בני ביתם ואינם כסף או דברים שבראוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק“ – נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על־ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על־ידי צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים. {{ח:סעיף|36|תשלום פיצויים|תיקון: תשכ״ד, תשל״ו, תשמ״א, תשנ״א, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} ישולמו פיצויים בעד נזק ושר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת: {{ח:תתת|(1)}} את הזכאי לקבלת הפיצויים, ורשאי הוא להתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק; {{ח:תתת|(2)}} את שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, לכל סוג של ניזוקים ולכל סוג של נזקים, והכל בהתחשב עם היקף הנזק, תדירות הנזקים שפקדו את הניזוק ותדירות הנזקים שפקדו את האזור וגורמים אחרים; {{ח:תתת|(3)}} כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק, ובנזקי בצורת רשאי הוא להתחשב בין השאר גם בגודל השטח הנזרע; {{ח:תתת|(4)}} כללים למתן ערבות לזכאים לקבלת פיצויים; {{ח:תתת|(5)}} כללים לביצוע תשלום הפיצויים; {{ח:תתת|(6)}} את סוגי הנכסים שניתן לבטחם לפי בקשת בעליהם עד לתקרת שווי שיקבע, התשלומים שיחולו לגבי ביטוח כאמור ותקופת הביטוח; {{ח:תתת|(7)}} ועדות למיניהן, דרכי מינוין, סמכויותיהן ודרכי הערעור לבית משפט מחוזי, בין דרך כלל ובין בבעיה משפטית בלבד; {{ח:תתת|(7א)}} דרכי מסירת הודעה על נזק ודרכי הגשת תביעה לפיצויים; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), תשכ״ה–1964}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל״ג–1973}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) לענין נזקי בצורת יותקנו לאחר התייעצות עם שר החקלאות. {{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (4) או (5) להגדרה ”פגיעת איבה“ שבסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, והכל על פי כללים ובתנאים שיקבע שר האוצר כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי–ערבי), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|36א|מועדים להגשת הודעה על נזק ותביעה לפיצויים|תיקון: תשנ״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על נזק תוגש למנהל בתוך שבועיים מיום קרות הנזק. {{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים תוגש למנהל בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק. {{ח:סעיף|36ב||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|36ג|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):}} {{ח:תת|(א)}} זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38יח|בסעיף 38יח}}, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. {{ח:סעיף|36ד|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3}}|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):}} {{ח:תת|(א)}} זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 38לו|בסעיף 38לו}}, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. {{ח:סעיף|37||תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|38|סייגים לקבלת פיצויים|תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו. {{ח:סעיף|38א|ביטוח נכסים מחוץ לשטח המדינה|תיקון: תש״ל, תש״ל־3, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} כדי לאפשר תשלום פיצויים בעד נזק לנכסי חוץ ישראליים, רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להתקין תקנות, בין דרך כלל ובין לסוגים של בעלים. {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר, פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(2)}} שיעור התשלום שיחול על בעל הנכס; {{ח:תתת|(3)}} סוגי הנזק שבעדם ישולמו פיצויים ושיעורי הפיצויים. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נכס חוץ ישראלי“ – {{ח:תתת|(1)}} מקרקעין {{ח:הערה|[צ״ל: קרקע]}}, מלאי או ציוד הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ואשר בעלם או אחד מבעליהם הוא אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד הרשום בישראל; {{ח:תתת|(2)}} כלי שיט או כלי טיס המוחכר לאזרח ישראל, לתושב ישראל או לתאגיד הרשום בישראל; {{ח:תתת|(3)}} כלי שיט או כלי טיס ששר האוצר, או מי שהשר הסמיך לכך, אישר שהוא פועל לטובת משק המדינה; {{ח:תתת|(4)}} טובין המובלים בכלי שיט או כלי טיס שהוא ”נכס“ או ”נכס חוץ ישראלי“; {{ח:תתת|(5)}} כלי טיס או חלקיו ששר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך אישר לענין זה, שעה שהם מובאים לישראל או מוחזרים ממנה בקשר עם מכירתם, השכרתם, תיקונם, שיפוצם או אחזקתם בישראל. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה) (כלי שיט המובילים דלק), תשל״א–1970}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראליים) (ספינות דיג בים סוף), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק) (נכס חוץ ישראלי), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף|38ב|ביטוח חפצים ביתיים|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות כי ישולמו פיצויים בעד נזק מלחמה לחפצים שאינם נכס והמצויים בבית מגוריו של אדם (להלן – חפצים ביתיים). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל״ג–1973}}.}} {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין היתר פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} השווי הכולל של חפצים ביתיים שבעבורם ישולמו פיצויים ללא תשלום בעד ביטוחם והשווי הכולל המקסימלי של חפצים ביתיים שניתן לבטחם בתשלומים לפי בקשת בעליהם; {{ח:תתת|(2)}} שיעורי התשלום שיחולו על סוגים שונים של חפצים ביתיים; {{ח:תתת|(3)}} שיעור הפיצוי שיינתן לגבי סוגים שונים של חפצים ביתיים. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 8-1|פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:סעיף|38ג||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38ד||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38ה||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38ו||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38ז||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38ח||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38ט||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38י||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38יא||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38יב||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38יג||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38יד||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38טו||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38טז||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|38יז||תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק 8-2|פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2027):}} {{ח:סעיף|38יח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק שמיני 2}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8-2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות השכר בתקופת הזכאות“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי}}: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325; {{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תת}} לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כב|בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)#סעיף 4|בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה לעובדים מזכים“ – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}} ({{ח:פנימי|פרק 8-2|בפרק זה}} – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לא היו מתמיכות ותרומות; {{ח:תתת|(2)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עסקאות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 20|שסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 21|או 21 לחוק מס ערך מוסף}} חלים עליהן; {{ח:תתתת|(ב)}} מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; {{ח:תתתת|(ג)}} פיצוי ששולם לפי החוק; {{ח:תתתת|(ד)}} מכירות הוניות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק האמור}} – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025); {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025); {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}} או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025) עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025); {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי המאוחר, עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 15%; {{ח:תתתת|(ד)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף}}, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19; {{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68; {{ח:תתת|(5)}} מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק ישיר“ – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: {{ח:תתת|(1)}} המדינה; {{ח:תתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תתת|(3)}} קופת חולים; {{ח:תתת|(4)}} מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; {{ח:תתת|(5)}} תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; {{ח:תתת|(6)}} מוסד פיננסי כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תתתת|(ג)}} חבר בורסה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתתת|(ד)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(7)}} מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:תתת|(8)}} מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; {{ח:תתת|(9)}} מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025); {{ח:תתת|(10)}} מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; {{ח:תתת|(11)}} מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; {{ח:תתת|(12)}} מי שעיסוקו בחקלאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף}} עם קבלת התמורה לעסקה; {{ח:תתת|(2)}} הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; {{ח:תתת|(3)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד־חודשית – 40%; {{ח:תתתת|(ב)}} אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו־חודשית – 20%; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, הרשום בפנקס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|באותו חוק}}; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025); {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – עד יום ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקודמת“ – אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023); {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד׳ בסיוון התשפ״ה (31 במאי 2025); {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – ב׳ באייר התשפ״ה (30 באפריל 2025); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה – חודש יוני 2025: {{ח:תתתת|(א)}} מדווח בשיטה חד־חודשית; {{ח:תתתת|(ב)}} עוסק פטור; {{ח:תתתת|(ג)}} מוסד ציבורי זכאי; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים מאי ויוני 2025; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע – חודש יולי 2025; {{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים יולי ואוגוסט 2025; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|לחוק מס ערך מוסף}}, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025), למעט אלה: {{ח:תתת|(1)}} תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; {{ח:תתת|(2)}} תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12. {{ח:סעיף|38יט|פיצויים בעד נזק עקיף|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ״ט בסיוון התשפ״ה (25 ביוני 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%; {{ח:תתת|(3)}} הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; {{ח:תתת|(4)}} הוא פתח את עסקו לפני יום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – לפני יום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ה (12 ביוני 2025); {{ח:תתת|(5)}} הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, את המסמכים המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(א)}} דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|67א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71א|או 71א לחוק מס ערך מוסף}}, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}}; {{ח:תתת|(6)}} לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם; {{ח:תתתת|(ב)}} פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. {{ח:תת|(ב)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ״ט בסיוון התשפ״ה (25 ביוני 2025) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,833 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,300 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,400 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; {{ח:תתת|(5)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; {{ח:תתת|(6)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; {{ח:תתת|(7)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ד)}} שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מקדם הנזק“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4; {{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3. {{ח:סעיף|38כ|מניעת כפל פיצויים|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} אין בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ולפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. {{ח:סעיף|38כא|תביעה לקבלת פיצויים|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} עוסק המבקש פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. {{ח:תת|(ג)}} תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|38כב|קביעת הזכאות לפיצויים|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}}, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. {{ח:תת|(ג)}} ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. {{ח:סעיף|38כג|תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(א)}}, ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב}} בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. {{ח:תת|(ד)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב}} בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. {{ח:תת|(ה)}} על סכום הפיצויים המשולמים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. {{ח:סעיף|38כד|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} זכות לפיצויים ולמקדמה לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. {{ח:סעיף|38כה|תשלום ביתר|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. {{ח:תת|(ב)}} על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס. {{ח:סעיף|38כו|תשלום בחסר|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. {{ח:סעיף|38כז|קנס בשל הגשת תביעה ביתר|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}} ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיף 38כב(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}} ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. {{ח:תת|(ג)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כא|סעיף 38כא}}, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כח|סעיף 38כח}}, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38כח|הסעיף האמור}}, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. {{ח:תת|(ד)}} על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כה|סעיף 38כה(ב)}}. {{ח:סעיף|38כח|עסקה מלאכותית או עסקה בדויה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – {{ח:תת|(1)}} ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; {{ח:תת|(2)}} ”עסקה“ – לרבות פעולה. {{ח:סעיף|38כט|השגה וערר|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. {{ח:תתת|(2)}} השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. {{ח:תתת|(3)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. {{ח:תתת|(4)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. {{ח:תתת|(5)}} לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. {{ח:תת|(ב)}} על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38ל|בסעיף 38ל}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. {{ח:סעיף|38ל|ועדת ערר|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} ועדת ערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38כט|בסעיף 38כט(ב)}}, ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|38לא|רשות לייצג|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודה}} יחול על ייצוג עוסק לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|38לב|תקופה חליפית|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בסעיף 38יט}}, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מופחתת“, בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה ”התקופה החליפית“, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה החליפית“ – {{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; {{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור. {{ח:סעיף|38לג|פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38יט|סעיף 38יט}}, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8-2|פרק זה}} בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו׳ באב התשפ״ה (31 ביולי 2025); {{ח:תתת|(2)}} לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה ”תקופה נוספת“ שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 38יח|בהגדרה ”מקדם הוצאות קבועות“ שבסעיף 38יח}} לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בסעיף 38יט(א)(2)}} ושיעורי הירידה הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 38יט|בהגדרה ”מקדם הנזק“ שבסעיף 38יט(ה)}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופה נוספת“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חודשים יולי ואוגוסט 2025; {{ח:תתת|(2)}} חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025; {{ח:תתת|(3)}} חודשים נובמבר ודצמבר 2025. {{ח:סעיף|38לד|פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לג|סעיף 38לג}}, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לג|סעיף 38לג}}. {{ח:תת|(ב)}} הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. {{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כ|סעיפים 38כ עד 38לא}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – הכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}} לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס“ – הכנסה חייבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.6|או (6) לפקודה}}, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור}}, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק האמור}}, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12. {{ח:סעיף|38לה|פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} נגרם לדירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; {{ח:תתת|(2)}} בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. {{ח:תת|(ב)}} תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. {{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38כב|סעיפים 38כב עד 38כו}} {{ח:פנימי|סעיף 38כט|ו־38כט}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק 8-3|פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 4.5.2026 עד יום 31.12.2032):}} {{ח:סעיף|38לו|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק שמיני 3}}|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 8-3|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025“ – יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2025; לעניין הגדרה זו, ”החלטות הממשלה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל״ג–1973}}, כנוסחה {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר“ – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שניצל העובד, ובהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי}}: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325; {{ח:תתתתת|(ב)}} תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתתת|(א)}} 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תתתתת|(ב)}} השכר הממוצע לחודש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; {{ח:תת}} לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר; לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)#סעיף 1|בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מזכה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין נזק שהתרחש בחודשים מרץ ואפריל 2026):}} עובד שהתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026; {{ח:תתתת|(2)}} עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, והוא דיווח על כך למוסד לביטוח לאומי עד יום י״א באייר התשפ״ו (28 באפריל 2026) וכי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש אפריל 2026; {{ח:תתת}} לעניין זה, ”הפסקת העסקה“, של עובד – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)#סעיף 1|בסעיף 1(3) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה לעובדים מזכים“ – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המזכה לעניין שכר“ – חודשים מרץ ואפריל 2026; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מזכות“ – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב־2: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות קבועות“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות וב־2; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף}} – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק השכר המזכה“ – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד חינוך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום|בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}} ({{ח:פנימי|פרק 8-3|בפרק זה}} – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, לא היו מתמיכות ותרומות; {{ח:תתת|(2)}} 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024 או 2025, לפי בחירתו, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עסקאות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 20|שסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 21|או 21 לחוק מס ערך מוסף}} חלים עליהן; {{ח:תתתת|(ב)}} מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; {{ח:תתתת|(ג)}} פיצוי ששולם לפי החוק; {{ח:תתתת|(ד)}} מכירות הוניות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בהצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות בשנת הבסיס“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}} או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 56|סעיף 56 לחוק האמור}} – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025), ואם הוא עוסק מיוחד – שפתח את עסקו לפני יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרץ 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026); {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1), לפי העניין – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב־2; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 7%; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 11%; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 15%; {{ח:תתתת|(ד)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 22%; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי אוק מעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 33|סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף}}, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19; {{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68; {{ח:תתת|(5)}} מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על פי 2 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק ישיר“ – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק עקיף“ – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניזוק“ – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: {{ח:תתת|(1)}} המדינה; {{ח:תתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תתת|(3)}} קופת חולים; {{ח:תתת|(4)}} מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; {{ח:תתת|(5)}} תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; {{ח:תתת|(6)}} מוסד פיננסי כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}}; {{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תתתת|(ג)}} חבר בורסה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתתת|(ד)}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(7)}} מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ”מכירת זכות במקרקעין“ – כהגדרת ”מכירה“, לעניין זכות במקרקעין, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:תתת|(8)}} מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; {{ח:תתת|(9)}} מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026); {{ח:תתת|(10)}} מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; {{ח:תת|(11)}} מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; {{ח:תתת|(12)}} מי שעיסוקו בחקלאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים“ – עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק המדווח על בסיס מזומן“ – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#פרק ו|פרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף}} עם קבלת התמורה לעסקה; {{ח:תתת|(2)}} הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה או שהוא מוסד חינוך; {{ח:תתת|(3)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ־40%; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מיוחד“ – עוסק שעסקו נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 או עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבלן ביצוע“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, הרשום בפנקס, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|באותו חוק}}; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה ”ניזוק“ – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הירידה במחזור העסקאות“ – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת הבסיס“ – אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו לפני יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקודמת“ – כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק מיוחד, אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025; {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026); {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י״ד באלול התשפ״ג (31 באוגוסט 2023); {{ח:תתתת|(ב)}} לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שהוא עוסק מיוחד – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן – חודשים מרץ ואפריל 2026; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע – חודשים מאי ויוני 2026; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות“ – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|לחוק מס ערך מוסף}}, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|או 67א לחוק מס ערך מוסף}}, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: {{ח:תתת|(1)}} תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; {{ח:תתת|(2)}} תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשומות שוטפות בשנה הקודמת“ – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12. {{ח:סעיף|38לז|פיצויים בעד נזק עקיף|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%; {{ח:תתת|(3)}} הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; {{ח:תתת|(4)}} הוא פתח את עסקו לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026); {{ח:תתת|(5)}} הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, את המסמכים המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(א)}} דוח תקופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67|סעיף 67}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 67א|67א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 71א|או 71א לחוק מס ערך מוסף}}, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976}}, לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, והכול לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה}}; {{ח:תתת|(6)}} לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם; {{ח:תתתת|(ב)}} פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. {{ח:תת|(ב)}} ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי 2 מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א): {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,864 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,356 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,475 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,823 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; {{ח:תתת|(5)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,329 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; {{ח:תתת|(6)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,261 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; {{ח:תתת|(7)}} לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,980 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ד)}} שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”מקדם הנזק“ – אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% – 1; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% – 1.5; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% – 2.4; {{ח:תתת|(4)}} לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – 3. {{ח:סעיף|38לח|מניעת כפל פיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} אין בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ולפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. {{ח:סעיף|38לט|תביעה לקבלת פיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} עוסק המבקש פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר: {{ח:תתת|(1)}} דרך כלל, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; הודעה על כך תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל; {{ח:תתת|(2)}} לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים. {{ח:תת|(ג)}} תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}. {{ח:סעיף|38מ|קביעת הזכאות לפיצויים|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}}, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. {{ח:תת|(ג)}} ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. {{ח:סעיף|38מא|תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(א)}}, ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ}} בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. {{ח:תת|(ד)}} לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ}} בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. {{ח:תת|(ה)}} על סכום הפיצויים המשולמים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. {{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), הצהיר עוסק שהוא צפוי להיות זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, רשאי המנהל לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. {{ח:סעיף|38מב|העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} זכות לפיצויים ולמקדמה לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. {{ח:סעיף|38מג|תשלום ביתר|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. {{ח:תת|(ב)}} על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היו חוב מס. {{ח:סעיף|38מד|תשלום בחסר|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. {{ח:סעיף|38מה|קנס בשל הגשת תביעה ביתר|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}} ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיף 38מ(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}} ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. {{ח:תת|(ג)}} עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לט|סעיף 38לט}}, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מו|סעיף 38מו}}, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38מו|הסעיף האמור}}, יהיה חייב בקנס בשיעור של40% מסכום ההפרש. {{ח:תת|(ד)}} על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מג|סעיף 38מג(ב)}}. {{ח:סעיף|38מו|עסקה מלאכותית או עסקה בדויה|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – {{ח:תת|(1)}} ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; {{ח:תת|(2)}} ”עסקה“ – לרבות פעולה. {{ח:סעיף|38מז|השגה וערר|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. {{ח:תתת|(2)}} השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. {{ח:תתת|(3)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. {{ח:תתת|(4)}} העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. {{ח:תתת|(5)}} לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. {{ח:תת|(ב)}} על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38מח|בסעיף 38מח}}, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. {{ח:סעיף|38מח|ועדת ערר|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} ועדת ערר שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38מז|בסעיף 38מז(ב)}}, ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|38מט|רשות לייצג|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|סעיף 236 לפקודה}} יחול על ייצוג עוסק לעניין {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|38נ|תקופה חליפית|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שהובאו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38לז|בסעיף 38לז}}, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב־2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מופחתת“, בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה ”התקופה החליפית“, ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה החליפית“ – {{ח:תתתת|(1)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; {{ח:תתתת|(2)}} לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}} – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור; {{ח:תתתת|(3)}} לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה המובאת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), אף אם אינו עוסק עצמאי – תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור. {{ח:סעיף|38נא|פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לז|סעיף 38לז}}, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026); {{ח:תתת|(2)}} לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה ”תקופה נוספת“ שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תקופה נוספת“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חודשים מאי ויוני 2026; {{ח:תתת|(2)}} חודשים יולי ואוגוסט 2026; {{ח:תתת|(3)}} חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026. {{ח:סעיף|38נב|פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 38נא|סעיף 38נא}}, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38נא|סעיף 38נא}}. {{ח:תת|(ב)}} הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. {{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38לח|סעיפים 38לח עד 38מט}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – הכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}} לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס“ – הכנסה חייבת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.6|או (6) לפקודה}}, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי}}, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ג סימן ה|סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור}}, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יב|פרק י״ב לחוק האמור}}, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12. {{ח:סעיף|38נג|פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} נגרם לדירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)|בחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; {{ח:תתת|(2)}} בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. {{ח:תתת|(ב)}} תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. {{ח:תת|(ג)}} על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38מ|סעיפים 38מ עד 38מד}} {{ח:פנימי|סעיף 38מו|ו־38מו}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|38נד|עדכון סכומים|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} הסכום המרבי של ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 38לו|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”הוצאות מזכות“ שבסעיף 38לו}} וסכום הפיצוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38לז|פסקאות (1) עד (7) שבסעיף 38לז(ב)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. {{ח:סעיף|38נה|מצב מיוחד בעורף – הוראת שעה – סיוע לעסקים|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} בתקופה שמיום י״ד באייר התשפ״ו (1 במאי 2026) עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030), רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות {{ח:פנימי|פרק 8-3|פרק זה}} יחולו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד לחוק האמור}}; קבע שר האוצר כאמור, יקבע, באישור ועדת הכספים, את התיאומים הנדרשים, הנובעים מקביעת התקופה הנוספת. {{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: פטור והנחות}} {{ח:סעיף|39|קרקעות מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} אלה פטורים מתשלום מס רכוש: {{ח:תת|(1)}} המדינה; {{ח:תת|(2)}} ארגון האומות המאוחדות; {{ח:תת|(3)}} מדינת חוץ, לגבי קרקע המשמשת לצורך משרדיה או נציגותה בישראל; {{ח:תת|(4)}} רשות מקומית, לגבי קרקע שאין עמה הכנסה; {{ח:תת|(5)}} בעל בית קברות בשל בית הקברות; {{ח:תת|(6)}} מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה – ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה מהן משמשת לאותה מטרה בלבד – וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית ספר בלבד; {{ח:תת}} לענין זה{{ח:הערה|,}} ”מוסד ציבורי“ – חבר־בני־אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה; {{ח:תת|(7)}} רשות הפיתוח לגבי קרקע שאינה מוחכרת וקרקע שאין משתמשים בה; {{ח:תת|(8)}} קיבוץ או מושב, לגבי קרקע המשמשת למטרה כאמור בפסקה (6) אם הגשמת המטרה איננה נעשית למטרות ריווח; {{ח:תת|(9)}} מי שיש לפטרו ממס על פי הסכם בין מדינת ישראל למדינת חוץ, לגבי קרקע שנקבע באותו הסכם שאין לשלם עליה מס. {{ח:סעיף|40|פטור לבעלי מקרקעין שערכם נמוך|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ט־2, תשמ״א, תשמ״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} מי שסכום המס שהוא חייב בו לא עולה על 100 שקלים חדשים, פטור מתשלומו. {{ח:תת|(ב)}} סכום הפטור בסעיף קטן (א) יתואם לגבי כל שנת מס ביום הראשון של שנת המס לפי שיעור עליית המדד; הסכום המתואם יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים. {{ח:סעיף|41||תיקון: תשל״ח, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41א||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״ב, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41ג||תיקון: תשכ״ט, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|41ד||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|43||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|44||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשל״ב, תשל״ט־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45|פטור מיוחד|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לפטור מתשלום המס, כולו או מקצתו, בעלי קרקע אלה: {{ח:תתת|(1)}} קרקע המשמשת למטרה שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי קביעת מטרה ציבורית לענין מתן פטור ממס רכוש (י״פ תשל״ט, 186), קידום יחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל וארה״ב בדרך של מתן שירותי ייעוץ לאנשי עסקים בארץ ובארה״ב וקישור ביניהם, אירוח משלחות מסחריות מארה״ב, פרסום והפצת מידע בנושאי הקשרים הכלכליים עם ארה״ב, קיום קשרים עם לשכות אחיות וכיוצא בזה, והכל שלא למטרת הפקת רווחים, הוא מטרה ציבורית לענין סעיף זה.}} {{ח:תתת|(2)}} קרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בו פגיעה חמורה באפשרות הניצול הכלכלי; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי)|צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45א||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45ב||תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46||תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46א|החלת הסכם למניעת מסי כפל|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} קיים הסכם בר־תוקף עם מדינה זרה בדבר הקלה ממסי כפל בשל מס המוטל על קרקע כמשמעותה בחוק זה, יחולו הוראות ההסכם מן היום שנקבע על פיו לתחילתן כאילו היו חלק מחוק זה. {{ח:תת|(ב)}} חובת הסודיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} לא תמנע מלגלות לרשות מוסמכת של המדינה הזרה כל ידיעה שיש לגלותה לפי הסכם כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|46ב||תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק 10|פרק עשירי: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|47|מנהל מס רכוש וממונים אזוריים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} הנהלת עניני מס רכוש וקרן פיצויים תהיה בידי המנהל. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי למנות ממונים אזוריים לניהול עניני מס רכוש וקרן פיצויים באזורים שייקבעו וסמכויותיהם יהיו כשל המנהל למעט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|הסעיפים 34}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66}}, והסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}. {{ח:סעיף|48|סמכויות|תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} המנהל מוסמך לערוך כל חקירה שימצא לנכון בשביל מילוי תפקידיו על פי חוק זה, ורשאי הוא לשם כך להיכנס בעצמו או להרשות אדם אחר להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל קרקע, לרבות בית מגורים, ולערוך בה מדידות, לדרוש בכתב מכל בעל קרקע או מחזיק בה למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הדרושים לו למילוי תפקידיו, ולגבות כל עדות הדרושה לו לענין זה, ועל בעל הקרקע או המחזיק בה למלא אחרי דרישת המנהל; המנהל יחזיר תוך זמן סביר מסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|48א|חקירות וחיפושים|תיקון: תשכ״ד}} {{ח:ת}} שר המשטרה רשאי להסמיך אדם המועסק בביצוע החוק לערוך חקירות או חיפושים לשם מניעת עבירות על חוק זה או לשם גילוין; אדם שהוסמך כאמור יהא רשאי, לפי הענין – {{ח:תת|(1)}} להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לפקודה האמורה}} יחולו על הודעה שרשם; {{ח:תת|(2)}} להשתמש בסמכויות שוטר לענין {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיף 17(א) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}}, למעט תפיסת רכוש שאיננו מסמכים. {{ח:סעיף|49|הודעות רשמיות|תיקון: תשס״ד}} {{ח:ת}} עובד מדינה ועובד רשות מקומית חייבים, לפי דרישת המנהל, להמציא לו פרטים שברשותם הדרושים לו לענין חוק זה, ובלבד שהעובד לא יהא חייב לגלות פרטים שהוא חייב לגביהם בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה, 1947}}, {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה, 1947}}, {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}, או {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}. {{ח:סעיף|50|שמירת סוד|תיקון: תשכ״ד, תשל״ט־2, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם כל ידיעה, למעט ידיעה בקשר לבעלות בקרקע, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אלא לצורך ביצוע חוק זה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או למי ששר האוצר התיר לגלותה לו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4636.pdf|י״פ תשנ״ח, 3130}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4902.pdf|י״פ תש״ס, 4226}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6861.pdf|י״פ תשע״ד, 7664}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf|י״פ תשע״ה, 7136}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7090.pdf|י״פ תשע״ה, 7857}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006)}} (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014)}} (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf|י״פ תשע״ז, 514}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד.}} {{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה. {{ח:סעיף|51|הארכת מועד|תיקון: תשכ״ז, תשמ״א, תשמ״ה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, אם נתבקש וראה סיבה מספקת לכך, להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית דבר, למעט המועדים להגשת ערר או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} הוארך לפלוני המועד לתשלום המס או מקצתו, ישלם בעד תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית. {{ח:תת|(ה)}} לענין גביה, דין הפרשי הצמדה וריבית כדין המס. {{ח:סעיף|52|פגמים וליקויים}} {{ח:ת}} הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות. {{ח:סעיף|53|מסירה|תיקון: תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} הודעה או כל מסמך אחר שיש למסרם לפי חוק זה מותר לשלחם על ידי הדואר. {{ח:תת|(ב)}} הודעה או כל מסמך אחר המיועדים לבעלים משותפים בקרקע בחלקים בלתי מסויימים ונמסרו לאחד מהם, רואים אותם כאילו נמסרו לכולם, ובלבד שכל אחד מהם רשאי לדרוש מהמנהל שימסור לו בנפרד. {{ח:סעיף|53א|סמכות להתעלם מפעולות מסויימות|תיקון: תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} סבור המנהל, כי פעולה או עסקה פלונית המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס המשתלם בשל קרקע מסויימת היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של פעולה או עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות בשל קרקע כלשהי, רשאי הוא להתעלם מן הפעולה או העסקה ולשום את בעל הקרקע לפי זה; הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק. {{ח:תת|(ב)}} החלטתו של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת שניתן לו בסעיף קטן (א) ניתנת להשגה או לערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}. {{ח:סעיף|54|רישום פעולות|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ז, תשכ״ח־2, תשל״ב, תשמ״א, תשע״ו, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל פעולה בקרקע לפני שיומצא אישור מהמנהל על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע; ובקרקע המועברת – לרבות תשלום המס שמועדי תשלומו לאותה שנת מס, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, טרם הגיעו; ובלבד שהוראה זו לא תחול על סכום המס השנוי במחלוקת ושהוגש לגביו ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, אם המציא בעל הקרקע ערבות בנקאית, ערבות מנותן ערבות אחר או ערבות אחרת שקבע המנהל להבטחת תשלום המס שהוא עשוי להתחייב בו. {{ח:תת}} ”פעולה“, בסעיף זה – מכר, מתנה, חליפין, חכירה, חכירת משנה, העברת חכירה או חכירת משנה, ביטול חכירה, משכנתה או שינוי תנאיה, חלוקה, פיצול ורישום הקדשות מכל סוג שהוא. {{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}. {{ח:תת|(ב)}} שילם אדם מס בשים לב להוראות סעיף קטן (א) בעד אדם אחר, יהא רשאי לדרוש את החזרת המס מהחייב בו. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פעולה בקרקע שבתחומי יישוב מיעוטים, בפנקסי המקרקעין, לא יותנה בהמצאת אישור המנהל על תשלום המס כאמור באותו סעיף קטן; לעניין זה, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תתת|(2)}} נרשמה בפנקסי המקרקעין, לפי הוראות פסקה (1), פעולה בקרקע כאמור באותה פסקה, בלי שהומצא אישור המנהל כאמור בסעיף קטן (א), לא יפגע הרישום בתוקפו של שעבוד לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 11א|סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, ורשם המקרקעין ירשום את השעבוד על פי הודעת גובה מסים כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|בפקודה האמורה}}; שולם המס שלגביו נרשם השעבוד, ימחק רשם המקרקעין את השעבוד על פי הודעת גובה המסים כאמור. {{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|בסעיף 12 לפקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|54א||תיקון: תשכ״ד, תשל״ב, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|54ב||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|54ג||תיקון: תשכ״ז, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55|זכות חזרה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}} {{ח:ת}} מי שהעביר בתוך שנת המס את הבעלות בקרקע וכן מי שהופקעה ממנו קרקע כאמור, רשאי לגבות מהאדם שרכש את הבעלות, שיעור יחסי מסכום המס ששילם בעד אותה קרקע לאותה שנת מס, זולת אם הוסכם בין הצדדים על דרך אחרת. {{ח:סעיף|56|החזר מס על קרקע|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ה, תשנ״ד}} {{ח:ת}} אדם שהגיש למנהל, תוך שבע שנים מיום תשלום המס על קרקע, דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס ולא היה חייב לשלמו, יוחזר לו הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום המס עד יום ההחזר. {{ח:סעיף|56א||תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|56ב|עיגול סכומים|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״א}} {{ח:ת}} בחישוב שוויה של קרקע ובחישוב כל סכום שאדם חייב לשלם לפי חוק זה – יוגדל או יופחת כל סכום עד ללירה השלמה הקרובה ביותר. {{ח:סעיף|57|עבירות ועונשין}} {{ח:תת|(א)}} מי שלא מסר – בלי סיבה מספקת – הצהרה, מסמך, הודעה או ידיעה שהוא חייב במסירתם לפי חוק זה או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס אלף לירות. {{ח:תת|(ב)}} מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנה או קנס של 3,000 לירות. {{ח:תת|(ג)}} מי שהפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס של עשרת אלפים לירות. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על הענשים הקבועים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס שהוא כפל סכום המס שלא נשום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה. {{ח:סעיף|57א|תשלום קנס או כופר שהוטל על הזולת|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}}; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, ”חבר בני אדם“ – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם. {{ח:סעיף|58|עבירות על ידי חבר בני־<wbr>אדם|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} {{ח:פנימי|סעיף 57א|או 57א}} על ידי חבר בני־אדם, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא־כוח או חשב ראשי או יחידי של אותו חבר, אם לא הוכיח שני אלה: {{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו; {{ח:תת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לשמירתו של חוק זה. {{ח:סעיף|59|אחריות לתשלום המס}} {{ח:ת}} תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס. {{ח:סעיף|60|כופר כסף}} {{ח:ת}} נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים. {{ח:סעיף|61|נוהל וסדרי דין|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי חוק זה והתקנות על פיו. {{ח:סעיף|61|נוהל וסדרי דין לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}}|תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.12.2032):}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר הסמכות להארכת המועד להגשת ערר ובדבר הנוהל בועדות ערר ובערעורים לפי {{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני}} והתקנות על פיו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (ערעורים), תשל״ג–1972}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נוהל וסדרי דין בועדות ערר), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (הנוהל בועדות ערר לענין פיצויים בעד נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:סעיף|62||תיקון: תשכ״ח־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|63||תיקון: תשמ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|64|אצילת סמכויות}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לאצול למנהל מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאצול לאדם אחר, אם דרך כלל, אם לסוג מסויים של ענינים ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להרשות כניסה למקום מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}} והסמכות לקבלת כופר כסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}. {{ח:סעיף|65|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ורשאי הוא לקבוע בהן ענשים עד 1,000 לירות על עבירות לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|66|טפסים|תיקון: תשכ״ד}} {{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לצורך ביצוע חוק זה; משקבע המנהל טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם. {{ח:סעיף|67|ביטולים}} {{ח:ת}} בטלים – {{ח:תת|(1)}} פקודת מס הרכוש העירוני, 1940; {{ח:תת|(2)}} חוק מס הרכוש העירוני (הוראות שונות), תש״ט–1949; {{ח:תת|(3)}} פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}};}} {{ח:תת|(5)}} חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951. {{ח:סעיף|68|הוראות מעבר|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}} {{ח:תת|(א)}} כספי הקרן כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, יועברו לקרן הפיצויים ויהוו חלק ממנה. {{ח:תת|(ב)}} אזור שנקבע כאזור עירוני על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, יראו כאילו שר האוצר הכריז עליו כאזור עירוני לצורך חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} השווי השנתי הנקי של בנינים שחל עליהם {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} והשווי של קרקע שחל עליה {{ח:פנימי|סעיף 11|הסעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}}, שנקבעו לאחרונה על פי פקודת מס הרכוש העירוני, 1940, או פקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, יראו אותם כאילו נקבעו בשומה על פי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} ביום אחד באפריל 1961; אולם רשאי המנהל לשום אותם על פי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19 האמור}} גם לפני תום חמש שנים מאותו יום. {{ח:תת|(ד)|סוג=הגדרה}} ”בעל“ לגבי חכירות שנעשו לפני תחילת חוק זה – {{ח:תתתת|(1)}} בנכס בית או בקרקע כמשמעותם בפקודת מס הרכוש העירוני, 1940 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; {{ח:תתתת|(2)}} בקרקעות באזור שפורש בצו שניתן על ידי שר האוצר על פי סעיף 3 לפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942 – בעל כמשמעותו בחוק האמור לפני ביטולו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חכירה“, בסעיף קטן זה – לרבות חכירת משנה, אך למעט חידוש חכירה על פי זכות ברירה. {{ח:תת|(ה)}} בעל משק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, אשר שילם בתוך תקופת 5 השנים הראשונות לקיומו סכומים לחשבון ארנונה לפי חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי״א–1951, ינוכו הסכומים ששילם, מסכומי מס הרכוש החלים עליו, ובלבד שלא ינוכו כאמור סכומים ששילם לשנות השומה שקדמו לשנת השומה 1956. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}} יהא המנהל רשאי לשום את שווי הקרקע ואת המס לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|אותו סעיף}} לשנות המס 1961–1963, תוך שלוש שנים מיום שנמסרה לו ההצהרה. {{ח:סעיף|69|רישום ותשלום מס אינם ראיה נגד המדינה|תיקון: תשכ״ד, תשמ״א}} {{ח:ת}} רישום שמו של אדם כבעל קרקע בכל רשומה שנעשתה או המתנהלת לצרכי חוק זה, וכן תשלום המס החל על קרקע כאמור ששולם על ידי אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה. {{ח:סעיף|70|תחילת תוקף|תיקון: תשכ״ד}} {{ח:ת}} חוק זה יחול על שנת המס 1961 ואילך. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשכ״ה, תשמ״א}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״א בניסן תשכ״א (28 במרס 1961).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''לוי אשכול'''<br>שר האוצר * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] gycjovt7lbpu8rqx1lvqzg9vhmerq51 יה אלי וגואלי 0 357472 3011286 3011246 2026-05-05T17:32:32Z מו יו הו 37729 3011286 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= יה אלי וגואלי | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|פתיחה]] | תת-סוג = פתיחה לאשרי | מועד = | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודא | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-758|י-758]] | מנהגים = נאמר ברוב קהילות למנהג אשכנז המזרחי (בעיקר בקהילות פולין והנוהגים מנהגם) לפני אשרי והחזרת ספר התורה, בימים טובים של שלוש רגלים (וברוב מקומות אין אומרים אותו לא כשאומרים [[W:יזכור|יזכור]], ולא בשבת). }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{סי|יָהּ}} אֵלִי וְגוֹאֲלִי {{ש}} אֶתְיַצְּבָה לִקְרָאתֶֽךָ {{ש}} הָיָה וְיִהְיֶה {{ש}} הָיָה וְהֹוֶה {{ש}} כׇּל גּוֹי אַדְמָתֶֽךָ {{רפרן|{{סי|וְ}}תוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}} {{סי|דַּ}}ק עַל דַּק {{ש}} עַד אֵין נִבְדַק {{ש}} וְלִתְבוּנָתוֹ אֵין חֵֽקֶר {{ש}} הָאֵל נוֹרָא {{ש}} בְּאַחַת סְקִירָה {{ש}} בֵּין טוֹב לָרַע יְבַקֵּר {{רפרן|וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}} {{סי|אֲ}}דוֹן צְבָאוֹת {{ש}} בְּרוֹב פְּלָאוֹת {{ש}} חִבֵּר כׇּל אׇהֳלוֹ {{ש}} בִּנְתִיבוֹת לֵב לִבְלֵב {{ש}} הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ {{רפרן|וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}}<noinclude> {{הור|אשרי יושבי ביתך}} {{סוף}} == קישורים חיצוניים == *{{ויקיפדיה|יה אלי וגואלי}} *{{אתר הפיוט והתפילה|272}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] </noinclude> 8pu3nt4twdfkhfeb1fqlpc1nfgshx8n 3011287 3011286 2026-05-05T17:35:06Z מו יו הו 37729 3011287 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= יה אלי וגואלי | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|פתיחה]] | תת-סוג = פתיחה לאשרי | מועד = | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודא | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-758|י-758]] | מנהגים = נאמר ברוב קהילות למנהג אשכנז המזרחי (בעיקר בקהילות פולין והנוהגים מנהגם) לפני אשרי והחזרת ספר התורה, בימים טובים של שלוש רגלים (וברוב מקומות אין אומרים אותו לא כשאומרים [[W:יזכור|יזכור]], ולא בשבת). }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{סי|יָהּ}} אֵלִי / וְגוֹאֲלִי / אֶתְיַצְּבָה לִקְרָאתֶֽךָ {{ש}} הָיָה וְיִהְיֶה / הָיָה וְהֹוֶה / כׇּל גּוֹי אַדְמָתֶֽךָ {{רפרן|{{סי|וְ}}תוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ / בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}} {{סי|דַּ}}ק עַל דַּק / עַד אֵין נִבְדַק / וְלִתְבוּנָתוֹ אֵין חֵֽקֶר {{ש}} הָאֵל נוֹרָא / בְּאַחַת סְקִירָה / בֵּין טוֹב לָרַע יְבַקֵּר {{רפרן|וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ / בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}} {{סי|אֲ}}דוֹן צְבָאוֹת / בְּרֹב פְּלָאוֹת / חִבֵּר כׇּל אׇהֳלוֹ {{ש}} בִּנְתִיבוֹת לֵב / לִבְלֵב / הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ {{רפרן|וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ / בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}}<noinclude> {{הור|אשרי יושבי ביתך}} {{סוף}} == קישורים חיצוניים == *{{ויקיפדיה|יה אלי וגואלי}} *{{אתר הפיוט והתפילה|272}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] </noinclude> mlz380xdn8z1jlsl77tzv8sqs823mes 3011289 3011287 2026-05-05T17:51:26Z מו יו הו 37729 3011289 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= יה אלי וגואלי | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|פתיחה]] | תת-סוג = פתיחה לאשרי | מועד = | מחבר = ר' יהודה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יהודא | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-758|י-758]] | מנהגים = נאמר ברוב קהילות למנהג אשכנז המזרחי (בעיקר בקהילות פולין והנוהגים מנהגם) לפני אשרי והחזרת ספר התורה, בימים טובים של שלוש רגלים (וברוב מקומות אין אומרים אותו לא כשאומרים [[W:יזכור|יזכור]], ולא בשבת). | ויקיפדיה = יה אלי וגואלי | אתר הפיוט והתפילה = 272 }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{סי|יָהּ}} אֵלִי / וְגוֹאֲלִי / אֶתְיַצְּבָה לִקְרָאתֶֽךָ {{ש}} הָיָה וְיִהְיֶה / הָיָה וְהֹוֶה / כׇּל גּוֹי אַדְמָתֶֽךָ {{רפרן|{{סי|וְ}}תוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ / בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}} {{סי|דַּ}}ק עַל דַּק / עַד אֵין נִבְדַק / וְלִתְבוּנָתוֹ אֵין חֵֽקֶר {{ש}} הָאֵל נוֹרָא / בְּאַחַת סְקִירָה / בֵּין טוֹב לָרַע יְבַקֵּר {{רפרן|וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ / בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}} {{סי|אֲ}}דוֹן צְבָאוֹת / בְּרֹב פְּלָאוֹת / חִבֵּר כׇּל אׇהֳלוֹ {{ש}} בִּנְתִיבוֹת לֵב / לִבְלֵב / הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ {{רפרן|וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כׇּל קׇרְבָּנֶֽךָ|זְכוֹר נִלְאָה / אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶֽךָ|סֶֽלָה אֲהַלְלֶֽךָּ / בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶֽךָ}}<noinclude> {{הור|אשרי יושבי ביתך}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] </noinclude> kf1lpadiwxsxhycc5g9y3nyiyyp148x מקור:תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה) 116 362912 3011338 3005241 2026-05-06T06:19:44Z Shahar9261 22508 פקיעת הוראת שעה 3011338 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004 (תיקון: תשע"א) <שם קודם> תקנות בתי המשפט (מזכירות), התשס"ה-2004 <מקור> ((ק"ת תשס"ה, 182|תקנות בתי המשפט (מזכירות)|6351)); ((תשס"ו, 2|תיקון|6427)); ((תשע"א, 95|תיקון|6936)); ((תשע"ב, 761|תיקון|7089)); ((תשע"ה, 1035|תיקון|7500)); ((תש"ף, 1510|הוראת שעה|8591)); ((תשפ"א, 22|הוראת שעה|8779)), ((104|הוראת שעה מס' 2|8809)); ((תשפ"ד, 92|תיקון|10814)), ((632|תיקון מס' 2|10924)), ((1191|תיקון מס' 2 (תיקון)|11037)), ((1578|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)|11127)), ((1852|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 3)|11184)), ((2460|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 4)|11276)), ((2906|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 5)|11354)), ((3406|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 6)|11435)), ((3794|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 7)|11494)); ((תשפ"ה, 56|תיקון מס' 2 [תשפ"ד] (תיקון)|11517)), ((292|תיקון מס' 2 [תשפ"ד] (תיקון מס' 2)|11562)), ((758|תיקון מס' 2 [תשפ"ד] (תיקון מס' 3)|11654)), ((1854|הוראת שעה|11889)); ((תשפ"ו, 1394|הוראת שעה|12281)), ((1560|הוראת שעה (תיקון)|12301)), ((1614|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|12321)), ((1907|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|12354)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשע"א) --> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 82]], [[+|108]] [[+|ו-109]] [[לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] ולפי [[+|סעיף 43]] [[לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]], ובהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה לעניין [[הסעיף האמור]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. מזכירות (תיקון: תשע"א) : משרדו של כל אחד מבתי המשפט המפורטים להלן ייקרא בשם "מזכירות" (להלן - המזכירות): : (1) בית המשפט העליון; : (2) בית משפט מחוזי; : (3) בית משפט שלום; : (4) בית הדין הארצי לעבודה; : (5) בית הדין האזורי לעבודה. @ 2. רישום : במזכירות ינוהל רישום של הענינים שהובאו לפני בית המשפט לגבי פרטים אלה: : (1) מספר התיק; : (2) תאריך הבאת הענין לבית המשפט; : (3) שם השופט או הרשם או שמות חברי המותב; : (4) שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך; : (5) מהות התביעה ושוויה, ובמשפט פלילי - העבירות נושא כתב האישום; : (6) האגרה ששולמה; : (7) תאריכי דיונים. @ 3. תיק בית המשפט (תיקון: תשס"ו) : (א) תיק בית המשפט יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי-הדין, לרבות המסמכים, המוצגים, הפרוטוקולים וההחלטות, ואולם בית המשפט רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית המשפט יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שיקבע בית המשפט; היה המוצג מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית המשפט. : (ב) על כל כתב בי-דין יצוין מספר התיק. : (ג) בתקנה זו, "תיק" - לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים. @ 4. קבלת קהל (תיקון: תשע"א, תשע"ב, תשע"ה, תש"ף, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ד-3, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ד-6, תשפ"ד-7, תשפ"ד-8, תשפ"ד-9, תשפ"ה, תשפ"ה-2, תשפ"ה-3, תשפ"ה-4, תשפ"ו, תשפ"ו-2, תשפ"ו-3, תשפ"ו-4) : (א) מזכירות בית המשפט תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן: :: (1) בימים א' עד ה' בשבוע - משעה 8.30 עד שעה 13.30; :: (2) במשמרת שניה כהגדרתה [[בתקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס"ד-2004]] - משעה 15.00 עד שעה 21.00, למשפטים שנקבעו לדיון במשמרת שניה; :: (3) ביום ו' בשבוע ובערבי חג, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה משעה 8:30 עד שעה 12:00 ובימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת הפסח ((ו))מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00 והכל רק לעניינים האלה: ::: (א) בקשות לסעד מיידי; ::: (ב) סוגי עניינים שהחליט מנהל בתי המשפט לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; :::: ((פורסמה [[הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים]] (י"פ תשע"א, 4197).)) ::: (ג) עניין מסוים שהורה נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; :: (4) מיום 21 ביולי עד יום 19 באוגוסט שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00. :: בסעיף קטן זה, "פגרת סוכות", "פגרת הפסח" ו"פגרת הקיץ" - כמשמעותן [[בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983]]. : (ב) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים, ובתקופה שלגביה פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום לפי [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991]], גם על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז שבו הוכרז מצב החירום המיוחד, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות. :: ((פורסמה הודעה על [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]].)) @ 5. מערכת ממוכנת : כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט. @ 6. דרכי תשלום : תשלום לבית המשפט, יש לשלם בדרך שיקבע מנהל בתי המשפט בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט. @ 6א. העתקי מסמכים (תיקון: תשס"ו) : המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט. @ 7. ביטול תקנות בתי המשפט : תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 - בטלות. @ 8. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. <פרסום> י"ב בכסלו התשס"ה (25 בנובמבר 2004) <חתימה> יוסף (טומי) לפיד, שר המשפטים 8zypyixau18259dml1gvoxl1r7c1jho תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה) 0 362913 3011357 3005303 2026-05-06T07:01:11Z OpenLawBot 8112 [3011338] פקיעת הוראת שעה 3011357 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 182|תקנות בתי המשפט (מזכירות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 95|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 761|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1035|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1510|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 22|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8779.pdf}}, {{ח:תיבה|104|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 92|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10814.pdf}}, {{ח:תיבה|632|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10924.pdf}}, {{ח:תיבה|1191|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11037.pdf}}, {{ח:תיבה|1578|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11127.pdf}}, {{ח:תיבה|1852|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11184.pdf}}, {{ח:תיבה|2460|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11276.pdf}}, {{ח:תיבה|2906|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 5)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11354.pdf}}, {{ח:תיבה|3406|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 6)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11435.pdf}}, {{ח:תיבה|3794|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 7)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 56|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11517.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11562.pdf}}, {{ח:תיבה|758|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11654.pdf}}, {{ח:תיבה|1854|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1394|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12281.pdf}}, {{ח:תיבה|1560|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12301.pdf}}, {{ח:תיבה|1614|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12321.pdf}}, {{ח:תיבה|1907|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12354.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|סעיפים 82}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|108}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 109|ו־109}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 43|סעיף 43}} {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, ובהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה לעניין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 43|הסעיף האמור}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מזכירות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} משרדו של כל אחד מבתי המשפט המפורטים להלן ייקרא בשם ”מזכירות“ (להלן – המזכירות): {{ח:תת|(1)}} בית המשפט העליון; {{ח:תת|(2)}} בית משפט מחוזי; {{ח:תת|(3)}} בית משפט שלום; {{ח:תת|(4)}} בית הדין הארצי לעבודה; {{ח:תת|(5)}} בית הדין האזורי לעבודה. {{ח:סעיף|2|רישום}} {{ח:ת}} במזכירות ינוהל רישום של הענינים שהובאו לפני בית המשפט לגבי פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} מספר התיק; {{ח:תת|(2)}} תאריך הבאת הענין לבית המשפט; {{ח:תת|(3)}} שם השופט או הרשם או שמות חברי המותב; {{ח:תת|(4)}} שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך; {{ח:תת|(5)}} מהות התביעה ושוויה, ובמשפט פלילי – העבירות נושא כתב האישום; {{ח:תת|(6)}} האגרה ששולמה; {{ח:תת|(7)}} תאריכי דיונים. {{ח:סעיף|3|תיק בית המשפט|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} תיק בית המשפט יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי־הדין, לרבות המסמכים, המוצגים, הפרוטוקולים וההחלטות, ואולם בית המשפט רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית המשפט יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שיקבע בית המשפט; היה המוצג מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} על כל כתב בי־דין יצוין מספר התיק. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”תיק“ – לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים. {{ח:סעיף|4|קבלת קהל|תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ד־8, תשפ״ד־9, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ו, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3, תשפ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} מזכירות בית המשפט תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בימים א׳ עד ה׳ בשבוע – משעה 8.30 עד שעה 13.30; {{ח:תתת|(2)}} במשמרת שניה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה)|בתקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004}} – משעה 15.00 עד שעה 21.00, למשפטים שנקבעו לדיון במשמרת שניה; {{ח:תתת|(3)}} ביום ו׳ בשבוע ובערבי חג, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה משעה 8:30 עד שעה 12:00 ובימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת הפסח {{ח:הערה|ו}}מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00 והכל רק לעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} בקשות לסעד מיידי; {{ח:תתתת|(ב)}} סוגי עניינים שהחליט מנהל בתי המשפט לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים|הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו׳, בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים}} (י״פ תשע״א, 4197).}} {{ח:תתתת|(ג)}} עניין מסוים שהורה נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; {{ח:תתת|(4)}} מיום 21 ביולי עד יום 19 באוגוסט שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00. {{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”פגרת סוכות“, ”פגרת הפסח“ ו”פגרת הקיץ“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}. {{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים, ובתקופה שלגביה פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}, גם על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז שבו הוכרז מצב החירום המיוחד, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על {{ח:חיצוני|הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט|הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט}}.}} {{ח:סעיף|5|מערכת ממוכנת}} {{ח:ת}} כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט. {{ח:סעיף|6|דרכי תשלום}} {{ח:ת}} תשלום לבית המשפט, יש לשלם בדרך שיקבע מנהל בתי המשפט בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט. {{ח:סעיף|6א|העתקי מסמכים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי־דין מתאים למקור של כתב בי־הדין שבתיק בית המשפט. {{ח:סעיף|7|ביטול תקנות בתי המשפט}} {{ח:ת}} תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 – בטלות. {{ח:סעיף|8|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:חתימות|י״ב בכסלו התשס״ה (25 בנובמבר 2004)}} * '''יוסף (טומי) לפיד'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 47m8hbcovtmgygnme1mlvrb4f6gfvdy מלאכת שלמה על מעשר שני ב 0 365209 3011267 3010547 2026-05-05T15:14:52Z יוסי סרי 24557 3011267 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|א|ב|ג}} ===[[משנה מעשר שני ב א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|מעשר שני ניתן לאכילה וכו' לסיכה}} איכא מאן דיליף לה בירושלמי מדכתיב ולא נתתי ממנו למת, אם להביא למת ארון ותכריכין לחי הוא אסור פירוש לקנות מדמי מעשר מלבושין לחי הוא אסור כל שכן למת, אלא איזהו דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה: {{דה מפרש|לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבד שדרכו לשתות ולסוך דבר וכו'}} כך צריך להיות. ובברייתא מפרש כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו לשתות לא אניגרון ולא אכסיגרון ולא יין בשמריו, אבל סך הוא את השמן נראה לעניות דעתי דהא דלא קתני אבל סך הוא בשמן אגב סיפא דבעי למיתני אבל מפטם הוא את היין, ועיין במה שכתבנו סוף פרק ח' שרצים: {{דה מפרש|דגים שנתבשלו עם הקפלוטות וכו'}} פירש בערוך כרישין שיש להם ראש שָמֵן, מצאתי מנוקד הקפלוטות הקו"ף בצירי והפ"א קמוצה, ובירושלמי מסיק דמתניתין דלא כר' יהודה דאמר לעיל בראש פרק עשירי דתרומות גבי בצל שאינו אלא ליטול את הזוהמא והוא הדין קפלוטות בדגים ואין כאן שבח: {{דה מפרש|זה הכלל כל ששבחו ניכר}} פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש, דר' יוחנן סבירא ליה דניכר בכמות בעינן דהיינו במדה ובמשקל, וריש לקיש סבירא ליה דניכר באיכות דהיינו בטעם סגי אף על גב דלא הותירה המדה. ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ג כפי מה שפירשו בכסף משנה, כיצד השבח לפי חשבון יין של מעשר שני ששוה שלשה זוזים שנפל לתוכו דבש ותבלין שוה זוז אחד והוסיפו במדתו והשביחוהו והרי הכל שוה חמשה נמצא שהשבח הוא זוז, באותו זוז יטול בעל המעשר שלשה חלקים ובעל התבלין רביע, נמצא לבעל המעשר ארבעה זוזים פחות רביע ולבעל התבלין זוז ורביע, וכן על דרך זו בשאר הדברים ע"כ. וזה הכלל אי לא מרבינן מיניה מידי בעינן למימר דלסימנא בעלמא נקטיה, וכדכתיבנא בפרק הקורא את המגילה עומד סימן ב'. וכתוב בתוספות יום טוב דהכא מיירי בשאין שבח עצים בפת פירוש שאין אבוקה כנגדו כלומר שלא היה מבעיר עצים בפי התנור כנגד הפת, אבל בפ"ג דערלה משנה ה' מיירי בשאבוקה כנגדו דנמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין ע"כ בשנוי לשון ובקיצור, ולפי זה נוכל לומר דזה הכלל לאתויי שאם אבוקה כנגדו השבח לפי חשבון דהיינו נמי שבחו ניכר: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשר שני ב ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|ר"ש אומר אין סכין וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר"ש לא פליג אלא בשמן שהוא עצמו מעשר ולא בלקוח בכסף מעשר, וכן מצאתי במסכת מנחות פ"ז לא יביא מחטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני, ועיין בירושלמי דקאמר כאן הביא ר"ש פרכא מדבר שהוא מדרבנן על דבר שהוא דאורייתא נראה דהא אפילו בירושלם נמי הוי הדין כן, ומתניתין לא איירי אלא בירושלם דוקא דהא תנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר וחוץ לירושלם אין מבשלין קודם הפדיון וכן עיסה של מעשר שני הכל לא איירי אלא בירושלם דוקא, ופירוש הדבר שנפל דבש לתוך היין והשביח היין יותר משיעור של דבש ושל סמנין הוי אותו השבח לפי חשבון, וכן אם הוא להפך שנתבשלו דגים של חולין עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו הדגים כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדגים צריך לנכות את הקפלוטות ואת שיעור שבחן, וכן היין גם כן על זה הדרך כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדבש והתבלין יכול לחשוב את השבח של היין ולחללו עליו לפי חשבון, אבל בעיסה הוי כל השבח לשני ואינו משלם אלא דמי עצים וצריך עיון עכ"ל ז"ל. וידוע כי הפירוש שהעתיק ר"ע ז"ל הוא להר"ש והרא"ש ז"ל, אבל הרמב"ם ז"ל פירש כו' (כמ"ש בתי"ט). גם בסוף פ"ג דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כן פירש, ולא השיגו הראב"ד ז"ל. אמנם הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב וגם זה אינו נכון כלל דעל הנאת אצבע מי חששו ואפילו כל היד נמי לא חששו ור"ש מאריה דכוליה תלמודא הוא דאמר דבר שאין מתכוין מותר ועוד וכו', אבל הנכון לפרש משנתנו על דרך הירושלמי והכי פירושו, דסברי רבנן דיכול אדם בירושלם שכבר סך שמן של מעשר טהור להביא בן בתו עם הארץ שהוא טמא ומעגלו על גבי מעיו, דאף על גב דאסור הטמא לסוך עצמו משמן מעשר שני כשם שאסור באכילתו שאני הכא דנתבטל בהיתר, דומיא דתרומה דתניא סך כהן גופו שמן של תרומה ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גבי מעיו ואינו חושש, ור"ש פליג עלייהו דאין ראיה מתרומה לכאן שהרי מצינו שקלה היא גבי תלתן וכרשינין כדלקמן מה שאין כן במעשר שני, ואפשר נמי דטעמא דר"ש דשאני תרומה דגלי רחמנא בה ומתו בו כי יחללוהו והאי הא איתחיל אבל במעשר שני לא גלי עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|א"ל לר"ש ומה אם הקלנו בתרומה חמורה לא נקל במעשר שני הקל, אמר להם לא אם הקלנו בתרומה חמורה שכן הקלנו בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שני שכן לא הקלנו בו בכרשינין ובתלתן}} כך מצאתי נוסחת המשנה בספר כתיבת יד: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשר שני ב ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|תלתן של מעשר שני וכו'}} בפרק שני דהלכות מעשר שני סימן י"ד חזר בו הרמב"ם ז"ל ממה שפירש כאן, שכאן פירש תאכל צמחונין עניינו שיאכלו כשהן לחין {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} כמו ירקות ואין מותר לו להניחם שיתייבשו וכו', וכן פירש גם כן גבי כרשיני מעשר שני שגם כן הקפיד עליהם התנא שיאכלו צמחונים ממעות מעשר שני קודם שיתייבשו ויפסלו מאוכל אדם, אבל שם כתב תלתן של מעשר שני מותר לאכלה צמחונים שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ע"כ, ושם השיגו הראב"ד ז"ל. וכתב שם מהרי"ק ז"ל דמה שנראה שנשנית משנתנו לענין חומרות שיש במעשר שני מבתרומה לא לענין אכילת צמחונין אלא לענין שאר דברים דקתני התם עכ"ל ז"ל, ובעניות דעתי איני מבין מה הם שאר דברים דקתני הכא גבי תלתן דלא משמע דנכנסים לירושלם דקתני גבי כרשיני מעשר שני קאי נמי אתלתן, אלא אם נאמר שכוון למה שאכתוב בסמוך בס"ד בסוף דברי ה"ר שמשון ז"ל ובדברי הר"ש שירילי"ו ז"ל, ומכל מקום עיין במה שכתבתי לקמן בפירקין סוף סימן ד'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי לומר טעם למה הקלו חכמים בתרומה של כרשינין ותלתן יותר מבמעשר משום דתרומה אי אפשר לה להשתנות אבל מעשר אפשר לחללו, ובמינים האלו הקלו משום שהמעשרות שלהם אינם מן התורה דאינם אוכל ותנן כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל וכוליה עכ"ל ז"ל. עוד כתב פירוש תאכל צמחונים כי אז הן ראויין לאדם ומעשר שני לא ניתן אלא לאכילת האדם, אבל התרומה מותר לעשות בה כל צרכו ולהאכילה לבהמתו וכן הטעם של כרשינין, וצריך עיון ע"כ. עוד כתב וזה לשונו, כל מעשיהן בטומאה פירוש כי אינם אוכל אדם ואינם מקבלין טומאה מן התורה ע"כ: {{דה מפרש|תאכל צמחונין}} תלתן לשון נקבה היא. ופירש ה"ר שמשון ז"ל כשזרע תלתן של מעשר שני וצמח, ואף על גב דתנן {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}} בפ"ט דתרומות גדולי מעשר שני חולין הא תני סיפא ופודה אותן בזמן זרען והכא בדלא פדה עסיקינן, ומפרש הירושלמי כיני מתניתין מותר לאכול ואין חוששין משום דבר שאין דרכו לאכול אי נמי לא חיישינן אי אכיל ליה בטומאה דלאו אוכל הוא ע"כ. ובסוף דבריו ז"ל כתב ובזה חמור מעשר שני דלא התרנו אלא צמחונים אבל משתגדיל כל מעשיה בטהרה ע"כ. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל פירש השתא משמע דלשון תאכל דוקא קאמר דחובה הוא דאין לאכול בתלתן דמעשר שני בזרע אלא כשהוא כמו ירק דתהא נאכלת כולה כמו יאכלו צריד דסיפא דדוקא הוא וכן תאכל נקודים, והאי תלתן כשתוקש לא חזו שבלין והזירין שלה לאכילה ומשום הכי דוקא בעוד שהיא רכה הוא דאכלי לה כולה דטעם עצה ופריה שוה כדאיתא בפרק בצל. והתלמוד ירושלמי קאמר דכיני מתניתין דמותרת ליאכל הוא דתנן דאינו חובה דעיקר אכילתה הקבוע לה היינו כשאר קטנית ואם רצה לאכלה בעודה רכה או מלילות הרשות בידו וכל שכן הוא, וזהו לפי המפרשים שפירשו דצמחונים היינו שנאכלת כשהיא צמחים רכים ותמיהא לי דליתני תאכל ירק כדרכו, וראיתי לבעל הערוך שפירש מותר לשרות הכרשינין והתלתן במים ולהשהותן בהן עד שצומחין כדרך שעושין הפולים ואפונים ואין בזה משום הפסד מעשר שני ולדעת זה יותר כשר הוא שיאכלו בלי שרייה במים, עוד פירש לשון אחר דמשום טומאה נגעו בה דמותרת התלתן ליאכל בלחלוחיתה ולא חיישינן לידים מסואבות דדרך תלתן שלא תצמח עד שתנגב ע"כ. ולזה הפירוש נוחה דעתי בו לפרש משנתנו דאתא תלמודא לתרוצי לן איך נסמך תלתן של תרומה לתלתן של מעשר שני, גבי תרומה אשמעינן דיש בה היתר חפיפה והיתר מגיגה דהיינו למסמס אותה ביד כעין לתיתה של חטים כדי לרככה ולמתקה וקרויה מגיגה מלשון ברביבים תמוגגנה, והיתר שלייה נמי דהיינו שנוטלין אותה מן המים של טנוף ורוחצין אותה במים ומייבשין אותה בחמה כל אלו בידים מסואבות, מה שאין כן במעשר שני כדתנן לעיל וחפיפה ושרייה ומגיגה ושלייה היינו בזרע, וצמחונין היינו כשיהיה ירק, ועוד היתרא דתרומה היינו בידים מסואבות והיתרא דתלתן אין שנוי בו היתר בידים מסואבות והיאך נסמך זו לזו, ועוד דקתני לה נמי גבי כרשינין וגבי קולי קתני לה דקתני גבה ונכנסין וכו' ונאכלת בידים מסואבות, אלא הכי קאמר תנא דמתניתין כששרו התלתן של מעשר שני במים אין לה קולא אחרת לאכלה בידים מסואבות אלא שתנגב ותאכל צמחונים שנותנין אותה בשמש אחר השרייה ואחר שמתנגבת צומחת צמחונין, אבל קולא אחרת בידים מסואבות דהיינו חפיפה ומגיגה ושרייה כל הני אסורי לכולי עלמא, וזהו מותרת ליאכל צמחונין דקאמר היתר הזה גבי מעשר שני יש לה בידים מסואבות אבל היתר אחר בידים מסואבות אין לה, וגבי תרומה שנינו בה קולות אחרות דהיינו לבית שמאי חפיפה ולבית הלל אף מגיגה ושלייה. וכי תימא אמאי לא רמו חומרא דמגיגה ושלייה וחפיפה אלא במעשר שני ולא בתרומה דהא איסור אכילתן בטומאה תרווייהו כי הדדי נינהו, שתי תשובות בדבר, חדא דמעשר שני לכל מסור ואם אנו מתירין בו צדדי טומאה דהיינו שלייה ומגיגה וכו' אתו למיטעי נמי אפילו בשריה מה שאין כן בתרומה דאין אוכלין אותה אלא כהנים וכהנים זריזין הן כדאמרינן בעלמא, ועוד יש לומר דבשלמא גבי תרומה כתיב {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} נפש בה דמיניה מרבינן אכילת כרשיני תרומה לבהמה ואין טומאה מצויה בהן דלמאכל בהמה אין אדם עושה תקונים, וגרסינן נמי בירושלמי פרקא בתרא דחלה אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו, הלכך אפילו אי טעי בתרומה בשרייה הואיל ומצי להאכילן לבהמה אין חשש, אבל גבי מעשר שני דאין אוכלין הכרשינין דיליה אלא אדם דכתיב ואכלת הלכך מחמרינן גבי טומאה דילהו וצריך תקנה שלא תפול בהן טומאה כלל, כך נראה לי. ומצאתי להראב"ד ז"ל בהשגותיו דרך אחרת, אבל מכל מקום נוטה לדרכי קצת עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ושל תרומה בית שמאי אומרים וכו'}} כתוב בספר כריתות בלשון למודים שער ב' סימן כ"ז, פעמים מזכיר בלשון המשנה דברי תנא ואחר כך עצם הדבר ואחר כך משפטו כמו שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, שמאי שם התנא כל הנשים שם הדבר הנושא המשפט דיין שעתן שם המשפט הנשוא על כל הנשים, וכן שמאי אומר מקב לחלה ובית הלל אומרים מקביים וכן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה ושמאי אומר תשעה קבין. ופעמים מזכרת המשנה עצם הדבר ואחר כך שם התנא ואחר כך משפטו כמו ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, ביצה עצם הדבר הנושא המשפט בית שמאי שם התנא תאכל משפטו ודינו הנשוא על הביצה, וכן כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה וכמו כל המטמאין באהל המת שנחלקו והכניסו לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. ופעמים מזכיר שם הדבר עצמו ואחר כך משפטו ואחר כך שם התנא כמו אוכל פרוד אינו מצטרף דברי ר' דוסא, אוכל פרוד הוא שם דבר הנושא המשפט אינו מצטרף הוא המשפט הנשוא על האוכל ר' דוסא הוא התנא, וכן מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא. מאלה שלשה פנים הנזכרים נמצאו בכמה משניות וברייתות חדלו מספר. ולי אני הקטן נראה טעם המסדר לשלשה סבות, כי אין לסדר המצווה לפני המצוה, והשנית לסדר שני התנאים זה אצל זה, והשלישית כאשר במצווה ובדינו או בשם הדבר ובדינו אין בו יוצא לשני כי אם בעצמו כלומר שהצווי בודד מזכיר שם החכם או החכמים בין שם הדבר הנושא המשפט והמשפט הנשוא כי המשפט קצר ואין זו הפסקה בין שמות החכמים החולקים, אבל כאשר הצווי והמשפט יוצא לשני כלומר בלתי בודד אז אם היה שם החכם לפני דבר הצווי והמשפט יקרא הפסקה בין שמות החכמים ועל כן שמו כל המשפט והצווי לפני הזכרת שם החכם בלשון דברי פלוני ופלוני אומר כדי לסדר שני החכמים החולקים יחד, על פי הדברים האלה תוכל להבין טעמי שנוי הסדרים הנזכרים ע"כ. ועוד האריך עיין שם: {{דה מפרש|כל מעשיה בטומאה}} היינו דוקא בידים מסואבות אבל לא טומאת הגוף: {{דה מפרש|חוץ משרייתה}} מפרש בירושלמי דאיכא בינייהו שולה דלבית שמאי שולה בידים טהורות ולבית הלל בידים טמאות, תניא זו היא דברי ר"מ, אבל ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משלייתה, ולר' יהודה איכא בינייהו מגיגה דלבית הלל מוגג בידים טמאות. ועיין במה שכתבתי בסוף מתניתין דבסמוך בשם ה"ר שמשון ז"ל. ומכל מקום בין לר"מ בין לר' יהודה קשה דאמאי לא תני פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דגבי תלתן של תרומה בפרקא קמא דעדויות כדתני התם פלוגתייהו דבכרשיני תרומה, ובמה שכתבתי לקמן בפירקין בסימן ט' בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל ניחא קצת ועיין גם כן במה שכתבתי במתניתין דבסמוך ועיין גם כן במה שכתוב שם בפרקא קמא דעדויות סימן ז': <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשר שני ב ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|יאכלו צמחונין}} כדפרישנא גבי תלתן וקולי כרשינין דמעשר קחשיב ואזיל. וכאן פירש ה"ר שמשון ז"ל בקיצור יאכלו צמחונין כלומר מותר לאכלן צמחונין: {{דה מפרש|ונכנסין לירושלם ויוצאין}} אפילו רבנן דפליגי עליה דרשב"ג לקמן בפ"ג הכא מודו משום דקל הוא שהקילו בכרשינין, ודוקא להוציאן לחוץ לטוחנן או לכותשן להכשירן לאכילה ולחזור אל העיר ולאכול מה שהוא צריך ולא הטריחוהו לטחון כל מה שיש לו בבת אחת אלא כפי רצונו, אבל לא שיהא מותר להוציאן ולאכלן בחוץ דמכל מקום קלטו להו מחיצות: {{דה מפרש|נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעיסות}} מפרש בירושלמי דכשנטמאו בעודן זרעונים מודה ר' טרפון דאין מחמירין עליהם ונפדין דהא חזו לבהמה, אלא מיירי דוקא שנטמאו אחר שנעשו עיסה, ואם יש לו עיסות אחרות של מעשר שני אז צריך לחלקה דמאחר שהן עיסה מסתמא חישב עליהן לאדם כגון בשנת בצורת כאותה של דוד המלך. ופירש ה"ר יהוסף ז"ל ויוצאין פירוש מותר להוציאו לאיזה צורך אבל לא שיניחו בחוץ אלא שיחזירו לירושלם אחר כך, ומטעם זה לא הוזכר דין זה למעלה בתלתן כי התלתן אין בו צורך להוציאו אבל זה צריכין לפעמים להוציאו כדי לאפותו כי אין עושין תנורים בירושלם ע"כ. עוד כתב ז"ל יתחלקו לעיסות דין זה לא נזכר לעיל גבי תלתן כי תלתן אין יכולין לחלקו כי אין עושין ממנו עיסה ע"כ. עוד כתב ומאכילין פירוש לבהמה, והיינו דתנן ומאכילין ולא קתני ואוכלין בטומאה עכ"ל ז"ל: בפירוש ר"ע ז"ל דאוכל פחות מכביצה אינו לא מיטמא מאחרים ולא מטמא אחרים. אמר המלקט, מפירוש הרמב"ם ז"ל כאן וגם מכמה מקומות בפירוש המשנה וגם מפירוש ה"ר שמשון ז"ל משמע דדוקא לא מטמאו אחרים בפחות מכביצה אבל מקבלין טומאה בכל שהוא, ועיין עוד במה שכתבתי על זה בראש פ"ה דתרומות: {{דה מפרש|יפדו}} ואפילו נטמאו כשהן עיסה ונמצאות לו עיסות אחרות: {{דה מפרש|ומאכילין בטומאה}} יש מי שפירש מאכילין לכהן טמא: {{דה מפרש|שורין בטהרה}} כששורין אותם במים לא יהא בידים מסואבות משום דיש קטניות אחרות דבעי שרייה נמי להסיר הפסלת מהן כמו עדשים כדאיתא במסכת ביצה פרקא קמא, ואם כן לא מוכחא מילתא דמאכל בהמה נינהו, אבל השפשוף אינו נוהג במין קטנית אחרת אלא בכרשינין, הלכך ידיעה מילתא דכרשינין הוו ומאכל בהמה נינהו דשרו בטומאה: {{דה מפרש|יאכלו צריד}} לשון יובש כמו צריד של מנחות בפרק שני דחולין, והרמב"ם ז"ל פירש הטחינה העבה נקראת צריד, אבל קשה לעניות דעתי דהכא גרסינן צריד בדלי"ת והתם גרסינן ברי"ש, וכן פירשו הרגמ"ה ז"ל וגם רש"י ז"ל בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף ק"ב) וכדאמרינן לענין שופר היה קולו עבה או צרור פירוש יבש שאין קולו נשמע, רונקו בלעז. אחר כך דקדקתי בערוך ששניהם הביאם בערך צרד בדלי"ת צריד דמתניתין וצריד דמנחות וגם דשופר הביאו בסמוך להם בערך צרוד בדלי"ת, וכתב ושייך בצריד דמה המורסן עב במינו אף זה השופר עב במינו ע"כ. וטעמא דשמאי דאף על גב דשרינן ידים מסואבות, אבל דליטמאו {{קטן|*{{שולייםלמטה|4}}}} הן עצמן לא שרי שמאי לאכלן משום הכי אין אוכלין אלא צריד, כן פירש ה"ר שמשון ז"ל. אבל הראב"ד ז"ל וגם הר"י ז"ל פירשו שישמור אותן מן ההכשר ואפילו שרייה בטהרה לא שרינין דסוף סוף מאכל אדם נינהו, הלכך ישמור אותן שלא יכשירם שאם יהו מוכשרין לא יזהר בטומאתן לפיכך אוכל אותן ביובש כגון קלי: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה}} מפרש בתוספתא ומייתי לה בירושלמי דהכי קאמר כך היו שונין בית הלל כל מעשיהן בטומאה דכיון דמאכל בהמה נינהו לא גזרי בהו כלל, דתניא בתוספתא כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה דברי ר' יהודה, ר"מ אומר בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה, א"ל ר' יוסי כמשנתך בבית הלל היתה משנתו של ר"ע בבית הלל לפיכך היה אומר ינתנו לכל כהן ואפילו עם הארץ, ומשמע דשאר תנאים בבית הלל לא היו שונים כן אלא כמשנתנו {{קטן|*{{שולייםלמטה|5}}}}. וכר' יוסי או כמשנת ר' יהודה ותלתא תנאי נינהו אליבא דבית הלל ונראה דלא פליג ר"ע אלא דוקא בכרשינין ולא אתלתן דבעדויות לא תני לה אלא בכרשינין בלבד ולא תנינן התם מתניתין דתלתן כי היכי דקאי ר' עקיבא עלה ועוד דר' מאיר שונה בתלתן דבית הלל בעו טהרה בשרייה ובשלייה דוקא שרו בטומאה וגבי כרשינין שונה בבית הלל דכל מעשיהן בטומאה אבל הרמב"ם ז"ל פסק בפרק י"ב מהלכות תרומות כר' עקיבא וכפשטה דמתניתין דהכא דמשמע דר' עקיבא קאי אתרוייהו ומשמע בירושלמי בפרקא בתרא דחלה דכי פליג ר' עקיבא אפילו בכרשינין לאדם פליג וכל שכן בכרשינין לבהמה וטעמא דאין טומאה מצויה באוכלי בהמה. ה"ר שלמה שיריל"ו ז"ל. אבל ה"ר שמשון ז"ל כ' לשון תוספתא דפלוגתא דר"מ ור' יהודה בין דתלתן בין דכרשינין בגוונא אחרינא וכתב בסוף דבריו והשתא סתם מתניתין בין דתלתן בין דכרשינין ר' יהודה היא ע"כ. ובמה שכתב הרש"ש ז"ל דהרמב"ם ז"ל פסק כר' עקיבא בהלכות תרומות פי"ב ז"ל שם התלתן והכרשינין של תרומה הואיל ואינו מאכל אדם ה"ז מותר לעשות כל מעשיהם בטומאה ואינו נזהר אלא בעת שרייתו במים שאם שרה אותם בטומאה הרי טימא אותם בידים אבל אחר השרייה אינו נזהר לא בעת ששף הכרשינין ולא בעת שמאכילן לבהמה לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ ע"כ. וכתב שם גם כן מהרי"ק ז"ל דהיינו כבית הלל אלא שבמה שכתב בסוף דבריו לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן ע"ה פסק כר"ע דתנן בפרק בתרא דחלה סימן ט' כרשיני תרומה ר' עקיבא מתיר וחכמים אוסרין וכבר נתן שם טעם מהרי"ק ז"ל למה פסק כר' עקיבא אף על גב דרבים פליגי עליה אבל בתחלת דבריו פסק כבית הלל בין בתלתן של תרומה בין בכרשיני תרומה וכדמשמע פשטא דמתניתין ומכל מקום אפשר להיות דר"ע קאי אתרוייהו בין אכרשינין בין אתלתן ובזה מהרי"ק ז"ל והר"ש שירילי"ו ז"ל שוין: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשר שני ב ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים}} פירש ה"ר יהוסף ז"ל פירוש משום הפסד המעשר תקנו זה כי שמא לא ימצאו כל המעות ואם כן יפסיד המעשר ובעבור זה תקנו שהראשון יהיה למעשר עכ"ל ז"ל. ירושלמי א"ר זעירא וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דלא דק ר' זעירא וצריך להביא מעות של נחשת ואחר כך יחלל הנחשת על המעות שבידו דהא בסמוך תנן דאפילו מדוחק אין מחללין כסף על כסף אבל במסקנא בירושלמי עלה דמתניתין דבסמוך מייתי פלוגתא דתנאי וקאמר עלה דההיא ברייתא מדברי שניהם נלמוד מחללין כסף על כסף ואין מחללין כסף על נחשת וכן פסק הרמב"ם ז"ל שכתב סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת וכו' משמע דכי קתני מתניתין מביא מעות דהיינו פרוטות קולא אשמעינן דאפילו פרוטות שמחלידות שרו מדוחק וכל שכן כסף: {{דה מפרש|זה הכלל}} לרבות קטנית חולין וקטנית מעשר שני שנתפזרו וכן פירות ופירות אם לקטן בדלוג וחסרו ישלים מדת מעשר שני ואם חסרו לחולין ואם חפן וכו'. לפי חשבון הוא החסרון והכי איתא בתוספתא ואין צריך לדחוק ולומר דזה הכלל לסימנא בעלמא נקטיה כמו זה הכלל דבריש פירקין אף על גב דיש כיוצא בו בגמ' בפרק הקורא עומד כמו שכתבתי שם סימן ב': {{דה מפרש|והנבללין לפי חשבון}} בירושלמי מפרש דהנבללין והנחפנים קאמר כי היכי דלא תיקשי רישא אסיפא ומשמע מהרמב"ם ז"ל דגם הכא בנבללין צריך תנאי וז"ל שם ר"פ ששי והנבללין לפי חשבון ומתנה ואומר אם אלו שבידי הן המעשר השאר חולין ואם הם חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהם מחוללין עליהם ע"כ. ועיין בנמקי יוסף ר"פ הבית והעליה דפירש ההוא ירושלמי דמייתי התם דרוצה לומר דכי קתני מתניתין אם בלל וחפן לפי חשבון לאו דבעינן להו לתרווייהו אלא בחדא מינייהו בלחוד סגי שאם בלל תחלה אף על פי שלא חפן אלא נטל אחד אחד הולכין אחר הרוב לפי חשבון הלכך מעות מעשר שני וחולין שנתפזרו וליקט אחד אחד לא אמרינן לפי חשבון כיון שמתחלה לא היו מעורבין ובשעת נטילה לא חפן ליקח הרבה בבת אחת ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשר שני ב ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|סלע של מעשר שני וכו'. שנתערבו}} ורוצה להוציא של חולין חוץ לירושלם עכ"ל ר"ע ז"ל וכתב עליו הר"ס ז"ל צריך עיון אמאי נקט חוץ לירושלם וה"ר שמשון ז"ל לא כתב כן ע"כ: {{דה מפרש|מביא בסלע מעות}} ירושלמי תניא בן עזאי אומר בשתי סלעים צריך להביא פרוטות פירוש שאם אתה מתיר לו בדמי סלע אחד שמא יצטרך הסלעים של כסף לצרכיו ונמצאו אלו שניהם מחוללין ויקיים כן שיהא קדושת המעשר על הפרוטות ויחלידו ונמצא מעשר מפסיד ועוד שישהה עליותיו שהן משא כבד ומתוך שאתה קונס אותו שיביא פרוטות בדמי שני סלעים ידחוק עצמו ויחליף אחד מן הסלעים על סלע הכסף כדי שלא יהיו שניהם קדושים בספק ולכך יחמיר על עצמו ויהא הכסף של מעשר שני ויהא זריז וקל לעלות שאין לו משא כבד של נחשת: בפירוש ר"ע ז"ל ואי קשיא כו'. ורש"י ז"ל פירש שם פרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ו) מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק אבל כסף על כסף לאו דרך חלול הוא ואפילו מדוחק נמי לא וכיון דאף כסף על נחשת לא התירו אלא בדוחק הלכך לא שיקיים כן שבזיון מעשר הוא ועוד שהפרוטות מחלידות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשר שני ב ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|בית שמאי אומרים לא יעשה וכו' ובית הלל מתירין}} קסברי הכסף כסף ריבה דכסף יתירי כתיבי בפרשה ובית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני לישנא אחרינא דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן דכתיב וצרת הכסף ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן והתם ראש פרק הזהב פרכינן בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרו ובדרבנן פליגי דבית שמאי סברי דרבנן הוא דגזרו ביה שמא ישהה עליותיו שיהיו לו סלעי מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה ובית הלל סברי לא גזרי' שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק לה שאין משאן כבד היינו דקתני יעשה ולא יעשה ולא קתני לשון חלול דקסברי יש חלול. אבל חכמים החמירו עליו. אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי אי משום טעמא דכסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי כיון דאיסורו דאורייתא ולא מיתפסי בקדושת מעשר הכי איבעי ליה למיתני בית שמאי אומרים אין סלעי מעשר שני מתחללין על דינרי זהב ובית הלל אומרים מתחללין וקאי בקושיא: {{דה מפרש|כספן דינרי זהב}} כספן שהיה להם ממעות מעשר שני ואתא לאשמועינן דאפילו לכתחלה ואפילו לאדם חשוב שרו בית הלל דרבן גמליאל מבית הלל קאתי ועשה מעשה לעצמו ולא חש לדבית שמאי כלל: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשר שני ב ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|הפורט סלע ממעות וכו'}} והאי הפורט רוצה לומר המצרף ואיידי דתני סיפא הפורט דדוקא הוא תני נמי רישא הפורט. וכתוב במהר"י קולון ז"ל שרש צ"ה דפשיטא הוא דלשון מעות כולל בין מעות של נחשת בין מעות של כסף בין מעות של זהב שהרי בכל התלמוד בכמה דוכתי במשנה ובגמ' מזכיר שם מעות סתם במקום אשר אין לחלק כלל בין זהב וכסף ונחשת ואף על גב דתנן במעשר שני פרק שני הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות ואותם מעות של נחשת הם כדמשמע בהדיא ראש פרק הזהב וכן בכמה משניות שונה שם מעות שהן מעות של נחשת מכל מקום נראה לעניות דעתי דאף על גב דבמקום דמוכיח הלשון שהן של נחשת כי התם דקתני הפורט סלע דמשמע שהוא מחליף הפרוטות של נחשת לסלע דפשיטא דסתם פרוטות של נחשת הוא שונה התנא מעות במקום פרוטות של נחשת מכל מקום היכא שהוזכרו מעות סתם יש בכללן בין מעות של כסף בין מעות של זהב דכולהו מעות איקרו ותדע דכן הוא שהרי שנינו שם פרק חמישי כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על מעות הללו הרי לך בהדיא דסלע קרא מעות והנה דבר פשוט הוא דסלע של כסף הוא ומזה אין צריך ראיה אלא ע"כ צריך להיות כדפרישית ע"כ בקיצור: {{דה מפרש|בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות}} אם בא לפורטן וכו' עד סוף פירוש ר"ע ז"ל. אמר המלקט כן פירש רש"י ז"ל והקשו תוספות וגם ה"ר שמשון ז"ל על פירוש זה דלפי זה הטעם הוו בית הלל לחומרא וקשה דהוה ליה למתנייה בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל והיא אינה שנויה התם רק בפרקא קמא דאכתי לא נחת תנא לאשמועינן קולי בית שמאי וחומרי בית הלל. והר"ש שירילי"ו ז"ל תירץ בעד רש"י ז"ל דהא דפרכינן בכל דוכתא וליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל דוקא קאמר דליתנייה שם דהא כמה תנאי פליגי על אותן המנויין שם ומוסיפים עליהם בפירקי אחריני אלא בעדויות כלומר בכולה מסכת הוא דקאמר אבל מה שהוקשה לי בדבריו ז"ל הוא דאי טעמא דבית הלל משום שיוקירו הפרוטות בירושלם ונמצא מעשר שני מפסיד וכו' מאי שייכא הכא פלוגתא דר"מ ורבנן וכי תימא מילתא באנפי נפשה היא ליתא דהא בעדויות קתני לה בהדי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דומיא דסיפא דפורט בירושלם דפליגי על תנא קמא דבית הלל כל הנהו תנאי ודמיין לריש עדויות דאשכחן רבנן דפליגי על בית הלל ובית שמאי ואמרי לא כדברי זה ולא כדברי זה ואף שהיו ב"ד של אחריהם הנהו תנאי והכי נמי נפרש הכא ועוד לדידיה תימ' דהיכי אמרינן בירושלמי דינר כסף ודינר פירות דברי הכל אסור מאי טעמא דרבנן לכך נראה לי דטעמא דבית שמאי היינו דסברי דיכול אדם לצרף חוץ לירושלם אף אם יש בידו כל סך הסלע מפרוטות ובא לצרפן בסלע שיכול וכל שכן אם יש בידו חצי סלע מֵעִין של כסף וחצי סלע בפירות או בפרוטות דשרי לצרפן בסלע ובית הלל פליגי עלייהו בכל שיעור סלע מפרוטות כיון דעבד בזיון למעשר שני דפריק פירות כ"כ בנחשת עד שיעור סלע ולא חייש בפרוטות מחלידות השתא שאוחז דרכו ללכת לא שרינן ליה לפרוקינהו לכולהו וכיון דלא שרינן לפרוקינהו יזהר עצמו מעיקרא דלא פריק כ"כ פירות שיעור סלע בפרוטות נחשת וקנסינן ליה ולא יחליף אלא חצי סלע של פרוטות ויעמיד בידו חציים ויעלם לירושלם והשתא ר"מ ורבנן דבית דינו פליגי על תנא קמא דבית הלל ביותר קלה דאפילו פירות וכסף על כסף דמודו בית הלל דשרי אפילו הכי אסור משום דמשמע מבית הלל דדוקא הכא מחמרי משום דעבד בזיון למעשר שני כולי האי וכדפרישנא אבל כי פריק חצי סלע במעין של כסף ויש לו פירות חצי סלע דכולי עלמא מודו דשרי כיון דליכא בזיון דמעשר שני ואשמעינן ר"מ ורבנן דגם צרוף זה אסור ואפילו דינר כסף וחצי דינר פירות אסור לצרופי בכסף משום גזרה אחרת דאית להו כסף על כסף לא מחללינן כדאיתא במסכת דמאי ומפרש בירושלמי דדינר כסף דכולי עלמא לא פליגי דחשוב הוא ואפילו יש לו פירות שוין שני דינרים אסור להחליפן במטבע כסף דלא גריר כסף כזה אטו פירות וכן אם יש בפירות שיעור דינר חשיבי באנפי נפשייהו ולא שרינן לטפול להן מעות דכסף ולא גריר אגבייהו ואסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר דפירא אטבעא הוא דאמר רחמנא וטבעא אטבעא לא ועל כרחך באיסורא דאורייתא פליגי דמוכח בירושלמי דהיכא דקתני אין מחללין דאיסורא דאורייתא חשיב ומשום הכי אסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר כי פליגי בחצי דינר כסף וחצי דינר פירות שבא להחליף ולצרף בדינר ר"מ סבר אף הכא נמי לא גריר כסף גבי פירות וכסף על גבי כסף הוי ואסור דנגע אתקנתא דכסף על כסף וכסף דתנא ר"מ על דינר כסף קאמר דאסיר ורבנן סברי דחצי דינר דבר מועט וגריר אטו פירות ולא חשיב אלא כמו פירות לחודייהו על גבי כסף כנראה לי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשר שני ב ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות}} פירש רש"י ז"ל לא יחליף בפרוטות אלא חציין כו'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל לפי שיטת רש"י ז"ל אי נמי משום סחורה דדרך הוא להחליף כל הסלע בפרוטות דאין מפסיד אלא אדרבה מרויחין לפעמים וסבירא ליה לבית הלל דאסיר משום סחורה והוו בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא ע"כ: {{דה מפרש|הדנין}} מפרש להו סוף פרקא קמא דסנהדרין בן עזאי בן זומא חנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון התמני: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר שלשה דינרי כסף וברביעית כסף ברביעית מעות}} כך צריך להיות. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל גריס וברבעת כסף וברבעת מעות בוי"ו ובלא יו"ד כלל {{קטן|*{{שולייםלמטה|5}}}}. ופירש ור' עקי' מחמיר טפי ולא שרי אלא שמינית סלע בפרוטות ע"כ ולדידיה הוי רבעת מין מטבע שהוא חצי דינר דהיינו שלשה מעין וכן נראה שמפרש הרמב"ם ז"ל שכתב ור' עקיבא סבר דבשמינית סלע בלבד יחליף מעות והוא הרמב"ם ז"ל כתב ד' אספרי כסף איני יודע כמה אספרים יש בסלע ע"כ. ובערוך ורבינו האיי אמר איצטרי גרסינן והן חתיכות של כסף ע"כ אבל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל כתב ד' אספרי כסף פירוש דהיינו מעין בלשון יון ור' טרפון לא שרי אלא שתי מעין להחליף בפרוטות לחוד והכי קאמר הדינר השני של שקל השני יקח בו ד' אספרי כסף בכסף ונשארו שני מעין שיחליף בפרוטות לחוד וכל חד וחד אתי למעוטי משיעורא דחבריה שמאי אומר וכו' פירשתי משניות אלו לפי דרכו של רש"י ז"ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפרש לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר והא דקתני הפורט רוצה לומר שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע ופירוש הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפירוש המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות היו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף ועוד סובר רש"י ז"ל דהני תרתי מתניתין קולי בית שמאי וחומרי בית הלל הוו ולא קשה דאמאי לא תני להו בפרק קולי בית שמאי וחומרי בית הלל דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי בית הלל ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם וטעמא דלא תני התם אלא אותם דלא חזרו בית הלל והודו לבית שמאי אבל הך דחזרו לא והכי נמי לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דבית שמאי ובית הלל והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל פליגי ר"מ ורבנן עלייהו דבית הלל וכבר כתב רבינו שמשון ז"ל דבירושלמי משמע כדברי רש"י ז"ל ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי באבי הוכחה גמורה היא ובתוספות שנאץ חזרו והודו לרש"י ז"ל מן הטעם הזה ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי בית שמאי וחומרי בית הלל שנויין בעדויות חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו והדר תני חומרי דבית הלל דלא איפליגו עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי בית הלל נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם שלמעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותם שלמעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא עשרים וד' ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפליגו בית שמאי ובית הלל עלייהו אלא כולן היו שוין בדברים ההם ומחמירין היו. עכ"ל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשר שני ב י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|מי שהיו מקצת בניו טמאים וכו'}} וכתוב שם בכסף משנה לפרש הירושלמי ולהשיב בעד הרמב"ם ז"ל דלהשגת הראב"ד ז"ל דה"פ מה אנן קיימין אם באומר מכבר כלומר אם באומר מעכשיו תהא מחוללת סלע זו על מה שישתו טהורים משקה מעורב ונמצאו טמאין שותין מעשר שני ואם באומר לכשישתו תהא מחוללת עליו למפרע חולין שתו שבשעה ששתו עדיין לא נתחלל והיאך יתחלל לאחר שכבר שתו אותו אלא באומר מכבר לכשישתו כלומר סמוך לעת שמתחילין לשתות תהא סלע זו מחוללת עליו דהשתא חל החלול קודם שיתחילו לשתות ולא מופלג אלא סמוך ביותר בשעה שפירש היין מן הכד לפיהם דהשתא אינו ענין לברירה ע"כ. ובירושלמי מפרש בטמאין טומאת מת דאין מטמאין כלי חרס אלא מאוירו פירוש שיכניסו ידיהן לתוך האויר ואינם מטמאין במשא ומפורש בפרק העור והרוטב דהיסט מטעם משא הוא טמא הלכך כיון דאין להם היסט מצו טמאים לערות מן הכד לתוך כוסן ובלבד שלא יכניסו לתוך חללו של כלי חרס דאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו אלא מאוירו דאילו הוו טמאים טומאת זיבה הא מטמאין בהיסטן ואין תקנה אלא שיערה אחר לטמאים וכן בפירוש הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו}} על יין ששותין דאמרינן בפרק הערל דמעשר שני בין אכלו בטומאת הגוף בין אכלו בטומאת עצמו לוקה ויליף לה התם מקראי ומשום הכי תני הכא כדי שלא יכשלו לאכלו בטומאת עצמו וטמאים נמי לא יכשלו לשתות מעשר שני טהור בטומאת הגוף אומר מה שהטהורין שותין ממנו תהא סלע זו של מעשר מחוללת עליו ונמצא מה ששתו טהורין היה מעשר ומה ששתו טמאים היה חולין: {{דה מפרש|שותין מכד אחד}} ואינם חוטאים הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתוב בתוספות י"ט ודתנן שותין רוצה לומר זה אחר זה בתחלה הטהורים ואחר כך הטמאים אבל הטמאים רשאין להשקות לטהורים על פי אלו התנאים ע"כ פירוש שלא יגעו ביין ושיהיו טמאים בשאר טומאות מלבד זיבות ושיהיה הכלי מחרס ובמה דברים אמורים בשאין אחר מערה אבל אם אחר מערה אפילו טמאים טומאת זיבה. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל נמצאו טמאים וטהורים שותין מכד אחד לאו דוקא מכד אחד כי אינם שותין מן הכד עצמו כי אם היה כן היו מטמאין את היין ואסור לשתותו בתורת מעשר שני אלא מיירי שמערים מן הכד לכוסן וכל אחד יש לו כוסו בפני עצמו ומיירי נמי שהן טמאים טומאת מת ולא טומאת זיבה כי הטמא טומאת זיבה מטמא את הכלי בהיסט אך כשיש אחר שמערה לכוסות מותר אפילו בטומאת זיבה עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש י/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה"ה: בירושלמי לא פירש כן, ועיין שם ה"ר יהוסף ז"ל.}} * {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה"ה: וכתב החכם הר"ם ז"ל והרמב"ם ז"ל חילק בין אם זרען חוץ לירושלם או בירושלם, וכתב שאם זרען בירושלם גידוליהן מעשר שני ע"כ.}} * {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה"ה: עיין בפירוש ר"ע ז"ל בפרק בתרא דתרומות סימן ט'.}} * {{שולייםלמטה|4}} {{קטן|עיין בלשון הר"ש.}} * {{שולייםלמטה|5}} {{קטן|הגה"ה: צריך עיון לעניות דעתי אם אין טעות.}} * {{שולייםלמטה|6}} {{קטן|הגה"ה: גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב וזה לשונו, וברבעת כסף וכו' פירוש וברובע של השקל שהוא מטבע שנקרא רבעת לוקח כסף, וברבעת האחר שהוא חצי הדינר האחר לוקח פרוטות, כך נראה לי, וכן מצינו בתלמוד לשון זה ועמדו קנים בו ביום ברבעתים עכ"ל ז"ל.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ב]] [[קט:משנה מסכת מעשר שני|ב]]</noinclude> 0ne0ixsp6op9d6p4gvs3k3gozedubf3 3011280 3011267 2026-05-05T16:24:03Z יוסי סרי 24557 3011280 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|א|ב|ג}} ===[[משנה מעשר שני ב א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|מעשר שני ניתן לאכילה וכו' לסיכה}} איכא מאן דיליף לה בירושלמי מדכתיב ולא נתתי ממנו למת, אם להביא למת ארון ותכריכין לחי הוא אסור פירוש לקנות מדמי מעשר מלבושין לחי הוא אסור כל שכן למת, אלא איזהו דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה: {{דה מפרש|לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבד שדרכו לשתות ולסוך דבר וכו'}} כך צריך להיות. ובברייתא מפרש כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו לשתות לא אניגרון ולא אכסיגרון ולא יין בשמריו, אבל סך הוא את השמן נראה לעניות דעתי דהא דלא קתני אבל סך הוא בשמן אגב סיפא דבעי למיתני אבל מפטם הוא את היין, ועיין במה שכתבנו סוף פרק ח' שרצים: {{דה מפרש|דגים שנתבשלו עם הקפלוטות וכו'}} פירש בערוך כרישין שיש להם ראש שָמֵן, מצאתי מנוקד הקפלוטות הקו"ף בצירי והפ"א קמוצה, ובירושלמי מסיק דמתניתין דלא כר' יהודה דאמר לעיל בראש פרק עשירי דתרומות גבי בצל שאינו אלא ליטול את הזוהמא והוא הדין קפלוטות בדגים ואין כאן שבח: {{דה מפרש|זה הכלל כל ששבחו ניכר}} פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש, דר' יוחנן סבירא ליה דניכר בכמות בעינן דהיינו במדה ובמשקל, וריש לקיש סבירא ליה דניכר באיכות דהיינו בטעם סגי אף על גב דלא הותירה המדה. ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ג כפי מה שפירשו בכסף משנה, כיצד השבח לפי חשבון יין של מעשר שני ששוה שלשה זוזים שנפל לתוכו דבש ותבלין שוה זוז אחד והוסיפו במדתו והשביחוהו והרי הכל שוה חמשה נמצא שהשבח הוא זוז, באותו זוז יטול בעל המעשר שלשה חלקים ובעל התבלין רביע, נמצא לבעל המעשר ארבעה זוזים פחות רביע ולבעל התבלין זוז ורביע, וכן על דרך זו בשאר הדברים ע"כ. וזה הכלל אי לא מרבינן מיניה מידי בעינן למימר דלסימנא בעלמא נקטיה, וכדכתיבנא בפרק הקורא את המגילה עומד סימן ב'. וכתוב בתוספות יום טוב דהכא מיירי בשאין שבח עצים בפת פירוש שאין אבוקה כנגדו כלומר שלא היה מבעיר עצים בפי התנור כנגד הפת, אבל בפ"ג דערלה משנה ה' מיירי בשאבוקה כנגדו דנמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין ע"כ בשנוי לשון ובקיצור, ולפי זה נוכל לומר דזה הכלל לאתויי שאם אבוקה כנגדו השבח לפי חשבון דהיינו נמי שבחו ניכר: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשר שני ב ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|ר"ש אומר אין סכין וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר"ש לא פליג אלא בשמן שהוא עצמו מעשר ולא בלקוח בכסף מעשר, וכן מצאתי במסכת מנחות פ"ז לא יביא מחטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני, ועיין בירושלמי דקאמר כאן הביא ר"ש פרכא מדבר שהוא מדרבנן על דבר שהוא דאורייתא נראה דהא אפילו בירושלם נמי הוי הדין כן, ומתניתין לא איירי אלא בירושלם דוקא דהא תנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר וחוץ לירושלם אין מבשלין קודם הפדיון וכן עיסה של מעשר שני הכל לא איירי אלא בירושלם דוקא, ופירוש הדבר שנפל דבש לתוך היין והשביח היין יותר משיעור של דבש ושל סמנין הוי אותו השבח לפי חשבון, וכן אם הוא להפך שנתבשלו דגים של חולין עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו הדגים כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדגים צריך לנכות את הקפלוטות ואת שיעור שבחן, וכן היין גם כן על זה הדרך כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדבש והתבלין יכול לחשוב את השבח של היין ולחללו עליו לפי חשבון, אבל בעיסה הוי כל השבח לשני ואינו משלם אלא דמי עצים וצריך עיון עכ"ל ז"ל. וידוע כי הפירוש שהעתיק ר"ע ז"ל הוא להר"ש והרא"ש ז"ל, אבל הרמב"ם ז"ל פירש כו' (כמ"ש בתי"ט). גם בסוף פ"ג דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כן פירש, ולא השיגו הראב"ד ז"ל. אמנם הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב וגם זה אינו נכון כלל דעל הנאת אצבע מי חששו ואפילו כל היד נמי לא חששו ור"ש מאריה דכוליה תלמודא הוא דאמר דבר שאין מתכוין מותר ועוד וכו', אבל הנכון לפרש משנתנו על דרך הירושלמי והכי פירושו, דסברי רבנן דיכול אדם בירושלם שכבר סך שמן של מעשר טהור להביא בן בתו עם הארץ שהוא טמא ומעגלו על גבי מעיו, דאף על גב דאסור הטמא לסוך עצמו משמן מעשר שני כשם שאסור באכילתו שאני הכא דנתבטל בהיתר, דומיא דתרומה דתניא סך כהן גופו שמן של תרומה ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גבי מעיו ואינו חושש, ור"ש פליג עלייהו דאין ראיה מתרומה לכאן שהרי מצינו שקלה היא גבי תלתן וכרשינין כדלקמן מה שאין כן במעשר שני, ואפשר נמי דטעמא דר"ש דשאני תרומה דגלי רחמנא בה ומתו בו כי יחללוהו והאי הא איתחיל אבל במעשר שני לא גלי עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|א"ל לר"ש ומה אם הקלנו בתרומה חמורה לא נקל במעשר שני הקל, אמר להם לא אם הקלנו בתרומה חמורה שכן הקלנו בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שני שכן לא הקלנו בו בכרשינין ובתלתן}} כך מצאתי נוסחת המשנה בספר כתיבת יד: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשר שני ב ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|תלתן של מעשר שני וכו'}} בפרק שני דהלכות מעשר שני סימן י"ד חזר בו הרמב"ם ז"ל ממה שפירש כאן, שכאן פירש תאכל צמחונין עניינו שיאכלו כשהן לחין {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} כמו ירקות ואין מותר לו להניחם שיתייבשו וכו', וכן פירש גם כן גבי כרשיני מעשר שני שגם כן הקפיד עליהם התנא שיאכלו צמחונים ממעות מעשר שני קודם שיתייבשו ויפסלו מאוכל אדם, אבל שם כתב תלתן של מעשר שני מותר לאכלה צמחונים שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ע"כ, ושם השיגו הראב"ד ז"ל. וכתב שם מהרי"ק ז"ל דמה שנראה שנשנית משנתנו לענין חומרות שיש במעשר שני מבתרומה לא לענין אכילת צמחונין אלא לענין שאר דברים דקתני התם עכ"ל ז"ל, ובעניות דעתי איני מבין מה הם שאר דברים דקתני הכא גבי תלתן דלא משמע דנכנסים לירושלם דקתני גבי כרשיני מעשר שני קאי נמי אתלתן, אלא אם נאמר שכוון למה שאכתוב בסמוך בס"ד בסוף דברי ה"ר שמשון ז"ל ובדברי הר"ש שירילי"ו ז"ל, ומכל מקום עיין במה שכתבתי לקמן בפירקין סוף סימן ד'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי לומר טעם למה הקלו חכמים בתרומה של כרשינין ותלתן יותר מבמעשר משום דתרומה אי אפשר לה להשתנות אבל מעשר אפשר לחללו, ובמינים האלו הקלו משום שהמעשרות שלהם אינם מן התורה דאינם אוכל ותנן כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל וכוליה עכ"ל ז"ל. עוד כתב פירוש תאכל צמחונים כי אז הן ראויין לאדם ומעשר שני לא ניתן אלא לאכילת האדם, אבל התרומה מותר לעשות בה כל צרכו ולהאכילה לבהמתו וכן הטעם של כרשינין, וצריך עיון ע"כ. עוד כתב וזה לשונו, כל מעשיהן בטומאה פירוש כי אינם אוכל אדם ואינם מקבלין טומאה מן התורה ע"כ: {{דה מפרש|תאכל צמחונין}} תלתן לשון נקבה היא. ופירש ה"ר שמשון ז"ל כשזרע תלתן של מעשר שני וצמח, ואף על גב דתנן {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}} בפ"ט דתרומות גדולי מעשר שני חולין הא תני סיפא ופודה אותן בזמן זרען והכא בדלא פדה עסיקינן, ומפרש הירושלמי כיני מתניתין מותר לאכול ואין חוששין משום דבר שאין דרכו לאכול אי נמי לא חיישינן אי אכיל ליה בטומאה דלאו אוכל הוא ע"כ. ובסוף דבריו ז"ל כתב ובזה חמור מעשר שני דלא התרנו אלא צמחונים אבל משתגדיל כל מעשיה בטהרה ע"כ. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל פירש השתא משמע דלשון תאכל דוקא קאמר דחובה הוא דאין לאכול בתלתן דמעשר שני בזרע אלא כשהוא כמו ירק דתהא נאכלת כולה כמו יאכלו צריד דסיפא דדוקא הוא וכן תאכל נקודים, והאי תלתן כשתוקש לא חזו שבלין והזירין שלה לאכילה ומשום הכי דוקא בעוד שהיא רכה הוא דאכלי לה כולה דטעם עצה ופריה שוה כדאיתא בפרק בצל. והתלמוד ירושלמי קאמר דכיני מתניתין דמותרת ליאכל הוא דתנן דאינו חובה דעיקר אכילתה הקבוע לה היינו כשאר קטנית ואם רצה לאכלה בעודה רכה או מלילות הרשות בידו וכל שכן הוא, וזהו לפי המפרשים שפירשו דצמחונים היינו שנאכלת כשהיא צמחים רכים ותמיהא לי דליתני תאכל ירק כדרכו, וראיתי לבעל הערוך שפירש מותר לשרות הכרשינין והתלתן במים ולהשהותן בהן עד שצומחין כדרך שעושין הפולים ואפונים ואין בזה משום הפסד מעשר שני ולדעת זה יותר כשר הוא שיאכלו בלי שרייה במים, עוד פירש לשון אחר דמשום טומאה נגעו בה דמותרת התלתן ליאכל בלחלוחיתה ולא חיישינן לידים מסואבות דדרך תלתן שלא תצמח עד שתנגב ע"כ. ולזה הפירוש נוחה דעתי בו לפרש משנתנו דאתא תלמודא לתרוצי לן איך נסמך תלתן של תרומה לתלתן של מעשר שני, גבי תרומה אשמעינן דיש בה היתר חפיפה והיתר מגיגה דהיינו למסמס אותה ביד כעין לתיתה של חטים כדי לרככה ולמתקה וקרויה מגיגה מלשון ברביבים תמוגגנה, והיתר שלייה נמי דהיינו שנוטלין אותה מן המים של טנוף ורוחצין אותה במים ומייבשין אותה בחמה כל אלו בידים מסואבות, מה שאין כן במעשר שני כדתנן לעיל וחפיפה ושרייה ומגיגה ושלייה היינו בזרע, וצמחונין היינו כשיהיה ירק, ועוד היתרא דתרומה היינו בידים מסואבות והיתרא דתלתן אין שנוי בו היתר בידים מסואבות והיאך נסמך זו לזו, ועוד דקתני לה נמי גבי כרשינין וגבי קולי קתני לה דקתני גבה ונכנסין וכו' ונאכלת בידים מסואבות, אלא הכי קאמר תנא דמתניתין כששרו התלתן של מעשר שני במים אין לה קולא אחרת לאכלה בידים מסואבות אלא שתנגב ותאכל צמחונים שנותנין אותה בשמש אחר השרייה ואחר שמתנגבת צומחת צמחונין, אבל קולא אחרת בידים מסואבות דהיינו חפיפה ומגיגה ושרייה כל הני אסורי לכולי עלמא, וזהו מותרת ליאכל צמחונין דקאמר היתר הזה גבי מעשר שני יש לה בידים מסואבות אבל היתר אחר בידים מסואבות אין לה, וגבי תרומה שנינו בה קולות אחרות דהיינו לבית שמאי חפיפה ולבית הלל אף מגיגה ושלייה. וכי תימא אמאי לא רמו חומרא דמגיגה ושלייה וחפיפה אלא במעשר שני ולא בתרומה דהא איסור אכילתן בטומאה תרווייהו כי הדדי נינהו, שתי תשובות בדבר, חדא דמעשר שני לכל מסור ואם אנו מתירין בו צדדי טומאה דהיינו שלייה ומגיגה וכו' אתו למיטעי נמי אפילו בשריה מה שאין כן בתרומה דאין אוכלין אותה אלא כהנים וכהנים זריזין הן כדאמרינן בעלמא, ועוד יש לומר דבשלמא גבי תרומה כתיב {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} נפש בה דמיניה מרבינן אכילת כרשיני תרומה לבהמה ואין טומאה מצויה בהן דלמאכל בהמה אין אדם עושה תקונים, וגרסינן נמי בירושלמי פרקא בתרא דחלה אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו, הלכך אפילו אי טעי בתרומה בשרייה הואיל ומצי להאכילן לבהמה אין חשש, אבל גבי מעשר שני דאין אוכלין הכרשינין דיליה אלא אדם דכתיב ואכלת הלכך מחמרינן גבי טומאה דילהו וצריך תקנה שלא תפול בהן טומאה כלל, כך נראה לי. ומצאתי להראב"ד ז"ל בהשגותיו דרך אחרת, אבל מכל מקום נוטה לדרכי קצת עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ושל תרומה בית שמאי אומרים וכו'}} כתוב בספר כריתות בלשון למודים שער ב' סימן כ"ז, פעמים מזכיר בלשון המשנה דברי תנא ואחר כך עצם הדבר ואחר כך משפטו כמו שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, שמאי שם התנא כל הנשים שם הדבר הנושא המשפט דיין שעתן שם המשפט הנשוא על כל הנשים, וכן שמאי אומר מקב לחלה ובית הלל אומרים מקביים וכן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה ושמאי אומר תשעה קבין. ופעמים מזכרת המשנה עצם הדבר ואחר כך שם התנא ואחר כך משפטו כמו ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, ביצה עצם הדבר הנושא המשפט בית שמאי שם התנא תאכל משפטו ודינו הנשוא על הביצה, וכן כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה וכמו כל המטמאין באהל המת שנחלקו והכניסו לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. ופעמים מזכיר שם הדבר עצמו ואחר כך משפטו ואחר כך שם התנא כמו אוכל פרוד אינו מצטרף דברי ר' דוסא, אוכל פרוד הוא שם דבר הנושא המשפט אינו מצטרף הוא המשפט הנשוא על האוכל ר' דוסא הוא התנא, וכן מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא. מאלה שלשה פנים הנזכרים נמצאו בכמה משניות וברייתות חדלו מספר. ולי אני הקטן נראה טעם המסדר לשלשה סבות, כי אין לסדר המצווה לפני המצוה, והשנית לסדר שני התנאים זה אצל זה, והשלישית כאשר במצווה ובדינו או בשם הדבר ובדינו אין בו יוצא לשני כי אם בעצמו כלומר שהצווי בודד מזכיר שם החכם או החכמים בין שם הדבר הנושא המשפט והמשפט הנשוא כי המשפט קצר ואין זו הפסקה בין שמות החכמים החולקים, אבל כאשר הצווי והמשפט יוצא לשני כלומר בלתי בודד אז אם היה שם החכם לפני דבר הצווי והמשפט יקרא הפסקה בין שמות החכמים ועל כן שמו כל המשפט והצווי לפני הזכרת שם החכם בלשון דברי פלוני ופלוני אומר כדי לסדר שני החכמים החולקים יחד, על פי הדברים האלה תוכל להבין טעמי שנוי הסדרים הנזכרים ע"כ. ועוד האריך עיין שם: {{דה מפרש|כל מעשיה בטומאה}} היינו דוקא בידים מסואבות אבל לא טומאת הגוף: {{דה מפרש|חוץ משרייתה}} מפרש בירושלמי דאיכא בינייהו שולה דלבית שמאי שולה בידים טהורות ולבית הלל בידים טמאות, תניא זו היא דברי ר"מ, אבל ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משלייתה, ולר' יהודה איכא בינייהו מגיגה דלבית הלל מוגג בידים טמאות. ועיין במה שכתבתי בסוף מתניתין דבסמוך בשם ה"ר שמשון ז"ל. ומכל מקום בין לר"מ בין לר' יהודה קשה דאמאי לא תני פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דגבי תלתן של תרומה בפרקא קמא דעדויות כדתני התם פלוגתייהו דבכרשיני תרומה, ובמה שכתבתי לקמן בפירקין בסימן ט' בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל ניחא קצת ועיין גם כן במה שכתבתי במתניתין דבסמוך ועיין גם כן במה שכתוב שם בפרקא קמא דעדויות סימן ז': <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשר שני ב ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|יאכלו צמחונין}} כדפרישנא גבי תלתן וקולי כרשינין דמעשר קחשיב ואזיל. וכאן פירש ה"ר שמשון ז"ל בקיצור יאכלו צמחונין כלומר מותר לאכלן צמחונין: {{דה מפרש|ונכנסין לירושלם ויוצאין}} אפילו רבנן דפליגי עליה דרשב"ג לקמן בפ"ג הכא מודו משום דקל הוא שהקילו בכרשינין, ודוקא להוציאן לחוץ לטוחנן או לכותשן להכשירן לאכילה ולחזור אל העיר ולאכול מה שהוא צריך ולא הטריחוהו לטחון כל מה שיש לו בבת אחת אלא כפי רצונו, אבל לא שיהא מותר להוציאן ולאכלן בחוץ דמכל מקום קלטו להו מחיצות: {{דה מפרש|נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעיסות}} מפרש בירושלמי דכשנטמאו בעודן זרעונים מודה ר' טרפון דאין מחמירין עליהם ונפדין דהא חזו לבהמה, אלא מיירי דוקא שנטמאו אחר שנעשו עיסה, ואם יש לו עיסות אחרות של מעשר שני אז צריך לחלקה דמאחר שהן עיסה מסתמא חישב עליהן לאדם כגון בשנת בצורת כאותה של דוד המלך. ופירש ה"ר יהוסף ז"ל ויוצאין פירוש מותר להוציאו לאיזה צורך אבל לא שיניחו בחוץ אלא שיחזירו לירושלם אחר כך, ומטעם זה לא הוזכר דין זה למעלה בתלתן כי התלתן אין בו צורך להוציאו אבל זה צריכין לפעמים להוציאו כדי לאפותו כי אין עושין תנורים בירושלם ע"כ. עוד כתב ז"ל יתחלקו לעיסות דין זה לא נזכר לעיל גבי תלתן כי תלתן אין יכולין לחלקו כי אין עושין ממנו עיסה ע"כ. עוד כתב ומאכילין פירוש לבהמה, והיינו דתנן ומאכילין ולא קתני ואוכלין בטומאה עכ"ל ז"ל: בפירוש ר"ע ז"ל דאוכל פחות מכביצה אינו לא מיטמא מאחרים ולא מטמא אחרים. אמר המלקט, מפירוש הרמב"ם ז"ל כאן וגם מכמה מקומות בפירוש המשנה וגם מפירוש ה"ר שמשון ז"ל משמע דדוקא לא מטמאו אחרים בפחות מכביצה אבל מקבלין טומאה בכל שהוא, ועיין עוד במה שכתבתי על זה בראש פ"ה דתרומות: {{דה מפרש|יפדו}} ואפילו נטמאו כשהן עיסה ונמצאות לו עיסות אחרות: {{דה מפרש|ומאכילין בטומאה}} יש מי שפירש מאכילין לכהן טמא: {{דה מפרש|שורין בטהרה}} כששורין אותם במים לא יהא בידים מסואבות משום דיש קטניות אחרות דבעי שרייה נמי להסיר הפסלת מהן כמו עדשים כדאיתא במסכת ביצה פרקא קמא, ואם כן לא מוכחא מילתא דמאכל בהמה נינהו, אבל השפשוף אינו נוהג במין קטנית אחרת אלא בכרשינין, הלכך ידיעה מילתא דכרשינין הוו ומאכל בהמה נינהו דשרו בטומאה: {{דה מפרש|יאכלו צריד}} לשון יובש כמו צריד של מנחות בפרק שני דחולין, והרמב"ם ז"ל פירש הטחינה העבה נקראת צריד, אבל קשה לעניות דעתי דהכא גרסינן צריד בדלי"ת והתם גרסינן ברי"ש, וכן פירשו הרגמ"ה ז"ל וגם רש"י ז"ל בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף ק"ב) וכדאמרינן לענין שופר היה קולו עבה או צרור פירוש יבש שאין קולו נשמע, רונקו בלעז. אחר כך דקדקתי בערוך ששניהם הביאם בערך צרד בדלי"ת צריד דמתניתין וצריד דמנחות וגם דשופר הביאו בסמוך להם בערך צרוד בדלי"ת, וכתב ושייך בצריד דמה המורסן עב במינו אף זה השופר עב במינו ע"כ. וטעמא דשמאי דאף על גב דשרינן ידים מסואבות, אבל דליטמאו {{קטן|*{{שולייםלמטה|4}}}} הן עצמן לא שרי שמאי לאכלן משום הכי אין אוכלין אלא צריד, כן פירש ה"ר שמשון ז"ל. אבל הראב"ד ז"ל וגם הר"י ז"ל פירשו שישמור אותן מן ההכשר ואפילו שרייה בטהרה לא שרינין דסוף סוף מאכל אדם נינהו, הלכך ישמור אותן שלא יכשירם שאם יהו מוכשרין לא יזהר בטומאתן לפיכך אוכל אותן ביובש כגון קלי: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה}} מפרש בתוספתא ומייתי לה בירושלמי דהכי קאמר כך היו שונין בית הלל כל מעשיהן בטומאה דכיון דמאכל בהמה נינהו לא גזרי בהו כלל, דתניא בתוספתא כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה דברי ר' יהודה, ר"מ אומר בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה, א"ל ר' יוסי כמשנתך בבית הלל היתה משנתו של ר"ע בבית הלל לפיכך היה אומר ינתנו לכל כהן ואפילו עם הארץ. ומשמע דשאר תנאים בבית הלל לא היו שונים כן אלא כמשנתנו {{קטן|*{{שולייםלמטה|5}}}} וכר' יוסי או כמשנת ר' יהודה, ותלתא תנאי נינהו אליבא דבית הלל. ונראה דלא פליג ר"ע אלא דוקא בכרשינין ולא אתלתן, דבעדויות לא תני לה אלא בכרשינין בלבד ולא תנינן התם מתניתין דתלתן כי היכי דקאי ר' עקיבא עלה, ועוד דר' מאיר שונה בתלתן דבית הלל בעו טהרה בשרייה ובשלייה דוקא שרו בטומאה וגבי כרשינין שונה בבית הלל דכל מעשיהן בטומאה, אבל הרמב"ם ז"ל פסק בפרק י"ב מהלכות תרומות כר' עקיבא וכפשטה דמתניתין דהכא דמשמע דר' עקיבא קאי אתרוייהו, ומשמע בירושלמי בפרקא בתרא דחלה דכי פליג ר' עקיבא אפילו בכרשינין לאדם פליג וכל שכן בכרשינין לבהמה וטעמא דאין טומאה מצויה באוכלי בהמה, ה"ר שלמה שיריל"ו ז"ל. אבל ה"ר שמשון ז"ל כתב לשון תוספתא דפלוגתא דר"מ ור' יהודה בין דתלתן בין דכרשינין בגוונא אחרינא, וכתב בסוף דבריו והשתא סתם מתניתין בין דתלתן בין דכרשינין ר' יהודה היא ע"כ. ובמה שכתב הרש"ש ז"ל דהרמב"ם ז"ל פסק כר' עקיבא בהלכות תרומות פי"ב זה לשונו שם, התלתן והכרשינין של תרומה הואיל ואינו מאכל אדם הרי זה מותר לעשות כל מעשיהם בטומאה ואינו נזהר אלא בעת שרייתו במים שאם שרה אותם בטומאה הרי טימא אותם בידים, אבל אחר השרייה אינו נזהר לא בעת ששף הכרשינין ולא בעת שמאכילן לבהמה, לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ ע"כ. וכתב שם גם כן מהרי"ק ז"ל דהיינו כבית הלל אלא שבמה שכתב בסוף דבריו לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ פסק כר"ע, דתנן בפרק בתרא דחלה סימן ט' כרשיני תרומה ר' עקיבא מתיר וחכמים אוסרין, וכבר נתן שם טעם מהרי"ק ז"ל למה פסק כר' עקיבא אף על גב דרבים פליגי עליה, אבל בתחלת דבריו פסק כבית הלל בין בתלתן של תרומה בין בכרשיני תרומה וכדמשמע פשטא דמתניתין. ומכל מקום אפשר להיות דר"ע קאי אתרוייהו בין אכרשינין בין אתלתן ובזה מהרי"ק ז"ל והר"ש שירילי"ו ז"ל שוין: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשר שני ב ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים}} פירש ה"ר יהוסף ז"ל פירוש משום הפסד המעשר תקנו זה כי שמא לא ימצאו כל המעות ואם כן יפסיד המעשר ובעבור זה תקנו שהראשון יהיה למעשר עכ"ל ז"ל. ירושלמי א"ר זעירא וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דלא דק ר' זעירא וצריך להביא מעות של נחשת ואחר כך יחלל הנחשת על המעות שבידו דהא בסמוך תנן דאפילו מדוחק אין מחללין כסף על כסף אבל במסקנא בירושלמי עלה דמתניתין דבסמוך מייתי פלוגתא דתנאי וקאמר עלה דההיא ברייתא מדברי שניהם נלמוד מחללין כסף על כסף ואין מחללין כסף על נחשת וכן פסק הרמב"ם ז"ל שכתב סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת וכו' משמע דכי קתני מתניתין מביא מעות דהיינו פרוטות קולא אשמעינן דאפילו פרוטות שמחלידות שרו מדוחק וכל שכן כסף: {{דה מפרש|זה הכלל}} לרבות קטנית חולין וקטנית מעשר שני שנתפזרו וכן פירות ופירות אם לקטן בדלוג וחסרו ישלים מדת מעשר שני ואם חסרו לחולין ואם חפן וכו'. לפי חשבון הוא החסרון והכי איתא בתוספתא ואין צריך לדחוק ולומר דזה הכלל לסימנא בעלמא נקטיה כמו זה הכלל דבריש פירקין אף על גב דיש כיוצא בו בגמ' בפרק הקורא עומד כמו שכתבתי שם סימן ב': {{דה מפרש|והנבללין לפי חשבון}} בירושלמי מפרש דהנבללין והנחפנים קאמר כי היכי דלא תיקשי רישא אסיפא ומשמע מהרמב"ם ז"ל דגם הכא בנבללין צריך תנאי וז"ל שם ר"פ ששי והנבללין לפי חשבון ומתנה ואומר אם אלו שבידי הן המעשר השאר חולין ואם הם חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהם מחוללין עליהם ע"כ. ועיין בנמקי יוסף ר"פ הבית והעליה דפירש ההוא ירושלמי דמייתי התם דרוצה לומר דכי קתני מתניתין אם בלל וחפן לפי חשבון לאו דבעינן להו לתרווייהו אלא בחדא מינייהו בלחוד סגי שאם בלל תחלה אף על פי שלא חפן אלא נטל אחד אחד הולכין אחר הרוב לפי חשבון הלכך מעות מעשר שני וחולין שנתפזרו וליקט אחד אחד לא אמרינן לפי חשבון כיון שמתחלה לא היו מעורבין ובשעת נטילה לא חפן ליקח הרבה בבת אחת ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשר שני ב ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|סלע של מעשר שני וכו'. שנתערבו}} ורוצה להוציא של חולין חוץ לירושלם עכ"ל ר"ע ז"ל וכתב עליו הר"ס ז"ל צריך עיון אמאי נקט חוץ לירושלם וה"ר שמשון ז"ל לא כתב כן ע"כ: {{דה מפרש|מביא בסלע מעות}} ירושלמי תניא בן עזאי אומר בשתי סלעים צריך להביא פרוטות פירוש שאם אתה מתיר לו בדמי סלע אחד שמא יצטרך הסלעים של כסף לצרכיו ונמצאו אלו שניהם מחוללין ויקיים כן שיהא קדושת המעשר על הפרוטות ויחלידו ונמצא מעשר מפסיד ועוד שישהה עליותיו שהן משא כבד ומתוך שאתה קונס אותו שיביא פרוטות בדמי שני סלעים ידחוק עצמו ויחליף אחד מן הסלעים על סלע הכסף כדי שלא יהיו שניהם קדושים בספק ולכך יחמיר על עצמו ויהא הכסף של מעשר שני ויהא זריז וקל לעלות שאין לו משא כבד של נחשת: בפירוש ר"ע ז"ל ואי קשיא כו'. ורש"י ז"ל פירש שם פרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ו) מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק אבל כסף על כסף לאו דרך חלול הוא ואפילו מדוחק נמי לא וכיון דאף כסף על נחשת לא התירו אלא בדוחק הלכך לא שיקיים כן שבזיון מעשר הוא ועוד שהפרוטות מחלידות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשר שני ב ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|בית שמאי אומרים לא יעשה וכו' ובית הלל מתירין}} קסברי הכסף כסף ריבה דכסף יתירי כתיבי בפרשה ובית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני לישנא אחרינא דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן דכתיב וצרת הכסף ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן והתם ראש פרק הזהב פרכינן בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרו ובדרבנן פליגי דבית שמאי סברי דרבנן הוא דגזרו ביה שמא ישהה עליותיו שיהיו לו סלעי מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק לה שאין משאן כבד היינו דקתני יעשה ולא יעשה ולא קתני לשון חלול דקסברי יש חלול. אבל חכמים החמירו עליו. אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי אי משום טעמא דכסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי כיון דאיסורו דאורייתא ולא מיתפסי בקדושת מעשר הכי איבעי ליה למיתני בית שמאי אומרים אין סלעי מעשר שני מתחללין על דינרי זהב ובית הלל אומרים מתחללין וקאי בקושיא: {{דה מפרש|כספן דינרי זהב}} כספן שהיה להם ממעות מעשר שני ואתא לאשמועינן דאפילו לכתחלה ואפילו לאדם חשוב שרו בית הלל דרבן גמליאל מבית הלל קאתי ועשה מעשה לעצמו ולא חש לדבית שמאי כלל: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשר שני ב ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|הפורט סלע ממעות וכו'}} והאי הפורט רוצה לומר המצרף ואיידי דתני סיפא הפורט דדוקא הוא תני נמי רישא הפורט. וכתוב במהר"י קולון ז"ל שרש צ"ה דפשיטא הוא דלשון מעות כולל בין מעות של נחשת בין מעות של כסף בין מעות של זהב שהרי בכל התלמוד בכמה דוכתי במשנה ובגמ' מזכיר שם מעות סתם במקום אשר אין לחלק כלל בין זהב וכסף ונחשת ואף על גב דתנן במעשר שני פרק שני הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות ואותם מעות של נחשת הם כדמשמע בהדיא ראש פרק הזהב וכן בכמה משניות שונה שם מעות שהן מעות של נחשת מכל מקום נראה לעניות דעתי דאף על גב דבמקום דמוכיח הלשון שהן של נחשת כי התם דקתני הפורט סלע דמשמע שהוא מחליף הפרוטות של נחשת לסלע דפשיטא דסתם פרוטות של נחשת הוא שונה התנא מעות במקום פרוטות של נחשת מכל מקום היכא שהוזכרו מעות סתם יש בכללן בין מעות של כסף בין מעות של זהב דכולהו מעות איקרו ותדע דכן הוא שהרי שנינו שם פרק חמישי כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על מעות הללו הרי לך בהדיא דסלע קרא מעות והנה דבר פשוט הוא דסלע של כסף הוא ומזה אין צריך ראיה אלא ע"כ צריך להיות כדפרישית ע"כ בקיצור: {{דה מפרש|בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות}} אם בא לפורטן וכו' עד סוף פירוש ר"ע ז"ל. אמר המלקט כן פירש רש"י ז"ל והקשו תוספות וגם ה"ר שמשון ז"ל על פירוש זה דלפי זה הטעם הוו בית הלל לחומרא וקשה דהוה ליה למתנייה בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל והיא אינה שנויה התם רק בפרקא קמא דאכתי לא נחת תנא לאשמועינן קולי בית שמאי וחומרי בית הלל. והר"ש שירילי"ו ז"ל תירץ בעד רש"י ז"ל דהא דפרכינן בכל דוכתא וליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל דוקא קאמר דליתנייה שם דהא כמה תנאי פליגי על אותן המנויין שם ומוסיפים עליהם בפירקי אחריני אלא בעדויות כלומר בכולה מסכת הוא דקאמר אבל מה שהוקשה לי בדבריו ז"ל הוא דאי טעמא דבית הלל משום שיוקירו הפרוטות בירושלם ונמצא מעשר שני מפסיד וכו' מאי שייכא הכא פלוגתא דר"מ ורבנן וכי תימא מילתא באנפי נפשה היא ליתא דהא בעדויות קתני לה בהדי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דומיא דסיפא דפורט בירושלם דפליגי על תנא קמא דבית הלל כל הנהו תנאי ודמיין לריש עדויות דאשכחן רבנן דפליגי על בית הלל ובית שמאי ואמרי לא כדברי זה ולא כדברי זה ואף שהיו ב"ד של אחריהם הנהו תנאי והכי נמי נפרש הכא ועוד לדידיה תימ' דהיכי אמרינן בירושלמי דינר כסף ודינר פירות דברי הכל אסור מאי טעמא דרבנן לכך נראה לי דטעמא דבית שמאי היינו דסברי דיכול אדם לצרף חוץ לירושלם אף אם יש בידו כל סך הסלע מפרוטות ובא לצרפן בסלע שיכול וכל שכן אם יש בידו חצי סלע מֵעִין של כסף וחצי סלע בפירות או בפרוטות דשרי לצרפן בסלע ובית הלל פליגי עלייהו בכל שיעור סלע מפרוטות כיון דעבד בזיון למעשר שני דפריק פירות כ"כ בנחשת עד שיעור סלע ולא חייש בפרוטות מחלידות השתא שאוחז דרכו ללכת לא שרינן ליה לפרוקינהו לכולהו וכיון דלא שרינן לפרוקינהו יזהר עצמו מעיקרא דלא פריק כ"כ פירות שיעור סלע בפרוטות נחשת וקנסינן ליה ולא יחליף אלא חצי סלע של פרוטות ויעמיד בידו חציים ויעלם לירושלם והשתא ר"מ ורבנן דבית דינו פליגי על תנא קמא דבית הלל ביותר קלה דאפילו פירות וכסף על כסף דמודו בית הלל דשרי אפילו הכי אסור משום דמשמע מבית הלל דדוקא הכא מחמרי משום דעבד בזיון למעשר שני כולי האי וכדפרישנא אבל כי פריק חצי סלע במעין של כסף ויש לו פירות חצי סלע דכולי עלמא מודו דשרי כיון דליכא בזיון דמעשר שני ואשמעינן ר"מ ורבנן דגם צרוף זה אסור ואפילו דינר כסף וחצי דינר פירות אסור לצרופי בכסף משום גזרה אחרת דאית להו כסף על כסף לא מחללינן כדאיתא במסכת דמאי ומפרש בירושלמי דדינר כסף דכולי עלמא לא פליגי דחשוב הוא ואפילו יש לו פירות שוין שני דינרים אסור להחליפן במטבע כסף דלא גריר כסף כזה אטו פירות וכן אם יש בפירות שיעור דינר חשיבי באנפי נפשייהו ולא שרינן לטפול להן מעות דכסף ולא גריר אגבייהו ואסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר דפירא אטבעא הוא דאמר רחמנא וטבעא אטבעא לא ועל כרחך באיסורא דאורייתא פליגי דמוכח בירושלמי דהיכא דקתני אין מחללין דאיסורא דאורייתא חשיב ומשום הכי אסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר כי פליגי בחצי דינר כסף וחצי דינר פירות שבא להחליף ולצרף בדינר ר"מ סבר אף הכא נמי לא גריר כסף גבי פירות וכסף על גבי כסף הוי ואסור דנגע אתקנתא דכסף על כסף וכסף דתנא ר"מ על דינר כסף קאמר דאסיר ורבנן סברי דחצי דינר דבר מועט וגריר אטו פירות ולא חשיב אלא כמו פירות לחודייהו על גבי כסף כנראה לי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשר שני ב ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות}} פירש רש"י ז"ל לא יחליף בפרוטות אלא חציין כו'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל לפי שיטת רש"י ז"ל אי נמי משום סחורה דדרך הוא להחליף כל הסלע בפרוטות דאין מפסיד אלא אדרבה מרויחין לפעמים וסבירא ליה לבית הלל דאסיר משום סחורה והוו בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא ע"כ: {{דה מפרש|הדנין}} מפרש להו סוף פרקא קמא דסנהדרין בן עזאי בן זומא חנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון התמני: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר שלשה דינרי כסף וברביעית כסף ברביעית מעות}} כך צריך להיות. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל גריס וברבעת כסף וברבעת מעות בוי"ו ובלא יו"ד כלל {{קטן|*{{שולייםלמטה|6}}}}. ופירש ור' עקי' מחמיר טפי ולא שרי אלא שמינית סלע בפרוטות ע"כ ולדידיה הוי רבעת מין מטבע שהוא חצי דינר דהיינו שלשה מעין וכן נראה שמפרש הרמב"ם ז"ל שכתב ור' עקיבא סבר דבשמינית סלע בלבד יחליף מעות והוא הרמב"ם ז"ל כתב ד' אספרי כסף איני יודע כמה אספרים יש בסלע ע"כ. ובערוך ורבינו האיי אמר איצטרי גרסינן והן חתיכות של כסף ע"כ אבל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל כתב ד' אספרי כסף פירוש דהיינו מעין בלשון יון ור' טרפון לא שרי אלא שתי מעין להחליף בפרוטות לחוד והכי קאמר הדינר השני של שקל השני יקח בו ד' אספרי כסף בכסף ונשארו שני מעין שיחליף בפרוטות לחוד וכל חד וחד אתי למעוטי משיעורא דחבריה שמאי אומר וכו' פירשתי משניות אלו לפי דרכו של רש"י ז"ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפרש לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר והא דקתני הפורט רוצה לומר שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע ופירוש הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפירוש המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות היו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף ועוד סובר רש"י ז"ל דהני תרתי מתניתין קולי בית שמאי וחומרי בית הלל הוו ולא קשה דאמאי לא תני להו בפרק קולי בית שמאי וחומרי בית הלל דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי בית הלל ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם וטעמא דלא תני התם אלא אותם דלא חזרו בית הלל והודו לבית שמאי אבל הך דחזרו לא והכי נמי לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דבית שמאי ובית הלל והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל פליגי ר"מ ורבנן עלייהו דבית הלל וכבר כתב רבינו שמשון ז"ל דבירושלמי משמע כדברי רש"י ז"ל ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי באבי הוכחה גמורה היא ובתוספות שנאץ חזרו והודו לרש"י ז"ל מן הטעם הזה ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי בית שמאי וחומרי בית הלל שנויין בעדויות חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו והדר תני חומרי דבית הלל דלא איפליגו עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי בית הלל נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם שלמעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותם שלמעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא עשרים וד' ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפליגו בית שמאי ובית הלל עלייהו אלא כולן היו שוין בדברים ההם ומחמירין היו. עכ"ל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשר שני ב י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|מי שהיו מקצת בניו טמאים וכו'}} וכתוב שם בכסף משנה לפרש הירושלמי ולהשיב בעד הרמב"ם ז"ל דלהשגת הראב"ד ז"ל דה"פ מה אנן קיימין אם באומר מכבר כלומר אם באומר מעכשיו תהא מחוללת סלע זו על מה שישתו טהורים משקה מעורב ונמצאו טמאין שותין מעשר שני ואם באומר לכשישתו תהא מחוללת עליו למפרע חולין שתו שבשעה ששתו עדיין לא נתחלל והיאך יתחלל לאחר שכבר שתו אותו אלא באומר מכבר לכשישתו כלומר סמוך לעת שמתחילין לשתות תהא סלע זו מחוללת עליו דהשתא חל החלול קודם שיתחילו לשתות ולא מופלג אלא סמוך ביותר בשעה שפירש היין מן הכד לפיהם דהשתא אינו ענין לברירה ע"כ. ובירושלמי מפרש בטמאין טומאת מת דאין מטמאין כלי חרס אלא מאוירו פירוש שיכניסו ידיהן לתוך האויר ואינם מטמאין במשא ומפורש בפרק העור והרוטב דהיסט מטעם משא הוא טמא הלכך כיון דאין להם היסט מצו טמאים לערות מן הכד לתוך כוסן ובלבד שלא יכניסו לתוך חללו של כלי חרס דאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו אלא מאוירו דאילו הוו טמאים טומאת זיבה הא מטמאין בהיסטן ואין תקנה אלא שיערה אחר לטמאים וכן בפירוש הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו}} על יין ששותין דאמרינן בפרק הערל דמעשר שני בין אכלו בטומאת הגוף בין אכלו בטומאת עצמו לוקה ויליף לה התם מקראי ומשום הכי תני הכא כדי שלא יכשלו לאכלו בטומאת עצמו וטמאים נמי לא יכשלו לשתות מעשר שני טהור בטומאת הגוף אומר מה שהטהורין שותין ממנו תהא סלע זו של מעשר מחוללת עליו ונמצא מה ששתו טהורין היה מעשר ומה ששתו טמאים היה חולין: {{דה מפרש|שותין מכד אחד}} ואינם חוטאים הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתוב בתוספות י"ט ודתנן שותין רוצה לומר זה אחר זה בתחלה הטהורים ואחר כך הטמאים אבל הטמאים רשאין להשקות לטהורים על פי אלו התנאים ע"כ פירוש שלא יגעו ביין ושיהיו טמאים בשאר טומאות מלבד זיבות ושיהיה הכלי מחרס ובמה דברים אמורים בשאין אחר מערה אבל אם אחר מערה אפילו טמאים טומאת זיבה. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל נמצאו טמאים וטהורים שותין מכד אחד לאו דוקא מכד אחד כי אינם שותין מן הכד עצמו כי אם היה כן היו מטמאין את היין ואסור לשתותו בתורת מעשר שני אלא מיירי שמערים מן הכד לכוסן וכל אחד יש לו כוסו בפני עצמו ומיירי נמי שהן טמאים טומאת מת ולא טומאת זיבה כי הטמא טומאת זיבה מטמא את הכלי בהיסט אך כשיש אחר שמערה לכוסות מותר אפילו בטומאת זיבה עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש י/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה"ה: בירושלמי לא פירש כן, ועיין שם ה"ר יהוסף ז"ל.}} * {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה"ה: וכתב החכם הר"ם ז"ל והרמב"ם ז"ל חילק בין אם זרען חוץ לירושלם או בירושלם, וכתב שאם זרען בירושלם גידוליהן מעשר שני ע"כ.}} * {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה"ה: עיין בפירוש ר"ע ז"ל בפרק בתרא דתרומות סימן ט'.}} * {{שולייםלמטה|4}} {{קטן|עיין בלשון הר"ש.}} * {{שולייםלמטה|5}} {{קטן|הגה"ה: צריך עיון לעניות דעתי אם אין טעות.}} * {{שולייםלמטה|6}} {{קטן|הגה"ה: גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב וזה לשונו, וברבעת כסף וכו' פירוש וברובע של השקל שהוא מטבע שנקרא רבעת לוקח כסף, וברבעת האחר שהוא חצי הדינר האחר לוקח פרוטות, כך נראה לי, וכן מצינו בתלמוד לשון זה ועמדו קנים בו ביום ברבעתים עכ"ל ז"ל.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ב]] [[קט:משנה מסכת מעשר שני|ב]]</noinclude> 6nzk1lcsyzm2pkj3q6kfqg4qfcvxd8d 3011297 3011280 2026-05-05T18:58:36Z יוסי סרי 24557 3011297 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|א|ב|ג}} ===[[משנה מעשר שני ב א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|מעשר שני ניתן לאכילה וכו' לסיכה}} איכא מאן דיליף לה בירושלמי מדכתיב ולא נתתי ממנו למת, אם להביא למת ארון ותכריכין לחי הוא אסור פירוש לקנות מדמי מעשר מלבושין לחי הוא אסור כל שכן למת, אלא איזהו דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה: {{דה מפרש|לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבד שדרכו לשתות ולסוך דבר וכו'}} כך צריך להיות. ובברייתא מפרש כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו לשתות לא אניגרון ולא אכסיגרון ולא יין בשמריו, אבל סך הוא את השמן נראה לעניות דעתי דהא דלא קתני אבל סך הוא בשמן אגב סיפא דבעי למיתני אבל מפטם הוא את היין, ועיין במה שכתבנו סוף פרק ח' שרצים: {{דה מפרש|דגים שנתבשלו עם הקפלוטות וכו'}} פירש בערוך כרישין שיש להם ראש שָמֵן, מצאתי מנוקד הקפלוטות הקו"ף בצירי והפ"א קמוצה, ובירושלמי מסיק דמתניתין דלא כר' יהודה דאמר לעיל בראש פרק עשירי דתרומות גבי בצל שאינו אלא ליטול את הזוהמא והוא הדין קפלוטות בדגים ואין כאן שבח: {{דה מפרש|זה הכלל כל ששבחו ניכר}} פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש, דר' יוחנן סבירא ליה דניכר בכמות בעינן דהיינו במדה ובמשקל, וריש לקיש סבירא ליה דניכר באיכות דהיינו בטעם סגי אף על גב דלא הותירה המדה. ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ג כפי מה שפירשו בכסף משנה, כיצד השבח לפי חשבון יין של מעשר שני ששוה שלשה זוזים שנפל לתוכו דבש ותבלין שוה זוז אחד והוסיפו במדתו והשביחוהו והרי הכל שוה חמשה נמצא שהשבח הוא זוז, באותו זוז יטול בעל המעשר שלשה חלקים ובעל התבלין רביע, נמצא לבעל המעשר ארבעה זוזים פחות רביע ולבעל התבלין זוז ורביע, וכן על דרך זו בשאר הדברים ע"כ. וזה הכלל אי לא מרבינן מיניה מידי בעינן למימר דלסימנא בעלמא נקטיה, וכדכתיבנא בפרק הקורא את המגילה עומד סימן ב'. וכתוב בתוספות יום טוב דהכא מיירי בשאין שבח עצים בפת פירוש שאין אבוקה כנגדו כלומר שלא היה מבעיר עצים בפי התנור כנגד הפת, אבל בפ"ג דערלה משנה ה' מיירי בשאבוקה כנגדו דנמצא נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין ע"כ בשנוי לשון ובקיצור, ולפי זה נוכל לומר דזה הכלל לאתויי שאם אבוקה כנגדו השבח לפי חשבון דהיינו נמי שבחו ניכר: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשר שני ב ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|ר"ש אומר אין סכין וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר"ש לא פליג אלא בשמן שהוא עצמו מעשר ולא בלקוח בכסף מעשר, וכן מצאתי במסכת מנחות פ"ז לא יביא מחטי מעשר שני אלא ממעות מעשר שני, ועיין בירושלמי דקאמר כאן הביא ר"ש פרכא מדבר שהוא מדרבנן על דבר שהוא דאורייתא נראה דהא אפילו בירושלם נמי הוי הדין כן, ומתניתין לא איירי אלא בירושלם דוקא דהא תנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר וחוץ לירושלם אין מבשלין קודם הפדיון וכן עיסה של מעשר שני הכל לא איירי אלא בירושלם דוקא, ופירוש הדבר שנפל דבש לתוך היין והשביח היין יותר משיעור של דבש ושל סמנין הוי אותו השבח לפי חשבון, וכן אם הוא להפך שנתבשלו דגים של חולין עם קפלוטות של מעשר שני והשביחו הדגים כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדגים צריך לנכות את הקפלוטות ואת שיעור שבחן, וכן היין גם כן על זה הדרך כשהוא בא לחלל מעות מעשר שני שלו על הדבש והתבלין יכול לחשוב את השבח של היין ולחללו עליו לפי חשבון, אבל בעיסה הוי כל השבח לשני ואינו משלם אלא דמי עצים וצריך עיון עכ"ל ז"ל. וידוע כי הפירוש שהעתיק ר"ע ז"ל הוא להר"ש והרא"ש ז"ל, אבל הרמב"ם ז"ל פירש כו' (כמ"ש בתי"ט). גם בסוף פ"ג דהלכות מעשר שני ונטע רבעי כן פירש, ולא השיגו הראב"ד ז"ל. אמנם הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב וגם זה אינו נכון כלל דעל הנאת אצבע מי חששו ואפילו כל היד נמי לא חששו ור"ש מאריה דכוליה תלמודא הוא דאמר דבר שאין מתכוין מותר ועוד וכו', אבל הנכון לפרש משנתנו על דרך הירושלמי והכי פירושו, דסברי רבנן דיכול אדם בירושלם שכבר סך שמן של מעשר טהור להביא בן בתו עם הארץ שהוא טמא ומעגלו על גבי מעיו, דאף על גב דאסור הטמא לסוך עצמו משמן מעשר שני כשם שאסור באכילתו שאני הכא דנתבטל בהיתר, דומיא דתרומה דתניא סך כהן גופו שמן של תרומה ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גבי מעיו ואינו חושש, ור"ש פליג עלייהו דאין ראיה מתרומה לכאן שהרי מצינו שקלה היא גבי תלתן וכרשינין כדלקמן מה שאין כן במעשר שני, ואפשר נמי דטעמא דר"ש דשאני תרומה דגלי רחמנא בה ומתו בו כי יחללוהו והאי הא איתחיל אבל במעשר שני לא גלי עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|א"ל לר"ש ומה אם הקלנו בתרומה חמורה לא נקל במעשר שני הקל, אמר להם לא אם הקלנו בתרומה חמורה שכן הקלנו בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שני שכן לא הקלנו בו בכרשינין ובתלתן}} כך מצאתי נוסחת המשנה בספר כתיבת יד: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשר שני ב ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|תלתן של מעשר שני וכו'}} בפרק שני דהלכות מעשר שני סימן י"ד חזר בו הרמב"ם ז"ל ממה שפירש כאן, שכאן פירש תאכל צמחונין עניינו שיאכלו כשהן לחין {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} כמו ירקות ואין מותר לו להניחם שיתייבשו וכו', וכן פירש גם כן גבי כרשיני מעשר שני שגם כן הקפיד עליהם התנא שיאכלו צמחונים ממעות מעשר שני קודם שיתייבשו ויפסלו מאוכל אדם, אבל שם כתב תלתן של מעשר שני מותר לאכלה צמחונים שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ע"כ, ושם השיגו הראב"ד ז"ל. וכתב שם מהרי"ק ז"ל דמה שנראה שנשנית משנתנו לענין חומרות שיש במעשר שני מבתרומה לא לענין אכילת צמחונין אלא לענין שאר דברים דקתני התם עכ"ל ז"ל, ובעניות דעתי איני מבין מה הם שאר דברים דקתני הכא גבי תלתן דלא משמע דנכנסים לירושלם דקתני גבי כרשיני מעשר שני קאי נמי אתלתן, אלא אם נאמר שכוון למה שאכתוב בסמוך בס"ד בסוף דברי ה"ר שמשון ז"ל ובדברי הר"ש שירילי"ו ז"ל, ומכל מקום עיין במה שכתבתי לקמן בפירקין סוף סימן ד'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי לומר טעם למה הקלו חכמים בתרומה של כרשינין ותלתן יותר מבמעשר משום דתרומה אי אפשר לה להשתנות אבל מעשר אפשר לחללו, ובמינים האלו הקלו משום שהמעשרות שלהם אינם מן התורה דאינם אוכל ותנן כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל וכוליה עכ"ל ז"ל. עוד כתב פירוש תאכל צמחונים כי אז הן ראויין לאדם ומעשר שני לא ניתן אלא לאכילת האדם, אבל התרומה מותר לעשות בה כל צרכו ולהאכילה לבהמתו וכן הטעם של כרשינין, וצריך עיון ע"כ. עוד כתב וזה לשונו, כל מעשיהן בטומאה פירוש כי אינם אוכל אדם ואינם מקבלין טומאה מן התורה ע"כ: {{דה מפרש|תאכל צמחונין}} תלתן לשון נקבה היא. ופירש ה"ר שמשון ז"ל כשזרע תלתן של מעשר שני וצמח, ואף על גב דתנן {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}} בפ"ט דתרומות גדולי מעשר שני חולין הא תני סיפא ופודה אותן בזמן זרען והכא בדלא פדה עסיקינן, ומפרש הירושלמי כיני מתניתין מותר לאכול ואין חוששין משום דבר שאין דרכו לאכול אי נמי לא חיישינן אי אכיל ליה בטומאה דלאו אוכל הוא ע"כ. ובסוף דבריו ז"ל כתב ובזה חמור מעשר שני דלא התרנו אלא צמחונים אבל משתגדיל כל מעשיה בטהרה ע"כ. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל פירש השתא משמע דלשון תאכל דוקא קאמר דחובה הוא דאין לאכול בתלתן דמעשר שני בזרע אלא כשהוא כמו ירק דתהא נאכלת כולה כמו יאכלו צריד דסיפא דדוקא הוא וכן תאכל נקודים, והאי תלתן כשתוקש לא חזו שבלין והזירין שלה לאכילה ומשום הכי דוקא בעוד שהיא רכה הוא דאכלי לה כולה דטעם עצה ופריה שוה כדאיתא בפרק בצל. והתלמוד ירושלמי קאמר דכיני מתניתין דמותרת ליאכל הוא דתנן דאינו חובה דעיקר אכילתה הקבוע לה היינו כשאר קטנית ואם רצה לאכלה בעודה רכה או מלילות הרשות בידו וכל שכן הוא, וזהו לפי המפרשים שפירשו דצמחונים היינו שנאכלת כשהיא צמחים רכים ותמיהא לי דליתני תאכל ירק כדרכו, וראיתי לבעל הערוך שפירש מותר לשרות הכרשינין והתלתן במים ולהשהותן בהן עד שצומחין כדרך שעושין הפולים ואפונים ואין בזה משום הפסד מעשר שני ולדעת זה יותר כשר הוא שיאכלו בלי שרייה במים, עוד פירש לשון אחר דמשום טומאה נגעו בה דמותרת התלתן ליאכל בלחלוחיתה ולא חיישינן לידים מסואבות דדרך תלתן שלא תצמח עד שתנגב ע"כ. ולזה הפירוש נוחה דעתי בו לפרש משנתנו דאתא תלמודא לתרוצי לן איך נסמך תלתן של תרומה לתלתן של מעשר שני, גבי תרומה אשמעינן דיש בה היתר חפיפה והיתר מגיגה דהיינו למסמס אותה ביד כעין לתיתה של חטים כדי לרככה ולמתקה וקרויה מגיגה מלשון ברביבים תמוגגנה, והיתר שלייה נמי דהיינו שנוטלין אותה מן המים של טנוף ורוחצין אותה במים ומייבשין אותה בחמה כל אלו בידים מסואבות, מה שאין כן במעשר שני כדתנן לעיל וחפיפה ושרייה ומגיגה ושלייה היינו בזרע, וצמחונין היינו כשיהיה ירק, ועוד היתרא דתרומה היינו בידים מסואבות והיתרא דתלתן אין שנוי בו היתר בידים מסואבות והיאך נסמך זו לזו, ועוד דקתני לה נמי גבי כרשינין וגבי קולי קתני לה דקתני גבה ונכנסין וכו' ונאכלת בידים מסואבות, אלא הכי קאמר תנא דמתניתין כששרו התלתן של מעשר שני במים אין לה קולא אחרת לאכלה בידים מסואבות אלא שתנגב ותאכל צמחונים שנותנין אותה בשמש אחר השרייה ואחר שמתנגבת צומחת צמחונין, אבל קולא אחרת בידים מסואבות דהיינו חפיפה ומגיגה ושרייה כל הני אסורי לכולי עלמא, וזהו מותרת ליאכל צמחונין דקאמר היתר הזה גבי מעשר שני יש לה בידים מסואבות אבל היתר אחר בידים מסואבות אין לה, וגבי תרומה שנינו בה קולות אחרות דהיינו לבית שמאי חפיפה ולבית הלל אף מגיגה ושלייה. וכי תימא אמאי לא רמו חומרא דמגיגה ושלייה וחפיפה אלא במעשר שני ולא בתרומה דהא איסור אכילתן בטומאה תרווייהו כי הדדי נינהו, שתי תשובות בדבר, חדא דמעשר שני לכל מסור ואם אנו מתירין בו צדדי טומאה דהיינו שלייה ומגיגה וכו' אתו למיטעי נמי אפילו בשריה מה שאין כן בתרומה דאין אוכלין אותה אלא כהנים וכהנים זריזין הן כדאמרינן בעלמא, ועוד יש לומר דבשלמא גבי תרומה כתיב {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} נפש בה דמיניה מרבינן אכילת כרשיני תרומה לבהמה ואין טומאה מצויה בהן דלמאכל בהמה אין אדם עושה תקונים, וגרסינן נמי בירושלמי פרקא בתרא דחלה אין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו, הלכך אפילו אי טעי בתרומה בשרייה הואיל ומצי להאכילן לבהמה אין חשש, אבל גבי מעשר שני דאין אוכלין הכרשינין דיליה אלא אדם דכתיב ואכלת הלכך מחמרינן גבי טומאה דילהו וצריך תקנה שלא תפול בהן טומאה כלל, כך נראה לי. ומצאתי להראב"ד ז"ל בהשגותיו דרך אחרת, אבל מכל מקום נוטה לדרכי קצת עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ושל תרומה בית שמאי אומרים וכו'}} כתוב בספר כריתות בלשון למודים שער ב' סימן כ"ז, פעמים מזכיר בלשון המשנה דברי תנא ואחר כך עצם הדבר ואחר כך משפטו כמו שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, שמאי שם התנא כל הנשים שם הדבר הנושא המשפט דיין שעתן שם המשפט הנשוא על כל הנשים, וכן שמאי אומר מקב לחלה ובית הלל אומרים מקביים וכן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה ושמאי אומר תשעה קבין. ופעמים מזכרת המשנה עצם הדבר ואחר כך שם התנא ואחר כך משפטו כמו ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תאכל ובית הלל אומרים לא תאכל, ביצה עצם הדבר הנושא המשפט בית שמאי שם התנא תאכל משפטו ודינו הנשוא על הביצה, וכן כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה וכמו כל המטמאין באהל המת שנחלקו והכניסו לתוך הבית ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאים. ופעמים מזכיר שם הדבר עצמו ואחר כך משפטו ואחר כך שם התנא כמו אוכל פרוד אינו מצטרף דברי ר' דוסא, אוכל פרוד הוא שם דבר הנושא המשפט אינו מצטרף הוא המשפט הנשוא על האוכל ר' דוסא הוא התנא, וכן מחללין מעשר שני על אסימון דברי ר' דוסא. מאלה שלשה פנים הנזכרים נמצאו בכמה משניות וברייתות חדלו מספר. ולי אני הקטן נראה טעם המסדר לשלשה סבות, כי אין לסדר המצווה לפני המצוה, והשנית לסדר שני התנאים זה אצל זה, והשלישית כאשר במצווה ובדינו או בשם הדבר ובדינו אין בו יוצא לשני כי אם בעצמו כלומר שהצווי בודד מזכיר שם החכם או החכמים בין שם הדבר הנושא המשפט והמשפט הנשוא כי המשפט קצר ואין זו הפסקה בין שמות החכמים החולקים, אבל כאשר הצווי והמשפט יוצא לשני כלומר בלתי בודד אז אם היה שם החכם לפני דבר הצווי והמשפט יקרא הפסקה בין שמות החכמים ועל כן שמו כל המשפט והצווי לפני הזכרת שם החכם בלשון דברי פלוני ופלוני אומר כדי לסדר שני החכמים החולקים יחד, על פי הדברים האלה תוכל להבין טעמי שנוי הסדרים הנזכרים ע"כ. ועוד האריך עיין שם: {{דה מפרש|כל מעשיה בטומאה}} היינו דוקא בידים מסואבות אבל לא טומאת הגוף: {{דה מפרש|חוץ משרייתה}} מפרש בירושלמי דאיכא בינייהו שולה דלבית שמאי שולה בידים טהורות ולבית הלל בידים טמאות, תניא זו היא דברי ר"מ, אבל ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משלייתה, ולר' יהודה איכא בינייהו מגיגה דלבית הלל מוגג בידים טמאות. ועיין במה שכתבתי בסוף מתניתין דבסמוך בשם ה"ר שמשון ז"ל. ומכל מקום בין לר"מ בין לר' יהודה קשה דאמאי לא תני פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דגבי תלתן של תרומה בפרקא קמא דעדויות כדתני התם פלוגתייהו דבכרשיני תרומה, ובמה שכתבתי לקמן בפירקין בסימן ט' בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל ניחא קצת ועיין גם כן במה שכתבתי במתניתין דבסמוך ועיין גם כן במה שכתוב שם בפרקא קמא דעדויות סימן ז': <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשר שני ב ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|יאכלו צמחונין}} כדפרישנא גבי תלתן וקולי כרשינין דמעשר קחשיב ואזיל. וכאן פירש ה"ר שמשון ז"ל בקיצור יאכלו צמחונין כלומר מותר לאכלן צמחונין: {{דה מפרש|ונכנסין לירושלם ויוצאין}} אפילו רבנן דפליגי עליה דרשב"ג לקמן בפ"ג הכא מודו משום דקל הוא שהקילו בכרשינין, ודוקא להוציאן לחוץ לטוחנן או לכותשן להכשירן לאכילה ולחזור אל העיר ולאכול מה שהוא צריך ולא הטריחוהו לטחון כל מה שיש לו בבת אחת אלא כפי רצונו, אבל לא שיהא מותר להוציאן ולאכלן בחוץ דמכל מקום קלטו להו מחיצות: {{דה מפרש|נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעיסות}} מפרש בירושלמי דכשנטמאו בעודן זרעונים מודה ר' טרפון דאין מחמירין עליהם ונפדין דהא חזו לבהמה, אלא מיירי דוקא שנטמאו אחר שנעשו עיסה, ואם יש לו עיסות אחרות של מעשר שני אז צריך לחלקה דמאחר שהן עיסה מסתמא חישב עליהן לאדם כגון בשנת בצורת כאותה של דוד המלך. ופירש ה"ר יהוסף ז"ל ויוצאין פירוש מותר להוציאו לאיזה צורך אבל לא שיניחו בחוץ אלא שיחזירו לירושלם אחר כך, ומטעם זה לא הוזכר דין זה למעלה בתלתן כי התלתן אין בו צורך להוציאו אבל זה צריכין לפעמים להוציאו כדי לאפותו כי אין עושין תנורים בירושלם ע"כ. עוד כתב ז"ל יתחלקו לעיסות דין זה לא נזכר לעיל גבי תלתן כי תלתן אין יכולין לחלקו כי אין עושין ממנו עיסה ע"כ. עוד כתב ומאכילין פירוש לבהמה, והיינו דתנן ומאכילין ולא קתני ואוכלין בטומאה עכ"ל ז"ל: בפירוש ר"ע ז"ל דאוכל פחות מכביצה אינו לא מיטמא מאחרים ולא מטמא אחרים. אמר המלקט, מפירוש הרמב"ם ז"ל כאן וגם מכמה מקומות בפירוש המשנה וגם מפירוש ה"ר שמשון ז"ל משמע דדוקא לא מטמאו אחרים בפחות מכביצה אבל מקבלין טומאה בכל שהוא, ועיין עוד במה שכתבתי על זה בראש פ"ה דתרומות: {{דה מפרש|יפדו}} ואפילו נטמאו כשהן עיסה ונמצאות לו עיסות אחרות: {{דה מפרש|ומאכילין בטומאה}} יש מי שפירש מאכילין לכהן טמא: {{דה מפרש|שורין בטהרה}} כששורין אותם במים לא יהא בידים מסואבות משום דיש קטניות אחרות דבעי שרייה נמי להסיר הפסלת מהן כמו עדשים כדאיתא במסכת ביצה פרקא קמא, ואם כן לא מוכחא מילתא דמאכל בהמה נינהו, אבל השפשוף אינו נוהג במין קטנית אחרת אלא בכרשינין, הלכך ידיעה מילתא דכרשינין הוו ומאכל בהמה נינהו דשרו בטומאה: {{דה מפרש|יאכלו צריד}} לשון יובש כמו צריד של מנחות בפרק שני דחולין, והרמב"ם ז"ל פירש הטחינה העבה נקראת צריד, אבל קשה לעניות דעתי דהכא גרסינן צריד בדלי"ת והתם גרסינן ברי"ש, וכן פירשו הרגמ"ה ז"ל וגם רש"י ז"ל בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף ק"ב) וכדאמרינן לענין שופר היה קולו עבה או צרור פירוש יבש שאין קולו נשמע, רונקו בלעז. אחר כך דקדקתי בערוך ששניהם הביאם בערך צרד בדלי"ת צריד דמתניתין וצריד דמנחות וגם דשופר הביאו בסמוך להם בערך צרוד בדלי"ת, וכתב ושייך בצריד דמה המורסן עב במינו אף זה השופר עב במינו ע"כ. וטעמא דשמאי דאף על גב דשרינן ידים מסואבות, אבל דליטמאו {{קטן|*{{שולייםלמטה|4}}}} הן עצמן לא שרי שמאי לאכלן משום הכי אין אוכלין אלא צריד, כן פירש ה"ר שמשון ז"ל. אבל הראב"ד ז"ל וגם הר"י ז"ל פירשו שישמור אותן מן ההכשר ואפילו שרייה בטהרה לא שרינין דסוף סוף מאכל אדם נינהו, הלכך ישמור אותן שלא יכשירם שאם יהו מוכשרין לא יזהר בטומאתן לפיכך אוכל אותן ביובש כגון קלי: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה}} מפרש בתוספתא ומייתי לה בירושלמי דהכי קאמר כך היו שונין בית הלל כל מעשיהן בטומאה דכיון דמאכל בהמה נינהו לא גזרי בהו כלל, דתניא בתוספתא כרשיני תרומה בית שמאי אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה דברי ר' יהודה, ר"מ אומר בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים כל מעשיהן בטומאה, א"ל ר' יוסי כמשנתך בבית הלל היתה משנתו של ר"ע בבית הלל לפיכך היה אומר ינתנו לכל כהן ואפילו עם הארץ. ומשמע דשאר תנאים בבית הלל לא היו שונים כן אלא כמשנתנו {{קטן|*{{שולייםלמטה|5}}}} וכר' יוסי או כמשנת ר' יהודה, ותלתא תנאי נינהו אליבא דבית הלל. ונראה דלא פליג ר"ע אלא דוקא בכרשינין ולא אתלתן, דבעדויות לא תני לה אלא בכרשינין בלבד ולא תנינן התם מתניתין דתלתן כי היכי דקאי ר' עקיבא עלה, ועוד דר' מאיר שונה בתלתן דבית הלל בעו טהרה בשרייה ובשלייה דוקא שרו בטומאה וגבי כרשינין שונה בבית הלל דכל מעשיהן בטומאה, אבל הרמב"ם ז"ל פסק בפרק י"ב מהלכות תרומות כר' עקיבא וכפשטה דמתניתין דהכא דמשמע דר' עקיבא קאי אתרוייהו, ומשמע בירושלמי בפרקא בתרא דחלה דכי פליג ר' עקיבא אפילו בכרשינין לאדם פליג וכל שכן בכרשינין לבהמה וטעמא דאין טומאה מצויה באוכלי בהמה, ה"ר שלמה שיריל"ו ז"ל. אבל ה"ר שמשון ז"ל כתב לשון תוספתא דפלוגתא דר"מ ור' יהודה בין דתלתן בין דכרשינין בגוונא אחרינא, וכתב בסוף דבריו והשתא סתם מתניתין בין דתלתן בין דכרשינין ר' יהודה היא ע"כ. ובמה שכתב הרש"ש ז"ל דהרמב"ם ז"ל פסק כר' עקיבא בהלכות תרומות פי"ב זה לשונו שם, התלתן והכרשינין של תרומה הואיל ואינו מאכל אדם הרי זה מותר לעשות כל מעשיהם בטומאה ואינו נזהר אלא בעת שרייתו במים שאם שרה אותם בטומאה הרי טימא אותם בידים, אבל אחר השרייה אינו נזהר לא בעת ששף הכרשינין ולא בעת שמאכילן לבהמה, לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ ע"כ. וכתב שם גם כן מהרי"ק ז"ל דהיינו כבית הלל אלא שבמה שכתב בסוף דבריו לפיכך נותנין תרומת תלתן וכרשינין לכהן עם הארץ פסק כר"ע, דתנן בפרק בתרא דחלה סימן ט' כרשיני תרומה ר' עקיבא מתיר וחכמים אוסרין, וכבר נתן שם טעם מהרי"ק ז"ל למה פסק כר' עקיבא אף על גב דרבים פליגי עליה, אבל בתחלת דבריו פסק כבית הלל בין בתלתן של תרומה בין בכרשיני תרומה וכדמשמע פשטא דמתניתין. ומכל מקום אפשר להיות דר"ע קאי אתרוייהו בין אכרשינין בין אתלתן ובזה מהרי"ק ז"ל והר"ש שירילי"ו ז"ל שוין: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשר שני ב ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|מה שליקט ליקט למעשר שני עד שישלים}} פירש ה"ר יהוסף ז"ל פירוש משום הפסד המעשר תקנו זה כי שמא לא ימצאו כל המעות ואם כן יפסיד המעשר, ובעבור זה תקנו שהראשון יהיה למעשר עכ"ל ז"ל. ירושלמי א"ר זעירא וצריך להתנות ולומר אם אלו שלמטן שני יהיו אלו שבידי תפוסין עליהן, ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דלא דק ר' זעירא וצריך להביא מעות של נחשת ואחר כך יחלל הנחשת על המעות שבידו דהא בסמוך תנן דאפילו מדוחק אין מחללין כסף על כסף, אבל במסקנא בירושלמי עלה דמתניתין דבסמוך מייתי פלוגתא דתנאי וקאמר עלה דההיא ברייתא מדברי שניהם נלמוד מחללין כסף על כסף ואין מחללין כסף על נחשת, וכן פסק הרמב"ם ז"ל שכתב סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו מביא בסלע מעות ואפילו מעות נחשת וכו', משמע דכי קתני מתניתין מביא מעות דהיינו פרוטות קולא אשמעינן דאפילו פרוטות שמחלידות שרו מדוחק וכל שכן כסף: {{דה מפרש|זה הכלל}} לרבות קטנית חולין וקטנית מעשר שני שנתפזרו וכן פירות, ופירות אם לקטן בדלוג וחסרו ישלים מדת מעשר שני ואם חסרו לחולין ואם חפן וכו'. לפי חשבון הוא החסרון והכי איתא בתוספתא, ואין צריך לדחוק ולומר דזה הכלל לסימנא בעלמא נקטיה כמו זה הכלל דבריש פירקין אף על גב דיש כיוצא בו בגמרא בפרק הקורא עומד כמו שכתבתי שם סימן ב': {{דה מפרש|והנבללין לפי חשבון}} בירושלמי מפרש דהנבללין והנחפנים קאמר כי היכי דלא תיקשי רישא אסיפא, ומשמע מהרמב"ם ז"ל דגם הכא בנבללין צריך תנאי וזה לשונו שם ראש פרק ששי, והנבללין לפי חשבון ומתנה ואומר אם אלו שבידי הן המעשר השאר חולין ואם הם חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהם מחוללין עליהם ע"כ. ועיין בנמקי יוסף ראש פרק הבית והעליה דפירש ההוא ירושלמי דמייתי התם דרוצה לומר דכי קתני מתניתין אם בלל וחפן לפי חשבון לאו דבעינן להו לתרווייהו אלא בחדא מינייהו בלחוד סגי, שאם בלל תחלה אף על פי שלא חפן אלא נטל אחד אחד הולכין אחר הרוב לפי חשבון, הלכך מעות מעשר שני וחולין שנתפזרו וליקט אחד אחד לא אמרינן לפי חשבון כיון שמתחלה לא היו מעורבין ובשעת נטילה לא חפן ליקח הרבה בבת אחת ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשר שני ב ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|סלע של מעשר שני וכו'. שנתערבו}} ורוצה להוציא של חולין חוץ לירושלם עכ"ל ר"ע ז"ל. וכתב עליו הר"ס ז"ל צריך עיון אמאי נקט חוץ לירושלם, וה"ר שמשון ז"ל לא כתב כן ע"כ: {{דה מפרש|מביא בסלע מעות}} ירושלמי תניא בן עזאי אומר בשתי סלעים צריך להביא פרוטות, פירוש שאם אתה מתיר לו בדמי סלע אחד שמא יצטרך הסלעים של כסף לצרכיו ונמצאו אלו שניהם מחוללין ויקיים כן שיהא קדושת המעשר על הפרוטות ויחלידו ונמצא מעשר מפסיד, ועוד שישהה עליותיו שהן משא כבד ומתוך שאתה קונס אותו שיביא פרוטות בדמי שני סלעים ידחוק עצמו ויחליף אחד מן הסלעים על סלע הכסף כדי שלא יהיו שניהם קדושים בספק ולכך יחמיר על עצמו ויהא הכסף של מעשר שני ויהא זריז וקל לעלות שאין לו משא כבד של נחשת: בפירוש ר"ע ז"ל ואי קשיא כו'. ורש"י ז"ל פירש שם פרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ו) מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק אבל כסף על כסף לאו דרך חלול הוא ואפילו מדוחק נמי לא, וכיון דאף כסף על נחשת לא התירו אלא בדוחק הלכך לא שיקיים כן שבזיון מעשר הוא ועוד שהפרוטות מחלידות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשר שני ב ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|בית שמאי אומרים לא יעשה וכו' ובית הלל מתירין}} קסברי הכסף כסף ריבה דכסף יתירי כתיבי בפרשה, ובית שמאי סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני לישנא אחרינא דבית שמאי סברי כספא טבעא ודהבא פירא וטבעא אפירא לא מחללינן דכתיב וצרת הכסף, ובית הלל סברי כספא פירא ודהבא טבעא ופירא אטבעא מחללינן, והתם ראש פרק הזהב פרכינן בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא מישרא שרו ובדרבנן פליגי, דבית שמאי סברי דרבנן הוא דגזרו ביה שמא ישהה עליותיו שיהיו לו סלעי מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה, ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק לה שאין משאן כבד היינו דקתני יעשה ולא יעשה ולא קתני לשון חלול דקסברי יש חלול אבל חכמים החמירו עליו, אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי אי משום טעמא דכסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי כיון דאיסורו דאורייתא ולא מיתפסי בקדושת מעשר הכי איבעי ליה למיתני בית שמאי אומרים אין סלעי מעשר שני מתחללין על דינרי זהב ובית הלל אומרים מתחללין, וקאי בקושיא: {{דה מפרש|כספן דינרי זהב}} כספן שהיה להם ממעות מעשר שני, ואתא לאשמועינן דאפילו לכתחלה ואפילו לאדם חשוב שרו בית הלל דרבן גמליאל מבית הלל קאתי ועשה מעשה לעצמו ולא חש לדבית שמאי כלל: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשר שני ב ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|הפורט סלע ממעות וכו'}} והאי הפורט רוצה לומר המצרף ואיידי דתני סיפא הפורט דדוקא הוא תני נמי רישא הפורט. וכתוב במהר"י קולון ז"ל שרש צ"ה דפשיטא הוא דלשון מעות כולל בין מעות של נחשת בין מעות של כסף בין מעות של זהב שהרי בכל התלמוד בכמה דוכתי במשנה ובגמרא מזכיר שם מעות סתם במקום אשר אין לחלק כלל בין זהב וכסף ונחשת, ואף על גב דתנן במעשר שני פרק שני הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות, ואותם מעות של נחשת הם כדמשמע בהדיא ראש פרק הזהב וכן בכמה משניות שונה שם מעות שהן מעות של נחשת, מכל מקום נראה לעניות דעתי דאף על גב דבמקום דמוכיח הלשון שהן של נחשת כי התם דקתני הפורט סלע דמשמע שהוא מחליף הפרוטות של נחשת לסלע דפשיטא דסתם פרוטות של נחשת הוא שונה התנא מעות במקום פרוטות של נחשת, מכל מקום היכא שהוזכרו מעות סתם יש בכללן בין מעות של כסף בין מעות של זהב דכולהו מעות איקרו, ותדע דכן הוא שהרי שנינו שם פרק חמישי כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על מעות הללו, הרי לך בהדיא דסלע קרא מעות והנה דבר פשוט הוא דסלע של כסף הוא ומזה אין צריך ראיה אלא על כן צריך להיות כדפרישית ע"כ בקיצור: {{דה מפרש|בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות}} אם בא לפורטן וכו' עד סוף פירוש ר"ע ז"ל. אמר המלקט כן פירש רש"י ז"ל והקשו תוספות וגם ה"ר שמשון ז"ל על פירוש זה דלפי זה הטעם הוו בית הלל לחומרא וקשה דהוה ליה למתנייה בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל והיא אינה שנויה התם רק בפרקא קמא דאכתי לא נחת תנא לאשמועינן קולי בית שמאי וחומרי בית הלל. והר"ש שירילי"ו ז"ל תירץ בעד רש"י ז"ל דהא דפרכינן בכל דוכתא וליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל לאו למימרא דבאותו פרק שמתחיל אלו דברים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל דוקא קאמר דליתנייה שם דהא כמה תנאי פליגי על אותן המנויין שם ומוסיפים עליהם בפירקי אחריני אלא בעדויות כלומר בכולה מסכת הוא דקאמר אבל מה שהוקשה לי בדבריו ז"ל הוא דאי טעמא דבית הלל משום שיוקירו הפרוטות בירושלם ונמצא מעשר שני מפסיד וכו' מאי שייכא הכא פלוגתא דר"מ ורבנן וכי תימא מילתא באנפי נפשה היא ליתא דהא בעדויות קתני לה בהדי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל דומיא דסיפא דפורט בירושלם דפליגי על תנא קמא דבית הלל כל הנהו תנאי ודמיין לריש עדויות דאשכחן רבנן דפליגי על בית הלל ובית שמאי ואמרי לא כדברי זה ולא כדברי זה ואף שהיו ב"ד של אחריהם הנהו תנאי והכי נמי נפרש הכא ועוד לדידיה תימ' דהיכי אמרינן בירושלמי דינר כסף ודינר פירות דברי הכל אסור מאי טעמא דרבנן לכך נראה לי דטעמא דבית שמאי היינו דסברי דיכול אדם לצרף חוץ לירושלם אף אם יש בידו כל סך הסלע מפרוטות ובא לצרפן בסלע שיכול וכל שכן אם יש בידו חצי סלע מֵעִין של כסף וחצי סלע בפירות או בפרוטות דשרי לצרפן בסלע ובית הלל פליגי עלייהו בכל שיעור סלע מפרוטות כיון דעבד בזיון למעשר שני דפריק פירות כ"כ בנחשת עד שיעור סלע ולא חייש בפרוטות מחלידות השתא שאוחז דרכו ללכת לא שרינן ליה לפרוקינהו לכולהו וכיון דלא שרינן לפרוקינהו יזהר עצמו מעיקרא דלא פריק כ"כ פירות שיעור סלע בפרוטות נחשת וקנסינן ליה ולא יחליף אלא חצי סלע של פרוטות ויעמיד בידו חציים ויעלם לירושלם והשתא ר"מ ורבנן דבית דינו פליגי על תנא קמא דבית הלל ביותר קלה דאפילו פירות וכסף על כסף דמודו בית הלל דשרי אפילו הכי אסור משום דמשמע מבית הלל דדוקא הכא מחמרי משום דעבד בזיון למעשר שני כולי האי וכדפרישנא אבל כי פריק חצי סלע במעין של כסף ויש לו פירות חצי סלע דכולי עלמא מודו דשרי כיון דליכא בזיון דמעשר שני ואשמעינן ר"מ ורבנן דגם צרוף זה אסור ואפילו דינר כסף וחצי דינר פירות אסור לצרופי בכסף משום גזרה אחרת דאית להו כסף על כסף לא מחללינן כדאיתא במסכת דמאי ומפרש בירושלמי דדינר כסף דכולי עלמא לא פליגי דחשוב הוא ואפילו יש לו פירות שוין שני דינרים אסור להחליפן במטבע כסף דלא גריר כסף כזה אטו פירות וכן אם יש בפירות שיעור דינר חשיבי באנפי נפשייהו ולא שרינן לטפול להן מעות דכסף ולא גריר אגבייהו ואסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר דפירא אטבעא הוא דאמר רחמנא וטבעא אטבעא לא ועל כרחך באיסורא דאורייתא פליגי דמוכח בירושלמי דהיכא דקתני אין מחללין דאיסורא דאורייתא חשיב ומשום הכי אסור ואף על גב דכסף לא הוי אלא חצי דינר כי פליגי בחצי דינר כסף וחצי דינר פירות שבא להחליף ולצרף בדינר ר"מ סבר אף הכא נמי לא גריר כסף גבי פירות וכסף על גבי כסף הוי ואסור דנגע אתקנתא דכסף על כסף וכסף דתנא ר"מ על דינר כסף קאמר דאסיר ורבנן סברי דחצי דינר דבר מועט וגריר אטו פירות ולא חשיב אלא כמו פירות לחודייהו על גבי כסף כנראה לי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשר שני ב ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות}} פירש רש"י ז"ל לא יחליף בפרוטות אלא חציין כו'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל לפי שיטת רש"י ז"ל אי נמי משום סחורה דדרך הוא להחליף כל הסלע בפרוטות דאין מפסיד אלא אדרבה מרויחין לפעמים וסבירא ליה לבית הלל דאסיר משום סחורה והוו בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא ע"כ: {{דה מפרש|הדנין}} מפרש להו סוף פרקא קמא דסנהדרין בן עזאי בן זומא חנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מוסיף אף שמעון התמני: {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר שלשה דינרי כסף וברביעית כסף ברביעית מעות}} כך צריך להיות. אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל גריס וברבעת כסף וברבעת מעות בוי"ו ובלא יו"ד כלל {{קטן|*{{שולייםלמטה|6}}}}. ופירש ור' עקי' מחמיר טפי ולא שרי אלא שמינית סלע בפרוטות ע"כ ולדידיה הוי רבעת מין מטבע שהוא חצי דינר דהיינו שלשה מעין וכן נראה שמפרש הרמב"ם ז"ל שכתב ור' עקיבא סבר דבשמינית סלע בלבד יחליף מעות והוא הרמב"ם ז"ל כתב ד' אספרי כסף איני יודע כמה אספרים יש בסלע ע"כ. ובערוך ורבינו האיי אמר איצטרי גרסינן והן חתיכות של כסף ע"כ אבל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל כתב ד' אספרי כסף פירוש דהיינו מעין בלשון יון ור' טרפון לא שרי אלא שתי מעין להחליף בפרוטות לחוד והכי קאמר הדינר השני של שקל השני יקח בו ד' אספרי כסף בכסף ונשארו שני מעין שיחליף בפרוטות לחוד וכל חד וחד אתי למעוטי משיעורא דחבריה שמאי אומר וכו' פירשתי משניות אלו לפי דרכו של רש"י ז"ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפרש לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר והא דקתני הפורט רוצה לומר שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע ופירוש הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפירוש המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות היו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף ועוד סובר רש"י ז"ל דהני תרתי מתניתין קולי בית שמאי וחומרי בית הלל הוו ולא קשה דאמאי לא תני להו בפרק קולי בית שמאי וחומרי בית הלל דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי בית הלל ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם וטעמא דלא תני התם אלא אותם דלא חזרו בית הלל והודו לבית שמאי אבל הך דחזרו לא והכי נמי לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דבית שמאי ובית הלל והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל פליגי ר"מ ורבנן עלייהו דבית הלל וכבר כתב רבינו שמשון ז"ל דבירושלמי משמע כדברי רש"י ז"ל ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי באבי הוכחה גמורה היא ובתוספות שנאץ חזרו והודו לרש"י ז"ל מן הטעם הזה ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי בית שמאי וחומרי בית הלל שנויין בעדויות חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו והדר תני חומרי דבית הלל דלא איפליגו עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי בית הלל נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם שלמעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותם שלמעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא עשרים וד' ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפליגו בית שמאי ובית הלל עלייהו אלא כולן היו שוין בדברים ההם ומחמירין היו. עכ"ל ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשר שני ב י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|מי שהיו מקצת בניו טמאים וכו'}} וכתוב שם בכסף משנה לפרש הירושלמי ולהשיב בעד הרמב"ם ז"ל דלהשגת הראב"ד ז"ל דה"פ מה אנן קיימין אם באומר מכבר כלומר אם באומר מעכשיו תהא מחוללת סלע זו על מה שישתו טהורים משקה מעורב ונמצאו טמאין שותין מעשר שני ואם באומר לכשישתו תהא מחוללת עליו למפרע חולין שתו שבשעה ששתו עדיין לא נתחלל והיאך יתחלל לאחר שכבר שתו אותו אלא באומר מכבר לכשישתו כלומר סמוך לעת שמתחילין לשתות תהא סלע זו מחוללת עליו דהשתא חל החלול קודם שיתחילו לשתות ולא מופלג אלא סמוך ביותר בשעה שפירש היין מן הכד לפיהם דהשתא אינו ענין לברירה ע"כ. ובירושלמי מפרש בטמאין טומאת מת דאין מטמאין כלי חרס אלא מאוירו פירוש שיכניסו ידיהן לתוך האויר ואינם מטמאין במשא ומפורש בפרק העור והרוטב דהיסט מטעם משא הוא טמא הלכך כיון דאין להם היסט מצו טמאים לערות מן הכד לתוך כוסן ובלבד שלא יכניסו לתוך חללו של כלי חרס דאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו אלא מאוירו דאילו הוו טמאים טומאת זיבה הא מטמאין בהיסטן ואין תקנה אלא שיערה אחר לטמאים וכן בפירוש הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו}} על יין ששותין דאמרינן בפרק הערל דמעשר שני בין אכלו בטומאת הגוף בין אכלו בטומאת עצמו לוקה ויליף לה התם מקראי ומשום הכי תני הכא כדי שלא יכשלו לאכלו בטומאת עצמו וטמאים נמי לא יכשלו לשתות מעשר שני טהור בטומאת הגוף אומר מה שהטהורין שותין ממנו תהא סלע זו של מעשר מחוללת עליו ונמצא מה ששתו טהורין היה מעשר ומה ששתו טמאים היה חולין: {{דה מפרש|שותין מכד אחד}} ואינם חוטאים הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתוב בתוספות י"ט ודתנן שותין רוצה לומר זה אחר זה בתחלה הטהורים ואחר כך הטמאים אבל הטמאים רשאין להשקות לטהורים על פי אלו התנאים ע"כ פירוש שלא יגעו ביין ושיהיו טמאים בשאר טומאות מלבד זיבות ושיהיה הכלי מחרס ובמה דברים אמורים בשאין אחר מערה אבל אם אחר מערה אפילו טמאים טומאת זיבה. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל נמצאו טמאים וטהורים שותין מכד אחד לאו דוקא מכד אחד כי אינם שותין מן הכד עצמו כי אם היה כן היו מטמאין את היין ואסור לשתותו בתורת מעשר שני אלא מיירי שמערים מן הכד לכוסן וכל אחד יש לו כוסו בפני עצמו ומיירי נמי שהן טמאים טומאת מת ולא טומאת זיבה כי הטמא טומאת זיבה מטמא את הכלי בהיסט אך כשיש אחר שמערה לכוסות מותר אפילו בטומאת זיבה עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש י/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה"ה: בירושלמי לא פירש כן, ועיין שם ה"ר יהוסף ז"ל.}} * {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה"ה: וכתב החכם הר"ם ז"ל והרמב"ם ז"ל חילק בין אם זרען חוץ לירושלם או בירושלם, וכתב שאם זרען בירושלם גידוליהן מעשר שני ע"כ.}} * {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה"ה: עיין בפירוש ר"ע ז"ל בפרק בתרא דתרומות סימן ט'.}} * {{שולייםלמטה|4}} {{קטן|עיין בלשון הר"ש.}} * {{שולייםלמטה|5}} {{קטן|הגה"ה: צריך עיון לעניות דעתי אם אין טעות.}} * {{שולייםלמטה|6}} {{קטן|הגה"ה: גם ה"ר יהוסף ז"ל כתב וזה לשונו, וברבעת כסף וכו' פירוש וברובע של השקל שהוא מטבע שנקרא רבעת לוקח כסף, וברבעת האחר שהוא חצי הדינר האחר לוקח פרוטות, כך נראה לי, וכן מצינו בתלמוד לשון זה ועמדו קנים בו ביום ברבעתים עכ"ל ז"ל.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ב]] [[קט:משנה מסכת מעשר שני|ב]]</noinclude> 3ixclbub36y23lucp7pd80cxqhtfqgk מקור:חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים) 116 377666 3011365 3002598 2026-05-06T07:08:28Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 5 (תיקון) 3011365 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - מקרים מיוחדים), התש"ף-2020 (תיקון: תשפ"ד) <שם קודם> חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 <מאגר 2142072 תיקון 2211110 תקן 2141251 קוד a163Y00000DuN8RQAV> <מקור> ((ס"ח תש"ף, 158|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((300|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ"א, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|24:603272)); ((תשפ"ד, 107|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:3514351)); ((תשפ"ה, 781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). __TOC__ == פרק א' - הגדרות (תיקון: תשפ"ד) == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ף) : בחוק זה - :- "הכנסה" - הכנסה מקצבת פרישה כהגדרתה [[בסעיף 175(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]; :- "הפסקת העסקה" - הפסקת העסקה כאמור [[בסעיף 2(1)(ג)]]; :- "חוק הביטוח הלאומי" - [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה" - מספר הבלתי מועסקים בתוספת מספר המועסקים הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה, מתוך כוח העבודה, לפי הפרסום החודשי בירחון סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שתחילתה ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) וסיומה ביום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021), ואם פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במועד מוקדם יותר כי שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה פחת מ-7.5%, יהיה סיומה 30 ימים לאחר הפרסום ולא לפני יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020); הודעה על כך תפורסם ברשומות על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר. == פרק ב' - מענק הסתגלות מיוחד - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ"ד) == @ 2. זכאות למענק הסתגלות מיוחד (תיקון: תש"ף) : מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק הסתגלות מיוחד לפי [[סעיפים 3 עד 8]], לפי העניין: : (1) בתקופה הקובעת מתקיימים לגביו כל אלה: :: (א) מלאו לו 67 שנים או יותר; :: (ב) הוא תושב ישראל לעניין [[חוק הביטוח הלאומי]]; :: (ג) בתקופה הקובעת הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות, ולעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי [[סעיף 8]] - הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות; : (2) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו לראשונה; : (3) לעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי [[סעיף 8]] שהבקשה לקבלו הוגשה מחודש אוגוסט 2020 ואילך - העסקת העובד הופסקה בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש. @ 3. מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מרס 2020 : (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מרס 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום ו' בניסן התש"ף (31 במרס 2020) והיה מחוסר עבודה ממועד הפסקת העסקתו עד יום ו' בניסן התש"ף (31 במרס 2020). : (ב) סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש מרס 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) זכאי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים - 2,000 שקלים חדשים; :: (2) זכאי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - 1,500 שקלים חדשים; :: (3) זכאי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים - 1,000 שקלים חדשים. @ 4. מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש אפריל 2020 : (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש אפריל 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מרס 2020 לפי [[סעיף 3]] והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ז' בניסן התש"ף (1 באפריל 2020) עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020); :: (2) העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020). : (ב) סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש אפריל 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - 3,000 שקלים חדשים; :: (3) מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - 2,000 שקלים חדשים; :: (4) מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים - 1,000 שקלים חדשים. @ 5. מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מאי 2020 : (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מאי 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש אפריל 2020 לפי [[סעיף 4]] והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ז' באייר התש"ף (1 במאי 2020) עד יום ח' בסיוון התש"ף (31 במאי 2020); :: (2) העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום ח' בסיוון התש"ף (31 במאי 2020). : (ב) סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש מאי 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - 3,000 שקלים חדשים; :: (3) מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - 2,000 שקלים חדשים; :: (4) מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים - 1,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש מאי 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש מאי 2020; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק ב-31. @ 6. מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2020 : (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מאי 2020 לפי [[סעיף 5]] והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ט' בסיוון התש"ף (1 ביוני 2020) עד יום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020); :: (2) העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020). : (ב) סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש יוני 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - 3,000 שקלים חדשים; :: (2) מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - 3,000 שקלים חדשים; :: (3) מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - 2,000 שקלים חדשים; :: (4) מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים - 1,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש יוני 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש יוני 2020; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק ב-30. @ 7. מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יולי 2020 : (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יולי 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2020 לפי [[סעיף 6]] והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020) עד יום י' באב התש"ף (31 ביולי 2020); :: (2) העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום י' באב התש"ף (31 ביולי 2020). : (ב) סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש יולי 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - 3,000 שקלים חדשים; :: (3) מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - 2,000 שקלים חדשים; :: (4) מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים - 1,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש יולי 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש יולי 2020; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק ב-31. @ 8. מענק הסתגלות מיוחד בעד חודשים אוגוסט 2020 עד יוני 2021 (תיקון: תש"ף, תשפ"א) : (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד כל אחד מהחודשים אוגוסט 2020 עד יוני 2021 (להלן - חודש הזכאות), ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: :: (1) הוא היה זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד החודש שקדם לחודש הזכאות והיה מחוסר עבודה גם בכל חודש הזכאות; :: (2) העסקתו הופסקה בחודש הזכאות, והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד תום חודש הזכאות. : (ב) סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש הזכאות, כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) מי שהכנסתו בחודש הזכאות אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - 3,000 שקלים חדשים; :: (3) מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - 2,000 שקלים חדשים; :: (4) מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים - 1,000 שקלים חדשים. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש הזכאות ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש הזכאות; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק במספר הימים בחודש הזכאות. : (ד) הסתיימה התקופה הקובעת במהלך חודש הזכאות, ישולם מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי, ויחולו לעניין אופן חישובו הוראות סעיף קטן (ג), בשינויים המחויבים. : (ה) על אף האמור בסעיף זה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה פחת מ-10% אך לא פחת מ-7.5%, יהיה המענק בעד התקופה שתחילתה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) או 30 ימים לאחר הפרסום האמור, לפי המאוחר, וסיומה בתום התקופה הקובעת, למי שזכאי למענק לפי סעיף זה, 90% מסכום המענק ששולם לפי סעיף זה ערב פרסום הלשכה כאמור; הודעה על כך תפורסם ברשומות על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר. @ 8א. מענק הסתגלות מיוחד בעד חודשים יולי עד ספטמבר 2021 (תיקון: תשפ"א) : (א) מענק הסתגלות מיוחד בעד כל אחד מהחודשים יולי עד ספטמבר 2021, ישולם למי שהיה זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2021, והיה מחוסר עבודה גם באותו חודש מהחודשים האמורים שבעדו משתלם המענק. : (ב) סכום המענק בעד כל אחד מהחודשים שלהלן יהיה בשיעור מסכום המענק המפורט [[בסעיף 8(ב)]], בהתאם להכנסתו של הזכאי באותו חודש, כמפורט להלן: יולי 2021 - 90%, אוגוסט 2021 - 80%, ספטמבר 2021 - 70%. : (ג) מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי ישולם למי שחזר לעבודה במהלך אחד מהחודשים יולי עד ספטמבר 2021, ויחולו לעניין אופן חישובו הוראות [[סעיף 8(ג)]], בשינויים המחויבים. == פרק ג' - מענק מיוחד - תקופות לחימה (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו) == === סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ"ה) === @ 8ב. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו) : [[בפרק זה]] - :- "הכנסה מעבודה" - ההכנסה מעבודה כעובד שכיר בעד שלושת החודשים שבהם היה שכרו הגבוה ביותר מתוך ששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה, שבעדה שולמו דמי ביטוח כמשמעותם [[בחוק הביטוח הלאומי]]; :- "התקופה הקובעת הראשונה" - כהגדרתה [[בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]; :- "התקופה הקובעת השנייה" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); :- "התקופה הקובעת השלישית" - כהגדרת התקופה הקובעת [[בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]]. === סימן ב': מענק מיוחד - התקופה הקובעת הראשונה (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו) === @ 8ג. זכאות למענק מיוחד (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו) : מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד לפי הוראות [[סימן זה]]: : (1) בתקופה הקובעת הראשונה מתקיימים לגביו התנאים [[שבסעיף 2(1)(א) ו-(ב)]]; : (2) הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, בתקופה הקובעת הראשונה לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות ([[בסימן זה]] - הפסקת העסקה); : (3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2). @ 8ד. תשלום המענק המיוחד (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) מענק מיוחד בעד התקופה הקובעת הראשונה ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה הקובעת הראשונה, והיה מחוסר עבודה 14 ימים רצופים לפחות. : (ב) המענק המיוחד יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב-90, אך לא יותר מ-134 שקלים חדשים ליום, כפול מספר הימים בחודש שבהם היה מחוסר עבודה. === סימן ג': מענק מיוחד - התקופה הקובעת השנייה (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו) === @ 8ה. זכאות למענק מיוחד (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו) : מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד, לפי הוראות [[סימן זה]]: : (1) בתקופה הקובעת השנייה מתקיימים לגביו התנאים [[שבסעיף 2(1)(א) ו-(ב)]]; : (2) בתקופה הקובעת השנייה הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות ([[בסימן זה]] - הפסקת העסקה); לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת השנייה, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום; : (3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2); : (4) בעד התקופה הקובעת השנייה הוא אינו זכאי למענק סיוע בהתאם להוראות ההסכם לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]], בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי [[חוק הביטוח הלאומי]]. @ 8ו. תשלום המענק המיוחד (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו) : מענק מיוחד לפי [[סימן זה]] ישולם למי שמתקיימים לגביו כל התנאים כאמור [[בסעיף 8ה]], והוא יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב-90, אך לא יותר מ-134 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בתקופה הקובעת הנוספת השנייה שבהם היה מחוסר עבודה, אולם לא ישולם מענק מיוחד לפי [[סימן זה]] בעד יותר מ-12 ימים שבהם היה מחוסר עבודה. === סימן ד': מענק מיוחד - התקופה הקובעת השלישית (תיקון: תשפ"ו) === @ 8ז. זכאות למענק מיוחד (תיקון: תשפ"ו, תשפ"ו-2) : מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד, לפי הוראות סימן זה: : (1) בתקופה הקובעת השלישית מתקיימים לגביו התנאים [[שבסעיף 2(1)(א) ו-(ב)]]; : (2) בתקופה הקובעת השלישית הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, או ביוזמתו, לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) ([[בסימן זה]] - הפסקת העסקה); : (3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2). @ 8ח. תשלום המענק המיוחד (תיקון: תשפ"ו) : מענק מיוחד לפי [[סימן זה]] ישולם למי שמתקיימים לגביו כל התנאים כאמור [[בסעיף 8ז]], והוא יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב-90, אך לא יותר מ-137 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בתקופה הקובעת השלישית שבהם היה מחוסר עבודה. == פרק ד' - שונות (תיקון: תשפ"ד) == @ 9. בקשה למענק (תיקון: תש"ף, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) בקשה לקבלת מענק הסתגלות מיוחד או בקשה לקבלת מענק מיוחד - תקופות לחימה תכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה: :: (1) שם פרטי ושם משפחה; :: (2) מספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות; :: (3) תאריך לידה; :: (4) מספר טלפון; :: (5) כתובת מגורים, וכתובת הדואר האלקטרוני אם ישנה; :: (6) מועד הפסקת העסקתו וסיבתה, ולעניין בקשה למענק המשתלם לפי [[סעיף 8]], שתוגש מחודש אוגוסט 2020 ואילך - הצהרת העובד כי העסקתו הופסקה בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש; :: (7) מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעו [[בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי]], תקופת ההעסקה שבתכוף לפני יום הפסקת ההעסקה ופרטי המעסיק; :: (8) ההכנסה בחודש שבעדו מתבקש המענק; :: (9) פרטי חשבון בנק; :: (10) הצהרה על נכונות הפרטים המופיעים בבקשה למענק, חתומה בידי המבקש; :: (11) התחייבות להודיע על כל שינוי בפרטי הבקשה למענק. : (ב) בקשה למענק כאמור בסעיף קטן (א), תוגש באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, בדואר או באופן ידני אם הדבר מתאפשר לפי דין, או בפקסימיליה, ואם באפשרות המוסד לביטוח לאומי לקבל את הבקשה גם בדרך של שיחה טלפונית - יכול שתוגש באמצעות שיחה כאמור; המוסד לביטוח לאומי יודיע באתר האינטרנט שלו על האפשרות להגיש בקשה למענק באמצעות שיחה טלפונית. : (ג) המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש ממבקש המענק פרט או מסמך נוסף הנדרשים לו לצורך הוכחת התנאים הדרושים לשם הזכאות למענק. @ 10. המועד האחרון להגשת בקשה למענק (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) בקשה למענק הסתגלות מיוחד לפי הוראות [[פרק ב']] תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה. : (ב)(1) בקשה למענק מיוחד - תקופות לחימה לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ג']] תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תשפ"ד)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023]] (((ביום 9.11.2023))). :: (2) בקשה למענק מיוחד - תקופות לחימה לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ג']] תוגש עד תום 12 חודשים מיום תחילתו של [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]] (((ביום 23.7.2025))). :: (3) בקשה למענק מיוחד - תקופות לחימה, לפי הוראות [[סימן ד' בפרק ג']] תוגש עד תום 12 חודשים מיום תחילתו של [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]] (((ביום 31.3.2026))). @ 11. תשלום המענק (תיקון: תשפ"א, תשפ"ד, תשפ"ו) : המוסד לביטוח לאומי ישלם את מענק ההסתגלות המיוחד לפי [[סעיפים 3 עד 8א]] ואת המענק המיוחד - תקופות לחימה לפי הוראות [[פרק ג']] ויחולו עליו הוראות [[+|סעיפים 303]] [[ו-315 לחוק הביטוח הלאומי]]. @ 12. שמירת זכאות (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) לא יראו את מענק ההסתגלות המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד - תקופות לחימה לפי הוראות [[פרק ג']] כהכנסה לעניין [[פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חוק זה וכל דין אחר, יראו את מענק ההסתגלות המיוחד המשתלם לפי [[סעיף 3]], [[4]] [[או 5(א) ו-(ב)]], כהכנסה לפי [[סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]], אולם מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה ערב הפסקת העסקתו, ובשל תשלום מענק ההסתגלות המיוחד חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה בעד החודש שבעדו שולם לו המענק, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות שנותן גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה; לעניין זה, "גוף ציבורי" ו"גמלת הבטחת הכנסה" - כהגדרתן [[בסעיף 251א לחוק הביטוח הלאומי]]. @ 12א. סמכות שיפוט (תיקון: תש"ף) : לבית דין אזורי לעבודה כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]], תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תביעה למענק לפי חוק זה או להחזר מענק שניתן בטעות או שלא כדין. @ 12ב. שיפוי (תיקון: תשפ"ד) : אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל המענקים המשולמים לפי [[פרק ג']]. @ 13. ביצוע : שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה. @ 14. <!-- תיקון מס' 215 --> (תיקון: תש"ף, תשפ"א) : ((הנוסח שולב [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] כהוראת שעה מיום 30.6.2020 ועד יום 31.12.2021.)) @ 15. הוראת מעבר : מי ששולם לו מענק הסתגלות מיוחד מכוח [[תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה), התש"ף-2020]], בעד אחד או יותר מהחודשים מרס, אפריל או מאי, לא ישולם לו מענק הסתגלות מיוחד מכוח חוק זה בעד החודש שלגביו שולם לו מענק כאמור. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * ישראל כ"ץ שר האוצר * ראובן ריבלין נשיא המדינה * יריב לוין יושב ראש הכנסת <ויקי>{{חוקי קורונה}}</ויקי> 0nhwyqywp6niyj3h960d5x06e1mv8cl חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים) 0 377667 3011399 3002610 2026-05-06T09:02:27Z OpenLawBot 8112 [3011365] תיקון מס' 5 (תיקון) 3011399 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש״ף–2020}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2142072}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 158|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|300|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 107|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 781|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 461|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|563|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳ – הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ – מענק מיוחד – תקופות לחימה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק מיוחד – התקופה הקובעת הראשונה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מענק מיוחד – התקופה הקובעת השנייה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: מענק מיוחד – התקופה הקובעת השלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳ – שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳ – הגדרות|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה מקצבת פרישה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 175|בסעיף 175(ד) לחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“ – הפסקת העסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(1)(ג)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה“ – מספר הבלתי מועסקים בתוספת מספר המועסקים הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה, מתוך כוח העבודה, לפי הפרסום החודשי בירחון סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה ביום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) וסיומה ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021), ואם פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במועד מוקדם יותר כי שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה פחת מ־7.5%, יהיה סיומה 30 ימים לאחר הפרסום ולא לפני יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020); הודעה על כך תפורסם ברשומות על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳ – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:סעיף|2|זכאות למענק הסתגלות מיוחד|תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק הסתגלות מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 8}}, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} בתקופה הקובעת מתקיימים לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 67 שנים או יותר; {{ח:תתת|(ב)}} הוא תושב ישראל לעניין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:תתת|(ג)}} בתקופה הקובעת הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות, ולעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} – הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות; {{ח:תת|(2)}} הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו לראשונה; {{ח:תת|(3)}} לעניין מענק הסתגלות מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} שהבקשה לקבלו הוגשה מחודש אוגוסט 2020 ואילך – העסקת העובד הופסקה בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש. {{ח:סעיף|3|מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מרס 2020}} {{ח:תת|(א)}} מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מרס 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד יום ו׳ בניסן התש״ף (31 במרס 2020) והיה מחוסר עבודה ממועד הפסקת העסקתו עד יום ו׳ בניסן התש״ף (31 במרס 2020). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש מרס 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} זכאי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים – 2,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} זכאי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים – 1,500 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} זכאי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים – 1,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|4|מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש אפריל 2020}} {{ח:תת|(א)}} מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש אפריל 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מרס 2020 לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ז׳ בניסן התש״ף (1 באפריל 2020) עד יום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020); {{ח:תתת|(2)}} העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש אפריל 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים – 2,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים – 1,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|5|מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מאי 2020}} {{ח:תת|(א)}} מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מאי 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש אפריל 2020 לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020) עד יום ח׳ בסיוון התש״ף (31 במאי 2020); {{ח:תתת|(2)}} העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום ח׳ בסיוון התש״ף (31 במאי 2020). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש מאי 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים – 2,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים – 1,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש מאי 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש מאי 2020; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק ב־31. {{ח:סעיף|6|מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2020}} {{ח:תת|(א)}} מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש מאי 2020 לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ט׳ בסיוון התש״ף (1 ביוני 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020); {{ח:תתת|(2)}} העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש יוני 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים – 2,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים – 1,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש יוני 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש יוני 2020; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק ב־30. {{ח:סעיף|7|מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יולי 2020}} {{ח:תת|(א)}} מענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יולי 2020 ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2020 לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} והיה מחוסר עבודה גם במהלך כל התקופה שמיום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) עד יום י׳ באב התש״ף (31 ביולי 2020); {{ח:תתת|(2)}} העסקתו הופסקה במהלך התקופה האמורה בפסקה (1) והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד יום י׳ באב התש״ף (31 ביולי 2020). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש יולי 2020, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} מי שהכנסתו אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מי שהכנסתו עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מי שהכנסתו עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים – 2,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מי שהכנסתו עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים – 1,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש יולי 2020 ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש יולי 2020; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק ב־31. {{ח:סעיף|8|מענק הסתגלות מיוחד בעד חודשים אוגוסט 2020 עד יוני 2021|תיקון: תש״ף, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} מענק הסתגלות מיוחד בעד כל אחד מהחודשים אוגוסט 2020 עד יוני 2021 (להלן – חודש הזכאות), ישולם למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא היה זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד החודש שקדם לחודש הזכאות והיה מחוסר עבודה גם בכל חודש הזכאות; {{ח:תתת|(2)}} העסקתו הופסקה בחודש הזכאות, והוא היה מחוסר עבודה מיום הפסקת העסקתו עד תום חודש הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק לפי סעיף זה ייקבע לפי הכנסתו של הזכאי בעד חודש הזכאות, כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} מי שהכנסתו בחודש הזכאות אינה עולה על 2,000 שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 2,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים – 2,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מי שהכנסתו בחודש הזכאות עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,000 שקלים חדשים – 1,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי בעד חודש הזכאות ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל ביום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) או לאחריו וחזר לעבוד בחודש הזכאות; סכום המענק יהיה שווה למכפלת הסכום שנקבע לזכאי לפי סעיף קטן (ב), במספר הימים שחלפו באותו חודש לפני שחזר לעבוד, לחלק במספר הימים בחודש הזכאות. {{ח:תת|(ד)}} הסתיימה התקופה הקובעת במהלך חודש הזכאות, ישולם מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי, ויחולו לעניין אופן חישובו הוראות סעיף קטן (ג), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה פחת מ־10% אך לא פחת מ־7.5%, יהיה המענק בעד התקופה שתחילתה ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) או 30 ימים לאחר הפרסום האמור, לפי המאוחר, וסיומה בתום התקופה הקובעת, למי שזכאי למענק לפי סעיף זה, 90% מסכום המענק ששולם לפי סעיף זה ערב פרסום הלשכה כאמור; הודעה על כך תפורסם ברשומות על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר. {{ח:סעיף|8א|מענק הסתגלות מיוחד בעד חודשים יולי עד ספטמבר 2021|תיקון: תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} מענק הסתגלות מיוחד בעד כל אחד מהחודשים יולי עד ספטמבר 2021, ישולם למי שהיה זכאי למענק הסתגלות מיוחד בעד חודש יוני 2021, והיה מחוסר עבודה גם באותו חודש מהחודשים האמורים שבעדו משתלם המענק. {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק בעד כל אחד מהחודשים שלהלן יהיה בשיעור מסכום המענק המפורט {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}, בהתאם להכנסתו של הזכאי באותו חודש, כמפורט להלן: יולי 2021 – 90%, אוגוסט 2021 – 80%, ספטמבר 2021 – 70%. {{ח:תת|(ג)}} מענק הסתגלות מיוחד בשיעור חלקי ישולם למי שחזר לעבודה במהלך אחד מהחודשים יולי עד ספטמבר 2021, ויחולו לעניין אופן חישובו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳ – מענק מיוחד – תקופות לחימה|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:סעיף|8ב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה“ – ההכנסה מעבודה כעובד שכיר בעד שלושת החודשים שבהם היה שכרו הגבוה ביותר מתוך ששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה, שבעדה שולמו דמי ביטוח כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת הראשונה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38ג|בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת השנייה“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת השלישית“ – כהגדרת התקופה הקובעת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כח|בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק מיוחד – התקופה הקובעת הראשונה|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:סעיף|8ג|זכאות למענק מיוחד|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:ת}} מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}: {{ח:תת|(1)}} בתקופה הקובעת הראשונה מתקיימים לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, בתקופה הקובעת הראשונה לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} – הפסקת העסקה); {{ח:תת|(3)}} הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2). {{ח:סעיף|8ד|תשלום המענק המיוחד|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מענק מיוחד בעד התקופה הקובעת הראשונה ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה הקובעת הראשונה, והיה מחוסר עבודה 14 ימים רצופים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} המענק המיוחד יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־134 שקלים חדשים ליום, כפול מספר הימים בחודש שבהם היה מחוסר עבודה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מענק מיוחד – התקופה הקובעת השנייה|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:סעיף|8ה|זכאות למענק מיוחד|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:ת}} מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}: {{ח:תת|(1)}} בתקופה הקובעת השנייה מתקיימים לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} בתקופה הקובעת השנייה הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – הפסקת העסקה); לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת השנייה, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום; {{ח:תת|(3)}} הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2); {{ח:תת|(4)}} בעד התקופה הקובעת השנייה הוא אינו זכאי למענק סיוע בהתאם להוראות ההסכם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}}, בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}. {{ח:סעיף|8ו|תשלום המענק המיוחד|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:ת}} מענק מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} ישולם למי שמתקיימים לגביו כל התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ה|בסעיף 8ה}}, והוא יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־134 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בתקופה הקובעת הנוספת השנייה שבהם היה מחוסר עבודה, אולם לא ישולם מענק מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בעד יותר מ־12 ימים שבהם היה מחוסר עבודה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: מענק מיוחד – התקופה הקובעת השלישית|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף|8ז|זכאות למענק מיוחד|תיקון: תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד, לפי הוראות סימן זה: {{ח:תת|(1)}} בתקופה הקובעת השלישית מתקיימים לגביו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} בתקופה הקובעת השלישית הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, או ביוזמתו, לתקופה רצופה של 10 ימים לפחות או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} – הפסקת העסקה); {{ח:תת|(3)}} הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2). {{ח:סעיף|8ח|תשלום המענק המיוחד|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מענק מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} ישולם למי שמתקיימים לגביו כל התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ז|בסעיף 8ז}}, והוא יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־137 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בתקופה הקובעת השלישית שבהם היה מחוסר עבודה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳ – שונות|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:סעיף|9|בקשה למענק|תיקון: תש״ף, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לקבלת מענק הסתגלות מיוחד או בקשה לקבלת מענק מיוחד – תקופות לחימה תכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה: {{ח:תתת|(1)}} שם פרטי ושם משפחה; {{ח:תתת|(2)}} מספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות; {{ח:תתת|(3)}} תאריך לידה; {{ח:תתת|(4)}} מספר טלפון; {{ח:תתת|(5)}} כתובת מגורים, וכתובת הדואר האלקטרוני אם ישנה; {{ח:תתת|(6)}} מועד הפסקת העסקתו וסיבתה, ולעניין בקשה למענק המשתלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, שתוגש מחודש אוגוסט 2020 ואילך – הצהרת העובד כי העסקתו הופסקה בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש; {{ח:תתת|(7)}} מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355|בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי}}, תקופת ההעסקה שבתכוף לפני יום הפסקת ההעסקה ופרטי המעסיק; {{ח:תתת|(8)}} ההכנסה בחודש שבעדו מתבקש המענק; {{ח:תתת|(9)}} פרטי חשבון בנק; {{ח:תתת|(10)}} הצהרה על נכונות הפרטים המופיעים בבקשה למענק, חתומה בידי המבקש; {{ח:תתת|(11)}} התחייבות להודיע על כל שינוי בפרטי הבקשה למענק. {{ח:תת|(ב)}} בקשה למענק כאמור בסעיף קטן (א), תוגש באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, בדואר או באופן ידני אם הדבר מתאפשר לפי דין, או בפקסימיליה, ואם באפשרות המוסד לביטוח לאומי לקבל את הבקשה גם בדרך של שיחה טלפונית – יכול שתוגש באמצעות שיחה כאמור; המוסד לביטוח לאומי יודיע באתר האינטרנט שלו על האפשרות להגיש בקשה למענק באמצעות שיחה טלפונית. {{ח:תת|(ג)}} המוסד לביטוח לאומי רשאי לדרוש ממבקש המענק פרט או מסמך נוסף הנדרשים לו לצורך הוכחת התנאים הדרושים לשם הזכאות למענק. {{ח:סעיף|10|המועד האחרון להגשת בקשה למענק|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בקשה למענק הסתגלות מיוחד לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בקשה למענק מיוחד – תקופות לחימה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}} תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תשפ&quot;ד)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023}} {{ח:הערה|(ביום 9.11.2023)}}. {{ח:תתת|(2)}} בקשה למענק מיוחד – תקופות לחימה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳}} תוגש עד תום 12 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 23.7.2025)}}. {{ח:תתת|(3)}} בקשה למענק מיוחד – תקופות לחימה, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳ בפרק ג׳}} תוגש עד תום 12 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}} {{ח:הערה|(ביום 31.3.2026)}}. {{ח:סעיף|11|תשלום המענק|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישלם את מענק ההסתגלות המיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 8א}} ואת המענק המיוחד – תקופות לחימה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315|ו־315 לחוק הביטוח הלאומי}}. {{ח:סעיף|12|שמירת זכאות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יראו את מענק ההסתגלות המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – תקופות לחימה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|פרק י״א לחוק הביטוח הלאומי}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חוק זה וכל דין אחר, יראו את מענק ההסתגלות המיוחד המשתלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5(א) ו־(ב)}}, כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, אולם מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה ערב הפסקת העסקתו, ובשל תשלום מענק ההסתגלות המיוחד חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה בעד החודש שבעדו שולם לו המענק, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות שנותן גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ ו”גמלת הבטחת הכנסה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 251א|בסעיף 251א לחוק הביטוח הלאומי}}. {{ח:סעיף|12א|סמכות שיפוט|תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} לבית דין אזורי לעבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תביעה למענק לפי חוק זה או להחזר מענק שניתן בטעות או שלא כדין. {{ח:סעיף|12ב|שיפוי|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל המענקים המשולמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}. {{ח:סעיף|13|ביצוע}} {{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|14||תיקון: תש״ף, תשפ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 30.6.2020 ועד יום 31.12.2021.}} {{ח:סעיף|15|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} מי ששולם לו מענק הסתגלות מיוחד מכוח {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה)|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה), התש״ף–2020}}, בעד אחד או יותר מהחודשים מרס, אפריל או מאי, לא ישולם לו מענק הסתגלות מיוחד מכוח חוק זה בעד החודש שלגביו שולם לו מענק כאמור. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ז׳ בתמוז התש״ף (29 ביוני 2020).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''ישראל כ״ץ'''<br>שר האוצר * '''ראובן ריבלין'''<br>נשיא המדינה * '''יריב לוין'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי קורונה}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7fkcour8e2jb4tde7ie00hv26xaopma משתמש:Shahar9261/טיוטה 2 380784 3011339 3007220 2026-05-06T06:20:33Z Shahar9261 22508 החלפת הדף בתוכן "נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו." 3011339 wikitext text/x-wiki נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו. 4f4ngf9fzra1eu38zbbtcn8elb02oxr 3011371 3011339 2026-05-06T07:29:37Z Shahar9261 22508 3011371 wikitext text/x-wiki נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו. : [[חוק הביטוח הלאומי]] - צריך לתקן בפרסום תקציב 2026 : [[משתמש:Shahar9261/טיוטה/חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] 8fwbm2axb3pejzcr4l9zuj1k8advvp5 3011377 3011371 2026-05-06T07:57:31Z Shahar9261 22508 3011377 wikitext text/x-wiki נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו. : [[חוק הביטוח הלאומי]] - צריך לתקן בפרסום תקציב 2026 22l7yxu4hdlgdh908h4y11wgcfwpsii 3011385 3011377 2026-05-06T08:17:33Z Shahar9261 22508 3011385 wikitext text/x-wiki נועד למקרה שאני אצטרף לעשות טיוטות למשהו. : [[חוק הביטוח הלאומי]] - צריך לתקן בפרסום תקציב 2026 : [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס' 2) (הוראת שעה)]] - צריך לתקן ביום 2.6.2026 fkc2eow0vz0agjvw1lw043z62b4mz6d מקור:תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה) 116 381400 3011337 3006387 2026-05-06T06:19:28Z Shahar9261 22508 כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה 3011337 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995 <מאגר תקן 2125663 קוד a163Y00000DuSf1QAF> <מקור> ((ק"ת תשנ"ה, 1666|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|5693)); ((תשנ"ז, 698|תיקון|5831)); ((תשנ"ט, 438|תיקון|5956)); ((תשע"ו, 973|תיקון|7642)); ((תש"ף, 1476|תיקון [תשע"ו] (תיקון)|8580)); ((תשפ"ב, 2896|הוראת שעה [תשע"ו] (תיקון)|10159)); ((תשפ"ד, 1780|הוראת שעה [תשע"ו] (תיקון)|11167)); ((תשפ"ו, 1926|תיקון|12359)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשנ"ז) --> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 212]], [[+|222(ד)]] [[+|ו-400]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ט, תשע"ו, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "תקנות שירותים מיוחדים" - [[=תקנות שירותים מיוחדים|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]]; :- "תקנות ילד נכה" - [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)=תקנות ילד נכה|תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998]]; :- "תלוי בעזרת הזולת" - כמשמעותו [[בתקנות שירותים מיוחדים]] ולגבי ילד נכה - כמשמעותו [[בתקנות ילד נכה]]; :- "השגחה" ו"קיצבה מיוחדת" - כהגדרתן [[בתקנות שירותים מיוחדים]]; :- "גימלת ילד נכה" - כמשמעותה [[בתקנות ילד נכה]]; :- "זקוק להשגחה מתמדת" - כמשמעותו [[בתקנות ילד נכה]]; :- "חוק בתי דין מינהליים" - [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]]; :- "טיפול רפואי מיוחד" - כמשמעותו [[בתוספת הראשונה לתקנות ילד נכה]]; :- "מזכיר" - מי שמונה לפי [[תקנה 3א]]; :- "ילד נכה" - כהגדרתו [[בתקנות ילד נכה]]; :- "פעוט נכה" ו"עיכוב התפתחותי" - (((נמחקו);)) :- "ליקוי מיוחד" - אחד הליקויים המנויים [[בתוספת השניה לתקנות ילד נכה]]. == פרק שני: ועדת עררים לשירותים מיוחדים, סמכויות והרכב == @ 2. מי רשאי לערור (תיקון: תשנ"ז) : (א) הרשאי לערור לועדת עררים לשירותים מיוחדים על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת (להלן - העורר) הוא אחד מאלה: :: (1) נכה כהגדרתו [[בתקנות שירותים מיוחדים]] ואלמנה שמתקיים לגביה האמור [[בסעיף 216 לחוק]], אם נקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; :: (2) מי שתובע קיצבה מיוחדת לפי [[תקנה 10א לתקנות שירותים מיוחדים]], אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות; :: (3) מי שהיה זכאי לקיצבה מיוחדת בטרם מלאו לו 60 שנים באשה ו-65 שנים לגבר. : (ב) בתקנה זו, "אחוז נכות רפואית" - אחוז נכות שנקבע לפי [[סעיף 208 לחוק]] בכפוף לאמור [[בתקנה 2(ב) לתקנות שירותים מיוחדים]]. @ 3. הרכב ועדת עררים לשירותים מיוחדים (תיקון: תשע"ו, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) שר העבודה והרווחה יקבע רשימת חברים בועדת עררים לשירותים מיוחדים (להלן - הרשימה); הרשימה תפורסם ברשומות. : (ב) ועדת עררים לשירותים מיוחדים תהיה בהרכב של שניים או שלושה חברים מבין בעלי המקצוע המפורטים, להלן, ששמותיהם כלולים ברשימה: :: (1) רופא מומחה; :: (2) אח בעל נסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום; :: (3) פסיכולוג מומחה, פזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שהם בעלי תעודה מקצועית מוכרת בידי משרד הבריאות. : (ג) יושב ראש ועדת העררים לשירותים מיוחדים יהיה חבר הועדה שהוא רופא וחבריה האחרים יהיו מבין בעלי המקצוע האמורים בתקנת משנה (א)(2) ו-(3). : (ד) המזכיר יקבע את הרכב ועדת העררים לשירותים מיוחדים שתדון בערר. : (ה) אח ורופא שבדקו את העורר לצורך ההחלטה נושא הערר וכן אח ורופא שאישרו בדיקה כאמור, לא ישמשו חברים בועדה שתדון בערר על אותה החלטה. @ 3א. מזכיר ועדה (תיקון: תשפ"ו) : מזכיר הוא מי שמנהל המוסד, או עובד המוסד שהוא הסמיכו לכך, מינה אותו להיות מזכיר ועדות לפי תקנות אלה; לעניין מזכיר שאינו עובד מוסד שמונה כאמור [[בסעיף 22 לחוק]], בלבד שמתקיימים בו התנאים שלהלן: : (1) לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל המוסד, לכהן כמזכיר, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; : (2) השתתף בתוכנית הכשרה שקיים המוסד לביטוח לאומי, וקיבל אישור על כך שסיים את התוכנית בהצלחה; : (3) בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות; : (4) לא מצוי בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים]], בשינויים המחויבים; : (5) התחייב בכתב לעמוד [[חוק בתי דין מינהליים|בסעיף 15 לחוק בתי ((<s>ה</s>))דין המינהליים]], בשינויים המחויבים. @ 4. סמכויות ועדת עררים לשירותים מיוחדים : בערר על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת רשאית ועדת עררים לשירותים מיוחדים לאשר, לבטל או לשנות את החלטת פקיד התביעות, בעניינים אלה: : (1) מידת התלות של העורר בעזרת הזולת; : (2) הצורך בהשגחה על העורר; : (3) התקופה שבה היה העורר תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה. == פרק שלישי: ועדת עררים לילד נכה סמכויות והרכב == @ 5. הרכב ועדת עררים לילד נכה (תיקון: תשנ"ט) : (א) ועדת עררים לילד נכה תהיה בהרכב של שניים או שלושה חברים מבין בעלי המקצוע המפורטים להלן, ששמותיהם כלולים ברשימת החברים בועדת עררים לילד נכה: :: (1) רופא מומחה; :: (2) אח בעל נסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת תלותם של ילדים נכים בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום; :: (3) פסיכולוג מומחה, פזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שהם בעלי תעודה מקצועית מוכרת בידי משרד הבריאות. : (ב) יושב ראש ועדת עררים לילד נכה יהיה חבר הועדה שהוא רופא וחבריה האחרים יהיו מבין בעלי המקצוע האמורים בתקנת משנה (א), בפסקאות (1), (2) או (3). : (ג) הוראות [[תקנה 3(ד)]] יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין ועדת עררים לילד נכה, ועל קביעת רשימת החברים בועדת עררים לילד נכה יחולו הוראות [[תקנה 3(א)]]. @ 6. סמכויות ועדת עררים לילד נכה (תיקון: תשנ"ט) : (א) בערר על החלטת פקיד תביעות בענין גימלת ילד נכה רשאית ועדת העררים לילד נכה לאשר, לבטל או לשנות את החלטת פקיד התביעות, בעניינים אלה: :: (1) מידת התלות של הילד בעזרת הזולת; :: (2) הליקוי המיוחד ממנו סובל הילד; :: (3) הטיפול הרפואי המיוחד שהילד זקוק לו; :: (4) התקופה שבה היה הילד ילד נכה; :: (5) מידת הצורך של הילד בהשגחה מתמדת. : (ב) בערר על החלטה בענין גמלה בעד ילד שמתקיים בו האמור [[#תוספת 1 פרט 13|בפרט (7) בחלק ב' של התוספת הראשונה לתקנות ילד נכה]], יביא מנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא ילדים בכיר שהמנהל האמור מינהו לענין זה, בפני הועדה מידע רפואי עדכני לענין נדירותה של התסמונת או המחלה. == פרק רביעי: הוראות שונות == @ 7. מועד ואופן הגשת ערר : (א) ערר על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת או בענין גימלת ילד נכה יוגש תוך 90 ימים מיום שנמסרה לתובע הגימלה, הודעה על ההחלטה; הערר יוגש בכתב, באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר. : (ב) הדיון בערר יחל בתוך 60 ימים מיום שנתקבלו במוסד הודעת הערר ונימוקיו. @ 8. הזמנה לועדה (תיקון: תשע"ו, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) ועדת עררים לשירותים מיוחדים וועדת עררים לילד נכה ([[בפרק זה]] - הועדה), לפי הענין, תבדוק את העורר או את הילד שבענינו הוגש הערר ואולם רשאית הועדה בהסכמת העורר, או בהסכמת מי שהגיש את הערר בעניינו של הילד (להלן - מגיש הערר) לדון בערר על סמך מסמכים בלבד. : (ב) בדיקת העורר או הילד, תבוצע במקום ובמועד שצויינו בהזמנה ששלח המזכיר למגיש הערר ([[בפרק זה]] - ההזמנה). : (ג) ההזמנה תישלח למגיש הערר 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה אלא אם כן הסכים מגיש הערר להתייצב לבדיקה או להעמיד את הילד לבדיקה תוך זמן קצר יותר, אף ללא הזמנה כאמור. @ 9. נוכחות זרים וייצוג : (א) הועדה תבדוק את העורר ואת הילד ביחידות, אך רשאית היא להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם הסכים לכך מגיש הערר. : (ב) העורר והילד רשאים להיות מיוצגים בפני הועדה גם על ידי הרופא שטיפל בהם או רופא מומחה. @ 10. בדיקות נוספות וחוות דעת מיועץ (תיקון: תשנ"ז) : הועדה רשאית לדרוש - : (1) כי העורר או הילד, לפי הענין, ייבדקו בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר או כי יעמדו לבדיקות אחרות הדרושות, לדעת הועדה, לצורך ההחלטה בערר, וכן רשאית היא לבקש מיועץ או מומחה כאמור להגיש לה חוות דעת בעניינים שתקבע, על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפני היועץ או המומחה; : (2) מאת המוסד ביצוע חקירה לבירור ולאימות נתונים ועובדות הדרושים, לדעת הועדה, לצורך ההחלטה בערר, ובלבד שההחלטה בערר לא תידחה מפאת קיומה של חקירה כאמור, לתקופה העולה על 90 ימים מיום שנדרשה החקירה; חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לועדה יועברו אף לעורר. @ 11. אי התייצבות לבדיקה : (א) לא התייצב העורר או הילד בפני הועדה במועד או במקום הנקובים בהזמנה, או לא התייצב לבדיקה כאמור [[בתקנה 10]], יוזמן העורר או הילד לועדה או לבדיקה במועד נוסף. : (ב) לא התייצב העורר או הילד בפני הועדה גם במועד הנוסף ומגיש הערר לא הודיע על כך למוסד לפני המועד האמור בהזמנה או שלא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי ההתייצבות, ייבדק העורר או הילד במועד אחר רק לאחר שמגיש הערר שילם למוסד, לפי דרישת המוסד, את ההוצאות שנגרמו עקב אי ההתייצבות. : (ג) לא התייצב העורר או הילד לבדיקה פעם נוספת, מבלי שמגיש הערר הודיע על כך למוסד או מבלי שניתנה סיבה המתקבלת על דעת המוסד לאי ההתייצבות, וכן אם לא שילם מגיש הערר את סכום ההוצאות שדרש המוסד, תוך 30 ימים מיום הדרישה, רשאית הועדה לדון ולהחליט בערר שלא בנוכחות העורר או הילד, ואולם אם נבצר מהועדה להחליט - יידחה הערר. @ 12. החזר הוצאות לינה, כלכלה ונסיעה : (א) הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני הועדה או לשם התייצבות לבדיקה אחרת כאמור [[בתקנה 10]], נגרמו לעורר הוצאות לינה, כלכלה או נסיעה, יחזיר לו המוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו לו במישרין עקב ההתייצבות, כלהלן: :: (1) הוצאות לינה וכלכלה בשיעורים המשתלמים לעובד מדינה על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה; :: (2) הוצאות נסיעה לפי התעריף המקובל בתחבורה הציבורית, ואולם אם לא יכול העורר בשל מצב בריאותו או מקום מגוריו, להשתמש בתחבורה ציבורית - לפי התעריף הזול ביותר לתחבורה המתאימה בנסיבות הענין. : (ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול, בשינויים המחוייבים, גם בערר בענין ילד נכה. @ 13. החלטה בערר (תיקון: תשנ"ט) : (א) בועדה המורכבת משלושה חברים תינתן החלטת הועדה ברוב דעות חבריה; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה חברים בדרך האמורה [[בתקנה 3]] או [[בתקנה 5]], לפי הענין. : (ב) בועדה המורכבת משני חברים תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה חבר שלישי שמקצועו שונה ממקצועות שני החברים האחרים. : (ג) דיוני הועדה והחלטתה בצירוף נימוקיה, יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם בידי חברי הועדה בציון שמותיהם ותאריהם המקצועיים. : (ד) הועדה רשאית לתקן טעות סופר בפרוטוקול. @ 14. הודעה על החלטה בערר (תיקון: תשע"ו, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : המזכיר יודיע למגיש הערר, בכתב, את החלטת הועדה, ולבקשתו ימציא לו המזכיר גם העתק של ההחלטה, של נימוקיה ושל חוות דעת שנתן מומחה שמונה כאמור [[בתקנה 10]], ואולם אם החליטה הועדה שאין להביא לידיעת מגיש הערר את ההחלטה או את נימוקיה או את חוות דעת המומחה כאמור, יובאו ההחלטה, הנימוקים או חוות הדעת, לפי הענין, לידיעת בא כוחו של מגיש הערר או אדם אחר המייצג אותו, לדעת המזכיר. @ 15. סודיות : המסמכים הרפואיים אשר בידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קבלת החלטה בערר ובלבד שחובת הסודיות כאמור תחול גם על מקבל המסמכים לפי תקנה זו. <פרסום> ה' בתמוז התשנ"ה (3 ביולי 1995) <חתימה> אורה נמיר שרת העבודה והרווחה 0tiph9ib2neg3hjy41jtxszwpgaz490 תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה) 0 393505 3011358 3006397 2026-05-06T07:01:18Z OpenLawBot 8112 [3011337] כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה 3011358 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ה, 1666|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5693.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 698|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 438|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5956.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 973|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7642.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1476|תיקון [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8580.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2896|הוראת שעה [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1780|הוראת שעה [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11167.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1926|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12359.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 212|סעיפים 212}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 222|222(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 400|ו־400}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ועדת עררים לשירותים מיוחדים, סמכויות והרכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: ועדת עררים לילד נכה סמכויות והרכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירותים מיוחדים“ – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ילד נכה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלוי בעזרת הזולת“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|בתקנות שירותים מיוחדים}} ולגבי ילד נכה – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|בתקנות ילד נכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ ו”קיצבה מיוחדת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|בתקנות שירותים מיוחדים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גימלת ילד נכה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|בתקנות ילד נכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זקוק להשגחה מתמדת“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|בתקנות ילד נכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי דין מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי מיוחד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לתקנות ילד נכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזכיר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנה 3א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|בתקנות ילד נכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעוט נכה“ ו”עיכוב התפתחותי“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי מיוחד“ – אחד הליקויים המנויים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#תוספת 2|בתוספת השניה לתקנות ילד נכה}}. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ועדת עררים לשירותים מיוחדים, סמכויות והרכב}} {{ח:סעיף|2|מי רשאי לערור|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} הרשאי לערור לועדת עררים לשירותים מיוחדים על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת (להלן – העורר) הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|בתקנות שירותים מיוחדים}} ואלמנה שמתקיים לגביה האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 216|בסעיף 216 לחוק}}, אם נקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; {{ח:תתת|(2)}} מי שתובע קיצבה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|תקנה 10א לתקנות שירותים מיוחדים}}, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות; {{ח:תתת|(3)}} מי שהיה זכאי לקיצבה מיוחדת בטרם מלאו לו 60 שנים באשה ו־65 שנים לגבר. {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”אחוז נכות רפואית“ – אחוז נכות שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 208|סעיף 208 לחוק}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 2|בתקנה 2(ב) לתקנות שירותים מיוחדים}}. {{ח:סעיף|3|הרכב ועדת עררים לשירותים מיוחדים|תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר העבודה והרווחה יקבע רשימת חברים בועדת עררים לשירותים מיוחדים (להלן – הרשימה); הרשימה תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} ועדת עררים לשירותים מיוחדים תהיה בהרכב של שניים או שלושה חברים מבין בעלי המקצוע המפורטים, להלן, ששמותיהם כלולים ברשימה: {{ח:תתת|(1)}} רופא מומחה; {{ח:תתת|(2)}} אח בעל נסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום; {{ח:תתת|(3)}} פסיכולוג מומחה, פזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שהם בעלי תעודה מקצועית מוכרת בידי משרד הבריאות. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת העררים לשירותים מיוחדים יהיה חבר הועדה שהוא רופא וחבריה האחרים יהיו מבין בעלי המקצוע האמורים בתקנת משנה (א)(2) ו־(3). {{ח:תת|(ד)}} המזכיר יקבע את הרכב ועדת העררים לשירותים מיוחדים שתדון בערר. {{ח:תת|(ה)}} אח ורופא שבדקו את העורר לצורך ההחלטה נושא הערר וכן אח ורופא שאישרו בדיקה כאמור, לא ישמשו חברים בועדה שתדון בערר על אותה החלטה. {{ח:סעיף|3א|מזכיר ועדה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מזכיר הוא מי שמנהל המוסד, או עובד המוסד שהוא הסמיכו לכך, מינה אותו להיות מזכיר ועדות לפי תקנות אלה; לעניין מזכיר שאינו עובד מוסד שמונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}}, בלבד שמתקיימים בו התנאים שלהלן: {{ח:תת|(1)}} לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל המוסד, לכהן כמזכיר, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; {{ח:תת|(2)}} השתתף בתוכנית הכשרה שקיים המוסד לביטוח לאומי, וקיבל אישור על כך שסיים את התוכנית בהצלחה; {{ח:תת|(3)}} בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות; {{ח:תת|(4)}} לא מצוי בניגוד עניינים כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(5)}} התחייב בכתב לעמוד {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק בתי {{ח:הערה|<s>ה</s>}}דין המינהליים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|4|סמכויות ועדת עררים לשירותים מיוחדים}} {{ח:ת}} בערר על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת רשאית ועדת עררים לשירותים מיוחדים לאשר, לבטל או לשנות את החלטת פקיד התביעות, בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} מידת התלות של העורר בעזרת הזולת; {{ח:תת|(2)}} הצורך בהשגחה על העורר; {{ח:תת|(3)}} התקופה שבה היה העורר תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: ועדת עררים לילד נכה סמכויות והרכב}} {{ח:סעיף|5|הרכב ועדת עררים לילד נכה|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} ועדת עררים לילד נכה תהיה בהרכב של שניים או שלושה חברים מבין בעלי המקצוע המפורטים להלן, ששמותיהם כלולים ברשימת החברים בועדת עררים לילד נכה: {{ח:תתת|(1)}} רופא מומחה; {{ח:תתת|(2)}} אח בעל נסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת תלותם של ילדים נכים בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום; {{ח:תתת|(3)}} פסיכולוג מומחה, פזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שהם בעלי תעודה מקצועית מוכרת בידי משרד הבריאות. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת עררים לילד נכה יהיה חבר הועדה שהוא רופא וחבריה האחרים יהיו מבין בעלי המקצוע האמורים בתקנת משנה (א), בפסקאות (1), (2) או (3). {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ד)}} יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין ועדת עררים לילד נכה, ועל קביעת רשימת החברים בועדת עררים לילד נכה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}. {{ח:סעיף|6|סמכויות ועדת עררים לילד נכה|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} בערר על החלטת פקיד תביעות בענין גימלת ילד נכה רשאית ועדת העררים לילד נכה לאשר, לבטל או לשנות את החלטת פקיד התביעות, בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מידת התלות של הילד בעזרת הזולת; {{ח:תתת|(2)}} הליקוי המיוחד ממנו סובל הילד; {{ח:תתת|(3)}} הטיפול הרפואי המיוחד שהילד זקוק לו; {{ח:תתת|(4)}} התקופה שבה היה הילד ילד נכה; {{ח:תתת|(5)}} מידת הצורך של הילד בהשגחה מתמדת. {{ח:תת|(ב)}} בערר על החלטה בענין גמלה בעד ילד שמתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#תוספת 1 פרט 13|בפרט (7) בחלק ב׳ של התוספת הראשונה לתקנות ילד נכה}}, יביא מנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא ילדים בכיר שהמנהל האמור מינהו לענין זה, בפני הועדה מידע רפואי עדכני לענין נדירותה של התסמונת או המחלה. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|7|מועד ואופן הגשת ערר}} {{ח:תת|(א)}} ערר על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת או בענין גימלת ילד נכה יוגש תוך 90 ימים מיום שנמסרה לתובע הגימלה, הודעה על ההחלטה; הערר יוגש בכתב, באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר. {{ח:תת|(ב)}} הדיון בערר יחל בתוך 60 ימים מיום שנתקבלו במוסד הודעת הערר ונימוקיו. {{ח:סעיף|8|הזמנה לועדה|תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ועדת עררים לשירותים מיוחדים וועדת עררים לילד נכה ({{ח:פנימי|פרק 4|בפרק זה}} – הועדה), לפי הענין, תבדוק את העורר או את הילד שבענינו הוגש הערר ואולם רשאית הועדה בהסכמת העורר, או בהסכמת מי שהגיש את הערר בעניינו של הילד (להלן – מגיש הערר) לדון בערר על סמך מסמכים בלבד. {{ח:תת|(ב)}} בדיקת העורר או הילד, תבוצע במקום ובמועד שצויינו בהזמנה ששלח המזכיר למגיש הערר ({{ח:פנימי|פרק 4|בפרק זה}} – ההזמנה). {{ח:תת|(ג)}} ההזמנה תישלח למגיש הערר 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה אלא אם כן הסכים מגיש הערר להתייצב לבדיקה או להעמיד את הילד לבדיקה תוך זמן קצר יותר, אף ללא הזמנה כאמור. {{ח:סעיף|9|נוכחות זרים וייצוג}} {{ח:תת|(א)}} הועדה תבדוק את העורר ואת הילד ביחידות, אך רשאית היא להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם הסכים לכך מגיש הערר. {{ח:תת|(ב)}} העורר והילד רשאים להיות מיוצגים בפני הועדה גם על ידי הרופא שטיפל בהם או רופא מומחה. {{ח:סעיף|10|בדיקות נוספות וחוות דעת מיועץ|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} הועדה רשאית לדרוש – {{ח:תת|(1)}} כי העורר או הילד, לפי הענין, ייבדקו בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר או כי יעמדו לבדיקות אחרות הדרושות, לדעת הועדה, לצורך ההחלטה בערר, וכן רשאית היא לבקש מיועץ או מומחה כאמור להגיש לה חוות דעת בעניינים שתקבע, על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפני היועץ או המומחה; {{ח:תת|(2)}} מאת המוסד ביצוע חקירה לבירור ולאימות נתונים ועובדות הדרושים, לדעת הועדה, לצורך ההחלטה בערר, ובלבד שההחלטה בערר לא תידחה מפאת קיומה של חקירה כאמור, לתקופה העולה על 90 ימים מיום שנדרשה החקירה; חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לועדה יועברו אף לעורר. {{ח:סעיף|11|אי התייצבות לבדיקה}} {{ח:תת|(א)}} לא התייצב העורר או הילד בפני הועדה במועד או במקום הנקובים בהזמנה, או לא התייצב לבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, יוזמן העורר או הילד לועדה או לבדיקה במועד נוסף. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב העורר או הילד בפני הועדה גם במועד הנוסף ומגיש הערר לא הודיע על כך למוסד לפני המועד האמור בהזמנה או שלא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי ההתייצבות, ייבדק העורר או הילד במועד אחר רק לאחר שמגיש הערר שילם למוסד, לפי דרישת המוסד, את ההוצאות שנגרמו עקב אי ההתייצבות. {{ח:תת|(ג)}} לא התייצב העורר או הילד לבדיקה פעם נוספת, מבלי שמגיש הערר הודיע על כך למוסד או מבלי שניתנה סיבה המתקבלת על דעת המוסד לאי ההתייצבות, וכן אם לא שילם מגיש הערר את סכום ההוצאות שדרש המוסד, תוך 30 ימים מיום הדרישה, רשאית הועדה לדון ולהחליט בערר שלא בנוכחות העורר או הילד, ואולם אם נבצר מהועדה להחליט – יידחה הערר. {{ח:סעיף|12|החזר הוצאות לינה, כלכלה ונסיעה}} {{ח:תת|(א)}} הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני הועדה או לשם התייצבות לבדיקה אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, נגרמו לעורר הוצאות לינה, כלכלה או נסיעה, יחזיר לו המוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו לו במישרין עקב ההתייצבות, כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} הוצאות לינה וכלכלה בשיעורים המשתלמים לעובד מדינה על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה; {{ח:תתת|(2)}} הוצאות נסיעה לפי התעריף המקובל בתחבורה הציבורית, ואולם אם לא יכול העורר בשל מצב בריאותו או מקום מגוריו, להשתמש בתחבורה ציבורית – לפי התעריף הזול ביותר לתחבורה המתאימה בנסיבות הענין. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) יחול, בשינויים המחוייבים, גם בערר בענין ילד נכה. {{ח:סעיף|13|החלטה בערר|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} בועדה המורכבת משלושה חברים תינתן החלטת הועדה ברוב דעות חבריה; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה חברים בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} או {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} בועדה המורכבת משני חברים תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה חבר שלישי שמקצועו שונה ממקצועות שני החברים האחרים. {{ח:תת|(ג)}} דיוני הועדה והחלטתה בצירוף נימוקיה, יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם בידי חברי הועדה בציון שמותיהם ותאריהם המקצועיים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה רשאית לתקן טעות סופר בפרוטוקול. {{ח:סעיף|14|הודעה על החלטה בערר|תיקון: תשע״ו, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} המזכיר יודיע למגיש הערר, בכתב, את החלטת הועדה, ולבקשתו ימציא לו המזכיר גם העתק של ההחלטה, של נימוקיה ושל חוות דעת שנתן מומחה שמונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, ואולם אם החליטה הועדה שאין להביא לידיעת מגיש הערר את ההחלטה או את נימוקיה או את חוות דעת המומחה כאמור, יובאו ההחלטה, הנימוקים או חוות הדעת, לפי הענין, לידיעת בא כוחו של מגיש הערר או אדם אחר המייצג אותו, לדעת המזכיר. {{ח:סעיף|15|סודיות}} {{ח:ת}} המסמכים הרפואיים אשר בידי הועדה הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קבלת החלטה בערר ובלבד שחובת הסודיות כאמור תחול גם על מקבל המסמכים לפי תקנה זו. {{ח:חתימות|ה׳ בתמוז התשנ״ה (3 ביולי 1995)}} * '''אורה נמיר'''<br>שרת העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 44p22v563sh7o5likzazbj1816lc6dd מקור:תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) 116 403529 3011336 3006385 2026-05-06T06:19:00Z Shahar9261 22508 כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה 3011336 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 === תקנות בדבר קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה === <מאגר תקן 2092230 קוד a163Y00000DuOg4QAF> <מקור> ((ק"ת תשט"ז, 864|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|0612)), ((LIX|ת"ט|i:1956)); ((תש"ך, 499|תיקון|0974)), ((1269|תיקון מס' 2|1019)); ((תשכ"א, 1634|תיקון|1138)); ((תשכ"ב, 1246|תיקון|1259)); ((תשכ"ד, 150|תיקון|1504)); ((תשכ"ה, 142|תיקון|1634)), ((2791|תיקון מס' 2|1777)); ((תשכ"ו, 406|תיקון מס' 2 [תשכ"ה] (תיקון)|1805)); ((תשכ"ז, 1046|תיקון|1973)), ((3435|תיקון מס' 2|2116)); ((תשכ"ח, 1276|תיקון|2211)), ((2258|תיקון מס' 2|2278)); ((תשכ"ט, 2199|תיקון|2449)); ((תש"ל, 1159|תיקון|2533)), ((1536|תיקון מס' 2|2554)); ((תשל"א, 73|ת"ט|2626)), ((1404|תיקון|2719)); ((תשל"ב, 387|תיקון|2785)), ((1185|תיקון מס' 2|2850)); ((תשל"ד, 663|תיקון|3131)), ((1381|תיקון מס' 2|3189)), ((1848|תיקון מס' 3|3219)); ((תשל"ה, 2411|תיקון|3377)); ((תשל"ו, 841|תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון]|3463)), ((1438|תיקון מס' 3 [צ"ל: תיקון מס' 2]|3515)); ((תשל"ז, 54|תיקון|3599)); ((תשמ"ב, 1209|תיקון|4367)); ((תשמ"ד, 1871|תיקון|4655)); ((תשמ"ט, 695|תיקון|5180)); ((תשנ"א, 722|תיקון|5340)); ((תשנ"ב, 1403|תיקון|5461)); ((תשנ"ג, 764|ת"ט|5516)); ((תשנ"ו, 580|תיקון|5737)); ((תשנ"ח, 2|תיקון|5856)), ((894|תיקון|5905)); ((תש"ס, 101|תיקון|6006)), ((412|תיקון [צ"ל: תיקון מס' 2]|6026)); ((תשס"א, 1069|תיקון|6125)); ((תשס"ה, 1009|תיקון|6425)); ((תשס"ח, 914|תיקון|6675)); ((תשע"ב, 236|תיקון|7057)), ((837|תיקון מס' 2|7095)); ((תשע"ד, 1572|תיקון|7404)), ((1585|תיקון מס' 2|7405)); ((תשע"ו, 286|תיקון|7584)), ((294|תיקון מס' 2|7584)), ((966|תיקון מס' 3|7642)), ((972|תיקון מס' 4|7642)), ((1460|תיקון (תיקון)|7678)), ((1460|תיקון מס' 2 (תיקון)|7678)), ((1832|ת"ט|7704)); ((תשע"ט, 497|תיקון|8087)), ((704|תיקון מס' 2|8101)), ((1308|תיקון מס' 3|8104)); ((תש"ף, 1478|תיקון מס' 4 [תשע"ו] (תיקון)|8580)); ((תשפ"ב, 960|תיקון|9751)), ((2910|הוראת שעה [תשע"ו] (תיקון)|10163)); ((תשפ"ד, 1781|הוראת שעה [תשע"ו] (תיקון)|11167)); ((תשפ"ו, 1925|תיקון|12359)). <מבוא> <!-- (תיקון: תש"ס) --> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 112(ג)]], [[+|118]], [[+|120(ב)]], [[+|122]], [[+|146]], [[+|317]] [[+|ו-400]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: <מידע נוסף טבלאות שקופות> __TOC__ == פרק ראשון: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ל, תשל"ד, תשנ"ח-2, תשע"ו-4, תש"ף, תשפ"ב-2, תשפ"ד, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "חוק בתי דין מינהליים" - [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]]; :- "מזכיר" - מי שמונה לפי [[27ב|תקנה 27א (([צ"ל: 27ב]))]]; :- "פוסק רפואי" - רופא אשר שמו כלול ברשימת הפוסקים הרפואיים שנקבעה על ידי שר העבודה ופורסמה ברשומות; :- "רופא מוסמך" - רופא שהמוסד מינה לרופא מוסמך; והמינוי יכול שיהיה לעניין מסוים לפי תקנות אלה או לכל העניינים, הכול לפי האמור בכתב המינוי; :- "נפגע" - התובע גימלה לפי [[סימן ה' לפרק ה' ((לחוק))]]. == פרק שני: קביעת דרגת נכות == === סימן א': ועדה === @ 2. קביעת דרגת נכות על ידי ועדה (תיקון: תשמ"ט) : (א) דרגת נכות של נפגע תיקבע על ידי ועדה; הועדה תהיה בהרכב של פוסק רפואי אחד, אך רשאי הרופא המוסמך לקבוע שהועדה תהיה בהרכב של מומחים בשני ענפי רפואה (להלן - הועדה). : (ב) המזכיר יזמן את הפוסק הרפואי, שיהיה חבר בועדה, בהתאם לתחום ההתמחות הרפואית, שקבע הרופא המוסמך בהתחשב באופי הפגיעה. @ 3. בדיקות נוספות ומינוי יועצים (תיקון: תשנ"ו) : לצורך קביעת דרגת נכות רשאי רופא מוסמך, מיוזמתו או לפי דרישת הועדה - : (1) לדרוש מן הנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת ולהמציא תוצאות הבדיקות לוועדה; : (2) למנות יועצים רפואיים או אחרים אשר יגישו לרופא המוסמך או לוועדה, חוות דעתם על סמך בדיקות שבוצעו בנפגע או מסמכים רפואיים או אחרים שהובאו בפניהם. @ 4. ההליכים לקביעת דרגת נכות (תיקון: תש"ל-2, תש"ס) : (א) תביעה לגימלת נכות תוגש בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד לפקיד תביעות כמשמעותו [[בסעיף 298 לחוק]]. : (ב) מצא פקיד התביעות שבכפיפות לקביעת דרגת הנכות קיימת זכאות - יעביר את התביעה לרופא המוסמך. @ 5. מועד ומקום התייצבות הנפגע (תיקון: תשכ"ז, תשמ"ט, תשנ"ו) : (א) נבחרה הועדה לקביעת דרגת נכותו של נפגע פלוני, יזמין המזכיר את הנפגע להתייצב בפני הועדה במועד ובמקום הנקובים בהזמנה. ההזמנה תישלח לפחות ארבעה עשר ימים לפני המועד כאמור, אלא אם הסכים הנפגע לזמן קצר מזה. : (ב) הנפגע חייב להתייצב בפני הועדה במקום ובמועד שנקבעו ורשאי הוא להיות מיוצג בפניה על ידי בא כוחו. @ 6. קביעת דרגת נכות על פי מסמכים : הועדה רשאית, בהסכמת הנפגע והמוסד, לקבוע את דרגת נכותו של הנפגע על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את הנפגע. @ 7. בדיקה במקום הימצא הנפגע : אישר רופא מוסמך כי נבצר מהנפגע, בגלל מצב בריאותו, להתייצב בפני הועדה במקום הנקוב בהזמנה, תבדוק הועדה את הנפגע במקום הימצאו. @ 8. אי התייצבות בפני הועדה או אי מילוי אחר הוראותיה (תיקון: תשנ"ו) : (א) לא התייצב הנפגע בפני הועדה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לפי [[תקנה 5]], יקבע המזכיר מועד אחר לדיון בועדה ויזמין את הנפגע לדיון במועד אחר. : (ב) לא התייצב הנפגע בפני הועדה גם במועד האחר ולא נתן טעם סביר לכך, ישלם הנפגע למוסד את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב ביטול הדיון; המוסד יעדכן מזמן לזמן את סכום ההוצאות. : (ג) שילם הנפגע את סכום ההוצאות יקבע המזכיר מועד נוסף לדיון ויזמין את הנפגע; לא התייצב הנפגע בפני הועדה במועד הנוסף, יחול האמור בתקנת משנה (ב). : (ד) לא שילם הנפגע את סכום ההוצאות שנדרש ממנו כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) או לא מילא אחרי הוראות הועדה שניתנו לענין קביעת דרגת הנכות כאמור [[בתקנה 3]] בתוך 45 ימים מיום שנדרש לעשות כן, תידחה בקשתו לקביעת דרגת נכות; הנפגע רשאי להגיש בקשה חדשה אם נתן טעם סביר לכך ולאחר ששילם את סכום ההוצאות או מילא אחר הוראות הועדה, לפי הענין. @ 9. נוכחות זרים בשעת הבדיקה : הועדה תבדוק את הנפגע ביחידות, אך רשאית היא להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה. @ 10. (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטלה).)) @ 11. דרגת נכות (תיקון: תשל"ד-2, תשל"ד-3, תשנ"ו) : (א) דרגת נכותו של נפגע תיקבע באחוזים כנקוב לצד כל אחד מהליקויים, הפגימות או מחלות המקצוע (להלן - הפגימה) המנויים [[בתוספת]], ובלבד שלא תעלה על 100%. : (ב) דרגת נכותו של נפגע אשר נפגם מספר פגימות באותה פגיעה בעבודה, תהא שווה לסכום האחוזים הנקובים [[בתוספת]] לצד כל אחד מהפגימות האמורות בחישוב כמפורט להלן: :: (1) בעד הפגימה שנקבע לה האחוז הגבוה ביותר - יבוא בחשבון אחוז הנכות הנקוב [[בתוספת]] לצד אותה פגימה; :: (2) בעד הפגימה שנקבע לה האחוז השני בגובהו - יבוא בחשבון האחוז הנקוב לצד אותה פגימה כשהוא מוכפל בהפרש שבין האחוז האמור בפסקה (1) ובין 100%; :: (3) בעד הפגימה שנקבע לה האחוז השלישי בגובהו - יבוא בחשבון האחוז הנקוב לצד אותה פגימה כשהוא מוכפל בהפרש שבין סכום אחוזי הנכות שנקבעו לפי פסקאות (1) ו-(2) ובין 100%; :: (4) הוראות פסקה (3) יחולו, בשינויים המחוייבים, על כל פגימה נוספת. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), דרגת נכות בשל מספר פגימות באותו פרק, גפה או עין, לא תעלה - :: (1) לגבי פרק - על אחוזי נכות שנקבעו לקשיון לא נח של אותו פרק; :: (2) לגבי גפה - על אחוזי הנכות שנקבעו לקיטוע החלק הפגום של אותה גפה; :: (3) לגבי עין - על אחוזי הנכות שנקבעו לעיוורון מלא של אותה עין. : (ד) בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בקשיון או בהגבלת תנועה של פרק - לא יבוא בחשבון נזק שנגרם לשרירים הפועלים באותו פרק. : (ה) בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בשיתוק של עצב - לא יבואו בחשבון שיתוק סעיפי אותו עצב או נזק שנגרם לשרירים המעוצבבים על ידו. : (ו) דרגת נכות בגין פגימה ביד שמאל לאיטר יד ימין, תיקבע לפי המבחנים ליד ימין, ופגימה ביד ימין לאותו נפגע תיקבע לפי המבחנים ליד שמאל. @ 12. נסיבות לצירוף דרגות נכות (תיקון: תשל"ד-2, תשל"ז, תש"ס) : הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי [[סעיף 121 לחוק]] (להלן - דרגת הנכות המצטברת) הן אלה: : (1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח-יד ב-50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי [[סימן ג']] החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצירוף הנכויות; בפסקה זו, "הכנסה" - כמשמעותה [[בסעיף 98(ב) לחוק]]; : (2) צירוף דרגות הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה: :: (א) קיצבה במקום מענק; :: (ב) דרגת נכות כאמור [[בתקנה 16]]. @ 12א. דרכי הקביעה לענין [[חוק|סעיף 121]] (תיקון: תשל"ז, תש"ס) : הועדה או ועדה רפואית לערעורים לפי [[תקנה 27]] (להלן - הועדה לערעורים), לפי הענין, תקבע את דרגת הנכות המצטברת לאחר שפקיד התביעות יאשר שהתקיימו בנכה העבודה הנסיבות כאמור [[בתקנה 12]]. @ 12ב. דרגת נכות מצטברת (תיקון: תשל"ז, תשנ"ו, תש"ס) : (א) הועדה או הועדה לערעורים, לפי הענין, תקבע מחדש, בהתאם למבחנים שהם בתוקף ביום הקביעה, את דרגת הנכות המצטברת לפי אחוזי הנכות [[שבתוספת]] לגבי כל פגיעה בעבודה המובאת בחשבון לענין צירוף דרגות הנכות. : (ב) דרגת נכות מצטברת תחושב באופן ובסדר המפורטים [[בתקנה 11(ב)]]. : (ג) עקב פגיעת עבודה נוספת באותו אבר - לא תוגדל דרגת נכות כאמור [[בסעיף 121 לחוק]] מעל לדרגת נכות מקסימלית שבמבחנים לגבי אותו אבר. : (ד) הוראות [[סעיף 114 לחוק]] יחולו, בשינויים המחוייבים. : (ה) בקביעת דרגת הנכות המצטברת רשאית הועדה או הועדה לערעורים להחיל הוראות [[תקנה 15]]. @ 12ג. הבסיס לחישוב הגימלה המצטברת (תיקון: תשל"ז) : קבעה הועדה או הועדה לערעורים דרגת נכות על פי [[תקנה 12ב]], תחושב הקיצבה לפי שכר העבודה הרגיל המשוער הגבוה ביותר; : לענין זה, "שכר העבודה הרגיל המשוער" - שכר העבודה הרגיל ששימש בסיס לחישוב הגימלה בשל כל אחת מהפגיעות בעבודה שהובאו בחשבון בעת צירוף דרגות הנכות מעבודה, מוגדל בשיעור שבו הוגדלו קיצבאות הנכות מעבודה לכלל נכי העבודה תוך התקופה מיום הפגיעה ועד ליום תחולתה של דרגת הנכות המצטברת. @ 13. (תיקון: תש"ל, תשל"ד-2) : (((בוטלה).)) @ 14. התאמה (תיקון: תשכ"ה, תש"ל, תשל"ד-2, תשנ"ו, תשס"ה) : (א) דרגת נכות של נפגע לגבי ליקוי שלא פורט [[בתוספת]], תיקבע לפי האחוז הקבוע לצד פגימה אשר לדעת הועדה דומה לליקוי הנפגע. : (ב) החליטה הועדה שלא ניתן לקבוע דרגת נכות כאמור בתקנת משנה (א) - תקבע, על פי שיקול דעתה, את אחוזי הנכות בהתחשב במבחנים שנקבעו [[בתוספת]] לגבי אותו איבר או אותה מערכת, ובהתחשב בסוג הפגימה ובהגבלה שגרמה לנפגע. @ 15. סטיות (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח, תשכ"ח-2, תש"ל, תש"ל-2, תשל"ד, תשל"ו, תש"ס-2) : (א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח [[תקנות 14]] [[או 31(ב)]] בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%. : (ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה. @ 16. דרגת נכות מיוחדת (תיקון: תשכ"ז-2, תשל"ד, תשל"ד-2) : מוצאת הועדה כי עקב הפגיעה נמנע מהנפגע כל סיכוי לעבודה ודרגת הנכות לפי [[תקנות 11]], [[14]] [[ו-19]] היא 65% לפחות, רשאית היא לקבוע דרגת נכות של 100%. @ 16א. התייעצות עם הרשות (תיקון: תשכ"ז, תשל"ד) : לא תקטין הועדה דרגת נכות על פי [[תקנה 15]], לא תגדיל דרגת נכות של 20% ומעלה לפי [[אותה תקנה]] ולא תגדיל דרגת נכות לפי [[תקנה 16]], אלא לאחר התייעצות עם הרשות האמורה [[בתקנה 18א]]. @ 17. נסיבות לקביעת דיון מחדש בדרגת נכות (תיקון: תש"ך, תש"ל, תשס"א) : (א) עברו 12 חודשים ולא יותר מ-60 חודשים מאז קבעה ועדה או ועדה לערעורים לאחרונה לנפגע דרגת נכות יציבה בשיעור 20% או יותר (להלן - הדרגה האחרונה), רשאי הנפגע לתבוע מהרשות האמורה [[בתקנה 18א]] לקבוע אם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסות הנפגע, והרשות תקבע את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור [[בתקנה 15(א)]]; כללה הדרגה האחרונה שנקבעה לנפגע, קביעה לפי [[תקנה 15]], רשאים הנפגע או המוסד לתבוע מהרשות לקבוע אם חל שינוי בהשפעת הנכות על הכנסות הנפגע, ובהתאמה להקטין או להגדיל את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור [[בתקנה 15(א)]]. : (ב) הרשות תדון בתביעה נוספת כאמור בתקנת משנה (א) רק אם חלפו 12 חודשים, ולא יותר מ-60 חודשים מיום שנקבעה לנפגע הדרגה האחרונה. @ 18. שינוי דרגת נכות (תיקון: תשל"ד) : סבורה הועדה כי תוך זמן אשר אינו עולה על שנה מתאריך הבדיקה יחול שיפור במצבו של נפגע אשר דרגת נכותו בעת הבדיקה היא פחות מ-20% וכי מידת השיפור ניתנת להיקבע בעת הבדיקה, רשאית הועדה לקבוע דרגת נכות לפי מצבו של הנפגע שיהיה, לדעתה, כתום הזמן כאמור ולהגדילה בהתחשב במצבו של הנפגע תוך הזמן כאמור. @ 18א. דרגת נכות לנכה נזקק (תיקון: תשכ"א, תשכ"ב, תשנ"ו, תשנ"ח-2, תשס"א) : (א) בתקנה זו - ::- "הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו [[בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956]], מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה; ::- "נכה נזקק" - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיזמתה היא, כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות. : (ב) הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חדשים. : (ג) הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה לפי תקנה זו, [[תקנה 16א]] או [[תקנה 17]]; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול. : (ד) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע. @ 19. דרגת נכות באבר זוגי : דרגת הנכות לרגל פגימה באבר זוגי אחד כשהאבר האחר פגום מקודם, תיקבע על ידי צירוף פגימות שני האברים וניכוי הפגימה הקודמת. @ 19א. עיגול דרגות (תיקון: תשכ"ח) : נקבעה דרגת נכות המזכה לתשלום קיצבה והדרגה מבוטאת בשבר אחרי השלם - יעוגל השבר לשלם כלפי מעלה. @ 19ב. (תיקון: תשל"א-2, תשל"ד-2) : (((בוטלה).)) @ 20. תחולת הקביעה (תיקון: תשל"א-2) : דרגת הנכות אשר נקבעה על ידי הועדה היא מתאריך הגשת הבקשה, אך רשאית הועדה לקבוע את דרגת הנכות מתאריך מוקדם מזה ויכולה, בשים לב לשינויים הצפויים בדרגת הנכות, לקבוע דרגת נכות שונה מתאריך מאוחר יותר. @ 21. מועד לדיון מחדש : עם קביעת דרגת נכותו של נפגע, תחליט הועדה אם קביעתה זאת היא לתקופה בלתי מסויימת או שיש לדון מחדש בקביעת הדרגה, ובמקרה זה תציין בהחלטה את המועד לדיון מחדש. @ 22. (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטלה).)) @ 23. חילוקי דעות בין חברי הועדה (תיקון: תשמ"ט) : (א) בועדה בת שני פוסקים רפואיים תינתן ההחלטה פה אחד; נחלקו הדעות, יזמן המזכיר כאמור [[בתקנה 2(ב)]] חבר שלישי לועדה מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור [[בתקנה 1]], וההחלטה תתקבל ברוב דעות ובאין רוב דעות, תכריע דעתו של החבר השלישי. : (ב) בחירת חבר שלישי אינה מחייבת בדיקות מחדש, אלא אם ידרוש החבר השלישי בדיקות נוספות של הנפגע. @ 24. החלטות הועדה ורישומן (תיקון: תשנ"ו) : (א) דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם על ידי חברי הועדה. : (ב) החלטת הועדה הקובעת דרגת נכות תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים. : (ג) ההחלטה תימסר למזכיר. : (ד) הועדה רשאית לתקן טעות סופר בפרוטוקול שייחתם על ידי חברי הועדה. @ 25. הודעה לנפגע : המזכיר ימסור לנפגע העתק החלטת הועדה ולפי בקשת הנפגע גם העתק הממצאים והנימוקים, אלא אם הודיעה הועדה למזכיר שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת הנפגע עצמו כי אם לידיעת בא כוחו של הנפגע או אדם אחר, המייצג, לדעת המוסד, את הנפגע. @ 26. ביטול קביעה (תיקון: תש"ל, תש"ס) : הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיף 398(א)(1) או (3) לחוק]] וקביעת דרגת הנכות של הנפגע הושפעה על ידי הפעולות שבקשר אתן הורשע אדם כאמור, רשאית הועדה, על פי בקשת המוסד, להחליט שהקביעה בטלה מעיקרה. === סימן ב': ועדה לערעורים === @ 27. הרכב ועדה לערעורים ומועד להגשת ערעור (תיקון: תש"ל, תש"ל-2, תשמ"ט, תש"ס, תשע"ו-4, תש"ף, תשפ"ב-2, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) נפגע רשאי לערער על החלטת הועדה בדבר דרגת נכותו בפני ועדה רפואית לערעורים (להלן - ועדה לערעורים) תוך שלושים יום מהתאריך בו נמסרה לו ההחלטה. המוסד רשאי לערער כאמור תוך שלושים יום מהתאריך בו נמסרה ההחלטה למוסד. : (ב) ועדה לערעורים תורכב משלושה רופאים אשר יוזמנו לועדה על ידי המזכיר כאמור [[בתקנה 2(ב)]] מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לערעורים שנקבעה על ידי שר העבודה ופורסמה ברשומות. חברי הועדה לערעורים הדנה בערעור יבחרו מביניהם יושב ראש. : (ג) מנהל ענף נפגעי עבודה רשאי מיזמתו הוא או לפי בקשת הועדה או הנפגע למנות יועץ לא רפואי - המומחה בשטח מקצועי מסויים - שיגיש לועדה את חוות דעתו בשאלה שהתעוררה עקב קביעת דרגת נכותו של הנפגע. @ 27א. (תיקון: תש"ס, תשע"ב) : (((נמחקה).)) @ 27ב. מזכיר ועדה (תיקון: תשפ"ו) : מזכיר הוא מי שמנהל המוסד, או עובד המוסד שהוא הסמיכו לכך, מינה אותו להיות מזכיר ועדות לפי תקנות אלה; לעניין מזכיר שאינו עובד מוסד שמונה כאמור [[בסעיף 22 לחוק]], בלבד שמתקיימים בו התנאים להלן: : (1) לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל המוסד, לכהן כמזכיר, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; : (2) השתתף בתוכנית הכשרה שקיים המוסד לביטוח לאומי, וקיבל אישור על כך שסיים את התוכנית בהצלחה; : (3) בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות; : (4) לא מצוי בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים]], בשינויים המחויבים; : (5) התחייב בכתב לעמוד [[חוק בתי דין מינהליים|בסעיף 15 לחוק בתי ((<s>ה</s>))דין המינהליים]], בשינויים המחויבים. @ 28. הארכת מועד להגשת נימוקי הערעור (תיקון: תש"ס) : הוגש ערעור במועד הנקוב [[בתקנה 27(א)]] ולא צוינו בו נימוקי הערעור כאמור [[בתקנה 29]], יוארך המועד להגשת נימוקי הערעור בשלושים ימים נוספים מהיום שבו תם המועד להגשת הערעור כאמור [[בתקנה 27(א)]]. @ 29. אופן ערעור : (א) ערעור יוגש למזכיר ויצויינו בו נימוקי הערעור. : (ב) המזכיר יעביר את הערעור לרופא מוסמך. @ 30. סמכות ועדה לערעורים (תיקון: תשנ"ח-2) : (א) ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד. : (ב) ועדה לערעורים רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית הועדה לערעורים לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה בערעור; דרישת הועדה תפורט ותנומק בפרוטוקול. : (ג) חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לועדה, יועבר אף לנפגע. @ 31. תחולה (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל, תש"ל-2, תשנ"ו) : [[תקנות 3]], [[5]], [[7 עד 19]], [[19א]], [[21]], [[24]], [[25]] [[ו-26]] יחולו על ערעור בפני ועדה לערעורים, בשינויים המחוייבים. @ 32. החלטת ועדה לערעורים : החלטת הועדה לערעורים תינתן פה אחד או ברוב דעות ובאין רוב דעות, יכריע היושב ראש. @ 33. (תיקון: תש"ל-2, תשנ"ו) : (((בוטלה).)) @ 34. אי התייצבות הנפגע בערעור המוסד (תיקון: תש"ל-2, תשנ"ו) : (א) ערער המוסד בפני הועדה לערעורים, יזמין המזכיר את הנפגע לועדה לערעורים במקום ובמועד שיקבע. : (ב) לא התייצב הנפגע במקום ובמועד הנקובים בהזמנה יקבע המזכיר מועד אחר לדיון בועדה לערעורים ויזמין את הנפגע לדיון. : (ג) לא התייצב הנפגע בפני הועדה גם במועד האחר ולא נתן טעם סביר לכך, רשאית הועדה לערעורים לדון ולהחליט בערעור על פי החומר שברשותה; נבצר מהועדה להחליט בערעור בהעדר הנפגע, רשאי המוסד לעכב את תשלום הגימלה לנפגע עד להתייצבותו בפני הועדה לערעורים ואם לא עשה כן לאחר שזומן פעם נוספת - להפסיק את תשלום הגימלה, והנפגע יחוייב בהוצאות כאמור [[בתקנה 8(ב)]]. : (ד) שילם הנפגע את ההוצאות כאמור בתקנת משנה (ג), יוזמן לדיון נוסף בפני הועדה לערעורים. @ 35. (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטלה).)) === סימן ג': דיון מחדש === @ 36. דיון מחדש לפי בקשת הנפגע (תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תש"ל, תשנ"ו) : (א) עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאמור [[#89|בסעיף 45(א)(1) או (3) לחוק]] אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחוייבים. : (ב) בהסכמת רופא מוסמך מותר שהדיון על קביעה מחדש לפי תקנה זו ייערך לפני תום ששה חדשים כאמור. : (ג) הדיון בקביעת דרגת נכותו מחדש של הנפגע ייעשה רק אם ההחמרה או הפגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות. @ 37. דיון מחדש לפי בקשת רופא מוסמך (תיקון: תשכ"ח, תשנ"ו) : עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, רשאי רופא מוסמך לבקש קביעה מחדש של דרגת הנכות והוראות תקנות אלה יחולו, בשינויים אשר הענין מחייבם. @ 37א. תחולת דרגת נכות מחדש (תיקון: תשל"ב, תשמ"ב) : לא תיקבע דרגת נכות מחדש לפי [[תקנות 36]] [[או 37]] בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש; ואולם אם קבעה הועדה כי הנפגע היה מאושפז בבית חולים כתוצאה מהחמרה או מפגימה חדשה שנתגלתה, תיקבע דרגת הנכות מחדש בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה החל ביום שאושפז בבית חולים, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 90 ימים מיום ששוחרר מבית החולים. @ 38. אי-התייצבות לבדיקה מחדש : לא התייצב הנפגע לבדיקה מחדש בהתאם [[לתקנה 37]] ולא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי-התייצבותו, רשאי המוסד להפסיק תשלום הגימלה עד למועד בו יתייצב לבדיקה מחדש. == פרק שלישי: גימלאות == @ 39. הפחתת קיצבּה (תיקון: תש"ל, תש"ל-2, תשל"א, תשל"ו-2) : שיעור הפחתת קיצבּה של נכה הנמצא בתוקף [[#פרק ה סימן ג|סימן ג' לפרק ג' לחוק]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה הוא - : (1) לגבי נכה שאין תלויים בו - 12 לירות ליום ובלבד שקיצבּתו לא תופחת ביותר מ-50%; : (2) לגבי נכה שתלוי בו אדם אחד - 6 לירות ליום ובלבד שקיצבּתו לא תופחת ביותר מ-25%. @ 40. שלילת זכות לגימלה, הפחתתה והשהייתה : נדרש נפגע לבדיקה רפואית על ידי ועדה או על ידי הועדה לערעורים ולא עשה כל הדרוש לעריכת הבדיקה, רשאי המוסד לשלול, להפחית או להשהות את הגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה. @ 41. הגדלת הגימלאות (תיקון: תשכ"ה-2, תשכ"ו, תשכ"ז, תשכ"ז-2, תשכ"ח-2, תשכ"ט, תש"ל, תש"ל-2, תשל"ה, תשנ"א) : (א) מבוטח הזכאי למענק לפי [[#107|סעיף קטן 66(ב) לחוק]], שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנה, ישולם לו המענק כאילו הכנסתו החדשית לענין [[#98|סעיף 54 לחוק]] היא בגובה 80% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בחוק]], ובלבד שהמענק שישולם לו כאמור לא יקטן מהמענק שהיה משתלם לו אלמלא תקנת משנה זו. : (ב) מבוטח שמשתלמת לו קיצבה לפי [[#פרק ה סימן ה|סימן ה' לפרק ג' לחוק]] ובעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה, תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה כאילו הכנסתו החדשית לענין [[#98|סעיף 54 לחוק]] היא בגובה 80% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בחוק]], ובלבד שהקיצבה שתשתלם לו כאמור לא תקטן מקיצבה שהיתה משתלמת לו אלמלא תקנת משנה זו. : (ג) מבוטח הזכאי לקיצבה לפי [[#פרק ה סימן ה|סימן ה' לפרק ג' לחוק]], שבעת הפגיעה בעבודה מלאו לו 18 שנה אך טרם מלאו לו 21 שנה, וכן המבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) שהגיע לגיל 21, תשולם להם הקיצבה מהיום בו הגיעו לגיל 21 כאילו הכנסתם החדשית לענין [[#98|סעיף 54 לחוק]] היא בגובה השכר הממוצע כמשמעותו [[בחוק]], ובלבד שהקיצבה שתשתלם להם כאמור לא תקטן מהקיצבה שהיתה משתלמת להם אלמלא תקנת משנה זו. : (ד) "השכר הממוצע", לענין תקנה זו - השכר הממוצע כפי שהוא - :: (1) לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) - ביום בו נוצרה הנכות המזכה במענק; :: (2) לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) - ביום הגיעו לגיל 18 או לגיל 21, לפי הענין. : (ה) בן קיבוץ או מושב שיתופי, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה - :: (1) אם הוא זכאי למענק לפי [[#107|סעיף 1 לתוספת החמישית לחוק]], ישולם לו המענק על בסיס דמי פגיעה ליום השווים לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו אילו היה חבר אותו קיבוץ או מושב שיתופי; :: (2) אם הוא זכאי לקיצבה לפי [[#פרק ה סימן ה|התוספת החמישית לחוק]] - תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה על בסיס דמי פגיעה ליום השווים לדמי פגיעה ליום שהיו משתלמים לו אילו היה חבר אותו קיבוץ או מושב שיתופי. == פרק רביעי: הוראות שונות == @ 42. סודיות הדיונים : המסמכים הרפואיים אשר בידי ועדה או בידי ועדה לערעורים הם סודיים אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר לעזרתו או לשירותו נזקקות ועדות כאמור בקשר לקביעת דרגת נכות, וכן לידיעת המוסד. @ 43. החזרת הוצאות (תיקון: תשכ"ז, תש"ל-2, תשל"א-2, תשל"ב-2) : (א) המוסד יחזיר לנפגע, לפי דרישתו, הוצאות כלכלה ולינה, בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה ט' בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, וכן יפצה אותו על הפסד זמנו, במידה שנגרמו במישרין על ידי התייצבותו בפני ועדה, ועדה לערעורים, יועץ רפואי כאמור [[בתקנה 3]] או על ידי התייצבותו לבדיקות אחרות לפי תקנות אלה; הוצאות כלכלה לארוחת צהרים ישולמו לנכה רק אם הוא צריך היה לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12.00–16.00. : (ב) בעד הפסד זמן כאמור בתקנת משנה (א) ישולם סכום השווה להפסד השכר אך לא יותר מהחלק השמיני מדמי-פגיעה מקסימליים ליום לכל שעת עבודה שהפסיד הנפגע, ובלבד שסך כל התשלום בעד יום אחד לא יעלה על דמי הפגיעה המקסימליים ליום עבודה. : (ג) (((בוטלה).)) @ 44. כיסוי הוצאות נסיעה : הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני ועדה, ועדה לערעורים או יועץ רפואי או לשם עריכת בדיקות אחרות לפי תקנות אלה צריך היה הנפגע לנסוע ולא יכול היה, בשים לב למצב בריאותו ומקום מגוריו, להזדקק לאמצעי תחבורה ציבוריים, ישלם המוסד לנפגע, לכיסוי הוצאות הנסיעה, סכום השווה להוצאות נסיעה כאמור לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול ביותר והמתאים במסיבות אלה. @ 45. הוראות מעבר (תיקון: תש"ל) : (א) נקבעה דרגת נכות על ידי רופא או ועדה אליהם הופנה נפגע על ידי המוסד לפני פרסום תקנות אלה ברשומות, רואים את דרגת הנכות שנקבעה כאמור כאילו נקבעה לפי תקנות אלה. : (ב) המבחנים [[שבתוספת]] שהיו קיימים ערב פרסום המבחנים לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (תיקון), תש"ל-1970 (להלן - המבחנים החדשים), יישארו בתוקף במקרים שבהם נערך דיון מחדש לפי [[תקנות 36]] [[ו-37]], אם לדעת הרופא או הועדה הרפואית לעררים, לפי הענין, לא חל שינוי בדרגת נכותו של הנפגע. : (ג) חל שינוי בדרגת נכותו של הנפגע כתוצאה מדיון מחדש לפי [[תקנות 36]] [[ו-37]], לא תופחת קצבת הנכות המשתלמת לנפגע לעומת הקצבּה ששולמה לו ערב הדיון מחדש רק מחמת זאת שבמבחנים החדשים דרגת הנכות נמוכה יותר, ובלבד שלא חל שינוי בדרגת הנכות מסיבה רפואית. @ 46. השם : לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956". == התוספת == ==== ((([[תקנה 11]]))) (תיקון: תשל"ד-2) ==== === המבחנים === == חלק א' - תאונות עבודה (תיקון: תש"ל) __NOSUB__ == === פרק ראשון: מחלות פנימיות, פציעות ומצב לאחר ניתוחים באברים הפנימיים === @ 1. בלוטות הלימפה (תיקון: תשע"ו) : (1) שחפת של בלוטות הלימפה :: א. ::: I שחפת הבלוטות שפעילותה פסקה לחלוטין, נשארו רק צלקות [---] 0% ::: II נשארו צלקות נרחבות או מכערות, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לגבי צלקות. :: ב. שחפת הבלוטות אחרי עבור התקופה החריפה, כשקיימים עדיין סימני פעילות הדורשים טיפול אמבולטורי (עם או בלי ניצורים) [---] 30% :: ג. שחפת פעילה של הבלוטות (צוואר, בית-השחי, מפשעות) הדורשת אשפוז או שכיבה [---] 100% : (2) Adenopathia (תפיחות הבלוטות) :: בלתי פעילה באזור מוגבל, המצב הכללי תקין [---] 0% : (3) (((נמחק))) @ 2. מחלות דם (תיקון: תשע"ו, תשע"ו-7) : (1) '''אנמיה''' :: (א) אנמיה שחלפה, בלא צורך בטיפול [---] 0% :: (ב) אנמיה כרונית קלה, עם רמת המוגלובין הנמוכה מ-10 גר' ד"ל מעל 6 חודשים, מלווה בסימנים כלליים קלים. נדרש טיפול לסירוגין בלא תלות בעירויי דם [---] 10% :: (ג) אנמיה כרונית המלווה בסימנים כלליים קלים ממושכים עם החמרות שכיחות. לחלופין, תלות בתכשירי גדילה (כגון אריתרופוייטין) או בעירויי דם [---] 30% :: (ד) אנמיה כרונית המלווה בסימנים כלליים בינוניים ותלות בעירוי דם באופן קבוע (מנה בחודש במשך 3 חודשים רצופים לפחות) [---] 50% :: (ה) אנמיה כרונית עם תלות קבועה בעירויי דם (יותר ממנת דם לחודש במשך שלושה חודשים רצופים לפחות) [---] 100% :: (ו) באנמיה שנגרמת כתוצאה ממחלה אחרת תיקבע דרגת הנכות לפי אחוזי הנכות שנקבעו למחלה האחרת. : (2) '''פוליציטמיה ראשונית (ריבוי תאי דם אדומים)''' :: (א) בלא תלונות ובלא טיפול ספציפי [---] 0% :: (ב) בלא תלונות, מתועדת ברישום המטולוגי ומאוזנת על ידי טיפול תרופתי או הקזות דם [---] 10% :: (ג) מלווה בתלונות, עם סיבוכים ותלות בהקזות באופן קבוע, 6 פעמים בשנה לפחות [---] 50% :: (ד) ::: 1. במקרי פוליציטמיה משנית תיקבע הנכות לפי המחלה הבסיסית. ::: 2. במעבר מפוליציטמיה ראשונית למחלה המטולוגית אחרת, תיקבע דרגת הנכות לפי אחוזי הנכות שנקבעו למחלה ההמטולוגית האחרת. ::: 3. במקרה של פוליטצמיה ראשונית אשר הופיעו בה סיבוכים תרומבאטיים בדרגת נכות העולה על 30%, תיקבע דרגת נכות נוספת בהתאם למבחנים. : (3) '''מיאלופיברוזיס''' :: (א) בלא צורך בטיפול [---] 30% :: (ב) עם סימנים כלליים קשים וצורך בטיפול קבוע [---] 100% :: (ג) במעבר ממיאלופיברוזיס למחלה המטולוגית אחרת, תיקבע דרגת הנכות לפי האחוזים שנקבעו למחלה ההמטולוגית האחרת. : (4) '''תרומבוציטופניה כרונית''' :: (א) קלה, בלא תלונות או עם ירידה ברמת טסיות שחלפה [---] 0% :: (ב) כרונית, עם צורך בטיפול תרופתי לסירוגין [---] 10% :: (ג) עם נטייה לדמם או עם תלות קבועה בטיפול וכן רמת טסיות בטווח של 20,000–50,000/µl [---] 30% :: (ד) חמורה, מלווה בדמם או בתלות קבועה בטיפול וכן רמת טסיות נמוכה מ-20,000 µl [---] 100% : (5) '''Thrombotic Thrombocytopenic Purpura (TTP)‎''' :: (א) בהפוגה, לתקופה העולה על שנה מסיום הטיפול [---] 0% :: (ב) בהפוגה, במשך השנה הראשונה מסיום הטיפול [---] 50% :: (ג) פעיל, עם צורך בטיפול בפלסמפרזיס [---] 100% : (6) '''תרומבוציטמיה ראשונית''' :: (א) בלא תלונות, בלא טיפול [---] 0% :: (ב) מאוזנת, עם טיפול בנוגדי–טסיות [---] 10% :: (ג) מלווה בתלונות, עם טיפול בתרופות מדכאות ייצור [---] 30% :: (ד) במעבר מתרומבוציטמיה ראשונית למחלה המטולוגית אחרת, תיקבע דרגת הנכות לפי האחוזים שנקבעו למחלה ההמטולוגית האחרת. : (7) '''נויטרופניה (מתחת ל-1500 נויטרופילים)''' :: (א) כרונית, בלא נטייה לזיהומים ושאינה דורשת טיפול [---] 0% :: (ב) עם נטייה מוגברת לזיהומים [---] 10% :: (ג) עם צורך בטיפול פומי באנטיביוטיקה 3 פעמים בשנה או בטיפול קבוע למניעת זיהומים [---] 30% :: (ד) עם צורך בטיפול באנטיביוטיקה תוך-ורידית, 3 פעמים בשנה לפחות [---] 50% :: (ה) עם צורך בטיפול באנטיביוטיקה תוך-ורידית, 3 פעמים בשנה לפחות ובטיפול קבוע בגורמי גדילה למניעת זיהומים [---] 100% : (8) '''תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS)''' :: (א) בלא צורך בטיפול [---] 10% :: (ב) מתבטאת באנמיה המגיבה היטב לטיפול בגורמי גדילה, בלא צורך בעירוי דם או בטיפול אחר [---] 30% :: (ג) חולה MDS אשר מתקיים באחד מאלה: ::: (1) תלוי במוצרי דם אחת לחודש לפחות; ::: (2) נזקק לטיפול אנטיביוטי בשל נויטרופניה עם זיהומים חוזרים; ::: (3) מטופל בטיפול ייעודי כגון כימותרפיה [---] 100% : (9) '''מחלת גושה''' :: (א) בלא תלונות, עם ממצאים גבוליים קליניים או מעבדתיים [---] 0% :: (ב) בלא צורך בטיפול ייעודי, עם ממצאים גבוליים קליניים ואוסטיאופורוזיס או לאחר כריתת טחול עקב המחלה [---] 20% :: (ג) עם טיפול אנזימטי, בלא כריתת טחול ובלא מעורבות גרמית משמעותית (אירועים של BONE CRISIS, נמק אווסקולארי או שברים פתולוגים) [---] 40% :: (ד) עם טיפול אנזימטי וכן אחד מאלה: ::: (1) מצב לאחר כריתת טחול; ::: (2) עדות לנמק אווסקולרי (AVN) בלא הפרעה תפקודית; ::: (3) מצב לאחר החלפת פרק עם הפרעה תפקודית משמעותית [---] 60% :: (ה) עם פתולוגיה מערכתית מורכבת כגון מעורבות גרמית נרחבת, סיבוכי טיפול אנזימטי, פרקינסון, או מחלות ממאירות [---] 100% :: לעניין פרט משנה זה - ::- "ממצאים גבוליים קליניים" - הגדלה קלה של הטחול או של הכבד; ::- "ממצאים גבוליים במעבדה" - ערכים נמוכים מהנורמה של המוגלובין או טסיות. : (10) '''השתלת תאי אב עצמיים''' :: (א) מעל 5 שנים לאחר ההשתלה [---] 10% :: (ב) בין שנה ל-5 שנים לאחר ההשתלה [---] 30% :: (ג) בשנה הראשונה לאחר ההשתלה [---] 100% : (11) '''השתלת תאי אב מתורם''' :: (א) מעל 5 שנים לאחר ההשתלה מתורם א-תסמיני [---] 10% :: (ב) מעל 5 שנים לאחר ההשתלה עם מחלה כרונית של שתל נגד מאחסן (GVHD) [---] 30% :: (ג) בין שנה ל-5 שנים לאחר השתלה [---] 50% :: (ד) בשנה הראשונה לאחר השתלה או עם מחלת שתל נגד מאחסן בצורה קשה [---] 100% :: לעניין פרטי משנה (10) ו-(11), במקרים של השתלות תאי אב לא תיקבע נכות נפרדת בעד המחלה, שבשלה נזקקה ההשתלה, נוסף על הנכות בעד ההשתלה, אלא אם כן יש הישנות של המחלה; : (12) '''לימפומה מדרגת ממאירות גבוהה''' :: (א) בתום התקופה האמורה בסעיף (ב), בהפוגה מלאה [---] 10% :: (ב) בתום התקופה האמורה בסעיף (ג) ולמשך שנה [---] 30% :: (ג) בתום השנה הראשונה שלאחר האבחנה או ממועד סיום הטיפול הייעודי, לפי המאוחר, למשך שנה [---] 50% :: (ד) במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או בתקופת הטיפול הייעודי במחלה [---] 100% : (13) '''מיאלומה נפוצה''' :: (א) בתום התקופה האמורה בסעיף (ב) ובהפוגה מלאה - ::: (I) בלא צורך בטיפול [---] 10% ::: (II) עם טיפול מיצוק או עם טיפול אחזקה [---] 50% :: (ב) במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או בתקופת הטיפול הייעודי במחלה, לפי המאוחר [---] 100% : (14) '''לימפומה מדרגת ממאירות נמוכה''' :: (א) בתום התקופה האמורה בסעיף (ב), בהפוגה מלאה [---] 10% :: (ב) בתום התקופה האמורה בסעיף (ג) ולמשך שנה [---] 30% :: (ג) בתום השנה הראשונה שלאחר האבחנה או ממועד סיום הטיפול הייעודי, לפי המאוחר, למשך שנה [---] 50% :: (ד) במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או בתקופת הטיפול הייעודי במחלה [---] 100% : (15) '''לאוקמיה מיאלוציטית כרונית (CML)''' :: (א) בהפוגה ציטוגנטית מלאה [---] 10% :: (ב) בהפוגה המטולוגית בלא הפוגה ציטוגנטית [---] 30% :: (ג) במהלך השנה הראשונה מהאבחנה או בזמן הטיפול הייעודי במחלה שנשנתה או במחלה עמידה. [---] 50% :: (ד) בהתמרה ללאוקמיה חריפה [---] 100% : (16) '''לאוקומיה לימפוציטית כרונית (CLL)''' :: (א) בלא צורך בטיפול תרופתי [---] 10% :: (ב) בתום התקופה האמורה בסעיף (ג) ובמהלך קבלת טיפול פומי [---] 30% :: (ג) בתום התקופה האמורה בסעיף (ד) ולמשך שנה [---] 50% :: (ד) במהלך השנה הראשונה מתחילת טיפול ייעודי [---] 100% : (17) '''המופיליה מסוג A‏, B ו-C וחסר בגורמי קרישה אחרים''' :: (א) במעקב בלבד, בלא טיפול ועם רמת גורמי קרישה גדולה מ-30% [---] 0% :: (ב) עם רמת גורמי קרישה בין 6% ל-30% ועם צורך בטיפולים ייעודיים בשל חבלה או ניתוח [---] 10% :: (ג) עם רמת גורמי קרישה בין 1% ל-5% וצורך בשני טיפולים ייעודיים בשבוע [---] 50% :: (ד) עם רמת גורמי קרישה בין 1% ל-5% וצורך בשלושה טיפולים ייעודים או יותר בשבוע [---] 75% :: (ה) עם רמת גורמי קרישה מתחת ל-1% וכן צורך בטיפולים ייעודיים תכופים או התפתחות נוגדנים לגורם קרישה [---] 100% :: (ו) במצבי המופיליה עם פגיעה במפרקים עקב דימום חוזר ייקבעו אחוזי נכות נוספים עקב בעיית המפרקים :: (ז) בחסר מספר של גורמי קרישה, תיקבע הנכות לפי המצב החמור יותר : (18) '''הפרעות המטולוגיות המתבטאות בדימומים (למעט המופיליה)''' :: (א) בלא הפרעה תפקודית, בלא דימומים חריגים ובלא צורך בטיפול [---] 0% :: (ב) עם הפרעה תפקודית קלה או צורך בטיפולים חוזרים וכן עם דימומים מריריות או בעת מחזור הווסת [---] 10% :: (ג) עם הפרעה תפקודית בינונית ודימום בודד בשנה שהצריך טיפול ייעודי [---] 30% :: (ד) עם הפרעה תפקודית קשה ומספר אירועים של דימום שהצריכו טיפול ייעודי [---] 50% :: (ה) עם הפרעה תפקודית קשה ואירוע דימומי עיקרי או טיפול בעירויי דם (יותר משתי מנות דם); [---] 100% :: "אירוע דימומי עיקרי" - דימום מסכן חיים, דימום תוך מוחי, דימום מסכן איבר חיוני. : (19) '''תרומבופיליה תורשתית או נרכשת''' :: (א) בלא טיפול בנוגדי קרישה [---] 0% :: (ב) עם טיפול בנוגדי קרישה [---] 10% @ 2א. כשל חיסוני נרכש (תיקון: תשס"ח) : (1) בלא סימנים קליניים, בלא טיפול [---] 0% : (2) בלא סימנים קליניים, עם טיפול [---] 30% : (3) עם סימנים קליניים קלים [---] 50% : (4) עם סימנים קליניים תכופים אך לא קבועים [---] 70% : (5) עם תסמונת קלינית מלאה וקבועה [---] 100% @ 3. מחלות הבלוטות להפרשה פנימית (בלוטות התריס, מצר התריס, יתרת המוח, יתרת הכליה) : הפרעות בפעילות (יתרה, מיעוטה או בלתי סדירה) עם סימנים קליניים ברורים (לא ממצאים מעבדתיים למיניהם בלבד) - : א. בלי הפרעה ניכרת בכושר העבודה ובמצב הכללי של החולה או מצב לאחר ניתוח או טיפול, לא נשארו סימני מחלה [---] 0% : ב. מצב כמתואר ב-א, בעזרת תרופות או טיפולים רפואיים אחרים הניתנים בהתמדה [---] 10% : ג. המצב הכללי מעורער, קיימים סימנים כלליים בינוניים או קיימת הפרעה בכושר העבודה למרות הטיפול [---] 20% : ד. קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה בינונית, כושר העבודה מוגבל בצורה בולטת [---] 40% : ה. קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה קשה, כשכושר העבודה מוגבל בצורה ניכרת [---] 50% : ו. המצב חמור, אך מסוגל לעבודות בית קלות בלבד [---] 75% : ז. המצב חמור מאוד, בלתי מסוגל לכל פעולה, מרותק למיטה או זקוק לסיעוד [---] 100% @ 4. סוכרת (תיקון: תשנ"ח, תשע"ד-2) : בפרט זה, "אברי המטרה" - עיניים, מערכת העצבים, כליות וכלי דם גדולים וקטנים (כולל מערכת קרדיו וסקולרית). : (א) היפרגליקמיה או סוכרת, בלא טיפול תרופתי [---] 0% : (ב) סוכרת בטיפול פומי או אנלוג 1 - GLP [---] 10% : (ג) סוכרת בטיפול אינסולין או בטיפול משולב עם אינסולין [---] 20% : (ד) סוכרת לא מאוזנת המטופלת טיפול אינטנסיבי באינסולין (ארבע זריקות ומעלה ביום או שימוש במשאבת אינסולין) [---] 40% : (ה) סוכרת המטופלת באינסולין ומתאפיינת באי יציבות קלינית בולטת הגורמת לאחד מאלה: חסר נוירולוגי (סוכרת שבירה), חמצת מטבולית, משבר היפראוסמוטי, אבדן הכרה או לשני אירועי היפוגליקמיה קשים במשך שנתיים המחייבים עזרה של גורם חיצוני (מתן זריקת גלוקוז, מתן עירוי גלוקוז או אשפוז); לעניין זה, "אירוע היפוגליקמיה קשה" - ירידה בערך גלוקוז הדם מתחת ל-50 מג/דל הנמדדת באמצעות מד גלוקוז אישי או בדיקת מעבדה, והמלווה באיבוד הכרה, פרכוסים או הכרה מעורפלת [---] 50% : (ו) סוכרת עם סיבוך באחד מאברי המטרה בחומרה של 30% לפחות או עם שני סיבוכים לפחות באברי המטרה, שחומרת כל אחד מהם 20% לפחות [---] 65% : (ז) סוכרת עם שלושה סיבוכים לפחות באברי המטרה, כאשר חומרת כל אחד מהם 30% לפחות [---] 100% : (ח) סוכרת הריונית - הנכות בזמן ההיריון תיקבע לפי פרטי משנה (א) עד (ה) : '''הערה:''' לא תיקבע נכות נפרדת בעד ליקוי באברי המטרה שחומרתו 50% או פחות. @ 5. מחלות ריאה כרוניות (תיקון: תשע"ט-2) : לעניין סעיפים 5 [[פרט 6|ו-6]] - :- "FEV1" - זרימה נשיפתית מאומצת בשנייה הראשונה; :- "FEV1/FVC" - זרימה נשיפתית מאומצת בשנייה ראשונה מחולקת בנפח החיוני המאומץ; :- (("))DLCO((")) - כושר הדיפוזיה; :- "VO2 מרבי" - תצרוכת חמצן מרבית מתוך מבחן מאמץ לב ריאה משולב; :- "סטורציה" - ריווי חמצן בדם; :- "TLC" - קיבולת ריאתית כוללת; :- "מבחן תגר מטכולין" - מבחן זרימה נשיפתית בנוכחות תגר תרופתי על ידי מטכולין. : (1) '''חסמת הריאה (COPD)''' :: לשם קביעת דרגת נכות נדרש יחס FEV1/FVC השווה ל-70% או הנמוך ממנו וזאת לפי שתי בדיקות לפחות של תפקודי ריאות שבוצעו בשנתיים האחרונות, כשהמחלה במצב יציב ובמרווח של חודש ימים בין בדיקה לבדיקה לפחות - ::: (א) עם FEV1 או DLCO בין 65% ל-74% [---] 20% ::: (ב) עם FEV1 או DLCO בין 50% ל-64% [---] 40% ::: (ג) עם FEV1 בין 30% ל-49% או DLCO בין 35% ל-49% [---] 60% ::: (ד) עם FEV1 קטן מ-30% או DLCO קטן מ-35% [---] 100% :: '''הערה:''' לעניין פרטי משנה (ב), (ג) ו-(ד) - עם 2 התלקחויות מתועדות במהלך השנתיים האחרונות - תוגדל דרגת הנכות ב-10% נוספים בחישוב אריתמטי. : (2) '''מחלות ריאה מצירות (רסטריקטיביות)''' :: דרגת הנכות תיקבע לפי תוצאות של שתי בדיקות מלאות לפחות של תפקודי ריאות, הכוללות זרימה נשימתית, נפחי ריאה וכושר דיפוזיה, שבוצעו בשנתיים האחרונות ובמרווח של חודש ימים לפחות בין בדיקה לבדיקה - :: (א) עם FEV1 בין 60% ל-79% או TLC בין 70% ל-79% או DLCO בין 60% ל-79% [---] 20% :: (ב) עם FEV1 בין 50% ל-59% או TLC בין 50% ל-69% או DLCO בין 40% ל-59% [---] 40% :: (ג) עם FEV1 בין 30% ל-49% או TLC בין 40% ל-49% או DLCO בין 30% ל-39% או VO2 מרבי בבדיקת מאמץ לב–ריאה בין 10 ל-14 מ"ל לק"ג לדקה [---] 70% :: (ד) עם FEV1 מתחת ל-29% או TLC מתחת ל-40% או DLCO מתחת ל-30% או VO2 בבדיקת מאמץ לב–ריאה מתחת ל-10 מ"ל לק"ג לדקה או עם סטורציית חמצן מתחת ל-90% וצורך בטיפול קבוע בהעשרת חמצן של 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים [---] 90% :: (ה) עם צורך בהנשמה מלאכותית קבועה באמצעות מכשירי הנשמה (ולמעט מכשירי CPAP או BIPAP) [---] 100% : (3) '''מחלה ברונכיאקטטית''' :: (א) עם FEV1 שווה ל-75% מהצפוי או גדול ממנו ועם אחד או יותר מהתסמינים - שיעול טורדני, ליחה מרובה או קוצר נשימה במנוחה [---] 10% :: (ב) עם FEV1 נמוך מ-75% תיקבע דרגת הנכות על פי פרטי משנה (1) או (2), בהתאם לצורת הסתמנות המחלה (חסימתית או רסטרקטיבית). במקרה של הסתמנות מעורבת תיקבע דרגת הנכות בהתאם לליקוי החמור יותר. : (4) '''מחלות קרום הריאות''' :: דרגת הנכות תיקבע לפי פרט משנה 5(2). @ 6. קצרת הסימפונות (אסתמה) (תיקון: תשע"ט-2) : דרגת הנכות תיקבע לפי סיכום הנקודות המתקבל מבחינת תפקודי הריאות בטבלאות 1 עד 3, כמפורט להלן: : {| ! width="75px" | סעיף !! width="300px" | סיכום הניקוד !! width="100px" | אחוזי הנכות |- | (א) || 0 || 0 |- | (ב) || 1 עד 3 || 10 |- | (ג) || 4 עד 6 || 20 |- | (ד) || 7 עד 9 || 40 |- | (ה) || שווה ל-10 או גדול ממנו || 60 |- | (ו) || גדול מ-5 ועם שני אשפוזים לפחות בטיפול נמרץ על רקע נשימתי || 80 |- | (ז) || בעת הנשמה מלאכותית באמצעות מכשירי הנשמה (ולמעט מכשירי CPAP או BIPAP) || 100 |} : '''הערה:''' לא ייקבעו אחוזי נכות על פי פרט זה ועל פי [[פרט 5(1)]] במקביל. שיעור הנכות ייקבע על פי פרט הליקוי המקנה את אחוזי הנכות הגבוהים יותר. : {{ממורכז|'''טבלה מס' 1 - FEV1 עם מרחיבי סמפונות'''}} : {| ! width="300px" | FEV1 (% מהצפוי) !! width="100px" | ניקוד |- | גדול מ-80 || 0 |- | 70 עד 80 || 1 |- | 60 עד 69 || 2 |- | 50 עד 59 || 3 |- | קטן מ-50 || 4 |} : {{ממורכז|'''טבלה מס' 2 - מידת רגישות היתר של דרכי האוויר (AIRWAY HYPERRESPONSIVENESS) לפי אחוזי ההפיכות'''}} : {| ! width="300px" | אחוז השינוי (הפיכות) ב-FEV1 {{ש}} (לפני הטיפול ולאחריו) !! width="100px" | ניקוד |- | < 10 || 0 |- | 10 עד 19 || 1 |- | 20 עד 29 || 2 |- | 30 ≤ || 3 |} : {{ממורכז|'''טבלה מס' 3 - אסתמה'''}} : {| ! width="400px" | טיפול !! width="100px" | ניקוד |- | בלא צורך בטיפול תרופתי || 0 |- | שימוש בטיפול תרופתי על פי צורך || 1 |- | שימוש במשאפים סטרואידילים לאסטמה (פלוטיקזון במינון של עד 500 mcg ליממה, או טיפול במשאף סטוירידאלי שווה ערך אחר), או טיפול יומי באנטי-לאוקוטריאנים || 2 |- | טיפול ניקוד שימוש במשאפים סטרואידילים לאסטמה (פלוטיקזון במינון של מעל 500 mcg ליממה, או טיפול במשאף סטוירידאלי שווה ערך אחר), או צורך מתועד של שימוש מזדמן של פעמיים בשנה או יותר בסטרואידיים סיסטמיים || 3 |- | שימוש במשאפים סטרואידילים לאסטמה (פלוטיקזון במינון גבוה מ-1,000 mcg ליממה או טיפול במשאף סטוירידאלי שווה ערך אחר) או שימוש באנטי IGE‏ (Xolair) או טיפול ביולוגי אחר או שימוש יומי בסטרואידים סיסטמיים || 4 |} @ 7. מחלות זיהומיות של הריאות (תיקון: תשע"ט-2) : (1) '''שחפת''' :: (א) פעילה (על פי תרבית) מיום הופעת הסימפטומים - ::: (I) עד חודש לאחר הוכחת אי-פעילות המחלה (לפי תרביות שליליות) [---] 100% ::: (II) בתום התקופה האמורה בפרט משנה (I) עד תום הטיפול האנטי-שחפתי [---] 50% :: (ב) בעת קבלת טיפול מונע לזיהום לטנטי [---] 20% : (2) '''דלקות ריאה לסוגיהן (חיידקיות, פטרייתיות, ויראליות ואחרות) וכיסתות (ציסטות)''' :: (א) מחלה פעילה בזמן אשפוז עד חודש אחריו [---] 100% :: (ב) בתום התקופה המצוינת בפרט משנה (א) - אחוזי הנכות למחלת ריאה פעילה ייקבעו לפי הליקוי הריאתי, לפי [[פרט 5(1)]] @ 7א. כריתת ריאה (חלקית או מלאה) וכריתת צלעות (תיקון: תשע"ט-2) : (1) '''כריתת ריאה''' :: (א) עד חודשיים לאחר הניתוח [---] 100% :: (ב) בחודש השלישי לאחר הניתוח [---] 70% :: (ג) לאחר התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) ייקבעו אחוזי הנכות לפי [[פרט 5(2)]] : (2) '''מצבים שלאחר כריתת צלעות''' :: (א) לאחר כריתת צלע אחת [---] 0% :: (ב) לאחר כריתת שתי צלעות מצד אחד [---] 10% :: (ג) לאחר כריתת שלוש או ארבע צלעות מצד אחד [---] 20% :: (ד) לאחר כריתת חמש או שש צלעות מצד אחד [---] 30% :: (ה) לאחר כריתת יותר משש צלעות מצד אחד [---] 50% @ 8. מחלה ראשונית של עורקי הריאה (תיקון: תשע"ט-2) : (1) לחץ דם ריאתי מעל 40 מ"מ כספית [---] 20% : (2) לחץ דם ריאתי מעל 50 מ"מ כספית [---] 40% : (3) לחץ דם ריאתי מעל 60 מ"מ כספית או ירידה בסטורציה במאמץ מתחת ל-88% [---] 60% : (4) לחץ דם ריאתי מעל 75 מ"מ כספית או ירידה בסטורציה במנוחה מתחת ל-88% [---] 80% : (5) תצרוכת חמצן מרבית במבחן מאמץ לב–ריאה משולב מתחת ל-10 מ"ל/ק"ג לדקה [---] 100% @ 9. מחלות הלב (תיקון: תשס"ח, תשע"ו-3) : (1) '''מחלות לב''' :: (א) לעניין פרט זה - ::: AF - פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation); ::: AR - אי-ספיקה אאורטלית (Aortic Regurgitation); ::: AS - הצרות אאורטלית (Aortic Stenosis); ::: AVA - שטח המסתם האאורטלי (Aortic Valve Area); ::: CRT - קיצוב דו-חדרי לרסינכרוניזציה (Cardiac Resynchronization Therapy); ::: CT - בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת; ::: EST - מבחן מאמץ (Exercise Stress Test); ::: ECHO - בדיקת על-קול גרפיה (אקו לב); ::: ECG - רישום פעילות חשמלית לבבית, אלקטרוקרדיו גרם (אקג); ::: Holter - מעקב אקג ממושך; ::: ICD - קוצב דפיברילטור (Implantable Cardioverter Defibrillator); ::: LA - פרוזדור שמאלי (Left Atrium); ::: LVEDD - רוחב חדר שמאל בסוף דיאסטולה (Left Ventricular End Diastolic Diameter); ::: LVH - התעבות שריר החדר השמאלי (Left Ventricular Hypertrophy); ::: LVOT - מוצא החדר השמאלי (Left Ventricular Outflow Tract); ::: METS - מדד לעומס מאמץ (Metabolic equivalents); ::: MR - אי-ספיקה מיטרלית (Mitral Regurgitation); ::: MRI - תהודה מגנטית של הלב; ::: MS - הצרות מיטרלית (Mitral Stenosis); ::: AVA - שטח המסתם האורטאלי (Aortic Valve Area); ::: MVA - שטח המסתם המיטרלי (Mitral Valve Area); ::: NYHA - דרגה תפקודית לפי NYHA‏ (New York Heart Association), כמפורט בפרט משנה (ג); ::: VT - מהירות חדרית (Ventricular Tachycardia); :: (ב) מדרג התפקוד על פי NYHA ::: {| ! width="300px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תסמינים !! width="100px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} דירוג |- | : (1) דירוג אין הגבלה בפעילות גופנית, פעילות גופנית יום-יומית שגרתית לא גורמת לעייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב || I |- | : (2) הגבלה קלה בפעילות גופנית, הרגשה נוחה במנוחה ובביצוע פעילות יום-יומית שגרתית קלה, פעילות גופנית יותר משגרתית גורמת לעייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב || II |- | : (3) הגבלה ניכרת בפעילות גופנית, הרגשה נוחה במנוחה, פעילות יום-יומית שגרתית כגון הליכה של עד 100 מטרים גורמת לעייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב || III |- | : (4) אי-יכולת לבצע פעילות גופנית כלשהי בלא הרגשה לא נוחה; סימני אי-ספיקת לב, גודש ריאתי או סיסטמי, קוצר נשימה ותעוקת לב מופיעים במנוחה וגוברים במאמץ. || IV |} :: (ג) מדרג מבחן מאמץ (EST), לפי פרוטוקול BRUCE ::: {| ! width="300px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} קריטריון !! width="100px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} דירוג |- | יותר מ-9 דקות (METS > 11) || I |- | 6.1 עד 9 דקות (11 ≥ METS‏ > 7) || II |- | 3 עד 6 דקות (7 ≥ METS‏ ≥ 5) || III |- | פחות מ-3 דקות (5 > METS) || IV |} ::: '''הערה לעניין מבחן מאמץ:''' במקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ מסיבות שאינן קרדיאליות יש להסתמך על הדרגה התפקודית לפי מדרג ה-NYHA. קביעת הדרגה התפקודית לפי NYHA תיעשה בהתבסס, בין השאר, על בדיקות אקו-דובוטמין, מיפוי לב פרמקולוגי או בדיקה מקבילה וקביעת אחוזי נכות תיעשה בהתאם. :: (ד) רשימת הליקויים: ::: (1) מחלת לב כלילית (Coronary Artery Disease) :::: קביעת דרגת הנכות למחלת לב כלילית עם אוטם שריר הלב המתבטא בתיעוד של אקג, במיפוי לב או ב-ECHO עם אזור ברור, או מחלת לב כלילית עם איסכמיה הפיכה המתבטאת במיפוי לב, ב-ECHO במאמץ, או צנתור עם חסימה מעל - 50% בעורק כלילי, תהיה לפי הטבלה שלהלן: :::: {| ! rowspan="2" width="200px" | מקטע פליטה לפי {{ש}} בדיקת ה-ECHO !! colspan="4" width="300px" | מדרג מבחן מאמץ / NYHA |- ! width="75px" | I !! width="75px" | II !! width="75px" | III !! width="75px" | IV |- | : (א) 60% < || אין נכות || 5% || 10% || 15% |- | : (ב) 45%–60% || 20% || 25% || 30% || 35% |- | : (ג) 30%–44% || 40% || 45% || 50% || 60% |- | : (ד) 30% > || 70% || 80% || 90% || 100% |} :::: '''הערה:''' המספרים שבשורה המאוזנת והמסומנים בספרות רומיות I עד VI מציינים את הדרגות במדרג מבחן מאמץ על פי פרוטוקול BRUCE או על פי מדרג התפקוד NYHA. האותיות שבטור המאונך א' עד ד' מציינות את מקטע הפליטה על פי בדיקת ה-ECHO. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה; ::: (2) מחלת לב מסתמית (Valvular Disease) :::: (א) {| ! rowspan="2" width="200px" | רמת הליקוי המסתמי {{ש}} לפי בדיקת ה-ECHO !! colspan="4" width="300px" | מדרג מבחן מאמץ / NYHA / או קוטר שורש האורטה |- ! width="75px" | I !! width="75px" | II !! width="75px" | III !! width="75px" | IV |- | : (א) קל || 0 || 10% || 20% || 30% |- | : (ב) בינוני || 30% || 40% || 50% || 60% |- | : (ג) חמור || 70% || 80% || 90% || 100% |} ::::: '''הערה:''' המספרים שבשורה המאוזנת והמסומנים בספרות רומיות I עד IV מציינים את הדרגות במדרג מבחן מאמץ על פי פרוטוקול BRUCE או על פי מדרג התפקוד NYHA. האותיות שבטור המאונך א' עד ג' מציינות את רמת הליקוי המסתמי על פי בדיקת ה-ECHO. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה. :::: (ב) לעניין פסקה זו - ::::: {| ! !! colspan="3" | '''רמת הליקוי המסתמי לפי בדיקת ה-ECHO''' |- ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} קל !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} בינוני !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} חמור |- | אי-ספיקה של המסתם האאורטלי (AR) || LVEDD < 58 mm || LVEDD 58-65 mm || LVEDD > 65 mm |- | אי-ספיקה של המסתם המיטרלי (MR) || LVEDD < 57 mm {{ממורכז|או}} LA < 40 mm || LVEDD 57-60 mm {{ממורכז|או}} LA 40-50 mm || LVEDD > 60 mm {{ש}} {{ממורכז|או}} LA > 50 mm |- | היצרות מסתם האאורטלי (AS) || Peak Gradient < 25 mm Hg {{ממורכז|או}} AVA 1.5 cm<sup>2</sup> || Peak Gradient 25-50 mm Hg {{ממורכז|או}} AVA 1-1.5 cm<sup>2</sup> || Peak Gradient > 50 mm Hg {{ממורכז|או}} AVA < 1 cm<sup>2</sup> {{ממורכז|או}} Mean Gradient > 38 mm Hg |- | היצרות מסתם מיטרלי (MS) || Mean Gradient < 5 mm Hg {{ממורכז|או}} MVA > 1.5 cm<sup>2</sup> || Mean Gradient 5-10 mm Hg {{ממורכז|או}} MVA ((<s>=</s>)) 1-1.5 cm<sup>2</sup> || Mean Gradient > 10 mm Hg {{ממורכז|או}} MVA < 1 cm<sup>2</sup> {{ממורכז|או}} LA diameter > 50 mm Hg |} :::: (ג) '''הערות:''' ::::: (1) לעניין אי-ספיקה של המסתם המיטרלי (MR) ניתן להתחשב גם בסימנים אקוקרדיוגרפים מקובלים להגדרת חומרת אי-ספיקה מיטרלית; ::::: (2) לעניין אי-ספיקה של המסתם האאורטלי (AR) - במצבים שבהם קיימת גם הרחבת שורש האאורטה (Aortic Root Dilatation) - לצורך קביעת דרגת הנכות, ייבחן קוטר שורש האאורטה בשילוב חומרת הליקוי המסתמי לפי בדיקת ה-ECHO כמפורט בטבלה שבפסקת משנה א; דרגת קוטר האאורטה תהיה כדלקמן: :::::: {| style="width: 450px; table-layout: fixed;" ! colspan="3" | '''קוטר שורש האאורטה''' |- ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} דרגה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} תיאור !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} קריטריון |- | I || תקין || 37mm > |- | II || קל || 37mm‏ - 40mm |- | III || בינוני || 41mm‏ - 45mm |- | IV || חמור || 45mm < |} ::::: (3) לעניין פסקת משנה (ג) שבטבלה שבפסקת משנה (א) - דרגת הנכות תיקבע לתקופה העולה על 24 חודשים רק במקרים שבהם לא צפוי שינוי במצב הליקוי המסתמי; :: (3) מחלות שריר הלב (Cardiomyopathies) ::: (א) מורחבת (Dilated) :::: {| ! rowspan="2" width="200px" | מקטע הפליטה {{ש}} לפי ה-ECHO !! colspan="4" width="300px" | מדרג מבחן מאמץ / NYHA |- ! width="75px" | I !! width="75px" | II !! width="75px" | III !! width="75px" | IV |- | : (א) 40% < || 0 || 10% || 20% || 30% |- | : (ב) 30%–40% || 30% || 40% || 50% || 60% |- | : (ג) 30% > || 70% || 80% || 90% || 100% |} :::: '''הערה:''' המספרים שבשורה המאוזנת והמסומנים במספרים רומים I עד IV מציינים את הדרגות במדרג מבחן מאמץ על פי פרוטוקול BRUCE או על פי מדרג התפקוד NYHA. האותיות שבטור המאונך א' עד ג' מציינות את מקטע הפליטה על פי בדיקת ה-ECHO. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה. ::: (ב) היפרטרופיה ראשונית של שריר הלב (Hypertrophic Cardiomyopathy) :::: (1) בלא הגבלה תפקודית, או עם הגבלה תפקודית קלה, בלא מפל לחצים במוצא החדר השמאלי (LVOT gradient), בלא עדות להפרעות קצב משמעותיות בהולטר, בלא אי-ספיקה של המסתם המיטרלי (MR), בלא היפרטרופיה משמעותית (עובי דופן פחות מ-13 מ"מ) של חדר שמאל או עם אבחנה ברורה של קרדיומיופתיה אפיקלית [---] 10% :::: (2) עם הגבלה תפקודית בינונית עם עדות להפרעה דיאסטולית או עם מפל לחצים בינוני ב-ECHO (עד 60 מ"מ כספית) במוצא החדר השמאלי, או פרפור פרוזדורים התקפי, או הפרעות קצב חדריות תכופות או עדות להיפרטרופיה של חדר שמאל ב-ECHO עד 30 מ"מ [---] 40% :::: (3) הגבלה תפקודית קשה עם הפרעה דיאסטולית קשה או מפל לחצים של יותר מ-60 מ"מ כספית במוצא החדר השמאלי או פרפור פרוזדורים קבוע או התקפים תכופים של פרפור (frequent or persistent AF) או עדות להפרעות קצב חדריות משמעותיות או non-sustained VT (מהירות חדרית לא ממושכת), או היפרטרופיה משמעותית של חדר שמאל - 30 מ"מ ומעלה ב-ECHO [---] 100% ::: (ג) רסטרקטיבית (Restrictive) :::: (1) עם NYHA בדרגה III [---] 70% :::: (2) עם NYHA בדרגה IV [---] 100%; :: (4) דלקת חריפה של קרום הלב או שריר הלב (Pericarditis/Myocarditis) ::: דלקת חריפה של קרום הלב או שריר הלב למעט קרדיותומיה (Cardiotomy), או תסמונת על שם דרסלר (Dressler's Syndrome) וכן למעט מחלות משניות כגון זאבת (Lupus), אורמיה (Uremia) או משנית למחלה ממארת. ::: קיומה של דלקת חריפה של קרום הלב או שריר הלב תיקבע בהתבסס על בדיקות ECHO‏, CT או MRI וכן בהתבסס על שינויי אקג טיפוסיים עם עלייה בסימני הדלקת או עם עדות לתפליט פריקרדאלי (יותר ממזערי) ב-ECHO או ב-CT או הפרעה אזורית בהתכווצות ב-ECHO או ב-MRI. ::: אחוזי הנכות ייקבעו לפי המפורט להלן: ::: (א) עם דלקת פעילה, עד 6 חודשים מפרוץ המחלה [---] 100% ::: (ב) בלא דלקת פעילה או לאחר ריפוי מלא [---] 0% ::: (ג) בלא דלקת פעילה, עם סמנים המתאימים ל-Chronic constrictive pericarditis וכן - :::: (1) NYHA בדרגה I [---] 10% :::: (2) NYHA בדרגה II [---] 25% :::: (3) NYHA בדרגה III [---] 50% :::: (4) NYHA בדרגה IV [---] 100%; :: (5) הפרעות קצב (Arrhythmia) ::: קיומן של הפרעות קצב תיקבע על פי בדיקת Holter ל-24 שעות או תיעוד רפואי של אירוע הפרעת קצב. נוסף על כך, נדרשת קליניקה מתאימה, בדיקת תפקוד הלב (למשל ECHO), מבחן מאמץ (EST) או תוצאת צנתור לב. ::: אחוזי הנכות ייקבעו כמפורט להלן: :::: (א) בהפרעות קצב הנלוות למחלת לב אורגנית הנכות תיקבע לפי המחלה; :::: (ב) בהפרעות קצב ראשוניות, לרבות מחלות של תעלות הולכה, מחלות גנטיות, שימוש ב-ICD או CRT, תיקבע דרגת הנכות כמפורט בפרט משנה ד(1); :: (6) לחץ ריאתי מעל 40 ממ"כ לפי ECHO‏ (Pulmonary Arterial Hypertension) ::: (א) הנובע מליקוי קרדיאלי: :::: (1) עם תפקוד לב לא תקין - דרגת הנכות תיקבע על פי המחלה הבסיסית; :::: (2) עם תפקוד לב סיסטולי תקין, אך עם עדות להפרעה דיאסטולית חמורה (לא ממחלה ראשונית של עורק הריאה) וכן - ::::: (א) NYHA בדרגה I [---] 10% ::::: (ב) NYHA בדרגה II [---] 25% ::::: (ג) NYHA בדרגה III [---] 50% ::::: (ד) NYHA בדרגה IV [---] 100% ::: (ב) שאינו נובע מליקוי קרדיאלי - הנכות תיקבע לפי המחלה; :: (7) מחלות לב מולדות (Congenital Heart Disease) ::: דרגת הנכות תיקבע על פי פרט משנה ((())ד(()))(1). : (2) (((בוטל))) : (3) יתר לחץ דם :: א. לחץ דם דיאסטולי קבוע שאיננו עולה על 95 מ"מ כספית, ללא סימנים אוביקטיביים של פגיעה בלב, בכליות או ברשתיות [---] 0% :: ב. לחץ דם דיאסטלי קבוע מעל ל-95 מ"מ כספית ועד 110 מ"מ כספית: ::: I. בלי הגדלה ברורה (קלינית, רנטגנית או אלקטרוקרדיוגרפית) של הלב [---] 10% ::: II. עם הגדלה ברורה של הלב, קיימת נשמת בינונית לאחר מאמץ [---] 30% :: ג. לחץ דם דיאסטלי קבוע מעל 110 מ"מ כספית: ::: I. בלי הגדלה ברורה של הלב ונשמת [---] 25% ::: II. עם הגדלה ברורה של הלב ונשמת בינונית לאחר מאמץ [---] 40% :: (ד) לחץ דם נמוך, או אורתוסטאטי ::: I. בלא סימנים קליניים [---] 0% ::: II. עם תסמונת אופיינית - :::: (1) קלה [---] 10% :::: (2) קשה [---] 30% : (4) (((בוטל))) : (5) הפרעות מסיבות Neurocirculatory Asthenia‏ (N.C.A.‎) :: אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנפש. : (6) גוף זר בלב ובקרום הלב :: א. ללא הפרעות [---] 0% :: ב. הגורם להפרעות - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות. @ 10. (תיקון: תשע"ו-3) : (((בוטל))) @ 11. כלי הדם : (1) דליות Varices cruris :: א. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות ללא סיבוכים והפרעות [---] 0% :: ב. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, עם התכווצויות וכאבים [---] 10% :: ג. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, ישנם סימני Eczema וצלקות לאחר כיבים שנתרפאו [---] 20% :: ד. ורידים המשתרעים על חלק גדול של גפה תחתונה אחת, ישנה נטיה מתמדת לדלקת עור וליצירת כיבים (צורה קשה של Eczema cruris או Ulcus varicosum), ללא הפרעות במחזור הורידי העמוק [---] 30% :: ה. המצב כמתואר בסעיף קטן (1)(ד) ((-)) בשתי הרגליים [---] 40% :: ו. ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, קיימות הפרעות קשות במחזור הדם הורידי העמוק עם כיבים גדולים ועמוקים ופיגמנטציות על שטח נרחב [---] 50% : (2) מצב לאחר נזק בכלי-הדם הפריפריים כגון Phlebitis או Thrombophlebitis או נזק בורידים :: א. קיימת תפיחות קלה, קבועה שאינה גדלה עקב עמידה או הליכה; ישנן הפרעות בלתי ניכרות ברגל אחת [---] 0% :: ב. המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(א) - בשתי הרגליים [---] 10% :: ג. קיימת תפיחות קבועה ניכרת עקב עמידה או הליכה, ישנם Pigmentatio וכחלון ברגל אחת [---] 20% :: ד. המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(ג) ((-)) בשתי הרגליים [---] 30% :: ה. קיימת תפיחות קבועה, קשה שאינה יורדת בזמן המנוחה; ישנם כחלון Eczema או כיבים ברגל אחת [---] 30% :: ו. המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(ה) ((-)) בשתי הרגליים [---] 40% :: ז. בשתי הרגליים, בצורה קשה מאד [---] 50% : (3) מפרצת - Aneurysma :: א. של עורק קטן, בלי הפרעות [---] 10% :: ב. של עורק קטן עם הפרעות קלות [---] 20% :: ג. של עורק קטן עם הפרעות קשות [---] 30% :: ד. של עורק גדול בגפיים העליונות עם הפרעות במחזור הדם [---] 40% :: ה. של עורק גדול בגפיים התחתונות עם הפרעות קלות במחזור הדם [---] 50% :: ו. של עורק גדול בגפיים התחתונות עם הפרעות קשות במחזור הדם [---] 60% :: ז. של אב העורקים, בבית החזה או בבטן, ללא הפרעות קשות או מצב אחרי ניתוח של Aneurysma כנ"ל [---] 60% :: ח. של אב העורקים, בבית החזה או בבטן עם הפרעות קשות [---] 100% : (4) Arterio - Venous Fistula : אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (3). : (5) M. Raynaud * Endarteritis obliterans (M. Buerger)‎ :: א. בצורה קלה ברגל אחת [---] 20% :: ב. בצורה קלה בשתי הרגליים [---] 30% :: ג. בצורה בינונית ברגל אחת [---] 40% :: ד. בצורה בינונית בשתי הרגליים [---] 50% :: ה. בצורה קשה [---] 60% :: ו. בצורה קשה מאד [---] 100% : (6) נזקי כפור ברגליים :: א. קיימים סימנים קלים בלבד - בועות כפור (Chillblains) [---] 0% :: ב. קיימת תפיחות מתמדת בצורה בינונית, כאבים, אודם וכד': ::: I. בגף אחד [---] 5% ::: II. בשני הגפיים [---] 10% :: ג. עם איבוד אצבעות הרגליים או חלקים מהן, ייקבעו אחוזי הנכות לקטיעות האצבעות. @ 12. מערכת העיכול (תיקון: תשע"ו) : (1) (((נמחק))) : (2) ושט :: א. מיצר Strictura של הושט - ::: I. בצורה בינונית [---] 30% ::: II. בצורה קשה [---] 50% ::: III. בצורה קשה מאוד, המאפשרת רק שתיית נוזלים, מצב כללי ירוד מאד [---] 80% :: ב. סעיפי הושט (Diverticulum) - ::: I. ללא הפרעות או עם הפרעות קלות [---] 0% ::: II. הפרעות בינוניות [---] 10% ::: III. הפרעות קשות [---] 30% :: ג. אזופגיטיס (Esophagitis) - ::: I. בצורה קלה [---] 10% ::: II. בצורה בינונית [---] 30% ::: III. בצורה קשה עם שטפי-דם חוזרים, אנמיה בולטת [---] 50% :: ד. קרדיוספזמוס (Cardiospasm) - ::: I. אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב הכללי ולדרגת היצרות של הושט ::: II. לאחר ניתוח, אין הפרעות [---] 0% ::: III. לאחר ניתוח, קיימות הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן ג. :: ה. בקע סרעפתי (Hernia diaphragmatica) - ::: א. אחוזי הנכות ייקבעו לפי המצב של הושט בהתאם לסעיף קטן ג. ::: ב. בקע סרעפתי לאחר ניתוח :::: I. אין הפרעות [---] 0% :::: II. קיימות הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן ג. : (3) קיבה :: א. דלקת כרונית של הקיבה - ::: I. בצורה קלה, ללא הפרעות [---] 0% ::: II. בצורה בינונית: המצב הכללי והתזונתי משביע רצון [---] 10% ::: III. בצורה ניכרת, עם השפעה על המצב הכללי [---] 30% :: ב. כיב הקיבה או כיב התריסריון ::: I. כיב שהתרפא, אין הפרעות [---] 0% ::: II. בצורה קלה, התקפים קצרים ונדירים [---] 10% ::: III. בצורה בינונית (התקפים חוזרים, ממושכים יותר) [---] 30% ::: IV. בצורה קשה עם סיבוכים כגון: שטפי-דם, היצרות השוער, השפעה ניכרת על המצב הכללי [---] 60% :: ג. כיב הקיבה או כיב התריסריון לאחר ניתוח - אחוזי הנכות ייקבעו לפי [[פרט 14|סעיף 14]]. @ 13. מעיים : (1) Entero-colitis chronica including Spastic amebic colitis :: א. הפרעות קלות, עצירות ושלשול לחליפין, ללא השפעה על המצב הכללי [---] 0% :: ב. בצורה בינונית [---] 10% : (2) דלקת כיבית של המעי הגס :: א. בצורה קלה עם 3–4 יציאות ביום, ללא אנמיה, ללא השפעה על המצב הכללי [---] 10% :: ב. בצורה בינונית עם התלקחויות לעתים קרובות [---] 30% :: ג. בצורה יותר מבינונית, עם התלקחויות תכופות, אנמיה, מצב תזונתי ירוד [---] 50% :: ד. בצורה קשה, עם חום, אנמיה קשה המצב הכללי ירוד מאד [---] 70% :: ה. בצורה חמורה, זקוק לאשפוז [---] 100% : (3) Diverticulitis - Diverticulosis :: א. ללא הפרעות [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (1) : (4) Malabsorption syndrome including Coeliac disease, Sprue :: א. בצורה קלה, שלשול שומני, 3 או 4 יציאות ליום, ללא השפעה על המצב הכללי, בלי אנמיה [---] 20% :: ב. בצורה בינונית עם אנמיה, ירידה במשקל [---] 40% :: ג. בצורה קשה עם ירידת חלבוני הדם (Hypoproteinemia), בצקת ברגליים ואנמיה ניכרת, הפרעות באלקטרוליטים וכו' [---] 70% : (5) מחלות כגון: Crohn's Disease, מחלות גרנולומטוטיות של המעיים, שחפת המעיים - אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (2). @ 14. פציעות וניתוחי קיבה ומעיים : (1) מצב שלאחר פציעה או ניתוחים של הקיבה והמעיים :: א. ללא הפרעות, מצב התזונה הכללי טוב [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות קלות של מערכת העיכול, המצב הכללי טוב [---] 10% :: ג. ישנן הפרעות בלתי ניכרות של מערכת העיכול, המצב הכללי ירוד [---] 20% :: ד. ישנן הפרעות ניכרות בדרכי העיכול, המצב הכללי ירוד [---] 40% :: ה. מצב אחרי יותר מניתוח אחד עם סימנים של חסימה חלקית חשוכת מרפא [---] 60% :: ו. ישנן הפרעות קשות, אך מסוגל לעבודות בית קלות בלבד [---] 80% :: ז. ישנן הפרעות קשות בעיכול גם לאחר ניתוח נוסף, בלתי מסוגל לכל פעולה, מרותק למיטה או זקוק לסיעוד [---] 100% : (2) נצור קבוע של המעיים :: א. ישנה הפרשה קלה ונדירה של צואה [---] 20% :: ב. ישנה הפרשה קלה וקבועה של צואה [---] 30% :: ג. Anus praeter naturalis [---] 80% @ 14א. עודף משקל והשמנת יתר (תיקון: תשס"ח, תשע"ב) : (1) BMI של 25–29.9 (עודף משקל קל) [---] 0% : (2) BMI של 30–34.9 (השמנת יתר, דרגה 1) [---] 0% : (3) BMI של 35–39.9 (השמנת יתר, דרגה 2) [---] 10% : (4) BMI של 40 או יותר (השמנת יתר, דרגה 3) [---] 20% : לעניין זה, יש לקבוע את חומרת הליקוי לפי מדד מסת הגוף (BMI - BODY MASS INDEX), כפי שהוא מחושב על פי היחס בין משקל הגוף (בקילוגרמים) לבין גובהו (במטרים) בריבוע. @ 15. פי הטבעת : (1) Fissura ani :: א. ללא הפרעות [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות ניכרות [---] 10% : (2) Fistula ani :: א. המפרישה לסרוגין ללא הפרעות ניכרות [---] 10% :: ב. עם הפרשה ממושכת, תמידית או חוזרת (recidivans) לאחר ניתוח, עם הפרעות ניכרות [---] 20% : (3) מצר - (Strictura) :: א. בצורה בינונית [---] 30% :: ב. בצורה קשה [---] 50% : (4) Prolapsus mucosae recti :: א. ללא הפרעות [---] 0% :: ב. קיימות הפרעות [---] 10% : (5) Prolapsus recti totalis :: א. ניתן להחזרה [---] 20% :: ב. קבוע, ישנן הפרעות ניכרות [---] 40% : (6) איבוד מוחלט של השליטה על השוער (Sphincter) [---] 80% : (7) טחורים Varices Haemorrhoidales חיצוניים או פנימיים :: א. בולטים, ישנן הפרעות בלתי ניכרות [---] 0% :: ב. בולטים, עם דימומים שכיחים [---] 10% :: ג. בולטים בצורה קשה, ישנם דימומים שכיחים עם אנמיה סקונדרית וסיבוכים אחרים כגון Fissura ani או Fistula ani בצורה קלה [---] 20% @ 16. מחלות הכבד ודרכי המרה : (1) שחמת הכבד :: א. בצורה קלה, הגדלת הכבד, צהבת מזמן לזמן והפרעה קבועה בתפקודי הכבד [---] 20% :: ב. בצורה בינונית, עם הפרעות בולטות יותר בתפקודי הכבד והשפעה בולטת על המצב הכללי [---] 40% :: ג. בצורה קשה, עם דליות הושט, מיימת (Ascites), עם או בלי שטפי-דם, עם או בלי הפרעות חולפות במערכת העצבים [---] 70% :: ד. בצורה חמורה, החולה זקוק לשכיבה וסיעוד [---] 100% : (2) מצב לאחר ניתוח דלף במחזור הדם של וריד השער :: א. המצב הכללי משביע רצון, ללא מיימת וללא שטפי דם חוזרים, אין הפרעות מצד מערכת העצבים [---] 40% :: ב. קיימת מיימת או שטפי-דם חוזרים עם או בלי הפרעות חולפות מצד מערכת העצבים (Portal systemic encephalopathia) [---] 70% :: ג. המצב חמור, החולה מרותק למיטה או זקוק לסיעוד [---] 100% : (3) מצב לאחר דלקת כבד זיהומית (Infectious hepatitis) :: א. לא נשארו הפרעות [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (1). : (4) Echinococcus of Liver :: א. מסויד שאיננו גורם להפרעות, אין פגיעה בתפקודי הכבד [---] 0% :: ב. לאחר ניתוח, ללא הפרעות [---] 0% :: ג. נשארו הפרעות לאחר הניתוח, - אחוזי הנכות ייקבעו לפי [[פרט 18|סעיף סרכות הצפק]] :: ד. פעיל - להעריך בהתאם להפרעות, לפי סעיף קטן (1) : (5) מצב לאחר ניתוח של מורסה של הכבד ((())Abscess of Liver(())) :: א. אין הפרעות [---] 0% :: ב. נשארו הפרעות, - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם [[פרט 18|לסעיף סרכות הצפק]]. : (6) דלקת כרונית של כיס המרה עם או בלי אבני המרה :: א. ללא הפרעות [---] 0% :: ב. בצורה קלה, התקפים נדירים ללא חום או צהבת עם הפרעות בעיכול [---] 10% :: ג. בצורה בינונית, התקפים די תכופים ללא חום או צהבת, הפרעות עיכול בולטות [---] 20% :: ד. בצורה קשה((,)) עם התקפים תכופים המלווים לעתים בחום או בצהבת עם הפרעה ניכרת במצב הכללי [---] 40% : (7) מצב לאחר ניתוח בכיס המרה ודרכי המרה :: א. ללא הפרעות או הפרעות קלות בלבד [---] 0% :: ב. קיימות הפרעות בינוניות [---] 10% :: ג. Post cholecystectomy syndrome בצורה בולטת [---] 20% :: ד. הופעות חוזרות של Cholangitis עם התקפי חום מלווים בצמרמורת ולעתים צהבת [---] 40% @ 17. טחול (תיקון: תשע"ו) : א. הגדלה קלה של הטחול ללא השפעה על המצב הכללי [---] 0% : ב. מצב לאחר כריתת הטחול [---] 10% : (ג) טחול מוגדל עם תלונות - :: (I) בלא סיבה ברורה [---] 20% :: (II) עם סיבה ברורה - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפריט המתאים שבשלו הוגדל הטחול @ 17א. לבלב (תיקון: תשס"ח) : מצב לאחר דלקת או ניתוח - : (א) בלא תלונות או סימנים במערכת העיכול [---] 0% : (ב) עם כאבי בטן שכיחים ועליה באנזימים - :: (1) בלא הפרעה בספיגה [---] 20% :: (2) עם הפרעת ספיגה - ::: (א) המאוזנת באמצעות טיפול תרופתי [---] 40% ::: (ב) הגורמת לתת-תזונה באופן המחייב השלמת תזונה דרך פיום [---] 70% ::: (ג) המחייבת הזנת על [---] 100% @ 18. צפק : (1) התדבקויות או תוצאות אחרות לאחר ניתוח, פציעה או מחלה בחלל הבטן :: א. ישנן הפרעות נדירות וקלות [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות בינוניות כגון תקופות של שלשול, עצירות או מטאוריזמוס [---] 10% :: ג. ישנן הפרעות כנ"ל והן קבועות [---] 20% :: ד. ישנן הפרעות קשות [---] 30% : (2) שחפת של הצפק עם הופעות של חסימה חלקית (Sub-ileus) :: א. בשלב הפעיל [---] 100% :: ב. במצב לאחר השלב החריף, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סרכות הצפק סעיף קטן (1). @ 19. בקע : א. בקע המפשעה הניתן להחזרה (Reponibilis) חד או דו-צדדי, ישנן הפרעות בלתי ניכרות [---] 0% : ב. מצב אחרי ניתוח בקע המפשעה, חד או דו-צדדי, עם תוצאות טובות [---] 0% : ג. בקע גדול חד-צדדי, הניתן להחזרה (Reponibilis) עם הפרעות בלתי ניכרות, הדורש החזקה ע"י חגורה [---] 10% : ד. מצב כמתואר בסעיף קטן (ג) דלעיל, והוא דו-צדדי [---] 15% : ה. בקע חוזר (Recidivans) חד-צדדי עם הפרעות בלתי ניכרות הדורש החזקה ע"י חגורה [---] 10% : ו. מצב כמתואר בסעיף קטן (ה) דלעיל, והוא דו-צדדי [---] 15% : ז. בקע גדול שאינו ניתן להחזרה (Irreponibilis) או בלתי ניתן להחזקה ע"י חגורה - עם הפרעות בלתי ניכרות, חד או דו-צדדי [---] 20% : ח. מצב כמתואר בסעיף קטן (ז), עם הפרעות ניכרות [---] 30% : ט. בקע פמורלי (Hernia femoralis) - אחוזי הנכות ייקבעו כפי שנקבעו לגבי בקע במפשעה (Hernia inguinalis) @ 20. פציעות ובקעים של קיר הבטן : א. מצב אחרי פציעה או ניתוח בבטן, ללא בקע וללא התרופפות קיר הבטן [---] 0% : ב. מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן, המלווה בהתרופפות קיר הבטן המצריך שימוש בחגורה אורטופדית [---] 10% : ג. מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן עם התרופפות ניכרת של דופן הבטן; ישנו חוסר שרירים או בקע גדול המצריכים שימוש בחגורה אורטופדית [---] 20% : ד. מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן עם Eventratio גדולה [---] 40% : ה. Hernia linae albae או Hernia umbilicalis קטנות וללא הפרעות [---] 0% : ו. Hernia lin((<s>e</s>))ae albae או Hernia umbilicalis יותר גדולות או בקע בצלקת של קיר הבטן עם הפרעות בלתי ניכרות [---] 10% @ 21. גידולים : גידולים ממאירים ושפירים : אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות באברים ובמערכות הגוף השונים. === פרק שני: המערכת האורו-גניטלית === @ 22. כליות : (1) צניחת הכליות (Ptosis או כליה נודדת Ren migrans) :: א. ללא הפרעות [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות : (2) כליה בצורת פרסה (Horse shoe kidney) :: א. ללא סיבוכים [---] 0% :: ב. ישנם סיבוכים - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות : (3) כריתה חלקית של כליה אחת :: א. ללא הפרעות בפעולות החלק הנותר של הכליה והכליה השניה [---] 10% :: ב. קיימים סיבוכים - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות : (4) כריתת כליה :: א. כריתת כליה אחת ללא הפרעות בפעולת הכליה השניה [---] 30% :: ב. כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות קלות בפעולת הכליה השניה [---] 60% :: ג. כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות בפעולת הכליה השניה הגורמות להפרעות קשות בפעולות מערכת הדם והלב [---] 100% : (5) כליה שאינה פועלת (Non functionning kidney) :: א. אין יתר לחץ דם, אין הפרעות בכליה השניה [---] 30% :: ב. ישנם סיבוכים - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסיבוכים. : (6) הפרשת חלבון בשתן בצורה כרונית :: א. Orthostatic albuminuria [---] 0% :: ב. מסיבה בלתי ידועה, ללא בצקת, בלי עליות לחץ הדם וללא הפרעה בתפקודי הכליות [---] 10% : (7) דלקת כליות כרונית :: א. הפרשת חלבון קבועה בשתן, עם גלילים במשקע, בלי בצקת, בלי עליה של לחץ הדם, ללא Uremia [---] 20% :: ב. כמתואר בסעיף קטן (א) עם בצקת, עם עליה קלה של לחץ הדם וללא Uremia [---] 30% :: ג. תסמונת נפרוטית או עליה בינונית בלחץ הדם, פגיעה בתפקודי הכליה, אוראה (Urea) בדם עד 50 מג"ר אחוז [---] 50% :: ד. תסמונת נפרוטית בולטת עם עליה ניכרת של לחץ הדם, אוראה (Urea) בין 50 ל-80 מג"ר אחוז [---] 80% :: ה. עם הפרעות קשות מצד הכליות ומחזור הדם, החולה איננו מסוגל לעבודה [---] 100% : (8) Pyelonephritis chronica :: אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב לפי סעיף קטן (7). : (9) אבני הכליות :: א. אבנים בכליה אחת, התקפים נדירים, ללא הפרעה בתפקודי הכליות או ללא פגיעה במצב הכללי [---] 10% :: ב. אבנים בכליה אחת, התקפים תכופים עם זיהום, ללא פגיעה בתפקוד הכליה [---] 20% :: ג. אבני יציקה בכליה אחת, עם זיהום כרוני, ללא הפרעה בכליה השניה [---] 40% :: ד. אבני כליות דו-צדדיות, התקפים נדירים [---] 20% :: ה. אבני כליות דו-צדדיות, התקפים תכופים עם או בלי זיהום או הפרעה הידרומכנית [---] 40% :: ו. מצב אחרי ניתוח אבני כליה מצד אחד, לא נשארו אבנים, פעולת הכליה תקינה [---] 0% :: קיים זיהום כרוני או פגיעה בתפקודי הכליה, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב לפי סעיפים קטנים (7) או (10) : (10) Hydronephrosis :: א. אקטזיה של אגן הכליה ללא הפרעות [---] 0% :: ב. בצורה קלה, התקפים נדירים ללא דלקת [---] 10% :: ג. בצורה בינונית, התקפים תכופים עם או בלי דלקת [---] 30% :: ד. עם זיהום או Pyonephrosis [---] 50% : (11) Essential Haematuria :: המטוריה מיקרוסקופית, ללא גלילים בשתן, ההמטוריה מופיעה בקביעות, ללא כל הפרעות לא מבחינה קלינית ולא מבחינה תפקודית [---] 10% @ 22א. השתלת איברים סולידיים (תיקון: תשע"ט) : השתלת איברים סולידיים; לעניין זה "איברים סולידיים" - איברים פנימיים, ובכלל זה לב, ריאות, כבד, כליות ואיברי מערכת העיכול. : (א) בשנה שלאחר ההשתלה, למעט השתלת לב מלאכותי [---] 100% : (ב) בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) [---] 50% : (ג) לאחר השתלת לב מלאכותי [---] 100% : הערה: לעניין סעיף קטן (ב), בגין תפקוד האיבר המושתל תיקבע נכות נוספת בהתאם לליקויים המתאימים. @ 23. שלפוחית השתן ודרכי השתן : (1) אורטר :: אבנים באורטר והיצרות האורטר - אחוזי הנכות ייקבעו לפי [[פרט 22|סעיף 22(10)]]. : (2) שלפוחית השתן :: א. דלקת כרונית של שלפוחית השתן ::: I. דלקת קלה ללא הפרעות [---] 0% ::: II. דלקת קלה, עם תאי-מוגלה בשתן עם תכיפות בהטלת שתן ביום ובלילה [---] 10% ::: III. דלקת בינונית עם תכיפות בהטלת השתן ביום ובלילה עם כאבים ועוויות [---] 20% ::: IV. דלקת קשה עם תכיפות בהטלת השתן פעם לשעה או יותר, כשהשלפוחית מצומקת [---] 50% ::: V. אי-שליטה או אי-עצירה של מתן השתן ומצב המצריך שימוש מתמיד במכשירים [---] 70% :: ב. דלקת בדפנות השלפוחית עם כיבים בתת-רירית (Hunner's Ulcer) [---] 60% :: ג. אבן בשלפוחית, עם סימני הפרעה בתפקוד - ::: אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (2)א. :: ד. ניצור השלפוחית Fistula vesicae [---] 50% : (3) שופכה :: א. היצרות השופכה (Uretra) ::: I. בצורה קלה עד בינונית, אחרי הבראה, המצריכה רק הרחבות בודדות (1–2 פעמים לשנה) [---] 10% ::: II. המצריכה הרחבות כל 2–3 חדשים [---] 20% ::: III. המצריכה הרחבות תכופות עם דלקת בשלפוחית [---] 30% :: ב. ניצור בשופכה ::: I. בצורה קלה, עם הפרשה לסרוגין [---] 20% ::: II. בצורה בינונית: ניצור אחד עם הפרשה תמידית המצריכה שימוש במכשיר או שימוש תמידי בחמרי חבישה [---] 40% ::: III. בצורה קשה: ניצורים קשים ורבים, עם ניקוז מתמיד המצריך שימוש תמידי במכשירים או החלפות רבות של חמרי חבישה [---] 70% ::: IV. ניצורים רבים ב-Perineum [---] 100% @ 24. אשכים ואבר המין של הזכר (תיקון: תשס"ח) : (1) Varicocoele :: א. חד או דו-צדדי, ללא הפרעות או עם הפרעות בלתי ניכרות [---] 0% :: ב. עם הפרעות ניכרות [---] 10% : (2) Hydrocoele :: חד או דו-צדדי [---] 0% : (3) חוסר אשך אחד והשני תקין [---] 20% : (4) אבדן שני האשכים :: א. אצל גבר עד גיל 45, מלווה בהפרעות נוירו-אנדוקריניות [---] 50% :: ב. אצל גבר מעל לגיל 45 עד 60 שנה, מלווה בהפרעות נוירו-אנדוקריניות [---] 40% :: ג. מעל לגיל 60 [---] 25% : (5) אבדן חלקי של ה-Penis [---] 30% : (6) אבדן של ה-Penis [---] 60% : (7) אספרמיה חבלתית :: א. עד גיל 45 [---] 20% :: ב. מעל לגיל 45 [---] 10% :: לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילו של הנפגע ביום בו נוצרה הפגימה. : (8) אין אונות (על פי בדיקה במעבדת שינה מוכרת בלבד) :: (א) קלה, יש זקפות אך עוצמתן ירודה [---] 0% :: (ב) בינונית, זקפות לקויות במספרן ואיכותן [---] 10% :: (ג) חמורה, אין זקפה כלל [---] 30% :: לא יוקנו אחוזי נכות בגין סעיף זה לאחר גיל 70; לא יוקנו אחוזי נכות בגין אבדן מלא או חלקי של ה-PENIS ובגין סעיף זה גם יחד. @ 25. אברי המין של האשה : (1) דלקת כרונית או מצב שלאחר דלקת של אברי מין האשה :: א. ישנן הפרעות, המצב הכללי טוב [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות ניכרות, המצב הכללי משביע רצון [---] 10% :: ג. ישנן הפרעות ניכרות, המצב הכללי ירוד ואין סיכויים להטבה [---] 20% : (2) מצב לאחר כריתת שחלות :: א. כריתה של שחלה אחת, עם או בלי כריתה חלקית של השחלה השניה [---] 10% :: ב. כריתה של שתי השחלות ::: I. עד גיל 50 [---] 40% ::: II. אחרי גיל 50 [---] 20% : (3) מצב לאחר כריתת הרחם :: א. עד גיל 50 [---] 40% :: ב. אחרי גיל 50 [---] 20% : (4) מצב לאחר Panhysterectomy :: א. עד גיל 50 [---] 50% :: ב. אחרי גיל 50 [---] 30% : (5) צניחת הנרתיק והרחם (Prolapsus vaginae et uteri) [---] 30% : (6) ניצורים של אברי המין של האשה :: א. ניצור בין שלפוחית השתן ואברי המין (Fistula vesico–genit.‎) [---] 50% :: ב. ניצור בין החלחלה ואברי המין (Fistula recto–genit.‎) [---] 50% :: לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילה של הנפגעת ביום בו נוצרה הפגימה. @ 26. שחפת אורוגניטלית : א. בתקופה החריפה והפעילה [---] 100% : ב. שחפת כרונית עם שינויים רנטגניים ברורים, הפרשה של מתגי קוך לסרוגין [---] 60% : ג. שחפת בלתי פעילה תוך תקופת השנתיים לאחר הפסקת הפעילות [---] 30% : ד. שחפת בלתי פעילה בתום תקופת השנתיים לאחר הפסקת הפעילות [---] 10% @ 27. עקרות : עקרות : א. כשגורמיה אינם ברורים [---] 30% : ב. כשגורמיה ברורים - אחוזי הנכות ייקבעו לפי אחוזי הנכות הגבוהים ביותר שנקבעו בשביל הפגימות שגרמו לעקרות ולא פחות מ-30%. לא יינתנו אחוזי נכות נפרדים בעד העקרות בנוסף לאחוזי הנכות לפי הפגימות שגרמו לעקרות. @ 28. מצב לאחר כריתת שד או שדיים : א. שד אחד :: I. עד לגיל 30 שנה [---] 30% :: II. מעל לגיל 30 עד לגיל 45 שנה [---] 25% :: III. מעל לגיל 45 שנה [---] 15% : ב. שני השדיים :: I. עד גיל 30 שנה [---] 50% :: II. מעל לגיל 30 ועד לגיל 45 שנה [---] 40% :: III. מעל לגיל 45 שנה [---] 30% : לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילה של הנפגעת ביום בו נוצרה הפגימה. === פרק שלישי: תסמונות נוירולוגיות (תיקון: תשע"ו-2) === @ 29. תסמונות מוחיות, פגימות בעצבי המוח והפרעות נוירולוגיות מפושטות (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ט-3) : (1) '''חולשת פלג גוף (HEMIPARESIS)''' [---] {{מוקטן|<u>פלג גוף דומיננטי</u>}} [---] {{מוקטן|<u>פלג גוף לא דומיננטי</u>}} :: (א) קלה מאוד - סימנים פירמידליים בלבד, כגון: עירות החזרים, פרונציה של היד, ספסטיות קלה, תגובה פלנטרית אקסטנסורית. בלא הפרעה תפקודית ביד או ברגל [---] 10% [---] 5% :: (ב) קלה - הליכה עצמאית עם או בלי סדים קצרים, עם הפרעה תפקודית קלה של היד בתפקוד יום-יומי [---] 30% [---] 20% :: (ג) בינונית - הליכה תוך שימוש בעזרים מעבר לסדים קצרים, עם הפרעה תפקודית בינונית של היד בתפקוד יום-יומי [---] 50% [---] 40% :: (ד) קשה - בלא הליכה עצמאית, הפרעה קשה של היד בתפקוד יום-יומי [---] 80% [---] 60% :: (ה) שיתוק מלא (HEMIPLEGIA) עם ובלי קונטרקטורות [---] 100% [---] 100% :: הערה: במקרים שבהם קיים פער תפקודי בין היד לבין הרגל בשל חולשת פלג גוף - ייקבעו אחוזי הנכות לפי המצב התפקודי של הגפה החלשה יותר. : (2) '''חולשת פלג גוף תחתון (PARAPARESIS)''' :: (א) קלה - הליכה עצמאית עם או בלי סדים קצרים [---] 20% :: (ב) בינונית - הליכה תוך שימוש בעזרים מעבר לסדים קצרים [---] 50% :: (ג) קשה - בלא הליכה עצמאית [---] 80% :: (ד) שיתוק מלא (PARAPLEGIA) חוסר תנועתיות מוחלט [---] 100% : (3) '''חולשת ארבעת הגפיים (QUADRIPARESIS)''' :: (א) קלה מאוד - הליכה עצמאית בלא אמצעי עזר והגבלה קלה מאוד של פעילות הידיים בתפקוד היום-יומי [---] 30% :: (ב) קלה - הליכה עצמאית עם סדים קצרים, הגבלה קלה בפעילות הידיים בתפקוד היום-יומי [---] 50% :: (ג) בינונית - הליכה תוך שימוש בעזרים מעבר לסדים קצרים והגבלה בינונית בפעילות הידיים בתפקוד היום-יומי [---] 80% :: (ד) קשה - בלא הליכה עצמאית והגבלה קשה מאוד של תפקוד הידיים בתפקוד היום-יומי [---] 100% :: הערה: בסעיפים קטנים (2)(א) ו-(ב) ו-(3)(א) ו-(ב) - ייקבעו אחוזי נכות נוספים לעניין הפרעות בפעילות הסוגרים ובתפקוד מיני לפי סעיפי הליקוי המתאימים. : (4) '''חולשת גפה (MONOPARESIS)''' :: אחוזי הנכות ייקבעו לפי פרטי הליקוי המתאימים לפגימות בעצבים ההיקפיים - [[פרט 31|פריטים 31]] [[פרט 32|ו-32]]; במקרים של קונטרקטורה ייקבעו אחוזי הנכות לפי המצב התפקודי. : (5) פגימות בעצבי המוח :: (א) '''עצב V‏ (TRIGEMINUS)''' ::: (I) קלה - כאב שאינו דורש טיפול מניעה יום-יומי בתרופה ייעודית [---] 5% ::: (II) בינונית - כאב הדורש טיפול מניעה מתועד יום-יומי בתרופות ייעודיות, למשך חצי שנה לפחות, לרבות תיעוד התגובה לטיפול וניטור רמות התרופות בדם, אם נוגע לעניין [---] 20% ::: (III) קשה - כאב הדורש טיפול מניעה יום-יומי בתרופות ייעודיות למשך חצי שנה לפחות, עם תגובה בלתי מספקת לשתי תרופות ייעודיות לפחות ועם תיעוד התגובה לטיפול וניטור רמות התרופות, אם נוגע לעניין [---] 40% :: (ב) '''עצב VII‏ (FACIALIS)''' ::: (I) קלה מאוד - סגירת עין מלאה, עיוות פנים קל בהפעלה [---] 0% ::: (II) קלה - סגירת עין מלאה במאמץ, עיוות פנים בינוני בהפעלה [---] 10% ::: (III) בינונית - סגירת עין חלקית, עיוות פנים קשה בהפעלה [---] 30% ::: (IV) קשה - בלא אפשרות לסגירת עין, עיוות פנים קשה במנוחה [---] 40% ::: הערה: אחוזי נכות בשל סעיף זה ייקבעו נוסף על אחוזי הנכות בשל הליקוי בראייה :: (ג) '''עצב X‏ (VAGUS)''' ::: אחוזי הנכות לגבי סעיף זה (כגון לגבי הפרעת בליעה או הפרעת דיבור) ייקבעו לפי הפרעה התפקודית לפי סעיף הליקוי המתאים. :: (ד) '''עצב XI‏ (ACCESSORIUS)''' ::: (I) קלה - שמיטת כתף קלה, קושי קל בסיבוב הראש [---] 0% ::: (II) בינונית - שמיטת כתף בולטת, הטיית ראש עם הפרעה אסטטית [---] 10% ::: (III) קשה - שמיטת כתף קבועה שלא מתוקנת במאמץ, הטיית ראש קבועה ובולטת [---] 20% :: (ה) '''עצב XII‏ (HYPOGLOSSUS)''' ::: אחוזי הנכות לגבי סעיף זה (כגון לגבי הפרעת בליעה או הפרעת דיבור) ייקבעו לפי ההפרעה התפקודית לפי סעיף הליקוי המתאים. : (6) '''פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים (פולינוירופתיה, מיופתיה)''' :: (א) עם הפרעה תחושתית בלבד, בלא טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי. [---] 0% :: (ב) עם הפרעה תחושתית המלווה בכאב, בלא חולשת שרירים בבדיקה הקלינית, בלא אטקסיה או הפרעה ביציבות; עם טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי, במשך חצי שנה לפחות; כולל תיעוד של גורם רפואי על התגובה לטיפול [---] 20% :: (ג) עם הפרעה ביציבות, נטייה לנפילות על רקע אטקסיה סנסורית או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית בדרגה 4/5 ברגליים או בידיים, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית [---] 30% :: (ד) עם הפרעה קשה ביציבות, נפילות חוזרות ומתועדות על רקע אטקסיה סנסורית; או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית ברגליים בדרגה 3/5, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית ושימוש באבזרי עזר; או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית בידיים בדרגה 3/5 עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית ועם הפרעה תפקודית קשה [---] 60% :: (ה) עם חולשה פרוקסימלית או דיסטלית בידיים או ברגליים בדרגה 2/5 או מטה הגורמת להפרעה תפקודית קשה, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית, בלא הליכה עצמאית (הליכה בתמיכת הזולת, או שימוש קבוע בכיסא גלגלים) [---] 100% :: הערות: :: (א) בקביעת דרגת נכות לפי סעיף זה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים; בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח השרירים וכיוצא באלה, ישמשו לפי הצורך כעזר לשיקול הדעת הקליני בקביעת הנכות; :: ב. במקרים של חולשה בגפיים עליונות ותחתונות גם יחד, ייקבעו אחוזי הנכות לפי הגפיים החלשות יותר. : (7) '''ליקויי שפה ודיבור''' :: (א) הפרעת היגוי (דיסארטריה), גמגום או הפרעת דיבור עקב חרשות - ::: (I) במידה קלה - שיבוש קל בלא פגיעה בהבנת הנאמר. [---] 10% ::: (II) במידה בינונית - פגיעה משמעותית בהיגוי, הדיבור ניתן להבנה [---] 20% ::: (III) במידה קשה - קושי ניכר להבין את הנאמר, או הזדקקות לאמצעי עזר או שפת סימנים. [---] 40% :: (ב) אפזיה ::: (I) הדיבור הספונטני פגוע קלות ומובן לזולת, לרבות עם אנומיה או פאראפאזיות בודדות, או עם פגיעה קלה בהבנת הנאמר לו; יכול לקיים תקשורת מילולית עם הזולת [---] 20% ::: (II) הדיבור הספונטני פגוע אך מעביר את המסר או עם הבנת שפה לקויה אך עם מסוגלות להבין את המסר המועבר לו; יכול לקיים תקשורת מילולית מוגבלת עם הזולת [---] 60% ::: (III) הדיבור ספונטני ופגוע מאוד או עם הבנת שפה לקויה במידה קשה עד כדי אי-הבנת המסרים; אינו יכול לקיים תקשורת מילולית עם הזולת [---] 100% ::: הערה: במקרים של פגיעה משולבת בדיבור ספונטני ובהבנת הנאמר גם יחד, ייקבעו אחוזי הנכות לפי הפגימה הקשה יותר. : (8) '''תנועות בלתי רצוניות''' :: (א) פנים וצוואר ::: (I) תנועות ממוקדות, מפריעות למראה החיצוני, בלא הפרעה תפקודית [---] 10% ::: (II) תנועות בכמה מוקדים המפריעות לתפקוד, בלא תנועות מתמשכות [---] 30% ::: (III) תנועות מתמשכות, או תנועות במספר רב של מוקדים המפריעות לתפקוד, או טיקים ווקלים מרובים [---] 40% :: (ב) גפיים וגוו ::: (I) תנועות קלות בגפה אחת או יותר, בלא עיוות מתמשך של הגפה ובלא הפרעה תפקודית [---] 0% ::: (II) תנועות קלות בגפה אחת או יותר, בלא עיוות מתמשך של הגפה, עם הפרעה תפקודית קלה [---] 10% ::: (III) תנועות בולטות בכמה מוקדים, הגורמות להפרעה תפקודית בינונית [---] 30% ::: (IV) תנועות מפושטות בגפיים הגורמות לעיוות מתמשך ולהפרעה תפקודית ניכרת או תנועות גוו ועיוות תנוחה מתמשך [---] 60% :: הערה: סעיף קטן זה כולל רעד, דיסטוניה, טיקים, כוריאה, מיוקלונוס (שאינו אפילפטי) וכיוצא באלה אך אינו כולל מחלת פרקינסון ופרקינסוניזם. : (9) '''מחלת פרקינסון ופרקינסוניזם''' :: (א) בצורה קלה מאוד - תסמינים וסימנים קלים בצד אחד של הגוף, בלא הגבלה תפקודית [---] 10% :: (ב) בצורה קלה - איטיות בתנועות וחוסר זריזות בגפיים, עם צורך בטיפול תרופתי סימפטומטי, בלא תנודות מוטוריות (motor fluctuations) ועם הפרעה תפקודית קלה [---] 20% :: (ג) בצורה בינונית - איטיות משמעותית בתנועות או דיסקינזיות לא טורדניות ולא מפושטות, עם הפרעה תפקודית משמעותית [---] 40% :: (ד) בצורה קשה - איטיות משמעותית בתנועות הגוף, תנודות מוטוריות צפויות (predictable fluctuations), או מצבי on/off והפרעה בשיווי משקל בהליכה, עם הפרעה תפקודית ניכרת [---] 60% :: (ה) בצורה קשה - תנודות מוטוריות בלתי צפויות (random fluctuations), או דיסקינזיות טורדניות וחמורות, עם הפרעה בולטת ביציבה ונפילות, עם הפרעה תפקודית קשה מאוד [---] 80% :: (ו) כאמור בסעיף קטן (ה), בלא יכולת תפקוד עצמאית [---] 100% : (10) '''אטקסיה ממקור צרבלרי או ספינלי''' :: (א) בצורה קלה מאד - תסמינים וסימנים קלים בצד אחד של הגוף, בלא הגבלה תפקודית [---] 10% :: (ב) בצורה קלה - עם חוסר זריזות בידיים והליכה עצמאית על בסיס מעט רחב ובלא נפילות, עם הפרעה תפקודית קלה [---] 20% :: (ג) בצורה בינונית - סרבול משמעותי בתנועות הידיים והליכה עצמאית על בסיס רחב, עם הפרעה תפקודית משמעותית [---] 40% :: (ד) בצורה קשה - כאמור בסעיף קטן (ג) עם נפילות חוזרות ותלות מלאה בשימוש בעזרים, עם הפרעה תפקודית ניכרת [---] 60% :: (ה) בצורה קשה מאוד - הגבלה קשה בתפקודי הידיים, בלא הליכה עצמאית גם תוך שימוש בעזרים, בלא יכולת תפקוד עצמאית [---] 100% @ 30. אפילפסיה (תיקון: תשע"ו-2) : (1) התקפים כפיוניים כלליים (או חלקיים עם הכללה משנית) עם פרכוסים טוניים או קלוניים, או טוניים-קלוניים או אטוניים, המלווים באבדן הכרה. :: (א) בלא התקפים במשך שנתיים [---] 0% :: (ב) עד 2 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד [---] 20% :: (ג) 3 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד [---] 40% :: (ד) 4 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד [---] 60% :: (ה) 5 עד 6 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך טיפול מתועד [---] 80% :: (ו) מעל 6 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, או אירועים חוזרים מתועדים של סטטוס אפילפטי טוני–קלוני כללי (generalized tonic-clonic status epilepticus), תוך קבלת טיפול מתועד [---] 100% : (2) התקפים כפיוניים חלקיים מורכבים, עם שינוי במצב ההכרה אך בלא הכללה משנית, או התקפים כפיוניים כלליים מסוג absence, או התקפים כפיוניים המתרחשים דרך קבע מתוך שינה או בסמוך ליקיצה :: (א) בלא התקפים מתועדים במשך שנתיים [---] 0% :: (ב) התקף אחד בחודש בממוצע, בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד [---] 20% :: (ג) 2 עד 4 התקפים בחודש בממוצע, בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד [---] 40% :: (ד) 5 עד 7 התקפים בחודש בממוצע, בשנה האחרונה תוך קבלת טיפול מתועד [---] 60% :: (ה) מעל 7 התקפים מתועדים בחודש בממוצע בשנה האחרונה תוך קבלת טיפול מתועד [---] 80% :: (ו) כאמור בסעיף קטן (ה) וכן אירועים חוזרים ומתועדים בשנה האחרונה של סטטוס אפילפטי בלא פרכוסים (non convulsive status epilepticus), תוך קבלת טיפול מתועד [---] 100% : (3) התקפים כפיוניים חלקיים פשוטים בלא שינוי במצב ההכרה או myoclonic seizures קצרים :: (א) בלא התקפים מתועדים במשך שנתיים [---] 0% :: (ב) עד התקף אחד בשבוע, בממוצע, בשנה האחרונה, תוך טיפול מתועד [---] 20% :: (ג) מעל התקף אחד בשבוע, בממוצע, בשנה האחרונה, תוך טיפול מתועד [---] 40% : הערה: לצורך קביעת אחוזי נכות לפי סעיף זה נדרש תיעוד הכולל את תיאור ההתקפים, תדירות ההתקפים, סיכומי אשפוז, תוצאות בדיקות EEG (לצורכי אבחון בלבד ולא לצורך קביעת תדירות ההתקפים), בדיקות דימות, טיפול תרופתי ורמות תרופות בדם (אם נוגע לעניין). @ 31. עצבי הגפיים העליונים (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ט-3) : (1) פגיעה שורשית צווארית :: אחוזי הנכות ייקבעו לפי הסעיפים המתאימים לפגיעות בעצבים ההיקפיים כמפורט בסעיפים קטנים (3) עד (7); בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים האמורים, תיקבע הנכות כדלקמן: [---] {{מוקטן|<u>פלג גוף דומיננטי</u>}} [---] {{מוקטן|<u>פלג גוף לא דומיננטי</u>}} :: (א) בצורה קלה [---] 20% [---] 10% :: (ב) בצורה בינונית [---] 30% [---] 20% :: (ג) בצורה קשה [---] 40% [---] 30% : (2) פגיעה במקלעת הברכיאלית - אחוזי הנכות ייקבעו לפי הסעיפים המתאימים לפגיעות בעצבים ההיקפיים הספציפיים בסעיפים קטנים (3) עד (7); בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים האמורים, תיקבע הנכות כדלקמן: [---] [---] :: (א) בצורה קלה [---] 20% [---] 10% :: (ב) בצורה בינונית [---] 30% [---] 20% :: (ג) בצורה קשה [---] 40% [---] 30% : (3) פגימה בעצב RADIALIS :: (א) הפרעה תפקודית קלה - יישור כף היד או אצבעות בדרגה 4/5 [---] 10% [---] 10% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - יישור כף היד או אצבעות בדרגה 3/5 [---] 20% [---] 15% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - יישור כף היד או אצבעות בדרגה 2/5 או מטה [---] 40% [---] 30% : (4) פגימה בעצב MEDIANUS :: (א) הפרעה תחושתית בלבד עם מבחן טינל או מבחן פאלן חיובי [---] 5% [---] 5% :: (ב) הפרעה תפקודית קלה - כיפוף אצבעות בדרגה 4/5 [---] 10% [---] 10% :: (ג) הפרעה תפקודית בינונית - כיפוף אצבעות בדרגה 3/5 [---] 30% [---] 20% :: (ד) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - כיפוף אצבעות בדרגה 2/5 ומטה [---] 50% [---] 40% : (5) פגימה בעצב ULNARIS :: (א) הפרעה תחושתית בלבד עם מבחן טינל חיובי [---] 0% [---] 0% :: (ב) הפרעה תפקודית קלה - חולשת אינטראוסאי בדרגה 4/5 [---] 5% [---] 5% :: (ג) הפרעה תפקודית בינונית - חולשת אינטראוסאי בדרגה 3/5 [---] 20% [---] 10% :: (ד) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - חולשת אינטראוסאי בדרגה 2/5 ומטה [---] 30% [---] 20% : (6) פגימה בעצב MUSCULOCUTANEOUS :: (א) הפרעה תפקודית קלה - חולשת ביצפס בדרגה 4/5 [---] 0% [---] 0% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - חולשת ביצפס בדרגה 3/5 [---] 20% [---] 10% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - חולשת ביצפס בדרגה 2/5 ומטה [---] 30% [---] 20% : (7) פגימה בעצב AXILLARY :: (א) הפרעה תפקודית קלה - חולשת דלטואיד בדרגה 4/5 [---] 0% [---] 0% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - חולשת דלטואיד בדרגה 3/5 [---] 10% [---] 10% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - חולשת דלטואיד בדרגה 2/5 ומטה [---] 30% [---] 20% : הערות: : (1) בקביעת דרגת נכות לפי סעיף זה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים; בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח השרירים וכיוצא באלה, ישמשו לפי הצורך כעזר לשיקול הדעת הקליני בקביעת הנכות; : (2) בעצבים שבהם בוצע ניסיון שיקומי כירורגי תיקבע הנכות לפי מצבה התפקודית של היד; : (3) אחוזי הנכות המצטברים לפי סעיף זה לא יעלו על אחוזי הנכות בשל קטיעת יד בגובה הכתף. @ 32. עצבי הגפיים התחתונים (תיקון: תשע"ו-2, תשע"ט-3) : (1) פגיעה שורשית לומבוסקראלית - אחוזי הנכות ייקבעו לפי פגיעות בעצבים ההיקפיים הספציפיים לפי סעיפים קטנים (3) עד (7); בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים האמורים, תיקבע הנכות כדלקמן: :: (א) בצורה קלה [---] 20% :: (ב) בצורה בינונית [---] 30% :: (ג) בצורה קשה [---] 40% : (2) פגיעה במקלעת לומבוסקראלית - אחוזי הנכות ייקבעו לפי הפגיעות בעצבים ההיקפיים הספציפיים על פי סעיפים קטנים (7) - (3) להלן; בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים הנ"ל תיקבע הנכות כדלקמן: :: (א) בצורה קלה [---] 20% :: (ב) בצורה בינונית [---] 30% :: (ג) בצורה קשה [---] 40% : (3) פגימה בעצב SCIATIC :: (א) הפרעה תפקודית קלה - חולשת דורסיפלקסיה וכן חולשת פלנטרפלקסיה של כף הרגל בדרגה 4/5 [---] 10% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - חולשת דורסיפלקסיה וכן חולשת פלנטרפלקסיה של כף הרגל בדרגה 3/5 [---] 20% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - חולשת דורסיפלקסיה וכן חולשת פלנטרפלקסיה של כף הרגל בדרגה 2/5 ומטה [---] 40% : (4) פגימה בעצב COMMON PERONEAL :: (א) הפרעה תפקודית קלה - חולשת דורסיפלקסיה של כף הרגל בדרגה 4/5 [---] 0% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - חולשת דורסיפלקסיה של כף הרגל בדרגה 3/5 [---] 10% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - חולשת דורסיפלקסיה של כף הרגל בדרגה 2/5 ומטה [---] 20% : (5) פגימה בעצב TIBIAL :: (א) הפרעה תפקודית קלה - חולשת פלנטרפלקסיה בדרגה 4/5 [---] 0% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - חולשת פלנטרפלקסיה בדרגה 3/5. [---] 10% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - חולשת פלנטרפלקסיה בדרגה 2/5 ומטה [---] 20% : (6) פגימה בעצב FEMORAL :: (א) הפרעה תפקודית קלה - חולשת איליופסואס או קוואדריספס בדרגה 4/5 [---] 10% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - חולשת איליופסואס או קוואדריספס בדרגה 3/5 [---] 20% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - חולשת איליופסואס או קוואדריספס בדרגה 2/5 ומטה [---] 30% :: (ד) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא של איליופסואס וקוואדריספס גם יחד בדרגה 2/5 ומטה [---] 40% : (7) פגימה בעצבי GLUTEAL :: (א) הפרעה תפקודית קלה - כוח ירוד של Maximus gluteus או gluteus medius בדרגה 4/5 [---] 10% :: (ב) הפרעה תפקודית בינונית - כוח ירוד של Max imus gluteus או gluteus medius בדרגה 3/5 המתבטאת בחולשה ניכרת ביישור הירך, או סימן Trendelenburg בולט בעמידה על רגל אחת או בהליכה [---] 20% :: (ג) הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא - כוח ירוד של Maximus gluteus או gluteus medius בדרגה 2/5 או מטה המתבטאת בחולשה קשה של יישור הירך או בצניחת אגן ניכרת לצד הבריא בעמידה על רגל אחת, עם הפרעה קשה בהליכה [---] 40% : הערות: : (1) בקביעת דרגת נכות לפי סעיפים אלה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים. בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח השרירים וכיוצא באלה, ישמשו לפי הצורך כעזר לשיקול הדעת הקליני בקביעת הנכות; : (2) בעצבים שבהם בוצע ניסיון שיקומי כירורגי תיקבע הנכות לפי מצבה התפקודי של הרגל; : (3) אחוזי הנכות המצטברים לפי סעיף זה לא יעלו על אחוזי הנכות בשל קטיעת רגל בגובה מפרק הירך. === פרק שלישי 1: תסמונות נוירופסיכיאטריות (תיקון: תשע"ד) === @ 32א. תסמונות נוירופסיכיאטריות והפרעת קשב התפתחותית (תיקון: תשע"ד) : (1) קיהיון (דמנציה) לסוגיו, כולל BPSD; תסמונת שכחה אורגנית שאינה תוצאה של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים; אנצפלופתיה פוסט-טראומטית כתוצאה מפגיעה אורגנית במערכת העצבים המרכזית - :: (א) בלא הפרעה מתועדת בתפקודי היום יום, התפקודים הניהוליים שמורים, עם מסוגלות לרמה תפקודית מצופה ותלונות על ליקוי קוגניטיבי או התנהגותי שאינו מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית, או שמודגם במידה גבולית [---] 0% :: (ב) עם ליקוי קוגניטיבי באחד מהתחומים האלה: קשב, זיכרון או תפקודים ניהוליים, שמודגם בצורה קלה בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית, ולאחר שנשלל רקע רגשי להפרעה, עם הפרעה תפקודית קלה בהתנהגות, בלא פגיעה בעצמאות ועם קושי מתועד לתפקד ברמה המצופה (הליקוי אינו מגיע לדרגת חומרה של דמנציה) [---] 10% :: (ג) כאמור בסעיף קטן (ב), עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים: קשב, זיכרון או תפקודים ניהוליים [---] 25% :: (ד) עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים המפורטים בהגדרה או ליקוי התנהגותי, המפריעים באופן משמעותי לתפקוד בעבודה ולהקשרים החברתיים; הליקוי מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה התואמת בחומרתה סיווג אבחנתי של דמנציה קלה ובלא מסוגלות לתפקוד ברמת תפקודו הקודמת [---] 40% :: (ה) עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים המפורטים בהגדרה או ליקוי התנהגותי, המפריעים באופן חמור לתפקוד בעבודה ולהקשרים החברתיים; הליקוי מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה שתואמת בחומרתה לסיווג אבחנתי של דמנציה בינונית ובלא מסוגלות לתפקוד ברמת תפקודו הקודמת; ייתכן צורך בעזרת הזולת לתפקוד [---] 60% :: (ו) עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים המפורטים בהגדרה או ליקוי התנהגותי; הליקוי מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה שתואמת לסיווג אבחנתי של דמנציה קשה ובלא מסוגלות לתפקוד עצמאי [---] 100% :: '''הערות:''' :: (1) לגבי הפרעות נלוות לאנצפלופתיה פוסט-טראומטית, כגון: שיתוקים, אפילפסיה, הפרעות דיבור, שינויים באישיות, שינויים נפשיים וכיוצא באלה - ייקבעו בנוסף אחוזי הנכות לפי פרטי הליקוי המתאימים; :: (2) למבוטח שנקבעו לו אחוזי נכות בגין [[פרט 91|פריט ליקוי 91]], לא ייקבעו אחוזי נכות לפי פריט ליקוי זה, אלא במקרים שבהם התסמונת הנוירופסיכיאטרית אינה קשורה לליקוי האמור [[פרט 91|בפריט 91]]; : (2) הפרעת קשב התפתחותית (ADHD); בהפרעת קשב התפתחותית, עם היפראקטיביות או בלעדיה, שאבחן ותיעד רופא באמצעות ריאיון קליני; לפי הצורך, ונוסף על הראיון הקליני ניתן להיעזר באמצעים משלימים שלהלן - שאלונים, מבחנים ממוחשבים, מבחנים דידקטיים, בדיקה רפואית כללית, בדיקה נוירולוגית, בדיקה פסיכיאטרית, ועוד; עם עדות ברורה לפגיעה בתפקוד בשני תחומים לפחות מתוך השלושה האלה: חברתי, לימודי ותעסוקתי, והמלווה ברצף מתועד של הטיפול הרפואי ותוצאותיו - :: (א) מגיבה היטב לטיפול תרופתי, אינה דורשת טיפול תרופתי יומיומי [---] 0% :: (ב) מגיבה היטב לטיפול תרופתי, עם צורך קבוע בטיפול תרופתי יומיומי רציף, לפי התיעוד הרפואי, למשך 12 חודשים לפחות [---] 10% :: (ג) עם צורך קבוע בטיפול תרופתי יומיומי רציף לפי תיעוד רפואי במשך 12 חודשים לפחות, עם תגובה חלקית לטיפול התרופתי, ועם פגיעה קשה בשניים מהתחומים האלה: חברתי, לימודי ותעסוקתי [---] 20% :: (ד) לפי תיעוד רפואי אין תגובה לטיפול תרופתי, למרות רצף מתועד של ניסיונות טיפול במשך 12 חודשים לפחות; או - לא ניתן לתת טיפול תרופתי בשל תופעות לוואי חמורות על אף ניסיונות טיפוליים חוזרים ומתועדים בתכשירים שונים שנתן גורם רפואי; או - לא ניתן לתת טיפול תרופתי מסיבות רפואיות מתועדות; כמו כן, ההפרעה מודגמת בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה חמורה וכן קיים חוסר התאמה חמור ומתועד בשניים מהתחומים מתוך השלושה האלה: חברתי, לימודי או תעסוקתי [---] 40% : לעניין סעיף זה - : '''ליקוי קוגניטיבי''' - אפרקסיה, אגנוזיה, ליקוי בתפקודי הקשב, בזיכרון, בתפקודי השפה, בכישורים החזותיים ובהתמצאות המרחבית, ובתפקודים הניהוליים (יוזמה, תכנון, גמישות מחשבתית, ניטור ובקרה), כפי שיוחלט בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית; : '''ליקוי התנהגותי''' - פגיעה ביכולת התפקוד בהקשרים חברתיים במסגרת המשפחה או החברה שביטוייה הם: קשיים באדפטציה, העדר אמפטיה, ירידה ביכולת האמוציונלית, ירידה בשיפוט וביכולת לקבל אחריות, אפטיה והתנהגות לא הולמת; BPSD - הפרעות התנהגות, תפיסה, חשיבה, ואפקט בחולי שיטיון (behavioral and psychological symptoms of dementia); : '''פגיעה אורגנית במערכת העצבים המרכזית''' - פגיעה כתוצאה מחבלה או ממחלה מבנית, טוקסית, אנוקסית, תרופתית, מטבולית או זיהומית. === פרק רביעי: מחלות נפש, תגובות והפרעות נפשיות (תיקון: תשע"ב-2) === @ : אחוזי הנכות בגין הליקויים המפורטים [[תוספת חלק א פרק 4|בפרק זה]] ייקבעו על פי פרט ליקוי אחד המייצג את מרב התסמינים והסימנים, ובחומרה המייצגת את מכלול הסימנים הקליניים. @ 33. הפרעות נפשיות אורגניות, סכיזופרניה והפרעות דלוזיונליות (תיקון: תשע"ב-2, תשע"ד) : (א) בהפרעות נפשיות פסיכוטיות כתוצאה ממחלה גופנית; הפרעה נפשית והתנהגותית פסיכוטית כתוצאה משימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ובהפרעה נפשית אורגנית לא מסווגת, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: :: (1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה [---] 0% :: (2) רמיסיה מלאה, עצמאות בתפקודי היום יום, הגבלה קלה של כושר העבודה בעבודות הדורשות כישורים מורכבים או הגבלה קלה בתפקוד החברתי [---] 10% :: (3) מצב פוסט פסיכוטי עם סימנים שארתיים קבועים, עצמאות בתפקודי היום יום, קיימת הגבלה בינונית בעבודה הדורשת כישורים מורכבים, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי [---] 25% :: (4) מצב פוסט פסיכוטי עם סימני ליקוי ניכרים, הגבלה של כושר העבודה והפרעה בולטת בדפוסי ההתנהגות והתפקוד הנפשי והחברתי [---] 40% :: (5) סימנים פסיכוטיים, הגבלה ניכרת של כושר העבודה, הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי [---] 50% :: (6) מצב פסיכוטי, קיימת תלות בזולת בתפקודי היום יום ובניהול ענייני היום יום או קיים צורך באשפוז יום ממושך [---] 70% :: (7) הזדקקות להשגחה מתמדת או לאשפוז מלא וכן תלות מלאה בעזרת הזולת [---] 100% :: '''הערה:''' לצורך קביעת אחוזי הנכות ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: ::: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; ::: התפקוד הנפשי והחברתי; ::: כושר העבודה. : (ב) בסכיזופרניה לסוגיה: פרנואידית, הבפרנית, קטטונית, לא מובחנת, שרידית, פשוטה, לא מסווגת; הפרעות דלוזיונליות מתמידות; הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות; הפרעה דלוזיונלית מושרית; הפרעות סכיזואפקטיביות מטיפוס מאני, דיכאוני, מעורב או מטיפוס לא מסווג ופסיכוזה לא אורגנית ולא מסווגת ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: :: (1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה [---] 0% :: (2) רמיסיה, בלא סימנים "חיוביים" או "שליליים", קיים צורך בטיפול תרופתי, הגבלה קלה של כושר העבודה [---] 10% :: (3) רמיסיה עם סימנים "שליליים" קלים עד בינוניים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה בינונית של כושר העבודה [---] 25% :: (4) רמיסיה חלקית, עם סימנים "שליליים" בולטים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה ניכרת של כושר העבודה, קיימת פגיעה בתפקוד הנפשי והחברתי [---] 40% :: (5) רמיסיה חלקית, ריבוי התקפים פסיכוטיים עם סימנים "חיוביים" או "שליליים" בולטים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה ניכרת של כושר העבודה וכן ירידה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי [---] 50% :: (6) מחלה פעילה עם קיום סימנים "חיוביים" ו"שליליים" רצופים, הגבלה קשה בכושר העבודה ובתפקוד הנפשי והחברתי או קיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך [---] 70% :: (7) מחלה פעילה, זקוק לאשפוז פסיכיאטרי מלא או להשגחה מתמדת [---] 100% :: '''הערה:''' לצורך קביעת אחוזי הנכות ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: ::: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; ::: מספר התקפים בשנתיים האחרונות; ::: מספר האשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; ::: קיומם של סימנים "חיוביים" או "שליליים"; ::: אורך תקופות הרמיסיה; ::: היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר; ::: התפקוד הנפשי והחברתי; ::: כושר העבודה. @ 34. הפרעות במצב הרוח (הפרעות אפקטיביות), הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה (תיקון: תשע"ב-2) : (א) באפיזודה מאנית; הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית; אפיזודה דיכאונית; הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים; הפרעה דיכאונית חוזרת; הפרעות אפקטיביות מתמידות והפרעות אפקטיביות לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: :: (1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה [---] 0% :: (2) רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים אפקטיביים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה [---] 10% :: (3) רמיסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה [---] 20% :: (4) רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה [---] 30% :: (5) רמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות ועם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה [---] 50% :: (6) הפרעה אפקטיבית פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך [---] 70% :: (7) מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא [---] 100% : (ב) בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית–כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות הסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: :: (1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה [---] 0% :: (2) רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה [---] 10% :: (3) רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה [---] 20% :: (4) רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה [---] 30% :: (5) רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה [---] 50% :: (6) מחלה פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך [---] 70% :: (7) מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא [---] 100% :: '''הערה:''' לצורך קביעת אחוזי הנכות בגין פרט זה ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: ::: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; ::: מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות; ::: מספר אשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; ::: אורך תקופת הרמיסיה; ::: היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר; ::: התפקוד הנפשי והחברתי; ::: כושר העבודה. === פרק חמישי: מחלות ופגימות במערכת הלוקומוטורית === @ 35. מחלות העצמות והפרקים : (1) ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר :: א. אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות [---] 0% :: ב. קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות [---] 10% :: ג. קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה [---] 20% :: ד. ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או קיימת הגבלה ניכרת בתנועות [---] 30% :: ה. בצורה קשה, קיים קשיון בפרקים הקטנים בלבד [---] 50% :: ו. בצורה קשה מאד, קשיון בפרקים הגדולים, המצב הכללי ירוד [---] 80% :: ז. בצורה חמורה, החולה רתוק לכסא גלגלים או הופיעו סיבוכים רציניים [---] 100% : (2) Osteomyelitis chronica :: א. ישנו גת (Sinus) מפריש, תמידי ::: I. אין החמרה חריפה, אין סימנים כלליים והפרעות בתנועות [---] 10% ::: II. אין החמרה חריפה, אין סימנים כלליים, קיימות הפרעות קלות בתנועה [---] 20% :: ב. ישנם sequester והפרשה מוגבלת [---] 30% :: ג. הצורה האמורה בפסקה ב, אך קיימים גם סימנים כלליים [---] 50% :: ד. הצורה האמורה בפסקה ג, אך קיימים סימנים כלליים תמידיים המחייבים שכיבה מתמדת במיטה [---] 100% : (3) שחפת העצמות והפרקים :: א. בתקופה החריפה של המחלה ::: I. בצורה קלה או בינונית [---] 50% ::: II. בצורה קשה, ישנן הפרעות ניכרות בפעולה [---] 70% ::: III. בצורה קשה מאד, ישנם סימנים לשחפת כללית [---] 100% :: ב. לאחר חילוף התקופה החריפה ::: I. הטיפול נמשך, אין סימני פעילות [---] 30% ::: II. הטיפול נמשך וקיימים עדיין סימני פעילות [---] 50% :: ג. מצב שלאחר שחפת שנתרפאה - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות בעצמות ובפרקים. @ 36. גולגולת : (1) ליקויי צורה בין אם נגרם חסר מועט של העצם ובין אם לאו :: א. אין הפרעות אוביקטיביות [---] 0% :: ב. ישנן הפרעות אוביקטיביות - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנוירולוגיות. : (2) חסר בעצמות הגולגולת :: א. עד שלושה סנטימטרים מרובעים [---] 5% :: ב. מעל לשלושה ועד חמישה סנטימטרים מרובעים [---] 10% :: ג. מעל ל-5 ועד ל-10 סנטימטרים מרובעים [---] 20% :: ד. ביותר מ-10 סנטימטרים מרובעים ::: I. ללא Hernia cerebri [---] 30% ::: II. ישנה Hernia cerebri [---] 80% : (3) במצבים שלאחר תיקון פלסטי של חסר בעצמות הגולגולת ייקבעו מחצית אחוזי הנכות בהתאם לסדר גודל החסר שהיה קיים לפני התיקון לפי סעיף קטן (2). : (4) במקרים לאחר פציעה בגולגולת עם סיבוכים תוך-גולגולתיים המלווים הופעות של שיתוקים, התקפים ג'קסוניים או הפרעות פונקציונליות אחרות, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות. @ 37. עמוד השדרה : (1) קבוע עמוד השדרה הצוארי (Cervical Ankylosis) :: א. בזווית נוחה [---] 30% :: ב. בזווית בלתי נוחה [---] 50% :: זווית נוחה - הקבוע הוא בגדר היציבה התקינה; זווית בלתי נוחה - היציבה הכוללת מופרעת, קיימת סטיה בציר. : (2) קבוע עמוד השדרה הגבי (Dorsal Ankylosis) :: א. בזווית נוחה [---] 10% :: ב. בזווית בלתי נוחה [---] 30% :: זווית נוחה - זווית שאינה עוברת את הקיפוזיס הנורמלית ואין אנגולציה צדדית או קדמית-אחורית חדה. : (3) קבוע עמוד השדרה המתני (Lumbar Ankylosis) :: א. במצב נוח [---] 30% :: ב. במצב בלתי נוח [---] 40% :: ג. במצב של דפורמציה קשה עם הפרעה בולטת ביציבה [---] 50% :: מצב נוח - שמירה על היציבה בגבולות הנורמה; מצב בלתי נוח - שינוי ניכר או גס ביציבה. : (4) קבוע מוחלט של כל עמוד השדרה :: א. בזווית נוחה [---] 60% :: ב. בזווית בלתי נוחה, גם אם קיימות תנועות קלות של הצואר [---] 100% :: זווית העולה על 30° לגבי הקו המאונך (Vertical) נחשבת לבלתי נוחה. : (5) הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצוארי (Cervical spine) :: א. בצורה קלה [---] 10% :: ב. בצורה בינונית [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% :: ד. אי-יציבות של עמוד השדרה הצוארי שהוכחה ע"י צילומי רנטגן בתנוחות שונות [---] 30% : (6) הגבלת התנועות בעמוד השדרה הגבי (Dorsal spine) :: א. בצורה קלה [---] 0% :: ב. בצורה בינונית או קשה [---] 10% : (7) הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני (Lumbar spine) :: א. בצורה קלה [---] 10% :: ב. בצורה בינונית [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% : (8) שבר של גוף חוליה שהתרפא :: א. בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו [---] 5% :: ב. עם תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו [---] 10% :: ג. עם תזוזה ניכרת ושינויים ארטרוטיים, אבל בלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו [---] 20% : (9) הפרעות לאחר שבר של Processus spinosus עם או בלי ה-Transversus שלא התחבר [---] 5% : (10) תסמונת של בקע הדיסקוס (Hernia disci syndrome) :: א. שהתרפאה [---] 0% :: ב. כשקיימות הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי. @ 38. בית החזה (תיקון: תשנ"ח) : (1) שינויים בצורת בית החזה הנגרמים כתוצאה ממחלה, פציעה או ניתוח :: א. השינויים הם בלתי ניכרים, אין הפרעות בנשימה ובפעולות הלב [---] 0% :: ב. מצבים שאחרי כריתת צלעות או שברים בצלעות - אחוזי הנכות ייקבעו בנוסף לליקוי תפקודי ריאות: ::: (1) לאחר שבר בצלעות שהתרפא [---] אין נכות ::: (2) לאחר שבר בצלעות שלא התאחה מעל 3 חודשים [---] 0% ::: (3) לאחר כריתת צלע אחת [---] 0% ::: (4) לאחר כריתת 2 צלעות מצד אחד [---] 10% ::: (5) לאחר כריתת 3 או 4 צלעות מצד אחד [---] 20% ::: (6) לאחר כריתת 5 או 6 צלעות מצד אחד [---] 30% ::: (7) לאחר כריתת יותר מ-6 צלעות מצד אחד [---] 50% : (2) פציעת שרירי בית החזה :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה קשה [---] 20% @ 39. עצם הבריח ועצם השכם : (1) חיבור גרוע בלי התקצרות לאחר שבר של עצם הבריח או עצם השכם [---] 0% : (2) אי-התאחות (Non union) בחלק האמצעי או הפנימי של עצם הבריח [---] 10% : (3) נקע של עצם הבריח (Acromio-clavicular dislocation) ללא הגבלה בתנועות [---] 5% : (4) Sterno-clavicular dislocation (anterior) [---] 5% : (5) Sterno-clavicular dislocation (posterior) [---] 20% @ 40. עצמות הגפיים העליונים : [---] {{מוקטן|<u>ימין</u>}} [---] {{מוקטן|<u>שמאל</u>}} : (1) חיבור גרוע של עצם הזרוע (Humerus), קיים קיצור ניכר או זווית ניכרת עם הגבלה בתנועות המרפק או בכתף בצורה קלה או בינונית [---] 20% [---] 10% : (2) חיבור גרוע של עצם הזרוע עם השחתת; צורה קשה והגבלת התנועות במפרק המרפק או פרק הכתף בצורה קשה [---] 30% [---] 20% : (3) אי-התאחות עצם הזרוע בלי התהוות פרק נד מדומה כגון (Fibrous union) [---] 30% [---] 20% : (4) אי-התאחות עצם הזרוע עם התהוות פרק נד מדומה (False flail joint) [---] 50% [---] 40% : (5) אי-התאחות שתי עצמות האמה, רדיוס ואולנה (Radius et Ulna) עם התהוות פרק נד מדומה [---] 40% [---] 35% : (6) אי-התאחות האולנה בחצי העליון או אי-התאחות הרדיוס בחצי התחתון בלי דפורמציה ניכרת [---] 20% [---] 15% : (7) כמו בסעיף קטן (6), קיימת דפורמציה ניכרת [---] 30% [---] 20% : (8) אי-התאחות האולנה בשליש התחתון [---] 10% [---] 10% : (9) אי-התאחות הרדיוס בשליש העליון [---] 20% [---] 15% : (10) חיבור גרוע של האולנה (Ulna) [---] 10% [---] 5% : (11) חיבור גרוע של הרדיוס (Radius) [---] 10% [---] 10% : (12) אבדן גף עליון :: א. בפרק הכתף [---] 80% [---] 70% :: ב. מעל מקום החיבור M. Deltoideus [---] 75% [---] 65% :: ג. מתחת למקום החיבור M. Deltoideus [---] 70% [---] 60% : (13) אבדן האמה :: א. מעל מקום החיבור הרדיאלי של M. Pronator teres [---] 65% [---] 55% :: ב. מתחת למקום החיבור הרדיאלי של M. Pronator teres [---] 60% [---] 50% : (14) אבדן היד בשורש [---] 60% [---] 50% : (15) אבדן כף היד בהישמר פרק שורש היד [---] 55% [---] 50% @ : {{ממורכז|פרק המרפק - ציור מס. 1 - כפוף ויישור יתר {{ש}} [[תמונה:קביעת דרגת נכות - ציור 1.png]]}} : {{ממורכז|פרק המרפק - ציור מס. 2 - מדידת הגבלות התנועה {{ש}} [[תמונה:קביעת דרגת נכות - ציור 2.png]]}} @ 41. הפרקים העליונים של הגפיים העליונים : (1) נקיעה חוזרת של הכתף (Recurrent Humero-scapular Dislocation) [---] {{מוקטן|<u>ימין</u>}} [---] {{מוקטן|<u>שמאל</u>}} :: א. נקיעות שכיחות והכרח להיזהר מתנועות מעל גובה השכם [---] 20% [---] 20% :: ב. נקיעות שכיחות המופיעות בכל תנועה [---] 30% [---] 20% :: ג. נקיעות שכיחות הניתנות להחזרה רק בעזרה רפואית [---] 40% [---] 30% :: ד. לאחר ניתוח - פעולת הזרוע טובה [---] 5% [---] 5% : (2) מפרק נד של הכתף (Flail Shoulder) [---] 50% [---] 40% : (3) קשיון (Ankylosis) של פרק הכתף :: א. קשיון נוח [---] 30% [---] 25% :: ב. קשיון לא נוח [---] 50% [---] 40% :: בקשיון נוח נמצאת הזרוע בריחוק של 45°–50° מהגוף בתנוחת-מה קדימה :: בקשיון לא נוח נמצאת הזרוע בריחוק של 25° מהגוף או בריחוק מעבר ל-60° : (4) הגבלת התנועות בפרק הכתף :: א. מעל לגובה השכם [---] 0% [---] 0% :: ב. עד לגובה השכם [---] 15% [---] 15% :: ג. עד 45° מהגוף או הגבלה ניכרת בסיבוב כלפי חוץ או פנימה [---] 25% [---] 25% :: ד. עד 30° מהגוף [---] 35% [---] 35% : (5) פרק המרפק :: א. מצב אחרי שבר או חבלה בפרק שהתרפא מבלי להשאיר שינויים או הגבלות תפקודיות [---] 0% [---] 0% :: ב. מצב אחרי שבר במרפק שהתרפא עם שינוי בזוויות כגון Cubitus valgus‏; Cubitus varus או הוצאת ראש הרדיוס, ללא הגבלת התנועות [---] 10% [---] 10% : (6) קשיון במרפק :: א. קשיון נוח [---] 30% [---] 20% :: ב. קשיון לא נוח [---] 40% [---] 30% :: קשיון נוח משמע - תנוחת המרפק בזווית שבין 70° עד 90° (ראה ציור מס' 1) ובעמדה אמצעית של האמה; קשיון לא נוח - תנוחה מעבר לגבולות הנ"ל, עם הגבלה בסיבובי האמה (Pro-supinatio). : {{ממורכז|היד - ציור מס. 3 - כפוף ויישור {{ש}} [[תמונה:קביעת דרגת נכות - ציור 3.png]]}} : (7) הגבלת התנועות במרפק :: א. הגבלות בכיפוף ::: קיים יישור מלא של המרפק או שהוא מוגבל בלא יותר מ-25° והכיפוף אפשרי: ::: I. מ-0° עד 35° [---] 40% [---] 30% ::: II. מ-0° עד 60° [---] 30% [---] 20% ::: III. מ-0° עד 90° [---] 15% [---] 10% ::: IV. מ-0° עד 150° [---] 0% [---] 0% :: ב. הגבלות ביישור ::: קיים כיפוף מלא של המרפק או שהוא מוגבל מ-150° עד ל-90° והיישור אפשרי עד לתנוחה ::: I. של 90° [---] 40% [---] 30% ::: II. של 60° [---] 15% [---] 10% ::: III. של 30° [---] 10% [---] 10% ::: IV. מ-0° עד 150° [---] 0% [---] 0% : (8) במקרים עם הגבלות ביישור ובכיפוף גם יחד כשכל הגבלה כשלעצמה אינה מצדיקה קביעה של יותר מ-0% נכות, ייקבעו 10% נכות. במקרים של הגבלות תנועה במרפק גם ביישור וגם בכיפוף יש לנהוג לפי [[תקנה 12 לתקנות אלו]], בלבד שאחוזי הנכות הכוללים לא יעלו על אחוזי הנכות בסעיף קשיון לא נוח של המרפק. : (9) מפרק נד של המרפק (Flail Elbow) [---] 40% [---] 30% : (10) שורש היד :: א. מצב אחרי חבלה בפרק כף היד ללא הפרעות בתנועות [---] 0% [---] 0% :: ב. קשיון נוח [---] 20% [---] 15% :: ג. קשיון לא נוח [---] 40% [---] 30% :: ד. קשיון בעמדה בינונית, בין נוח ובין לא נוח [---] 30% [---] 20% :: קשיון נוח - כף היד נמצאת בכיפוף גבי של 15°–25° ובאבדוקציה אולנרית או נויטראלית. :: קשיון לא נוח - כף היד נמצאת בכיפוף פלמרי כלשהו או באבדוקציה רדיאלית. :: ה. הגבלה בתנועות פרק שורש היד עם אפשרות כיפוף גבי של 15° [---] 10% [---] 5% :: ו. איבוד ה-Pronatio וה-Supinatio, היד קבועה במצב של Supinatio או Hyperpronatio [---] 30% [---] 20% :: ז. איבוד ה-Supinatio וה-Pronatio או הגבלת תנועותיהם במצב נוח ובמצב של Pronatio בעמדה נויטרלית [---] 20% [---] 10% :: הגבלת התנועות בפרק שורש היד כתוצאה מתהליכים הגורמים לארטרוזיס כגון Pseudoarthrosis of carpal-scaphoid; Lunato-malacia etc.‎ אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם [[פרט 35|לסעיף 35]]. : {{ממורכז|סטיה רדיאלית ואולנרית - ציור מס. 4 {{ש}} [[תמונה:קביעת דרגת נכות - ציור 4.png]]}} @ 42. שרירי הגפיים העליונים (תיקון: תשט"ז) : (1) פציעת שרירי הכתף [---] {{מוקטן|<u>ימין</u>}} [---] {{מוקטן|<u>שמאל</u>}} :: א. Trapezius, Serratus magnus, Levator scapulae ::: I. בצורה בינונית [---] 10% [---] 10% ::: II. בצורה ניכרת [---] 20% [---] 10% ::: III. בצורה קשה [---] 30% [---] 20% :: ב. Pectoralis major, Minor, Latissimus dorsi, Teres major ::: I. בצורה בינונית [---] 10% [---] 10% ::: II. בצורה ניכרת [---] 20% [---] 20% ::: III. בצורה קשה [---] 30% [---] 30% :: ג. Deltoideus ::: I. בצורה בינונית [---] 20% [---] 10% ::: II. בצורה ניכרת [---] 30% [---] 20% ::: III. בצורה קשה [---] 40% [---] 30% :: ד. Supraspinatus, Infraspinatus Teres minor, Subscapularis, Coracobrachialis ::: I. בצורה בינונית [---] 10% [---] 10% ::: II. בצורה ניכרת [---] 20% [---] 10% ::: III. בצורה קשה [---] 30% [---] 20% : (2) פציעת שרירי המרפק :: א. Biceps, Brachialis, Brachioradialis ::: I. בצורה בינונית [---] 10% [---] 10% ::: II. בצורה ניכרת [---] 20% [---] 20% ::: III. בצורה קשה [---] 30% [---] 30% :: ב. Triceps, anconeus ::: I. בצורה בינונית [---] 10% [---] 10% ::: II. בצורה ניכרת [---] 20% [---] 20% ::: III. בצורה קשה [---] 30% [---] 30% :: ג. Flexor carpi, digit ::: I. בצורה בינונית [---] 10% [---] 10% ::: II. בצורה ניכרת [---] 20% [---] 10% ::: III. בצורה קשה [---] 30% [---] 20% :: ד. Extensor carpi, digit ::: I. בצורה בינונית [---] 10% [---] 0% (([צ"ל: 10%])) ::: II. בצורה ניכרת [---] 10% [---] 10% ::: III. בצורה קשה [---] 20% [---] 10% === אצבעות הידיים === @ 43. קטיעה של אצבע בודדת או חלק ממנה : (1) אגודל [---] {{מוקטן|<u>ימין</u>}} [---] {{מוקטן|<u>שמאל</u>}} :: א. קטיעת אגודל עם עצם המסרק או חלק ממנה [---] 25% [---] 20% :: ב. קטיעת שני גלילים או גליל וחצי [---] 20% [---] 15% :: ג. קטיעת הגליל הסופי [---] 15% [---] 10% :: ד. קטיעת חצי הגליל הסופי [---] 8% [---] 8% : (2) אצבע 2 :: א. קטיעת אצבע 2 עם עצם המסרק או חלק ממנה [---] 15% [---] 12% :: ב. קטיעת לפחות 2¹⁄₂ גלילים [---] 12% [---] 10% :: ג. קטיעת 2 או 1¹⁄₂ גלילים [---] 10% [---] 10% :: ד. קטיעת הגליל הסופי או חצי ממנו [---] 5% [---] 5% : (3) אצבע 3 :: א. קטיעת אצבע 3 עם עצם המסרק או חלק ממנה [---] 15% [---] 12% :: ב. קטיעת לפחות 2¹⁄₂ גלילים [---] 12% [---] 10% :: ג. קטיעת 2 או 1¹⁄₂ גלילים [---] 10% [---] 10% :: ד. קטיעת גליל סופי או חצי ממנו [---] 5% [---] 5% : (4) אצבע 4 או אצבע 5 :: א. קטיעת אצבע 4 או 5 עם עצם המסרק או חלק ממנה [---] 10% [---] 10% :: ב. קטיעת לפחות 2¹⁄₂ גלילים [---] 10% [---] 8% :: ג. קטיעת 2 או 1¹⁄₂ גלילים [---] 8% [---] 5% :: ד. קטיעת גליל סופי או חצי ממנו [---] 5% [---] 5% @ 44. קשיון אצבעות היד : קשיון לא נוח של האצבעות - קשיון באחד או יותר מפרקי האצבעות אשר אינו מאפשר תפיסה או פתיחת היד ומפריע לפעולת האצבעות הסמוכות; [---] {{מוקטן|<u>ימין</u>}} [---] {{מוקטן|<u>שמאל</u>}} : קשיון לא נוח של האגודל - תנוחה המונעת אחיזה: : קשיון נוח - קשיון המאפשר תפיסה ובאגודל הוא מאפשר אחיזה (Pinch) - : (1) קשיון לא נוח של האצבעות - ייקבעו אחוזי הנכות כפי שנקבע לגבי קטיעה בלי ראש עצם המסרק. : (2) קשיון נוח של האגודל [---] 10% [---] 10% : (3) קשיון נוח של אצבע 2 [---] 7% [---] 7% : (4) קשיון נוח של אצבע 3 או 4 או 5 [---] 5% [---] 5% @ 45. Mallet Finger : (1) של האגודל או של אצבע 2 [---] 7% : (2) של יתר האצבעות (פרט לאצבע 1 ואצבע 2) לכל אצבע [---] 5% : בפגימות מרובות של אצבעות הידיים: קטיעות, קשיון בפרקי האצבעות או פגימות אחרות וכן בשילוב פגימות שונות, ייקבעו אחוזי הנכות לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה בהתאם [[פרט 43|לסעיפים 43]], [[פרט 44|44]], [[פרט 45|45]]. @ 46. האגן : שינוי צורת האגן: : (1) אין השפעה על האברים הפנימיים שבאגן ואין הגבלה בתנועות [---] 0% : (2) ישנה השפעה על האברים הפנימיים שבאגן וקיימת הגבלה בתנועות - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנגרמות לאברים הפנימיים של האגן בתוספת אחוזי הנכות עבור הגבלת התנועות, לפי [[תקנה 12 לתקנות אלו]]. : (3) Symphysiolysis או תזוזה של מחצית האגן עם נזק בפרק Sacroiliaca והפרעות סטטיות או הפרעות בהליכה [---] 25% @ 47. עצמות הגפיים התחתונים : (1) אי-התאחות של עצם ה-Femur :: א. הגוף נתמך בעזרת מכשיר אורטופדי [---] 50% :: ב. מפרק נד מדומה ואין הגוף יכול להיתמך ברגל גם בעזרת מכשיר [---] 70% : (2) חיבור גרוע של עצם הירך או של השוקה (Tibia)‏ (Faulty union of Femur or Tibia) :: א. ללא הגבלת התנועות במפרקים הסמוכים [---] 10% :: ב. עם הגבלת התנועות, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להגבלה. :: לענין זה, חיבור גרוע של אחת מהעצמות הנ"ל, פירושו - סטיה של הציר מכיוונו התקין או מכיוונו המקורי עד להפרעה בסימטריה של הגפיים. : (3) אי-התאחות של הטיביה והפיבולה או הטיביה בלבד, ישנן תנועות רפות המחייבות שימוש במשענת [---] 30% : (4) אי-התאחות עצמות ה-Tarsus או Metatarsus או תוצאות אחרות של פציעות בכף הרגל המשפיעות על כושר התנועות :: א. בצורה קלה [---] 0% :: ב. בצורה בינונית [---] 10% :: ג. בצורה קשה [---] 20% :: ד. בצורה קשה מאד [---] 30% : (5) התקצרות של רגל אחת :: א. עד 2 סנטימטרים [---] 0% :: ב. מעל ל-2 ועד 3 סנטימטרים [---] 5% :: ג. מעל ל-3 ועד 5 סנטימטרים [---] 10% :: ד. מעל ל-5 ועד 7¹⁄₂ סנטימטרים [---] 20% :: ה. מעל ל-7¹⁄₂ סנטימטרים [---] 40% : (6) קטיעת הגף התחתון :: א. בפרק הירך [---] 80% :: ב. בשליש העליון של עצם הירך או בסמוך מתחת לשליש [---] 80% :: ג. באמצע הירך או בשליש התחתון, ישנה אפשרות של התקנת תחליף מלאכותי [---] 65% : (7) קטיעת השוק :: א. עד 5 סנטימטרים מתחת לחיבור שריר מיתר הברך או בסמוך לזה [---] 55% :: ב. ביותר מ-5 סנטימטרים מתחת לחיבור שריר מיתר הברך, כולל Syme's amputation [---] 50% @ 48. הפרקים הגדולים של הגפיים התחתונים : (1) פרק הירך :: א. מפרק נד [---] 70% :: ב. קשיון לא נוח [---] 50% :: ג. קשיון נוח [---] 40% :: לענין זה, קשיון נוח - מצב בו הגוף נמצא בכיפוף מ-20° עד 30°, האבדוקציה היא מ-0° עד 10°; הרוטציה - נויטרלית. : {{ממורכז|פרק הירך - ציור מס. 5 - הגבלות התנועה בכיפוף {{ש}} [[תמונה:קביעת דרגת נכות - ציור 5.png]]}} :: ד. הגבלה במתיחה (extensio): ::: הגף איבד התנועות בזווית מ-0° עד 15° [---] 15% :: ה. הגבלה בכיפוף המפריעה לישיבה [---] 20% :: ו. הגבלה בהטייה (abductio), קירוב (adductio) או סיבוב (rotatio) של הגף [---] 20% :: ז. הגבלה בינונית בכל התנועות [---] 30% : (2) הברך :: א. אי-יציבות צדדית קשה (הברך מתעקמת תחת כובד משקל הגוף לצד אחד(())) [---] 30% :: ב. אי-יציבות אחורית-קדמית עם התעקמות הברך תחת כובד משקל הגוף [---] 20% :: ג. קשיון נוח [---] 30% :: ד. קשיון לא נוח [---] 50% :: קשיון לא נוח - פירושו: עמדת הברך ביישור יתר של יותר מ-10° (genu recurvatum) או כיפוף ביותר מ-30° או סטיה צדדית (valgus varus) של יותר מ-20°. :: ה. הגבלת תנועות הכיפוף ::: I. הכיפוף אפשרי בזווית מ-0° עד 90° [---] 0% ::: II. הכיפוף אפשרי בזווית מ-0° עד 70° [---] 5% ::: III. הכיפוף אפשרי בזווית מ-0° עד 45° [---] 10% ::: IV. הכיפוף אפשרי בזווית מ-0° עד 30° [---] 20% ::: V. הכיפוף אפשרי בזווית מ-0° עד 15° [---] 30% :: ו. הגבלה ביישור הברך ::: I. יישור הברך אפשרי עד 5° [---] 0% ::: II. יישור הברך אפשרי עד 10° [---] 10% ::: III. יישור הברך אפשרי עד 15° [---] 20% ::: IV. יישור הברך אפשרי עד 30° [---] 40% ::: V. יישור הברך אפשרי עד 45° [---] 50% : {{ממורכז|פרק הברך - ציור מס. 6 - מדידת הגבלות התנועה {{ש}} [[תמונה:קביעת דרגת נכות - ציור 6.png]]}} :: ז. נזק במניסקוס ::: I. נזק במניסקוס בצורה קלה [---] 10% ::: II. נזק במניסקוס עם Locking [---] 20% ::: III. מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס ללא הפרעות תפקודיות [---] 0% ::: IV. מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס קיימים שינויים ארטרוטיים קלים ודלדול קל של השרירים [---] 10% : (3) קרסול :: א. הגבלה ניכרת של התנועות בקרסול [---] 10% :: ב. קשיון נוח [---] 20% :: ג. קשיון לא נוח [---] 30% @ 49. כף הרגל : (1) רגל שטוחה Pes planus - Pes valgus חד או דו-צדדית :: א. בכל הדרגות, אך התנועות במפרקי כף הרגל חפשיות; אין כיווץ שרירים [---] 0% :: ב. בצורה בינונית - ישנה הגבלה בתנועות במפרקי הטרסוס [---] 10% :: ג. בצורה קשה - קיים כיווץ שרירים ו-Callositas נרחבים [---] 20% : (2) Pes cavus חד או דו-צדדית :: א. בצורה קלה, התנועות במפרקי כף הרגל חופשיות [---] 0% :: ב. עם כיווץ קבוע (Clawing) של האצבעות והגבלה בתנועות מפרק כף הרגל [---] 10% :: ג. הדפורמציה המתוארת בסעיף קטן ב בצורה יותר קשה ועם Callositas נרחבים [---] 15% :: ד. בצורה קשה מאד [---] 20% :: ה. Talipes cavovarus קשה [---] 30% :: ו. הגבלת התנועות בפרקי כף הרגל: Subtalar joint או Tarsal joints עם דפורמציה או כאבים [---] 20% : (3) קשיון נוח של פרקי ה-Tarsus כגון אחרי Triple arthrodesis [---] 10% : (4) Metatarsalgia טראומטית אחרי דפורמציה של הקשת הרחבית [---] 10% : (5) קטיעה לפי Lisfranc או לפי Chopart עם נטיה לעמדת Equinus [---] 30% : (6) קטיעה כמתוארת בסעיף קטן (5) לאחר ארטרודזיס בתנוחה נוחה [---] 25% : (7) קטיעה Transmetatarsal [---] 25% @ 50. אצבעות הרגל : (1) קטיעת האצבעות: :: א. של כל האצבעות ::: I. עם ראשי ה-metatarsalia [---] 25% ::: II. בלי ראשי ה-metatarsalia [---] 15% :: ב. של אצבע 1 ::: I. עם ראש ה-metatarsus [---] 20% ::: II. בלי ראש ה-metatarsus [---] 10% :: ג. של אצבע בודדת או שתי אצבעות, פרט לבוהן ::: I. עם ראש ה-metatarsus [---] 10% ::: II. בלי ראש ה-metatarsus [---] 5% :: ד. של שלוש או ארבע אצבעות, פרט לבוהן ::: I. עם ראש ה-metatarsus [---] 15% ::: II. בלי ראש ה-metatarsus [---] 10% : (2) Hallux valgus חד-צדדית קשה [---] 5% : (3) Hallux rigidus חד-צדדית קשה [---] 10% : (4) אצבע פטיש :: א. אצבע בודדת [---] 0% :: ב. בכל האצבעות, חד-צדדית ומבלי pes cavus [---] 10% : (5) המצב שלאחרי ניתוח של Hallux valgus כשהוא מלווה בהרחקת ראש ה-metatarsus [---] 10% : (6) מצב שלאחרי ניתוח Hallux valgus תוך כדי שמירת ראש ה-metatarsus [---] 5% @ 51. שרירי הגפיים התחתונים : (1) פציעת קבוצת השרירים Pyriformis, Gamellus, Obturator, Quadratus fem.‎ :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% : (2) Gluteus maximus, Medius, Minimus :: א. בצורה בינונית [---] 20% :: ב. בצורה ניכרת [---] 30% :: ג. בצורה קשה [---] 50% : (3) Illio-psoas, Pectineus :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% : (4) Adductor longus, Brevis, Magnus, Gracilis :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% : (5) Sartorius, Rectus femoris, Vastus externus, intermedius-internus, tensor fasciae latae :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% : (6) Semitendinosus, Biceps femoris, Semi-membranosus :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% : (7) Tibialis anterior, Extensor digit. longus, Peroneus tertius :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 10% :: ג. בצורה קשה [---] 20% : (8) Triceps surae, Tibialis posterior, Peroneus longus, Flexor hallucis longus, Flexor digit., Longus, Popliteus :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 20% : (9) Extensor hallucis brevis, Extensor digit. brevis, Interossei :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 10% :: ג. בצורה קשה [---] 20% : (10) Flexor digit. brevis, Abductor hallucis, Quadratus plantae, Adductor hallucis, Flexor hallucis :: א. בצורה בינונית [---] 10% :: ב. בצורה ניכרת [---] 20% :: ג. בצורה קשה [---] 30% === פרק שישי: ליקויי ראיה, פציעות ומחלות עיניים === @ 52. ליקויים בכושר הראייה והגבלת שדה הראייה (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ו, תשע"ב) : (1) ליקויים בכושר הראייה (חדות הראייה נמדדת עם תיקון אופטי מלא). :: {{ממורכז|'''לוח קביעת אחוזי הנכות לפי חדות הראייה (להלן - הלוח)'''}} :: {| style="margin: auto; width: 600px;" ! colspan="2" rowspan="2" | חדות הראיה !! א !! ב !! ג !! ד !! ה !! ו !! ז !! ח !! ט !! י |- ! 6/6 !! 6/9 !! 6/12 !! 6/15 {{ש}} 6/18 !! 6/21 {{ש}} 6/24 !! 6/30 {{ש}} 6/36 !! 6/60 !! 3/60 !! 1/60 !! NLP |- ! (1) !! 6/6 | 0 || 0 || 0 || 10 || 10 || 15 || 20 || 25 || 30 || 30 |- ! (2) !! 6/9 | 0 || 0 || 5 || 10 || 10 || 15 || 20 || 25 || 30 || 30 |- ! (3) !! 6/12 | 0 || 5 || 10 || 15 || 15 || 20 || 25 || 30 || 35 || 40 |- ! (4) !! 6/15 {{ש}} 6/18 | 10 || 10 || 15 || 20 || 25 || 30 || 30 || 35 || 40 || 45 |- ! (5) !! 6/21 {{ש}} 6/24 | 10 || 10 || 15 || 25 || 30 || 40 || 40 || 45 || 50 || 55 |- ! (6) !! 6/30 {{ש}} 6/36 | 15 || 15 || 20 || 30 || 40 || 50 || 55 || 60 || 65 || 70 |- ! (7) !! 6/60 | 20 || 20 || 25 || 30 || 40 || 55 || 70 || 75 || 80 || 90 |- ! (8) !! 3/60 | 25 || 25 || 30 || 35 || 45 || 60 || 75 || 90 || 90 || 95 |- ! (9)!! 1/60 | 30 || 30 || 35 || 40 || 50 || 65 || 80 || 90 || 100 || 100 |- ! (10) !! NLP | 30 || 30 || 40 || 45 || 55 || 70 || 90 || 95 || 100 || 100 |} :: {{מוקטן|המספרים שבשורות המאוזנות והמסומנות במספרים (1) עד (10) מציינים את חדות ראייה של עין אחת, והמספרים שבטורים המאונכים והמסומנים באותיות א' עד י' - את חדות הראייה של העין השניה. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות.}} : (2) הגבלת שדה הראייה :: הבדיקה לצורך תקנת משנה זו תיעשה במכשיר ועל פי השיטה המקובלת והמתאימה לעניין; אם על פי הקריטריונים של מכשיר שדה הראייה, תרשים שדה הראייה אינו אמין, גם בבדיקה חוזרת, תיקבע נכות בהתאם לממצאים הקליניים הכוללים - [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} :: I (()) אבדן של פחות מרביע שדה הראייה [---] 0% [---] 0% :: II (()) אבדן של רביע שדה הראייה ::: (1) אפי (נזאלי) עליון [---] 0% [---] 0% ::: (2) רקתי (טמפוראלי) עליון [---] 5%* [---] 15% ::: (3) אפי תחתון [---] 5%* [---] 15% ::: (4) רקתי תחתון [---] 10% [---] 25% ::: (5) אפי תחתון עין אחת, ורקתי תחתון עין שנייה [---] 30% :: III (()) אבדן מחצית שדה הראייה ::: (1) עליונה [---] 10% [---] 30% ::: (2) פנימית [---] 10% [---] 25% ::: (3) הומונימית, ימנית או שמאלית מוחלטת [---] 60% ::: (4) חיצונית [---] 20% [---] 50% ::: (5) תחתונה [---] 20% [---] 65% :: IV (()) צמצום היקפי של שדה הראייה - הנכות תיקבע לפי קוטר שדה הראייה: ::: (1) מעל 80 מעלות [---] 0% [---] 0% ::: (2) 61 עד 80 מעלות [---] 0% [---] 5% ::: (3) 41 עד 60 מעלות [---] 5% [---] 20% ::: (4) 20 עד 40 מעלות [---] 10% [---] 40% ::: (5) פחות מ-20 מעלות [---] 30% [---] 100% :: בפרט משנה (2)IV, "קוטר שדה הראייה" - ממוצע הקוטר האנכי והרוחבי. @ 53. עקירת עין או שינוי במנח העין (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : (1)(א) מצב אחרי עקירת עין אחת או הצטמקות העין (PHTHISIS). בחישוב אריתמטי נוסף על אחוזי נכות לפי הלוח [---] 5% :: (ב) פגמים בעין עיוורת - פזילה של 15 מעלות לפחות, עיוות קשה בעפעפיים כולל צניחת עפעף (PTOSIS) המהווה פגם קוסמטי קשה, בחישוב אריתמטי נוסף על אחוזי נכות לפי הלוח [---] 5% :: לא יינתנו אחוזי נכות בגין יותר מפגם אחד מהפגמים (א) ו-(ב); בפרט זה, "עין עיוורת" - חדות ראיה מתוקנת של 1/60 ומטה. : (2) מצב אחרי עקירת שתי העיניים [---] 100% : (3) בלט עין (EXOPHTHALMUS) [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} :: I (()) קל או בינוני [---] 0% [---] 0% :: II (()) קשה - המהווה פגם קוסמטי ניכר או הגורם לסימני חשיפה בקרנית [---] 10% [---] 15% : (4) ENOPHTHALMUS כולל PSEUDOPTOSIS [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} :: I (()) קל או בינוני [---] 0% [---] 0% :: II (()) קשה - המהווה פגם קוסמטי ניכר [---] 10% [---] 15% @ 54. מצב שלאחר הוצאת גוף זר מפנים העין או לאחר פציעה חודרת בעין (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : הנכות תיקבע לפי הפגימות שגרמה הפציעה. @ 55. עפעפיים ולחמית (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : (א) צניחת עפעף (PTOSIS) - מידת הצניחה תיקבע במבט לפנים, לפי המרחק בין שפת העפעף העליון לבין רפלקס האור באישון (MARGINAL REFLEX DISTANCE) [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} :: I (()) גדול מ-2.5 מ"מ [---] 0% [---] 0% :: II (()) 2.5 מ"מ ופחות אך לא מכסה את האישון [---] 10%* [---] 10%* :: III (()) הפרש של 2 מ"מ ויותר בגובה שפת העפעף העליון בין העיניים [---] 10%* :: IV (()) אישון מכוסה עד למרכז אך מאפשר ראייה בהטיית ראש [---] 15% [---] 30% :: V (()) צניחה מלאה - ראייה אפשרית בהרמה ידנית של העפעף [---] 25% [---] 50% :: לא יינתנו במקביל אחוזי נכות בגין פסקאות I עד V בעבור אותה העין. : (ב) אקטרופיון או אנטרופיון :: I (()) קל או בינוני [---] 0% [---] 0% :: II (()) קשה - המלווה בסימנים של נזק ללחמית התחתונה או לקרנית [---] 10% [---] 15% : (ג) לגופטלמוס :: I (()) קל או בינוני [---] 0% [---] 0% :: II (()) קשה - הגורם לסימני חשיפה בקרנית (קרטיטיס מחשיפה) [---] 10% [---] 15% :: לא יינתנו במקביל אחוזי נכות בגין [[פרט 53(3)]]. : (ד) דלקת כרונית בעפעף או בלחמית או עין יבשה :: I (()) קלה או בינונית [---] 0% [---] 0% :: II (()) קשה - המלווה בסימנים של נזק לקרנית או ללחמית הטרסלית [---] 10% [---] 15% : (ה) חוסר בעפעף או צלקות בעפעף - דרגת הנכות תיקבע על פי [[פרט 75(2)]] : בפרט זה, לא יינתנו אחוזי נכות בגין סעיפים קטנים (ב) עד (ד), במקביל. @ 56. דרכי הדמעות (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : (1) היצרות קלה של דרכי הדמעות, הפרעות בלתי ניכרות [---] 0% :: [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : (2) חסימה במערכת ניקוז הדמעות המלווה בדמעת חיצונית והמוכחת בבדיקת עזר [---] 5%* [---] 10%* : (3) (((נמחק))) : (4) (((נמחק))) @ 57. תנועות העיניים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : (1) Heterophoria או חולשת קונברגנציה הגורמים להפרעות תפקודיות [---] 10% : (2) פזילה (HETEROTROPIA) :: I (()) של 15 P.D (פריזם דיופטר) לפחות ובלא כפילות ראייה (דיפלופיה) [---] 10% :: II (()) עם כפילות ראייה - ::: (א) במבט למעלה [---] 10% ::: (ב) במבט למטה או לצדדים [---] 15% ::: (ג) במבט לפנים [---] 20% : הנכות בפרט זה תיקבע על פי מדידות הפזילה או התפקוד הדו-עיני; במקרים שקיימת כפילות ראייה בכמה כיווני מבט, הנכות תיקבע לפי כיוון המבט המקנה את שיעור הנכות הגבוה יותר. @ 58. גלאוקומה ולחץ תוך עיני מוגבר (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : גלאוקומה ולחץ תוך עיני מוגבר - דרגת הנכות תיקבע לפי ההגבלה בשדה הראייה והליקוי בכושר הראייה. @ 59. (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : (((בוטל))) @ 60. גרענת Trachoma (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : גרענת - דרגת נכות תיקבע לפי [[פרט 55(ד)]]. @ 61. כתמי קרנית (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : כתמי קרנית - [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : (א) הגורמים לליקוי בחדות הראייה המזכה בנכות - הנכות תיקבע לפי חדות הראייה בלבד : (ב) בקוטר של 2 מ"מ ומעלה, בארבעת המילימטרים המרכזיים של הקרנית, שאינם גורמים לליקוי בראייה המזכה בנכות [---] 5% [---] 10% : (ג) שאינם עונים לאמור בפרטי משנה (א) ו-(ב) [---] 0% [---] 0% @ 62. עדשה (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : (א) אבדן אקומודציה (למעט פרסביופיה) [---] 5% [---] 5% :: לא יוקנו אחוזי נכות בגין פרט משנה (א) אם הפגם נוצר לאחר גיל 45. : (ב) מצב לאחר השתלת עדשה תוך עינית [---] 0% [---] 0% : (ג) תת-נקע (סוב-לוקסציה) [---] 5% [---] 10% : (ד) חוסר עדשה או נקע (דיסלוקציה) של העדשה [---] 10% [---] 15% : (ה) ירוד (קטרקט) - דרגת הנכות תיקבע לפי הליקוי בכושר הראייה @ 63. אישון (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : אישון רחב או מעוות (נוסף על ליקוי בחדות הראייה) - [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : (א) אישון המתכווץ באור לקוטר של 5 מ"מ או פחות [---] 0%* [---] 0%* : (ב) אישון המתכווץ באור לקוטר העולה על 5 מ"מ [---] 5%* [---] 10%* @ 64. קשתית (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : קולובומה של הקשתית (נוסף על ליקוי בחדות הראייה) - [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : (א) קטנה או מוסתרת על ידי העפעף [---] 0%* [---] 0%* : (ב) גדולה ולא מוסתרת על ידי העפעף [---] 5%* [---] 10%* : לא יינתנו אחוזי נכות בגין [[פרט 63]] ופרט זה במקביל. @ 65. ענבית: דלקת הענבית UVEITIS (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : דרגת הנכות תיקבע לפי הליקויים שנוצרו כתוצאה מדלקת הענבית [---] (([צ"ל: 0%])) [---] 0% @ 66. זגוגית (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : (א) עכירות בזגוגית (נוסף על ליקוי בחדות הראייה) - :: I (()) קלה או בינונית [---] 0% [---] 0% :: II (()) קשה [---] 5%* [---] 10% : (ב) מצב לאחר כריתת זגוגית (קדמית או אחורית) (בנוסף לליקוי בחדות הראייה) [---] 0% [---] 0% @ 67. (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : (((בוטל))) @ 68. רשתית (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשע"ב) : [---] {{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}} [---] {{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}} : (א) מצב לאחר טיפול מוצלח בהיפרדות הרשתית [---] 0%* [---] 0%* : (ב) רטינופתיה מכל סוג [---] 0%* [---] 0%* : (ג) עיוורון לילה המוכח בבדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות [---] 10%* : הנכות לפי פרטי משנה (א) ו-(ב) תיקבע לפי הליקוי בחדות הראייה או בשדה הראייה. === פרק שביעי: מחלות אף, פה, אוזן וגרון === @ 69. אף (תיקון: תשנ"ח) : (1) שינויים בצורת האף החיצוני - :: א. בצורה קלה ללא הפרעות בנשימה [---] 0% :: ב. בצורה ניכרת עם הפרעות בנשימה או חסר של חלק מהאף: ::: נחיריים לא גלויים [---] 20% :: ג. חסר אף כולו או חלקו: ::: נחיריים גלויים [---] 30% : (2) הפרעות בנשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף כולל: sinusitis, allergic & vasomotor rhinitis; atrophic rhinitis :: א. הפרעה קלה עד בינונית [---] 0% :: ב. הפרעה ניכרת, חסימה מוחלטת חד-צדדית קבועה [---] 10% :: ג. חסימה מוחלטת דו-צדדית קבועה [---] 20% : (3) אובדן חוש הריח והטעם :: א. אובדן חוש הריח או חוש הטעם [---] 0% :: ב. אובדן חוש הריח והטעם [---] 5% @ 70. חך (תיקון: תשנ"ח) : חך ובית הבליעה : (1) ליקויים בחך הרך :: א. בצורה קלה [---] 10% :: ב. בצורה קשה עם ליקויים ניכרים בדיבור [---] 20% : (2) חסר בחך הקשה :: א. איבוד פחות ממחצית [---] 10% :: ב. איבוד מחצית או יותר [---] 20% : (3) הלוע (pharynx) :: א. דלקת כרונית בצורה בינונית עם גירוי קבוע [---] 0% :: ב. דלקת כרונית בצורה ניכרת עם קשיים קבועים בבליעה [---] 5% :: ג. הפרעה קשה בבליעה שמחייבת שימוש בזונדה [---] 20% @ 71. לארינקס, מיתרי הקול וקנה (larynk & vocal cords, trachea) (תיקון: תשנ"ח) : (1) הפרעות בדיבור כתוצאה ממחלה, פציעה או ניתוח של לארינקס ו/או קנה :: א. צרידות לא קבועה (אינטרמיטנטית) [---] 0% :: ב. צרידות קבועה ::: (1) בצורה קלה עד בינונית, הדיבור ברור [---] 5% ::: (2) בצורה ניכרת, אין קשיים בקליטת הדיבור [---] 10% ::: (3) בצורה קשה, הגורמת לקשיים לזולת בהבנת הדיבור או קליטתו [---] 20% ::: (4) איבוד קול (aphonia) ללא טראכאוסטומיה [---] 30% : (2) הפרעות בנשימה :: א. בצורה קלה, ללא השפעה על תפקודי ריאות [---] 5% :: ב. עם השפעה על תפקודי הריאות - דרגת הנכות תיקבע בהתאם לחומרת הליקוי התפקודי לפי [[פרט 5(1)]] :: ג. טראכאוסטומיה קבועה (כולל אפוניה) (permanent tracheostomy) [---] 50% @ 72. אוזניים : (1) ליקוי שמיעה :: אחוזי הנכות בליקוי שמיעה ייקבעו לפי הלוח הבא: :: {{ממורכז|'''לוח אחוזי הנכות לפי מדידה אודיומטרית:'''}} :: {| style="margin: auto;" ! colspan="2" rowspan="2" | הפחתת כושר {{ש}} השמיעה בדציבלים !! א !! ב !! ג !! ד !! ה !! ו !! ז !! ח !! ט !! י !! י"א !! י"ב !! י"ג !! י"ד |- ! 15 {{ש}} 20 !! 21 {{ש}} 25 !! 26 {{ש}} 30 !! 31 {{ש}} 35 !! 36 {{ש}} 40 !! 41 {{ש}} 45 !! 46 {{ש}} 50 !! 51 {{ש}} 55 !! 56 {{ש}} 60 !! 61 {{ש}} 65 !! 66 {{ש}} 70 !! 71 {{ש}} 75 !! 76 {{ש}} 80 !! למעלה {{ש}} מ-80 |- ! 1 !! 15–20 | 0 || 0 || 0 || 0 || 5 || 5 || 5 || 5 || 5 || 5 || 10 || 10 || 10 || 10 |- ! 2 !! 21–25 | 0 || 5 || 5 || 5 || 5 || 10 || 10 || 10 || 10 || 10 || 10 || 10 || 15 || 15 |- ! 3 !! 26–30 | 0 || 5 || 10 || 10 || 10 || 10 || 10 || 15 || 15 || 15 || 15 || 15 || 15 || 20 |- ! 4 !! 31–35 | 0 || 5 || 10 || 15 || 15 || 15 || 15 || 15 || 15 || 20 || 20 || 20 || 20 || 20 |- ! 5 !! 36–40 | 5 || 5 || 10 || 15 || 20 || 20 || 20 || 20 || 20 || 20 || 25 || 25 || 25 || 25 |- ! 6 !! 41–45 | 5 || 10 || 10 || 15 || 20 || 25 || 25 || 25 || 25 || 25 || 25 || 25 || 30 || 30 |- ! 7 !! 46–50 | 5 || 10 || 10 || 15 || 20 || 25 || 25 || 30 || 30 || 30 || 30 || 30 || 30 || 30 |- ! 8 !! 51–55 | 5 || 10 || 15 || 15 || 20 || 25 || 30 || 30 || 30 || 35 || 35 || 35 || 35 || 35 |- ! 9 !! 56–60 | 5 || 10 || 15 || 15 || 20 || 25 || 30 || 30 || 35 || 35 || 40 || 40 || 40 || 40 |- ! 10 !! 61–65 | 5 || 10 || 15 || 20 || 20 || 25 || 30 || 35 || 35 || 40 || 40 || 40 || 45 || 45 |- ! 11 !! 66–70 | 10 || 10 || 15 || 20 || 25 || 25 || 30 || 35 || 40 || 40 || 45 || 45 || 45 || 50 |- ! 12 !! 71–75 | 10 || 10 || 15 || 20 || 25 || 25 || 30 || 35 || 40 || 40 || 45 || 50 || 50 || 50 |- ! 13 !! 76–80 | 10 || 15 || 15 || 20 || 25 || 30 || 30 || 35 || 40 || 45 || 45 || 50 || 55 || 55 |- ! 14 !! למעלה מ-80 | 10 || 15 || 20 || 20 || 25 || 30 || 30 || 35 || 40 || 45 || 50 || 50 || 55 || 60 |} :: {{מוקטן|המספרים שבשורות המאוזנות המסומנות במספרים 1–14 מציינים את הפחתת כושר השמיעה בדציבלים באוזן אחת והמספרים שבטורים המאונכים המסומנים באותיות א'–י"ד באוזן השניה. {{ש}} האחוזים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה. {{ש}} בקביעת אחוזי הנכות עבור הפחתת השמיעה יש לקחת בחשבון ירידת כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 500–1000–2000 מחזורים בשניה.}} : (2) אוזן חיצונית :: א. חוסר אפרכסת אחת [---] 10% :: ב. חוסר שתי האפרכסות [---] 20% :: ג. דלקת האוזן החיצונית ::: I. ישנן החמרות נדירות והפרשה [---] 5% ::: II. ישנן החמרות תכופות וקשות עם הפרשה מרובה או היצרות תעלת האוזן החיצונית [---] 10% : (3) אוזן תיכונה :: א. צלקת ושקע בעור התוף או מצב שלאחר ניתוח ב-Processus Mastoideus - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לליקוי השמיעה. :: ב. מצב לאחר ניתוח רדיקלי ::: I. החלל יבש [---] 0% ::: II. קיימת הפרשה קבועה [---] 10% :: ג. דלקת כרונית של האוזן התיכונה עם הפרשה מוגלתית ללא פגיעה בעצם ::: I. חד-צדדית [---] 10% ::: II. דו-צדדית [---] 15% :: ד. המצב כמו בסעיף קטן (3) ג, קיימת פגיעה בעצם ::: I. חד-צדדית [---] 20% ::: II. דו-צדדית [---] 25% :: לאחוזי הנכות שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (3) ב, ג, ד, יש להוסיף את אחוזי הנכות שייקבעו עבור ליקויי שמיעה. : (4) אוזן פנימית :: א. פגיעה בחלק הקוכלארי ::: אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לליקויי השמיעה :: ב. פגיעה בחלק הוסטיבולרי ::: I. בצורה קלה (קיימת סחרחורת, בחילה) [---] 10% ::: II. בצורה בינונית - ישנם סימנים אוביקטיביים כגון ניסטגמוס רפלקסים פתלוגיים [---] 20% ::: III. בצורה קשה - ישנם סימנים וסטיבולריים אוביקטיביים ספונטניים [---] 40% ::: IV. בצורה חמורה - הדורשת ריתוק למיטה [---] 100% :: ג. מחלת Menière ::: אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לנזק בחלק הוסטיבולרי והקוכלארי על-ידי צירוף של אחוזי הנכות לפגימות אלה. :: ד. חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית) ::: I. ללא רעש ובלי הפחתת השמיעה בתדירויות הדיבור [---] 0% ::: II. עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור [---] 10% ::: III. כשקיימת הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור, יש להוסיף את אחוזי הנכות שנקבעו לליקויי השמיעה בהתאם [[לתקנה 12 לתקנות אלו]]. === פרק שמיני: חלל הפה, לסתות ושיניים (תיקון: תשע"ו) === @ 73. לסתות (תיקון: תשע"ו) : (1) לסת עליונה :: א. שבר הלסת העליונה עם העתקה (Displacement) ::: I. בצורה קלה, המנשך תקין [---] 0% ::: II. בצורה בינונית עם הפרעה קלה במנשך [---] 10% ::: III. בצורה קשה עם הפרעות ניכרות במנשך [---] 20% :: ב. אי-התאחות (Non union) של הלסת העליונה ::: I. בצורה קלה עם הפרעות קלות במנשך [---] 10% ::: II. בצורה בינונית [---] 20% ::: III. בצורה קשה עם הפרעות קשות במנשך [---] 30% :: ג. אבדן המכתשית (Prccessus alveolaris ossis maxillae superioris) ::: I. לאורך מחצית הלסת העליונה [---] 10% ::: II. לאורך כל הלסת [---] 20% :: (ד) אבדן לסת עליונה ::: (I) אבדן חלקי [---] 30% ::: (II) אבדן חצי לסת [---] 50% ::: (III) אבדן לסת שלמה [---] 100% : (2) לסת תחתונה :: א. פריקה זמנית ::: I. בצורה קלה, המופיעה לעתים רחוקות ללא הפרעה בלעיסה או במנשך [---] 0% ::: II. בצורה בינונית, המופיעה לעתים תכופות עם הפרעות קלות בלעיסה [---] 10% ::: III. בצורה קשה, המופיעה עם כל פתיחת הפה והפרעות קשות בלעיסה [---] 20% :: ב. הגבלות התנועות בפרק הטמפורו–מנדיבולרי (Temporo-mandibularis) ::: I. בצורה קלה: פתיחת הפה אפשרית רק בין 3.5 ועד 2.5 ס"מ [---] 10% ::: II. בצורה בינונית: פתיחת הפה אפשרית פחות מ-2.5 ועד 1.5 ס"מ [---] 20% ::: III. בצורה קשה: פתיחת הפה אפשרית פחות מ-1.5 ס"מ [---] 40% :: (ג) איבוד כל הלסת התחתונה, כולל הפרקים, ללא תקנה [---] 100% :: ד. איבוד חצי הלסת ::: I. איבוד חצי הלסת התחתונה, כולל פרק אחד ללא תקנה [---] 50% ::: II. איבוד חצי הלסת התחתונה, הפרקים נשארו [---] 40% :: ה. איבוד ענף עולה או חלק ממנו יחד עם החלק הקונדילרי של המפרק הטמפורו–מנדיבולרי ::: I. מצד אחד [---] 30% ::: II. משני הצדדים [---] 50% :: ו. איבוד ענף עולה או חלק ממנו, הקונדיל קיים ::: I. מצד אחד [---] 10% ::: II. משני הצדדים [---] 20% :: ז. איבוד המכתשית בלא הפסקת הרציפות ::: I. מצד אחד [---] 10% ::: II. משני הצדדים [---] 20% :: ח. איבוד ה-CONDYLE ::: I. מצד אחד [---] 10% ::: II. משני הצדדים [---] 30% :: ט. (((נמחקה))) : (3) '''תת-פעילות (היפופונקציה) של בלוטות הרוק בעקבות גידולים בבלוטות הרוק והטיפול בהן, או דלקות חוזרות בבלוטות אלה [על פי תוצאות מעבדה (סיאלומטריה)]''' :: (I) קלה - הפרשת רוק קטנה מ-0.2 מ"ל לדקה וגדולה מ-0.15 מ"ל לדקה [---] 10% :: (II) בינונית - הפרשת רוק קטנה מ-0.15 מ"ל לדקה וגדולה מ-0.1 מ"ל לדקה [---] 30% :: (III) קשה - הפרשת רוק קטנה מ-0.1 מ"ל לדקה [---] 50% : (4) '''חלל הפה''' :: (א) מחלות שלפוחיות וכיביות כרוניות או חוזרות של חלל הפה (3 מקרים בשנה האחרונה לפחות) ::: (I) קלה [---] 0% ::: (II) בינונית [---] 20% ::: (III) קשה [---] 50% ::: לעניין פרט משנה זה, "מקרה" - התקף הנמשך יותר מ-14 ימים :: (ב) כאבים תכופים, כרוניים, שמקום בשרירי הפנים, חלל הפה או הלסתות (כולל המפרקים) ::: (I) בצורה בינונית [---] 0% ::: (II) בצורה קשה עם ממצאים אובייקטיבים שלא מגיבים לטיפול [---] 10% :: (ג) אבדן או חוסר מולד של רקמה רכה באזור חלל הפה, הפנים והלסתות - דרגת הנכות תיקבע לפי [[פרט 75|פרט משנה 75(2)]]; : (5) '''לשון''' :: (א) איבוד פחות ממחצית הלשון - ::: (I) בלא השפעה בולטת על הדיבור והבליעה [---] 10% ::: (II) עם השפעה בולטת על הדיבור והבליעה [---] 20% :: (ב) איבוד מחצית הלשון או יותר מכך - ::: (I) בלא איבוד מוחלט של הדיבור והבליעה [---] 40% ::: (II) עם איבוד מוחלט של הדיבור והפרעה ניכרת בבליעה [---] 60% @ 74. שיניים (תיקון: תשע"ו) : (1) אבדן שיניים בלא אפשרות להתקין תותבת מכל סיבה שהיא (מקומית או מערכתית): :: א. כל השיניים [---] 40% :: ב. כל השיניים של הלסת העליונה [---] 20% :: ג. כל השיניים של הלסת התחתונה [---] 20% :: (ד) אבדן שן בודדת - ::: (I) שאינה ניתנת לשיקום [---] 0.50% ::: (II) הניתנת לשיקום [---] 0.25% ::: לעניין זה, "שן" - שן טבעית שיש לה כותרת שלמה או חלקית לרבות שן סתומה או שן מכוסה בכתר, או שן בנויה על שורש. :: ה. באבדן מספר שיניים - אחוזי הנכות ייקבעו ע"י צירוף אריטמטי של אחוזי הנכות לפי פרט משנה (1)ד. :: ו. באבדן שן מלאכותית, לרבות שן בגשר או בתותבת חלקית שנאבדה ביחד עם שן או שיניים טבעיות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי מחצית הנכות המגיעים לשן טבעית. :: ז. אבדן תותבת שלימה או חלקית, או חלק של השיניים המלאכותיות שבה, או נזק לגשר קבוע ללא אבדן שיניים טבעיות, אינו מזכה אחוזי נכות. :: ח. באבדן שיניים עם אפשרות התקנת תותבת, אחוזי הנכות ייקבעו לפי מחצית הנכות המגיעה בהתאם לפרט משנה (1)(א, ב, ג). :: (ט) באבדן כל השיניים בלא אפשרות החדרת שתלים (אפילו לא לאחיזת תותבת) מוכח על פי מדידות באמצעות הדמיה של C.T - ::: (I) לכל הפה [---] 30% ::: (II) לכל לסת [---] 15% :: (י) באבדן שיניים עם אפשרות להתקנת תותבת קבועה (שתלים או כתרים) - ::: (I) לכל הפה [---] 10% ::: (II) לכל הלסת (העליונה או התחתונה) [---] 5% === פרק תשיעי: צלקות, מחלות ופגימות בעור === @ 75. צלקות : (1) צלקות בגוף :: א. שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן [---] 0% :: ב. מכאיבות או מכערות [---] 10% :: ג. נרחבות באזורים מרובים [---] 20% :: ד. המלוות בהתרופפות קיר הבטן והדורשות שימוש בחגורה אורטופדית, אחוזי הנכות ייקבעו לפי [[פרט 19|סעיף 19]]. :: ה. מחוברות לרקמות או אברים, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להגבלת התנועות או הפגיעות באברים אליהם מחוברות הצלקות. : (2) צלקות הפנים והצואר :: א. שטחיות ובלתי מכערות [---] 0% :: ב. מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האוזניים [---] 10% :: ג. רחבות עם כיעור ניכר [---] 20% :: ד. רחבות או הגורמות לשינויים בולטים בצורת הפנים [---] 30% :: ה. הגורמות לשינויים בצורת הפנים המעוררים דחיה [---] 50% @ 76. : Alopecia areata [---] 0% @ 77. : Alopecia Universalis [---] 20% @ 78. : Ulcus tropicum : (1) ההפרעות בלתי ניכרות [---] 10% : (2) ההפרעות בינוניות [---] 20% : (3) ההפרעות ניכרות [---] 30% @ 79. : Acne conglobata, Acne vulgaris : (1) בצורה קלה ומוגבלת [---] 0% : (2) בצורה בינונית, הצורה הפוסטולרית על שטח רחב [---] 10% : (3) הצורה הקשה עם היווצרות Keloids המעוררים דחיה [---] 20% @ 80. : Eczema כרונית : (1) ההפרעות בלתי ניכרות [---] 0% : (2) ההפרעות קלות [---] 10% : (3) ההפרעות בינוניות [---] 20% : (4) בצורה קשה, ההפרעות כלליות ניכרות ומעוררות דחיה [---] 30% @ 81. : Lupus erythematosus discoid form : (1) בצורה קלה [---] 0% : (2) בצורה בינונית [---] 10% : (3) בצורה קשה [---] 20% @ 82. : Callositas; Verrucae plantares : (1) בצורה קלה [---] 0% : (2) בצורה קשה, הפרעות בהליכה [---] 10% @ 83. : Dermatitis : Dermatitis מכל הסוגים פרט ל-Dermatitis actinica או X-Ray Dermatitis - אחוזי הנכות ייקבעו לפי [[פרט 80|סעיף 80]]. @ 84. : Dermatitis actinica : אחוזי הנכות ייקבעו לפי [[פרט 81|סעיף 81]]. @ 85. : X-Ray Dermatitis : אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם [[פרט 75|לסעיף 75]]. @ 86. : Erysipelas recidivans : (1) בצורה קלה, 1–6 התקפים לשנה [---] 10% : (2) בצורה בינונית, לפחות התקף אחד לחודש [---] 20% : (3) בצורה קשה: יותר מהתקף אחד לחודש ובצורה של Elephantiasis nostras :: א. ברגל אחת [---] 30% :: ב. בשתי הרגליים [---] 50% @ 87. שחפת העור : (1) במצב של פעילות התהליך :: א. בצורה קלה, שינויים מוגבלים [---] 30% :: ב. בצורה קשה, שינויים נרחבים [---] 50% : (2) במצב של יציבות :: א. בצורה קלה, השינויים מוגבלים [---] 10% :: ב. בצורה קשה, השינויים נרחבים [---] 20% : (3) שחפת העור שנתרפאה :: נשארו צלקות בלבד - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם [[פרט 75|לסעיף 75]]. @ 88. : Erythema induratum Bazin [---] 20% @ 89. : Pemphigus vulgaris : (1) בשלב החריף הדורש אשפוז [---] 100% : (2) בשלב של רמיסיה [---] 50% @ 90. : Leishmaniasis : (1) בשלב פעיל עם כיבים מרובים [---] 20% : (2) בשלב פעיל עם כיבים בודדים [---] 10% : (3) צלקות לאחר Leishmaniasis - אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם [[פרט 75|לסעיף 75]]. === פרק עשירי: מוגבלות שכלית התפתחותית (תיקון: תשמ"ד, תשע"ט-3) === @ 91. (תיקון: תשמ"ד, תשע"ט-3) : (1) מוגבלות שכלית התפתחותית גבולית (מנת משכל 70 עד 79) [---] 20% : (2) מוגבלות שכלית התפתחותית קלה (מנת משכל 55 עד 69) [---] 40% : (3) מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית (מנת משכל 40 עד 54) [---] 65% : (4) מוגבלות שכלית התפתחותית קשה (מנת משכל 30 עד 39) [---] 75% : (5) מוגבלות שכלית התפתחותית חמורה (מנת משכל 0 עד 29) [---] 100% === פרק אחד עשר: עייפות כרונית (תיקון: תשפ"ב) === @ 92. (תיקון: תשפ"ב) : תסמונת פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) או תסמונת תשישות כרונית (Chronic Fatigue Syndrome), הכוללות כאבים או עייפות: : (1) ברמיסה, בלא הפרעות בתפקוד [---] 0% : (2) עם סימנים קליניים הגורמים להפרעה קלה בתפקוד [---] 10% : (3) עם סימנים קליניים בחומרה קלה, כמו כן קיימת הפרעה בינונית בתפקוד [---] 20% : (4) עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, כמו כן קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד [---] 30% : (5) עם סימנים קליניים בחומרה קשה המצריכים טיפול רפואי קבוע, כמו כן קיימת הפרעה קשה בתפקוד [---] 40% : (6) במקרים שבהם אחוז הנכות בשל אחת או יותר מהפגימות הנלוות לתסמונת גבוה מ-40%, ייקבע שיעור הנכות מכוח סעיף זה על פי אחוז הנכות הגבוה מבין הפגימות הנלוות לתסמונת ששיעורן עולה על 40% נכות. : הערות: : (1) לא ייקבעו אחוזי נכות בשל פרט ליקוי זה ובשל פגימות הנלוות לתסמונת, במקביל; : (2) לעניין פרט זה, "פגימות נלוות לתסמונת" - לרבות מעי רגיז, שלפוחית רגיזה, הפרעות בשינה, פגיעה בריכוז ובזיכרון, דיכאון וכאבי גוף, לרבות כאבי ראש, כאבי גוף מפושטים ו-TMJ. == חלק ב' - מחלות מקצוע __NOSUB__ == === פרק ראשון: הרעלות ומחלות עור === @ 1. (תיקון: תש"ך-2) : {{מוגדל|הרעלות}} : הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת-הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו-גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה. @ 2. : {{מוגדל|מחלות עור}} : הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, חמרים יציבים או גזים - Occupational dermatoses : (א) ישנו גורם ידוע; אין הפרעות בהעדר של מגע עם הגורם [---] 0% : (ב) ישנו גורם ידוע; הפרעות ממושכות וחוזרות גם ללא מגע עם הגורם [---] 10% : (ג) ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות [---] 20% : (ד) ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות ברוב חלקי הגוף [---] 30% === פרק שני: מחלות מידבקות ושאר המחלות המקצועיות === @ 3. (תיקון: תש"ך-2) : {{מוגדל|מחלה המועברת לאדם מכל חי שאיננו אדם}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאה ממחלות אלה. @ 4. (תיקון: תש"ך-2, תשל"א-2) : {{מוגדל|הופעות אלרגיות כתוצאה מחיסון נגד כלבת}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאה ממחלות אלה. @ 5. : {{מוגדל|שחפת}} : (1) שחפת הריאות :: (א) שחפת פעילה - ::: (1) שחפת פעילה (Unstable) הדורשת טיפול [---] 100% ::: (2) שחפת שפעילותה בספק, או שחפת בצורה כרונית עם הפרשה של מתגי קוך בתרבית בלבד ובהפסקות גדולות, קיים כושר פעולה מוגבל [---] 75% :: (ב) שחפת בלתי פעילה - ::: (1)(א) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה [---] 50% :::: (ב) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ-¹⁄₃ של שטח הריאה, או שינויים פיברוטיים רחבים [---] 60% :::: (ג) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד. קיימים מזמן לזמן שטפי-דם בלתי ניכרים [---] 70% :::: (ד) בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר, קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור Cor pulmonale או שטפי דם חדירים ניכרים Pulmonale [---] 80% ::: (2)(א) שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים. לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה (Stable arrested) [---] 30% :::: (ב) שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים. לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ-¹⁄₃ של שטח הריאה או שינויים פיברוטיים רחבים [---] 40% :::: (ג) שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד לתקופה של חמש שנים לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד. קיימים מזמן לזמן שטפי-דם [---] 50% :::: (ד) שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד לתקופה של חמש שנים לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר. קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור הדם (Cor pulmonale) או שטפי-דם ניכרים [---] 70% ::: (3)(א) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered), קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה [---] 10% :::: (ב) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered). שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ-¹⁄₃ של שטח הריאה או שינויים פיברוטיים רחבים [---] 20% :::: (ג) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered). שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד, קיימים מזמן לזמן שטפי-דם בלתי ניכרים [---] 30% :::: (ד) שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered). שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר. קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור הדם (Cor pulmonale) או שטפי-דם תדירים וניכרים [---] 60% ::: (4)(א) שנרפאה לאחר ניתוח טורקופלסטי של פחות מ-5 צלעות [---] 5% :::: (ב) שנרפאה לאחר ניתוח טורקופלסטי חד-צדדי או דו-צדדי של יותר מ-5 צלעות [---] 10% :::: (ג) שנרפאה לאחר כריתה של סגמנט [---] 5% :::: (ד) שנרפאה לאחר כריתה של שטח הריאה המתאים לשטח של אונה [---] 10% :::: (ה) שנרפאה לאחר ניתוח כריתה של אונה עם תוספת של טורקופלסטיקה [---] 15% :::: (ו) שנרפאה לאחר כריתה של יותר מאונה אחת עם תוספת של טורקופלסטיקה [---] 20% :::: (ז) שנרפאה לאחר כריתה של ריאה אחת וקיימים שינויים גם בריאה השניה [---] 30% ::: '''הערה:''' בסעיף קטן זה יש להוסיף לאחוזים המפורטים בו אחוזי נכות כפי שנקבעו [[בתוספת זו]] לצד כל פגימה. :: (ג) שחפת בלתי פעילה שנרפאה: ::: (1) קיימת הגבלה ניכרת בכושר הנשימה על ידי התעבות רחבה של הפלוירה [---] 10% :::: לאחוז האמור יש להוסיף אחוזי נכות כפי שנקבעו [[בתוספת זו]] לצד כל פגימה. ::: (2) שחפת מחוץ לריאות: {{ש}} דרגת הנכות תיקבע בהתאם לפגימות במערכות השונות שהן תוצאה של מחלת השחפת. @ 6. : {{מוגדל|ברוצלוזיס}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. @ 7. : {{מוגדל|שיתוק ילדים}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. @ 8. : {{מוגדל|קדחת צהובה, פילאריאסיס, ליישמניוסיס, חולי רע, דבר, טרופנוזומיאזיס}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. @ 9. : {{מוגדל|צפדת}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. @ 10. (תיקון: תש"ך-2) : {{מוגדל|סרטן עור וכיב ממאיר של קרנית העין וסרטן הרירית של האף או הגתות הקשורות באף}} - בהתאם לפגימות השונות שהנן תוצאה ממחלות אלה. @ 11. : (1) {{מוגדל|צורנית עם שחפת}} - בהתאם לאחוזי הנכות של השחפת. : (2) {{מוגדל|צורנית בלעדי שחפת}} - בהתאם להפרעה במערכת הנשימה תוך התאמה עם אחוזי הנכות שנקבעו לגבי השחפת. @ 12. : {{מוגדל|אמיינתית}} - בהתאם להפרעה במערכת הנשימה תוך התאמה עם אחוזי הנכות שנקבעו לגבי השחפת. @ 13. : {{מוגדל|ירוד}} - בהתאם לליקויים בכושר הראייה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי ירוד כתוצאה מתאונת עבודה. @ 14. : {{מוגדל|מחלת קייסון}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהינן תוצאה ממחלות אלה. @ 15. : {{מוגדל|עוויות}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהינן תוצאה ממחלות אלה. @ 16. : {{מוגדל|מחלות קרינה}} - בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהינן תוצאה ממחלות אלה. @ 17. (תיקון: תשכ"ד) : {{מוגדל|מחלות עצבים, פרקים, גידים, שרירים, כלי הדם או העצבים של הגפיים}} - בהתאם לפגימות במערכות אלה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו להן. @ 18. : {{מוגדל|בורסיטיס}} - תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי פגימות בברך. @ 19. (תיקון: תשכ"ד) : {{מוגדל|ליקויי שמיעה}} - בהתאם לליקויים בכושר השמיעה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי ליקויי שמיעה כתוצאה מתאונת עבודה. == חלק ג': מבחנים בנסיבות מיוחדות (((בוטל))) (תיקון: תשל"ד-2, תשנ"ו) == == חלק ד': פיגור שכלי (((בוטל))) (תיקון: תשל"ד-3, תשמ"ד) == <פרסום> י"א באייר תשט"ז (22 באפריל 1956) <חתימה> גולדה מאירסון שרת העבודה pxygx815x9q6bv8cytpzt3tafxxm215 מקור:תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) 116 403534 3011268 2933585 2026-05-05T15:57:28Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו 3011268 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו-2006 <מאגר תקן 2132593 קוד a163Y00000DuUrLQAV> <מקור> <!-- התפרסם בטעות פעמיים: --> ((ק"ת תשס"ו, 648|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|6473)), ((688|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|6474)); ((תשפ"ו, 1944|תיקון|12362)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשפ"ו) --> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 19(2), (10) עד (13) ו-(15) עד (17)]] [[=החוק|לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994]] (להלן - החוק), באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. מטרה : מטרת תקנות אלה לצמצם את סבלן של בהמות בעת הובלתן, תוך התחשבות בצורכי החקלאות. @ 2. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "ארגז מתחלף" - (((החל מיום 16.4.2028):)) מכל או ארגז המיועד להובלת בהמות, המתוכנן לטעינה על רכב ופריקה ממנו באמצעות מגבה נוע כהגדרתו [[בתקנה 85ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]]; :- "בהמה רובצת" - (((החל מיום 16.4.2028):)) בהמה שאינה מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה; :- "בהמות" - בקר, צאן, גמלים וחזירים, (((החל מיום 16.4.2028):)) למעט בהמות שהן חיות בר כהגדרתן [[בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955]]; :- "בקר" - (((החל מיום 16.4.2028):)) בני תת-משפחת הפריים (Bovinae); :- "גמלים" - (((החל מיום 16.4.2028):)) בני משפחת הגמליים (Camelidae); :- "בעל הרכב" - (((תימחק ביום 16.4.2028):)) הבעל הרשום ברישיון הרכב, לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח–אגב–שכירות או הסכם מכר - האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם; :- "הובלה" - העברת בהמה ממקום אחד למשנהו באמצעות כלי רכב לרבות טעינתה ופריקתה; :- "היתר" - היתר שניתן לפי [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982]] (((החל מיום 16.4.2028):)) או צו להעברת בעלי חיים להסגר לפי [[+|תקנות 6]] [[ו-7 לתקנות יבוא בעלי חיים]]; :- "המנהל" - מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן; :- "טעינה ופריקה" - (((החל מיום 16.4.2028):)) לרבות העברה מרכב אחד לאחר; :- "משגיח" - אדם שעבר הכשרה כאמור [[בתקנה 3]]; :- "משגיח" - (((החל מיום 16.4.2028):)) אדם שבידו תעודת משגיח בתוקף כאמור [[בתקנה 3א]]; :- "משך ההובלה" - משך הזמן שמתחילת ההובלה עד סיום ההובלה; :- "נקודת המוצא" - המקום שהוטענה בו הבהמה על כלי רכב; :- "נקודת המוצא" - (((החל מיום 16.4.2028):)) מקום טעינת הבהמה על הרכב בתחילת ההובלה; :- "נקודת יעד" - המקום שנפרקה בו הבהמה מכלי הרכב; :- "נקודת יעד" - (((החל מיום 16.4.2028):)) מקום פריקת בהמה מהרכב בסיום ההובלה; :- "סיום ההובלה" - רגע הפריקה של הבהמה האחרונה מכלי הרכב; :- "סיום ההובלה" - (((החל מיום 16.4.2028):)) רגע הפריקה של הבהמה האחרונה מהרכב, ואם ההובלה כללה העברה מרכב אחד לאחר - רגע הפריקה מהרכב האחרון; :- "הפקודה" - (((החל מיום 16.4.2028):)) [[=הפקודה|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]]; :- "צאן" - (((החל מיום 16.4.2028):)) כבשים (Ovis aries musimon), עיזים (Capra aegagrus hircus) ומכלואיהן; :- "רופא וטרינר" - (((החל מיום 16.4.2028):)) כהגדרתו [[בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991]]; :- "רכב" - (((החל מיום 16.4.2028):)) רכב המונע באמצעות מנוע או הנגרר על ידי רכב כאמור; :- "רכב פתוח" - (((החל מיום 16.4.2028):)) רכב שבדפנותיו פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו; :- "רכב ממוזג" - (((החל מיום 16.4.2028):)) רכב שקיימת ופועלת בו מערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבו; :- "תקנות יבוא בעלי חיים" - (((החל מיום 16.4.2028):)) [[=תקנות יבוא בעלי חיים|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל"ד-1974]]; :- "עיסוק" - (((תימחק ביום 16.4.2028):)) בתמורה או שלא בתמורה; :- "תא הובלה" - רכב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות; :- "תא הובלה" - (((החל מיום 16.4.2028):)) רכב או חלק ממנו לרבות ארגז מתחלף שאיננו מחולק במחיצות פנימיות; :- "תחילת ההובלה" - רגע התפיסה של הבהמה הראשונה לצורך הטענתה על כלי הרכב שישמש להובלתה. :- "תחילת ההובלה" - (((החל מיום 16.4.2028):)) רגע התפיסה של הבהמה הראשונה לצורך הטענתה על הרכב שישמש להובלתה, ואם ההובלה כללה העברה מרכב אחד לאחר - טעינתה על הרכב הראשון מביניהם. @ 3. הכשרת משגיחים (תיקון: תשפ"ו) : (א) תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של: :: (((החל מיום 16.4.2028):)) תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של כל אלה ובחינה עליהם: :: (1) תקנות אלה; :: (2) טכניקות הובלה וצורכי רווחה של בהמות; :: (3) שיטות למזעור סבלן של בהמות בהובלה. : (ב) תכנית ההכשרה תוגש לאישור המנהל; ראה המנהל כי התכנית תואמת את מטרות [[החוק]] יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) תוכנית ההכשרה, לרבות הבחינה, תוגש לאישור הממונה; ראה הממונה כי התוכנית תואמת את האמור בתקנת משנה (א) יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים; הממונה רשאי להורות על תיקון התוכנית והבחינה בהתאם לכך לאחר שאושרו אם התקיים אחד מאלה: :: (1) השתנו הוראות לפי [[החוק]]; :: (2) לדעת הממונה יש לעדכן את תוכנית ההכשרה והבחינה בנושאים הקשורים לתקנות משנה (א)(2) או (3). : (ג) סיים אדם הכשרה תינתן לו תעודת משגיח. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) הבחינה תיערך בכתב בשפות עברית וערבית וכן לבקשת נבחן - בשפה האנגלית; הממונה רשאי במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לאשר לנבחן מסוים להיבחן בשפה אחרת או בעל פה. : (ד) (((החל מיום 16.4.2028):)) סיים אדם הכשרה ועמד בבחינה לפי התוכנית שאישר הממונה כאמור בתקנת משנה (ב), תינתן לו תעודת סיום הכשרה; הודעה על סיום הכשרה ועמידה בבחינה כאמור תישלח לממונה על ידי מבצע ההכשרה. @ 3א. תעודת משגיח (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.4.2028):)) : (א) לא ישמש אדם משגיח אלא אם כן ניתנה לו תעודת משגיח מאת הממונה. : (ב) לא תינתן לאדם תעודת משגיח אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) מלאו לו 18 שנים לפחות; :: (2) ניתנה לו תעודה על סיום הכשרה לפי [[תקנה 3(ג)]]; :: (3) הוא לא הורשע בעבירה לפי [[החוק]] או לפי [[הפקודה]] או בעבירה אחרת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש כמשגיח; :: (4) בחמש השנים שקדמו להודעה לממונה על עמידתו בהצלחה בבחינה כאמור [[בתקנה 3(ד)]], לא הוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה לפי [[החוק]] או לפי [[הפקודה]], שלפי חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש כמשגיח. : (ג) תוקף תעודת משגיח יהיה לחמש שנים מיום נתינתה, ורשאי הממונה להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם. : (ד) הורה הממונה על תיקון תוכנית ההכשרה לאחר שניתנה למשגיח תעודה כאמור [[בתקנה 3(ב)]], רשאי הממונה להורות למשגיח להשתתף בהכשרה נוספת עקב תיקון התוכנית, אם לדעת הממונה ההכשרה הנוספת נחוצה לביצוע עבודתו של המשגיח. : (ה) הורה הממונה למשגיח להשתתף בהכשרה כאמור בתקנת משנה (ד), ישלים המשגיח את ההכשרה הנוספת, לרבות בחינה עליה, בתוך שנה מיום שהממונה הורה לו כאמור; לא השלים המשגיח את ההכשרה או לא עמד בהצלחה בבחינה עליה, רשאי הממונה לבטל את תעודת המשגיח; : (ו) נוכח הממונה כי משגיח לא קיים חובות לפי תקנות אלה או שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן התעודה המפורטים בתקנת משנה (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן למשגיח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבטל את תעודת המשגיח או להתנות את המשך פעולתו של המשגיח בתנאים, לרבות דרישה להשתתף בהכשרה נוספת ולעמוד בהצלחה בבחינה עליה. : (ז) אדם שהממונה החליט שלא לתת לו תעודת משגיח או לבטלה או שלא להאריך את תוקפה או להתנות את המשך פעולתו כמשגיח בתנאים, רשאי להגיש השגה מנומקת בכתב על החלטת הממונה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; ההשגה תוגש למנהל והוא ייתן את החלטתו בהשגה מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-60 ימים מיום שהושגה ההשגה. @ 4. חובת השגחה ופיקוח (תיקון: תשפ"ו) : (א) לא יוביל אדם בהמות, אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך ההובלה כולה נוכח משגיח; (((החל מיום 16.4.2028):)) התבצעה ההובלה בכמה רכבים - יהיה משגיח בכל אחד מהרכבים למעט בגרור. : (א1) (((החל מיום 16.4.2028):)) המחזיק בבהמות בנקודת המוצא לא יוציא בהמות ממשק לצורך הובלתן, אלא אם כן נוכח משגיח. : (ב) המשגיח חייב בהשגחה על הבהמות ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותן של הבהמות המובלות (((הסיפה תימחק ביום 16.4.2028):)) וכן חייב הוא לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה; נעברה עבירה לפי [[תקנה 18]] רואים את המשגיח כמי שהפר את חובתו כאמור זולת אם הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. : (ג) בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח הוראות ואמצעים להזעקת עזרה, לרבות עזרה וטרינרית במקרה חירום. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) בעת ההובלה המשגיח יחזיק אמצעים לדיווח מיידי למזמין ההובלה וידווח לו בהקדם האפשרי על כל אלה: :: (1) בהמה שנפגעה במהלך ההובלה; :: (2) עיכוב בהובלה שצפוי לגרום לחריגה מזמן ההובלה המותר לפי [[תקנה 7]]; :: (3) תקלה בהובלה, לרבות תקלה ברכב, העלולה לפגוע ברווחת הבהמות. : (ד) (((תבוטל ביום 16.4.2028):)) נפגעה בהמה במשך ההובלה, ידאג המשגיח למתן עזרה ראשונה במהירות האפשרית, ובמידת הצורך לטיפול על ידי רופא וטרינר או להמתת חסד. : (ה) (((תבוטל ביום 16.4.2028):)) ראה משגיח במשך הובלת בהמות כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך לאלתר לממונה, בכתב. @ 4א. חובת טיפול בתקלות במהלך הובלה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.4.2028):)) אירע אחד או יותר מהאירועים האמורים [[בתקנה 4(ג)]], ינקוט מזמין ההובלה, ואם אין מזמין הובלה - המוביל עצמו, בתוך זמן סביר, אמצעים הנחוצים לטיפול בבהמה, לרבות הזמנת רופא וטרינר או לתנאי הובלה חלופיים הולמים, הכול לפי העניין. @ 5. היתר הובלה (תיקון: תשפ"ו) : (א) לפני תחילת כל הובלה ימלא המשגיח, במקום שיועד לכך בהיתר, את הפרטים הרשומים [[בתוספת הראשונה]]. : (ב) ההיתר יהיה ברשות הנהג בעת ההובלה, ועותק אחד שלו יימסר למי שמוסמך לדרוש אותו לפי כל דין, אם דרש. : (ג) בתום ההובלה יוסיף המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את מקום ומועד סיום ההובלה ואירועים מיוחדים אם התרחשו, ויחתים עליו את מי שקיבל את הבהמות לשליטתו. : (ד) בסיום ההובלה ישלח המשגיח עותק אחד של ההיתר ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה נמצאת נקודת היעד; היתר שהתקבל בלשכה וטרינרית יישמר לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים. : (ה) עותק אחד לפחות של ההיתר יישמר בידי המשגיח לתקופה שלא תפחת משנה. @ 5. תיעוד ודיווח פרטי הובלה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.4.2028):)) : (א) המשגיח יתעד בכתב את פרטי ההובלה כמפורט [[בתוספת הראשונה]] (להלן - פרטי ההובלה), בתום ההובלה, ויעביר אותם למשרד באופן דיגיטלי; נכחו באותה הובלה כמה משגיחים - יתעד כל אחד מהם את פרטי ההובלה בנוגע לזמן שבו הוא נכח כמשגיח, עם תום תפקידו כמשגיח באותה הובלה, ויעביר אותם למשרד באופן האמור. : (ב) מקבל הבהמות בנקודת היעד יתעד בכתב, בתום ההובלה, את הפרטים [[שבתוספת הראשונה]] ויעביר אותם למשרד באופן דיגיטלי. : (ג) נוסף על העברת התיעוד לפי תקנת משנה (ב), נמצאה בתום ההובלה בהמה רובצת, פצועה או מתה, ידווח על כך מקבל הבהמות לממונה באופן דיגיטלי ויציין את הסיבה לכך, אם ידועה לו. : (ד) המשרד יפרסם באתר האינטרנט שלו קישור למסירת הדיווחים לפי תקנות משנה (א) עד (ג) באופן דיגיטלי. : (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אירעה תקלה במערכת הממוחשבת של המשרד שאינה מאפשרת העברת פרטי דיווח באופן דיגיטלי, משגיח או מקבל הבהמות בנקודת היעד יעביר אותם בכתב ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה נמצאת נקודת היעד וישמור עותק שלהם לתקופה של שנה. @ 5א. הדרכת עובדים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.4.2028):)) המחזיק בנקודת המוצא או בנקודת היעד ידאג להדרכת כל אדם העוסק מטעמו בטעינה ופריקה של בהמה לעמידה בהוראות [[תקנות 5(א)]]((,)) [[6]], [[8]], [[9]], [[10]], [[13]], [[18(א)(4), (6), (7) ו-(10)]]. @ 6. הובלה אסורה (תיקון: תשפ"ו) : (א) לא יטעין אדם בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה - :: (((החל מיום 16.4.2028):)) לא יטעין אדם בהמה ברכב, לא יוציאה ממשק ולא יעבירה לאחר לצורך הובלתה אם היא - :: (1) אם היא חולה או פצועה, למעט - לצורך טיפול רפואי, ולמעט אם פציעתה או מחלתה קלה ואינה משפיעה על רווחתה בעת ההובלה; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) בהמה רובצת או שאינה מסוגלת לנוע בכוחות עצמה בלא כאב ניכר; :: (2) אם היא המליטה במהלך 48 השעות שלפני ההובלה, למעט לצורך טיפול רפואי; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) חולה או פצועה, למעט אם פציעתה או מחלתה קלה ואינה משפיעה על רווחתה בעת ההובלה; :: (3) אם קיימת אפשרות ממשית שהובלתה תגרום לה, עקב מצבה, לעקה חמורה; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) בעשירון האחרון להיריונה או אם היא המליטה בתוך 48 השעות שלפני ההובלה; :: (4) (((החל מיום 16.4.2028):)) ולד שטבורו טרם החלים; :: (5) (((החל מיום 16.4.2028):)) עגל או בכר שטרם מלאו לו עשרה ימים, גדי או טלה שטרם מלאו לו שבעה ימים וגור חזירים שטרם מלאו לו עשרים ואחד ימים, וההובלה היא למרחק העולה על 60 ק"מ. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) - :: (((החל מיום 16.4.2028):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להטעין בהמה ברכב, להוציאה ממשק או להעבירה לאחר לצורך הובלתה - :: (1) ניתן להטעין בהמה לשחיטה דחופה כמשמעותה [[בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964]], ובלבד שהיא מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה ובתעודה שנתן רופא וטרינר בהתאם [[לתקנה האמורה]] קבע הרופא הווטרינר תנאי הובלה הולמים למצבה ואת משך הזמן המרבי להובלתה; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) לשחיטה דחופה כמשמעותה [[בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964]], ובלבד שהיא מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה ובתעודה שנתן רופא וטרינר בהתאם [[לתקנה האמורה]] קבע הרופא הווטרינר תנאי הובלה הולמים למצבה ואת משך הזמן המרבי להובלתה; :: (1א) (((החל מיום 16.4.2028):)) לשם קבלת טיפול רפואי; :: (1ב) (((החל מיום 16.4.2028):)) לאחר קבלת טיפול רפואי אם ניתן לכך אישור בכתב מאת רופא וטרינר; באישור יפורטו סוג הטיפול שניתן לבהמה והמועד שבו ניתן, ואם הדבר נדרש, יפורטו גם הגבלות לעניין יעד ההובלה, תנאי ההובלה ומשך הזמן המרבי שבו ניתן להוביל את הבהמה בהתאם למצבה, ובכלל זה הובלה בתא נפרד; :: (2) רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הובלה אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת. ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) אם התיר זאת המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת; היתר כאמור יכלול, אם הדבר נדרש, גם הגבלות לעניין יעד ההובלה, תנאי ההובלה ומשך הזמן המרבי להובלת הבהמה בהתאם למצבה, ובכלל זה הובלה בתא נפרד. @ 7. זמני ההובלה (תיקון: תשפ"ו) : (א) לא יוביל אדם בהמה אם משך ההובלה עולה על - :: (1) שש שעות לצאן, בקר וגמלים; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) שש שעות לצאן ולבקר; :: (2) ארבע שעות לחזירים. ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) ארבע שעות לגמלים ולחזירים. : (א1) (((החל מיום 16.4.2028):)) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופות שלהלן, לא יוביל אדם בהמה ברכב פתוח בין השעות 10:00 ו-17:00, אם משך ההובלה בטווח השעות האמורות עולה על שעתיים לגמלים ולחזירים או עולה על שלוש שעות לבקר וצאן - :: (1) בין 1 בנובמבר ו-30 באפריל - אם הטמפרטורה צפויה לעלות על 32 מעלות צלזיוס בנקודת המוצא או היעד לפי הגבוהה מביניהן; לעניין זה תקבע התחזית באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי לגבי יום ההובלה המתוכנן, כפי שפורסמה במועד שחל 24 שעות לפני מועד ההובלה המתוכנן; :: (2) בין 1 במאי ו-31 באוקטובר. : (א2) (((החל מיום 16.4.2028):)) במקרים המפורטים להלן יראו את ההובלה כהובלה אחת ומשך ההובלה המצטבר לא יעלה על הקבוע בתקנות משנה (א) או (א1), לפי העניין: :: (1) הבהמות הועברו מרכב אחד לרכב אחר; :: (2) הבהמות נפרקו מהרכב למשך פרק זמן שלא עלה על שלוש שעות עד טעינתן שנית על הרכב. : (ב) מוביל בהמה יובילה בלא הפסקות ובאופן רצוף בנסיבות הענין. : (ג) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנת משנה (א), אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנות משנה (א) או (א1), אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. : (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) מותרים עיכובים הנחוצים לרווחת הבהמות המובלות, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינריים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב; גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ב) מותרים עיכובים הנחוצים לרווחת הבהמות המובלות, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינריים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב; גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית. : (ה) (((תבוטל ביום 16.4.2028):)) עוכבה הובלת בהמות, ינקוט המשגיח את כל האמצעים הנחוצים לטיפול בהן ובמידת הצורך לפריקתן או להעברתן לתנאי החזקה מתאימים. : (ו) (((החל מיום 16.4.2028):)) תקנות משנה (א) ו-(א1) לא יחולו לעניין הובלת בהמה מנמל יבוא להסגר כמשמעותם [[בתקנות יבוא בעלי חיים]]. @ 8. מזון ומים בנקודת המוצא והיעד (תיקון: תשפ"ו) : (א) אדם שבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים, עד לטעינתה על כלי רכב, ואולם לחזיר המובל לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו. : (ב) אדם שבהמה נמצאת בשליטתו מעת פריקתה מכלי רכב, ייתן לה גישה למים מיד עם פריקתה. @ 8. מזון ומים בנקודות המוצא והיעד (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.4.2028):)) : (א) המחזיק בבהמה המיועדת להובלה בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים, עד לטעינתה על הרכב, ואולם לחזיר המובל לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו. : (ב) המחזיק בבהמה בנקודת היעד, ייתן לה גישה למים מיד עם פריקתה מהרכב. @ 9. איסוף בהמות הטענתן ופריקתן (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעת איסוף בהמות, הטענתן ופריקתן - :: (1) לא יטעין אדם צאן בכלי רכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו נטען הצאן, מואר; :: (2) לא ישליך אדם בהמה; :: (3) לא יכה אדם בהמה במקל או במכשיר אחר לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש סביר בכוח אם היא בוגרת, והשימוש בכוח היה נחוץ באופן סביר בנסיבות הענין והוא לא פגע בראשה; :: (4) לא ירים אדם בהמה על ידי תפיסה בראשה, בקרניה, בזנבה או בפרוותה; :: (5) לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים; :: (6) לא יתלה אדם בהמה באוויר. : (ב) הוראות תקנת משנה (א)(5) ו-(6) לא יחולו לענין הטענה או פריקה של בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם. : (ג) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה בכלי רכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה. @ 9. איסוף בהמות הטענתן הובלתן ופריקתן (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.4.2028):)) : (א) בעת איסוף בהמות לצורך הטענתן על הרכב, הובלתן ופריקתן - :: (1) לא יטעין אדם בהמה ברכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו היא הוטענה, מואר; :: (2) לא ישליך אדם בהמה; :: (3) לא יכה אדם בהמה ולא יחשמל אותה במאיץ חשמלי; :: (4) לא ירים או יגרור אדם בהמה על ידי אחיזה בראשה, בקרניה, בזנבה, בגפיה או בפרוותה; :: (5) לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים; :: (6) לא יתלה אדם בהמה באוויר; :: (7) לא יקשור אדם בהמה לצורך הובלתה באופן העלול לפגוע בגופה או בריאותה; :: (8) לא יסגור אדם דלת תא הובלה באופן הפוגע בגוף הבהמה. : (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לא יישא אדם באחריות פלילית בשל הכאה או חשמול של בקר במהלך הטענתו על הרכב ופריקתו ממנו, אם בידו תעודת משגיח בתוקף והתקיימו כל אלה: :: (1) הם היו נחוצים בנסיבות העניין; :: (2) הם נעשו באופן סביר בנסיבות העניין; :: (3) היה לבהמה מקום להתקדם אליו והיא אינה מתקדמת; :: (4) משקל הבקר עולה על 250 ק"ג; :: (5) הם התבצעו בשרירי החלק האחורי של הבהמה; :: (6) אם בוצע שימוש במאיץ חשמלי - משך מכת החשמל לא עלה על שנייה אחת; :: (7) הבהמה לא הוכתה ולא נעשה עליה שימוש במאיץ חשמלי יותר מפעמיים במהלך אותו אירוע. : (ב) הוראות תקנת משנה (א)(5) ו-(6) לא יחולו לענין הטענה או פריקה של בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם. : (ג) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה ברכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה. @ 10. מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה (תיקון: תשפ"ו) : מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: : (1) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן ופריקתן בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו; : (2) היה הכבש משופע, אין השיפוע עולה על 30 מעלות ועל גבי הכבש מותקנים פסי רוחב שגובהם שני סנטימטרים והמרחק ביניהם 20 סנטימטרים; : (3) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם ואשר חוסמות את שדה הראיה של בהמות לצדדים; : (4) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם; : (5) לעוסקים בהטענה יש גישה נוחה לכל קטע של המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועד למעבר הבהמות. @ 10. מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה וארגז מתחלף (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 16.4.2034):)) : מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: : (1) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן, טעינתן ופריקתן בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו; : (2) לא קיימים הפרשי גובה ומרחק בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות; קיים הפרש בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות - יותקן ביניהם כבש שהשיפוע שלו לא יעלה על 20 מעלות למעבר עגלים שגילם אינו עולה על 6 חודשים וחזירים, ועל 26 מעלות למעבר בהמות אחרות; הוראות פסקה זו יחולו גם על מעבר בהמות בכבש הנמצא בתוך הרכב; : (3) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם והוצאת גפיים דרכן ואשר חוסמות את שדה הראיה של בהמות למעט גמלים לצדדים; הייתה הבהמה גמל - לא יפחת גובה הדפנות מ-1.5 מטר; פסקה זו לא תחול על כבש אם אורכו קצר ממחצית אורך הבהמה; : (4) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם; : (5) מבנה המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועדים למעבר הבהמות, מאפשרים לעוסקים באיסוף, הטענה ופריקה לבחון את מצב הבהמות; : (6) שיפוע הארגז המתחלף במהלך טעינתו על הרכב או פריקתו ממנו אינו עולה על - :: (א) 20 מעלות אם יש בתוכו עגלים שגילם אינו עולה על 6 חודשים או חזירים; :: (ב) 26 מעלות אם יש בתוכו בהמות אחרות. @ 11. תאי הובלה (תיקון: תשפ"ו) : בעל רכב, לא יוביל בהמה ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה: : (((החל מיום 16.4.2028):)) לא יוביל אדם בהמה אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה: : (1) דפנות התאים חזקות דיין לשאת את משקל הבהמות ולעמוד בתנאי ההובלה; : (2) אין בתאים בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שהבהמות עלולות להילכד בהם; :: (((החל מיום 16.4.2028):)) אין בדפנות התאים וברצפתם בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שהבהמות עלולות להילכד בהם; : (3) רצפת התאים אינה משופעת והיא עשויה מחומר המונע החלקה (((החל מיום 16.4.2028):)) או מרופדת בחומר כאמור; : (3א) (((החל מיום 16.4.2028):)) תא הובלה שמובלים בו גורי חזירים שמשקלם נמוך מ-10 ק"ג, טלאים או גדיים שמשקלם נמוך מ-20 ק"ג או עגלים או בְּכרָים שגילם נמוך משישה חודשים, יהיה מרופד בחומר שטיבו וכמותו מתאימים לספיגת הפרשותיהם במהלך ההובלה; : (4) פתח תא ההובלה יהיה בנוי באופן שמאפשר הכנסת בהמות, הוצאתן וסגירת התא בלא חשש לפגיעה בבהמות; : (5) מבנה הרכב והתאים מאפשר פיקוח מבחוץ על מצב הבהמות שבתוכם; :: (((החל מיום 16.4.2028):)) מבנה תא ההובלה מאפשר לבחון את מצב הבהמות שבתוכו; : (6) תאי ההובלה יהיו נקיים לפני תחילת כל הובלה, ינוקו לאחר סיומה ויחוטאו בחומר שאושר לכך לפי [[תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים), התשמ"ב-1982]]. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) תאי ההובלה יעברו ניקוי וחיטוי לפני תחילת כל הובלה; הוראה זו לא תחול על הובלת בהמות ברכב החוזר מתחנת הסגר או ממקום הסגר לנמל יבוא לצורך הובלת בהמות שהגיעו באותו כלי הובלה; בפסקה זו, "תחנת הסגר", "מקום הסגר" ו"כלי הובלה" - כמשמעותם [[בתקנות יבוא בעלי חיים]]. @ 12. מרחב בהובלה (תיקון: תשפ"ו) : בעל הרכב או מי שהבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא לא יוביל בהמות ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא בהתקיים תנאים אלה: : (((החל מיום 16.4.2028):)) לא יוביל אדם בהמות אלא בהתקיים תנאים אלה: : (1) צפיפות הבהמות בתא ההובלה לא תעלה על הקבוע [[בתוספת השניה]] לגבי אותו סוג של בהמות; (((החל מיום 16.4.2028):)) על אף האמור, צפויה הטמפרטורה בעת ההובלה לעלות על 25 מעלות צלזיוס בנקודת המוצא או נקודת היעד, יוגדל השטח הקבוע [[בטור ג' בתוספת השנייה]] לכל סוג בהמה ב-5 אחוזים נוספים; לעניין זה תקבע התחזית באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי לגבי מועד ההובלה המתוכנן, כפי שפורסמה במועד שחל 24 שעות לפני המועד האמור; : (2) בתא אחד לא יובלו יותר משלושים כבשים או יותר מעשרים חזירים; :: (((החל מיום 16.4.2028):)) בתא הובלה אחד לא יובלו יותר משישים כבשים או עיזים או יותר מעשרים חזירים; : (3) (((החל מיום 16.4.2028):)) כל אחת מהבהמות תוכל לעמוד, בו בזמן, כשכל גופה נמצא בקו ישר, מקביל לאחת מדפנות תא ההובלה; : (4) (((החל מיום 16.4.2028):)) השטח המרבי לכלל הבהמות המובלות בתא הובלה לא יעלה על סך כל השטח המזערי הנדרש להן לפי הקבוע [[בתוספת השנייה]] וזאת בתוספת השטח המזערי הנדרש לבהמה נוספת; : (5) (((החל מיום 16.4.2028):)) גובה תא ההובלה יהיה לפחות 10 ס"מ מעל קצה הקרניים או הראש של הבהמה הגבוהה ביותר, לפי הגבוה מביניהם; : (6) (((החל מיום 16.4.2028):)) השטח הקבוע לכבשים [[בטור ג' בתוספת השנייה]], יוגדל ב-5 אחוזים נוספים לכבשים שעובי הצמר שלהן גדול מ-2 סנטימטרים, לכל אחת מהן. @ 13. הפרדה בין בהמות (תיקון: תשפ"ו) : מי שהבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא לא יאפשר הובלה בתא אחד של: : (((החל מיום 16.4.2028):)) המחזיק בבהמות בנקודת המוצא לא יאפשר הטענה של בהמות יחד באותו תא הובלה אם התקיים אחד מאלה: : (1) בהמות העלולות לפגוע זו בזו (((החל מיום 16.4.2028):)) בסבירות גבוהה; : (2) בהמות ממינים ביולוגיים שונים או בגדלים שונים באופן משמעותי; ואולם הוראה זו לא תחול על הובלת עזים וכבשים שמקורם באותו עדר; :: (((החל מיום 16.4.2028):)) בהמות מסוגים ומינים ביולוגיים שונים או בגדלים שונים באופן משמעותי; ואולם הוראה זו לא תחול על הובלת עזים וכבשים שמקורם באותו עדר; : (3) פרטים שעוינים זה את זה על בסיס פרטני או מתוך טבעם הביולוגי. @ 14. תנאים סביבתיים (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו בהמות אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) לא יוביל אדם בהמות ברכב אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]. : (ב) הנהג ימנע, ככל האפשר, את חשיפתן של בהמות בזמן ההובלה לטלטולים, לחבטות, לזעזועים ותאוצה וכן יימנע, ככל האפשר, מהאצות חדות ומעצירות פתע, יאט במיוחד בסיבובים ויימנע, עד כמה שאפשר, מתנועה בדרכים משובשות. @ 15. אוורור (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב אלא אם כן התקיים אחד מאלה: :: (1) בדפנות הרכב פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו (בתקנות אלה - רכב פתוח); :: (2) ברכב מותקנת ופועלת מערכת אוורור או צינון מכנית שאישר המנהל לאחר התייעצות עם מומחים, נציגי גורמים חקלאיים ונציגי ארגונים למען בעלי חיים (בתקנות אלה - רכב מאוורר). :: (((החל מיום 16.4.2028):)) לא יוביל אדם בהמות ברכב אלא אם כן הרכב הוא רכב פתוח או רכב ממוזג. : (ב) בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב פתוח אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) שטח כלי הרכב המשמש להובלת הבהמות מקורה או מכוסה ברשת צל; :: (2) משך ההובלה לא יעלה על שלוש שעות אם - ::: (א) הטמפרטורה צפויה לעלות על 32 מעלות צלזיוס; ::: (ב) ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל-17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו-1 בנובמבר של כל שנה. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) לא יוביל אדם בהמות ברכב פתוח אלא אם כן תא ההובלה מקורה או מכוסה בחלקו העליון ברשת צל שלמה ומתוחה בתקופה שבין 1 במאי ו-31 באוקטובר או ביריעה אטומה למים, שלמה ומתוחה בתקופה שבין 1 בנובמבר ו-30 באפריל. : (ג) בעל הרכב ומי שנוהג בו לא יוביל בהמות ברכב מאוורר אלא אם כן התקיימו שני אלה: :: (((החל מיום 16.4.2028):)) בעל הרכב ומי שנוהג בו לא יוביל בהמות ברכב ממוזג אלא אם כן התקיימו שני אלה: :: (1) פעולת מערכת האוורור איננה תלויה בפעילות מנוע הרכב; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) פעולת מערכת המיזוג איננה תלויה בפעילות מנוע הרכב; :: (2) ברכב קיימים פתחים מספיקים לאוורור טבעי במקרה של כשל במערכת האוורור. ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) ברכב קיימים פתחים מספיקים למיזוג טבעי במקרה של כשל במערכת האוורור. : (ד) נוצר עומס חום עקב כשל של מערכת האוורור ברכב מאוורר יפתח מי שנוהג בו את הפתחים, וידאג שהרכב יהא בתנועה רצופה במשך ההובלה, ככל האפשר; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח קירור המטען בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) נהג של רכב ממוזג שאירע בו כשל של מערכת המיזוג, יפתח את הפתחים בתא ההובלה ויוביל את הרכב בתנועה רצופה, ככל האפשר; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח את קירור הבהמות בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך. @ 16. צידוק מיוחד : לא יישא אדם באחריות על הפרת הוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת בהמות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה היתה קטנה מזו שהיתה צפויה אלמלא ההפרה. @ 17. פטור מתחולה (תיקון: תשפ"ו) : הוראות [[תקנות 4]] [[ו-5]] לא יחולו על הובלה של פחות מ-5 בהמות למרחק שאינו עולה על 30 ק"מ. : (((החל מיום 16.4.2028):)) הוראות [[תקנות 4]] [[ו-5]] לא יחולו על הובלת - : (1) צאן - למרחק שאינו עולה על 50 ק"מ ובלבד ששטח הרכב שאושר להובלה לפי [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982]], אינו עולה על 4.5 מטרים רבועים; : (2) בהמות אחרות - שמספרן אינו עולה על ארבע למרחק שאינו עולה על 30 ק"מ. @ 18. עונשין (תיקון: תשפ"ו) : (א) אלה דינם - מאסר שישה חודשים: :: (1) המוביל בהמות בלא משגיח בניגוד להוראות [[תקנה 4(א)]]; :: (1א) (((החל מיום 16.4.2028):)) המחזיק בבהמות בנקודת המוצא שהוציאן ממשק לצורך הובלתן בלא משגיח בניגוד [[לתקנה 4(א1)]]; :: (2) משגיח שהפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו כאמור [[בתקנה 4(ב)]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) משגיח שהפר את חובת ההשגחה המוטלת עליו ולפי התנאים כאמור [[בתקנה 4(ב)]]; :: (3) משגיח שהפר את חובתו לתת עזרה וטיפול לבהמה כאמור [[בתקנה 4(ד)]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) מזמין ההובלה, ואם אין מזמין הובלה - המוביל, שלא נקט אמצעים הנחוצים לטיפול בבהמה או לתנאי הובלה חלופיים הולמים בניגוד [[לתקנה 4א]]; :: (4) המטעין בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה בניגוד [[לתקנות 6]] [[או 9]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) המטעין בהמה ברכב לצורך הובלתה בניגוד לאמור [[בתקנה 6]]; :: (5) המוביל בהמה בניגוד [[לתקנה 7]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) המוביל בהמה בחריגה ממשך הזמן המותר, באופן לא רציף בנסיבות העניין או בהפסקות בניגוד [[לתקנה 7(א) עד (ב)]]; :: (6) מי שאינו מספק לבהמה שבשליטתו גישה למזון ולמים, בניגוד [[לתקנה 8]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) המחזיק בבהמה המיועדת להובלה בנקודת המוצא, שאינו מספק לה גישה מלאה למזון ולמים עד לטעינתה על הרכב או שמספק מזון לחזיר המובל לשחיטה, בניגוד [[לתקנה 8(א)]]; :: (6א) (((החל מיום 16.4.2028):)) המחזיק בבהמה בנקודת היעד, שאינו מספק לה גישה למים מייד עם פריקתה מהרכב בניגוד [[לתקנה 8(ב)]]; :: (6ב) (((החל מיום 16.4.2028):)) האוסף, מטעין, מוביל או פורק בהמה בניגוד [[לתקנה 9]]; :: (7) מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, העמסתה על רכב הובלה או פריקתה ממנו, והוא פועל בניגוד [[לתקנה 10]]; :: (8) בעל רכב שמוביל בהמות, שפועל בניגוד [[לתקנה 11]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) המוביל בהמות, שפועל בניגוד [[לתקנה 11]]; :: (9) בעל רכב או מי שהבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא שפועל בניגוד [[לתקנה 12]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) המוביל בהמות בנקודת המוצא שפועל בניגוד [[לתקנה 12]]; :: (10) מי שבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא והוא מאפשר הובלתן בתא אחד בניגוד [[לתקנה 13]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) המחזיק בבהמות בנקודת המוצא, המאפשר את הטענתן והובלתן יחד באותו תא הובלה בניגוד [[לתקנה 13]]; :: (11) בעל רכב או נהג רכב, שמוביל בהמות ברכב בניגוד [[לתקנות 14(א)]] [[או 15]]; ::: (((החל מיום 16.4.2028):)) המוביל בהמות בניגוד [[לתקנות 14(א)]] [[או 15(א) עד (ג)]]; :: (12) נהג רכב שמוביל בהמות בניגוד [[לתקנה 14(ב)]]; :: (13) (((החל מיום 16.4.2028):)) נהג של רכב ממוזג שאירע בו כשל של מערכת המיזוג ופעל בניגוד [[לתקנה 15(ד)]]. : (ב) אלה דינם - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]: :: (1) משגיח שאין בידיו בעת ההובלה ההוראות והאמצעים כאמור [[בתקנה 4(ג)]]; :: (2) משגיח שראה שבמשך הובלת בהמות הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, ולא הודיע על כך בהתאם [[לתקנה 4(ה)]]; :: (3) משגיח שהפר הוראה הנוגעת להיתר, לפי [[תקנות 5(א), (ג), (ד) או (ה)]]; :: (4) נהג שאין ברשותו היתר, בניגוד [[לתקנה 5(ב)]]. :: (((החל מיום 16.4.2028):)) אלה דינם - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]: :: (1) משגיח שלא החזיק בעת ההובלה אמצעים לדיווח מיידי למזמין ההובלה בניגוד [[לתקנה 4(ג)]]; :: (2) משגיח שלא מסר תיעוד בניגוד [[לתקנה 5(א) או (ה)]]; :: (3) אדם שקיבל את הבהמות בנקודת היעד שלא מסר תיעוד בניגוד [[לתקנה 5(ב) עד (ג) או (ה)]]. @ 19. תחילה : (א) תחילתן של [[תקנות 1]], [[2]], [[6]], [[7]], [[8]], [[9]], [[11]], [[13]], [[14]], [[15(ב)]] [[ו-16]] - 6 חודשים מיום פרסומן. : (ב) תחילתן של [[תקנות 3]], [[4]], [[5]], [[10]], [[12]], [[15(א) ו-(ג)]] [[ו-17]] - שנתיים מיום פרסומן. == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 5(א)]]))) ==== : (((הטופס הושמט))) <!-- : למילוי על ידי משגיח בהתאם להטענה על כלי הרכב - : כתובת נקודת המוצא של ההובלה: ........................................ : כתובת נקודת היעד של ההובלה: .......................................... : פרטי הבעלים של בעלי החיים בנקודת המוצא: {{טקסט תחתי|....................................................|(שם, כתובת, טלפון)}} : פרטי הבעלים של בעלי החיים בנקודת היעד: {{טקסט תחתי|......................................................|(שם, כתובת, טלפון)}} : תאריך ההטענה: ................................. שעת תחילת ההטענה: ................................ : סוג בעלי החיים שהוטענו (*): ::: ........................ מספר בעלי החיים שהוטענו: ..................... ::: ........................ מספר בעלי החיים שהוטענו: ..................... ::: ........................ מספר בעלי החיים שהוטענו: ..................... ::: ........................ מספר בעלי החיים שהוטענו: ..................... :: {{מוקטן|(*) כשמדובר בכבשים יש לציין - גזוזות/צמר שעוביו יותר מ-2 סנטימטרים.}} : גיל בעלי החיים שהוטענו: צעיר / בוגר : בעלי החיים הוטענו - : [ ] כקבוצה אחת :: סוג בעל החיים ............... משקל ממוצע ................. מס' פרטים ............ שטח תא ............... : [ ] ב-....... קבוצות נפרדות (יש לפרט את מספר בעלי החיים בכל קבוצה ואת השטח שהוקצה לה): :: סוג בעל החיים ............ משקל ממוצע ............... מס' פרטים .................. שטח תא .............. :: סוג בעל החיים ............ משקל ממוצע ............... מס' פרטים .................. שטח תא .............. :: סוג בעל החיים ............ משקל ממוצע ............... מס' פרטים .................. שטח תא .............. :: סוג בעל החיים ............ משקל ממוצע ............... מס' פרטים .................. שטח תא .............. : רכב ההובלה: : סוג ומספר הרישוי של רכב ההובלה: ............................................ : רכב פתוח/מאוורר : שטח המטען המשמש את בעלי החיים: .................. מ"ר : פרטי נהג הרכב (שם ומספר זהות): ............................................. : פרטי בעל הרכב (שם, כתובת): ............................................................... : פרטי המשגיח (שם ומספר זהות): ............................................... : {{טקסט תחתי|...............................................|מקום פריקת הבהמה האחרונה}} {{טקסט תחתי|...............................................|שעת סיום ההובלה*}} : {{טקסט תחתי|.................................|חתימת המשגיח}} {{טקסט תחתי|...............................................................|שם מקבל הבהמות בנקודת היעד וחתימתו}} : אירועים מיוחדים בעת ההובלה: : יש לרשום כאן אירועים מיוחדים שהתרחשו בעת ההובלה וגרמו לעיכוב או פגיעה בבעלי החיים. : .............................................................................................................................................. : .............................................................................................................................................. : {{מוקטן|* רגע פריקת הבהמה האחרונה מכלי הרכב.}} --> == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 5(א) ו-(ב)]]))) ==== : (((החל מיום 16.4.2028):)) === תיעוד פרטי הובלה === : (((הטופס הושמט))) <!-- @ : '''1. פרטי הדיווח שעל המשגיח לתעד בתחילת ההובלה -''' : א. פרטי המשגיח: :: שם פרטי .......................... שם משפחה ............................... :: מס' זהות ........................... כתובת ....................................... :: מס' תעודת המשגיח ........................... : ב. מס' הרישוי של הרכב המוביל בעלי חיים ....................; אם הרכב הגורר שעליו בעלי חיים גרור - מס' הגרור ........................ : ג. מספר ההיתר לפי [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982]], או מספר צו הורדה מכלי הובלה והעברה להסגר לפי [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל"ד-1974]] ....................... : ד. פרטי נהג הרכב {{מוקטן|(אם שונה מהמשגיח)}}: :: שם פרטי ........................... שם משפחה ............................... :: מס' זהות ........................... כתובת ....................................... : ה. כתובת נקודת המוצא {{מוקטן|(ימולא בידי משגיח שנכח במקום שבו הוטענו הבהמות על הרכב בנקודת המוצא)}} ...................................................... : ו. שעת תחילת ההשגחה ........................ : ז. שעת תחילת טעינת הבהמות על הרכב ........................ {{מוקטן|(ימולא בידי משגיח שנכח במקום שבו הוטענו הבהמות על הרכב בנקודת המוצא).}} : ח. אם התחלף המשגיח במהלך ההובלה, ימלא המשגיח המחליף את הפרטים האלה: :: 1. שם פרטי ........................... שם משפחה ............................... :: 2. מס' זהות ........................... כתובת ....................................... :: 3. מס' תעודת המשגיח .............................. :: 4. כתובת או נקודת ציון של המקום שבו החליף את המשגיח הקודם בהובלה ....................................... :: 5. שעת התחלת ההשגחה על ידו ...................... : ט. אם הבהמות נפרקו מהרכב והוטענו על רכב אחר טרם הגעתן לנקודת היעד - :: (1) מס' הרישוי של הרכב ...................; אם הרכב שעליו בהמות הוא גרור - מס' הגרור .............................. :: (2) פרטי נהג הרכב {{מוקטן|(אם שונה מהמשגיח)}}: ::: שם פרטי ........................... שם משפחה ............................... ::: מס' זהות ........................... כתובת ....................................... :: (3) מקום הפריקה והטעינה על רכב אחר ............................. :: (4) שעת פריקת הבהמות מרכב אחד ................ :: (5) שעת טעינתן על רכב אחר ..................... :: (6) שעת תחילת הנסיעה לאחר טעינת הבהמות על רכב אחר .................. @ : '''2. פרטי הדיווח שעל המשגיח לתעד בתום ההובלה -''' : א. כתובת נקודת היעד {{מוקטן|(המקום שבו נפרקו הבהמות מהרכב)}} ....................................... : ב. שעת סיום ההשגחה ................... : ג. אירועים מיוחדים במהלך ההובלה, לרבות שימוש במאיץ חשמלי {{מוקטן|(יש לציין את מקום ושעת האירוע)}} ............................................................................................................... : ד. מקבל הבהמות בנקודת היעד {{מוקטן|(שם ושם משפחה)}} ...................................................... @ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|....................................|שם וחתימת המשגיח}} }} @ : '''3. פרטי הדיווח שעל מקבל הבהמות בנקודת היעד לתעד בסמוך לתום ההובלה -''' : א. תאריך ושעת סיום ההובלה ................. : ב. מספר הבהמות שהגיעו לנקודת היעד ................ : ג. נמצאה בהמה רובצת/פצועה/מתה בסיום ההובלה {{מוקטן|(יש לסמן את האפשרות הנכונה)}}, אם כן - יש למלא את הפרטים האלה לגבי כל בהמה בנפרד: :: (1) סוג הבהמה ..................... :: (2) מס' תווית אוזן של הבהמה .................. :: (3) סיבת הרביצה/פציעה/מוות {{מוקטן|(אם ידועה)}} ................................................... : ד. שם ושם משפחה של הנהג ....................................... @ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|....................................|שם וחתימת מקבל הבהמות}} }} --> == תוספת שניה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 12(1)]]))) ==== === צפיפות מרבית של בהמות בהובלה* === @ : '''בקר''' : {| ! width="200px" | סוג !! width="125px" | משקל ממוצע {{ש}} בקילוגרם !! width="125px" | שטח במטר רבוע {{ש}} לבעל חיים !! width="125px" | מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע |- | עגלים קטנים || עד 55 || 0.3–0.4 || 2.5–3.3 |- | עגלים בגודל בינוני || 55–110 || 0.4–0.7 || 1.4–2.5 |- | עגלים כבדים || 110–200 || 0.7–0.95 || 1–1.4 |- | בקר בינוני || 200–325 || 0.95–1.3 || 0.7–1 |- | בקר כבד || 325–550 || 1.3–1.6 || 0.6–0.7 |- | בקר כבד מאוד || עולה על 550 || יותר מ-1.6 || פחות מ-0.6 |} @ : '''כבשים''' : {| ! width="200px" | סוג !! width="125px" | משקל ממוצע {{ש}} בקילוגרם !! width="125px" | שטח במטר רבוע {{ש}} לבעל חיים !! width="125px" | מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע |- | טלאים || 16 || 0.17 || 5.8 |- | כבשים גזוזות וטלאים שמשקלם מעל 26 ק"ג || עד 55 || 0.2–0.3 || 3.3–5 |- | כבשים גזוזות וטלאים || עולה על 55 || יותר מ-0.3 || פחות מ-3.3 |- | כבשים בהריון מתקדם || עד 55 || 0.4–0.5 || 2–2.5 |- | כבשים בהריון מתקדם || עולה על 55 || יותר מ-0.5 || פחות מ-2 |} @ : '''עזים''' : {| ! width="200px" | סוג !! width="125px" | משקל ממוצע {{ש}} בקילוגרם !! width="125px" | שטח במטר רבוע {{ש}} לבעל חיים !! width="125px" | מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע |- | עזים קטנות וגדיים || עד 35 || 0.2–0.3 || 3.3–5 |- | עזים וגדיים || 35–55 || 0.3–0.4 || 2.5–3.3 |- | עזים || עולה על 55 || 0.4–0.75 || 1.3–2.5 |- | עזים בהריון מתקדם || עד 55 || 0.4–0.5 || 2–2.5 |- | עזים בהריון מתקדם || עולה על 55 || יותר מ-0.5 || פחות מ-2 |} @ : '''חזירים''' : {| style="margin-right: 206px;" ! width="125px" | עד משקל ממוצע של !! width="125px" | מטר רבוע {{ש}} לבעל חיים !! width="125px" | מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע |- | 25 ק"ג || 0.15 || 6.6 |- | 60 ק"ג || 0.35 || 2.8 |- | 80 ק"ג || 0.40 || 2.5 |- | 100 ק"ג || 0.42 || 2.3 |- | 120 ק"ג || 0.51 || 1.9 |- | עולה על 120 ק"ג || 0.7 || 1.4 |} @ : {{מוקטן|* צפויה הטמפרטורה בעת ההובלה לעלות על 25 מעלות צלזיוס, יוגדל השטח לכל בעל חיים ב-5 אחוזים נוספים.}} : {{מוקטן|* לכבשים שעובי כסות הצמר שלהן גדול מ-2 סנטימטרים יוגדל השטח לכל בעל חיים ב-5 אחוזים.}} == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 12(1) ו-(4)]]))) ==== : (((החל מיום 16.4.2028):)) === מרחב בהמות בהובלה === @ : {{מוגדל|'''בקר'''}} : {| ! width="200px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג !! width="125px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם !! width="125px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה !! width="125px" | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע |- | עגלים קטנים || עד 55 || 0.3 || 3.3 |- | עגלים בגודל בינוני || מעל 55 עד 110 || 0.4 || 2.5 |- | עגלים כבדים || מעל 110 עד 200 || 0.7 || 1.4 |- | בקר בינוני || מעל 200 עד 325 || 0.95 || 1.0 |- | בקר כבד || מעל 325 עד 550 || 1.3 || 0.7 |- | בקר כבד מאוד || עולה על 550 || 1.6 || 0.6 |} @ : {{מוגדל|'''כבשים'''}} : {| ! width="200px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג !! width="125px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם !! width="125px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה !! width="125px" | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע |- | טלאים || מעל 8 עד 16 || 0.17 || 5.8 |- | כבשים גזוזות וטלאים || מעל 16 עד 55 || 0.2 || 5 |- | כבשים גזוזות וטלאים || עולה על 55 || 0.3 || 3.3 |- | כבשים בהיריון מתקדם || מעל 16 עד 55 || 0.4 || 2.5 |- | כבשים בהיריון מתקדם || עולה על 55 || 0.5 || 2 |} @ : {{מוגדל|'''עיזים'''}} : {| ! width="200px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג !! width="125px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם !! width="125px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה !! width="125px" | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע |- | גדיים || מעל 8 עד 16 || 0.17 || 5.8 |- | עיזים קטנות וגדיים || מעל 16 עד 35 || 0.2 || 5 |- | עיזים וגדיים || מעל 35 עד 55 || 0.3 || 3.3 |- | עיזים || מעל 55 || 0.4 || 2.5 |- | עיזים בהיריון מתקדם || מעל 35 עד 55 || 0.4 || 2.5 |- | עיזים בהיריון מתקדם || עולה על 55 || 0.5 || 2 |} @ : {{מוגדל|'''חזירים'''}} : {| style="margin-right: 206px;" ! width="125px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} עד משקל ממוצע של !! width="125px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה !! width="125px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע |- | 25 ק"ג || 0.15 || 6.6 |- | 60 ק"ג || 0.35 || 2.8 |- | 80 ק"ג || 0.4 || 2.5 |- | 100 ק"ג || 0.42 || 2.3 |- | 120 ק"ג || 0.51 || 1.9 |- | עולה על 120 ק"ג || 0.7 || 1.4 |} @ : {{מוגדל|'''גמלים'''}} : {| ! width="200px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג !! width="125px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם !! width="125px" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה !! width="125px" | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע |- | בכרים שגילם עד 3 חודשים || עד 100 || 0.4 || 2.5 |- | בכרים שגילם מעל 3 חודשים עד שנתיים || מעל 100 עד 300 || 1 || 1 |- | גמלים שגילם מעל שנתיים עד שלוש שנים || מעל 300 עד 400 || 1.6 || 0.6 |- | גמלים שגילם מעל שלוש שנים || מעל 400 עד 500 || 2 || 0.5 |- | זכרים גדולים || מעל 500 || 2.5 || 0.4 |} <פרסום> כ' באדר התשס"ו (20 במרס 2006) <חתימה> זאב בוים שר החקלאות ופיתוח הכפר r8534r9727uc8jiqzenc1zdal05ylbb תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) 0 403537 3011282 2928375 2026-05-05T17:00:20Z OpenLawBot 8112 [3011268] תיקון תשפ"ו 3011282 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס״ו–2006}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 648|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6473.pdf}}, {{ח:תיבה|688|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6474.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1944|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12362.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)#סעיף 19|סעיף 19(2), (10) עד (13) ו־(15) עד (17)}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994}} (להלן – החוק), באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרת תקנות אלה לצמצם את סבלן של בהמות בעת הובלתן, תוך התחשבות בצורכי החקלאות. {{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגז מתחלף“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} מכל או ארגז המיועד להובלת בהמות, המתוכנן לטעינה על רכב ופריקה ממנו באמצעות מגבה נוע כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 85ב|בתקנה 85ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בהמה רובצת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בהמה שאינה מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בהמות“ – בקר, צאן, גמלים וחזירים, {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} למעט בהמות שהן חיות בר כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק להגנת חיית הבר|בחוק להגנת חיית הבר, התשט״ו–1955}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בני תת־משפחת הפריים (Bovinae); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בני משפחת הגמליים (Camelidae); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרכב“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 16.4.2028):}} הבעל הרשום ברישיון הרכב, לענין רכב שיש עליו הסכם שכירות או הסכם של מקח–אגב–שכירות או הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הובלה“ – העברת בהמה ממקום אחד למשנהו באמצעות כלי רכב לרבות טעינתה ופריקתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} או צו להעברת בעלי חיים להסגר לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים)#סעיף 6|תקנות 6}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים)#סעיף 7|ו־7 לתקנות יבוא בעלי חיים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טעינה ופריקה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לרבות העברה מרכב אחד לאחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגיח“ – אדם שעבר הכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משגיח“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} אדם שבידו תעודת משגיח בתוקף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בתקנה 3א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משך ההובלה“ – משך הזמן שמתחילת ההובלה עד סיום ההובלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת המוצא“ – המקום שהוטענה בו הבהמה על כלי רכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת המוצא“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} מקום טעינת הבהמה על הרכב בתחילת ההובלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת יעד“ – המקום שנפרקה בו הבהמה מכלי הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת יעד“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} מקום פריקת בהמה מהרכב בסיום ההובלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיום ההובלה“ – רגע הפריקה של הבהמה האחרונה מכלי הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיום ההובלה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} רגע הפריקה של הבהמה האחרונה מהרכב, ואם ההובלה כללה העברה מרכב אחד לאחר – רגע הפריקה מהרכב האחרון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צאן“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} כבשים (Ovis aries musimon), עיזים (Capra aegagrus hircus) ומכלואיהן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} רכב המונע באמצעות מנוע או הנגרר על ידי רכב כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פתוח“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} רכב שבדפנותיו פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ממוזג“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} רכב שקיימת ופועלת בו מערכת שמווסתת את זרימת האוויר ברכב ואת הטמפרטורה שבו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות יבוא בעלי חיים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל״ד–1974}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 16.4.2028):}} בתמורה או שלא בתמורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תא הובלה“ – רכב או חלק ממנו שאיננו מחולק במחיצות פנימיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תא הובלה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} רכב או חלק ממנו לרבות ארגז מתחלף שאיננו מחולק במחיצות פנימיות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחילת ההובלה“ – רגע התפיסה של הבהמה הראשונה לצורך הטענתה על כלי הרכב שישמש להובלתה. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחילת ההובלה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} רגע התפיסה של הבהמה הראשונה לצורך הטענתה על הרכב שישמש להובלתה, ואם ההובלה כללה העברה מרכב אחד לאחר – טעינתה על הרכב הראשון מביניהם. {{ח:סעיף|3|הכשרת משגיחים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של: {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} תכנית להכשרת משגיחים תכלול למידה של כל אלה ובחינה עליהם: {{ח:תתת|(1)}} תקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} טכניקות הובלה וצורכי רווחה של בהמות; {{ח:תתת|(3)}} שיטות למזעור סבלן של בהמות בהובלה. {{ח:תת|(ב)}} תכנית ההכשרה תוגש לאישור המנהל; ראה המנהל כי התכנית תואמת את מטרות {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|החוק}} יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} תוכנית ההכשרה, לרבות הבחינה, תוגש לאישור הממונה; ראה הממונה כי התוכנית תואמת את האמור בתקנת משנה (א) יאשרה, ורשאי הוא לאשרה בתנאים; הממונה רשאי להורות על תיקון התוכנית והבחינה בהתאם לכך לאחר שאושרו אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} השתנו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|החוק}}; {{ח:תתת|(2)}} לדעת הממונה יש לעדכן את תוכנית ההכשרה והבחינה בנושאים הקשורים לתקנות משנה (א)(2) או (3). {{ח:תת|(ג)}} סיים אדם הכשרה תינתן לו תעודת משגיח. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} הבחינה תיערך בכתב בשפות עברית וערבית וכן לבקשת נבחן – בשפה האנגלית; הממונה רשאי במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לאשר לנבחן מסוים להיבחן בשפה אחרת או בעל פה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} סיים אדם הכשרה ועמד בבחינה לפי התוכנית שאישר הממונה כאמור בתקנת משנה (ב), תינתן לו תעודת סיום הכשרה; הודעה על סיום הכשרה ועמידה בבחינה כאמור תישלח לממונה על ידי מבצע ההכשרה. {{ח:סעיף|3א|תעודת משגיח|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:תת|(א)}} לא ישמש אדם משגיח אלא אם כן ניתנה לו תעודת משגיח מאת הממונה. {{ח:תת|(ב)}} לא תינתן לאדם תעודת משגיח אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 18 שנים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} ניתנה לו תעודה על סיום הכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(ג)}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}} או בעבירה אחרת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש כמשגיח; {{ח:תתת|(4)}} בחמש השנים שקדמו להודעה לממונה על עמידתו בהצלחה בבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ד)}}, לא הוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|החוק}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|הפקודה}}, שלפי חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש כמשגיח. {{ח:תת|(ג)}} תוקף תעודת משגיח יהיה לחמש שנים מיום נתינתה, ורשאי הממונה להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם. {{ח:תת|(ד)}} הורה הממונה על תיקון תוכנית ההכשרה לאחר שניתנה למשגיח תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)}}, רשאי הממונה להורות למשגיח להשתתף בהכשרה נוספת עקב תיקון התוכנית, אם לדעת הממונה ההכשרה הנוספת נחוצה לביצוע עבודתו של המשגיח. {{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למשגיח להשתתף בהכשרה כאמור בתקנת משנה (ד), ישלים המשגיח את ההכשרה הנוספת, לרבות בחינה עליה, בתוך שנה מיום שהממונה הורה לו כאמור; לא השלים המשגיח את ההכשרה או לא עמד בהצלחה בבחינה עליה, רשאי הממונה לבטל את תעודת המשגיח; {{ח:תת|(ו)}} נוכח הממונה כי משגיח לא קיים חובות לפי תקנות אלה או שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן התעודה המפורטים בתקנת משנה (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן למשגיח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, לבטל את תעודת המשגיח או להתנות את המשך פעולתו של המשגיח בתנאים, לרבות דרישה להשתתף בהכשרה נוספת ולעמוד בהצלחה בבחינה עליה. {{ח:תת|(ז)}} אדם שהממונה החליט שלא לתת לו תעודת משגיח או לבטלה או שלא להאריך את תוקפה או להתנות את המשך פעולתו כמשגיח בתנאים, רשאי להגיש השגה מנומקת בכתב על החלטת הממונה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; ההשגה תוגש למנהל והוא ייתן את החלטתו בהשגה מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהושגה ההשגה. {{ח:סעיף|4|חובת השגחה ופיקוח|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם בהמות, אלא אם כן הוא משגיח או שבמשך ההובלה כולה נוכח משגיח; {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} התבצעה ההובלה בכמה רכבים – יהיה משגיח בכל אחד מהרכבים למעט בגרור. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המחזיק בבהמות בנקודת המוצא לא יוציא בהמות ממשק לצורך הובלתן, אלא אם כן נוכח משגיח. {{ח:תת|(ב)}} המשגיח חייב בהשגחה על הבהמות ברציפות או בפרקי זמן קצובים לפי נסיבות ההובלה ורגישותן של הבהמות המובלות {{ח:הערה|(הסיפה תימחק ביום 16.4.2028):}} וכן חייב הוא לעשות כל שניתן למניעת הפרה של תקנות אלה; נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}} רואים את המשגיח כמי שהפר את חובתו כאמור זולת אם הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. {{ח:תת|(ג)}} בעת ההובלה יהיו בידי המשגיח הוראות ואמצעים להזעקת עזרה, לרבות עזרה וטרינרית במקרה חירום. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בעת ההובלה המשגיח יחזיק אמצעים לדיווח מיידי למזמין ההובלה וידווח לו בהקדם האפשרי על כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בהמה שנפגעה במהלך ההובלה; {{ח:תתת|(2)}} עיכוב בהובלה שצפוי לגרום לחריגה מזמן ההובלה המותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}; {{ח:תתת|(3)}} תקלה בהובלה, לרבות תקלה ברכב, העלולה לפגוע ברווחת הבהמות. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(תבוטל ביום 16.4.2028):}} נפגעה בהמה במשך ההובלה, ידאג המשגיח למתן עזרה ראשונה במהירות האפשרית, ובמידת הצורך לטיפול על ידי רופא וטרינר או להמתת חסד. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(תבוטל ביום 16.4.2028):}} ראה משגיח במשך הובלת בהמות כי הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך לאלתר לממונה, בכתב. {{ח:סעיף|4א|חובת טיפול בתקלות במהלך הובלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} אירע אחד או יותר מהאירועים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ג)}}, ינקוט מזמין ההובלה, ואם אין מזמין הובלה – המוביל עצמו, בתוך זמן סביר, אמצעים הנחוצים לטיפול בבהמה, לרבות הזמנת רופא וטרינר או לתנאי הובלה חלופיים הולמים, הכול לפי העניין. {{ח:סעיף|5|היתר הובלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לפני תחילת כל הובלה ימלא המשגיח, במקום שיועד לכך בהיתר, את הפרטים הרשומים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} ההיתר יהיה ברשות הנהג בעת ההובלה, ועותק אחד שלו יימסר למי שמוסמך לדרוש אותו לפי כל דין, אם דרש. {{ח:תת|(ג)}} בתום ההובלה יוסיף המשגיח במקום שיועד לכך בהיתר את מקום ומועד סיום ההובלה ואירועים מיוחדים אם התרחשו, ויחתים עליו את מי שקיבל את הבהמות לשליטתו. {{ח:תת|(ד)}} בסיום ההובלה ישלח המשגיח עותק אחד של ההיתר ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה נמצאת נקודת היעד; היתר שהתקבל בלשכה וטרינרית יישמר לתקופה שלא תפחת מ־5 שנים. {{ח:תת|(ה)}} עותק אחד לפחות של ההיתר יישמר בידי המשגיח לתקופה שלא תפחת משנה. {{ח:סעיף|5|תיעוד ודיווח פרטי הובלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:תת|(א)}} המשגיח יתעד בכתב את פרטי ההובלה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} (להלן – פרטי ההובלה), בתום ההובלה, ויעביר אותם למשרד באופן דיגיטלי; נכחו באותה הובלה כמה משגיחים – יתעד כל אחד מהם את פרטי ההובלה בנוגע לזמן שבו הוא נכח כמשגיח, עם תום תפקידו כמשגיח באותה הובלה, ויעביר אותם למשרד באופן האמור. {{ח:תת|(ב)}} מקבל הבהמות בנקודת היעד יתעד בכתב, בתום ההובלה, את הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}} ויעביר אותם למשרד באופן דיגיטלי. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על העברת התיעוד לפי תקנת משנה (ב), נמצאה בתום ההובלה בהמה רובצת, פצועה או מתה, ידווח על כך מקבל הבהמות לממונה באופן דיגיטלי ויציין את הסיבה לכך, אם ידועה לו. {{ח:תת|(ד)}} המשרד יפרסם באתר האינטרנט שלו קישור למסירת הדיווחים לפי תקנות משנה (א) עד (ג) באופן דיגיטלי. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אירעה תקלה במערכת הממוחשבת של המשרד שאינה מאפשרת העברת פרטי דיווח באופן דיגיטלי, משגיח או מקבל הבהמות בנקודת היעד יעביר אותם בכתב ללשכה הווטרינרית המחוזית שבתחומה נמצאת נקודת היעד וישמור עותק שלהם לתקופה של שנה. {{ח:סעיף|5א|הדרכת עובדים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המחזיק בנקודת המוצא או בנקודת היעד ידאג להדרכת כל אדם העוסק מטעמו בטעינה ופריקה של בהמה לעמידה בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5(א)}}{{ח:הערה|,}} {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(א)(4), (6), (7) ו־(10)}}. {{ח:סעיף|6|הובלה אסורה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יטעין אדם בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה – {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לא יטעין אדם בהמה ברכב, לא יוציאה ממשק ולא יעבירה לאחר לצורך הובלתה אם היא – {{ח:תתת|(1)}} אם היא חולה או פצועה, למעט – לצורך טיפול רפואי, ולמעט אם פציעתה או מחלתה קלה ואינה משפיעה על רווחתה בעת ההובלה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בהמה רובצת או שאינה מסוגלת לנוע בכוחות עצמה בלא כאב ניכר; {{ח:תתת|(2)}} אם היא המליטה במהלך 48 השעות שלפני ההובלה, למעט לצורך טיפול רפואי; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} חולה או פצועה, למעט אם פציעתה או מחלתה קלה ואינה משפיעה על רווחתה בעת ההובלה; {{ח:תתת|(3)}} אם קיימת אפשרות ממשית שהובלתה תגרום לה, עקב מצבה, לעקה חמורה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בעשירון האחרון להיריונה או אם היא המליטה בתוך 48 השעות שלפני ההובלה; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} ולד שטבורו טרם החלים; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} עגל או בכר שטרם מלאו לו עשרה ימים, גדי או טלה שטרם מלאו לו שבעה ימים וגור חזירים שטרם מלאו לו עשרים ואחד ימים, וההובלה היא למרחק העולה על 60 ק״מ. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) – {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להטעין בהמה ברכב, להוציאה ממשק או להעבירה לאחר לצורך הובלתה – {{ח:תתת|(1)}} ניתן להטעין בהמה לשחיטה דחופה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}}, ובלבד שהיא מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה ובתעודה שנתן רופא וטרינר בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|לתקנה האמורה}} קבע הרופא הווטרינר תנאי הובלה הולמים למצבה ואת משך הזמן המרבי להובלתה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לשחיטה דחופה כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|בתקנה 78 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}}, ובלבד שהיא מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה ובתעודה שנתן רופא וטרינר בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 78|לתקנה האמורה}} קבע הרופא הווטרינר תנאי הובלה הולמים למצבה ואת משך הזמן המרבי להובלתה; {{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לשם קבלת טיפול רפואי; {{ח:תתת|(1ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לאחר קבלת טיפול רפואי אם ניתן לכך אישור בכתב מאת רופא וטרינר; באישור יפורטו סוג הטיפול שניתן לבהמה והמועד שבו ניתן, ואם הדבר נדרש, יפורטו גם הגבלות לעניין יעד ההובלה, תנאי ההובלה ומשך הזמן המרבי שבו ניתן להוביל את הבהמה בהתאם למצבה, ובכלל זה הובלה בתא נפרד; {{ח:תתת|(2)}} רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הובלה אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} אם התיר זאת המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם ראה שהנסיבות מחייבות זאת; היתר כאמור יכלול, אם הדבר נדרש, גם הגבלות לעניין יעד ההובלה, תנאי ההובלה ומשך הזמן המרבי להובלת הבהמה בהתאם למצבה, ובכלל זה הובלה בתא נפרד. {{ח:סעיף|7|זמני ההובלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם בהמה אם משך ההובלה עולה על – {{ח:תתת|(1)}} שש שעות לצאן, בקר וגמלים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} שש שעות לצאן ולבקר; {{ח:תתת|(2)}} ארבע שעות לחזירים. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} ארבע שעות לגמלים ולחזירים. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופות שלהלן, לא יוביל אדם בהמה ברכב פתוח בין השעות 10:00 ו־17:00, אם משך ההובלה בטווח השעות האמורות עולה על שעתיים לגמלים ולחזירים או עולה על שלוש שעות לבקר וצאן – {{ח:תתת|(1)}} בין 1 בנובמבר ו־30 באפריל – אם הטמפרטורה צפויה לעלות על 32 מעלות צלזיוס בנקודת המוצא או היעד לפי הגבוהה מביניהן; לעניין זה תקבע התחזית באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי לגבי יום ההובלה המתוכנן, כפי שפורסמה במועד שחל 24 שעות לפני מועד ההובלה המתוכנן; {{ח:תתת|(2)}} בין 1 במאי ו־31 באוקטובר. {{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} במקרים המפורטים להלן יראו את ההובלה כהובלה אחת ומשך ההובלה המצטבר לא יעלה על הקבוע בתקנות משנה (א) או (א1), לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הבהמות הועברו מרכב אחד לרכב אחר; {{ח:תתת|(2)}} הבהמות נפרקו מהרכב למשך פרק זמן שלא עלה על שלוש שעות עד טעינתן שנית על הרכב. {{ח:תת|(ב)}} מוביל בהמה יובילה בלא הפסקות ובאופן רצוף בנסיבות הענין. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנת משנה (א), אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר משך הובלה ארוך מזה הנקוב בתקנות משנה (א) או (א1), אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) מותרים עיכובים הנחוצים לרווחת הבהמות המובלות, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינריים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב; גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ב) מותרים עיכובים הנחוצים לרווחת הבהמות המובלות, או הנחוצים לשם בדיקות וטרינריות, בדיקות מכס, בדיקות ביטחוניות ובדיקות מטעם גורמי פיקוח וטרינריים, ובלבד שעיכובים אלה לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב; גורמי עיכוב כאמור יובאו בחשבון לפני תחילת ההובלה ויינקטו כל האמצעים למניעתם, לצמצומם או להכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(תבוטל ביום 16.4.2028):}} עוכבה הובלת בהמות, ינקוט המשגיח את כל האמצעים הנחוצים לטיפול בהן ובמידת הצורך לפריקתן או להעברתן לתנאי החזקה מתאימים. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} תקנות משנה (א) ו־(א1) לא יחולו לעניין הובלת בהמה מנמל יבוא להסגר כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים)|בתקנות יבוא בעלי חיים}}. {{ח:סעיף|8|מזון ומים בנקודת המוצא והיעד|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} אדם שבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים, עד לטעינתה על כלי רכב, ואולם לחזיר המובל לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו. {{ח:תת|(ב)}} אדם שבהמה נמצאת בשליטתו מעת פריקתה מכלי רכב, ייתן לה גישה למים מיד עם פריקתה. {{ח:סעיף|8|מזון ומים בנקודות המוצא והיעד|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:תת|(א)}} המחזיק בבהמה המיועדת להובלה בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים, עד לטעינתה על הרכב, ואולם לחזיר המובל לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו. {{ח:תת|(ב)}} המחזיק בבהמה בנקודת היעד, ייתן לה גישה למים מיד עם פריקתה מהרכב. {{ח:סעיף|9|איסוף בהמות הטענתן ופריקתן|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעת איסוף בהמות, הטענתן ופריקתן – {{ח:תתת|(1)}} לא יטעין אדם צאן בכלי רכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו נטען הצאן, מואר; {{ח:תתת|(2)}} לא ישליך אדם בהמה; {{ח:תתת|(3)}} לא יכה אדם בהמה במקל או במכשיר אחר לרבות במאיץ חשמלי, ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש סביר בכוח אם היא בוגרת, והשימוש בכוח היה נחוץ באופן סביר בנסיבות הענין והוא לא פגע בראשה; {{ח:תתת|(4)}} לא ירים אדם בהמה על ידי תפיסה בראשה, בקרניה, בזנבה או בפרוותה; {{ח:תתת|(5)}} לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים; {{ח:תתת|(6)}} לא יתלה אדם בהמה באוויר. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א)(5) ו־(6) לא יחולו לענין הטענה או פריקה של בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה בכלי רכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה. {{ח:סעיף|9|איסוף בהמות הטענתן הובלתן ופריקתן|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:תת|(א)}} בעת איסוף בהמות לצורך הטענתן על הרכב, הובלתן ופריקתן – {{ח:תתת|(1)}} לא יטעין אדם בהמה ברכב, אלא אם כן תא ההובלה שבו היא הוטענה, מואר; {{ח:תתת|(2)}} לא ישליך אדם בהמה; {{ח:תתת|(3)}} לא יכה אדם בהמה ולא יחשמל אותה במאיץ חשמלי; {{ח:תתת|(4)}} לא ירים או יגרור אדם בהמה על ידי אחיזה בראשה, בקרניה, בזנבה, בגפיה או בפרוותה; {{ח:תתת|(5)}} לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים; {{ח:תתת|(6)}} לא יתלה אדם בהמה באוויר; {{ח:תתת|(7)}} לא יקשור אדם בהמה לצורך הובלתה באופן העלול לפגוע בגופה או בריאותה; {{ח:תתת|(8)}} לא יסגור אדם דלת תא הובלה באופן הפוגע בגוף הבהמה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לא יישא אדם באחריות פלילית בשל הכאה או חשמול של בקר במהלך הטענתו על הרכב ופריקתו ממנו, אם בידו תעודת משגיח בתוקף והתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הם היו נחוצים בנסיבות העניין; {{ח:תתת|(2)}} הם נעשו באופן סביר בנסיבות העניין; {{ח:תתת|(3)}} היה לבהמה מקום להתקדם אליו והיא אינה מתקדמת; {{ח:תתת|(4)}} משקל הבקר עולה על 250 ק״ג; {{ח:תתת|(5)}} הם התבצעו בשרירי החלק האחורי של הבהמה; {{ח:תתת|(6)}} אם בוצע שימוש במאיץ חשמלי – משך מכת החשמל לא עלה על שנייה אחת; {{ח:תתת|(7)}} הבהמה לא הוכתה ולא נעשה עליה שימוש במאיץ חשמלי יותר מפעמיים במהלך אותו אירוע. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א)(5) ו־(6) לא יחולו לענין הטענה או פריקה של בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר, שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה ברכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה. {{ח:סעיף|10|מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן ופריקתן בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו; {{ח:תת|(2)}} היה הכבש משופע, אין השיפוע עולה על 30 מעלות ועל גבי הכבש מותקנים פסי רוחב שגובהם שני סנטימטרים והמרחק ביניהם 20 סנטימטרים; {{ח:תת|(3)}} המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם ואשר חוסמות את שדה הראיה של בהמות לצדדים; {{ח:תת|(4)}} המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם; {{ח:תת|(5)}} לעוסקים בהטענה יש גישה נוחה לכל קטע של המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועד למעבר הבהמות. {{ח:סעיף|10|מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה וארגז מתחלף|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2034):}} {{ח:ת}} מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן, טעינתן ופריקתן בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו; {{ח:תת|(2)}} לא קיימים הפרשי גובה ומרחק בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות; קיים הפרש בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות – יותקן ביניהם כבש שהשיפוע שלו לא יעלה על 20 מעלות למעבר עגלים שגילם אינו עולה על 6 חודשים וחזירים, ועל 26 מעלות למעבר בהמות אחרות; הוראות פסקה זו יחולו גם על מעבר בהמות בכבש הנמצא בתוך הרכב; {{ח:תת|(3)}} המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם והוצאת גפיים דרכן ואשר חוסמות את שדה הראיה של בהמות למעט גמלים לצדדים; הייתה הבהמה גמל – לא יפחת גובה הדפנות מ־1.5 מטר; פסקה זו לא תחול על כבש אם אורכו קצר ממחצית אורך הבהמה; {{ח:תת|(4)}} המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם; {{ח:תת|(5)}} מבנה המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועדים למעבר הבהמות, מאפשרים לעוסקים באיסוף, הטענה ופריקה לבחון את מצב הבהמות; {{ח:תת|(6)}} שיפוע הארגז המתחלף במהלך טעינתו על הרכב או פריקתו ממנו אינו עולה על – {{ח:תתת|(א)}} 20 מעלות אם יש בתוכו עגלים שגילם אינו עולה על 6 חודשים או חזירים; {{ח:תתת|(ב)}} 26 מעלות אם יש בתוכו בהמות אחרות. {{ח:סעיף|11|תאי הובלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בעל רכב, לא יוביל בהמה ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה: {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לא יוביל אדם בהמה אלא אם כן התקיימו בתאי ההובלה תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} דפנות התאים חזקות דיין לשאת את משקל הבהמות ולעמוד בתנאי ההובלה; {{ח:תת|(2)}} אין בתאים בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שהבהמות עלולות להילכד בהם; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} אין בדפנות התאים וברצפתם בליטות או חריצים העלולים לפגוע בבהמות או שהבהמות עלולות להילכד בהם; {{ח:תת|(3)}} רצפת התאים אינה משופעת והיא עשויה מחומר המונע החלקה {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} או מרופדת בחומר כאמור; {{ח:תת|(3א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} תא הובלה שמובלים בו גורי חזירים שמשקלם נמוך מ־10 ק״ג, טלאים או גדיים שמשקלם נמוך מ־20 ק״ג או עגלים או בְּכרָים שגילם נמוך משישה חודשים, יהיה מרופד בחומר שטיבו וכמותו מתאימים לספיגת הפרשותיהם במהלך ההובלה; {{ח:תת|(4)}} פתח תא ההובלה יהיה בנוי באופן שמאפשר הכנסת בהמות, הוצאתן וסגירת התא בלא חשש לפגיעה בבהמות; {{ח:תת|(5)}} מבנה הרכב והתאים מאפשר פיקוח מבחוץ על מצב הבהמות שבתוכם; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} מבנה תא ההובלה מאפשר לבחון את מצב הבהמות שבתוכו; {{ח:תת|(6)}} תאי ההובלה יהיו נקיים לפני תחילת כל הובלה, ינוקו לאחר סיומה ויחוטאו בחומר שאושר לכך לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים)|תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים), התשמ״ב–1982}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} תאי ההובלה יעברו ניקוי וחיטוי לפני תחילת כל הובלה; הוראה זו לא תחול על הובלת בהמות ברכב החוזר מתחנת הסגר או ממקום הסגר לנמל יבוא לצורך הובלת בהמות שהגיעו באותו כלי הובלה; בפסקה זו, ”תחנת הסגר“, ”מקום הסגר“ ו”כלי הובלה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים)|בתקנות יבוא בעלי חיים}}. {{ח:סעיף|12|מרחב בהובלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בעל הרכב או מי שהבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא לא יוביל בהמות ולא ירשה לאחר לעשות כן אלא בהתקיים תנאים אלה: {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לא יוביל אדם בהמות אלא בהתקיים תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} צפיפות הבהמות בתא ההובלה לא תעלה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} לגבי אותו סוג של בהמות; {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} על אף האמור, צפויה הטמפרטורה בעת ההובלה לעלות על 25 מעלות צלזיוס בנקודת המוצא או נקודת היעד, יוגדל השטח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השנייה}} לכל סוג בהמה ב־5 אחוזים נוספים; לעניין זה תקבע התחזית באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי לגבי מועד ההובלה המתוכנן, כפי שפורסמה במועד שחל 24 שעות לפני המועד האמור; {{ח:תת|(2)}} בתא אחד לא יובלו יותר משלושים כבשים או יותר מעשרים חזירים; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בתא הובלה אחד לא יובלו יותר משישים כבשים או עיזים או יותר מעשרים חזירים; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} כל אחת מהבהמות תוכל לעמוד, בו בזמן, כשכל גופה נמצא בקו ישר, מקביל לאחת מדפנות תא ההובלה; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} השטח המרבי לכלל הבהמות המובלות בתא הובלה לא יעלה על סך כל השטח המזערי הנדרש להן לפי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} וזאת בתוספת השטח המזערי הנדרש לבהמה נוספת; {{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} גובה תא ההובלה יהיה לפחות 10 ס״מ מעל קצה הקרניים או הראש של הבהמה הגבוהה ביותר, לפי הגבוה מביניהם; {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} השטח הקבוע לכבשים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השנייה}}, יוגדל ב־5 אחוזים נוספים לכבשים שעובי הצמר שלהן גדול מ־2 סנטימטרים, לכל אחת מהן. {{ח:סעיף|13|הפרדה בין בהמות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מי שהבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא לא יאפשר הובלה בתא אחד של: {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המחזיק בבהמות בנקודת המוצא לא יאפשר הטענה של בהמות יחד באותו תא הובלה אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} בהמות העלולות לפגוע זו בזו {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בסבירות גבוהה; {{ח:תת|(2)}} בהמות ממינים ביולוגיים שונים או בגדלים שונים באופן משמעותי; ואולם הוראה זו לא תחול על הובלת עזים וכבשים שמקורם באותו עדר; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בהמות מסוגים ומינים ביולוגיים שונים או בגדלים שונים באופן משמעותי; ואולם הוראה זו לא תחול על הובלת עזים וכבשים שמקורם באותו עדר; {{ח:תת|(3)}} פרטים שעוינים זה את זה על בסיס פרטני או מתוך טבעם הביולוגי. {{ח:סעיף|14|תנאים סביבתיים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בו בהמות אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לא יוביל אדם בהמות ברכב אם מטען הרכב כולל חומרים מסוכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}. {{ח:תת|(ב)}} הנהג ימנע, ככל האפשר, את חשיפתן של בהמות בזמן ההובלה לטלטולים, לחבטות, לזעזועים ותאוצה וכן יימנע, ככל האפשר, מהאצות חדות ומעצירות פתע, יאט במיוחד בסיבובים ויימנע, עד כמה שאפשר, מתנועה בדרכים משובשות. {{ח:סעיף|15|אוורור|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב אלא אם כן התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בדפנות הרכב פתחים המאפשרים תנועת אוויר חופשית לבהמות המובלות בו (בתקנות אלה – רכב פתוח); {{ח:תתת|(2)}} ברכב מותקנת ופועלת מערכת אוורור או צינון מכנית שאישר המנהל לאחר התייעצות עם מומחים, נציגי גורמים חקלאיים ונציגי ארגונים למען בעלי חיים (בתקנות אלה – רכב מאוורר). {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לא יוביל אדם בהמות ברכב אלא אם כן הרכב הוא רכב פתוח או רכב ממוזג. {{ח:תת|(ב)}} בעל רכב ומי שנוהג ברכב לא יוביל בהמות ברכב פתוח אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שטח כלי הרכב המשמש להובלת הבהמות מקורה או מכוסה ברשת צל; {{ח:תתת|(2)}} משך ההובלה לא יעלה על שלוש שעות אם – {{ח:תתתת|(א)}} הטמפרטורה צפויה לעלות על 32 מעלות צלזיוס; {{ח:תתתת|(ב)}} ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל־17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו־1 בנובמבר של כל שנה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} לא יוביל אדם בהמות ברכב פתוח אלא אם כן תא ההובלה מקורה או מכוסה בחלקו העליון ברשת צל שלמה ומתוחה בתקופה שבין 1 במאי ו־31 באוקטובר או ביריעה אטומה למים, שלמה ומתוחה בתקופה שבין 1 בנובמבר ו־30 באפריל. {{ח:תת|(ג)}} בעל הרכב ומי שנוהג בו לא יוביל בהמות ברכב מאוורר אלא אם כן התקיימו שני אלה: {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} בעל הרכב ומי שנוהג בו לא יוביל בהמות ברכב ממוזג אלא אם כן התקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} פעולת מערכת האוורור איננה תלויה בפעילות מנוע הרכב; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} פעולת מערכת המיזוג איננה תלויה בפעילות מנוע הרכב; {{ח:תתת|(2)}} ברכב קיימים פתחים מספיקים לאוורור טבעי במקרה של כשל במערכת האוורור. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} ברכב קיימים פתחים מספיקים למיזוג טבעי במקרה של כשל במערכת האוורור. {{ח:תת|(ד)}} נוצר עומס חום עקב כשל של מערכת האוורור ברכב מאוורר יפתח מי שנוהג בו את הפתחים, וידאג שהרכב יהא בתנועה רצופה במשך ההובלה, ככל האפשר; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח קירור המטען בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} נהג של רכב ממוזג שאירע בו כשל של מערכת המיזוג, יפתח את הפתחים בתא ההובלה ויוביל את הרכב בתנועה רצופה, ככל האפשר; היה הכרח לעצור את הרכב, יעצור אותו במקום מוצל, ויבטיח את קירור הבהמות בכל אמצעי סביר, לרבות התזת מים או פריקת הבהמות ביעד חלופי, לפי הצורך. {{ח:סעיף|16|צידוק מיוחד}} {{ח:ת}} לא יישא אדם באחריות על הפרת הוראה מהוראות תקנות אלה, אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת בהמות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה היתה קטנה מזו שהיתה צפויה אלמלא ההפרה. {{ח:סעיף|17|פטור מתחולה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לא יחולו על הובלה של פחות מ־5 בהמות למרחק שאינו עולה על 30 ק״מ. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לא יחולו על הובלת – {{ח:תת|(1)}} צאן – למרחק שאינו עולה על 50 ק״מ ובלבד ששטח הרכב שאושר להובלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982}}, אינו עולה על 4.5 מטרים רבועים; {{ח:תת|(2)}} בהמות אחרות – שמספרן אינו עולה על ארבע למרחק שאינו עולה על 30 ק״מ. {{ח:סעיף|18|עונשין|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} אלה דינם – מאסר שישה חודשים: {{ח:תתת|(1)}} המוביל בהמות בלא משגיח בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}}; {{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המחזיק בבהמות בנקודת המוצא שהוציאן ממשק לצורך הובלתן בלא משגיח בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4(א1)}}; {{ח:תתת|(2)}} משגיח שהפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ב)}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} משגיח שהפר את חובת ההשגחה המוטלת עליו ולפי התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} משגיח שהפר את חובתו לתת עזרה וטיפול לבהמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ד)}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} מזמין ההובלה, ואם אין מזמין הובלה – המוביל, שלא נקט אמצעים הנחוצים לטיפול בבהמה או לתנאי הובלה חלופיים הולמים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 4א|לתקנה 4א}}; {{ח:תתת|(4)}} המטעין בהמה בכלי רכב לצורך הובלתה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 6|לתקנות 6}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המטעין בהמה ברכב לצורך הובלתה בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}; {{ח:תתת|(5)}} המוביל בהמה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 7|לתקנה 7}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המוביל בהמה בחריגה ממשך הזמן המותר, באופן לא רציף בנסיבות העניין או בהפסקות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 7|לתקנה 7(א) עד (ב)}}; {{ח:תתת|(6)}} מי שאינו מספק לבהמה שבשליטתו גישה למזון ולמים, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 8|לתקנה 8}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המחזיק בבהמה המיועדת להובלה בנקודת המוצא, שאינו מספק לה גישה מלאה למזון ולמים עד לטעינתה על הרכב או שמספק מזון לחזיר המובל לשחיטה, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 8|לתקנה 8(א)}}; {{ח:תתת|(6א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המחזיק בבהמה בנקודת היעד, שאינו מספק לה גישה למים מייד עם פריקתה מהרכב בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 8|לתקנה 8(ב)}}; {{ח:תתת|(6ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} האוסף, מטעין, מוביל או פורק בהמה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9}}; {{ח:תתת|(7)}} מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, העמסתה על רכב הובלה או פריקתה ממנו, והוא פועל בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 10|לתקנה 10}}; {{ח:תתת|(8)}} בעל רכב שמוביל בהמות, שפועל בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנה 11}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המוביל בהמות, שפועל בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנה 11}}; {{ח:תתת|(9)}} בעל רכב או מי שהבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא שפועל בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12|לתקנה 12}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המוביל בהמות בנקודת המוצא שפועל בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12|לתקנה 12}}; {{ח:תתת|(10)}} מי שבהמות נמצאות בשליטתו בנקודת המוצא והוא מאפשר הובלתן בתא אחד בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 13|לתקנה 13}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המחזיק בבהמות בנקודת המוצא, המאפשר את הטענתן והובלתן יחד באותו תא הובלה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 13|לתקנה 13}}; {{ח:תתת|(11)}} בעל רכב או נהג רכב, שמוביל בהמות ברכב בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 14|לתקנות 14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} המוביל בהמות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 14|לתקנות 14(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15(א) עד (ג)}}; {{ח:תתת|(12)}} נהג רכב שמוביל בהמות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 14|לתקנה 14(ב)}}; {{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} נהג של רכב ממוזג שאירע בו כשל של מערכת המיזוג ופעל בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 15|לתקנה 15(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} אלה דינם – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} משגיח שאין בידיו בעת ההובלה ההוראות והאמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} משגיח שראה שבמשך הובלת בהמות הופרה הוראה מהוראות תקנות אלה, ולא הודיע על כך בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} משגיח שהפר הוראה הנוגעת להיתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5(א), (ג), (ד) או (ה)}}; {{ח:תתת|(4)}} נהג שאין ברשותו היתר, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה 5(ב)}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} אלה דינם – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:תתת|(1)}} משגיח שלא החזיק בעת ההובלה אמצעים לדיווח מיידי למזמין ההובלה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 4|לתקנה 4(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} משגיח שלא מסר תיעוד בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה 5(א) או (ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} אדם שקיבל את הבהמות בנקודת היעד שלא מסר תיעוד בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 5|לתקנה 5(ב) עד (ג) או (ה)}}. {{ח:סעיף|19|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}} – 6 חודשים מיום פרסומן. {{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} – שנתיים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א) ו־(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:קטע3||תיעוד פרטי הובלה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הטופס הושמט)}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(1)}})}}}} {{ח:קטע3||צפיפות מרבית של בהמות בהובלה*}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''בקר''' {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">סוג</th><th width="125px">משקל ממוצע {{ש}} בקילוגרם</th><th width="125px">שטח במטר רבוע {{ש}} לבעל חיים</th><th width="125px">מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע</th></tr> <tr><td>עגלים קטנים</td><td>עד 55</td><td>0.3–0.4</td><td>2.5–3.3</td></tr> <tr><td>עגלים בגודל בינוני</td><td>55–110</td><td>0.4–0.7</td><td>1.4–2.5</td></tr> <tr><td>עגלים כבדים</td><td>110–200</td><td>0.7–0.95</td><td>1–1.4</td></tr> <tr><td>בקר בינוני</td><td>200–325</td><td>0.95–1.3</td><td>0.7–1</td></tr> <tr><td>בקר כבד</td><td>325–550</td><td>1.3–1.6</td><td>0.6–0.7</td></tr> <tr><td>בקר כבד מאוד</td><td>עולה על 550</td><td>יותר מ־1.6</td><td>פחות מ־0.6</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''כבשים''' {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">סוג</th><th width="125px">משקל ממוצע {{ש}} בקילוגרם</th><th width="125px">שטח במטר רבוע {{ש}} לבעל חיים</th><th width="125px">מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע</th></tr> <tr><td>טלאים</td><td>16</td><td>0.17</td><td>5.8</td></tr> <tr><td>כבשים גזוזות וטלאים שמשקלם מעל 26 ק״ג</td><td>עד 55</td><td>0.2–0.3</td><td>3.3–5</td></tr> <tr><td>כבשים גזוזות וטלאים</td><td>עולה על 55</td><td>יותר מ־0.3</td><td>פחות מ־3.3</td></tr> <tr><td>כבשים בהריון מתקדם</td><td>עד 55</td><td>0.4–0.5</td><td>2–2.5</td></tr> <tr><td>כבשים בהריון מתקדם</td><td>עולה על 55</td><td>יותר מ־0.5</td><td>פחות מ־2</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''עזים''' {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">סוג</th><th width="125px">משקל ממוצע {{ש}} בקילוגרם</th><th width="125px">שטח במטר רבוע {{ש}} לבעל חיים</th><th width="125px">מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע</th></tr> <tr><td>עזים קטנות וגדיים</td><td>עד 35</td><td>0.2–0.3</td><td>3.3–5</td></tr> <tr><td>עזים וגדיים</td><td>35–55</td><td>0.3–0.4</td><td>2.5–3.3</td></tr> <tr><td>עזים</td><td>עולה על 55</td><td>0.4–0.75</td><td>1.3–2.5</td></tr> <tr><td>עזים בהריון מתקדם</td><td>עד 55</td><td>0.4–0.5</td><td>2–2.5</td></tr> <tr><td>עזים בהריון מתקדם</td><td>עולה על 55</td><td>יותר מ־0.5</td><td>פחות מ־2</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''חזירים''' {{ח:ת}} <table style="margin-right: 206px;"> <tr><th width="125px">עד משקל ממוצע של</th><th width="125px">מטר רבוע {{ש}} לבעל חיים</th><th width="125px">מספר בעלי חיים {{ש}} למטר רבוע</th></tr> <tr><td>25 ק״ג</td><td>0.15</td><td>6.6</td></tr> <tr><td>60 ק״ג</td><td>0.35</td><td>2.8</td></tr> <tr><td>80 ק״ג</td><td>0.40</td><td>2.5</td></tr> <tr><td>100 ק״ג</td><td>0.42</td><td>2.3</td></tr> <tr><td>120 ק״ג</td><td>0.51</td><td>1.9</td></tr> <tr><td>עולה על 120 ק״ג</td><td>0.7</td><td>1.4</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|* צפויה הטמפרטורה בעת ההובלה לעלות על 25 מעלות צלזיוס, יוגדל השטח לכל בעל חיים ב־5 אחוזים נוספים.}} {{ח:ת}} {{מוקטן|* לכבשים שעובי כסות הצמר שלהן גדול מ־2 סנטימטרים יוגדל השטח לכל בעל חיים ב־5 אחוזים.}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12(1) ו־(4)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 16.4.2028):}} {{ח:קטע3||מרחב בהמות בהובלה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוגדל|'''בקר'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע</th></tr> <tr><td>עגלים קטנים</td><td>עד 55</td><td>0.3</td><td>3.3</td></tr> <tr><td>עגלים בגודל בינוני</td><td>מעל 55 עד 110</td><td>0.4</td><td>2.5</td></tr> <tr><td>עגלים כבדים</td><td>מעל 110 עד 200</td><td>0.7</td><td>1.4</td></tr> <tr><td>בקר בינוני</td><td>מעל 200 עד 325</td><td>0.95</td><td>1.0</td></tr> <tr><td>בקר כבד</td><td>מעל 325 עד 550</td><td>1.3</td><td>0.7</td></tr> <tr><td>בקר כבד מאוד</td><td>עולה על 550</td><td>1.6</td><td>0.6</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוגדל|'''כבשים'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע</th></tr> <tr><td>טלאים</td><td>מעל 8 עד 16</td><td>0.17</td><td>5.8</td></tr> <tr><td>כבשים גזוזות וטלאים</td><td>מעל 16 עד 55</td><td>0.2</td><td>5</td></tr> <tr><td>כבשים גזוזות וטלאים</td><td>עולה על 55</td><td>0.3</td><td>3.3</td></tr> <tr><td>כבשים בהיריון מתקדם</td><td>מעל 16 עד 55</td><td>0.4</td><td>2.5</td></tr> <tr><td>כבשים בהיריון מתקדם</td><td>עולה על 55</td><td>0.5</td><td>2</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוגדל|'''עיזים'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע</th></tr> <tr><td>גדיים</td><td>מעל 8 עד 16</td><td>0.17</td><td>5.8</td></tr> <tr><td>עיזים קטנות וגדיים</td><td>מעל 16 עד 35</td><td>0.2</td><td>5</td></tr> <tr><td>עיזים וגדיים</td><td>מעל 35 עד 55</td><td>0.3</td><td>3.3</td></tr> <tr><td>עיזים</td><td>מעל 55</td><td>0.4</td><td>2.5</td></tr> <tr><td>עיזים בהיריון מתקדם</td><td>מעל 35 עד 55</td><td>0.4</td><td>2.5</td></tr> <tr><td>עיזים בהיריון מתקדם</td><td>עולה על 55</td><td>0.5</td><td>2</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוגדל|'''חזירים'''}} {{ח:ת}} <table style="margin-right: 206px;"> <tr><th width="125px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} עד משקל ממוצע של</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע</th></tr> <tr><td>25 ק״ג</td><td>0.15</td><td>6.6</td></tr> <tr><td>60 ק״ג</td><td>0.35</td><td>2.8</td></tr> <tr><td>80 ק״ג</td><td>0.4</td><td>2.5</td></tr> <tr><td>100 ק״ג</td><td>0.42</td><td>2.3</td></tr> <tr><td>120 ק״ג</td><td>0.51</td><td>1.9</td></tr> <tr><td>עולה על 120 ק״ג</td><td>0.7</td><td>1.4</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוגדל|'''גמלים'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל ממוצע לבהמה בקילוגרם</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} שטח מזערי במטר רבוע לבהמה</th><th width="125px">{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מספר בהמות מרבי למטר רבוע</th></tr> <tr><td>בכרים שגילם עד 3 חודשים</td><td>עד 100</td><td>0.4</td><td>2.5</td></tr> <tr><td>בכרים שגילם מעל 3 חודשים עד שנתיים</td><td>מעל 100 עד 300</td><td>1</td><td>1</td></tr> <tr><td>גמלים שגילם מעל שנתיים עד שלוש שנים</td><td>מעל 300 עד 400</td><td>1.6</td><td>0.6</td></tr> <tr><td>גמלים שגילם מעל שלוש שנים</td><td>מעל 400 עד 500</td><td>2</td><td>0.5</td></tr> <tr><td>זכרים גדולים</td><td>מעל 500</td><td>2.5</td><td>0.4</td></tr> </table> {{ח:חתימות|כ׳ באדר התשס״ו (20 במרס 2006)}} * '''זאב בוים'''<br>שר החקלאות ופיתוח הכפר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] k13ljw949d3mmstfsb01phdm8au22rq תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) 0 403574 3011359 3006398 2026-05-06T07:01:33Z OpenLawBot 8112 [3011336] כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה 3011359 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשט״ז, 864|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0612.pdf}}, {{ח:תיבה|LIX|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-index-1956.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 499|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0974.pdf}}, {{ח:תיבה|1269|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 1634|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1138.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1246|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 150|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1504.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 142|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1634.pdf}}, {{ח:תיבה|2791|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1777.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 406|תיקון מס׳ 2 [תשכ״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1805.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 1046|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1973.pdf}}, {{ח:תיבה|3435|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2116.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 1276|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2211.pdf}}, {{ח:תיבה|2258|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 2199|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2449.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1159|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2533.pdf}}, {{ח:תיבה|1536|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 73|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2626.pdf}}, {{ח:תיבה|1404|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 387|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2785.pdf}}, {{ח:תיבה|1185|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 663|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3131.pdf}}, {{ח:תיבה|1381|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3189.pdf}}, {{ח:תיבה|1848|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 2411|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3377.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 841|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3463.pdf}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון מס׳ 3 [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3515.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 54|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3599.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1209|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4367.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1871|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 695|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 722|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5340.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1403|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 764|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5516.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 580|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5856.pdf}}, {{ח:תיבה|894|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5905.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 101|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6006.pdf}}, {{ח:תיבה|412|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1069|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 1009|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 914|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6675.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 236|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7057.pdf}}, {{ח:תיבה|837|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7095.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1572|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7404.pdf}}, {{ח:תיבה|1585|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 286|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7584.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7584.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7642.pdf}}, {{ח:תיבה|972|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7642.pdf}}, {{ח:תיבה|1460|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7678.pdf}}, {{ח:תיבה|1460|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7678.pdf}}, {{ח:תיבה|1832|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7704.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 497|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8087.pdf}}, {{ח:תיבה|704|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8101.pdf}}, {{ח:תיבה|1308|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8104.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1478|תיקון מס׳ 4 [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8580.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 960|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9751.pdf}}, {{ח:תיבה|2910|הוראת שעה [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10163.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1781|הוראת שעה [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11167.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1925|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12359.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 112|סעיפים 112(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 118|118}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 120|120(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 122|122}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 146|146}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 317|317}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 400|ו־400}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: קביעת דרגת נכות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: ועדה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: ועדה לערעורים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: דיון מחדש}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: גימלאות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|התוספת: {{מוקטן|המבחנים}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת חלק א|חלק א׳ – תאונות עבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – מחלות מקצוע}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת חלק ג|חלק ג׳: מבחנים בנסיבות מיוחדות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת חלק ד|חלק ד׳: פיגור שכלי {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ל, תשל״ד, תשנ״ח־2, תשע״ו־4, תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי דין מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזכיר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ב|תקנה 27א {{ח:הערה|[צ״ל: 27ב]}}}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוסק רפואי“ – רופא אשר שמו כלול ברשימת הפוסקים הרפואיים שנקבעה על ידי שר העבודה ופורסמה ברשומות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מוסמך“ – רופא שהמוסד מינה לרופא מוסמך; והמינוי יכול שיהיה לעניין מסוים לפי תקנות אלה או לכל העניינים, הכול לפי האמור בכתב המינוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – התובע גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ה׳ {{ח:הערה|לחוק}}}}. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: קביעת דרגת נכות}} {{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: ועדה}} {{ח:סעיף|2|קביעת דרגת נכות על ידי ועדה|תיקון: תשמ״ט}} {{ח:תת|(א)}} דרגת נכות של נפגע תיקבע על ידי ועדה; הועדה תהיה בהרכב של פוסק רפואי אחד, אך רשאי הרופא המוסמך לקבוע שהועדה תהיה בהרכב של מומחים בשני ענפי רפואה (להלן – הועדה). {{ח:תת|(ב)}} המזכיר יזמן את הפוסק הרפואי, שיהיה חבר בועדה, בהתאם לתחום ההתמחות הרפואית, שקבע הרופא המוסמך בהתחשב באופי הפגיעה. {{ח:סעיף|3|בדיקות נוספות ומינוי יועצים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} לצורך קביעת דרגת נכות רשאי רופא מוסמך, מיוזמתו או לפי דרישת הועדה – {{ח:תת|(1)}} לדרוש מן הנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת ולהמציא תוצאות הבדיקות לוועדה; {{ח:תת|(2)}} למנות יועצים רפואיים או אחרים אשר יגישו לרופא המוסמך או לוועדה, חוות דעתם על סמך בדיקות שבוצעו בנפגע או מסמכים רפואיים או אחרים שהובאו בפניהם. {{ח:סעיף|4|ההליכים לקביעת דרגת נכות|תיקון: תש״ל־2, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} תביעה לגימלת נכות תוגש בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד לפקיד תביעות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 298|בסעיף 298 לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} מצא פקיד התביעות שבכפיפות לקביעת דרגת הנכות קיימת זכאות – יעביר את התביעה לרופא המוסמך. {{ח:סעיף|5|מועד ומקום התייצבות הנפגע|תיקון: תשכ״ז, תשמ״ט, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} נבחרה הועדה לקביעת דרגת נכותו של נפגע פלוני, יזמין המזכיר את הנפגע להתייצב בפני הועדה במועד ובמקום הנקובים בהזמנה. ההזמנה תישלח לפחות ארבעה עשר ימים לפני המועד כאמור, אלא אם הסכים הנפגע לזמן קצר מזה. {{ח:תת|(ב)}} הנפגע חייב להתייצב בפני הועדה במקום ובמועד שנקבעו ורשאי הוא להיות מיוצג בפניה על ידי בא כוחו. {{ח:סעיף|6|קביעת דרגת נכות על פי מסמכים}} {{ח:ת}} הועדה רשאית, בהסכמת הנפגע והמוסד, לקבוע את דרגת נכותו של הנפגע על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את הנפגע. {{ח:סעיף|7|בדיקה במקום הימצא הנפגע}} {{ח:ת}} אישר רופא מוסמך כי נבצר מהנפגע, בגלל מצב בריאותו, להתייצב בפני הועדה במקום הנקוב בהזמנה, תבדוק הועדה את הנפגע במקום הימצאו. {{ח:סעיף|8|אי התייצבות בפני הועדה או אי מילוי אחר הוראותיה|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא התייצב הנפגע בפני הועדה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, יקבע המזכיר מועד אחר לדיון בועדה ויזמין את הנפגע לדיון במועד אחר. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב הנפגע בפני הועדה גם במועד האחר ולא נתן טעם סביר לכך, ישלם הנפגע למוסד את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב ביטול הדיון; המוסד יעדכן מזמן לזמן את סכום ההוצאות. {{ח:תת|(ג)}} שילם הנפגע את סכום ההוצאות יקבע המזכיר מועד נוסף לדיון ויזמין את הנפגע; לא התייצב הנפגע בפני הועדה במועד הנוסף, יחול האמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} לא שילם הנפגע את סכום ההוצאות שנדרש ממנו כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) או לא מילא אחרי הוראות הועדה שניתנו לענין קביעת דרגת הנכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} בתוך 45 ימים מיום שנדרש לעשות כן, תידחה בקשתו לקביעת דרגת נכות; הנפגע רשאי להגיש בקשה חדשה אם נתן טעם סביר לכך ולאחר ששילם את סכום ההוצאות או מילא אחר הוראות הועדה, לפי הענין. {{ח:סעיף|9|נוכחות זרים בשעת הבדיקה}} {{ח:ת}} הועדה תבדוק את הנפגע ביחידות, אך רשאית היא להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה. {{ח:סעיף|10||תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|11|דרגת נכות|תיקון: תשל״ד־2, תשל״ד־3, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} דרגת נכותו של נפגע תיקבע באחוזים כנקוב לצד כל אחד מהליקויים, הפגימות או מחלות המקצוע (להלן – הפגימה) המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובלבד שלא תעלה על 100%. {{ח:תת|(ב)}} דרגת נכותו של נפגע אשר נפגם מספר פגימות באותה פגיעה בעבודה, תהא שווה לסכום האחוזים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לצד כל אחד מהפגימות האמורות בחישוב כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד הפגימה שנקבע לה האחוז הגבוה ביותר – יבוא בחשבון אחוז הנכות הנקוב {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לצד אותה פגימה; {{ח:תתת|(2)}} בעד הפגימה שנקבע לה האחוז השני בגובהו – יבוא בחשבון האחוז הנקוב לצד אותה פגימה כשהוא מוכפל בהפרש שבין האחוז האמור בפסקה (1) ובין 100%; {{ח:תתת|(3)}} בעד הפגימה שנקבע לה האחוז השלישי בגובהו – יבוא בחשבון האחוז הנקוב לצד אותה פגימה כשהוא מוכפל בהפרש שבין סכום אחוזי הנכות שנקבעו לפי פסקאות (1) ו־(2) ובין 100%; {{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקה (3) יחולו, בשינויים המחוייבים, על כל פגימה נוספת. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), דרגת נכות בשל מספר פגימות באותו פרק, גפה או עין, לא תעלה – {{ח:תתת|(1)}} לגבי פרק – על אחוזי נכות שנקבעו לקשיון לא נח של אותו פרק; {{ח:תתת|(2)}} לגבי גפה – על אחוזי הנכות שנקבעו לקיטוע החלק הפגום של אותה גפה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי עין – על אחוזי הנכות שנקבעו לעיוורון מלא של אותה עין. {{ח:תת|(ד)}} בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בקשיון או בהגבלת תנועה של פרק – לא יבוא בחשבון נזק שנגרם לשרירים הפועלים באותו פרק. {{ח:תת|(ה)}} בקביעת דרגת נכות של נפגע שנפגם בשיתוק של עצב – לא יבואו בחשבון שיתוק סעיפי אותו עצב או נזק שנגרם לשרירים המעוצבבים על ידו. {{ח:תת|(ו)}} דרגת נכות בגין פגימה ביד שמאל לאיטר יד ימין, תיקבע לפי המבחנים ליד ימין, ופגימה ביד ימין לאותו נפגע תיקבע לפי המבחנים ליד שמאל. {{ח:סעיף|12|נסיבות לצירוף דרגות נכות|תיקון: תשל״ד־2, תשל״ז, תש״ס}} {{ח:ת}} הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 121|סעיף 121 לחוק}} (להלן – דרגת הנכות המצטברת) הן אלה: {{ח:תת|(1)}} כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח־יד ב־50% או יותר לעומת הכנסתו הממוצעת ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה עקב הפגיעה בעבודה האחרונה או ליום שבו חלה לאחרונה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳}} החמרה בדרגת הנכות שעליה הוגשה התביעה לצירוף הנכויות; בפסקה זו, ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|בסעיף 98(ב) לחוק}}; {{ח:תת|(2)}} צירוף דרגות הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה: {{ח:תתת|(א)}} קיצבה במקום מענק; {{ח:תתת|(ב)}} דרגת נכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}. {{ח:סעיף|12א|דרכי הקביעה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 121|סעיף 121}}|תיקון: תשל״ז, תש״ס}} {{ח:ת}} הועדה או ועדה רפואית לערעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27}} (להלן – הועדה לערעורים), לפי הענין, תקבע את דרגת הנכות המצטברת לאחר שפקיד התביעות יאשר שהתקיימו בנכה העבודה הנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}. {{ח:סעיף|12ב|דרגת נכות מצטברת|תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תש״ס}} {{ח:תת|(א)}} הועדה או הועדה לערעורים, לפי הענין, תקבע מחדש, בהתאם למבחנים שהם בתוקף ביום הקביעה, את דרגת הנכות המצטברת לפי אחוזי הנכות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} לגבי כל פגיעה בעבודה המובאת בחשבון לענין צירוף דרגות הנכות. {{ח:תת|(ב)}} דרגת נכות מצטברת תחושב באופן ובסדר המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} עקב פגיעת עבודה נוספת באותו אבר – לא תוגדל דרגת נכות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 121|בסעיף 121 לחוק}} מעל לדרגת נכות מקסימלית שבמבחנים לגבי אותו אבר. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 114|סעיף 114 לחוק}} יחולו, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ה)}} בקביעת דרגת הנכות המצטברת רשאית הועדה או הועדה לערעורים להחיל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}. {{ח:סעיף|12ג|הבסיס לחישוב הגימלה המצטברת|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} קבעה הועדה או הועדה לערעורים דרגת נכות על פי {{ח:פנימי|סעיף 12ב|תקנה 12ב}}, תחושב הקיצבה לפי שכר העבודה הרגיל המשוער הגבוה ביותר; {{ח:ת}} לענין זה, ”שכר העבודה הרגיל המשוער“ – שכר העבודה הרגיל ששימש בסיס לחישוב הגימלה בשל כל אחת מהפגיעות בעבודה שהובאו בחשבון בעת צירוף דרגות הנכות מעבודה, מוגדל בשיעור שבו הוגדלו קיצבאות הנכות מעבודה לכלל נכי העבודה תוך התקופה מיום הפגיעה ועד ליום תחולתה של דרגת הנכות המצטברת. {{ח:סעיף|13||תיקון: תש״ל, תשל״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|14|התאמה|תיקון: תשכ״ה, תש״ל, תשל״ד־2, תשנ״ו, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} דרגת נכות של נפגע לגבי ליקוי שלא פורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, תיקבע לפי האחוז הקבוע לצד פגימה אשר לדעת הועדה דומה לליקוי הנפגע. {{ח:תת|(ב)}} החליטה הועדה שלא ניתן לקבוע דרגת נכות כאמור בתקנת משנה (א) – תקבע, על פי שיקול דעתה, את אחוזי הנכות בהתחשב במבחנים שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לגבי אותו איבר או אותה מערכת, ובהתחשב בסוג הפגימה ובהגבלה שגרמה לנפגע. {{ח:סעיף|15|סטיות|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תש״ל, תש״ל־2, תשל״ד, תשל״ו, תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 14|תקנות 14}} {{ח:פנימי|סעיף 31|או 31(ב)}} בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ־20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגיעה בעבודה שבקשר אתה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה. {{ח:סעיף|16|דרגת נכות מיוחדת|תיקון: תשכ״ז־2, תשל״ד, תשל״ד־2}} {{ח:ת}} מוצאת הועדה כי עקב הפגיעה נמנע מהנפגע כל סיכוי לעבודה ודרגת הנכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} היא 65% לפחות, רשאית היא לקבוע דרגת נכות של 100%. {{ח:סעיף|16א|התייעצות עם הרשות|תיקון: תשכ״ז, תשל״ד}} {{ח:ת}} לא תקטין הועדה דרגת נכות על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}, לא תגדיל דרגת נכות של 20% ומעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|אותה תקנה}} ולא תגדיל דרגת נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}, אלא לאחר התייעצות עם הרשות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 18א|בתקנה 18א}}. {{ח:סעיף|17|נסיבות לקביעת דיון מחדש בדרגת נכות|תיקון: תש״ך, תש״ל, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} עברו 12 חודשים ולא יותר מ־60 חודשים מאז קבעה ועדה או ועדה לערעורים לאחרונה לנפגע דרגת נכות יציבה בשיעור 20% או יותר (להלן – הדרגה האחרונה), רשאי הנפגע לתבוע מהרשות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 18א|בתקנה 18א}} לקבוע אם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסות הנפגע, והרשות תקבע את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(א)}}; כללה הדרגה האחרונה שנקבעה לנפגע, קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}, רשאים הנפגע או המוסד לתבוע מהרשות לקבוע אם חל שינוי בהשפעת הנכות על הכנסות הנפגע, ובהתאמה להקטין או להגדיל את דרגת הנכות בשיעורים ובתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תדון בתביעה נוספת כאמור בתקנת משנה (א) רק אם חלפו 12 חודשים, ולא יותר מ־60 חודשים מיום שנקבעה לנפגע הדרגה האחרונה. {{ח:סעיף|18|שינוי דרגת נכות|תיקון: תשל״ד}} {{ח:ת}} סבורה הועדה כי תוך זמן אשר אינו עולה על שנה מתאריך הבדיקה יחול שיפור במצבו של נפגע אשר דרגת נכותו בעת הבדיקה היא פחות מ־20% וכי מידת השיפור ניתנת להיקבע בעת הבדיקה, רשאית הועדה לקבוע דרגת נכות לפי מצבו של הנפגע שיהיה, לדעתה, כתום הזמן כאמור ולהגדילה בהתחשב במצבו של הנפגע תוך הזמן כאמור. {{ח:סעיף|18א|דרגת נכות לנכה נזקק|תיקון: תשכ״א, תשכ״ב, תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה נזקק“ – מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיזמתה היא, כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100% לתקופה שלא תעלה על 4 חדשים. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית היא לדרוש מן המוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה לפי תקנה זו, {{ח:פנימי|סעיף 16א|תקנה 16א}} או {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}; דרישת הרשות תפורט ותנומק בפרוטוקול. {{ח:תת|(ד)}} חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לרשות ולועדה, יועבר אף לנפגע. {{ח:סעיף|19|דרגת נכות באבר זוגי}} {{ח:ת}} דרגת הנכות לרגל פגימה באבר זוגי אחד כשהאבר האחר פגום מקודם, תיקבע על ידי צירוף פגימות שני האברים וניכוי הפגימה הקודמת. {{ח:סעיף|19א|עיגול דרגות|תיקון: תשכ״ח}} {{ח:ת}} נקבעה דרגת נכות המזכה לתשלום קיצבה והדרגה מבוטאת בשבר אחרי השלם – יעוגל השבר לשלם כלפי מעלה. {{ח:סעיף|19ב||תיקון: תשל״א־2, תשל״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|20|תחולת הקביעה|תיקון: תשל״א־2}} {{ח:ת}} דרגת הנכות אשר נקבעה על ידי הועדה היא מתאריך הגשת הבקשה, אך רשאית הועדה לקבוע את דרגת הנכות מתאריך מוקדם מזה ויכולה, בשים לב לשינויים הצפויים בדרגת הנכות, לקבוע דרגת נכות שונה מתאריך מאוחר יותר. {{ח:סעיף|21|מועד לדיון מחדש}} {{ח:ת}} עם קביעת דרגת נכותו של נפגע, תחליט הועדה אם קביעתה זאת היא לתקופה בלתי מסויימת או שיש לדון מחדש בקביעת הדרגה, ובמקרה זה תציין בהחלטה את המועד לדיון מחדש. {{ח:סעיף|22||תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|23|חילוקי דעות בין חברי הועדה|תיקון: תשמ״ט}} {{ח:תת|(א)}} בועדה בת שני פוסקים רפואיים תינתן ההחלטה פה אחד; נחלקו הדעות, יזמן המזכיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ב)}} חבר שלישי לועדה מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, וההחלטה תתקבל ברוב דעות ובאין רוב דעות, תכריע דעתו של החבר השלישי. {{ח:תת|(ב)}} בחירת חבר שלישי אינה מחייבת בדיקות מחדש, אלא אם ידרוש החבר השלישי בדיקות נוספות של הנפגע. {{ח:סעיף|24|החלטות הועדה ורישומן|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם על ידי חברי הועדה. {{ח:תת|(ב)}} החלטת הועדה הקובעת דרגת נכות תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים. {{ח:תת|(ג)}} ההחלטה תימסר למזכיר. {{ח:תת|(ד)}} הועדה רשאית לתקן טעות סופר בפרוטוקול שייחתם על ידי חברי הועדה. {{ח:סעיף|25|הודעה לנפגע}} {{ח:ת}} המזכיר ימסור לנפגע העתק החלטת הועדה ולפי בקשת הנפגע גם העתק הממצאים והנימוקים, אלא אם הודיעה הועדה למזכיר שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת הנפגע עצמו כי אם לידיעת בא כוחו של הנפגע או אדם אחר, המייצג, לדעת המוסד, את הנפגע. {{ח:סעיף|26|ביטול קביעה|תיקון: תש״ל, תש״ס}} {{ח:ת}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 398|סעיף 398(א)(1) או (3) לחוק}} וקביעת דרגת הנכות של הנפגע הושפעה על ידי הפעולות שבקשר אתן הורשע אדם כאמור, רשאית הועדה, על פי בקשת המוסד, להחליט שהקביעה בטלה מעיקרה. {{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: ועדה לערעורים}} {{ח:סעיף|27|הרכב ועדה לערעורים ומועד להגשת ערעור|תיקון: תש״ל, תש״ל־2, תשמ״ט, תש״ס, תשע״ו־4, תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} נפגע רשאי לערער על החלטת הועדה בדבר דרגת נכותו בפני ועדה רפואית לערעורים (להלן – ועדה לערעורים) תוך שלושים יום מהתאריך בו נמסרה לו ההחלטה. המוסד רשאי לערער כאמור תוך שלושים יום מהתאריך בו נמסרה ההחלטה למוסד. {{ח:תת|(ב)}} ועדה לערעורים תורכב משלושה רופאים אשר יוזמנו לועדה על ידי המזכיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ב)}} מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לערעורים שנקבעה על ידי שר העבודה ופורסמה ברשומות. חברי הועדה לערעורים הדנה בערעור יבחרו מביניהם יושב ראש. {{ח:תת|(ג)}} מנהל ענף נפגעי עבודה רשאי מיזמתו הוא או לפי בקשת הועדה או הנפגע למנות יועץ לא רפואי – המומחה בשטח מקצועי מסויים – שיגיש לועדה את חוות דעתו בשאלה שהתעוררה עקב קביעת דרגת נכותו של הנפגע. {{ח:סעיף|27א||תיקון: תש״ס, תשע״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|27ב|מזכיר ועדה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מזכיר הוא מי שמנהל המוסד, או עובד המוסד שהוא הסמיכו לכך, מינה אותו להיות מזכיר ועדות לפי תקנות אלה; לעניין מזכיר שאינו עובד מוסד שמונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}}, בלבד שמתקיימים בו התנאים להלן: {{ח:תת|(1)}} לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל המוסד, לכהן כמזכיר, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; {{ח:תת|(2)}} השתתף בתוכנית הכשרה שקיים המוסד לביטוח לאומי, וקיבל אישור על כך שסיים את התוכנית בהצלחה; {{ח:תת|(3)}} בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות; {{ח:תת|(4)}} לא מצוי בניגוד עניינים כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(5)}} התחייב בכתב לעמוד {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק בתי {{ח:הערה|<s>ה</s>}}דין המינהליים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|28|הארכת מועד להגשת נימוקי הערעור|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} הוגש ערעור במועד הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 27|בתקנה 27(א)}} ולא צוינו בו נימוקי הערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בתקנה 29}}, יוארך המועד להגשת נימוקי הערעור בשלושים ימים נוספים מהיום שבו תם המועד להגשת הערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בתקנה 27(א)}}. {{ח:סעיף|29|אופן ערעור}} {{ח:תת|(א)}} ערעור יוגש למזכיר ויצויינו בו נימוקי הערעור. {{ח:תת|(ב)}} המזכיר יעביר את הערעור לרופא מוסמך. {{ח:סעיף|30|סמכות ועדה לערעורים|תיקון: תשנ״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד. {{ח:תת|(ב)}} ועדה לערעורים רשאית לדרוש מהנפגע או מהמוסד להמציא לה מידע נוסף הדרוש לה לצורך מתן החלטתה, כן רשאית הועדה לערעורים לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות כדרוש לצורך מתן החלטתה בערעור; דרישת הועדה תפורט ותנומק בפרוטוקול. {{ח:תת|(ג)}} חומר חקירה ומידע אחר שהעביר המוסד לועדה, יועבר אף לנפגע. {{ח:סעיף|31|תחולה|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל, תש״ל־2, תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7 עד 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 19א|19א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}} יחולו על ערעור בפני ועדה לערעורים, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|32|החלטת ועדה לערעורים}} {{ח:ת}} החלטת הועדה לערעורים תינתן פה אחד או ברוב דעות ובאין רוב דעות, יכריע היושב ראש. {{ח:סעיף|33||תיקון: תש״ל־2, תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|34|אי התייצבות הנפגע בערעור המוסד|תיקון: תש״ל־2, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ערער המוסד בפני הועדה לערעורים, יזמין המזכיר את הנפגע לועדה לערעורים במקום ובמועד שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב הנפגע במקום ובמועד הנקובים בהזמנה יקבע המזכיר מועד אחר לדיון בועדה לערעורים ויזמין את הנפגע לדיון. {{ח:תת|(ג)}} לא התייצב הנפגע בפני הועדה גם במועד האחר ולא נתן טעם סביר לכך, רשאית הועדה לערעורים לדון ולהחליט בערעור על פי החומר שברשותה; נבצר מהועדה להחליט בערעור בהעדר הנפגע, רשאי המוסד לעכב את תשלום הגימלה לנפגע עד להתייצבותו בפני הועדה לערעורים ואם לא עשה כן לאחר שזומן פעם נוספת – להפסיק את תשלום הגימלה, והנפגע יחוייב בהוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} שילם הנפגע את ההוצאות כאמור בתקנת משנה (ג), יוזמן לדיון נוסף בפני הועדה לערעורים. {{ח:סעיף|35||תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: דיון מחדש}} {{ח:סעיף|36|דיון מחדש לפי בקשת הנפגע|תיקון: תשכ״ז, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תש״ל, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 89|בסעיף 45(א)(1) או (3) לחוק}} אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ב)}} בהסכמת רופא מוסמך מותר שהדיון על קביעה מחדש לפי תקנה זו ייערך לפני תום ששה חדשים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הדיון בקביעת דרגת נכותו מחדש של הנפגע ייעשה רק אם ההחמרה או הפגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות. {{ח:סעיף|37|דיון מחדש לפי בקשת רופא מוסמך|תיקון: תשכ״ח, תשנ״ו}} {{ח:ת}} עברו ששה חדשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, רשאי רופא מוסמך לבקש קביעה מחדש של דרגת הנכות והוראות תקנות אלה יחולו, בשינויים אשר הענין מחייבם. {{ח:סעיף|37א|תחולת דרגת נכות מחדש|תיקון: תשל״ב, תשמ״ב}} {{ח:ת}} לא תיקבע דרגת נכות מחדש לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנות 36}} {{ח:פנימי|סעיף 37|או 37}} בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש; ואולם אם קבעה הועדה כי הנפגע היה מאושפז בבית חולים כתוצאה מהחמרה או מפגימה חדשה שנתגלתה, תיקבע דרגת הנכות מחדש בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה החל ביום שאושפז בבית חולים, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 90 ימים מיום ששוחרר מבית החולים. {{ח:סעיף|38|אי־<wbr>התייצבות לבדיקה מחדש}} {{ח:ת}} לא התייצב הנפגע לבדיקה מחדש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 37|לתקנה 37}} ולא נתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי־התייצבותו, רשאי המוסד להפסיק תשלום הגימלה עד למועד בו יתייצב לבדיקה מחדש. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: גימלאות}} {{ח:סעיף|39|הפחתת קיצבּה|תיקון: תש״ל, תש״ל־2, תשל״א, תשל״ו־2}} {{ח:ת}} שיעור הפחתת קיצבּה של נכה הנמצא בתוקף {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ לחוק}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה הוא – {{ח:תת|(1)}} לגבי נכה שאין תלויים בו – 12 לירות ליום ובלבד שקיצבּתו לא תופחת ביותר מ־50%; {{ח:תת|(2)}} לגבי נכה שתלוי בו אדם אחד – 6 לירות ליום ובלבד שקיצבּתו לא תופחת ביותר מ־25%. {{ח:סעיף|40|שלילת זכות לגימלה, הפחתתה והשהייתה}} {{ח:ת}} נדרש נפגע לבדיקה רפואית על ידי ועדה או על ידי הועדה לערעורים ולא עשה כל הדרוש לעריכת הבדיקה, רשאי המוסד לשלול, להפחית או להשהות את הגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה. {{ח:סעיף|41|הגדלת הגימלאות|תיקון: תשכ״ה־2, תשכ״ו, תשכ״ז, תשכ״ז־2, תשכ״ח־2, תשכ״ט, תש״ל, תש״ל־2, תשל״ה, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח הזכאי למענק לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 107|סעיף קטן 66(ב) לחוק}}, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנה, ישולם לו המענק כאילו הכנסתו החדשית לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 54 לחוק}} היא בגובה 80% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}}, ובלבד שהמענק שישולם לו כאמור לא יקטן מהמענק שהיה משתלם לו אלמלא תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמשתלמת לו קיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ג׳ לחוק}} ובעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה, תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה כאילו הכנסתו החדשית לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 54 לחוק}} היא בגובה 80% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}}, ובלבד שהקיצבה שתשתלם לו כאמור לא תקטן מקיצבה שהיתה משתלמת לו אלמלא תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח הזכאי לקיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ג׳ לחוק}}, שבעת הפגיעה בעבודה מלאו לו 18 שנה אך טרם מלאו לו 21 שנה, וכן המבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) שהגיע לגיל 21, תשולם להם הקיצבה מהיום בו הגיעו לגיל 21 כאילו הכנסתם החדשית לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 98|סעיף 54 לחוק}} היא בגובה השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק}}, ובלבד שהקיצבה שתשתלם להם כאמור לא תקטן מהקיצבה שהיתה משתלמת להם אלמלא תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ד)}} ”השכר הממוצע“, לענין תקנה זו – השכר הממוצע כפי שהוא – {{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) – ביום בו נוצרה הנכות המזכה במענק; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) – ביום הגיעו לגיל 18 או לגיל 21, לפי הענין. {{ח:תת|(ה)}} בן קיבוץ או מושב שיתופי, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנה – {{ח:תתת|(1)}} אם הוא זכאי למענק לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 107|סעיף 1 לתוספת החמישית לחוק}}, ישולם לו המענק על בסיס דמי פגיעה ליום השווים לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו אילו היה חבר אותו קיבוץ או מושב שיתופי; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא זכאי לקיצבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה סימן ה|התוספת החמישית לחוק}} – תחושב הקיצבה החל מיום היותו בן 18 שנה על בסיס דמי פגיעה ליום השווים לדמי פגיעה ליום שהיו משתלמים לו אילו היה חבר אותו קיבוץ או מושב שיתופי. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|42|סודיות הדיונים}} {{ח:ת}} המסמכים הרפואיים אשר בידי ועדה או בידי ועדה לערעורים הם סודיים אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר לעזרתו או לשירותו נזקקות ועדות כאמור בקשר לקביעת דרגת נכות, וכן לידיעת המוסד. {{ח:סעיף|43|החזרת הוצאות|תיקון: תשכ״ז, תש״ל־2, תשל״א־2, תשל״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יחזיר לנפגע, לפי דרישתו, הוצאות כלכלה ולינה, בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה ט׳ בדירוג הממשלתי על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, וכן יפצה אותו על הפסד זמנו, במידה שנגרמו במישרין על ידי התייצבותו בפני ועדה, ועדה לערעורים, יועץ רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} או על ידי התייצבותו לבדיקות אחרות לפי תקנות אלה; הוצאות כלכלה לארוחת צהרים ישולמו לנכה רק אם הוא צריך היה לשהות מחוץ למקום מגוריו בשעות 12.00–16.00. {{ח:תת|(ב)}} בעד הפסד זמן כאמור בתקנת משנה (א) ישולם סכום השווה להפסד השכר אך לא יותר מהחלק השמיני מדמי־פגיעה מקסימליים ליום לכל שעת עבודה שהפסיד הנפגע, ובלבד שסך כל התשלום בעד יום אחד לא יעלה על דמי הפגיעה המקסימליים ליום עבודה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|44|כיסוי הוצאות נסיעה}} {{ח:ת}} הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני ועדה, ועדה לערעורים או יועץ רפואי או לשם עריכת בדיקות אחרות לפי תקנות אלה צריך היה הנפגע לנסוע ולא יכול היה, בשים לב למצב בריאותו ומקום מגוריו, להזדקק לאמצעי תחבורה ציבוריים, ישלם המוסד לנפגע, לכיסוי הוצאות הנסיעה, סכום השווה להוצאות נסיעה כאמור לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול ביותר והמתאים במסיבות אלה. {{ח:סעיף|45|הוראות מעבר|תיקון: תש״ל}} {{ח:תת|(א)}} נקבעה דרגת נכות על ידי רופא או ועדה אליהם הופנה נפגע על ידי המוסד לפני פרסום תקנות אלה ברשומות, רואים את דרגת הנכות שנקבעה כאמור כאילו נקבעה לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} המבחנים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} שהיו קיימים ערב פרסום המבחנים לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (תיקון), תש״ל–1970 (להלן – המבחנים החדשים), יישארו בתוקף במקרים שבהם נערך דיון מחדש לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנות 36}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}}, אם לדעת הרופא או הועדה הרפואית לעררים, לפי הענין, לא חל שינוי בדרגת נכותו של הנפגע. {{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בדרגת נכותו של הנפגע כתוצאה מדיון מחדש לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|תקנות 36}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}}, לא תופחת קצבת הנכות המשתלמת לנפגע לעומת הקצבּה ששולמה לו ערב הדיון מחדש רק מחמת זאת שבמבחנים החדשים דרגת הנכות נמוכה יותר, ובלבד שלא חל שינוי בדרגת הנכות מסיבה רפואית. {{ח:סעיף|46|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956“. {{ח:קטע2|תוספת|התוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}})}}|תיקון: תשל״ד־2}} {{ח:קטע3||המבחנים}} {{ח:קטע2|תוספת חלק א|חלק א׳ – תאונות עבודה|תיקון: תש״ל}} {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 1|פרק ראשון: מחלות פנימיות, פציעות ומצב לאחר ניתוחים באברים הפנימיים}} {{ח:סעיף*|1|בלוטות הלימפה|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 1}} {{ח:תת|(1)}} שחפת של בלוטות הלימפה {{ח:תתת|א.|I}} {{טור לשמאל|שחפת הבלוטות שפעילותה פסקה לחלוטין, נשארו רק צלקות|0%}} {{ח:תתתת|II}} נשארו צלקות נרחבות או מכערות, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לגבי צלקות. {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|שחפת הבלוטות אחרי עבור התקופה החריפה, כשקיימים עדיין סימני פעילות הדורשים טיפול אמבולטורי (עם או בלי ניצורים)|30%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|שחפת פעילה של הבלוטות (צוואר, בית־השחי, מפשעות) הדורשת אשפוז או שכיבה|100%}} {{ח:תת|(2)}} Adenopathia (תפיחות הבלוטות) {{ח:תת}} {{טור לשמאל|בלתי פעילה באזור מוגבל, המצב הכללי תקין|0%}} {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|2|מחלות דם|תיקון: תשע״ו, תשע״ו־7|עוגן=תוספת חלק א פרט 2}} {{ח:תת|(1)}} '''אנמיה''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|אנמיה שחלפה, בלא צורך בטיפול|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אנמיה כרונית קלה, עם רמת המוגלובין הנמוכה מ־10 גר׳ ד״ל מעל 6 חודשים, מלווה בסימנים כלליים קלים. נדרש טיפול לסירוגין בלא תלות בעירויי דם|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|אנמיה כרונית המלווה בסימנים כלליים קלים ממושכים עם החמרות שכיחות. לחלופין, תלות בתכשירי גדילה (כגון אריתרופוייטין) או בעירויי דם|30%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|אנמיה כרונית המלווה בסימנים כלליים בינוניים ותלות בעירוי דם באופן קבוע (מנה בחודש במשך 3 חודשים רצופים לפחות)|50%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|אנמיה כרונית עם תלות קבועה בעירויי דם (יותר ממנת דם לחודש במשך שלושה חודשים רצופים לפחות)|100%}} {{ח:תתת|(ו)}} באנמיה שנגרמת כתוצאה ממחלה אחרת תיקבע דרגת הנכות לפי אחוזי הנכות שנקבעו למחלה האחרת. {{ח:תת|(2)}} '''פוליציטמיה ראשונית (ריבוי תאי דם אדומים)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא תלונות ובלא טיפול ספציפי|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בלא תלונות, מתועדת ברישום המטולוגי ומאוזנת על ידי טיפול תרופתי או הקזות דם|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|מלווה בתלונות, עם סיבוכים ותלות בהקזות באופן קבוע, 6 פעמים בשנה לפחות|50%}} {{ח:תתת|(ד)|1.}} במקרי פוליציטמיה משנית תיקבע הנכות לפי המחלה הבסיסית. {{ח:תתתת|2.}} במעבר מפוליציטמיה ראשונית למחלה המטולוגית אחרת, תיקבע דרגת הנכות לפי אחוזי הנכות שנקבעו למחלה ההמטולוגית האחרת. {{ח:תתתת|3.}} במקרה של פוליטצמיה ראשונית אשר הופיעו בה סיבוכים תרומבאטיים בדרגת נכות העולה על 30%, תיקבע דרגת נכות נוספת בהתאם למבחנים. {{ח:תת|(3)}} '''מיאלופיברוזיס''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא צורך בטיפול|30%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם סימנים כלליים קשים וצורך בטיפול קבוע|100%}} {{ח:תתת|(ג)}} במעבר ממיאלופיברוזיס למחלה המטולוגית אחרת, תיקבע דרגת הנכות לפי האחוזים שנקבעו למחלה ההמטולוגית האחרת. {{ח:תת|(4)}} '''תרומבוציטופניה כרונית''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|קלה, בלא תלונות או עם ירידה ברמת טסיות שחלפה|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כרונית, עם צורך בטיפול תרופתי לסירוגין|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם נטייה לדמם או עם תלות קבועה בטיפול וכן רמת טסיות בטווח של 20,000–50,000/µl|30%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|חמורה, מלווה בדמם או בתלות קבועה בטיפול וכן רמת טסיות נמוכה מ־20,000 µl|100%}} {{ח:תת|(5)}} '''Thrombotic Thrombocytopenic Purpura (TTP)‎''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בהפוגה, לתקופה העולה על שנה מסיום הטיפול|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בהפוגה, במשך השנה הראשונה מסיום הטיפול|50%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|פעיל, עם צורך בטיפול בפלסמפרזיס|100%}} {{ח:תת|(6)}} '''תרומבוציטמיה ראשונית''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא תלונות, בלא טיפול|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|מאוזנת, עם טיפול בנוגדי–טסיות|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|מלווה בתלונות, עם טיפול בתרופות מדכאות ייצור|30%}} {{ח:תתת|(ד)}} במעבר מתרומבוציטמיה ראשונית למחלה המטולוגית אחרת, תיקבע דרגת הנכות לפי האחוזים שנקבעו למחלה ההמטולוגית האחרת. {{ח:תת|(7)}} '''נויטרופניה (מתחת ל־1500 נויטרופילים)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|כרונית, בלא נטייה לזיהומים ושאינה דורשת טיפול|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם נטייה מוגברת לזיהומים|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם צורך בטיפול פומי באנטיביוטיקה 3 פעמים בשנה או בטיפול קבוע למניעת זיהומים|30%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|עם צורך בטיפול באנטיביוטיקה תוך־ורידית, 3 פעמים בשנה לפחות|50%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|עם צורך בטיפול באנטיביוטיקה תוך־ורידית, 3 פעמים בשנה לפחות ובטיפול קבוע בגורמי גדילה למניעת זיהומים|100%}} {{ח:תת|(8)}} '''תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא צורך בטיפול|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|מתבטאת באנמיה המגיבה היטב לטיפול בגורמי גדילה, בלא צורך בעירוי דם או בטיפול אחר|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} חולה MDS אשר מתקיים באחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} תלוי במוצרי דם אחת לחודש לפחות; {{ח:תתתת|(2)}} נזקק לטיפול אנטיביוטי בשל נויטרופניה עם זיהומים חוזרים; {{ח:תתתת|(3)}} {{טור לשמאל|מטופל בטיפול ייעודי כגון כימותרפיה|100%}} {{ח:תת|(9)}} '''מחלת גושה''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא תלונות, עם ממצאים גבוליים קליניים או מעבדתיים|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בלא צורך בטיפול ייעודי, עם ממצאים גבוליים קליניים ואוסטיאופורוזיס או לאחר כריתת טחול עקב המחלה|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם טיפול אנזימטי, בלא כריתת טחול ובלא מעורבות גרמית משמעותית (אירועים של BONE CRISIS, נמק אווסקולארי או שברים פתולוגים)|40%}} {{ח:תתת|(ד)}} עם טיפול אנזימטי וכן אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מצב לאחר כריתת טחול; {{ח:תתתת|(2)}} עדות לנמק אווסקולרי (AVN) בלא הפרעה תפקודית; {{ח:תתתת|(3)}} {{טור לשמאל|מצב לאחר החלפת פרק עם הפרעה תפקודית משמעותית|60%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|עם פתולוגיה מערכתית מורכבת כגון מעורבות גרמית נרחבת, סיבוכי טיפול אנזימטי, פרקינסון, או מחלות ממאירות|100%}} {{ח:תת}} לעניין פרט משנה זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממצאים גבוליים קליניים“ – הגדלה קלה של הטחול או של הכבד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממצאים גבוליים במעבדה“ – ערכים נמוכים מהנורמה של המוגלובין או טסיות. {{ח:תת|(10)}} '''השתלת תאי אב עצמיים''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|מעל 5 שנים לאחר ההשתלה|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בין שנה ל־5 שנים לאחר ההשתלה|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בשנה הראשונה לאחר ההשתלה|100%}} {{ח:תת|(11)}} '''השתלת תאי אב מתורם''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|מעל 5 שנים לאחר ההשתלה מתורם א־תסמיני|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|מעל 5 שנים לאחר ההשתלה עם מחלה כרונית של שתל נגד מאחסן (GVHD)|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בין שנה ל־5 שנים לאחר השתלה|50%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בשנה הראשונה לאחר השתלה או עם מחלת שתל נגד מאחסן בצורה קשה|100%}} {{ח:תת}} לעניין פרטי משנה (10) ו־(11), במקרים של השתלות תאי אב לא תיקבע נכות נפרדת בעד המחלה, שבשלה נזקקה ההשתלה, נוסף על הנכות בעד ההשתלה, אלא אם כן יש הישנות של המחלה; {{ח:תת|(12)}} '''לימפומה מדרגת ממאירות גבוהה''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בסעיף (ב), בהפוגה מלאה|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בסעיף (ג) ולמשך שנה|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בתום השנה הראשונה שלאחר האבחנה או ממועד סיום הטיפול הייעודי, לפי המאוחר, למשך שנה|50%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או בתקופת הטיפול הייעודי במחלה|100%}} {{ח:תת|(13)}} '''מיאלומה נפוצה''' {{ח:תתת|(א)}} בתום התקופה האמורה בסעיף (ב) ובהפוגה מלאה – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|בלא צורך בטיפול|10%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|עם טיפול מיצוק או עם טיפול אחזקה|50%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או בתקופת הטיפול הייעודי במחלה, לפי המאוחר|100%}} {{ח:תת|(14)}} '''לימפומה מדרגת ממאירות נמוכה''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בסעיף (ב), בהפוגה מלאה|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בסעיף (ג) ולמשך שנה|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בתום השנה הראשונה שלאחר האבחנה או ממועד סיום הטיפול הייעודי, לפי המאוחר, למשך שנה|50%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|במהלך השנה הראשונה שלאחר האבחנה או בתקופת הטיפול הייעודי במחלה|100%}} {{ח:תת|(15)}} '''לאוקמיה מיאלוציטית כרונית (CML)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בהפוגה ציטוגנטית מלאה|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בהפוגה המטולוגית בלא הפוגה ציטוגנטית|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|במהלך השנה הראשונה מהאבחנה או בזמן הטיפול הייעודי במחלה שנשנתה או במחלה עמידה.|50%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בהתמרה ללאוקמיה חריפה|100%}} {{ח:תת|(16)}} '''לאוקומיה לימפוציטית כרונית (CLL)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא צורך בטיפול תרופתי|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בסעיף (ג) ובמהלך קבלת טיפול פומי|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בסעיף (ד) ולמשך שנה|50%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|במהלך השנה הראשונה מתחילת טיפול ייעודי|100%}} {{ח:תת|(17)}} '''המופיליה מסוג A‏, B ו־C וחסר בגורמי קרישה אחרים''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|במעקב בלבד, בלא טיפול ועם רמת גורמי קרישה גדולה מ־30%|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם רמת גורמי קרישה בין 6% ל־30% ועם צורך בטיפולים ייעודיים בשל חבלה או ניתוח|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם רמת גורמי קרישה בין 1% ל־5% וצורך בשני טיפולים ייעודיים בשבוע|50%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|עם רמת גורמי קרישה בין 1% ל־5% וצורך בשלושה טיפולים ייעודים או יותר בשבוע|75%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|עם רמת גורמי קרישה מתחת ל־1% וכן צורך בטיפולים ייעודיים תכופים או התפתחות נוגדנים לגורם קרישה|100%}} {{ח:תתת|(ו)}} במצבי המופיליה עם פגיעה במפרקים עקב דימום חוזר ייקבעו אחוזי נכות נוספים עקב בעיית המפרקים {{ח:תתת|(ז)}} בחסר מספר של גורמי קרישה, תיקבע הנכות לפי המצב החמור יותר {{ח:תת|(18)}} '''הפרעות המטולוגיות המתבטאות בדימומים (למעט המופיליה)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא הפרעה תפקודית, בלא דימומים חריגים ובלא צורך בטיפול|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה תפקודית קלה או צורך בטיפולים חוזרים וכן עם דימומים מריריות או בעת מחזור הווסת|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה תפקודית בינונית ודימום בודד בשנה שהצריך טיפול ייעודי|30%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה תפקודית קשה ומספר אירועים של דימום שהצריכו טיפול ייעודי|50%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה תפקודית קשה ואירוע דימומי עיקרי או טיפול בעירויי דם (יותר משתי מנות דם);|100%}} {{ח:תת}} ”אירוע דימומי עיקרי“ – דימום מסכן חיים, דימום תוך מוחי, דימום מסכן איבר חיוני. {{ח:תת|(19)}} '''תרומבופיליה תורשתית או נרכשת''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא טיפול בנוגדי קרישה|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם טיפול בנוגדי קרישה|10%}} {{ח:סעיף*|2א|כשל חיסוני נרכש|תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 2א}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|בלא סימנים קליניים, בלא טיפול|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|בלא סימנים קליניים, עם טיפול|30%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|עם סימנים קליניים קלים|50%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|עם סימנים קליניים תכופים אך לא קבועים|70%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|עם תסמונת קלינית מלאה וקבועה|100%}} {{ח:סעיף*|3|מחלות הבלוטות להפרשה פנימית (בלוטות התריס, מצר התריס, יתרת המוח, יתרת הכליה)|עוגן=תוספת חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} הפרעות בפעילות (יתרה, מיעוטה או בלתי סדירה) עם סימנים קליניים ברורים (לא ממצאים מעבדתיים למיניהם בלבד) – {{ח:תת|א.}} {{טור לשמאל|בלי הפרעה ניכרת בכושר העבודה ובמצב הכללי של החולה או מצב לאחר ניתוח או טיפול, לא נשארו סימני מחלה|0%}} {{ח:תת|ב.}} {{טור לשמאל|מצב כמתואר ב־א, בעזרת תרופות או טיפולים רפואיים אחרים הניתנים בהתמדה|10%}} {{ח:תת|ג.}} {{טור לשמאל|המצב הכללי מעורער, קיימים סימנים כלליים בינוניים או קיימת הפרעה בכושר העבודה למרות הטיפול|20%}} {{ח:תת|ד.}} {{טור לשמאל|קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה בינונית, כושר העבודה מוגבל בצורה בולטת|40%}} {{ח:תת|ה.}} {{טור לשמאל|קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה קשה, כשכושר העבודה מוגבל בצורה ניכרת|50%}} {{ח:תת|ו.}} {{טור לשמאל|המצב חמור, אך מסוגל לעבודות בית קלות בלבד|75%}} {{ח:תת|ז.}} {{טור לשמאל|המצב חמור מאוד, בלתי מסוגל לכל פעולה, מרותק למיטה או זקוק לסיעוד|100%}} {{ח:סעיף*|4|סוכרת|תיקון: תשנ״ח, תשע״ד־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} בפרט זה, ”אברי המטרה“ – עיניים, מערכת העצבים, כליות וכלי דם גדולים וקטנים (כולל מערכת קרדיו וסקולרית). {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|היפרגליקמיה או סוכרת, בלא טיפול תרופתי|0%}} {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|סוכרת בטיפול פומי או אנלוג 1 – GLP|10%}} {{ח:תת|(ג)}} {{טור לשמאל|סוכרת בטיפול אינסולין או בטיפול משולב עם אינסולין|20%}} {{ח:תת|(ד)}} {{טור לשמאל|סוכרת לא מאוזנת המטופלת טיפול אינטנסיבי באינסולין (ארבע זריקות ומעלה ביום או שימוש במשאבת אינסולין)|40%}} {{ח:תת|(ה)}} {{טור לשמאל|סוכרת המטופלת באינסולין ומתאפיינת באי יציבות קלינית בולטת הגורמת לאחד מאלה: חסר נוירולוגי (סוכרת שבירה), חמצת מטבולית, משבר היפראוסמוטי, אבדן הכרה או לשני אירועי היפוגליקמיה קשים במשך שנתיים המחייבים עזרה של גורם חיצוני (מתן זריקת גלוקוז, מתן עירוי גלוקוז או אשפוז); לעניין זה, ”אירוע היפוגליקמיה קשה“ – ירידה בערך גלוקוז הדם מתחת ל־50 מג/דל הנמדדת באמצעות מד גלוקוז אישי או בדיקת מעבדה, והמלווה באיבוד הכרה, פרכוסים או הכרה מעורפלת|50%}} {{ח:תת|(ו)}} {{טור לשמאל|סוכרת עם סיבוך באחד מאברי המטרה בחומרה של 30% לפחות או עם שני סיבוכים לפחות באברי המטרה, שחומרת כל אחד מהם 20% לפחות|65%}} {{ח:תת|(ז)}} {{טור לשמאל|סוכרת עם שלושה סיבוכים לפחות באברי המטרה, כאשר חומרת כל אחד מהם 30% לפחות|100%}} {{ח:תת|(ח)}} סוכרת הריונית – הנכות בזמן ההיריון תיקבע לפי פרטי משנה (א) עד (ה) {{ח:ת}} '''הערה:''' לא תיקבע נכות נפרדת בעד ליקוי באברי המטרה שחומרתו 50% או פחות. {{ח:סעיף*|5|מחלות ריאה כרוניות|תיקון: תשע״ט־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} לעניין סעיפים 5 {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 6|ו־6}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”FEV1“ – זרימה נשיפתית מאומצת בשנייה הראשונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”FEV1/FVC“ – זרימה נשיפתית מאומצת בשנייה ראשונה מחולקת בנפח החיוני המאומץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הערה|”}}DLCO{{ח:הערה|“}} – כושר הדיפוזיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”VO2 מרבי“ – תצרוכת חמצן מרבית מתוך מבחן מאמץ לב ריאה משולב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סטורציה“ – ריווי חמצן בדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”TLC“ – קיבולת ריאתית כוללת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן תגר מטכולין“ – מבחן זרימה נשיפתית בנוכחות תגר תרופתי על ידי מטכולין. {{ח:תת|(1)}} '''חסמת הריאה (COPD)''' {{ח:תת}} לשם קביעת דרגת נכות נדרש יחס FEV1/FVC השווה ל־70% או הנמוך ממנו וזאת לפי שתי בדיקות לפחות של תפקודי ריאות שבוצעו בשנתיים האחרונות, כשהמחלה במצב יציב ובמרווח של חודש ימים בין בדיקה לבדיקה לפחות – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 או DLCO בין 65% ל־74%|20%}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 או DLCO בין 50% ל־64%|40%}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 בין 30% ל־49% או DLCO בין 35% ל־49%|60%}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 קטן מ־30% או DLCO קטן מ־35%|100%}} {{ח:תת}} '''הערה:''' לעניין פרטי משנה (ב), (ג) ו־(ד) – עם 2 התלקחויות מתועדות במהלך השנתיים האחרונות – תוגדל דרגת הנכות ב־10% נוספים בחישוב אריתמטי. {{ח:תת|(2)}} '''מחלות ריאה מצירות (רסטריקטיביות)''' {{ח:תת}} דרגת הנכות תיקבע לפי תוצאות של שתי בדיקות מלאות לפחות של תפקודי ריאות, הכוללות זרימה נשימתית, נפחי ריאה וכושר דיפוזיה, שבוצעו בשנתיים האחרונות ובמרווח של חודש ימים לפחות בין בדיקה לבדיקה – {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 בין 60% ל־79% או TLC בין 70% ל־79% או DLCO בין 60% ל־79%|20%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 בין 50% ל־59% או TLC בין 50% ל־69% או DLCO בין 40% ל־59%|40%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 בין 30% ל־49% או TLC בין 40% ל־49% או DLCO בין 30% ל־39% או VO2 מרבי בבדיקת מאמץ לב–ריאה בין 10 ל־14 מ״ל לק״ג לדקה|70%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 מתחת ל־29% או TLC מתחת ל־40% או DLCO מתחת ל־30% או VO2 בבדיקת מאמץ לב–ריאה מתחת ל־10 מ״ל לק״ג לדקה או עם סטורציית חמצן מתחת ל־90% וצורך בטיפול קבוע בהעשרת חמצן של 16 שעות ביממה לפחות בחודשיים האחרונים|90%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|עם צורך בהנשמה מלאכותית קבועה באמצעות מכשירי הנשמה (ולמעט מכשירי CPAP או BIPAP)|100%}} {{ח:תת|(3)}} '''מחלה ברונכיאקטטית''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|עם FEV1 שווה ל־75% מהצפוי או גדול ממנו ועם אחד או יותר מהתסמינים – שיעול טורדני, ליחה מרובה או קוצר נשימה במנוחה|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} עם FEV1 נמוך מ־75% תיקבע דרגת הנכות על פי פרטי משנה (1) או (2), בהתאם לצורת הסתמנות המחלה (חסימתית או רסטרקטיבית). במקרה של הסתמנות מעורבת תיקבע דרגת הנכות בהתאם לליקוי החמור יותר. {{ח:תת|(4)}} '''מחלות קרום הריאות''' {{ח:תת}} דרגת הנכות תיקבע לפי פרט משנה 5(2). {{ח:סעיף*|6|קצרת הסימפונות (אסתמה)|תיקון: תשע״ט־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} דרגת הנכות תיקבע לפי סיכום הנקודות המתקבל מבחינת תפקודי הריאות בטבלאות 1 עד 3, כמפורט להלן: {{ח:ת}} <table> <tr><th width="75px">סעיף</th><th width="300px">סיכום הניקוד</th><th width="100px">אחוזי הנכות</th></tr> <tr><td>(א)</td><td>0</td><td>0</td></tr> <tr><td>(ב)</td><td>1 עד 3</td><td>10</td></tr> <tr><td>(ג)</td><td>4 עד 6</td><td>20</td></tr> <tr><td>(ד)</td><td>7 עד 9</td><td>40</td></tr> <tr><td>(ה)</td><td>שווה ל־10 או גדול ממנו</td><td>60</td></tr> <tr><td>(ו)</td><td>גדול מ־5 ועם שני אשפוזים לפחות בטיפול נמרץ על רקע נשימתי</td><td>80</td></tr> <tr><td>(ז)</td><td>בעת הנשמה מלאכותית באמצעות מכשירי הנשמה (ולמעט מכשירי CPAP או BIPAP)</td><td>100</td></tr> </table> {{ח:ת}} '''הערה:''' לא ייקבעו אחוזי נכות על פי פרט זה ועל פי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 5|פרט 5(1)}} במקביל. שיעור הנכות ייקבע על פי פרט הליקוי המקנה את אחוזי הנכות הגבוהים יותר. {{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה מס׳ 1 – FEV1 עם מרחיבי סמפונות'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="300px">FEV1 (% מהצפוי)</th><th width="100px">ניקוד</th></tr> <tr><td>גדול מ־80</td><td>0</td></tr> <tr><td>70 עד 80</td><td>1</td></tr> <tr><td>60 עד 69</td><td>2</td></tr> <tr><td>50 עד 59</td><td>3</td></tr> <tr><td>קטן מ־50</td><td>4</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה מס׳ 2 – מידת רגישות היתר של דרכי האוויר (AIRWAY HYPERRESPONSIVENESS) לפי אחוזי ההפיכות'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="300px">אחוז השינוי (הפיכות) ב־FEV1 {{ש}} (לפני הטיפול ולאחריו)</th><th width="100px">ניקוד</th></tr> <tr><td>< 10</td><td>0</td></tr> <tr><td>10 עד 19</td><td>1</td></tr> <tr><td>20 עד 29</td><td>2</td></tr> <tr><td>30 ≤</td><td>3</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{ממורכז|'''טבלה מס׳ 3 – אסתמה'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="400px">טיפול</th><th width="100px">ניקוד</th></tr> <tr><td>בלא צורך בטיפול תרופתי</td><td>0</td></tr> <tr><td>שימוש בטיפול תרופתי על פי צורך</td><td>1</td></tr> <tr><td>שימוש במשאפים סטרואידילים לאסטמה (פלוטיקזון במינון של עד 500 mcg ליממה, או טיפול במשאף סטוירידאלי שווה ערך אחר), או טיפול יומי באנטי־לאוקוטריאנים</td><td>2</td></tr> <tr><td>טיפול ניקוד שימוש במשאפים סטרואידילים לאסטמה (פלוטיקזון במינון של מעל 500 mcg ליממה, או טיפול במשאף סטוירידאלי שווה ערך אחר), או צורך מתועד של שימוש מזדמן של פעמיים בשנה או יותר בסטרואידיים סיסטמיים</td><td>3</td></tr> <tr><td>שימוש במשאפים סטרואידילים לאסטמה (פלוטיקזון במינון גבוה מ־1,000 mcg ליממה או טיפול במשאף סטוירידאלי שווה ערך אחר) או שימוש באנטי IGE‏ (Xolair) או טיפול ביולוגי אחר או שימוש יומי בסטרואידים סיסטמיים</td><td>4</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|7|מחלות זיהומיות של הריאות|תיקון: תשע״ט־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 7}} {{ח:תת|(1)}} '''שחפת''' {{ח:תתת|(א)}} פעילה (על פי תרבית) מיום הופעת הסימפטומים – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|עד חודש לאחר הוכחת אי־פעילות המחלה (לפי תרביות שליליות)|100%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בפרט משנה (I) עד תום הטיפול האנטי־שחפתי|50%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בעת קבלת טיפול מונע לזיהום לטנטי|20%}} {{ח:תת|(2)}} '''דלקות ריאה לסוגיהן (חיידקיות, פטרייתיות, ויראליות ואחרות) וכיסתות (ציסטות)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|מחלה פעילה בזמן אשפוז עד חודש אחריו|100%}} {{ח:תתת|(ב)}} בתום התקופה המצוינת בפרט משנה (א) – אחוזי הנכות למחלת ריאה פעילה ייקבעו לפי הליקוי הריאתי, לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 5|פרט 5(1)}} {{ח:סעיף*|7א|כריתת ריאה (חלקית או מלאה) וכריתת צלעות|תיקון: תשע״ט־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 7א}} {{ח:תת|(1)}} '''כריתת ריאה''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|עד חודשיים לאחר הניתוח|100%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בחודש השלישי לאחר הניתוח|70%}} {{ח:תתת|(ג)}} לאחר התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) ייקבעו אחוזי הנכות לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 5|פרט 5(2)}} {{ח:תת|(2)}} '''מצבים שלאחר כריתת צלעות''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת צלע אחת|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת שתי צלעות מצד אחד|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת שלוש או ארבע צלעות מצד אחד|20%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת חמש או שש צלעות מצד אחד|30%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת יותר משש צלעות מצד אחד|50%}} {{ח:סעיף*|8|מחלה ראשונית של עורקי הריאה|תיקון: תשע״ט־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 8}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|לחץ דם ריאתי מעל 40 מ״מ כספית|20%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|לחץ דם ריאתי מעל 50 מ״מ כספית|40%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|לחץ דם ריאתי מעל 60 מ״מ כספית או ירידה בסטורציה במאמץ מתחת ל־88%|60%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|לחץ דם ריאתי מעל 75 מ״מ כספית או ירידה בסטורציה במנוחה מתחת ל־88%|80%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|תצרוכת חמצן מרבית במבחן מאמץ לב–ריאה משולב מתחת ל־10 מ״ל/ק״ג לדקה|100%}} {{ח:סעיף*|9|מחלות הלב|תיקון: תשס״ח, תשע״ו־3|עוגן=תוספת חלק א פרט 9}} {{ח:תת|(1)}} '''מחלות לב''' {{ח:תתת|(א)}} לעניין פרט זה – {{ח:תתת}} AF – פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation); {{ח:תתת}} AR – אי־ספיקה אאורטלית (Aortic Regurgitation); {{ח:תתת}} AS – הצרות אאורטלית (Aortic Stenosis); {{ח:תתת}} AVA – שטח המסתם האאורטלי (Aortic Valve Area); {{ח:תתת}} CRT – קיצוב דו־חדרי לרסינכרוניזציה (Cardiac Resynchronization Therapy); {{ח:תתת}} CT – בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת; {{ח:תתת}} EST – מבחן מאמץ (Exercise Stress Test); {{ח:תתת}} ECHO – בדיקת על־קול גרפיה (אקו לב); {{ח:תתת}} ECG – רישום פעילות חשמלית לבבית, אלקטרוקרדיו גרם (אקג); {{ח:תתת}} Holter – מעקב אקג ממושך; {{ח:תתת}} ICD – קוצב דפיברילטור (Implantable Cardioverter Defibrillator); {{ח:תתת}} LA – פרוזדור שמאלי (Left Atrium); {{ח:תתת}} LVEDD – רוחב חדר שמאל בסוף דיאסטולה (Left Ventricular End Diastolic Diameter); {{ח:תתת}} LVH – התעבות שריר החדר השמאלי (Left Ventricular Hypertrophy); {{ח:תתת}} LVOT – מוצא החדר השמאלי (Left Ventricular Outflow Tract); {{ח:תתת}} METS – מדד לעומס מאמץ (Metabolic equivalents); {{ח:תתת}} MR – אי־ספיקה מיטרלית (Mitral Regurgitation); {{ח:תתת}} MRI – תהודה מגנטית של הלב; {{ח:תתת}} MS – הצרות מיטרלית (Mitral Stenosis); {{ח:תתת}} AVA – שטח המסתם האורטאלי (Aortic Valve Area); {{ח:תתת}} MVA – שטח המסתם המיטרלי (Mitral Valve Area); {{ח:תתת}} NYHA – דרגה תפקודית לפי NYHA‏ (New York Heart Association), כמפורט בפרט משנה (ג); {{ח:תתת}} VT – מהירות חדרית (Ventricular Tachycardia); {{ח:תתת|(ב)}} מדרג התפקוד על פי NYHA {{ח:תתת}} <table> <tr><th width="300px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תסמינים</th><th width="100px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דירוג</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} דירוג אין הגבלה בפעילות גופנית, פעילות גופנית יום־יומית שגרתית לא גורמת לעייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב </td><td>I</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} הגבלה קלה בפעילות גופנית, הרגשה נוחה במנוחה ובביצוע פעילות יום־יומית שגרתית קלה, פעילות גופנית יותר משגרתית גורמת לעייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב </td><td>II</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} הגבלה ניכרת בפעילות גופנית, הרגשה נוחה במנוחה, פעילות יום־יומית שגרתית כגון הליכה של עד 100 מטרים גורמת לעייפות, פלפיטציות, קוצר נשימה או תעוקת לב </td><td>III</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} אי־יכולת לבצע פעילות גופנית כלשהי בלא הרגשה לא נוחה; סימני אי־ספיקת לב, גודש ריאתי או סיסטמי, קוצר נשימה ותעוקת לב מופיעים במנוחה וגוברים במאמץ. </td><td>IV</td></tr> </table> {{ח:תתת|(ג)}} מדרג מבחן מאמץ (EST), לפי פרוטוקול BRUCE {{ח:תתת}} <table> <tr><th width="300px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} קריטריון</th><th width="100px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} דירוג</th></tr> <tr><td>יותר מ־9 דקות (METS > 11)</td><td>I</td></tr> <tr><td>6.1 עד 9 דקות (11 ≥ METS‏ > 7)</td><td>II</td></tr> <tr><td>3 עד 6 דקות (7 ≥ METS‏ ≥ 5)</td><td>III</td></tr> <tr><td>פחות מ־3 דקות (5 > METS)</td><td>IV</td></tr> </table> {{ח:תתת}} '''הערה לעניין מבחן מאמץ:''' במקרים שבהם לא ניתן לבצע בדיקת מאמץ מסיבות שאינן קרדיאליות יש להסתמך על הדרגה התפקודית לפי מדרג ה־NYHA. קביעת הדרגה התפקודית לפי NYHA תיעשה בהתבסס, בין השאר, על בדיקות אקו־דובוטמין, מיפוי לב פרמקולוגי או בדיקה מקבילה וקביעת אחוזי נכות תיעשה בהתאם. {{ח:תתת|(ד)}} רשימת הליקויים: {{ח:תתתת|(1)}} מחלת לב כלילית (Coronary Artery Disease) {{ח:תתתת}} קביעת דרגת הנכות למחלת לב כלילית עם אוטם שריר הלב המתבטא בתיעוד של אקג, במיפוי לב או ב־ECHO עם אזור ברור, או מחלת לב כלילית עם איסכמיה הפיכה המתבטאת במיפוי לב, ב־ECHO במאמץ, או צנתור עם חסימה מעל – 50% בעורק כלילי, תהיה לפי הטבלה שלהלן: {{ח:תתתת}} <table> <tr><th rowspan="2" width="200px">מקטע פליטה לפי {{ש}} בדיקת ה־ECHO</th><th colspan="4" width="300px">מדרג מבחן מאמץ / NYHA</th></tr> <tr><th width="75px">I</th><th width="75px">II</th><th width="75px">III</th><th width="75px">IV</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(א)}} 60% < </td><td>אין נכות</td><td>5%</td><td>10%</td><td>15%</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} 45%-60% </td><td>20%</td><td>25%</td><td>30%</td><td>35%</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} 30%-44% </td><td>40%</td><td>45%</td><td>50%</td><td>60%</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} 30% > </td><td>70%</td><td>80%</td><td>90%</td><td>100%</td></tr> </table> {{ח:תתתת}} '''הערה:''' המספרים שבשורה המאוזנת והמסומנים בספרות רומיות I עד VI מציינים את הדרגות במדרג מבחן מאמץ על פי פרוטוקול BRUCE או על פי מדרג התפקוד NYHA. האותיות שבטור המאונך א׳ עד ד׳ מציינות את מקטע הפליטה על פי בדיקת ה־ECHO. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה; {{ח:תתתת|(2)}} מחלת לב מסתמית (Valvular Disease) {{ח:תתתתת|(א)}} <table> <tr><th rowspan="2" width="200px">רמת הליקוי המסתמי {{ש}} לפי בדיקת ה־ECHO</th><th colspan="4" width="300px">מדרג מבחן מאמץ / NYHA / או קוטר שורש האורטה</th></tr> <tr><th width="75px">I</th><th width="75px">II</th><th width="75px">III</th><th width="75px">IV</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(א)}} קל </td><td>0</td><td>10%</td><td>20%</td><td>30%</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} בינוני </td><td>30%</td><td>40%</td><td>50%</td><td>60%</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} חמור </td><td>70%</td><td>80%</td><td>90%</td><td>100%</td></tr> </table> {{ח:תתתתת}} '''הערה:''' המספרים שבשורה המאוזנת והמסומנים בספרות רומיות I עד IV מציינים את הדרגות במדרג מבחן מאמץ על פי פרוטוקול BRUCE או על פי מדרג התפקוד NYHA. האותיות שבטור המאונך א׳ עד ג׳ מציינות את רמת הליקוי המסתמי על פי בדיקת ה־ECHO. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה. {{ח:תתתתת|(ב)}} לעניין פסקה זו – {{ח:תתתתת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th colspan="3">'''רמת הליקוי המסתמי לפי בדיקת ה־ECHO'''</th></tr> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} קל</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} בינוני</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} חמור</th></tr> <tr><td>אי־ספיקה של המסתם האאורטלי (AR)</td><td>LVEDD < 58 mm</td><td>LVEDD 58-65 mm</td><td>LVEDD > 65 mm</td></tr> <tr><td>אי־ספיקה של המסתם המיטרלי (MR)</td><td>LVEDD < 57 mm {{ממורכז|או}} LA < 40 mm</td><td>LVEDD 57-60 mm {{ממורכז|או}} LA 40-50 mm</td><td>LVEDD > 60 mm {{ש}} {{ממורכז|או}} LA > 50 mm</td></tr> <tr><td>היצרות מסתם האאורטלי (AS)</td><td>Peak Gradient < 25 mm Hg {{ממורכז|או}} AVA 1.5 cm<sup>2</sup></td><td>Peak Gradient 25-50 mm Hg {{ממורכז|או}} AVA 1-1.5 cm<sup>2</sup></td><td>Peak Gradient > 50 mm Hg {{ממורכז|או}} AVA < 1 cm<sup>2</sup> {{ממורכז|או}} Mean Gradient > 38 mm Hg</td></tr> <tr><td>היצרות מסתם מיטרלי (MS)</td><td>Mean Gradient < 5 mm Hg {{ממורכז|או}} MVA > 1.5 cm<sup>2</sup></td><td>Mean Gradient 5-10 mm Hg {{ממורכז|או}} MVA {{ח:הערה|<s>{{=}}</s>}} 1-1.5 cm<sup>2</sup></td><td>Mean Gradient > 10 mm Hg {{ממורכז|או}} MVA < 1 cm<sup>2</sup> {{ממורכז|או}} LA diameter > 50 mm Hg</td></tr> </table> {{ח:תתתתת|(ג)}} '''הערות:''' {{ח:תתתתתת|(1)}} לעניין אי־ספיקה של המסתם המיטרלי (MR) ניתן להתחשב גם בסימנים אקוקרדיוגרפים מקובלים להגדרת חומרת אי־ספיקה מיטרלית; {{ח:תתתתתת|(2)}} לעניין אי־ספיקה של המסתם האאורטלי (AR) – במצבים שבהם קיימת גם הרחבת שורש האאורטה (Aortic Root Dilatation) – לצורך קביעת דרגת הנכות, ייבחן קוטר שורש האאורטה בשילוב חומרת הליקוי המסתמי לפי בדיקת ה־ECHO כמפורט בטבלה שבפסקת משנה א; דרגת קוטר האאורטה תהיה כדלקמן: {{ח:תתתתתת}} <table style="width: 450px; table-layout: fixed;"> <tr><th colspan="3">'''קוטר שורש האאורטה'''</th></tr> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} דרגה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} תיאור</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} קריטריון</th></tr> <tr><td>I</td><td>תקין</td><td>37mm ></td></tr> <tr><td>II</td><td>קל</td><td>37mm‏ – 40mm</td></tr> <tr><td>III</td><td>בינוני</td><td>41mm‏ – 45mm</td></tr> <tr><td>IV</td><td>חמור</td><td>45mm <</td></tr> </table> {{ח:תתתתתת|(3)}} לעניין פסקת משנה (ג) שבטבלה שבפסקת משנה (א) – דרגת הנכות תיקבע לתקופה העולה על 24 חודשים רק במקרים שבהם לא צפוי שינוי במצב הליקוי המסתמי; {{ח:תתת|(3)}} מחלות שריר הלב (Cardiomyopathies) {{ח:תתתת|(א)}} מורחבת (Dilated) {{ח:תתתת}} <table> <tr><th rowspan="2" width="200px">מקטע הפליטה {{ש}} לפי ה־ECHO</th><th colspan="4" width="300px">מדרג מבחן מאמץ / NYHA</th></tr> <tr><th width="75px">I</th><th width="75px">II</th><th width="75px">III</th><th width="75px">IV</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(א)}} 40% < </td><td>0</td><td>10%</td><td>20%</td><td>30%</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} 30%-40% </td><td>30%</td><td>40%</td><td>50%</td><td>60%</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} 30% > </td><td>70%</td><td>80%</td><td>90%</td><td>100%</td></tr> </table> {{ח:תתתת}} '''הערה:''' המספרים שבשורה המאוזנת והמסומנים במספרים רומים I עד IV מציינים את הדרגות במדרג מבחן מאמץ על פי פרוטוקול BRUCE או על פי מדרג התפקוד NYHA. האותיות שבטור המאונך א׳ עד ג׳ מציינות את מקטע הפליטה על פי בדיקת ה־ECHO. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה. {{ח:תתתת|(ב)}} היפרטרופיה ראשונית של שריר הלב (Hypertrophic Cardiomyopathy) {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|בלא הגבלה תפקודית, או עם הגבלה תפקודית קלה, בלא מפל לחצים במוצא החדר השמאלי (LVOT gradient), בלא עדות להפרעות קצב משמעותיות בהולטר, בלא אי־ספיקה של המסתם המיטרלי (MR), בלא היפרטרופיה משמעותית (עובי דופן פחות מ־13 מ״מ) של חדר שמאל או עם אבחנה ברורה של קרדיומיופתיה אפיקלית|10%}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|עם הגבלה תפקודית בינונית עם עדות להפרעה דיאסטולית או עם מפל לחצים בינוני ב־ECHO (עד 60 מ״מ כספית) במוצא החדר השמאלי, או פרפור פרוזדורים התקפי, או הפרעות קצב חדריות תכופות או עדות להיפרטרופיה של חדר שמאל ב־ECHO עד 30 מ״מ|40%}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|הגבלה תפקודית קשה עם הפרעה דיאסטולית קשה או מפל לחצים של יותר מ־60 מ״מ כספית במוצא החדר השמאלי או פרפור פרוזדורים קבוע או התקפים תכופים של פרפור (frequent or persistent AF) או עדות להפרעות קצב חדריות משמעותיות או non-sustained VT (מהירות חדרית לא ממושכת), או היפרטרופיה משמעותית של חדר שמאל – 30 מ״מ ומעלה ב־ECHO|100%}} {{ח:תתתת|(ג)}} רסטרקטיבית (Restrictive) {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|עם NYHA בדרגה III|70%}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|עם NYHA בדרגה IV|100%;}} {{ח:תתת|(4)}} דלקת חריפה של קרום הלב או שריר הלב (Pericarditis/Myocarditis) {{ח:תתת}} דלקת חריפה של קרום הלב או שריר הלב למעט קרדיותומיה (Cardiotomy), או תסמונת על שם דרסלר (Dressler's Syndrome) וכן למעט מחלות משניות כגון זאבת (Lupus), אורמיה (Uremia) או משנית למחלה ממארת. {{ח:תתת}} קיומה של דלקת חריפה של קרום הלב או שריר הלב תיקבע בהתבסס על בדיקות ECHO‏, CT או MRI וכן בהתבסס על שינויי אקג טיפוסיים עם עלייה בסימני הדלקת או עם עדות לתפליט פריקרדאלי (יותר ממזערי) ב־ECHO או ב־CT או הפרעה אזורית בהתכווצות ב־ECHO או ב־MRI. {{ח:תתת}} אחוזי הנכות ייקבעו לפי המפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|עם דלקת פעילה, עד 6 חודשים מפרוץ המחלה|100%}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בלא דלקת פעילה או לאחר ריפוי מלא|0%}} {{ח:תתתת|(ג)}} בלא דלקת פעילה, עם סמנים המתאימים ל־Chronic constrictive pericarditis וכן – {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה I|10%}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה II|25%}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה III|50%}} {{ח:תתתתת|(4)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה IV|100%;}} {{ח:תתת|(5)}} הפרעות קצב (Arrhythmia) {{ח:תתת}} קיומן של הפרעות קצב תיקבע על פי בדיקת Holter ל־24 שעות או תיעוד רפואי של אירוע הפרעת קצב. נוסף על כך, נדרשת קליניקה מתאימה, בדיקת תפקוד הלב (למשל ECHO), מבחן מאמץ (EST) או תוצאת צנתור לב. {{ח:תתת}} אחוזי הנכות ייקבעו כמפורט להלן: {{ח:תתתתת|(א)}} בהפרעות קצב הנלוות למחלת לב אורגנית הנכות תיקבע לפי המחלה; {{ח:תתתתת|(ב)}} בהפרעות קצב ראשוניות, לרבות מחלות של תעלות הולכה, מחלות גנטיות, שימוש ב־ICD או CRT, תיקבע דרגת הנכות כמפורט בפרט משנה ד(1); {{ח:תתת|(6)}} לחץ ריאתי מעל 40 ממ״כ לפי ECHO‏ (Pulmonary Arterial Hypertension) {{ח:תתתת|(א)}} הנובע מליקוי קרדיאלי: {{ח:תתתתת|(1)}} עם תפקוד לב לא תקין – דרגת הנכות תיקבע על פי המחלה הבסיסית; {{ח:תתתתת|(2)}} עם תפקוד לב סיסטולי תקין, אך עם עדות להפרעה דיאסטולית חמורה (לא ממחלה ראשונית של עורק הריאה) וכן – {{ח:תתתתתת|(א)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה I|10%}} {{ח:תתתתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה II|25%}} {{ח:תתתתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה III|50%}} {{ח:תתתתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|NYHA בדרגה IV|100%}} {{ח:תתתת|(ב)}} שאינו נובע מליקוי קרדיאלי – הנכות תיקבע לפי המחלה; {{ח:תתת|(7)}} מחלות לב מולדות (Congenital Heart Disease) {{ח:תתת}} דרגת הנכות תיקבע על פי פרט משנה {{ח:הערה|(}}ד{{ח:הערה|)}}(1). {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:תת|(3)}} יתר לחץ דם {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|לחץ דם דיאסטולי קבוע שאיננו עולה על 95 מ״מ כספית, ללא סימנים אוביקטיביים של פגיעה בלב, בכליות או ברשתיות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} לחץ דם דיאסטלי קבוע מעל ל־95 מ״מ כספית ועד 110 מ״מ כספית: {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בלי הגדלה ברורה (קלינית, רנטגנית או אלקטרוקרדיוגרפית) של הלב|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|עם הגדלה ברורה של הלב, קיימת נשמת בינונית לאחר מאמץ|30%}} {{ח:תתת|ג.}} לחץ דם דיאסטלי קבוע מעל 110 מ״מ כספית: {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בלי הגדלה ברורה של הלב ונשמת|25%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|עם הגדלה ברורה של הלב ונשמת בינונית לאחר מאמץ|40%}} {{ח:תתת|(ד)}} לחץ דם נמוך, או אורתוסטאטי {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בלא סימנים קליניים|0%}} {{ח:תתתת|II.}} עם תסמונת אופיינית – {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|קלה|10%}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|קשה|30%}} {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:תת|(5)}} הפרעות מסיבות Neurocirculatory Asthenia‏ (N.C.A.‎) {{ח:תת}} אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנפש. {{ח:תת|(6)}} גוף זר בלב ובקרום הלב {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} הגורם להפרעות – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות. {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ו־3|עוגן=תוספת חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|11|כלי הדם|עוגן=תוספת חלק א פרט 11}} {{ח:תת|(1)}} דליות Varices cruris {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ורידים בולטים על הגפיים התחתונות ללא סיבוכים והפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו־צדדי, עם התכווצויות וכאבים|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו־צדדי, ישנם סימני Eczema וצלקות לאחר כיבים שנתרפאו|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|ורידים המשתרעים על חלק גדול של גפה תחתונה אחת, ישנה נטיה מתמדת לדלקת עור וליצירת כיבים (צורה קשה של Eczema cruris או Ulcus varicosum), ללא הפרעות במחזור הורידי העמוק|30%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|המצב כמתואר בסעיף קטן (1)(ד) {{ח:הערה|-}} בשתי הרגליים|40%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|ורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו־צדדי, קיימות הפרעות קשות במחזור הדם הורידי העמוק עם כיבים גדולים ועמוקים ופיגמנטציות על שטח נרחב|50%}} {{ח:תת|(2)}} מצב לאחר נזק בכלי־הדם הפריפריים כגון Phlebitis או Thrombophlebitis או נזק בורידים {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קיימת תפיחות קלה, קבועה שאינה גדלה עקב עמידה או הליכה; ישנן הפרעות בלתי ניכרות ברגל אחת|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(א) – בשתי הרגליים|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קיימת תפיחות קבועה ניכרת עקב עמידה או הליכה, ישנם Pigmentatio וכחלון ברגל אחת|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(ג) {{ח:הערה|-}} בשתי הרגליים|30%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|קיימת תפיחות קבועה, קשה שאינה יורדת בזמן המנוחה; ישנם כחלון Eczema או כיבים ברגל אחת|30%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|המצב כמתואר בסעיף קטן (2)(ה) {{ח:הערה|-}} בשתי הרגליים|40%}} {{ח:תתת|ז.}} {{טור לשמאל|בשתי הרגליים, בצורה קשה מאד|50%}} {{ח:תת|(3)}} מפרצת – Aneurysma {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|של עורק קטן, בלי הפרעות|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|של עורק קטן עם הפרעות קלות|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|של עורק קטן עם הפרעות קשות|30%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|של עורק גדול בגפיים העליונות עם הפרעות במחזור הדם|40%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|של עורק גדול בגפיים התחתונות עם הפרעות קלות במחזור הדם|50%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|של עורק גדול בגפיים התחתונות עם הפרעות קשות במחזור הדם|60%}} {{ח:תתת|ז.}} {{טור לשמאל|של אב העורקים, בבית החזה או בבטן, ללא הפרעות קשות או מצב אחרי ניתוח של Aneurysma כנ״ל|60%}} {{ח:תתת|ח.}} {{טור לשמאל|של אב העורקים, בבית החזה או בבטן עם הפרעות קשות|100%}} {{ח:תת|(4)}} Arterio – Venous Fistula {{ח:ת}} אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (3). {{ח:תת|(5)}} M. Raynaud * Endarteritis obliterans (M. Buerger)‎ {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה ברגל אחת|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה בשתי הרגליים|30%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית ברגל אחת|40%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית בשתי הרגליים|50%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|60%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה מאד|100%}} {{ח:תת|(6)}} נזקי כפור ברגליים {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קיימים סימנים קלים בלבד – בועות כפור (Chillblains)|0%}} {{ח:תתת|ב.}} קיימת תפיחות מתמדת בצורה בינונית, כאבים, אודם וכד׳: {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בגף אחד|5%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בשני הגפיים|10%}} {{ח:תתת|ג.}} עם איבוד אצבעות הרגליים או חלקים מהן, ייקבעו אחוזי הנכות לקטיעות האצבעות. {{ח:סעיף*|12|מערכת העיכול|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 12}} {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:תת|(2)}} ושט {{ח:תתת|א.}} מיצר Strictura של הושט – {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|30%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|50%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה מאוד, המאפשרת רק שתיית נוזלים, מצב כללי ירוד מאד|80%}} {{ח:תתת|ב.}} סעיפי הושט (Diverticulum) – {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות או עם הפרעות קלות|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|הפרעות בינוניות|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|הפרעות קשות|30%}} {{ח:תתת|ג.}} אזופגיטיס (Esophagitis) – {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|30%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה עם שטפי־דם חוזרים, אנמיה בולטת|50%}} {{ח:תתת|ד.}} קרדיוספזמוס (Cardiospasm) – {{ח:תתתת|I.}} אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב הכללי ולדרגת היצרות של הושט {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|לאחר ניתוח, אין הפרעות|0%}} {{ח:תתתת|III.}} לאחר ניתוח, קיימות הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן ג. {{ח:תתת|ה.}} בקע סרעפתי (Hernia diaphragmatica) – {{ח:תתתת|א.}} אחוזי הנכות ייקבעו לפי המצב של הושט בהתאם לסעיף קטן ג. {{ח:תתתת|ב.}} בקע סרעפתי לאחר ניתוח {{ח:תתתתת|I.}} {{טור לשמאל|אין הפרעות|0%}} {{ח:תתתתת|II.}} קיימות הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן ג. {{ח:תת|(3)}} קיבה {{ח:תתת|א.}} דלקת כרונית של הקיבה – {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית: המצב הכללי והתזונתי משביע רצון|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת, עם השפעה על המצב הכללי|30%}} {{ח:תתת|ב.}} כיב הקיבה או כיב התריסריון {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|כיב שהתרפא, אין הפרעות|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, התקפים קצרים ונדירים|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית (התקפים חוזרים, ממושכים יותר)|30%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה עם סיבוכים כגון: שטפי־דם, היצרות השוער, השפעה ניכרת על המצב הכללי|60%}} {{ח:תתת|ג.}} כיב הקיבה או כיב התריסריון לאחר ניתוח – אחוזי הנכות ייקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 14|סעיף 14}}. {{ח:סעיף*|13|מעיים|עוגן=תוספת חלק א פרט 13}} {{ח:תת|(1)}} Entero-colitis chronica including Spastic amebic colitis {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|הפרעות קלות, עצירות ושלשול לחליפין, ללא השפעה על המצב הכללי|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תת|(2)}} דלקת כיבית של המעי הגס {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה עם 3–4 יציאות ביום, ללא אנמיה, ללא השפעה על המצב הכללי|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית עם התלקחויות לעתים קרובות|30%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה יותר מבינונית, עם התלקחויות תכופות, אנמיה, מצב תזונתי ירוד|50%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, עם חום, אנמיה קשה המצב הכללי ירוד מאד|70%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|בצורה חמורה, זקוק לאשפוז|100%}} {{ח:תת|(3)}} Diverticulitis – Diverticulosis {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} ישנן הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (1) {{ח:תת|(4)}} Malabsorption syndrome including Coeliac disease, Sprue {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, שלשול שומני, 3 או 4 יציאות ליום, ללא השפעה על המצב הכללי, בלי אנמיה|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית עם אנמיה, ירידה במשקל|40%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה עם ירידת חלבוני הדם (Hypoproteinemia), בצקת ברגליים ואנמיה ניכרת, הפרעות באלקטרוליטים וכו׳|70%}} {{ח:תת|(5)}} מחלות כגון: Crohn's Disease, מחלות גרנולומטוטיות של המעיים, שחפת המעיים – אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (2). {{ח:סעיף*|14|פציעות וניתוחי קיבה ומעיים|עוגן=תוספת חלק א פרט 14}} {{ח:תת|(1)}} מצב שלאחר פציעה או ניתוחים של הקיבה והמעיים {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות, מצב התזונה הכללי טוב|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות קלות של מערכת העיכול, המצב הכללי טוב|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות בלתי ניכרות של מערכת העיכול, המצב הכללי ירוד|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות ניכרות בדרכי העיכול, המצב הכללי ירוד|40%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי יותר מניתוח אחד עם סימנים של חסימה חלקית חשוכת מרפא|60%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות קשות, אך מסוגל לעבודות בית קלות בלבד|80%}} {{ח:תתת|ז.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות קשות בעיכול גם לאחר ניתוח נוסף, בלתי מסוגל לכל פעולה, מרותק למיטה או זקוק לסיעוד|100%}} {{ח:תת|(2)}} נצור קבוע של המעיים {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ישנה הפרשה קלה ונדירה של צואה|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ישנה הפרשה קלה וקבועה של צואה|30%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|Anus praeter naturalis|80%}} {{ח:סעיף*|14א|עודף משקל והשמנת יתר|תיקון: תשס״ח, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 14א}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|BMI של 25–29.9 (עודף משקל קל)|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|BMI של 30–34.9 (השמנת יתר, דרגה 1)|0%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|BMI של 35–39.9 (השמנת יתר, דרגה 2)|10%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|BMI של 40 או יותר (השמנת יתר, דרגה 3)|20%}} {{ח:ת}} לעניין זה, יש לקבוע את חומרת הליקוי לפי מדד מסת הגוף (BMI – BODY MASS INDEX), כפי שהוא מחושב על פי היחס בין משקל הגוף (בקילוגרמים) לבין גובהו (במטרים) בריבוע. {{ח:סעיף*|15|פי הטבעת|עוגן=תוספת חלק א פרט 15}} {{ח:תת|(1)}} Fissura ani {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות ניכרות|10%}} {{ח:תת|(2)}} Fistula ani {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|המפרישה לסרוגין ללא הפרעות ניכרות|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|עם הפרשה ממושכת, תמידית או חוזרת (recidivans) לאחר ניתוח, עם הפרעות ניכרות|20%}} {{ח:תת|(3)}} מצר – (Strictura) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|30%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|50%}} {{ח:תת|(4)}} Prolapsus mucosae recti {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קיימות הפרעות|10%}} {{ח:תת|(5)}} Prolapsus recti totalis {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ניתן להחזרה|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קבוע, ישנן הפרעות ניכרות|40%}} {{ח:תת|(6)}} {{טור לשמאל|איבוד מוחלט של השליטה על השוער (Sphincter)|80%}} {{ח:תת|(7)}} טחורים Varices Haemorrhoidales חיצוניים או פנימיים {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בולטים, ישנן הפרעות בלתי ניכרות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בולטים, עם דימומים שכיחים|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בולטים בצורה קשה, ישנם דימומים שכיחים עם אנמיה סקונדרית וסיבוכים אחרים כגון Fissura ani או Fistula ani בצורה קלה|20%}} {{ח:סעיף*|16|מחלות הכבד ודרכי המרה|עוגן=תוספת חלק א פרט 16}} {{ח:תת|(1)}} שחמת הכבד {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, הגדלת הכבד, צהבת מזמן לזמן והפרעה קבועה בתפקודי הכבד|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית, עם הפרעות בולטות יותר בתפקודי הכבד והשפעה בולטת על המצב הכללי|40%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, עם דליות הושט, מיימת (Ascites), עם או בלי שטפי־דם, עם או בלי הפרעות חולפות במערכת העצבים|70%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|בצורה חמורה, החולה זקוק לשכיבה וסיעוד|100%}} {{ח:תת|(2)}} מצב לאחר ניתוח דלף במחזור הדם של וריד השער {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|המצב הכללי משביע רצון, ללא מיימת וללא שטפי דם חוזרים, אין הפרעות מצד מערכת העצבים|40%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קיימת מיימת או שטפי־דם חוזרים עם או בלי הפרעות חולפות מצד מערכת העצבים (Portal systemic encephalopathia)|70%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|המצב חמור, החולה מרותק למיטה או זקוק לסיעוד|100%}} {{ח:תת|(3)}} מצב לאחר דלקת כבד זיהומית (Infectious hepatitis) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|לא נשארו הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} ישנן הפרעות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (1). {{ח:תת|(4)}} Echinococcus of Liver {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|מסויד שאיננו גורם להפרעות, אין פגיעה בתפקודי הכבד|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|לאחר ניתוח, ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ג.}} נשארו הפרעות לאחר הניתוח, – אחוזי הנכות ייקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 18|סעיף סרכות הצפק}} {{ח:תתת|ד.}} פעיל – להעריך בהתאם להפרעות, לפי סעיף קטן (1) {{ח:תת|(5)}} מצב לאחר ניתוח של מורסה של הכבד {{ח:הערה|(}}Abscess of Liver{{ח:הערה|)}} {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אין הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} נשארו הפרעות, – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 18|לסעיף סרכות הצפק}}. {{ח:תת|(6)}} דלקת כרונית של כיס המרה עם או בלי אבני המרה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, התקפים נדירים ללא חום או צהבת עם הפרעות בעיכול|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית, התקפים די תכופים ללא חום או צהבת, הפרעות עיכול בולטות|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה{{ח:הערה|,}} עם התקפים תכופים המלווים לעתים בחום או בצהבת עם הפרעה ניכרת במצב הכללי|40%}} {{ח:תת|(7)}} מצב לאחר ניתוח בכיס המרה ודרכי המרה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות או הפרעות קלות בלבד|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קיימות הפרעות בינוניות|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|Post cholecystectomy syndrome בצורה בולטת|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|הופעות חוזרות של Cholangitis עם התקפי חום מלווים בצמרמורת ולעתים צהבת|40%}} {{ח:סעיף*|17|טחול|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 17}} {{ח:תת|א.}} {{טור לשמאל|הגדלה קלה של הטחול ללא השפעה על המצב הכללי|0%}} {{ח:תת|ב.}} {{טור לשמאל|מצב לאחר כריתת הטחול|10%}} {{ח:תת|(ג)}} טחול מוגדל עם תלונות – {{ח:תתת|(I)}} {{טור לשמאל|בלא סיבה ברורה|20%}} {{ח:תתת|(II)}} עם סיבה ברורה – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפריט המתאים שבשלו הוגדל הטחול {{ח:סעיף*|17א|לבלב|תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 17א}} {{ח:ת}} מצב לאחר דלקת או ניתוח – {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא תלונות או סימנים במערכת העיכול|0%}} {{ח:תת|(ב)}} עם כאבי בטן שכיחים ועליה באנזימים – {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|בלא הפרעה בספיגה|20%}} {{ח:תתת|(2)}} עם הפרעת ספיגה – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|המאוזנת באמצעות טיפול תרופתי|40%}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הגורמת לתת־תזונה באופן המחייב השלמת תזונה דרך פיום|70%}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|המחייבת הזנת על|100%}} {{ח:סעיף*|18|צפק|עוגן=תוספת חלק א פרט 18}} {{ח:תת|(1)}} התדבקויות או תוצאות אחרות לאחר ניתוח, פציעה או מחלה בחלל הבטן {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות נדירות וקלות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות בינוניות כגון תקופות של שלשול, עצירות או מטאוריזמוס|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות כנ״ל והן קבועות|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות קשות|30%}} {{ח:תת|(2)}} שחפת של הצפק עם הופעות של חסימה חלקית (Sub-ileus) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בשלב הפעיל|100%}} {{ח:תתת|ב.}} במצב לאחר השלב החריף, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סרכות הצפק סעיף קטן (1). {{ח:סעיף*|19|בקע|עוגן=תוספת חלק א פרט 19}} {{ח:תת|א.}} {{טור לשמאל|בקע המפשעה הניתן להחזרה (Reponibilis) חד או דו־צדדי, ישנן הפרעות בלתי ניכרות|0%}} {{ח:תת|ב.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי ניתוח בקע המפשעה, חד או דו־צדדי, עם תוצאות טובות|0%}} {{ח:תת|ג.}} {{טור לשמאל|בקע גדול חד־צדדי, הניתן להחזרה (Reponibilis) עם הפרעות בלתי ניכרות, הדורש החזקה ע״י חגורה|10%}} {{ח:תת|ד.}} {{טור לשמאל|מצב כמתואר בסעיף קטן (ג) דלעיל, והוא דו־צדדי|15%}} {{ח:תת|ה.}} {{טור לשמאל|בקע חוזר (Recidivans) חד־צדדי עם הפרעות בלתי ניכרות הדורש החזקה ע״י חגורה|10%}} {{ח:תת|ו.}} {{טור לשמאל|מצב כמתואר בסעיף קטן (ה) דלעיל, והוא דו־צדדי|15%}} {{ח:תת|ז.}} {{טור לשמאל|בקע גדול שאינו ניתן להחזרה (Irreponibilis) או בלתי ניתן להחזקה ע״י חגורה – עם הפרעות בלתי ניכרות, חד או דו־צדדי|20%}} {{ח:תת|ח.}} {{טור לשמאל|מצב כמתואר בסעיף קטן (ז), עם הפרעות ניכרות|30%}} {{ח:תת|ט.}} בקע פמורלי (Hernia femoralis) – אחוזי הנכות ייקבעו כפי שנקבעו לגבי בקע במפשעה (Hernia inguinalis) {{ח:סעיף*|20|פציעות ובקעים של קיר הבטן|עוגן=תוספת חלק א פרט 20}} {{ח:תת|א.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי פציעה או ניתוח בבטן, ללא בקע וללא התרופפות קיר הבטן|0%}} {{ח:תת|ב.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן, המלווה בהתרופפות קיר הבטן המצריך שימוש בחגורה אורטופדית|10%}} {{ח:תת|ג.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן עם התרופפות ניכרת של דופן הבטן; ישנו חוסר שרירים או בקע גדול המצריכים שימוש בחגורה אורטופדית|20%}} {{ח:תת|ד.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן עם Eventratio גדולה|40%}} {{ח:תת|ה.}} {{טור לשמאל|Hernia linae albae או Hernia umbilicalis קטנות וללא הפרעות|0%}} {{ח:תת|ו.}} {{טור לשמאל|Hernia lin{{ח:הערה|<s>e</s>}}ae albae או Hernia umbilicalis יותר גדולות או בקע בצלקת של קיר הבטן עם הפרעות בלתי ניכרות|10%}} {{ח:סעיף*|21|גידולים|עוגן=תוספת חלק א פרט 21}} {{ח:ת}} גידולים ממאירים ושפירים {{ח:ת}} אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות באברים ובמערכות הגוף השונים. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 2|פרק שני: המערכת האורו־גניטלית}} {{ח:סעיף*|22|כליות|עוגן=תוספת חלק א פרט 22}} {{ח:תת|(1)}} צניחת הכליות (Ptosis או כליה נודדת Ren migrans) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} ישנן הפרעות – ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות {{ח:תת|(2)}} כליה בצורת פרסה (Horse shoe kidney) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא סיבוכים|0%}} {{ח:תתת|ב.}} ישנם סיבוכים – ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות {{ח:תת|(3)}} כריתה חלקית של כליה אחת {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הפרעות בפעולות החלק הנותר של הכליה והכליה השניה|10%}} {{ח:תתת|ב.}} קיימים סיבוכים – ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות {{ח:תת|(4)}} כריתת כליה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|כריתת כליה אחת ללא הפרעות בפעולת הכליה השניה|30%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות קלות בפעולת הכליה השניה|60%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|כריתת כליה אחת, כשישנן הפרעות בפעולת הכליה השניה הגורמות להפרעות קשות בפעולות מערכת הדם והלב|100%}} {{ח:תת|(5)}} כליה שאינה פועלת (Non functionning kidney) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אין יתר לחץ דם, אין הפרעות בכליה השניה|30%}} {{ח:תתת|ב.}} ישנם סיבוכים – ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסיבוכים. {{ח:תת|(6)}} הפרשת חלבון בשתן בצורה כרונית {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|Orthostatic albuminuria|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מסיבה בלתי ידועה, ללא בצקת, בלי עליות לחץ הדם וללא הפרעה בתפקודי הכליות|10%}} {{ח:תת|(7)}} דלקת כליות כרונית {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|הפרשת חלבון קבועה בשתן, עם גלילים במשקע, בלי בצקת, בלי עליה של לחץ הדם, ללא Uremia|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|כמתואר בסעיף קטן (א) עם בצקת, עם עליה קלה של לחץ הדם וללא Uremia|30%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|תסמונת נפרוטית או עליה בינונית בלחץ הדם, פגיעה בתפקודי הכליה, אוראה (Urea) בדם עד 50 מג״ר אחוז|50%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|תסמונת נפרוטית בולטת עם עליה ניכרת של לחץ הדם, אוראה (Urea) בין 50 ל־80 מג״ר אחוז|80%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|עם הפרעות קשות מצד הכליות ומחזור הדם, החולה איננו מסוגל לעבודה|100%}} {{ח:תת|(8)}} Pyelonephritis chronica {{ח:תת}} אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב לפי סעיף קטן (7). {{ח:תת|(9)}} אבני הכליות {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אבנים בכליה אחת, התקפים נדירים, ללא הפרעה בתפקודי הכליות או ללא פגיעה במצב הכללי|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|אבנים בכליה אחת, התקפים תכופים עם זיהום, ללא פגיעה בתפקוד הכליה|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|אבני יציקה בכליה אחת, עם זיהום כרוני, ללא הפרעה בכליה השניה|40%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|אבני כליות דו־צדדיות, התקפים נדירים|20%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|אבני כליות דו־צדדיות, התקפים תכופים עם או בלי זיהום או הפרעה הידרומכנית|40%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי ניתוח אבני כליה מצד אחד, לא נשארו אבנים, פעולת הכליה תקינה|0%}} {{ח:תת}} קיים זיהום כרוני או פגיעה בתפקודי הכליה, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למצב לפי סעיפים קטנים (7) או (10) {{ח:תת|(10)}} Hydronephrosis {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אקטזיה של אגן הכליה ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, התקפים נדירים ללא דלקת|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית, התקפים תכופים עם או בלי דלקת|30%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|עם זיהום או Pyonephrosis|50%}} {{ח:תת|(11)}} Essential Haematuria {{ח:תת}} {{טור לשמאל|המטוריה מיקרוסקופית, ללא גלילים בשתן, ההמטוריה מופיעה בקביעות, ללא כל הפרעות לא מבחינה קלינית ולא מבחינה תפקודית|10%}} {{ח:סעיף*|22א|השתלת איברים סולידיים|תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת חלק א פרט 22א}} {{ח:ת}} השתלת איברים סולידיים; לעניין זה ”איברים סולידיים“ – איברים פנימיים, ובכלל זה לב, ריאות, כבד, כליות ואיברי מערכת העיכול. {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|בשנה שלאחר ההשתלה, למעט השתלת לב מלאכותי|100%}} {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)|50%}} {{ח:תת|(ג)}} {{טור לשמאל|לאחר השתלת לב מלאכותי|100%}} {{ח:ת}} הערה: לעניין סעיף קטן (ב), בגין תפקוד האיבר המושתל תיקבע נכות נוספת בהתאם לליקויים המתאימים. {{ח:סעיף*|23|שלפוחית השתן ודרכי השתן|עוגן=תוספת חלק א פרט 23}} {{ח:תת|(1)}} אורטר {{ח:תת}} אבנים באורטר והיצרות האורטר – אחוזי הנכות ייקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 22|סעיף 22(10)}}. {{ח:תת|(2)}} שלפוחית השתן {{ח:תתת|א.}} דלקת כרונית של שלפוחית השתן {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|דלקת קלה ללא הפרעות|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|דלקת קלה, עם תאי־מוגלה בשתן עם תכיפות בהטלת שתן ביום ובלילה|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|דלקת בינונית עם תכיפות בהטלת השתן ביום ובלילה עם כאבים ועוויות|20%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|דלקת קשה עם תכיפות בהטלת השתן פעם לשעה או יותר, כשהשלפוחית מצומקת|50%}} {{ח:תתתת|V.}} {{טור לשמאל|אי־שליטה או אי־עצירה של מתן השתן ומצב המצריך שימוש מתמיד במכשירים|70%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|דלקת בדפנות השלפוחית עם כיבים בתת־רירית (Hunner's Ulcer)|60%}} {{ח:תתת|ג.}} אבן בשלפוחית, עם סימני הפרעה בתפקוד – {{ח:תתת}} אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן (2)א. {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|ניצור השלפוחית Fistula vesicae|50%}} {{ח:תת|(3)}} שופכה {{ח:תתת|א.}} היצרות השופכה (Uretra) {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה עד בינונית, אחרי הבראה, המצריכה רק הרחבות בודדות (1–2 פעמים לשנה)|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|המצריכה הרחבות כל 2–3 חדשים|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|המצריכה הרחבות תכופות עם דלקת בשלפוחית|30%}} {{ח:תתת|ב.}} ניצור בשופכה {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, עם הפרשה לסרוגין|20%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית: ניצור אחד עם הפרשה תמידית המצריכה שימוש במכשיר או שימוש תמידי בחמרי חבישה|40%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה: ניצורים קשים ורבים, עם ניקוז מתמיד המצריך שימוש תמידי במכשירים או החלפות רבות של חמרי חבישה|70%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|ניצורים רבים ב־Perineum|100%}} {{ח:סעיף*|24|אשכים ואבר המין של הזכר|תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 24}} {{ח:תת|(1)}} Varicocoele {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|חד או דו־צדדי, ללא הפרעות או עם הפרעות בלתי ניכרות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|עם הפרעות ניכרות|10%}} {{ח:תת|(2)}} Hydrocoele {{ח:תת}} {{טור לשמאל|חד או דו־צדדי|0%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|חוסר אשך אחד והשני תקין|20%}} {{ח:תת|(4)}} אבדן שני האשכים {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אצל גבר עד גיל 45, מלווה בהפרעות נוירו־אנדוקריניות|50%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|אצל גבר מעל לגיל 45 עד 60 שנה, מלווה בהפרעות נוירו־אנדוקריניות|40%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|מעל לגיל 60|25%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|אבדן חלקי של ה־Penis|30%}} {{ח:תת|(6)}} {{טור לשמאל|אבדן של ה־Penis|60%}} {{ח:תת|(7)}} אספרמיה חבלתית {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|עד גיל 45|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מעל לגיל 45|10%}} {{ח:תת}} לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילו של הנפגע ביום בו נוצרה הפגימה. {{ח:תת|(8)}} אין אונות (על פי בדיקה במעבדת שינה מוכרת בלבד) {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|קלה, יש זקפות אך עוצמתן ירודה|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בינונית, זקפות לקויות במספרן ואיכותן|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|חמורה, אין זקפה כלל|30%}} {{ח:תת}} לא יוקנו אחוזי נכות בגין סעיף זה לאחר גיל 70; לא יוקנו אחוזי נכות בגין אבדן מלא או חלקי של ה־PENIS ובגין סעיף זה גם יחד. {{ח:סעיף*|25|אברי המין של האשה|עוגן=תוספת חלק א פרט 25}} {{ח:תת|(1)}} דלקת כרונית או מצב שלאחר דלקת של אברי מין האשה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות, המצב הכללי טוב|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות ניכרות, המצב הכללי משביע רצון|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|ישנן הפרעות ניכרות, המצב הכללי ירוד ואין סיכויים להטבה|20%}} {{ח:תת|(2)}} מצב לאחר כריתת שחלות {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|כריתה של שחלה אחת, עם או בלי כריתה חלקית של השחלה השניה|10%}} {{ח:תתת|ב.}} כריתה של שתי השחלות {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|עד גיל 50|40%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|אחרי גיל 50|20%}} {{ח:תת|(3)}} מצב לאחר כריתת הרחם {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|עד גיל 50|40%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|אחרי גיל 50|20%}} {{ח:תת|(4)}} מצב לאחר Panhysterectomy {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|עד גיל 50|50%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|אחרי גיל 50|30%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|צניחת הנרתיק והרחם (Prolapsus vaginae et uteri)|30%}} {{ח:תת|(6)}} ניצורים של אברי המין של האשה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ניצור בין שלפוחית השתן ואברי המין (Fistula vesico-genit.‎)|50%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ניצור בין החלחלה ואברי המין (Fistula recto-genit.‎)|50%}} {{ח:תת}} לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילה של הנפגעת ביום בו נוצרה הפגימה. {{ח:סעיף*|26|שחפת אורוגניטלית|עוגן=תוספת חלק א פרט 26}} {{ח:תת|א.}} {{טור לשמאל|בתקופה החריפה והפעילה|100%}} {{ח:תת|ב.}} {{טור לשמאל|שחפת כרונית עם שינויים רנטגניים ברורים, הפרשה של מתגי קוך לסרוגין|60%}} {{ח:תת|ג.}} {{טור לשמאל|שחפת בלתי פעילה תוך תקופת השנתיים לאחר הפסקת הפעילות|30%}} {{ח:תת|ד.}} {{טור לשמאל|שחפת בלתי פעילה בתום תקופת השנתיים לאחר הפסקת הפעילות|10%}} {{ח:סעיף*|27|עקרות|עוגן=תוספת חלק א פרט 27}} {{ח:ת}} עקרות {{ח:תת|א.}} {{טור לשמאל|כשגורמיה אינם ברורים|30%}} {{ח:תת|ב.}} כשגורמיה ברורים – אחוזי הנכות ייקבעו לפי אחוזי הנכות הגבוהים ביותר שנקבעו בשביל הפגימות שגרמו לעקרות ולא פחות מ־30%. לא יינתנו אחוזי נכות נפרדים בעד העקרות בנוסף לאחוזי הנכות לפי הפגימות שגרמו לעקרות. {{ח:סעיף*|28|מצב לאחר כריתת שד או שדיים|עוגן=תוספת חלק א פרט 28}} {{ח:תת|א.}} שד אחד {{ח:תתת|I.}} {{טור לשמאל|עד לגיל 30 שנה|30%}} {{ח:תתת|II.}} {{טור לשמאל|מעל לגיל 30 עד לגיל 45 שנה|25%}} {{ח:תתת|III.}} {{טור לשמאל|מעל לגיל 45 שנה|15%}} {{ח:תת|ב.}} שני השדיים {{ח:תתת|I.}} {{טור לשמאל|עד גיל 30 שנה|50%}} {{ח:תתת|II.}} {{טור לשמאל|מעל לגיל 30 ועד לגיל 45 שנה|40%}} {{ח:תתת|III.}} {{טור לשמאל|מעל לגיל 45 שנה|30%}} {{ח:ת}} לענין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילה של הנפגעת ביום בו נוצרה הפגימה. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 3|פרק שלישי: תסמונות נוירולוגיות|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:סעיף*|29|תסמונות מוחיות, פגימות בעצבי המוח והפרעות נוירולוגיות מפושטות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט־3|עוגן=תוספת חלק א פרט 29}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|'''חולשת פלג גוף (HEMIPARESIS)'''|{{מוקטן|<u>פלג גוף דומיננטי</u>}}|{{מוקטן|<u>פלג גוף לא דומיננטי</u>}}}} {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|קלה מאוד – סימנים פירמידליים בלבד, כגון: עירות החזרים, פרונציה של היד, ספסטיות קלה, תגובה פלנטרית אקסטנסורית. בלא הפרעה תפקודית ביד או ברגל|10%|5%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|קלה – הליכה עצמאית עם או בלי סדים קצרים, עם הפרעה תפקודית קלה של היד בתפקוד יום־יומי|30%|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בינונית – הליכה תוך שימוש בעזרים מעבר לסדים קצרים, עם הפרעה תפקודית בינונית של היד בתפקוד יום־יומי|50%|40%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|קשה – בלא הליכה עצמאית, הפרעה קשה של היד בתפקוד יום־יומי|80%|60%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|שיתוק מלא (HEMIPLEGIA) עם ובלי קונטרקטורות|100%|100%}} {{ח:תת}} הערה: במקרים שבהם קיים פער תפקודי בין היד לבין הרגל בשל חולשת פלג גוף – ייקבעו אחוזי הנכות לפי המצב התפקודי של הגפה החלשה יותר. {{ח:תת|(2)}} '''חולשת פלג גוף תחתון (PARAPARESIS)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|קלה – הליכה עצמאית עם או בלי סדים קצרים|20%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בינונית – הליכה תוך שימוש בעזרים מעבר לסדים קצרים|50%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|קשה – בלא הליכה עצמאית|80%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|שיתוק מלא (PARAPLEGIA) חוסר תנועתיות מוחלט|100%}} {{ח:תת|(3)}} '''חולשת ארבעת הגפיים (QUADRIPARESIS)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|קלה מאוד – הליכה עצמאית בלא אמצעי עזר והגבלה קלה מאוד של פעילות הידיים בתפקוד היום־יומי|30%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|קלה – הליכה עצמאית עם סדים קצרים, הגבלה קלה בפעילות הידיים בתפקוד היום־יומי|50%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בינונית – הליכה תוך שימוש בעזרים מעבר לסדים קצרים והגבלה בינונית בפעילות הידיים בתפקוד היום־יומי|80%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|קשה – בלא הליכה עצמאית והגבלה קשה מאוד של תפקוד הידיים בתפקוד היום־יומי|100%}} {{ח:תת}} הערה: בסעיפים קטנים (2)(א) ו־(ב) ו־(3)(א) ו־(ב) – ייקבעו אחוזי נכות נוספים לעניין הפרעות בפעילות הסוגרים ובתפקוד מיני לפי סעיפי הליקוי המתאימים. {{ח:תת|(4)}} '''חולשת גפה (MONOPARESIS)''' {{ח:תת}} אחוזי הנכות ייקבעו לפי פרטי הליקוי המתאימים לפגימות בעצבים ההיקפיים – {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 31|פריטים 31}} {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 32|ו־32}}; במקרים של קונטרקטורה ייקבעו אחוזי הנכות לפי המצב התפקודי. {{ח:תת|(5)}} פגימות בעצבי המוח {{ח:תתת|(א)}} '''עצב V‏ (TRIGEMINUS)''' {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|קלה – כאב שאינו דורש טיפול מניעה יום־יומי בתרופה ייעודית|5%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|בינונית – כאב הדורש טיפול מניעה מתועד יום־יומי בתרופות ייעודיות, למשך חצי שנה לפחות, לרבות תיעוד התגובה לטיפול וניטור רמות התרופות בדם, אם נוגע לעניין|20%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|קשה – כאב הדורש טיפול מניעה יום־יומי בתרופות ייעודיות למשך חצי שנה לפחות, עם תגובה בלתי מספקת לשתי תרופות ייעודיות לפחות ועם תיעוד התגובה לטיפול וניטור רמות התרופות, אם נוגע לעניין|40%}} {{ח:תתת|(ב)}} '''עצב VII‏ (FACIALIS)''' {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|קלה מאוד – סגירת עין מלאה, עיוות פנים קל בהפעלה|0%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|קלה – סגירת עין מלאה במאמץ, עיוות פנים בינוני בהפעלה|10%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|בינונית – סגירת עין חלקית, עיוות פנים קשה בהפעלה|30%}} {{ח:תתתת|(IV)}} {{טור לשמאל|קשה – בלא אפשרות לסגירת עין, עיוות פנים קשה במנוחה|40%}} {{ח:תתת}} הערה: אחוזי נכות בשל סעיף זה ייקבעו נוסף על אחוזי הנכות בשל הליקוי בראייה {{ח:תתת|(ג)}} '''עצב X‏ (VAGUS)''' {{ח:תתת}} אחוזי הנכות לגבי סעיף זה (כגון לגבי הפרעת בליעה או הפרעת דיבור) ייקבעו לפי הפרעה התפקודית לפי סעיף הליקוי המתאים. {{ח:תתת|(ד)}} '''עצב XI‏ (ACCESSORIUS)''' {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|קלה – שמיטת כתף קלה, קושי קל בסיבוב הראש|0%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|בינונית – שמיטת כתף בולטת, הטיית ראש עם הפרעה אסטטית|10%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|קשה – שמיטת כתף קבועה שלא מתוקנת במאמץ, הטיית ראש קבועה ובולטת|20%}} {{ח:תתת|(ה)}} '''עצב XII‏ (HYPOGLOSSUS)''' {{ח:תתת}} אחוזי הנכות לגבי סעיף זה (כגון לגבי הפרעת בליעה או הפרעת דיבור) ייקבעו לפי ההפרעה התפקודית לפי סעיף הליקוי המתאים. {{ח:תת|(6)}} '''פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים (פולינוירופתיה, מיופתיה)''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה תחושתית בלבד, בלא טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי.|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה תחושתית המלווה בכאב, בלא חולשת שרירים בבדיקה הקלינית, בלא אטקסיה או הפרעה ביציבות; עם טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי, במשך חצי שנה לפחות; כולל תיעוד של גורם רפואי על התגובה לטיפול|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה ביציבות, נטייה לנפילות על רקע אטקסיה סנסורית או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית בדרגה 4/5 ברגליים או בידיים, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית|30%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|עם הפרעה קשה ביציבות, נפילות חוזרות ומתועדות על רקע אטקסיה סנסורית; או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית ברגליים בדרגה 3/5, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית ושימוש באבזרי עזר; או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית בידיים בדרגה 3/5 עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית ועם הפרעה תפקודית קשה|60%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|עם חולשה פרוקסימלית או דיסטלית בידיים או ברגליים בדרגה 2/5 או מטה הגורמת להפרעה תפקודית קשה, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית, בלא הליכה עצמאית (הליכה בתמיכת הזולת, או שימוש קבוע בכיסא גלגלים)|100%}} {{ח:תת}} הערות: {{ח:תתת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לפי סעיף זה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים; בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח השרירים וכיוצא באלה, ישמשו לפי הצורך כעזר לשיקול הדעת הקליני בקביעת הנכות; {{ח:תתת|ב.}} במקרים של חולשה בגפיים עליונות ותחתונות גם יחד, ייקבעו אחוזי הנכות לפי הגפיים החלשות יותר. {{ח:תת|(7)}} '''ליקויי שפה ודיבור''' {{ח:תתת|(א)}} הפרעת היגוי (דיסארטריה), גמגום או הפרעת דיבור עקב חרשות – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|במידה קלה – שיבוש קל בלא פגיעה בהבנת הנאמר.|10%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|במידה בינונית – פגיעה משמעותית בהיגוי, הדיבור ניתן להבנה|20%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|במידה קשה – קושי ניכר להבין את הנאמר, או הזדקקות לאמצעי עזר או שפת סימנים.|40%}} {{ח:תתת|(ב)}} אפזיה {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|הדיבור הספונטני פגוע קלות ומובן לזולת, לרבות עם אנומיה או פאראפאזיות בודדות, או עם פגיעה קלה בהבנת הנאמר לו; יכול לקיים תקשורת מילולית עם הזולת|20%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|הדיבור הספונטני פגוע אך מעביר את המסר או עם הבנת שפה לקויה אך עם מסוגלות להבין את המסר המועבר לו; יכול לקיים תקשורת מילולית מוגבלת עם הזולת|60%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|הדיבור ספונטני ופגוע מאוד או עם הבנת שפה לקויה במידה קשה עד כדי אי־הבנת המסרים; אינו יכול לקיים תקשורת מילולית עם הזולת|100%}} {{ח:תתת}} הערה: במקרים של פגיעה משולבת בדיבור ספונטני ובהבנת הנאמר גם יחד, ייקבעו אחוזי הנכות לפי הפגימה הקשה יותר. {{ח:תת|(8)}} '''תנועות בלתי רצוניות''' {{ח:תתת|(א)}} פנים וצוואר {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|תנועות ממוקדות, מפריעות למראה החיצוני, בלא הפרעה תפקודית|10%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|תנועות בכמה מוקדים המפריעות לתפקוד, בלא תנועות מתמשכות|30%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|תנועות מתמשכות, או תנועות במספר רב של מוקדים המפריעות לתפקוד, או טיקים ווקלים מרובים|40%}} {{ח:תתת|(ב)}} גפיים וגוו {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|תנועות קלות בגפה אחת או יותר, בלא עיוות מתמשך של הגפה ובלא הפרעה תפקודית|0%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|תנועות קלות בגפה אחת או יותר, בלא עיוות מתמשך של הגפה, עם הפרעה תפקודית קלה|10%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|תנועות בולטות בכמה מוקדים, הגורמות להפרעה תפקודית בינונית|30%}} {{ח:תתתת|(IV)}} {{טור לשמאל|תנועות מפושטות בגפיים הגורמות לעיוות מתמשך ולהפרעה תפקודית ניכרת או תנועות גוו ועיוות תנוחה מתמשך|60%}} {{ח:תת}} הערה: סעיף קטן זה כולל רעד, דיסטוניה, טיקים, כוריאה, מיוקלונוס (שאינו אפילפטי) וכיוצא באלה אך אינו כולל מחלת פרקינסון ופרקינסוניזם. {{ח:תת|(9)}} '''מחלת פרקינסון ופרקינסוניזם''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה מאוד – תסמינים וסימנים קלים בצד אחד של הגוף, בלא הגבלה תפקודית|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה – איטיות בתנועות וחוסר זריזות בגפיים, עם צורך בטיפול תרופתי סימפטומטי, בלא תנודות מוטוריות (motor fluctuations) ועם הפרעה תפקודית קלה|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית – איטיות משמעותית בתנועות או דיסקינזיות לא טורדניות ולא מפושטות, עם הפרעה תפקודית משמעותית|40%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה – איטיות משמעותית בתנועות הגוף, תנודות מוטוריות צפויות (predictable fluctuations), או מצבי on/off והפרעה בשיווי משקל בהליכה, עם הפרעה תפקודית ניכרת|60%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה – תנודות מוטוריות בלתי צפויות (random fluctuations), או דיסקינזיות טורדניות וחמורות, עם הפרעה בולטת ביציבה ונפילות, עם הפרעה תפקודית קשה מאוד|80%}} {{ח:תתת|(ו)}} {{טור לשמאל|כאמור בסעיף קטן (ה), בלא יכולת תפקוד עצמאית|100%}} {{ח:תת|(10)}} '''אטקסיה ממקור צרבלרי או ספינלי''' {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה מאד – תסמינים וסימנים קלים בצד אחד של הגוף, בלא הגבלה תפקודית|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה – עם חוסר זריזות בידיים והליכה עצמאית על בסיס מעט רחב ובלא נפילות, עם הפרעה תפקודית קלה|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית – סרבול משמעותי בתנועות הידיים והליכה עצמאית על בסיס רחב, עם הפרעה תפקודית משמעותית|40%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה – כאמור בסעיף קטן (ג) עם נפילות חוזרות ותלות מלאה בשימוש בעזרים, עם הפרעה תפקודית ניכרת|60%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה מאוד – הגבלה קשה בתפקודי הידיים, בלא הליכה עצמאית גם תוך שימוש בעזרים, בלא יכולת תפקוד עצמאית|100%}} {{ח:סעיף*|30|אפילפסיה|תיקון: תשע״ו־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 30}} {{ח:תת|(1)}} התקפים כפיוניים כלליים (או חלקיים עם הכללה משנית) עם פרכוסים טוניים או קלוניים, או טוניים־קלוניים או אטוניים, המלווים באבדן הכרה. {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא התקפים במשך שנתיים|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עד 2 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|3 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד|40%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|4 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד|60%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|5 עד 6 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, תוך טיפול מתועד|80%}} {{ח:תתת|(ו)}} {{טור לשמאל|מעל 6 התקפים מתועדים בשנה האחרונה, או אירועים חוזרים מתועדים של סטטוס אפילפטי טוני–קלוני כללי (generalized tonic-clonic status epilepticus), תוך קבלת טיפול מתועד|100%}} {{ח:תת|(2)}} התקפים כפיוניים חלקיים מורכבים, עם שינוי במצב ההכרה אך בלא הכללה משנית, או התקפים כפיוניים כלליים מסוג absence, או התקפים כפיוניים המתרחשים דרך קבע מתוך שינה או בסמוך ליקיצה {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא התקפים מתועדים במשך שנתיים|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|התקף אחד בחודש בממוצע, בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|2 עד 4 התקפים בחודש בממוצע, בשנה האחרונה, תוך קבלת טיפול מתועד|40%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|5 עד 7 התקפים בחודש בממוצע, בשנה האחרונה תוך קבלת טיפול מתועד|60%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|מעל 7 התקפים מתועדים בחודש בממוצע בשנה האחרונה תוך קבלת טיפול מתועד|80%}} {{ח:תתת|(ו)}} {{טור לשמאל|כאמור בסעיף קטן (ה) וכן אירועים חוזרים ומתועדים בשנה האחרונה של סטטוס אפילפטי בלא פרכוסים (non convulsive status epilepticus), תוך קבלת טיפול מתועד|100%}} {{ח:תת|(3)}} התקפים כפיוניים חלקיים פשוטים בלא שינוי במצב ההכרה או myoclonic seizures קצרים {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא התקפים מתועדים במשך שנתיים|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עד התקף אחד בשבוע, בממוצע, בשנה האחרונה, תוך טיפול מתועד|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|מעל התקף אחד בשבוע, בממוצע, בשנה האחרונה, תוך טיפול מתועד|40%}} {{ח:ת}} הערה: לצורך קביעת אחוזי נכות לפי סעיף זה נדרש תיעוד הכולל את תיאור ההתקפים, תדירות ההתקפים, סיכומי אשפוז, תוצאות בדיקות EEG (לצורכי אבחון בלבד ולא לצורך קביעת תדירות ההתקפים), בדיקות דימות, טיפול תרופתי ורמות תרופות בדם (אם נוגע לעניין). {{ח:סעיף*|31|עצבי הגפיים העליונים|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט־3|עוגן=תוספת חלק א פרט 31}} {{ח:תת|(1)}} פגיעה שורשית צווארית {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|אחוזי הנכות ייקבעו לפי הסעיפים המתאימים לפגיעות בעצבים ההיקפיים כמפורט בסעיפים קטנים (3) עד (7); בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים האמורים, תיקבע הנכות כדלקמן:|{{מוקטן|<u>פלג גוף דומיננטי</u>}}|{{מוקטן|<u>פלג גוף לא דומיננטי</u>}}}} {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|20%|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|30%|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|40%|30%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|פגיעה במקלעת הברכיאלית – אחוזי הנכות ייקבעו לפי הסעיפים המתאימים לפגיעות בעצבים ההיקפיים הספציפיים בסעיפים קטנים (3) עד (7); בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים האמורים, תיקבע הנכות כדלקמן:||}} {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|20%|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|30%|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|40%|30%}} {{ח:תת|(3)}} פגימה בעצב RADIALIS {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – יישור כף היד או אצבעות בדרגה 4/5|10%|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – יישור כף היד או אצבעות בדרגה 3/5|20%|15%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – יישור כף היד או אצבעות בדרגה 2/5 או מטה|40%|30%}} {{ח:תת|(4)}} פגימה בעצב MEDIANUS {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תחושתית בלבד עם מבחן טינל או מבחן פאלן חיובי|5%|5%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – כיפוף אצבעות בדרגה 4/5|10%|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – כיפוף אצבעות בדרגה 3/5|30%|20%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – כיפוף אצבעות בדרגה 2/5 ומטה|50%|40%}} {{ח:תת|(5)}} פגימה בעצב ULNARIS {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תחושתית בלבד עם מבחן טינל חיובי|0%|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – חולשת אינטראוסאי בדרגה 4/5|5%|5%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – חולשת אינטראוסאי בדרגה 3/5|20%|10%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – חולשת אינטראוסאי בדרגה 2/5 ומטה|30%|20%}} {{ח:תת|(6)}} פגימה בעצב MUSCULOCUTANEOUS {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – חולשת ביצפס בדרגה 4/5|0%|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – חולשת ביצפס בדרגה 3/5|20%|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – חולשת ביצפס בדרגה 2/5 ומטה|30%|20%}} {{ח:תת|(7)}} פגימה בעצב AXILLARY {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – חולשת דלטואיד בדרגה 4/5|0%|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – חולשת דלטואיד בדרגה 3/5|10%|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – חולשת דלטואיד בדרגה 2/5 ומטה|30%|20%}} {{ח:ת}} הערות: {{ח:תת|(1)}} בקביעת דרגת נכות לפי סעיף זה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים; בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח השרירים וכיוצא באלה, ישמשו לפי הצורך כעזר לשיקול הדעת הקליני בקביעת הנכות; {{ח:תת|(2)}} בעצבים שבהם בוצע ניסיון שיקומי כירורגי תיקבע הנכות לפי מצבה התפקודית של היד; {{ח:תת|(3)}} אחוזי הנכות המצטברים לפי סעיף זה לא יעלו על אחוזי הנכות בשל קטיעת יד בגובה הכתף. {{ח:סעיף*|32|עצבי הגפיים התחתונים|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט־3|עוגן=תוספת חלק א פרט 32}} {{ח:תת|(1)}} פגיעה שורשית לומבוסקראלית – אחוזי הנכות ייקבעו לפי פגיעות בעצבים ההיקפיים הספציפיים לפי סעיפים קטנים (3) עד (7); בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים האמורים, תיקבע הנכות כדלקמן: {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|20%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|40%}} {{ח:תת|(2)}} פגיעה במקלעת לומבוסקראלית – אחוזי הנכות ייקבעו לפי הפגיעות בעצבים ההיקפיים הספציפיים על פי סעיפים קטנים (7) – (3) להלן; בהסתמנויות קליניות שאין להן ביטוי בסעיפים הקטנים הנ״ל תיקבע הנכות כדלקמן: {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|20%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|30%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|40%}} {{ח:תת|(3)}} פגימה בעצב SCIATIC {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – חולשת דורסיפלקסיה וכן חולשת פלנטרפלקסיה של כף הרגל בדרגה 4/5|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – חולשת דורסיפלקסיה וכן חולשת פלנטרפלקסיה של כף הרגל בדרגה 3/5|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – חולשת דורסיפלקסיה וכן חולשת פלנטרפלקסיה של כף הרגל בדרגה 2/5 ומטה|40%}} {{ח:תת|(4)}} פגימה בעצב COMMON PERONEAL {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – חולשת דורסיפלקסיה של כף הרגל בדרגה 4/5|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – חולשת דורסיפלקסיה של כף הרגל בדרגה 3/5|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – חולשת דורסיפלקסיה של כף הרגל בדרגה 2/5 ומטה|20%}} {{ח:תת|(5)}} פגימה בעצב TIBIAL {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – חולשת פלנטרפלקסיה בדרגה 4/5|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – חולשת פלנטרפלקסיה בדרגה 3/5.|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – חולשת פלנטרפלקסיה בדרגה 2/5 ומטה|20%}} {{ח:תת|(6)}} פגימה בעצב FEMORAL {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – חולשת איליופסואס או קוואדריספס בדרגה 4/5|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – חולשת איליופסואס או קוואדריספס בדרגה 3/5|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – חולשת איליופסואס או קוואדריספס בדרגה 2/5 ומטה|30%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא של איליופסואס וקוואדריספס גם יחד בדרגה 2/5 ומטה|40%}} {{ח:תת|(7)}} פגימה בעצבי GLUTEAL {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קלה – כוח ירוד של Maximus gluteus או gluteus medius בדרגה 4/5|10%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית בינונית – כוח ירוד של Max imus gluteus או gluteus medius בדרגה 3/5 המתבטאת בחולשה ניכרת ביישור הירך, או סימן Trendelenburg בולט בעמידה על רגל אחת או בהליכה|20%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|הפרעה תפקודית קשה עד שיתוק מלא – כוח ירוד של Maximus gluteus או gluteus medius בדרגה 2/5 או מטה המתבטאת בחולשה קשה של יישור הירך או בצניחת אגן ניכרת לצד הבריא בעמידה על רגל אחת, עם הפרעה קשה בהליכה|40%}} {{ח:ת}} הערות: {{ח:תת|(1)}} בקביעת דרגת נכות לפי סעיפים אלה ייעשה שימוש בקריטריונים הקליניים. בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח השרירים וכיוצא באלה, ישמשו לפי הצורך כעזר לשיקול הדעת הקליני בקביעת הנכות; {{ח:תת|(2)}} בעצבים שבהם בוצע ניסיון שיקומי כירורגי תיקבע הנכות לפי מצבה התפקודי של הרגל; {{ח:תת|(3)}} אחוזי הנכות המצטברים לפי סעיף זה לא יעלו על אחוזי הנכות בשל קטיעת רגל בגובה מפרק הירך. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 3-1|פרק שלישי 1: תסמונות נוירופסיכיאטריות|תיקון: תשע״ד}} {{ח:סעיף*|32א|תסמונות נוירופסיכיאטריות והפרעת קשב התפתחותית|תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת חלק א פרט 32א}} {{ח:תת|(1)}} קיהיון (דמנציה) לסוגיו, כולל BPSD; תסמונת שכחה אורגנית שאינה תוצאה של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים; אנצפלופתיה פוסט־טראומטית כתוצאה מפגיעה אורגנית במערכת העצבים המרכזית – {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|בלא הפרעה מתועדת בתפקודי היום יום, התפקודים הניהוליים שמורים, עם מסוגלות לרמה תפקודית מצופה ותלונות על ליקוי קוגניטיבי או התנהגותי שאינו מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית, או שמודגם במידה גבולית|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|עם ליקוי קוגניטיבי באחד מהתחומים האלה: קשב, זיכרון או תפקודים ניהוליים, שמודגם בצורה קלה בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית, ולאחר שנשלל רקע רגשי להפרעה, עם הפרעה תפקודית קלה בהתנהגות, בלא פגיעה בעצמאות ועם קושי מתועד לתפקד ברמה המצופה (הליקוי אינו מגיע לדרגת חומרה של דמנציה)|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|כאמור בסעיף קטן (ב), עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים: קשב, זיכרון או תפקודים ניהוליים|25%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים המפורטים בהגדרה או ליקוי התנהגותי, המפריעים באופן משמעותי לתפקוד בעבודה ולהקשרים החברתיים; הליקוי מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה התואמת בחומרתה סיווג אבחנתי של דמנציה קלה ובלא מסוגלות לתפקוד ברמת תפקודו הקודמת|40%}} {{ח:תתת|(ה)}} {{טור לשמאל|עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים המפורטים בהגדרה או ליקוי התנהגותי, המפריעים באופן חמור לתפקוד בעבודה ולהקשרים החברתיים; הליקוי מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה שתואמת בחומרתה לסיווג אבחנתי של דמנציה בינונית ובלא מסוגלות לתפקוד ברמת תפקודו הקודמת; ייתכן צורך בעזרת הזולת לתפקוד|60%}} {{ח:תתת|(ו)}} {{טור לשמאל|עם ליקוי קוגניטיבי בשניים לפחות מהתחומים המפורטים בהגדרה או ליקוי התנהגותי; הליקוי מודגם בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה שתואמת לסיווג אבחנתי של דמנציה קשה ובלא מסוגלות לתפקוד עצמאי|100%}} {{ח:תת}} '''הערות:''' {{ח:תתת|(1)}} לגבי הפרעות נלוות לאנצפלופתיה פוסט־טראומטית, כגון: שיתוקים, אפילפסיה, הפרעות דיבור, שינויים באישיות, שינויים נפשיים וכיוצא באלה – ייקבעו בנוסף אחוזי הנכות לפי פרטי הליקוי המתאימים; {{ח:תתת|(2)}} למבוטח שנקבעו לו אחוזי נכות בגין {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 91|פריט ליקוי 91}}, לא ייקבעו אחוזי נכות לפי פריט ליקוי זה, אלא במקרים שבהם התסמונת הנוירופסיכיאטרית אינה קשורה לליקוי האמור {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 91|בפריט 91}}; {{ח:תת|(2)}} הפרעת קשב התפתחותית (ADHD); בהפרעת קשב התפתחותית, עם היפראקטיביות או בלעדיה, שאבחן ותיעד רופא באמצעות ריאיון קליני; לפי הצורך, ונוסף על הראיון הקליני ניתן להיעזר באמצעים משלימים שלהלן – שאלונים, מבחנים ממוחשבים, מבחנים דידקטיים, בדיקה רפואית כללית, בדיקה נוירולוגית, בדיקה פסיכיאטרית, ועוד; עם עדות ברורה לפגיעה בתפקוד בשני תחומים לפחות מתוך השלושה האלה: חברתי, לימודי ותעסוקתי, והמלווה ברצף מתועד של הטיפול הרפואי ותוצאותיו – {{ח:תתת|(א)}} {{טור לשמאל|מגיבה היטב לטיפול תרופתי, אינה דורשת טיפול תרופתי יומיומי|0%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|מגיבה היטב לטיפול תרופתי, עם צורך קבוע בטיפול תרופתי יומיומי רציף, לפי התיעוד הרפואי, למשך 12 חודשים לפחות|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|עם צורך קבוע בטיפול תרופתי יומיומי רציף לפי תיעוד רפואי במשך 12 חודשים לפחות, עם תגובה חלקית לטיפול התרופתי, ועם פגיעה קשה בשניים מהתחומים האלה: חברתי, לימודי ותעסוקתי|20%}} {{ח:תתת|(ד)}} {{טור לשמאל|לפי תיעוד רפואי אין תגובה לטיפול תרופתי, למרות רצף מתועד של ניסיונות טיפול במשך 12 חודשים לפחות; או – לא ניתן לתת טיפול תרופתי בשל תופעות לוואי חמורות על אף ניסיונות טיפוליים חוזרים ומתועדים בתכשירים שונים שנתן גורם רפואי; או – לא ניתן לתת טיפול תרופתי מסיבות רפואיות מתועדות; כמו כן, ההפרעה מודגמת בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית בדרגה חמורה וכן קיים חוסר התאמה חמור ומתועד בשניים מהתחומים מתוך השלושה האלה: חברתי, לימודי או תעסוקתי|40%}} {{ח:ת}} לעניין סעיף זה – {{ח:ת}} '''ליקוי קוגניטיבי''' – אפרקסיה, אגנוזיה, ליקוי בתפקודי הקשב, בזיכרון, בתפקודי השפה, בכישורים החזותיים ובהתמצאות המרחבית, ובתפקודים הניהוליים (יוזמה, תכנון, גמישות מחשבתית, ניטור ובקרה), כפי שיוחלט בהערכה נוירוקוגניטיבית או נוירופסיכולוגית; {{ח:ת}} '''ליקוי התנהגותי''' – פגיעה ביכולת התפקוד בהקשרים חברתיים במסגרת המשפחה או החברה שביטוייה הם: קשיים באדפטציה, העדר אמפטיה, ירידה ביכולת האמוציונלית, ירידה בשיפוט וביכולת לקבל אחריות, אפטיה והתנהגות לא הולמת; BPSD – הפרעות התנהגות, תפיסה, חשיבה, ואפקט בחולי שיטיון (behavioral and psychological symptoms of dementia); {{ח:ת}} '''פגיעה אורגנית במערכת העצבים המרכזית''' – פגיעה כתוצאה מחבלה או ממחלה מבנית, טוקסית, אנוקסית, תרופתית, מטבולית או זיהומית. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 4|פרק רביעי: מחלות נפש, תגובות והפרעות נפשיות|תיקון: תשע״ב־2}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אחוזי הנכות בגין הליקויים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרק 4|בפרק זה}} ייקבעו על פי פרט ליקוי אחד המייצג את מרב התסמינים והסימנים, ובחומרה המייצגת את מכלול הסימנים הקליניים. {{ח:סעיף*|33|הפרעות נפשיות אורגניות, סכיזופרניה והפרעות דלוזיונליות|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ד|עוגן=תוספת חלק א פרט 33}} {{ח:תת|(א)}} בהפרעות נפשיות פסיכוטיות כתוצאה ממחלה גופנית; הפרעה נפשית והתנהגותית פסיכוטית כתוצאה משימוש בחומרים פסיכו־אקטיביים ובהפרעה נפשית אורגנית לא מסווגת, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה|0%}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רמיסיה מלאה, עצמאות בתפקודי היום יום, הגבלה קלה של כושר העבודה בעבודות הדורשות כישורים מורכבים או הגבלה קלה בתפקוד החברתי|10%}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|מצב פוסט פסיכוטי עם סימנים שארתיים קבועים, עצמאות בתפקודי היום יום, קיימת הגבלה בינונית בעבודה הדורשת כישורים מורכבים, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי|25%}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|מצב פוסט פסיכוטי עם סימני ליקוי ניכרים, הגבלה של כושר העבודה והפרעה בולטת בדפוסי ההתנהגות והתפקוד הנפשי והחברתי|40%}} {{ח:תתת|(5)}} {{טור לשמאל|סימנים פסיכוטיים, הגבלה ניכרת של כושר העבודה, הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי|50%}} {{ח:תתת|(6)}} {{טור לשמאל|מצב פסיכוטי, קיימת תלות בזולת בתפקודי היום יום ובניהול ענייני היום יום או קיים צורך באשפוז יום ממושך|70%}} {{ח:תתת|(7)}} {{טור לשמאל|הזדקקות להשגחה מתמדת או לאשפוז מלא וכן תלות מלאה בעזרת הזולת|100%}} {{ח:תת}} '''הערה:''' לצורך קביעת אחוזי הנכות ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: {{ח:תתת}} עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; {{ח:תתת}} התפקוד הנפשי והחברתי; {{ח:תתת}} כושר העבודה. {{ח:תת|(ב)}} בסכיזופרניה לסוגיה: פרנואידית, הבפרנית, קטטונית, לא מובחנת, שרידית, פשוטה, לא מסווגת; הפרעות דלוזיונליות מתמידות; הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות; הפרעה דלוזיונלית מושרית; הפרעות סכיזואפקטיביות מטיפוס מאני, דיכאוני, מעורב או מטיפוס לא מסווג ופסיכוזה לא אורגנית ולא מסווגת ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה|0%}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רמיסיה, בלא סימנים ”חיוביים“ או ”שליליים“, קיים צורך בטיפול תרופתי, הגבלה קלה של כושר העבודה|10%}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רמיסיה עם סימנים ”שליליים“ קלים עד בינוניים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה בינונית של כושר העבודה|25%}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|רמיסיה חלקית, עם סימנים ”שליליים“ בולטים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה ניכרת של כושר העבודה, קיימת פגיעה בתפקוד הנפשי והחברתי|40%}} {{ח:תתת|(5)}} {{טור לשמאל|רמיסיה חלקית, ריבוי התקפים פסיכוטיים עם סימנים ”חיוביים“ או ”שליליים“ בולטים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה ניכרת של כושר העבודה וכן ירידה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי|50%}} {{ח:תתת|(6)}} {{טור לשמאל|מחלה פעילה עם קיום סימנים ”חיוביים“ ו”שליליים“ רצופים, הגבלה קשה בכושר העבודה ובתפקוד הנפשי והחברתי או קיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך|70%}} {{ח:תתת|(7)}} {{טור לשמאל|מחלה פעילה, זקוק לאשפוז פסיכיאטרי מלא או להשגחה מתמדת|100%}} {{ח:תת}} '''הערה:''' לצורך קביעת אחוזי הנכות ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: {{ח:תתת}} עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; {{ח:תתת}} מספר התקפים בשנתיים האחרונות; {{ח:תתת}} מספר האשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; {{ח:תתת}} קיומם של סימנים ”חיוביים“ או ”שליליים“; {{ח:תתת}} אורך תקופות הרמיסיה; {{ח:תתת}} היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר; {{ח:תתת}} התפקוד הנפשי והחברתי; {{ח:תתת}} כושר העבודה. {{ח:סעיף*|34|הפרעות במצב הרוח (הפרעות אפקטיביות), הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה|תיקון: תשע״ב־2|עוגן=תוספת חלק א פרט 34}} {{ח:תת|(א)}} באפיזודה מאנית; הפרעה אפקטיבית דו־קוטבית; אפיזודה דיכאונית; הפרעה דיכאונית עם מרכיבים פסיכוטיים; הפרעה דיכאונית חוזרת; הפרעות אפקטיביות מתמידות והפרעות אפקטיביות לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה|0%}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים אפקטיביים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית של כושר העבודה|10%}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רמיסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה|20%}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה|30%}} {{ח:תתת|(5)}} {{טור לשמאל|רמיסיה חלקית עם אפיזודות אפקטיביות חוזרות ועם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה|50%}} {{ח:תתת|(6)}} {{טור לשמאל|הפרעה אפקטיבית פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך|70%}} {{ח:תתת|(7)}} {{טור לשמאל|מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא|100%}} {{ח:תת|(ב)}} בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית–כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר־חבלתית (פוסט טראומטית) PTSD; הפרעות הסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה|0%}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה|10%}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה|20%}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה|30%}} {{ח:תתת|(5)}} {{טור לשמאל|רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה|50%}} {{ח:תתת|(6)}} {{טור לשמאל|מחלה פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך|70%}} {{ח:תתת|(7)}} {{טור לשמאל|מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא|100%}} {{ח:תת}} '''הערה:''' לצורך קביעת אחוזי הנכות בגין פרט זה ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: {{ח:תתת}} עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; {{ח:תתת}} מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות; {{ח:תתת}} מספר אשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; {{ח:תתת}} אורך תקופת הרמיסיה; {{ח:תתת}} היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר; {{ח:תתת}} התפקוד הנפשי והחברתי; {{ח:תתת}} כושר העבודה. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 5|פרק חמישי: מחלות ופגימות במערכת הלוקומוטורית}} {{ח:סעיף*|35|מחלות העצמות והפרקים|עוגן=תוספת חלק א פרט 35}} {{ח:תת|(1)}} ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא יותר מבינונית או קיימת הגבלה ניכרת בתנועות|30%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, קיים קשיון בפרקים הקטנים בלבד|50%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה מאד, קשיון בפרקים הגדולים, המצב הכללי ירוד|80%}} {{ח:תתת|ז.}} {{טור לשמאל|בצורה חמורה, החולה רתוק לכסא גלגלים או הופיעו סיבוכים רציניים|100%}} {{ח:תת|(2)}} Osteomyelitis chronica {{ח:תתת|א.}} ישנו גת (Sinus) מפריש, תמידי {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|אין החמרה חריפה, אין סימנים כלליים והפרעות בתנועות|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|אין החמרה חריפה, אין סימנים כלליים, קיימות הפרעות קלות בתנועה|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ישנם sequester והפרשה מוגבלת|30%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|הצורה האמורה בפסקה ב, אך קיימים גם סימנים כלליים|50%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|הצורה האמורה בפסקה ג, אך קיימים סימנים כלליים תמידיים המחייבים שכיבה מתמדת במיטה|100%}} {{ח:תת|(3)}} שחפת העצמות והפרקים {{ח:תתת|א.}} בתקופה החריפה של המחלה {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה או בינונית|50%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, ישנן הפרעות ניכרות בפעולה|70%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה מאד, ישנם סימנים לשחפת כללית|100%}} {{ח:תתת|ב.}} לאחר חילוף התקופה החריפה {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|הטיפול נמשך, אין סימני פעילות|30%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|הטיפול נמשך וקיימים עדיין סימני פעילות|50%}} {{ח:תתת|ג.}} מצב שלאחר שחפת שנתרפאה – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגימות בעצמות ובפרקים. {{ח:סעיף*|36|גולגולת|עוגן=תוספת חלק א פרט 36}} {{ח:תת|(1)}} ליקויי צורה בין אם נגרם חסר מועט של העצם ובין אם לאו {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אין הפרעות אוביקטיביות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} ישנן הפרעות אוביקטיביות – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנוירולוגיות. {{ח:תת|(2)}} חסר בעצמות הגולגולת {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|עד שלושה סנטימטרים מרובעים|5%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מעל לשלושה ועד חמישה סנטימטרים מרובעים|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|מעל ל־5 ועד ל־10 סנטימטרים מרובעים|20%}} {{ח:תתת|ד.}} ביותר מ־10 סנטימטרים מרובעים {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|ללא Hernia cerebri|30%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|ישנה Hernia cerebri|80%}} {{ח:תת|(3)}} במצבים שלאחר תיקון פלסטי של חסר בעצמות הגולגולת ייקבעו מחצית אחוזי הנכות בהתאם לסדר גודל החסר שהיה קיים לפני התיקון לפי סעיף קטן (2). {{ח:תת|(4)}} במקרים לאחר פציעה בגולגולת עם סיבוכים תוך־גולגולתיים המלווים הופעות של שיתוקים, התקפים ג׳קסוניים או הפרעות פונקציונליות אחרות, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לפגימות. {{ח:סעיף*|37|עמוד השדרה|עוגן=תוספת חלק א פרט 37}} {{ח:תת|(1)}} קבוע עמוד השדרה הצוארי (Cervical Ankylosis) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בזווית נוחה|30%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בזווית בלתי נוחה|50%}} {{ח:תת}} זווית נוחה – הקבוע הוא בגדר היציבה התקינה; זווית בלתי נוחה – היציבה הכוללת מופרעת, קיימת סטיה בציר. {{ח:תת|(2)}} קבוע עמוד השדרה הגבי (Dorsal Ankylosis) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בזווית נוחה|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בזווית בלתי נוחה|30%}} {{ח:תת}} זווית נוחה – זווית שאינה עוברת את הקיפוזיס הנורמלית ואין אנגולציה צדדית או קדמית־אחורית חדה. {{ח:תת|(3)}} קבוע עמוד השדרה המתני (Lumbar Ankylosis) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|במצב נוח|30%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|במצב בלתי נוח|40%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|במצב של דפורמציה קשה עם הפרעה בולטת ביציבה|50%}} {{ח:תת}} מצב נוח – שמירה על היציבה בגבולות הנורמה; מצב בלתי נוח – שינוי ניכר או גס ביציבה. {{ח:תת|(4)}} קבוע מוחלט של כל עמוד השדרה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בזווית נוחה|60%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בזווית בלתי נוחה, גם אם קיימות תנועות קלות של הצואר|100%}} {{ח:תת}} זווית העולה על 30° לגבי הקו המאונך (Vertical) נחשבת לבלתי נוחה. {{ח:תת|(5)}} הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצוארי (Cervical spine) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|אי־יציבות של עמוד השדרה הצוארי שהוכחה ע״י צילומי רנטגן בתנוחות שונות|30%}} {{ח:תת|(6)}} הגבלת התנועות בעמוד השדרה הגבי (Dorsal spine) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית או קשה|10%}} {{ח:תת|(7)}} הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני (Lumbar spine) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:תת|(8)}} שבר של גוף חוליה שהתרפא {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו|5%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|עם תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|עם תזוזה ניכרת ושינויים ארטרוטיים, אבל בלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו|20%}} {{ח:תת|(9)}} {{טור לשמאל|הפרעות לאחר שבר של Processus spinosus עם או בלי ה־Transversus שלא התחבר|5%}} {{ח:תת|(10)}} תסמונת של בקע הדיסקוס (Hernia disci syndrome) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|שהתרפאה|0%}} {{ח:תתת|ב.}} כשקיימות הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי. {{ח:סעיף*|38|בית החזה|תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 38}} {{ח:תת|(1)}} שינויים בצורת בית החזה הנגרמים כתוצאה ממחלה, פציעה או ניתוח {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|השינויים הם בלתי ניכרים, אין הפרעות בנשימה ובפעולות הלב|0%}} {{ח:תתת|ב.}} מצבים שאחרי כריתת צלעות או שברים בצלעות – אחוזי הנכות ייקבעו בנוסף לליקוי תפקודי ריאות: {{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|לאחר שבר בצלעות שהתרפא|אין נכות}} {{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|לאחר שבר בצלעות שלא התאחה מעל 3 חודשים|0%}} {{ח:תתתת|(3)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת צלע אחת|0%}} {{ח:תתתת|(4)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת 2 צלעות מצד אחד|10%}} {{ח:תתתת|(5)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת 3 או 4 צלעות מצד אחד|20%}} {{ח:תתתת|(6)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת 5 או 6 צלעות מצד אחד|30%}} {{ח:תתתת|(7)}} {{טור לשמאל|לאחר כריתת יותר מ־6 צלעות מצד אחד|50%}} {{ח:תת|(2)}} פציעת שרירי בית החזה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|20%}} {{ח:סעיף*|39|עצם הבריח ועצם השכם|עוגן=תוספת חלק א פרט 39}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|חיבור גרוע בלי התקצרות לאחר שבר של עצם הבריח או עצם השכם|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות (Non union) בחלק האמצעי או הפנימי של עצם הבריח|10%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|נקע של עצם הבריח (Acromio-clavicular dislocation) ללא הגבלה בתנועות|5%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|Sterno-clavicular dislocation (anterior)|5%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|Sterno-clavicular dislocation (posterior)|20%}} {{ח:סעיף*|40|עצמות הגפיים העליונים|עוגן=תוספת חלק א פרט 40}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>ימין</u>}}|{{מוקטן|<u>שמאל</u>}}}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|חיבור גרוע של עצם הזרוע (Humerus), קיים קיצור ניכר או זווית ניכרת עם הגבלה בתנועות המרפק או בכתף בצורה קלה או בינונית|20%|10%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|חיבור גרוע של עצם הזרוע עם השחתת; צורה קשה והגבלת התנועות במפרק המרפק או פרק הכתף בצורה קשה|30%|20%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות עצם הזרוע בלי התהוות פרק נד מדומה כגון (Fibrous union)|30%|20%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות עצם הזרוע עם התהוות פרק נד מדומה (False flail joint)|50%|40%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות שתי עצמות האמה, רדיוס ואולנה (Radius et Ulna) עם התהוות פרק נד מדומה|40%|35%}} {{ח:תת|(6)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות האולנה בחצי העליון או אי־התאחות הרדיוס בחצי התחתון בלי דפורמציה ניכרת|20%|15%}} {{ח:תת|(7)}} {{טור לשמאל|כמו בסעיף קטן (6), קיימת דפורמציה ניכרת|30%|20%}} {{ח:תת|(8)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות האולנה בשליש התחתון|10%|10%}} {{ח:תת|(9)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות הרדיוס בשליש העליון|20%|15%}} {{ח:תת|(10)}} {{טור לשמאל|חיבור גרוע של האולנה (Ulna)|10%|5%}} {{ח:תת|(11)}} {{טור לשמאל|חיבור גרוע של הרדיוס (Radius)|10%|10%}} {{ח:תת|(12)}} אבדן גף עליון {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בפרק הכתף|80%|70%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מעל מקום החיבור M. Deltoideus|75%|65%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|מתחת למקום החיבור M. Deltoideus|70%|60%}} {{ח:תת|(13)}} אבדן האמה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|מעל מקום החיבור הרדיאלי של M. Pronator teres|65%|55%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מתחת למקום החיבור הרדיאלי של M. Pronator teres|60%|50%}} {{ח:תת|(14)}} {{טור לשמאל|אבדן היד בשורש|60%|50%}} {{ח:תת|(15)}} {{טור לשמאל|אבדן כף היד בהישמר פרק שורש היד|55%|50%}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|פרק המרפק – ציור מס. 1 – כפוף ויישור יתר {{ש}} [[Image:קביעת דרגת נכות - ציור 1.png|link=]]}} {{ח:ת}} {{ממורכז|פרק המרפק – ציור מס. 2 – מדידת הגבלות התנועה {{ש}} [[Image:קביעת דרגת נכות - ציור 2.png|link=]]}} {{ח:סעיף*|41|הפרקים העליונים של הגפיים העליונים|עוגן=תוספת חלק א פרט 41}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|נקיעה חוזרת של הכתף (Recurrent Humero-scapular Dislocation)|{{מוקטן|<u>ימין</u>}}|{{מוקטן|<u>שמאל</u>}}}} {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|נקיעות שכיחות והכרח להיזהר מתנועות מעל גובה השכם|20%|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|נקיעות שכיחות המופיעות בכל תנועה|30%|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|נקיעות שכיחות הניתנות להחזרה רק בעזרה רפואית|40%|30%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|לאחר ניתוח – פעולת הזרוע טובה|5%|5%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|מפרק נד של הכתף (Flail Shoulder)|50%|40%}} {{ח:תת|(3)}} קשיון (Ankylosis) של פרק הכתף {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קשיון נוח|30%|25%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קשיון לא נוח|50%|40%}} {{ח:תת}} בקשיון נוח נמצאת הזרוע בריחוק של 45°-50° מהגוף בתנוחת־מה קדימה {{ח:תת}} בקשיון לא נוח נמצאת הזרוע בריחוק של 25° מהגוף או בריחוק מעבר ל־60° {{ח:תת|(4)}} הגבלת התנועות בפרק הכתף {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|מעל לגובה השכם|0%|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|עד לגובה השכם|15%|15%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|עד 45° מהגוף או הגבלה ניכרת בסיבוב כלפי חוץ או פנימה|25%|25%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|עד 30° מהגוף|35%|35%}} {{ח:תת|(5)}} פרק המרפק {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי שבר או חבלה בפרק שהתרפא מבלי להשאיר שינויים או הגבלות תפקודיות|0%|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי שבר במרפק שהתרפא עם שינוי בזוויות כגון Cubitus valgus‏; Cubitus varus או הוצאת ראש הרדיוס, ללא הגבלת התנועות|10%|10%}} {{ח:תת|(6)}} קשיון במרפק {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קשיון נוח|30%|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קשיון לא נוח|40%|30%}} {{ח:תת}} קשיון נוח משמע – תנוחת המרפק בזווית שבין 70° עד 90° (ראה ציור מס׳ 1) ובעמדה אמצעית של האמה; קשיון לא נוח – תנוחה מעבר לגבולות הנ״ל, עם הגבלה בסיבובי האמה (Pro-supinatio). {{ח:ת}} {{ממורכז|היד – ציור מס. 3 – כפוף ויישור {{ש}} [[Image:קביעת דרגת נכות - ציור 3.png|link=]]}} {{ח:תת|(7)}} הגבלת התנועות במרפק {{ח:תתת|א.}} הגבלות בכיפוף {{ח:תתת}} קיים יישור מלא של המרפק או שהוא מוגבל בלא יותר מ־25° והכיפוף אפשרי: {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|מ־0° עד 35°|40%|30%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|מ־0° עד 60°|30%|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|מ־0° עד 90°|15%|10%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|מ־0° עד 150°|0%|0%}} {{ח:תתת|ב.}} הגבלות ביישור {{ח:תתת}} קיים כיפוף מלא של המרפק או שהוא מוגבל מ־150° עד ל־90° והיישור אפשרי עד לתנוחה {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|של 90°|40%|30%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|של 60°|15%|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|של 30°|10%|10%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|מ־0° עד 150°|0%|0%}} {{ח:תת|(8)}} במקרים עם הגבלות ביישור ובכיפוף גם יחד כשכל הגבלה כשלעצמה אינה מצדיקה קביעה של יותר מ־0% נכות, ייקבעו 10% נכות. במקרים של הגבלות תנועה במרפק גם ביישור וגם בכיפוף יש לנהוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12 לתקנות אלו}}, בלבד שאחוזי הנכות הכוללים לא יעלו על אחוזי הנכות בסעיף קשיון לא נוח של המרפק. {{ח:תת|(9)}} {{טור לשמאל|מפרק נד של המרפק (Flail Elbow)|40%|30%}} {{ח:תת|(10)}} שורש היד {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|מצב אחרי חבלה בפרק כף היד ללא הפרעות בתנועות|0%|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קשיון נוח|20%|15%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קשיון לא נוח|40%|30%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|קשיון בעמדה בינונית, בין נוח ובין לא נוח|30%|20%}} {{ח:תת}} קשיון נוח – כף היד נמצאת בכיפוף גבי של 15°-25° ובאבדוקציה אולנרית או נויטראלית. {{ח:תת}} קשיון לא נוח – כף היד נמצאת בכיפוף פלמרי כלשהו או באבדוקציה רדיאלית. {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|הגבלה בתנועות פרק שורש היד עם אפשרות כיפוף גבי של 15°|10%|5%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|איבוד ה־Pronatio וה־Supinatio, היד קבועה במצב של Supinatio או Hyperpronatio|30%|20%}} {{ח:תתת|ז.}} {{טור לשמאל|איבוד ה־Supinatio וה־Pronatio או הגבלת תנועותיהם במצב נוח ובמצב של Pronatio בעמדה נויטרלית|20%|10%}} {{ח:תת}} הגבלת התנועות בפרק שורש היד כתוצאה מתהליכים הגורמים לארטרוזיס כגון Pseudoarthrosis of carpal-scaphoid; Lunato-malacia etc.‎ אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 35|לסעיף 35}}. {{ח:ת}} {{ממורכז|סטיה רדיאלית ואולנרית – ציור מס. 4 {{ש}} [[Image:קביעת דרגת נכות - ציור 4.png|link=]]}} {{ח:סעיף*|42|שרירי הגפיים העליונים|תיקון: תשט״ז|עוגן=תוספת חלק א פרט 42}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|פציעת שרירי הכתף|{{מוקטן|<u>ימין</u>}}|{{מוקטן|<u>שמאל</u>}}}} {{ח:תתת|א.}} Trapezius, Serratus magnus, Levator scapulae {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%|20%}} {{ח:תתת|ב.}} Pectoralis major, Minor, Latissimus dorsi, Teres major {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%|30%}} {{ח:תתת|ג.}} Deltoideus {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|20%|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|30%|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|40%|30%}} {{ח:תתת|ד.}} Supraspinatus, Infraspinatus Teres minor, Subscapularis, Coracobrachialis {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%|20%}} {{ח:תת|(2)}} פציעת שרירי המרפק {{ח:תתת|א.}} Biceps, Brachialis, Brachioradialis {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%|30%}} {{ח:תתת|ב.}} Triceps, anconeus {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%|30%}} {{ח:תתת|ג.}} Flexor carpi, digit {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%|20%}} {{ח:תתת|ד.}} Extensor carpi, digit {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%|0% {{ח:הערה|[צ״ל: 10%]}}}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|10%|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|20%|10%}} {{ח:קטע3||אצבעות הידיים}} {{ח:סעיף*|43|קטיעה של אצבע בודדת או חלק ממנה|עוגן=תוספת חלק א פרט 43}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|אגודל|{{מוקטן|<u>ימין</u>}}|{{מוקטן|<u>שמאל</u>}}}} {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קטיעת אגודל עם עצם המסרק או חלק ממנה|25%|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קטיעת שני גלילים או גליל וחצי|20%|15%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קטיעת הגליל הסופי|15%|10%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|קטיעת חצי הגליל הסופי|8%|8%}} {{ח:תת|(2)}} אצבע 2 {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קטיעת אצבע 2 עם עצם המסרק או חלק ממנה|15%|12%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קטיעת לפחות 2<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> גלילים|12%|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קטיעת 2 או 1<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> גלילים|10%|10%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|קטיעת הגליל הסופי או חצי ממנו|5%|5%}} {{ח:תת|(3)}} אצבע 3 {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קטיעת אצבע 3 עם עצם המסרק או חלק ממנה|15%|12%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קטיעת לפחות 2<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> גלילים|12%|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קטיעת 2 או 1<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> גלילים|10%|10%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|קטיעת גליל סופי או חצי ממנו|5%|5%}} {{ח:תת|(4)}} אצבע 4 או אצבע 5 {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|קטיעת אצבע 4 או 5 עם עצם המסרק או חלק ממנה|10%|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קטיעת לפחות 2<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> גלילים|10%|8%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קטיעת 2 או 1<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> גלילים|8%|5%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|קטיעת גליל סופי או חצי ממנו|5%|5%}} {{ח:סעיף*|44|קשיון אצבעות היד|עוגן=תוספת חלק א פרט 44}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|קשיון לא נוח של האצבעות – קשיון באחד או יותר מפרקי האצבעות אשר אינו מאפשר תפיסה או פתיחת היד ומפריע לפעולת האצבעות הסמוכות;|{{מוקטן|<u>ימין</u>}}|{{מוקטן|<u>שמאל</u>}}}} {{ח:ת}} קשיון לא נוח של האגודל – תנוחה המונעת אחיזה: {{ח:ת}} קשיון נוח – קשיון המאפשר תפיסה ובאגודל הוא מאפשר אחיזה (Pinch) – {{ח:תת|(1)}} קשיון לא נוח של האצבעות – ייקבעו אחוזי הנכות כפי שנקבע לגבי קטיעה בלי ראש עצם המסרק. {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|קשיון נוח של האגודל|10%|10%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|קשיון נוח של אצבע 2|7%|7%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|קשיון נוח של אצבע 3 או 4 או 5|5%|5%}} {{ח:סעיף*|45|Mallet Finger|עוגן=תוספת חלק א פרט 45}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|של האגודל או של אצבע 2|7%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|של יתר האצבעות (פרט לאצבע 1 ואצבע 2) לכל אצבע|5%}} {{ח:ת}} בפגימות מרובות של אצבעות הידיים: קטיעות, קשיון בפרקי האצבעות או פגימות אחרות וכן בשילוב פגימות שונות, ייקבעו אחוזי הנכות לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 43|לסעיפים 43}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 44|44}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 45|45}}. {{ח:סעיף*|46|האגן|עוגן=תוספת חלק א פרט 46}} {{ח:ת}} שינוי צורת האגן: {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|אין השפעה על האברים הפנימיים שבאגן ואין הגבלה בתנועות|0%}} {{ח:תת|(2)}} ישנה השפעה על האברים הפנימיים שבאגן וקיימת הגבלה בתנועות – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להפרעות הנגרמות לאברים הפנימיים של האגן בתוספת אחוזי הנכות עבור הגבלת התנועות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12 לתקנות אלו}}. {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|Symphysiolysis או תזוזה של מחצית האגן עם נזק בפרק Sacroiliaca והפרעות סטטיות או הפרעות בהליכה|25%}} {{ח:סעיף*|47|עצמות הגפיים התחתונים|עוגן=תוספת חלק א פרט 47}} {{ח:תת|(1)}} אי־התאחות של עצם ה־Femur {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|הגוף נתמך בעזרת מכשיר אורטופדי|50%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מפרק נד מדומה ואין הגוף יכול להיתמך ברגל גם בעזרת מכשיר|70%}} {{ח:תת|(2)}} חיבור גרוע של עצם הירך או של השוקה (Tibia)‏ (Faulty union of Femur or Tibia) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ללא הגבלת התנועות במפרקים הסמוכים|10%}} {{ח:תתת|ב.}} עם הגבלת התנועות, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להגבלה. {{ח:תת}} לענין זה, חיבור גרוע של אחת מהעצמות הנ״ל, פירושו – סטיה של הציר מכיוונו התקין או מכיוונו המקורי עד להפרעה בסימטריה של הגפיים. {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|אי־התאחות של הטיביה והפיבולה או הטיביה בלבד, ישנן תנועות רפות המחייבות שימוש במשענת|30%}} {{ח:תת|(4)}} אי־התאחות עצמות ה־Tarsus או Metatarsus או תוצאות אחרות של פציעות בכף הרגל המשפיעות על כושר התנועות {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה מאד|30%}} {{ח:תת|(5)}} התקצרות של רגל אחת {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|עד 2 סנטימטרים|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מעל ל־2 ועד 3 סנטימטרים|5%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|מעל ל־3 ועד 5 סנטימטרים|10%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|מעל ל־5 ועד 7<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> סנטימטרים|20%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|מעל ל־7<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub> סנטימטרים|40%}} {{ח:תת|(6)}} קטיעת הגף התחתון {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בפרק הירך|80%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בשליש העליון של עצם הירך או בסמוך מתחת לשליש|80%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|באמצע הירך או בשליש התחתון, ישנה אפשרות של התקנת תחליף מלאכותי|65%}} {{ח:תת|(7)}} קטיעת השוק {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|עד 5 סנטימטרים מתחת לחיבור שריר מיתר הברך או בסמוך לזה|55%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|ביותר מ־5 סנטימטרים מתחת לחיבור שריר מיתר הברך, כולל Syme's amputation|50%}} {{ח:סעיף*|48|הפרקים הגדולים של הגפיים התחתונים|עוגן=תוספת חלק א פרט 48}} {{ח:תת|(1)}} פרק הירך {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|מפרק נד|70%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קשיון לא נוח|50%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קשיון נוח|40%}} {{ח:תת}} לענין זה, קשיון נוח – מצב בו הגוף נמצא בכיפוף מ־20° עד 30°, האבדוקציה היא מ־0° עד 10°; הרוטציה – נויטרלית. {{ח:ת}} {{ממורכז|פרק הירך – ציור מס. 5 – הגבלות התנועה בכיפוף {{ש}} [[Image:קביעת דרגת נכות - ציור 5.png|link=]]}} {{ח:תתת|ד.}} הגבלה במתיחה (extensio): {{ח:תתת}} {{טור לשמאל|הגף איבד התנועות בזווית מ־0° עד 15°|15%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|הגבלה בכיפוף המפריעה לישיבה|20%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|הגבלה בהטייה (abductio), קירוב (adductio) או סיבוב (rotatio) של הגף|20%}} {{ח:תתת|ז.}} {{טור לשמאל|הגבלה בינונית בכל התנועות|30%}} {{ח:תת|(2)}} הברך {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אי־יציבות צדדית קשה (הברך מתעקמת תחת כובד משקל הגוף לצד אחד{{ח:הערה|)}}|30%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|אי־יציבות אחורית־קדמית עם התעקמות הברך תחת כובד משקל הגוף|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קשיון נוח|30%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|קשיון לא נוח|50%}} {{ח:תת}} קשיון לא נוח – פירושו: עמדת הברך ביישור יתר של יותר מ־10° (genu recurvatum) או כיפוף ביותר מ־30° או סטיה צדדית (valgus varus) של יותר מ־20°. {{ח:תתת|ה.}} הגבלת תנועות הכיפוף {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|הכיפוף אפשרי בזווית מ־0° עד 90°|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|הכיפוף אפשרי בזווית מ־0° עד 70°|5%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|הכיפוף אפשרי בזווית מ־0° עד 45°|10%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|הכיפוף אפשרי בזווית מ־0° עד 30°|20%}} {{ח:תתתת|V.}} {{טור לשמאל|הכיפוף אפשרי בזווית מ־0° עד 15°|30%}} {{ח:תתת|ו.}} הגבלה ביישור הברך {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|יישור הברך אפשרי עד 5°|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|יישור הברך אפשרי עד 10°|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|יישור הברך אפשרי עד 15°|20%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|יישור הברך אפשרי עד 30°|40%}} {{ח:תתתת|V.}} {{טור לשמאל|יישור הברך אפשרי עד 45°|50%}} {{ח:ת}} {{ממורכז|פרק הברך – ציור מס. 6 – מדידת הגבלות התנועה {{ש}} [[Image:קביעת דרגת נכות - ציור 6.png|link=]]}} {{ח:תתת|ז.}} נזק במניסקוס {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|נזק במניסקוס בצורה קלה|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|נזק במניסקוס עם Locking|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס ללא הפרעות תפקודיות|0%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס קיימים שינויים ארטרוטיים קלים ודלדול קל של השרירים|10%}} {{ח:תת|(3)}} קרסול {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|הגבלה ניכרת של התנועות בקרסול|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|קשיון נוח|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|קשיון לא נוח|30%}} {{ח:סעיף*|49|כף הרגל|עוגן=תוספת חלק א פרט 49}} {{ח:תת|(1)}} רגל שטוחה Pes planus – Pes valgus חד או דו־צדדית {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בכל הדרגות, אך התנועות במפרקי כף הרגל חפשיות; אין כיווץ שרירים|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית – ישנה הגבלה בתנועות במפרקי הטרסוס|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה – קיים כיווץ שרירים ו־Callositas נרחבים|20%}} {{ח:תת|(2)}} Pes cavus חד או דו־צדדית {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, התנועות במפרקי כף הרגל חופשיות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|עם כיווץ קבוע (Clawing) של האצבעות והגבלה בתנועות מפרק כף הרגל|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|הדפורמציה המתוארת בסעיף קטן ב בצורה יותר קשה ועם Callositas נרחבים|15%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה מאד|20%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|Talipes cavovarus קשה|30%}} {{ח:תתת|ו.}} {{טור לשמאל|הגבלת התנועות בפרקי כף הרגל: Subtalar joint או Tarsal joints עם דפורמציה או כאבים|20%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|קשיון נוח של פרקי ה־Tarsus כגון אחרי Triple arthrodesis|10%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|Metatarsalgia טראומטית אחרי דפורמציה של הקשת הרחבית|10%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|קטיעה לפי Lisfranc או לפי Chopart עם נטיה לעמדת Equinus|30%}} {{ח:תת|(6)}} {{טור לשמאל|קטיעה כמתוארת בסעיף קטן (5) לאחר ארטרודזיס בתנוחה נוחה|25%}} {{ח:תת|(7)}} {{טור לשמאל|קטיעה Transmetatarsal|25%}} {{ח:סעיף*|50|אצבעות הרגל|עוגן=תוספת חלק א פרט 50}} {{ח:תת|(1)}} קטיעת האצבעות: {{ח:תתת|א.}} של כל האצבעות {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|עם ראשי ה־metatarsalia|25%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בלי ראשי ה־metatarsalia|15%}} {{ח:תתת|ב.}} של אצבע 1 {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|עם ראש ה־metatarsus|20%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בלי ראש ה־metatarsus|10%}} {{ח:תתת|ג.}} של אצבע בודדת או שתי אצבעות, פרט לבוהן {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|עם ראש ה־metatarsus|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בלי ראש ה־metatarsus|5%}} {{ח:תתת|ד.}} של שלוש או ארבע אצבעות, פרט לבוהן {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|עם ראש ה־metatarsus|15%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בלי ראש ה־metatarsus|10%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|Hallux valgus חד־צדדית קשה|5%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|Hallux rigidus חד־צדדית קשה|10%}} {{ח:תת|(4)}} אצבע פטיש {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אצבע בודדת|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בכל האצבעות, חד־צדדית ומבלי pes cavus|10%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|המצב שלאחרי ניתוח של Hallux valgus כשהוא מלווה בהרחקת ראש ה־metatarsus|10%}} {{ח:תת|(6)}} {{טור לשמאל|מצב שלאחרי ניתוח Hallux valgus תוך כדי שמירת ראש ה־metatarsus|5%}} {{ח:סעיף*|51|שרירי הגפיים התחתונים|עוגן=תוספת חלק א פרט 51}} {{ח:תת|(1)}} פציעת קבוצת השרירים Pyriformis, Gamellus, Obturator, Quadratus fem.‎ {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:תת|(2)}} Gluteus maximus, Medius, Minimus {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|20%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|30%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|50%}} {{ח:תת|(3)}} Illio-psoas, Pectineus {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:תת|(4)}} Adductor longus, Brevis, Magnus, Gracilis {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:תת|(5)}} Sartorius, Rectus femoris, Vastus externus, intermedius-internus, tensor fasciae latae {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:תת|(6)}} Semitendinosus, Biceps femoris, Semi-membranosus {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:תת|(7)}} Tibialis anterior, Extensor digit. longus, Peroneus tertius {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|20%}} {{ח:תת|(8)}} Triceps surae, Tibialis posterior, Peroneus longus, Flexor hallucis longus, Flexor digit., Longus, Popliteus {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|20%}} {{ח:תת|(9)}} Extensor hallucis brevis, Extensor digit. brevis, Interossei {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|20%}} {{ח:תת|(10)}} Flexor digit. brevis, Abductor hallucis, Quadratus plantae, Adductor hallucis, Flexor hallucis {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|30%}} {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 6|פרק שישי: ליקויי ראיה, פציעות ומחלות עיניים}} {{ח:סעיף*|52|ליקויים בכושר הראייה והגבלת שדה הראייה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ו, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 52}} {{ח:תת|(1)}} ליקויים בכושר הראייה (חדות הראייה נמדדת עם תיקון אופטי מלא). {{ח:תת}} {{ממורכז|'''לוח קביעת אחוזי הנכות לפי חדות הראייה (להלן – הלוח)'''}} {{ח:תת}} <table style="margin: auto; width: 600px;"> <tr><th colspan="2" rowspan="2">חדות הראיה</th><th>א</th><th>ב</th><th>ג</th><th>ד</th><th>ה</th><th>ו</th><th>ז</th><th>ח</th><th>ט</th><th>י</th></tr> <tr><th>6/6</th><th>6/9</th><th>6/12</th><th>6/15 {{ש}} 6/18</th><th>6/21 {{ש}} 6/24</th><th>6/30 {{ש}} 6/36</th><th>6/60</th><th>3/60</th><th>1/60</th><th>NLP</th></tr> <tr><th>(1)</th><th>6/6</th><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td></tr> <tr><th>(2)</th><th>6/9</th><td>0</td><td>0</td><td>5</td><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td></tr> <tr><th>(3)</th><th>6/12</th><td>0</td><td>5</td><td>10</td><td>15</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>35</td><td>40</td></tr> <tr><th>(4)</th><th>6/15 {{ש}} 6/18</th><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td><td>35</td><td>40</td><td>45</td></tr> <tr><th>(5)</th><th>6/21 {{ש}} 6/24</th><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>25</td><td>30</td><td>40</td><td>40</td><td>45</td><td>50</td><td>55</td></tr> <tr><th>(6)</th><th>6/30 {{ש}} 6/36</th><td>15</td><td>15</td><td>20</td><td>30</td><td>40</td><td>50</td><td>55</td><td>60</td><td>65</td><td>70</td></tr> <tr><th>(7)</th><th>6/60</th><td>20</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>40</td><td>55</td><td>70</td><td>75</td><td>80</td><td>90</td></tr> <tr><th>(8)</th><th>3/60</th><td>25</td><td>25</td><td>30</td><td>35</td><td>45</td><td>60</td><td>75</td><td>90</td><td>90</td><td>95</td></tr> <tr><th>(9)</th><th>1/60</th><td>30</td><td>30</td><td>35</td><td>40</td><td>50</td><td>65</td><td>80</td><td>90</td><td>100</td><td>100</td></tr> <tr><th>(10)</th><th>NLP</th><td>30</td><td>30</td><td>40</td><td>45</td><td>55</td><td>70</td><td>90</td><td>95</td><td>100</td><td>100</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|המספרים שבשורות המאוזנות והמסומנות במספרים (1) עד (10) מציינים את חדות ראייה של עין אחת, והמספרים שבטורים המאונכים והמסומנים באותיות א׳ עד י׳ – את חדות הראייה של העין השניה. המספרים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות.}} {{ח:תת|(2)}} הגבלת שדה הראייה {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|הבדיקה לצורך תקנת משנה זו תיעשה במכשיר ועל פי השיטה המקובלת והמתאימה לעניין; אם על פי הקריטריונים של מכשיר שדה הראייה, תרשים שדה הראייה אינו אמין, גם בבדיקה חוזרת, תיקבע נכות בהתאם לממצאים הקליניים הכוללים –|{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|אבדן של פחות מרביע שדה הראייה|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} אבדן של רביע שדה הראייה {{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|אפי (נזאלי) עליון|0%|0%}} {{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|רקתי (טמפוראלי) עליון|5%*|15%}} {{ח:תתתת|(3)}} {{טור לשמאל|אפי תחתון|5%*|15%}} {{ח:תתתת|(4)}} {{טור לשמאל|רקתי תחתון|10%|25%}} {{ח:תתתת|(5)}} {{טור לשמאל|אפי תחתון עין אחת, ורקתי תחתון עין שנייה|30%}} {{ח:תתת|III}} אבדן מחצית שדה הראייה {{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|עליונה|10%|30%}} {{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|פנימית|10%|25%}} {{ח:תתתת|(3)}} {{טור לשמאל|הומונימית, ימנית או שמאלית מוחלטת|60%}} {{ח:תתתת|(4)}} {{טור לשמאל|חיצונית|20%|50%}} {{ח:תתתת|(5)}} {{טור לשמאל|תחתונה|20%|65%}} {{ח:תתת|IV}} צמצום היקפי של שדה הראייה – הנכות תיקבע לפי קוטר שדה הראייה: {{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|מעל 80 מעלות|0%|0%}} {{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|61 עד 80 מעלות|0%|5%}} {{ח:תתתת|(3)}} {{טור לשמאל|41 עד 60 מעלות|5%|20%}} {{ח:תתתת|(4)}} {{טור לשמאל|20 עד 40 מעלות|10%|40%}} {{ח:תתתת|(5)}} {{טור לשמאל|פחות מ־20 מעלות|30%|100%}} {{ח:תת}} בפרט משנה (2)IV, ”קוטר שדה הראייה“ – ממוצע הקוטר האנכי והרוחבי. {{ח:סעיף*|53|עקירת עין או שינוי במנח העין|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 53}} {{ח:תת|(1)|(א)}} {{טור לשמאל|מצב אחרי עקירת עין אחת או הצטמקות העין (PHTHISIS). בחישוב אריתמטי נוסף על אחוזי נכות לפי הלוח|5%}} {{ח:תתת|(ב)}} {{טור לשמאל|פגמים בעין עיוורת – פזילה של 15 מעלות לפחות, עיוות קשה בעפעפיים כולל צניחת עפעף (PTOSIS) המהווה פגם קוסמטי קשה, בחישוב אריתמטי נוסף על אחוזי נכות לפי הלוח|5%}} {{ח:תת}} לא יינתנו אחוזי נכות בגין יותר מפגם אחד מהפגמים (א) ו־(ב); בפרט זה, ”עין עיוורת“ – חדות ראיה מתוקנת של 1/60 ומטה. {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|מצב אחרי עקירת שתי העיניים|100%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|בלט עין (EXOPHTHALMUS)|{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|קל או בינוני|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} {{טור לשמאל|קשה – המהווה פגם קוסמטי ניכר או הגורם לסימני חשיפה בקרנית|10%|15%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|ENOPHTHALMUS כולל PSEUDOPTOSIS|{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|קל או בינוני|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} {{טור לשמאל|קשה – המהווה פגם קוסמטי ניכר|10%|15%}} {{ח:סעיף*|54|מצב שלאחר הוצאת גוף זר מפנים העין או לאחר פציעה חודרת בעין|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 54}} {{ח:ת}} הנכות תיקבע לפי הפגימות שגרמה הפציעה. {{ח:סעיף*|55|עפעפיים ולחמית|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 55}} {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|צניחת עפעף (PTOSIS) – מידת הצניחה תיקבע במבט לפנים, לפי המרחק בין שפת העפעף העליון לבין רפלקס האור באישון (MARGINAL REFLEX DISTANCE)|{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|גדול מ־2.5 מ״מ|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} {{טור לשמאל|2.5 מ״מ ופחות אך לא מכסה את האישון|10%*|10%*}} {{ח:תתת|III}} {{טור לשמאל|הפרש של 2 מ״מ ויותר בגובה שפת העפעף העליון בין העיניים|10%*}} {{ח:תתת|IV}} {{טור לשמאל|אישון מכוסה עד למרכז אך מאפשר ראייה בהטיית ראש|15%|30%}} {{ח:תתת|V}} {{טור לשמאל|צניחה מלאה – ראייה אפשרית בהרמה ידנית של העפעף|25%|50%}} {{ח:תת}} לא יינתנו במקביל אחוזי נכות בגין פסקאות I עד V בעבור אותה העין. {{ח:תת|(ב)}} אקטרופיון או אנטרופיון {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|קל או בינוני|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} {{טור לשמאל|קשה – המלווה בסימנים של נזק ללחמית התחתונה או לקרנית|10%|15%}} {{ח:תת|(ג)}} לגופטלמוס {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|קל או בינוני|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} {{טור לשמאל|קשה – הגורם לסימני חשיפה בקרנית (קרטיטיס מחשיפה)|10%|15%}} {{ח:תת}} לא יינתנו במקביל אחוזי נכות בגין {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 53|פרט 53(3)}}. {{ח:תת|(ד)}} דלקת כרונית בעפעף או בלחמית או עין יבשה {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|קלה או בינונית|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} {{טור לשמאל|קשה – המלווה בסימנים של נזק לקרנית או ללחמית הטרסלית|10%|15%}} {{ח:תת|(ה)}} חוסר בעפעף או צלקות בעפעף – דרגת הנכות תיקבע על פי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 75|פרט 75(2)}} {{ח:ת}} בפרט זה, לא יינתנו אחוזי נכות בגין סעיפים קטנים (ב) עד (ד), במקביל. {{ח:סעיף*|56|דרכי הדמעות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 56}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|היצרות קלה של דרכי הדמעות, הפרעות בלתי ניכרות|0%}} {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|חסימה במערכת ניקוז הדמעות המלווה בדמעת חיצונית והמוכחת בבדיקת עזר|5%*|10%*}} {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|57|תנועות העיניים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 57}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|Heterophoria או חולשת קונברגנציה הגורמים להפרעות תפקודיות|10%}} {{ח:תת|(2)}} פזילה (HETEROTROPIA) {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|של 15 P.D (פריזם דיופטר) לפחות ובלא כפילות ראייה (דיפלופיה)|10%}} {{ח:תתת|II}} עם כפילות ראייה – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|במבט למעלה|10%}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|במבט למטה או לצדדים|15%}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|במבט לפנים|20%}} {{ח:ת}} הנכות בפרט זה תיקבע על פי מדידות הפזילה או התפקוד הדו־עיני; במקרים שקיימת כפילות ראייה בכמה כיווני מבט, הנכות תיקבע לפי כיוון המבט המקנה את שיעור הנכות הגבוה יותר. {{ח:סעיף*|58|גלאוקומה ולחץ תוך עיני מוגבר|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 58}} {{ח:ת}} גלאוקומה ולחץ תוך עיני מוגבר – דרגת הנכות תיקבע לפי ההגבלה בשדה הראייה והליקוי בכושר הראייה. {{ח:סעיף*|59||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 59}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|60|גרענת Trachoma|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 60}} {{ח:ת}} גרענת – דרגת נכות תיקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 55|פרט 55(ד)}}. {{ח:סעיף*|61|כתמי קרנית|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 61}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|כתמי קרנית –|{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תת|(א)}} הגורמים לליקוי בחדות הראייה המזכה בנכות – הנכות תיקבע לפי חדות הראייה בלבד {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|בקוטר של 2 מ״מ ומעלה, בארבעת המילימטרים המרכזיים של הקרנית, שאינם גורמים לליקוי בראייה המזכה בנכות|5%|10%}} {{ח:תת|(ג)}} {{טור לשמאל|שאינם עונים לאמור בפרטי משנה (א) ו־(ב)|0%|0%}} {{ח:סעיף*|62|עדשה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 62}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|אבדן אקומודציה (למעט פרסביופיה)|5%|5%}} {{ח:תת}} לא יוקנו אחוזי נכות בגין פרט משנה (א) אם הפגם נוצר לאחר גיל 45. {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|מצב לאחר השתלת עדשה תוך עינית|0%|0%}} {{ח:תת|(ג)}} {{טור לשמאל|תת־נקע (סוב־לוקסציה)|5%|10%}} {{ח:תת|(ד)}} {{טור לשמאל|חוסר עדשה או נקע (דיסלוקציה) של העדשה|10%|15%}} {{ח:תת|(ה)}} ירוד (קטרקט) – דרגת הנכות תיקבע לפי הליקוי בכושר הראייה {{ח:סעיף*|63|אישון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 63}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|אישון רחב או מעוות (נוסף על ליקוי בחדות הראייה) –|{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|אישון המתכווץ באור לקוטר של 5 מ״מ או פחות|0%*|0%*}} {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|אישון המתכווץ באור לקוטר העולה על 5 מ״מ|5%*|10%*}} {{ח:סעיף*|64|קשתית|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 64}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז|קולובומה של הקשתית (נוסף על ליקוי בחדות הראייה) –|{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|קטנה או מוסתרת על ידי העפעף|0%*|0%*}} {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|גדולה ולא מוסתרת על ידי העפעף|5%*|10%*}} {{ח:ת}} לא יינתנו אחוזי נכות בגין {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 63|פרט 63}} ופרט זה במקביל. {{ח:סעיף*|65|ענבית: דלקת הענבית UVEITIS|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 65}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|דרגת הנכות תיקבע לפי הליקויים שנוצרו כתוצאה מדלקת הענבית|{{ח:הערה|[צ״ל: 0%]}}|0%}} {{ח:סעיף*|66|זגוגית|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 66}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תת|(א)}} עכירות בזגוגית (נוסף על ליקוי בחדות הראייה) – {{ח:תתת|I}} {{טור לשמאל|קלה או בינונית|0%|0%}} {{ח:תתת|II}} {{טור לשמאל|קשה|5%*|10%}} {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|מצב לאחר כריתת זגוגית (קדמית או אחורית) (בנוסף לליקוי בחדות הראייה)|0%|0%}} {{ח:סעיף*|67||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 67}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל)}} {{ח:סעיף*|68|רשתית|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשע״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 68}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בעין אחת</u>}}|{{מוקטן|<u>בשתי עיניים</u>}}}} {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|מצב לאחר טיפול מוצלח בהיפרדות הרשתית|0%*|0%*}} {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|רטינופתיה מכל סוג|0%*|0%*}} {{ח:תת|(ג)}} {{טור לשמאל|עיוורון לילה המוכח בבדיקות אלקטרו־פיזיולוגיות|10%*}} {{ח:ת}} הנכות לפי פרטי משנה (א) ו־(ב) תיקבע לפי הליקוי בחדות הראייה או בשדה הראייה. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 7|פרק שביעי: מחלות אף, פה, אוזן וגרון}} {{ח:סעיף*|69|אף|תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 69}} {{ח:תת|(1)}} שינויים בצורת האף החיצוני – {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה ללא הפרעות בנשימה|0%}} {{ח:תתת|ב.}} בצורה ניכרת עם הפרעות בנשימה או חסר של חלק מהאף: {{ח:תתת}} {{טור לשמאל|נחיריים לא גלויים|20%}} {{ח:תתת|ג.}} חסר אף כולו או חלקו: {{ח:תתת}} {{טור לשמאל|נחיריים גלויים|30%}} {{ח:תת|(2)}} הפרעות בנשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף כולל: sinusitis, allergic & vasomotor rhinitis; atrophic rhinitis {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|הפרעה קלה עד בינונית|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|הפרעה ניכרת, חסימה מוחלטת חד־צדדית קבועה|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|חסימה מוחלטת דו־צדדית קבועה|20%}} {{ח:תת|(3)}} אובדן חוש הריח והטעם {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|אובדן חוש הריח או חוש הטעם|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|אובדן חוש הריח והטעם|5%}} {{ח:סעיף*|70|חך|תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 70}} {{ח:ת}} חך ובית הבליעה {{ח:תת|(1)}} ליקויים בחך הרך {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה עם ליקויים ניכרים בדיבור|20%}} {{ח:תת|(2)}} חסר בחך הקשה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|איבוד פחות ממחצית|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|איבוד מחצית או יותר|20%}} {{ח:תת|(3)}} הלוע (pharynx) {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|דלקת כרונית בצורה בינונית עם גירוי קבוע|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|דלקת כרונית בצורה ניכרת עם קשיים קבועים בבליעה|5%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|הפרעה קשה בבליעה שמחייבת שימוש בזונדה|20%}} {{ח:סעיף*|71|לארינקס, מיתרי הקול וקנה (larynk & vocal cords, trachea)|תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 71}} {{ח:תת|(1)}} הפרעות בדיבור כתוצאה ממחלה, פציעה או ניתוח של לארינקס ו/או קנה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|צרידות לא קבועה (אינטרמיטנטית)|0%}} {{ח:תתת|ב.}} צרידות קבועה {{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה עד בינונית, הדיבור ברור|5%}} {{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|בצורה ניכרת, אין קשיים בקליטת הדיבור|10%}} {{ח:תתתת|(3)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, הגורמת לקשיים לזולת בהבנת הדיבור או קליטתו|20%}} {{ח:תתתת|(4)}} {{טור לשמאל|איבוד קול (aphonia) ללא טראכאוסטומיה|30%}} {{ח:תת|(2)}} הפרעות בנשימה {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, ללא השפעה על תפקודי ריאות|5%}} {{ח:תתת|ב.}} עם השפעה על תפקודי הריאות – דרגת הנכות תיקבע בהתאם לחומרת הליקוי התפקודי לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 5|פרט 5(1)}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|טראכאוסטומיה קבועה (כולל אפוניה) (permanent tracheostomy)|50%}} {{ח:סעיף*|72|אוזניים|עוגן=תוספת חלק א פרט 72}} {{ח:תת|(1)}} ליקוי שמיעה {{ח:תת}} אחוזי הנכות בליקוי שמיעה ייקבעו לפי הלוח הבא: {{ח:תת}} {{ממורכז|'''לוח אחוזי הנכות לפי מדידה אודיומטרית:'''}} {{ח:תת}} <table style="margin: auto;"> <tr><th colspan="2" rowspan="2">הפחתת כושר {{ש}} השמיעה בדציבלים</th><th>א</th><th>ב</th><th>ג</th><th>ד</th><th>ה</th><th>ו</th><th>ז</th><th>ח</th><th>ט</th><th>י</th><th>י״א</th><th>י״ב</th><th>י״ג</th><th>י״ד</th></tr> <tr><th>15 {{ש}} 20</th><th>21 {{ש}} 25</th><th>26 {{ש}} 30</th><th>31 {{ש}} 35</th><th>36 {{ש}} 40</th><th>41 {{ש}} 45</th><th>46 {{ש}} 50</th><th>51 {{ש}} 55</th><th>56 {{ש}} 60</th><th>61 {{ש}} 65</th><th>66 {{ש}} 70</th><th>71 {{ש}} 75</th><th>76 {{ש}} 80</th><th>למעלה {{ש}} מ־80</th></tr> <tr><th>1</th><th>15–20</th><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>0</td><td>5</td><td>5</td><td>5</td><td>5</td><td>5</td><td>5</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td></tr> <tr><th>2</th><th>21–25</th><td>0</td><td>5</td><td>5</td><td>5</td><td>5</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>15</td></tr> <tr><th>3</th><th>26–30</th><td>0</td><td>5</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>20</td></tr> <tr><th>4</th><th>31–35</th><td>0</td><td>5</td><td>10</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>15</td><td>20</td><td>20</td><td>20</td><td>20</td><td>20</td></tr> <tr><th>5</th><th>36–40</th><td>5</td><td>5</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>20</td><td>20</td><td>20</td><td>20</td><td>20</td><td>25</td><td>25</td><td>25</td><td>25</td></tr> <tr><th>6</th><th>41–45</th><td>5</td><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>25</td><td>25</td><td>25</td><td>25</td><td>25</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td></tr> <tr><th>7</th><th>46–50</th><td>5</td><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td><td>30</td><td>30</td><td>30</td><td>30</td><td>30</td></tr> <tr><th>8</th><th>51–55</th><td>5</td><td>10</td><td>15</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td><td>30</td><td>35</td><td>35</td><td>35</td><td>35</td><td>35</td></tr> <tr><th>9</th><th>56–60</th><td>5</td><td>10</td><td>15</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td><td>35</td><td>35</td><td>40</td><td>40</td><td>40</td><td>40</td></tr> <tr><th>10</th><th>61–65</th><td>5</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>35</td><td>35</td><td>40</td><td>40</td><td>40</td><td>45</td><td>45</td></tr> <tr><th>11</th><th>66–70</th><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>25</td><td>30</td><td>35</td><td>40</td><td>40</td><td>45</td><td>45</td><td>45</td><td>50</td></tr> <tr><th>12</th><th>71–75</th><td>10</td><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>25</td><td>30</td><td>35</td><td>40</td><td>40</td><td>45</td><td>50</td><td>50</td><td>50</td></tr> <tr><th>13</th><th>76–80</th><td>10</td><td>15</td><td>15</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td><td>35</td><td>40</td><td>45</td><td>45</td><td>50</td><td>55</td><td>55</td></tr> <tr><th>14</th><th>למעלה מ־80</th><td>10</td><td>15</td><td>20</td><td>20</td><td>25</td><td>30</td><td>30</td><td>35</td><td>40</td><td>45</td><td>50</td><td>50</td><td>55</td><td>60</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|המספרים שבשורות המאוזנות המסומנות במספרים 1–14 מציינים את הפחתת כושר השמיעה בדציבלים באוזן אחת והמספרים שבטורים המאונכים המסומנים באותיות א׳–י״ד באוזן השניה. {{ש}} האחוזים שבמשבצות בהצטלבות כל אחת מהשורות עם כל אחד מהטורים הם אחוזי הנכות לפגימה הנדונה. {{ש}} בקביעת אחוזי הנכות עבור הפחתת השמיעה יש לקחת בחשבון ירידת כושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 500–1000–2000 מחזורים בשניה.}} {{ח:תת|(2)}} אוזן חיצונית {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|חוסר אפרכסת אחת|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|חוסר שתי האפרכסות|20%}} {{ח:תתת|ג.}} דלקת האוזן החיצונית {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|ישנן החמרות נדירות והפרשה|5%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|ישנן החמרות תכופות וקשות עם הפרשה מרובה או היצרות תעלת האוזן החיצונית|10%}} {{ח:תת|(3)}} אוזן תיכונה {{ח:תתת|א.}} צלקת ושקע בעור התוף או מצב שלאחר ניתוח ב־Processus Mastoideus – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לליקוי השמיעה. {{ח:תתת|ב.}} מצב לאחר ניתוח רדיקלי {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|החלל יבש|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|קיימת הפרשה קבועה|10%}} {{ח:תתת|ג.}} דלקת כרונית של האוזן התיכונה עם הפרשה מוגלתית ללא פגיעה בעצם {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|חד־צדדית|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|דו־צדדית|15%}} {{ח:תתת|ד.}} המצב כמו בסעיף קטן (3) ג, קיימת פגיעה בעצם {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|חד־צדדית|20%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|דו־צדדית|25%}} {{ח:תת}} לאחוזי הנכות שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (3) ב, ג, ד, יש להוסיף את אחוזי הנכות שייקבעו עבור ליקויי שמיעה. {{ח:תת|(4)}} אוזן פנימית {{ח:תתת|א.}} פגיעה בחלק הקוכלארי {{ח:תתת}} אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לליקויי השמיעה {{ח:תתת|ב.}} פגיעה בחלק הוסטיבולרי {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה (קיימת סחרחורת, בחילה)|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית – ישנם סימנים אוביקטיביים כגון ניסטגמוס רפלקסים פתלוגיים|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה – ישנם סימנים וסטיבולריים אוביקטיביים ספונטניים|40%}} {{ח:תתתת|IV.}} {{טור לשמאל|בצורה חמורה – הדורשת ריתוק למיטה|100%}} {{ח:תתת|ג.}} מחלת Menière {{ח:תתת}} אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לנזק בחלק הוסטיבולרי והקוכלארי על־ידי צירוף של אחוזי הנכות לפגימות אלה. {{ח:תתת|ד.}} חבלה אקוסטית (עם עקומת שמיעה אופיינית) {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|ללא רעש ובלי הפחתת השמיעה בתדירויות הדיבור|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור|10%}} {{ח:תתתת|III.}} כשקיימת הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור, יש להוסיף את אחוזי הנכות שנקבעו לליקויי השמיעה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 12|לתקנה 12 לתקנות אלו}}. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 8|פרק שמיני: חלל הפה, לסתות ושיניים|תיקון: תשע״ו}} {{ח:סעיף*|73|לסתות|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 73}} {{ח:תת|(1)}} לסת עליונה {{ח:תתת|א.}} שבר הלסת העליונה עם העתקה (Displacement) {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, המנשך תקין|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית עם הפרעה קלה במנשך|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה עם הפרעות ניכרות במנשך|20%}} {{ח:תתת|ב.}} אי־התאחות (Non union) של הלסת העליונה {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה עם הפרעות קלות במנשך|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה עם הפרעות קשות במנשך|30%}} {{ח:תתת|ג.}} אבדן המכתשית (Prccessus alveolaris ossis maxillae superioris) {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|לאורך מחצית הלסת העליונה|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|לאורך כל הלסת|20%}} {{ח:תתת|(ד)}} אבדן לסת עליונה {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|אבדן חלקי|30%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|אבדן חצי לסת|50%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|אבדן לסת שלמה|100%}} {{ח:תת|(2)}} לסת תחתונה {{ח:תתת|א.}} פריקה זמנית {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, המופיעה לעתים רחוקות ללא הפרעה בלעיסה או במנשך|0%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית, המופיעה לעתים תכופות עם הפרעות קלות בלעיסה|10%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, המופיעה עם כל פתיחת הפה והפרעות קשות בלעיסה|20%}} {{ח:תתת|ב.}} הגבלות התנועות בפרק הטמפורו–מנדיבולרי (Temporo-mandibularis) {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה: פתיחת הפה אפשרית רק בין 3.5 ועד 2.5 ס״מ|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית: פתיחת הפה אפשרית פחות מ־2.5 ועד 1.5 ס״מ|20%}} {{ח:תתתת|III.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה: פתיחת הפה אפשרית פחות מ־1.5 ס״מ|40%}} {{ח:תתת|(ג)}} {{טור לשמאל|איבוד כל הלסת התחתונה, כולל הפרקים, ללא תקנה|100%}} {{ח:תתת|ד.}} איבוד חצי הלסת {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|איבוד חצי הלסת התחתונה, כולל פרק אחד ללא תקנה|50%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|איבוד חצי הלסת התחתונה, הפרקים נשארו|40%}} {{ח:תתת|ה.}} איבוד ענף עולה או חלק ממנו יחד עם החלק הקונדילרי של המפרק הטמפורו–מנדיבולרי {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|מצד אחד|30%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|משני הצדדים|50%}} {{ח:תתת|ו.}} איבוד ענף עולה או חלק ממנו, הקונדיל קיים {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|מצד אחד|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|משני הצדדים|20%}} {{ח:תתת|ז.}} איבוד המכתשית בלא הפסקת הרציפות {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|מצד אחד|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|משני הצדדים|20%}} {{ח:תתת|ח.}} איבוד ה־CONDYLE {{ח:תתתת|I.}} {{טור לשמאל|מצד אחד|10%}} {{ח:תתתת|II.}} {{טור לשמאל|משני הצדדים|30%}} {{ח:תתת|ט.}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:תת|(3)}} '''תת־פעילות (היפופונקציה) של בלוטות הרוק בעקבות גידולים בבלוטות הרוק והטיפול בהן, או דלקות חוזרות בבלוטות אלה [על פי תוצאות מעבדה (סיאלומטריה)]''' {{ח:תתת|(I)}} {{טור לשמאל|קלה – הפרשת רוק קטנה מ־0.2 מ״ל לדקה וגדולה מ־0.15 מ״ל לדקה|10%}} {{ח:תתת|(II)}} {{טור לשמאל|בינונית – הפרשת רוק קטנה מ־0.15 מ״ל לדקה וגדולה מ־0.1 מ״ל לדקה|30%}} {{ח:תתת|(III)}} {{טור לשמאל|קשה – הפרשת רוק קטנה מ־0.1 מ״ל לדקה|50%}} {{ח:תת|(4)}} '''חלל הפה''' {{ח:תתת|(א)}} מחלות שלפוחיות וכיביות כרוניות או חוזרות של חלל הפה (3 מקרים בשנה האחרונה לפחות) {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|קלה|0%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|בינונית|20%}} {{ח:תתתת|(III)}} {{טור לשמאל|קשה|50%}} {{ח:תתת}} לעניין פרט משנה זה, ”מקרה“ – התקף הנמשך יותר מ־14 ימים {{ח:תתת|(ב)}} כאבים תכופים, כרוניים, שמקום בשרירי הפנים, חלל הפה או הלסתות (כולל המפרקים) {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|0%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה עם ממצאים אובייקטיבים שלא מגיבים לטיפול|10%}} {{ח:תתת|(ג)}} אבדן או חוסר מולד של רקמה רכה באזור חלל הפה, הפנים והלסתות – דרגת הנכות תיקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 75|פרט משנה 75(2)}}; {{ח:תת|(5)}} '''לשון''' {{ח:תתת|(א)}} איבוד פחות ממחצית הלשון – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|בלא השפעה בולטת על הדיבור והבליעה|10%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|עם השפעה בולטת על הדיבור והבליעה|20%}} {{ח:תתת|(ב)}} איבוד מחצית הלשון או יותר מכך – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|בלא איבוד מוחלט של הדיבור והבליעה|40%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|עם איבוד מוחלט של הדיבור והפרעה ניכרת בבליעה|60%}} {{ח:סעיף*|74|שיניים|תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת חלק א פרט 74}} {{ח:תת|(1)}} אבדן שיניים בלא אפשרות להתקין תותבת מכל סיבה שהיא (מקומית או מערכתית): {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|כל השיניים|40%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|כל השיניים של הלסת העליונה|20%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|כל השיניים של הלסת התחתונה|20%}} {{ח:תתת|(ד)}} אבדן שן בודדת – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|שאינה ניתנת לשיקום|0.50%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|הניתנת לשיקום|0.25%}} {{ח:תתת}} לעניין זה, ”שן“ – שן טבעית שיש לה כותרת שלמה או חלקית לרבות שן סתומה או שן מכוסה בכתר, או שן בנויה על שורש. {{ח:תתת|ה.}} באבדן מספר שיניים – אחוזי הנכות ייקבעו ע״י צירוף אריטמטי של אחוזי הנכות לפי פרט משנה (1)ד. {{ח:תתת|ו.}} באבדן שן מלאכותית, לרבות שן בגשר או בתותבת חלקית שנאבדה ביחד עם שן או שיניים טבעיות, אחוזי הנכות ייקבעו לפי מחצית הנכות המגיעים לשן טבעית. {{ח:תתת|ז.}} אבדן תותבת שלימה או חלקית, או חלק של השיניים המלאכותיות שבה, או נזק לגשר קבוע ללא אבדן שיניים טבעיות, אינו מזכה אחוזי נכות. {{ח:תתת|ח.}} באבדן שיניים עם אפשרות התקנת תותבת, אחוזי הנכות ייקבעו לפי מחצית הנכות המגיעה בהתאם לפרט משנה (1)(א, ב, ג). {{ח:תתת|(ט)}} באבדן כל השיניים בלא אפשרות החדרת שתלים (אפילו לא לאחיזת תותבת) מוכח על פי מדידות באמצעות הדמיה של C.T – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|לכל הפה|30%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|לכל לסת|15%}} {{ח:תתת|(י)}} באבדן שיניים עם אפשרות להתקנת תותבת קבועה (שתלים או כתרים) – {{ח:תתתת|(I)}} {{טור לשמאל|לכל הפה|10%}} {{ח:תתתת|(II)}} {{טור לשמאל|לכל הלסת (העליונה או התחתונה)|5%}} {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 9|פרק תשיעי: צלקות, מחלות ופגימות בעור}} {{ח:סעיף*|75|צלקות|עוגן=תוספת חלק א פרט 75}} {{ח:תת|(1)}} צלקות בגוף {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מכאיבות או מכערות|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|נרחבות באזורים מרובים|20%}} {{ח:תתת|ד.}} המלוות בהתרופפות קיר הבטן והדורשות שימוש בחגורה אורטופדית, אחוזי הנכות ייקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 19|סעיף 19}}. {{ח:תתת|ה.}} מחוברות לרקמות או אברים, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להגבלת התנועות או הפגיעות באברים אליהם מחוברות הצלקות. {{ח:תת|(2)}} צלקות הפנים והצואר {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|שטחיות ובלתי מכערות|0%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האוזניים|10%}} {{ח:תתת|ג.}} {{טור לשמאל|רחבות עם כיעור ניכר|20%}} {{ח:תתת|ד.}} {{טור לשמאל|רחבות או הגורמות לשינויים בולטים בצורת הפנים|30%}} {{ח:תתת|ה.}} {{טור לשמאל|הגורמות לשינויים בצורת הפנים המעוררים דחיה|50%}} {{ח:סעיף*|76||עוגן=תוספת חלק א פרט 76}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|Alopecia areata|0%}} {{ח:סעיף*|77||עוגן=תוספת חלק א פרט 77}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|Alopecia Universalis|20%}} {{ח:סעיף*|78||עוגן=תוספת חלק א פרט 78}} {{ח:ת}} Ulcus tropicum {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|ההפרעות בלתי ניכרות|10%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|ההפרעות בינוניות|20%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|ההפרעות ניכרות|30%}} {{ח:סעיף*|79||עוגן=תוספת חלק א פרט 79}} {{ח:ת}} Acne conglobata, Acne vulgaris {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה ומוגבלת|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית, הצורה הפוסטולרית על שטח רחב|10%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|הצורה הקשה עם היווצרות Keloids המעוררים דחיה|20%}} {{ח:סעיף*|80||עוגן=תוספת חלק א פרט 80}} {{ח:ת}} Eczema כרונית {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|ההפרעות בלתי ניכרות|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|ההפרעות קלות|10%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|ההפרעות בינוניות|20%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, ההפרעות כלליות ניכרות ומעוררות דחיה|30%}} {{ח:סעיף*|81||עוגן=תוספת חלק א פרט 81}} {{ח:ת}} Lupus erythematosus discoid form {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית|10%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה|20%}} {{ח:סעיף*|82||עוגן=תוספת חלק א פרט 82}} {{ח:ת}} Callositas; Verrucae plantares {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, הפרעות בהליכה|10%}} {{ח:סעיף*|83||עוגן=תוספת חלק א פרט 83}} {{ח:ת}} Dermatitis {{ח:ת}} Dermatitis מכל הסוגים פרט ל־Dermatitis actinica או X-Ray Dermatitis – אחוזי הנכות ייקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 80|סעיף 80}}. {{ח:סעיף*|84||עוגן=תוספת חלק א פרט 84}} {{ח:ת}} Dermatitis actinica {{ח:ת}} אחוזי הנכות ייקבעו לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 81|סעיף 81}}. {{ח:סעיף*|85||עוגן=תוספת חלק א פרט 85}} {{ח:ת}} X-Ray Dermatitis {{ח:ת}} אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 75|לסעיף 75}}. {{ח:סעיף*|86||עוגן=תוספת חלק א פרט 86}} {{ח:ת}} Erysipelas recidivans {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, 1–6 התקפים לשנה|10%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|בצורה בינונית, לפחות התקף אחד לחודש|20%}} {{ח:תת|(3)}} בצורה קשה: יותר מהתקף אחד לחודש ובצורה של Elephantiasis nostras {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|ברגל אחת|30%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בשתי הרגליים|50%}} {{ח:סעיף*|87|שחפת העור|עוגן=תוספת חלק א פרט 87}} {{ח:תת|(1)}} במצב של פעילות התהליך {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, שינויים מוגבלים|30%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, שינויים נרחבים|50%}} {{ח:תת|(2)}} במצב של יציבות {{ח:תתת|א.}} {{טור לשמאל|בצורה קלה, השינויים מוגבלים|10%}} {{ח:תתת|ב.}} {{טור לשמאל|בצורה קשה, השינויים נרחבים|20%}} {{ח:תת|(3)}} שחפת העור שנתרפאה {{ח:תת}} נשארו צלקות בלבד – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 75|לסעיף 75}}. {{ח:סעיף*|88||עוגן=תוספת חלק א פרט 88}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|Erythema induratum Bazin|20%}} {{ח:סעיף*|89||עוגן=תוספת חלק א פרט 89}} {{ח:ת}} Pemphigus vulgaris {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|בשלב החריף הדורש אשפוז|100%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|בשלב של רמיסיה|50%}} {{ח:סעיף*|90||עוגן=תוספת חלק א פרט 90}} {{ח:ת}} Leishmaniasis {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|בשלב פעיל עם כיבים מרובים|20%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|בשלב פעיל עם כיבים בודדים|10%}} {{ח:תת|(3)}} צלקות לאחר Leishmaniasis – אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת חלק א פרט 75|לסעיף 75}}. {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 10|פרק עשירי: מוגבלות שכלית התפתחותית|תיקון: תשמ״ד, תשע״ט־3}} {{ח:סעיף*|91||תיקון: תשמ״ד, תשע״ט־3|עוגן=תוספת חלק א פרט 91}} {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|מוגבלות שכלית התפתחותית גבולית (מנת משכל 70 עד 79)|20%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|מוגבלות שכלית התפתחותית קלה (מנת משכל 55 עד 69)|40%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית (מנת משכל 40 עד 54)|65%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|מוגבלות שכלית התפתחותית קשה (מנת משכל 30 עד 39)|75%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|מוגבלות שכלית התפתחותית חמורה (מנת משכל 0 עד 29)|100%}} {{ח:קטע3|תוספת חלק א פרק 11|פרק אחד עשר: עייפות כרונית|תיקון: תשפ״ב}} {{ח:סעיף*|92||תיקון: תשפ״ב|עוגן=תוספת חלק א פרט 92}} {{ח:ת}} תסמונת פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) או תסמונת תשישות כרונית (Chronic Fatigue Syndrome), הכוללות כאבים או עייפות: {{ח:תת|(1)}} {{טור לשמאל|ברמיסה, בלא הפרעות בתפקוד|0%}} {{ח:תת|(2)}} {{טור לשמאל|עם סימנים קליניים הגורמים להפרעה קלה בתפקוד|10%}} {{ח:תת|(3)}} {{טור לשמאל|עם סימנים קליניים בחומרה קלה, כמו כן קיימת הפרעה בינונית בתפקוד|20%}} {{ח:תת|(4)}} {{טור לשמאל|עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, כמו כן קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד|30%}} {{ח:תת|(5)}} {{טור לשמאל|עם סימנים קליניים בחומרה קשה המצריכים טיפול רפואי קבוע, כמו כן קיימת הפרעה קשה בתפקוד|40%}} {{ח:תת|(6)}} במקרים שבהם אחוז הנכות בשל אחת או יותר מהפגימות הנלוות לתסמונת גבוה מ־40%, ייקבע שיעור הנכות מכוח סעיף זה על פי אחוז הנכות הגבוה מבין הפגימות הנלוות לתסמונת ששיעורן עולה על 40% נכות. {{ח:ת}} הערות: {{ח:תת|(1)}} לא ייקבעו אחוזי נכות בשל פרט ליקוי זה ובשל פגימות הנלוות לתסמונת, במקביל; {{ח:תת|(2)}} לעניין פרט זה, ”פגימות נלוות לתסמונת“ – לרבות מעי רגיז, שלפוחית רגיזה, הפרעות בשינה, פגיעה בריכוז ובזיכרון, דיכאון וכאבי גוף, לרבות כאבי ראש, כאבי גוף מפושטים ו־TMJ. {{ח:קטע2|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – מחלות מקצוע}} {{ח:קטע3|תוספת חלק ב פרק 1|פרק ראשון: הרעלות ומחלות עור}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תש״ך־2|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} {{מוגדל|הרעלות}} {{ח:ת}} הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת־הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו־גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} {{מוגדל|מחלות עור}} {{ח:ת}} הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, חמרים יציבים או גזים – Occupational dermatoses {{ח:תת|(א)}} {{טור לשמאל|ישנו גורם ידוע; אין הפרעות בהעדר של מגע עם הגורם|0%}} {{ח:תת|(ב)}} {{טור לשמאל|ישנו גורם ידוע; הפרעות ממושכות וחוזרות גם ללא מגע עם הגורם|10%}} {{ח:תת|(ג)}} {{טור לשמאל|ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות|20%}} {{ח:תת|(ד)}} {{טור לשמאל|ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות ברוב חלקי הגוף|30%}} {{ח:קטע3|תוספת חלק ב פרק 2|פרק שני: מחלות מידבקות ושאר המחלות המקצועיות}} {{ח:סעיף*|3||תיקון: תש״ך־2|עוגן=תוספת חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} {{מוגדל|מחלה המועברת לאדם מכל חי שאיננו אדם}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאה ממחלות אלה. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תש״ך־2, תשל״א־2|עוגן=תוספת חלק ב פרט 4}} {{ח:ת}} {{מוגדל|הופעות אלרגיות כתוצאה מחיסון נגד כלבת}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאה ממחלות אלה. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת חלק ב פרט 5}} {{ח:ת}} {{מוגדל|שחפת}} {{ח:תת|(1)}} שחפת הריאות {{ח:תתת|(א)}} שחפת פעילה – {{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|שחפת פעילה (Unstable) הדורשת טיפול|100%}} {{ח:תתתת|(2)}} {{טור לשמאל|שחפת שפעילותה בספק, או שחפת בצורה כרונית עם הפרשה של מתגי קוך בתרבית בלבד ובהפסקות גדולות, קיים כושר פעולה מוגבל|75%}} {{ח:תתת|(ב)}} שחפת בלתי פעילה – {{ח:תתתת|(1)|(א)}} {{טור לשמאל|בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה|50%}} {{ח:תתתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ־<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> של שטח הריאה, או שינויים פיברוטיים רחבים|60%}} {{ח:תתתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד. קיימים מזמן לזמן שטפי־דם בלתי ניכרים|70%}} {{ח:תתתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בשנתיים הראשונות לאחר הפסקת הפעילות (Stable quiescent) שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר, קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור Cor pulmonale או שטפי דם חדירים ניכרים Pulmonale|80%}} {{ח:תתתת|(2)|(א)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים. לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה (Stable arrested)|30%}} {{ח:תתתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים. לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ־<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> של שטח הריאה או שינויים פיברוטיים רחבים|40%}} {{ח:תתתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד לתקופה של חמש שנים לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד. קיימים מזמן לזמן שטפי־דם|50%}} {{ח:תתתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר משנתיים ועד לתקופה של חמש שנים לאחר הפסקת הפעילות (Stable arrested) שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר. קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור הדם (Cor pulmonale) או שטפי־דם ניכרים|70%}} {{ח:תתתת|(3)|(א)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered), קיימות הפרעות בלתי ניכרות בכושר הפעולה|10%}} {{ח:תתתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered). שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של יותר מ־<sup>1</sup><span style{{=}}"font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub> של שטח הריאה או שינויים פיברוטיים רחבים|20%}} {{ח:תתתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered). שטח הנשימה הוקטן כתוצאה מהצטמקות של שטח ריאה אחת או שינויים פיברוטיים רחבים מאד, קיימים מזמן לזמן שטפי־דם בלתי ניכרים|30%}} {{ח:תתתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|שפעילותה פסקה לפני יותר מחמש שנים (Recovered). שטח הנשימה הוקטן באופן ניכר. קיימים סימנים ברורים של הפרעות במחזור הדם (Cor pulmonale) או שטפי־דם תדירים וניכרים|60%}} {{ח:תתתת|(4)|(א)}} {{טור לשמאל|שנרפאה לאחר ניתוח טורקופלסטי של פחות מ־5 צלעות|5%}} {{ח:תתתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|שנרפאה לאחר ניתוח טורקופלסטי חד־צדדי או דו־צדדי של יותר מ־5 צלעות|10%}} {{ח:תתתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|שנרפאה לאחר כריתה של סגמנט|5%}} {{ח:תתתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|שנרפאה לאחר כריתה של שטח הריאה המתאים לשטח של אונה|10%}} {{ח:תתתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|שנרפאה לאחר ניתוח כריתה של אונה עם תוספת של טורקופלסטיקה|15%}} {{ח:תתתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|שנרפאה לאחר כריתה של יותר מאונה אחת עם תוספת של טורקופלסטיקה|20%}} {{ח:תתתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|שנרפאה לאחר כריתה של ריאה אחת וקיימים שינויים גם בריאה השניה|30%}} {{ח:תתת}} '''הערה:''' בסעיף קטן זה יש להוסיף לאחוזים המפורטים בו אחוזי נכות כפי שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} לצד כל פגימה. {{ח:תתת|(ג)}} שחפת בלתי פעילה שנרפאה: {{ח:תתתת|(1)}} {{טור לשמאל|קיימת הגבלה ניכרת בכושר הנשימה על ידי התעבות רחבה של הפלוירה|10%}} {{ח:תתתת}} לאחוז האמור יש להוסיף אחוזי נכות כפי שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} לצד כל פגימה. {{ח:תתתת|(2)}} שחפת מחוץ לריאות: {{ש}} דרגת הנכות תיקבע בהתאם לפגימות במערכות השונות שהן תוצאה של מחלת השחפת. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת חלק ב פרט 6}} {{ח:ת}} {{מוגדל|ברוצלוזיס}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת חלק ב פרט 7}} {{ח:ת}} {{מוגדל|שיתוק ילדים}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת חלק ב פרט 8}} {{ח:ת}} {{מוגדל|קדחת צהובה, פילאריאסיס, ליישמניוסיס, חולי רע, דבר, טרופנוזומיאזיס}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת חלק ב פרט 9}} {{ח:ת}} {{מוגדל|צפדת}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאת מחלות אלה. {{ח:סעיף*|10||תיקון: תש״ך־2|עוגן=תוספת חלק ב פרט 10}} {{ח:ת}} {{מוגדל|סרטן עור וכיב ממאיר של קרנית העין וסרטן הרירית של האף או הגתות הקשורות באף}} – בהתאם לפגימות השונות שהנן תוצאה ממחלות אלה. {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת חלק ב פרט 11}} {{ח:תת|(1)}} {{מוגדל|צורנית עם שחפת}} – בהתאם לאחוזי הנכות של השחפת. {{ח:תת|(2)}} {{מוגדל|צורנית בלעדי שחפת}} – בהתאם להפרעה במערכת הנשימה תוך התאמה עם אחוזי הנכות שנקבעו לגבי השחפת. {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת חלק ב פרט 12}} {{ח:ת}} {{מוגדל|אמיינתית}} – בהתאם להפרעה במערכת הנשימה תוך התאמה עם אחוזי הנכות שנקבעו לגבי השחפת. {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת חלק ב פרט 13}} {{ח:ת}} {{מוגדל|ירוד}} – בהתאם לליקויים בכושר הראייה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי ירוד כתוצאה מתאונת עבודה. {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת חלק ב פרט 14}} {{ח:ת}} {{מוגדל|מחלת קייסון}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהינן תוצאה ממחלות אלה. {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת חלק ב פרט 15}} {{ח:ת}} {{מוגדל|עוויות}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהינן תוצאה ממחלות אלה. {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת חלק ב פרט 16}} {{ח:ת}} {{מוגדל|מחלות קרינה}} – בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהינן תוצאה ממחלות אלה. {{ח:סעיף*|17||תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת חלק ב פרט 17}} {{ח:ת}} {{מוגדל|מחלות עצבים, פרקים, גידים, שרירים, כלי הדם או העצבים של הגפיים}} – בהתאם לפגימות במערכות אלה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו להן. {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת חלק ב פרט 18}} {{ח:ת}} {{מוגדל|בורסיטיס}} – תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי פגימות בברך. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשכ״ד|עוגן=תוספת חלק ב פרט 19}} {{ח:ת}} {{מוגדל|ליקויי שמיעה}} – בהתאם לליקויים בכושר השמיעה תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו לגבי ליקויי שמיעה כתוצאה מתאונת עבודה. {{ח:קטע2|תוספת חלק ג|חלק ג׳: מבחנים בנסיבות מיוחדות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ד־2, תשנ״ו}} {{ח:קטע2|תוספת חלק ד|חלק ד׳: פיגור שכלי {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ד־3, תשמ״ד}} {{ח:חתימות|י״א באייר תשט״ז (22 באפריל 1956)}} * '''גולדה מאירסון'''<br>שרת העבודה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] jyret7stmiq7o6ei3vmhrujivwuuupc מקור:תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון) 116 458906 3011262 2930945 2026-05-05T14:36:43Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו 3011262 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ"ב-2021 <מאגר תקן 1004301 קוד a163Y00000ELDaNQAX> <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 1230|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|9826)); ((תשפ"ו, 1966|תיקון|12365)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5(ד)]] [[+|ו-64(1)]] [[=החוק|לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]], בהתייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בקשה" - בקשה לקבלת רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות או לחידוש רישיון הפעלה; :- "מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות" - מבקש רישיון הפעלה, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; לעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - בעל השליטה או מנהל בתאגיד כאמור. @ 2. הגשת בקשה : (א) מפעיל של מעון יום לפעוטות המבקש לקבל רישיון הפעלה או לחדשו (להלן - המבקש), ימלא בקשה, הכוללת את פרטי המידע המפורטים [[בתוספת הראשונה]], ויצרף לה את המסמכים המפורטים [[בתוספת האמורה]]; המבקש יגיש את הבקשה ואת המסמכים האמורים לממונה באופן דיגיטלי; הממונה יפרסם באתר האינטרט של המשרד הודעה על האופן הדיגיטלי שבו ניתן להגיש את הבקשה ואת המסמכים כאמור. : (ב) נוסף על המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), יצרף המבקש באופן דיגיטלי כאמור בתקנת המשנה האמורה, עותק של הסכמה חתומה בחתימת ידו של כל אחד מהמעורבים בהפעלת המעון, ושל המתגורר במעון, במעון המשמש או הנועד לשמש בית מגורים, ובלבד שמלאו לו 12 שנים, לכך שמשטרת ישראל תמסור לממונה מידע לגביו מן המרשם הפלילי כמשמעותו [[בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]]; הסכמה כאמור תהיה בנוסח שלפי [[התוספת השנייה]]. : (ג) במקרים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, יסייע לו הממונה לבצע את ההגשה הדיגיטלית, ולצורך כך יפרסם הממונה הודעה על אופן הסיוע כאמור באתר האינטרנט של המשרד; במקרים חריגים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, הממונה יאפשר למבקש להגיש את הבקשה או את המסמכים באופן שאינו דיגיטלי. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 2(א)]]))) ==== === בקשה לקבלת רישיון הפעלת מעון יום לפעוטות או לחידושו === : שים לב: שדות המסומנים בכוכבית "*" הם שדות חובה. === *פרק א': סוג הבקשה === : □ בקשה ראשונה לרישיון. : □ חידוש רישיון. === *פרק ב': פרטי המבקש (מפעיל המעון) === : *מספר זהות {{מוקטן|(כולל ספרת ביקורת)}}/דרכון זר __________ : *שם משפחה __________ : *שם פרטי __________ : *תפקיד __________ : טלפון קווי __________ : *טלפון נייד __________ : *דואר אלקטרוני __________ === פרק ג': פרטי המעון === @ 1. <עוגן פרק ג פרט 1> : פרטים כלליים של המעון: : *שם המעון __________ : *יישוב __________ : *רחוב __________ : *מספר בית __________ : *מספר דירה __________ : *מספר טלפון במעון __________ : *דואר אלקטרוני במעון __________ @ 2. <עוגן פרק ג פרט 2> : *מפעיל המעון: : {{טורים שווים | : □ חברה | : □ עמותה | : □ חברה לתועלת הציבור (חל"צ) }} : {{טורים שווים | : □ עוסק מורשה | : □ אגודה שיתופית | : □ עוסק פטור }} : (()) * יש לצרף תעודת רישום מטעם הגורם הממשלתי המתאים. : *האם התאגיד מוכר באגף למעונות יום: : {{טורים שווים | : □ תאגיד מוכר באגף למעונות יום | : □ תאגיד שאינו מוכר באגף למעונות יום }} @ 3. <עוגן פרק ג פרט 3> : פרטי בעלי השליטה או המנהל בתאגיד : *תפקיד (בעל השליטה או המנהל בתאגיד) __________ : *מספר זהות/דרכון זר __________ : *שם משפחה __________ : *שם פרטי __________ : *שם אב __________ : *טלפון קווי או נייד __________ : *דואר אלקטרוני __________ : *תאריך לידה __________ : *ארץ לידה __________ : *יישוב __________ : *רחוב __________ : *מספר בית __________ : מספר דירה __________ @ 4. <עוגן פרק ג פרט 4> : *הצהרה : אני, מפעיל המעון, מצהיר כי - : □ לא הוכרזתי פסול דין, לא מונה לי אפוטרופוס לפי [[סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]; : □ לא הוכרזתי פושט רגל ולא ניתן בענייני צו לפתיחת הליכים, לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]], ואם הוכרזתי פושט רגל או ניתן בענייני צו הליכים כאמור - ניתן בענייני הפטר שלפי תנאיו אני רשאי להיות בעל רישיון; : □ אני מפעיל מעון שהוא תאגיד - לא החלטתי על פירוק התאגיד מרצון ובית משפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו. === פרק ד': צוות המעון === @ 1. <עוגן פרק ד פרט 1> : מנהל המעון : *האם המנהל, נוסף על תפקידו כמנהל, מועסק גם כמחנך–מטפל? : □ כן: :: □ המנהל שהוא מחנך–מטפל התחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם [[לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]. :: □ המנהל שהוא מחנך–מטפל יתחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם [[לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]. : □ לא. @ 2. <עוגן פרק ד פרט 2> (תיקון: תשפ"ו) : מחנך–מטפל : א. פרטים אישיים: :: *מספר זהות/דרכון זר __________ :: *שם משפחה __________ :: *שם פרטי __________ :: *שם אב __________ :: *טלפון קווי/נייד __________ :: *דואר אלקטרוני __________ :: *תאריך לידה __________ :: *ארץ לידה __________ :: *יישוב __________ :: *רחוב __________ :: *מספר בית __________ :: מספר דירה __________ : ב. הכשרה פדגוגית או השכלה: :: *האם למחנך–מטפל קיימת הכשרה פדגוגית לפי [[=התקנות העיקריות|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]] (להלן - התקנות העיקריות): :: □ כן: ::: אנא סמן את סוג התעודה שברשותך; יש לצרף העתק של התעודה: ::: □ בעל תעודת מקצוע סוג 1, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה. ::: □ בעל תעודת מקצוע סוג 2, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה. ::: □ בעל תעודה המעידה על השכלה אקדמית בתחום החינוך לגיל הרך. ::: □ בעל תעודת הוראה למורים וגננות לגיל הרך. ::: □ בעל תעודה המעידה על השכלה מתאימה אחרת שמכיר בה משרד החינוך. :: □ לא: {{מוקטן|(יש לקרוא בעיון את החלופות שלהלן ולבחור בחלופה היחידה המתאימה)}} ::: □ מילא תפקיד של מחנך–מטפל לפני יום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021) - ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ' בתשרי התשפ"ז (1 בספטמבר 2027). :::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[בתקנה 26(ג1) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}} ::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021), וביום ו' בתשרי התשפ"ו (28 בספטמבר 2025) היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות - ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ"ו בתשרי התשפ"ז (28 בספטמבר 2027). :::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] [[ו-26(ג2) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}} ::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021), וביום ו' בתשרי התשפ"ו (28 בספטמבר 2025) לא היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות - ישלים הכשרה פדגוגית בתוך שנתיים מהיום שבו שב לעבוד כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות. :::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] [[ו-26(ג3) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}} ::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה מיום ו' בתשרי התשפ"ו (28 בספטמבר 2025) - יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד במעונות היום לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה. :::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] [[ו-26(ו) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}} ::: □ החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעון יום לפעוטות לראשונה מיום כ"ט באב התשפ"ז (1 בספטמבר 2027) - יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד באותו מעון יום לפעוטות לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנה מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה. :::: {{מוקטן|[בהתאם לקבוע [[+|בתקנות 5(3)]] ]]((ו))-6(ב) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}} : ג. *הכשרה בדבר עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה: :: □ המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא עזרה ראשונה בהתאם [[לתקנה 5(1) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]. :: □ המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא התנהלות בטוחה בהתאם [[לתקנה 5(2) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]. @ 3. <עוגן פרק ד פרט 3> : מדריך חינוכי : □ במעון מועסק מדריך חינוכי בהיקף של _______________ שעות חודשיות. : □ במעון לא מועסק מדריך חינוכי. : (()) • יש למלא החל מיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022), את ההתחייבות ואת הפרטים האישיים של המדריך החינוכי: : □ אני מתחייב כי במהלך כל שנת הלימודים יכלול צוות המעון, מדריך חינוכי כמשמעותו [[בתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]], שיעביר הדרכה חינוכית בהיקף של 4 שעות לחודש. : פרטים אישיים: : *מספר זהות/דרכון זר __________ : *שם משפחה __________ : *שם פרטי __________ : *שם אב __________ : *טלפון קווי/נייד __________ : *דואר אלקטרוני __________ : *תאריך לידה __________ : *ארץ לידה __________ : *יישוב __________ : *רחוב __________ : *מספר בית __________ : מספר דירה __________ === פרק ה': פירוט הכיתות והקבוצות במעון === @ 1. <עוגן פרק ה פרט 1> : כיתות מעון: : א. *סוג כיתה: :: □ לידה עד גיל 15 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: ______________ :: □ מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: _________ :: □ מעל 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: _______________ :: □ רב-גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); שמות מחנכים–מטפלים: ______________ : ב. שטח פעילות __________________ :: (()) • בשלב זה מעונות שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) אינם כפופים לחובות לגבי שטח הפעילות כמפורט [[בתקנה 4(ב) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]], והמידע נאסף לצורך בחינת שיפור השטח המזערי לפעוט במעונות יום לפעוטות ודיווח לוועדת הכנסת בהתאם [[+|לתקנות 23]] [[ו-24 לתקנות האמורות]], לפי העניין. :: לידיעה, החל מיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) תחול חובה על מעונות שלא קיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021) - לעמוד בדרישות [[התקנות האמורות]] לגבי שטח הפעילות, המפורטות [[בתקנה 4(ב) לתקנות האמורות]]. :: על אף האמור, תחולת החובה כאמור על מעונות שקיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ"ד באלול התשפ"א (1 בספטמבר 2021) (מעונות קיימים), תתחיל ביום 1 בספטמבר לאחר שהשר הודיע בהודעה ברשומות כי לפי מחקר שערך המשרד, 80% ממעונות היום הקיימים שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד, לפחות, עומדים בשטח מזערי לפעוט כאמור [[#תוספת ראשונה|בטור ד' לטבלה שבתוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]; אם השר הודיע כאמור לאחר יום 1 במרס של שנה מסוימת, תחולת החובה כאמור על מעונות קיימים תתחיל ביום 1 בספטמבר של השנה שלאחריה, בהתאם [[לתקנה 25(ה) לתקנות האמורות]]. :: (1) מדידת שטח הפעילות היא על סמך - ::: □ מדידה אישית. ::: □ אישור ארנונה. ::: □ תשריט בית משותף. ::: □ היתר בנייה. ::: □ פרוגרמה. ::: □ מודד מוסמך. :: (2) תאריך מדידת שטח הפעילות/אישור ________________ : ג. תפוסה (מספר הילדים המרבי בכיתה) ______ :: (()) * בשלב זה על מעונות שאינם תחת הסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) לא חלה חובה לעניין התפוסה כאמור [[+|בתקנה 2]] [[#תוספת ראשונה|וטור ב' לטבלה שבתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]; החל מיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), תחול עליהם החובה כאמור ובהתאם לכך מהיום האמור גם עליהם למלא סעיף זה. : ד. *תקינה (יחס פעוטות למחנך–מטפל) בכל כיתה: :: *סוג הכיתה: :: □ לידה עד גיל 15 חודשים; תקינה ____________________ :: □ מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; תקינה ________________ :: □ מעל 24 חודשים; תקינה ______________ :: □ רב-גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); תקינה _________ === פרק ו': מעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות והמתגורר במעון יום לפעוטות === : בהתאם [[+|לסעיפים 6(א)(1)]], [[+|8(1)]] [[ו-15 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]], נדרשת בדיקת רישום פלילי בעבור כל המעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות שהם: מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון יום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד - בעל השליטה או מנהל בתאגיד. : כמו כן בהתאם [[+|לסעיפים 6(א)(2)]] [[ו-8(2) לחוק האמור]], במעון המשמש או הנועד לשמש גם בית מגורים, נדרשת בדיקת רישום פלילי כאמור בעבור כל מי שמתגורר בו, ובלבד שמלאו לו 12 שנים. : 1. *האם יש במעון מי שהוא מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות נוסף על מי שהוא מעורב כאמור ופורט לגביו [[$ תוספת|בפרקים ב' עד ד']]: :: □ לא :: □ כן : 2. פרטים אישיים של מעורבים נוספים: :: *מספר זהות/דרכון זר __________ :: *שם משפחה __________ :: *שם פרטי __________ :: *שם אב __________ :: *טלפון קווי/נייד __________ :: *דואר אלקטרוני __________ :: *תאריך לידה __________ :: *ארץ לידה __________ :: *יישוב __________ :: *רחוב __________ :: *מספר בית __________ :: מספר דירה __________ === פרק ז': מצלמות === @ 1. <עוגן פרק ז פרט 1> : *התקנת מצלמות במעון: : □ במעון שלגביו מוגשת בקשה זו, הותקנו מצלמות, בהתאם [[לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. : □ ידוע לי שעליי למלא את הוראות [[חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]; שים לב, האמור הוא תנאי למתן הרישיון לפי [[סעיף 6(א)(9) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. @ 2. <עוגן פרק ז פרט 2> : *פטור מהתקנת מצלמות בהתאם [[לסעיף 11 לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]: : □ המעון שלגביו מוגשת בקשה זו פועל במקום המשמש גם למגורים. : □ 70% מהורי הפעוטות השוהים במעון שלגביו מוגשת בקשה זו התנגדו בכתב להפעלת מצלמות במעון. :: (()) * יש לצרף את כתב ההתנגדות של ההורים. === פרק ח': בטיחות === : (()) * יש לצרף הצהרה והתחייבות בדבר עמידה בתנאי בטיחות לפי הנוסח [[בתוספת השלישית לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]. === פרק ט': ביטוחים === : □ *יש ברשותו של מעון יום לפעוטות שאני מפעיל ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות העלולות להיגרם במהלך שהיית הפעוטות במעון, ביטוח תאונות אישיות וחבות מעסיק בתוקף לשנת הלימודים ___________ כאמור [[בתקנה 17 לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ"א-2021]]. : (()) * המלצות המשרד בנוגע לגבולות אחריות הביטוחים יפורסמו באתר המשרד. === פרק י': הצהרת מבקש רישיון === : □ *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לעמוד בתנאים למתן רישיון הפעלה למעון יום לפעוטות או חידושו האמורים [[בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]], או בתקנות לפיו ובכל התנאים שעליהם הורה או יורה לי הממונה לפי [[החוק האמור]], וכי אי-עמידה באחד התנאים כאמור או הפרתם עלולה להוות עילה לאי-מתן רישיון או לחידושו, לביטולו או להתלייתו. :: *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לדווח על כל שינוי בפרטים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, בהתאם [[לסעיף 12 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. == תוספת שנייה == ==== ((([[תקנה 2(ב)]]))) ==== === טופס הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]] === : אני, החתום מטה, _____________ מספר זהות ______________ נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות [[=החוק|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]] (להלן - החוק), לממונה לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018]]. : יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ"ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי. : הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי [[החוק]] לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי. : הובהר לי בזה כי אם יש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את קבלת הזכות לרישיון הפעלה ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו [[בחוק]]. : ידוע לי כי בהסכמתי זו אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות [[החוק]]. : {{טורים שווים| חתימה: ________________ | תאריך: ________________ }} <פרסום> י"א בטבת התשפ"ב (15 בדצמבר 2021) <חתימה> אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה 367mkiw862rocv6f56vhc1bqiqjzua4 תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון) 0 458910 3011265 2927158 2026-05-05T15:00:38Z OpenLawBot 8112 [3011262] תיקון תשפ"ו 3011265 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון), התשפ״ב–2021}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1230|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (בקשה לרישיון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1966|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12365.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 5|סעיפים 5(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 64|ו־64(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, בהתייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לקבלת רישיון להפעלת מעון יום לפעוטות או לחידוש רישיון הפעלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות“ – מבקש רישיון הפעלה, בעלים או מנהל של מעון יום לפעוטות, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; לעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – בעל השליטה או מנהל בתאגיד כאמור. {{ח:סעיף|2|הגשת בקשה}} {{ח:תת|(א)}} מפעיל של מעון יום לפעוטות המבקש לקבל רישיון הפעלה או לחדשו (להלן – המבקש), ימלא בקשה, הכוללת את פרטי המידע המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ויצרף לה את המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת האמורה}}; המבקש יגיש את הבקשה ואת המסמכים האמורים לממונה באופן דיגיטלי; הממונה יפרסם באתר האינטרט של המשרד הודעה על האופן הדיגיטלי שבו ניתן להגיש את הבקשה ואת המסמכים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), יצרף המבקש באופן דיגיטלי כאמור בתקנת המשנה האמורה, עותק של הסכמה חתומה בחתימת ידו של כל אחד מהמעורבים בהפעלת המעון, ושל המתגורר במעון, במעון המשמש או הנועד לשמש בית מגורים, ובלבד שמלאו לו 12 שנים, לכך שמשטרת ישראל תמסור לממונה מידע לגביו מן המרשם הפלילי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}; הסכמה כאמור תהיה בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ג)}} במקרים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, יסייע לו הממונה לבצע את ההגשה הדיגיטלית, ולצורך כך יפרסם הממונה הודעה על אופן הסיוע כאמור באתר האינטרנט של המשרד; במקרים חריגים שבהם המבקש מתקשה להגיש באמצעים דיגיטליים את הבקשה או לצרף לה את המסמכים הנדרשים לפי תקנה זו, הממונה יאפשר למבקש להגיש את הבקשה או את המסמכים באופן שאינו דיגיטלי. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}})}}}} {{ח:קטע3||בקשה לקבלת רישיון הפעלת מעון יום לפעוטות או לחידושו}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} שים לב: שדות המסומנים בכוכבית ”*“ הם שדות חובה. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק א|*פרק א׳: סוג הבקשה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|□}} בקשה ראשונה לרישיון. {{ח:תת|□}} חידוש רישיון. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ב|*פרק ב׳: פרטי המבקש (מפעיל המעון)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} *מספר זהות {{מוקטן|(כולל ספרת ביקורת)}}/דרכון זר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם משפחה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם פרטי <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *תפקיד <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} טלפון קווי <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *טלפון נייד <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *דואר אלקטרוני <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ג|פרק ג׳: פרטי המעון}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 1}} {{ח:ת}} פרטים כלליים של המעון: {{ח:ת}} *שם המעון <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *יישוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *רחוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *מספר בית <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *מספר דירה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *מספר טלפון במעון <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *דואר אלקטרוני במעון <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 2}} {{ח:ת}} *מפעיל המעון: {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|□}} חברה | {{ח:תת|□}} עמותה | {{ח:תת|□}} חברה לתועלת הציבור (חל״צ) }} {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|□}} עוסק מורשה | {{ח:תת|□}} אגודה שיתופית | {{ח:תת|□}} עוסק פטור }} {{ח:ת}} * יש לצרף תעודת רישום מטעם הגורם הממשלתי המתאים. {{ח:ת}} *האם התאגיד מוכר באגף למעונות יום: {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:תת|□}} תאגיד מוכר באגף למעונות יום | {{ח:תת|□}} תאגיד שאינו מוכר באגף למעונות יום }} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 3}} {{ח:ת}} פרטי בעלי השליטה או המנהל בתאגיד {{ח:ת}} *תפקיד (בעל השליטה או המנהל בתאגיד) <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *מספר זהות/דרכון זר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם משפחה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם פרטי <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם אב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *טלפון קווי או נייד <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *דואר אלקטרוני <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *תאריך לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *ארץ לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *יישוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *רחוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *מספר בית <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} מספר דירה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרק ג פרט 4}} {{ח:ת}} *הצהרה {{ח:ת}} אני, מפעיל המעון, מצהיר כי – {{ח:תת|□}} לא הוכרזתי פסול דין, לא מונה לי אפוטרופוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}; {{ח:תת|□}} לא הוכרזתי פושט רגל ולא ניתן בענייני צו לפתיחת הליכים, לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, ואם הוכרזתי פושט רגל או ניתן בענייני צו הליכים כאמור – ניתן בענייני הפטר שלפי תנאיו אני רשאי להיות בעל רישיון; {{ח:תת|□}} אני מפעיל מעון שהוא תאגיד – לא החלטתי על פירוק התאגיד מרצון ובית משפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ד|פרק ד׳: צוות המעון}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ד פרט 1}} {{ח:ת}} מנהל המעון {{ח:ת}} *האם המנהל, נוסף על תפקידו כמנהל, מועסק גם כמחנך–מטפל? {{ח:תת|□}} כן: {{ח:תתת|□}} המנהל שהוא מחנך–מטפל התחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 6|לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}. {{ח:תתת|□}} המנהל שהוא מחנך–מטפל יתחיל הכשרה פדגוגית כפי שהורה לו הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 6|לתקנה 6(ה) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}. {{ח:תת|□}} לא. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרק ד פרט 2}} {{ח:ת}} מחנך–מטפל {{ח:תת|א.}} פרטים אישיים: {{ח:תת}} *מספר זהות/דרכון זר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *שם משפחה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *שם פרטי <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *שם אב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *טלפון קווי/נייד <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *דואר אלקטרוני <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *תאריך לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *ארץ לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *יישוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *רחוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *מספר בית <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} מספר דירה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת|ב.}} הכשרה פדגוגית או השכלה: {{ח:תת}} *האם למחנך–מטפל קיימת הכשרה פדגוגית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}} (להלן – התקנות העיקריות): {{ח:תתת|□}} כן: {{ח:תתת}} אנא סמן את סוג התעודה שברשותך; יש לצרף העתק של התעודה: {{ח:תתתת|□}} בעל תעודת מקצוע סוג 1, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה. {{ח:תתתת|□}} בעל תעודת מקצוע סוג 2, של מחנך–מטפל מאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה והתעשייה. {{ח:תתתת|□}} בעל תעודה המעידה על השכלה אקדמית בתחום החינוך לגיל הרך. {{ח:תתתת|□}} בעל תעודת הוראה למורים וגננות לגיל הרך. {{ח:תתתת|□}} בעל תעודה המעידה על השכלה מתאימה אחרת שמכיר בה משרד החינוך. {{ח:תתת|□}} לא: {{מוקטן|(יש לקרוא בעיון את החלופות שלהלן ולבחור בחלופה היחידה המתאימה)}} {{ח:תתתת|□}} מילא תפקיד של מחנך–מטפל לפני יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021) – ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ׳ בתשרי התשפ״ז (1 בספטמבר 2027). {{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|בתקנה 26(ג1) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}} {{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021), וביום ו׳ בתשרי התשפ״ו (28 בספטמבר 2025) היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות – ישלים הכשרה פדגוגית עד ליום כ״ו בתשרי התשפ״ז (28 בספטמבר 2027). {{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|ו־26(ג2) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}} {{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה לאחר יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021), וביום ו׳ בתשרי התשפ״ו (28 בספטמבר 2025) לא היה מועסק כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות – ישלים הכשרה פדגוגית בתוך שנתיים מהיום שבו שב לעבוד כמחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות. {{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|ו־26(ג3) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}} {{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעונות היום לפעוטות לראשונה מיום ו׳ בתשרי התשפ״ו (28 בספטמבר 2025) – יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד במעונות היום לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה. {{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 26|ו־26(ו) לתקנות העיקריות}}{{ריק}}]}} {{ח:תתתת|□}} החל למלא תפקיד של מחנך–מטפל במעון יום לפעוטות לראשונה מיום כ״ט באב התשפ״ז (1 בספטמבר 2027) – יתחיל/ימשיך {{מוקטן|[יש למחוק את המיותר]}} הכשרה פדגוגית בתוך שנה מהיום שבו התחיל לעבוד באותו מעון יום לפעוטות לראשונה, וישלימה בתקופה שלא תעלה על שנה מיום שהתחיל את ההכשרה או המשיך אותה. {{ח:תתתת}} {{מוקטן|[בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|בתקנות 5(3)}} ]]{{ח:הערה|ו}}-6(ב) לתקנות העיקריות]]{{ריק}}]}} {{ח:תת|ג.}} *הכשרה בדבר עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה: {{ח:תתת|□}} המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא עזרה ראשונה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|לתקנה 5(1) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}. {{ח:תתת|□}} המחנך–מטפל עבר בהצלחה קורס בנושא התנהלות בטוחה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 5|לתקנה 5(2) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרק ד פרט 3}} {{ח:ת}} מדריך חינוכי {{ח:תת|□}} במעון מועסק מדריך חינוכי בהיקף של <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> שעות חודשיות. {{ח:תת|□}} במעון לא מועסק מדריך חינוכי. {{ח:ת}} • יש למלא החל מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), את ההתחייבות ואת הפרטים האישיים של המדריך החינוכי: {{ח:תת|□}} אני מתחייב כי במהלך כל שנת הלימודים יכלול צוות המעון, מדריך חינוכי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|בתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}, שיעביר הדרכה חינוכית בהיקף של 4 שעות לחודש. {{ח:ת}} פרטים אישיים: {{ח:ת}} *מספר זהות/דרכון זר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם משפחה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם פרטי <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *שם אב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *טלפון קווי/נייד <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *דואר אלקטרוני <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *תאריך לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *ארץ לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *יישוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *רחוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} *מספר בית <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:ת}} מספר דירה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ה|פרק ה׳: פירוט הכיתות והקבוצות במעון}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ה פרט 1}} {{ח:ת}} כיתות מעון: {{ח:תת|א.}} *סוג כיתה: {{ח:תתת|□}} לידה עד גיל 15 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> {{ח:תתת|□}} מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_________</span> {{ח:תתת|□}} מעל 24 חודשים; שמות מחנכים–מטפלים: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> {{ח:תתת|□}} רב־גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); שמות מחנכים–מטפלים: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> {{ח:תת|ב.}} שטח פעילות <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________________</span> {{ח:תת}} • בשלב זה מעונות שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) אינם כפופים לחובות לגבי שטח הפעילות כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 4|בתקנה 4(ב) לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}, והמידע נאסף לצורך בחינת שיפור השטח המזערי לפעוט במעונות יום לפעוטות ודיווח לוועדת הכנסת בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 23|לתקנות 23}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 24|ו־24 לתקנות האמורות}}, לפי העניין. {{ח:תת}} לידיעה, החל מיום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023) תחול חובה על מעונות שלא קיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021) – לעמוד בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)|התקנות האמורות}} לגבי שטח הפעילות, המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 4|בתקנה 4(ב) לתקנות האמורות}}. {{ח:תת}} על אף האמור, תחולת החובה כאמור על מעונות שקיבלו אישור ראשוני או רישיון הפעלה עד יום כ״ד באלול התשפ״א (1 בספטמבר 2021) (מעונות קיימים), תתחיל ביום 1 בספטמבר לאחר שהשר הודיע בהודעה ברשומות כי לפי מחקר שערך המשרד, 80% ממעונות היום הקיימים שאינם בהסכם הפעלה עם המשרד, לפחות, עומדים בשטח מזערי לפעוט כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#תוספת 1|בטור ד׳ לטבלה שבתוספת הראשונה לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}; אם השר הודיע כאמור לאחר יום 1 במרס של שנה מסוימת, תחולת החובה כאמור על מעונות קיימים תתחיל ביום 1 בספטמבר של השנה שלאחריה, בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 25|לתקנה 25(ה) לתקנות האמורות}}. {{ח:תתת|(1)}} מדידת שטח הפעילות היא על סמך – {{ח:תתתת|□}} מדידה אישית. {{ח:תתתת|□}} אישור ארנונה. {{ח:תתתת|□}} תשריט בית משותף. {{ח:תתתת|□}} היתר בנייה. {{ח:תתתת|□}} פרוגרמה. {{ח:תתתת|□}} מודד מוסמך. {{ח:תתת|(2)}} תאריך מדידת שטח הפעילות/אישור <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">________________</span> {{ח:תת|ג.}} תפוסה (מספר הילדים המרבי בכיתה) <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______</span> {{ח:תת}} * בשלב זה על מעונות שאינם תחת הסכם הפעלה עם המשרד (מעונות ללא סמל) לא חלה חובה לעניין התפוסה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 2|בתקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#תוספת 1|וטור ב׳ לטבלה שבתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}; החל מיום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022), תחול עליהם החובה כאמור ובהתאם לכך מהיום האמור גם עליהם למלא סעיף זה. {{ח:תת|ד.}} *תקינה (יחס פעוטות למחנך–מטפל) בכל כיתה: {{ח:תת}} *סוג הכיתה: {{ח:תתת|□}} לידה עד גיל 15 חודשים; תקינה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">____________________</span> {{ח:תתת|□}} מעל 15 חודשים עד 24 חודשים; תקינה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">________________</span> {{ח:תתת|□}} מעל 24 חודשים; תקינה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> {{ח:תתת|□}} רב־גילית (יש לפרט מספר ילדים לכל שכבת גיל); תקינה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_________</span> {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ו|פרק ו׳: מעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות והמתגורר במעון יום לפעוטות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 6|לסעיפים 6(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 8|8(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 15|ו־15 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, נדרשת בדיקת רישום פלילי בעבור כל המעורבים בהפעלת מעון יום לפעוטות שהם: מבקש רישיון ההפעלה, הבעלים של מעון יום לפעוטות, מנהל המעון, מחנך–מטפל במעון וכל שאר העובדים במעון, נותן שירותים במעון הבא במגע ישיר ומתמשך עם הפעוטות במעון; ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – בעל השליטה או מנהל בתאגיד. {{ח:ת}} כמו כן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 6|לסעיפים 6(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 8|ו־8(2) לחוק האמור}}, במעון המשמש או הנועד לשמש גם בית מגורים, נדרשת בדיקת רישום פלילי כאמור בעבור כל מי שמתגורר בו, ובלבד שמלאו לו 12 שנים. {{ח:תת|1.}} *האם יש במעון מי שהוא מעורב בהפעלת מעון יום לפעוטות נוסף על מי שהוא מעורב כאמור ופורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ב|בפרקים ב׳ עד ד׳}}: {{ח:תתת|□}} לא {{ח:תתת|□}} כן {{ח:תת|2.}} פרטים אישיים של מעורבים נוספים: {{ח:תת}} *מספר זהות/דרכון זר <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *שם משפחה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *שם פרטי <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *שם אב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *טלפון קווי/נייד <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *דואר אלקטרוני <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *תאריך לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *ארץ לידה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *יישוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *רחוב <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} *מספר בית <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:תת}} מספר דירה <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">__________</span> {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ז|פרק ז׳: מצלמות}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרק ז פרט 1}} {{ח:ת}} *התקנת מצלמות במעון: {{ח:תת|□}} במעון שלגביו מוגשת בקשה זו, הותקנו מצלמות, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות|לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}. {{ח:תת|□}} ידוע לי שעליי למלא את הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}; שים לב, האמור הוא תנאי למתן הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 6|סעיף 6(א)(9) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרק ז פרט 2}} {{ח:ת}} *פטור מהתקנת מצלמות בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות#סעיף 11|לסעיף 11 לחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}: {{ח:תת|□}} המעון שלגביו מוגשת בקשה זו פועל במקום המשמש גם למגורים. {{ח:תת|□}} 70% מהורי הפעוטות השוהים במעון שלגביו מוגשת בקשה זו התנגדו בכתב להפעלת מצלמות במעון. {{ח:תת}} * יש לצרף את כתב ההתנגדות של ההורים. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ח|פרק ח׳: בטיחות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} * יש לצרף הצהרה והתחייבות בדבר עמידה בתנאי בטיחות לפי הנוסח {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#תוספת 3|בתוספת השלישית לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ט|פרק ט׳: ביטוחים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|□}} *יש ברשותו של מעון יום לפעוטות שאני מפעיל ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות העלולות להיגרם במהלך שהיית הפעוטות במעון, ביטוח תאונות אישיות וחבות מעסיק בתוקף לשנת הלימודים <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">___________</span> כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות)#סעיף 17|בתקנה 17 לתקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), התשפ״א–2021}}. {{ח:ת}} * המלצות המשרד בנוגע לגבולות אחריות הביטוחים יפורסמו באתר המשרד. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק י|פרק י׳: הצהרת מבקש רישיון}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|□}} *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לעמוד בתנאים למתן רישיון הפעלה למעון יום לפעוטות או חידושו האמורים {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, או בתקנות לפיו ובכל התנאים שעליהם הורה או יורה לי הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|החוק האמור}}, וכי אי־עמידה באחד התנאים כאמור או הפרתם עלולה להוות עילה לאי־מתן רישיון או לחידושו, לביטולו או להתלייתו. {{ח:תת}} *אני, מפעיל המעון, מצהיר כי ידוע לי שעליי לדווח על כל שינוי בפרטים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות#סעיף 12|לסעיף 12 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)}})}}}} {{ח:קטע3|טופס|טופס הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני, החתום מטה, <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_____________</span> מספר זהות <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} (להלן – החוק), לממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}. {{ח:ת}} יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ״ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי. {{ח:ת}} הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|החוק}} לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי. {{ח:ת}} הובהר לי בזה כי אם יש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את קבלת הזכות לרישיון הפעלה ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק}}. {{ח:ת}} ידוע לי כי בהסכמתי זו אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|החוק}}. {{ח:ת}} {{טורים שווים| חתימה: <span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">________________</span> | תאריך: <span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">________________</span> }} {{ח:חתימות|י״א בטבת התשפ״ב (15 בדצמבר 2021)}} * '''אורנה ברביבאי'''<br>שרת הכלכלה והתעשייה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] fmgsljy81edgy3cy7oo8am8nqe6y50h מקור:תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות) 116 467128 3011335 3006383 2026-05-06T06:18:13Z Shahar9261 22508 כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה 3011335 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984 <מאגר תקן 2115955 קוד a163Y00000DuSo7QAF> <מקור> ((ק"ת תשמ"ד, 1377|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|4622)); ((תשנ"ט, 1116|תיקון|5994)); ((תשס"ו, 1054|תיקון|6506)); ((תשס"ח, 915|תיקון|6675)); ((תשע"ו, 304|תיקון|7584)), ((974|הוראת שעה|7642)), ((1461|תיקון (תיקון)|7678)); ((תש"ף, 1476|תיקון [תשע"ו] (תיקון)|8580)); ((תשפ"ד, 1780|הוראת שעה [תשע"ו] (תיקון)|11167)); ((תשפ"ו, 1924|תיקון|12359)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#208|סעיפים 127כז]], [[+#212|127לא]], [[+#210|127לב]] [[+#400|ו-242]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ו-2, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "חוק בתי דין מינהליים" - [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]]; :- "מזכיר" - מי שמונה לפי [[תקנה 19א]]; :- "רשימת ליקויים" - הליקויים והפגימות המפורטים במבחנים [[+#תוספת חלק א|שבחלקים א']] [[#תוספת חלק ד|ו-ד' של התוספת לתקנות נפגעי עבודה]], למעט הליקויים והפגימות בסעיפים שפורטו [[בתוספת לתקנות אלה]]; :- "תובע" - מבוטח התובע גימלה או המקבל גימלה או המקבל גימלה לפי [[#פרק ט|פרק ו'2 לחוק]]; :- "תקנות נפגעי עבודה" - [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]]. == פרק ב': אחוז נכות רפואית == === סימן א': קביעת אחוז הנכות הרפואית === @ 2. אחוז הנכות הרפואית : אחוז הנכות הרפואית של תובע ייקבע בהתאם לאחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים והפגימות (להלן - הליקויים) אשר ברשימת הליקויים, ובהתחשב באמור [[+#תוספת חלק ג|בסעיפים 2]] [[#תוספת חלק ג|ו-4 שבחלק ג' של התוספת לתקנות נפגעי עבודה]]. @ 3. קביעת אחוזי נכות מצטברים : (א) אחוז הנכות הרפואית של תובע אשר לו מספר ליקויים המפורטים ברשימת הליקויים, ייקבע בהתאם לגבוה מבין האחוזים שנקבעו לו בהתאם [[לתקנה 2]] (להלן - האחוז הראשון), בתוספת אחוזים כמפורט להלן: :: (1) האחוז השני שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון מ-100%; :: (2) האחוז השלישי שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון והתוספת שחושבה לפי פסקה (1) מ-100%, וכן הלאה. : (ב) נקבע אחוז נכות רפואית מצטברת המבוטא בשבר אחרי השלם - יעוגל השבר לשלם כלפי מעלה. @ 4. קביעת אחוז נכות בשל ליקוי שאינו ברשימת הליקויים (תיקון: תשס"ו) : היה לתובע ליקוי שלא פורט ברשימת הליקויים, רשאי רופא מוסמך לקבוע את אחוז הנכות הרפואית בהתחשב במבחנים שנקבעו ברשימת הליקויים; הוראה זו לא תחול אם לדעת הרופא המוסמך דומה הליקוי שיש לתובע גם לליקוי המפורט [[בתוספת]]. @ 5. תחילת הנכות הרפואית : (א) בנכות רפואית שנוצרה תוך 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך את התאריך שבו נוצרה הנכות האמורה. : (ב) בנכות רפואית שנוצרה לפני תקופת 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך כי תחילת הנכות היא לפני תקופת 36 החדשים האמורה. : (ג) חל האמור [[בתקנה 3]] לענין מספר ליקויים המזכים באחוזי נכות, וקבע הרופא המוסמך אחוזי נכות רפואית מצטברים, יקבע הרופא המוסמך גם את תחילת אחוזי הנכות המצטברים בשיעור של 40% או יותר, בהתאם לאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב). @ 6. נכות רפואית זמנית : רופא מוסמך רשאי לקבוע אחוז נכות רפואית לתקופה מוגבלת, כל עוד מצבו הרפואי של התובע אינו יציב; תקפה של כל קביעה זמנית כאמור יהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים מיום הקביעה. @ 7. חוות דעת מיועץ : לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית, רשאי רופא מוסמך לבקש מיועץ שיגיש לו חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו. @ 8. בדיקות נוספות : רופא מוסמך רשאי לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחדות הדרושות, לדעתו, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית. @ 9. החלטת הרופא המוסמך : החלטת רופא מוסמך בדבר אחוז נכות רפואית תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים. === סימן ב': הליכים הקשורים בקביעת אחוז נכות רפואית === @ 10. מועד ומקום לבדיקת התובע : (א) המוסד יזמן את התובע לבדיקת הרופא המוסמך או לבדיקה לפי [[תקנה 8]]; בהזמנה יצויינו המועד והמקום של הבדיקה. : (ב) ההזמנה תישלח 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה, אלא אם כן הסכים התובע להתייצב לבדיקה אף ללא הזמנה כאמור או תוך זמן קצר מזה. @ 11. בדיקה במקום הימצא התובע : החליט רופא מוסמך כי נבצר מהתובע, בשל מצב בריאותו, להתייצב לבדיקה, יבדוק את התובע במקום הימצאו ובמועד שיקבע. @ 12. קביעת נכות רפואית על סמך מסמכים : רופא מוסמך רשאי לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע, בכל אחד מאלה: : (1) התובע הסכים לכך מראש; : (2) הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 90% לפחות; : (3) הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 40% לפחות, לאחר שיועץ רפואי או מומחה אחר כאמור [[בתקנה 8]] בדק במקומו את התובע והגיש לרופא המוסמך דין וחשבון על תוצאות הבדיקה. @ 13. אי-התייצבות לבדיקה : (א) לא התייצב התובע לבדיקת הרופא המוסמך במועד או במקום הנקובים בהזמנה לפי [[תקנה 10]], או לא התייצב לבדיקה אחרת הנדרשת לצורך קביעת אחוז נכותו הרפואית בהתאם [[לתקנה 8]], מבלי שהודיע על כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי-התייצבותו, ייבדק במועד אחר רק לאחר ששילם למוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב אי-התייצבותו, כפי שקבע המוסד. : (ב) לא שילם התובע את סכום ההוצאות שנדרש ממנו, או שלא התייצב פעם נוספת לבדיקה, כאמור בתקנת משנה (א), מבלי שהודיע על כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד, יקבע הרופא המוסמך כי לא ניתן לקבוע לתובע את אחוז נכותו הרפואית, ויחולו הוראות [[#217|סעיף 127כד לחוק]]. @ 14. החזר הוצאות לינה וכלכלה : המוסד יחזיר לתובע, לפי דרישתו, הוצאות לינה וכלכלה בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה י"א של הדירוג האחיד, על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, אם הוצאות אלה נגרמו לו במישרין עקב התייצבותו לבדיקת הרופא המוסמך או לכל בדיקה אחרת הנדרשת לפי תקנות אלה. @ 15. כיסוי הוצאות נסיעה : הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני רופא מוסמך או יועץ או לשם עריכת בדיקות אחרות לפי תקנות אלה צריך היה התובע לנסוע ולא יכול היה, בשל מצב בריאותו ומקום מגוריו, להשתמש באמצעי תחבורה ציבוריים, ישלם המוסד לתובע, לכיסוי הוצאות הנסיעה, סכום השווה להוצאות נסיעה כאמור לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול ביותר והמתאים בנסיבות אלה. @ 16. נוכחות זרים בשעת הבדיקה : רופא מוסמך או רופא אחר הבודק את התובע בהתאם [[לתקנה 8]] יבדקו את התובע ביחידות, אך הם רשאים להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם הסכים לכך התובע. === סימן ג': הוראות כלליות לענין רופא מוסמך === @ 17. סודיות : המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או הרופא המוסמך הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות. @ 18. מסירת מידע : בהתאם לבקשת התובע, יימסר לו העתק מהחלטת הרופא המוסמך וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא אם כן החליט הרופא שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת התובע עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של התובע או לידיעת אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את התובע. == פרק ג': ועדה רפואית לעררים == @ 19. הרכב ועדה רפואית לעררים : (א) ועדה רפואית לעררים תורכב משנים או משלושה רופאים, בהתאם להחלטת רופא מוסמך, אותם בחר מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות. : (ב) בועדה המורכבת משני רופאים, תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה באותה דרך רופא שלישי, או שתורכב ועדה רפואית לעררים חדשה של שלושה רופאים. : (ג) בועדה המורכבת משלושה רופאים, תינתן החלטת הועדה ברוב דעות; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה רופאים. : (ד) רופא מוסמך לא ירכיב ועדה רפואית לעררים הדנה בערר על החלטה שהוא נתן ולא יהיה חבר בה. : (ה) בתקנה זו, "רופא מוסמך" - כמשמעותו [[#208|בסעיף 127כ((<s>"</s>))ז(ב) לחוק]], שהמוסד הסמיכו גם לענין תקנה זו. @ 19א. מזכיר ועדה (תיקון: תשפ"ו) : מזכיר הוא מי שמנהל המוסד, או עובד המוסד שהוא הסמיכו לכך, מינה אותו להיות מזכיר של ועדה רפואית לעררים או של ועדה לעררים לפי תקנות אלה; לעניין מזכיר שאינו עובד מוסד שמונה כאמור [[בסעיף 22 לחוק]], בלבד שמתקיימים בו התנאים להלן: : (1) לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל המוסד, לכהן כמזכיר, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; : (2) השתתף בתוכנית הכשרה שקיים המוסד לביטוח לאומי, וקיבל אישור על כך שסיים את התוכנית בהצלחה; : (3) בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות; : (4) לא מצוי בניגוד עניינים כאמור [[בסעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים]], בשינויים המחויבים; : (5) התחייב בכתב לעמוד [[חוק בתי דין מינהליים|בסעיף 15 לחוק בתי ((<s>ה</s>))דין המינהליים]], בשינויים המחויבים. @ 20. מועד להגשת ערר : (א) תובע רשאי לערור על החלטת רופא מוסמך שקבע לו אחוז נכות רפואית שאינו מזכה בגימלה לפי [[#פרק ט|פרק ו'2 לחוק]], תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה לו הודעה על ההחלטה. : (ב) לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת משנה (א), רשאי התובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור. @ 21. אופן הגשת הערר : הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר. @ 22. ייצוג העורר בפני ועדה רפואית לעררים : העורר רשאי להיות מיוצג בפני הועדה הרפואית לעררים על ידי הרופא שטיפל בו או רופא מומחה. @ 23. הודעה לתובע (תיקון: תשע"ו-2, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : המזכיר יודיע לעורר בכתב על החלטת הועדה הרפואית לעררים, ולפי בקשתו ימציא לו גם העתק מהחלטת הועדה וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא אם כן החליטה הועדה שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת העורר עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של העורר או אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את העורר. @ 24. החלת תקנות (תיקון: תשע"ו-2, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) [[תקנות 9]], [[11]], [[14]], [[15]] [[ו-16]] יחולו על ערר בפני ועדה רפואית לעררים, בשינויים המחויבים. : (ב) [[תקנה 10]] תחול גם על ערר לפני ועדה רפואית לעררים, בשינויים המחויבים, ולעניין זה יקראו אותה כך שבמקום "המוסד" יבוא "המזכיר". == פרק ד': קביעת דרגת אי-כושר להשתכר וועדה לעררים == === סימן א': קביעת דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת === @ 25. נסיבות לקביעה לתקופה מוגבלת : בנוסף לנסיבות האמורות [[#210|בסעיף 127לב לחוק]], רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד דרושות בדיקות לצורך החלטה בדבר שיקומו המקצועי של התובע. === סימן ב': ועדה לעררים === @ 26. הרכב ועדה לעררים (תיקון: תשע"ו-2, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) ועדה לעררים תורכב משניים או משלושה מומחים במקצועות השונים בהתאם להחלטת המזכיר, אותם יבחר מרשימה של מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום והרפואה שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות. : (ב) בועדה המורכבת משני מומחים, תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה באותה דרך מומחה שלישי שמקצועו אינו כשל שני המומחים האחרים, או שתמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים. : (ג) בועדה המורכבת משלושה מומחים תינתן החלטת הועדה ברוב דעות; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים. @ 27. מועד להגשת ערר : (א) תובע רשאי לערור על החלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה לו החלטת פקיד התביעות. : (ב) לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת משנה (א), רשאי התובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור. @ 28. אופן הגשת הערר : הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר. @ 29. החלת תקנות (תיקון: תשע"ו-2, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) [[תקנות 9]], [[11]], [[14]], [[15]] [[ו-16]] יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים. : (ב) [[תקנה 10]] תחול גם על ערר לפני ועדה לעררים, בשינוים המחויבים, ולעניין זה יקראו אותה כך שבמקום "המוסד" יבוא "המזכיר". == תוספת == ==== ((([[תקנה 1]]))) ==== @ (תיקון: תשנ"ט) : ליקויים ופגימות בסעיפי [[התוספת לתקנות נפגעי עבודה]], שאינם נכללים ברשימת הליקויים לענין תקנות אלה: @ <עוגן 1> (תיקון: תשנ"ט, תשע"ו, תשע"ו-3) : 1) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|2(12)(א), 2(14)(א), 2(15)(א)]]. @ <עוגן 2> : 2) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|5(6) ב]]. @ <עוגן 3> : 3) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|7(2) ב, 7(2) ג I‏, 7(3) ג I‏, 7(4) ב]]. @ <עוגן 4> : 4) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|8(1) ב]]. @ <עוגן 5> (תיקון: תשס"ח) : 5) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|9(3) ב I‏, 9(3)(ד)(II)(א), 9(4) א I‏, 9(4) ג II]]. @ <עוגן 6> : 6) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|11(2) ב, 11(3) א]]. @ <עוגן 7> : 7) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|12(2) ג I‏, 12(3) II‏, 12(3) ב II]]. @ <עוגן 8> : 8) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|13(1) ב, 13(2) א]]. @ <עוגן 9> (תיקון: תשס"ח) : 9) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|14(1) ב]], [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|14א(3)]]. @ <עוגן 10> : 10) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|15(7) ב]]. @ <עוגן 11> : 11) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|16(6) ב, 16(7) ב]]. @ <עוגן 12> : 12) (()) [[-#פרט 17 לחלק א לתוספת|17 ב]]. @ <עוגן 13> : 13) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|18(1) ב]]. @ <עוגן 14> : 14) (()) [[-#פרט 20 לחלק א לתוספת|20 ו]]. @ <עוגן 15> : 15) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|22(3) א, 22(4) א, 22(5) א, 22(6) ב, 22(9) א, 22(10) ב, 22(11)]]. @ <עוגן 16> : 16) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|23(3) א I]]. @ <עוגן 17> (תיקון: תשס"ח) : 17) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|24(3), 24(4) ג, 24(5), 24(7) א, 24(7) ב, 24(8)]]. @ <עוגן 18> : 18) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|25(2) א, 25(2) ב I‏, 25(2) ב II‏, 25(3) א, 25(3) ב, 25(4) א, 25(4) ב]]. @ <עוגן 19> : 19) (()) [[-#פרט 26 לחלק א לתוספת|26 ד]]. @ <עוגן 20> : 20) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|27]]. @ <עוגן 21> : 21) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|29(5) א I]]. @ <עוגן 22> : 22) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|36(2) א, 36(2) ב, 36(2) ג]]. @ <עוגן 23> : 23) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|37(8) א]]. @ <עוגן 23א> (תיקון: תשנ"ט) : 23א) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|38(1)(ב)(4)]]. @ <עוגן 24> : 24) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|39(3), 39(4)]]. @ <עוגן 25> : 25) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|41(1) ד]]. @ <עוגן 26> : 26) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|47(5) ב]]. @ <עוגן 27> : 27) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|48(2) ה II]]. @ <עוגן 28> : 28) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|50(1) ב II‏, 50(1) ג II‏, 50(1) ד II‏, 50(2), 50(4) ב, 50(6)]]. @ <עוגן 29> : 29) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|52(1)–52(2)]]: כאשר אחוז הנכות מכל [[-#תוספת חלק א פרט 52|סעיף]] בנפרד או מצירוף [[-#תוספת חלק א פרט 52|שני הסעיפים]] אינו עולה על 25% אלא אם חדות הראיה באחת העיניים היא 3/60. @ <עוגן 30> (תיקון: תשנ"ט) : 30) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|54]]. @ <עוגן 31> : 31) (()) [[-#פרט 55 לחלק א לתוספת|55 א 1]]. @ <עוגן 32> : 32) (()) [[-#פרט 58 לחלק א לתוספת|58 א]]. @ <עוגן 33> (תיקון: תשנ"ט) : 33) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|60]]. @ <עוגן 34> : 34) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|63]]. @ <עוגן 35> : 35) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|64]]. @ <עוגן 36> (תיקון: תשנ"ט) : 36) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|66(2) ו-(3)]]. @ <עוגן 37> (תיקון: תשנ"ט) : 37) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|67]]. @ <עוגן 38> (תיקון: תשנ"ט) : 38) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|68(א), (ב) ו-(ג)]]. @ <עוגן 39> (תיקון: תשנ"ט) : 39) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|69(3)(ב)]]. @ <עוגן 40> : 40) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|70(1) א, 70(2) א, 70(3) א]]. @ <עוגן 41> (תיקון: תשנ"ט) : 41) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|72(1)]]: כאשר הירידה בשמיעה באחת האזנים לא עולה על 40 דציבל, [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|72(2) ג I‏, 72(3)(א)]]. @ <עוגן 42> : 42) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|73(1) א II‏, 73(1) ב I]]. @ <עוגן 43> : 43) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|74(1) ד–ח]]. @ <עוגן 44> : 44) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|75(1) ב]]. @ <עוגן 45> : 45) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|78(1)]]. @ <עוגן 46> : 46) (()) [[-#פרט $ לחלק א לתוספת|80(2)]]. <פרסום> א' בניסן התשמ"ד (3 באפריל 1984) <חתימה> אהרון אוזן שר העבודה והרווחה 2ihc4jh9ktw6r29v05ew1w9vh0zfjrm תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות) 0 467187 3011360 3006399 2026-05-06T07:01:41Z OpenLawBot 8112 [3011335] כניסה לתוקף ופקיעת הוראת שעה 3011360 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 1377|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 1116|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1054|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6506.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 915|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6675.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 304|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7584.pdf}}, {{ח:תיבה|974|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7642.pdf}}, {{ח:תיבה|1461|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7678.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1476|תיקון [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8580.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1780|הוראת שעה [תשע״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11167.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1924|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12359.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 208|סעיפים 127כז}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 212|127לא}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 210|127לב}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 400|ו־242}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אחוז נכות רפואית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: קביעת אחוז הנכות הרפואית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הליכים הקשורים בקביעת אחוז נכות רפואית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לענין רופא מוסמך}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ועדה רפואית לעררים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: קביעת דרגת אי־כושר להשתכר וועדה לעררים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: ועדה לעררים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי דין מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזכיר“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19א|תקנה 19א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת ליקויים“ – הליקויים והפגימות המפורטים במבחנים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א|שבחלקים א׳}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק ד|ו־ד׳ של התוספת לתקנות נפגעי עבודה}}, למעט הליקויים והפגימות בסעיפים שפורטו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לתקנות אלה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – מבוטח התובע גימלה או המקבל גימלה או המקבל גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נפגעי עבודה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אחוז נכות רפואית}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: קביעת אחוז הנכות הרפואית}} {{ח:סעיף|2|אחוז הנכות הרפואית}} {{ח:ת}} אחוז הנכות הרפואית של תובע ייקבע בהתאם לאחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים והפגימות (להלן – הליקויים) אשר ברשימת הליקויים, ובהתחשב באמור {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק ג|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק ג|ו־4 שבחלק ג׳ של התוספת לתקנות נפגעי עבודה}}. {{ח:סעיף|3|קביעת אחוזי נכות מצטברים}} {{ח:תת|(א)}} אחוז הנכות הרפואית של תובע אשר לו מספר ליקויים המפורטים ברשימת הליקויים, ייקבע בהתאם לגבוה מבין האחוזים שנקבעו לו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לתקנה 2}} (להלן – האחוז הראשון), בתוספת אחוזים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} האחוז השני שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון מ־100%; {{ח:תתת|(2)}} האחוז השלישי שנקבע לו כפול ביתרת האחוזים המתקבלת לאחר הפחתת האחוז הראשון והתוספת שחושבה לפי פסקה (1) מ־100%, וכן הלאה. {{ח:תת|(ב)}} נקבע אחוז נכות רפואית מצטברת המבוטא בשבר אחרי השלם – יעוגל השבר לשלם כלפי מעלה. {{ח:סעיף|4|קביעת אחוז נכות בשל ליקוי שאינו ברשימת הליקויים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} היה לתובע ליקוי שלא פורט ברשימת הליקויים, רשאי רופא מוסמך לקבוע את אחוז הנכות הרפואית בהתחשב במבחנים שנקבעו ברשימת הליקויים; הוראה זו לא תחול אם לדעת הרופא המוסמך דומה הליקוי שיש לתובע גם לליקוי המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:סעיף|5|תחילת הנכות הרפואית}} {{ח:תת|(א)}} בנכות רפואית שנוצרה תוך 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך את התאריך שבו נוצרה הנכות האמורה. {{ח:תת|(ב)}} בנכות רפואית שנוצרה לפני תקופת 36 החדשים שקדמו ליום הגשת התביעה למוסד, יקבע הרופא המוסמך כי תחילת הנכות היא לפני תקופת 36 החדשים האמורה. {{ח:תת|(ג)}} חל האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}} לענין מספר ליקויים המזכים באחוזי נכות, וקבע הרופא המוסמך אחוזי נכות רפואית מצטברים, יקבע הרופא המוסמך גם את תחילת אחוזי הנכות המצטברים בשיעור של 40% או יותר, בהתאם לאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב). {{ח:סעיף|6|נכות רפואית זמנית}} {{ח:ת}} רופא מוסמך רשאי לקבוע אחוז נכות רפואית לתקופה מוגבלת, כל עוד מצבו הרפואי של התובע אינו יציב; תקפה של כל קביעה זמנית כאמור יהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים מיום הקביעה. {{ח:סעיף|7|חוות דעת מיועץ}} {{ח:ת}} לצורך קביעת אחוז הנכות הרפואית, רשאי רופא מוסמך לבקש מיועץ שיגיש לו חוות דעת על סמך מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות אחרות שהובאו בפניו. {{ח:סעיף|8|בדיקות נוספות}} {{ח:ת}} רופא מוסמך רשאי לדרוש מהתובע להיבדק גם בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר ולעבור בדיקות נוספות אחדות הדרושות, לדעתו, לקביעת אחוזי הנכות הרפואית. {{ח:סעיף|9|החלטת הרופא המוסמך}} {{ח:ת}} החלטת רופא מוסמך בדבר אחוז נכות רפואית תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הליכים הקשורים בקביעת אחוז נכות רפואית}} {{ח:סעיף|10|מועד ומקום לבדיקת התובע}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יזמן את התובע לבדיקת הרופא המוסמך או לבדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}; בהזמנה יצויינו המועד והמקום של הבדיקה. {{ח:תת|(ב)}} ההזמנה תישלח 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה, אלא אם כן הסכים התובע להתייצב לבדיקה אף ללא הזמנה כאמור או תוך זמן קצר מזה. {{ח:סעיף|11|בדיקה במקום הימצא התובע}} {{ח:ת}} החליט רופא מוסמך כי נבצר מהתובע, בשל מצב בריאותו, להתייצב לבדיקה, יבדוק את התובע במקום הימצאו ובמועד שיקבע. {{ח:סעיף|12|קביעת נכות רפואית על סמך מסמכים}} {{ח:ת}} רופא מוסמך רשאי לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע, בכל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} התובע הסכים לכך מראש; {{ח:תת|(2)}} הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 90% לפחות; {{ח:תת|(3)}} הרופא המוסמך קבע כי אחוז הנכות הרפואית של התובע הוא בשיעור של 40% לפחות, לאחר שיועץ רפואי או מומחה אחר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}} בדק במקומו את התובע והגיש לרופא המוסמך דין וחשבון על תוצאות הבדיקה. {{ח:סעיף|13|אי־<wbr>התייצבות לבדיקה}} {{ח:תת|(א)}} לא התייצב התובע לבדיקת הרופא המוסמך במועד או במקום הנקובים בהזמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, או לא התייצב לבדיקה אחרת הנדרשת לצורך קביעת אחוז נכותו הרפואית בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8|לתקנה 8}}, מבלי שהודיע על כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי־התייצבותו, ייבדק במועד אחר רק לאחר ששילם למוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב אי־התייצבותו, כפי שקבע המוסד. {{ח:תת|(ב)}} לא שילם התובע את סכום ההוצאות שנדרש ממנו, או שלא התייצב פעם נוספת לבדיקה, כאמור בתקנת משנה (א), מבלי שהודיע על כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד, יקבע הרופא המוסמך כי לא ניתן לקבוע לתובע את אחוז נכותו הרפואית, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 217|סעיף 127כד לחוק}}. {{ח:סעיף|14|החזר הוצאות לינה וכלכלה}} {{ח:ת}} המוסד יחזיר לתובע, לפי דרישתו, הוצאות לינה וכלכלה בשיעורים המשתלמים לעובד המדינה בדרגה י״א של הדירוג האחיד, על פי הכללים שנקבעו בתקנון שירות המדינה, אם הוצאות אלה נגרמו לו במישרין עקב התייצבותו לבדיקת הרופא המוסמך או לכל בדיקה אחרת הנדרשת לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|15|כיסוי הוצאות נסיעה}} {{ח:ת}} הוכח למוסד כי לשם התייצבות בפני רופא מוסמך או יועץ או לשם עריכת בדיקות אחרות לפי תקנות אלה צריך היה התובע לנסוע ולא יכול היה, בשל מצב בריאותו ומקום מגוריו, להשתמש באמצעי תחבורה ציבוריים, ישלם המוסד לתובע, לכיסוי הוצאות הנסיעה, סכום השווה להוצאות נסיעה כאמור לפי התעריף המקובל לגבי אמצעי התחבורה הזול ביותר והמתאים בנסיבות אלה. {{ח:סעיף|16|נוכחות זרים בשעת הבדיקה}} {{ח:ת}} רופא מוסמך או רופא אחר הבודק את התובע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8|לתקנה 8}} יבדקו את התובע ביחידות, אך הם רשאים להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אם הסכים לכך התובע. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לענין רופא מוסמך}} {{ח:סעיף|17|סודיות}} {{ח:ת}} המסמכים הרפואיים אשר בידי המוסד או הרופא המוסמך הם סודיים, אך מותר להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותו לצורך קביעת אחוז הנכות. {{ח:סעיף|18|מסירת מידע}} {{ח:ת}} בהתאם לבקשת התובע, יימסר לו העתק מהחלטת הרופא המוסמך וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא אם כן החליט הרופא שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת התובע עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של התובע או לידיעת אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את התובע. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ועדה רפואית לעררים}} {{ח:סעיף|19|הרכב ועדה רפואית לעררים}} {{ח:תת|(א)}} ועדה רפואית לעררים תורכב משנים או משלושה רופאים, בהתאם להחלטת רופא מוסמך, אותם בחר מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} בועדה המורכבת משני רופאים, תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה באותה דרך רופא שלישי, או שתורכב ועדה רפואית לעררים חדשה של שלושה רופאים. {{ח:תת|(ג)}} בועדה המורכבת משלושה רופאים, תינתן החלטת הועדה ברוב דעות; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה רופאים. {{ח:תת|(ד)}} רופא מוסמך לא ירכיב ועדה רפואית לעררים הדנה בערר על החלטה שהוא נתן ולא יהיה חבר בה. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”רופא מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 208|בסעיף 127כ{{ח:הערה|<s>"</s>}}ז(ב) לחוק}}, שהמוסד הסמיכו גם לענין תקנה זו. {{ח:סעיף|19א|מזכיר ועדה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} מזכיר הוא מי שמנהל המוסד, או עובד המוסד שהוא הסמיכו לכך, מינה אותו להיות מזכיר של ועדה רפואית לעררים או של ועדה לעררים לפי תקנות אלה; לעניין מזכיר שאינו עובד מוסד שמונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 22|בסעיף 22 לחוק}}, בלבד שמתקיימים בו התנאים להלן: {{ח:תת|(1)}} לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל המוסד, לכהן כמזכיר, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; {{ח:תת|(2)}} השתתף בתוכנית הכשרה שקיים המוסד לביטוח לאומי, וקיבל אישור על כך שסיים את התוכנית בהצלחה; {{ח:תת|(3)}} בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות; {{ח:תת|(4)}} לא מצוי בניגוד עניינים כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק בתי דין מינהליים}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(5)}} התחייב בכתב לעמוד {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק בתי {{ח:הערה|<s>ה</s>}}דין המינהליים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|20|מועד להגשת ערר}} {{ח:תת|(א)}} תובע רשאי לערור על החלטת רופא מוסמך שקבע לו אחוז נכות רפואית שאינו מזכה בגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ו׳2 לחוק}}, תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה לו הודעה על ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת משנה (א), רשאי התובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור. {{ח:סעיף|21|אופן הגשת הערר}} {{ח:ת}} הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר. {{ח:סעיף|22|ייצוג העורר בפני ועדה רפואית לעררים}} {{ח:ת}} העורר רשאי להיות מיוצג בפני הועדה הרפואית לעררים על ידי הרופא שטיפל בו או רופא מומחה. {{ח:סעיף|23|הודעה לתובע|תיקון: תשע״ו־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} המזכיר יודיע לעורר בכתב על החלטת הועדה הרפואית לעררים, ולפי בקשתו ימציא לו גם העתק מהחלטת הועדה וכן העתק מהממצאים והנימוקים, אלא אם כן החליטה הועדה שאין להביא את הממצאים והנימוקים לידיעת העורר עצמו, אלא לידיעת בא כוחו של העורר או אדם אחר המייצג, לדעת המוסד, את העורר. {{ח:סעיף|24|החלת תקנות|תיקון: תשע״ו־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}} יחולו על ערר בפני ועדה רפואית לעררים, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} תחול גם על ערר לפני ועדה רפואית לעררים, בשינויים המחויבים, ולעניין זה יקראו אותה כך שבמקום ”המוסד“ יבוא ”המזכיר“. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: קביעת דרגת אי־כושר להשתכר וועדה לעררים}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת}} {{ח:סעיף|25|נסיבות לקביעה לתקופה מוגבלת}} {{ח:ת}} בנוסף לנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 210|בסעיף 127לב לחוק}}, רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד דרושות בדיקות לצורך החלטה בדבר שיקומו המקצועי של התובע. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: ועדה לעררים}} {{ח:סעיף|26|הרכב ועדה לעררים|תיקון: תשע״ו־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ועדה לעררים תורכב משניים או משלושה מומחים במקצועות השונים בהתאם להחלטת המזכיר, אותם יבחר מרשימה של מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום והרפואה שקבע שר העבודה והרווחה ושפורסמה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} בועדה המורכבת משני מומחים, תינתן החלטת הועדה פה אחד; נחלקו הדעות בועדה, ימונה באותה דרך מומחה שלישי שמקצועו אינו כשל שני המומחים האחרים, או שתמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים. {{ח:תת|(ג)}} בועדה המורכבת משלושה מומחים תינתן החלטת הועדה ברוב דעות; לא התקבלה החלטה ברוב דעות, תמונה ועדה חדשה של שלושה מומחים. {{ח:סעיף|27|מועד להגשת ערר}} {{ח:תת|(א)}} תובע רשאי לערור על החלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, תוך 30 ימים מהתאריך שבו נמסרה לו החלטת פקיד התביעות. {{ח:תת|(ב)}} לא הוגש ערר במועד הנקוב בתקנת משנה (א), רשאי התובע, בהסכמת המוסד, לערור תוך 30 ימים מהיום האחרון להגשת הערר כאמור. {{ח:סעיף|28|אופן הגשת הערר}} {{ח:ת}} הערר יוגש בכתב באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר. {{ח:סעיף|29|החלת תקנות|תיקון: תשע״ו־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16}} יחולו על ערר בפני ועדה לעררים, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}} תחול גם על ערר לפני ועדה לעררים, בשינוים המחויבים, ולעניין זה יקראו אותה כך שבמקום ”המוסד“ יבוא ”המזכיר“. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} ליקויים ופגימות בסעיפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת|התוספת לתקנות נפגעי עבודה}}, שאינם נכללים ברשימת הליקויים לענין תקנות אלה: {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, תשע״ו, תשע״ו־3|עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:תת|1)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 2|2(12)(א), 2(14)(א), 2(15)(א)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:תת|2)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 5|5(6) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:תת|3)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 7|7(2) ב, 7(2) ג I‏, 7(3) ג I‏, 7(4) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:תת|4)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 8|8(1) ב}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:תת|5)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 9|9(3) ב I‏, 9(3)(ד)(II)(א), 9(4) א I‏, 9(4) ג II}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:תת|6)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 11|11(2) ב, 11(3) א}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 7}} {{ח:תת|7)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 12|12(2) ג I‏, 12(3) II‏, 12(3) ב II}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 8}} {{ח:תת|8)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 13|13(1) ב, 13(2) א}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת פרט 9}} {{ח:תת|9)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 14|14(1) ב}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 14א|14א(3)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 10}} {{ח:תת|10)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 15|15(7) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 11}} {{ח:תת|11)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 16|16(6) ב, 16(7) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 12}} {{ח:תת|12)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 17|17 ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 13}} {{ח:תת|13)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 18|18(1) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 14}} {{ח:תת|14)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 20|20 ו}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 15}} {{ח:תת|15)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 22|22(3) א, 22(4) א, 22(5) א, 22(6) ב, 22(9) א, 22(10) ב, 22(11)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 16}} {{ח:תת|16)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 23|23(3) א I}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת פרט 17}} {{ח:תת|17)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 24|24(3), 24(4) ג, 24(5), 24(7) א, 24(7) ב, 24(8)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 18}} {{ח:תת|18)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 25|25(2) א, 25(2) ב I‏, 25(2) ב II‏, 25(3) א, 25(3) ב, 25(4) א, 25(4) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 19}} {{ח:תת|19)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 26|26 ד}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 20}} {{ח:תת|20)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 27|27}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 21}} {{ח:תת|21)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 29|29(5) א I}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 22}} {{ח:תת|22)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 36|36(2) א, 36(2) ב, 36(2) ג}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 23}} {{ח:תת|23)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 37|37(8) א}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 23א}} {{ח:תת|23א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 38|38(1)(ב)(4)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 24}} {{ח:תת|24)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 39|39(3), 39(4)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 25}} {{ח:תת|25)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 41|41(1) ד}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 26}} {{ח:תת|26)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 47|47(5) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 27}} {{ח:תת|27)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 48|48(2) ה II}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 28}} {{ח:תת|28)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 50|50(1) ב II‏, 50(1) ג II‏, 50(1) ד II‏, 50(2), 50(4) ב, 50(6)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 29}} {{ח:תת|29)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 52|52(1)-52(2)}}: כאשר אחוז הנכות מכל {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 52|סעיף}} בנפרד או מצירוף {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 52|שני הסעיפים}} אינו עולה על 25% אלא אם חדות הראיה באחת העיניים היא 3/60. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 30}} {{ח:תת|30)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 54|54}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 31}} {{ח:תת|31)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 55|55 א 1}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 32}} {{ח:תת|32)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 58|58 א}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 33}} {{ח:תת|33)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 60|60}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 34}} {{ח:תת|34)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 63|63}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 35}} {{ח:תת|35)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 64|64}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 36}} {{ח:תת|36)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 66|66(2) ו־(3)}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 37}} {{ח:תת|37)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 67|67}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 38}} {{ח:תת|38)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 68|68(א), (ב) ו־(ג)}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 39}} {{ח:תת|39)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 69|69(3)(ב)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 40}} {{ח:תת|40)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 70|70(1) א, 70(2) א, 70(3) א}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט|עוגן=תוספת פרט 41}} {{ח:תת|41)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 72|72(1)}}: כאשר הירידה בשמיעה באחת האזנים לא עולה על 40 דציבל, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 72|72(2) ג I‏, 72(3)(א)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 42}} {{ח:תת|42)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 73|73(1) א II‏, 73(1) ב I}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 43}} {{ח:תת|43)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 74|74(1) ד–ח}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 44}} {{ח:תת|44)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 75|75(1) ב}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 45}} {{ח:תת|45)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 78|78(1)}}. {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת פרט 46}} {{ח:תת|46)}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 80|80(2)}}. {{ח:חתימות|א׳ בניסן התשמ״ד (3 באפריל 1984)}} * '''אהרון אוזן'''<br>שר העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] svqdia448uevbjh2xtqlm79tonyv058 מקור:תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) 116 468093 3011253 3006850 2026-05-05T12:42:52Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו 3011253 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010 <מאגר תקן 2135913 קוד a163Y00000DuVEDQA3> <מקור> ((ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|6941)); ((תשפ"ו, 1914|תיקון|12537)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]], [[+|3א(א)]], [[+|4]], [[+|4א(ב)]], [[+|4ח(ג)]] [[+|ו־6]] [[=החוק|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000]] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א׳: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה – :- ”אגרת בסיס” – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "הסכם המצאה דיגיטלית" - הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי [[בתוספת לחוק]] ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש; :- ”החייב” – כמשמעותו [[בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק]]; :- ”הפרשים” – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם [[בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995]], כפי שהוחל [[בסעיף 5 לחוק]]; :- ”חשבון” – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי; :- ”יום החיוב” – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה; :- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מועד יצירת חיוב” – כל אחד מאלה: :: (1) בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה; :: (2) בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות – ::: (א) בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו; ::: (ב) בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי [[סעיף 4א(א)(3) לחוק]] – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין; ::: (ג) בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה; ::: (ד) בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם; :- "מס ערך מוסף" - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "מען דיגיטלי" - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה; :- "מקטע חיוב" - קטע מתוך נתיב מהיר לפי [[תקנה 2א]]; :- "נתיב מהיר כבישים 2 ו-20" - הנתיבים המהירים לפי [[תקנה 1(1), (2) ו-(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025]]; :- ”רשות הרישוי” – כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]]; :- ”תקופת חיוב” – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב. == פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם == === סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים (תיקון: תשפ"ו) === @ 2. תשלום חיובים : נסע רכב בנתיב מהיר המנוי [[בתוספת הראשונה]] ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי [[החוק]], תקנות אלה וההסכם, לפי העניין. @ 2א. מקטע חיוב (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי [[סעיף 2 לחוק]]):)) : בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט [[בטור א' בפרט 2 בתוספת הראשונה]]. @ 3. סכומי האגרה (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה [[בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה. : (ב) בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה. : (ג) בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב – :: (1) יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן; :: (2) בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר. : (ג1) המפקח על התעבורה כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]] המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות. : (ד) בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי. @ 3א. דמי גבייה (תיקון: תשפ"ו) : בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור [[בתקנה 3]], דמי גבייה כמפורט [[בתוספת הראשונה א']], בצירוף מס ערך מוסף. === סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה === @ 4. המצאת חשבונות (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו – :: (1) לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה; :: (2) לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב; :: (3) לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה. : (ב) היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי. : (ג) בחשבון יפורטו כל אלה: :: (1) שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין; :: (2) תקופת או תקופות החיוב בחשבון; :: (3) תאריך עריכת החשבון; :: (4) פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה; :: (4א) אם חלים דמי גבייה - סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה; :: (5) הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; :: (5א) אם יש מקטעי חיוב - מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות; :: (6) פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם; :: (7) פירוט הפרשים, ככל שקיימים; :: (8) סכום החיוב הכולל לתשלום; :: (9) מועד התשלום, לפי [[תקנה 8]]; :: (10) התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות. : (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין. : (ה) השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל. @ 5. דרך המצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו) : (א) חשבון יומצא לחייב – :: (1) אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם; :: (2) אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום. : (ב) חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור [[בתקנה 6]] ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. : (ב1) בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו - חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6): :: (1) בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו; :: (2) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו - חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי; :: (3) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל; :: (4) התקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3); :: (5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3); :: (6) נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. : (ב2) חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) התקבל חיווי על הצגה; :: (2) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה; :: (3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם; :: (4) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. : (ב3) על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות ((משנה)) האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. : (ג) חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה. @ 6. המען להמצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו) : המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין: : (1) למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו; : (2) לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי [[חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005]], או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון. @ 7. פיקדון : (א) נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי. : (ב) לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם. : (ג) מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו. @ 8. מועדי תשלום (תיקון: תשפ"ו) : המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין: : (1) נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986]] (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב; : (2) נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב; : (3) נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב; : (4) חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי [[תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)]], ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה. @ 9. אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון : הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה: : (1) אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב; : (2) סכום העירבון והתנאים להשבתו; : (3) הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב; : (4) הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך; : (5) מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, [[בטור ב׳ שבתוספת השנייה]]; : (6) מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית; : (7) כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח [[החוק]] ותקנות אלה. @ 10. עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה : (א) ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון. : (ב) לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו [[בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה]], לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה” – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה. : (ג) רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי [[תקנה 11(א)(8) ו־(9)]]; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום. : (ד) פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה – :: (1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום; :: (2) יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם. : (ה) לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי. == פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות == @ 11. חיוב בפיצוי והחזר הוצאות (תיקון: תשפ"ו) : (א) חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: :: (1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד [[לחוק]] או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; :: (1א) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין; :: (2) אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו; :: (3) לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; :: (4) מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת [[החוק]] ותקנות אלה; :: (5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; :: (6) כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; :: (7) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי [[החוק]] ותקנות אלה; :: (8) גרירת רכב שעוכב ופינויו; :: (9) כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. : (ב) נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור. @ 12. סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות (תיקון: תשפ"ו) : (א) סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט [[בתוספת השלישית]] לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף. : (ב) בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו [[תקנות 4 עד 6]], בשינויים המחויבים. : (ג) חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי [[התוספת השלישית]], פעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1)]] ופעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1א)]], ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת. @ 13. עדכון סכומים ושינוים (תיקון: תשפ"ו) : (א) הסכומים הנקובים [[בתוספות הראשונה]] [[תוספת 1א|והראשונה א']] [[תוספת שלישית|והשלישית]] יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה – ::- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - ::: (1) לעניין [[פרט 1 לתוספת הראשונה]] [[וטור ג' לתוספת השלישית]] - המדד שפורסם בחודש פברואר 2006; ::: (2) לעניין [[פרט 2 בתוספת הראשונה]], [[התוספת הראשונה א']] [[וטור ד' בתוספת השלישית]] - המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו-2026. : (ב) סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. : (ג) הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות [[שבתוספת השלישית]]; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו. : (ד) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום. == פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב == @ 14. הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי : לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי [[תקנה 15(א)]]; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור [[בתקנה 15(ג)]], וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים. @ 15. המצאת הודעה בדבר אי־חידוש רישיון : (א) בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש. : (ב) הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש. : (ג) המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור [[בתקנה 6]], כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו. : (ד) על המצאת ההודעה יחולו הוראות [[תקנה 5(ב) ו־(ג)]], בשינויים המחויבים. : (ה) עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך. == פרק ה׳: ערעור == @ 16. מועדים לערעור : המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור. == פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר == @ 17. איסור כניסה לנתיב מהיר (תיקון: תשפ"ו) : כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר: : (1) רכב שאינו רכב מנועי; : (2) רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי [[תקנה 18(א)(1) עד (3) ו-(7)]] ואוטובוס זעיר פרטי; : (3) אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]] (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור. @ 18. פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה (תיקון: תשפ"ו) : (א) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]] פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה: :: (1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם [[בתקנות התעבורה]]; :: (2) מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה – :::- ”רישיון לנסיעת שירות”, ”קו שירות למוניות” – כהגדרתם [[בסעיף 14ז לפקודת התעבורה]]; :::- ”נסיעת שירות” – כהגדרתה [[בתקנה 485 לתקנות התעבורה]]; :: (3) רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר; :: (4) רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת” – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב; :: (5) רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה; :: (5א) רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור [[בסעיף 2ג לחוק]]; :: (6) רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע [[בטור ג׳ לתוספת השנייה]]; :: (7) רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט [[בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה]], בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו; :: (8) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; :: (9) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; :: (10) רכב שנסע במקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה]], פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים [[בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה]]. : (ב) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]], ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור [[בתקנה 3(ג)]]. == פרק ו׳: שונות <עוגן פרק ו1> == : (((מספור פרקים שגוי במקור):)) @ 19. חייב שמכר את רכבו : (א) נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו. : (ב) החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש. : (ג) לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה. @ 20. בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו : נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות [[סעיף 4ב לחוק]] יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, [[ותקנה 19(ב) ו־(ג)]] תחול בשינויים המחויבים. @ 21. ביטול ההסכם : (א) ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור [[בתקנה 6]], ותחול על ההודעה [[תקנה 5(ב)]]. : (ב) ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר. @ 22. תחילה : תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות [[סעיף 2 לחוק]]. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנות 1]], [[2]], [[3]] [[ו־13]]))) (תיקון: תשפ"ו) ==== @ (תיקון: תשפ"ו) : {|: {| style="width: 100%;" ! width="40px" | !! colspan="3" | נתיב מהיר !! סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים !! סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים |- <עוגן פרט 1> | 1. || colspan="3" | הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב) || 5 (((מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש"ח))) || 75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}} |- <עוגן פרט 2> | rowspan="9" | 2. || colspan="5" | נתיב מהיר כבישים 2–20 |- | rowspan="8" | מקטעי חיוב || rowspan="2" | הנתיב השמאלי לכיוון דרום | : (1) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ"צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613. || 7.13 || 106.98 |- | : (2) מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ"צ 177430-660438. || 7.13 || 106.98 |- | rowspan="3" | הנתיב השמאלי לכיוון צפון | : (3) מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ"צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975. || 7.13 || 106.98 |- | : (4) מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864. || 7.13 || 106.98 |- | : (5) מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ"צ 183995-680378. || 7.13 || 106.98 |- | rowspan="3" | נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף || : (6) כל אחד מאלה: || || |- | :: (א) מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ"צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ"צ 183995-680378; || 7.13 || 106.98 |- | :: (ב) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ"צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ"צ 187732-692418. || 7.13 || 106.98 |} == תוספת ראשונה א' (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנות 3א]] [[ו-13]]))) ==== @ : {| ! !! נתיב מהיר !! סכום דמי גבייה בשקלים חדשים |- <עוגן פרט 1> | 1. || נתיבים מהירים כבישים 2–20 || 1.22 |} == תוספת שנייה == ==== ((([[תקנות 9(5)]] [[ו־18(א)(6)]]))) ==== @ : {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות |- | נתיב מהיר כביש 1 מערב || 11 || 30 |} == תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנות 12(א) ו-(ג)]] [[ו-13(א), (א1) ו-(ג)]]))) ==== @ : סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן: @ : {| style="width: 100%;" ! width="40px" | !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20 |- | 1. || [[11(א)(1)]] || נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש || 60 || 85.58 |- | 2. || [[11(א)(1א)]] || דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין || - || 85.58 |- | rowspan="2" | 3. || rowspan="2" | [[12(ג)]] (סכום מופחת) || : (א) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה || 20 || 28.53 |- | : (ב) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה || - || 28.53 |- | 4. || [[11(א)(2)]] || אי-פירעון חשבון במועד || 30 || 42.79 |- | 5. || [[11(א)(3)]] || חייב בעל פיקדון - חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון || 30 || 42.79 |- | 6. || [[11(א)(4)]] || מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה || 1,000 || 1,426.39 |- | 7. || [[11(א)(5)]] || שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם || 30 || 42.79 |- | 8. || [[11(א)(6)]] || כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך || 200 || 285.28 |- | 9. || [[11(א)(7)]] || טיפול בעיכוב רכב || 75 || 106.98 |- | 10. || [[11(א)(8)]] || גרירה ופינוי רכב || 150 || 213.96 |- | 11. || [[11(א)(9)]] || יום אחסון רכב שפונה || 50 ||71.32 |} == תוספת רביעית == ==== ((([[תקנה 18]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ו) : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! width="40px" | !! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר || {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה |- <עוגן פרט 1> | 1. || נתיב מהיר כביש 1 מערב || כל כלי הרכב המנויים [[בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו-(7)]]. |- <עוגן פרט 2> | 2. || נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 || כלי הרכב המפורטים [[בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו-(7) עד (10)]]. |} <פרסום> ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010) <חתימה> ישראל כ״ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים gzu55gf6g5qv0mu19140hckbqaf78a9 3011263 3011253 2026-05-05T14:43:22Z Fuzzy 29 3011263 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010 <מאגר תקן 2135913 קוד a163Y00000DuVEDQA3> <מקור> ((ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|6941)); ((תשפ"ו, 1914|תיקון|12537)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]], [[+|3א(א)]], [[+|4]], [[+|4א(ב)]], [[+|4ח(ג)]] [[+|ו־6]] [[=החוק|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000]] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א׳: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה – :- ”אגרת בסיס” – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "הסכם המצאה דיגיטלית" - הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי [[בתוספת לחוק]] ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש; :- ”החייב” – כמשמעותו [[בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק]]; :- ”הפרשים” – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם [[בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995]], כפי שהוחל [[בסעיף 5 לחוק]]; :- ”חשבון” – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי; :- ”יום החיוב” – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה; :- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מועד יצירת חיוב” – כל אחד מאלה: :: (1) בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה; :: (2) בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות – ::: (א) בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו; ::: (ב) בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי [[סעיף 4א(א)(3) לחוק]] – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין; ::: (ג) בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה; ::: (ד) בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם; :- "מס ערך מוסף" - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "מען דיגיטלי" - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה; :- "מקטע חיוב" - קטע מתוך נתיב מהיר לפי [[תקנה 2א]]; :- "נתיב מהיר כבישים 2 ו-20" - הנתיבים המהירים לפי [[תקנה 1(1), (2) ו-(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025]]; :- ”רשות הרישוי” – כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]]; :- ”תקופת חיוב” – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב. == פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם == === סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים (תיקון: תשפ"ו) === @ 2. תשלום חיובים : נסע רכב בנתיב מהיר המנוי [[בתוספת הראשונה]] ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי [[החוק]], תקנות אלה וההסכם, לפי העניין. @ 2א. מקטע חיוב (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי [[סעיף 2 לחוק]]):)) : בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט [[בטור א' בפרט 2 בתוספת הראשונה]]. @ 3. סכומי האגרה (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה [[בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה. : (ב) בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה. : (ג) בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב – :: (1) יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן; :: (2) בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר. : (ג1) המפקח על התעבורה כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]] המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות. : (ד) בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי. @ 3א. דמי גבייה (תיקון: תשפ"ו) : בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור [[בתקנה 3]], דמי גבייה כמפורט [[בתוספת הראשונה א']], בצירוף מס ערך מוסף. === סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה === @ 4. המצאת חשבונות (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו – :: (1) לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה; :: (2) לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב; :: (3) לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה. : (ב) היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי. : (ג) בחשבון יפורטו כל אלה: :: (1) שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין; :: (2) תקופת או תקופות החיוב בחשבון; :: (3) תאריך עריכת החשבון; :: (4) פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה; :: (4א) אם חלים דמי גבייה - סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה; :: (5) הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; :: (5א) אם יש מקטעי חיוב - מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות; :: (6) פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם; :: (7) פירוט הפרשים, ככל שקיימים; :: (8) סכום החיוב הכולל לתשלום; :: (9) מועד התשלום, לפי [[תקנה 8]]; :: (10) התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות. : (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין. : (ה) השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל. @ 5. דרך המצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו) : (א) חשבון יומצא לחייב – :: (1) אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם; :: (2) אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום. : (ב) חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור [[בתקנה 6]] ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. : (ב1) בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו - חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6): :: (1) בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו; :: (2) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו - חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי; :: (3) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל; :: (4) התקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3); :: (5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3); :: (6) נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. : (ב2) חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) התקבל חיווי על הצגה; :: (2) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה; :: (3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם; :: (4) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. : (ב3) על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות ((משנה)) האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. : (ג) חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה. @ 6. המען להמצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו) : המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין: : (1) למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו; : (2) לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי [[חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005]], או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון. @ 7. פיקדון : (א) נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי. : (ב) לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם. : (ג) מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו. @ 8. מועדי תשלום (תיקון: תשפ"ו) : המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין: : (1) נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986]] (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב; : (2) נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב; : (3) נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב; : (4) חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי [[תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)]], ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה. @ 9. אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון : הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה: : (1) אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב; : (2) סכום העירבון והתנאים להשבתו; : (3) הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב; : (4) הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך; : (5) מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, [[בטור ב׳ שבתוספת השנייה]]; : (6) מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית; : (7) כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח [[החוק]] ותקנות אלה. @ 10. עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה : (א) ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון. : (ב) לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו [[בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה]], לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה” – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה. : (ג) רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי [[תקנה 11(א)(8) ו־(9)]]; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום. : (ד) פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה – :: (1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום; :: (2) יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם. : (ה) לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי. == פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות == @ 11. חיוב בפיצוי והחזר הוצאות (תיקון: תשפ"ו) : (א) חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: :: (1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד [[לחוק]] או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; :: (1א) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין; :: (2) אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו; :: (3) לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; :: (4) מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת [[החוק]] ותקנות אלה; :: (5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; :: (6) כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; :: (7) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי [[החוק]] ותקנות אלה; :: (8) גרירת רכב שעוכב ופינויו; :: (9) כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. : (ב) נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור. @ 12. סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות (תיקון: תשפ"ו) : (א) סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט [[בתוספת השלישית]] לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף. : (ב) בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו [[תקנות 4 עד 6]], בשינויים המחויבים. : (ג) חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי [[התוספת השלישית]], פעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1)]] ופעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1א)]], ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת. @ 13. עדכון סכומים ושינוים (תיקון: תשפ"ו) : (א) הסכומים הנקובים [[בתוספות הראשונה]] [[תוספת 1א|והראשונה א']] [[תוספת שלישית|והשלישית]] יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה – ::- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - ::: (1) לעניין [[פרט 1 לתוספת הראשונה]] [[וטור ג' לתוספת השלישית]] - המדד שפורסם בחודש פברואר 2006; ::: (2) לעניין [[פרט 2 בתוספת הראשונה]], [[התוספת הראשונה א']] [[וטור ד' בתוספת השלישית]] - המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו-2026. : (ב) סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. : (ג) הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות [[שבתוספת השלישית]]; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו. : (ד) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום. == פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב == @ 14. הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי : לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי [[תקנה 15(א)]]; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור [[בתקנה 15(ג)]], וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים. @ 15. המצאת הודעה בדבר אי־חידוש רישיון : (א) בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש. : (ב) הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש. : (ג) המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור [[בתקנה 6]], כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו. : (ד) על המצאת ההודעה יחולו הוראות [[תקנה 5(ב) ו־(ג)]], בשינויים המחויבים. : (ה) עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך. == פרק ה׳: ערעור == @ 16. מועדים לערעור : המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור. == פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר == @ 17. איסור כניסה לנתיב מהיר (תיקון: תשפ"ו) : כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר: : (1) רכב שאינו רכב מנועי; : (2) רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי [[תקנה 18(א)(1) עד (3) ו-(7)]] ואוטובוס זעיר פרטי; : (3) אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]] (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור. @ 18. פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה (תיקון: תשפ"ו) : (א) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]] פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה: :: (1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם [[בתקנות התעבורה]]; :: (2) מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה – :::- ”רישיון לנסיעת שירות”, ”קו שירות למוניות” – כהגדרתם [[בסעיף 14ז לפקודת התעבורה]]; :::- ”נסיעת שירות” – כהגדרתה [[בתקנה 485 לתקנות התעבורה]]; :: (3) רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר; :: (4) רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת” – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב; :: (5) רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה; :: (5א) רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור [[בסעיף 2ג לחוק]]; :: (6) רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע [[בטור ג׳ לתוספת השנייה]]; :: (7) רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט [[בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה]], בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו; :: (8) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; :: (9) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; :: (10) רכב שנסע במקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה]], פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים [[בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה]]. : (ב) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]], ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור [[בתקנה 3(ג)]]. == פרק ו׳: שונות <עוגן פרק ו1> == : (((מספור פרקים שגוי במקור):)) @ 19. חייב שמכר את רכבו : (א) נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו. : (ב) החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש. : (ג) לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה. @ 20. בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו : נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות [[סעיף 4ב לחוק]] יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, [[ותקנה 19(ב) ו־(ג)]] תחול בשינויים המחויבים. @ 21. ביטול ההסכם : (א) ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור [[בתקנה 6]], ותחול על ההודעה [[תקנה 5(ב)]]. : (ב) ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר. @ 22. תחילה : תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות [[סעיף 2 לחוק]]. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנות 1]], [[2]], [[3]] [[ו־13]]))) (תיקון: תשפ"ו) ==== @ (תיקון: תשפ"ו) : {|: {| style="width: 100%;" ! width="30px" | !! colspan="3" | נתיב מהיר !! סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים !! סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים |- <עוגן פרט 1> | 1. || colspan="3" | הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב) || 5 (((מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש"ח))) || 75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}} |- <עוגן פרט 2> | rowspan="9" | 2. || colspan="3" | נתיב מהיר כבישים 2–20 || || |- | rowspan="8" | מקטעי חיוב || rowspan="2" | הנתיב השמאלי לכיוון דרום | : (1) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ"צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613. || 7.13 || 106.98 |- | : (2) מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ"צ 177430-660438. || 7.13 || 106.98 |- | rowspan="3" | הנתיב השמאלי לכיוון צפון | : (3) מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ"צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975. || 7.13 || 106.98 |- | : (4) מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864. || 7.13 || 106.98 |- | : (5) מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ"צ 183995-680378. || 7.13 || 106.98 |- | rowspan="3" | נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף || : (6) כל אחד מאלה: || || |- | :: (א) מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ"צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ"צ 183995-680378; || 7.13 || 106.98 |- | :: (ב) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ"צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ"צ 187732-692418. || 7.13 || 106.98 |} == תוספת ראשונה א' (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנות 3א]] [[ו-13]]))) ==== @ : {| ! !! נתיב מהיר !! סכום דמי גבייה בשקלים חדשים |- <עוגן פרט 1> | 1. || נתיבים מהירים כבישים 2–20 || 1.22 |} == תוספת שנייה == ==== ((([[תקנות 9(5)]] [[ו־18(א)(6)]]))) ==== @ : {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות |- | נתיב מהיר כביש 1 מערב || 11 || 30 |} == תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנות 12(א) ו-(ג)]] [[ו-13(א), (א1) ו-(ג)]]))) ==== @ : סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן: @ : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! width="30px" | !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה !! width="40%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20 |- | 1. || [[11(א)(1)]] || נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש || 60 || 85.58 |- | 2. || [[11(א)(1א)]] || דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין || - || 85.58 |- | rowspan="2" | 3. || rowspan="2" | [[12(ג)]] (סכום מופחת) || : (א) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה || 20 || 28.53 |- | : (ב) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה || - || 28.53 |- | 4. || [[11(א)(2)]] || אי-פירעון חשבון במועד || 30 || 42.79 |- | 5. || [[11(א)(3)]] || חייב בעל פיקדון - חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון || 30 || 42.79 |- | 6. || [[11(א)(4)]] || מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה || 1,000 || 1,426.39 |- | 7. || [[11(א)(5)]] || שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם || 30 || 42.79 |- | 8. || [[11(א)(6)]] || כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך || 200 || 285.28 |- | 9. || [[11(א)(7)]] || טיפול בעיכוב רכב || 75 || 106.98 |- | 10. || [[11(א)(8)]] || גרירה ופינוי רכב || 150 || 213.96 |- | 11. || [[11(א)(9)]] || יום אחסון רכב שפונה || 50 ||71.32 |} == תוספת רביעית == ==== ((([[תקנה 18]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ו) : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! width="30px" | !! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר || {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה |- <עוגן פרט 1> | 1. || נתיב מהיר כביש 1 מערב || כל כלי הרכב המנויים [[בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו-(7)]]. |- <עוגן פרט 2> | 2. || נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 || כלי הרכב המפורטים [[בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו-(7) עד (10)]]. |} <פרסום> ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010) <חתימה> ישראל כ״ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים 3bbqzr26q14mh0rx969bxg0lkcwlhz8 3011269 3011263 2026-05-05T15:58:22Z Fuzzy 29 3011269 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010 <מאגר תקן 2135913 קוד a163Y00000DuVEDQA3> <מקור> ((ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|6941)); ((תשפ"ו, 1914|תיקון|12537)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3]], [[+|3א(א)]], [[+|4]], [[+|4א(ב)]], [[+|4ח(ג)]] [[+|ו־6]] [[=החוק|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000]] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א׳: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה – :- ”אגרת בסיס” – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "הסכם המצאה דיגיטלית" - הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי [[בתוספת לחוק]] ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש; :- ”החייב” – כמשמעותו [[בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק]]; :- ”הפרשים” – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם [[בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995]], כפי שהוחל [[בסעיף 5 לחוק]]; :- ”חשבון” – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי; :- ”יום החיוב” – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה; :- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מועד יצירת חיוב” – כל אחד מאלה: :: (1) בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה; :: (2) בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות – ::: (א) בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו; ::: (ב) בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי [[סעיף 4א(א)(3) לחוק]] – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין; ::: (ג) בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה; ::: (ד) בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם; :- "מס ערך מוסף" - כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "מען דיגיטלי" - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה; :- "מקטע חיוב" - קטע מתוך נתיב מהיר לפי [[תקנה 2א]]; :- "נתיב מהיר כבישים 2 ו-20" - הנתיבים המהירים לפי [[תקנה 1(1), (2) ו-(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2025]]; :- ”רשות הרישוי” – כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]]; :- ”תקופת חיוב” – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב. == פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם == === סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים (תיקון: תשפ"ו) === @ 2. תשלום חיובים : נסע רכב בנתיב מהיר המנוי [[בתוספת הראשונה]] ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי [[החוק]], תקנות אלה וההסכם, לפי העניין. @ 2א. מקטע חיוב (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי [[סעיף 2 לחוק]]):)) : בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט [[בטור א' בפרט 2 בתוספת הראשונה]]. @ 3. סכומי האגרה (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה [[בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה. : (ב) בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה. : (ג) בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב – :: (1) יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן; :: (2) בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר. : (ג1) המפקח על התעבורה כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]] המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות. : (ד) בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי. @ 3א. דמי גבייה (תיקון: תשפ"ו) : בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור [[בתקנה 3]], דמי גבייה כמפורט [[בתוספת הראשונה א']], בצירוף מס ערך מוסף. === סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה === @ 4. המצאת חשבונות (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו – :: (1) לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה; :: (2) לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב; :: (3) לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה. : (ב) היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי. : (ג) בחשבון יפורטו כל אלה: :: (1) שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין; :: (2) תקופת או תקופות החיוב בחשבון; :: (3) תאריך עריכת החשבון; :: (4) פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה; :: (4א) אם חלים דמי גבייה - סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה; :: (5) הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; :: (5א) אם יש מקטעי חיוב - מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות; :: (6) פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם; :: (7) פירוט הפרשים, ככל שקיימים; :: (8) סכום החיוב הכולל לתשלום; :: (9) מועד התשלום, לפי [[תקנה 8]]; :: (10) התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות. : (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין. : (ה) השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל. @ 5. דרך המצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו) : (א) חשבון יומצא לחייב – :: (1) אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם; :: (2) אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום. : (ב) חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור [[בתקנה 6]] ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. : (ב1) בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו - חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו-(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6): :: (1) בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו; :: (2) באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו - חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי; :: (3) חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל; :: (4) התקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3); :: (5) נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3); :: (6) נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. : (ב2) חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4): :: (1) התקבל חיווי על הצגה; :: (2) התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה; :: (3) נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה - שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם; :: (4) נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב - הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. : (ב3) על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות ((משנה)) האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. : (ג) חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה. @ 6. המען להמצאת חשבון (תיקון: תשפ"ו) : המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין: : (1) למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו; : (2) לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי [[חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005]], או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית - המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון. @ 7. פיקדון : (א) נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי. : (ב) לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם. : (ג) מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו. @ 8. מועדי תשלום (תיקון: תשפ"ו) : המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין: : (1) נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו [[חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986]] (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב; : (2) נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב; : (3) נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב; : (4) חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי [[תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)]], ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה. @ 9. אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון : הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה: : (1) אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב; : (2) סכום העירבון והתנאים להשבתו; : (3) הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב; : (4) הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך; : (5) מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, [[בטור ב׳ שבתוספת השנייה]]; : (6) מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית; : (7) כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח [[החוק]] ותקנות אלה. @ 10. עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה : (א) ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון. : (ב) לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו [[בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה]], לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה” – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה. : (ג) רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי [[תקנה 11(א)(8) ו־(9)]]; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום. : (ד) פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה – :: (1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום; :: (2) יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם. : (ה) לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי. == פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות == @ 11. חיוב בפיצוי והחזר הוצאות (תיקון: תשפ"ו) : (א) חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: :: (1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד [[לחוק]] או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; :: (1א) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין; :: (2) אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו; :: (3) לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; :: (4) מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת [[החוק]] ותקנות אלה; :: (5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; :: (6) כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; :: (7) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי [[החוק]] ותקנות אלה; :: (8) גרירת רכב שעוכב ופינויו; :: (9) כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. : (ב) נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור. @ 12. סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות (תיקון: תשפ"ו) : (א) סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט [[בתוספת השלישית]] לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף. : (ב) בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו [[תקנות 4 עד 6]], בשינויים המחויבים. : (ג) חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי [[התוספת השלישית]], פעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1)]] ופעם אחת בלבד בשל העילה [[שבתקנה 11(א)(1א)]], ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת. @ 13. עדכון סכומים ושינוים (תיקון: תשפ"ו) : (א) הסכומים הנקובים [[בתוספות הראשונה]] [[תוספת 1א|והראשונה א']] [[תוספת שלישית|והשלישית]] יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה – ::- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - ::: (1) לעניין [[פרט 1 לתוספת הראשונה]] [[וטור ג' לתוספת השלישית]] - המדד שפורסם בחודש פברואר 2006; ::: (2) לעניין [[פרט 2 בתוספת הראשונה]], [[התוספת הראשונה א']] [[וטור ד' בתוספת השלישית]] - המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ"ו-2026. : (ב) סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. : (ג) הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות [[שבתוספת השלישית]]; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו. : (ד) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום. == פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב == @ 14. הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי : לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי [[תקנה 15(א)]]; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור [[בתקנה 15(ג)]], וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים. @ 15. המצאת הודעה בדבר אי־חידוש רישיון : (א) בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש. : (ב) הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש. : (ג) המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור [[בתקנה 6]], כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו. : (ד) על המצאת ההודעה יחולו הוראות [[תקנה 5(ב) ו־(ג)]], בשינויים המחויבים. : (ה) עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך. == פרק ה׳: ערעור == @ 16. מועדים לערעור : המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור. == פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר == @ 17. איסור כניסה לנתיב מהיר (תיקון: תשפ"ו) : כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר: : (1) רכב שאינו רכב מנועי; : (2) רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי [[תקנה 18(א)(1) עד (3) ו-(7)]] ואוטובוס זעיר פרטי; : (3) אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]] (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 - גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור. @ 18. פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה (תיקון: תשפ"ו) : (א) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]] פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה: :: (1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם [[בתקנות התעבורה]]; :: (2) מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה – :::- ”רישיון לנסיעת שירות”, ”קו שירות למוניות” – כהגדרתם [[בסעיף 14ז לפקודת התעבורה]]; :::- ”נסיעת שירות” – כהגדרתה [[בתקנה 485 לתקנות התעבורה]]; :: (3) רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר; :: (4) רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת” – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב; :: (5) רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה; :: (5א) רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור [[בסעיף 2ג לחוק]]; :: (6) רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע [[בטור ג׳ לתוספת השנייה]]; :: (7) רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט [[בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה]], בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו; :: (8) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; :: (9) רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה]] ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; :: (10) רכב שנסע במקטע החיוב המפורט [[בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה]], פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים [[בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה]]. : (ב) בנתיב מהיר כמפורט [[בטור א׳ בתוספת הרביעית]], ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור [[בתקנה 3(ג)]]. == פרק ו׳: שונות <עוגן פרק ו1> == : (((מספור פרקים שגוי במקור):)) @ 19. חייב שמכר את רכבו : (א) נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו. : (ב) החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש. : (ג) לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה. @ 20. בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו : נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות [[סעיף 4ב לחוק]] יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, [[ותקנה 19(ב) ו־(ג)]] תחול בשינויים המחויבים. @ 21. ביטול ההסכם : (א) ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור [[בתקנה 6]], ותחול על ההודעה [[תקנה 5(ב)]]. : (ב) ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר. @ 22. תחילה : תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות [[סעיף 2 לחוק]]. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנות 1]], [[2]], [[3]] [[ו־13]]))) (תיקון: תשפ"ו) ==== @ (תיקון: תשפ"ו) : {| style="width: 100%;" ! width="30px" | !! colspan="3" | נתיב מהיר !! סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים !! סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים |- <עוגן פרט 1> | 1. || colspan="3" | הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב) || 5 (((מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש"ח))) || 75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}} |- <עוגן פרט 2> | rowspan="9" | 2. || colspan="3" | נתיב מהיר כבישים 2–20 || || |- | rowspan="8" | מקטעי חיוב || rowspan="2" | הנתיב השמאלי לכיוון דרום | : (1) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ"צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613. || 7.13 || 106.98 |- | : (2) מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ"צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ"צ 177430-660438. || 7.13 || 106.98 |- | rowspan="3" | הנתיב השמאלי לכיוון צפון | : (3) מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ"צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975. || 7.13 || 106.98 |- | : (4) מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ"צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864. || 7.13 || 106.98 |- | : (5) מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ"צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ"צ 183995-680378. || 7.13 || 106.98 |- | rowspan="3" | נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף || : (6) כל אחד מאלה: || || |- | :: (א) מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ"צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ"צ 183995-680378; || 7.13 || 106.98 |- | :: (ב) מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ"צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ"צ 187732-692418. || 7.13 || 106.98 |} == תוספת ראשונה א' (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנות 3א]] [[ו-13]]))) ==== @ : {| ! !! נתיב מהיר !! סכום דמי גבייה בשקלים חדשים |- <עוגן פרט 1> | 1. || נתיבים מהירים כבישים 2–20 || 1.22 |} == תוספת שנייה == ==== ((([[תקנות 9(5)]] [[ו־18(א)(6)]]))) ==== @ : {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות !! {{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות |- | נתיב מהיר כביש 1 מערב || 11 || 30 |} == תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנות 12(א) ו-(ג)]] [[ו-13(א), (א1) ו-(ג)]]))) ==== @ : סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן: @ : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! width="30px" | !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה !! width="40%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו-20 |- | 1. || [[11(א)(1)]] || נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש || 60 || 85.58 |- | 2. || [[11(א)(1א)]] || דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין || - || 85.58 |- | rowspan="2" | 3. || rowspan="2" | [[12(ג)]] (סכום מופחת) || : (א) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה || 20 || 28.53 |- | : (ב) דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי [[תקנה 18(א)(5א)]], כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה || - || 28.53 |- | 4. || [[11(א)(2)]] || אי-פירעון חשבון במועד || 30 || 42.79 |- | 5. || [[11(א)(3)]] || חייב בעל פיקדון - חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון || 30 || 42.79 |- | 6. || [[11(א)(4)]] || מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה || 1,000 || 1,426.39 |- | 7. || [[11(א)(5)]] || שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם || 30 || 42.79 |- | 8. || [[11(א)(6)]] || כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך || 200 || 285.28 |- | 9. || [[11(א)(7)]] || טיפול בעיכוב רכב || 75 || 106.98 |- | 10. || [[11(א)(8)]] || גרירה ופינוי רכב || 150 || 213.96 |- | 11. || [[11(א)(9)]] || יום אחסון רכב שפונה || 50 ||71.32 |} == תוספת רביעית == ==== ((([[תקנה 18]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ו) : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! width="30px" | !! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר || {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה |- <עוגן פרט 1> | 1. || נתיב מהיר כביש 1 מערב || כל כלי הרכב המנויים [[בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו-(7)]]. |- <עוגן פרט 2> | 2. || נתיב מהיר כבישים 2 ו-20 || כלי הרכב המפורטים [[בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו-(7) עד (10)]]. |} <פרסום> ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010) <חתימה> ישראל כ״ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים 2xzpyeq0pbq28zewo2u6m4a0qudexql תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) 0 468094 3011254 3006861 2026-05-05T13:00:13Z OpenLawBot 8112 [3011253] תיקון תשפ"ו 3011254 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6941.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1914|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12537.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3א|3א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|4א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ח|4ח(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרת בסיס“ – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם המצאה דיגיטלית“ – הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#תוספת|בתוספת לחוק}} ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החייב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3ד|בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשים“ – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ג|בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום החיוב“ – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה; {{ח:תתת|(2)}} בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות – {{ח:תתתת|(א)}} בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו; {{ח:תתתת|(ב)}} בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|סעיף 4א(א)(3) לחוק}} – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ג)}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה; {{ח:תתתת|(ד)}} בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס ערך מוסף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען דיגיטלי“ – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע חיוב“ – קטע מתוך נתיב מהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב מהיר כבישים 2 ו־20“ – הנתיבים המהירים לפי {{ח:חיצוני|תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)#סעיף 1|תקנה 1(1), (2) ו־(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף|2|תשלום חיובים}} {{ח:ת}} נסע רכב בנתיב מהיר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}}, תקנות אלה וההסכם, לפי העניין. {{ח:סעיף|2א|מקטע חיוב|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}):}} {{ח:ת}} בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בטור א׳ בפרט 2 בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|3|סכומי האגרה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה. {{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה. {{ח:תת|(ג)}} בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב – {{ח:תתת|(1)}} יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן; {{ח:תתת|(2)}} בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר. {{ח:תת|(ג1)}} המפקח על התעבורה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות. {{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי. {{ח:סעיף|3א|דמי גבייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, דמי גבייה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, בצירוף מס ערך מוסף. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}} {{ח:סעיף|4|המצאת חשבונות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה; {{ח:תתת|(2)}} לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב; {{ח:תתת|(3)}} לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה. {{ח:תת|(ב)}} היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי. {{ח:תת|(ג)}} בחשבון יפורטו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} תקופת או תקופות החיוב בחשבון; {{ח:תתת|(3)}} תאריך עריכת החשבון; {{ח:תתת|(4)}} פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה; {{ח:תתת|(4א)}} אם חלים דמי גבייה – סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה; {{ח:תתת|(5)}} הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; {{ח:תתת|(5א)}} אם יש מקטעי חיוב – מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות; {{ח:תתת|(6)}} פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם; {{ח:תתת|(7)}} פירוט הפרשים, ככל שקיימים; {{ח:תתת|(8)}} סכום החיוב הכולל לתשלום; {{ח:תתת|(9)}} מועד התשלום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}; {{ח:תתת|(10)}} התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל. {{ח:סעיף|5|דרך המצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חשבון יומצא לחייב – {{ח:תתת|(1)}} אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום. {{ח:תת|(ב)}} חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. {{ח:תת|(ב1)}} בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6): {{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו; {{ח:תתת|(2)}} באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי; {{ח:תתת|(3)}} חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל; {{ח:תתת|(4)}} התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3); {{ח:תתת|(5)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3); {{ח:תתת|(6)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. {{ח:תת|(ב2)}} חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} התקבל חיווי על הצגה; {{ח:תתת|(2)}} התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה; {{ח:תתת|(3)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם; {{ח:תתת|(4)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. {{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות {{ח:הערה|משנה}} האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. {{ח:תת|(ג)}} חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה. {{ח:סעיף|6|המען להמצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו; {{ח:תת|(2)}} לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}}, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון. {{ח:סעיף|7|פיקדון}} {{ח:תת|(א)}} נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי. {{ח:תת|(ב)}} לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם. {{ח:תת|(ג)}} מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו. {{ח:סעיף|8|מועדי תשלום|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}} (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב; {{ח:תת|(2)}} נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב; {{ח:תת|(3)}} נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב; {{ח:תת|(4)}} חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)}}, ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה. {{ח:סעיף|9|אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון}} {{ח:ת}} הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה: {{ח:תת|(1)}} אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב; {{ח:תת|(2)}} סכום העירבון והתנאים להשבתו; {{ח:תת|(3)}} הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב; {{ח:תת|(4)}} הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך; {{ח:תת|(5)}} מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}}; {{ח:תת|(6)}} מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית; {{ח:תת|(7)}} כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה. {{ח:סעיף|10|עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה}} {{ח:תת|(א)}} ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון. {{ח:תת|(ב)}} לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה}}, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה. {{ח:תת|(ג)}} רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)(8) ו־(9)}}; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום. {{ח:תת|(ד)}} פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה – {{ח:תתת|(1)}} יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום; {{ח:תתת|(2)}} יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם. {{ח:תת|(ה)}} לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}} {{ח:סעיף|11|חיוב בפיצוי והחזר הוצאות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק}} או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; {{ח:תתת|(1א)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין; {{ח:תתת|(2)}} אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו; {{ח:תתת|(3)}} לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; {{ח:תתת|(4)}} מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תתת|(5)}} שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; {{ח:תתת|(6)}} כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; {{ח:תתת|(7)}} טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תתת|(8)}} גרירת רכב שעוכב ופינויו; {{ח:תתת|(9)}} כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. {{ח:תת|(ב)}} נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור. {{ח:סעיף|12|סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף. {{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4 עד 6}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, פעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1)}} ופעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1א)}}, ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת. {{ח:סעיף|13|עדכון סכומים ושינוים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 1א|והראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון – {{ח:תתתת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרט 1 לתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ג׳ לתוספת השלישית}} – המדד שפורסם בחודש פברואר 2006; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2 בתוספת הראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ד׳ בתוספת השלישית}} – המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ״ו–2026. {{ח:תת|(ב)}} סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. {{ח:תת|(ג)}} הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}} {{ח:סעיף|14|הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי}} {{ח:ת}} לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א)}}; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ג)}}, וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים. {{ח:סעיף|15|המצאת הודעה בדבר אי־<wbr>חידוש רישיון}} {{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש. {{ח:תת|(ב)}} הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש. {{ח:תת|(ג)}} המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} על המצאת ההודעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}} {{ח:סעיף|16|מועדים לערעור}} {{ח:ת}} המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}} {{ח:סעיף|17|איסור כניסה לנתיב מהיר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר: {{ח:תת|(1)}} רכב שאינו רכב מנועי; {{ח:תת|(2)}} רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(1) עד (3) ו־(7)}} ואוטובוס זעיר פרטי; {{ח:תת|(3)}} אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור. {{ח:סעיף|18|פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}} פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(2)}} מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לנסיעת שירות“, ”קו שירות למוניות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ז|בסעיף 14ז לפקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 485|בתקנה 485 לתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(3)}} רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר; {{ח:תתת|(4)}} רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת“ – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב; {{ח:תתת|(5)}} רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה; {{ח:תתת|(5א)}} רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2ג|בסעיף 2ג לחוק}}; {{ח:תתת|(6)}} רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(7)}} רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 9|בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה}}, בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו; {{ח:תתת|(8)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; {{ח:תתת|(9)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; {{ח:תתת|(10)}} רכב שנסע במקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה}}, פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}}, ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}. {{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור פרקים שגוי במקור):}} {{ח:סעיף|19|חייב שמכר את רכבו}} {{ח:תת|(א)}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו. {{ח:תת|(ב)}} החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש. {{ח:תת|(ג)}} לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה. {{ח:סעיף|20|בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו}} {{ח:ת}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ב|סעיף 4ב לחוק}} יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, {{ח:פנימי|סעיף 19|ותקנה 19(ב) ו־(ג)}} תחול בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|21|ביטול ההסכם}} {{ח:תת|(א)}} ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ותחול על ההודעה {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר. {{ח:סעיף|22|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {| {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="40px">&nbsp;</th><th colspan="3">נתיב מהיר</th><th>סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים</th><th>סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים</th></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 1"><td>1.</td><td colspan="3">הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב)</td><td>5 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש״ח)}}</td><td>75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}}</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 2"><td rowspan="9">2.</td><td colspan="5">נתיב מהיר כבישים 2–20</td></tr> <tr><td rowspan="8">מקטעי חיוב</td><td rowspan="2">הנתיב השמאלי לכיוון דרום</td><td> {{ח:תת|(1)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ״צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ״צ 177430-660438. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td rowspan="3">הנתיב השמאלי לכיוון צפון</td><td> {{ח:תת|(3)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ״צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ״צ 183995-680378. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td rowspan="3">נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף</td><td> {{ח:תת|(6)}} כל אחד מאלה: </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(א)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ״צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ״צ 183995-680378; </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(ב)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ״צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ״צ 187732-692418. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנות 3א}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th>נתיב מהיר</th><th>סכום דמי גבייה בשקלים חדשים</th></tr> <tr id="תוספת 1א פרט 1"><td>1.</td><td>נתיבים מהירים כבישים 2–20</td><td>1.22</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(א)(6)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th></tr> <tr><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>11</td><td>30</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א), (א1) ו־(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="40px">&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20</th></tr> <tr><td>1.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1)}}</td><td>נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש</td><td>60</td><td>85.58</td></tr> <tr><td>2.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1א)}}</td><td>דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין</td><td>–</td><td>85.58</td></tr> <tr><td rowspan="2">3.</td><td rowspan="2">{{ח:פנימי|סעיף 12|12(ג)}} (סכום מופחת)</td><td> {{ח:תת|(א)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה </td><td>20</td><td>28.53</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה </td><td>–</td><td>28.53</td></tr> <tr><td>4.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(2)}}</td><td>אי־פירעון חשבון במועד</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>5.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(3)}}</td><td>חייב בעל פיקדון – חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>6.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(4)}}</td><td>מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה</td><td>1,000</td><td>1,426.39</td></tr> <tr><td>7.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(5)}}</td><td>שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>8.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(6)}}</td><td>כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך</td><td>200</td><td>285.28</td></tr> <tr><td>9.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(7)}}</td><td>טיפול בעיכוב רכב</td><td>75</td><td>106.98</td></tr> <tr><td>10.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(8)}}</td><td>גרירה ופינוי רכב</td><td>150</td><td>213.96</td></tr> <tr><td>11.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(9)}}</td><td>יום אחסון רכב שפונה</td><td>50</td><td>71.32</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="40px">&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה</th></tr> <tr id="תוספת 4 פרט 1"><td>1.</td><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>כל כלי הרכב המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)}}.</td></tr> <tr id="תוספת 4 פרט 2"><td>2.</td><td>נתיב מהיר כבישים 2 ו־20</td><td>כלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו־(7) עד (10)}}.</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010)}} * '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] rcdgo493v6qdp55c18v5ujcxe0s4aa3 3011264 3011254 2026-05-05T15:00:22Z OpenLawBot 8112 [3011263] 3011264 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6941.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1914|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12537.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3א|3א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|4א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ח|4ח(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרת בסיס“ – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם המצאה דיגיטלית“ – הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#תוספת|בתוספת לחוק}} ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החייב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3ד|בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשים“ – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ג|בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום החיוב“ – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה; {{ח:תתת|(2)}} בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות – {{ח:תתתת|(א)}} בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו; {{ח:תתתת|(ב)}} בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|סעיף 4א(א)(3) לחוק}} – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ג)}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה; {{ח:תתתת|(ד)}} בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס ערך מוסף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען דיגיטלי“ – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע חיוב“ – קטע מתוך נתיב מהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב מהיר כבישים 2 ו־20“ – הנתיבים המהירים לפי {{ח:חיצוני|תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)#סעיף 1|תקנה 1(1), (2) ו־(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף|2|תשלום חיובים}} {{ח:ת}} נסע רכב בנתיב מהיר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}}, תקנות אלה וההסכם, לפי העניין. {{ח:סעיף|2א|מקטע חיוב|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}):}} {{ח:ת}} בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בטור א׳ בפרט 2 בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|3|סכומי האגרה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה. {{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה. {{ח:תת|(ג)}} בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב – {{ח:תתת|(1)}} יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן; {{ח:תתת|(2)}} בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר. {{ח:תת|(ג1)}} המפקח על התעבורה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות. {{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי. {{ח:סעיף|3א|דמי גבייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, דמי גבייה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, בצירוף מס ערך מוסף. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}} {{ח:סעיף|4|המצאת חשבונות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה; {{ח:תתת|(2)}} לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב; {{ח:תתת|(3)}} לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה. {{ח:תת|(ב)}} היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי. {{ח:תת|(ג)}} בחשבון יפורטו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} תקופת או תקופות החיוב בחשבון; {{ח:תתת|(3)}} תאריך עריכת החשבון; {{ח:תתת|(4)}} פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה; {{ח:תתת|(4א)}} אם חלים דמי גבייה – סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה; {{ח:תתת|(5)}} הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; {{ח:תתת|(5א)}} אם יש מקטעי חיוב – מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות; {{ח:תתת|(6)}} פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם; {{ח:תתת|(7)}} פירוט הפרשים, ככל שקיימים; {{ח:תתת|(8)}} סכום החיוב הכולל לתשלום; {{ח:תתת|(9)}} מועד התשלום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}; {{ח:תתת|(10)}} התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל. {{ח:סעיף|5|דרך המצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חשבון יומצא לחייב – {{ח:תתת|(1)}} אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום. {{ח:תת|(ב)}} חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. {{ח:תת|(ב1)}} בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6): {{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו; {{ח:תתת|(2)}} באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי; {{ח:תתת|(3)}} חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל; {{ח:תתת|(4)}} התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3); {{ח:תתת|(5)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3); {{ח:תתת|(6)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. {{ח:תת|(ב2)}} חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} התקבל חיווי על הצגה; {{ח:תתת|(2)}} התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה; {{ח:תתת|(3)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם; {{ח:תתת|(4)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. {{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות {{ח:הערה|משנה}} האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. {{ח:תת|(ג)}} חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה. {{ח:סעיף|6|המען להמצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו; {{ח:תת|(2)}} לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}}, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון. {{ח:סעיף|7|פיקדון}} {{ח:תת|(א)}} נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי. {{ח:תת|(ב)}} לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם. {{ח:תת|(ג)}} מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו. {{ח:סעיף|8|מועדי תשלום|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}} (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב; {{ח:תת|(2)}} נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב; {{ח:תת|(3)}} נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב; {{ח:תת|(4)}} חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)}}, ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה. {{ח:סעיף|9|אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון}} {{ח:ת}} הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה: {{ח:תת|(1)}} אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב; {{ח:תת|(2)}} סכום העירבון והתנאים להשבתו; {{ח:תת|(3)}} הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב; {{ח:תת|(4)}} הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך; {{ח:תת|(5)}} מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}}; {{ח:תת|(6)}} מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית; {{ח:תת|(7)}} כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה. {{ח:סעיף|10|עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה}} {{ח:תת|(א)}} ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון. {{ח:תת|(ב)}} לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה}}, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה. {{ח:תת|(ג)}} רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)(8) ו־(9)}}; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום. {{ח:תת|(ד)}} פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה – {{ח:תתת|(1)}} יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום; {{ח:תתת|(2)}} יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם. {{ח:תת|(ה)}} לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}} {{ח:סעיף|11|חיוב בפיצוי והחזר הוצאות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק}} או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; {{ח:תתת|(1א)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין; {{ח:תתת|(2)}} אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו; {{ח:תתת|(3)}} לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; {{ח:תתת|(4)}} מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תתת|(5)}} שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; {{ח:תתת|(6)}} כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; {{ח:תתת|(7)}} טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תתת|(8)}} גרירת רכב שעוכב ופינויו; {{ח:תתת|(9)}} כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. {{ח:תת|(ב)}} נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור. {{ח:סעיף|12|סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף. {{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4 עד 6}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, פעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1)}} ופעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1א)}}, ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת. {{ח:סעיף|13|עדכון סכומים ושינוים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 1א|והראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון – {{ח:תתתת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרט 1 לתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ג׳ לתוספת השלישית}} – המדד שפורסם בחודש פברואר 2006; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2 בתוספת הראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ד׳ בתוספת השלישית}} – המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ״ו–2026. {{ח:תת|(ב)}} סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. {{ח:תת|(ג)}} הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}} {{ח:סעיף|14|הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי}} {{ח:ת}} לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א)}}; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ג)}}, וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים. {{ח:סעיף|15|המצאת הודעה בדבר אי־<wbr>חידוש רישיון}} {{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש. {{ח:תת|(ב)}} הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש. {{ח:תת|(ג)}} המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} על המצאת ההודעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}} {{ח:סעיף|16|מועדים לערעור}} {{ח:ת}} המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}} {{ח:סעיף|17|איסור כניסה לנתיב מהיר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר: {{ח:תת|(1)}} רכב שאינו רכב מנועי; {{ח:תת|(2)}} רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(1) עד (3) ו־(7)}} ואוטובוס זעיר פרטי; {{ח:תת|(3)}} אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור. {{ח:סעיף|18|פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}} פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(2)}} מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לנסיעת שירות“, ”קו שירות למוניות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ז|בסעיף 14ז לפקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 485|בתקנה 485 לתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(3)}} רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר; {{ח:תתת|(4)}} רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת“ – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב; {{ח:תתת|(5)}} רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה; {{ח:תתת|(5א)}} רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2ג|בסעיף 2ג לחוק}}; {{ח:תתת|(6)}} רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(7)}} רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 9|בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה}}, בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו; {{ח:תתת|(8)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; {{ח:תתת|(9)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; {{ח:תתת|(10)}} רכב שנסע במקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה}}, פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}}, ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}. {{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור פרקים שגוי במקור):}} {{ח:סעיף|19|חייב שמכר את רכבו}} {{ח:תת|(א)}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו. {{ח:תת|(ב)}} החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש. {{ח:תת|(ג)}} לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה. {{ח:סעיף|20|בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו}} {{ח:ת}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ב|סעיף 4ב לחוק}} יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, {{ח:פנימי|סעיף 19|ותקנה 19(ב) ו־(ג)}} תחול בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|21|ביטול ההסכם}} {{ח:תת|(א)}} ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ותחול על ההודעה {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר. {{ח:סעיף|22|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {| {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="30px">&nbsp;</th><th colspan="3">נתיב מהיר</th><th>סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים</th><th>סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים</th></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 1"><td>1.</td><td colspan="3">הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב)</td><td>5 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש״ח)}}</td><td>75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}}</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 2"><td rowspan="9">2.</td><td colspan="3">נתיב מהיר כבישים 2–20</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="8">מקטעי חיוב</td><td rowspan="2">הנתיב השמאלי לכיוון דרום</td><td> {{ח:תת|(1)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ״צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ״צ 177430-660438. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td rowspan="3">הנתיב השמאלי לכיוון צפון</td><td> {{ח:תת|(3)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ״צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ״צ 183995-680378. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td rowspan="3">נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף</td><td> {{ח:תת|(6)}} כל אחד מאלה: </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(א)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ״צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ״צ 183995-680378; </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(ב)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ״צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ״צ 187732-692418. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנות 3א}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th>נתיב מהיר</th><th>סכום דמי גבייה בשקלים חדשים</th></tr> <tr id="תוספת 1א פרט 1"><td>1.</td><td>נתיבים מהירים כבישים 2–20</td><td>1.22</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(א)(6)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th></tr> <tr><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>11</td><td>30</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א), (א1) ו־(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="30px">&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה</th><th width="40%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20</th></tr> <tr><td>1.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1)}}</td><td>נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש</td><td>60</td><td>85.58</td></tr> <tr><td>2.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1א)}}</td><td>דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין</td><td>–</td><td>85.58</td></tr> <tr><td rowspan="2">3.</td><td rowspan="2">{{ח:פנימי|סעיף 12|12(ג)}} (סכום מופחת)</td><td> {{ח:תת|(א)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה </td><td>20</td><td>28.53</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה </td><td>–</td><td>28.53</td></tr> <tr><td>4.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(2)}}</td><td>אי־פירעון חשבון במועד</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>5.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(3)}}</td><td>חייב בעל פיקדון – חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>6.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(4)}}</td><td>מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה</td><td>1,000</td><td>1,426.39</td></tr> <tr><td>7.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(5)}}</td><td>שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>8.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(6)}}</td><td>כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך</td><td>200</td><td>285.28</td></tr> <tr><td>9.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(7)}}</td><td>טיפול בעיכוב רכב</td><td>75</td><td>106.98</td></tr> <tr><td>10.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(8)}}</td><td>גרירה ופינוי רכב</td><td>150</td><td>213.96</td></tr> <tr><td>11.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(9)}}</td><td>יום אחסון רכב שפונה</td><td>50</td><td>71.32</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="30px">&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה</th></tr> <tr id="תוספת 4 פרט 1"><td>1.</td><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>כל כלי הרכב המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)}}.</td></tr> <tr id="תוספת 4 פרט 2"><td>2.</td><td>נתיב מהיר כבישים 2 ו־20</td><td>כלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו־(7) עד (10)}}.</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010)}} * '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 8xpzt0mfz7vvaacjqfvbrsrytrzpn0w 3011281 3011264 2026-05-05T17:00:12Z OpenLawBot 8112 [3011269] 3011281 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע״א–2010}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 154|תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6941.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1914|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12537.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3א|3א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|4א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ח|4ח(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 6|ו־6}} {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגרת בסיס“ – סכום האגרה המזערי שבעל הזיכיון זכאי לגבות בשל נסיעה בנתיב מהיר או במקטע חיוב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם המצאה דיגיטלית“ – הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה, בין בעל זיכיון להפעלת נתיב מהיר המנוי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#תוספת|בתוספת לחוק}} ובין חייב שאינו מנוי, שלפיו בעל זיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב שהסכים לכך במפורש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החייב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 3ד|בסעיף 3ד(א) או (ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשים“ – הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)#סעיף 12ג|בסעיף 12ג לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}, כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – הודעה על חיוב לגבי כלי רכב או אמצעי זיהוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום החיוב“ – לגבי מנוי – יום בחודש שנקבע בהסכם, שבו יסוכמו החיובים של המנוי לצורך חיובו; לגבי מי שאינו מנוי – מועד הסמוך לאחר מועד יצירת החיוב, שהחליטה עליו הרשות הממונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד יצירת חיוב“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בחיוב בשל נסיעה בנתיב מהיר – מועד הנסיעה; {{ח:תתת|(2)}} בחיוב בפיצוי והחזר הוצאות – {{ח:תתתת|(א)}} בשל אי־פירעון חשבון – המועד האחרון לפירעונו; {{ח:תתתת|(ב)}} בשל הפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4א|סעיף 4א(א)(3) לחוק}} – המועד שבו הופעלו או החלו להפעילם, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ג)}} בשל מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי הרכב או את החיוב באגרה או שיש בו כדי לפגוע במערכת גביית האגרה באופן אחר – המועד שבו נודע לבעל זיכיון על המעשה; {{ח:תתתת|(ד)}} בשל אי־הפקדת עירבון – המועד שנקבע לכך בהסכם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס ערך מוסף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען דיגיטלי“ – כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע חיוב“ – קטע מתוך נתיב מהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|תקנה 2א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב מהיר כבישים 2 ו־20“ – הנתיבים המהירים לפי {{ח:חיצוני|תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)#סעיף 1|תקנה 1(1), (2) ו־(4) לתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת חיוב“ – תקופה המתחילה בחודש שקדם לחודש שבו חל יום החיוב, ביום שמספרו בחודש כמספר יום החיוב והמסתיימת ביום שלפני יום החיוב. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חיובים, הודעות על חיובים וגבייתם}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: שימוש באמצעי זיהוי, מקטעי חיוב אגרה וחובת תשלום החיובים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף|2|תשלום חיובים}} {{ח:ת}} נסע רכב בנתיב מהיר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ישלם החייב את החיובים לבעל זיכיון על פי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}}, תקנות אלה וההסכם, לפי העניין. {{ח:סעיף|2א|מקטע חיוב|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום הפעלת המקטעים כמפורט בהודעה שתפרסם הרשות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}):}} {{ח:ת}} בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, יהיו שבעה מקטעי חיוב, לפי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בטור א׳ בפרט 2 בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|3|סכומי האגרה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעד נסיעה בנתיב מהיר ובכלל זה במקטע חיוב ישלם חייב את אגרת הבסיס או אגרה גבוהה ממנה שקבע בעל הזיכיון בצירוף מס ערך מוסף (להלן – סכום האגרה הכולל), ובלבד שלא תעלה על האגרה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב או מספר הנוסעים בו, גודש התנועה, מרחק הנסיעה, היום או השעה של הנסיעה בנתיב המהיר, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או כפי שאישרה הרשות הממונה. {{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו או אומדן ביחס אליהם, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה. {{ח:תת|(ג)}} בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) ובכלל זה במקטע חיוב – {{ח:תתת|(1)}} יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ־1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב ובמקטעי החיוב הנוספים שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר ובכלל זה במקטע החיוב בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן; {{ח:תתת|(2)}} בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר. {{ח:תת|(ג1)}} המפקח על התעבורה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} המרחק שנקבע להצבת שלט כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה קטן יותר, בשים לב לתנאי הדרך ולשיקולי בטיחות. {{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי. {{ח:סעיף|3א|דמי גבייה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בעד נסיעה בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20, חייב שאינו מנוי, ישלם, נוסף על חובת תשלום האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, דמי גבייה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, בצירוף מס ערך מוסף. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: חשבונות, מועדי תשלום ואמצעי גבייה}} {{ח:סעיף|4|המצאת חשבונות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ימציא חשבון לפי תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} לחייב שהוא מנוי – לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה; {{ח:תתת|(2)}} לחייב שאינו מנוי – בסמוך לאחר יום החיוב; {{ח:תתת|(3)}} לעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – על אף האמור בפסקה (2), לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה. {{ח:תת|(ב)}} היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי. {{ח:תת|(ג)}} בחשבון יפורטו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} תקופת או תקופות החיוב בחשבון; {{ח:תתת|(3)}} תאריך עריכת החשבון; {{ח:תתת|(4)}} פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה; {{ח:תתת|(4א)}} אם חלים דמי גבייה – סכום דמי הגבייה בשל כל נסיעה; {{ח:תתת|(5)}} הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות; {{ח:תתת|(5א)}} אם יש מקטעי חיוב – מקטעי החיוב שבוצעה בהם כל אחת מהנסיעות; {{ח:תתת|(6)}} פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם; {{ח:תתת|(7)}} פירוט הפרשים, ככל שקיימים; {{ח:תתת|(8)}} סכום החיוב הכולל לתשלום; {{ח:תתת|(9)}} מועד התשלום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}; {{ח:תתת|(10)}} התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גם יתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך – הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל. {{ח:סעיף|5|דרך המצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חשבון יומצא לחייב – {{ח:תתת|(1)}} אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום. {{ח:תת|(ב)}} חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. {{ח:תת|(ב1)}} בחשבון שנשלח לפי הסכם המצאה דיגיטלית, והוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד – יראו כאילו הגיע לתעודתו אם קיבל בעל הזיכיון חיווי או הודעה מאת החייב על כך שהחשבון הוצג לו (בתקנה זו – חיווי על הצגה), או אם התקיימו תנאי פסקאות (1) ו־(2) וכן אחד התנאים בפסקאות (3) עד (6): {{ח:תתת|(1)}} בעל הזיכיון ביצע הליך אימות בעניינו של המען הדיגיטלי של החייב בסמוך למסירתו; {{ח:תתת|(2)}} באמצעי שבו נשלח החשבון נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו (בתקנה זו – חיווי על כשל), ובעל הזיכיון נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שחשבון יגיע לתיבת המען הדיגיטלי שבחר החייב, שבה מתקבלות הודעות כברירת מחדל, ממען דיגיטלי מוגדר או המזוהה כמען דיגיטלי רצוי; {{ח:תתת|(3)}} חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון, בלי שהתקבל חיווי על כשל; {{ח:תתת|(4)}} התקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקיימו תנאי פסקה (3); {{ח:תתת|(5)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (4) והתקבל חיווי על כשל – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקיימו באחד מהם לפחות תנאי פסקה (3); {{ח:תתת|(6)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (5) והתקבלו חיוויים על כשל או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. {{ח:תת|(ב2)}} חשבון שנשלח לחייב לפי הסכם המצאה דיגיטלית והוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות, יראו כאילו הגיע לתעודתו אם התקיימו תנאי תקנת משנה (ב1)(1) עד (2) וכן אחד התנאים בפסקאות (1) עד (4): {{ח:תתת|(1)}} התקבל חיווי על הצגה; {{ח:תתת|(2)}} התקבל חיווי על כשל, או חלפו ארבעה ימים ממועד שליחת החשבון בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון פעם נוספת והתקבל חיווי על הצגה; {{ח:תתת|(3)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (1) והתקבל חיווי על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה – שלח בעל הזיכיון את החשבון לשני מענים דיגיטליים לפחות, והתקבל חיווי על הצגה בלפחות אחד מהם; {{ח:תתת|(4)}} נשלח החשבון כאמור בפסקה (2) והתקבלו חיוויים על כשל או חלפו ארבעה ימים בלי שהתקבל חיווי על הצגה, או שלא היו בידי בעל הזיכיון שני מענים דיגיטליים שמסר החייב – הומצא החשבון לחייב כאילו היה חייב שאינו מנוי בלא הסכם המצאה דיגיטלית. {{ח:תת|(ב3)}} על אף האמור בתקנות משנה (ב1) או (ב2), לא יראו בחשבון שנשלח לחייב לפי התקנות {{ח:הערה|משנה}} האמורות כאילו הגיע לתעודתו, אם הוכיח החייב שלא קיבל את החשבון מסיבה שאינה תלויה בו, ולא בשל סירובו או הימנעותו. {{ח:תת|(ג)}} חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה. {{ח:סעיף|6|המען להמצאת חשבון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} המען להמצאת חשבון לחייב הוא אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} למנוי – המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו; {{ח:תת|(2)}} לחייב שאיננו מנוי – מענו הרשום לפי {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובת|חוק עדכון כתובת, התשס״ה–2005}}, או אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית – המען הדיגיטלי שמסר בהסכם המצאה דיגיטלית, כפי שהם מעודכנים, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון. {{ח:סעיף|7|פיקדון}} {{ח:תת|(א)}} נקבע בהסכם כי תשלום חיובים יהיה באמצעות פיקדון, יפקיד המנוי את הפיקדון ובעל הזיכיון ינכה ממנו כל חיוב המגיע לו מהמנוי. {{ח:תת|(ב)}} לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם. {{ח:תת|(ג)}} מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו. {{ח:סעיף|8|מועדי תשלום|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} המועד לתשלום חיוב הוא אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}} (בתקנות אלה – כרטיס חיוב) – המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב; {{ח:תת|(2)}} נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים – במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב; {{ח:תת|(3)}} נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב; {{ח:תת|(4)}} חיוב שנוצר שלא על פי הסכם – בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב; נשלח החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב1)(3) עד (5) או (ב2)}}, ייספר מניין הימים האמור ממועד השליחה האחרונה. {{ח:סעיף|9|אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזיכיון}} {{ח:ת}} הרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן לבעל הזיכיון ובעל זיכיון ימלא אחריהן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה: {{ח:תת|(1)}} אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיכוי בין כלי רכב; {{ח:תת|(2)}} סכום העירבון והתנאים להשבתו; {{ח:תת|(3)}} הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב; {{ח:תת|(4)}} הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך; {{ח:תת|(5)}} מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}}; {{ח:תת|(6)}} מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית; {{ח:תת|(7)}} כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה. {{ח:סעיף|10|עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה}} {{ח:תת|(א)}} ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב את יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן, בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון. {{ח:תת|(ב)}} לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה}}, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, ”מקום אחסנה“ – מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה. {{ח:תת|(ג)}} רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(א)(8) ו־(9)}}; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום. {{ח:תת|(ד)}} פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה – {{ח:תתת|(1)}} יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום; {{ח:תתת|(2)}} יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם. {{ח:תת|(ה)}} לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצוי והחזר הוצאות}} {{ח:סעיף|11|חיוב בפיצוי והחזר הוצאות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|לחוק}} או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; {{ח:תתת|(1א)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין; {{ח:תתת|(2)}} אי־פירעון של חשבון במועד תשלומו; {{ח:תתת|(3)}} לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; {{ח:תתת|(4)}} מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תתת|(5)}} שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; {{ח:תתת|(6)}} כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; {{ח:תתת|(7)}} טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תתת|(8)}} גרירת רכב שעוכב ופינויו; {{ח:תתת|(9)}} כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. {{ח:תת|(ב)}} נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך בתקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי־פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור. {{ח:סעיף|12|סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף. {{ח:תת|(ב)}} בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4 עד 6}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, פעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1)}} ופעם אחת בלבד בשל העילה {{ח:פנימי|סעיף 11|שבתקנה 11(א)(1א)}}, ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת. {{ח:סעיף|13|עדכון סכומים ושינוים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 1א|והראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והשלישית}} יתעדכנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון – {{ח:תתתת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|פרט 1 לתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ג׳ לתוספת השלישית}} – המדד שפורסם בחודש פברואר 2006; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2 בתוספת הראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3|וטור ד׳ בתוספת השלישית}} – המדד הידוע במועד פרסומן של תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים) (תיקון), התשפ״ו–2026. {{ח:תת|(ב)}} סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. {{ח:תת|(ג)}} הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ־45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הודעות על אי־חידוש רישיון רכב}} {{ח:סעיף|14|הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי}} {{ח:ת}} לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(א)}}; בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15(ג)}}, וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רישיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים. {{ח:סעיף|15|המצאת הודעה בדבר אי־<wbr>חידוש רישיון}} {{ח:תת|(א)}} בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רישיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רישיון רכב השיוך, לפי העניין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש. {{ח:תת|(ב)}} הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש. {{ח:תת|(ג)}} המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} על המצאת ההודעה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב) ו־(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ערעור}} {{ח:סעיף|16|מועדים לערעור}} {{ח:ת}} המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות מיוחדות ביחס לנסיעה בנתיב מהיר}} {{ח:סעיף|17|איסור כניסה לנתיב מהיר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר: {{ח:תת|(1)}} רכב שאינו רכב מנועי; {{ח:תת|(2)}} רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(1) עד (3) ו־(7)}} ואוטובוס זעיר פרטי; {{ח:תת|(3)}} אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת־אופנוע כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה), ולעניין נתיב מהיר כבישים 2 ו־20 – גם אופנוע, למעט אופנוע המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב האמור. {{ח:סעיף|18|פטור מתשלום אגרה וסכום מופחת שלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}} פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב׳ בה: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(2)}} מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לנסיעת שירות“, ”קו שירות למוניות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ז|בסעיף 14ז לפקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת שירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 485|בתקנה 485 לתקנות התעבורה}}; {{ח:תתת|(3)}} רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר; {{ח:תתת|(4)}} רכב שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, ”מיתקן ביקורת“ – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב; {{ח:תתת|(5)}} רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ־1,000 כלי רכב בשעה; {{ח:תתת|(5א)}} רכב שיוך שבו שלושה נוסעים לפחות כולל הנהג, שעבר במיתקן ביקורת במקום שאישרה הרשות הממונה, או דיווח על מספר הנוסעים ברכב בדרך שאישרה הרשות הממונה וכן תועד בידי מצלמה או במיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב שנועדו לספירת נוסעים ברכב, אשר אישרה הרשות הממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2ג|בסעיף 2ג לחוק}}; {{ח:תתת|(6)}} רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(7)}} רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 9|בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה}}, בעת שהנכה שעל שמו ניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו; {{ח:תתת|(8)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ואסף או הוריד נוסע בעמדה ייעודית מסומנת שאישרה הרשות הממונה בחניון; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; {{ח:תתת|(9)}} רכב שנכנס לחניון חנה וסע שפיים דרך מקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(א) לתוספת הראשונה}} ושהה בו לפרק זמן של שלוש שעות לפחות; הפטור הוא בנוגע למקטע החיוב האמור; {{ח:תתת|(10)}} רכב שנסע במקטע החיוב המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2(6)(ב) לתוספת הראשונה}}, פטור מתשלום אגרה בעד מקטע החיוב האמור ובלבד שעבר בדרכו לשם בנסיעה דרך מקטעי החיוב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2(3) עד (5) לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} בנתיב מהיר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ בתוספת הרביעית}}, ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ג)}}. {{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳: שונות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור פרקים שגוי במקור):}} {{ח:סעיף|19|חייב שמכר את רכבו}} {{ח:תת|(א)}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב, שחיוב בשל נסיעות בו לא נפרע, אינו עוד בבעלות החייב, ישלח לחייב חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לאותו חייב שאם לא ישולם החיוב, הוא ייווסף לחשבון שיישלח לגבי רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו. {{ח:תת|(ב)}} החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש. {{ח:תת|(ג)}} לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה. {{ח:סעיף|20|בעלים של רכב שיוך שמכר את רכבו}} {{ח:ת}} נתברר לבעל זיכיון כי רכב שיוך, אינו עוד בבעלות מי שרשום אצלו כבעלו חיובים המיוחסים לו לא נפרעו, ישלח לו חשבון ורשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת העומדת לו על פי דין, להודיע לבעל רכב השיוך כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 4ב|סעיף 4ב לחוק}} יחולו על רכב אחר שבבעלותו שצוין בהודעה, ואם אותה שעה לא היה בבעלותו רכב אחר – לגבי רכב שיהיה בבעלותו, {{ח:פנימי|סעיף 19|ותקנה 19(ב) ו־(ג)}} תחול בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|21|ביטול ההסכם}} {{ח:תת|(א)}} ביטל בעל זיכיון את ההסכם, ישלח הודעה על כך למנוי בדואר רשום, לפי המען כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, ותחול על ההודעה {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר. {{ח:סעיף|22|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה במועד הפעלתו של הנתיב המהיר בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק}}. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="30px">&nbsp;</th><th colspan="3">נתיב מהיר</th><th>סכום אגרת הבסיס בשקלים חדשים</th><th>סכום אגרה מרבית בשקלים חדשים</th></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 1"><td>1.</td><td colspan="3">הנתיב השמאלי בכביש ארצי מספר 1, בקטע הדרך שממחלף נמל התעופה בן גוריון בנקודת ציון (נ״צ) 189800-654850 עד למחלף קיבוץ גלויות בנ״צ 180100-661600 (להלן – נתיב מהיר כביש 1 מערב)</td><td>5 {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011, החל מאפריל 2023, 6.60 ש״ח)}}</td><td>75, {{מוקטן|ורשאית הרשות הממונה לאשר סכום גבוה יותר, אם כתוצאה מנסיבות מיוחדות נוצר גודש תנועה בנתיב המהיר המחייב אישור סכום גבוה יותר כאמור, לשם מניעת האטה משמעותית בנסיעה בו.}}</td></tr> <tr id="תוספת 1 פרט 2"><td rowspan="9">2.</td><td colspan="3">נתיב מהיר כבישים 2–20</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="8">מקטעי חיוב</td><td rowspan="2">הנתיב השמאלי לכיוון דרום</td><td> {{ח:תת|(1)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנקודת ציון (נ״צ) 183995-680378 עד מחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף קרן קיימת בנ״צ 182252-669613 עד מחלף וולפסון בנ״צ 177430-660438. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td rowspan="3">הנתיב השמאלי לכיוון צפון</td><td> {{ח:תת|(3)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף מבוא איילון בנ״צ 177078-653672 עד מחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף לה גוארדיה בנ״צ 179982-662975 עד מחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף גלילות/כביש 5 בנ״צ 182220-671864 עד מחלף שפיים/רעננה צפון מערב בנ״צ 183995-680378. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td rowspan="3">נתיבים במסלול המרכזי שכיוון התנועה בהם יכול להתחלף</td><td> {{ח:תת|(6)}} כל אחד מאלה: </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(א)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף נתניה בנ״צ 187732-692418 עד מחלף שפיים לכיוון דרום בנ״צ 183995-680378; </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> <tr><td> {{ח:תתת|(ב)}} מקטע חיוב שתחילתו במחלף שפיים בנ״צ 183995-680378 לבין מחלף נתניה לכיוון צפון בנ״צ 187732-692418. </td><td>7.13</td><td>106.98</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנות 3א}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>&nbsp;</th><th>נתיב מהיר</th><th>סכום דמי גבייה בשקלים חדשים</th></tr> <tr id="תוספת 1א פרט 1"><td>1.</td><td>נתיבים מהירים כבישים 2–20</td><td>1.22</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנות 9(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(א)(6)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משך הנסיעה בדקות</th></tr> <tr><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>11</td><td>30</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|תקנות 12(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א), (א1) ו־(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט להלן: {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="30px">&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} פיצוי והחזר הוצאות לפי תקנה</th><th width="40%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מהות העילה לפיצוי והחזר הוצאות</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כביש 1 מערב</th><th>{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} סכום הפיצוי והחזר הוצאות בשקלים חדשים בנתיב מהיר כבישים 2 ו־20</th></tr> <tr><td>1.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1)}}</td><td>נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש</td><td>60</td><td>85.58</td></tr> <tr><td>2.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(1א)}}</td><td>דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין</td><td>–</td><td>85.58</td></tr> <tr><td rowspan="2">3.</td><td rowspan="2">{{ח:פנימי|סעיף 12|12(ג)}} (סכום מופחת)</td><td> {{ח:תת|(א)}} נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות לרבות בלא הסכם שימוש תקף למי שחייב בהסכם שימוש, פעם ראשונה </td><td>20</td><td>28.53</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} דיווח שגוי על מספר הנוסעים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(א)(5א)}}, כך שהתקבל פטור על הנסיעה שלא כדין, פעם ראשונה </td><td>–</td><td>28.53</td></tr> <tr><td>4.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(2)}}</td><td>אי־פירעון חשבון במועד</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>5.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(3)}}</td><td>חייב בעל פיקדון – חוסר כיסוי לחיוב בפיקדון</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>6.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(4)}}</td><td>מעשה למניעת זיהוי, חיוב, או אכיפת החוק ותקנות אלה</td><td>1,000</td><td>1,426.39</td></tr> <tr><td>7.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(5)}}</td><td>שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם</td><td>30</td><td>42.79</td></tr> <tr><td>8.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(6)}}</td><td>כניסה או יציאה מהנתיב שלא במקום שנקבע לכך</td><td>200</td><td>285.28</td></tr> <tr><td>9.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(7)}}</td><td>טיפול בעיכוב רכב</td><td>75</td><td>106.98</td></tr> <tr><td>10.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(8)}}</td><td>גרירה ופינוי רכב</td><td>150</td><td>213.96</td></tr> <tr><td>11.</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11(א)(9)}}</td><td>יום אחסון רכב שפונה</td><td>50</td><td>71.32</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="30px">&nbsp;</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}}נתיב מהיר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}}כלי הרכב הפטורים מאגרה</th></tr> <tr id="תוספת 4 פרט 1"><td>1.</td><td>נתיב מהיר כביש 1 מערב</td><td>כל כלי הרכב המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (4), (6) ו־(7)}}.</td></tr> <tr id="תוספת 4 פרט 2"><td>2.</td><td>נתיב מהיר כבישים 2 ו־20</td><td>כלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)(1) עד (3), (5א) ו־(7) עד (10)}}.</td></tr> </table> {{ח:חתימות|ח׳ בכסלו התשע״א (15 בנובמבר 2010)}} * '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 23q149snudrdysnvbfd6pwulvsuk21j הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/Introduction 0 1708531 3011405 2797937 2026-05-06T10:37:26Z MShotz 21964 3011405 wikitext text/x-wiki '''Handwritten comments Rabbi Yisrael Meir Mizrachi ''ztz"l'' (approx. 1700-1756) on the laws of Sh'hitah, T'reifot, and Kashrut (Yoreh Deah part 1)''' Notice: We gratefully think Mr. Lior Kashimallak for permission to publicize the glosses of Rabbi Yisrael Meir Mizrachi, of blessed memory, and thank Rabbi Daniel Aaron Glauberman for his introduction and footnotes. The manuscripts were deciphered by Rabbi Daniel Aaron Glauberman and Rabbi Avraham Goldstein. The author of most of the comments is no mystery; he wrote his name, Meir, at the end of four comments,<ref>סימן ז' פר"ח ס"ק א', סימן כ"א פר"ח ס"ק ו', סימן כ"ח סעיף ח', וסימן ל"ט סעיף ז'.</ref> and his full name, Meir Mizrachi, at the end of two other comments.<ref>סימן ל"ו סעיף ב', סימן ל"ט פר"ח ס"ק מ"ו.</ref> However, there were a number of rabbis named Meir Mizrachi, therefore we needed to identify exactly which one was the author. The first clue to the identification was that he mentions his older brother in many comments, and clearly holds his opinions and ''halachic'' decisions with great regard. The second clue to the identification was the date – the comments were written on the first edition of the P'ri Hadash, printed in 1691, and all of the many responsa and other ''s'farim'' quoted in the comments were printed before or during the early 1700's, usually before. This brought us to the hypothesis that we are talking about Rabbi Yisrael Meir Mizrachi. Rabbi Yisrael Meir Mizrachi was born approximately in the year 1700, and was orphaned at age six. He was subsequently raised and taught by his older brother, Rabbi Nissim Haim Moshe Mizrachi, who himself became a tremendous ''hacham'', and indeed became the Rishon L'tziyon, the Chief Sephardic Rabbi in Jerusalem. To test the hypothesis, we checked the books of responsa written by Rabbi Yisrael Meir Mizrahi, ''P'ri HaAretz'',<ref>P'ri HaAretz is a three-volume collection of responsa, organized roughly according to the order of the Shulhan Aruch. The first colume was printed by the author during his travels, in Constantinople in the year 5487 (1727). The second volume was printed posthumously in Salonika by his son Rabbi Shlomo Mizrachi in the year 5515 (1755), and the last volume was printed many years later by his descendant Rabbi Elazar Eliyahu Mizrachi in Jerusalem, 5665 (1905).</ref> to look for similar expressions and parallel passages. Indeed, we found that both are plentiful. As far as expressions, it suffices to note that he refers to his older brother a number of times in a special way: מר אחי יפת הגדול. The expression appears in rabbinical literature only occasionally, yet appears four times in the comments,<ref>סימן כ"ג סעיף ב', סימן ל"ה פר"ח ס"ק כ"ה, סימן ל"ט סעיף ט', סימן נ"ו סעיף ט'</ref> and at least eight times in ''P'ri HaAretz''.<ref>חלק א' יו"ד סימן א', סימן ד', אבן העזר סימן ג', אבן העזר סימן ה', חושן משפט סימן ה', חושן משפט י"ב, בשקלא וטריא על הרמב"ם הל' עבודה זרה פ"ט ה"א, ובחלק ג' סימן ו'.</ref> A number of parallel passages between the comments and the Rabbi Yisrael Meir Mizrachi’s ''Sefer P'ri HaAretz'' verify the identification conclusively. The following nine parallel passages have been noticed, and there are probably more. {| class="wikitable" |Comment |P'ri Haaretz (Vol. I Yoreh Deah) |- |'''סימן ל"ט פר"ח סעיף ט' הגה על "סירכה שהיא ממקום למקום באונה באומה עצמה".''' |'''סימן א''' |- |'''סימן ל"ו סעיף ב'''' |'''סימן ג''' |- |'''סימן כ"ג סעיף ב'''' |'''סימן ד''' |- |'''סימן ל"ה פר"ח ס"ק כ"ה הגה על "אינה נחשבת אלא לאחת פי' להטריף"''' |'''סימן ה''' |- |'''הגה סימן ל"ג פר"ח ס"ק ב' הגה על "וצ"ל אבל עם הטולטלת טריפה''' |'''סימן ו''' |- |'''סימן ל"ד סעיף א' הגה על "גרגרת שנפסק רוב חללה"''' |'''סימן ז''' |- |'''סימן ל"ט סעיף ז' הגה על "אם נסרכה האונה או האומה לגרגרת"''' |'''סימן ח''' |- |'''סימן מ' פר"ח ס"ק ה' הגה על "אבל מצאתי בספר שער השמים"''' |'''סימן ט''' |- |'''סימן מ' סעיף ג' הגה על דברי הרמ"א "אם ראש המחט כגרעין של המרה כשרה"''' |'''סימן י''' |} As an example of a parallel passage, we present the parallel to סימן ג of P'ri HaAretz: {| class="wikitable" |'''נוסח ההגה''' |'''נוסח פרי הארץ''' |'''הערות''' |- |נסתפקתי אם נגל[ד] קרום העליון של חיתוך האונות ונמצא סירכא מחיתוך לחיתוך באותו המקום שנגלד מה דינו. תשובה – לכאורה היה נ"ל להביא ראיה להתיר ממ"ש מוהרי[ט"ץ] בתשו' סי' נ"ט שאם היה בועה בחיתוך וסירכא יוצאת מעל הבו[עה] ונסרכה לחיתוך שכנגדו: והעל[ה] הרב הנז' להתיר והביא ראיה מדברי הראב"ד יע"ש: ומינה היה נ"ל לכ[או'] להתיר דמאחר שהיא סרוכה למקום המגין דהיא כשרה ולא אמרי' דהוו תרתי לריעותא. אמנם אחרי רואי ראיתי שמה שפסק מוהריט"ץ בדין הנז' מוהריק"ש<ref>סימן לז על סעיף ב, וז"ל: ומעשה בא לידי סירכא היוצאת מהבועה קשה גדולה כאגוז שהחיתוך לחיתוך והטרפתי משום דלא הוי מקום רביתא כי מפני הבועה הגדולה אי אפשר לשכב זו על זו כמ ששוכבות כשיש סירכא לב או נקב, וכן כתב הרוקח "כל מקום" כו', עיין בארוך, עכ"ל.</ref> חלק עליו שכתב וז"ל סירכ[א] היוצאת מן הבוע[ה] אף מחיתוך לחיתוך טריפה משום דלא הוי רביתא כי מפני הבועה א"א לשכ[ב] זו על זו כמו ששוכבות כשי[ש] סירכא לבד או נקב וכ"כ הרוק[ח]<ref>הלכות טרפות סי' שפ"א אות ו' וז"ל: כל מקום שיש סריכות חוט בבועא טורפין, עכ"ל.</ref> יע"ש עכ"ל: ו[עי'?] הפר"ח סי' ל"ט ס["ק] כ"א יע"ש: הנה עיניך הרואות שדין מוהריק"ש ה[וא] האמת ואין קיום לדברי מוהריט"ץ שרצה להסתייע מדברי הראב"ד, לא הוי סייעתא משום דכיון הא? בועה א"א לש[כב] זו על זו ול[א] מקום רביתא מוהריק"ש: א[מנם] מכל מקום נ[ראה] דבנ"ד דליכא אפשר לשכב [זו] על זו ושפי[ר] מקום רביתא ו[אף?] מוהריק"ש יודה ב[זה] להתיר מהטע[ם] האמור. זו נ"ל מאיר מזרחי (חתימה) |שאלה – אם נגלד קרום העליון שבין חתוך האונות ונמצא סירכא מחיתוך לחיתוך באותו מקום שנגלד אי מטרפין או לא. תשובה – לכאורה נר' להביא ראיה להתיר ממ"ש מהריט"ץ סי' כ"ט שאם יש בועה בחיתוך וסירכא יוצאת מעל הבועה ונסרכה לחיתוך שכנגדו דכשרה, והביא ראיה מדברי הראב"ד יע"ש. ומינה ה"ה בנ"ד דמאחר שהיה סרוכה למקום המגין דהיא כשירה, ולא אמרי' דהוו תרתי לריעותא. אמנם ראיתי דמהריק"ש חלוק עליו בזה שכתב וז"ל סירכא היוצאת מן הבועה אף מחיתוך לחיתוך טרפה משום דלא הוי מקום רביתא כי מפני הבועה א"א לשכב זו על זו כמו ששוכבות כשיש סירכא בה או נקב וכ"כ רוקח ע"כ והביאו הפר"ח סי' ט"ל ס"ק כ"א. והיו עיניך רואות שדין מהריק"ש הוא האמת ודברי מהריט"ץ אין להם קיום. ומה שנסתייע מדברי הראב"ד לא אירייא משום דכיון דאיכא בועא א"א לשכב זו על זו ולא הוי מקום ריביתא. ומ"מ נלע"ד דבנ"ד דליכא בועא אפשר לשכב זו על זו ושפיר מיקרי מקום ריביתא ואף מהריק"ש יודה בנ"ד להתיר. כנלע"ד איש צעיר מאיר. | יש לתקן פרי הארץ סי' (כ"ט) [נ"ט] |} Sometimes we find comments that were written in several stages, as the author first developed an idea, and then rejected it, as in the following comment. In P'ri HaAretz סימן ח, he wrote only his conclusion, without mentioning that this is his later opinion. In the actual handwriting of the comment, one can discern that he changed the last couple of words of his earlier comment when he wrote its later continuation, as we wrote in the footnote. {| class="wikitable" |'''נוסח ההגה''' |'''נוסח פרי הארץ''' |'''הערות''' |- |תמונה 91209: מצאתי כתוב שאם סירכה יוצאת מהדופן שכנגד האונה מהבשר שבין הצלעות ונסרכה לחידוד הריאה, מיהו הסירכה היא ארוכה שראשה הא' היא בבשר שבין הצלעו' וראשה השני הוא בלב או (לשמיונית) [לשמנונית] הלב וכיוצא ובאמצע הסירכא סרוכה האונה בחידודה דכשרה, דלא חשבינן לה כאלו סרוכה לשומן הלב<ref>כתוב כאן (וכצ), ונמחק ע"י המחבר.</ref> וכיוצא [ל]הטריפה, אלא אמרינן שהסירכא יצתה מן [ה]דופן מן הבשר ובין הצלעות וכשרה [דה]דופן סותמתה. כך מצאתי בכ"י מס' ר' יעקב בר [מ]שה בכרך חמישי [ואלה] דברי טעם ע"כ. ומיהו<ref>רואים בכתב היד שהמחבר עשה כאן תיקון. העתקנו את הכת"י לפי תיקון שנעשה בו. ולפני התיקון, במקום " ע"כ[=עד כאן]. ומיהו " נראה שהיה כתוב "הן. וכפי זה".</ref> היה נלע"ד [ד]גם באומה שנסרכה [ע]"ג ראשה הא' [לד]ופן ויש מכה בדופן וראשה השני ללב וכיוצא ובאמצע הסירכה בחידודה של האומה [סר]וכה לה כשירה, [ד]תלינן בדופן [ה]ואיל ואיכא מכה [דר]וב הסירכה היא מן הדופן את זה [נ]לע"ד להלכה ולא [ל]מעשה. מאיר (חתימה). תמונה 91334: לעיל כתבתי בשם ספר כ"י של [ר' יע]קב בר משה שהסכים [להתי]ר באונה שנסרכה בחידודה וראשה א' לדופן וראשה השני לשומן הלב יע"ש: ובודאי שאין דבריו נראין בזה כלל שהרי הרשב"א [בתש]ו'<ref>שו"ת הרשב"א חלק א'.</ref> סי' קי"ב כתב בסוף התשו' אבל חיתוך השיפולין אינן עומדין במצר אלא פונין הם כנגד החלל ואין כאן סתימת דופן וכו' יע"ש.<ref>וזה לשון הרשב"א בסיום דבריו "ואין כאן סתימת דופן ובמה תחזור להכשרה, דקרום לבד שעלה עליה אינו קרום. ולפיכך נראה לי הלכה למעשה שהוא אסור".</ref> וכיון שכן הדבר פשוט שאף בנדון זו שמצאתי יש להטריף דאין כאן סתימת דופן. וכיוצא בו מצאתי בתשו' מוהריט"ץ סי' ל"ז שמכח תשו' זו של הרשב"א הסכים להטריף בסירכא היוצאת מגב הריאה וסרוכה אל הדופן ונמשכת אל(א) שיפול האונה ומשיפול האונה אל שומן הלב והסכים להטריף יע"ש. וכיון שכן לית דין צריך [בשש]<ref>על פי ברכות דף מ' ע"א.</ref> דבנדון הנז"ל הדבר פשוט להטריף: מיהו נלע"ד דביש מכה בדופן אם הסירכה יוצאת מגב האומה או משיפולי או מבפנים או מחידוד ונסרכה אל [רא]שה השני אל שומן הלב וכיוצא נלע"ד דכשרה דהא לא הוי טעמו משום הגנה אלא משום דתלינן ריעותא בדופן ולא בריאה, וכמ"ש המחבר בשם רדב"ז ודוק מאיר מזרחי (חתימה). |מצאתי כתוב שאם סרכה יוצאת מהדופן שכנגד האונה מהבשר שבין הצלעות והסרכה הוא לחידוד הריאה וארוכה שראשה הא' היא בבשר שבין הצלעות וראשה הב' היא בלב או לשמנונית הלב וכיוצא ובאמצע הסירכא סרוכה האונה בחידודה דכשירה, ולא חשבינן לה כאלו סרוכה לשומן הלב וכיוצא אלא אמרי' שהסרכה יצתה מן הבשר שבין הצלעות וכשרה דדופן סותמתה. ולעד"ן שאין זה מחוור שהרי הרשב"א סי' קי"ב כתב אבל חיתוך השיפולין אינן עומדין במצר אלא פונין הם כנגד החלל ואין כאן סתימת דופן וכו' יע"ש. וכיון שכן הדבר ברור בנ"ד להטריף דאין כאן סתימת דופן. וכיוצא בזה מצאתי בתשו' מהריט"ץ סי' ל"ז שמכח תשו' הרשב"א הנז' הסכים להטריף בסרכה היוצאת מגב הריאה וסרוכה אל הדופן ונמשכת אל שיפול האונה אל שומן הלב יע"ש. מיהו נלע"ד דביש מכה בדופן אם הסרכה יוצאת מגב האומה או משפולי או מבפנים או מחידוד ונסרכה אל הדופן וראשה הב' אל שומן הלב וכיוצא יש להכשיר דהא לא הוי טעמא משום הגנה אלא משום דתלינן ריעותא בדופן ולא בהריאה, וכמ"ש הפר"ח סי' ט"ל ס"ק מ"ו בשם הרדב"ז יע"ש כנלע"ד. |כאן רואים התפתחות דעתו בענין. קודם כל, בפרי הארץ הוא לא מבאר איפה "מצאתי כתוב", אבל בהגה מפורש שזה כתב יד של רבי יעקב בר משה. ולא ידוע לי איזה רבי יעקב בר משה מדובר, ואפשר במהר"י בי רב. ושנית, מתחילה הוא לא דחה את דעת הכותב, ורק אחר כך דחה אותו מכח הרשב"א ומהריט"ץ. |} In another two instances, we find that what he writes in P'ri HaAretz as one comment, was written in our comments as a first part, and later as an addition.<ref>פרי הארץ סימן ט' שמקבילה לסימן מ' פר"ח ס"ק ה', ופרי הארץ סימן ז' שמקבילה לסי' ל"ד סעיף א'.</ref> The two parts can be distinguished by the color of the ink and the quill used to write. These instances have importance that will be explained at the end of the introduction. Rabbi Yisrael Meir Mizrachi learned in the Yeshivat Beit Yaakov Firira in Jerusalem, which was founded by Mr. Yaakov Firira (of Amsterdam) at the request of Rabbi Hizkiyah de Silva, author of the P'ri Hadash. Rabbi de Silva presided as its first Rosh Yeshiva, until he passed away in the year 1695. Not surprisingly, the students of the yeshiva considered his commentary as fundamental to understanding the Shulhan Aruch, and thus the comments printed here were written in the margin of the first edition of the P'ri Hadash on Yoreh Deah (printed in Amsterdam, 1691). Given that Rabbi Yisrael Meir Mizrahi learned in the yeshiva a mere twenty years or so after the P'ri Hadash passed away, and given that the writings of the P'ri Hadash were in the possession of his son, Rabbi David de Silva, who lived in Jerusalem, Rabbi Mizrahi had access to the writings themselves. Thus, we discover a comment in which he refers to having seen a comment by the P'ri Hadash in his very own handwriting.<ref>סימן צ"ט פר"ח ס"ק ח'. The handwritten comment was later published by Rabbi David de Silva, as we explain in our footnote there.</ref> Rabbi Mizrachi learned and later taught in Yeshivat Beit Yaakov Firira, and at the end of his life, presided as its Rosh Yeshiva. A similar volume, Rabbi Yisrael Meir Mizrachi’s handwritten glosses on Orah Haim with the P'ri Hadash, is held in the library of the Karlin-Stolin Rebbe, in Giv'at Z'ev, Israel. The comments are written in the same format and style, and were printed in ''Kovetz Beit Aharon V'Yisrael'' Volume 21 pps. 7-13. The volume was owned by Rabbi Yisrael Meir Mizrachi, as he writes at the beginning of the volume: “Hashem had grace upon me, and granted me this, as well.<ref>Combination of two verses, B'reishit 33, 11 and 29, 23.</ref> I, Yisrael Meir son of the honored Yosef Mizrachi, s”t.”<ref>S"t is the abbreviation of Sin Tin (dust and ashes), a humble expression used by many Sephardim. </ref> His name is written as an official signature, in the elaborate style of Sephardic scholars of his times. Another exemplar of this official signature exists on a deed of the Beit Din of Jerusalem regarding the use of a particular courtyard,<ref>Preserved in the collection of Meir B'nayahu ''z"l'', T'udot 115.3, microfilm F 76913 in the Jewish National Library in Jerusalem. It is actually the fourth picture in the 115 series, not the third as catalogued.</ref> which he signed during the month of Tamuz, 5497 (1737). Later, we find the signature of the owner Eliyahu son of Moshe Kashi (Kashimallak), of Mashad, Iran. In between the two, there must have been other owners, but only one left his highly elaborate – and thus almost ineligible<ref>The signature seems to be comprised of three names. The first is not decipherable, the second seems to be Becher, a common Sephardic name, and the third appears to be Zebrani, Zabrani, Zebrano, or something of that sort (perhaps similar to the well known name Zafrani).</ref> – signature on the book. Although the majority of the comments are in the handwriting of Rabbi Yisrael Meir Mizrachi, and a number are signed by him as well, there are a few comments that are signed by others. We have a comment from Rabbi Yisrael’s son, Rabbi Shlomo Chiyya, and at the end of the volume, we have a comment from his illustrious brother, Rabbi Nissim Haim Moshe Mizrachi. The comments that were written in two parts (as mentioned above), as well as his personal signature on the first page, prove that indeed this copy of the Shulhan Aruch with the P'ri Hadash was Rabbi Yisrael Meir Mizrachi’s original volume, in which he wrote his comments with time. Although there have been cases where copyists copied marginal notes from one book to the margins of another, a copyist does his entire job consecutively, and then goes to work elsewhere; he will not copy a comment, and then return years later to copy a newly-made addition to that comment. Therefore, it is clear that what is printed in P'ri HaAretz was copied from these comments and edited, and certainly not vice-versa, nor is this a copy made by a student, or even by him himself. This is the original, in which we can see how the author put forth and honed his ideas and proofs, until they were ready to be disseminated. 8jy1bl9ml40dt260edy7msmo47sbvcb מקור:תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות) 116 1712990 3011344 2934563 2026-05-06T06:33:43Z Shahar9261 22508 תיקון תשפ"ו 3011344 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות), התשפ"ד-2023 <מאגר תקן 1003360 קוד a163Y00000FDKeYQAX> <מקור> ((ק"ת תשפ"ד, 1000|תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)|11013)); ((תשפ"ו, 2064|תיקון|12384)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 13(א)]] [[לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]] (להלן - חוק שירותי הסעד), אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "הוראות תע"ס" - תקנון לעבודה סוציאלית, הכולל הנחיות והוראות המנהל הכללי של המשרד, המתעדכנות מזמן לזמן והמתפרסמות באתר האינטרנט של המשרד; :- "המנהל הכללי" - המנהל הכללי של המשרד; :- "המשרד" - משרד הרווחה והביטחון החברתי; :- "התערבות הנובעת מהוראות חוק" - התערבות הקשורה להוראות אחד החוקים שלהלן: :: (1) [[+|סעיפים 3]] [[ו-4 לחוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966]] :: (2) [[+|פרק שני]] [[=חוק הכשרות המשפטית|ופרק שלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]] (להלן - חוק הכשרות המשפטית); :: (3) [[סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960]] :: (4) [[סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ"ט-1969]]; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) [[סעיף 5 לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950]]; :: (7) [[סעיף 6 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991]]; :: (8) [[סעיף 6 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]]; :- "מחלקה לשירותים חברתיים" - כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק שירותי הסעד]]; :- "ממונה" - עובד המשרד שהמנהל הכללי מינה לעניין תקנות אלה, ואינו ממונה מחוזי; :- "ממונה מחוזי" - עובד המשרד שהמנהל הכללי מינה לעניין תקנות אלה, למחוז מסוים; :- "מסגרת חוץ-ביתית" - חלופת בית לנזקק במסגרת שנועדה לספק לו את כל צרכיו בכל שעות היממה, ושהמשרד משתתף בהחזקתו של הנזקק בה, בין באופן מלא ובין באופן חלקי, והכול באחת מאלה: :: (1) חלופת בית מכוח הוראות חוק או תקנות; :: (2) חלופת בית כמפורט ברשימה [[שבתוספת הראשונה]]; :- "מסגרת ציבורית" - אחת מאלה: :: (1) מסגרת של משרד הבריאות או קופת חולים ובמימונם, בין באופן מלא ובין באופן חלקי; :: (2) בית סוהר כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]; :- "מען רשום" - מענו הרשום של אדם לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :- "נזקק" - כמשמעותו [[בתקנות מבחני נזקקות]] ולפי מבחני הנזקקות השונים שפורטו [[באותן תקנות]]; :- "נזקק שאינו תלוי" - נזקק בגיר אשר זקוק להשמה במסגרת חוץ-ביתית ולפני תחילת השמתו במסגרת כאמור היה מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי, לרבות נזקק מחמת גיל הזקוק למסגרת חוץ-ביתית; :- "נזקק תלוי" - נזקק בגיר אשר זקוק להשמה במסגרת חוץ-ביתית ולפני תחילת השמתו במסגרת כאמור לא היה מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי, למעט נזקק מחמת גיל הזקוק למסגרת חוץ-ביתית; :- "קטין" - כמשמעותו [[בפסקה (1) לתקנה 1 לתקנות מבחני נזקקות]]; :- "שירות סוציאלי" - כל אחד מסוגי הטיפול והעזרה הניתנים לנזקק במחלקה לשירותים חברתיים או מטעמה, ובכלל זה השמה והחזקה של נזקק במסגר חוץ-ביתית; :- "תקנות מבחני נזקקות" - [[=תקנות מבחני נזקקות|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970]]. @ 2. קביעת שיוך : (א) המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית תיתן שירות סוציאלי לנזקק אשר ייקבע כי שיוכו בתחומה לפי [[תקנות 3 עד 6]], והיא תשתתף בהוצאות השירות הסוציאלי הניתן לו, ובכלל זה בהוצאות החזקתו במסגרת חוץ-ביתית. : (ב) פנה נזקק לקבלת שירות סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, תבחן המחלקה, בתוך 30 ימים, אם יש לקבוע כי שיוכו בתחומה. : (ג) מצאה מחלקה לשירותים חברתיים כי מענו הרשום של נזקק שפנה אליה או אשר נתנה לו שירותים סוציאליים, הוא ברשות מקומית אחרת, תברר עימו אם הוא מתגורר בפועל בתחומה ואם כן תפנה אותו לעדכון מענו הרשום כדי שתוכל לתת לו שירותים סוציאליים בהתאם לתקנות אלה, ותסייע לו ככל האפשר, לפי [[סעיף 2ב לחוק שירותי הסעד]], לביצוע העדכון כאמור; מצאה המחלקה לשירותים חברתיים, כי נזקק אינו מתגורר בפועל בתחום הרשות המקומית שבה היא פועלת, תפנה אותו, באמצעות [[טופס 1 שבתוספת השנייה]], לקבלת השירות הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית בהתאם לשיוכו לפי [[תקנות 3 עד 6]]; סברה הרשות המקומית שאליה הופנה הנזקק כאמור כי אין לשייך את הנזקק אליה, תפנה באמצעות [[טופס 2א שבתוספת השנייה]] בתוך 30 ימים מהיום שבו קיבלה את הפנייה הראשונית, להכרעת הממונה המחוזי או הממונה בהתאם [[לתקנה 9(ב) או (ג)]], לפי העניין. @ 3. שיוך של נזקק בגיר : שיוך של נזקק בגיר יהיה לפי מענו הרשום. @ 4. שיוך של נזקק קטין (תיקון: תשפ"ו) : (א) שיוך של נזקק שהוא קטין יהיה כמפורט להלן: :: (1) לפי מענם הרשום של הורי הקטין, ואם יש לו הורה אחד בלבד - לפי מענו הרשום של ההורה; :: (2) אם מענו הרשום של אחד מהורי הקטין הוא בתחום רשות מקומית שונה מזו של משנהו - לפי המען הרשום שבתחום הרשות המקומית שבה מתקיים מרכז חייו של הקטין; :: (3) נפטרו הוריו של הקטין או נפטר הורה אחד של הקטין ואפוטרופסות ההורה השני נשללה בהתאם להוראות [[חוק הכשרות המשפטית]], יחול האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, בנוגע למען הרשום של ההורים בעת פטירתם או למען הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו, ואולם רשאי הממונה להורות כי השירות הסוציאלי יינתן במקום מגורי הקטין בפועל, ואילו הוצאות השירות הסוציאלי יושתו על הרשות המקומית שבה היה המען הרשום של ההורים בעת פטירתם או של ההורה שנפטר בעת פטירתו. : (ב) בהכרעתו לפי תקנת משנה (א)(3), יבחן הממונה, בין השאר, את הנתונים שלהלן: :: (1) גילו של הקטין; :: (2) משך הזמן שהקטין נמצא במסגרת חוץ-ביתית; :: (3) משך הזמן שהקטין צפוי להמשיך ולשהות במסגרת חוץ-ביתית; :: (4) קיומם של קטינים נוספים במשפחה ומקום מגוריהם; :: (5) מינויו של אפוטרופוס לקטין; :: (6) קיומם של קרובי משפחה הנוטלים חלק פעיל בטיפול בקטין; :: (7) יציאת הקטין לחופשות מהמסגרת החוץ-ביתית שבה הוא שוהה, והמקום שאליו הוא יוצא. : (ג) אם לא התקיימה לגבי קטין חלופה מהחלופות שבתקנת משנה (א), יינתן לו שירות סוציאלי בידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר בפועל, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי. : (ד) שויך קטין לרשות מקומית לפי אחת החלופות שבתקנת משנה (א) (בתקנה זו - הרשות המקומית הראשונה), וההורה או ההורים שלו, לפי העניין, שינו את מענם הרשום למען רשום המצוי בתחומי רשות מקומית אחרת (בתקנה זו - הרשות המקומית המקבלת), תודיע הרשות המקומית הראשונה לרשות המקומית המקבלת, על העברת התיק ממנה, באמצעות [[טופס 3 שבתוספת השנייה]], הקטין ישויך לרשות המקומית המקבלת והשירות הסוציאלי לקטין יינתן בידי הרשות המקומית המקבלת, ב-1 בחודש שלאחר חלוף 45 ימים ממועד משלוח ההודעה מהרשות המקומית הראשונה או מהיום שבו פנה מי מההורים אל הרשות המקומית המקבלת, ובלבד שאם הובא העניין להכרעת הממונה או הממונה המחוזי לפי [[תקנה 9]] - הממונה או הממונה המחוזי, לפי העניין, לא קבע כי יש להשאיר את התיק אצל הרשות המקומית הראשונה. @ 5. שיוך של נזקק שאינו תלוי : (א) על אף האמור [[בתקנה 3]], שיוכו של נזקק שאינו תלוי יהיה לפי המקום שבו היה מענו הרשום במשך שלושים ושישה חודשים או יותר, במצטבר, במהלך חמש השנים שקדמו לתחילת מגוריו במסגרת החוץ-ביתית. : (ב) נזקק שאינו תלוי אשר לא מתקיים במענו הרשום התנאי של משך התקופה הנקובה בתקנת משנה (א), ישויך לרשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום האחרון קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ-ביתית. : (ג) בתקנה זו - ::- "מסגרת חוץ-ביתית" - למעט מסגרת חירום; ::- "מסגרת חירום" - מסגרת להשמה חוץ-ביתית קצרת טווח הנותנת מענה מיידי וזמני לנזקק המצוי במצב של סכנה, חירום או משבר ונדרש להגנה ולהתערבות טיפולית מיידית. @ 6. שיוכו של נזקק תלוי (תיקון: תשפ"ו) : (א) על אף האמור [[בתקנה 3]], שיוכו של נזקק תלוי יהיה כמפורט להלן: :: (1) לפי מענם הרשום של הוריו, ואם יש לו הורה אחד בלבד - לפי מענו הרשום של ההורה; :: (2) אם מעניהם הרשומים של הוריו היו בתחומן של רשויות מקומיות שונות - לפי המען הרשום של ההורה שעימו התגורר הנזקק התלוי קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ-ביתית, ואם מקום מגוריו של הנזקק התלוי, קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ-ביתית, התחלק בין שני הוריו - לפי המען הרשום של ההורה שבתחומי הרשות המקומית שבה התקיימו רוב קשרי חייו של הנזקק התלוי קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ-ביתית; :: (3) נפטרו הוריו של נזקק תלוי או נפטר הורה אחד של נזקק תלוי וההורה השני לא מונה לאפוטרופוס בעבורו בהתאם [[לחוק הכשרות המשפטית]], יחול האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, בנוגע למען הרשום של ההורים בעת פטירתם או למען הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו, ואולם רשאי הממונה להורות כי השירות הסוציאלי יינתן במקום מגורי הנזקק בפועל, ואילו הוצאות השירות הסוציאלי יושתו על הרשות המקומית שבה היה המען הרשום של ההורים בעת פטירתם או שבה היה מענו הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו או שבה מענו הרשום של ההורה השני. : (ב) בהכרעתו לפי תקנת משנה (א)(3), יבחן הממונה, בין השאר, את הנתונים כמפורט [[בתקנה 4(ב)]] בשינויים המחויבים לעניין נזקק תלוי ובשינוי זה: במקום האמור [[4|בפסקה (5) לתקנה 4(ב) האמורה]] יקראו: "מינויו של אפוטרופוס לנזקק התלוי, מינויו של תומך בקבלת החלטות לנזקק התלוי לפי [[=חוק הכשרות|סעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]] (להלן - חוק הכשרות), או מיופה כוח לנזקק התלוי שמונה בייפוי כוח מתמשך בתוקף; לעניין זה, "ייפוי כוח מתמשך" - כמשמעותו [[בפרק שני1 לחוק הכשרות]]". : (ג) אם לא התקיימה לגבי נזקק תלוי חלופה מהחלופות שבתקנת משנה (א), יינתן לו שירות סוציאלי בידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר בפועל, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור. : (ד) שויך נזקק תלוי לרשות מקומית לפי אחת החלופות שבתקנת משנה (א) (בתקנה זו - הרשות המקומית הראשונה), והושם במסגרת חוץ-ביתית, וההורה או ההורים שלו, לפי העניין, שינו את מענם הרשום למען רשום המצוי בתחומי רשות מקומית אחרת (בתקנה זו - הרשות המקומית המקבלת), תודיע הרשות המקומית הראשונה לרשות המקומית המקבלת, על העברת התיק ממנה, באמצעות [[טופס 4 שבתוספת השנייה]], הנזקק התלוי ישויך לרשות המקומית המקבלת והשירות הסוציאלי לנזקק התלוי יינתן בידי הרשות המקומית המקבלת, ב-1 בחודש שלאחר חלוף 45 ימים ממועד משלוח ההודעה מהרשות המקומית הראשונה או מהיום שבו פנה מי מההורים אל הרשות המקומית המקבלת; ובלבד שאם הובא העניין להכרעת הממונה או הממונה המחוזי לפי [[תקנה 9]] - הממונה או הממונה המחוזי, לפי העניין, לא קבע כי יש להשאיר את התיק אצל הרשות המקומית הראשונה. @ 7. התערבות באופן מיידי : (א) על אף האמור [[בתקנות 3 עד 6]], נדרשה באופן מידי התערבות הנובעת מהוראות חוק בעניינו של נזקק, תיעשה ההתערבות זמנית בידי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה שהה הנזקק במועד שבו נדרשה ההתערבות כאמור, והרשות המקומית אשר שיוכו נקבע בתחומה לפי [[תקנה 2]] תישא בהוצאות ההתערבות שניתנה לו. : (ב) נעשתה ההתערבות כאמור בתקנת משנה (א) בידי הרשות המקומית שבה שהה הנזקק, תיידע הרשות כאמור את הרשות המקומית אשר שיוכו של הנזקק נקבע בתחומה בסמוך להתערבות שנעשתה ולא יאוחר מ-7 ימים לאחריה באמצעות [[טופס 5 שבתוספת השנייה]]. @ 8. מקרים חריגים (תיקון: תשפ"ו) : (א) על אף האמור [[בתקנות 2 עד 6]], לעניין שיוכו של נזקק בגיר שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי (בתקנת משנה זו - נזקק שאינו עצמאי) ולעניין שיוכו של נזקק קטין או נזקק תלוי, אשר נדרשת בעניינם התערבות הנובעת מהוראות חוק, ומענו הרשום של הנזקק שאינו עצמאי או מענו הרשום של הורהו של הנזקק הקטין או של הנזקק התלוי אינו זהה למקום מגוריו בפועל, והנזקק שאינו עצמאי או הורהו של הנזקק הקטין או של הנזקק התלוי, לפי העניין, אינו פועל להחליף את מענו הרשום, תיתן הרשות המקומית אשר בתחומה מתגורר בפועל הנזקק שאינו עצמאי או הורהו של הנזקק הקטין או של הנזקק התלוי, לפי העניין, לנזקק כאמור, שירות סוציאלי והיא גם תישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנות 4 עד 6]] בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "המען הרשום" יקראו "מקום המגורים בפועל" ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה. : (א1) על אף האמור [[בתקנה 3]], אם לבגיר שהוגשה בעניינו בקשה הנוגעת לכשרותו המשפטית ואין בעניינו תיק פתוח במחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום או שהתיק הקיים בעניינו באותה מחלקה אינו פעיל לתקופה של מעל 18 חודשים, יש מען רשום ששונה ממקום מגוריו בפועל ואין באפשרותו לשנות את כתובת מגוריו, יחולו לגבי הבקשה שהוגשה בעניינו ההוראות האלה: :: (1) אם מענו הרשום של הבגיר ומקום מגוריו בפועל נמצאים ברשויות הנתונות תחת אחריותו של אותו מנהל נפה - הרשות שבתחומה נמצא מענו הרשום תטפל בבקשה; :: (2) אם מענו הרשום של הבגיר נמצא ברשות הנתונה תחת אחריותו של מנהל נפה שונה ממנהל הנפה שמקום מגוריו בפועל נתון לאחריותו - הרשות שבה מקום מגוריו בפועל תטפל בבקשה; :: בתקנת משנה זו, "מנהל נפה" - עובד סוציאלי במשרד הרווחה והביטחון החברתי האחראי, באזור גאוגרפי מוגדר הכולל כמה רשויות מקומיות, על ניהול ותיאום הקשר עם כלל שירותי הרווחה ועם המחלקות לשירותים חברתיים הפועלות בו, ועל ניהול ותיאום הפיקוח עליהם. : (ב) על אף האמור [[בתקנה 4(ג)]], החליטה ועדת תכנון טיפול והערכה, כי יש לפתוח בהליכי אימוץ ביחס לנזקק שהוא קטין, והוריו או הורהו, לפי העניין, שינו את מענם הרשום, לא יועבר הטיפול בעניינו לרשות המקומית שבתחומה מצוי המען הרשום החדש אלא באישור הממונה, לאחר התייעצות עם עובד סוציאלי ראשי כאמור [[בסעיף 36(ב) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]]; בפסקה זו, "ועדת תכנון טיפול והערכה" - [[#1|"הוועדה" כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו-1965]]. : (ג) על אף האמור [[בתקנה 2(א)]] - :: (1) נזקק אשר שהה במסגרת ציבורית לתקופה העולה על 15 שנים ברציפות, ונמצא כי הוא זקוק להשמה במסגרת חוץ-ביתית לאחר שהייתו במסגרת הציבורית כאמור, יינתן לו שירות סוציאלי בידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית לפי המקום שבו היה מענו הרשום במשך שלושים ושישה חודשים או יותר, במצטבר, במהלך חמש השנים שקדמו לתחילת שהותו במסגרת הציבורית; ואולם אם לא מתקיים במענו הרשום התנאי של משך התקופה כאמור, יינתן לנזקק שירות סוציאלי בידי הרשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום האחרון קודם לכניסתו למסגרת הציבורית; המשרד יישא בהוצאות החזקתו במסגרת האמורה; :: (2) נזקק אשר שהה במסגרת ציבורית לתקופה של עד 15 שנים, ונמצא כי הוא זקוק להשמה במסגרת חוץ-ביתית לאחר שהייתו במסגרת הציבורית כאמור, יינתן לו שירות סוציאלי בהתאם לתנאים המנויים [[בתקנות 5]] [[ו-6]], לפי העניין, ותקופת השהות במסגרת הציבורית לא תילקח בחישוב לפי תקנות אלה. : (ד) על אף האמור [[בתקנות 3 עד 6]] - :: (1) במקרים חריגים, הממונה יהיה רשאי לקבוע כי יינתן לנזקק שירות סוציאלי במקום מגוריו בפועל, בלא הפנייתו לשינוי מענו הרשום לצורך מתן שירותים סוציאליים בהתאם [[3|לתקנות האמורות]]; קבע הממונה כאמור, תיתן הרשות המקומית אשר בתחומה מתגורר בפועל הנזקק, שירות סוציאלי לנזקק, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; :: (2) במקרים שבהם נזקק מתגורר ברשות מקומית שבתחומה מצוי מענו הרשום, אך יש צורך שיקבל שירות סוציאלי ברשות מקומית אחרת בשל סיכון שייגרם לנזקק אם יקבל שירות ברשות המקומית שבה נמצא מענו הרשום, יודיע על כך הנזקק לממונה, והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית אחרת לתת לנזקק את השירות הסוציאלי והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; :: (3) עובד רשות מקומית שבתחומה מצוי מענו הרשום, אשר הוא או ילדיו נזקקים לשירות סוציאלי, אך מתוך רצון להגן על פרטיותו הוא אינו מעוניין לקבלו מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה הוא עובד ובה גם מצוי מענו הרשום, יודיע על כך העובד לממונה והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים אחרת ברשות המקומית האמורה או לרשות מקומית אחרת לתת לעובד הנזקק את השירות הסוציאלי והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור, ואם הורה הממונה כאמור לרשות מקומית אחרת - ייעשה הדבר בלא יידוע הרשות המקומית שממנה הגיע העובד; :: (3א) עובד סוציאלי הנזקק לשירות סוציאלי ועל פי מענו הרשום שיוכו הוא למחלקה שעימה הוא מצוי בקשרי עבודה רציפים או ישירים שהם מתמשכים, ומתוך רצון להגן על פרטיותו הוא אינו מעוניין לקבל את השירות מהמחלקה לשירותים חברתיים האמורה, יודיע על כך לממונה והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים אחרת ברשות המקומית האמורה או לרשות מקומית אחרת, לתת לעובד הסוציאלי הנזקק את השירות הסוציאלי, לאחר שבחן את נסיבות המקרה ומצא כי הבקשה מוצדקת; הורה הממונה כאמור - ייעשה הדבר בלא יידוע הרשות המקומית שבה מצוי מענו הרשום או המחלקה שמטפלת באזור שבו מצוי מענו הרשום, לפי העניין, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; :: (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), במקרה של צורך בחיסיון כתובת, קרי במקרה שנזקק מטופל במקום שבו הוא מתגורר בפועל אבל מענו הרשום הוא ברשות מקומית אחרת, והוא אינו משנה את מענו הרשום משום שייגרם לו סיכון מעצם שינוי הכתובת, יודיע על כך הנזקק לממונה והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית אשר בתחומה מתגורר בפועל הנזקק לתת לנזקק שירות סוציאלי והיא גם תישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; :: (5) אם נדרש עובד סוציאלי לפי חוק לתת שירות סוציאלי לנזקק או לבן משפחתו, ומתקיימות נסיבות שבגינן עולה חשש כי העובד האמור עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור ובין עניין אישי אחר שלו או תפקיד אחר שלו, יודיע על כך העובד הסוציאלי לממונה והממונה רשאי להורות למחלקה לשירותים חברתיים אחרת ברשות המקומית האמורה או לרשות מקומית אחרת לתת את השירות הסוציאלי הנדרש; נדרשה ההתערבות האמורה בצו של בית משפט, יודיע העובד הסוציאלי שהעביר את הטיפול לערכאה השיפוטית על השינוי כאמור; הרשות המקומית ממנה הועבר התיק תישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; לעניין פסקה זו - :::- "בן משפחה" - בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, בן זוגו לשעבר, ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו, הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם, נכדו; הורי הוריו, אחיו ואחיותיו שלו או של בן זוגו; :::- "עובד סוציאלי לפי חוק" - עובד סוציאלי שמונה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: :::: (1) [[חוק גיל הנישואין, התש"י-1950]]; :::: (2) [[חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1956]]; :::: (3) [[חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958]]; :::: (4) [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960]]; :::: (5) [[חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966]]; :::: (6) [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969]]; :::: (7) [[חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]]; :::: (8) [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]]; :: (6) נזקק אשר מקבל שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים ובעקבות קבלת השירות שינה את מענו הרשום, לא יועבר הטיפול בעניינו לרשות המקומית שבתחומה מצוי המען הרשום החדש אלא בחלוף שישה חודשים מיום שינוי מענו הרשום; עד המועד האמור יינתן השירות הסוציאלי בידי הרשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום האחרון טרם שינוי המען; בפסקה זו - "שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים" - כמשמעותם [[בפרט (1) לתוספת לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022]]. @ 9. החזר הוצאות והכרעת ממונה : (א) מחלקה לשירותים חברתיים אשר נתנה לאדם שירות סוציאלי שבהוצאותיו חייבים לשאת מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית אחרת או המשרד (להלן - הרשות החייבת), תפנה לרשות החייבת, בדרישה להחזר הוצאות באמצעות [[טופס 6 שבתוספת השנייה]], בתוך 12 חודשים מיום מתן השירות; קיבלה הרשות החייבת פנייה כאמור, תחזיר למחלקה לשירותים חברתיים אשר דרשה את החזר ההוצאות כאמור את סכום ההוצאות בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הפנייה. : (ב) חילוקי דעות בין מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות שונות באותו המחוז או בינן לבין המשרד לעניין השיוך וחובת מתן שירות סוציאלי או לעניין הנשיאה בהוצאות שירות סוציאלי לפי [[תקנות 3 עד 6]], יובאו להכרעתו של הממונה המחוזי שבו נמצאות הרשויות החלוקות באמצעות [[תוספת 2 טופס 2א|טופס 2א]] [[תוספת 2 טופס 2ב|או 2ב שבתוספת השנייה]], לפי העניין, בתוך 30 ימים מהיום שבו נעשתה הפנייה הראשונית בעניין; הכרעת הממונה המחוזי תינתן בכתב, לפי [[טופס 9 שבתוספת השנייה]], בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו; השגה על החלטת הממונה המחוזי תוגש בתוך 14 ימים להכרעת הממונה באמצעות [[תוספת 2 טופס 7א|טופס 7א]] [[תוספת 2 טופס 7ב|או 7ב שבתוספת השנייה]], לפי העניין; הכרעת הממונה תינתן בכתב, לפי [[טופס 9 שבתוספת השנייה]], בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו. : (ג) חילוקי דעות בין מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות במחוזות שונים, או בינן לבין המשרד לעניין השיוך וחובת מתן שירות סוציאלי או לעניין הנשיאה בהוצאות שירות סוציאלי לפי [[תקנות 3 עד 6]], יובאו להכרעתו של הממונה באמצעות [[תוספת 2 טופס 2א|טופס 2א]] [[תוספת 2 טופס 2ב|או 2ב שבתוספת השנייה]], לפי העניין, בתוך 30 ימים מהיום שבו נעשתה הפנייה הראשונית בעניין; הכרעת הממונה תינתן בכתב, לפי [[טופס 9 שבתוספת השנייה]], בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו. : (ד) על הכרעת הממונה כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג), רשאי להשיג כל אחד מהצדדים ולהביא את ההשגה ואת עמדות הצדדים להכרעה לפני המנהל הכללי באמצעות [[תוספת 2 טופס 8א|טופס 8א]] [[תוספת 2 טופס 8ב|או 8ב שבתוספת השנייה]], לפי העניין, בתוך 14 ימים מהיום שבו קיבלו את הכרעת הממונה; הכרעתו של המנהל הכללי תינתן בכתב, לפי [[טופס 9 שבתוספת השנייה]], בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו, והכרעתו בעניין זה אינה ניתנת לערעור עוד. @ 10. ביטול : [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ"ו-1986]] - בטלות. @ 11. תחילה : תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). : ((התקנות פורסמו ביום 25.12.2023 ותחילתן ביום 24.3.2024.)) @ 12. תחולה : תקנות אלה יחולו לעניין נזקק שפנה או הופנה למחלקה לשירותים חברתיים מיום התחילה ואילך, וכן לעניין נזקק שהוא או הורהו, לפי העניין, שינה את מענו הרשום בתקופה שממועד פרסום התקנות ועד ליום התחילה. @ 13. אי-תחולה : תקנות אלה לא יחולו לעניין דר רחוב; בתקנה זו((,)) "דר רחוב" - בגיר מעל גיל 18 שאינו מתגורר בביתו או בבית משפחתו אלא לן ומנהל את חייו ברחוב, בבתים נטושים, בשטחים ציבוריים, באתרי בנייה וכדומה, ונוסף על כך עלול להיות במצב של הזנחה גופנית או נפשית, ולרוב יימצא בניתוק או בניכור ממשפחתו. @ 14. שמירת דינים (תיקון: תשפ"ו) : אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 1 - פסקה (2) להגדרה "מסגרת חוץ-ביתית"]]))) ==== @ (1) : מקלט לנשים מוכות; @ (2) : דירות מעבר לנשים מוכות; @ (3) : מרכז חירום לילדים; @ (4) : אומנה למבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; @ (5) : דירות מעבר לנערות ולנשים צעירות; @ (6) : מקלט חירום לנערות ולנשים צעירות; @ (7) (תיקון: תשפ"ו) : (((נמחק).)) == תוספת שנייה == @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' טופס פנייה בעניין שיוך נזקק לרשות מקומית אחרת ((([[תקנה 2(ג)]]))) @ <עוגן טופס 2א> : '''טופס 2א:''' טופס פנייה לממונה המחוזי/ממונה*, בדבר הכרעה במחלוקת על שיוך וחובת מתן שירות סוציאלי/החזר הוצאות* ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-9(ב) ו-(ג)]]))) @ <עוגן טופס 2ב> : '''טופס 2ב:''' טופס פנייה לממונה המחוזי/ממונה*, בדבר הכרעה במחלוקת על שיוך וחובת מתן שירות סוציאלי/החזר הוצאות* ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-9(ב) ו-(ג)]]))) @ <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' טופס העברת טיפול בקטין ממחלקה אחת לשירותים חברתיים לאחרת ((([[תקנה 4(ד)]]))) @ <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' טופס העברת טיפול בנזקק תלוי שהושם במסגרת חוץ-ביתית, ממחלקה אחת לשירותים חברתיים לאחרת ((([[תקנה 6(ד)]]))) @ <עוגן טופס 5> : '''טופס 5:''' טופס יידוע רשות מקומית בדבר התערבות זמנית הנובעת מהוראות החוק שנדרשה באופן מיידי ((([[תקנה 7(ב)]]))) @ <עוגן טופס 6> : '''טופס 6:''' טופס בקשה להחזר הוצאות ((([[תקנה 9(א)]]))) @ <עוגן טופס 7א> : '''טופס 7א:''' טופס השגה לממונה על החלטת הממונה המחוזי ((([[תקנה 9(ב)]]))) @ <עוגן טופס 7ב> : '''טופס 7ב:''' טופס השגה לממונה על החלטת הממונה המחוזי ((([[תקנה 9(ב)]]))) @ <עוגן טופס 8א> : '''טופס 8א:''' טופס השגה למנהל הכללי על החלטת הממונה ((([[תקנה 9(ד)]]))) @ <עוגן טופס 8ב> : '''טופס 8ב:''' טופס השגה למנהל הכללי על החלטת הממונה ((([[תקנה 9(ד)]]))) @ <עוגן טופס 9> : '''טופס 9:''' טופס הכרעה של ממונה מחוזי/ממונה/מנהל כללי ((([[תקנה 9(ב), (ג) ו-(ד)]]))) <פרסום> ח' בטבת התשפ"ד (20 בדצמבר 2023) <חתימה> יעקב מרגי שר הרווחה והביטחון החברתי jeio6zmiqrcjxmqap4t24592p2v97yv תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות) 0 1712991 3011354 2928704 2026-05-06T07:00:50Z OpenLawBot 8112 [3011344] תיקון תשפ"ו 3011354 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות), התשפ״ד–2023}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1000|תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2064|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12384.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 13|סעיף 13(א)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|לחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}} (להלן – חוק שירותי הסעד), אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות תע״ס“ – תקנון לעבודה סוציאלית, הכולל הנחיות והוראות המנהל הכללי של המשרד, המתעדכנות מזמן לזמן והמתפרסמות באתר האינטרנט של המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התערבות הנובעת מהוראות חוק“ – התערבות הקשורה להוראות אחד החוקים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים#סעיף 4|ו־4 לחוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק 2|פרק שני}} {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק 3|ופרק שלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}} (להלן – חוק הכשרות המשפטית); {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין#סעיף 5|סעיף 5 לחוק גיל הנישואין, התש״י–1950}}; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א–1991}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 6|סעיף 6 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירותי הסעד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – עובד המשרד שהמנהל הכללי מינה לעניין תקנות אלה, ואינו ממונה מחוזי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה מחוזי“ – עובד המשרד שהמנהל הכללי מינה לעניין תקנות אלה, למחוז מסוים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת חוץ־ביתית“ – חלופת בית לנזקק במסגרת שנועדה לספק לו את כל צרכיו בכל שעות היממה, ושהמשרד משתתף בהחזקתו של הנזקק בה, בין באופן מלא ובין באופן חלקי, והכול באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חלופת בית מכוח הוראות חוק או תקנות; {{ח:תתת|(2)}} חלופת בית כמפורט ברשימה {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת ציבורית“ – אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מסגרת של משרד הבריאות או קופת חולים ובמימונם, בין באופן מלא ובין באופן חלקי; {{ח:תתת|(2)}} בית סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען רשום“ – מענו הרשום של אדם לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזקק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|בתקנות מבחני נזקקות}} ולפי מבחני הנזקקות השונים שפורטו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|באותן תקנות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזקק שאינו תלוי“ – נזקק בגיר אשר זקוק להשמה במסגרת חוץ־ביתית ולפני תחילת השמתו במסגרת כאמור היה מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי, לרבות נזקק מחמת גיל הזקוק למסגרת חוץ־ביתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזקק תלוי“ – נזקק בגיר אשר זקוק להשמה במסגרת חוץ־ביתית ולפני תחילת השמתו במסגרת כאמור לא היה מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי, למעט נזקק מחמת גיל הזקוק למסגרת חוץ־ביתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)#סעיף 1|בפסקה (1) לתקנה 1 לתקנות מבחני נזקקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סוציאלי“ – כל אחד מסוגי הטיפול והעזרה הניתנים לנזקק במחלקה לשירותים חברתיים או מטעמה, ובכלל זה השמה והחזקה של נזקק במסגר חוץ־ביתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מבחני נזקקות“ – {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|2|קביעת שיוך}} {{ח:תת|(א)}} המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית תיתן שירות סוציאלי לנזקק אשר ייקבע כי שיוכו בתחומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 6}}, והיא תשתתף בהוצאות השירות הסוציאלי הניתן לו, ובכלל זה בהוצאות החזקתו במסגרת חוץ־ביתית. {{ח:תת|(ב)}} פנה נזקק לקבלת שירות סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, תבחן המחלקה, בתוך 30 ימים, אם יש לקבוע כי שיוכו בתחומה. {{ח:תת|(ג)}} מצאה מחלקה לשירותים חברתיים כי מענו הרשום של נזקק שפנה אליה או אשר נתנה לו שירותים סוציאליים, הוא ברשות מקומית אחרת, תברר עימו אם הוא מתגורר בפועל בתחומה ואם כן תפנה אותו לעדכון מענו הרשום כדי שתוכל לתת לו שירותים סוציאליים בהתאם לתקנות אלה, ותסייע לו ככל האפשר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד#סעיף 2ב|סעיף 2ב לחוק שירותי הסעד}}, לביצוע העדכון כאמור; מצאה המחלקה לשירותים חברתיים, כי נזקק אינו מתגורר בפועל בתחום הרשות המקומית שבה היא פועלת, תפנה אותו, באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 1|טופס 1 שבתוספת השנייה}}, לקבלת השירות הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית בהתאם לשיוכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 6}}; סברה הרשות המקומית שאליה הופנה הנזקק כאמור כי אין לשייך את הנזקק אליה, תפנה באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2א|טופס 2א שבתוספת השנייה}} בתוך 30 ימים מהיום שבו קיבלה את הפנייה הראשונית, להכרעת הממונה המחוזי או הממונה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לתקנה 9(ב) או (ג)}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|3|שיוך של נזקק בגיר}} {{ח:ת}} שיוך של נזקק בגיר יהיה לפי מענו הרשום. {{ח:סעיף|4|שיוך של נזקק קטין|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} שיוך של נזקק שהוא קטין יהיה כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לפי מענם הרשום של הורי הקטין, ואם יש לו הורה אחד בלבד – לפי מענו הרשום של ההורה; {{ח:תתת|(2)}} אם מענו הרשום של אחד מהורי הקטין הוא בתחום רשות מקומית שונה מזו של משנהו – לפי המען הרשום שבתחום הרשות המקומית שבה מתקיים מרכז חייו של הקטין; {{ח:תתת|(3)}} נפטרו הוריו של הקטין או נפטר הורה אחד של הקטין ואפוטרופסות ההורה השני נשללה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|חוק הכשרות המשפטית}}, יחול האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, בנוגע למען הרשום של ההורים בעת פטירתם או למען הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו, ואולם רשאי הממונה להורות כי השירות הסוציאלי יינתן במקום מגורי הקטין בפועל, ואילו הוצאות השירות הסוציאלי יושתו על הרשות המקומית שבה היה המען הרשום של ההורים בעת פטירתם או של ההורה שנפטר בעת פטירתו. {{ח:תת|(ב)}} בהכרעתו לפי תקנת משנה (א)(3), יבחן הממונה, בין השאר, את הנתונים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} גילו של הקטין; {{ח:תתת|(2)}} משך הזמן שהקטין נמצא במסגרת חוץ־ביתית; {{ח:תתת|(3)}} משך הזמן שהקטין צפוי להמשיך ולשהות במסגרת חוץ־ביתית; {{ח:תתת|(4)}} קיומם של קטינים נוספים במשפחה ומקום מגוריהם; {{ח:תתת|(5)}} מינויו של אפוטרופוס לקטין; {{ח:תתת|(6)}} קיומם של קרובי משפחה הנוטלים חלק פעיל בטיפול בקטין; {{ח:תתת|(7)}} יציאת הקטין לחופשות מהמסגרת החוץ־ביתית שבה הוא שוהה, והמקום שאליו הוא יוצא. {{ח:תת|(ג)}} אם לא התקיימה לגבי קטין חלופה מהחלופות שבתקנת משנה (א), יינתן לו שירות סוציאלי בידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר בפועל, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי. {{ח:תת|(ד)}} שויך קטין לרשות מקומית לפי אחת החלופות שבתקנת משנה (א) (בתקנה זו – הרשות המקומית הראשונה), וההורה או ההורים שלו, לפי העניין, שינו את מענם הרשום למען רשום המצוי בתחומי רשות מקומית אחרת (בתקנה זו – הרשות המקומית המקבלת), תודיע הרשות המקומית הראשונה לרשות המקומית המקבלת, על העברת התיק ממנה, באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 3|טופס 3 שבתוספת השנייה}}, הקטין ישויך לרשות המקומית המקבלת והשירות הסוציאלי לקטין יינתן בידי הרשות המקומית המקבלת, ב־1 בחודש שלאחר חלוף 45 ימים ממועד משלוח ההודעה מהרשות המקומית הראשונה או מהיום שבו פנה מי מההורים אל הרשות המקומית המקבלת, ובלבד שאם הובא העניין להכרעת הממונה או הממונה המחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} – הממונה או הממונה המחוזי, לפי העניין, לא קבע כי יש להשאיר את התיק אצל הרשות המקומית הראשונה. {{ח:סעיף|5|שיוך של נזקק שאינו תלוי}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, שיוכו של נזקק שאינו תלוי יהיה לפי המקום שבו היה מענו הרשום במשך שלושים ושישה חודשים או יותר, במצטבר, במהלך חמש השנים שקדמו לתחילת מגוריו במסגרת החוץ־ביתית. {{ח:תת|(ב)}} נזקק שאינו תלוי אשר לא מתקיים במענו הרשום התנאי של משך התקופה הנקובה בתקנת משנה (א), ישויך לרשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום האחרון קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ־ביתית. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת חוץ־ביתית“ – למעט מסגרת חירום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת חירום“ – מסגרת להשמה חוץ־ביתית קצרת טווח הנותנת מענה מיידי וזמני לנזקק המצוי במצב של סכנה, חירום או משבר ונדרש להגנה ולהתערבות טיפולית מיידית. {{ח:סעיף|6|שיוכו של נזקק תלוי|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, שיוכו של נזקק תלוי יהיה כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לפי מענם הרשום של הוריו, ואם יש לו הורה אחד בלבד – לפי מענו הרשום של ההורה; {{ח:תתת|(2)}} אם מעניהם הרשומים של הוריו היו בתחומן של רשויות מקומיות שונות – לפי המען הרשום של ההורה שעימו התגורר הנזקק התלוי קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ־ביתית, ואם מקום מגוריו של הנזקק התלוי, קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ־ביתית, התחלק בין שני הוריו – לפי המען הרשום של ההורה שבתחומי הרשות המקומית שבה התקיימו רוב קשרי חייו של הנזקק התלוי קודם לתחילת מגוריו במסגרת החוץ־ביתית; {{ח:תתת|(3)}} נפטרו הוריו של נזקק תלוי או נפטר הורה אחד של נזקק תלוי וההורה השני לא מונה לאפוטרופוס בעבורו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|לחוק הכשרות המשפטית}}, יחול האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, בנוגע למען הרשום של ההורים בעת פטירתם או למען הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו, ואולם רשאי הממונה להורות כי השירות הסוציאלי יינתן במקום מגורי הנזקק בפועל, ואילו הוצאות השירות הסוציאלי יושתו על הרשות המקומית שבה היה המען הרשום של ההורים בעת פטירתם או שבה היה מענו הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו או שבה מענו הרשום של ההורה השני. {{ח:תת|(ב)}} בהכרעתו לפי תקנת משנה (א)(3), יבחן הממונה, בין השאר, את הנתונים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ב)}} בשינויים המחויבים לעניין נזקק תלוי ובשינוי זה: במקום האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בפסקה (5) לתקנה 4(ב) האמורה}} יקראו: ”מינויו של אפוטרופוס לנזקק התלוי, מינויו של תומך בקבלת החלטות לנזקק התלוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 67ב|סעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}} (להלן – חוק הכשרות), או מיופה כוח לנזקק התלוי שמונה בייפוי כוח מתמשך בתוקף; לעניין זה, ”ייפוי כוח מתמשך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#פרק 2-1|בפרק שני1 לחוק הכשרות}}“. {{ח:תת|(ג)}} אם לא התקיימה לגבי נזקק תלוי חלופה מהחלופות שבתקנת משנה (א), יינתן לו שירות סוציאלי בידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר בפועל, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור. {{ח:תת|(ד)}} שויך נזקק תלוי לרשות מקומית לפי אחת החלופות שבתקנת משנה (א) (בתקנה זו – הרשות המקומית הראשונה), והושם במסגרת חוץ־ביתית, וההורה או ההורים שלו, לפי העניין, שינו את מענם הרשום למען רשום המצוי בתחומי רשות מקומית אחרת (בתקנה זו – הרשות המקומית המקבלת), תודיע הרשות המקומית הראשונה לרשות המקומית המקבלת, על העברת התיק ממנה, באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 4|טופס 4 שבתוספת השנייה}}, הנזקק התלוי ישויך לרשות המקומית המקבלת והשירות הסוציאלי לנזקק התלוי יינתן בידי הרשות המקומית המקבלת, ב־1 בחודש שלאחר חלוף 45 ימים ממועד משלוח ההודעה מהרשות המקומית הראשונה או מהיום שבו פנה מי מההורים אל הרשות המקומית המקבלת; ובלבד שאם הובא העניין להכרעת הממונה או הממונה המחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} – הממונה או הממונה המחוזי, לפי העניין, לא קבע כי יש להשאיר את התיק אצל הרשות המקומית הראשונה. {{ח:סעיף|7|התערבות באופן מיידי}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 6}}, נדרשה באופן מידי התערבות הנובעת מהוראות חוק בעניינו של נזקק, תיעשה ההתערבות זמנית בידי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה שהה הנזקק במועד שבו נדרשה ההתערבות כאמור, והרשות המקומית אשר שיוכו נקבע בתחומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} תישא בהוצאות ההתערבות שניתנה לו. {{ח:תת|(ב)}} נעשתה ההתערבות כאמור בתקנת משנה (א) בידי הרשות המקומית שבה שהה הנזקק, תיידע הרשות כאמור את הרשות המקומית אשר שיוכו של הנזקק נקבע בתחומה בסמוך להתערבות שנעשתה ולא יאוחר מ־7 ימים לאחריה באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 5|טופס 5 שבתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|8|מקרים חריגים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 6}}, לעניין שיוכו של נזקק בגיר שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי (בתקנת משנה זו – נזקק שאינו עצמאי) ולעניין שיוכו של נזקק קטין או נזקק תלוי, אשר נדרשת בעניינם התערבות הנובעת מהוראות חוק, ומענו הרשום של הנזקק שאינו עצמאי או מענו הרשום של הורהו של הנזקק הקטין או של הנזקק התלוי אינו זהה למקום מגוריו בפועל, והנזקק שאינו עצמאי או הורהו של הנזקק הקטין או של הנזקק התלוי, לפי העניין, אינו פועל להחליף את מענו הרשום, תיתן הרשות המקומית אשר בתחומה מתגורר בפועל הנזקק שאינו עצמאי או הורהו של הנזקק הקטין או של הנזקק התלוי, לפי העניין, לנזקק כאמור, שירות סוציאלי והיא גם תישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנות 4 עד 6}} בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”המען הרשום“ יקראו ”מקום המגורים בפועל“ ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, אם לבגיר שהוגשה בעניינו בקשה הנוגעת לכשרותו המשפטית ואין בעניינו תיק פתוח במחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום או שהתיק הקיים בעניינו באותה מחלקה אינו פעיל לתקופה של מעל 18 חודשים, יש מען רשום ששונה ממקום מגוריו בפועל ואין באפשרותו לשנות את כתובת מגוריו, יחולו לגבי הבקשה שהוגשה בעניינו ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} אם מענו הרשום של הבגיר ומקום מגוריו בפועל נמצאים ברשויות הנתונות תחת אחריותו של אותו מנהל נפה – הרשות שבתחומה נמצא מענו הרשום תטפל בבקשה; {{ח:תתת|(2)}} אם מענו הרשום של הבגיר נמצא ברשות הנתונה תחת אחריותו של מנהל נפה שונה ממנהל הנפה שמקום מגוריו בפועל נתון לאחריותו – הרשות שבה מקום מגוריו בפועל תטפל בבקשה; {{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”מנהל נפה“ – עובד סוציאלי במשרד הרווחה והביטחון החברתי האחראי, באזור גאוגרפי מוגדר הכולל כמה רשויות מקומיות, על ניהול ותיאום הקשר עם כלל שירותי הרווחה ועם המחלקות לשירותים חברתיים הפועלות בו, ועל ניהול ותיאום הפיקוח עליהם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4(ג)}}, החליטה ועדת תכנון טיפול והערכה, כי יש לפתוח בהליכי אימוץ ביחס לנזקק שהוא קטין, והוריו או הורהו, לפי העניין, שינו את מענם הרשום, לא יועבר הטיפול בעניינו לרשות המקומית שבתחומה מצוי המען הרשום החדש אלא באישור הממונה, לאחר התייעצות עם עובד סוציאלי ראשי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 36|בסעיף 36(ב) לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}; בפסקה זו, ”ועדת תכנון טיפול והערכה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)#סעיף 1|”הוועדה“ כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ״ו–1965}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}} – {{ח:תתת|(1)}} נזקק אשר שהה במסגרת ציבורית לתקופה העולה על 15 שנים ברציפות, ונמצא כי הוא זקוק להשמה במסגרת חוץ־ביתית לאחר שהייתו במסגרת הציבורית כאמור, יינתן לו שירות סוציאלי בידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית לפי המקום שבו היה מענו הרשום במשך שלושים ושישה חודשים או יותר, במצטבר, במהלך חמש השנים שקדמו לתחילת שהותו במסגרת הציבורית; ואולם אם לא מתקיים במענו הרשום התנאי של משך התקופה כאמור, יינתן לנזקק שירות סוציאלי בידי הרשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום האחרון קודם לכניסתו למסגרת הציבורית; המשרד יישא בהוצאות החזקתו במסגרת האמורה; {{ח:תתת|(2)}} נזקק אשר שהה במסגרת ציבורית לתקופה של עד 15 שנים, ונמצא כי הוא זקוק להשמה במסגרת חוץ־ביתית לאחר שהייתו במסגרת הציבורית כאמור, יינתן לו שירות סוציאלי בהתאם לתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, לפי העניין, ותקופת השהות במסגרת הציבורית לא תילקח בחישוב לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 6}} – {{ח:תתת|(1)}} במקרים חריגים, הממונה יהיה רשאי לקבוע כי יינתן לנזקק שירות סוציאלי במקום מגוריו בפועל, בלא הפנייתו לשינוי מענו הרשום לצורך מתן שירותים סוציאליים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לתקנות האמורות}}; קבע הממונה כאמור, תיתן הרשות המקומית אשר בתחומה מתגורר בפועל הנזקק, שירות סוציאלי לנזקק, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; {{ח:תתת|(2)}} במקרים שבהם נזקק מתגורר ברשות מקומית שבתחומה מצוי מענו הרשום, אך יש צורך שיקבל שירות סוציאלי ברשות מקומית אחרת בשל סיכון שייגרם לנזקק אם יקבל שירות ברשות המקומית שבה נמצא מענו הרשום, יודיע על כך הנזקק לממונה, והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית אחרת לתת לנזקק את השירות הסוציאלי והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; {{ח:תתת|(3)}} עובד רשות מקומית שבתחומה מצוי מענו הרשום, אשר הוא או ילדיו נזקקים לשירות סוציאלי, אך מתוך רצון להגן על פרטיותו הוא אינו מעוניין לקבלו מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה הוא עובד ובה גם מצוי מענו הרשום, יודיע על כך העובד לממונה והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים אחרת ברשות המקומית האמורה או לרשות מקומית אחרת לתת לעובד הנזקק את השירות הסוציאלי והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור, ואם הורה הממונה כאמור לרשות מקומית אחרת – ייעשה הדבר בלא יידוע הרשות המקומית שממנה הגיע העובד; {{ח:תתת|(3א)}} עובד סוציאלי הנזקק לשירות סוציאלי ועל פי מענו הרשום שיוכו הוא למחלקה שעימה הוא מצוי בקשרי עבודה רציפים או ישירים שהם מתמשכים, ומתוך רצון להגן על פרטיותו הוא אינו מעוניין לקבל את השירות מהמחלקה לשירותים חברתיים האמורה, יודיע על כך לממונה והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים אחרת ברשות המקומית האמורה או לרשות מקומית אחרת, לתת לעובד הסוציאלי הנזקק את השירות הסוציאלי, לאחר שבחן את נסיבות המקרה ומצא כי הבקשה מוצדקת; הורה הממונה כאמור – ייעשה הדבר בלא יידוע הרשות המקומית שבה מצוי מענו הרשום או המחלקה שמטפלת באזור שבו מצוי מענו הרשום, לפי העניין, והמשרד יישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), במקרה של צורך בחיסיון כתובת, קרי במקרה שנזקק מטופל במקום שבו הוא מתגורר בפועל אבל מענו הרשום הוא ברשות מקומית אחרת, והוא אינו משנה את מענו הרשום משום שייגרם לו סיכון מעצם שינוי הכתובת, יודיע על כך הנזקק לממונה והממונה יורה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית אשר בתחומה מתגורר בפועל הנזקק לתת לנזקק שירות סוציאלי והיא גם תישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; {{ח:תתת|(5)}} אם נדרש עובד סוציאלי לפי חוק לתת שירות סוציאלי לנזקק או לבן משפחתו, ומתקיימות נסיבות שבגינן עולה חשש כי העובד האמור עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור ובין עניין אישי אחר שלו או תפקיד אחר שלו, יודיע על כך העובד הסוציאלי לממונה והממונה רשאי להורות למחלקה לשירותים חברתיים אחרת ברשות המקומית האמורה או לרשות מקומית אחרת לתת את השירות הסוציאלי הנדרש; נדרשה ההתערבות האמורה בצו של בית משפט, יודיע העובד הסוציאלי שהעביר את הטיפול לערכאה השיפוטית על השינוי כאמור; הרשות המקומית ממנה הועבר התיק תישא בהוצאות השירות הסוציאלי האמור; לעניין פסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, בן זוגו לשעבר, ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו, הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם, נכדו; הורי הוריו, אחיו ואחיותיו שלו או של בן זוגו; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי חוק“ – עובד סוציאלי שמונה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: {{ח:תתתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}}; {{ח:תתתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1956}}; {{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}}; {{ח:תתתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}; {{ח:תתתתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}}; {{ח:תתתתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית), התשכ״ט–1969}}; {{ח:תתתתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתתתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תתת|(6)}} נזקק אשר מקבל שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים ובעקבות קבלת השירות שינה את מענו הרשום, לא יועבר הטיפול בעניינו לרשות המקומית שבתחומה מצוי המען הרשום החדש אלא בחלוף שישה חודשים מיום שינוי מענו הרשום; עד המועד האמור יינתן השירות הסוציאלי בידי הרשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום האחרון טרם שינוי המען; בפסקה זו – ”שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות#תוספת פרט 1|בפרט (1) לתוספת לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022}}. {{ח:סעיף|9|החזר הוצאות והכרעת ממונה}} {{ח:תת|(א)}} מחלקה לשירותים חברתיים אשר נתנה לאדם שירות סוציאלי שבהוצאותיו חייבים לשאת מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית אחרת או המשרד (להלן – הרשות החייבת), תפנה לרשות החייבת, בדרישה להחזר הוצאות באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 6|טופס 6 שבתוספת השנייה}}, בתוך 12 חודשים מיום מתן השירות; קיבלה הרשות החייבת פנייה כאמור, תחזיר למחלקה לשירותים חברתיים אשר דרשה את החזר ההוצאות כאמור את סכום ההוצאות בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הפנייה. {{ח:תת|(ב)}} חילוקי דעות בין מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות שונות באותו המחוז או בינן לבין המשרד לעניין השיוך וחובת מתן שירות סוציאלי או לעניין הנשיאה בהוצאות שירות סוציאלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 6}}, יובאו להכרעתו של הממונה המחוזי שבו נמצאות הרשויות החלוקות באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2א|טופס 2א}} {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2ב|או 2ב שבתוספת השנייה}}, לפי העניין, בתוך 30 ימים מהיום שבו נעשתה הפנייה הראשונית בעניין; הכרעת הממונה המחוזי תינתן בכתב, לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 9|טופס 9 שבתוספת השנייה}}, בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו; השגה על החלטת הממונה המחוזי תוגש בתוך 14 ימים להכרעת הממונה באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 7א|טופס 7א}} {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 7ב|או 7ב שבתוספת השנייה}}, לפי העניין; הכרעת הממונה תינתן בכתב, לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 9|טופס 9 שבתוספת השנייה}}, בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו. {{ח:תת|(ג)}} חילוקי דעות בין מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות במחוזות שונים, או בינן לבין המשרד לעניין השיוך וחובת מתן שירות סוציאלי או לעניין הנשיאה בהוצאות שירות סוציאלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 6}}, יובאו להכרעתו של הממונה באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2א|טופס 2א}} {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 2ב|או 2ב שבתוספת השנייה}}, לפי העניין, בתוך 30 ימים מהיום שבו נעשתה הפנייה הראשונית בעניין; הכרעת הממונה תינתן בכתב, לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 9|טופס 9 שבתוספת השנייה}}, בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו. {{ח:תת|(ד)}} על הכרעת הממונה כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג), רשאי להשיג כל אחד מהצדדים ולהביא את ההשגה ואת עמדות הצדדים להכרעה לפני המנהל הכללי באמצעות {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 8א|טופס 8א}} {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 8ב|או 8ב שבתוספת השנייה}}, לפי העניין, בתוך 14 ימים מהיום שבו קיבלו את הכרעת הממונה; הכרעתו של המנהל הכללי תינתן בכתב, לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס 9|טופס 9 שבתוספת השנייה}}, בתוך 21 ימים לאחר שקיבל לידיו את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרעתו, והכרעתו בעניין זה אינה ניתנת לערעור עוד. {{ח:סעיף|10|ביטול}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)|תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986}} – בטלות. {{ח:סעיף|11|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). {{ח:ת}} {{ח:הערה|התקנות פורסמו ביום 25.12.2023 ותחילתן ביום 24.3.2024.}} {{ח:סעיף|12|תחולה}} {{ח:ת}} תקנות אלה יחולו לעניין נזקק שפנה או הופנה למחלקה לשירותים חברתיים מיום התחילה ואילך, וכן לעניין נזקק שהוא או הורהו, לפי העניין, שינה את מענו הרשום בתקופה שממועד פרסום התקנות ועד ליום התחילה. {{ח:סעיף|13|אי־<wbr>תחולה}} {{ח:ת}} תקנות אלה לא יחולו לעניין דר רחוב; בתקנה זו{{ח:הערה|,}} ”דר רחוב“ – בגיר מעל גיל 18 שאינו מתגורר בביתו או בבית משפחתו אלא לן ומנהל את חייו ברחוב, בבתים נטושים, בשטחים ציבוריים, באתרי בנייה וכדומה, ונוסף על כך עלול להיות במצב של הזנחה גופנית או נפשית, ולרוב יימצא בניתוק או בניכור ממשפחתו. {{ח:סעיף|14|שמירת דינים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – פסקה (2) להגדרה ”מסגרת חוץ־ביתית“}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} מקלט לנשים מוכות; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} דירות מעבר לנשים מוכות; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} מרכז חירום לילדים; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} אומנה למבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} דירות מעבר לנערות ולנשים צעירות; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} מקלט חירום לנערות ולנשים צעירות; {{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1:''' טופס פנייה בעניין שיוך נזקק לרשות מקומית אחרת {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 2א}} {{ח:ת}} '''טופס 2א:''' טופס פנייה לממונה המחוזי/ממונה*, בדבר הכרעה במחלוקת על שיוך וחובת מתן שירות סוציאלי/החזר הוצאות* {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9(ב) ו־(ג)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 2ב}} {{ח:ת}} '''טופס 2ב:''' טופס פנייה לממונה המחוזי/ממונה*, בדבר הכרעה במחלוקת על שיוך וחובת מתן שירות סוציאלי/החזר הוצאות* {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9(ב) ו־(ג)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3:''' טופס העברת טיפול בקטין ממחלקה אחת לשירותים חברתיים לאחרת {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ד)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4:''' טופס העברת טיפול בנזקק תלוי שהושם במסגרת חוץ־ביתית, ממחלקה אחת לשירותים חברתיים לאחרת {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ד)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5:''' טופס יידוע רשות מקומית בדבר התערבות זמנית הנובעת מהוראות החוק שנדרשה באופן מיידי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6:''' טופס בקשה להחזר הוצאות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 7א}} {{ח:ת}} '''טופס 7א:''' טופס השגה לממונה על החלטת הממונה המחוזי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 7ב}} {{ח:ת}} '''טופס 7ב:''' טופס השגה לממונה על החלטת הממונה המחוזי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 8א}} {{ח:ת}} '''טופס 8א:''' טופס השגה למנהל הכללי על החלטת הממונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ד)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 8ב}} {{ח:ת}} '''טופס 8ב:''' טופס השגה למנהל הכללי על החלטת הממונה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ד)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס 9}} {{ח:ת}} '''טופס 9:''' טופס הכרעה של ממונה מחוזי/<wbr>ממונה/<wbr>מנהל כללי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב), (ג) ו־(ד)}})}} {{ח:חתימות|ח׳ בטבת התשפ״ד (20 בדצמבר 2023)}} * '''יעקב מרגי'''<br>שר הרווחה והביטחון החברתי {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 1bjax4wfzby822l7imo1najc5qp2zhi מקור:צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה) 116 1716396 3011386 3000296 2026-05-06T08:19:46Z Shahar9261 22508 3011386 wikitext text/x-wiki <שם> צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 <מקור> ((ק"ת תשפ"ד, 2338|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)|11252)); ((תשפ"ו, 1662|תיקון|12331)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 266ה(ב)]] [[=החוק|לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] (להלן - החוק), לאחר שהשתכנעתי שמדובר במיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית לפי [[הסעיף האמור]], ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מצווה לאמור: @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "אתר" - מיקום זמני למבנים יבילים זמניים כפי שמסומן ומפורט בתשריט [[שבתוספת]], החתום בידי מיום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024); :- "הגורם המבצע" - החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית שהוסמכה בהחלטת ממשלה מס' 1998 מיום ז' בתשרי התשע"ז (9 באוקטובר 2016); :- "הרשות המקומית" - המועצה המקומית עומר; :- "מבנה יביל זמני" - מבנה יביל זמני לצורכי מגורים זמניים למי שפונה מביתו עקב מלחמת חרבות ברזל הכולל ממ"ד; :- "מהנדס מבנים" - מהנדס רשוי כמשמעותו [[בסעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], הרשום במדור להנדסת מבנים ורשאי לבצע את הפעולות המפורטות [[בפרט 2 לתוספת הראשונה בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967]]; :- "ממ"ד" - מרחב מוגן דירתי לפי [[תקנות המפרטים]]; :- "נספח העמדה" - כמשמעותו [[בסעיף 3 לתוספת הראשונה בתקנות התכנון והבנייה (רישוי הבנייה), התשע"ו-2016]], המתייחס לאתר בלבד ולא למגרשים סמוכים לו; :- "פיקוד העורף" - הגא כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; :- "תקנות המפרטים" - [[=תקנות המפרטים|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990]]. @ 2. הפטור ותנאיו : הקמת מבנים יבילים זמניים בשטח האתר, העבודות הנדרשות במישרין לשם כך, ובכלל זה עבודות לפיתוח השטח, וכן השימוש במבנים היבילים הזמניים באתר, פטורים מתוכנית ומהיתר לפי [[פרק ה' לחוק]] לתקופת תוקפו של צו זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: : (1) ניתן אישור מהנדס הרשות המקומית לנספח העמדה ומפלסי פיתוח; : (2) התקיימה התייעצות עם פיקוד העורף טרם הקמת המבנים באתר בעניין הממ"ד המצוי בהם, וניתן אישור פיקוד העורף טרם תחילת השימוש בממ"ד; : (3) המבנים היבילים הזמניים יוקמו על ידי הגורם המבצע על בסיס נספח העמדה שאושר כאמור בפסקה (1); : (4) מבנה יביל זמני יהיה חד-קומתי ושטחו לא יעלה על 100 מ"ר; : (5) מספר המבנים היבילים הזמניים באתר לא יעלה על 90; השטח הכולל של המבנים היבילים הזמניים לא יעלה על 6,700 מ"ר; : (6) לאחר הקמת המבנים היבילים הזמניים באתר וקודם תחילת השימוש בהם, המנהל הכללי של הגורם המבצע ימסור הודעה לרשות הרישוי המקומית של הרשות המקומית, כי למבנים היבילים הזמניים באתר שהוקמו לפי צו זה, התקבלו האישורים הנדרשים לפי כל דין, ובכלל זה כל אלה: :: (א) אישור מהנדס הרשות המקומית בדבר אופן חיבור המבנים היבילים הזמניים באתר לרשתות המים, הביוב, החשמל והתקשורת; :: (ב) אישור מהנדס מבנים שהקמת המבנים היבילים הזמניים באתר בוצעה לפי הוראות הדין שעניינן תכן הבנייה, לרבות לעניין בטיחות המבנים ויציבותם; :: (ג) אישור פיקוד העורף כאמור בפסקה (2); :: (ד) אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה לשימוש במבנים היבילים הזמניים באתר. @ 3. הפסקת השימוש והשבת המצב לקדמותו : עם פקיעת צו זה, הגורם המבצע יפעל להפסקת השימושים מכוח צו זה במבנים היבילים הזמניים באתר ולהחזרת המצב לקדמותו ככל האפשר, ובכלל זה להסרת כל המבנים היבילים הזמניים בשטח האתר. @ 4. תוקף (תיקון: תשפ"ו) : תוקפו של צו זה עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). == תוספת == ==== ((([[סעיף 1]]))) ==== @ : עומר - גוש 38579 חלקות 87–122 (((תשריט הושמט))) <פרסום> כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024) <חתימה> משה ארבל שר הפנים 6dac37pvfv24lhpgglrk15a6cqzkeer צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה) 0 1716407 3011395 3000312 2026-05-06T09:01:35Z OpenLawBot 8112 [3011386] 3011395 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 2338|צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מבנים יבילים זמניים לצורכי מגורים זמניים) (חרבות ברזל) (עומר) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1662|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12331.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ה|סעיף 266ה(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (להלן – החוק), לאחר שהשתכנעתי שמדובר במיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ה|הסעיף האמור}}, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – מיקום זמני למבנים יבילים זמניים כפי שמסומן ומפורט בתשריט {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, החתום בידי מיום כ״ג באדר ב׳ התשפ״ד (2 באפריל 2024); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגורם המבצע“ – החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית שהוסמכה בהחלטת ממשלה מס׳ 1998 מיום ז׳ בתשרי התשע״ז (9 באוקטובר 2016); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המקומית“ – המועצה המקומית עומר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה יביל זמני“ – מבנה יביל זמני לצורכי מגורים זמניים למי שפונה מביתו עקב מלחמת חרבות ברזל הכולל ממ״ד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס מבנים“ – מהנדס רשוי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים#סעיף 11|בסעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, הרשום במדור להנדסת מבנים ורשאי לבצע את הפעולות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות)#תוספת 1 פרט 2|בפרט 2 לתוספת הראשונה בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ״ז–1967}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממ״ד“ – מרחב מוגן דירתי לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות המפרטים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח העמדה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי הבנייה)#תוספת 1 פרט 3|בסעיף 3 לתוספת הראשונה בתקנות התכנון והבנייה (רישוי הבנייה), התשע״ו–2016}}, המתייחס לאתר בלבד ולא למגרשים סמוכים לו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקוד העורף“ – הגא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המפרטים“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים)|תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש״ן–1990}}. {{ח:סעיף|2|הפטור ותנאיו}} {{ח:ת}} הקמת מבנים יבילים זמניים בשטח האתר, העבודות הנדרשות במישרין לשם כך, ובכלל זה עבודות לפיתוח השטח, וכן השימוש במבנים היבילים הזמניים באתר, פטורים מתוכנית ומהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק}} לתקופת תוקפו של צו זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ניתן אישור מהנדס הרשות המקומית לנספח העמדה ומפלסי פיתוח; {{ח:תת|(2)}} התקיימה התייעצות עם פיקוד העורף טרם הקמת המבנים באתר בעניין הממ״ד המצוי בהם, וניתן אישור פיקוד העורף טרם תחילת השימוש בממ״ד; {{ח:תת|(3)}} המבנים היבילים הזמניים יוקמו על ידי הגורם המבצע על בסיס נספח העמדה שאושר כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(4)}} מבנה יביל זמני יהיה חד־קומתי ושטחו לא יעלה על 100 מ״ר; {{ח:תת|(5)}} מספר המבנים היבילים הזמניים באתר לא יעלה על 90; השטח הכולל של המבנים היבילים הזמניים לא יעלה על 6,700 מ״ר; {{ח:תת|(6)}} לאחר הקמת המבנים היבילים הזמניים באתר וקודם תחילת השימוש בהם, המנהל הכללי של הגורם המבצע ימסור הודעה לרשות הרישוי המקומית של הרשות המקומית, כי למבנים היבילים הזמניים באתר שהוקמו לפי צו זה, התקבלו האישורים הנדרשים לפי כל דין, ובכלל זה כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} אישור מהנדס הרשות המקומית בדבר אופן חיבור המבנים היבילים הזמניים באתר לרשתות המים, הביוב, החשמל והתקשורת; {{ח:תתת|(ב)}} אישור מהנדס מבנים שהקמת המבנים היבילים הזמניים באתר בוצעה לפי הוראות הדין שעניינן תכן הבנייה, לרבות לעניין בטיחות המבנים ויציבותם; {{ח:תתת|(ג)}} אישור פיקוד העורף כאמור בפסקה (2); {{ח:תתת|(ד)}} אישור הרשות הארצית לכבאות והצלה לשימוש במבנים היבילים הזמניים באתר. {{ח:סעיף|3|הפסקת השימוש והשבת המצב לקדמותו}} {{ח:ת}} עם פקיעת צו זה, הגורם המבצע יפעל להפסקת השימושים מכוח צו זה במבנים היבילים הזמניים באתר ולהחזרת המצב לקדמותו ככל האפשר, ובכלל זה להסרת כל המבנים היבילים הזמניים בשטח האתר. {{ח:סעיף|4|תוקף|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} תוקפו של צו זה עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} עומר – גוש 38579 חלקות 87–122 {{ח:הערה|(תשריט הושמט)}} {{ח:חתימות|כ״ג באדר ב׳ התשפ״ד (2 באפריל 2024)}} * '''משה ארבל'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] rh9ireunpue6kczd4vn8fl6rvyq2qda מדרש תנחומא ויגש ד 0 1717766 3011329 2858223 2026-05-06T04:40:53Z Ori229 476 תיקון פיסוק (פירש אותו מלוי = הפריד את שמעון מלוי) 3011329 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מדרש תנחומא||ויגש ג|ויגש ד|ויגש ה|}} {{פמ|מדרש תנחומא|ויגש|ד}}"ויגש אליו יהודה". זה שאמר הכתוב: "וסרה קנאת אפרים" {{ממ|ישעיה|יא|יג}}. כנגד מי אמר ישעיה מקרא זה? לא אמרו, אלא כנגד יהודה ויוסף. דאמר ר' שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: בשעה שהיו יהודה ויוסף מתווכחין זה עם זה, אמרו מלאכי השרת זה לזה: בואו נרד למטה ונראה שור וארי מתנגחין זה עם זה. בנוהג שבעולם שור מתיירא מפני ארי ועכשיו שור וארי מתנגחין ועומדין והקנאה ביניהן עד שבא משיח, לפיכך "וסרה קנאת אפרים". "והחכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר" {{ממ|קהלת|ז|יט}}, זה חכמתו של יוסף. ומה חכמתו של יוסף, שלא רצה להלחם עם אחיו, אלא כיון שראה עשרה גבורין עומדין לפניו, שאחד מהן יכול להחריב עשרה מדינות נזדעזע, וחכמתו הצילתו, שנאמר: "והחכמה תעוז לחכם". מה עשה יוסף? הושיב שומרין על השערים וכו'. לעיל פ' מקץ. מה עשה? ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו מפני שהוא דחפו לבור. ועוד: פירש אותו מלוי שלא יטלו עליו עצה להרגו, מיד אמר שמעון לאחיו: כך עשיתם ליוסף וכך אתם מבקשין לעשות לי?! אמרו לו: ומה נעשה? ימותו אנשי בתינו ברעב. אמר להם: עשו מה שתראו, עכשיו אראה מי יכניס אותי לבית האסורים. באותה שעה שלח יוסף אצל פרעה, ואמר ליה: שלח לי שבעים גיבורים מאצלך, שמצאתי לסטים ואני מבקש ליתן עליהם כבלים, באותה שעה שלח לו, והיו מסתכלין אחי יוסף מה היה מבקש לעשות. אמר יוסף לאותן גיבורים: הכניסו את זה בבית האסורים ותנו כבלים ברגליו. כיון שקרבו אצלו צווח בהן, כיון ששמעו קולו נפלו על פניהם ונשתברו שיניהם, "שאגת אריה וקול שחל ושיני כפירים נתעו" {{ממ|איוב|ד|י}}, והיה מנשה בן יוסף יושב לפניהם. א"ל אביו: קום אתה, מיד קם מנשה והכהו מכה אחת הכניסו בבית האסורים ונתן עליו כבל. אמר שמעון לאחיו: אתם אומרים מכה של מצרים הוא, זה אינה אלא של בית אבא. כיון שראו אחי יוסף שהכניס מנשה את שמעון לבית האסורים, ושלח ידו בו ונתן אותו בכבל, נפלה אימה עליהם והלכו אצל אביהם, עד שהביאו את בנימין העמידוהו לפני יוסף. אמר להם יוסף: הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי? אמרו לו: הן. אמר ליה יוסף לבנימין: יש לך אשה? א"ל: הן. א"ל: יש לך בנים? א"ל: יש לי עשרה. ומה שמם? א"ל: בלע, ובכר, ואשבל וגו'. א"ל יוסף: מי שמע שמות כאלה? א"ל: כלם על אחי בן אמי, שהיה גדול ממני קראתי להם אלו השמות: בלע שנבלע בין האומות, ובכר שהיה בכור, ואשבל שנשבה, גרה שנעשה גר, ונעמן שהיה נעים, אחי על שם שהיה אחי בן אמי, וראש שהיה ראש וגדול עלי, מופים שהיה יפה ומיפה, וחפים שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו, וארד שירד בגולה ושהיו פניו דומה לורד, ומיום שגלה יוסף אחי ירד אבי מעל המטה וישב על גבי קרקע שוכב. ולא עוד, אלא בשעה שאני רואה את אחי, כל אחד ואחד יושב לו אצל אחיו ואני יושב לבדי זולגין עיני דמעות. באותה שעה נתגלגלו רחמי יוסף עליו, שנאמר: וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו. אמר ר' נחמן בר יצחק: באותה שעה זמנם לסעודה, היה מבקש להסב לבנימין אצלו ולא היה יודע כיצד לעשות, נטל את הגביע והקיש בו. אמר להם: הייתי סבור שיהודה הוא הבכור, שהוא מדבר תחילה, אני רואה שראובן הוא הבכור ויהודה הוא פטיט, הסב ראובן בראש המסובין. שוב נטל את הגביע והקיש בו, אמר: שמעון עלה והסב אצלו שאתה שני לו, וכן ללוי, וכן ליהודה, וכן כולם דרך לידתם. שוב נטל את הגביע והקיש בו, אמר להם: אני רואה בגביע שכולכם אתם בני אב אחד, אבל אביכם נשים הרבה היה לו, התחיל קורא לדן ולנפתלי, ואמר להן: עלו הסיבו עד שהסבו כולם כסדרן דרך לידתן, נשתייר בנימין. אמר: רואה אני לזה שהיה לו אח ופירש ממנו ואין לו אם, ואף אני היה לי אח ופירש ממני ואין לי אם, יבא וישב אצלי ישב אצלו, הה"ד: וישבו לפניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו. וישא משאת הביא מנות בסעודה נתן לכל אחד ואחד מהן מנה שלו, נתן לבנימן מנה שלו, נטל יוסף מנה שלו ונתנה לבנימן, נטלה אסנת מנה שלה נתנה לבנימן, נטלו אפרים ומנשה מנותיהם ונתנום לבנימין, נמצאו ביד בנימין חמש מנות, לכך כתיב: ותרב משאת בנימין: 2qup7fp06wouqeeihdnbt2zk63w5atw מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית מט א 0 1724946 3011332 2965552 2026-05-06T05:45:41Z Nahum 68 3011332 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=שלמה בובר |שם ספר=מדרש תנחומא הקדום |רישום ספר='''מדרש תנחומא''' |שם נוסף=הקדום והישן{{ש}}מיוחס{{ש}}לרבי תנחומא ברבי אבא{{ש}}על{{ש}}חמשת חומשי תורה |הקודם=מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית מז כח |רישום הקודם=בראשית מז כח |הבא=מדרש תנחומא הקדום/כרך ב/שמות א א |רישום הבא=שמות א א |סוגה=מדרש תנחומא|בראשית מט א }} {{חול| '''[ח] ויקרא יעקב אל בניו''' {{ממ|בראשית|מט|א}}. לא היה צריך לומר אלא 'ויקרא עשו אל בניו', למה? שהוא גדול. אמר הכתוב: "כי לא שאול תודך מות יהללך" {{ממ|ישעיהו|לח|יח}}, מי מודה? מי שהוא חי ומשתחוה לאל חי, שנאמר: "חי חי הוא יודך כמוני היום" וגו' {{ק|([[ישעיהו לח יט|שם, יט]])}}. וכן עשו הרשע לא מת על מטתו ולא עשה דייתיקי {{ק|(פירוש: צוואה)}}, ומי עשה דייתיקי? יעקב, שנאמר: '''ויקרא יעקב אל בניו'''. '''[ט]''' ['''ויקרא יעקב אל בניו''']. זהו שאמר הכתוב: "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח" {{ממ|איוב|יב|כ}}, זה יצחק ויעקב, ששניהם בקשו לגלות מסטירין של הקדוש ברוך הוא (פירוש, סודו). יצחק קרא לעשו, בקש לגלות לו את הקץ וגנזו הקדוש ברוך הוא ממנו, שנאמר: "ויקרא את עשו בנו הגדול" וגו' {{ממ|בראשית|כז|א}}. ואף יעקב בקש לגלות לבניו את הקץ, שנאמר: '''האספו ואגידה לכם''' וגו'. למה הדבר דומה? לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו. בא אותו העבד למות, קרא לבניו, לעשותן בני חורין ולומר להם היכן הוא דייתיקי שלהם. עמד המלך למעלה ממנו, ראה אותו העבד והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להם, התחיל אמר להם: בבקשה מכם, עבדיו של מלך אתם, היו מכבדין אותו כדרך שכיבדתיו אני כל ימי. כך יעקב, קרא לבניו להודיע להם אימתי הקץ. מיד נגלה עליו הקדוש ברוך הוא, אמר לו: לבניך אתה קורא ולי לא קראת? "ולא אותי קראת יעקב" {{ממ|ישעיהו|מג|כב}}. כיון שראה הקדוש ברוך הוא נגלה עליו, מיד התחיל לומר להם: בבקשה מכם, היו מכבדין להקב"ה כשם שכבדוהו אבותי, שנאמר: "האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו" וגו' {{ממ|בראשית|מח|טו}}. אמרו לו: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" {{ממ|דברים|ו|ד}}. מיד "וישתחו ישראל על ראש המטה" {{ממ|בראשית|מז|לא}}, התחיל לומר בלחישה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", אמר לו הקדוש ברוך הוא: "כבוד אלהים הסתר דבר" {{ממ|משלי|כה|ב}}. '''[י]''' דבר אחר: '''ויקרא יעקב אל בניו.''' זהו שאמר הכתוב: "אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי" {{ממ|תהלים|נז|ג}}. אמר ר' יהושע בן לוי: שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים הקדוש ברוך הוא עמהם, אלו הן. אחת בימי עזרא. בשעה שעלו מבבל, ביקש הקדוש ברוך הוא להתיר להם את המעשרות. מה עשו? עמדו וגזרו על עצמן שיהו מעשרין, שנאמר: "ואת ראשית עריסותינו ותרומותינו ופרי" וגו' {{ממ|נחמיה|י|לח}}. מה עשו? כתבו אותו בספר ונתנו אותו בהיכל. מה עשו? למחר נכנסו ומצאו אותו חתום, שהסכים הקדוש ברוך הוא עמהם, שנאמר: "ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה (וחותמים על) [וכותבים ועל] החתום" וגו' {{שם|נחמיה|י|א}}. ואחת בימי מרדכי ואסתר, שנאמר: "קימו וקבלו" {{ממ|אסתר|ט|כז}}, קיימו למעלה מה שקבלו למטה. ואחת בימי יהושע. כשנכנסו ישראל לארץ, אמר להם יהושע: "והיתה העיר [ההיא] חרם" {{ממ|יהושע|ו|יז}}, ואין אתה מוצא שאמר לו הקדוש ברוך הוא דבר זה, אלא מעצמו עשאו. ומנין שהסכים הקדוש ברוך הוא עמו? שנאמר: "חטא ישראל" {{ממ|יהושע|ז|יא}}. הוי '''אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי.''' דבר אחר: '''אקרא לאלהים עליון,''' מדבר ביעקב. כיון שנכנסו בניו לברכם, התחיל לחלק להם פרוקפאות (פירוש: מתנות). ומנין שהסכים הקדוש ברוך הוא עמו? את מוצא, כל ברכות שבירך אבינו יעקב את השבטים, כך ברכן משה, שהסכים הקדוש ברוך הוא עמו על כל ברכה וברכה. הוי '''ויקרא יעקב'''. '''[יא]''' ['''ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו''']. ר' פנחס הכהן בר חמא ור' יהודה הלוי בר שלום אמרו: מהו '''האספו'''? הטהרו, כשם שאתה אומר: "תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף" {{ממ|במדבר|יב|יד}}. דבר אחר: '''האספו,''' העשו אסופות אסופות. מה עשו? כיון שנכנסו התחיל מקנתרן, '''ראובן בכורי אתה''' {{ממ|בראשית|מט|ג}}. חד אמר לפגם, וחד אמר לשבח. לפגם, אמר לו: '''ראובן בכורי אתה,''' אתה בכור ואני בכור. אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום: שמונים וארבע שנה לא ראה יעקב קרי. אני בכור ואתה בכור, '''כחי וראשית אוני. יתר שאת,''' שלך היתה ראויה כהונה גדולה, ואין שאת אלא כהונה גדולה, שנאמר: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם" {{ממ|ויקרא|ט|כב}}. '''ויתר עז,''' שלך היתה המלוכה ראויה, ואין עז אלא מלכות, שנאמר: "ויתן עז למלכו" {{ממ|שמואל א|ב|י}}. וחד אמר לשבח. '''ראובן בכורי אתה,''' נאה אתה לבכורה, אף על פי שחללת, בקנאתו של אמו קינא. למה? כל ימים שהיתה רחל קיימת היתה מיטתו של יעקב אצלה, משמתה נטל יעקב מיטתו ונתנה אצל בלהה. מה עשה ראובן? נטל קנאתו של אמו, עשה עצמו כאילו ישן באותה מטה, כדי שיטול יעקב מטתו אצל לאה, לפיכך הוא מקלסו: '''ראובן בכורי אתה. כחי וראשית אוני,''' אתה הייתה טפה ראשונה שיצתה ממני. '''[יב] פחז כמים אל תותר''' {{ממ|בראשית|מט|ד}}. מהו '''כמים'''? ר' ירמיה ור' נתן, חד אמר לפגם, וחד אמר לשבח. לפגם מהו? '''כמים,''' לא הנחת לך כלום אלא כמים. כיצד? אדם מפנה חבית של דבש והוא משייר בה קימעא, כשמערה בה מים אינו משייר כלום, כך לא שיירתה לך כלום זכות, אלא '''פחז כמים.''' וחד אמר לשבח, מהו '''כמים'''? אדם שהוא מערה דבש או שמן משייר קימעא, אתה לא שיירתה לך עוון, אלא כמים, מה המים מטהרין אף אתה כן נטהרתה. דבר אחר: '''פחז כמים,''' לשון נוטריקון הוא. ר' אליעזר אומר: מהו '''פחז'''? '''פ'''חית '''ח'''טית '''ז'''נית, הפרחתה חילך. [דבר אחר: '''פחז כמים''']. שנו רבותינו: שלשה משקין אסורין משום גילוי, המים והיין והחלב. נמצא היין מגולה, הרי הוא מיצר בו שהוא שופכו, אכל המים אם נמצאו מגולין אינו מיצר מהן אם שופכן. כך עשית, כל הכתרים שהיו לי השלכת אותם כמים, '''פחז כמים.''' נכנסו שמעון ולוי וקנתרן, אמר: '''שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם''' ([[בראשית מט ה|פסוק ה]]). מהו '''מכרותיהם'''? כלי חמס. '''בסודם אל תבא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי,''' כששני השבטים האלו נקהלים, לא יזכר שמי שם. כשיעמוד זמרי ויחטא, '''אל תחד כבודי''' [שנאמר: "זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני" {{ממ|במדבר|כה|יד}}. וכן "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" וגו' "ויקהלו על משה ועל אהרן" {{ממ|במדבר|טז|ג}}, '''בקהלם את תחד כבודי''']. '''כי באפם הרגו איש.''' כשהרגו את שכם בן חמור אמר להם: "עכרתם אותי" {{ממ|בראשית|לד|ל}}, מיד '''ארור אפם כי עז.''' אין השבטים הללו יכולין לישב כאחת, אלא '''אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל.''' נכנס יהודה וקילסו, '''יהודה אתה יודוך אחיך''' ([[בראשית מט ח|פסוק ח]]). אתה, בשמך הודת אמך כשילדה אותך, אמרה: "הפעם אודה את ה'" {{ממ|בראשית|כט|לה}}. ומה ראתה להודות ביהודה? אלא ילדה לראובן, ורא[ת]ה דתן ואבירם ולא הודת בו. ילדה לשמעון, וראתה זמרי ולא הודת בו. ילדה ללוי, וראתה קרח ולא הודת בו. כיון שילדה ליהודה, מיד הודת בו, שהוא הודה במעשה תמר, שנאמר: "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני" {{ממ|בראשית|לח|כו}}. אמר לו אביו: אמך הודית בך ואת הודית, לפיכך אחיך יודו לו. יצחק כשבירך ליעקב אמר לו: "וישתחוו לך בני אמך" {{ממ|בראשית|כז|כט}}, שלא היה לו אלא אשה אחת, אבל יעקב שהיו לו ארבע נשים אמר: '''בני אביך.''' למה '''יודוך אחיך'''? שכל ישראל יקראו על שמך, "יהודים", ולא עוד, אלא שהמשיח יוצא ממך שהוא מושיע את ישראל, שנאמר: "ויצא חוטר מגזע ישי" וגו' {{ממ|ישעיהו|יא|א}}. '''[יג] בנימן זאב יטרף.''' זהו שאמר הכתוב: "כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" {{ממ|עמוס|ג|ז}}. בתחילה היה הסוד ליראי ה', שנאמר: "סוד ה' ליראיו" {{ממ|תהלים|כה|יד}}. חזר ונתן אותו לישרים, שנאמר: "ואת ישרים סודו" {{ממ|משלי|ג|לב}}. חזר ונתן אותו לנביאים, שנאמר: "כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים". כל מה שהצדיקים עושים, ברוח הקודש עושין. יעקב, כשבירך את יהודה בירכו באריה, שנאמר: "גור אריה יהודה" {{ממ|בראשית|מט|ט}}, כנגד מלכות בבל, שכתיב בו: "קדמייתא כאריה" {{ממ|דניאל|ז|ד}}, וחנניה מישאל ועזריה מזדווגין לה. ליוסף זיווגו כנגד מלכות רומי הרשעה הזו. אמר ר' שמואל בר נחמן: מסורת של אגדה היא, שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל [שנאמר: "אם לא יסחבום צעירי הצאן"] {{ממ|ירמיה|מט|כ}}. ומשה זיוג שבטו של לוי כנגד מלכות יון, בני חשמונאי, שהיה מלוי. ולוי שבט שלישי הוא, וזו מלכות יון שלישית, לוי שלש אותיות, ויון שלש אותיות, זה מקריב פרים, וזה כותב על קרן השור: "אין להן חלק באלהי ישראל". אלו מרובין ואלו מועטין, ראה אותן משה ובירכן, שנאמר: "ברך ה' חילו" וגו' {{ממ|דברים|לג|יא}}. ויעקב זיווג לבנימין כנגד מלכות מדי, וכתיב במלכות מדי: "וארו חיוא אחרי תיניינה דמייא לדוב" {{ממ|דניאל|ז|ה}}, שהרי הקישה כנגד שבט בנימן שנמשל בו, שנאמר: '''בנימן זאב יטרף.''' מה הזאב הזה חוטף, כך היה שבטו של בנימן חוטף, שנאמר: "וראיתם (את) [והנה אם יצאו] בנות שילה וגו' וחטפתם לכם" {{ממ|שופטים|כא|כא}}. '''[יד]''' דבר אחר: '''בנימן זאב יטרף''' וגו'. מדבר בשופטו, באהוד. מה כתיב? "ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות" {{ממ|שופטים|ג|טז}}, שהיה עוסק בתורה, שנקראת חרב פיפיות, ולה שני פיות, שאוכלת בשני עולמות, העולם הזה והעולם הבא. דבר אחר: "ויעש לו אהוד חרב", ונתנה על ירך ימינו. נכנס אצל עגלון, אמר לו: "דבר אלהים לי אליך המלך, ויקם מעל הכסא" {{ק|([[שופטים ג כ|שם, כ]])}}. אמר הקדוש ברוך הוא: אתה חלקת לי כבוד, ועמדת מכסאך בשביל כבודי? חייך שאני מעמיד ממך בת שיעמוד ממנה בן ואני משיבו על כסאי, זו רות המואביה שעמד ממנה שלמה, שכתיב בו: "וישב שלמה על כסא ה'" {{ק|([[דברי הימים א כט כג|דה"א כט, כג]])}}. מה כתיב? "וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו" {{ממ|שופטים|ג|כא}}, '''בבקר יאכל עד.''' "ויתקעה בבטנו" {{ק|(שם)}}, '''ולערב יחלק שלל'''. '''[טו]''' דבר אחר: '''בנימן זאב יטרף,''' מדבר בארצו. '''בבקר יאכל עד''' – זו יריחו, שהיא מבכרת פירותיה. '''ולערב יחלק שלל''' – זו בית אל, שהיא מלקשת פירותיה. דבר אחר: '''בנימן זאב יטרף''' וגו', מדבר בשאול. '''בבקר יאכל עד,''' "ושאול לכד המלוכה על ישראל... ויעש חיל ויך את עמלק" {{ק|([[שמואל א יד מז|שמ"א יד, מז]]-[[שמואל א יד מח|מח]])}}, '''ולערב יחלק שלל,''' "וימת שאול ושלשת בניו" {{ק|([[שמואל א לא ו|שם לא, ו]])}}. דבר אחר: '''בנימן זאב יטרף,''' מדבר באסתר המלכה. '''בבקר יאכל עד,''' "ויבא המלך והמן לשתות" {{ממ|אסתר|ז|א}}. '''ולערב יחלק שלל,''' "ביום ההוא נתן אחשורוש לאסתר המלכה" וגו' {{ק|([[אסתר ח א|שם ח, א]])}}. דבר אחר: '''בנימן זאב יטרף,''' מדבר בקרבן. '''בבקר יאכל עד,''' "את הכבש האחד תעשה בבקר" {{ממ|במדבר|כח|ד}}. '''ולערב יחלק שלל,''' "ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" {{ק|(שם)}}. '''[טז] כל אלה שבטי ישראל שנים עשר.''' אלו השבטים. אבל להלן בישמעאל, "שנים עשר נשיאים יוליד" {{ממ|בראשית|יז|כ}}, אבל השבטים – על סדרו של עולם הוא מהלך: היום י"ב שעות, הלילה י"ב שעות, השנה י"ב חדשים, המזלות י"ב; לפיכך '''כל אלה שבטי ישראל שנים עשר.''' אמר ר' יוחנן, וכי שנים עשר שבטים היו? והלא אפרים ומנשה, הרי י"ד. אלא כשלוי נמנה עמהן – אין אפרים ומנשה נמנה עמהן, וכשאין לוי נמנה עמהן – אפרים ומנשה נמנין עמהן שבט אחד{{הערה|כלומר, כל אחד שבט אחד בפני עצמו. {{ק|ויקיעורך}}.}}. מנין? שנאמר: "לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד" {{ממ|במדבר|א|י}}. הוי '''כל אלה שבטי ישראל שנים עשר,''' לא פחות ולא יותר. אפילו רבקה ראתה אותם [שנים עשר], שנאמר: "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך" {{ממ|בראשית|כה|כג}} הרי ב', '''ושני לאומים''' הרי ד', '''ולאום מלאום יאמץ''' הרי ו', '''ורב יעבוד צעיר''' הרי ח', '''והנה תאומים בבטנה''' הרי י', '''ויתרוצצו הבנים בקרבה''' הרי י"ב. }} pkuzri6wjmvnxwi2i8487a25n5tnuh0 וירד אביר יעקב 0 1726469 3011247 2959919 2026-05-05T12:02:39Z Yack67 27395 3011247 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= וירד אביר יעקב נורא עלילה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יוסף הקטן בר שמואל | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-257|ו-257]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז בליל ראשון של שבועות. }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: [[שמות יט כה]] - [[שמות כ טו|כ טו]], '''א"ב''', '''יוסף הקטן בר שמואל'''}} {{סי|וַיֵּרֶד|10}} {{סי|אֲ}}בִיר יַעֲקֹב נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|וַיְדַבֵּר|10}} {{סי|בִּ}}טּוּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בַּהֲמֻלָּה{{ש}} {{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|גִּ}}לָּה וְהֵאִיר לְעַמּוֹ תְּחִלָּה{{ר1}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה<קטע סוף=א/>{{ר2}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|הֶ}}בֶל תַּבְנִית אֳלִיל נִכְלָם{{ש}} {{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|וְ}}תָמִיר קְדֻשַּׁת שֵׁם נֶעְלָם{{ש}} {{סי|זָכוֹר|10}} {{סי|זְ}}רִיזוּת מִשְׁפְּטֵי נֹעַם וְסִלְסוּלָם{{ר1}} {{סי|חַ}}נּוּן יִזְכָר לָנוּ אַהֲבַת עוֹלָם<קטע סוף=ב/>{{ר2}} {{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/> {| |- |{{סי|ט}}וֹבִיָּה לַמָּרוֹם עָלָה{{ש-רווח|1em}}||וְהוֹרִיד דַּת כְּלוּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחַג הַשָּבוּעוֹת}} |- |{{סי|יָ}}רַד צוּר בְּעַצְמוֹ{{ש-רווח|1em}}||וְנָתַן עֹז לְעַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת}} |- |{{סי|כָּ}}ל עֲצֵי הַיָּעַר{{ש-רווח|1em}}||אֲחָזוּם חִיל וָסַעַר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְהָרִים וּגְבָעוֹת}} |- |{{סי|לִ}}מֵּד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||סֵדֶר תְּקוּפוֹת וָחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְחֶשְׁבּוֹן הַשָּעוֹת}} |- |{{סי|מִ}}כֹּל אֹם חִבְּבָם{{ש-רווח|1em}}||וּלְהַר סִינַי קֵרְבָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֵל לְמוֹשָׁעוֹת}} |- |{{סי|נְ}}שָׂאָם בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים{{ש-רווח|1em}}||שׁוֹכֵן בְּרוּם אֲוֵירִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת}} |- |{{סי|ס}}וֹרְרִים בְּעֵת שָׁמְעָם{{ש-רווח|1em}}||צְבִי תִּפְאֶרֶת עָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת}} |- |{{סי|עֲ}}לוּבִים חָפוּ רֹאשָׁם{{ש-רווח|1em}}||וְלַהֲרֵגָה צוּר הִקְדִּישָׁם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת}} |- |{{סי|פְּ}}רִישַׂת הוֹד שַׂלְמָה{{ש-רווח|1em}}||וּרְקוּעַת גֹבַהּ אֲדָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שְׁתֵּיהֶן נוֹגְעוֹת}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק הַר כָּפָה{{ש-רווח|1em}}||עֲלֵי נָאוָה וְיָפָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כְּגִיגִית וְכִירִיעוֹת}} |- |{{סי|קָ}}שְׁבוּ עַם בְּחִירִים{{ש-רווח|1em}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְאֹזֶן הַשְּמָעוֹת}} |- |{{סי|רָ}}ם בְּחַסְדּוֹ שְׁמָרָם{{ש-רווח|1em}}||מִכַּף כָּל צוֹרְרָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִגְּזֵרוֹת רָעוֹת}} |- |{{סי|שָׁ}}לַח אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים{{ש-רווח|1em}}||וְהִנְחִילָם דָּתוֹת חֲרוּתִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחָכְמָה וּבְדֵעוֹת}} |- |{{סי|תִּ}}פְאַרְתָּם הִגְדִּיל לְמַעְלָה{{ש-רווח|1em}}||לְתִתָּם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּבִרְכַּת כּוֹס יְשׁוּעוֹת}} |} {{סי|יְ}}שׁוּעוֹת רַבּוֹת הֶרְאָם פּוֹדֶה וְגוֹאֵל{{ש}} {{סי|וְ}}עִטְּרָם וְהִנְוָם בְּדַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} {{סי|ס}}וֹחֲחִים רֶנֶן וְהוֹדָיָה לָאֵל{{ש}} {{סי|פֵּ}}אֲרוּ וְשִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|ה}}וֹרֶיךָ בְּדִבּוּר חֲמִישִׁי הִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצַח|10}} {{סי|קְ}}רוּצֵי חֹמֶר לְהַכְרִית בְּזַעַם{{ש}} {{סי|לֹא תִנְאַף|10}} {{סי|ט}}וֹבַת חֵן וְסָרַת טַעַם{{ר2}} {{סי|נֶ}}צַח צוּר יִשְׁעֲךָ הַמְלִיכֵהוּ בְּרָב עָם<קטע סוף=ד/>{{ר2}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|בְּ}}מִסְתָּרִים לֵישֵב בְּמַאֲרַב חֲצֵרִים{{ש}} {{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} {{סי|רֵ}}עַ חָמָס הֱיוֹת עֵד שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|שִׁ}}פְעַת רֵעַ וַחֲפָצִים יְקָרִים{{ר2}} {{סי|מֶ}}לֶך צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים<קטע סוף=ה/>{{ר2}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|וְכֹל הָעָם רוֹאִים|10}} {{סי|וְ}}שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת{{ש}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לְקַבֵּל חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|לָ}}בֶטַח הוֹשִׁיבֵם עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} כֵּן יִפְרֹשׂ שְׁלוֹמוֹ עַל כָּל מַקְהֵלוֹת <קטע סוף=ו/>{{ר1}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:יוסף טוב עלם]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 5xhcatwzmcqfhugt6tm4j4yticw17dc 3011290 3011247 2026-05-05T17:53:39Z מו יו הו 37729 3011290 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= וירד אביר יעקב נורא עלילה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = א"ב, יוסף הקטן בר שמואל | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-257|ו-257]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז בליל ראשון של שבועות. }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: [[שמות יט כה]] - [[שמות כ טו|כ טו]]; '''א"ב''', '''יוסף הקטן בר שמואל'''}} {{סי|וַיֵּרֶד|10}} {{סי|אֲ}}בִיר יַעֲקֹב נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|וַיְדַבֵּר|10}} {{סי|בִּ}}טּוּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בַּהֲמֻלָּה{{ש}} {{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|גִּ}}לָּה וְהֵאִיר לְעַמּוֹ תְּחִלָּה{{ר1}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה<קטע סוף=א/>{{ר2}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|הֶ}}בֶל תַּבְנִית אֳלִיל נִכְלָם{{ש}} {{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|וְ}}תָמִיר קְדֻשַּׁת שֵׁם נֶעְלָם{{ש}} {{סי|זָכוֹר|10}} {{סי|זְ}}רִיזוּת מִשְׁפְּטֵי נֹעַם וְסִלְסוּלָם{{ר1}} {{סי|חַ}}נּוּן יִזְכָר לָנוּ אַהֲבַת עוֹלָם<קטע סוף=ב/>{{ר2}} {{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/> {| |- |{{סי|ט}}וֹבִיָּה לַמָּרוֹם עָלָה{{ש-רווח|1em}}||וְהוֹרִיד דַּת כְּלוּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחַג הַשָּבוּעוֹת}} |- |{{סי|יָ}}רַד צוּר בְּעַצְמוֹ{{ש-רווח|1em}}||וְנָתַן עֹז לְעַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת}} |- |{{סי|כָּ}}ל עֲצֵי הַיָּעַר{{ש-רווח|1em}}||אֲחָזוּם חִיל וָסַעַר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְהָרִים וּגְבָעוֹת}} |- |{{סי|לִ}}מֵּד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||סֵדֶר תְּקוּפוֹת וָחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְחֶשְׁבּוֹן הַשָּעוֹת}} |- |{{סי|מִ}}כֹּל אֹם חִבְּבָם{{ש-רווח|1em}}||וּלְהַר סִינַי קֵרְבָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֵל לְמוֹשָׁעוֹת}} |- |{{סי|נְ}}שָׂאָם בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים{{ש-רווח|1em}}||שׁוֹכֵן בְּרוּם אֲוֵירִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת}} |- |{{סי|ס}}וֹרְרִים בְּעֵת שָׁמְעָם{{ש-רווח|1em}}||צְבִי תִּפְאֶרֶת עָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת}} |- |{{סי|עֲ}}לוּבִים חָפוּ רֹאשָׁם{{ש-רווח|1em}}||וְלַהֲרֵגָה צוּר הִקְדִּישָׁם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת}} |- |{{סי|פְּ}}רִישַׂת הוֹד שַׂלְמָה{{ש-רווח|1em}}||וּרְקוּעַת גֹבַהּ אֲדָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שְׁתֵּיהֶן נוֹגְעוֹת}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק הַר כָּפָה{{ש-רווח|1em}}||עֲלֵי נָאוָה וְיָפָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כְּגִיגִית וְכִירִיעוֹת}} |- |{{סי|קָ}}שְׁבוּ עַם בְּחִירִים{{ש-רווח|1em}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְאֹזֶן הַשְּמָעוֹת}} |- |{{סי|רָ}}ם בְּחַסְדּוֹ שְׁמָרָם{{ש-רווח|1em}}||מִכַּף כָּל צוֹרְרָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִגְּזֵרוֹת רָעוֹת}} |- |{{סי|שָׁ}}לַח אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים{{ש-רווח|1em}}||וְהִנְחִילָם דָּתוֹת חֲרוּתִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחָכְמָה וּבְדֵעוֹת}} |- |{{סי|תִּ}}פְאַרְתָּם הִגְדִּיל לְמַעְלָה{{ש-רווח|1em}}||לְתִתָּם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּבִרְכַּת כּוֹס יְשׁוּעוֹת}} |} {{סי|יְ}}שׁוּעוֹת רַבּוֹת הֶרְאָם פּוֹדֶה וְגוֹאֵל{{ש}} {{סי|וְ}}עִטְּרָם וְהִנְוָם בְּדַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} {{סי|ס}}וֹחֲחִים רֶנֶן וְהוֹדָיָה לָאֵל{{ש}} {{סי|פֵּ}}אֲרוּ וְשִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|ה}}וֹרֶיךָ בְּדִבּוּר חֲמִישִׁי הִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצַח|10}} {{סי|קְ}}רוּצֵי חֹמֶר לְהַכְרִית בְּזַעַם{{ש}} {{סי|לֹא תִנְאַף|10}} {{סי|ט}}וֹבַת חֵן וְסָרַת טַעַם{{ר2}} {{סי|נֶ}}צַח צוּר יִשְׁעֲךָ הַמְלִיכֵהוּ בְּרָב עָם<קטע סוף=ד/>{{ר2}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|בְּ}}מִסְתָּרִים לֵישֵב בְּמַאֲרַב חֲצֵרִים{{ש}} {{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} {{סי|רֵ}}עַ חָמָס הֱיוֹת עֵד שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|שִׁ}}פְעַת רֵעַ וַחֲפָצִים יְקָרִים{{ר2}} {{סי|מֶ}}לֶך צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים<קטע סוף=ה/>{{ר2}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|וְכֹל הָעָם רוֹאִים|10}} {{סי|וְ}}שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת{{ש}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לְקַבֵּל חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|לָ}}בֶטַח הוֹשִׁיבֵם עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} כֵּן יִפְרֹשׂ שְׁלוֹמוֹ עַל כָּל מַקְהֵלוֹת <קטע סוף=ו/>{{ר1}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:יוסף טוב עלם]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> cph8h5gygoi9dm52xlk76a3azc1dtwo 3011322 3011290 2026-05-05T21:37:31Z Yack67 27395 אני לא כולל את הסימן האלפבטי באקרוסטיכון, זה כבר נמצא למעלה בסימן. המקום הזה יותר משמש לאקרוסטיכון שיש לו משמעות מילולית. 3011322 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= וירד אביר יעקב נורא עלילה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יוסף הקטן בר שמואל | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-257|ו-257]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז בליל ראשון של שבועות. }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: [[שמות יט כה]] - [[שמות כ טו|כ טו]]; '''א"ב''', '''יוסף הקטן בר שמואל'''}} {{סי|וַיֵּרֶד|10}} {{סי|אֲ}}בִיר יַעֲקֹב נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|וַיְדַבֵּר|10}} {{סי|בִּ}}טּוּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בַּהֲמֻלָּה{{ש}} {{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|גִּ}}לָּה וְהֵאִיר לְעַמּוֹ תְּחִלָּה{{ר1}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה<קטע סוף=א/>{{ר2}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|הֶ}}בֶל תַּבְנִית אֳלִיל נִכְלָם{{ש}} {{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|וְ}}תָמִיר קְדֻשַּׁת שֵׁם נֶעְלָם{{ש}} {{סי|זָכוֹר|10}} {{סי|זְ}}רִיזוּת מִשְׁפְּטֵי נֹעַם וְסִלְסוּלָם{{ר1}} {{סי|חַ}}נּוּן יִזְכָר לָנוּ אַהֲבַת עוֹלָם<קטע סוף=ב/>{{ר2}} {{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/> {| |- |{{סי|ט}}וֹבִיָּה לַמָּרוֹם עָלָה{{ש-רווח|1em}}||וְהוֹרִיד דַּת כְּלוּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחַג הַשָּבוּעוֹת}} |- |{{סי|יָ}}רַד צוּר בְּעַצְמוֹ{{ש-רווח|1em}}||וְנָתַן עֹז לְעַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּרְעָמִים וּזְוָעוֹת}} |- |{{סי|כָּ}}ל עֲצֵי הַיָּעַר{{ש-רווח|1em}}||אֲחָזוּם חִיל וָסַעַר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְהָרִים וּגְבָעוֹת}} |- |{{סי|לִ}}מֵּד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||סֵדֶר תְּקוּפוֹת וָחֳדָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְחֶשְׁבּוֹן הַשָּעוֹת}} |- |{{סי|מִ}}כֹּל אֹם חִבְּבָם{{ש-רווח|1em}}||וּלְהַר סִינַי קֵרְבָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֵל לְמוֹשָׁעוֹת}} |- |{{סי|נְ}}שָׂאָם בְּכַנְפֵי נְשָׁרִים{{ש-רווח|1em}}||שׁוֹכֵן בְּרוּם אֲוֵירִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת}} |- |{{סי|ס}}וֹרְרִים בְּעֵת שָׁמְעָם{{ש-רווח|1em}}||צְבִי תִּפְאֶרֶת עָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת}} |- |{{סי|עֲ}}לוּבִים חָפוּ רֹאשָׁם{{ש-רווח|1em}}||וְלַהֲרֵגָה צוּר הִקְדִּישָׁם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת}} |- |{{סי|פְּ}}רִישַׂת הוֹד שַׂלְמָה{{ש-רווח|1em}}||וּרְקוּעַת גֹבַהּ אֲדָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שְׁתֵּיהֶן נוֹגְעוֹת}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק הַר כָּפָה{{ש-רווח|1em}}||עֲלֵי נָאוָה וְיָפָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כְּגִיגִית וְכִירִיעוֹת}} |- |{{סי|קָ}}שְׁבוּ עַם בְּחִירִים{{ש-רווח|1em}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְאֹזֶן הַשְּמָעוֹת}} |- |{{סי|רָ}}ם בְּחַסְדּוֹ שְׁמָרָם{{ש-רווח|1em}}||מִכַּף כָּל צוֹרְרָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִגְּזֵרוֹת רָעוֹת}} |- |{{סי|שָׁ}}לַח אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים{{ש-רווח|1em}}||וְהִנְחִילָם דָּתוֹת חֲרוּתִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּחָכְמָה וּבְדֵעוֹת}} |- |{{סי|תִּ}}פְאַרְתָּם הִגְדִּיל לְמַעְלָה{{ש-רווח|1em}}||לְתִתָּם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּבִרְכַּת כּוֹס יְשׁוּעוֹת}} |} {{סי|יְ}}שׁוּעוֹת רַבּוֹת הֶרְאָם פּוֹדֶה וְגוֹאֵל{{ש}} {{סי|וְ}}עִטְּרָם וְהִנְוָם בְּדַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} {{סי|ס}}וֹחֲחִים רֶנֶן וְהוֹדָיָה לָאֵל{{ש}} {{סי|פֵּ}}אֲרוּ וְשִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|ה}}וֹרֶיךָ בְּדִבּוּר חֲמִישִׁי הִשְׁמִיעָם{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצַח|10}} {{סי|קְ}}רוּצֵי חֹמֶר לְהַכְרִית בְּזַעַם{{ש}} {{סי|לֹא תִנְאַף|10}} {{סי|ט}}וֹבַת חֵן וְסָרַת טַעַם{{ר2}} {{סי|נֶ}}צַח צוּר יִשְׁעֲךָ הַמְלִיכֵהוּ בְּרָב עָם<קטע סוף=ד/>{{ר2}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|בְּ}}מִסְתָּרִים לֵישֵב בְּמַאֲרַב חֲצֵרִים{{ש}} {{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} {{סי|רֵ}}עַ חָמָס הֱיוֹת עֵד שְׁקָרִים{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|שִׁ}}פְעַת רֵעַ וַחֲפָצִים יְקָרִים{{ר2}} {{סי|מֶ}}לֶך צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים<קטע סוף=ה/>{{ר2}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|וְכֹל הָעָם רוֹאִים|10}} {{סי|וְ}}שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹלוֹת{{ש}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לְקַבֵּל חֲמוּרוֹת וְקַלּוֹת{{ש}} {{סי|לָ}}בֶטַח הוֹשִׁיבֵם עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת{{ש}} כֵּן יִפְרֹשׂ שְׁלוֹמוֹ עַל כָּל מַקְהֵלוֹת <קטע סוף=ו/>{{ר1}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:יוסף טוב עלם]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 5x2v0t4pmldsbeywqdjoozrkeqfsj0j אל אלהים ה' דבר 0 1726470 3011250 3005715 2026-05-05T12:36:35Z Yack67 27395 3011250 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אל אלהים ה' דבר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור2|מערבית ליל ב' של שבועות}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג כה}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}} {{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}} {{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''תשר"ק'''}} {| |{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}} |- |{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}} |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חֻמְשֵׁי תוֹרָה}} |- |{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם יָפָה וּבָרָה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ דִּבֵּרָה}} |- |{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}} |- |{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}} |- |{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי יְקָרָה}} |- |{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}} |- |{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}} |- |{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}} |- |{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}} |- |{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}} |- |{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}} |- |{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}} |- |{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}} |- |{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}} |- |{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}} |- |{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}} |- |{{סי|שַׁ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}} |- |{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}} |- |{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה}} |- |{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}} |- |{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}} |- |{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}} |- |{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}} |- |{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}} |- |{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}} |- |{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}} |- |{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}} |- |{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}} |- |{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה}} |- |{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}} |- |{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}} |- |{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}} |- |{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}} |- |{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}} |- |{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}} |- |{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}} |- |{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}} |} {{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}} {{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}} {{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}} לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}} {{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}} {{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}} ===ביכור===<noinclude> {{סוף}}{{פיוט| | שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]] | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}} }}{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}} בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}} {{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}} {{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}} רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}} {{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}} {{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}} טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}} {{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}} רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לד כו}} {{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}} {{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}} {{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}} וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}} וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}} {{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}} וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}} מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}} {{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}} {{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}} {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}} כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}} {{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}} מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}} וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}} {{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}} {{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}} {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> na3t4b4rp1dzjh1fohhr1v32lygokvt 3011251 3011250 2026-05-05T12:36:57Z Yack67 27395 3011251 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אל אלהים ה' דבר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג כה}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}} {{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}} {{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''תשר"ק'''}} {| |{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}} |- |{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}} |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חֻמְשֵׁי תוֹרָה}} |- |{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם יָפָה וּבָרָה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ דִּבֵּרָה}} |- |{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}} |- |{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}} |- |{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי יְקָרָה}} |- |{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}} |- |{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}} |- |{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}} |- |{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}} |- |{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}} |- |{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}} |- |{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}} |- |{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}} |- |{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}} |- |{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}} |- |{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}} |- |{{סי|שַׁ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}} |- |{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}} |- |{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה}} |- |{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}} |- |{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}} |- |{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}} |- |{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}} |- |{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}} |- |{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}} |- |{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}} |- |{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}} |- |{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}} |- |{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה}} |- |{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}} |- |{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}} |- |{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}} |- |{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}} |- |{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}} |- |{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}} |- |{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}} |- |{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}} |} {{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}} {{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}} {{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}} לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}} {{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}} {{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}} ===ביכור===<noinclude> {{סוף}}{{פיוט| | שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]] | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}} }}{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}} בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}} {{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}} {{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}} רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}} {{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}} {{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}} טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}} {{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}} רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לד כו}} {{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}} {{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}} {{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}} וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}} וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}} {{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}} וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}} מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}} {{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}} {{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}} {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}} כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}} {{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}} מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}} וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}} {{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}} {{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}} {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> qyjg7y4vkvscshnwjkog5mhwrft3u7s 3011252 3011251 2026-05-05T12:38:35Z Yack67 27395 3011252 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אל אלהים ה' דבר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג כה}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}} {{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}} {{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''תשר"ק'''}} {| |{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}} |- |{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}} |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חֻמְשֵׁי תוֹרָה}} |- |{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם יָפָה וּבָרָה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ דִּבֵּרָה}} |- |{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}} |- |{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}} |- |{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי יְקָרָה}} |- |{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}} |- |{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}} |- |{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}} |- |{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}} |- |{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}} |- |{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}} |- |{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}} |- |{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}} |- |{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}} |- |{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}} |- |{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}} |- |{{סי|שַׁ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}} |- |{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}} |- |{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה}} |- |{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}} |- |{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}} |- |{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}} |- |{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}} |- |{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}} |- |{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}} |- |{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}} |- |{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}} |- |{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}} |- |{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה}} |- |{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}} |- |{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}} |- |{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}} |- |{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}} |- |{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}} |- |{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}} |- |{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}} |- |{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}} |} {{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}} {{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}} {{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}} לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}} {{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}} {{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}} ===ביכור===<noinclude> {{סוף}}{{פיוט| | שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]] | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8454|א-8454]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}} }}{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}} בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}} {{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}} {{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}} רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}} {{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}} {{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}} טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}} {{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}} רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לד כו}} {{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}} {{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}} {{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}} וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}} וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}} {{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}} וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}} מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}} {{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}} {{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}} {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}} כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}} {{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}} מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}} וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}} {{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}} {{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}} {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> oqg1ojm9chyqtpl1m52oyvjiohamrm6 וירד אלהים על הר סיני (מערבית) 0 1726537 3011248 2959914 2026-05-05T12:14:07Z Yack67 27395 3011248 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= וירד אלהים על הר סיני | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = ר' יצחק בן משה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק בן משה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-257|ו-257]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בליל שני של שבועות (כשחל בחול). }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יצחק בן משה''', אחר ראשי הפסוקים משמות [[שמות יט#יט כה|יט כה]] - [[שמות כ|כ יד]]}} {{סי|וַיֵּרֶד|10}} {{סי|אֱ}}לֹהִים עַל הַר סִינַי / {{סי|בַּ}}אֵר דָּת לִנְבוֹנַי{{ש}} {{סי|וַיְדַבֵּר|10}} {{סי|גְּ}}דוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת לְעֵינַי / {{סי|דָּ}}גוּל מַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ מִפָּנָי<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|הָ}}אֵל עֹשֵׂה פֶלֶא / {{סי|וְ}}הוֹצֵאתִיךָ מִבֵּית כֶּלֶא{{ש}} {{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|זָ}}דוֹן צְמֵאָה לְהַעֲלֶה / {{סי|חָ}}שַׁקְתִּי בְּאַהֲבָה עָלֶיךָ לְהִגָּלֶה<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אֲ|3}}יֻמָּה נִכְתָּרָה{{ש-רווח|1em}}||עֲדוּיָה וּמְעֻטָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בְּ|3}}חוּרָה מֵעֲמָמִים{{ש-רווח|1em}}||בַּת שְׁלֹשֶׁת הַתְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִפּוּט וֻתָּרָה}} |- |{{סי|גְּ|3}}רָרָהּ בְּרֹב נִסִּים{{ש-רווח|1em}}||אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בָּאָה לְמִדְבָּרָה}} |- |{{סי|דִּ|3}}בֶּר עַל לִבָּהּ{{ש-רווח|1em}}||יוֹשֵׁב בְּכֵס רְבָבָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָדָיו לְהִתְחַבְּרָה}} |- |{{סי|הֵ|3}}רִיץ לָהּ שְׁלִישִׁי{{ש-רווח|1em}}||בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לִיצִיאַת שֶׂה פְזוּרָה}} |- |{{סי|וְ|3}}חָמְדָה בְּצִלּוֹ חֲסוֹת{{ש-רווח|1em}}||וְהֵשִׁיבָה כֵּן לַעֲשׂוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְנִתְיַפְּתָה נְזוּרָה}} |- |{{סי|זִ|3}}מְּנָהּ רָם וְאָיֹם{{ש-רווח|1em}}||וְנִתְקַדְּשָׁה לִשְׁלֹשֶׁת יוֹם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כְּרָמִים נֹטֵרָה}} |- |{{סי|חֲ|3}}לָאִים נִתְקַשְּׁטָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְלָאוֹתֶיהָ פָּשְׁטָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִמּוֹר מְקֻטָּרָה}} |- |{{סי|טָ|3}}הוֹר בָּאֵשׁ וָזֹהַר{{ש-רווח|1em}}||יָרַד לְרֹאשׁ הָהָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְנִזְדַּעְזְעָה בָּרָה}} |- |{{סי|יָ|3}}שְׁבָה בִּנְקִיקִים{{ש-רווח|1em}}||מֵחֶרְדַּת הַבְּרָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִקּוֹל הַהֲבָרָה}} |- |{{סי|כִּ|3}}לְּלָה עֲדָיִים{{ש-רווח|1em}}||וְנָכוֹנוּ שָׁדַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְיוֹנָה מְסֻתָּרָה}} |- |{{סי|לִ|3}}מְּדָה בַּמֶּה לְעָבְדוֹ{{ש-רווח|1em}}||בְּכָל לִבָּהּ לְכַבְּדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְהַדָּת נִפְתְּרָה}} |- |{{סי|מָ|3}}לְאָה פִיהָ שְׂחוֹק{{ש-רווח|1em}}||בְּיוֹם נְתִינַת חֹק{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בַּכֹּל מְפֹאָרָה}} |- |{{סי|נֶ|3}}חֱמָדִים יָרְשָׁה{{ש-רווח|1em}}||לִהְיוֹת לָהּ מוֹרָשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לִצְבִי וְתִפְאָרָה}} |- |{{סי|סִ|3}}לְסֵל פְּנִינֶיהָ{{ש-רווח|1em}}||חָגְרָה בְּעֹז מָתְנֶיהָ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עֵקֶב טוֹב סַחֲרָהּ}} |- |{{סי|עָ|3}}רְכָה שֻׁלְחָנָהּ{{ש-רווח|1em}}||וּמַלְכָּהּ שָׁם חָנָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְלִלְחֹם נִסְחָרָה}} |- |{{סי|פְּ|3}}תוּכֵי אֵשׁ וּמַיִם{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְרַקֵּד בַּחֲבוּרָה}} |- |{{סי|צ|3}}וּרָהּ תּוֹךְ עִירִין{{ש-רווח|1em}}||נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כִּי לוֹ הַגְּבוּרָה}} |- |{{סי|קְ|3}}צִיעוֹת וַאֲהָלוֹת{{ש-רווח|1em}}||מְבֻסֶּמֶת בְּשִׁיר וּתְהִלּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְחֶסֶד מְקֻשָּׁרָה}} |- |{{סי|רַ|3}}בּוֹת עָשׂוּ הֲמוֹנָהּ{{ש-רווח|1em}}||וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּזֹאת מְאֻשָּׁרָה}} |- |{{סי|שׁ|3}}וֹשַׁנַּת עֲמָקִים{{ש-רווח|1em}}||קַבָּלָה מִצְוֹת וְחֻקִּים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּכְתָב הַמֹּהָרָה}} |- |{{סי|תּ|3}}וֹרָה מִנְיָנָם{{ש-רווח|1em}}||וּשְׁתַּיִם בְּרֹאשׁ בְּנִינָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כָּהֵנָּה מֻזְהָרָה}} |} {{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|טִ}}יכּוּס שֵׁם נוֹרָא עֲלִילָה / {{סי|יַ}}חֵד שְׁמוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} {{סי|זָכוֹר|10}} {{סי|כִּ}}לְכּוּל עֹנֶג לְכׇפְלָה / {{סי|לְ}}יוֹצֶרְךָ תְּשׁוֹרֵר כְּעוֹבְרֵי מְצוּלָה<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|מְ}}אֹד אָבִיךָ וְאִמֶּךָ / {{סי|נֶ}}צַח יִרְבּוּ יָמֶיךָ{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצָח|10}} {{סי|סָ}}דוּר בְּצַלְמִי וּבְגָלְמֶךָ / {{סי|עֶ}}לְיוֹן צוּרְךָ הַמְלִיכֵהוּ כִּנְאוּמֶךָ<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|לֹא תִנְאָף|10}} {{סי|פְּ}}עָמוֹת חוּצוֹת וּמַחֲלִיקוֹת / {{סי|צ}}וֹדוֹת נְפָשׁוֹת בְּשׁוּחוֹת עֲמֻקוֹת{{ש}} {{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|קְ}}בוּצוֹת זָהָב חֲשׁוּקוֹת / {{סי|רַ}}חוּם יִגְאָלְךָ מִמְּצוּקוֹת<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} עֵד {{סי|שְׁ}}קָרִים לַעֲנוֹת בְּעֵדוֹתֶיךָ / {{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק בְּכָל אֹרְחוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|יֹ|2}}פִי {{סי|צָח|2}}וֹת {{סי|קִ|2}}נְיַן עֲמִיתֶךָ / {{סי|בִּנְ|2}}וֵה {{סי|מִשְׁ|2}}כְּנוֹת {{סי|הַ|2}}שָּׁלוֹם תִּשְׁכַּב וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> fo2kzx5kv1mk6gfhcnzlde6sb5epyg6 3011249 3011248 2026-05-05T12:15:14Z Yack67 27395 3011249 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= וירד אלהים על הר סיני | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = ר' יצחק בן משה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק בן משה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-263|ו-263]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בליל שני של שבועות (כשחל בחול). }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יצחק בן משה''', אחר ראשי הפסוקים משמות [[שמות יט#יט כה|יט כה]] - [[שמות כ|כ יד]]}} {{סי|וַיֵּרֶד|10}} {{סי|אֱ}}לֹהִים עַל הַר סִינַי / {{סי|בַּ}}אֵר דָּת לִנְבוֹנַי{{ש}} {{סי|וַיְדַבֵּר|10}} {{סי|גְּ}}דוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת לְעֵינַי / {{סי|דָּ}}גוּל מַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ מִפָּנָי<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|הָ}}אֵל עֹשֵׂה פֶלֶא / {{סי|וְ}}הוֹצֵאתִיךָ מִבֵּית כֶּלֶא{{ש}} {{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|זָ}}דוֹן צְמֵאָה לְהַעֲלֶה / {{סי|חָ}}שַׁקְתִּי בְּאַהֲבָה עָלֶיךָ לְהִגָּלֶה<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אֲ|3}}יֻמָּה נִכְתָּרָה{{ש-רווח|1em}}||עֲדוּיָה וּמְעֻטָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בְּ|3}}חוּרָה מֵעֲמָמִים{{ש-רווח|1em}}||בַּת שְׁלֹשֶׁת הַתְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִפּוּט וֻתָּרָה}} |- |{{סי|גְּ|3}}רָרָהּ בְּרֹב נִסִּים{{ש-רווח|1em}}||אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בָּאָה לְמִדְבָּרָה}} |- |{{סי|דִּ|3}}בֶּר עַל לִבָּהּ{{ש-רווח|1em}}||יוֹשֵׁב בְּכֵס רְבָבָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָדָיו לְהִתְחַבְּרָה}} |- |{{סי|הֵ|3}}רִיץ לָהּ שְׁלִישִׁי{{ש-רווח|1em}}||בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לִיצִיאַת שֶׂה פְזוּרָה}} |- |{{סי|וְ|3}}חָמְדָה בְּצִלּוֹ חֲסוֹת{{ש-רווח|1em}}||וְהֵשִׁיבָה כֵּן לַעֲשׂוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְנִתְיַפְּתָה נְזוּרָה}} |- |{{סי|זִ|3}}מְּנָהּ רָם וְאָיֹם{{ש-רווח|1em}}||וְנִתְקַדְּשָׁה לִשְׁלֹשֶׁת יוֹם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כְּרָמִים נֹטֵרָה}} |- |{{סי|חֲ|3}}לָאִים נִתְקַשְּׁטָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְלָאוֹתֶיהָ פָּשְׁטָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִמּוֹר מְקֻטָּרָה}} |- |{{סי|טָ|3}}הוֹר בָּאֵשׁ וָזֹהַר{{ש-רווח|1em}}||יָרַד לְרֹאשׁ הָהָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְנִזְדַּעְזְעָה בָּרָה}} |- |{{סי|יָ|3}}שְׁבָה בִּנְקִיקִים{{ש-רווח|1em}}||מֵחֶרְדַּת הַבְּרָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִקּוֹל הַהֲבָרָה}} |- |{{סי|כִּ|3}}לְּלָה עֲדָיִים{{ש-רווח|1em}}||וְנָכוֹנוּ שָׁדַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְיוֹנָה מְסֻתָּרָה}} |- |{{סי|לִ|3}}מְּדָה בַּמֶּה לְעָבְדוֹ{{ש-רווח|1em}}||בְּכָל לִבָּהּ לְכַבְּדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְהַדָּת נִפְתְּרָה}} |- |{{סי|מָ|3}}לְאָה פִיהָ שְׂחוֹק{{ש-רווח|1em}}||בְּיוֹם נְתִינַת חֹק{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בַּכֹּל מְפֹאָרָה}} |- |{{סי|נֶ|3}}חֱמָדִים יָרְשָׁה{{ש-רווח|1em}}||לִהְיוֹת לָהּ מוֹרָשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לִצְבִי וְתִפְאָרָה}} |- |{{סי|סִ|3}}לְסֵל פְּנִינֶיהָ{{ש-רווח|1em}}||חָגְרָה בְּעֹז מָתְנֶיהָ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עֵקֶב טוֹב סַחֲרָהּ}} |- |{{סי|עָ|3}}רְכָה שֻׁלְחָנָהּ{{ש-רווח|1em}}||וּמַלְכָּהּ שָׁם חָנָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְלִלְחֹם נִסְחָרָה}} |- |{{סי|פְּ|3}}תוּכֵי אֵשׁ וּמַיִם{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְרַקֵּד בַּחֲבוּרָה}} |- |{{סי|צ|3}}וּרָהּ תּוֹךְ עִירִין{{ש-רווח|1em}}||נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כִּי לוֹ הַגְּבוּרָה}} |- |{{סי|קְ|3}}צִיעוֹת וַאֲהָלוֹת{{ש-רווח|1em}}||מְבֻסֶּמֶת בְּשִׁיר וּתְהִלּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְחֶסֶד מְקֻשָּׁרָה}} |- |{{סי|רַ|3}}בּוֹת עָשׂוּ הֲמוֹנָהּ{{ש-רווח|1em}}||וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּזֹאת מְאֻשָּׁרָה}} |- |{{סי|שׁ|3}}וֹשַׁנַּת עֲמָקִים{{ש-רווח|1em}}||קַבָּלָה מִצְוֹת וְחֻקִּים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּכְתָב הַמֹּהָרָה}} |- |{{סי|תּ|3}}וֹרָה מִנְיָנָם{{ש-רווח|1em}}||וּשְׁתַּיִם בְּרֹאשׁ בְּנִינָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כָּהֵנָּה מֻזְהָרָה}} |} {{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|טִ}}יכּוּס שֵׁם נוֹרָא עֲלִילָה / {{סי|יַ}}חֵד שְׁמוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} {{סי|זָכוֹר|10}} {{סי|כִּ}}לְכּוּל עֹנֶג לְכׇפְלָה / {{סי|לְ}}יוֹצֶרְךָ תְּשׁוֹרֵר כְּעוֹבְרֵי מְצוּלָה<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|מְ}}אֹד אָבִיךָ וְאִמֶּךָ / {{סי|נֶ}}צַח יִרְבּוּ יָמֶיךָ{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצָח|10}} {{סי|סָ}}דוּר בְּצַלְמִי וּבְגָלְמֶךָ / {{סי|עֶ}}לְיוֹן צוּרְךָ הַמְלִיכֵהוּ כִּנְאוּמֶךָ<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|לֹא תִנְאָף|10}} {{סי|פְּ}}עָמוֹת חוּצוֹת וּמַחֲלִיקוֹת / {{סי|צ}}וֹדוֹת נְפָשׁוֹת בְּשׁוּחוֹת עֲמֻקוֹת{{ש}} {{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|קְ}}בוּצוֹת זָהָב חֲשׁוּקוֹת / {{סי|רַ}}חוּם יִגְאָלְךָ מִמְּצוּקוֹת<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} עֵד {{סי|שְׁ}}קָרִים לַעֲנוֹת בְּעֵדוֹתֶיךָ / {{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק בְּכָל אֹרְחוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|יֹ|2}}פִי {{סי|צָח|2}}וֹת {{סי|קִ|2}}נְיַן עֲמִיתֶךָ / {{סי|בִּנְ|2}}וֵה {{סי|מִשְׁ|2}}כְּנוֹת {{סי|הַ|2}}שָּׁלוֹם תִּשְׁכַּב וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> tfma0z34jgdyegt3rkj84cldv8uwk25 3011328 3011249 2026-05-05T22:33:44Z Yack67 27395 3011328 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= וירד אלהים על הר סיני | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = ר' יצחק בן משה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק בן משה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-263|ו-263]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי{{הערה|במחזור רעדעלהיים כתוב שכן נהגו גם קצת קהילות אשכנז המערבי.}} בליל שני של שבועות (כשחל בחול). }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יצחק בן משה''', אחר ראשי הפסוקים משמות [[שמות יט#יט כה|יט כה]] - [[שמות כ|כ יד]]}} {{סי|וַיֵּרֶד|10}} {{סי|אֱ}}לֹהִים עַל הַר סִינַי / {{סי|בַּ}}אֵר דָּת לִנְבוֹנַי{{ש}} {{סי|וַיְדַבֵּר|10}} {{סי|גְּ}}דוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת לְעֵינַי / {{סי|דָּ}}גוּל מַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ מִפָּנָי<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|הָ}}אֵל עֹשֵׂה פֶלֶא / {{סי|וְ}}הוֹצֵאתִיךָ מִבֵּית כֶּלֶא{{ש}} {{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|זָ}}דוֹן צְמֵאָה לְהַעֲלֶה / {{סי|חָ}}שַׁקְתִּי בְּאַהֲבָה עָלֶיךָ לְהִגָּלֶה<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אֲ|3}}יֻמָּה נִכְתָּרָה{{ש-רווח|1em}}||עֲדוּיָה וּמְעֻטָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בְּ|3}}חוּרָה מֵעֲמָמִים{{ש-רווח|1em}}||בַּת שְׁלֹשֶׁת הַתְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִפּוּט וֻתָּרָה}} |- |{{סי|גְּ|3}}רָרָהּ בְּרֹב נִסִּים{{ש-רווח|1em}}||אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בָּאָה לְמִדְבָּרָה}} |- |{{סי|דִּ|3}}בֶּר עַל לִבָּהּ{{ש-רווח|1em}}||יוֹשֵׁב בְּכֵס רְבָבָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָדָיו לְהִתְחַבְּרָה}} |- |{{סי|הֵ|3}}רִיץ לָהּ שְׁלִישִׁי{{ש-רווח|1em}}||בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לִיצִיאַת שֶׂה פְזוּרָה}} |- |{{סי|וְ|3}}חָמְדָה בְּצִלּוֹ חֲסוֹת{{ש-רווח|1em}}||וְהֵשִׁיבָה כֵּן לַעֲשׂוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְנִתְיַפְּתָה נְזוּרָה}} |- |{{סי|זִ|3}}מְּנָהּ רָם וְאָיֹם{{ש-רווח|1em}}||וְנִתְקַדְּשָׁה לִשְׁלֹשֶׁת יוֹם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כְּרָמִים נֹטֵרָה}} |- |{{סי|חֲ|3}}לָאִים נִתְקַשְּׁטָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְלָאוֹתֶיהָ פָּשְׁטָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִמּוֹר מְקֻטָּרָה}} |- |{{סי|טָ|3}}הוֹר בָּאֵשׁ וָזֹהַר{{ש-רווח|1em}}||יָרַד לְרֹאשׁ הָהָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְנִזְדַּעְזְעָה בָּרָה}} |- |{{סי|יָ|3}}שְׁבָה בִּנְקִיקִים{{ש-רווח|1em}}||מֵחֶרְדַּת הַבְּרָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמִקּוֹל הַהֲבָרָה}} |- |{{סי|כִּ|3}}לְּלָה עֲדָיִים{{ש-רווח|1em}}||וְנָכוֹנוּ שָׁדַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְיוֹנָה מְסֻתָּרָה}} |- |{{סי|לִ|3}}מְּדָה בַּמֶּה לְעָבְדוֹ{{ש-רווח|1em}}||בְּכָל לִבָּהּ לְכַבְּדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְהַדָּת נִפְתְּרָה}} |- |{{סי|מָ|3}}לְאָה פִיהָ שְׂחוֹק{{ש-רווח|1em}}||בְּיוֹם נְתִינַת חֹק{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בַּכֹּל מְפֹאָרָה}} |- |{{סי|נֶ|3}}חֱמָדִים יָרְשָׁה{{ש-רווח|1em}}||לִהְיוֹת לָהּ מוֹרָשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לִצְבִי וְתִפְאָרָה}} |- |{{סי|סִ|3}}לְסֵל פְּנִינֶיהָ{{ש-רווח|1em}}||חָגְרָה בְּעֹז מָתְנֶיהָ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עֵקֶב טוֹב סַחֲרָהּ}} |- |{{סי|עָ|3}}רְכָה שֻׁלְחָנָהּ{{ש-רווח|1em}}||וּמַלְכָּהּ שָׁם חָנָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְלִלְחֹם נִסְחָרָה}} |- |{{סי|פְּ|3}}תוּכֵי אֵשׁ וּמַיִם{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְרַקֵּד בַּחֲבוּרָה}} |- |{{סי|צ|3}}וּרָהּ תּוֹךְ עִירִין{{ש-רווח|1em}}||נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כִּי לוֹ הַגְּבוּרָה}} |- |{{סי|קְ|3}}צִיעוֹת וַאֲהָלוֹת{{ש-רווח|1em}}||מְבֻסֶּמֶת בְּשִׁיר וּתְהִלּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְחֶסֶד מְקֻשָּׁרָה}} |- |{{סי|רַ|3}}בּוֹת עָשׂוּ הֲמוֹנָהּ{{ש-רווח|1em}}||וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּזֹאת מְאֻשָּׁרָה}} |- |{{סי|שׁ|3}}וֹשַׁנַּת עֲמָקִים{{ש-רווח|1em}}||קַבָּלָה מִצְוֹת וְחֻקִּים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּכְתָב הַמֹּהָרָה}} |- |{{סי|תּ|3}}וֹרָה מִנְיָנָם{{ש-רווח|1em}}||וּשְׁתַּיִם בְּרֹאשׁ בְּנִינָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כָּהֵנָּה מֻזְהָרָה}} |} {{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|טִ}}יכּוּס שֵׁם נוֹרָא עֲלִילָה / {{סי|יַ}}חֵד שְׁמוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה{{ש}} {{סי|זָכוֹר|10}} {{סי|כִּ}}לְכּוּל עֹנֶג לְכׇפְלָה / {{סי|לְ}}יוֹצֶרְךָ תְּשׁוֹרֵר כְּעוֹבְרֵי מְצוּלָה<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|מְ}}אֹד אָבִיךָ וְאִמֶּךָ / {{סי|נֶ}}צַח יִרְבּוּ יָמֶיךָ{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצָח|10}} {{סי|סָ}}דוּר בְּצַלְמִי וּבְגָלְמֶךָ / {{סי|עֶ}}לְיוֹן צוּרְךָ הַמְלִיכֵהוּ כִּנְאוּמֶךָ<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|לֹא תִנְאָף|10}} {{סי|פְּ}}עָמוֹת חוּצוֹת וּמַחֲלִיקוֹת / {{סי|צ}}וֹדוֹת נְפָשׁוֹת בְּשׁוּחוֹת עֲמֻקוֹת{{ש}} {{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|קְ}}בוּצוֹת זָהָב חֲשׁוּקוֹת / {{סי|רַ}}חוּם יִגְאָלְךָ מִמְּצוּקוֹת<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} עֵד {{סי|שְׁ}}קָרִים לַעֲנוֹת בְּעֵדוֹתֶיךָ / {{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק בְּכָל אֹרְחוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|יֹ|2}}פִי {{סי|צָח|2}}וֹת {{סי|קִ|2}}נְיַן עֲמִיתֶךָ / {{סי|בִּנְ|2}}וֵה {{סי|מִשְׁ|2}}כְּנוֹת {{סי|הַ|2}}שָּׁלוֹם תִּשְׁכַּב וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על עשרת הדברות]] </noinclude> 9hf5oqgixjww37kpqizca6jv30roc29 אלהי אקראך במחשב 0 1726789 3011284 3011224 2026-05-05T17:19:47Z מו יו הו 37729 3011284 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אלהי אקראך במחשב | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]] | תת-סוג = זולת של גזרות{{הערה|הפיוט מפרט את המאורעות בוורמייזא בר"ח סיון, ובמגנצא וקולוניא סמוך לחג השבועות [[W:גזרות תתנ"ו|ד'תתנ"ו]].}} | מועד = | מחבר = ר' שמואל בן יהודה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = א"ב, שמואל חזק; שמואל בר יהודה חזק בתרה אמן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4380|א-4380]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שלפני שבועות. }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמואל חזק'''; '''שמואל בר יהודה חזק בתרה אמן'''}} {{סי|אֱ}}לֹהַי אֶקְרָאֲךָ בְּמַחֲשֵׁב / {{סי|שִׁ|1}}יר מַעֲנִי לְהַקְשֵׁב / וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{סי|בְּ}}עָזְּךָ תְּפֹאַר בַּהֲמוֹנָי / {{סי|מִ|1}}כְלַל יֹפִי בְּהֶגְיוֹנָי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ{{ממס|ירמיהו יז יג}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ{{ממס|תהלים פג ב}}}} {{סי|גָּ}}עוּנִי יְמֵי עֶבְרָה / {{סי|וְ|1}}צָר בְּזָדוֹן נִתְגָּרָה / כִּי דִּבֶּר סָרָה{{ממס|דברים יג ו}}{{ש}} {{סי|דָּ}}אוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה / {{סי|אֲ|1}}גַפֵּי תֵימָן לְהַחֲזִיקָה / יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה{{ממס|צפניה א טו}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|הֲ}}מוֹן חֵיל שֵׂעִיר / {{סי|לַ|1}}הֲקָתָם בְּכָלָה לְהַסְעִיר / קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר{{ממס|ישעיהו סו ו}}{{ש}} {{סי|וֻ}}עֲדוּ לְקֶרֶן אֲפֵלָה / {{סי|בִּ|1}}כְבוֹד נֵכָר לְהִתְהַלְלָה / וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה{{ממס|בראשית טו יב}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|זָ}}עוּ וְנִתְפַּלְּצוּ אַבִּירִים / {{סי|רָ|1}}שָׁע כֶּאֱסֹף עֲדָרִים / עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים{{ממס|בראשית טו יז}}{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל יַלְדֵי שַׁעֲשׁוּעִים / {{סי|יִ|1}}שְׁרֵי לֵב מַדָּעִים / עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים{{ממס|שה"ש א ח}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|טִ}}בְחָה כַּצֹּאן נֶחְשָׁבוּ / {{סי|הַ|1}}מְסֻלָּאִים בַּפָּז נִסְחָבוּ / הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אָהֵבוּ{{ממס|לפני=ע"פ|זכריה ח יט}}{{ש}} {{סי|יִ}}חֲדוּ שִׁמְךָ לְקַדֵּשׁ / {{סי|וְ|1}}נַפְשָׁם הִשְׁלִימוּ לְהָדֵשׁ / בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ{{ממס|חגי א א}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|כָּ}}ל אַלּוּפֵי תוֹרָה / {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁי מִצְוָה בָּרָה / יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה{{ממס|תהלים יט י}}{{ש}} {{סי|לְ}}יוֹם מִצְוַת הַגְבָּלָה / {{סי|הֻ|1}}זְבְּחוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה / מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ{{ממס|זכריה ד ב}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|מְ}}שַׂחֶקֶת קְרוּעָה וּשְׂרוּפָה / {{סי|חֲ|1}}מוּסָה וּבְדָם הוּצָפָה / אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה{{ממס|משלי ל ה}}{{ש}} {{סי|נ}}וֹצְרֶיהָ הֻקְדְשׁוּ לְהִתְחַיֵּב / {{סי|ז|1}}וֹלְלוּ חוֹלְלוּ לְדַיֵּב / כִּי גָּבַר אוֹיֵב{{ממס|איכה א טז}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|סָ}}מוּךְ לְחַג הַשָּׁבֻעוֹת / {{סי|קְ|1}}רָאוּנִי רַבּוֹת רָעוֹת / בְּיִשְׂרָאֵל בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ה ב}}{{ש}} {{סי|עֵ}}ינֶיךָ פְּקַח אָיוֹם / {{סי|בִּ|1}}יטָה לְהָחִישׁ פִּדְיוֹם / כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם{{ממס|תהלים מד כג}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|פִּ}}רְחֵי לְוִיִּם וְכֹהֲנִים / {{סי|תַּ|1}}מּוּ בְּהַסְתֵּר פָּנִים / חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ממס|שה"ש ז יד}}{{ש}} {{סי|צִ}}יּוּן שַׁעֲרֵי תְעוּדָה / {{סי|רְ|1}}עוּצִים בִּישִׁיבַת בְּדוּדָה / וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה{{ממס|ישעיהו מט כא}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|קָ}}רֵב קֵץ הַפְּלָאוֹת / {{סי|הַ|1}}צֵּל עִמְּךָ מִתְּלָאוֹת / גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש}} {{סי|רַ}}חֲפָם בְּאֶבְרָתְךָ לְהַנְחוֹת / {{סי|אַ|1}}מְּצֵם לְהַשִּׂיג רְוָחוֹת / אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ממס|תהלים טז יא}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|שְׁ}}אוֹן קָמִים הָדֵק / {{סי|מַ|1}}הֵר בְּנֵה עִיר הַצֶּדֶק / לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק{{ממס|מ"ב יב יג}}{{ש}} {{סי|תְּ}}מַלֵּא שִׁמְךָ בְּעֶרֶץ / {{סי|נֹ|1}}עַם כִּסְאֲךָ לְהַתְרֵץ / עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|תהלים פג יט}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|שְׁ|2}}נַת חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה / {{סי|מַ|2}}חְצִי {{סי|וּ|2}}מַכָּתִי {{סי|אֲ|2}}נוּשָׁה / יְיָ {{סי|לְ|2}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה{{ממס|תהלים מ יד}}{{ש}} {{סי|חַ|2}}נּוּן {{סי|זְקֹ|2}}ף מִטּוּי קַרְנֵנוּ / כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שַׂמְּחֵנוּ / הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סח כ}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}<noinclude> {{הור|עזרת אבותינו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ"ו]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] <noinclude/> spe52ljd8fdx8qlwu4teeu1vqf2ndbu 3011325 3011284 2026-05-05T21:42:06Z Yack67 27395 3011325 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אלהי אקראך במחשב | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]] | תת-סוג = זולת של גזרות{{הערה|הפיוט מפרט את המאורעות בוורמייזא בר"ח סיון, ובמגנצא וקולוניא סמוך לחג השבועות [[W:גזרות תתנ"ו|ד'תתנ"ו]].}} | מועד = | מחבר = ר' שמואל בן יהודה | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שמואל חזק; שמואל בר יהודה חזק בתרה אמן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4380|א-4380]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי בשבת שלפני שבועות. }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמואל חזק'''; '''שמואל בר יהודה חזק בתרה אמן'''}} {{סי|אֱ}}לֹהַי אֶקְרָאֲךָ בְּמַחֲשֵׁב / {{סי|שִׁ|1}}יר מַעֲנִי לְהַקְשֵׁב / וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{סי|בְּ}}עָזְּךָ תְּפֹאַר בַּהֲמוֹנָי / {{סי|מִ|1}}כְלַל יֹפִי בְּהֶגְיוֹנָי / מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ{{ממס|ירמיהו יז יג}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ{{ממס|תהלים פג ב}}}} {{סי|גָּ}}עוּנִי יְמֵי עֶבְרָה / {{סי|וְ|1}}צָר בְּזָדוֹן נִתְגָּרָה / כִּי דִּבֶּר סָרָה{{ממס|דברים יג ו}}{{ש}} {{סי|דָּ}}אוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה / {{סי|אֲ|1}}גַפֵּי תֵימָן לְהַחֲזִיקָה / יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה{{ממס|צפניה א טו}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|הֲ}}מוֹן חֵיל שֵׂעִיר / {{סי|לַ|1}}הֲקָתָם בְּכָלָה לְהַסְעִיר / קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר{{ממס|ישעיהו סו ו}}{{ש}} {{סי|וֻ}}עֲדוּ לְקֶרֶן אֲפֵלָה / {{סי|בִּ|1}}כְבוֹד נֵכָר לְהִתְהַלְלָה / וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה{{ממס|בראשית טו יב}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|זָ}}עוּ וְנִתְפַּלְּצוּ אַבִּירִים / {{סי|רָ|1}}שָׁע כֶּאֱסֹף עֲדָרִים / עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים{{ממס|בראשית טו יז}}{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל יַלְדֵי שַׁעֲשׁוּעִים / {{סי|יִ|1}}שְׁרֵי לֵב מַדָּעִים / עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים{{ממס|שה"ש א ח}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|טִ}}בְחָה כַּצֹּאן נֶחְשָׁבוּ / {{סי|הַ|1}}מְסֻלָּאִים בַּפָּז נִסְחָבוּ / הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אָהֵבוּ{{ממס|לפני=ע"פ|זכריה ח יט}}{{ש}} {{סי|יִ}}חֲדוּ שִׁמְךָ לְקַדֵּשׁ / {{סי|וְ|1}}נַפְשָׁם הִשְׁלִימוּ לְהָדֵשׁ / בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ{{ממס|חגי א א}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|כָּ}}ל אַלּוּפֵי תוֹרָה / {{סי|דּ|1}}וֹרְשֵׁי מִצְוָה בָּרָה / יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה{{ממס|תהלים יט י}}{{ש}} {{סי|לְ}}יוֹם מִצְוַת הַגְבָּלָה / {{סי|הֻ|1}}זְבְּחוּ בְּנֵי הַקְּהִלָּה / מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ{{ממס|זכריה ד ב}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|מְ}}שַׂחֶקֶת קְרוּעָה וּשְׂרוּפָה / {{סי|חֲ|1}}מוּסָה וּבְדָם הוּצָפָה / אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה{{ממס|משלי ל ה}}{{ש}} {{סי|נ}}וֹצְרֶיהָ הֻקְדְשׁוּ לְהִתְחַיֵּב / {{סי|ז|1}}וֹלְלוּ חוֹלְלוּ לְדַיֵּב / כִּי גָּבַר אוֹיֵב{{ממס|איכה א טז}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|סָ}}מוּךְ לְחַג הַשָּׁבֻעוֹת / {{סי|קְ|1}}רָאוּנִי רַבּוֹת רָעוֹת / בְּיִשְׂרָאֵל בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ה ב}}{{ש}} {{סי|עֵ}}ינֶיךָ פְּקַח אָיוֹם / {{סי|בִּ|1}}יטָה לְהָחִישׁ פִּדְיוֹם / כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם{{ממס|תהלים מד כג}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|פִּ}}רְחֵי לְוִיִּם וְכֹהֲנִים / {{סי|תַּ|1}}מּוּ בְּהַסְתֵּר פָּנִים / חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ממס|שה"ש ז יד}}{{ש}} {{סי|צִ}}יּוּן שַׁעֲרֵי תְעוּדָה / {{סי|רְ|1}}עוּצִים בִּישִׁיבַת בְּדוּדָה / וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה{{ממס|ישעיהו מט כא}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|קָ}}רֵב קֵץ הַפְּלָאוֹת / {{סי|הַ|1}}צֵּל עִמְּךָ מִתְּלָאוֹת / גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש}} {{סי|רַ}}חֲפָם בְּאֶבְרָתְךָ לְהַנְחוֹת / {{סי|אַ|1}}מְּצֵם לְהַשִּׂיג רְוָחוֹת / אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ממס|תהלים טז יא}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|שְׁ}}אוֹן קָמִים הָדֵק / {{סי|מַ|1}}הֵר בְּנֵה עִיר הַצֶּדֶק / לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק{{ממס|מ"ב יב יג}}{{ש}} {{סי|תְּ}}מַלֵּא שִׁמְךָ בְּעֶרֶץ / {{סי|נֹ|1}}עַם כִּסְאֲךָ לְהַתְרֵץ / עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|תהלים פג יט}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}} {{סי|שְׁ|2}}נַת חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה / {{סי|מַ|2}}חְצִי {{סי|וּ|2}}מַכָּתִי {{סי|אֲ|2}}נוּשָׁה / יְיָ {{סי|לְ|2}}עֶזְרָתִי חוּשָׁה{{ממס|תהלים מ יד}}{{ש}} {{סי|חַ|2}}נּוּן {{סי|זְקֹ|2}}ף מִטּוּי קַרְנֵנוּ / כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שַׂמְּחֵנוּ / הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סח כ}} {{רפרן|אַל דֳּמִי לָךְ}}<noinclude> {{הור|עזרת אבותינו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות תתנ"ו]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] <noinclude/> czgpyk1vuk9ddj6w16mdyhpf9illwnm ביאור:הל"מ עירובין צד א 106 1728633 3011261 3011242 2026-05-05T14:19:40Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011261 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|א|צג ב|צד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף צד עמוד א] - {{שוליים|א}}זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה.{{הל"מ-רק-גמרא| והא דרב לאו בפירוש אתמר, אלא מכללא אתמר. }}דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר, נפל גודא דביני ביני. אמר להו שמואל: שקולו גלימא נגידו בה. אהדרינהו רב לאפיה. אמר להו שמואל: אי קפיד אבא - שקולו המייני וקטרו בה{{הל"מ-רק-גמרא|. ולשמואל למה לי הא? }}{{הל"מ-רק-ריף|היכי עביד שמואל הכי }}הא אמר: זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה! - שמואל עביד לצניעותא בעלמא. ורב, אי סבירא ליה דאסיר - לימא ליה אסור! - אתריה דשמואל הוה. - אי הכי, מאי טעמא אהדרינהו לאפיה? - {{הל"מ-רק-ריף|כי היכי }}דלא נימרו {{הל"מ-רק-ריף|הדר ביה משמעתיה }}והלכתא כשמואל {{הל"מ-רק-גמרא|סבירא ליה, (והדר ביה משמעתיה}}). דהא קי"ל דיורין הבאין בשבת לא אסרי הואיל והותרה מקצתה הותרה כולה: משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים, המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה - חייב, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה - {{שוליים|ב}}פטור, מפני שהיא ככרמלית. גמרא{{הל"מ-רק-גמרא|. ורבי אליעזר, משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים? - אין, רבי אליעזר לטעמיה. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: רבים שבררו דרך לעצמן - מה שבררו בררו. - איני? והאמר רב גידל אמר רב: והוא שאבדה להן דרך באותו שדה. וכי תימא: הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר - והאמר רבי חנינא: עד מקום מחיצה מחלוקת! - אימא: על מקום מחיצה מחלוקת. ואיבעית אימא: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אסיקנא ד}}בצידי רשות הרבים קמיפלגי; דרבי אליעזר סבר: צידי רשות הרבים - כרשות הרבים דמו, ורבנן סברי: צידי רשות הרבים - לאו כרשות הרבים דמו. {{הל"מ-רק-ראש|יש הלכות של רב אלפס ז"ל שהוגה בהן והאי חצר כיון שנפרצה לרשות הרבים הוי ליה כצידי רשות הרבים לפיכך המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב. ולכאורה נראה דבטעות הוגה דלא פליגי אלא בצידי רשות הרבים ולא במטלטל מתוך החצר. וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל. והמגיה קרא למקום המחיצה תוכה דלגבי רשות הרבים קרי ליה תוכה:}} {{הל"מ-רק-גמרא|וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא! - אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא - הוה אמרינן: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר - הני מילי היכא דאיכא חיפופי, אבל היכא דליכא חיפופי - אימא מודו ליה, קא משמע לן. - והא מתוכה קאמר! - איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה. ורבנן, אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים, ומהדרו ליה אינהו מתוכה? - הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר: מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים, ומרשות הרבים לתוכה דפטור - מפני שהיא כרמלית, צידי נמי לא שנא. ורבי אליעזר - התם לא קא דרסי לה רבים, הכא - קא דרסי לה רבים. }} משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו - מותרים באותו שבת, ואסורים לעתיד לבא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אם מותרין לאותו שבת - מותרין לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא - אסורין לאותו שבת. גמרא. במאי עסקינן? אילימא בעשר - מאי שנא מרוח אחת דשרי - דאמר פיתחא הוא, משתי רוחות נמי פיתחא הוא! אלא ביתר מעשר - אי הכי אפילו מרוח אחת נמי! - אמר רב: לעולם בעשר, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''זה מטלטל עד עיקר מחיצה''' - כדמעיקרא דאמרינן הואיל והותרה הותרה ובכלי הבית קאמר שמואל דאי בששבתו. בחצר אפילו מחצר לחצר נמי דהא שמואל הוא דאמר. הלכה כר"ש ואפי' עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים ואע"ג דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל לא אסרי להו בתים דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת: '''שקולו גלימא נגידו''' - קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה: '''אהדרינהו רב לאפיה''' - דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה: '''שקולי המייניה וקטרו בה''' - קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה: '''מתני' חצר שנפרצה לרה"ר''' - במלואה או יותר מעשר: '''חייב''' - דרה"ר הוא ובגמרא קא בעי לה: '''פטור''' - אבל מותר לכתחלה לא אפי' תוך ארבע אמות דלאו רה"ר היא אלא כרמלית היא והוא הדין נמי מתוכה לרה"י: '''גמ' שבררו דרך לעצמן''' - בשדה אחת: '''מה שבררו בררו''' - ואינו רשאי לגודרה אלמא קנו לה: '''שאבדה להן דרך באותו שדה''' - שהיה להן דרך בו ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו ובררו להן אחת מן הרוחות: '''וכי תימא הכא נמי כשאבדה להן הדרך באותה חצר''' - שאין מקום המחיצה ניכר ובני רה"ר מרחיבין רה"ר לתוכה במקצת ואמרו שעד כאן היה רשותן וכי אמר ר"א רה"ר היא באותו מקום מחיצה קאמר שאלו עוררין עליו: '''והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצות מחלוקת''' - דמשמע כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית אבל במקום מחיצה מודו מכלל דר"א משוי ליה לכוליה רה"ר: '''ואיבעית אימא''' - לעולם בשמקומות מחיצות ניכרות ואפילו הכי משוי ליה ר"א למקום מחיצה רה"ר דקא סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו: '''הני מילי היכא דאיכא חיפופי''' - סתם צידי רה"ר איכא חיפופי נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם לכותל קרי צידי רשות הרבים ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים משום דאיכא הפסק ולא עיילי בהא רבים. להדיא אבל הכא אימא מודו ליה: '''והא מתוכה''' - לרשות היחיד קאמר ר"א חייב אלמא כולה חצר רה"ר משוי ליה: '''איידי דאמרי רבנן מתוכה כו'''' - ואנן פרכינן לרבנן אמאי נקטי מתוכה הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא דמקום מחיצה הוא דקא משוי רה"ר: '''מתני' חצר שנפרצה''' - בשבת לרשות הרבים: '''מותרין לאותה שבת''' - הואיל והותר למקצתה: שניטלה קורתו או (לחייו) גרסינן: '''לעתיד לבא''' - לשבת הבאה: '''אם מותרין כו'''' - בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר והכי קאמר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין היום: '''גמ' במאי עסקינן''' - דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו: '''אילימא בעשר''' - ומשום הכי מרוח אחת לא דאמרינן פתחא הוא: '''משתי רוחותיו נימא נמי פתחא הוא''' - דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר כגון מזרח ומערב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 9 צד א ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי]] '''ואיבעית''' אימא בצידי רה"ר פליגי. ולא מיירי באבדה להם דרך: [[File:תוס עירובין 9 צד א וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא]] ''' וליפלגו''' בצידי רה"ר דעלמא. ואם תאמר דילמא דוקא הכא פליגי משום דמקום מחיצה שלו ואור"י דסתם צידי רשות הרבים הם שלו שרגיל אדם להיות כונס תוך שלו ובונה: [[File:תוס עירובין 9 צד א אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן]] ''' אבל''' היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן. משמע דר"א איירי בדאיכא חיפופי והקשה ריב"א דבפרק קמא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} אמרינן מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא אימר דשמעת ליה לר"א היכא דליכא חיפופי היכא דאיכא חיפופי מי שמעת ליה וי"ל דסוגיא דהכא כרב פפא דהתם: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא. ואם תאמר מרוח אחת אע"ג דפרוץ מרובה אמרינן בפ"ק (דף י:) דניתרת בפס ד' או בשני משהויין לכאן ולכאן אבל בשתי רוחות לא משתרי בהכי דג' מחיצות דאוריי' כמו סתם מבוי דהוי בלחי וקורה וי"ל דהכא פריך לר' יהודה דאית ליה לקמן (צה.) שתי מחיצו' דאורייתא ועוד אור"י דסתם חצר אין לה אלא ג' מחיצות וברביעית פס ד' או ב' משהויין ואיירי שנפרצו ב' רוחות מאותן ג' מחיצות ואף על גב דהשתא כשנפרצה הוי מפולש ואמרינן בפ"ק (דף יא.) דבעי לכל הפחות צורת הפתח היינו דוקא כשנפרצה רה"ר או לבקעה אבל הכא איירי כשנפרצה למבוי או לחצר אחרת דהא לא קתני שנפרצה לרה"ר: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה כו'. השתא לא קאמר פתחא הוא דאפילו נפרץ במילואו או ביתר מעשר רוצה להתיר בבית מטעם פי תקרה: ''' בשתי''' רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. רש"י מפרש דרב ושמואל דפליגי בפי תקרה היינו דווקא באכסדרה בבקעה שאין לה כלל מחיצות אבל ביש לה אפי' מחיצה אחת מודה שמואל דבשלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואתי שפיר הא דנקט אכסדרה בבקעה לפי שבבקעה דווקא פליגי שאין שם מחיצה וגרס בתר הכי כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ולפי זה פירוש כל הסוגיא ואין נראה דאפילו לרב בשתי מחיצות זו כנגד זו לא אמר פי תקרה יורד וסותם דהוי מפולש כדאמר בפרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} לכך נראה לר"י דסתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כה:) העולם לאכסדרה הוא דומה דרוח צפונית אינה מסובבת ולית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש שם ארבע מחיצות ומיהו לרב אפי' פרוץ משתי<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד א}} == מסורת הש"ס == <references /> [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|א}} 2aie34jdjz5wilyozpbyq80fbx9yct6 3011291 3011261 2026-05-05T18:32:13Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011291 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|א|צג ב|צד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף צד עמוד א] - {{שוליים|א}}זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה.{{הל"מ-רק-גמרא| והא דרב לאו בפירוש אתמר, אלא מכללא אתמר. }}דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר, נפל גודא דביני ביני. אמר להו שמואל: שקולו גלימא נגידו בה. אהדרינהו רב לאפיה. אמר להו שמואל: אי קפיד אבא - שקולו המייני וקטרו בה{{הל"מ-רק-גמרא|. ולשמואל למה לי הא? }}{{הל"מ-רק-ריף|היכי עביד שמואל הכי }}הא אמר: זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה! - שמואל עביד לצניעותא בעלמא. ורב, אי סבירא ליה דאסיר - לימא ליה אסור! - אתריה דשמואל הוה. - אי הכי, מאי טעמא אהדרינהו לאפיה? - {{הל"מ-רק-ריף|כי היכי }}דלא נימרו {{הל"מ-רק-ריף|הדר ביה משמעתיה }}והלכתא כשמואל {{הל"מ-רק-גמרא|סבירא ליה, (והדר ביה משמעתיה}}). דהא קי"ל דיורין הבאין בשבת לא אסרי הואיל והותרה מקצתה הותרה כולה: משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים, המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה - חייב, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה - {{שוליים|ב}}פטור, מפני שהיא ככרמלית. גמרא{{הל"מ-רק-גמרא|. ורבי אליעזר, משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים? - אין, רבי אליעזר לטעמיה. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: רבים שבררו דרך לעצמן - מה שבררו בררו. - איני? והאמר רב גידל אמר רב: והוא שאבדה להן דרך באותו שדה. וכי תימא: הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר - והאמר רבי חנינא: עד מקום מחיצה מחלוקת! - אימא: על מקום מחיצה מחלוקת. ואיבעית אימא: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אסיקנא ד}}בצידי רשות הרבים קמיפלגי; דרבי אליעזר סבר: צידי רשות הרבים - כרשות הרבים דמו, ורבנן סברי: צידי רשות הרבים - לאו כרשות הרבים דמו. {{הל"מ-רק-ראש|יש הלכות של רב אלפס ז"ל שהוגה בהן והאי חצר כיון שנפרצה לרשות הרבים הוי ליה כצידי רשות הרבים לפיכך המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב. ולכאורה נראה דבטעות הוגה דלא פליגי אלא בצידי רשות הרבים ולא במטלטל מתוך החצר. וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל. והמגיה קרא למקום המחיצה תוכה דלגבי רשות הרבים קרי ליה תוכה:}} {{הל"מ-רק-גמרא|וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא! - אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא - הוה אמרינן: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר - הני מילי היכא דאיכא חיפופי, אבל היכא דליכא חיפופי - אימא מודו ליה, קא משמע לן. - והא מתוכה קאמר! - איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה. ורבנן, אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים, ומהדרו ליה אינהו מתוכה? - הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר: מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים, ומרשות הרבים לתוכה דפטור - מפני שהיא כרמלית, צידי נמי לא שנא. ורבי אליעזר - התם לא קא דרסי לה רבים, הכא - קא דרסי לה רבים. }} משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו - מותרים באותו שבת, ואסורים לעתיד לבא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אם מותרין לאותו שבת - מותרין לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא - אסורין לאותו שבת. גמרא. במאי עסקינן? אילימא בעשר - מאי שנא מרוח אחת דשרי - דאמר פיתחא הוא, משתי רוחות נמי פיתחא הוא! אלא ביתר מעשר - אי הכי אפילו מרוח אחת נמי! - אמר רב: לעולם בעשר, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''זה מטלטל עד עיקר מחיצה''' - כדמעיקרא דאמרינן הואיל והותרה הותרה ובכלי הבית קאמר שמואל דאי בששבתו. בחצר אפילו מחצר לחצר נמי דהא שמואל הוא דאמר. הלכה כר"ש ואפי' עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים ואע"ג דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל לא אסרי להו בתים דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת: '''שקולו גלימא נגידו''' - קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה: '''אהדרינהו רב לאפיה''' - דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה: '''שקולי המייניה וקטרו בה''' - קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה: '''מתני' חצר שנפרצה לרה"ר''' - במלואה או יותר מעשר: '''חייב''' - דרה"ר הוא ובגמרא קא בעי לה: '''פטור''' - אבל מותר לכתחלה לא אפי' תוך ארבע אמות דלאו רה"ר היא אלא כרמלית היא והוא הדין נמי מתוכה לרה"י: '''גמ' שבררו דרך לעצמן''' - בשדה אחת: '''מה שבררו בררו''' - ואינו רשאי לגודרה אלמא קנו לה: '''שאבדה להן דרך באותו שדה''' - שהיה להן דרך בו ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו ובררו להן אחת מן הרוחות: '''וכי תימא הכא נמי כשאבדה להן הדרך באותה חצר''' - שאין מקום המחיצה ניכר ובני רה"ר מרחיבין רה"ר לתוכה במקצת ואמרו שעד כאן היה רשותן וכי אמר ר"א רה"ר היא באותו מקום מחיצה קאמר שאלו עוררין עליו: '''והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצות מחלוקת''' - דמשמע כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית אבל במקום מחיצה מודו מכלל דר"א משוי ליה לכוליה רה"ר: '''ואיבעית אימא''' - לעולם בשמקומות מחיצות ניכרות ואפילו הכי משוי ליה ר"א למקום מחיצה רה"ר דקא סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו: '''הני מילי היכא דאיכא חיפופי''' - סתם צידי רה"ר איכא חיפופי נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם לכותל קרי צידי רשות הרבים ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים משום דאיכא הפסק ולא עיילי בהא רבים. להדיא אבל הכא אימא מודו ליה: '''והא מתוכה''' - לרשות היחיד קאמר ר"א חייב אלמא כולה חצר רה"ר משוי ליה: '''איידי דאמרי רבנן מתוכה כו'''' - ואנן פרכינן לרבנן אמאי נקטי מתוכה הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא דמקום מחיצה הוא דקא משוי רה"ר: '''מתני' חצר שנפרצה''' - בשבת לרשות הרבים: '''מותרין לאותה שבת''' - הואיל והותר למקצתה: שניטלה קורתו או (לחייו) גרסינן: '''לעתיד לבא''' - לשבת הבאה: '''אם מותרין כו'''' - בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר והכי קאמר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין היום: '''גמ' במאי עסקינן''' - דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו: '''אילימא בעשר''' - ומשום הכי מרוח אחת לא דאמרינן פתחא הוא: '''משתי רוחותיו נימא נמי פתחא הוא''' - דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר כגון מזרח ומערב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 9 צד א ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי]] '''ואיבעית''' אימא בצידי רה"ר פליגי. ולא מיירי באבדה להם דרך: [[File:תוס עירובין 9 צד א וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא]] ''' וליפלגו''' בצידי רה"ר דעלמא. ואם תאמר דילמא דוקא הכא פליגי משום דמקום מחיצה שלו ואור"י דסתם צידי רשות הרבים הם שלו שרגיל אדם להיות כונס תוך שלו ובונה: [[File:תוס עירובין 9 צד א אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן]] ''' אבל''' היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן. משמע דר"א איירי בדאיכא חיפופי והקשה ריב"א דבפרק קמא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} אמרינן מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא אימר דשמעת ליה לר"א היכא דליכא חיפופי היכא דאיכא חיפופי מי שמעת ליה וי"ל דסוגיא דהכא כרב פפא דהתם: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא. ואם תאמר מרוח אחת אע"ג דפרוץ מרובה אמרינן בפ"ק (דף י:) דניתרת בפס ד' או בשני משהויין לכאן ולכאן אבל בשתי רוחות לא משתרי בהכי דג' מחיצות דאוריי' כמו סתם מבוי דהוי בלחי וקורה וי"ל דהכא פריך לר' יהודה דאית ליה לקמן (צה.) שתי מחיצו' דאורייתא ועוד אור"י דסתם חצר אין לה אלא ג' מחיצות וברביעית פס ד' או ב' משהויין ואיירי שנפרצו ב' רוחות מאותן ג' מחיצות ואף על גב דהשתא כשנפרצה הוי מפולש ואמרינן בפ"ק (דף יא.) דבעי לכל הפחות צורת הפתח היינו דוקא כשנפרצה רה"ר או לבקעה אבל הכא איירי כשנפרצה למבוי או לחצר אחרת דהא לא קתני שנפרצה לרה"ר: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה כו'. השתא לא קאמר פתחא הוא דאפילו נפרץ במילואו או ביתר מעשר רוצה להתיר בבית מטעם פי תקרה: [[File:תוס עירובין 9 צד א בשתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_בשתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם]] ''' בשתי''' רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. רש"י מפרש דרב ושמואל דפליגי בפי תקרה היינו דווקא באכסדרה בבקעה שאין לה כלל מחיצות אבל ביש לה אפי' מחיצה אחת מודה שמואל דבשלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואתי שפיר הא דנקט אכסדרה בבקעה לפי שבבקעה דווקא פליגי שאין שם מחיצה וגרס בתר הכי כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ולפי זה פירוש כל הסוגיא ואין נראה דאפילו לרב בשתי מחיצות זו כנגד זו לא אמר פי תקרה יורד וסותם דהוי מפולש כדאמר בפרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} לכך נראה לר"י דסתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כה:) העולם לאכסדרה הוא דומה דרוח צפונית אינה מסובבת ולית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש שם ארבע מחיצות ומיהו לרב אפי' פרוץ משתי<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד א}} == מסורת הש"ס == <references /> [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|א}} eddsvwxi5y6e36a509p0qvso7swvqxk 3011294 3011291 2026-05-05T18:55:31Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011294 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|א|צג ב|צד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף צד עמוד א] - {{שוליים|א}}זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה.{{הל"מ-רק-גמרא| והא דרב לאו בפירוש אתמר, אלא מכללא אתמר. }}דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר, נפל גודא דביני ביני. אמר להו שמואל: שקולו גלימא נגידו בה. אהדרינהו רב לאפיה. אמר להו שמואל: אי קפיד אבא - שקולו המייני וקטרו בה{{הל"מ-רק-גמרא|. ולשמואל למה לי הא? }}{{הל"מ-רק-ריף|היכי עביד שמואל הכי }}הא אמר: זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה! - שמואל עביד לצניעותא בעלמא. ורב, אי סבירא ליה דאסיר - לימא ליה אסור! - אתריה דשמואל הוה. - אי הכי, מאי טעמא אהדרינהו לאפיה? - {{הל"מ-רק-ריף|כי היכי }}דלא נימרו {{הל"מ-רק-ריף|הדר ביה משמעתיה }}והלכתא כשמואל {{הל"מ-רק-גמרא|סבירא ליה, (והדר ביה משמעתיה}}). דהא קי"ל דיורין הבאין בשבת לא אסרי הואיל והותרה מקצתה הותרה כולה: משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים, המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה - חייב, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה - {{שוליים|ב}}פטור, מפני שהיא ככרמלית. גמרא{{הל"מ-רק-גמרא|. ורבי אליעזר, משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים? - אין, רבי אליעזר לטעמיה. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: רבים שבררו דרך לעצמן - מה שבררו בררו. - איני? והאמר רב גידל אמר רב: והוא שאבדה להן דרך באותו שדה. וכי תימא: הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר - והאמר רבי חנינא: עד מקום מחיצה מחלוקת! - אימא: על מקום מחיצה מחלוקת. ואיבעית אימא: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אסיקנא ד}}בצידי רשות הרבים קמיפלגי; דרבי אליעזר סבר: צידי רשות הרבים - כרשות הרבים דמו, ורבנן סברי: צידי רשות הרבים - לאו כרשות הרבים דמו. {{הל"מ-רק-ראש|יש הלכות של רב אלפס ז"ל שהוגה בהן והאי חצר כיון שנפרצה לרשות הרבים הוי ליה כצידי רשות הרבים לפיכך המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב. ולכאורה נראה דבטעות הוגה דלא פליגי אלא בצידי רשות הרבים ולא במטלטל מתוך החצר. וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל. והמגיה קרא למקום המחיצה תוכה דלגבי רשות הרבים קרי ליה תוכה:}} {{הל"מ-רק-גמרא|וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא! - אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא - הוה אמרינן: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר - הני מילי היכא דאיכא חיפופי, אבל היכא דליכא חיפופי - אימא מודו ליה, קא משמע לן. - והא מתוכה קאמר! - איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה. ורבנן, אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים, ומהדרו ליה אינהו מתוכה? - הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר: מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים, ומרשות הרבים לתוכה דפטור - מפני שהיא כרמלית, צידי נמי לא שנא. ורבי אליעזר - התם לא קא דרסי לה רבים, הכא - קא דרסי לה רבים. }} משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו - מותרים באותו שבת, ואסורים לעתיד לבא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אם מותרין לאותו שבת - מותרין לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא - אסורין לאותו שבת. גמרא. במאי עסקינן? אילימא בעשר - מאי שנא מרוח אחת דשרי - דאמר פיתחא הוא, משתי רוחות נמי פיתחא הוא! אלא ביתר מעשר - אי הכי אפילו מרוח אחת נמי! - אמר רב: לעולם בעשר, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''זה מטלטל עד עיקר מחיצה''' - כדמעיקרא דאמרינן הואיל והותרה הותרה ובכלי הבית קאמר שמואל דאי בששבתו. בחצר אפילו מחצר לחצר נמי דהא שמואל הוא דאמר. הלכה כר"ש ואפי' עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים ואע"ג דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל לא אסרי להו בתים דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת: '''שקולו גלימא נגידו''' - קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה: '''אהדרינהו רב לאפיה''' - דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה: '''שקולי המייניה וקטרו בה''' - קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה: '''מתני' חצר שנפרצה לרה"ר''' - במלואה או יותר מעשר: '''חייב''' - דרה"ר הוא ובגמרא קא בעי לה: '''פטור''' - אבל מותר לכתחלה לא אפי' תוך ארבע אמות דלאו רה"ר היא אלא כרמלית היא והוא הדין נמי מתוכה לרה"י: '''גמ' שבררו דרך לעצמן''' - בשדה אחת: '''מה שבררו בררו''' - ואינו רשאי לגודרה אלמא קנו לה: '''שאבדה להן דרך באותו שדה''' - שהיה להן דרך בו ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו ובררו להן אחת מן הרוחות: '''וכי תימא הכא נמי כשאבדה להן הדרך באותה חצר''' - שאין מקום המחיצה ניכר ובני רה"ר מרחיבין רה"ר לתוכה במקצת ואמרו שעד כאן היה רשותן וכי אמר ר"א רה"ר היא באותו מקום מחיצה קאמר שאלו עוררין עליו: '''והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצות מחלוקת''' - דמשמע כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית אבל במקום מחיצה מודו מכלל דר"א משוי ליה לכוליה רה"ר: '''ואיבעית אימא''' - לעולם בשמקומות מחיצות ניכרות ואפילו הכי משוי ליה ר"א למקום מחיצה רה"ר דקא סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו: '''הני מילי היכא דאיכא חיפופי''' - סתם צידי רה"ר איכא חיפופי נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם לכותל קרי צידי רשות הרבים ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים משום דאיכא הפסק ולא עיילי בהא רבים. להדיא אבל הכא אימא מודו ליה: '''והא מתוכה''' - לרשות היחיד קאמר ר"א חייב אלמא כולה חצר רה"ר משוי ליה: '''איידי דאמרי רבנן מתוכה כו'''' - ואנן פרכינן לרבנן אמאי נקטי מתוכה הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא דמקום מחיצה הוא דקא משוי רה"ר: '''מתני' חצר שנפרצה''' - בשבת לרשות הרבים: '''מותרין לאותה שבת''' - הואיל והותר למקצתה: שניטלה קורתו או (לחייו) גרסינן: '''לעתיד לבא''' - לשבת הבאה: '''אם מותרין כו'''' - בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר והכי קאמר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין היום: '''גמ' במאי עסקינן''' - דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו: '''אילימא בעשר''' - ומשום הכי מרוח אחת לא דאמרינן פתחא הוא: '''משתי רוחותיו נימא נמי פתחא הוא''' - דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר כגון מזרח ומערב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 9 צד א ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי]] '''ואיבעית''' אימא בצידי רה"ר פליגי. ולא מיירי באבדה להם דרך: [[File:תוס עירובין 9 צד א וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא]] ''' וליפלגו''' בצידי רה"ר דעלמא. ואם תאמר דילמא דוקא הכא פליגי משום דמקום מחיצה שלו ואור"י דסתם צידי רשות הרבים הם שלו שרגיל אדם להיות כונס תוך שלו ובונה: [[File:תוס עירובין 9 צד א אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן]] ''' אבל''' היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן. משמע דר"א איירי בדאיכא חיפופי והקשה ריב"א דבפרק קמא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} אמרינן מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא אימר דשמעת ליה לר"א היכא דליכא חיפופי היכא דאיכא חיפופי מי שמעת ליה וי"ל דסוגיא דהכא כרב פפא דהתם: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא. ואם תאמר מרוח אחת אע"ג דפרוץ מרובה אמרינן בפ"ק (דף י:) דניתרת בפס ד' או בשני משהויין לכאן ולכאן אבל בשתי רוחות לא משתרי בהכי דג' מחיצות דאוריי' כמו סתם מבוי דהוי בלחי וקורה וי"ל דהכא פריך לר' יהודה דאית ליה לקמן (צה.) שתי מחיצו' דאורייתא ועוד אור"י דסתם חצר אין לה אלא ג' מחיצות וברביעית פס ד' או ב' משהויין ואיירי שנפרצו ב' רוחות מאותן ג' מחיצות ואף על גב דהשתא כשנפרצה הוי מפולש ואמרינן בפ"ק (דף יא.) דבעי לכל הפחות צורת הפתח היינו דוקא כשנפרצה רה"ר או לבקעה אבל הכא איירי כשנפרצה למבוי או לחצר אחרת דהא לא קתני שנפרצה לרה"ר: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה כו'. השתא לא קאמר פתחא הוא דאפילו נפרץ במילואו או ביתר מעשר רוצה להתיר בבית מטעם פי תקרה: [[File:תוס עירובין 9 צד א בשתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_בשתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם]] [[File:תוס עירובין צד א נפרץ מצד אחד.jpg|thumb|תוס עירובין צד א נפרץ מצד אחד]] ''' בשתי''' רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. רש"י מפרש דרב ושמואל דפליגי בפי תקרה היינו דווקא באכסדרה בבקעה שאין לה כלל מחיצות אבל ביש לה אפי' מחיצה אחת מודה שמואל דבשלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואתי שפיר הא דנקט אכסדרה בבקעה לפי שבבקעה דווקא פליגי שאין שם מחיצה וגרס בתר הכי כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ולפי זה פירוש כל הסוגיא ואין נראה דאפילו לרב בשתי מחיצות זו כנגד זו לא אמר פי תקרה יורד וסותם דהוי מפולש כדאמר בפרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} לכך נראה לר"י דסתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כה:) העולם לאכסדרה הוא דומה דרוח צפונית אינה מסובבת ולית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש שם ארבע מחיצות ומיהו לרב אפי' פרוץ משתי<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד א}} == מסורת הש"ס == <references /> [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|א}} r2j9p6ltsbl9c5iykw1kx1583i8dxpq 3011296 3011294 2026-05-05T18:58:19Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011296 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|א|צג ב|צד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף צד עמוד א] - {{שוליים|א}}זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה.{{הל"מ-רק-גמרא| והא דרב לאו בפירוש אתמר, אלא מכללא אתמר. }}דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר, נפל גודא דביני ביני. אמר להו שמואל: שקולו גלימא נגידו בה. אהדרינהו רב לאפיה. אמר להו שמואל: אי קפיד אבא - שקולו המייני וקטרו בה{{הל"מ-רק-גמרא|. ולשמואל למה לי הא? }}{{הל"מ-רק-ריף|היכי עביד שמואל הכי }}הא אמר: זה מטלטל עד עיקר מחיצה, וזה מטלטל עד עיקר מחיצה! - שמואל עביד לצניעותא בעלמא. ורב, אי סבירא ליה דאסיר - לימא ליה אסור! - אתריה דשמואל הוה. - אי הכי, מאי טעמא אהדרינהו לאפיה? - {{הל"מ-רק-ריף|כי היכי }}דלא נימרו {{הל"מ-רק-ריף|הדר ביה משמעתיה }}והלכתא כשמואל {{הל"מ-רק-גמרא|סבירא ליה, (והדר ביה משמעתיה}}). דהא קי"ל דיורין הבאין בשבת לא אסרי הואיל והותרה מקצתה הותרה כולה: משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים, המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה - חייב, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה - {{שוליים|ב}}פטור, מפני שהיא ככרמלית. גמרא{{הל"מ-רק-גמרא|. ורבי אליעזר, משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים? - אין, רבי אליעזר לטעמיה. דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: רבים שבררו דרך לעצמן - מה שבררו בררו. - איני? והאמר רב גידל אמר רב: והוא שאבדה להן דרך באותו שדה. וכי תימא: הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר - והאמר רבי חנינא: עד מקום מחיצה מחלוקת! - אימא: על מקום מחיצה מחלוקת. ואיבעית אימא: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אסיקנא ד}}בצידי רשות הרבים קמיפלגי; דרבי אליעזר סבר: צידי רשות הרבים - כרשות הרבים דמו, ורבנן סברי: צידי רשות הרבים - לאו כרשות הרבים דמו. {{הל"מ-רק-ראש|יש הלכות של רב אלפס ז"ל שהוגה בהן והאי חצר כיון שנפרצה לרשות הרבים הוי ליה כצידי רשות הרבים לפיכך המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב. ולכאורה נראה דבטעות הוגה דלא פליגי אלא בצידי רשות הרבים ולא במטלטל מתוך החצר. וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל. והמגיה קרא למקום המחיצה תוכה דלגבי רשות הרבים קרי ליה תוכה:}} {{הל"מ-רק-גמרא|וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא! - אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא - הוה אמרינן: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר - הני מילי היכא דאיכא חיפופי, אבל היכא דליכא חיפופי - אימא מודו ליה, קא משמע לן. - והא מתוכה קאמר! - איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה. ורבנן, אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים, ומהדרו ליה אינהו מתוכה? - הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר: מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים, ומרשות הרבים לתוכה דפטור - מפני שהיא כרמלית, צידי נמי לא שנא. ורבי אליעזר - התם לא קא דרסי לה רבים, הכא - קא דרסי לה רבים. }} משנה. חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה, וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו, וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו - מותרים באותו שבת, ואסורים לעתיד לבא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אם מותרין לאותו שבת - מותרין לעתיד לבא, ואם אסורין לעתיד לבא - אסורין לאותו שבת. גמרא. במאי עסקינן? אילימא בעשר - מאי שנא מרוח אחת דשרי - דאמר פיתחא הוא, משתי רוחות נמי פיתחא הוא! אלא ביתר מעשר - אי הכי אפילו מרוח אחת נמי! - אמר רב: לעולם בעשר, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''זה מטלטל עד עיקר מחיצה''' - כדמעיקרא דאמרינן הואיל והותרה הותרה ובכלי הבית קאמר שמואל דאי בששבתו. בחצר אפילו מחצר לחצר נמי דהא שמואל הוא דאמר. הלכה כר"ש ואפי' עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים ואע"ג דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל לא אסרי להו בתים דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת: '''שקולו גלימא נגידו''' - קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה: '''אהדרינהו רב לאפיה''' - דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה: '''שקולי המייניה וקטרו בה''' - קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה: '''מתני' חצר שנפרצה לרה"ר''' - במלואה או יותר מעשר: '''חייב''' - דרה"ר הוא ובגמרא קא בעי לה: '''פטור''' - אבל מותר לכתחלה לא אפי' תוך ארבע אמות דלאו רה"ר היא אלא כרמלית היא והוא הדין נמי מתוכה לרה"י: '''גמ' שבררו דרך לעצמן''' - בשדה אחת: '''מה שבררו בררו''' - ואינו רשאי לגודרה אלמא קנו לה: '''שאבדה להן דרך באותו שדה''' - שהיה להן דרך בו ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו ובררו להן אחת מן הרוחות: '''וכי תימא הכא נמי כשאבדה להן הדרך באותה חצר''' - שאין מקום המחיצה ניכר ובני רה"ר מרחיבין רה"ר לתוכה במקצת ואמרו שעד כאן היה רשותן וכי אמר ר"א רה"ר היא באותו מקום מחיצה קאמר שאלו עוררין עליו: '''והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצות מחלוקת''' - דמשמע כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית אבל במקום מחיצה מודו מכלל דר"א משוי ליה לכוליה רה"ר: '''ואיבעית אימא''' - לעולם בשמקומות מחיצות ניכרות ואפילו הכי משוי ליה ר"א למקום מחיצה רה"ר דקא סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו: '''הני מילי היכא דאיכא חיפופי''' - סתם צידי רה"ר איכא חיפופי נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם לכותל קרי צידי רשות הרבים ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים משום דאיכא הפסק ולא עיילי בהא רבים. להדיא אבל הכא אימא מודו ליה: '''והא מתוכה''' - לרשות היחיד קאמר ר"א חייב אלמא כולה חצר רה"ר משוי ליה: '''איידי דאמרי רבנן מתוכה כו'''' - ואנן פרכינן לרבנן אמאי נקטי מתוכה הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא דמקום מחיצה הוא דקא משוי רה"ר: '''מתני' חצר שנפרצה''' - בשבת לרשות הרבים: '''מותרין לאותה שבת''' - הואיל והותר למקצתה: שניטלה קורתו או (לחייו) גרסינן: '''לעתיד לבא''' - לשבת הבאה: '''אם מותרין כו'''' - בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר והכי קאמר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין היום: '''גמ' במאי עסקינן''' - דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו: '''אילימא בעשר''' - ומשום הכי מרוח אחת לא דאמרינן פתחא הוא: '''משתי רוחותיו נימא נמי פתחא הוא''' - דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר כגון מזרח ומערב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 9 צד א ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_ואיבעית אימא בצידי רה"ר פליגי]] '''ואיבעית''' אימא בצידי רה"ר פליגי. ולא מיירי באבדה להם דרך: [[File:תוס עירובין 9 צד א וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_וליפלגו בצידי רה"ר דעלמא]] ''' וליפלגו''' בצידי רה"ר דעלמא. ואם תאמר דילמא דוקא הכא פליגי משום דמקום מחיצה שלו ואור"י דסתם צידי רשות הרבים הם שלו שרגיל אדם להיות כונס תוך שלו ובונה: [[File:תוס עירובין 9 צד א אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן]] ''' אבל''' היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן. משמע דר"א איירי בדאיכא חיפופי והקשה ריב"א דבפרק קמא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} אמרינן מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא אימר דשמעת ליה לר"א היכא דליכא חיפופי היכא דאיכא חיפופי מי שמעת ליה וי"ל דסוגיא דהכא כרב פפא דהתם: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא. ואם תאמר מרוח אחת אע"ג דפרוץ מרובה אמרינן בפ"ק (דף י:) דניתרת בפס ד' או בשני משהויין לכאן ולכאן אבל בשתי רוחות לא משתרי בהכי דג' מחיצות דאוריי' כמו סתם מבוי דהוי בלחי וקורה וי"ל דהכא פריך לר' יהודה דאית ליה לקמן (צה.) שתי מחיצו' דאורייתא ועוד אור"י דסתם חצר אין לה אלא ג' מחיצות וברביעית פס ד' או ב' משהויין ואיירי שנפרצו ב' רוחות מאותן ג' מחיצות ואף על גב דהשתא כשנפרצה הוי מפולש ואמרינן בפ"ק (דף יא.) דבעי לכל הפחות צורת הפתח היינו דוקא כשנפרצה רה"ר או לבקעה אבל הכא איירי כשנפרצה למבוי או לחצר אחרת דהא לא קתני שנפרצה לרה"ר: [[File:תוס עירובין 9 צד א מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה]] ''' מאי''' שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה כו'. השתא לא קאמר פתחא הוא דאפילו נפרץ במילואו או ביתר מעשר רוצה להתיר בבית מטעם פי תקרה: [[File:תוס עירובין 9 צד א בשתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_א_בשתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם]] [[File:תוס עירובין צד א נפרץ מצד אחד.jpg|thumb|ממוזער|50px|תוס עירובין צד א נפרץ מצד אחד]] [[File:תוס עירובין צד א נפרץ בקרן זוית.jpg|thumb|ממוזער|50px|תוס עירובין צד א נפרץ בקרן זוית]] ''' בשתי''' רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. רש"י מפרש דרב ושמואל דפליגי בפי תקרה היינו דווקא באכסדרה בבקעה שאין לה כלל מחיצות אבל ביש לה אפי' מחיצה אחת מודה שמואל דבשלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואתי שפיר הא דנקט אכסדרה בבקעה לפי שבבקעה דווקא פליגי שאין שם מחיצה וגרס בתר הכי כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ולפי זה פירוש כל הסוגיא ואין נראה דאפילו לרב בשתי מחיצות זו כנגד זו לא אמר פי תקרה יורד וסותם דהוי מפולש כדאמר בפרק קמא דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יח|ב}} לכך נראה לר"י דסתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כה:) העולם לאכסדרה הוא דומה דרוח צפונית אינה מסובבת ולית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש שם ארבע מחיצות ומיהו לרב אפי' פרוץ משתי<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד א}} == מסורת הש"ס == <references /> [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|א}} g0bd1c9v3ngj9p29djhoch0nmxlryck ביאור:הל"מ עירובין צד ב 106 1728634 3011306 2938670 2026-05-05T19:20:25Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011306 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף צד עמוד ב] {{שוליים|א}}וכגון שנפרצה בקרן זוית, דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. וכן בית שנפרץ {{הל"מ-גמרא-ראש|משתי רוחותיו}}. מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם! {{הל"מ-רק-גמרא|- אמרי דבי רב משמיה דרב: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אוקמה רב }}{{שוליים|ב}}כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם{{הל"מ-רק-ראש|. ופרש"י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין (דף כה ב) ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה /במקור יש שרטוט/ ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. - אי הכי, מרוח אחת נמי! - משום בית. - ובית גופיה תקשי, מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם! ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה}} {{הל"מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות! - הא לא קשיא, כי לית ליה - בארבע, אבל בשלש - אית ליה. מכל מקום קשיא! - כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו בארבע. שמואל לא אמר כרב - אלכסון לא קתני. ורב לא אמר כשמואל: אם כן הויא ליה אכסדרה, ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה מותר לטלטל בכולה. }} אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה {{הל"מ-ריף-ראש|ואף על גב דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם }}{{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כוותיה:}}, {{הל"מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות}}{{הל"מ-רק-ראש| דלא אמר פי תקרה יורד וסותם}}{{הל"מ-רק-גמרא|. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|בעשר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - ביתר מעשר. }}{{הל"מ-רק-גמרא|ואיכא דאמרי: ביתר - כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בעשר. }}{{הל"מ-רק-ראש|הר"ז הלוי ז"ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש"י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש"י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס‌ דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור (דף כה ב) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה (דף כט ב) מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר"ח ז"ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אף על פי שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור"ת ז"ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה (דף יח ב) בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים.‌ משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות.‌ והא דנקט אכסדרה בבקעה [משום] דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות}} {{הל"מ-רק-גמרא|והא דאמר רב יהודה: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כגון שנפרצה''' - בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית: '''דפיתחא בקרן זוית לא עבדי''' - דלאו אורחיה הוא: '''משתי רוחות נמי וכו'''' - אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש: '''אמרי בי רב''' - הא נמי בקרן זוית אע"ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:): '''ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר''' - ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל: '''משום בית''' - דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם: '''ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם''' - דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות: '''כי לית ליה בארבע''' - במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה: '''אבל בשלש''' - דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר: '''מ"מ קשיא''' - שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא"כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר: '''כדאמרי בי רב''' - דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר: '''וקירויו''' - נמי אף ע"ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם: '''ה"ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני''' - להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם: '''ורב לא אמר כשמואל''' - דא"כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה: '''בעשר כולי ''' - עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם: '''קורה ארבעה מתיר בחורבה''' - חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע"פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ"מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע"פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה"ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא"ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי"ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני: [[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו באלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו באלכסון]] ''' וקירויו''' באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור"י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה: ''' ושמואל''' אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע"פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח: ''' וקירויו''' בארבע. רש"י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה: ''' שמואל''' לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע"ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ"מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון: ''' רב''' לא אמר כשמואל דא"כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה: ''' בעשר''' כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע"פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|ב}} b39rlwp3348udo8k50nrpsvok5udx4u 3011308 3011306 2026-05-05T19:55:19Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3011308 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|צד|ב|צד א|צה א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף צד עמוד ב] {{שוליים|א}}וכגון שנפרצה בקרן זוית, דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. וכן בית שנפרץ {{הל"מ-גמרא-ראש|משתי רוחותיו}}. מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי, לימא פי תקרה יורד וסותם! {{הל"מ-רק-גמרא|- אמרי דבי רב משמיה דרב: }}{{הל"מ-ריף-ראש|אוקמה רב }}{{שוליים|ב}}כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם{{הל"מ-רק-ראש|. ופרש"י באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה והיינו כארזילא דעושין פסין (דף כה ב) ולשון דאלכסון לא משמע כפי' דהוה ליה למימר וקירויו משופע או כי ארזילא ונראה לפרש דמיירי כגון שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית כזה /במקור יש שרטוט/ ובכהאי גונא לא אמרינן פי תקרה. דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח מדמפלגי' בסמוך בין עשר ליתר מעשר ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. - אי הכי, מרוח אחת נמי! - משום בית. - ובית גופיה תקשי, מאי שנא מרוח אחת - דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם! ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה}} {{הל"מ-רק-גמרא|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות! - הא לא קשיא, כי לית ליה - בארבע, אבל בשלש - אית ליה. מכל מקום קשיא! - כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי: כגון שנפרץ בקרן זוית, וקירויו בארבע. שמואל לא אמר כרב - אלכסון לא קתני. ורב לא אמר כשמואל: אם כן הויא ליה אכסדרה, ורב לטעמיה, דאמר: אכסדרה מותר לטלטל בכולה. }} אתמר, אכסדרה בבקעה; רב אמר: מותר לטלטל בכולה {{הל"מ-ריף-ראש|ואף על גב דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם }}{{הל"מ-רק-ריף|והלכתא כוותיה:}}, {{הל"מ-גמרא-ראש|ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות}}{{הל"מ-רק-ראש| דלא אמר פי תקרה יורד וסותם}}{{הל"מ-רק-גמרא|. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|בעשר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - ביתר מעשר. }}{{הל"מ-רק-גמרא|ואיכא דאמרי: ביתר - כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי - בעשר. }}{{הל"מ-רק-ראש|הר"ז הלוי ז"ל פסק כלישנא בתרא. ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש"י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה. ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו. וגירסת רש"י כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה. אבל לשון אכסדרה משמע כרב אלפס‌ דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בפרק לא יחפור (דף כה ב) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת. ואמרינן נמי במנחות פרק הקומץ רבה (דף כט ב) מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהיא דומה לאכסדרה כל הרוצה לצאת יוצא. וכן פירש ר"ח ז"ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וגריס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה. פירוש כשאין שם אלא שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה. אבל בארבע פירוש שיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אף על פי שפרוצה יותר מעשר אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ור"ת ז"ל פירש דסתם אכסדרה הוי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רב בשמעתין. ומשמע כדבריו מדפריך בגמרא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבשתי רוחות נמי אמר רב פי תקרה יורד וסותם. ויש לדחות משום דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות. ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך ליה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת. אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות. מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל. אבל כיון דאסיקנא דלשמואל יש חילוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו כי היכי שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כמו כן יתיר בשאין שם אלא שתים. מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דקאמר בפ' קמא דסוכה (דף יח ב) בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פירוש דלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים.‌ משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות.‌ והא דנקט אכסדרה בבקעה [משום] דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחרת ופרוצה במלואה לפנים ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות}} {{הל"מ-רק-גמרא|והא דאמר רב יהודה: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כגון שנפרצה''' - בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית: '''דפיתחא בקרן זוית לא עבדי''' - דלאו אורחיה הוא: '''משתי רוחות נמי וכו'''' - אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש: '''אמרי בי רב''' - הא נמי בקרן זוית אע"ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:): '''ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר''' - ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל: '''משום בית''' - דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם: '''ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם''' - דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות: '''כי לית ליה בארבע''' - במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה: '''אבל בשלש''' - דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר: '''מ"מ קשיא''' - שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא"כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר: '''כדאמרי בי רב''' - דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר: '''וקירויו''' - נמי אף ע"ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם: '''ה"ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני''' - להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם: '''ורב לא אמר כשמואל''' - דא"כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה: '''בעשר כולי ''' - עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם: '''קורה ארבעה מתיר בחורבה''' - חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע"פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ"מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע"פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה"ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא"ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי"ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני: [[File:תוס עירובין 9 צד ב וקירויו באלכסון.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_וקירויו באלכסון]] ''' וקירויו''' באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור"י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה: [[File:תוס עירובין 9 צד ב ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר.ogg|thumb|תוס_עירובין_9_צד_ב_ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר]] ''' ושמואל''' אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע"פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח: ''' וקירויו''' בארבע. רש"י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה: ''' שמואל''' לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע"ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ"מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון: ''' רב''' לא אמר כשמואל דא"כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה: ''' בעשר''' כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע"פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ט|צד ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ט|צד|ב}} 6lsm7y0hkq7gym7nm5qxq2qq3utjnbw משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט 0 1732314 3011320 2947698 2026-05-05T20:54:53Z מו יו הו 37729 3011320 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''כלאים פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ט|כלאים}} <קטע התחלה=א/>אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה, אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, מֻתָּר; וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, אָסוּר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר. וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנַּבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָּזֶה.<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ב/>הַשִּׁירָיִים וְהַכָּלָךְ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, אֲבָל אֲסוּרִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם. וְלֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם, אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה, אֲפִלּוּ לִגְנֹב אֶת הַמֶּכֶס.<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ג/>מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים, מִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר. וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ד/>תַּכְרִיכֵי הַמֵּת וּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. לֹא יִתֵּן הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ זֶבֶל:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ה/>מוֹכְרֵי כְּסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִים מַפְשִׁילִין בְּמַקֵּל לַאֲחוֹרֵיהֶם:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ו/>תּוֹפְרֵי כְּסוּת תּוֹפְרִין כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוְּנוּ בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִים תּוֹפְרִים בָּאָרֶץ:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ז/>הַבֵּרָסִין וְהַבַּרְדָּסִין וְהַדַּלְמַטִּקְיוֹן וּמִנְעֲלוֹת הַפִּנּוֹן, לֹא יִלְבַּשׁ בָּהֶן, עַד שֶׁיִּבְדֹּק. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בַּקַּנַּבּוֹס. וּמִנְעָל שֶׁל זֶרֶד, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ח/>אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרוּג, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|כב|יא}}: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז", דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: נָלוֹז וּמַלִּיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ט|כלאים}} <קטע התחלה=ט/>הַלְּבָדִים אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שׁוּעִים. פִּיו שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹזְרִין בָּאָרִיג. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְשִׁיחוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן אֲסוּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלֵל עַד שֶׁלֹּא קוֹשֵׁר. לֹא יִקְשֹׁר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן לַחֲגֹר בּוֹ אֶת מָתְנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בָאֶמְצַע:<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|ט|כלאים}} <קטע התחלה=י/>אוֹתוֹת הַגַּרְדִּין וְאוֹתוֹת הַכּוֹבְסִים, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת, אֵינָהּ חִבּוּר, וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת פָּטוּר. עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד, חִבּוּר, וְיֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאַיִם:<קטע סוף=י/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|כלאים ט]] [[קטגוריה:מסכת כלאים|ט]] </noinclude> hqyakcaj467xry30hfb5phpizqxplyp מי אדר והוד 0 1734967 3011285 3011234 2026-05-05T17:24:17Z מו יו הו 37729 אני סבור שעדיף לנצל את התבנית בכדי לחסוך את ההערות בתוך הטקסט 3011285 wikitext text/x-wiki {{פיוט| | שם = מי אדר והוד | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי נשמת|פיוט נשמת]] | תת-סוג = ל{{צ|מי ידמה לך}} | מועד = | מחבר = | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#מ-983|מ-983]] | מנהגים = נאמר (בדילוג על אותיות ז-ר) למנהג וורמייזא{{הערה|בראשונים מובא גם כמנהג מגנצא ועוד מקומות.}} בשבת בראשית{{הערה|מפני שמוזכר בו {{צ|יום בראשית בריית עולם}}}} וביום ראשון של שבועות.{{הערה|מפני שמוזכר בו {{צ|יום ועד מתן עוז}}}} }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{מילת קבע|מִי}} {{סי|אֵ}}דֶר וָהוֹד עָלָיו הָעֳלַם{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|בְּ}}רֵאשִׁית בְּרִיַּת עוֹלָם {{מילת קבע|מִי}} {{סי|גֵּ}}אוּת לָבֵשׁ וְהֻכְלַל בְּכַרְבּוּל{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|דִּ}}ין דּוֹר הַמַּבּוּל {{מילת קבע|מִי}} {{סי|הִ}}תְאַזַּר עֹז{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|וַ}}עַד מַתַּן עֹז{{ש}} {{מילת קבע|מִי}} {{סי|זַ}}ךְ כַּשֶּׁלֶג לְבוּשׁוֹ{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|חַ}}ת בֵּל לְהוֹבִישׁוֹ {{מילת קבע|מִי}} {{סי|טֻ}}כְסַס בְּתִלְבֹּשֶׁת נְקָמָה{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּ}}{{סי|י}}{{מילת קבע|וֹם}} מִמַּדַּי נִפְרַעְתָּ בְּקִנְאָה {{מילת קבע|מִי}} {{סי|כַּ}}מְּעִיל טַלִּית נִתְנָאָה{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|לְ}}שַׂר יָוָן עוֹרַרְתָּ קִנְאָה {{מילת קבע|מִי}} {{סי|מַ}}דּוֹ כַּשִּׁרְיָן צְדָקָה{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|נִ}}כְשָׁלִים חַיִל לְחַזְּקָה {{מילת קבע|מִי}} {{סי|ס}}וּדָרוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|עֻ}}טַּר בְּכָל שָׁעָה {{מילת קבע|מִי}} {{סי|פּ}}וֹרֵעַ בִּלְבוּשׁוֹ אָדוֹם {{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|צֹ}}עֶה בְּכֹחַ מֵאֱדוֹם {{מילת קבע|מִי}} {{סי|קָ}}שׁוּט פּוֹרְפֵּרוֹן הָדוּר{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|רִ}}בְבָן שְׁבָחוֹ סָדוּר {{מילת קבע|מִי}} {{סי|שֻׁ}}פַּר בְּגִלּוּמִים חֲבוּשִׁים{{ש}} {{מילת קבע|כָּמוֹךָ בְּיוֹם}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת עֲשָׂרָה לְבוּשִׁים.{{ש}} {{הור|מי ידמה לך}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי נשמת]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:פיוטי שבת בראשית]] 5yyblm9df6yjjz1bt3ty6uykm7yidd4 מקור:חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה) 116 1739402 3011363 3002602 2026-05-06T07:05:25Z Shahar9261 22508 תיקון מס' 1 3011363 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026 <מאגר 2242333 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). @ 1. (תיקון: תשפ"ו) : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי) כהוראת שעה בתקופה שמיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027 (להלן - תקופת הוראת השעה).)) @ 2. שיפוי המוסד לביטוח לאומי : אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות [[חוק הביטוח הלאומי]] כנוסחו [[בסעיף 1 לחוק זה]] ושלא הייתה משתלמת אלמלא ההוראות כאמור. @ 3. (תיקון: תשפ"ו) : ((הנוסח שולב [[בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]] כהוראת שעה בתקופה שמיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027.)) @ 4. (תיקון: תשפ"ו) : ((הנוסח שולב [[=חוק מענק מיוחד|בחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - מקרים מיוחדים), התש"ף-2020]] (להלן - חוק מענק מיוחד).)) @ 5. תשלומים ראשונים : תשלומים ראשונים לפי [[חוק הביטוח הלאומי]] ולפי [[חוק מענק מיוחד]], כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה. @ 6. שמירת דינים : אין בהוראות [[סעיף 3 לחוק זה]] כדי לגרוע מאיסור על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה לפי [[פרק שביעי לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]], או לפי [[סימן א' לפרק שביעי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]]. @ 7. מצב מיוחד בעורף - הוראת שעה - תעסוקה : בתקופה שמיום כ"ח באייר התשפ"ו (15 במאי 2026) עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027), רשאי שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, לקבוע, בצו, כי הוראות חוק זה יחולו, בשינויים שלהלן, בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי [[סעיף 9ד לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]: : (1) התקופה הקובעת תהיה התקופה שיקבע השר בצו האמור; : (2) [[בסעיף 177א לחוק הביטוח הלאומי]], במקום "30" יקראו "14" [[ובסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד]], כנוסחו בחוק זה, במקום "10" יקראו "14"; : (3) הוראות [[+|סעיפים 179כט(ו)]] [[ו-179לא לחוק הביטוח הלאומי]] כנוסחן בחוק זה - לא יחולו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יריב לוין שר העבודה * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת ixjua419mz1spp8seb0rtsjxiow5vls חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה) 0 1739414 3011401 3002605 2026-05-06T09:02:46Z OpenLawBot 8112 [3011363] תיקון מס' 1 3011401 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2242333}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי) כהוראת שעה בתקופה שמיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027 (להלן – תקופת הוראת השעה).}} {{ח:סעיף|2|שיפוי המוסד לביטוח לאומי}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1 לחוק זה}} ושלא הייתה משתלמת אלמלא ההוראות כאמור. {{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}} כהוראת שעה בתקופה שמיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027.}} {{ח:סעיף|4||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|בחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש״ף–2020}} (להלן – חוק מענק מיוחד).}} {{ח:סעיף|5|תשלומים ראשונים}} {{ח:ת}} תשלומים ראשונים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|חוק מענק מיוחד}}, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|6|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}} כדי לגרוע מאיסור על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#פרק 7|פרק שביעי לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#פרק 7 סימן א|סימן א׳ לפרק שביעי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}. {{ח:סעיף|7|מצב מיוחד בעורף – הוראת שעה – תעסוקה}} {{ח:ת}} בתקופה שמיום כ״ח באייר התשפ״ו (15 במאי 2026) עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), רשאי שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, לקבוע, בצו, כי הוראות חוק זה יחולו, בשינויים שלהלן, בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף, ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}: {{ח:תת|(1)}} התקופה הקובעת תהיה התקופה שיקבע השר בצו האמור; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 177א|בסעיף 177א לחוק הביטוח הלאומי}}, במקום ”30“ יקראו ”14“ {{ח:חיצוני|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)#סעיף 8ז|ובסעיף 8ז(2) לחוק מענק מיוחד}}, כנוסחו בחוק זה, במקום ”10“ יקראו ”14“; {{ח:תת|(3)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179כט|סעיפים 179כט(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 179לא|ו־179לא לחוק הביטוח הלאומי}} כנוסחן בחוק זה – לא יחולו. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרץ 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר * '''יריב לוין'''<br>שר העבודה * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2fk1kb276y4qznvzf37omar9dgvk0h8 מקור:חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית 116 1739546 3011347 3005255 2026-05-06T06:41:20Z Shahar9261 22508 תיקון טעות 3011347 wikitext text/x-wiki <שם> חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026 <מאגר 2242357 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 498|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|25:12433004)), ((563|ת"ט|3525)). __TOC__ == פרק א': מטרה ופרשנות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה היא שיקום אזורים שנפגעו מנזק מלחמה בדרך של התחדשות עירונית תוך איזון בין האינטרס הציבורי בקידום מהיר, יעיל ומיטבי של התחדשות עירונית ובין שמירה על זכות הקניין של הפרט. @ 2. פרשנות : (א) בחוק זה - ::- "אזור לשיקום והתחדשות" - כמשמעותו [[בסעיף 3]]; ::- "בית משותף" - אחד מאלה: ::: (1) כמשמעותו [[בפרק ו' לחוק המקרקעין]]; ::: (2) בית כמשמעותו [[בפרק ו'1 לחוק המקרקעין]]; ::- "בניין" - כהגדרתו [[#1|בחוק התכנון]], למעט מבנה כאמור [[-#1|בפסקאות (1) ו-(2) לאותה הגדרה]]; ::- "בניין הרוס" - בניין שנגרם לו נזק מלחמה, ומהנדס הרשות המקומית שבתחומה נמצא הבניין קבע, לעניין חוק זה, כי בשל אותו נזק הוא נהרס או שיש להרסו; ::- "בעל דירה" - כהגדרתו [[בחוק פינוי ובינוי]], לרבות בעל זכות במקרקעין באזור לשיקום והתחדשות שערב קרות נזק המלחמה הייתה בבעלותו דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות; ::- "בעל מגרש" - בעלים, לרבות חוכר לדורות, של מגרש כמשמעותו [[בסעיף 4(3)]]; ::- "דירת תמורה" - אחת מאלה, לפי העניין: ::: (1) דירה בבניין חדש שייבנה במסגרת מיזם להתחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות שתינתן לבעל דירה בבניין שנהרס במסגרת מיזם כאמור, בתמורה למכירת זכויותיו בדירה ערב הריסתה; ::: (2) הדירה המחודשת של בעל הדירה בבניין שיעובה במסגרת מיזם להתחדשות עירונית שתחודש במסגרת מיזם להתחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות בתמורה למכירת זכויותיו באותה דירה ערב עיבוי הבניין; ::- "הוצאות הדיור החלופי" - כמשמעותן [[בתקנה 2(ג) לתקנות מס רכוש]]; ::- "הוצאות שיקום הנזק" - כהגדרתן [[בתקנות מס רכוש]]; ::- "הסכם ארגון" - הסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית כהגדרתו [[בחוק הסכמים לארגון עסקאות]]; ::- "הסכם יציאה" - הסכם בין יזם ובין בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות אשר על פיו מתחייב בעל הדירה למכור את מלוא זכויותיו במקרקעין ליזם בתמורה כספית האמורה [[בסעיף 38(א)(1)]] [[או 43(א)(3)(א)]], לפי העניין; ::- "הסכם יציאה מוגדל" - הסכם יציאה שחלות לגביו הוראות [[סעיף 38]]; ::- "הוועדה למתחמים מועדפים" - הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים, שהוקמה לפי [[סעיף 5 לחוק מתחמים מועדפים]]; ::- "ועדת ההשגות" - כמשמעותה [[בסעיף 9א(ב) לפקודת הקרקעות]]; ::- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]; ::- "חוק הסכמים לארגון עסקאות" - [[=חוק הסכמים לארגון עסקאות|חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017]]; ::- "חוק מיסוי מקרקעין" - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]]; ::- "חוק מס רכוש" - [[=חוק מס רכוש|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]]; ::- "חוק המקרקעין" - [[חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969]]; ::- "חוק מתחמים מועדפים" - [[=חוק מתחמים מועדפים|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014]]; ::- "חוק פינוי ובינוי" - [[=חוק פינוי ובינוי|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006]]; ::- "חוק הרשות הממשלתית" - [[=חוק הרשות הממשלתית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016]]; ::- "חוק התכנון" - [[=חוק התכנון|חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; ::- "יזם שיקום" - יזם שאושר כיזם שיקום לפי [[סעיף 40]]; ::- "מארגן" - כהגדרתו [[בחוק הסכמים לארגון עסקאות]]; ::- "מוסד תכנון" - הוועדה המקומית או הוועדה למתחמים מועדפים; ::- "מועד ההכרזה" - מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות; ::- "מיזם להתחדשות עירונית" - כהגדרתו [[בחוק הרשות הממשלתית]]; ::- "מנהל מס רכוש" - המנהל כהגדרתו [[בחוק מס רכוש]]; ::- "מנהל הרשות להתחדשות עירונית", "המנהל" - מנהל הרשות להתחדשות עירונית שמונה לפי [[סעיף 5 לחוק הרשות הממשלתית]]; ::- "נזק מלחמה" - כהגדרתו [[בסעיף 35 לחוק מס רכוש]]; ::- "עסקה עם בעל דירה" - חוזה בין יזם ובין בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות, אשר על פיו מתחייב בעל הדירה למכור את מלוא זכויותיו במקרקעין ליזם לשם הקמת מבנה חדש או עיבוי מבנה קיים, בהתאם לתוכנית לשיקום והתחדשות, הכולל בין השאר את כל אלה: ::: (1) העקרונות לקביעת התמורה שיקבל כל בעל דירה לפי החוזה; ::: (2) המועדים המרביים לאישור תוכנית לשיקום והתחדשות, לקבלת היתר בנייה ולמסירת הדירה החדשה לבעל הדירה בהתאם לחוזה; ::: (3) פרטים בדבר הגורם שיבצע את עבודות הבנייה בהתאם לחוזה או תנאים לבחירתו של הגורם כאמור, לרבות לעניין ניסיונו בתחום; ::: (4) התחייבות מטעם היזם להעמיד לטובת בעל הדירה ערבויות לשם הבטחת התחייבויותיו של היזם לפי החוזה; ::- "עסקה עם בעל מגרש" - חוזה בין יזם ובין בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, אשר על פיו מתחייב בעל המגרש למכור את זכויותיו במגרש לשם מימוש תוכנית לשיקום והתחדשות; ::- "עסקה לפי תוכנית חיזוק" - כהגדרתה [[בחוק הסכמים לארגון עסקאות]]; ::- "עסקת פינוי ובינוי" - כהגדרתה [[בחוק פינוי ובינוי]]; ::- "עסקת שיקום" - עסקה עם בעל דירה או עסקה עם בעל מגרש; ::- "פקודת הקרקעות" - [[=פקודת הקרקעות|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]]; ::- "הצוות המייעץ" - כמשמעותו [[בסעיף 10]]; ::- "צפיפות" - צפיפות נטו או צפיפות ברוטו, כהגדרתן בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35); ::- "רוב מיוחד של בעלי הדירות" - אחד או יותר מאלה: ::: (1) רוב בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שבבעלותם רוב הדירות בכל אחד ממרבית הבניינים באותו אזור, ובלבד שכל בניין לפי [[סעיף 4(2)]] הוא אחד מהבניינים כאמור; ::: (2) בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שבבעלותם ארבע חמישיות לפחות מתוך כלל הדירות שבאותו אזור; ::: לעניין הגדרה זו, יראו מגרש שאין בו בניין כאמור [[בסעיף 4(3)]] כמגרש שיש בו דירה אחת; ::- "הרשות להתחדשות עירונית" - הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כהגדרתה [[בחוק הרשות הממשלתית]]; ::- "תוכנית לשיקום והתחדשות" - תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת שגבולותיה זהים לגבולות אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי [[סעיף 3]], שמטרתה פינוי לשם בינוי או עיבוי הבנייה באזור לשיקום והתחדשות, ולעניין זה יראו את הגבולות כזהים אף אם הם אינם כוללים את המגרשים הציבוריים שנכללו בגבולות ההכרזה לפי [[סעיף 4(4)]]; ::- "תקנות מס רכוש" - [[=תקנות מס רכוש|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973]]. : (ב) לכל מונח [[בפרקים ב']] [[ו-ג']] תהיה המשמעות הנודעת לו [[בחוק התכנון]], אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. == פרק ב': אזורים לשיקום והתחדשות == === סימן א': הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות === @ 3. הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות : (א) הממשלה, או ועדת שרים שהיא הסמיכה לעניין זה לפי סעיף קטן (ד) (בחוק זה - הממשלה), רשאית להכריז, בצו, לפי המלצת הצוות המייעץ, על שטח שבו נמצא בניין הרוס, לבד או יחד עם בניינים הרוסים אחרים, כעל אזור לשיקום והתחדשות שגבולותיו ייקבעו בהתאם להוראות [[פרק זה]], אם מצאה כי יש הצדקה לקידום או למימוש של מיזם התחדשות עירונית באותו שטח, בדרך של החלת הוראות חוק זה, כולן או חלקן. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הממשלה, לפי המלצת הצוות המייעץ, רשאית להכריז, בצו, על שטח כעל אזור לשיקום והתחדשות שגבולותיו ייקבעו בהתאם להוראות [[פרק זה]], אף אם אין בו בניין הרוס, אם מצאה כי יש הצדקה לקידום או למימוש של מיזם התחדשות עירונית באותו שטח, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) השטח כולל לפחות שלושה בניינים הכוללים יחד 12 דירות לפחות; :: (2) לפי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית שבתחומה נמצאים הבניינים האמורים בפסקה (1) ושל מהנדס מטעם מנהל מס רכוש, אירע נזק מלחמה משמעותי הגורם לפגיעה במצבו הפיזי של בניין כאמור בפסקה (1), ביציבותו ובבטיחותו ששיקומו יארך זמן רב. : (ג) הוגשה המלצת הצוות המייעץ לממשלה לפי [[סעיף 13]] לעניין הכרזה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאית הממשלה לאשר את המלצת הצוות המייעץ בכללה או לדחותה. : (ד) הממשלה רשאית להסמיך ועדת שרים בסמכויות הממשלה לפי חוק זה, ובלבד שההסמכה כאמור תקבע כי ועדת השרים מוסמכת לקבל החלטות על דעת הממשלה. @ 4. גבולותיו של אזור לשיקום והתחדשות : גבולותיו של אזור לשיקום והתחדשות יכללו את המגרש או את המגרשים שבהם בניין הרוס כאמור [[בסעיף 3(א)]], או בניינים כאמור [[בסעיף 3(ב)]], וניתן לכלול באזור האמור מגרשים נוספים כמפורט להלן, והכול לפי המלצת הצוות המייעץ: : (1) מגרש שיש בו בניין שנגרם לו נזק מלחמה ואינו בניין הרוס, ואשר ניתנה לגביו חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית שבתחומה נמצא הבניין, הכוללת התייחסות למצבו הפיזי של הבניין, ליציבות הבניין או לבטיחותו, בין השאר בשל נזק המלחמה, לעבודות הנדרשות לשיקום הבניין שלא בדרך של הריסתו ובנייתו מחדש, לעלותן ולמשך הזמן המשוער לביצוען, והצוות המייעץ קבע, בין השאר בהסתמך על חוות הדעת האמורה, כי יש הצדקה להריסתו; : (2) מגרש שיש בו בניין שלא מתקיים לגביו האמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים כל אלה: :: (א) על פי חוות דעתו של מתכנן המחוז יש נחיצות מובהקת לכלול את המגרש באזור לשיקום והתחדשות לשם קידום מיזם להתחדשות עירונית באזור, בין השאר בהסתמך על הצורך בהסדרת גישה ונגישות בשטחי ציבור ותשתיות, בהרחבת שטח מגרש לצורך בנייה לגובה או אם לפחות בשני צדדיו של המגרש יש מגרש ובו בניין הרוס או מגרש כאמור [[בסעיף 3(ב)]], והכול אם אין אפשרות למתן מענה תכנוני בלא הכללת המגרש באזור כאמור (בסעיף זה - נחיצות מובהקת); :: (ב) מספר הבניינים במגרשים שייכללו באזור לשיקום והתחדשות לפי פסקה זו לא יעלה על 25% מסך כל הבניינים הכלולים באותו אזור; : (3) מגרש שערב קרות נזק המלחמה לא היה בו בניין, ובלבד שעל פי חוות דעתו של מתכנן המחוז יש נחיצות מובהקת לכלול אותו באזור לשיקום והתחדשות לשם קידום מיזם להתחדשות עירונית באזור; כלל האזור מגרש לפי פסקה זו, לא יעלה שטח המגרשים שייכללו באזור כאמור לפי פסקה זו ופסקה (2) על 40% משטח האזור לשיקום והתחדשות; : (4) מגרשים ציבוריים הגובלים במגרשים כאמור בסעיף זה שיש הצדקה תכנונית לכלול אותם בהתאם לחוות דעת של מתכנן המחוז; בפסקה זו, "מגרש ציבורי" - מגרש המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם [[בסעיף 188(ב)(1) לחוק התכנון]] שבבעלות המדינה, רשות הפיתוח, קרן קיימת לישראל או רשות מקומית. @ 5. תוכן ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות : הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות לפי [[סעיף 3]] ([[בסימן זה]] - ההכרזה) תכלול את כל אלה, והכול לפי המלצת הצוות המייעץ: : (1) תחום האזור, המגרשים הכלולים בו, ובכלל זה מספרי הגוש והחלקה, שם השכונה והרחוב וכן מספרי הבתים שכלולים באזור; : (2) הצפיפות המזערית באזור, וניתן לקבוע צפיפות שונה לסוגים שונים של תוכניות, ובלבד שהצפיפות שתיקבע כאמור לא תפחת מהצפיפות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית החלה באזור. @ 6. המועד להכרזה על אזור לשיקום והתחדשות : (א) הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות לפי [[סעיף 3]] תיעשה לא יאוחר מ-60 ימי עבודה ממועד קרות נזק המלחמה לבניין או לבניינים האמורים [[באותו סעיף]]. : (ב) יושב ראש הצוות המייעץ רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 10 ימי עבודה. : (ג) שר האוצר רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימי עבודה, בשל נסיבות מיוחדות, לרבות בשל מצב מיוחד בעורף כמשמעותו [[בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; האריך יושב ראש הצוות המייעץ את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב), בתקופה או בתקופות נוספות, תבוא ההארכה כאמור במניין הימים האמורים בסעיף קטן זה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), אירע נזק מלחמה כאמור באותו סעיף קטן בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד ערב תחילתו של חוק זה, יחל מניין התקופה שבאותו סעיף קטן ביום תחילתו של חוק זה. @ 7. פרסום באתר האינטרנט : הודעה על הכרזה לפי [[סעיף 3]] תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון ותכלול את הפרטים לפי [[סעיף 5]]. @ 8. פרסום על ידי הרשות המקומית : (א) הרשות המקומית שהאזור לשיקום והתחדשות נמצא בתחומה תפרסם, בתוך שלושה ימי עבודה ממועד ההכרזה, הודעה במתכונת ובנוסח שעליהם יורה מנהל הרשות להתחדשות עירונית כאמור [[בסעיף 60]]; ההודעה תכלול את כל אלה: :: (1) הודעה על ההכרזה ובה הפרטים לפי [[סעיף 5]]; :: (2) פרטים בדבר המנגנון לרכישת זכויות במקרקעין מבעלי הדירות באותו אזור בידי יזם שיקום, לפי חוק זה, במסגרת הסכם היציאה, ובכלל זה הדרך למתן הסכמה לרכישת זכויות במסגרת ההסכם האמור ותוצאות מתן ההסכמה, לרבות התנאים שבהתקיימם תושלם רכישת זכויותיו של בעל דירה כאמור בידי יזם השיקום וישולם לו סכום הרכישה; :: (3) פרטים בדבר התנאים שעל יזם שיקום לעמוד בהם כדי לקבל סיוע מהמדינה לפי [[סעיף 45]]; :: (4) זכותם של בעלי הדירות באותו אזור להעביר לשמאי הממשלתי הראשי נתונים הנוגעים לעריכת השומה לפי [[סעיף 33(א)]], והדרך להעברתם; :: (5) זכותם של בעלי הדירות באותו אזור להגיש השגה על השומה, לפי [[סעיף 34]], והדרך להגשתה. : (ב) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשלט במקום בולט באזור כאמור, בהתחשב ככל האפשר במצב באזור שהוכרז כאמור, בין השאר, עקב נזק המלחמה, ובאתר האינטרנט של הרשות המקומית. : (ג) נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב), הרשות המקומית תפעל למסירת הודעות, בין השאר באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מסרון, לבעל דירה או לבעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, אם יש ברשותה את כתובת הדואר האלקטרוני או את מספר הטלפון הנייד שלו. @ 9. אזור לשיקום והתחדשות - מתחם פינוי ובינוי : יראו אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי [[סעיף 3]] גם כמתחם פינוי ובינוי שהוכרז לפי [[סעיף 14(א)(1) לחוק הרשות הממשלתית]], ויחולו עליו הוראות [[סעיף 14(ו) לחוק האמור]], בשינוי זה: במקום "מנהל הרשות" תבוא "הממשלה". === סימן ב': הצוות המייעץ לעניין הכרזה === @ 10. הצוות המייעץ : (א) לשם מתן המלצה לפי [[סעיף 3]], יוקם צוות מייעץ שחבריו הם - :: (1) מנהל מינהל התכנון שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לעניין זה; :: (3) מנהל הרשות להתחדשות עירונית שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו או את מנהל אגף תכנון ברשות; :: (4) הממונה על התקציבים במשרד האוצר שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגן הממונה על התקציבים שהוא הסמיך לעניין זה; :: (5) מנהל מס רכוש שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו או מנהל תחום התחדשות עירונית באגף מס רכוש וקרן הפיצויים ברשות המסים בישראל; :: (6) השמאי הממשלתי הראשי שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו; :: (7) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח המיועד להכרזה שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו. : (ב) חבר סגל אקדמי של מוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], החבר בוועדה המייעצת לשר האוצר לפי [[סעיף 2א(א)(11) לפקודת הקרקעות]], יהיה משקיף בצוות המייעץ. : (ג) המניין החוקי בישיבות הצוות המייעץ הוא רוב חבריו ובהם היושב ראש; החלטות הצוות המייעץ יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של היושב ראש. : (ד) הצוות המייעץ רשאי לקבוע את סדרי עבודתו ואת סדרי דיוניו, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; קבע הצוות כאמור, יפורסמו סדרי עבודתו וסדרי דיוניו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. : (ה) קיום הצוות המייעץ, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הצוות המייעץ, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בו רוב חבריו. @ 11. המלצת הצוות המייעץ : (א) הצוות המייעץ רשאי להמליץ לממשלה על קביעת אזורים לשיקום והתחדשות לפי [[סעיף 3]], ויכלול בהמלצותיו את הפרטים המפורטים [[בסעיף 5]]. : (ב) הצוות המייעץ רשאי לכלול בהמלצה מגרשים לפי [[סעיף 4]], ולעניין זה יסתמך בין השאר על חוות הדעת המפורטות [[באותו סעיף]]; במתן ההמלצה יתחשב הצוות המייעץ גם באלה: :: (1) ההיתכנות הכלכלית למימוש המיזם בשטח המיועד להכרזה כאזור לשיקום והתחדשות, לרבות באמצעות סיוע של המדינה במימונו, בין השאר בהסתמך על חוות דעת מהנדס מטעם מנהל מס רכוש, אשר יקבע את עלותן של הוצאות שיקום הנזק שנגרם לבניינים בשטח האמור; בעלות כאמור ייכללו הוצאות הדיור החלופי; :: (2) התוכניות המאושרות והמופקדות והתוכניות שהוחלט להפקידן החלות בשטח המיועד להכרזה כאזור לשיקום והתחדשות. : (ג) חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון בתוך שלושה ימי עבודה מיום הגשתן ולא יאוחר מ-21 ימי עבודה לפני העברת המלצת הצוות המייעץ לממשלה. @ 12. הערות להודעה על המלצה : (א) מנהל מינהל התכנון יפרסם הודעה, 21 ימי עבודה לפחות לפני העברת המלצת הצוות המייעץ לממשלה, על הכוונה להמליץ על אזור כאזור לשיקום והתחדשות (בסעיף זה - הודעה על המלצה), בצירוף חוות הדעת שהוגשו לצוות המייעץ לפי [[פרק זה]], ויציין את המען והמועדים להגשת הערות להודעה על המלצה ואת הדרכים להגשתן; הודעה כאמור תפורסם בכל אלה: :: (1) אתר האינטרנט של מינהל התכנון; :: (2) אתר האינטרנט של הרשות המקומית שבתחומה נכלל השטח המיועד להכרזה; :: (3) על גבי שלט במקום בולט בשטח המיועד להכרזה, בהתחשב ככל האפשר במצב באזור, בין השאר עקב נזק המלחמה. : (ב) מי שרואה את עצמו נפגע מההודעה על המלצה רשאי להגיש הערות בכתב, בתוך 14 ימי עבודה מיום הפרסום האחרון לפי פסקאות (1) ו-(2) בסעיף קטן (א); הצוות המייעץ ידון ויכריע בהערות. @ 13. העברת המלצת הצוות המייעץ לממשלה : הצוות המייעץ יגיש לממשלה את המלצתו לעניין האזור המומלץ להכרזה, חוות הדעת שהוגשו לו לפי [[פרק זה]], ההערות שהוגשו לו והכרעותיו בעניינן, וכן את עמדת ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא האזור, אם הוא מתנגד להמלצה. == פרק ג': תכנון ובנייה באזור לשיקום והתחדשות == === סימן א': הוראות לעניין תוכניות באזור לשיקום והתחדשות === @ 14. היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים : הכריזה הממשלה על אזור לשיקום והתחדשות, לא יינתנו באזור כאמור היתרי בנייה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתקופה של 60 ימי עבודה ממועד ההכרזה או עד לקביעת תנאים לפי [[סעיף 78 לחוק התכנון]] בידי מוסד התכנון, לפי המוקדם. @ 15. תוכנית קיימת באזור לשיקום והתחדשות : (א) הוכרז אזור לשיקום והתחדשות וקיימת תוכנית מאושרת שמטרתה פינוי לשם בינוי או עיבוי הבנייה, שגבולותיה זהים לגבולות ההכרזה של האזור לשיקום והתחדשות, הכוללת את כל המגרשים באזור לשיקום והתחדשות שנכללו בהכרזה לפי [[סעיפים 3]] [[ו-4(1) עד (3)]], יראו את התוכנית האמורה כתוכנית שאושרה לפי הוראות חוק זה; לעניין זה יראו את הגבולות כזהים אף אם הם אינם כוללים את המגרשים הציבוריים שנכללו בהכרזה לפי [[סעיף 4(4)]] או את חלקם; יושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר יודיע על כך ליושב ראש הוועדה המקומית בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההכרזה. : (ב) הוכרז אזור לשיקום והתחדשות וקיימת במועד ההכרזה תוכנית שהופקדה או שהוחלט להפקידה שמטרתה פינוי לשם בינוי או עיבוי הבנייה, יחולו הוראות אלה: :: (1) אם גבולות התוכנית האמורה זהים לגבולות ההכרזה, ימשיך מוסד התכנון שהחליט להפקידה לדון בה, ואם אישר את התוכנית יראו את התוכנית כתוכנית שאושרה לפי חוק זה; היה מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית הוועדה המחוזית והתוכנית לא אושרה בתוך שמונה חודשים ממועד ההכרזה, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים והיא תמשיך לדון בה לפי הוראות [[פרק זה]] מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; :: (2) אם גבולות התוכנית האמורה אינם זהים לגבולות ההכרזה, יחולו הוראות אלה: ::: (א) מתכנן מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית יודיע למנהל מינהל התכנון בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההכרזה, אם ניתן להתאים את התוכנית לגבולות ההכרזה בלא הליך של הפקדה מחדש; הודיע מתכנן מוסד התכנון כי ניתן להתאים את התוכנית כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); הוראות פסקת משנה זו יחולו גם אם התוכנית טרם הופקדה ומתכנן מוסד התכנון בחן אם היה נדרש להפקידה מחדש כדי להתאימה לגבולות ההכרזה אילו הופקדה; ::: (ב) לא ימשיך מוסד התכנון לדון בתוכנית, אלא אם כן התאים את גבולות התוכנית לגבולות ההכרזה; ::: (ג) הודיע מתכנן מוסד התכנון כי לא ניתן להתאים את התוכנית לגבולות ההכרזה בלא הפקדה מחדש כאמור בפסקת משנה (א) או שלא הודיע כאמור בתוך שבעה ימי עבודה, יראו את החלטת הפקדת התוכנית כבטלה, ואם התוכנית הופקדה - תפורסם על כך הודעה בדרך שבה מתפרסמת הודעה על הפקדה. : (ג) בסעיף זה, "מוסד תכנון" - כהגדרתו [[בחוק התכנון]]. @ 16. הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות והמועד להגשתה ולהפקדתה : על אף האמור [[בסעיף 61א לחוק התכנון]] - : (1) תוכנית לשיקום והתחדשות תוגש לוועדה המקומית על ידי רשות מקומית או ועדה מקומית בלבד, כל אחת בתחום מרחבה, ובלבד שהודיעה בכתב למנהל מינהל התכנון ולמנהל הרשות להתחדשות עירונית בתוך 21 ימים ממועד ההכרזה, כי היא מעוניינת להגיש את התוכנית; : (2) לא הודיעה הרשות המקומית או הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), או שהודיעה כאמור ולא הוגשה התוכנית בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרזה או שלא הופקדה תוכנית כאמור בתוך שישה חודשים ממועד ההכרזה, לא תהיה הוועדה המקומית מוסמכת עוד לדון בתוכנית לשיקום והתחדשות, והרשות להתחדשות עירונית תגיש לוועדה למתחמים מועדפים, בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, תוכנית לשיקום והתחדשות; משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק, ובכלל זה הרשות להתחדשות עירונית, או חברה ממשלתית שהנושא בתחום עיסוקה, רשאים להודיע למנהל הרשות להתחדשות עירונית, בתוך שבעה ימי עבודה מתום התקופה האמורה, לפי העניין, על כוונתם להגיש תוכנית כאמור; נמסרה הודעה על ידי יותר מגורם אחד כאמור, תוגש התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים על ידי הגורם שהודיע על כך לראשונה; : (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), תוכנית לשיקום והתחדשות שבתחומן של שתי רשויות מקומיות או יותר, תוגש לוועדה למתחמים מועדפים על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרזה; : (4) יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה להפקדה בפסקה (2), בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. @ 17. מסמכים שיש להגיש לוועדה המקומית עם הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות : על אף האמור [[+|בסעיפים 61א]] [[ו-62ב(ה) לחוק התכנון]], הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה המקומית על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית - יוגשו הערות מהנדס הוועדה המקומית לאחר בדיקה תכנונית מוקדמת כאמור [[בסעיף 62ב(ה) לחוק התכנון]], עם הגשת התוכנית לוועדה המקומית. @ 18. סמכויות הוועדה המקומית : הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה המקומית על ידי הוועדה המקומית או על ידי הרשות המקומית כאמור [[בסעיף 16(1)]], יהיו לה, לגבי אותה תוכנית, כל הסמכויות הנתונות לפי [[חוק התכנון]] לוועדה מקומית ולוועדה מחוזית, בכפוף להוראות אלה: : (1) הצפיפות שתיקבע בתוכנית לא תפחת מהצפיפות שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 5(2)]]; : (2) לא מתקיים לגבי התוכנית אחד או יותר מהמפורטים [[בסעיף 62א(ו) לחוק התכנון]]; : (3) נקבעו בתוכנית שימושים לצורכי ציבור במגרש שאינו מיועד רק לצורכי ציבור - לא יעלה השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים האמורים על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע; בפסקה זו, "צורכי ציבור" - גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי, וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים, כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים. @ 19. אישור תוכנית לשיקום והתחדשות בוועדה המקומית : הוועדה המקומית תחליט לאשר תוכנית לשיקום והתחדשות או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש המועצה הארצית, רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. @ 20. סמכויות הוועדה למתחמים מועדפים : (א) יראו אזור לשיקום והתחדשות כמתחם מועדף שהוכרז לפי [[סעיף 3(א)(3) לחוק מתחמים מועדפים]], ואולם הוראות [[סעיף 3(ז) לחוק האמור]] לא יחולו על מתחם זה. : (ב) לעניין קידום תוכנית לשיקום והתחדשות בוועדה לקידום מתחמים מועדפים, יחולו הוראות אלה: :: (1) [[סעיף 4(א) לחוק מתחמים מועדפים]] - לא יחול; :: (2) הוראות [[סעיף 9(א) עד (ב1) לחוק מתחמים מועדפים]] - לא יחולו; :: (3) לתוכנית תצורף המלצת הוועדה המקומית; לא נתנה הוועדה המקומית את המלצתה בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו פנה אליה מגיש התוכנית, תוגש התוכנית בלא המלצתה; :: (4) הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה למתחמים מועדפים ולא אושרה בתוך התקופות הקבועות בחוק זה, ידווח על כך יושב ראש הוועדה למתחמים מועדפים לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בתוך שבעה ימים מיום שחלפו המועדים הקבועים בחוק זה. @ 21. העברת תוכנית לוועדה למתחמים מועדפים : (א) על אף האמור [[בסעיף 16(2)]], החליטה ועדה מקומית להפקיד תוכנית לשיקום והתחדשות ולא הופקדה תוכנית כאמור בתוך שישה חודשים ממועד ההכרזה, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 22(ב)]]. : (ב) הופקדה תוכנית לשיקום והתחדשות על ידי הוועדה המקומית ולא אושרה במועד האמור [[בסעיף 19]], תועבר לוועדה למתחמים מועדפים; הוועדה למתחמים מועדפים רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית. @ 22. אישור תוכנית לשיקום והתחדשות בוועדה למתחמים מועדפים : (א) הוועדה למתחמים מועדפים תחליט, בתוך 12 חודשים ממועד הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות, אם לאשרה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה; יושב ראש המועצה הארצית, רשאי, לבקשת הוועדה למתחמים מועדפים, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. : (ב) הועברה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה למתחמים מועדפים לפי הוראות [[סעיף 21]], תחליט הוועדה למתחמים מועדפים, בתוך שישה חודשים מהמועד שבו התוכנית הועברה אליה, אם לאשר את התוכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה; יושב ראש המועצה הארצית, רשאי, לבקשת הוועדה למתחמים מועדפים, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. : (ג) הוועדה למתחמים מועדפים רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית. @ 23. הוראות מיוחדות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות : (א) תוכנית לשיקום והתחדשות תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בנייה מכוחה, בלא צורך באישורה של תוכנית נוספת או באישור של גוף שאינו רשות הרישוי, בתיאום או בהתייעצות עימו כתנאי למתן ההיתר; נקבע בתוכנית כי נדרשים אישור של רשות הרישוי, או תיאום או התייעצות עימה, ייקבעו בתוכנית התנאים או המסמכים הנדרשים לקיום אותם אישור, תיאום או התייעצות ופרק הזמן לקיומם על ידי רשות הרישוי, ובלבד שאותה תקופה לא תעלה על שישה חודשים ממועד שליחת כל המסמכים האמורים לרשות הרישוי בדרך מקוונת; חלף פרק הזמן שנקבע כאמור, יראו זאת כקיום חובת האישור, התיאום או ההתייעצות, לפי העניין. : (ב) כללה תוכנית לשיקום והתחדשות שאינה תוכנית לרישוי מהיר כהגדרתה [[בסעיף 25]], הוראות איחוד וחלוקה ללא הסכמה, לפי [[סימן ז' לפרק ג' בחוק התכנון]], יחולו הוראות אלה: :: (1) בהערכת שווי מגרש קודם כמשמעותו [[בסעיף 122 לחוק התכנון]], שאירע בו נזק מלחמה, יוערך שוויו כאילו לא אירע בו נזק המלחמה; :: (2) על אף האמור [[בסעיף 124 לחוק התכנון]], בתוכנית ייקבע כי תחילת תוקפה של החלוקה החדשה תהיה ביום קליטת בקשה להיתר ראשון במתחם האיחוד והחלוקה התואם את החלוקה החדשה, לרבות בקשה שהגיש מורשה להיתר לפי [[סעיף 158נ לחוק האמור]] (בסעיף זה - בקשה להיתר ראשון); לעניין זה, יראו את מי שזכאי להירשם במרשם המקרקעין לפי החלוקה החדשה כאמור [[בסעיף 125 לחוק התכנון]], כמי שרשאי להגיש בקשה להיתר; :: (3) [[בסעיף 125(א) ו-(ב) לחוק התכנון]], בכל מקום, במקום "שמונה חודשים" יקראו "ארבעה חודשים"; :: (4) הודעה על קליטת בקשה להיתר ראשון תימסר למינהל התכנון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה, ותפורסם על כך הודעה באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה. : (ג) כללה תוכנית לשיקום והתחדשות מבנה שאינו בניין הרוס, תכלול התוכנית הוראה, ולפיה עד להריסת המבנה, בכפוף להוראות כל דין, השימושים שהיו מותרים במבנה ערב תחילתה של התוכנית ימשיכו להיות מותרים. @ 24. הגבלה על תוכנית נוספת : אושרה תוכנית לשיקום והתחדשות, לא תוגש ולא תאושר בתקופה של עשר שנים מיום האישור תוכנית אחרת בשטח שבו חלה התוכנית לעניין שטחי הבנייה ומספר יחידות הדיור, אם יש בה כדי לעכב את מימוש התוכנית לשיקום והתחדשות; בסעיף זה, "תוכנית" - למעט תוכנית נושאית כהגדרתה [[בסעיף 62א(ח)(1) לחוק התכנון]]. === סימן ב': הליכי רישוי באזור לשיקום והתחדשות === @ 25. תוכנית לרישוי מהיר : (א) על תוכנית לשיקום והתחדשות שהוגשה לוועדה המקומית יחולו ההוראות לעניין תוכנית לרישוי מהיר לפי [[סעיף 145א1 לחוק התכנון]] (בחוק זה - תוכנית לרישוי מהיר), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) סעיף קטן (א) - לא ייקרא; :: (2) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה "ובלבד" יקראו "ובלבד שהבקשה להיתר חלה על כל שטח התוכנית; ואולם יזם שיקום כהגדרתו בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026, רשאי להגיש בקשה כאמור עד להפקדת התוכנית"; :: (3) בסעיף קטן (ג), הסיפה החל במילים "על אף האמור, שר הפנים" - לא תיקרא; :: (4) במקום סעיף קטן (ד) יקראו: ::: "(ד) שטח התוכנית לשיקום והתחדשות כהגדרתה בחוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו-2026, אינו עולה על שישה דונם."; :: (5) סעיף קטן (ח) - לא ייקרא. : (ב) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות שהוגשה לוועדה לקידום מתחמים מועדפים ותקודם כתוכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה תנאים, סדרי דיון והליכים לגבי קידום מתן ההיתר בידי רשות הרישוי הארצית. @ 26. הוראות מיוחדות לעניין גורמים מאשרים וגורמים מוסרי מידע : (א) הוראות לגבי גורם מאשר או גורם נוסף לפי [[סעיף 145ב1 לחוק התכנון]], יחולו על בקשה להיתר מכוח תוכנית לשיקום והתחדשות שאינה תוכנית לרישוי מהיר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) בסעיף קטן (א)(1), במקום "15 ימים" יקראו "45 ימים"; :: (2) סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) - לא ייקראו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות לפי [[סעיף 145ב1 לחוק התכנון]] יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שהיא תוכנית לרישוי מהיר, בתנאים ובשינויים שיקבע. @ 27. הוראות מיוחדות לעניין ערר שהוגש : על אף האמור [[בסעיף 152(ב) לחוק התכנון]], לעניין ערר שהוגש על החלטת רשות רישוי לתת היתר מכוח תוכנית באזור שיקום והתחדשות, יקראו את [[הסעיף האמור]] כך: : (1) פסקה (1) - לא תיקרא, למעט לעניין היתר שנתן מורשה להיתר; : (2) במקום פסקה (2) יקראו: :: "(2) הוגש ערר, תבחן ועדת הערר ותחליט, אם בנסיבות העניין יש הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשל הגשת הערר, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערר." @ 28. הוראות מיוחדות לעניין מורשה להיתר : על אף האמור [[בסעיף 158נ(א)(1) לחוק התכנון]], מורשה להיתר רשאי לפעול לשם הוצאת היתר לפי [[פרק ה'4 לחוק התכנון]], אף בטרם ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה: : (1) במועד העברת הבקשה להיתר לרשות הרישוי לפי [[סעיף 158נ(א) לחוק התכנון]], ניתנה הסכמה של לפחות 51% מבעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר; : (2) התקיים אחד מאלה לפני מתן ההיתר: :: (א) המורשה להיתר שלח לבעלי הזכויות במקרקעין שלא נתנו את הסכמתם, הודעה בצירוף מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, והתקבלה החלטת רשות הרישוי המקומית בהתנגדויות שהוגשו, אם הוגשו, ולפיה רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר; בפסקה זו, "הודעה" - הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר, שנשלחה בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי [[חוק התכנון]] לעניין בקשה להיתר בלא הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין, ובה מצוינת האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי המקומית לשליחת התנגדות; :: (ב) ניתנה הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, המורשה להיתר יעביר את ההסכמה כאמור לרשות הרישוי, חמישה ימים לפחות לפני מתן ההיתר על ידו. === סימן ג': אגרות והיטלי השבחה באזור לשיקום והתחדשות === @ 29. אגרות : [[סעיף 266ד(ב) לחוק התכנון]] יחול גם לעניין היתר מכוח תוכנית לשיקום והתחדשות, אף אם אינה תוכנית כאמור [[באותו סעיף]]. @ 30. שיעור היטל השבחה בתוכנית לשיקום והתחדשות : (א) על אף האמור [[+#תוספת 3 פרט 3|בסעיפים 3]] [[ו-3א לתוספת השלישית בחוק התכנון]], שיעור היטל ההשבחה שיחול בשל אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות (בסעיף זה - היטל בתוכנית שיקום) הוא רבע ההשבחה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מקומית רשאית, לא יאוחר מ-30 ימי עבודה ממועד קרות נזק המלחמה או מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר, לקבוע לעניין אזור לשיקום והתחדשות שבתחומה כי שיעור ההיטל בתוכנית שיקום יעמוד על מחצית ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור. : (ג) לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות שהיא תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתה [[=חוק המטרו|בסעיף 15 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] (בסעיף זה - חוק המטרו), יחולו הוראות אלה: :: (1) היה שיעור ההיטל בתוכנית שיקום רבע ההשבחה או שהרשות המקומית קבעה שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, [[סימן ג' לפרק ג' לחוק המטרו]] - לא יחול; :: (2) קבעה הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב) כי שיעור ההיטל בתוכנית שיקום יעמוד על מחצית ההשבחה, יחול שיעור חובת התשלום כהגדרתו [[בסעיף 19(ד)(1) לחוק המטרו]], ויחולו הוראות [[סימן ג' לפרק ג' לחוק המטרו]]. : (ד) לעניין החלטת רשות מקומית לקביעת שיעור היטל בתוכנית שיקום יחולו הוראות אלה: :: (1) הרשות המקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה כאמור 30 ימים לפחות לפני קבלתה; :: (2) ההחלטה תתקבל בהתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן בשיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; :: (3) הקביעה כאמור תחול לגבי כל האזורים לשיקום והתחדשות שבשטח ניכר של הרשות המקומית; :: (4) קבעה הרשות המקומית כי שיעור ההיטל בתוכנית שיקום יעמוד על מחצית ההשבחה, ייועד סכום בשיעור של 30% מסכום ההיטל לטובת האזור לשיקום והתחדשות בהתאם לשימושים המותרים לפי [[סעיף 13(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון]]; הייתה התוכנית לשיקום והתחדשות תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתה [[בסעיף 15 לחוק המטרו]], סכום בשיעור של 30% מתוך שני השלישים מההיטל, שיראו אותו כתשלום היטל השבחה לפי [[סעיף 19(ד)(3)(א) לחוק המטרו]], ייועד לטובת האזור לשיקום והתחדשות בהתאם לשימושים המותרים לפי [[סעיף 13(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון]]; :: (5) הודעה על החלטה כאמור ברישה וכן הודעה לפי פסקה (1) יפורסמו ברשומות, בעיתון ובאתר האינטרנט בהתאם להוראות [[+|סעיפים 1א]] [[ו-1ב לחוק התכנון]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שאושרה לפני הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות. : (ו) לעניין [[התוספת השלישית לחוק התכנון]], במקרקעין שאירע בהם נזק מלחמה, תחושב ההשבחה כאילו ערב תחילתה של התוכנית לא אירע נזק מלחמה באותם מקרקעין. === סימן ד': החלת הוראות ותחולה === @ 31. החלת הוראות לפי [[חוק התכנון]] [[וחוק מתחמים מועדפים]] : הוראות לפי [[חוק התכנון]] יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שתוגש לוועדה המקומית לפי [[פרק זה]] ועל היתר מכוחה, והוראות לפי [[חוק מתחמים מועדפים]] יחולו על תוכנית שתוגש לוועדה למתחמים מועדפים לפי [[פרק זה]] או שהועברה אליה לפי [[סעיף 21(א) או (ב)]] ועל היתר מכוחה, והכול אלא אם כן נקבעה [[בפרק זה]] הוראה אחרת באותו עניין. @ 32. תחולת הוראות [[חוק המקרקעין]] : הוראות לפי [[חוק המקרקעין]] ימשיכו לחול לעניין ביצוע עבודה, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי חוק זה. == פרק ד': אישור יזם שיקום ורכישת זכויות באזור לשיקום והתחדשות == === סימן א': שומת מקרקעין לגבי דירה באזור לשיקום והתחדשות === @ 33. עריכת שומת מקרקעין וקביעת סכום הרכישה : (א) לא יאוחר מתום 35 ימי עבודה ממועד ההכרזה, יערוך השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו (בסעיף זה - השמאי הממשלתי הראשי) שומת מקרקעין לגבי כל דירה באזור לשיקום והתחדשות; הציג בעל דירה בפני השמאי הממשלתי הראשי, בתוך 15 ימי עבודה ממועד ההכרזה, נתונים הנוגעים לעריכת שומת מקרקעין, יערוך השמאי הממשלתי הראשי את השומה לאחר שבחן את הנתונים. : (ב)(1) שומת המקרקעין תיערך לפי שווי של דירה חדשה באותו אזור שדומה במאפייניה, ובכלל זה בשטחה, לדירה של בעל הדירה, ובהתחשב במאפייניהן של דירות חדשות באותו אזור; השומה תיערך ליום שלפני מועד קרות נזק המלחמה (בסעיף זה - המועד הקובע לעניין השומה). :: (2) לעניין חישוב שטח דירה יחולו ההוראות לפי [[סעיף 3 לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973]]. :: (3) השמאי הממשלתי הראשי, לאחר התייעצות עם מנהל מס רכוש, רשאי להורות בהנחיות מהם המאפיינים שיובאו בחשבון בעריכת שומה לפי סעיף קטן זה; לא מסר מנהל מס רכוש את עמדתו בתוך 21 ימים ממועד הפנייה אליו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות. :: (4) השומה שתיקבע לפי סעיף קטן (א) לא תפחת משוויו של הסכום שהיה מתקבל ממכירת הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ערב קרות נזק המלחמה. : (ג)(1) לעניין [[סעיף 38(א)(1)]], השמאי הממשלתי הראשי יקבע שומה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) כאילו נוסף לשטח הדירה שנקבע כאמור בסעיף קטן (ב)(2) שטח שהוא אחד מאלה: ::: (א) הייתה לוועדה המקומית מדיניות תמורות לעניין תוספת שטח - שליש מתוספת השטח שלפי מדיניות כאמור; ::: (ב) לא הייתה לוועדה המקומית מדיניות תמורות לעניין תוספת שטח - שטח של 4 מ"ר למטרה עיקרית; שר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השמאי הממשלתי הראשי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את גודל השטח האמור. :: (2) השמאי הממשלתי הראשי רשאי להפחית משומה כאמור בפסקה (1), על פי שיקול דעתו, את הסכום השווה לערכו של שליש מהשטח כאמור בפסקה (1)(א) או את הסכום השווה לערכו של השטח כאמור בפסקה (1)(ב), לפי העניין, אם מצא כי שטחה של הדירה חורג במידה ניכרת משטחה של דירת מגורים טיפוסית באזור. :: (3) בסעיף קטן זה - :::- "מדיניות תמורות" - מדיניות לעניין תמורות לבעלי דירות במסגרת מיזם להתחדשות עירונית, ובין השאר, לעניין תוספת השטח, בין שנקבעה לפני קרות נזק המלחמה ובין לאחר מכן ולא יאוחר מתום 60 ימי עבודה ממועד קרות הנזק או מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר, ובלבד שמדיניות כאמור שנקבעה לאחר קרות נזק המלחמה או יום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר, חלה לגבי שטח ניכר בתחומה של הרשות המקומית; :::- "תוספת השטח" - תוספת שטח למטרה עיקרית, לרבות שטחו של מרחב מוגן דירתי, לדירת תמורה ביחס לשטח הדירה הקיימת במסגרת תוכנית להתחדשות עירונית. : (ד) השמאי הממשלתי הראשי ישלח לבעל הדירה את שומת המקרקעין, לא יאוחר מ-40 ימי עבודה ממועד ההכרזה, ואם לא ניתן לאתר את בעל הדירה בשקידה סבירה - לרשות המקומית שבתחומה נמצא האזור לשיקום והתחדשות, ויפרסם הודעה על פרטי הגורם ברשות המקומית שאליו יכולים בעלי הדירות באותו אזור לפנות לשם קבלת שומת המקרקעין. @ 34. השגה על השומה : בעל דירה רשאי להגיש השגה על שומת מקרקעין שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 33]]; ההשגה תוגש לוועדת ההשגות בתוך 75 ימי עבודה ממועד ההכרזה, והוראות [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. === סימן ב': עסקאות שיקום והסכמי יציאה === @ 35. תחולת הוראות [[מחוק פינוי ובינוי]] על עסקאות שיקום באזור לשיקום והתחדשות : הוראות [[+|סעיפים 1א]] [[ו-1ב(א) ו-(ב) לחוק פינוי ובינוי]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עסקת שיקום, ככל האפשר ובהתאם לנסיבות שלאחר קרות נזק המלחמה. @ 36. עסקאות קודמות : (א) נחתמו עסקת פינוי ובינוי או עסקה לפי תוכנית חיזוק, לגבי דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות לפני מועד ההכרזה ([[בפרק זה]] - עסקה קודמת), ובאותו מועד טרם החל פינוי הדירה הקיימת יחולו הוראות אלה: :: (1) יראו עסקה קודמת לעניין חוק זה גם כעסקת שיקום; ואולם אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ד לחוק פינוי ובינוי]] ומהוראות [[סעיף 5ג לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008]]; :: (2) יזם או בעל דירה שהתקשר בעסקה קודמת רשאי, בתוך 50 ימי עבודה ממועד ההכרזה, לבטלה בהודעה בכתב מכל סיבה שהיא, בלי שיראו אותו כמי שהפר את ההתקשרות, ובלבד שאם מדובר בביטול על ידי בעל דירה - הוא התקשר בהסכם יציאה מוגדל עם אותו יזם שעימו התקשר בעסקה הקודמת. : (ב) בעל דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות שהתקשר עם מארגן לעניין אותה דירה בהסכם ארגון, לפני מועד ההכרזה, רשאי, בתוך 50 ימי עבודה מאותו המועד, לבטלו בהודעה בכתב בלי שיראו אותו כמי שהפר את ההתקשרות עם המארגן. @ 37. החובה להציע עסקת שיקום או הסכם יציאה : יזם יציע לכל בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, שניתן לאתרם בשקידה סבירה, עסקת שיקום ולבעל דירה גם הסכם יציאה מוגדל. @ 38. הוראות לעניין הסכם יציאה מוגדל : (א) הסכם יציאה שנחתם בתוך 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה הוא הסכם יציאה מוגדל, ויחולו לגביו הוראות אלה: :: (1) התמורה בעד רכישת הזכויות במקרקעין תהיה בגובה השומה שנקבעה לפי [[סעיף 33(ג)]]; :: (2) ההסכם יכלול תניה ולפיה אם אושר יזם שיקום שאינו היזם שהתקשר בהסכם היציאה המוגדל, יומחו החיובים והזכויות של אותו יזם לפי ההסכם ליזם השיקום. : (ב) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (א) בהסכם יציאה מוגדל, יראו את ההסכם ככולל הוראות כאמור. @ 39. דיווח על עסקת שיקום ועל הסכם יציאה מוגדל : (א) יזם שהתקשר עם בעל דירה או בעל מגרש בעסקת שיקום או שהתקשר עם בעל דירה בהסכם יציאה מוגדל, יגיש למנהל העתק של העסקה או ההסכם, לפי העניין; לא הוגש העתק של עסקה או הסכם כאמור, לא תובא אותה התקשרות בחישוב מניין רוב מיוחד של בעלי הדירות לפי [[סעיף 40]]. : (ב) בעל דירה או בעל מגרש רשאי להגיש למנהל העתק של העסקה או ההסכם, לפי העניין; הוגש העתק כאמור, תובא אותה התקשרות בחישוב מניין רוב מיוחד של בעלי הדירות לפי [[סעיף 40]], אף אם לא הוגשה על ידי היזם כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) דיווח כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יוגש מייד לאחר חתימתו, ובלבד שחלפו 50 ימי עבודה ממועד ההכרזה ולא יאוחר מ-95 ימי עבודה ממועד ההכרזה. === סימן ג': יזם שיקום === @ 40. אישור יזם שיקום : (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ה), מנהל הרשות להתחדשות עירונית יאשר יזם, אם מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקאות (1), (2) או (3) שלהלן, כיזם שיקום לעניין אזור לשיקום והתחדשות, לפי סדר קדימויות זה: :: (1) היזם התקשר בעסקת שיקום או בהסכם יציאה מוגדל עם רוב מיוחד של בעלי הדירות ובעלי המגרשים, ובלבד שהתקשר בעסקת שיקום עם 20% לפחות מבעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות; :: (2) היזם התקשר בעסקת שיקום עם המספר הגבוה ביותר של בעלי הדירות או בעלי המגרשים באזור לשיקום והתחדשות, ובלבד שבעלי הדירות או בעלי המגרשים שהתקשרו עימו בצירוף בעלי הדירות שהתקשרו בהסכם יציאה מוגדל עימו או עם יזם אחר, בתוך 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה, הם רוב מיוחד של בעלי הדירות; :: (3) היזם התקשר בעסקת שיקום עם המספר הגבוה ביותר של בעלי הדירות או בעלי המגרשים באזור לשיקום והתחדשות, ובלבד שכל בעלי הדירות או בעלי המגרשים שהתקשרו עימו או עם יזם אחר בעסקת שיקום או בהסכם יציאה מוגדל, בתוך 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה, הם רוב מיוחד של בעלי הדירות; אישור לפי פסקה זו יהיה מותנה בהתקיימות התנאים לפי [[סעיף 43(ב)]]. : (ב) בקשה של יזם לאישורו כיזם שיקום לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה - בקשה לאישור) תוגש בתקופה שתחילתה 50 ימי עבודה ממועד ההכרזה וסיומה 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה (בחוק זה - תקופת ההגשה). : (ג) היזם יצרף לבקשה לאישור מסמכים להוכחת התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ואם שני יזמים או יותר הגישו יחד את הבקשה לאישור - גם ראיה בדבר קיומה של עסקה משותפת להם לביצוע השיקום, וכן תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בבקשה לאישור; מנהל הרשות להתחדשות עירונית רשאי לדרוש מהיזם למסור לו מידע ומסמכים נוספים הנדרשים לו לשם החלטה בבקשה לאישור. : (ד) מנהל הרשות להתחדשות עירונית יבחן בקשה לאישור שהוגשה לפי סעיף קטן (א)(1) בתוך 15 ימי עבודה מיום שהוגשה וייתן החלטה בה באותו מועד, ולעניין בקשה לאישור שהוגשה לפי סעיף קטן (א)(2) או (3) - בתום תקופת ההגשה, וייתן החלטה בה בתוך 15 ימי עבודה מתום תקופת ההגשה. : (ה)(1) תנאי לאישורו של יזם שיקום יהיה כי התחייב ליטול על עצמו את הזכויות והחיובים לפי הסכמי יציאה שנחתמו עם יזמים אחרים באותו אזור שיקום. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) או (ג), לא יאשר מנהל הרשות להתחדשות עירונית בקשה לאישור של יזם שהודיע כי הוא מעוניין בקבלת סיוע במימון לפי [[סעיף 45]], אלא אם כן היזם צירף לבקשה לאישור אישור ממנהל מס רכוש לכך שמתקיימים בו שני אלה (בסעיף זה - אישור מנהל מס רכוש): הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 45(א)]] והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת מנהל מס רכוש, לקבל את הסיוע, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. :: (3) על אף האמור בפסקה (2), מנהל הרשות להתחדשות עירונית רשאי לאפשר ליזם לצרף את אישור מנהל מס רכוש בתוך עשרה ימי עבודה מתום תקופת ההגשה. :: (4) יזם המעוניין בקבלת סיוע במימון לפי [[סעיף 45]] אם יאושר כיזם שיקום, יודיע על כך למנהל הרשות להתחדשות עירונית ויפנה למנהל מס רכוש, עם מסירת הדיווח הראשון לפי [[סעיף 39(א)]], בבקשה לקבל אישור מנהל מס רכוש. : (ו) אישר המנהל בקשה לאישור, ימסור הודעה על כך ליזם השיקום ולרשות המקומית שהאזור לשיקום והתחדשות נמצא בתחומה, וכן יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות להתחדשות עירונית. @ 41. אי-אישור יזם כיזם שיקום : לא אישר המנהל בקשה לאישור לפי [[סעיף 40]] בתום 110 ימי עבודה ממועד ההכרזה, יראו את ההכרזה לפי חוק זה כבטלה ולא יחולו הוראותיו. @ 42. מכירה ליזם ממשיך : מכר יזם שיקום את מלוא זכויותיו וחובותיו לפי עסקאות שיקום או לפי הסכמי יציאה באזור לשיקום והתחדשות ליזם ממשיך, יאשר מנהל הרשות להתחדשות עירונית את היזם הממשיך, לבקשתו, כיזם שיקום במקום היזם המוכר, אם מצא כי מתקיימים ביזם הממשיך התנאים הקבועים [[בסעיף 40(א)(1) או (2) ו-(ה)]]; בסעיף זה, "יזם ממשיך" - כהגדרתו [[+|בסעיף 49כה1]] [[או 49לב3 לחוק מיסוי מקרקעין]], לפי העניין. === סימן ד': עסקאות והסכמים לאחר אישור יזם שיקום === @ 43. הוראות לעניין עסקאות והסכמים לאחר אישור יזם שיקום : (א) אושר יזם כיזם שיקום לפי [[סעיף 40]], יחולו הוראות אלה: :: (1) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל דירה או בעל מגרש רשאי לבטל עסקת שיקום או הסכם ארגון בלי שיראו אותו כמפר את ההתקשרות עם היזם או המארגן, לפי העניין, ובלבד שביטול העסקה או ההסכם נעשה לשם התקשרות בעסקת שיקום עם יזם שיקום או לגבי בעל דירה, לשם התקשרות בהסכם יציאה עם יזם שיקום; ביטל בעל דירה או בעל מגרש עסקת שיקום או הסכם ארגון לפי הוראות סעיף זה, ימסור על כך הודעה בכתב ליזם או למארגן, לפי העניין; :: (2) הזכויות והחיובים בהסכם יציאה מוגדל של יזם שאינו יזם שיקום יומחו ביום מתן האישור ליזם השיקום באותו אזור; מנהל הרשות להתחדשות עירונית יודיע ליזם השיקום על כל הסכם יציאה מוגדל שדווח לו; :: (3) יזם השיקום יציע, בתוך 30 ימי עבודה ממועד אישורו כיזם שיקום, לכל בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות שלא התקשרו עימו בעסקת שיקום עד אותו מועד, להתקשר עימו באחד מאלה לפי העניין: ::: (א) לבעל דירה שלא התקשר עימו או עם יזם אחר בעסקת שיקום או בהסכם יציאה עד אותו מועד - להתקשר עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה שהתמורה בעד רכישת זכויותיו במקרקעין היא בגובה שומת המקרקעין שנערכה לפי [[סעיף 33(ב)]]; ::: (ב) לבעל דירה שהתקשר עם יזם אחר לפני תום תקופת ההגשה ודווח על כך לפי [[סעיף 39]] - להתקשר עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה שהתמורה בעד רכישת הזכויות במקרקעין היא כאמור [[בסעיף 38(א)(1)]]; ::: (ג) לבעל מגרש שלא התקשר עימו או עם יזם אחר בעסקת שיקום עד אותו מועד - להתקשר עימו בעסקת שיקום. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אושר יזם כיזם שיקום לפי [[סעיף 40(א)(3)]] יחולו הוראות אלה: :: (1) בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), יבחן המנהל אם התמלאו לגבי היזם התנאים לפי [[סעיף 40(א)(1) או (2)]], וימסור הודעה על כך ליזם השיקום ולרשות המקומית שבתחומה האזור לשיקום והתחדשות, וכן יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של אותה רשות מקומית; :: (2) מצא המנהל כי התמלאו התנאים כאמור, יציע יזם השיקום לכל בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות שלא התקשרו עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו התפרסמה הודעה לפי פסקה (1), את האמור בסעיף קטן (א)(3), לפי העניין; :: (3) מצא המנהל כי לא התמלאו התנאים כאמור, יפקע האישור ויראו את ההכרזה לפי חוק זה כבטלה. @ 44. אופן רכישת הזכויות של בעל דירה שהתקשר בהסכם יציאה : (א) יזם שיקום ירכוש את זכויותיו במקרקעין של כל בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות שעימו התקשר בהסכם יציאה כנגד תשלום תמורת הרכישה כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 90 ימים מהמועדים שלהלן, והכול לפי המאוחר: :: (1) אישור יזם כיזם שיקום לפי [[סעיף 40(א)(1) או (2)]]; :: (2) קביעת מנהל הרשות להתחדשות עירונית כי התקיימו ביזם שיקום שאושר לפי [[סעיף 40(א)(3)]] התנאים האמורים [[בסעיף 43(ב)(1)]]; :: (3) הפקדת תוכנית לשיקום והתחדשות באותו אזור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקש בעל דירה לדחות את רכישת זכויותיו בהתאם להסכם יציאה, ידחה יזם השיקום את רכישת הזכויות כאמור, ובלבד שרכישת הזכויות תתבצע לא יאוחר ממועד הפינוי הנדרש לתחילת עבודות הבנייה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן להשלים את הליך הרכישה בתקופה האמורה באותו סעיף קטן, רשאי מנהל מס רכוש להאריך את התקופה האמורה, אם מצא שהדבר נדרש מסיבות שאינן תלויות ביזם או בבעל דירה. : (ד) היזם ישלם לכל בעל דירה שעימו התקשר בהסכם יציאה, תמורת רכישת זכויותיו במקרקעין, את סכום הרכישה שנקבע לפי [[סעיף 38(א)(1)]] [[או 43(א)(3)]], לפי העניין, ואם הוגשה השגה כאמור [[בסעיף 34]] או עתירה על החלטה בהשגה - את סכום הרכישה שנקבע בהחלטה בהשגה או בעתירה, לפי העניין; סכום הרכישה שישלם היזם יוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמועד הקובע לעניין שומה עד מועד התשלום בפועל. : (ה) לא רכש יזם השיקום את זכויותיהם של כל בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שעימם התקשר בהסכם יציאה, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), יהיה המנהל רשאי לבטל את אישורו כיזם שיקום. === סימן ה': סיוע קרן הפיצויים === @ 45. סיוע המדינה לרכישת זכויות (תיקון: תשפ"ו) : (א) יזם שיקום שהתחייב לרכוש את זכויותיו של בעל דירה בהתאם להוראות [[סעיף 44]], רשאי לבקש ממנהל מס רכוש את הסכום שעליו לשלם לאותו בעל דירה לפי [[אותו סעיף]], כולו או חלקו, ולא יותר מסכום הרכישה כאמור [[בסעיף 44(א) ו-(ד)]] (בסעיף זה - סיוע במימון); מנהל מס רכוש ייתן סיוע במימון ליזם, בתוך 90 ימים מיום שהגיש את הבקשה, בהתקיים כל אלה: :: (1) במועד אישור היזם כיזם שיקום אישר מנהל מס רכוש כי היזם עומד בדרישות שקבע מנהל מס רכוש בהנחיות שעניינן הבטחת יכולתו להחזיר את הסיוע במימון; :: (2) היזם עומד בדרישות לפי [[+|סעיפים 2]] [[ו-2א לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976]]; :: (3) ניתנו ערובות להנחת דעתו של מנהל מס רכוש בדבר הבטחת החזר הסיוע במימון. : (ב)(1) קיבל יזם שיקום את הסיוע במימון ונבנה בית משותף חדש בהתאם לתוכנית לשיקום והתחדשות החלה על הקרקע שבה נבנתה הדירה שרכש בהסכם יציאה, יהיה היזם חייב להחזיר את הסיוע במימון לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת תעודת גמר לפי הוראות [[חוק התכנון]], בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד כמשמעותו [[בחוק מס רכוש]], ממועד מתן הסיוע במימון עד מועד ההחזר. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), יזם השיקום רשאי לבקש ממנהל מס רכוש, בתוך התקופה כאמור באותה פסקה, כי יאשר שחלף החזר הסכום כאמור באותה פסקה, יחזיר היזם את שווי דירת התמורה, ואם היה שווי דירת התמורה נמוך מהסכום האמור בסעיף קטן (א) - את שווי דירת התמורה בתוספת 20% מההפרש בין שווי דירת התמורה ובין הסכום האמור; בחר יזם השיקום בהחזרת שווי דירת התמורה, לא יוכל לחזור בו מבחירתו; לעניין זה, "שווי דירת התמורה" - השווי במועד המסירה של דירת התמורה אשר היה מקבל בעל הדירה שדירתו נרכשה בהתאם לשווי הממוצע של דירות תמורה שקיבלו בעלי דירות בעלות מאפיינים דומים לדירתו, כפי שקבע השמאי הממשלתי הראשי. :: (3) נקבעה שומת מקרקעין לפי הוראות פסקה (2), רשאי היזם להגיש השגה על השומה לוועדת ההשגות, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו השומה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 9א לפקודת הקרקעות]], בשינויים המחויבים; עם הגשת ההשגה, יחזיר היזם את שווי דירת התמורה שאינו שנוי במחלוקת ואשר ננקב בהשגתו. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) - :: (1) לא נקלטה בקשה להיתר בתוך 14 חודשים ממועד אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות או לא החלו עבודות בנייה בהתאם להיתר שניתן בתוך 10 חודשים ממועד מתן ההיתר, יתווספו לסכום האמור באותו סעיף קטן הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק מס רכוש]], החל מחלוף התקופות האמורות ועד למועד קליטת הבקשה להיתר או התחלת עבודות הבנייה, לפי העניין; :: (2) לא נקלטה בקשה להיתר בתוך 26 חודשים ממועד אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות או שלא החלו עבודות בנייה בתוך 12 חודשים ממועד מתן ההיתר, יתווספו לסכום האמור באותו סעיף קטן הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק מס רכוש]], ואולם תוספת הריבית תהיה בשיעור של 6% לשנה; :: (3) לא הושלמה בניית כל הבתים המשותפים באזור לשיקום והתחדשות בתוך שש שנים מהמועד שבו שולם ליזם השיקום סכום הסיוע במימון, יחזיר יזם השיקום את הסכום האמור לקרן הפיצויים כמשמעותה [[בסעיף 2א לחוק מס רכוש]] ([[בפרק זה]] - קרן הפיצויים); מנהל מס רכוש רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה האמורה. : (ד) מנהל מס רכוש, בהתייעצות עם מנהל הרשות להתחדשות עירונית, רשאי להפחית את שיעור הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי פסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ג) או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי העיכוב בקליטת הבקשה להיתר או בהתחלת עבודות הבנייה נגרם מסיבות שאינן תלויות ביזם השיקום. : (ה) על סכום ההחזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[סעיף 11א(1) לאותה פקודה]], כאילו היה מס, והוראות [[חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980]], כאילו היה חוב מס. @ 46. המקור להשתתפות המדינה : קרן הפיצויים תממן את כל אלה: : (1) סכום הסיוע במימון כמשמעותו [[בסעיף 45]], והסכומים שיחזיר יזם השיקום לפי [[הסעיף האמור]] יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה; : (2) השתתפות במימון המיזם, ככל שהיא נדרשת לפי חוות דעת מנהל הרשות להתחדשות עירונית, לאחר שערך בחינה כלכלית של המיזם ומצא שהוא אינו בעל כדאיות כלכלית; סכום ההשתתפות לא יעלה על הוצאות שיקום הנזק. == פרק ה': הסכמה לביצוע עבודה וסעדים בהעדר הסכמה == @ 47. הוראות לעניין ביצוע עבודה באזור שיקום : (א) אושר יזם שיקום ונדרשת לפי דין הסכמה או החלטה של בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות לשם ביצוע עבודה שמטרתה הקמת מבנה חדש באזור לשיקום והתחדשות או עבודה אחרת לשם מימוש תוכנית לשיקום והתחדשות ([[בפרק זה]] - ביצוע עבודה), יחולו לעניין קבלת ההסכמה או ההחלטה על ביצוע העבודה כאמור הוראות [[פרק זה]]. @ 48. סעדים לשם ביצוע עבודות : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" ו"התאמות" - כהגדרתם [[בסעיף 2(ג) לחוק פינוי ובינוי]]; ::- "בית המשפט" - בית המשפט המחוזי; ::- "יזם שיקום" - כל אחד מאלה: ::: (1) יזם שיקום שאושר לפי [[סעיף 40(א)(1) או (2)]]; ::: (2) יזם שיקום שאושר לפי [[סעיף 40(א)(3)]], והמנהל קבע שמתקיימים לגביו התנאים כאמור [[בסעיף 43(ב)(1)]]; ::- "שמאי פינוי ובינוי" - כהגדרתו [[בחוק פינוי ובינוי]]; ::- "תוכנית" - תוכנית החלה באזור לשיקום והתחדשות והיא אחת מאלה: תוכנית מאושרת או תוכנית שהופקדה או הוחלט להפקידה, או תוכנית שהוגשה, והכול לפי חוק זה. : (ב) יזם שיקום באזור לשיקום והתחדשות שיש תוכנית החלה לגביו אשר בעל דירה או בעל מגרש באותו אזור לא הסכים להתקשר עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה אף שהציע לו לעשות כן, רשאי להגיש לבית המשפט תובענה כנגד אותו בעל דירה או בעל מגרש (בסעיף זה - הנתבע). : (ג) מצא בית המשפט כי הצורך בשיקום מהיר, יעיל ומיטבי של האזור לשיקום והתחדשות בדרך של התחדשות עירונית מצדיק זאת, רשאי הוא לפעול באחת או יותר מאלה: :: (1) להורות לנתבע להתקשר בעסקת שיקום או להתקשר בהסכם יציאה; :: (2) להורות לנתבע לבטל עסקת שיקום שנחתמה עם יזם שאינו יזם השיקום, ובלבד שביטול כאמור נעשה לשם התקשרות בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, לרבות בדרך של מתן סעד לפי פסקה (1); :: (3) למנות עורך דין או רואה חשבון, שאינו בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, שיהיה מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט לעשות בשם הנתבע שלא התקשר עם יזם השיקום את האמור בפסקאות (1) ו-(2). : (ד) בבואו לתת סעד לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית המשפט בין השאר באלה: :: (1) גודל האזור שנגרם לו נזק מלחמה וההשפעה על הסביבה; :: (2) מספר בעלי הדירות שלדירתם נגרם נזק מלחמה שבגינו לא ניתן להתגורר בדירה ומספר בעלי הדירות שהתקשרו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה; :: (3) הפגיעה שצפויה להיגרם לנתבע ממתן סעד כאמור בסעיף קטן (ג), והאפשרות לצמצמה; :: (4) התנהלות יזם השיקום בתום לב בקיום המשא ומתן להתקשרות בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, ובכלל זה הצעת עסקת שיקום לכל בעלי הדירות המושתתת על עקרונות תמורה אחידים; :: (5) כדאיותם הכלכלית של עסקת השיקום או הסכם היציאה; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה כדאית כלכלית, תהווה קביעה זו חזקה כי היא כדאית כאמור, אלא אם כן הוכח אחרת; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה תהיה כדאית כלכלית בהתקיים תנאים שקבע, חזקה כי היא כדאית כאמור בהתקיים התנאים שקבע, אלא אם כן הוכח אחרת; :: (6) אם הוצעו לבעל הדירה הנתבע מגורים חלופיים לתקופת הקמת הבניין החדש, ואם בעל הדירה הנתבע או בן משפחתו המתגורר עימו הוא אדם עם מוגבלות - אם המגורים החלופיים שהוצעו לו כוללים התאמות, ככל שהיו בדירה שהזכויות בה מועברות או ככל שהן מתחייבות ממאפייניהם של המגורים החלופיים; :: (7) אם הוצעו לנתבע בטוחות הולמות לביצוע עסקת השיקום או הסכם היציאה, ואם שמאי פינוי ובינוי קבע תנאים לעניין כדאיות כלכלית - לא ניתנו ערבויות הולמות להתקיימות התנאים; :: (8) היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה, או בן משפחתו שהתגורר עימו במועד האמור, אדם עם מוגבלות שלא הוצעה לו דירת תמורה הכוללת התאמות או תשלום בעד ההתאמות; :: (9) היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה מי שבמועד האמור מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 70 שנים (בפסקה זו - קשיש), ולא הוצעה לו לפחות אחת מהחלופות כמפורט להלן, לפי בחירת היזם, נוסף על האפשרויות הקבועות [[בסעיף 37]]: ::: (א) מתן אפשרות לקשיש לבחור באחת מאלה: :::: (1) מעבר לבית הורים כהגדרתו [[בחוק פינוי ובינוי]], לרבות בתוספת תשלומי איזון, בשווי דומה לשווי מהוון של דירת תמורה, ובלבד שמעבר כאמור יתאפשר עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום; :::: (2) רכישת דירה חלופית ששווייה דומה לשווי מהוון של דירת תמורה שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום; מיקומה של דירה כאמור יהיה ככל הניתן בסמוך לדירתו של הקשיש - אם הקשיש ביקש זאת; :::: (3) קבלת סכום כסף בשווי מהוון של דירת תמורה, לשם רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בסכום האמור, כולו או רובו, לא יאוחר ממועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום; ::: (ב) שתי דירות ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת תמורה; ::: (ג) דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שהקשיש היה אמור לקבל במסגרת עסקת השיקום בתוספת תשלומי איזון, והכול בשווי דומה לשווי דירת תמורה; :: (10) היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה אחד מהמנויים להלן ולא הוצעה לו חלופה כאמור בפסקה (9)(א), נוסף על האפשרות לקבל דירת תמורה: ::: (א) קשיש שבמועד קרות נזק המלחמה מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 75 שנים; ::: (ב) חולה הנוטה למות כהגדרתו [[בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005]]; ::: (ג) אדם שבמועד קרות נזק המלחמה התגורר בדירה והיה זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :: (11) אם הוצעה לנתבע בתוך התקופות הקבועות בחוק זה ובהתאם להוראות חוק זה עסקת שיקום והסכם יציאה, לפי העניין. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), מצא בית המשפט כי התקיים האמור בפסקאות (4) עד (10) לאותו סעיף קטן, רשאי הוא לקבוע תנאים שרק בהתקיימם ייתן את הסעד האמור בסעיף קטן (ג). : (ו) לעניין סדרי דין בתביעה לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[פרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]], בשינויים המחויבים. @ 49. תביעה לפינוי דירה שבית משפט אישר לגביה ביצוע עסקת שיקום או הסכם יציאה : על אף האמור בכל דין, תביעה לפינוי דירה שבית המשפט אישר לגביה ביצוע עסקת שיקום או הסכם יציאה כאמור [[בסעיף 48]] תוגש לאותו בית משפט שאישר את העסקה או ההסכם כאמור. == פרק ו': מיסוי מקרקעין ופיצויים == @ 50. פרשנות : (א) למונחים המופיעים [[בפרק זה]] תהיה המשמעות הנודעת להם [[בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין]]. : (ב) לעניין [[פרק זה]], יראו התקשרות בהסכם יציאה של בעל דירה כמורכבת משתי עסקאות: עסקת שיקום שבה בעל הדירה מוכר את הזכות במקרקעין בתמורה לקבלת זכות ביחידת מגורים חלופית, ועסקת מכירה של זכות ביחידת מגורים חלופית ליזם. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 49יט(א) לחוק מיסוי מקרקעין]], לעניין עסקת שיקום יחולו הוראות אלה: :: (1) לעניין ההגדרה "קשיש" - ::: (א) יראו אדם כקשיש אף אם לא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות; ::: (ב) בעסקת שיקום שהיא עסקה קודמת לפי [[סעיף 36]], יראו כקשיש אדם שמלאו לו 70 שנים במועד קרות נזק המלחמה; :: (2) לעניין ההגדרות "יחידת מגורים" ו"יחידה אחרת", יראו את מועד קרות נזק המלחמה כמועד ההכרזה על המתחם לפי [[סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית]]. @ 51. פטור ממס ברכישה של דירה בידי יזם : (א) מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים חלופית שקיבל בעל דירה, בעסקת שיקום שנחתמה על פי התחייבות שנתן בעל הדירה בהתאם להוראות [[סעיף 38(א)(1)]] או בהתאם [[לסעיף 43(א)(3)(א) או (ב)]], שהיא עסקה כאמור [[בסעיף 49כב(א) לחוק מיסוי מקרקעין]], תהיה פטורה ממס רכישה, ואם בתקופה שתחילתה במועד קרות נזק המלחמה וסיומה בתום 12 חודשים מהיום שבו רכש היזם מבעל הדירה את הזכות ביחידת המגורים החלופית, כאמור [[בסעיף 44]], רכש בעל הדירה זכות במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה [[בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין]], לחילוף יחידת המגורים החלופית ושווי דירת המגורים הנרכשת לא פחת מ-75% משווי המכירה של יחידת המגורים החלופית - תהיה פטורה ממס שבח. : (ב) הוראות סעיף קטן (א), יחולו, בשינויים המחויבים ובכפוף [[לסעיף 49כז לחוק מיסוי מקרקעין]], גם על יחידה אחרת. : (ג) על מכירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו ההוראות החלות על מכירה כאמור [[בסעיף 49כב1(ג) או (ד) לחוק מיסוי מקרקעין]], לפי העניין, בשינויים המחויבים. : (ד) במכירת יחידת מגורים חלופית, כאמור בסעיף קטן (א), יהיה המס כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], בשיעור אפס. @ 52. תקנות לעניין התאמות של אופן מיסוי ודיווח של עסקת שיקום והסכם יציאה : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות התאמות של אופן המיסוי והדיווח של עסקת שיקום והסכם יציאה לעקרונות של מיסוי עסקאות פינוי ובינוי לפי [[פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין]]. @ 53. פיצויים בעד נזק מלחמה באזור לשיקום והתחדשות : (א) על אף האמור [[בתקנה 8 לתקנות מס רכוש]], אירע נזק מלחמה לדירה באזור לשיקום והתחדשות, רשאי מנהל מס רכוש לדחות את מועד תשלום הפיצויים לפי אותן הוראות לבעל דירה כאמור (בסעיף זה - הניזוק) עד למועד שיקבע, בהתחשב ביחס שבין עלות שיקום הנזק שאירע לבניין לעלות המימון של דיור חלופי לניזוק כאמור בסעיף קטן (ב) ובאפשרות שיקום הנזק. : (ב) דחה מנהל מס רכוש את מועד תשלום הפיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי הניזוק לדמי שכירות ראויים, כפי שיקבע מנהל מס רכוש, עד המועד שבו יתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2) או מועד תשלום הפיצויים בהתאם [[לתקנות מס רכוש]], לפי העניין, ובלבד שדמי השכירות לא ישולמו לאחר מועד מסירת המקרקעין ליזם שיקום לשם תחילת ביצוע העבודות. : (ג) קיבל ניזוק את אחד מהמפורטים להלן, יראו זאת כאילו שולם לו הפיצוי שהוא זכאי לו בעד נזק המלחמה לפי [[תקנות מס רכוש]]: :: (1) התמורה לפי עסקת שיקום שעניינה דירה במבנה חדש שהוקם במקום הדירה שהייתה לו באזור לשיקום והתחדשות, ותשלום דמי שכירות החל מהמועד האמור בסעיף קטן (ב) ועד קבלת הדירה האמורה; :: (2) תשלום תמורת רכישת זכויותיו במקרקעין כאמור [[בסעיף 44]]. : (ד) סעיף זה יחול לעניין נזק מלחמה שאירע מיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) ואילך. == פרק ז': הוראות שונות == @ 54. מתן עדיפות בעניינים הנוגעים לאזור לשיקום והתחדשות : על אף האמור בכל דין - : (1) גורם מוסמך וגוף תשתית, כהגדרתם [[בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]], ייתנו עדיפות לטיפול בבקשה שעניינה קבלת אישור פעולה כהגדרתו [[בחוק האמור]], תיאום, התייעצות, מסירת מידע או כל פנייה אחרת של יזם שיקום, מוסד תכנון או רשות מקומית, בקשר לקידום התחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות; : (2) בית משפט, ועדת ערר, שמאי מכריע או ועדת ההשגות יתנו עדיפות לטיפול בהליך הנוגע לקידום התחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות על פני טיפול בהליך אזרחי או מינהלי אחר. @ 55. הסכמת רשות מקרקעי ישראל : (א) על אף האמור בכל דין, נדרשה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל, לעסקת שיקום או להסכם יציאה, לתוכנית לרישוי מהיר או לבקשה להיתר באזור לשיקום והתחדשות, תיתן רשות מקרקעי ישראל הסכמה כאמור בתוך 45 ימים ממועד הגשת הבקשה לכך. : (ב) חלפו 45 ימים ולא התקבלה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הבקשה להסכמה כמאושרת. @ 56. עבודות פיתוח באזור לשיקום והתחדשות : (א) רשות מקומית, ועדה מקומית או כל גוף אחר לא ידרשו מיזם שיקום או מהמדינה לבצע או לממן, במישרין או בעקיפין, עבודות פיתוח, כתנאי למתן היתר, אישור או הסכמה בקשר לאזור לשיקום והתחדשות, וכן לא יקבלו מימון של עבודות כאמור או ייהנו מביצוע של עבודות כאמור, אף בלי שדרשו זאת, אלא בהתקיים כל אלה: :: (1) העבודות יבוצעו מכוח התקשרות בין בעל המקרקעין ובין הרשות המקומית באחת הדרכים הקבועות [[+|בסעיפים 197]], [[+|198]] [[או 198א(ב) לפקודת העיריות]]; :: (2) בעד ביצוע עבודות הפיתוח תשולם לבעל המקרקעין תמורה שאינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור כמשמעותה [[בסעיף 198א(ב)(3) לפקודת העיריות]]; :: (3) התמורה כאמור בפסקה (2) תשולם באחת הדרכים הקבועות [[בסעיף 198א(ג) לפקודת העיריות]]. : (ב) בסעיף זה - ::- "עבודות פיתוח" - כהגדרתן [[בסעיף 198א לפקודת העיריות]], למעט שטחים המיועדים לצורכי ציבור בעבור העירייה הממוקמים במבנים שבהם ייעודים נוספים; ::- "רשות מקומית" - כהגדרתה [[בחוק התכנון]], לרבות מי מטעמה. @ 57. העברת מידע בין גופים ציבוריים : (א) לשם מימוש מטרות חוק זה וביצוע הוראותיו, ועל אף האמור [[בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]], [[ובחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]], רשאי גוף ציבורי המנוי [[בתוספת]] לפנות לגוף ציבורי אחר ולקבל ממנו את פרטיו של בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות (בסעיף זה - בעל נכס) שברשותו ואת פרטי יצירת הקשר עימו, ובכלל זה מען דיגיטלי, אם ישנו; לעניין אגף מס רכוש וקרן הפיצויים ברשות המסים, המידע שימסור לפי סעיף זה, אם הוא ברשותו, יהיה כתובות ופרטי התקשרות בלבד. : (ב) גוף ציבורי יעביר לגוף ציבורי שביקש זאת את הפרטים שברשותו בתוך שבעה ימים מהפנייה אליו. : (ג) על אף האמור בכל דין, לרבות הוראות [[חוק הגנת הפרטיות]] [[וסעיף 50 לחוק מס רכוש]], גוף ציבורי המנוי [[בתוספת]] רשאי לקבל מידע כמפורט בסעיף קטן (א), אם המידע נדרש באופן סביר למילוי תפקידו לפי חוק זה. : (ד) בתוך שבעה ימים ממועד ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות, תעביר הוועדה המקומית שבתחום מרחבה הוכרז האזור לשמאי הממשלתי הראשי ולמנהל מס רכוש, לשם ביצוע תפקידם לפי חוק זה, את פרטי הקשר של בעלי הנכסים באזור שברשותה ואת כלל היתרי הבנייה במתחם. : (ה) יזם שיקום רשאי לפנות לגוף ציבורי המנוי [[בתוספת]] ולקבל את פרטי הקשר של בעל הנכס, לשם פנייה אליו כאמור [[בסעיף 43(א)(3)]], ולעשות בהם שימוש לשם כך בלבד; יזם שיקום רשאי לקבל מגוף ציבורי המנוי [[בתוספת]], בהסכמת בעל הנכס, את סכום השומה שנערכה לבעל הנכס. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע העברת מידע אישי לשם ביצוע חוק זה בהתאם להוראות לפי [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]]. : (ז) המידע שיימסר לפי סעיף זה ישמש אך ורק למטרה שלשמה נמסר וגוף ציבורי המנוי [[בתוספת]] ינקוט את האמצעים הנדרשים להגנה על סודיות המידע ומניעת הגעתו לגורם שאינו מוסמך. : (ח) שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לתקן את [[התוספת]]. @ 58. ביצוע : (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, למעט [[פרקים ג' עד ה']]. : (ב) שר הפנים ממונה על ביצוע [[פרק ג']]. : (ג) שר הבינוי והשיכון ממונה על ביצוע [[פרק ד']]. : (ד) שר המשפטים ממונה על ביצוע [[פרק ה']]. @ 59. מינוי סגן נוסף ברשות מקומית שבתחומה נמצא אזור לשיקום והתחדשות - הוראת שעה : על אף האמור [[בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]], בתקופה שממועד ההכרזה עד יום י' בכסלו התשפ"ט (27 בנובמבר 2028), ברשות מקומית שבתחומה נמצא אזור לשיקום והתחדשות ומספר התושבים בה עולה על 100,000, רשאית המועצה לבחור סגן ראש רשות מקומית אחד נוסף על האמור [[באותו סעיף]], בדרך האמורה בו, והוא יכהן עד תום התקופה האמורה בסעיף זה. @ 60. הוראות ראשונות : (א) מנהל הרשות להתחדשות עירונית יורה על מתכונת ונוסח ההודעה לעניין [[סעיף 8]] בתוך 60 ימי עבודה מיום התחילה; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות להתחדשות עירונית. : (ב) הנחיות ראשונות לפי [[סעיף 45(א)(1)]] יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים בתוך שבעה ימים מיום התחילה. == פרק ח': תיקונים עקיפים == @ 61. <!-- תיקון מס' 36 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]].)) @ 62. <!-- תיקון מס' 107 והוראת מעבר --> : (א) ((הנוסח שולב [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]].)) : (ב) הוראות [[סעיף 49כב2(א) לחוק מיסוי מקרקעין]], כנוסחו בסעיף קטן (א), יחולו גם על הסכמים שנחתמו לפני יום התחילה, ובלבד שיום המכירה כמשמעותו [[בסעיף 49כ לחוק האמור]] טרם חל לגביהם ביום התחילה. @ 63. <!-- תיקון מס' 155 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 64. <!-- תיקון מס' 167 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] כהוראת שעה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026.)) == תוספת == ==== ((([[סעיף 57]]))) ==== === גוף ציבורי === : [[בתוספת זו]], "גוף ציבורי" - משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית או גוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין, המפורט להלן: : (1) הרשות להתחדשות עירונית; : (2) רשות מקומית שבתחומה נמצא אזור לשיקום והתחדשות; : (3) רשות האוכלוסין וההגירה; : (4) השמאי הממשלתי הראשי; : (5) אגף מס רכוש וקרן הפיצויים ברשות המסים. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026). <חתימות> * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * חיים כץ שר הבינוי והשיכון * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת * בנימין נתניהו ראש הממשלה btj1ow2k2aafcnfm11wlrxahvouosq3 חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית 0 1739548 3011352 3005292 2026-05-06T07:00:35Z OpenLawBot 8112 [3011347] תיקון טעות 3011352 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2242357}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 498|חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12433004.pdf}}, {{ח:תיבה|563|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-3525.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אזורים לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הצוות המייעץ לעניין הכרזה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תכנון ובנייה באזור לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין תוכניות באזור לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הליכי רישוי באזור לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אגרות והיטלי השבחה באזור לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: החלת הוראות ותחולה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אישור יזם שיקום ורכישת זכויות באזור לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: שומת מקרקעין לגבי דירה באזור לשיקום והתחדשות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: עסקאות שיקום והסכמי יציאה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: יזם שיקום}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: עסקאות והסכמים לאחר אישור יזם שיקום}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: סיוע קרן הפיצויים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הסכמה לביצוע עבודה וסעדים בהעדר הסכמה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מיסוי מקרקעין ופיצויים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|גוף ציבורי}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה ופרשנות}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא שיקום אזורים שנפגעו מנזק מלחמה בדרך של התחדשות עירונית תוך איזון בין האינטרס הציבורי בקידום מהיר, יעיל ומיטבי של התחדשות עירונית ובין שמירה על זכות הקניין של הפרט. {{ח:סעיף|2|פרשנות}} {{ח:תת|(א)}} בחוק זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור לשיקום והתחדשות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|בפרק ו׳ לחוק המקרקעין}}; {{ח:תתתת|(2)}} בית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|בפרק ו׳1 לחוק המקרקעין}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1|בחוק התכנון}}, למעט מבנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(2) לאותה הגדרה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בניין הרוס“ – בניין שנגרם לו נזק מלחמה, ומהנדס הרשות המקומית שבתחומה נמצא הבניין קבע, לעניין חוק זה, כי בשל אותו נזק הוא נהרס או שיש להרסו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|בחוק פינוי ובינוי}}, לרבות בעל זכות במקרקעין באזור לשיקום והתחדשות שערב קרות נזק המלחמה הייתה בבעלותו דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מגרש“ – בעלים, לרבות חוכר לדורות, של מגרש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(3)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירת תמורה“ – אחת מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(1)}} דירה בבניין חדש שייבנה במסגרת מיזם להתחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות שתינתן לבעל דירה בבניין שנהרס במסגרת מיזם כאמור, בתמורה למכירת זכויותיו בדירה ערב הריסתה; {{ח:תתתת|(2)}} הדירה המחודשת של בעל הדירה בבניין שיעובה במסגרת מיזם להתחדשות עירונית שתחודש במסגרת מיזם להתחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות בתמורה למכירת זכויותיו באותה דירה ערב עיבוי הבניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות הדיור החלופי“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)#סעיף 2|בתקנה 2(ג) לתקנות מס רכוש}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות שיקום הנזק“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|בתקנות מס רכוש}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם ארגון“ – הסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות)|בחוק הסכמים לארגון עסקאות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם יציאה“ – הסכם בין יזם ובין בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות אשר על פיו מתחייב בעל הדירה למכור את מלוא זכויותיו במקרקעין ליזם בתמורה כספית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 43|או 43(א)(3)(א)}}, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם יציאה מוגדל“ – הסכם יציאה שחלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה למתחמים מועדפים“ – הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק מתחמים מועדפים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ההשגות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|בסעיף 9א(ב) לפקודת הקרקעות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לארגון עסקאות“ – {{ח:חיצוני|חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות)|חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע״ז–2017}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס רכוש“ – {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מתחמים מועדפים“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק פינוי ובינוי“ – {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הממשלתית“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם שיקום“ – יזם שאושר כיזם שיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מארגן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות)|בחוק הסכמים לארגון עסקאות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון“ – הוועדה המקומית או הוועדה למתחמים מועדפים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההכרזה“ – מועד כניסתה לתוקף של ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזם להתחדשות עירונית“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מס רכוש“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות להתחדשות עירונית“, ”המנהל“ – מנהל הרשות להתחדשות עירונית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הרשות הממשלתית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נזק מלחמה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 35|בסעיף 35 לחוק מס רכוש}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה עם בעל דירה“ – חוזה בין יזם ובין בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות, אשר על פיו מתחייב בעל הדירה למכור את מלוא זכויותיו במקרקעין ליזם לשם הקמת מבנה חדש או עיבוי מבנה קיים, בהתאם לתוכנית לשיקום והתחדשות, הכולל בין השאר את כל אלה: {{ח:תתתת|(1)}} העקרונות לקביעת התמורה שיקבל כל בעל דירה לפי החוזה; {{ח:תתתת|(2)}} המועדים המרביים לאישור תוכנית לשיקום והתחדשות, לקבלת היתר בנייה ולמסירת הדירה החדשה לבעל הדירה בהתאם לחוזה; {{ח:תתתת|(3)}} פרטים בדבר הגורם שיבצע את עבודות הבנייה בהתאם לחוזה או תנאים לבחירתו של הגורם כאמור, לרבות לעניין ניסיונו בתחום; {{ח:תתתת|(4)}} התחייבות מטעם היזם להעמיד לטובת בעל הדירה ערבויות לשם הבטחת התחייבויותיו של היזם לפי החוזה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה עם בעל מגרש“ – חוזה בין יזם ובין בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, אשר על פיו מתחייב בעל המגרש למכור את זכויותיו במגרש לשם מימוש תוכנית לשיקום והתחדשות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה לפי תוכנית חיזוק“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות)|בחוק הסכמים לארגון עסקאות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת פינוי ובינוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|בחוק פינוי ובינוי}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקת שיקום“ – עסקה עם בעל דירה או עסקה עם בעל מגרש; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הקרקעות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצוות המייעץ“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות“ – צפיפות נטו או צפיפות ברוטו, כהגדרתן בתוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ״א 35); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב מיוחד של בעלי הדירות“ – אחד או יותר מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} רוב בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שבבעלותם רוב הדירות בכל אחד ממרבית הבניינים באותו אזור, ובלבד שכל בניין לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(2)}} הוא אחד מהבניינים כאמור; {{ח:תתתת|(2)}} בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שבבעלותם ארבע חמישיות לפחות מתוך כלל הדירות שבאותו אזור; {{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, יראו מגרש שאין בו בניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(3)}} כמגרש שיש בו דירה אחת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות להתחדשות עירונית“ – הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית לשיקום והתחדשות“ – תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת שגבולותיה זהים לגבולות אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, שמטרתה פינוי לשם בינוי או עיבוי הבנייה באזור לשיקום והתחדשות, ולעניין זה יראו את הגבולות כזהים אף אם הם אינם כוללים את המגרשים הציבוריים שנכללו בגבולות ההכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(4)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מס רכוש“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל״ג–1973}}. {{ח:תת|(ב)}} לכל מונח {{ח:פנימי|פרק ב|בפרקים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג|ו־ג׳}} תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון}}, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אזורים לשיקום והתחדשות}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:סעיף|3|הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה, או ועדת שרים שהיא הסמיכה לעניין זה לפי סעיף קטן (ד) (בחוק זה – הממשלה), רשאית להכריז, בצו, לפי המלצת הצוות המייעץ, על שטח שבו נמצא בניין הרוס, לבד או יחד עם בניינים הרוסים אחרים, כעל אזור לשיקום והתחדשות שגבולותיו ייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, אם מצאה כי יש הצדקה לקידום או למימוש של מיזם התחדשות עירונית באותו שטח, בדרך של החלת הוראות חוק זה, כולן או חלקן. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הממשלה, לפי המלצת הצוות המייעץ, רשאית להכריז, בצו, על שטח כעל אזור לשיקום והתחדשות שגבולותיו ייקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, אף אם אין בו בניין הרוס, אם מצאה כי יש הצדקה לקידום או למימוש של מיזם התחדשות עירונית באותו שטח, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} השטח כולל לפחות שלושה בניינים הכוללים יחד 12 דירות לפחות; {{ח:תתת|(2)}} לפי חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית שבתחומה נמצאים הבניינים האמורים בפסקה (1) ושל מהנדס מטעם מנהל מס רכוש, אירע נזק מלחמה משמעותי הגורם לפגיעה במצבו הפיזי של בניין כאמור בפסקה (1), ביציבותו ובבטיחותו ששיקומו יארך זמן רב. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה המלצת הצוות המייעץ לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין הכרזה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאית הממשלה לאשר את המלצת הצוות המייעץ בכללה או לדחותה. {{ח:תת|(ד)}} הממשלה רשאית להסמיך ועדת שרים בסמכויות הממשלה לפי חוק זה, ובלבד שההסמכה כאמור תקבע כי ועדת השרים מוסמכת לקבל החלטות על דעת הממשלה. {{ח:סעיף|4|גבולותיו של אזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:ת}} גבולותיו של אזור לשיקום והתחדשות יכללו את המגרש או את המגרשים שבהם בניין הרוס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, או בניינים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, וניתן לכלול באזור האמור מגרשים נוספים כמפורט להלן, והכול לפי המלצת הצוות המייעץ: {{ח:תת|(1)}} מגרש שיש בו בניין שנגרם לו נזק מלחמה ואינו בניין הרוס, ואשר ניתנה לגביו חוות דעת של מהנדס הרשות המקומית שבתחומה נמצא הבניין, הכוללת התייחסות למצבו הפיזי של הבניין, ליציבות הבניין או לבטיחותו, בין השאר בשל נזק המלחמה, לעבודות הנדרשות לשיקום הבניין שלא בדרך של הריסתו ובנייתו מחדש, לעלותן ולמשך הזמן המשוער לביצוען, והצוות המייעץ קבע, בין השאר בהסתמך על חוות הדעת האמורה, כי יש הצדקה להריסתו; {{ח:תת|(2)}} מגרש שיש בו בניין שלא מתקיים לגביו האמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} על פי חוות דעתו של מתכנן המחוז יש נחיצות מובהקת לכלול את המגרש באזור לשיקום והתחדשות לשם קידום מיזם להתחדשות עירונית באזור, בין השאר בהסתמך על הצורך בהסדרת גישה ונגישות בשטחי ציבור ותשתיות, בהרחבת שטח מגרש לצורך בנייה לגובה או אם לפחות בשני צדדיו של המגרש יש מגרש ובו בניין הרוס או מגרש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, והכול אם אין אפשרות למתן מענה תכנוני בלא הכללת המגרש באזור כאמור (בסעיף זה – נחיצות מובהקת); {{ח:תתת|(ב)}} מספר הבניינים במגרשים שייכללו באזור לשיקום והתחדשות לפי פסקה זו לא יעלה על 25% מסך כל הבניינים הכלולים באותו אזור; {{ח:תת|(3)}} מגרש שערב קרות נזק המלחמה לא היה בו בניין, ובלבד שעל פי חוות דעתו של מתכנן המחוז יש נחיצות מובהקת לכלול אותו באזור לשיקום והתחדשות לשם קידום מיזם להתחדשות עירונית באזור; כלל האזור מגרש לפי פסקה זו, לא יעלה שטח המגרשים שייכללו באזור כאמור לפי פסקה זו ופסקה (2) על 40% משטח האזור לשיקום והתחדשות; {{ח:תת|(4)}} מגרשים ציבוריים הגובלים במגרשים כאמור בסעיף זה שיש הצדקה תכנונית לכלול אותם בהתאם לחוות דעת של מתכנן המחוז; בפסקה זו, ”מגרש ציבורי“ – מגרש המיועד לצורכי ציבור כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 188|בסעיף 188(ב)(1) לחוק התכנון}} שבבעלות המדינה, רשות הפיתוח, קרן קיימת לישראל או רשות מקומית. {{ח:סעיף|5|תוכן ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:ת}} הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן זה}} – ההכרזה) תכלול את כל אלה, והכול לפי המלצת הצוות המייעץ: {{ח:תת|(1)}} תחום האזור, המגרשים הכלולים בו, ובכלל זה מספרי הגוש והחלקה, שם השכונה והרחוב וכן מספרי הבתים שכלולים באזור; {{ח:תת|(2)}} הצפיפות המזערית באזור, וניתן לקבוע צפיפות שונה לסוגים שונים של תוכניות, ובלבד שהצפיפות שתיקבע כאמור לא תפחת מהצפיפות שנקבעה בתוכנית מיתאר ארצית החלה באזור. {{ח:סעיף|6|המועד להכרזה על אזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:תת|(א)}} הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} תיעשה לא יאוחר מ־60 ימי עבודה ממועד קרות נזק המלחמה לבניין או לבניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 3|באותו סעיף}}. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הצוות המייעץ רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 10 ימי עבודה. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 45 ימי עבודה, בשל נסיבות מיוחדות, לרבות בשל מצב מיוחד בעורף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; האריך יושב ראש הצוות המייעץ את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב), בתקופה או בתקופות נוספות, תבוא ההארכה כאמור במניין הימים האמורים בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אירע נזק מלחמה כאמור באותו סעיף קטן בתקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד ערב תחילתו של חוק זה, יחל מניין התקופה שבאותו סעיף קטן ביום תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|7|פרסום באתר האינטרנט}} {{ח:ת}} הודעה על הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון ותכלול את הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}. {{ח:סעיף|8|פרסום על ידי הרשות המקומית}} {{ח:תת|(א)}} הרשות המקומית שהאזור לשיקום והתחדשות נמצא בתחומה תפרסם, בתוך שלושה ימי עבודה ממועד ההכרזה, הודעה במתכונת ובנוסח שעליהם יורה מנהל הרשות להתחדשות עירונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}; ההודעה תכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעה על ההכרזה ובה הפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר המנגנון לרכישת זכויות במקרקעין מבעלי הדירות באותו אזור בידי יזם שיקום, לפי חוק זה, במסגרת הסכם היציאה, ובכלל זה הדרך למתן הסכמה לרכישת זכויות במסגרת ההסכם האמור ותוצאות מתן ההסכמה, לרבות התנאים שבהתקיימם תושלם רכישת זכויותיו של בעל דירה כאמור בידי יזם השיקום וישולם לו סכום הרכישה; {{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר התנאים שעל יזם שיקום לעמוד בהם כדי לקבל סיוע מהמדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}; {{ח:תתת|(4)}} זכותם של בעלי הדירות באותו אזור להעביר לשמאי הממשלתי הראשי נתונים הנוגעים לעריכת השומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(א)}}, והדרך להעברתם; {{ח:תתת|(5)}} זכותם של בעלי הדירות באותו אזור להגיש השגה על השומה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, והדרך להגשתה. {{ח:תת|(ב)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשלט במקום בולט באזור כאמור, בהתחשב ככל האפשר במצב באזור שהוכרז כאמור, בין השאר, עקב נזק המלחמה, ובאתר האינטרנט של הרשות המקומית. {{ח:תת|(ג)}} נוסף על הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב), הרשות המקומית תפעל למסירת הודעות, בין השאר באמצעות דואר אלקטרוני ובאמצעות מסרון, לבעל דירה או לבעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, אם יש ברשותה את כתובת הדואר האלקטרוני או את מספר הטלפון הנייד שלו. {{ח:סעיף|9|אזור לשיקום והתחדשות – מתחם פינוי ובינוי}} {{ח:ת}} יראו אזור לשיקום והתחדשות שהוכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} גם כמתחם פינוי ובינוי שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14(א)(1) לחוק הרשות הממשלתית}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14(ו) לחוק האמור}}, בשינוי זה: במקום ”מנהל הרשות“ תבוא ”הממשלה“. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הצוות המייעץ לעניין הכרזה}} {{ח:סעיף|10|הצוות המייעץ}} {{ח:תת|(א)}} לשם מתן המלצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, יוקם צוות מייעץ שחבריו הם – {{ח:תתת|(1)}} מנהל מינהל התכנון שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(3)}} מנהל הרשות להתחדשות עירונית שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו או את מנהל אגף תכנון ברשות; {{ח:תתת|(4)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגן הממונה על התקציבים שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(5)}} מנהל מס רכוש שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו או מנהל תחום התחדשות עירונית באגף מס רכוש וקרן הפיצויים ברשות המסים בישראל; {{ח:תתת|(6)}} השמאי הממשלתי הראשי שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו; {{ח:תתת|(7)}} ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח המיועד להכרזה שיכהן בתוקף תפקידו והוא רשאי להסמיך במקומו את סגנו. {{ח:תת|(ב)}} חבר סגל אקדמי של מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, החבר בוועדה המייעצת לשר האוצר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 2א|סעיף 2א(א)(11) לפקודת הקרקעות}}, יהיה משקיף בצוות המייעץ. {{ח:תת|(ג)}} המניין החוקי בישיבות הצוות המייעץ הוא רוב חבריו ובהם היושב ראש; החלטות הצוות המייעץ יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של היושב ראש. {{ח:תת|(ד)}} הצוות המייעץ רשאי לקבוע את סדרי עבודתו ואת סדרי דיוניו, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; קבע הצוות כאמור, יפורסמו סדרי עבודתו וסדרי דיוניו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. {{ח:תת|(ה)}} קיום הצוות המייעץ, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הצוות המייעץ, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בו רוב חבריו. {{ח:סעיף|11|המלצת הצוות המייעץ}} {{ח:תת|(א)}} הצוות המייעץ רשאי להמליץ לממשלה על קביעת אזורים לשיקום והתחדשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, ויכלול בהמלצותיו את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}. {{ח:תת|(ב)}} הצוות המייעץ רשאי לכלול בהמלצה מגרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, ולעניין זה יסתמך בין השאר על חוות הדעת המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 4|באותו סעיף}}; במתן ההמלצה יתחשב הצוות המייעץ גם באלה: {{ח:תתת|(1)}} ההיתכנות הכלכלית למימוש המיזם בשטח המיועד להכרזה כאזור לשיקום והתחדשות, לרבות באמצעות סיוע של המדינה במימונו, בין השאר בהסתמך על חוות דעת מהנדס מטעם מנהל מס רכוש, אשר יקבע את עלותן של הוצאות שיקום הנזק שנגרם לבניינים בשטח האמור; בעלות כאמור ייכללו הוצאות הדיור החלופי; {{ח:תתת|(2)}} התוכניות המאושרות והמופקדות והתוכניות שהוחלט להפקידן החלות בשטח המיועד להכרזה כאזור לשיקום והתחדשות. {{ח:תת|(ג)}} חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון בתוך שלושה ימי עבודה מיום הגשתן ולא יאוחר מ־21 ימי עבודה לפני העברת המלצת הצוות המייעץ לממשלה. {{ח:סעיף|12|הערות להודעה על המלצה}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מינהל התכנון יפרסם הודעה, 21 ימי עבודה לפחות לפני העברת המלצת הצוות המייעץ לממשלה, על הכוונה להמליץ על אזור כאזור לשיקום והתחדשות (בסעיף זה – הודעה על המלצה), בצירוף חוות הדעת שהוגשו לצוות המייעץ לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, ויציין את המען והמועדים להגשת הערות להודעה על המלצה ואת הדרכים להגשתן; הודעה כאמור תפורסם בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אתר האינטרנט של מינהל התכנון; {{ח:תתת|(2)}} אתר האינטרנט של הרשות המקומית שבתחומה נכלל השטח המיועד להכרזה; {{ח:תתת|(3)}} על גבי שלט במקום בולט בשטח המיועד להכרזה, בהתחשב ככל האפשר במצב באזור, בין השאר עקב נזק המלחמה. {{ח:תת|(ב)}} מי שרואה את עצמו נפגע מההודעה על המלצה רשאי להגיש הערות בכתב, בתוך 14 ימי עבודה מיום הפרסום האחרון לפי פסקאות (1) ו־(2) בסעיף קטן (א); הצוות המייעץ ידון ויכריע בהערות. {{ח:סעיף|13|העברת המלצת הצוות המייעץ לממשלה}} {{ח:ת}} הצוות המייעץ יגיש לממשלה את המלצתו לעניין האזור המומלץ להכרזה, חוות הדעת שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, ההערות שהוגשו לו והכרעותיו בעניינן, וכן את עמדת ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא האזור, אם הוא מתנגד להמלצה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תכנון ובנייה באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות לעניין תוכניות באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:סעיף|14|היתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים}} {{ח:ת}} הכריזה הממשלה על אזור לשיקום והתחדשות, לא יינתנו באזור כאמור היתרי בנייה, היתרים לשימוש בקרקע או אישור תשריט של חלוקת קרקע בתקופה של 60 ימי עבודה ממועד ההכרזה או עד לקביעת תנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 78|סעיף 78 לחוק התכנון}} בידי מוסד התכנון, לפי המוקדם. {{ח:סעיף|15|תוכנית קיימת באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:תת|(א)}} הוכרז אזור לשיקום והתחדשות וקיימת תוכנית מאושרת שמטרתה פינוי לשם בינוי או עיבוי הבנייה, שגבולותיה זהים לגבולות ההכרזה של האזור לשיקום והתחדשות, הכוללת את כל המגרשים באזור לשיקום והתחדשות שנכללו בהכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4(1) עד (3)}}, יראו את התוכנית האמורה כתוכנית שאושרה לפי הוראות חוק זה; לעניין זה יראו את הגבולות כזהים אף אם הם אינם כוללים את המגרשים הציבוריים שנכללו בהכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(4)}} או את חלקם; יושב ראש מוסד התכנון הנוגע בדבר יודיע על כך ליושב ראש הוועדה המקומית בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההכרזה. {{ח:תת|(ב)}} הוכרז אזור לשיקום והתחדשות וקיימת במועד ההכרזה תוכנית שהופקדה או שהוחלט להפקידה שמטרתה פינוי לשם בינוי או עיבוי הבנייה, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם גבולות התוכנית האמורה זהים לגבולות ההכרזה, ימשיך מוסד התכנון שהחליט להפקידה לדון בה, ואם אישר את התוכנית יראו את התוכנית כתוכנית שאושרה לפי חוק זה; היה מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית הוועדה המחוזית והתוכנית לא אושרה בתוך שמונה חודשים ממועד ההכרזה, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים והיא תמשיך לדון בה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המחוזית; {{ח:תתת|(2)}} אם גבולות התוכנית האמורה אינם זהים לגבולות ההכרזה, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מתכנן מוסד התכנון שהחליט להפקיד את התוכנית יודיע למנהל מינהל התכנון בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההכרזה, אם ניתן להתאים את התוכנית לגבולות ההכרזה בלא הליך של הפקדה מחדש; הודיע מתכנן מוסד התכנון כי ניתן להתאים את התוכנית כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); הוראות פסקת משנה זו יחולו גם אם התוכנית טרם הופקדה ומתכנן מוסד התכנון בחן אם היה נדרש להפקידה מחדש כדי להתאימה לגבולות ההכרזה אילו הופקדה; {{ח:תתתת|(ב)}} לא ימשיך מוסד התכנון לדון בתוכנית, אלא אם כן התאים את גבולות התוכנית לגבולות ההכרזה; {{ח:תתתת|(ג)}} הודיע מתכנן מוסד התכנון כי לא ניתן להתאים את התוכנית לגבולות ההכרזה בלא הפקדה מחדש כאמור בפסקת משנה (א) או שלא הודיע כאמור בתוך שבעה ימי עבודה, יראו את החלטת הפקדת התוכנית כבטלה, ואם התוכנית הופקדה – תפורסם על כך הודעה בדרך שבה מתפרסמת הודעה על הפקדה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מוסד תכנון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון}}. {{ח:סעיף|16|הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות והמועד להגשתה ולהפקדתה}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 61א|בסעיף 61א לחוק התכנון}} – {{ח:תת|(1)}} תוכנית לשיקום והתחדשות תוגש לוועדה המקומית על ידי רשות מקומית או ועדה מקומית בלבד, כל אחת בתחום מרחבה, ובלבד שהודיעה בכתב למנהל מינהל התכנון ולמנהל הרשות להתחדשות עירונית בתוך 21 ימים ממועד ההכרזה, כי היא מעוניינת להגיש את התוכנית; {{ח:תת|(2)}} לא הודיעה הרשות המקומית או הוועדה המקומית כאמור בפסקה (1), או שהודיעה כאמור ולא הוגשה התוכנית בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרזה או שלא הופקדה תוכנית כאמור בתוך שישה חודשים ממועד ההכרזה, לא תהיה הוועדה המקומית מוסמכת עוד לדון בתוכנית לשיקום והתחדשות, והרשות להתחדשות עירונית תגיש לוועדה למתחמים מועדפים, בתוך שלושה חודשים מתום התקופה האמורה, לפי העניין, תוכנית לשיקום והתחדשות; משרד ממשלתי או רשות שהוקמה לפי חוק, ובכלל זה הרשות להתחדשות עירונית, או חברה ממשלתית שהנושא בתחום עיסוקה, רשאים להודיע למנהל הרשות להתחדשות עירונית, בתוך שבעה ימי עבודה מתום התקופה האמורה, לפי העניין, על כוונתם להגיש תוכנית כאמור; נמסרה הודעה על ידי יותר מגורם אחד כאמור, תוגש התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים על ידי הגורם שהודיע על כך לראשונה; {{ח:תת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), תוכנית לשיקום והתחדשות שבתחומן של שתי רשויות מקומיות או יותר, תוגש לוועדה למתחמים מועדפים על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בתוך שלושה חודשים ממועד ההכרזה; {{ח:תת|(4)}} יושב ראש המועצה הארצית רשאי, לבקשת הוועדה המקומית ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה להפקדה בפסקה (2), בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. {{ח:סעיף|17|מסמכים שיש להגיש לוועדה המקומית עם הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 61א|בסעיפים 61א}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 62ב|ו־62ב(ה) לחוק התכנון}}, הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה המקומית על ידי ועדה מקומית או רשות מקומית – יוגשו הערות מהנדס הוועדה המקומית לאחר בדיקה תכנונית מוקדמת כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 62ב|בסעיף 62ב(ה) לחוק התכנון}}, עם הגשת התוכנית לוועדה המקומית. {{ח:סעיף|18|סמכויות הוועדה המקומית}} {{ח:ת}} הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה המקומית על ידי הוועדה המקומית או על ידי הרשות המקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(1)}}, יהיו לה, לגבי אותה תוכנית, כל הסמכויות הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון}} לוועדה מקומית ולוועדה מחוזית, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הצפיפות שתיקבע בתוכנית לא תפחת מהצפיפות שקבעה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(2)}}; {{ח:תת|(2)}} לא מתקיים לגבי התוכנית אחד או יותר מהמפורטים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 62א|בסעיף 62א(ו) לחוק התכנון}}; {{ח:תת|(3)}} נקבעו בתוכנית שימושים לצורכי ציבור במגרש שאינו מיועד רק לצורכי ציבור – לא יעלה השטח הכולל המותר לבנייה לשם השימושים האמורים על 10% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש, מעל פני הקרקע; בפסקה זו, ”צורכי ציבור“ – גן ילדים לרבות מעון יום לגיל הרך, בית תפילה, מרפאה ומרכז קהילתי שכונתי, וכן שימושים לצורכי חינוך, רווחה, דת ותרבות ומוסדות קהילתיים, כפי שיקבע, בצו, שר הפנים; בצו כאמור רשאי שר הפנים לקבוע שימושים שונים למגרש אחד או לכמה מגרשים. {{ח:סעיף|19|אישור תוכנית לשיקום והתחדשות בוועדה המקומית}} {{ח:ת}} הוועדה המקומית תחליט לאשר תוכנית לשיקום והתחדשות או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה, בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה; יושב ראש המועצה הארצית, רשאי, לבקשת הוועדה המקומית, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. {{ח:סעיף|20|סמכויות הוועדה למתחמים מועדפים}} {{ח:תת|(א)}} יראו אזור לשיקום והתחדשות כמתחם מועדף שהוכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיף 3(א)(3) לחוק מתחמים מועדפים}}, ואולם הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיף 3(ז) לחוק האמור}} לא יחולו על מתחם זה. {{ח:תת|(ב)}} לעניין קידום תוכנית לשיקום והתחדשות בוועדה לקידום מתחמים מועדפים, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק מתחמים מועדפים}} – לא יחול; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 9|סעיף 9(א) עד (ב1) לחוק מתחמים מועדפים}} – לא יחולו; {{ח:תתת|(3)}} לתוכנית תצורף המלצת הוועדה המקומית; לא נתנה הוועדה המקומית את המלצתה בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו פנה אליה מגיש התוכנית, תוגש התוכנית בלא המלצתה; {{ח:תתת|(4)}} הוגשה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה למתחמים מועדפים ולא אושרה בתוך התקופות הקבועות בחוק זה, ידווח על כך יושב ראש הוועדה למתחמים מועדפים לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בתוך שבעה ימים מיום שחלפו המועדים הקבועים בחוק זה. {{ח:סעיף|21|העברת תוכנית לוועדה למתחמים מועדפים}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(2)}}, החליטה ועדה מקומית להפקיד תוכנית לשיקום והתחדשות ולא הופקדה תוכנית כאמור בתוך שישה חודשים ממועד ההכרזה, תועבר התוכנית לוועדה למתחמים מועדפים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} הופקדה תוכנית לשיקום והתחדשות על ידי הוועדה המקומית ולא אושרה במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, תועבר לוועדה למתחמים מועדפים; הוועדה למתחמים מועדפים רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית. {{ח:סעיף|22|אישור תוכנית לשיקום והתחדשות בוועדה למתחמים מועדפים}} {{ח:תת|(א)}} הוועדה למתחמים מועדפים תחליט, בתוך 12 חודשים ממועד הגשת תוכנית לשיקום והתחדשות, אם לאשרה או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה; יושב ראש המועצה הארצית, רשאי, לבקשת הוועדה למתחמים מועדפים, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. {{ח:תת|(ב)}} הועברה תוכנית לשיקום והתחדשות לוועדה למתחמים מועדפים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, תחליט הוועדה למתחמים מועדפים, בתוך שישה חודשים מהמועד שבו התוכנית הועברה אליה, אם לאשר את התוכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה; יושב ראש המועצה הארצית, רשאי, לבקשת הוועדה למתחמים מועדפים, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת או בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 60 ימי עבודה. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה למתחמים מועדפים רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית. {{ח:סעיף|23|הוראות מיוחדות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות}} {{ח:תת|(א)}} תוכנית לשיקום והתחדשות תכלול את כל ההוראות המאפשרות מתן היתר בנייה מכוחה, בלא צורך באישורה של תוכנית נוספת או באישור של גוף שאינו רשות הרישוי, בתיאום או בהתייעצות עימו כתנאי למתן ההיתר; נקבע בתוכנית כי נדרשים אישור של רשות הרישוי, או תיאום או התייעצות עימה, ייקבעו בתוכנית התנאים או המסמכים הנדרשים לקיום אותם אישור, תיאום או התייעצות ופרק הזמן לקיומם על ידי רשות הרישוי, ובלבד שאותה תקופה לא תעלה על שישה חודשים ממועד שליחת כל המסמכים האמורים לרשות הרישוי בדרך מקוונת; חלף פרק הזמן שנקבע כאמור, יראו זאת כקיום חובת האישור, התיאום או ההתייעצות, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} כללה תוכנית לשיקום והתחדשות שאינה תוכנית לרישוי מהיר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25}}, הוראות איחוד וחלוקה ללא הסכמה, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ז|סימן ז׳ לפרק ג׳ בחוק התכנון}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בהערכת שווי מגרש קודם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 122|בסעיף 122 לחוק התכנון}}, שאירע בו נזק מלחמה, יוערך שוויו כאילו לא אירע בו נזק המלחמה; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 124|בסעיף 124 לחוק התכנון}}, בתוכנית ייקבע כי תחילת תוקפה של החלוקה החדשה תהיה ביום קליטת בקשה להיתר ראשון במתחם האיחוד והחלוקה התואם את החלוקה החדשה, לרבות בקשה שהגיש מורשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|סעיף 158נ לחוק האמור}} (בסעיף זה – בקשה להיתר ראשון); לעניין זה, יראו את מי שזכאי להירשם במרשם המקרקעין לפי החלוקה החדשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 125|בסעיף 125 לחוק התכנון}}, כמי שרשאי להגיש בקשה להיתר; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 125|בסעיף 125(א) ו־(ב) לחוק התכנון}}, בכל מקום, במקום ”שמונה חודשים“ יקראו ”ארבעה חודשים“; {{ח:תתת|(4)}} הודעה על קליטת בקשה להיתר ראשון תימסר למינהל התכנון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה, ותפורסם על כך הודעה באתרי האינטרנט של מינהל התכנון ושל הוועדה המקומית הנוגעת בדבר בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קליטת הבקשה. {{ח:תת|(ג)}} כללה תוכנית לשיקום והתחדשות מבנה שאינו בניין הרוס, תכלול התוכנית הוראה, ולפיה עד להריסת המבנה, בכפוף להוראות כל דין, השימושים שהיו מותרים במבנה ערב תחילתה של התוכנית ימשיכו להיות מותרים. {{ח:סעיף|24|הגבלה על תוכנית נוספת}} {{ח:ת}} אושרה תוכנית לשיקום והתחדשות, לא תוגש ולא תאושר בתקופה של עשר שנים מיום האישור תוכנית אחרת בשטח שבו חלה התוכנית לעניין שטחי הבנייה ומספר יחידות הדיור, אם יש בה כדי לעכב את מימוש התוכנית לשיקום והתחדשות; בסעיף זה, ”תוכנית“ – למעט תוכנית נושאית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 62א|בסעיף 62א(ח)(1) לחוק התכנון}}. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הליכי רישוי באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:סעיף|25|תוכנית לרישוי מהיר}} {{ח:תת|(א)}} על תוכנית לשיקום והתחדשות שהוגשה לוועדה המקומית יחולו ההוראות לעניין תוכנית לרישוי מהיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145א1|סעיף 145א1 לחוק התכנון}} (בחוק זה – תוכנית לרישוי מהיר), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} סעיף קטן (א) – לא ייקרא; {{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה ”ובלבד“ יקראו ”ובלבד שהבקשה להיתר חלה על כל שטח התוכנית; ואולם יזם שיקום כהגדרתו בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026, רשאי להגיש בקשה כאמור עד להפקדת התוכנית“; {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ג), הסיפה החל במילים ”על אף האמור, שר הפנים“ – לא תיקרא; {{ח:תתת|(4)}} במקום סעיף קטן (ד) יקראו: {{ח:תתתת|”(ד)}} שטח התוכנית לשיקום והתחדשות כהגדרתה בחוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ״ו–2026, אינו עולה על שישה דונם.“; {{ח:תתת|(5)}} סעיף קטן (ח) – לא ייקרא. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות שהוגשה לוועדה לקידום מתחמים מועדפים ותקודם כתוכנית לרישוי מהיר, ובכלל זה תנאים, סדרי דיון והליכים לגבי קידום מתן ההיתר בידי רשות הרישוי הארצית. {{ח:סעיף|26|הוראות מיוחדות לעניין גורמים מאשרים וגורמים מוסרי מידע}} {{ח:תת|(א)}} הוראות לגבי גורם מאשר או גורם נוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145ב1|סעיף 145ב1 לחוק התכנון}}, יחולו על בקשה להיתר מכוח תוכנית לשיקום והתחדשות שאינה תוכנית לרישוי מהיר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א)(1), במקום ”15 ימים“ יקראו ”45 ימים“; {{ח:תתת|(2)}} סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) – לא ייקראו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145ב1|סעיף 145ב1 לחוק התכנון}} יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שהיא תוכנית לרישוי מהיר, בתנאים ובשינויים שיקבע. {{ח:סעיף|27|הוראות מיוחדות לעניין ערר שהוגש}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 152|בסעיף 152(ב) לחוק התכנון}}, לעניין ערר שהוגש על החלטת רשות רישוי לתת היתר מכוח תוכנית באזור שיקום והתחדשות, יקראו את {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 152|הסעיף האמור}} כך: {{ח:תת|(1)}} פסקה (1) – לא תיקרא, למעט לעניין היתר שנתן מורשה להיתר; {{ח:תת|(2)}} במקום פסקה (2) יקראו: {{ח:תתת|”(2)}} הוגש ערר, תבחן ועדת הערר ותחליט, אם בנסיבות העניין יש הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשל הגשת הערר, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערר.“ {{ח:סעיף|28|הוראות מיוחדות לעניין מורשה להיתר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|בסעיף 158נ(א)(1) לחוק התכנון}}, מורשה להיתר רשאי לפעול לשם הוצאת היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ה4|פרק ה׳4 לחוק התכנון}}, אף בטרם ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר, ובלבד שהתקיימו שני אלה: {{ח:תת|(1)}} במועד העברת הבקשה להיתר לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 158נ|סעיף 158נ(א) לחוק התכנון}}, ניתנה הסכמה של לפחות 51% מבעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר; {{ח:תת|(2)}} התקיים אחד מאלה לפני מתן ההיתר: {{ח:תתת|(א)}} המורשה להיתר שלח לבעלי הזכויות במקרקעין שלא נתנו את הסכמתם, הודעה בצירוף מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, והתקבלה החלטת רשות הרישוי המקומית בהתנגדויות שהוגשו, אם הוגשו, ולפיה רשאי המורשה להיתר לתת את ההיתר; בפסקה זו, ”הודעה“ – הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר, שנשלחה בהתאם להוראות שקבע שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון}} לעניין בקשה להיתר בלא הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין, ובה מצוינת האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי המקומית לשליחת התנגדות; {{ח:תתת|(ב)}} ניתנה הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, המורשה להיתר יעביר את ההסכמה כאמור לרשות הרישוי, חמישה ימים לפחות לפני מתן ההיתר על ידו. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: אגרות והיטלי השבחה באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:סעיף|29|אגרות}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ד|סעיף 266ד(ב) לחוק התכנון}} יחול גם לעניין היתר מכוח תוכנית לשיקום והתחדשות, אף אם אינה תוכנית כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ד|באותו סעיף}}. {{ח:סעיף|30|שיעור היטל השבחה בתוכנית לשיקום והתחדשות}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3|בסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3א|ו־3א לתוספת השלישית בחוק התכנון}}, שיעור היטל ההשבחה שיחול בשל אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות (בסעיף זה – היטל בתוכנית שיקום) הוא רבע ההשבחה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשות מקומית רשאית, לא יאוחר מ־30 ימי עבודה ממועד קרות נזק המלחמה או מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר, לקבוע לעניין אזור לשיקום והתחדשות שבתחומה כי שיעור ההיטל בתוכנית שיקום יעמוד על מחצית ההשבחה או שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תוכנית לשיקום והתחדשות שהיא תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} (בסעיף זה – חוק המטרו), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה שיעור ההיטל בתוכנית שיקום רבע ההשבחה או שהרשות המקומית קבעה שלא תחול בו חובת תשלום היטל כאמור, {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ לחוק המטרו}} – לא יחול; {{ח:תתת|(2)}} קבעה הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ב) כי שיעור ההיטל בתוכנית שיקום יעמוד על מחצית ההשבחה, יחול שיעור חובת התשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 19|בסעיף 19(ד)(1) לחוק המטרו}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ לחוק המטרו}}. {{ח:תת|(ד)}} לעניין החלטת רשות מקומית לקביעת שיעור היטל בתוכנית שיקום יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית תפרסם הודעה על כוונתה לקבל החלטה כאמור 30 ימים לפחות לפני קבלתה; {{ח:תתת|(2)}} ההחלטה תתקבל בהתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים לערכי הקרקע, לצפיפות יחידות הדיור הקיימת והצפויה ולצורכי הפיתוח באותו אזור וכן בשיקולים נוספים שיפורטו בהחלטה; {{ח:תתת|(3)}} הקביעה כאמור תחול לגבי כל האזורים לשיקום והתחדשות שבשטח ניכר של הרשות המקומית; {{ח:תתת|(4)}} קבעה הרשות המקומית כי שיעור ההיטל בתוכנית שיקום יעמוד על מחצית ההשבחה, ייועד סכום בשיעור של 30% מסכום ההיטל לטובת האזור לשיקום והתחדשות בהתאם לשימושים המותרים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 13|סעיף 13(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון}}; הייתה התוכנית לשיקום והתחדשות תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק המטרו}}, סכום בשיעור של 30% מתוך שני השלישים מההיטל, שיראו אותו כתשלום היטל השבחה לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 19|סעיף 19(ד)(3)(א) לחוק המטרו}}, ייועד לטובת האזור לשיקום והתחדשות בהתאם לשימושים המותרים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 13|סעיף 13(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון}}; {{ח:תתת|(5)}} הודעה על החלטה כאמור ברישה וכן הודעה לפי פסקה (1) יפורסמו ברשומות, בעיתון ובאתר האינטרנט בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1א|סעיפים 1א}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 1ב|ו־1ב לחוק התכנון}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שאושרה לפני הכרזה על אזור לשיקום והתחדשות. {{ח:תת|(ו)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון}}, במקרקעין שאירע בהם נזק מלחמה, תחושב ההשבחה כאילו ערב תחילתה של התוכנית לא אירע נזק מלחמה באותם מקרקעין. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: החלת הוראות ותחולה}} {{ח:סעיף|31|החלת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|וחוק מתחמים מועדפים}}}} {{ח:ת}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון}} יחולו על תוכנית לשיקום והתחדשות שתוגש לוועדה המקומית לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ועל היתר מכוחה, והוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)|חוק מתחמים מועדפים}} יחולו על תוכנית שתוגש לוועדה למתחמים מועדפים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} או שהועברה אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א) או (ב)}} ועל היתר מכוחה, והכול אלא אם כן נקבעה {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} הוראה אחרת באותו עניין. {{ח:סעיף|32|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}}}} {{ח:ת}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}} ימשיכו לחול לעניין ביצוע עבודה, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי חוק זה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אישור יזם שיקום ורכישת זכויות באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: שומת מקרקעין לגבי דירה באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:סעיף|33|עריכת שומת מקרקעין וקביעת סכום הרכישה}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מתום 35 ימי עבודה ממועד ההכרזה, יערוך השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו (בסעיף זה – השמאי הממשלתי הראשי) שומת מקרקעין לגבי כל דירה באזור לשיקום והתחדשות; הציג בעל דירה בפני השמאי הממשלתי הראשי, בתוך 15 ימי עבודה ממועד ההכרזה, נתונים הנוגעים לעריכת שומת מקרקעין, יערוך השמאי הממשלתי הראשי את השומה לאחר שבחן את הנתונים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} שומת המקרקעין תיערך לפי שווי של דירה חדשה באותו אזור שדומה במאפייניה, ובכלל זה בשטחה, לדירה של בעל הדירה, ובהתחשב במאפייניהן של דירות חדשות באותו אזור; השומה תיערך ליום שלפני מועד קרות נזק המלחמה (בסעיף זה – המועד הקובע לעניין השומה). {{ח:תתת|(2)}} לעניין חישוב שטח דירה יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק המכר (דירות), התשל״ג–1973}}. {{ח:תתת|(3)}} השמאי הממשלתי הראשי, לאחר התייעצות עם מנהל מס רכוש, רשאי להורות בהנחיות מהם המאפיינים שיובאו בחשבון בעריכת שומה לפי סעיף קטן זה; לא מסר מנהל מס רכוש את עמדתו בתוך 21 ימים ממועד הפנייה אליו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות. {{ח:תתת|(4)}} השומה שתיקבע לפי סעיף קטן (א) לא תפחת משוויו של הסכום שהיה מתקבל ממכירת הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון ערב קרות נזק המלחמה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(1)}}, השמאי הממשלתי הראשי יקבע שומה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) כאילו נוסף לשטח הדירה שנקבע כאמור בסעיף קטן (ב)(2) שטח שהוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הייתה לוועדה המקומית מדיניות תמורות לעניין תוספת שטח – שליש מתוספת השטח שלפי מדיניות כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} לא הייתה לוועדה המקומית מדיניות תמורות לעניין תוספת שטח – שטח של 4 מ״ר למטרה עיקרית; שר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השמאי הממשלתי הראשי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את גודל השטח האמור. {{ח:תתת|(2)}} השמאי הממשלתי הראשי רשאי להפחית משומה כאמור בפסקה (1), על פי שיקול דעתו, את הסכום השווה לערכו של שליש מהשטח כאמור בפסקה (1)(א) או את הסכום השווה לערכו של השטח כאמור בפסקה (1)(ב), לפי העניין, אם מצא כי שטחה של הדירה חורג במידה ניכרת משטחה של דירת מגורים טיפוסית באזור. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדיניות תמורות“ – מדיניות לעניין תמורות לבעלי דירות במסגרת מיזם להתחדשות עירונית, ובין השאר, לעניין תוספת השטח, בין שנקבעה לפני קרות נזק המלחמה ובין לאחר מכן ולא יאוחר מתום 60 ימי עבודה ממועד קרות הנזק או מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר, ובלבד שמדיניות כאמור שנקבעה לאחר קרות נזק המלחמה או יום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר, חלה לגבי שטח ניכר בתחומה של הרשות המקומית; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תוספת השטח“ – תוספת שטח למטרה עיקרית, לרבות שטחו של מרחב מוגן דירתי, לדירת תמורה ביחס לשטח הדירה הקיימת במסגרת תוכנית להתחדשות עירונית. {{ח:תת|(ד)}} השמאי הממשלתי הראשי ישלח לבעל הדירה את שומת המקרקעין, לא יאוחר מ־40 ימי עבודה ממועד ההכרזה, ואם לא ניתן לאתר את בעל הדירה בשקידה סבירה – לרשות המקומית שבתחומה נמצא האזור לשיקום והתחדשות, ויפרסם הודעה על פרטי הגורם ברשות המקומית שאליו יכולים בעלי הדירות באותו אזור לפנות לשם קבלת שומת המקרקעין. {{ח:סעיף|34|השגה על השומה}} {{ח:ת}} בעל דירה רשאי להגיש השגה על שומת מקרקעין שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}; ההשגה תוגש לוועדת ההשגות בתוך 75 ימי עבודה ממועד ההכרזה, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: עסקאות שיקום והסכמי יציאה}} {{ח:סעיף|35|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|מחוק פינוי ובינוי}} על עסקאות שיקום באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 1א|סעיפים 1א}} {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 1ב|ו־1ב(א) ו־(ב) לחוק פינוי ובינוי}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עסקת שיקום, ככל האפשר ובהתאם לנסיבות שלאחר קרות נזק המלחמה. {{ח:סעיף|36|עסקאות קודמות}} {{ח:תת|(א)}} נחתמו עסקת פינוי ובינוי או עסקה לפי תוכנית חיזוק, לגבי דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות לפני מועד ההכרזה ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – עסקה קודמת), ובאותו מועד טרם החל פינוי הדירה הקיימת יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יראו עסקה קודמת לעניין חוק זה גם כעסקת שיקום; ואולם אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 1ד|סעיף 1ד לחוק פינוי ובינוי}} ומהוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)#סעיף 5ג|סעיף 5ג לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|(2)}} יזם או בעל דירה שהתקשר בעסקה קודמת רשאי, בתוך 50 ימי עבודה ממועד ההכרזה, לבטלה בהודעה בכתב מכל סיבה שהיא, בלי שיראו אותו כמי שהפר את ההתקשרות, ובלבד שאם מדובר בביטול על ידי בעל דירה – הוא התקשר בהסכם יציאה מוגדל עם אותו יזם שעימו התקשר בעסקה הקודמת. {{ח:תת|(ב)}} בעל דירה בבניין באזור לשיקום והתחדשות שהתקשר עם מארגן לעניין אותה דירה בהסכם ארגון, לפני מועד ההכרזה, רשאי, בתוך 50 ימי עבודה מאותו המועד, לבטלו בהודעה בכתב בלי שיראו אותו כמי שהפר את ההתקשרות עם המארגן. {{ח:סעיף|37|החובה להציע עסקת שיקום או הסכם יציאה}} {{ח:ת}} יזם יציע לכל בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, שניתן לאתרם בשקידה סבירה, עסקת שיקום ולבעל דירה גם הסכם יציאה מוגדל. {{ח:סעיף|38|הוראות לעניין הסכם יציאה מוגדל}} {{ח:תת|(א)}} הסכם יציאה שנחתם בתוך 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה הוא הסכם יציאה מוגדל, ויחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התמורה בעד רכישת הזכויות במקרקעין תהיה בגובה השומה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} ההסכם יכלול תניה ולפיה אם אושר יזם שיקום שאינו היזם שהתקשר בהסכם היציאה המוגדל, יומחו החיובים והזכויות של אותו יזם לפי ההסכם ליזם השיקום. {{ח:תת|(ב)}} לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (א) בהסכם יציאה מוגדל, יראו את ההסכם ככולל הוראות כאמור. {{ח:סעיף|39|דיווח על עסקת שיקום ועל הסכם יציאה מוגדל}} {{ח:תת|(א)}} יזם שהתקשר עם בעל דירה או בעל מגרש בעסקת שיקום או שהתקשר עם בעל דירה בהסכם יציאה מוגדל, יגיש למנהל העתק של העסקה או ההסכם, לפי העניין; לא הוגש העתק של עסקה או הסכם כאמור, לא תובא אותה התקשרות בחישוב מניין רוב מיוחד של בעלי הדירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל דירה או בעל מגרש רשאי להגיש למנהל העתק של העסקה או ההסכם, לפי העניין; הוגש העתק כאמור, תובא אותה התקשרות בחישוב מניין רוב מיוחד של בעלי הדירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, אף אם לא הוגשה על ידי היזם כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} דיווח כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יוגש מייד לאחר חתימתו, ובלבד שחלפו 50 ימי עבודה ממועד ההכרזה ולא יאוחר מ־95 ימי עבודה ממועד ההכרזה. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: יזם שיקום}} {{ח:סעיף|40|אישור יזם שיקום}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ה), מנהל הרשות להתחדשות עירונית יאשר יזם, אם מתקיימים בו התנאים האמורים בפסקאות (1), (2) או (3) שלהלן, כיזם שיקום לעניין אזור לשיקום והתחדשות, לפי סדר קדימויות זה: {{ח:תתת|(1)}} היזם התקשר בעסקת שיקום או בהסכם יציאה מוגדל עם רוב מיוחד של בעלי הדירות ובעלי המגרשים, ובלבד שהתקשר בעסקת שיקום עם 20% לפחות מבעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות; {{ח:תתת|(2)}} היזם התקשר בעסקת שיקום עם המספר הגבוה ביותר של בעלי הדירות או בעלי המגרשים באזור לשיקום והתחדשות, ובלבד שבעלי הדירות או בעלי המגרשים שהתקשרו עימו בצירוף בעלי הדירות שהתקשרו בהסכם יציאה מוגדל עימו או עם יזם אחר, בתוך 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה, הם רוב מיוחד של בעלי הדירות; {{ח:תתת|(3)}} היזם התקשר בעסקת שיקום עם המספר הגבוה ביותר של בעלי הדירות או בעלי המגרשים באזור לשיקום והתחדשות, ובלבד שכל בעלי הדירות או בעלי המגרשים שהתקשרו עימו או עם יזם אחר בעסקת שיקום או בהסכם יציאה מוגדל, בתוך 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה, הם רוב מיוחד של בעלי הדירות; אישור לפי פסקה זו יהיה מותנה בהתקיימות התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} בקשה של יזם לאישורו כיזם שיקום לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בקשה לאישור) תוגש בתקופה שתחילתה 50 ימי עבודה ממועד ההכרזה וסיומה 95 ימי עבודה ממועד ההכרזה (בחוק זה – תקופת ההגשה). {{ח:תת|(ג)}} היזם יצרף לבקשה לאישור מסמכים להוכחת התנאים כאמור בסעיף קטן (א), ואם שני יזמים או יותר הגישו יחד את הבקשה לאישור – גם ראיה בדבר קיומה של עסקה משותפת להם לביצוע השיקום, וכן תצהיר לתמיכה בעובדות המפורטות בבקשה לאישור; מנהל הרשות להתחדשות עירונית רשאי לדרוש מהיזם למסור לו מידע ומסמכים נוספים הנדרשים לו לשם החלטה בבקשה לאישור. {{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות להתחדשות עירונית יבחן בקשה לאישור שהוגשה לפי סעיף קטן (א)(1) בתוך 15 ימי עבודה מיום שהוגשה וייתן החלטה בה באותו מועד, ולעניין בקשה לאישור שהוגשה לפי סעיף קטן (א)(2) או (3) – בתום תקופת ההגשה, וייתן החלטה בה בתוך 15 ימי עבודה מתום תקופת ההגשה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} תנאי לאישורו של יזם שיקום יהיה כי התחייב ליטול על עצמו את הזכויות והחיובים לפי הסכמי יציאה שנחתמו עם יזמים אחרים באותו אזור שיקום. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) או (ג), לא יאשר מנהל הרשות להתחדשות עירונית בקשה לאישור של יזם שהודיע כי הוא מעוניין בקבלת סיוע במימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, אלא אם כן היזם צירף לבקשה לאישור אישור ממנהל מס רכוש לכך שמתקיימים בו שני אלה (בסעיף זה – אישור מנהל מס רכוש): הוא עומד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)}} והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת מנהל מס רכוש, לקבל את הסיוע, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), מנהל הרשות להתחדשות עירונית רשאי לאפשר ליזם לצרף את אישור מנהל מס רכוש בתוך עשרה ימי עבודה מתום תקופת ההגשה. {{ח:תתת|(4)}} יזם המעוניין בקבלת סיוע במימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} אם יאושר כיזם שיקום, יודיע על כך למנהל הרשות להתחדשות עירונית ויפנה למנהל מס רכוש, עם מסירת הדיווח הראשון לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)}}, בבקשה לקבל אישור מנהל מס רכוש. {{ח:תת|(ו)}} אישר המנהל בקשה לאישור, ימסור הודעה על כך ליזם השיקום ולרשות המקומית שהאזור לשיקום והתחדשות נמצא בתחומה, וכן יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות להתחדשות עירונית. {{ח:סעיף|41|אי־<wbr>אישור יזם כיזם שיקום}} {{ח:ת}} לא אישר המנהל בקשה לאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} בתום 110 ימי עבודה ממועד ההכרזה, יראו את ההכרזה לפי חוק זה כבטלה ולא יחולו הוראותיו. {{ח:סעיף|42|מכירה ליזם ממשיך}} {{ח:ת}} מכר יזם שיקום את מלוא זכויותיו וחובותיו לפי עסקאות שיקום או לפי הסכמי יציאה באזור לשיקום והתחדשות ליזם ממשיך, יאשר מנהל הרשות להתחדשות עירונית את היזם הממשיך, לבקשתו, כיזם שיקום במקום היזם המוכר, אם מצא כי מתקיימים ביזם הממשיך התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(א)(1) או (2) ו־(ה)}}; בסעיף זה, ”יזם ממשיך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49כה1|בסעיף 49כה1}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49לב3|או 49לב3 לחוק מיסוי מקרקעין}}, לפי העניין. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: עסקאות והסכמים לאחר אישור יזם שיקום}} {{ח:סעיף|43|הוראות לעניין עסקאות והסכמים לאחר אישור יזם שיקום}} {{ח:תת|(א)}} אושר יזם כיזם שיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל דירה או בעל מגרש רשאי לבטל עסקת שיקום או הסכם ארגון בלי שיראו אותו כמפר את ההתקשרות עם היזם או המארגן, לפי העניין, ובלבד שביטול העסקה או ההסכם נעשה לשם התקשרות בעסקת שיקום עם יזם שיקום או לגבי בעל דירה, לשם התקשרות בהסכם יציאה עם יזם שיקום; ביטל בעל דירה או בעל מגרש עסקת שיקום או הסכם ארגון לפי הוראות סעיף זה, ימסור על כך הודעה בכתב ליזם או למארגן, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחיובים בהסכם יציאה מוגדל של יזם שאינו יזם שיקום יומחו ביום מתן האישור ליזם השיקום באותו אזור; מנהל הרשות להתחדשות עירונית יודיע ליזם השיקום על כל הסכם יציאה מוגדל שדווח לו; {{ח:תתת|(3)}} יזם השיקום יציע, בתוך 30 ימי עבודה ממועד אישורו כיזם שיקום, לכל בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות שלא התקשרו עימו בעסקת שיקום עד אותו מועד, להתקשר עימו באחד מאלה לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לבעל דירה שלא התקשר עימו או עם יזם אחר בעסקת שיקום או בהסכם יציאה עד אותו מועד – להתקשר עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה שהתמורה בעד רכישת זכויותיו במקרקעין היא בגובה שומת המקרקעין שנערכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לבעל דירה שהתקשר עם יזם אחר לפני תום תקופת ההגשה ודווח על כך לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} – להתקשר עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה שהתמורה בעד רכישת הזכויות במקרקעין היא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א)(1)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לבעל מגרש שלא התקשר עימו או עם יזם אחר בעסקת שיקום עד אותו מועד – להתקשר עימו בעסקת שיקום. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אושר יזם כיזם שיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(3)}} יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), יבחן המנהל אם התמלאו לגבי היזם התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(1) או (2)}}, וימסור הודעה על כך ליזם השיקום ולרשות המקומית שבתחומה האזור לשיקום והתחדשות, וכן יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של אותה רשות מקומית; {{ח:תתת|(2)}} מצא המנהל כי התמלאו התנאים כאמור, יציע יזם השיקום לכל בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות שלא התקשרו עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, בתוך 30 ימי עבודה מהמועד שבו התפרסמה הודעה לפי פסקה (1), את האמור בסעיף קטן (א)(3), לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} מצא המנהל כי לא התמלאו התנאים כאמור, יפקע האישור ויראו את ההכרזה לפי חוק זה כבטלה. {{ח:סעיף|44|אופן רכישת הזכויות של בעל דירה שהתקשר בהסכם יציאה}} {{ח:תת|(א)}} יזם שיקום ירכוש את זכויותיו במקרקעין של כל בעל דירה באזור לשיקום והתחדשות שעימו התקשר בהסכם יציאה כנגד תשלום תמורת הרכישה כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 90 ימים מהמועדים שלהלן, והכול לפי המאוחר: {{ח:תתת|(1)}} אישור יזם כיזם שיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(1) או (2)}}; {{ח:תתת|(2)}} קביעת מנהל הרשות להתחדשות עירונית כי התקיימו ביזם שיקום שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(3)}} התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(ב)(1)}}; {{ח:תתת|(3)}} הפקדת תוכנית לשיקום והתחדשות באותו אזור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ביקש בעל דירה לדחות את רכישת זכויותיו בהתאם להסכם יציאה, ידחה יזם השיקום את רכישת הזכויות כאמור, ובלבד שרכישת הזכויות תתבצע לא יאוחר ממועד הפינוי הנדרש לתחילת עבודות הבנייה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן להשלים את הליך הרכישה בתקופה האמורה באותו סעיף קטן, רשאי מנהל מס רכוש להאריך את התקופה האמורה, אם מצא שהדבר נדרש מסיבות שאינן תלויות ביזם או בבעל דירה. {{ח:תת|(ד)}} היזם ישלם לכל בעל דירה שעימו התקשר בהסכם יציאה, תמורת רכישת זכויותיו במקרקעין, את סכום הרכישה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 43|או 43(א)(3)}}, לפי העניין, ואם הוגשה השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}} או עתירה על החלטה בהשגה – את סכום הרכישה שנקבע בהחלטה בהשגה או בעתירה, לפי העניין; סכום הרכישה שישלם היזם יוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמועד הקובע לעניין שומה עד מועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ה)}} לא רכש יזם השיקום את זכויותיהם של כל בעלי הדירות באזור לשיקום והתחדשות שעימם התקשר בהסכם יציאה, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), יהיה המנהל רשאי לבטל את אישורו כיזם שיקום. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: סיוע קרן הפיצויים}} {{ח:סעיף|45|סיוע המדינה לרכישת זכויות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} יזם שיקום שהתחייב לרכוש את זכויותיו של בעל דירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, רשאי לבקש ממנהל מס רכוש את הסכום שעליו לשלם לאותו בעל דירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|אותו סעיף}}, כולו או חלקו, ולא יותר מסכום הרכישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44(א) ו־(ד)}} (בסעיף זה – סיוע במימון); מנהל מס רכוש ייתן סיוע במימון ליזם, בתוך 90 ימים מיום שהגיש את הבקשה, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} במועד אישור היזם כיזם שיקום אישר מנהל מס רכוש כי היזם עומד בדרישות שקבע מנהל מס רכוש בהנחיות שעניינן הבטחת יכולתו להחזיר את הסיוע במימון; {{ח:תתת|(2)}} היזם עומד בדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2א|ו־2א לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}; {{ח:תתת|(3)}} ניתנו ערובות להנחת דעתו של מנהל מס רכוש בדבר הבטחת החזר הסיוע במימון. {{ח:תת|(ב)|(1)}} קיבל יזם שיקום את הסיוע במימון ונבנה בית משותף חדש בהתאם לתוכנית לשיקום והתחדשות החלה על הקרקע שבה נבנתה הדירה שרכש בהסכם יציאה, יהיה היזם חייב להחזיר את הסיוע במימון לא יאוחר מ־30 ימים מיום קבלת תעודת גמר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון}}, בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש}}, ממועד מתן הסיוע במימון עד מועד ההחזר. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), יזם השיקום רשאי לבקש ממנהל מס רכוש, בתוך התקופה כאמור באותה פסקה, כי יאשר שחלף החזר הסכום כאמור באותה פסקה, יחזיר היזם את שווי דירת התמורה, ואם היה שווי דירת התמורה נמוך מהסכום האמור בסעיף קטן (א) – את שווי דירת התמורה בתוספת 20% מההפרש בין שווי דירת התמורה ובין הסכום האמור; בחר יזם השיקום בהחזרת שווי דירת התמורה, לא יוכל לחזור בו מבחירתו; לעניין זה, ”שווי דירת התמורה“ – השווי במועד המסירה של דירת התמורה אשר היה מקבל בעל הדירה שדירתו נרכשה בהתאם לשווי הממוצע של דירות תמורה שקיבלו בעלי דירות בעלות מאפיינים דומים לדירתו, כפי שקבע השמאי הממשלתי הראשי. {{ח:תתת|(3)}} נקבעה שומת מקרקעין לפי הוראות פסקה (2), רשאי היזם להגיש השגה על השומה לוועדת ההשגות, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו השומה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת הקרקעות}}, בשינויים המחויבים; עם הגשת ההשגה, יחזיר היזם את שווי דירת התמורה שאינו שנוי במחלוקת ואשר ננקב בהשגתו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} לא נקלטה בקשה להיתר בתוך 14 חודשים ממועד אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות או לא החלו עבודות בנייה בהתאם להיתר שניתן בתוך 10 חודשים ממועד מתן ההיתר, יתווספו לסכום האמור באותו סעיף קטן הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש}}, החל מחלוף התקופות האמורות ועד למועד קליטת הבקשה להיתר או התחלת עבודות הבנייה, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} לא נקלטה בקשה להיתר בתוך 26 חודשים ממועד אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות או שלא החלו עבודות בנייה בתוך 12 חודשים ממועד מתן ההיתר, יתווספו לסכום האמור באותו סעיף קטן הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש}}, ואולם תוספת הריבית תהיה בשיעור של 6% לשנה; {{ח:תתת|(3)}} לא הושלמה בניית כל הבתים המשותפים באזור לשיקום והתחדשות בתוך שש שנים מהמועד שבו שולם ליזם השיקום סכום הסיוע במימון, יחזיר יזם השיקום את הסכום האמור לקרן הפיצויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 2א|בסעיף 2א לחוק מס רכוש}} ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – קרן הפיצויים); מנהל מס רכוש רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה האמורה. {{ח:תת|(ד)}} מנהל מס רכוש, בהתייעצות עם מנהל הרשות להתחדשות עירונית, רשאי להפחית את שיעור הריבית והפרשי הצמדה וריבית לפי פסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ג) או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי העיכוב בקליטת הבקשה להיתר או בהתחלת עבודות הבנייה נגרם מסיבות שאינן תלויות ביזם השיקום. {{ח:תת|(ה)}} על סכום ההחזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 11א|סעיף 11א(1) לאותה פקודה}}, כאילו היה מס, והוראות {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, כאילו היה חוב מס. {{ח:סעיף|46|המקור להשתתפות המדינה}} {{ח:ת}} קרן הפיצויים תממן את כל אלה: {{ח:תת|(1)}} סכום הסיוע במימון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}}, והסכומים שיחזיר יזם השיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|הסעיף האמור}} יצורפו לקרן הפיצויים ויהיו חלק ממנה; {{ח:תת|(2)}} השתתפות במימון המיזם, ככל שהיא נדרשת לפי חוות דעת מנהל הרשות להתחדשות עירונית, לאחר שערך בחינה כלכלית של המיזם ומצא שהוא אינו בעל כדאיות כלכלית; סכום ההשתתפות לא יעלה על הוצאות שיקום הנזק. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הסכמה לביצוע עבודה וסעדים בהעדר הסכמה}} {{ח:סעיף|47|הוראות לעניין ביצוע עבודה באזור שיקום}} {{ח:תת|(א)}} אושר יזם שיקום ונדרשת לפי דין הסכמה או החלטה של בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות לשם ביצוע עבודה שמטרתה הקמת מבנה חדש באזור לשיקום והתחדשות או עבודה אחרת לשם מימוש תוכנית לשיקום והתחדשות ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – ביצוע עבודה), יחולו לעניין קבלת ההסכמה או ההחלטה על ביצוע העבודה כאמור הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}. {{ח:סעיף|48|סעדים לשם ביצוע עבודות}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ ו”התאמות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)#סעיף 2|בסעיף 2(ג) לחוק פינוי ובינוי}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית המשפט המחוזי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם שיקום“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} יזם שיקום שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(1) או (2)}}; {{ח:תתתת|(2)}} יזם שיקום שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(3)}}, והמנהל קבע שמתקיימים לגביו התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(ב)(1)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שמאי פינוי ובינוי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|בחוק פינוי ובינוי}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית“ – תוכנית החלה באזור לשיקום והתחדשות והיא אחת מאלה: תוכנית מאושרת או תוכנית שהופקדה או הוחלט להפקידה, או תוכנית שהוגשה, והכול לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} יזם שיקום באזור לשיקום והתחדשות שיש תוכנית החלה לגביו אשר בעל דירה או בעל מגרש באותו אזור לא הסכים להתקשר עימו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה אף שהציע לו לעשות כן, רשאי להגיש לבית המשפט תובענה כנגד אותו בעל דירה או בעל מגרש (בסעיף זה – הנתבע). {{ח:תת|(ג)}} מצא בית המשפט כי הצורך בשיקום מהיר, יעיל ומיטבי של האזור לשיקום והתחדשות בדרך של התחדשות עירונית מצדיק זאת, רשאי הוא לפעול באחת או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} להורות לנתבע להתקשר בעסקת שיקום או להתקשר בהסכם יציאה; {{ח:תתת|(2)}} להורות לנתבע לבטל עסקת שיקום שנחתמה עם יזם שאינו יזם השיקום, ובלבד שביטול כאמור נעשה לשם התקשרות בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, לרבות בדרך של מתן סעד לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} למנות עורך דין או רואה חשבון, שאינו בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות, שיהיה מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט לעשות בשם הנתבע שלא התקשר עם יזם השיקום את האמור בפסקאות (1) ו־(2). {{ח:תת|(ד)}} בבואו לתת סעד לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית המשפט בין השאר באלה: {{ח:תתת|(1)}} גודל האזור שנגרם לו נזק מלחמה וההשפעה על הסביבה; {{ח:תתת|(2)}} מספר בעלי הדירות שלדירתם נגרם נזק מלחמה שבגינו לא ניתן להתגורר בדירה ומספר בעלי הדירות שהתקשרו בעסקת שיקום או בהסכם יציאה; {{ח:תתת|(3)}} הפגיעה שצפויה להיגרם לנתבע ממתן סעד כאמור בסעיף קטן (ג), והאפשרות לצמצמה; {{ח:תתת|(4)}} התנהלות יזם השיקום בתום לב בקיום המשא ומתן להתקשרות בעסקת שיקום או בהסכם יציאה, ובכלל זה הצעת עסקת שיקום לכל בעלי הדירות המושתתת על עקרונות תמורה אחידים; {{ח:תתת|(5)}} כדאיותם הכלכלית של עסקת השיקום או הסכם היציאה; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה כדאית כלכלית, תהווה קביעה זו חזקה כי היא כדאית כאמור, אלא אם כן הוכח אחרת; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה תהיה כדאית כלכלית בהתקיים תנאים שקבע, חזקה כי היא כדאית כאמור בהתקיים התנאים שקבע, אלא אם כן הוכח אחרת; {{ח:תתת|(6)}} אם הוצעו לבעל הדירה הנתבע מגורים חלופיים לתקופת הקמת הבניין החדש, ואם בעל הדירה הנתבע או בן משפחתו המתגורר עימו הוא אדם עם מוגבלות – אם המגורים החלופיים שהוצעו לו כוללים התאמות, ככל שהיו בדירה שהזכויות בה מועברות או ככל שהן מתחייבות ממאפייניהם של המגורים החלופיים; {{ח:תתת|(7)}} אם הוצעו לנתבע בטוחות הולמות לביצוע עסקת השיקום או הסכם היציאה, ואם שמאי פינוי ובינוי קבע תנאים לעניין כדאיות כלכלית – לא ניתנו ערבויות הולמות להתקיימות התנאים; {{ח:תתת|(8)}} היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה, או בן משפחתו שהתגורר עימו במועד האמור, אדם עם מוגבלות שלא הוצעה לו דירת תמורה הכוללת התאמות או תשלום בעד ההתאמות; {{ח:תתת|(9)}} היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה מי שבמועד האמור מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 70 שנים (בפסקה זו – קשיש), ולא הוצעה לו לפחות אחת מהחלופות כמפורט להלן, לפי בחירת היזם, נוסף על האפשרויות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}: {{ח:תתתת|(א)}} מתן אפשרות לקשיש לבחור באחת מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} מעבר לבית הורים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|בחוק פינוי ובינוי}}, לרבות בתוספת תשלומי איזון, בשווי דומה לשווי מהוון של דירת תמורה, ובלבד שמעבר כאמור יתאפשר עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום; {{ח:תתתתת|(2)}} רכישת דירה חלופית ששווייה דומה לשווי מהוון של דירת תמורה שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום; מיקומה של דירה כאמור יהיה ככל הניתן בסמוך לדירתו של הקשיש – אם הקשיש ביקש זאת; {{ח:תתתתת|(3)}} קבלת סכום כסף בשווי מהוון של דירת תמורה, לשם רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בסכום האמור, כולו או רובו, לא יאוחר ממועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת השיקום; {{ח:תתתת|(ב)}} שתי דירות ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת תמורה; {{ח:תתתת|(ג)}} דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שהקשיש היה אמור לקבל במסגרת עסקת השיקום בתוספת תשלומי איזון, והכול בשווי דומה לשווי דירת תמורה; {{ח:תתת|(10)}} היות בעל הדירה שהתגורר בדירה במועד קרות נזק המלחמה אחד מהמנויים להלן ולא הוצעה לו חלופה כאמור בפסקה (9)(א), נוסף על האפשרות לקבל דירת תמורה: {{ח:תתתת|(א)}} קשיש שבמועד קרות נזק המלחמה מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 75 שנים; {{ח:תתתת|(ב)}} חולה הנוטה למות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החולה הנוטה למות|בחוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005}}; {{ח:תתתת|(ג)}} אדם שבמועד קרות נזק המלחמה התגורר בדירה והיה זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(11)}} אם הוצעה לנתבע בתוך התקופות הקבועות בחוק זה ובהתאם להוראות חוק זה עסקת שיקום והסכם יציאה, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), מצא בית המשפט כי התקיים האמור בפסקאות (4) עד (10) לאותו סעיף קטן, רשאי הוא לקבוע תנאים שרק בהתקיימם ייתן את הסעד האמור בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ו)}} לעניין סדרי דין בתביעה לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יב|פרק י״ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|49|תביעה לפינוי דירה שבית משפט אישר לגביה ביצוע עסקת שיקום או הסכם יציאה}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, תביעה לפינוי דירה שבית המשפט אישר לגביה ביצוע עסקת שיקום או הסכם יציאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}} תוגש לאותו בית משפט שאישר את העסקה או ההסכם כאמור. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מיסוי מקרקעין ופיצויים}} {{ח:סעיף|50|פרשנות}} {{ח:תת|(א)}} למונחים המופיעים {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} תהיה המשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#פרק 5-4|בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, יראו התקשרות בהסכם יציאה של בעל דירה כמורכבת משתי עסקאות: עסקת שיקום שבה בעל הדירה מוכר את הזכות במקרקעין בתמורה לקבלת זכות ביחידת מגורים חלופית, ועסקת מכירה של זכות ביחידת מגורים חלופית ליזם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יט|בסעיף 49יט(א) לחוק מיסוי מקרקעין}}, לעניין עסקת שיקום יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין ההגדרה ”קשיש“ – {{ח:תתתת|(א)}} יראו אדם כקשיש אף אם לא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} בעסקת שיקום שהיא עסקה קודמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, יראו כקשיש אדם שמלאו לו 70 שנים במועד קרות נזק המלחמה; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ההגדרות ”יחידת מגורים“ ו”יחידה אחרת“, יראו את מועד קרות נזק המלחמה כמועד ההכרזה על המתחם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית}}. {{ח:סעיף|51|פטור ממס ברכישה של דירה בידי יזם}} {{ח:תת|(א)}} מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים חלופית שקיבל בעל דירה, בעסקת שיקום שנחתמה על פי התחייבות שנתן בעל הדירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(1)}} או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 43|לסעיף 43(א)(3)(א) או (ב)}}, שהיא עסקה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א) לחוק מיסוי מקרקעין}}, תהיה פטורה ממס רכישה, ואם בתקופה שתחילתה במועד קרות נזק המלחמה וסיומה בתום 12 חודשים מהיום שבו רכש היזם מבעל הדירה את הזכות ביחידת המגורים החלופית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}, רכש בעל הדירה זכות במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין}}, לחילוף יחידת המגורים החלופית ושווי דירת המגורים הנרכשת לא פחת מ־75% משווי המכירה של יחידת המגורים החלופית – תהיה פטורה ממס שבח. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א), יחולו, בשינויים המחויבים ובכפוף {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49כז|לסעיף 49כז לחוק מיסוי מקרקעין}}, גם על יחידה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} על מכירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו ההוראות החלות על מכירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49כב1|בסעיף 49כב1(ג) או (ד) לחוק מיסוי מקרקעין}}, לפי העניין, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} במכירת יחידת מגורים חלופית, כאמור בסעיף קטן (א), יהיה המס כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, בשיעור אפס. {{ח:סעיף|52|תקנות לעניין התאמות של אופן מיסוי ודיווח של עסקת שיקום והסכם יציאה}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות התאמות של אופן המיסוי והדיווח של עסקת שיקום והסכם יציאה לעקרונות של מיסוי עסקאות פינוי ובינוי לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#פרק 5-4|פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין}}. {{ח:סעיף|53|פיצויים בעד נזק מלחמה באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות מס רכוש}}, אירע נזק מלחמה לדירה באזור לשיקום והתחדשות, רשאי מנהל מס רכוש לדחות את מועד תשלום הפיצויים לפי אותן הוראות לבעל דירה כאמור (בסעיף זה – הניזוק) עד למועד שיקבע, בהתחשב ביחס שבין עלות שיקום הנזק שאירע לבניין לעלות המימון של דיור חלופי לניזוק כאמור בסעיף קטן (ב) ובאפשרות שיקום הנזק. {{ח:תת|(ב)}} דחה מנהל מס רכוש את מועד תשלום הפיצויים כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי הניזוק לדמי שכירות ראויים, כפי שיקבע מנהל מס רכוש, עד המועד שבו יתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2) או מועד תשלום הפיצויים בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|לתקנות מס רכוש}}, לפי העניין, ובלבד שדמי השכירות לא ישולמו לאחר מועד מסירת המקרקעין ליזם שיקום לשם תחילת ביצוע העבודות. {{ח:תת|(ג)}} קיבל ניזוק את אחד מהמפורטים להלן, יראו זאת כאילו שולם לו הפיצוי שהוא זכאי לו בעד נזק המלחמה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)|תקנות מס רכוש}}: {{ח:תתת|(1)}} התמורה לפי עסקת שיקום שעניינה דירה במבנה חדש שהוקם במקום הדירה שהייתה לו באזור לשיקום והתחדשות, ותשלום דמי שכירות החל מהמועד האמור בסעיף קטן (ב) ועד קבלת הדירה האמורה; {{ח:תתת|(2)}} תשלום תמורת רכישת זכויותיו במקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}. {{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יחול לעניין נזק מלחמה שאירע מיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) ואילך. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|54|מתן עדיפות בעניינים הנוגעים לאזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין – {{ח:תת|(1)}} גורם מוסמך וגוף תשתית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}}, ייתנו עדיפות לטיפול בבקשה שעניינה קבלת אישור פעולה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק האמור}}, תיאום, התייעצות, מסירת מידע או כל פנייה אחרת של יזם שיקום, מוסד תכנון או רשות מקומית, בקשר לקידום התחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות; {{ח:תת|(2)}} בית משפט, ועדת ערר, שמאי מכריע או ועדת ההשגות יתנו עדיפות לטיפול בהליך הנוגע לקידום התחדשות עירונית באזור לשיקום והתחדשות על פני טיפול בהליך אזרחי או מינהלי אחר. {{ח:סעיף|55|הסכמת רשות מקרקעי ישראל}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, נדרשה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל, לעסקת שיקום או להסכם יציאה, לתוכנית לרישוי מהיר או לבקשה להיתר באזור לשיקום והתחדשות, תיתן רשות מקרקעי ישראל הסכמה כאמור בתוך 45 ימים ממועד הגשת הבקשה לכך. {{ח:תת|(ב)}} חלפו 45 ימים ולא התקבלה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הבקשה להסכמה כמאושרת. {{ח:סעיף|56|עבודות פיתוח באזור לשיקום והתחדשות}} {{ח:תת|(א)}} רשות מקומית, ועדה מקומית או כל גוף אחר לא ידרשו מיזם שיקום או מהמדינה לבצע או לממן, במישרין או בעקיפין, עבודות פיתוח, כתנאי למתן היתר, אישור או הסכמה בקשר לאזור לשיקום והתחדשות, וכן לא יקבלו מימון של עבודות כאמור או ייהנו מביצוע של עבודות כאמור, אף בלי שדרשו זאת, אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודות יבוצעו מכוח התקשרות בין בעל המקרקעין ובין הרשות המקומית באחת הדרכים הקבועות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 197|בסעיפים 197}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198|198}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|או 198א(ב) לפקודת העיריות}}; {{ח:תתת|(2)}} בעד ביצוע עבודות הפיתוח תשולם לבעל המקרקעין תמורה שאינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|בסעיף 198א(ב)(3) לפקודת העיריות}}; {{ח:תתת|(3)}} התמורה כאמור בפסקה (2) תשולם באחת הדרכים הקבועות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|בסעיף 198א(ג) לפקודת העיריות}}. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודות פיתוח“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|בסעיף 198א לפקודת העיריות}}, למעט שטחים המיועדים לצורכי ציבור בעבור העירייה הממוקמים במבנים שבהם ייעודים נוספים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון}}, לרבות מי מטעמה. {{ח:סעיף|57|העברת מידע בין גופים ציבוריים}} {{ח:תת|(א)}} לשם מימוש מטרות חוק זה וביצוע הוראותיו, ועל אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|בפרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}, {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|ובחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}, רשאי גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפנות לגוף ציבורי אחר ולקבל ממנו את פרטיו של בעל דירה או בעל מגרש באזור לשיקום והתחדשות (בסעיף זה – בעל נכס) שברשותו ואת פרטי יצירת הקשר עימו, ובכלל זה מען דיגיטלי, אם ישנו; לעניין אגף מס רכוש וקרן הפיצויים ברשות המסים, המידע שימסור לפי סעיף זה, אם הוא ברשותו, יהיה כתובות ופרטי התקשרות בלבד. {{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי יעביר לגוף ציבורי שביקש זאת את הפרטים שברשותו בתוך שבעה ימים מהפנייה אליו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בכל דין, לרבות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 50|וסעיף 50 לחוק מס רכוש}}, גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} רשאי לקבל מידע כמפורט בסעיף קטן (א), אם המידע נדרש באופן סביר למילוי תפקידו לפי חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} בתוך שבעה ימים ממועד ההכרזה על אזור לשיקום והתחדשות, תעביר הוועדה המקומית שבתחום מרחבה הוכרז האזור לשמאי הממשלתי הראשי ולמנהל מס רכוש, לשם ביצוע תפקידם לפי חוק זה, את פרטי הקשר של בעלי הנכסים באזור שברשותה ואת כלל היתרי הבנייה במתחם. {{ח:תת|(ה)}} יזם שיקום רשאי לפנות לגוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ולקבל את פרטי הקשר של בעל הנכס, לשם פנייה אליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(א)(3)}}, ולעשות בהם שימוש לשם כך בלבד; יזם שיקום רשאי לקבל מגוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בהסכמת בעל הנכס, את סכום השומה שנערכה לבעל הנכס. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע העברת מידע אישי לשם ביצוע חוק זה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}. {{ח:תת|(ז)}} המידע שיימסר לפי סעיף זה ישמש אך ורק למטרה שלשמה נמסר וגוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} ינקוט את האמצעים הנדרשים להגנה על סודיות המידע ומניעת הגעתו לגורם שאינו מוסמך. {{ח:תת|(ח)}} שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לתקן את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:סעיף|58|ביצוע}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳ עד ה׳}}. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}. {{ח:תת|(ג)}} שר הבינוי והשיכון ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:סעיף|59|מינוי סגן נוסף ברשות מקומית שבתחומה נמצא אזור לשיקום והתחדשות – הוראת שעה}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, בתקופה שממועד ההכרזה עד יום י׳ בכסלו התשפ״ט (27 בנובמבר 2028), ברשות מקומית שבתחומה נמצא אזור לשיקום והתחדשות ומספר התושבים בה עולה על 100,000, רשאית המועצה לבחור סגן ראש רשות מקומית אחד נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15|באותו סעיף}}, בדרך האמורה בו, והוא יכהן עד תום התקופה האמורה בסעיף זה. {{ח:סעיף|60|הוראות ראשונות}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות להתחדשות עירונית יורה על מתכונת ונוסח ההודעה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} בתוך 60 ימי עבודה מיום התחילה; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות להתחדשות עירונית. {{ח:תת|(ב)}} הנחיות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)(1)}} יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים בתוך שבעה ימים מיום התחילה. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|61|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.}} {{ח:סעיף|62|}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49כב2|סעיף 49כב2(א) לחוק מיסוי מקרקעין}}, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחולו גם על הסכמים שנחתמו לפני יום התחילה, ובלבד שיום המכירה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49כ|בסעיף 49כ לחוק האמור}} טרם חל לגביהם ביום התחילה. {{ח:סעיף|63|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|64|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} כהוראת שעה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026.}} {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}})}}}} {{ח:קטע3||גוף ציבורי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית או גוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין, המפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} הרשות להתחדשות עירונית; {{ח:תת|(2)}} רשות מקומית שבתחומה נמצא אזור לשיקום והתחדשות; {{ח:תת|(3)}} רשות האוכלוסין וההגירה; {{ח:תת|(4)}} השמאי הממשלתי הראשי; {{ח:תת|(5)}} אגף מס רכוש וקרן הפיצויים ברשות המסים. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרץ 2026).}} * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר * '''חיים כץ'''<br>שר הבינוי והשיכון * '''יריב לוין'''<br>שר המשפטים * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 3dhlwm4nkc6wn5et8ft0tk6sbl6zgqd מקור:צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים) 116 1740086 3011387 3008481 2026-05-06T08:23:03Z Shahar9261 22508 3011387 wikitext text/x-wiki <שם> צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2026 <שם קצר> צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 1996|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים)|12371)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7(ב) ו-(ג)]] [[+|ו-32(ג)]] [[=החוק|לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]] (להלן - החוק), לפי [[+|סעיף 95(א)]] [[לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]] (להלן - חוק המאבק בטרור), ולפי [[+|סעיף 8(א)]] [[=חוק נשק להשמדה המונית|לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018]] (להלן - חוק נשק להשמדה המונית), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין [[פרק ד']], בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה; :- "איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מהם; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה; :- "אמנה לביטול דרישת האימות" - אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה [[בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977]]; :- "ארגון ה-FATF‏" (Financial Action Task Force) - כוח המשימה הבין-לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור; :- "ארגון ה-OECD" - ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי; :- "בן משפחה" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]]; :- "הוראות הממונה" - הוראות שניתנו מכוח [[סעיף 11יג(ג) לחוק]]; :- "המינהל האזרחי" - המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון; :- "הממונה" - המפקח שמונה לפי [[סעיף 11יג(א)(6ב) לחוק]]; :- "הרשות המוסמכת" - כמשמעותה [[בסעיף 29 לחוק]]; :- "הרשימות" - כל אחד מאלה: :: (1) רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי [[סעיף 18 לחוק המאבק בטרור]], וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירות בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 18 לחוק המאבק בטרור]], ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה; :: (2) רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי [[+|סעיפים 3]] [[או 4 לחוק נשק להשמדה המונית]]; :- "חבר בורסה" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]]; :- "חברה בעלת רישיון זירה" - חברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג לחוק ניירות ערך]]; :- "חברה מנהלת" ו"קופת גמל" - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; :- "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - [[=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- "חוק מוסדות לגמילות חסדים" - [[=חוק מוסדות לגמילות חסדים|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "חשבון לקוח" - כל חשבון שניתן לפתוח אצל נותן השירות למקבל שירות; :- "יחיד" - מי שאינו אחד מאלה: תאגיד, מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל; :- "כרטיס אשראי" ו"כרטיס בנק" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ; :- "לווה" - מי שבמהלך תקופה של חצי שנה מקבל אשראי מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים; :- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "מוסד ציבורי" - משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק; :- "מנהל תיקים" - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :- "מספר זהות" - :: (1) ליחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין; :: (2) ליחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(8)]] - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי; :: (3) לתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים; :: (4) לתאגיד חוץ - מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(8)]] - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; :: (5) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; :- "מסמך רשמי" - תדפיס, מכתב או שיק, הנושא את שם הבנק או חברת האשראי, לפי העניין; :- "מען" - :: (1) ליחיד - מענו הרשום במסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(1), (2), (6), (7) או (8)]], או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם את שם המדינה; :: (2) לתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(3), (4), (6) או (8)]], או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד חוץ - גם את שם המדינה; :: (3) למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - גם את שם המדינה; :- "מפקיד" - מי שבמהלך חצי שנה מפקיד או מתחייב להפקיד סכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים, והוא בעל זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם, בין שהזכות היא של המפקיד ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם אחר; וכן מפקיד תרומה מזכה בסכומים האמורים; :- "מקבל שירות" - כל אחד מאלה, למעט מקבל שירות בסכום נמוך: :: (1) מפקיד, לווה ומקבל תרומה, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בשבילם; :: (2) מי שמבצע פעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]], בסכום שעולה על 5,000 שקלים חדשים; :: (3) לעניין [[סעיפים 3]], [[13]] [[ו-14 לצו]], נוסף על פסקה (1), מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו לווה; :- "מקבל שירות בסכום נמוך" - כל אחד מאלה: :: (1) מפקיד, לווה ומקבל תרומה המבצעים פעולה בסכומים נמוכים מהסכומים הנקובים בהגדרות האמורות; :: (2) לעניין [[סעיפים 3]], [[13]] [[ו-14 לצו]], נוסף על פסקה (1), מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו לווה, בסכום הנמוך מהסכום הנקוב בהגדרת "לווה"; :- "מקבל תרומה" - מי שמקבל נכסים פיננסיים מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים, בלא חובה להחזיר את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם; :- "נהנה" - כהגדרתו [[בסעיף 7(א)(1) לחוק]]; :- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק מוסדות לגמילות חסדים]]; :- "נותן שירות" - מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו [[בחוק איסור הלבנת הון]]; :- "מיופה כוח" - מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין שמקבל השירות הוא יחיד ובין שלא; :- "נכס פיננסי" - כהגדרתו [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :- "סכום פעולה" - אם נעשתה הפעולה תמורת שקלים חדשים או במטבע זר - המחיר הנקוב שתמורתו נעשתה הפעולה, בשקלים חדשים; נעשתה הפעולה במטבע זר - יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה; :- "עורך דין" - בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד חוץ - גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה [[בתוספת הראשונה]]; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה-OECD, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה-OECD; :- "פעולה" - פעולה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה; :- "פנקס ההקדשות" - פנקס ההקדשות הציבוריים כמשמעותו [[בסעיף 26(ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]]; :- "קרן" - כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות((,)) התשנ"ד-1994]]; :- "שם" - :: (1) ליחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור [[בסעיף 4]]; :: (2) לתאגיד - שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - כפי שמסר; :: (3) לתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין מחוץ לישראל; :: (4) למוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמו כפי שמסר; :- "תאגיד" - תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ; :- "תאגיד חוץ" - גוף שרשום כתאגיד מחוץ לישראל או גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד; :- "תאגיד ישראלי" - חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמאנית, עמותה או מפלגה, הרשומה בישראל; :- "תורם" - מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה במזומן, או מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בדרך אחרת, בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים; :- "תורם בסיכון" - מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]], בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים; :- "תרומה מזכה" - כהגדרתה [[בחוק מוסדות לגמילות חסדים]]; :- "תושב" - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין; :- "תושב אזור" - מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור; :- "תושב חוץ" - מי שאינו תושב. == פרק ב': חובות זיהוי == @ 2. הכרת הלקוח : (א) הליך הכרת הלקוח כולל, בין השאר, בירור עם מקבל השירות או התורם בסיכון בדבר מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתן השירות או מהם ניתנה התרומה, לפי העניין, ובעבור מקבל שירות - גם בירור מקור החזר האשראי וזיקתו של הלווה אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי; בירור עיסוקו של מקבל השירות או התורם בסיכון, מטרת ביצוע הפעולה מול נותן השירות, לפי העניין, ואם סורב בעבר מקבלת שירות מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר; לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה - גם מקור משאביו הפיננסיים; לגבי מי שהוא בעל עסק - גם סוג עסקיו. : (ב) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון, בלא שזיהה את מקבל השירות או את התורם בסיכון ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור; נותן השירות יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח. : (ג) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון, שהוא איש ציבור זר, או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן השירות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות או של התורם בסיכון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר לאחר מתן השירות כי מקבל השירות, התורם בסיכון או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן השירות כל שירות נוסף עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן השירות. : (ד) ליישום סעיף קטן (ב) לעניין ביצוע הליך הכרת הלקוח, רשאי נותן שירות לפעול לפי [[טופס ב' שבתוספת השנייה]] או בדרך אחרת שעליה הורה הממונה לפי [[סעיף 11יג(ג)(1) לחוק]]; ליישום סעיף קטן (ג) לעניין איש ציבור זר, רשאי נותן השירות לפעול לפי הנוסח של [[טופס א' שבתוספת השנייה]]. @ 3. רישום פרטי זיהוי : (א) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות או למקבל שירות בסכום נמוך ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון בלא שירשום לגבי מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, או התורם בסיכון ולגבי מיופה הכוח, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן, לפי מסמך זיהוי כמפורט [[בסעיף 4]]; על אף האמור בפסקה זו, נותן שירות רשאי שלא לרשום את הפרטים בפסקאות (3) ו-(4) לגבי מקבל שירות בסכום נמוך: :: (1) שם; :: (2) מספר זהות; :: (3) ליחיד - תאריך לידה ומין; לתאגיד - תאריך התאגדות; :: (4) מען. : (ב) נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות, בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור [[בסעיף 5]]; אם אין בידי נותן השירות פרטי זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומם, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; האמור בסעיף קטן זה לא יחול אם מצא נותן השירות בעת מתן השירות שמדובר במתן שירות לטובת נהנה, שלפי הצהרת מקבל השירות לא ניתן לדעת את זהותו ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור יפנה נותן השירות את תשומת ליבו של מקבל השירות לחובתו למסור לו את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת נהנה. : (ג) נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון שהוא תאגיד בלא שירשום לגבי בעל השליטה בתאגיד וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד ייעשה לפי ההצהרה כאמור [[בסעיף 5]]; רישום הפרטים לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, ייעשה לפי הפרטים שמסר מקבל השירות או התורם בסיכון; אם אין בידי נותן השירות מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן את מדינת האזרחות; האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה, לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה-OECD, וכן על חשבון של תאגיד אחר שקבע הממונה בהוראות מכוח [[סעיף 11יג(ג)(1) לחוק]]; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת מקבל שירות שהוא תאגיד. : (ד) בעת רישום של ערבות לטובת מקבל שירות כלפי נותן שירות, ירשום נותן השירות את פרטי הזיהוי של הערב, המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(4), לפי מסמך זיהוי כאמור [[בסעיף 4]] או העתק של מסמך כאמור, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; לעניין זה, "ערב" - מי שבמהלך תקופה של חצי שנה ערב לאשראי שניתן למקבל שירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים. : (ה) נותן שירות לא יקבל תרומה מתורם בלי שירשום את הפרטים האלה: :: (1) לגבי תורם המעביר תרומה בסכום של עד 10,000 שקלים חדשים במזומן - רישום הפרטים שבפסקאות (א)(1) ו-(2) על פי הצהרתו של התורם; :: (2) לגבי תורם המעביר תרומה בסכום של מעל 10,000 שקלים חדשים במזומן - רישום הפרטים שבפסקאות (א)(1) עד (4) לפי מסמך זיהוי כמפורט [[בסעיף 4]]; לעניין רישום הפרטים שבפסקאות (א)(3) ו-(4) - אם הפרטים האלה אינם קיימים במסמך הזיהוי, הם יירשמו על פי הצהרת התורם; :: (3) לגבי תורם המעביר תרומה באמצעות העברה בנקאית - רישום פרטי החשבון ממנו מבוצעת התרומה ושם בעל החשבון לפי פרטי ההעברה; ואם ישנו, גם רישום מספר הזהות, שיכול להירשם על פי הצהרת התורם; :: (4) לגבי תורם המעביר תרומה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק - רישום ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס ותוקף הכרטיס שיירשמו בהתאם לפרטי ההעברה; ואם ישנם, גם רישום שם בעל הכרטיס ומספר זהות, שיכולים להירשם על פי הצהרת התורם. @ 4. אימות פרטים ודרישת מסמכים : (א) נותן שירות יאמת לגבי מקבל שירות ולגבי תורם בסיכון את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור [[בסעיף 3(א)]] ויקבל לידיו מסמכים כמפורט להלן: :: (1) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (3)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא יחיד והוא תושב - לפי תעודה מזהה או העתק מאושר שלה, והעתק מצולם של אחד מהם, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות או שם ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי נוסף - עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה; ואולם לעניין פרטי הזיהוי שבתעודת הזהות - רשאי נותן השירות לאמתם גם עם הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין, ובלבד שהשווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; נותן שירות ישמור תיעוד של בדיקות אלה; לעניין סעיף קטן זה, יראו כתעודה מזהה, כל אחד מאלה, ובלבד שאחד מהמסמכים לפי פסקאות (א), (ג) ו-(ד), תקף: ::: (א) תעודת זהות; ::: (ב) תעודת עולה עד 30 ימים מהנפקתה; ::: (ג) רישיון נהיגה, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]; ::: (ד) דרכון ישראלי שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]]; :: (2) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (3)]] של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא יחיד תושב חוץ - לפי דרכון חוץ או תעודת מסע או לפי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, והעתק מצולם שלו, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; אם היחיד תושב אזור, רשאי נותן שירות לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, והעתק מצולם שלו, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן שירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי נוסף - עם מסמך הנושא שם וכן מספר זהות, מען או תאריך לידה; נותן שירות ישמור תיעוד של אימות כאמור; :: (3) לעניין פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (3)]] של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא תאגיד הרשום בישראל - לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד, נסח עדכני של פרטי התאגיד במרשם המתאים, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; לעניין אימות לפי מסמך כאמור, נותן שירות יקבל לידיו וישמור את אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; :: (4) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא תאגיד חוץ - לפי מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - לפי אישור של עורך דין; נותן שירות יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמך כמפורט בפסקה (3); בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן השירות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; :: (5) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - לפי הצהרת מקבל השירות או התורם בסיכון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק - לפי העתק שיקבל נותן השירות מן החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות יקבל לידיו מסמך כמפורט בפסקה (3); לעניין אימות, נותן השירות ישמור אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; :: (6) לעניין רישום פרטי הזיהוי [[שבסעיף 3(א)(1) עד (4)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שנחזה בעיני נותן השירות להיות מי שעיסוקו במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שחייב ברישיון מכוח [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]] - ידרוש נותן השירות גם העתק מהרישיון שניתן למקבל השירות לפי [[סעיף 13 לחוק מוסדות לגמילות חסדים]], או יאמת את פרטי מקבל השירות אל מול המרשם של נותני שירותי פיקדון ואשראי כמשמעותו [[בסעיף 6 לחוק מוסדות לגמילות חסדים]] או ידרוש ממנו הצהרה בכתב כי אינו חייב ברישיון מכוח [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]] ולא ייתן לו שירות בלי שביצע את אחת מהפעולות האמורות; נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם; :: (7) לעניין פרטי זיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]] של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שמונה לו אפוטרופוס - לפי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; אם האפוטרופוס תושב חוץ - לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו או לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם; :: (8) לעניין מתן שירות מחוץ לישראל, רשאי נותן שירות, על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4), לרשום את פרטי הזיהוי של מקבל שירות ותורם בסיכון לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות לפי מסמך זיהוי כאמור, נותן השירות ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי. : (ב) לעניין מיופה כוח, נותן שירות יקבל לידיו גם העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מיופה הכוח לפעול מטעמו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי העניין, יישמר אצל נותן השירות. : (ג) נותן שירות ינקוט אמצעים סבירים, לפי רמת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה, לפי העניין, בהתקשרות כאמור [[בסעיף 3(ב) ו-(ג)]]; לעניין סעיף קטן זה, "נקיטת אמצעים סבירים" - שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו של נותן השירות. : (ד) בסעיף זה - ::- "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה: ::: (1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור; ::: (2) עורך דין; ::: (3) נותן שירות או מי מטעמו - שלפניו הוצג המסמך המקורי; ::: (4) רשות כאמור [[בסעיף 6]] לאמנה לביטול דרישות האימות; ::: (5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל; ::- "מקבל שירות" - לרבות מיופה כוח. @ 5. הצהרה על נהנה ובעל שליטה : (א) בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ידרוש נותן השירות ממקבל השירות, הצהרה, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור נהנה; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל בעבור נהנה - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור [[בסעיף 3(ב)]] לגבי כל אחד מהנהנים. : (ב) בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ותורם בסיכון שהוא תאגיד, ידרוש נותן השירות הצהרה מן התאגיד, על פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(ג)]] לגבי בעל שליטה בתאגיד. : (ג) בעת קבלת הצהרה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יעדכן נותן השירות את מקבל השירות או התורם בסיכון, לפי העניין, על חובתו למסור הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בהצהרה שמסר לפי אותם סעיפים קטנים, וידרוש לקבל ממנו הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים כאמור; נותן השירות יתעד את עדכון מקבל השירות כאמור. : (ד) הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייעשו לפי [[טופס א' שבתוספת השלישית]]. : (ה) נותן השירות יבדוק את סבירות ההצהרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), על פניה. : (ו) הממונה רשאי לתת הוראות הכוללות חלופות יישומיות נוספות לעניין אופן מתן ההצהרה כאמור בסעיף קטן (ד). @ 6. פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי והצהרה של נהנה ובעל שליטה : (א) האמור [[בסעיפים 3(ב)]] [[ו-5]] לגבי רישום נהנה, לא יחול על מקבל שירות שהוא - :: (1) מוסד ציבורי; :: (2) תאגיד בנקאי גוף המנוי [[בתוספת השלישית לחוק]] שחל לגביו צו מכוח [[החוק]] ומכוח [[חוק המאבק בטרור]], קרן, הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות או חברה בעלת רישיון זירה; :: (3) מפקיד פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שלגבי נותן שירות שהוא תאגיד - ניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי [[סעיף 8 לחוק]] ולגבי נותן שירות שהוא יחיד - ניתן לכך אישור של נושא משרה בנותן השירות; הפקדת פיקדון כאמור תותנה בהצהרה לפי [[טופס א' שבתוספת השלישית]], של המפקיד, על המטרה של הפיקדון; :: (4) מפקיד פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שיתרת הפיקדון, בסוף כל יום עסקים וכן כל פעולה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; הפקדת פיקדון כאמור תותנה בהצהרה לפי [[טופס א' שבתוספת השלישית]], של המפקיד, על המטרה של הפיקדון; :: (5) תאגיד אחר שעליו הורה הממונה, בהתייעצות עם הרשות המוסמכת. : (ב) האמור [[בסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] לגבי רישום בעל שליטה, לא יחול על מקבל שירות שהוא תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות, חברה בעלת רישיון זירה, חברת תשלומים, נותן שירותים פיננסיים, חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה-OECD, מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו [[בחוק מוסדות לגמילות חסדים]] או תאגיד מסוג אחר שנקבע בהוראות ממונה. @ 7. זיהוי פנים אל פנים : (א) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון בלא שזיהה את מקבל השירות, התורם בסיכון או מיופה הכוח, לפי העניין, פנים אל פנים, לפי מסמכי הזיהוי כאמור [[בסעיף 4]]; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי באמצעות אחד מאלה: :: (1) נותן השירות או מי מטעמו; :: (2) בעל רישיון לעריכת דין בישראל; :: (3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל; :: (4) רשות כאמור [[בסעיף 6]] לאמנה לביטול דרישות האימות; :: (5) זיהוי אחר שאישר לו הממונה. : (ב) נותן השירות ירשום את השם ומספר הזהות של האדם שביצע את הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן השירות לבצע זיהוי של מקבל שירות או תורם בסיכון באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי שאישר לו הממונה, המאפשרת זיהוי ברור של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות מחוץ לישראל. @ 8. פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה : (א) בסעיף זה - ::- "העברה" - לרבות באחד האמצעים האלה - ::: (1) העברה בנקאית; ::: (2) תשלום בשיק שנמשך על חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק הדואר, ובלבד שהתקיימו התנאים האלה: :::: (א) השיק משוך מחשבון מקבל השירות לפקודת חשבון נותן השירות, או מחשבון נותן השירות לפקודת מקבל השירות; :::: (ב) השיק הוא למוטב בלבד ואינו ניתן להסבה או להעברה; :::: (ג) השיק משורטט, כך שניתן לגבותו רק באמצעות הפקדתו לחשבון בנק של המוטב; ::- "חשבון מקור" - חשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי [[סעיף 5]]; ::- "פעולה במערכת סגורה" - כל אחד מאלה: ::: (1) פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון המקור, מוחזרים לאותו מקבל השירות, באמצעות כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו הנכסים מלכתחילה או לחשבון מקור, או להפך; ::: (2) פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו מחשבון מקור מוחזרים לחשבון מקור, או להפך. : (ב) על פעולה של מפקיד במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה: :: (1) המפקיד אינו קשור למדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]]; :: (2) המפקיד אינו איש ציבור זר; :: (3) נותן השירות קיבל מהמפקיד לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי - מסמך הנושא שם ומספר זהות; :: (4) נותן השירות קיבל לידיו פרטים מלאים של חשבון המקור, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק - גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הנכסים הפיננסיים, וכן אחד מאלה, לפי העניין - ::: (א) מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל חשבון המקור הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון; ::: (ב) בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק או כרטיס בנק - מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של הבנק, כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון המקור; ::: (ג) בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון בנק - אישור של הסולק או של המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ואת שמו של בעל כרטיס האשראי; :: (5) נותן השירות זיהה את המפקיד באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי באמצעים חזותיים שעליהם הורה הממונה, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע נותן השירות למקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור; :: (6) בוצע אימות של זהות המפקיד מול מסמכי הבנק; לעניין זה, "אימות של זהות" - בדיקה אם פרטי זיהוי של המפקיד לפי [[סעיף 3(א)(1) ו-(2)]] הרשומים אצל נותן השירות זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך רשמי של הבנק כאמור בפסקת משנה (5). : (ג) על פעולה שבוצעה במערכת סגורה כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הפטורים וההקלות האלה: :: (1) על אף האמור [[בסעיף 7]], נותן שירות פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים; :: (2) על אף האמור [[בסעיפים 2]], [[4(א)]] [[ו-5]], נותן שירות רשאי - ::: (א) שלא לבצע הליך של הכרת לקוח; ::: (ב) לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים [[בסעיף 4]]; ::: (ג) לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף קטן (ב)(5); ::: (ד) שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מיופה כוח; ::: (ה) שלא לקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה, במקרה שבו הפיקדון מועבר מחשבון של יחיד בתאגיד בנקאי. @ 9. העברות אלקטרוניות : (א) נותן שירות לא יבצע פעולה באמצעות שירות העברה אלקטרונית אל מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את פרטי המעביר שבפסקאות (1) עד (4), כמפורט בסעיף קטן (ו), ואת הפרטים שבפסקאות (5) ו-(6), כפי שנמסרו: :: (1) שם המעביר; :: (2) מספר הזהות של המעביר; אם אין בידי נותן השירות מספר זהותו של המעביר - מספר זיהוי אצל נותן השירות, או תאריך הלידה או תאריך ההתאגדות, לפי העניין, אם הפרטים האמורים ידועים לו; הפרטים המנויים בפסקה זו יירשמו במסמכי ההעברה אם ניתן לכלול אותם במסמכי ההעברה; :: (3) המען של המעביר, אם ניתן לכלול פרט זה במסמכי ההעברה; :: (4) מספר החשבון של המעביר במוסד הפיננסי שממנו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון - מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה; :: (5) שם הנעבר; :: (6) מספר החשבון של הנעבר, במוסד הפיננסי שאליו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון - מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה. : (ב) ביצע נותן השירות כמה העברות אלקטרוניות אל מחוץ לישראל, בעבור אותו מעביר במקבץ אחד, על מקבץ זה לכלול את הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי כל אחת מההעברות שבמקבץ; לעניין סעיף קטן זה, "מקבץ" - כמה העברות לאותו מעביר לטובת נעברים שונים, בבת אחת. : (ג) לא יבצע נותן שירות פעולה של העברה אלקטרונית בתוך ישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את הפרטים של המעביר המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), כפי שנמסרו. : (ד) לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שבדק את שם הנעבר ומספר זהותו, כמפורט בסעיף קטן (ו). : (ה) לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל שנועדה למקבל שירות שהוא מוסד פיננסי, בלא שהעביר למוסד הפיננסי את הפרטים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), ולעניין סעיף קטן (א)(3) - אם המען מצוי בידו; על אף האמור, אם אין לנותן השירות אפשרות טכנית להעביר למוסד פיננסי בישראל את הפרטים כאמור, ישמור נותן השירות את הפרטים לתקופה של חמש שנים. : (ו) נותן השירות ירשום את פרטי הזיהוי לפי סעיף זה לאחר שבדק את פרטי הזיהוי לפי מסמך זיהוי כמפורט [[בסעיף 4 לצו]]; לעניין רישום פרט הזיהוי של מספר החשבון שבסעיף קטן (א)(4) - נותן השירות ירשום את מספר החשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון של מקבל השירות, מקבל השירות בסכום נמוך, או תורם בסיכון. : (ז) אין בסעיף זה כדי לגרוע או להוסיף על האמור [[בסעיפים 3 עד 4 לצו]]. : (ח) לעניין סעיף זה - ::- "העברה אלקטרונית" - למעט העברה של מטבע וירטואלי; ::- "מוסד פיננסי" - מי שחייב ברישיון למתן שירותים פיננסיים לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] או ברישיון מכוח [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]], תאגיד בנקאי או בנק הדואר; ::- "מסמכי העברה" - המסמכים הפיזיים או האלקטרוניים הנדרשים לביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית, בין שההעברה נעשית באמצעות נותן השירות ובין שבאמצעות מוסד פיננסי אחר. @ 10. הוראות הממונה : על אף האמור [[בפרק זה]], רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, ולפי רמת הסיכון של הלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי רישום פרטי זיהוי ודרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות. @ 11. ביטול פטורים והקלות : במתן שירות שלגביו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, לא יחולו פטורים והקלות, אם ניתנו לפי [[סעיפים 6]] [[ו-8]] ונותן השירות ישקול, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, את ביטול ההקלות, אם ניתנו, לפי [[סעיפים 5(ו)]], [[7(ג)]] [[או 10]]. @ 12. בקרה : (א) נותן השירות יקיים בקרה שוטפת אחר פעילות של מקבל שירות ותורם בסיכון, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי [[החוק]], ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים נותן השירות - :: (1) בקרה שוטפת בנוגע להליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות או לתורם בסיכון לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או התורם בסיכון או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות או התורם בסיכון ויעדכן את רישומיו לפי זה; :: (2) בקרה מוגברת - ::: (א) על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]]; ::: (ב) על פעילות של איש ציבור זר; ::: (ג) על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. : (ב) לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי [[החוק]], נותן השירות יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של מקבל שירות בסכום נמוך, ושל תורם, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו-(ב), המעוררת חשש להלבנת הון או מימון טרור. @ 13. דיווח של נותן השירות : (א) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן: :: (1) העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות במזומן או 250,000 שקלים חדשים בדרך אחרת; :: (2) העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות או תורם בסיכון, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]], בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות; :: (3) לעניין סעיף קטן זה, "נכס פיננסי" - למעט נכס פיננסי שנדרש הליך משפטי, לרבות הליכי הוצאה לפועל, למימושו. : (ב) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, "פעולה" - לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות [[בתוספת הרביעית]] כפעולה בלתי רגילה. : (ג) אין בדיווח על פעולה לפי סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב). : (ד) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות בסכום נמוך או של תורם או תורם בסיכון שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי [[סעיף 6(א)(1) לחוק]] או לפי [[סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור]] או לפי [[סעיף 6 לחוק נשק להשמדה המונית]]. @ 14. פרטי הדיווח : דיווח לפי [[סעיף 13]] יכלול פרטים אלה: : (1) לגבי נותן השירות - :: (א) שם; :: (ב) מספר זהות; :: (ג) מען; :: (ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים; :: (ה) מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם קיים; :: (ו) שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים; :: (ז) מספר הרישיון שקיבל נותן השירות, אם קיים, ואם הוא בעל רישיון בסיסי או מורחב לפי [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]]; :: (ח) מספר הרישוי של הסניף ומען הסניף שבו ניתן השירות; : (2) לגבי הפעולה המדווחת - :: (א) התאריך והשעה של ביצוע הפעולה, כפי שנרשם אצל נותן השירות; :: (ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי; :: (ג) סוג מטבע החוץ שבו בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע ושער המטבע; :: (ד) במתן אשראי ללווה, פרטי האשראי - כל ערב כהגדרתו [[בסעיף 3(ד)]], אם קיים, והמספר הסידורי של האשראי שהקצה נותן השירות לאשראי; :: (ה) סוג הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה; :: (ו) סוג הפעולה, ובכלל זה אם הנכס הפיננסי הועבר או התקבל אצל נותן השירות; :: (ז) אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק, לוחית או חפץ אחר - גם סוג הכרטיס, שם מותג הכרטיס שהונפק או נסלק, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים; וכן הפרטים האמורים הנוגעים ללוחית או לחפץ האחר, בשינויים המחויבים לפי הוראות הממונה; בפסקת משנה זו, "לוחית או חפץ" - כמשמעותם [[בפסקה (6) להגדרה "נכס פיננסי" בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :: (ח) אם הפעולה נעשית באמצעות שיק - גם מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדיווח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדיווח כל פרטי השיק שניתן כתמורה ובכלל זה שם האדם שלפקודתו נמשך השיק, אם קיים; :: (ט) אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב - פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו; :: (י) אם הפעולה בוצעה בחשבון לקוח של מקבל שירות או תורם בסיכון אצל נותן השירות - מספר חשבון הלקוח; סוג חשבון הלקוח; סניף של נותן השירות שבו מתנהל חשבון הלקוח, אם קיים, שם חשבון הלקוח אם קיים; תאריך פתיחת חשבון הלקוח; :: (יא) אם הפעולה נעשית באמצעות העברה אלקטרונית - ייכללו בדיווח שם מקבל השירות, מספר זהותו ומענו, וכן שם הנעבר או המעביר, לפי העניין, מספר זהותו ומענו, אם אינו מקבל השירות, אם קיימים, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר IBAN אם קיים, מספר החשבון במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה [[בתוספת הראשונה]] - ייכללו בדיווח הפרטים המנויים לעיל ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו; :: (יב) בדיווח לפי [[סעיף 13(ב)]] - תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה; דיווח לפי [[סעיף 13(ב)]] על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון, יכלול את הפרטים הנדרשים בפסקה (3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי נותן שירות; : (3) לגבי מקבל שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון ומיופה כוח, הפרטים האלה, אם קיימים - :: (א) שם; :: (ב) מספר זהות; :: (ג) מען; :: (ד) כתובת דואר אלקטרוני, אם קיים; :: (ה) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים; :: (ו) ליחיד - תאריך לידה ומין; לתאגיד - תאריך ההתאגדות; :: (ז) מעמד מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון (תושב או תושב חוץ או תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ); :: (ח) מדינת הנפקת מסמך הזיהוי; : (4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים [[בסעיף 3(ב) ו-(ג)]]. @ 15. איסור גילוי ועיון : (א) נותן השירות לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי [[סעיף 13(ב)]], וכן לא יגלה עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו [[בסעיף 31(ג) לחוק]], עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, נותן השירות יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן השירות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט. : (ב) התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי כאמור [[בסעיף 12(א)(1)]], התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור [[בסעיף 12(ב)]] או במקרה של פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה בחשבון לקוח כאמור [[בסעיף 13(ב)]], ונותן השירות סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי [[סעיף 11]] או ביצוע בקרה שוטפת לגבי הליך הכרת הלקוח לפי [[סעיף 12]], לפי העניין, יביאו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור. == פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות == @ 16. חובת בדיקה אל מול רשימות : נותן השירות יבדוק אל מול הרשימות - : (1) אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות, לרבות מקבל שירות בסכום נמוך, תורם בסיכון, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיהם מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי [[סעיף 18(א)]]; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות; : (2) אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1); בפסקה זו - ::- "פעולה" - העברה של נכס פיננסי מישראל אל מחוץ לישראל או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לישראל או מהאזור לישראל; ::- "צד לפעולה" - מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן השירות ואולם, לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב או שיק - עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין. == פרק ה': שונות == @ 17. קביעת מדיניות : (א) נותן השירות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה ובגישה מבוססת סיכון, לרבות בנושאים אלה: :: (1) הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים; :: (2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בייחוד אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים. : (ב) לא הכין נותן השירות נוהל כאמור בסעיף קטן (א), ישמש הנוהל [[שבתוספת החמישית]] כנוהל כאמור. ואולם אם בפעילות נותן השירות קיימים מאפיינים נוספים הדורשים התייחסות בנוהל, יוסיף אותם נותן השירות לנוהל. : (ג) האחראי על מילוי חובות שמינה נותן השירות לפי [[סעיף 8 לחוק]], יהיה אחראי גם על מילוי חובותיו לפי צו זה. @ 18. ניהול רישומים ושמירתם : (א) נותן שירות יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מקבלי שירות בסכום נמוך, תורמים, תורמים בסיכון, ערבים, מיופי כוח, נהנים ובעלי שליטה. : (ב) נותן השירות ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של חמש שנים לפחות ממועד תום מתן השירות; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות להכרת הלקוח לפי [[סעיף 2]]. : (ג) נותן השירות ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן השירות או קבלת התרומה, שיכללו, בין השאר, את תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה, סוג הנכס הפיננסי שבו נעשתה הפעולה, סכום הפעולה והמטבע שבו בוצעה הפעולה, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות נלווית לה בין נותן השירות לבין מקבל השירות, אם ישנה, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב); שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין סעיף זה, "התכתבות נלווית" - מסמכי הפעולה, הוראות שניתנות בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות באותה הפעולה. : (ד) נותן השירות ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). : (ה) שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים [[בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969]]; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור נותן השירות את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה. : (ו) נותן השירות ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור [[בסעיף 12]] ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). : (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות [[החוק]] או [[חוק המאבק בטרור]]. @ 19. מסירת מסמכים, ידיעות והסברים : נותן שירות ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובתו לפי צו זה; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד מדינה - תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו. @ 20. תחילה : תחילתו של צו זה שנתיים מיום פרסום הודעה ברשומות על תחילת מתן רישיונות לפי [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]] (להלן - יום התחילה). @ 21. הוראות מעבר : (א) למן תום תקופת הביניים, לא יעשה נותן השירות כל פעולה למקבל שירות שהתקשר עם נותן השירות לפני תחילתו של צו זה, למעט משיכת נכסים פיננסיים שהופקדו וסיום ההתקשרות בין מקבל השירות ונותן השירות, אלא אם כן זיהה את מקבל השירות לפי [[סעיפים 2 עד 5]]; לעניין זה, "פעולה" - פעולה יזומה של מקבל שירות. : (ב) עד תום תקופת הביניים, נותן השירות רשאי שלא לפעול לפי [[סעיף 13(א)]] בנוגע למקבל שירות שביקש למשוך פיקדון שהופקד טרם יום התחילה, ובלבד שלא הפקיד נכסים פיננסיים נוספים לאחר יום התחילה. : (ג) לעניין סעיף זה, "תקופת הביניים" - 3 שנים וחצי מיום תחילתו של צו זה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרות "מקבל שירות", "עורך דין" ו"תורם" בסעיף 1]], [[סעיפים 8(ב)(1)]], [[12(א)(2)(א)]], [[13(א)(2)]], [[14(2)(יא)]] [[תוספת 4|ופרטים (13)]] [[תוספת 4|ו-(15) בתוספת הרביעית]] [[והתוספת החמישית]]))) ==== === רשימת המדינות והטריטוריות === @ 1. : מדינה או טריטוריה שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין-לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בדבר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכול כפי שמפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת; ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי [[סעיף 13(א)(2) לצו זה]] לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת. @ 2. : המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקייה, מרוקו, סודן, סומליה, סוריה, סעודיה, עיראק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניסיה ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי [[פקודת המסחר עם האויב, 1939]]. == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 2(ד)]]))) ==== @ <עוגן טופס א> : {{מוגדל|טופס א': איש ציבור זר}} {{ש}} ((([[סעיף 2(ד)]]))) @ : 1. מהי זיקתך לישראל? @ : 2. האם אתה תושב חוץ? :: □ כן :: □ לא @ : 3. האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה)? (נא לסמן) :: □ איני בעל תפקיד בכיר מחוץ לישראל :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר מפלגה בכיר :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית :: □ בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר ........................ (נא לפרט). @ : 4. האם יש לך בן משפחה (בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה) שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? :: □ כן :: □ לא @ : 5. אם התשובה לשאלה 4 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה): :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר ((........................)) (נא לפרט) @ : 6. האם אתה פועל בשם תאגיד? :: □ כן :: □ לא @ : 7. אם התשובה לשאלה 6 חיובית, האם אחד מבעלי השליטה בתאגיד הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? אם כן, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה) :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר מפלגה בכיר :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית :: □ בעל תפקיד קבוע בארגון בין-לאומי :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר ........................ (נא לפרט) @ : 8. האם אתה שותף עסקי, יועץ או מינוי אישי של בעל תפקיד ציבורי מחוץ לישראל? :: □ כן :: □ לא @ : 9. אם התשובה לשאלה 8 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה): :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר מפלגה בכיר :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית :: □ בעל תפקיד קבוע בארגון בין-לאומי :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר: ........................ (נא לפרט) @ <עוגן טופס ב> : {{מוגדל|טופס ב': הכר את הלקוח}} {{ש}} ((([[סעיף 2(ד)]]))) @ : 1. '''פרטים אישיים:''' :: שם פרטי ומשפחה: ........................ :: תחום עיסוק: ........................ תפקידך בעסק: ........................; :: סוג לקוח: ........................ (נותן השירות ימלא); :: שם אחראי על חובות הרישום והדיווח בנותן הרישיון: ........................ (נותן השירות ימלא) @ : 2. '''מדוע בחרת בנותן שירות זה?''' :: □ אני גר בקרבת נותן השירות; :: □ חוסר שביעות רצון מנותן שירות אחר; :: □ המלצה; :: □ חבר בקהילה; :: □ הפניה באמצעות לקוח אחר; :: □ אי-קבלת אשראי בבנק; :: □ אחר: ........................ (פרט). @ : 3. '''פרטי זיהוי נוספים:''' :: (1) האם אתה מבצע את הפעילות לאחר? אם כן למי מבוצעת הפעילות? :: (2) האם אתה מבצע את הפעילות בשליחות? :: (3) האם אתה או מי שאתה מבצע לו את הפעילות מחזיק בתפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? אם כן מהו התפקיד הציבורי? :: (4) האם הגעת עם מלווה? אם כן מיהו ומה תפקידו? :: (5) האם סורבת בעבר מקבלת אשראי מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור? :: (6) האם צד ג' יחזיר את ההלוואה? אם כן, פרט ...................... @ : 4. '''פרטי העסק*:''' :: (1) שם העסק/תאגיד: ......................; :: (2) ענף משק: ......................; :: (3) איזה מוצר/שירות ניתן בעסק? ......................; :: (4) כמה שנים קיים העסק? ......................; :: (5) כמה שנים אתה מעורב בעסק? ......................; :: (6) ספקים עיקריים: ......................; ......................; ......................; :: (7) לקוחות עיקריים: ......................; ......................; ......................; :: (8) מחזור שנתי של העסק בשקלים חדשים ......................; :: (9) האם יש/היו בעבר בבעלותך או בבעלות העסק עסקים נוספים? פרט ................................................................................................................................................; :: (10) האם העסק חבר בהתאחדות עסקית? :: {{מוקטן|* הערה: סעיף זה נוגע רק למקבלי שירות שהם עסקים, או ללווה פרטי המבקש לקבל הלוואה שמטרתה פעילות עסקית; לא יהיה צורך למלא סעיף זה במקרה של מקבל שירות שאיננו עסק או של לווה פרטי המבקש לקבל הלוואה שמטרתה אינה פעילות עסקית.}} @ : 5. '''מהי הפעילות הצפויה?''' :: □ קבלת הלוואה; □ הפקדת פיקדון; □ הפקדת פיקדון משועבד; □ מתן תרומה בסיכון; □ מתן תרומה מזכה; □ קבלת תרומה; □ אחר: ........................... (פרט). @ : 6. '''היקף פעילות:''' :: היקף הפעילות הצפויה בשקלים חדשים: ......................; :: מה מקור כספי החזר האשראי? ....................................... @ : 7. '''הצהרה''' :: ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי-מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי [[סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], מהווה עבירה פלילית. :: {{טורים שווים ממורכז | תאריך ...................... | חתימה .....................}} @ : 8. '''זיהוי הפרטים באמצעות נותן השירות''' :: אני מאשר כי ביום ............................ הופיע לפני .............................. שזיהה את עצמו באמצעות ..................... שהעתקם מצורף בזה. :: {{טורים שווים ממורכז| שם העובד שמילא את הטופס ..................... | מספר זהות ..................... }} @ : חתימה ......................... == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיפים 5(ד)]], [[6(א)(4) ו-(5)]]))) ==== @ <עוגן טופס א> : {{מוגדל|טופס א': טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה}} @ : 1. אני [שם מלא] .............................., מספר זהות ..................... מצהיר בזה כי: :: □ אני מבקש לקבל את השירות בעבור עצמי בלבד. :: □ אני מבקש לקבל את השירות בעבור נהנה. :: □ קיים נהנה, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים; ::: הסיבה לכך ................................................................................................ ::: אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו. :: □ הנהנים מהשירות שניתן בעבורי הם: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם !! מספר זהות !! תאריך לידה/התאגדות* !! מין* !! מען* !! מדינת האזרחות/התאגדות |- | || || || || || |- | || || || || || |} ::: {{מוקטן|* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.}} @ : 2. במקרה של פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים: :: □ הפיקדון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים, והיתרה בפיקדון לא תעלה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; ::: מטרת הפיקדון היא .................................................................................... :: □ הפיקדון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים (בכפוף למתן אישור של האחראי למילוי החובות לפי [[סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], ולגבי נותן שירות שהוא יחיד - בכפוף לאישור של נושא משרה בנותן השירות); ::: מטרת הפיקדון היא .................................................................................. @ : 3. לגבי מקבל שירות או תורם בסיכון, שהוא תאגיד - :: □ אין בעל שליטה בתאגיד. :: □ בעלי השליטה בתאגיד הם: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם !! מספר זהות !! תאריך לידה/התאגדות* !! מין* !! מען* |- | || || || || |- | || || || || |} ::: {{מוקטן|* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.}} @ : אני מתחייב להודיע לנותן השירות, בכתב, בהקדם האפשרי, על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל; ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי-מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי [[סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], מהווה עבירה פלילית. @ : {{טורים שווים ממורכז | תאריך ...................... | חתימה ..................... }} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיף 12(ב)]]))) ==== @ : רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו: : (1) פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה [[בסעיף 13(א)]]; : (2) פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי; : (3) פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים בלא הסבר סביר; : (4) החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל שירות, בלא הסבר סביר; : (5) נראה כי מקבל השירות פועל בעבור נהנה, בלי שהצהיר על כך; : (6) נראה כי הפעולה המבוקשת אינה אופיינית למקבל השירות; : (7) נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי היכרותו עם מקבל השירות ובהתחשב באופיו של מקבל השירות; : (8) מספר בקשות אשראי לאותו יעד או החזר אשראי מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין; : (9) אם ניתן אשראי למי שנחזה בעיני נותן השירות כעוסק במתן שירותי אשראי ופיקדון ולא הצהיר על כך; : (10) נראה כי קיימת זיקה בין בקשות אשראי שונות, בלא הסבר סביר; : (11) נראה כי קיימת זיקה בין תורמים בלא הסבר סביר; : (12) פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי [[תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי [[פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948]], או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור; : (13) פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]]; : (14) העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה לצו]], או אל גופים כאמור; : (15) הצהרה שניתנה לפי צו זה שנחזית להיות בלתי נכונה; : (16) פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח, שלפי ידיעת נותן השירות נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]]; : (17) פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן השירות; : (18) רצף פעולות של אותו מקבל שירות או תורם שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח; : (19) החזר אשראי בסכום מהותי בסמוך למועד קבלתו, בלא סיבה נראית לעין; : (20) ביצוע כל פעולה בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין; : (21) פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה בתוך 60 ימים ממתן האשראי; : (22) שימוש במספר חשבונות שונים לצורך קבלת אשראי או החזרתו, בלא הסבר סביר; : (23) העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה או ערבות שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי, בלא הסבר סביר; : (24) פעילות שבעטיה החליט נותן השירות להימנע מקבלת תרומה, העברת פיקדון, מתן או החזר אשראי ממניעי איסור הלבנת הון או מימון טרור. == תוספת חמישית == ==== (((נוהל ((- <s>(</s>))[[סעיף 17(ב)]]))) ==== === נוהל יישום חובות לפי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2026 === @ (1) : '''כללי''' : הכרת הלקוח והבנת פעולותיו המבוצעות אצל נותן השירות ובאמצעותו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן השירות ייהפך לכלי או קורבן להלבנת הון ומימון טרור, אשר על כן יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות שיסייעו לנותן השירות בקביעת הזהות האמיתית של מקבל השירות, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים שמבוצעת בהם הפעילות באמצעותו ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור. @ (2) : '''הגדרות''' : (א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2025 (([צ"ל: התשפ"ו-2026])) (להלן - הצו), לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת. : (ב) אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מחובותיו של נותן השירות לפי הצו ולפי הוראות כל דין. @ (3) : '''מדיניות והוראות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור''' : (א) אי-היענות של מקבל השירות למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה יהווה עילה שלא לבצע פעולה. : (ב) העברת כספים שמקורה או יעדה הסופי הוא מדינה המנויה [[בתוספת הראשונה לצו]], תאושר בידי האחראי על מילוי חובות התאגיד לפי [[סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון]]. : (ג) לפני ביצוע פעולה בשיקים המשוכים על בנק שמחוץ לישראל, יברר נותן השירות עם מקבל השירות את קיומה של זיקה בין הפעולה בשיק כאמור לבין ביצוע הפעולה אצל נותן השירות בישראל (למשל, מדוע מעביר כספים באמצעות שיק זר בישראל, האם סורב לקבל שירות בבנק מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור). : (ד) נותן השירות יבצע מעקב, בין השאר לפי הוראות שייתן לו הממונה, אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בייחוד אלה המאפשרות עשיית עסקאות שלא פנים אל פנים, והכול אם נוגע לאופי פעילותו של נותן השירות. : (ה) מדי שנה, לפחות, יבדוק נותן השירות את המידע שיש בידו בדבר פעילותם של מקבלי השירות, במטרה לברר אם השתנו פרטיהם של מקבלי השירות, ואם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עימם; במסגרת הבדיקה, נותן השירות ישים לב באופן מיוחד לפעילותם של מקבלי שירות שהוגדרו כמקבלי שירות בסיכון גבוה. : (ו) אימות פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור [[בסעיף 5(ג) לצו]] ייעשה תוך שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של מקבל השירות שהנפיק מקור מהימן (כגון: דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד). : (ז) הוראות אלה יובאו לידיעתם של עובדי נותן השירות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד) במסגרת הדרכות לעובדים. : (ח) טופס הכרת הלקוח וטופס הצהרה של מקבל שירות, ייחתמו בפני נושא משרה, עובד קבוע של נותן השירות, נציג קבוע שלו, או בדרך אחרת שהתיר הממונה בהוראות הממונה מכוח [[סעיף 11יג(ג)(1) לחוק]]. @ (4) : '''מדיניות והוראות בנושא "הכר את הלקוח"''' : (א) נותן השירות יקיים הליך של הכרת הלקוח ויערוך רישום שלו לפי [[טופס ב' שבתוספת השנייה לצו]] ולפי הוראות שייתן לו הממונה. : (ב) כל הרישומים הקשורים לביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות של המידע. : (ג) מקבל שירות יוגדר ויסומן כמקבל שירות בסיכון גבוה, אם הוא אחד מן המפורטים להלן: :: (1) איש ציבור זר; :: (2) תושב חוץ שלכאורה אין לו זיקה לישראל; :: (3) מקבל שירות ממדינה שמוגדרת כמדינה בסיכון גבוה לפי [[התוספת הראשונה לצו]]; :: (4) מבצע פעילות מול מדינות או טריטוריות כאמור [[בתוספת הראשונה לצו]]; :: (5) מקבל שירות שנחשד כנותן שירותי אשראי ופיקדון בלא ריבית שחייב ברישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] אך לא קיבל רישיון; :: (6) אדם שלנותן השירות יש חשש שהוא קשור לגורמים פליליים, בלי שנותן השירות צריך להציג שאלות או לברר עובדות אל מול מקבל השירות. : (ד) נותן שירות ישקול להגדיר מקבל שירות שנותן השירות דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי [[סעיף 13(ב) לצו]], כמקבל שירות בסיכון גבוה; : (ה) עשיית פעולות למקבל שירות שהוגדר כמקבל שירות בסיכון גבוה תאושר בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן השירות. <פרסום> כ"ה בניסן התשפ"ו (12 באפריל 2026) <חתימה> בצלאל סמוטריץ' שר האוצר 6im7htehyaz9q2txsmhudvgl6axyimi 3011388 3011387 2026-05-06T08:24:05Z Shahar9261 22508 3011388 wikitext text/x-wiki <שם> צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2026 <שם קצר> צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 1996|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים)|12371)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7(ב) ו-(ג)]] [[+|ו-32(ג)]] [[=החוק|לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]] (להלן - החוק), לפי [[+|סעיף 95(א)]] [[לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]] (להלן - חוק המאבק בטרור), ולפי [[+|סעיף 8(א)]] [[=חוק נשק להשמדה המונית|לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018]] (להלן - חוק נשק להשמדה המונית), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין [[פרק ד']], בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות : בצו זה - :- "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה; :- "איש ציבור זר" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מהם; לעניין זה, "תפקיד ציבורי בכיר" - לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה; :- "אמנה לביטול דרישת האימות" - אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה [[בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977]]; :- "ארגון ה-FATF‏" (Financial Action Task Force) - כוח המשימה הבין-לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור; :- "ארגון ה-OECD" - ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי; :- "בן משפחה" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]]; :- "הוראות הממונה" - הוראות שניתנו מכוח [[סעיף 11יג(ג) לחוק]]; :- "המינהל האזרחי" - המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון; :- "הממונה" - המפקח שמונה לפי [[סעיף 11יג(א)(6ב) לחוק]]; :- "הרשות המוסמכת" - כמשמעותה [[בסעיף 29 לחוק]]; :- "הרשימות" - כל אחד מאלה: :: (1) רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי [[סעיף 18 לחוק המאבק בטרור]], וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירות בדרך שנקבעה לפי [[סעיף 18 לחוק המאבק בטרור]], ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה; :: (2) רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי [[+|סעיפים 3]] [[או 4 לחוק נשק להשמדה המונית]]; :- "חבר בורסה" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]]; :- "חברה בעלת רישיון זירה" - חברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג לחוק ניירות ערך]]; :- "חברה מנהלת" ו"קופת גמל" - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; :- "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" - [[=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- "חוק מוסדות לגמילות חסדים" - [[=חוק מוסדות לגמילות חסדים|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "חשבון לקוח" - כל חשבון שניתן לפתוח אצל נותן השירות למקבל שירות; :- "יחיד" - מי שאינו אחד מאלה: תאגיד, מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל; :- "כרטיס אשראי" ו"כרטיס בנק" - כהגדרתם [[בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ; :- "לווה" - מי שבמהלך תקופה של חצי שנה מקבל אשראי מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים; :- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "מוסד ציבורי" - משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק; :- "מנהל תיקים" - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :- "מספר זהות" - :: (1) ליחיד שהוא תושב - מספר זהותו במרשם האוכלוסין; :: (2) ליחיד שהוא תושב חוץ - מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(8)]] - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי; :: (3) לתאגיד הרשום בישראל - מספר הרישום במרשם המתאים; :: (4) לתאגיד חוץ - מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו - הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(8)]] - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; :: (5) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; :- "מסמך רשמי" - תדפיס, מכתב או שיק, הנושא את שם הבנק או חברת האשראי, לפי העניין; :- "מען" - :: (1) ליחיד - מענו הרשום במסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(1), (2), (6), (7) או (8)]], או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ - גם את שם המדינה; :: (2) לתאגיד - מענו הרשום במסמך כאמור [[בסעיף 4(א)(3), (4), (6) או (8)]], או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל - מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה - כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד חוץ - גם את שם המדינה; :: (3) למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - גם את שם המדינה; :- "מפקיד" - מי שבמהלך חצי שנה מפקיד או מתחייב להפקיד סכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים, והוא בעל זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם, בין שהזכות היא של המפקיד ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם אחר; וכן מפקיד תרומה מזכה בסכומים האמורים; :- "מקבל שירות" - כל אחד מאלה, למעט מקבל שירות בסכום נמוך: :: (1) מפקיד, לווה ומקבל תרומה, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בשבילם; :: (2) מי שמבצע פעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]], בסכום שעולה על 5,000 שקלים חדשים; :: (3) לעניין [[סעיפים 3]], [[13]] [[ו-14 לצו]], נוסף על פסקה (1), מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו לווה; :- "מקבל שירות בסכום נמוך" - כל אחד מאלה: :: (1) מפקיד, לווה ומקבל תרומה המבצעים פעולה בסכומים נמוכים מהסכומים הנקובים בהגדרות האמורות; :: (2) לעניין [[סעיפים 3]], [[13]] [[ו-14 לצו]], נוסף על פסקה (1), מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו לווה, בסכום הנמוך מהסכום הנקוב בהגדרת "לווה"; :- "מקבל תרומה" - מי שמקבל נכסים פיננסיים מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים, בלא חובה להחזיר את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם; :- "נהנה" - כהגדרתו [[בסעיף 7(א)(1) לחוק]]; :- "נושא משרה" - כהגדרתו [[בחוק מוסדות לגמילות חסדים]]; :- "נותן שירות" - מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו [[בחוק איסור הלבנת הון]]; :- "מיופה כוח" - מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין שמקבל השירות הוא יחיד ובין שלא; :- "נכס פיננסי" - כהגדרתו [[בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :- "סכום פעולה" - אם נעשתה הפעולה תמורת שקלים חדשים או במטבע זר - המחיר הנקוב שתמורתו נעשתה הפעולה, בשקלים חדשים; נעשתה הפעולה במטבע זר - יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה; :- "עורך דין" - בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד חוץ - גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה [[בתוספת הראשונה]]; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה-OECD, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה-OECD; :- "פעולה" - פעולה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה; :- "פנקס ההקדשות" - פנקס ההקדשות הציבוריים כמשמעותו [[בסעיף 26(ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]]; :- "קרן" - כהגדרתה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות((,)) התשנ"ד-1994]]; :- "שם" - :: (1) ליחיד - שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור [[בסעיף 4]]; :: (2) לתאגיד - שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו - כפי שמסר; :: (3) לתאגיד שהוקם בחיקוק - השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין מחוץ לישראל; :: (4) למוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק - שמו כפי שמסר; :- "תאגיד" - תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ; :- "תאגיד חוץ" - גוף שרשום כתאגיד מחוץ לישראל או גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד; :- "תאגיד ישראלי" - חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמאנית, עמותה או מפלגה, הרשומה בישראל; :- "תורם" - מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה במזומן, או מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בדרך אחרת, בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים; :- "תורם בסיכון" - מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]], בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים; :- "תרומה מזכה" - כהגדרתה [[בחוק מוסדות לגמילות חסדים]]; :- "תושב" - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין; :- "תושב אזור" - מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור; :- "תושב חוץ" - מי שאינו תושב. == פרק ב': חובות זיהוי == @ 2. הכרת הלקוח : (א) הליך הכרת הלקוח כולל, בין השאר, בירור עם מקבל השירות או התורם בסיכון בדבר מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתן השירות או מהם ניתנה התרומה, לפי העניין, ובעבור מקבל שירות - גם בירור מקור החזר האשראי וזיקתו של הלווה אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי; בירור עיסוקו של מקבל השירות או התורם בסיכון, מטרת ביצוע הפעולה מול נותן השירות, לפי העניין, ואם סורב בעבר מקבלת שירות מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר; לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה - גם מקור משאביו הפיננסיים; לגבי מי שהוא בעל עסק - גם סוג עסקיו. : (ב) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון, בלא שזיהה את מקבל השירות או את התורם בסיכון ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור; נותן השירות יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח. : (ג) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון, שהוא איש ציבור זר, או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן השירות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות או של התורם בסיכון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר לאחר מתן השירות כי מקבל השירות, התורם בסיכון או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן השירות כל שירות נוסף עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן השירות. : (ד) ליישום סעיף קטן (ב) לעניין ביצוע הליך הכרת הלקוח, רשאי נותן שירות לפעול לפי [[טופס ב' שבתוספת השנייה]] או בדרך אחרת שעליה הורה הממונה לפי [[סעיף 11יג(ג)(1) לחוק]]; ליישום סעיף קטן (ג) לעניין איש ציבור זר, רשאי נותן השירות לפעול לפי הנוסח של [[טופס א' שבתוספת השנייה]]. @ 3. רישום פרטי זיהוי : (א) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות או למקבל שירות בסכום נמוך ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון בלא שירשום לגבי מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, או התורם בסיכון ולגבי מיופה הכוח, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן, לפי מסמך זיהוי כמפורט [[בסעיף 4]]; על אף האמור בפסקה זו, נותן שירות רשאי שלא לרשום את הפרטים בפסקאות (3) ו-(4) לגבי מקבל שירות בסכום נמוך: :: (1) שם; :: (2) מספר זהות; :: (3) ליחיד - תאריך לידה ומין; לתאגיד - תאריך התאגדות; :: (4) מען. : (ב) נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות, בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור [[בסעיף 5]]; אם אין בידי נותן השירות פרטי זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומם, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; האמור בסעיף קטן זה לא יחול אם מצא נותן השירות בעת מתן השירות שמדובר במתן שירות לטובת נהנה, שלפי הצהרת מקבל השירות לא ניתן לדעת את זהותו ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור יפנה נותן השירות את תשומת ליבו של מקבל השירות לחובתו למסור לו את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת נהנה. : (ג) נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון שהוא תאגיד בלא שירשום לגבי בעל השליטה בתאגיד וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2); רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד ייעשה לפי ההצהרה כאמור [[בסעיף 5]]; רישום הפרטים לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, ייעשה לפי הפרטים שמסר מקבל השירות או התורם בסיכון; אם אין בידי נותן השירות מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן את מדינת האזרחות; האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה, לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה-OECD, וכן על חשבון של תאגיד אחר שקבע הממונה בהוראות מכוח [[סעיף 11יג(ג)(1) לחוק]]; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת מקבל שירות שהוא תאגיד. : (ד) בעת רישום של ערבות לטובת מקבל שירות כלפי נותן שירות, ירשום נותן השירות את פרטי הזיהוי של הערב, המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו-(4), לפי מסמך זיהוי כאמור [[בסעיף 4]] או העתק של מסמך כאמור, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; לעניין זה, "ערב" - מי שבמהלך תקופה של חצי שנה ערב לאשראי שניתן למקבל שירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים. : (ה) נותן שירות לא יקבל תרומה מתורם בלי שירשום את הפרטים האלה: :: (1) לגבי תורם המעביר תרומה בסכום של עד 10,000 שקלים חדשים במזומן - רישום הפרטים שבפסקאות (א)(1) ו-(2) על פי הצהרתו של התורם; :: (2) לגבי תורם המעביר תרומה בסכום של מעל 10,000 שקלים חדשים במזומן - רישום הפרטים שבפסקאות (א)(1) עד (4) לפי מסמך זיהוי כמפורט [[בסעיף 4]]; לעניין רישום הפרטים שבפסקאות (א)(3) ו-(4) - אם הפרטים האלה אינם קיימים במסמך הזיהוי, הם יירשמו על פי הצהרת התורם; :: (3) לגבי תורם המעביר תרומה באמצעות העברה בנקאית - רישום פרטי החשבון ממנו מבוצעת התרומה ושם בעל החשבון לפי פרטי ההעברה; ואם ישנו, גם רישום מספר הזהות, שיכול להירשם על פי הצהרת התורם; :: (4) לגבי תורם המעביר תרומה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק - רישום ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס ותוקף הכרטיס שיירשמו בהתאם לפרטי ההעברה; ואם ישנם, גם רישום שם בעל הכרטיס ומספר זהות, שיכולים להירשם על פי הצהרת התורם. @ 4. אימות פרטים ודרישת מסמכים : (א) נותן שירות יאמת לגבי מקבל שירות ולגבי תורם בסיכון את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור [[בסעיף 3(א)]] ויקבל לידיו מסמכים כמפורט להלן: :: (1) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (3)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא יחיד והוא תושב - לפי תעודה מזהה או העתק מאושר שלה, והעתק מצולם של אחד מהם, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות או שם ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי נוסף - עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה; ואולם לעניין פרטי הזיהוי שבתעודת הזהות - רשאי נותן השירות לאמתם גם עם הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין, ובלבד שהשווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; נותן שירות ישמור תיעוד של בדיקות אלה; לעניין סעיף קטן זה, יראו כתעודה מזהה, כל אחד מאלה, ובלבד שאחד מהמסמכים לפי פסקאות (א), (ג) ו-(ד), תקף: ::: (א) תעודת זהות; ::: (ב) תעודת עולה עד 30 ימים מהנפקתה; ::: (ג) רישיון נהיגה, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]; ::: (ד) דרכון ישראלי שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]]; :: (2) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (3)]] של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא יחיד תושב חוץ - לפי דרכון חוץ או תעודת מסע או לפי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, והעתק מצולם שלו, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; אם היחיד תושב אזור, רשאי נותן שירות לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, והעתק מצולם שלו, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן שירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי נוסף - עם מסמך הנושא שם וכן מספר זהות, מען או תאריך לידה; נותן שירות ישמור תיעוד של אימות כאמור; :: (3) לעניין פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (3)]] של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא תאגיד הרשום בישראל - לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד, נסח עדכני של פרטי התאגיד במרשם המתאים, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; לעניין אימות לפי מסמך כאמור, נותן שירות יקבל לידיו וישמור את אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; :: (4) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא תאגיד חוץ - לפי מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור - לפי אישור של עורך דין; נותן שירות יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמך כמפורט בפסקה (3); בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן השירות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; :: (5) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל - לפי הצהרת מקבל השירות או התורם בסיכון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק - לפי העתק שיקבל נותן השירות מן החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות יקבל לידיו מסמך כמפורט בפסקה (3); לעניין אימות, נותן השירות ישמור אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; :: (6) לעניין רישום פרטי הזיהוי [[שבסעיף 3(א)(1) עד (4)]] של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שנחזה בעיני נותן השירות להיות מי שעיסוקו במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שחייב ברישיון מכוח [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]] - ידרוש נותן השירות גם העתק מהרישיון שניתן למקבל השירות לפי [[סעיף 13 לחוק מוסדות לגמילות חסדים]], או יאמת את פרטי מקבל השירות אל מול המרשם של נותני שירותי פיקדון ואשראי כמשמעותו [[בסעיף 6 לחוק מוסדות לגמילות חסדים]] או ידרוש ממנו הצהרה בכתב כי אינו חייב ברישיון מכוח [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]] ולא ייתן לו שירות בלי שביצע את אחת מהפעולות האמורות; נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם; :: (7) לעניין פרטי זיהוי כאמור [[בסעיף 3(א)(1) עד (4)]] של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שמונה לו אפוטרופוס - לפי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; אם האפוטרופוס תושב חוץ - לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו או לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם; :: (8) לעניין מתן שירות מחוץ לישראל, רשאי נותן שירות, על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4), לרשום את פרטי הזיהוי של מקבל שירות ותורם בסיכון לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות לפי מסמך זיהוי כאמור, נותן השירות ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי. : (ב) לעניין מיופה כוח, נותן שירות יקבל לידיו גם העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מיופה הכוח לפעול מטעמו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי העניין, יישמר אצל נותן השירות. : (ג) נותן שירות ינקוט אמצעים סבירים, לפי רמת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה, לפי העניין, בהתקשרות כאמור [[בסעיף 3(ב) ו-(ג)]]; לעניין סעיף קטן זה, "נקיטת אמצעים סבירים" - שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו של נותן השירות. : (ד) בסעיף זה - ::- "העתק מאושר" - העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה: ::: (1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור; ::: (2) עורך דין; ::: (3) נותן שירות או מי מטעמו - שלפניו הוצג המסמך המקורי; ::: (4) רשות כאמור [[בסעיף 6]] לאמנה לביטול דרישות האימות; ::: (5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל; ::- "מקבל שירות" - לרבות מיופה כוח. @ 5. הצהרה על נהנה ובעל שליטה : (א) בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ידרוש נותן השירות ממקבל השירות, הצהרה, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור נהנה; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל בעבור נהנה - תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור [[בסעיף 3(ב)]] לגבי כל אחד מהנהנים. : (ב) בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ותורם בסיכון שהוא תאגיד, ידרוש נותן השירות הצהרה מן התאגיד, על פרטי הזיהוי כאמור [[בסעיף 3(ג)]] לגבי בעל שליטה בתאגיד. : (ג) בעת קבלת הצהרה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יעדכן נותן השירות את מקבל השירות או התורם בסיכון, לפי העניין, על חובתו למסור הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בהצהרה שמסר לפי אותם סעיפים קטנים, וידרוש לקבל ממנו הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים כאמור; נותן השירות יתעד את עדכון מקבל השירות כאמור. : (ד) הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייעשו לפי [[טופס א' שבתוספת השלישית]]. : (ה) נותן השירות יבדוק את סבירות ההצהרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), על פניה. : (ו) הממונה רשאי לתת הוראות הכוללות חלופות יישומיות נוספות לעניין אופן מתן ההצהרה כאמור בסעיף קטן (ד). @ 6. פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי והצהרה של נהנה ובעל שליטה : (א) האמור [[בסעיפים 3(ב)]] [[ו-5]] לגבי רישום נהנה, לא יחול על מקבל שירות שהוא - :: (1) מוסד ציבורי; :: (2) תאגיד בנקאי גוף המנוי [[בתוספת השלישית לחוק]] שחל לגביו צו מכוח [[החוק]] ומכוח [[חוק המאבק בטרור]], קרן, הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות או חברה בעלת רישיון זירה; :: (3) מפקיד פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שלגבי נותן שירות שהוא תאגיד - ניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי [[סעיף 8 לחוק]] ולגבי נותן שירות שהוא יחיד - ניתן לכך אישור של נושא משרה בנותן השירות; הפקדת פיקדון כאמור תותנה בהצהרה לפי [[טופס א' שבתוספת השלישית]], של המפקיד, על המטרה של הפיקדון; :: (4) מפקיד פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שיתרת הפיקדון, בסוף כל יום עסקים וכן כל פעולה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; הפקדת פיקדון כאמור תותנה בהצהרה לפי [[טופס א' שבתוספת השלישית]], של המפקיד, על המטרה של הפיקדון; :: (5) תאגיד אחר שעליו הורה הממונה, בהתייעצות עם הרשות המוסמכת. : (ב) האמור [[בסעיפים 3(ג)]] [[ו-5]] לגבי רישום בעל שליטה, לא יחול על מקבל שירות שהוא תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות, חברה בעלת רישיון זירה, חברת תשלומים, נותן שירותים פיננסיים, חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה-OECD, מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו [[בחוק מוסדות לגמילות חסדים]] או תאגיד מסוג אחר שנקבע בהוראות ממונה. @ 7. זיהוי פנים אל פנים : (א) נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון בלא שזיהה את מקבל השירות, התורם בסיכון או מיופה הכוח, לפי העניין, פנים אל פנים, לפי מסמכי הזיהוי כאמור [[בסעיף 4]]; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" - זיהוי באמצעות אחד מאלה: :: (1) נותן השירות או מי מטעמו; :: (2) בעל רישיון לעריכת דין בישראל; :: (3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל; :: (4) רשות כאמור [[בסעיף 6]] לאמנה לביטול דרישות האימות; :: (5) זיהוי אחר שאישר לו הממונה. : (ב) נותן השירות ירשום את השם ומספר הזהות של האדם שביצע את הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן השירות לבצע זיהוי של מקבל שירות או תורם בסיכון באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי שאישר לו הממונה, המאפשרת זיהוי ברור של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות מחוץ לישראל. @ 8. פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה : (א) בסעיף זה - ::- "העברה" - לרבות באחד האמצעים האלה - ::: (1) העברה בנקאית; ::: (2) תשלום בשיק שנמשך על חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק הדואר, ובלבד שהתקיימו התנאים האלה: :::: (א) השיק משוך מחשבון מקבל השירות לפקודת חשבון נותן השירות, או מחשבון נותן השירות לפקודת מקבל השירות; :::: (ב) השיק הוא למוטב בלבד ואינו ניתן להסבה או להעברה; :::: (ג) השיק משורטט, כך שניתן לגבותו רק באמצעות הפקדתו לחשבון בנק של המוטב; ::- "חשבון מקור" - חשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי [[סעיף 5]]; ::- "פעולה במערכת סגורה" - כל אחד מאלה: ::: (1) פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון המקור, מוחזרים לאותו מקבל השירות, באמצעות כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו הנכסים מלכתחילה או לחשבון מקור, או להפך; ::: (2) פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו מחשבון מקור מוחזרים לחשבון מקור, או להפך. : (ב) על פעולה של מפקיד במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה: :: (1) המפקיד אינו קשור למדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]]; :: (2) המפקיד אינו איש ציבור זר; :: (3) נותן השירות קיבל מהמפקיד לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי - מסמך הנושא שם ומספר זהות; :: (4) נותן השירות קיבל לידיו פרטים מלאים של חשבון המקור, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק - גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הנכסים הפיננסיים, וכן אחד מאלה, לפי העניין - ::: (א) מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל חשבון המקור הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון; ::: (ב) בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק או כרטיס בנק - מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של הבנק, כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון המקור; ::: (ג) בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון בנק - אישור של הסולק או של המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ואת שמו של בעל כרטיס האשראי; :: (5) נותן השירות זיהה את המפקיד באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי באמצעים חזותיים שעליהם הורה הממונה, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע נותן השירות למקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור; :: (6) בוצע אימות של זהות המפקיד מול מסמכי הבנק; לעניין זה, "אימות של זהות" - בדיקה אם פרטי זיהוי של המפקיד לפי [[סעיף 3(א)(1) ו-(2)]] הרשומים אצל נותן השירות זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך רשמי של הבנק כאמור בפסקת משנה (5). : (ג) על פעולה שבוצעה במערכת סגורה כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הפטורים וההקלות האלה: :: (1) על אף האמור [[בסעיף 7]], נותן שירות פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים; :: (2) על אף האמור [[בסעיפים 2]], [[4(א)]] [[ו-5]], נותן שירות רשאי - ::: (א) שלא לבצע הליך של הכרת לקוח; ::: (ב) לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים [[בסעיף 4]]; ::: (ג) לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף קטן (ב)(5); ::: (ד) שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מיופה כוח; ::: (ה) שלא לקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה, במקרה שבו הפיקדון מועבר מחשבון של יחיד בתאגיד בנקאי. @ 9. העברות אלקטרוניות : (א) נותן שירות לא יבצע פעולה באמצעות שירות העברה אלקטרונית אל מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את פרטי המעביר שבפסקאות (1) עד (4), כמפורט בסעיף קטן (ו), ואת הפרטים שבפסקאות (5) ו-(6), כפי שנמסרו: :: (1) שם המעביר; :: (2) מספר הזהות של המעביר; אם אין בידי נותן השירות מספר זהותו של המעביר - מספר זיהוי אצל נותן השירות, או תאריך הלידה או תאריך ההתאגדות, לפי העניין, אם הפרטים האמורים ידועים לו; הפרטים המנויים בפסקה זו יירשמו במסמכי ההעברה אם ניתן לכלול אותם במסמכי ההעברה; :: (3) המען של המעביר, אם ניתן לכלול פרט זה במסמכי ההעברה; :: (4) מספר החשבון של המעביר במוסד הפיננסי שממנו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון - מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה; :: (5) שם הנעבר; :: (6) מספר החשבון של הנעבר, במוסד הפיננסי שאליו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון - מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה. : (ב) ביצע נותן השירות כמה העברות אלקטרוניות אל מחוץ לישראל, בעבור אותו מעביר במקבץ אחד, על מקבץ זה לכלול את הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי כל אחת מההעברות שבמקבץ; לעניין סעיף קטן זה, "מקבץ" - כמה העברות לאותו מעביר לטובת נעברים שונים, בבת אחת. : (ג) לא יבצע נותן שירות פעולה של העברה אלקטרונית בתוך ישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את הפרטים של המעביר המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), כפי שנמסרו. : (ד) לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שבדק את שם הנעבר ומספר זהותו, כמפורט בסעיף קטן (ו). : (ה) לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל שנועדה למקבל שירות שהוא מוסד פיננסי, בלא שהעביר למוסד הפיננסי את הפרטים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), ולעניין סעיף קטן (א)(3) - אם המען מצוי בידו; על אף האמור, אם אין לנותן השירות אפשרות טכנית להעביר למוסד פיננסי בישראל את הפרטים כאמור, ישמור נותן השירות את הפרטים לתקופה של חמש שנים. : (ו) נותן השירות ירשום את פרטי הזיהוי לפי סעיף זה לאחר שבדק את פרטי הזיהוי לפי מסמך זיהוי כמפורט [[בסעיף 4 לצו]]; לעניין רישום פרט הזיהוי של מספר החשבון שבסעיף קטן (א)(4) - נותן השירות ירשום את מספר החשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון של מקבל השירות, מקבל השירות בסכום נמוך, או תורם בסיכון. : (ז) אין בסעיף זה כדי לגרוע או להוסיף על האמור [[בסעיפים 3 עד 4 לצו]]. : (ח) לעניין סעיף זה - ::- "העברה אלקטרונית" - למעט העברה של מטבע וירטואלי; ::- "מוסד פיננסי" - מי שחייב ברישיון למתן שירותים פיננסיים לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] או ברישיון מכוח [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]], תאגיד בנקאי או בנק הדואר; ::- "מסמכי העברה" - המסמכים הפיזיים או האלקטרוניים הנדרשים לביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית, בין שההעברה נעשית באמצעות נותן השירות ובין שבאמצעות מוסד פיננסי אחר. @ 10. הוראות הממונה : על אף האמור [[בפרק זה]], רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, ולפי רמת הסיכון של הלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי רישום פרטי זיהוי ודרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות. @ 11. ביטול פטורים והקלות : במתן שירות שלגביו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, לא יחולו פטורים והקלות, אם ניתנו לפי [[סעיפים 6]] [[ו-8]] ונותן השירות ישקול, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, את ביטול ההקלות, אם ניתנו, לפי [[סעיפים 5(ו)]], [[7(ג)]] [[או 10]]. @ 12. בקרה : (א) נותן השירות יקיים בקרה שוטפת אחר פעילות של מקבל שירות ותורם בסיכון, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי [[החוק]], ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים נותן השירות - :: (1) בקרה שוטפת בנוגע להליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות או לתורם בסיכון לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או התורם בסיכון או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות או התורם בסיכון ויעדכן את רישומיו לפי זה; :: (2) בקרה מוגברת - ::: (א) על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות [[בתוספת הראשונה]]; ::: (ב) על פעילות של איש ציבור זר; ::: (ג) על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. : (ב) לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי [[החוק]], נותן השירות יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של מקבל שירות בסכום נמוך, ושל תורם, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו-(ב), המעוררת חשש להלבנת הון או מימון טרור. @ 13. דיווח של נותן השירות : (א) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן: :: (1) העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות במזומן או 250,000 שקלים חדשים בדרך אחרת; :: (2) העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות או תורם בסיכון, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]], בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות; :: (3) לעניין סעיף קטן זה, "נכס פיננסי" - למעט נכס פיננסי שנדרש הליך משפטי, לרבות הליכי הוצאה לפועל, למימושו. : (ב) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, "פעולה" - לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות [[בתוספת הרביעית]] כפעולה בלתי רגילה. : (ג) אין בדיווח על פעולה לפי סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב). : (ד) נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות בסכום נמוך או של תורם או תורם בסיכון שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי [[סעיף 6(א)(1) לחוק]] או לפי [[סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור]] או לפי [[סעיף 6 לחוק נשק להשמדה המונית]]. @ 14. פרטי הדיווח : דיווח לפי [[סעיף 13]] יכלול פרטים אלה: : (1) לגבי נותן השירות - :: (א) שם; :: (ב) מספר זהות; :: (ג) מען; :: (ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים; :: (ה) מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם קיים; :: (ו) שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים; :: (ז) מספר הרישיון שקיבל נותן השירות, אם קיים, ואם הוא בעל רישיון בסיסי או מורחב לפי [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]]; :: (ח) מספר הרישוי של הסניף ומען הסניף שבו ניתן השירות; : (2) לגבי הפעולה המדווחת - :: (א) התאריך והשעה של ביצוע הפעולה, כפי שנרשם אצל נותן השירות; :: (ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי; :: (ג) סוג מטבע החוץ שבו בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע ושער המטבע; :: (ד) במתן אשראי ללווה, פרטי האשראי - כל ערב כהגדרתו [[בסעיף 3(ד)]], אם קיים, והמספר הסידורי של האשראי שהקצה נותן השירות לאשראי; :: (ה) סוג הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה; :: (ו) סוג הפעולה, ובכלל זה אם הנכס הפיננסי הועבר או התקבל אצל נותן השירות; :: (ז) אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק, לוחית או חפץ אחר - גם סוג הכרטיס, שם מותג הכרטיס שהונפק או נסלק, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים; וכן הפרטים האמורים הנוגעים ללוחית או לחפץ האחר, בשינויים המחויבים לפי הוראות הממונה; בפסקת משנה זו, "לוחית או חפץ" - כמשמעותם [[בפסקה (6) להגדרה "נכס פיננסי" בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :: (ח) אם הפעולה נעשית באמצעות שיק - גם מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדיווח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדיווח כל פרטי השיק שניתן כתמורה ובכלל זה שם האדם שלפקודתו נמשך השיק, אם קיים; :: (ט) אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב - פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו; :: (י) אם הפעולה בוצעה בחשבון לקוח של מקבל שירות או תורם בסיכון אצל נותן השירות - מספר חשבון הלקוח; סוג חשבון הלקוח; סניף של נותן השירות שבו מתנהל חשבון הלקוח, אם קיים, שם חשבון הלקוח אם קיים; תאריך פתיחת חשבון הלקוח; :: (יא) אם הפעולה נעשית באמצעות העברה אלקטרונית - ייכללו בדיווח שם מקבל השירות, מספר זהותו ומענו, וכן שם הנעבר או המעביר, לפי העניין, מספר זהותו ומענו, אם אינו מקבל השירות, אם קיימים, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר IBAN אם קיים, מספר החשבון במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה [[בתוספת הראשונה]] - ייכללו בדיווח הפרטים המנויים לעיל ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו; :: (יב) בדיווח לפי [[סעיף 13(ב)]] - תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה; דיווח לפי [[סעיף 13(ב)]] על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון, יכלול את הפרטים הנדרשים בפסקה (3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי נותן שירות; : (3) לגבי מקבל שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון ומיופה כוח, הפרטים האלה, אם קיימים - :: (א) שם; :: (ב) מספר זהות; :: (ג) מען; :: (ד) כתובת דואר אלקטרוני, אם קיים; :: (ה) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים; :: (ו) ליחיד - תאריך לידה ומין; לתאגיד - תאריך ההתאגדות; :: (ז) מעמד מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון (תושב או תושב חוץ או תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ); :: (ח) מדינת הנפקת מסמך הזיהוי; : (4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים [[בסעיף 3(ב) ו-(ג)]]. @ 15. איסור גילוי ועיון : (א) נותן השירות לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי [[סעיף 13(ב)]], וכן לא יגלה עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו [[בסעיף 31(ג) לחוק]], עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, נותן השירות יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן השירות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט. : (ב) התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי כאמור [[בסעיף 12(א)(1)]], התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור [[בסעיף 12(ב)]] או במקרה של פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה בחשבון לקוח כאמור [[בסעיף 13(ב)]], ונותן השירות סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי [[סעיף 11]] או ביצוע בקרה שוטפת לגבי הליך הכרת הלקוח לפי [[סעיף 12]], לפי העניין, יביאו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור. == פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות == @ 16. חובת בדיקה אל מול רשימות : נותן השירות יבדוק אל מול הרשימות - : (1) אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות, לרבות מקבל שירות בסכום נמוך, תורם בסיכון, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיהם מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי [[סעיף 18(א)]]; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות; : (2) אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1); בפסקה זו - ::- "פעולה" - העברה של נכס פיננסי מישראל אל מחוץ לישראל או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לישראל או מהאזור לישראל; ::- "צד לפעולה" - מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן השירות ואולם, לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב או שיק - עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין. == פרק ה': שונות == @ 17. קביעת מדיניות : (א) נותן השירות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה ובגישה מבוססת סיכון, לרבות בנושאים אלה: :: (1) הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים; :: (2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בייחוד אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים. : (ב) לא הכין נותן השירות נוהל כאמור בסעיף קטן (א), ישמש הנוהל [[שבתוספת החמישית]] כנוהל כאמור. ואולם אם בפעילות נותן השירות קיימים מאפיינים נוספים הדורשים התייחסות בנוהל, יוסיף אותם נותן השירות לנוהל. : (ג) האחראי על מילוי חובות שמינה נותן השירות לפי [[סעיף 8 לחוק]], יהיה אחראי גם על מילוי חובותיו לפי צו זה. @ 18. ניהול רישומים ושמירתם : (א) נותן שירות יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מקבלי שירות בסכום נמוך, תורמים, תורמים בסיכון, ערבים, מיופי כוח, נהנים ובעלי שליטה. : (ב) נותן השירות ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של חמש שנים לפחות ממועד תום מתן השירות; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" - כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות להכרת הלקוח לפי [[סעיף 2]]. : (ג) נותן השירות ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן השירות או קבלת התרומה, שיכללו, בין השאר, את תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה, סוג הנכס הפיננסי שבו נעשתה הפעולה, סכום הפעולה והמטבע שבו בוצעה הפעולה, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות נלווית לה בין נותן השירות לבין מקבל השירות, אם ישנה, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב); שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין סעיף זה, "התכתבות נלווית" - מסמכי הפעולה, הוראות שניתנות בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות באותה הפעולה. : (ד) נותן השירות ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). : (ה) שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים [[בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969]]; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור נותן השירות את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה. : (ו) נותן השירות ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור [[בסעיף 12]] ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). : (ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות [[החוק]] או [[חוק המאבק בטרור]]. @ 19. מסירת מסמכים, ידיעות והסברים : נותן שירות ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובתו לפי צו זה; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד מדינה - תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו. @ 20. תחילה : תחילתו של צו זה שנתיים מיום פרסום הודעה ברשומות על תחילת מתן רישיונות לפי [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]] (להלן - יום התחילה). @ 21. הוראות מעבר : (א) למן תום תקופת הביניים, לא יעשה נותן השירות כל פעולה למקבל שירות שהתקשר עם נותן השירות לפני תחילתו של צו זה, למעט משיכת נכסים פיננסיים שהופקדו וסיום ההתקשרות בין מקבל השירות ונותן השירות, אלא אם כן זיהה את מקבל השירות לפי [[סעיפים 2 עד 5]]; לעניין זה, "פעולה" - פעולה יזומה של מקבל שירות. : (ב) עד תום תקופת הביניים, נותן השירות רשאי שלא לפעול לפי [[סעיף 13(א)]] בנוגע למקבל שירות שביקש למשוך פיקדון שהופקד טרם יום התחילה, ובלבד שלא הפקיד נכסים פיננסיים נוספים לאחר יום התחילה. : (ג) לעניין סעיף זה, "תקופת הביניים" - 3 שנים וחצי מיום תחילתו של צו זה. == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרות "מקבל שירות", "עורך דין" ו"תורם" בסעיף 1]], [[סעיפים 8(ב)(1)]], [[12(א)(2)(א)]], [[13(א)(2)]], [[14(2)(יא)]] [[תוספת 4|ופרטים (13)]] [[תוספת 4|ו-(15) בתוספת הרביעית]] [[והתוספת החמישית]]))) ==== === רשימת המדינות והטריטוריות === @ 1. : מדינה או טריטוריה שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין-לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בדבר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכול כפי שמפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת; ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי [[סעיף 13(א)(2) לצו זה]] לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת. @ 2. : המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקייה, מרוקו, סודן, סומליה, סוריה, סעודיה, עיראק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניסיה ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי [[פקודת המסחר עם האויב, 1939]]. == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 2(ד)]]))) ==== @ <עוגן טופס א> : {{מוגדל|טופס א': איש ציבור זר}} {{ש}} ((([[סעיף 2(ד)]]))) @ : 1. מהי זיקתך לישראל? @ : 2. האם אתה תושב חוץ? :: □ כן :: □ לא @ : 3. האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה)? (נא לסמן) :: □ איני בעל תפקיד בכיר מחוץ לישראל :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר מפלגה בכיר :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית :: □ בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר ........................ (נא לפרט). @ : 4. האם יש לך בן משפחה (בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה) שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? :: □ כן :: □ לא @ : 5. אם התשובה לשאלה 4 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה): :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר ((........................)) (נא לפרט) @ : 6. האם אתה פועל בשם תאגיד? :: □ כן :: □ לא @ : 7. אם התשובה לשאלה 6 חיובית, האם אחד מבעלי השליטה בתאגיד הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? אם כן, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה) :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר מפלגה בכיר :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית :: □ בעל תפקיד קבוע בארגון בין-לאומי :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר ........................ (נא לפרט) @ : 8. האם אתה שותף עסקי, יועץ או מינוי אישי של בעל תפקיד ציבורי מחוץ לישראל? :: □ כן :: □ לא @ : 9. אם התשובה לשאלה 8 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה): :: □ ראש מדינה :: □ נשיא מדינה :: □ ראש עיר :: □ שופט :: □ חבר פרלמנט :: □ חבר מפלגה בכיר :: □ חבר ממשלה :: □ קצין צבא בכיר :: □ קצין משטרה בכיר :: □ נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית :: □ בעל תפקיד קבוע בארגון בין-לאומי :: □ תפקיד ציבורי בכיר אחר: ........................ (נא לפרט) @ <עוגן טופס ב> : {{מוגדל|טופס ב': הכר את הלקוח}} {{ש}} ((([[סעיף 2(ד)]]))) @ : 1. '''פרטים אישיים:''' :: שם פרטי ומשפחה: ........................ :: תחום עיסוק: ........................ תפקידך בעסק: ........................; :: סוג לקוח: ........................ (נותן השירות ימלא); :: שם אחראי על חובות הרישום והדיווח בנותן הרישיון: ........................ (נותן השירות ימלא) @ : 2. '''מדוע בחרת בנותן שירות זה?''' :: □ אני גר בקרבת נותן השירות; :: □ חוסר שביעות רצון מנותן שירות אחר; :: □ המלצה; :: □ חבר בקהילה; :: □ הפניה באמצעות לקוח אחר; :: □ אי-קבלת אשראי בבנק; :: □ אחר: ........................ (פרט). @ : 3. '''פרטי זיהוי נוספים:''' :: (1) האם אתה מבצע את הפעילות לאחר? אם כן למי מבוצעת הפעילות? :: (2) האם אתה מבצע את הפעילות בשליחות? :: (3) האם אתה או מי שאתה מבצע לו את הפעילות מחזיק בתפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? אם כן מהו התפקיד הציבורי? :: (4) האם הגעת עם מלווה? אם כן מיהו ומה תפקידו? :: (5) האם סורבת בעבר מקבלת אשראי מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור? :: (6) האם צד ג' יחזיר את ההלוואה? אם כן, פרט ...................... @ : 4. '''פרטי העסק*:''' :: (1) שם העסק/תאגיד: ......................; :: (2) ענף משק: ......................; :: (3) איזה מוצר/שירות ניתן בעסק? ......................; :: (4) כמה שנים קיים העסק? ......................; :: (5) כמה שנים אתה מעורב בעסק? ......................; :: (6) ספקים עיקריים: ......................; ......................; ......................; :: (7) לקוחות עיקריים: ......................; ......................; ......................; :: (8) מחזור שנתי של העסק בשקלים חדשים ......................; :: (9) האם יש/היו בעבר בבעלותך או בבעלות העסק עסקים נוספים? פרט ................................................................................................................................................; :: (10) האם העסק חבר בהתאחדות עסקית? :: {{מוקטן|* הערה: סעיף זה נוגע רק למקבלי שירות שהם עסקים, או ללווה פרטי המבקש לקבל הלוואה שמטרתה פעילות עסקית; לא יהיה צורך למלא סעיף זה במקרה של מקבל שירות שאיננו עסק או של לווה פרטי המבקש לקבל הלוואה שמטרתה אינה פעילות עסקית.}} @ : 5. '''מהי הפעילות הצפויה?''' :: □ קבלת הלוואה; □ הפקדת פיקדון; □ הפקדת פיקדון משועבד; □ מתן תרומה בסיכון; □ מתן תרומה מזכה; □ קבלת תרומה; □ אחר: ........................... (פרט). @ : 6. '''היקף פעילות:''' :: היקף הפעילות הצפויה בשקלים חדשים: ......................; :: מה מקור כספי החזר האשראי? ....................................... @ : 7. '''הצהרה''' :: ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי-מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי [[סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], מהווה עבירה פלילית. :: {{טורים שווים ממורכז | תאריך ...................... | חתימה .....................}} @ : 8. '''זיהוי הפרטים באמצעות נותן השירות''' :: אני מאשר כי ביום ............................ הופיע לפני .............................. שזיהה את עצמו באמצעות ..................... שהעתקם מצורף בזה. :: {{טורים שווים ממורכז| שם העובד שמילא את הטופס ..................... | מספר זהות ..................... }} @ : חתימה ......................... == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיפים 5(ד)]], [[6(א)(4) ו-(5)]]))) ==== @ <עוגן טופס א> : {{מוגדל|טופס א': טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה}} @ : 1. אני [שם מלא] .............................., מספר זהות ..................... מצהיר בזה כי: :: □ אני מבקש לקבל את השירות בעבור עצמי בלבד. :: □ אני מבקש לקבל את השירות בעבור נהנה. :: □ קיים נהנה, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים; ::: הסיבה לכך ................................................................................................ ::: אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו. :: □ הנהנים מהשירות שניתן בעבורי הם: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם !! מספר זהות !! תאריך לידה/התאגדות* !! מין* !! מען* !! מדינת האזרחות/התאגדות |- | || || || || || |- | || || || || || |} ::: {{מוקטן|* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.}} @ : 2. במקרה של פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים: :: □ הפיקדון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים, והיתרה בפיקדון לא תעלה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; ::: מטרת הפיקדון היא .................................................................................... :: □ הפיקדון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים (בכפוף למתן אישור של האחראי למילוי החובות לפי [[סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], ולגבי נותן שירות שהוא יחיד - בכפוף לאישור של נושא משרה בנותן השירות); ::: מטרת הפיקדון היא .................................................................................. @ : 3. לגבי מקבל שירות או תורם בסיכון, שהוא תאגיד - :: □ אין בעל שליטה בתאגיד. :: □ בעלי השליטה בתאגיד הם: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם !! מספר זהות !! תאריך לידה/התאגדות* !! מין* !! מען* |- | || || || || |- | || || || || |} ::: {{מוקטן|* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.}} @ : אני מתחייב להודיע לנותן השירות, בכתב, בהקדם האפשרי, על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל; ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי-מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי [[סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], מהווה עבירה פלילית. @ : {{טורים שווים ממורכז | תאריך ...................... | חתימה ..................... }} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיף 12(ב)]]))) ==== @ : רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו: : (1) פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה [[בסעיף 13(א)]]; : (2) פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי; : (3) פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים בלא הסבר סביר; : (4) החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל שירות, בלא הסבר סביר; : (5) נראה כי מקבל השירות פועל בעבור נהנה, בלי שהצהיר על כך; : (6) נראה כי הפעולה המבוקשת אינה אופיינית למקבל השירות; : (7) נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי היכרותו עם מקבל השירות ובהתחשב באופיו של מקבל השירות; : (8) מספר בקשות אשראי לאותו יעד או החזר אשראי מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין; : (9) אם ניתן אשראי למי שנחזה בעיני נותן השירות כעוסק במתן שירותי אשראי ופיקדון ולא הצהיר על כך; : (10) נראה כי קיימת זיקה בין בקשות אשראי שונות, בלא הסבר סביר; : (11) נראה כי קיימת זיקה בין תורמים בלא הסבר סביר; : (12) פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי [[תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי [[פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948]], או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור; : (13) פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]]; : (14) העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה לצו]], או אל גופים כאמור; : (15) הצהרה שניתנה לפי צו זה שנחזית להיות בלתי נכונה; : (16) פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח, שלפי ידיעת נותן השירות נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות [[בתוספת הראשונה]]; : (17) פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן השירות; : (18) רצף פעולות של אותו מקבל שירות או תורם שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח; : (19) החזר אשראי בסכום מהותי בסמוך למועד קבלתו, בלא סיבה נראית לעין; : (20) ביצוע כל פעולה בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין; : (21) פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה בתוך 60 ימים ממתן האשראי; : (22) שימוש במספר חשבונות שונים לצורך קבלת אשראי או החזרתו, בלא הסבר סביר; : (23) העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה או ערבות שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי, בלא הסבר סביר; : (24) פעילות שבעטיה החליט נותן השירות להימנע מקבלת תרומה, העברת פיקדון, מתן או החזר אשראי ממניעי איסור הלבנת הון או מימון טרור. == תוספת חמישית == ==== (((נוהל ((- <s>(</s>))[[סעיף 17(ב)]]))) ==== === נוהל יישום חובות לפי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2026 === @ (1) : '''כללי''' : הכרת הלקוח והבנת פעולותיו המבוצעות אצל נותן השירות ובאמצעותו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן השירות ייהפך לכלי או קורבן להלבנת הון ומימון טרור, אשר על כן יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות שיסייעו לנותן השירות בקביעת הזהות האמיתית של מקבל השירות, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים שמבוצעת בהם הפעילות באמצעותו ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור. @ (2) : '''הגדרות''' : (א) כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2025 (([צ"ל: התשפ"ו-2026])) (להלן - הצו), לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת. : (ב) אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מחובותיו של נותן השירות לפי הצו ולפי הוראות כל דין. @ (3) : '''מדיניות והוראות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור''' : (א) אי-היענות של מקבל השירות למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה יהווה עילה שלא לבצע פעולה. : (ב) העברת כספים שמקורה או יעדה הסופי הוא מדינה המנויה [[בתוספת הראשונה לצו]], תאושר בידי האחראי על מילוי חובות התאגיד לפי [[סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון]]. : (ג) לפני ביצוע פעולה בשיקים המשוכים על בנק שמחוץ לישראל, יברר נותן השירות עם מקבל השירות את קיומה של זיקה בין הפעולה בשיק כאמור לבין ביצוע הפעולה אצל נותן השירות בישראל (למשל, מדוע מעביר כספים באמצעות שיק זר בישראל, האם סורב לקבל שירות בבנק מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור). : (ד) נותן השירות יבצע מעקב, בין השאר לפי הוראות שייתן לו הממונה, אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בייחוד אלה המאפשרות עשיית עסקאות שלא פנים אל פנים, והכול אם נוגע לאופי פעילותו של נותן השירות. : (ה) מדי שנה, לפחות, יבדוק נותן השירות את המידע שיש בידו בדבר פעילותם של מקבלי השירות, במטרה לברר אם השתנו פרטיהם של מקבלי השירות, ואם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עימם; במסגרת הבדיקה, נותן השירות ישים לב באופן מיוחד לפעילותם של מקבלי שירות שהוגדרו כמקבלי שירות בסיכון גבוה. : (ו) אימות פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור [[בסעיף 5(ג) לצו]] ייעשה תוך שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של מקבל השירות שהנפיק מקור מהימן (כגון: דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד). : (ז) הוראות אלה יובאו לידיעתם של עובדי נותן השירות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד) במסגרת הדרכות לעובדים. : (ח) טופס הכרת הלקוח וטופס הצהרה של מקבל שירות, ייחתמו בפני נושא משרה, עובד קבוע של נותן השירות, נציג קבוע שלו, או בדרך אחרת שהתיר הממונה בהוראות הממונה מכוח [[סעיף 11יג(ג)(1) לחוק]]. @ (4) : '''מדיניות והוראות בנושא "הכר את הלקוח"''' : (א) נותן השירות יקיים הליך של הכרת הלקוח ויערוך רישום שלו לפי [[טופס ב' שבתוספת השנייה לצו]] ולפי הוראות שייתן לו הממונה. : (ב) כל הרישומים הקשורים לביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות של המידע. : (ג) מקבל שירות יוגדר ויסומן כמקבל שירות בסיכון גבוה, אם הוא אחד מן המפורטים להלן: :: (1) איש ציבור זר; :: (2) תושב חוץ שלכאורה אין לו זיקה לישראל; :: (3) מקבל שירות ממדינה שמוגדרת כמדינה בסיכון גבוה לפי [[התוספת הראשונה לצו]]; :: (4) מבצע פעילות מול מדינות או טריטוריות כאמור [[בתוספת הראשונה לצו]]; :: (5) מקבל שירות שנחשד כנותן שירותי אשראי ופיקדון בלא ריבית שחייב ברישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים]] אך לא קיבל רישיון; :: (6) אדם שלנותן השירות יש חשש שהוא קשור לגורמים פליליים, בלי שנותן השירות צריך להציג שאלות או לברר עובדות אל מול מקבל השירות. : (ד) נותן שירות ישקול להגדיר מקבל שירות שנותן השירות דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי [[סעיף 13(ב) לצו]], כמקבל שירות בסיכון גבוה. : (ה) עשיית פעולות למקבל שירות שהוגדר כמקבל שירות בסיכון גבוה תאושר בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן השירות. <פרסום> כ"ה בניסן התשפ"ו (12 באפריל 2026) <חתימה> בצלאל סמוטריץ' שר האוצר quluq1xfiqz5wj89uwg54jbun8900oh צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים) 0 1740093 3011394 3008477 2026-05-06T09:01:25Z OpenLawBot 8112 [3011388] 3011394 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1996|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12371.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|סעיפים 7(ב) ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} (להלן – החוק), לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 95|סעיף 95(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק המאבק בטרור), ולפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית#סעיף 8|סעיף 8(א)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018}} (להלן – חוק נשק להשמדה המונית), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובות זיהוי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|רשימת המדינות והטריטוריות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|נוהל יישום חובות לפי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2026}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש ציבור זר“ – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מהם; לעניין זה, ”תפקיד ציבורי בכיר“ – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמנה לביטול דרישת האימות“ – אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)|בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ה־FATF‏“ (Financial Action Task Force) – כוח המשימה הבין־לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון ה־OECD“ – ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות הממונה“ – הוראות שניתנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יג|סעיף 11יג(ג) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהל האזרחי“ – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – המפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יג|סעיף 11יג(א)(6ב) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשימות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 18|סעיף 18 לחוק המאבק בטרור}}, וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירות בדרך שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 18|סעיף 18 לחוק המאבק בטרור}}, ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה; {{ח:תתת|(2)}} רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית#סעיף 4|או 4 לחוק נשק להשמדה המונית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת רישיון זירה“ – חברה בעלת רישיון זירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44יג|סעיף 44יג לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מוסדות לגמילות חסדים“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון לקוח“ – כל חשבון שניתן לפתוח אצל נותן השירות למקבל שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחיד“ – מי שאינו אחד מאלה: תאגיד, מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי“ ו”כרטיס בנק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לווה“ – מי שבמהלך תקופה של חצי שנה מקבל אשראי מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי“ – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל תיקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ – {{ח:תתת|(1)}} ליחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין; {{ח:תתת|(2)}} ליחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(8)}} – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי; {{ח:תתת|(3)}} לתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים; {{ח:תתת|(4)}} לתאגיד חוץ – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(8)}} – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; {{ח:תתת|(5)}} במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל – מספר הרישום שיקצה לו נותן השירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך רשמי“ – תדפיס, מכתב או שיק, הנושא את שם הבנק או חברת האשראי, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען“ – {{ח:תתת|(1)}} ליחיד – מענו הרשום במסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1), (2), (6), (7) או (8)}}, או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה; {{ח:תתת|(2)}} לתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(3), (4), (6) או (8)}}, או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד חוץ – גם את שם המדינה; {{ח:תתת|(3)}} למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל – גם את שם המדינה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקיד“ – מי שבמהלך חצי שנה מפקיד או מתחייב להפקיד סכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים, והוא בעל זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם, בין שהזכות היא של המפקיד ובין שהומחתה או הוקנתה לאדם אחר; וכן מפקיד תרומה מזכה בסכומים האמורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל שירות“ – כל אחד מאלה, למעט מקבל שירות בסכום נמוך: {{ח:תתת|(1)}} מפקיד, לווה ומקבל תרומה, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בשבילם; {{ח:תתת|(2)}} מי שמבצע פעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בסכום שעולה על 5,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14 לצו}}, נוסף על פסקה (1), מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו לווה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל שירות בסכום נמוך“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מפקיד, לווה ומקבל תרומה המבצעים פעולה בסכומים נמוכים מהסכומים הנקובים בהגדרות האמורות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14 לצו}}, נוסף על פסקה (1), מי שהתחייב להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו לווה, בסכום הנמוך מהסכום הנקוב בהגדרת ”לווה“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל תרומה“ – מי שמקבל נכסים פיננסיים מנותן השירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים, בלא חובה להחזיר את הנכסים הפיננסיים, כולם או חלקם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נהנה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|בסעיף 7(א)(1) לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|בחוק מוסדות לגמילות חסדים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות“ – מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין שמקבל השירות הוא יחיד ובין שלא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס פיננסי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום פעולה“ – אם נעשתה הפעולה תמורת שקלים חדשים או במטבע זר – המחיר הנקוב שתמורתו נעשתה הפעולה, בשקלים חדשים; נעשתה הפעולה במטבע זר – יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עורך דין“ – בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד חוץ – גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה־OECD, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה־OECD; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה“ – פעולה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס ההקדשות“ – פנקס ההקדשות הציבוריים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות#סעיף 26|בסעיף 26(ג) לחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות{{ח:הערה|,}} התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שם“ – {{ח:תתת|(1)}} ליחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}; {{ח:תתת|(2)}} לתאגיד – שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו – כפי שמסר; {{ח:תתת|(3)}} לתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(4)}} למוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמו כפי שמסר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד חוץ“ – גוף שרשום כתאגיד מחוץ לישראל או גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ישראלי“ – חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמאנית, עמותה או מפלגה, הרשומה בישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תורם“ – מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה במזומן, או מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בדרך אחרת, בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תורם בסיכון“ – מי שמעביר נכסים פיננסיים אל נותן השירות בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בפעולה שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בלא זכות לקבל חזרה את הנכסים הפיננסיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרומה מזכה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|בחוק מוסדות לגמילות חסדים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובות זיהוי}} {{ח:סעיף|2|הכרת הלקוח}} {{ח:תת|(א)}} הליך הכרת הלקוח כולל, בין השאר, בירור עם מקבל השירות או התורם בסיכון בדבר מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתן השירות או מהם ניתנה התרומה, לפי העניין, ובעבור מקבל שירות – גם בירור מקור החזר האשראי וזיקתו של הלווה אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי; בירור עיסוקו של מקבל השירות או התורם בסיכון, מטרת ביצוע הפעולה מול נותן השירות, לפי העניין, ואם סורב בעבר מקבלת שירות מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר; לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו. {{ח:תת|(ב)}} נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון, בלא שזיהה את מקבל השירות או את התורם בסיכון ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור; נותן השירות יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח. {{ח:תת|(ג)}} נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון, שהוא איש ציבור זר, או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן השירות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות או של התורם בסיכון להלבנת הון ולמימון טרור; התברר לאחר מתן השירות כי מקבל השירות, התורם בסיכון או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן השירות כל שירות נוסף עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן השירות. {{ח:תת|(ד)}} ליישום סעיף קטן (ב) לעניין ביצוע הליך הכרת הלקוח, רשאי נותן שירות לפעול לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס ב|טופס ב׳ שבתוספת השנייה}} או בדרך אחרת שעליה הורה הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יג|סעיף 11יג(ג)(1) לחוק}}; ליישום סעיף קטן (ג) לעניין איש ציבור זר, רשאי נותן השירות לפעול לפי הנוסח של {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס א|טופס א׳ שבתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|3|רישום פרטי זיהוי}} {{ח:תת|(א)}} נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות או למקבל שירות בסכום נמוך ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון בלא שירשום לגבי מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, או התורם בסיכון ולגבי מיופה הכוח, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן, לפי מסמך זיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}; על אף האמור בפסקה זו, נותן שירות רשאי שלא לרשום את הפרטים בפסקאות (3) ו־(4) לגבי מקבל שירות בסכום נמוך: {{ח:תתת|(1)}} שם; {{ח:תתת|(2)}} מספר זהות; {{ח:תתת|(3)}} ליחיד – תאריך לידה ומין; לתאגיד – תאריך התאגדות; {{ח:תתת|(4)}} מען. {{ח:תת|(ב)}} נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות, בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים ייעשה לפי ההצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}; אם אין בידי נותן השירות פרטי זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומם, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; האמור בסעיף קטן זה לא יחול אם מצא נותן השירות בעת מתן השירות שמדובר במתן שירות לטובת נהנה, שלפי הצהרת מקבל השירות לא ניתן לדעת את זהותו ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור יפנה נותן השירות את תשומת ליבו של מקבל השירות לחובתו למסור לו את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת נהנה. {{ח:תת|(ג)}} נותן שירות לא ייתן שירות למקבל שירות ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון שהוא תאגיד בלא שירשום לגבי בעל השליטה בתאגיד וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד ייעשה לפי ההצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}; רישום הפרטים לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, ייעשה לפי הפרטים שמסר מקבל השירות או התורם בסיכון; אם אין בידי נותן השירות מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) וכן את מדינת האזרחות; האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה, לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה־OECD, וכן על חשבון של תאגיד אחר שקבע הממונה בהוראות מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יג|סעיף 11יג(ג)(1) לחוק}}; סעיף קטן זה יחול גם על הוספת מקבל שירות שהוא תאגיד. {{ח:תת|(ד)}} בעת רישום של ערבות לטובת מקבל שירות כלפי נותן שירות, ירשום נותן השירות את פרטי הזיהוי של הערב, המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו־(4), לפי מסמך זיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} או העתק של מסמך כאמור, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; לעניין זה, ”ערב“ – מי שבמהלך תקופה של חצי שנה ערב לאשראי שניתן למקבל שירות בסכום מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ה)}} נותן שירות לא יקבל תרומה מתורם בלי שירשום את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי תורם המעביר תרומה בסכום של עד 10,000 שקלים חדשים במזומן – רישום הפרטים שבפסקאות (א)(1) ו־(2) על פי הצהרתו של התורם; {{ח:תתת|(2)}} לגבי תורם המעביר תרומה בסכום של מעל 10,000 שקלים חדשים במזומן – רישום הפרטים שבפסקאות (א)(1) עד (4) לפי מסמך זיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}; לעניין רישום הפרטים שבפסקאות (א)(3) ו־(4) – אם הפרטים האלה אינם קיימים במסמך הזיהוי, הם יירשמו על פי הצהרת התורם; {{ח:תתת|(3)}} לגבי תורם המעביר תרומה באמצעות העברה בנקאית – רישום פרטי החשבון ממנו מבוצעת התרומה ושם בעל החשבון לפי פרטי ההעברה; ואם ישנו, גם רישום מספר הזהות, שיכול להירשם על פי הצהרת התורם; {{ח:תתת|(4)}} לגבי תורם המעביר תרומה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק – רישום ארבע הספרות האחרונות של הכרטיס ותוקף הכרטיס שיירשמו בהתאם לפרטי ההעברה; ואם ישנם, גם רישום שם בעל הכרטיס ומספר זהות, שיכולים להירשם על פי הצהרת התורם. {{ח:סעיף|4|אימות פרטים ודרישת מסמכים}} {{ח:תת|(א)}} נותן שירות יאמת לגבי מקבל שירות ולגבי תורם בסיכון את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}} ויקבל לידיו מסמכים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (3)}} של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא יחיד והוא תושב – לפי תעודה מזהה או העתק מאושר שלה, והעתק מצולם של אחד מהם, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות או שם ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי נוסף – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה; ואולם לעניין פרטי הזיהוי שבתעודת הזהות – רשאי נותן השירות לאמתם גם עם הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין, ובלבד שהשווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; נותן שירות ישמור תיעוד של בדיקות אלה; לעניין סעיף קטן זה, יראו כתעודה מזהה, כל אחד מאלה, ובלבד שאחד מהמסמכים לפי פסקאות (א), (ג) ו־(ד), תקף: {{ח:תתתת|(א)}} תעודת זהות; {{ח:תתתת|(ב)}} תעודת עולה עד 30 ימים מהנפקתה; {{ח:תתתת|(ג)}} רישיון נהיגה, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} דרכון ישראלי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (3)}} של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא יחיד תושב חוץ – לפי דרכון חוץ או תעודת מסע או לפי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, והעתק מצולם שלו, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; אם היחיד תושב אזור, רשאי נותן שירות לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, והעתק מצולם שלו, הכולל את פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן שירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי נוסף – עם מסמך הנושא שם וכן מספר זהות, מען או תאריך לידה; נותן שירות ישמור תיעוד של אימות כאמור; {{ח:תתת|(3)}} לעניין פרטי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (3)}} של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא תאגיד הרשום בישראל – לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד, נסח עדכני של פרטי התאגיד במרשם המתאים, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; לעניין אימות לפי מסמך כאמור, נותן שירות יקבל לידיו וישמור את אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; {{ח:תתת|(4)}} לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (4)}} של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא תאגיד חוץ – לפי מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – לפי אישור של עורך דין; נותן שירות יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמך כמפורט בפסקה (3); בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן השירות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; {{ח:תתת|(5)}} לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1)}} של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שהוא מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל – לפי הצהרת מקבל השירות או התורם בסיכון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק – לפי העתק שיקבל נותן השירות מן החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן שירות יקבל לידיו מסמך כמפורט בפסקה (3); לעניין אימות, נותן השירות ישמור אחד מהמסמכים האמורים או העתק מצולם שלו; {{ח:תתת|(6)}} לעניין רישום פרטי הזיהוי {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3(א)(1) עד (4)}} של מקבל שירות ושל תורם בסיכון שנחזה בעיני נותן השירות להיות מי שעיסוקו במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שחייב ברישיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק מוסדות לגמילות חסדים}} – ידרוש נותן השירות גם העתק מהרישיון שניתן למקבל השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק מוסדות לגמילות חסדים}}, או יאמת את פרטי מקבל השירות אל מול המרשם של נותני שירותי פיקדון ואשראי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק מוסדות לגמילות חסדים}} או ידרוש ממנו הצהרה בכתב כי אינו חייב ברישיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק מוסדות לגמילות חסדים}} ולא ייתן לו שירות בלי שביצע את אחת מהפעולות האמורות; נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם; {{ח:תתת|(7)}} לעניין פרטי זיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)(1) עד (4)}} של מקבל שירות ותורם בסיכון שהוא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שמונה לו אפוטרופוס – לפי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; אם האפוטרופוס תושב חוץ – לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו או לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם; {{ח:תתת|(8)}} לעניין מתן שירות מחוץ לישראל, רשאי נותן שירות, על אף האמור בפסקאות (2) ו־(4), לרשום את פרטי הזיהוי של מקבל שירות ותורם בסיכון לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות לפי מסמך זיהוי כאמור, נותן השירות ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי. {{ח:תת|(ב)}} לעניין מיופה כוח, נותן שירות יקבל לידיו גם העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מיופה הכוח לפעול מטעמו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי העניין, יישמר אצל נותן השירות. {{ח:תת|(ג)}} נותן שירות ינקוט אמצעים סבירים, לפי רמת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה, לפי העניין, בהתקשרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב) ו־(ג)}}; לעניין סעיף קטן זה, ”נקיטת אמצעים סבירים“ – שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו של נותן השירות. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העתק מאושר“ – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הרשות שהנפיקה את מסמך המקור; {{ח:תתתת|(2)}} עורך דין; {{ח:תתתת|(3)}} נותן שירות או מי מטעמו – שלפניו הוצג המסמך המקורי; {{ח:תתתת|(4)}} רשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} לאמנה לביטול דרישות האימות; {{ח:תתתת|(5)}} נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבל שירות“ – לרבות מיופה כוח. {{ח:סעיף|5|הצהרה על נהנה ובעל שליטה}} {{ח:תת|(א)}} בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ידרוש נותן השירות ממקבל השירות, הצהרה, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור נהנה; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל בעבור נהנה – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}} לגבי כל אחד מהנהנים. {{ח:תת|(ב)}} בעת מתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות ותורם בסיכון שהוא תאגיד, ידרוש נותן השירות הצהרה מן התאגיד, על פרטי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג)}} לגבי בעל שליטה בתאגיד. {{ח:תת|(ג)}} בעת קבלת הצהרה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יעדכן נותן השירות את מקבל השירות או התורם בסיכון, לפי העניין, על חובתו למסור הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בהצהרה שמסר לפי אותם סעיפים קטנים, וידרוש לקבל ממנו הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים כאמור; נותן השירות יתעד את עדכון מקבל השירות כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייעשו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס א|טופס א׳ שבתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ה)}} נותן השירות יבדוק את סבירות ההצהרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), על פניה. {{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי לתת הוראות הכוללות חלופות יישומיות נוספות לעניין אופן מתן ההצהרה כאמור בסעיף קטן (ד). {{ח:סעיף|6|פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי והצהרה של נהנה ובעל שליטה}} {{ח:תת|(א)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לגבי רישום נהנה, לא יחול על מקבל שירות שהוא – {{ח:תתת|(1)}} מוסד ציבורי; {{ח:תתת|(2)}} תאגיד בנקאי גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק}} שחל לגביו צו מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} ומכוח {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}, קרן, הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות או חברה בעלת רישיון זירה; {{ח:תתת|(3)}} מפקיד פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שלגבי נותן שירות שהוא תאגיד – ניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}} ולגבי נותן שירות שהוא יחיד – ניתן לכך אישור של נושא משרה בנותן השירות; הפקדת פיקדון כאמור תותנה בהצהרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס א|טופס א׳ שבתוספת השלישית}}, של המפקיד, על המטרה של הפיקדון; {{ח:תתת|(4)}} מפקיד פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שיתרת הפיקדון, בסוף כל יום עסקים וכן כל פעולה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; הפקדת פיקדון כאמור תותנה בהצהרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טופס א|טופס א׳ שבתוספת השלישית}}, של המפקיד, על המטרה של הפיקדון; {{ח:תתת|(5)}} תאגיד אחר שעליו הורה הממונה, בהתייעצות עם הרשות המוסמכת. {{ח:תת|(ב)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לגבי רישום בעל שליטה, לא יחול על מקבל שירות שהוא תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום בפנקס ההקדשות, חברה בעלת רישיון זירה, חברת תשלומים, נותן שירותים פיננסיים, חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה־OECD, מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|בחוק מוסדות לגמילות חסדים}} או תאגיד מסוג אחר שנקבע בהוראות ממונה. {{ח:סעיף|7|זיהוי פנים אל פנים}} {{ח:תת|(א)}} נותן שירות לא ייתן שירות בפעם הראשונה למקבל שירות, ולא יקבל תרומה מתורם בסיכון בלא שזיהה את מקבל השירות, התורם בסיכון או מיופה הכוח, לפי העניין, פנים אל פנים, לפי מסמכי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}; לעניין זה, ”זיהוי פנים אל פנים“ – זיהוי באמצעות אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נותן השירות או מי מטעמו; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון לעריכת דין בישראל; {{ח:תתת|(3)}} נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(4)}} רשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} לאמנה לביטול דרישות האימות; {{ח:תתת|(5)}} זיהוי אחר שאישר לו הממונה. {{ח:תת|(ב)}} נותן השירות ירשום את השם ומספר הזהות של האדם שביצע את הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן השירות לבצע זיהוי של מקבל שירות או תורם בסיכון באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי שאישר לו הממונה, המאפשרת זיהוי ברור של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות מחוץ לישראל. {{ח:סעיף|8|פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – לרבות באחד האמצעים האלה – {{ח:תתתת|(1)}} העברה בנקאית; {{ח:תתתת|(2)}} תשלום בשיק שנמשך על חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק הדואר, ובלבד שהתקיימו התנאים האלה: {{ח:תתתתת|(א)}} השיק משוך מחשבון מקבל השירות לפקודת חשבון נותן השירות, או מחשבון נותן השירות לפקודת מקבל השירות; {{ח:תתתתת|(ב)}} השיק הוא למוטב בלבד ואינו ניתן להסבה או להעברה; {{ח:תתתתת|(ג)}} השיק משורטט, כך שניתן לגבותו רק באמצעות הפקדתו לחשבון בנק של המוטב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון מקור“ – חשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולה במערכת סגורה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון המקור, מוחזרים לאותו מקבל השירות, באמצעות כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו הנכסים מלכתחילה או לחשבון מקור, או להפך; {{ח:תתתת|(2)}} פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו מחשבון מקור מוחזרים לחשבון מקור, או להפך. {{ח:תת|(ב)}} על פעולה של מפקיד במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המפקיד אינו קשור למדינה או טריטוריה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(2)}} המפקיד אינו איש ציבור זר; {{ח:תתת|(3)}} נותן השירות קיבל מהמפקיד לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדר מסמך זיהוי – מסמך הנושא שם ומספר זהות; {{ח:תתת|(4)}} נותן השירות קיבל לידיו פרטים מלאים של חשבון המקור, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק – גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הנכסים הפיננסיים, וכן אחד מאלה, לפי העניין – {{ח:תתתת|(א)}} מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל חשבון המקור הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון; {{ח:תתתת|(ב)}} בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק או כרטיס בנק – מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של הבנק, כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון המקור; {{ח:תתתת|(ג)}} בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון בנק – אישור של הסולק או של המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ואת שמו של בעל כרטיס האשראי; {{ח:תתת|(5)}} נותן השירות זיהה את המפקיד באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי באמצעים חזותיים שעליהם הורה הממונה, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע נותן השירות למקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור; {{ח:תתת|(6)}} בוצע אימות של זהות המפקיד מול מסמכי הבנק; לעניין זה, ”אימות של זהות“ – בדיקה אם פרטי זיהוי של המפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(1) ו־(2)}} הרשומים אצל נותן השירות זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך רשמי של הבנק כאמור בפסקת משנה (5). {{ח:תת|(ג)}} על פעולה שבוצעה במערכת סגורה כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הפטורים וההקלות האלה: {{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, נותן שירות פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}, נותן שירות רשאי – {{ח:תתתת|(א)}} שלא לבצע הליך של הכרת לקוח; {{ח:תתתת|(ב)}} לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף קטן (ב)(5); {{ח:תתתת|(ד)}} שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מיופה כוח; {{ח:תתתת|(ה)}} שלא לקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה, במקרה שבו הפיקדון מועבר מחשבון של יחיד בתאגיד בנקאי. {{ח:סעיף|9|העברות אלקטרוניות}} {{ח:תת|(א)}} נותן שירות לא יבצע פעולה באמצעות שירות העברה אלקטרונית אל מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את פרטי המעביר שבפסקאות (1) עד (4), כמפורט בסעיף קטן (ו), ואת הפרטים שבפסקאות (5) ו־(6), כפי שנמסרו: {{ח:תתת|(1)}} שם המעביר; {{ח:תתת|(2)}} מספר הזהות של המעביר; אם אין בידי נותן השירות מספר זהותו של המעביר – מספר זיהוי אצל נותן השירות, או תאריך הלידה או תאריך ההתאגדות, לפי העניין, אם הפרטים האמורים ידועים לו; הפרטים המנויים בפסקה זו יירשמו במסמכי ההעברה אם ניתן לכלול אותם במסמכי ההעברה; {{ח:תתת|(3)}} המען של המעביר, אם ניתן לכלול פרט זה במסמכי ההעברה; {{ח:תתת|(4)}} מספר החשבון של המעביר במוסד הפיננסי שממנו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה; {{ח:תתת|(5)}} שם הנעבר; {{ח:תתת|(6)}} מספר החשבון של הנעבר, במוסד הפיננסי שאליו בוצעה ההעברה; אם אין בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה. {{ח:תת|(ב)}} ביצע נותן השירות כמה העברות אלקטרוניות אל מחוץ לישראל, בעבור אותו מעביר במקבץ אחד, על מקבץ זה לכלול את הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי כל אחת מההעברות שבמקבץ; לעניין סעיף קטן זה, ”מקבץ“ – כמה העברות לאותו מעביר לטובת נעברים שונים, בבת אחת. {{ח:תת|(ג)}} לא יבצע נותן שירות פעולה של העברה אלקטרונית בתוך ישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את הפרטים של המעביר המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), כפי שנמסרו. {{ח:תת|(ד)}} לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שבדק את שם הנעבר ומספר זהותו, כמפורט בסעיף קטן (ו). {{ח:תת|(ה)}} לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל שנועדה למקבל שירות שהוא מוסד פיננסי, בלא שהעביר למוסד הפיננסי את הפרטים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), ולעניין סעיף קטן (א)(3) – אם המען מצוי בידו; על אף האמור, אם אין לנותן השירות אפשרות טכנית להעביר למוסד פיננסי בישראל את הפרטים כאמור, ישמור נותן השירות את הפרטים לתקופה של חמש שנים. {{ח:תת|(ו)}} נותן השירות ירשום את פרטי הזיהוי לפי סעיף זה לאחר שבדק את פרטי הזיהוי לפי מסמך זיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4 לצו}}; לעניין רישום פרט הזיהוי של מספר החשבון שבסעיף קטן (א)(4) – נותן השירות ירשום את מספר החשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון של מקבל השירות, מקבל השירות בסכום נמוך, או תורם בסיכון. {{ח:תת|(ז)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע או להוסיף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3 עד 4 לצו}}. {{ח:תת|(ח)}} לעניין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העברה אלקטרונית“ – למעט העברה של מטבע וירטואלי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוסד פיננסי“ – מי שחייב ברישיון למתן שירותים פיננסיים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} או ברישיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק מוסדות לגמילות חסדים}}, תאגיד בנקאי או בנק הדואר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמכי העברה“ – המסמכים הפיזיים או האלקטרוניים הנדרשים לביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית, בין שההעברה נעשית באמצעות נותן השירות ובין שבאמצעות מוסד פיננסי אחר. {{ח:סעיף|10|הוראות הממונה}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, ולפי רמת הסיכון של הלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי רישום פרטי זיהוי ודרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות. {{ח:סעיף|11|ביטול פטורים והקלות}} {{ח:ת}} במתן שירות שלגביו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, לא יחולו פטורים והקלות, אם ניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} ונותן השירות ישקול, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, את ביטול ההקלות, אם ניתנו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 10|או 10}}. {{ח:סעיף|12|בקרה}} {{ח:תת|(א)}} נותן השירות יקיים בקרה שוטפת אחר פעילות של מקבל שירות ותורם בסיכון, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}}, ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים נותן השירות – {{ח:תתת|(1)}} בקרה שוטפת בנוגע להליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות או לתורם בסיכון לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או התורם בסיכון או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות או התורם בסיכון ויעדכן את רישומיו לפי זה; {{ח:תתת|(2)}} בקרה מוגברת – {{ח:תתתת|(א)}} על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} על פעילות של איש ציבור זר; {{ח:תתתת|(ג)}} על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}}, נותן השירות יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של מקבל שירות בסכום נמוך, ושל תורם, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו־(ב), המעוררת חשש להלבנת הון או מימון טרור. {{ח:סעיף|13|דיווח של נותן השירות}} {{ח:תת|(א)}} נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות במזומן או 250,000 שקלים חדשים בדרך אחרת; {{ח:תתת|(2)}} העברת נכסים פיננסיים בין נותן שירות לבין מקבל שירות או תורם בסיכון, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות; {{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, ”נכס פיננסי“ – למעט נכס פיננסי שנדרש הליך משפטי, לרבות הליכי הוצאה לפועל, למימושו. {{ח:תת|(ב)}} נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, ”פעולה“ – לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} כפעולה בלתי רגילה. {{ח:תת|(ג)}} אין בדיווח על פעולה לפי סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} נותן השירות ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות בסכום נמוך או של תורם או תורם בסיכון שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) לחוק}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית#סעיף 6|סעיף 6 לחוק נשק להשמדה המונית}}. {{ח:סעיף|14|פרטי הדיווח}} {{ח:ת}} דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יכלול פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי נותן השירות – {{ח:תתת|(א)}} שם; {{ח:תתת|(ב)}} מספר זהות; {{ח:תתת|(ג)}} מען; {{ח:תתת|(ד)}} מספרי טלפון, עד שני מספרים; {{ח:תתת|(ה)}} מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם קיים; {{ח:תתת|(ו)}} שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים; {{ח:תתת|(ז)}} מספר הרישיון שקיבל נותן השירות, אם קיים, ואם הוא בעל רישיון בסיסי או מורחב לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק מוסדות לגמילות חסדים}}; {{ח:תתת|(ח)}} מספר הרישוי של הסניף ומען הסניף שבו ניתן השירות; {{ח:תת|(2)}} לגבי הפעולה המדווחת – {{ח:תתת|(א)}} התאריך והשעה של ביצוע הפעולה, כפי שנרשם אצל נותן השירות; {{ח:תתת|(ב)}} סכום הפעולה במטבע ישראלי; {{ח:תתת|(ג)}} סוג מטבע החוץ שבו בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע ושער המטבע; {{ח:תתת|(ד)}} במתן אשראי ללווה, פרטי האשראי – כל ערב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ד)}}, אם קיים, והמספר הסידורי של האשראי שהקצה נותן השירות לאשראי; {{ח:תתת|(ה)}} סוג הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה; {{ח:תתת|(ו)}} סוג הפעולה, ובכלל זה אם הנכס הפיננסי הועבר או התקבל אצל נותן השירות; {{ח:תתת|(ז)}} אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק, לוחית או חפץ אחר – גם סוג הכרטיס, שם מותג הכרטיס שהונפק או נסלק, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים; וכן הפרטים האמורים הנוגעים ללוחית או לחפץ האחר, בשינויים המחויבים לפי הוראות הממונה; בפסקת משנה זו, ”לוחית או חפץ“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 11א|בפסקה (6) להגדרה ”נכס פיננסי“ בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:תתת|(ח)}} אם הפעולה נעשית באמצעות שיק – גם מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדיווח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדיווח כל פרטי השיק שניתן כתמורה ובכלל זה שם האדם שלפקודתו נמשך השיק, אם קיים; {{ח:תתת|(ט)}} אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב – פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו; {{ח:תתת|(י)}} אם הפעולה בוצעה בחשבון לקוח של מקבל שירות או תורם בסיכון אצל נותן השירות – מספר חשבון הלקוח; סוג חשבון הלקוח; סניף של נותן השירות שבו מתנהל חשבון הלקוח, אם קיים, שם חשבון הלקוח אם קיים; תאריך פתיחת חשבון הלקוח; {{ח:תתת|(יא)}} אם הפעולה נעשית באמצעות העברה אלקטרונית – ייכללו בדיווח שם מקבל השירות, מספר זהותו ומענו, וכן שם הנעבר או המעביר, לפי העניין, מספר זהותו ומענו, אם אינו מקבל השירות, אם קיימים, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר IBAN אם קיים, מספר החשבון במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} – ייכללו בדיווח הפרטים המנויים לעיל ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו; {{ח:תתת|(יב)}} בדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} – תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה; דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון, יכלול את הפרטים הנדרשים בפסקה (3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי נותן שירות; {{ח:תת|(3)}} לגבי מקבל שירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון ומיופה כוח, הפרטים האלה, אם קיימים – {{ח:תתת|(א)}} שם; {{ח:תתת|(ב)}} מספר זהות; {{ח:תתת|(ג)}} מען; {{ח:תתת|(ד)}} כתובת דואר אלקטרוני, אם קיים; {{ח:תתת|(ה)}} מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים; {{ח:תתת|(ו)}} ליחיד – תאריך לידה ומין; לתאגיד – תאריך ההתאגדות; {{ח:תתת|(ז)}} מעמד מקבל השירות, מקבל שירות בסכום נמוך, תורם או תורם בסיכון (תושב או תושב חוץ או תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ); {{ח:תתת|(ח)}} מדינת הנפקת מסמך הזיהוי; {{ח:תת|(4)}} לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב) ו־(ג)}}. {{ח:סעיף|15|איסור גילוי ועיון}} {{ח:תת|(א)}} נותן השירות לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי־קיומו או תוכנו של דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, וכן לא יגלה עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק}}, עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, נותן השירות יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן השירות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט. {{ח:תת|(ב)}} התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}}, התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ב)}} או במקרה של פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה בחשבון לקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)}}, ונותן השירות סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או ביצוע בקרה שוטפת לגבי הליך הכרת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, לפי העניין, יביאו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות}} {{ח:סעיף|16|חובת בדיקה אל מול רשימות}} {{ח:ת}} נותן השירות יבדוק אל מול הרשימות – {{ח:תת|(1)}} אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות, לרבות מקבל שירות בסכום נמוך, תורם בסיכון, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיהם מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)}}; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות; {{ח:תת|(2)}} אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1); בפסקה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולה“ – העברה של נכס פיננסי מישראל אל מחוץ לישראל או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לישראל או מהאזור לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צד לפעולה“ – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן השירות ואולם, לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב או שיק – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}} {{ח:סעיף|17|קביעת מדיניות}} {{ח:תת|(א)}} נותן השירות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה ובגישה מבוססת סיכון, לרבות בנושאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים; {{ח:תתת|(2)}} מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בייחוד אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים. {{ח:תת|(ב)}} לא הכין נותן השירות נוהל כאמור בסעיף קטן (א), ישמש הנוהל {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}} כנוהל כאמור. ואולם אם בפעילות נותן השירות קיימים מאפיינים נוספים הדורשים התייחסות בנוהל, יוסיף אותם נותן השירות לנוהל. {{ח:תת|(ג)}} האחראי על מילוי חובות שמינה נותן השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, יהיה אחראי גם על מילוי חובותיו לפי צו זה. {{ח:סעיף|18|ניהול רישומים ושמירתם}} {{ח:תת|(א)}} נותן שירות יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מקבלי שירות בסכום נמוך, תורמים, תורמים בסיכון, ערבים, מיופי כוח, נהנים ובעלי שליטה. {{ח:תת|(ב)}} נותן השירות ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של חמש שנים לפחות ממועד תום מתן השירות; לעניין זה, ”מסמכי זיהוי“ – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות להכרת הלקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}. {{ח:תת|(ג)}} נותן השירות ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן השירות או קבלת התרומה, שיכללו, בין השאר, את תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה, סוג הנכס הפיננסי שבו נעשתה הפעולה, סכום הפעולה והמטבע שבו בוצעה הפעולה, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות נלווית לה בין נותן השירות לבין מקבל השירות, אם ישנה, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב); שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין סעיף זה, ”התכתבות נלווית“ – מסמכי הפעולה, הוראות שניתנות בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות באותה הפעולה. {{ח:תת|(ד)}} נותן השירות ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות העדות (העתקים צילומיים)#סעיף 3א|בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969}}; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור נותן השירות את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה. {{ח:תת|(ו)}} נותן השירות ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), נותן השירות ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} או {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}. {{ח:סעיף|19|מסירת מסמכים, ידיעות והסברים}} {{ח:ת}} נותן שירות ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובתו לפי צו זה; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד מדינה – תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו. {{ח:סעיף|20|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה שנתיים מיום פרסום הודעה ברשומות על תחילת מתן רישיונות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק מוסדות לגמילות חסדים}} (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|21|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} למן תום תקופת הביניים, לא יעשה נותן השירות כל פעולה למקבל שירות שהתקשר עם נותן השירות לפני תחילתו של צו זה, למעט משיכת נכסים פיננסיים שהופקדו וסיום ההתקשרות בין מקבל השירות ונותן השירות, אלא אם כן זיהה את מקבל השירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 5}}; לעניין זה, ”פעולה“ – פעולה יזומה של מקבל שירות. {{ח:תת|(ב)}} עד תום תקופת הביניים, נותן השירות רשאי שלא לפעול לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)}} בנוגע למקבל שירות שביקש למשוך פיקדון שהופקד טרם יום התחילה, ובלבד שלא הפקיד נכסים פיננסיים נוספים לאחר יום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”תקופת הביניים“ – 3 שנים וחצי מיום תחילתו של צו זה. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”מקבל שירות“, ”עורך דין“ ו”תורם“ בסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12(א)(2)(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(2)(יא)}} {{ח:פנימי|תוספת 4|ופרטים (13)}} {{ח:פנימי|תוספת 4|ו־(15) בתוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 5|והתוספת החמישית}})}}}} {{ח:קטע3||רשימת המדינות והטריטוריות}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} מדינה או טריטוריה שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה־FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין־לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בדבר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכול כפי שמפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת; ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(2) לצו זה}} לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג׳יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקייה, מרוקו, סודן, סומליה, סוריה, סעודיה, עיראק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניסיה ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב, 1939}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ד)}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס א}} {{ח:ת}} {{מוגדל|טופס א׳: איש ציבור זר}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ד)}})}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|1.}} מהי זיקתך לישראל? {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|2.}} האם אתה תושב חוץ? {{ח:תתת|□}} כן {{ח:תתת|□}} לא {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|3.}} האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה)? (נא לסמן) {{ח:תתת|□}} איני בעל תפקיד בכיר מחוץ לישראל {{ח:תתת|□}} ראש מדינה {{ח:תתת|□}} נשיא מדינה {{ח:תתת|□}} ראש עיר {{ח:תתת|□}} שופט {{ח:תתת|□}} חבר פרלמנט {{ח:תתת|□}} חבר מפלגה בכיר {{ח:תתת|□}} חבר ממשלה {{ח:תתת|□}} קצין צבא בכיר {{ח:תתת|□}} קצין משטרה בכיר {{ח:תתת|□}} נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית {{ח:תתת|□}} בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי {{ח:תתת|□}} תפקיד ציבורי בכיר אחר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (נא לפרט). {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|4.}} האם יש לך בן משפחה (בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה) שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? {{ח:תתת|□}} כן {{ח:תתת|□}} לא {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|5.}} אם התשובה לשאלה 4 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה): {{ח:תתת|□}} ראש מדינה {{ח:תתת|□}} נשיא מדינה {{ח:תתת|□}} ראש עיר {{ח:תתת|□}} שופט {{ח:תתת|□}} חבר פרלמנט {{ח:תתת|□}} חבר ממשלה {{ח:תתת|□}} קצין צבא בכיר {{ח:תתת|□}} קצין משטרה בכיר {{ח:תתת|□}} תפקיד ציבורי בכיר אחר {{ח:הערה|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .}} (נא לפרט) {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|6.}} האם אתה פועל בשם תאגיד? {{ח:תתת|□}} כן {{ח:תתת|□}} לא {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|7.}} אם התשובה לשאלה 6 חיובית, האם אחד מבעלי השליטה בתאגיד הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? אם כן, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה) {{ח:תתת|□}} ראש מדינה {{ח:תתת|□}} נשיא מדינה {{ח:תתת|□}} ראש עיר {{ח:תתת|□}} שופט {{ח:תתת|□}} חבר פרלמנט {{ח:תתת|□}} חבר מפלגה בכיר {{ח:תתת|□}} חבר ממשלה {{ח:תתת|□}} קצין צבא בכיר {{ח:תתת|□}} קצין משטרה בכיר {{ח:תתת|□}} נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית {{ח:תתת|□}} בעל תפקיד קבוע בארגון בין־לאומי {{ח:תתת|□}} תפקיד ציבורי בכיר אחר . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (נא לפרט) {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|8.}} האם אתה שותף עסקי, יועץ או מינוי אישי של בעל תפקיד ציבורי מחוץ לישראל? {{ח:תתת|□}} כן {{ח:תתת|□}} לא {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|9.}} אם התשובה לשאלה 8 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה): {{ח:תתת|□}} ראש מדינה {{ח:תתת|□}} נשיא מדינה {{ח:תתת|□}} ראש עיר {{ח:תתת|□}} שופט {{ח:תתת|□}} חבר פרלמנט {{ח:תתת|□}} חבר מפלגה בכיר {{ח:תתת|□}} חבר ממשלה {{ח:תתת|□}} קצין צבא בכיר {{ח:תתת|□}} קצין משטרה בכיר {{ח:תתת|□}} נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית {{ח:תתת|□}} בעל תפקיד קבוע בארגון בין־לאומי {{ח:תתת|□}} תפקיד ציבורי בכיר אחר: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (נא לפרט) {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 טופס ב}} {{ח:ת}} {{מוגדל|טופס ב׳: הכר את הלקוח}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ד)}})}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|1.}} '''פרטים אישיים:''' {{ח:תת}} שם פרטי ומשפחה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} תחום עיסוק: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . תפקידך בעסק: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תת}} סוג לקוח: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (נותן השירות ימלא); {{ח:תת}} שם אחראי על חובות הרישום והדיווח בנותן הרישיון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (נותן השירות ימלא) {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|2.}} '''מדוע בחרת בנותן שירות זה?''' {{ח:תתת|□}} אני גר בקרבת נותן השירות; {{ח:תתת|□}} חוסר שביעות רצון מנותן שירות אחר; {{ח:תתת|□}} המלצה; {{ח:תתת|□}} חבר בקהילה; {{ח:תתת|□}} הפניה באמצעות לקוח אחר; {{ח:תתת|□}} אי־קבלת אשראי בבנק; {{ח:תתת|□}} אחר: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . (פרט). {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|3.}} '''פרטי זיהוי נוספים:''' {{ח:תתת|(1)}} האם אתה מבצע את הפעילות לאחר? אם כן למי מבוצעת הפעילות? {{ח:תתת|(2)}} האם אתה מבצע את הפעילות בשליחות? {{ח:תתת|(3)}} האם אתה או מי שאתה מבצע לו את הפעילות מחזיק בתפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל? אם כן מהו התפקיד הציבורי? {{ח:תתת|(4)}} האם הגעת עם מלווה? אם כן מיהו ומה תפקידו? {{ח:תתת|(5)}} האם סורבת בעבר מקבלת אשראי מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור? {{ח:תתת|(6)}} האם צד ג׳ יחזיר את ההלוואה? אם כן, פרט . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|4.}} '''פרטי העסק*:''' {{ח:תתת|(1)}} שם העסק/תאגיד: . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(2)}} ענף משק: . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(3)}} איזה מוצר/שירות ניתן בעסק? . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(4)}} כמה שנים קיים העסק? . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(5)}} כמה שנים אתה מעורב בעסק? . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(6)}} ספקים עיקריים: . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(7)}} לקוחות עיקריים: . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(8)}} מחזור שנתי של העסק בשקלים חדשים . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(9)}} האם יש/היו בעבר בבעלותך או בבעלות העסק עסקים נוספים? פרט . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תתת|(10)}} האם העסק חבר בהתאחדות עסקית? {{ח:תת}} {{מוקטן|* הערה: סעיף זה נוגע רק למקבלי שירות שהם עסקים, או ללווה פרטי המבקש לקבל הלוואה שמטרתה פעילות עסקית; לא יהיה צורך למלא סעיף זה במקרה של מקבל שירות שאיננו עסק או של לווה פרטי המבקש לקבל הלוואה שמטרתה אינה פעילות עסקית.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|5.}} '''מהי הפעילות הצפויה?''' {{ח:תתת|□}} קבלת הלוואה; □ הפקדת פיקדון; □ הפקדת פיקדון משועבד; □ מתן תרומה בסיכון; □ מתן תרומה מזכה; □ קבלת תרומה; □ אחר: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . (פרט). {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|6.}} '''היקף פעילות:''' {{ח:תת}} היקף הפעילות הצפויה בשקלים חדשים: . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .; {{ח:תת}} מה מקור כספי החזר האשראי? . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|7.}} '''הצהרה''' {{ח:תת}} ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי־מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, מהווה עבירה פלילית. {{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . .}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|8.}} '''זיהוי הפרטים באמצעות נותן השירות''' {{ח:תת}} אני מאשר כי ביום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . הופיע לפני . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . שזיהה את עצמו באמצעות . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . שהעתקם מצורף בזה. {{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז| שם העובד שמילא את הטופס . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . | מספר זהות . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)(4) ו־(5)}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 3 טופס א}} {{ח:ת}} {{מוגדל|טופס א׳: טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|1.}} אני [שם מלא] . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . ., מספר זהות . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . מצהיר בזה כי: {{ח:תתת|□}} אני מבקש לקבל את השירות בעבור עצמי בלבד. {{ח:תתת|□}} אני מבקש לקבל את השירות בעבור נהנה. {{ח:תתת|□}} קיים נהנה, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים; {{ח:תתת}} הסיבה לכך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תתת}} אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מייד עם היוודע זהותו. {{ח:תתת|□}} הנהנים מהשירות שניתן בעבורי הם: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם</th><th>מספר זהות</th><th>תאריך לידה/התאגדות*</th><th>מין*</th><th>מען*</th><th>מדינת האזרחות/התאגדות</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תתת}} {{מוקטן|* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|2.}} במקרה של פיקדון המנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים: {{ח:תתת|□}} הפיקדון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים, והיתרה בפיקדון לא תעלה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת}} מטרת הפיקדון היא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תתת|□}} הפיקדון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים (בכפוף למתן אישור של האחראי למילוי החובות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8|סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, ולגבי נותן שירות שהוא יחיד – בכפוף לאישור של נושא משרה בנותן השירות); {{ח:תתת}} מטרת הפיקדון היא . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|3.}} לגבי מקבל שירות או תורם בסיכון, שהוא תאגיד – {{ח:תתת|□}} אין בעל שליטה בתאגיד. {{ח:תתת|□}} בעלי השליטה בתאגיד הם: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם</th><th>מספר זהות</th><th>תאריך לידה/התאגדות*</th><th>מין*</th><th>מען*</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תתת}} {{מוקטן|* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני מתחייב להודיע לנותן השירות, בכתב, בהקדם האפשרי, על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל; ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי־מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, מהווה עבירה פלילית. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . | חתימה . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו: {{ח:תת|(1)}} פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(א)}}; {{ח:תת|(2)}} פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי; {{ח:תת|(3)}} פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים בלא הסבר סביר; {{ח:תת|(4)}} החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל שירות, בלא הסבר סביר; {{ח:תת|(5)}} נראה כי מקבל השירות פועל בעבור נהנה, בלי שהצהיר על כך; {{ח:תת|(6)}} נראה כי הפעולה המבוקשת אינה אופיינית למקבל השירות; {{ח:תת|(7)}} נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי היכרותו עם מקבל השירות ובהתחשב באופיו של מקבל השירות; {{ח:תת|(8)}} מספר בקשות אשראי לאותו יעד או החזר אשראי מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין; {{ח:תת|(9)}} אם ניתן אשראי למי שנחזה בעיני נותן השירות כעוסק במתן שירותי אשראי ופיקדון ולא הצהיר על כך; {{ח:תת|(10)}} נראה כי קיימת זיקה בין בקשות אשראי שונות, בלא הסבר סביר; {{ח:תת|(11)}} נראה כי קיימת זיקה בין תורמים בלא הסבר סביר; {{ח:תת|(12)}} פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 84|תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948}}, או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור; {{ח:תת|(13)}} פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תת|(14)}} העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו}}, או אל גופים כאמור; {{ח:תת|(15)}} הצהרה שניתנה לפי צו זה שנחזית להיות בלתי נכונה; {{ח:תת|(16)}} פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח, שלפי ידיעת נותן השירות נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תת|(17)}} פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן השירות; {{ח:תת|(18)}} רצף פעולות של אותו מקבל שירות או תורם שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח; {{ח:תת|(19)}} החזר אשראי בסכום מהותי בסמוך למועד קבלתו, בלא סיבה נראית לעין; {{ח:תת|(20)}} ביצוע כל פעולה בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין; {{ח:תת|(21)}} פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה בתוך 60 ימים ממתן האשראי; {{ח:תת|(22)}} שימוש במספר חשבונות שונים לצורך קבלת אשראי או החזרתו, בלא הסבר סביר; {{ח:תת|(23)}} העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה או ערבות שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי, בלא הסבר סביר; {{ח:תת|(24)}} פעילות שבעטיה החליט נותן השירות להימנע מקבלת תרומה, העברת פיקדון, מתן או החזר אשראי ממניעי איסור הלבנת הון או מימון טרור. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(נוהל {{מוקטן|- <s>(</s>}}{{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}})}}}} {{ח:קטע3||נוהל יישום חובות לפי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2026}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} '''כללי''' {{ח:ת}} הכרת הלקוח והבנת פעולותיו המבוצעות אצל נותן השירות ובאמצעותו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן השירות ייהפך לכלי או קורבן להלבנת הון ומימון טרור, אשר על כן יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות שיסייעו לנותן השירות בקביעת הזהות האמיתית של מקבל השירות, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים שמבוצעת בהם הפעילות באמצעותו ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור. {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} '''הגדרות''' {{ח:תת|(א)}} כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2025 {{ח:הערה|[צ״ל: התשפ״ו–2026]}} (להלן – הצו), לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מחובותיו של נותן השירות לפי הצו ולפי הוראות כל דין. {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}} {{ח:ת}} '''מדיניות והוראות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור''' {{ח:תת|(א)}} אי־היענות של מקבל השירות למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה יהווה עילה שלא לבצע פעולה. {{ח:תת|(ב)}} העברת כספים שמקורה או יעדה הסופי הוא מדינה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו}}, תאושר בידי האחראי על מילוי חובות התאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8|סעיף 8 לחוק איסור הלבנת הון}}. {{ח:תת|(ג)}} לפני ביצוע פעולה בשיקים המשוכים על בנק שמחוץ לישראל, יברר נותן השירות עם מקבל השירות את קיומה של זיקה בין הפעולה בשיק כאמור לבין ביצוע הפעולה אצל נותן השירות בישראל (למשל, מדוע מעביר כספים באמצעות שיק זר בישראל, האם סורב לקבל שירות בבנק מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור). {{ח:תת|(ד)}} נותן השירות יבצע מעקב, בין השאר לפי הוראות שייתן לו הממונה, אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בייחוד אלה המאפשרות עשיית עסקאות שלא פנים אל פנים, והכול אם נוגע לאופי פעילותו של נותן השירות. {{ח:תת|(ה)}} מדי שנה, לפחות, יבדוק נותן השירות את המידע שיש בידו בדבר פעילותם של מקבלי השירות, במטרה לברר אם השתנו פרטיהם של מקבלי השירות, ואם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עימם; במסגרת הבדיקה, נותן השירות ישים לב באופן מיוחד לפעילותם של מקבלי שירות שהוגדרו כמקבלי שירות בסיכון גבוה. {{ח:תת|(ו)}} אימות פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ג) לצו}} ייעשה תוך שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של מקבל השירות שהנפיק מקור מהימן (כגון: דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד). {{ח:תת|(ז)}} הוראות אלה יובאו לידיעתם של עובדי נותן השירות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד) במסגרת הדרכות לעובדים. {{ח:תת|(ח)}} טופס הכרת הלקוח וטופס הצהרה של מקבל שירות, ייחתמו בפני נושא משרה, עובד קבוע של נותן השירות, נציג קבוע שלו, או בדרך אחרת שהתיר הממונה בהוראות הממונה מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יג|סעיף 11יג(ג)(1) לחוק}}. {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}} {{ח:ת}} '''מדיניות והוראות בנושא ”הכר את הלקוח“''' {{ח:תת|(א)}} נותן השירות יקיים הליך של הכרת הלקוח ויערוך רישום שלו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 טופס ב|טופס ב׳ שבתוספת השנייה לצו}} ולפי הוראות שייתן לו הממונה. {{ח:תת|(ב)}} כל הרישומים הקשורים לביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות של המידע. {{ח:תת|(ג)}} מקבל שירות יוגדר ויסומן כמקבל שירות בסיכון גבוה, אם הוא אחד מן המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} איש ציבור זר; {{ח:תתת|(2)}} תושב חוץ שלכאורה אין לו זיקה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} מקבל שירות ממדינה שמוגדרת כמדינה בסיכון גבוה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה לצו}}; {{ח:תתת|(4)}} מבצע פעילות מול מדינות או טריטוריות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו}}; {{ח:תתת|(5)}} מקבל שירות שנחשד כנותן שירותי אשראי ופיקדון בלא ריבית שחייב ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} אך לא קיבל רישיון; {{ח:תתת|(6)}} אדם שלנותן השירות יש חשש שהוא קשור לגורמים פליליים, בלי שנותן השירות צריך להציג שאלות או לברר עובדות אל מול מקבל השירות. {{ח:תת|(ד)}} נותן שירות ישקול להגדיר מקבל שירות שנותן השירות דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב) לצו}}, כמקבל שירות בסיכון גבוה. {{ח:תת|(ה)}} עשיית פעולות למקבל שירות שהוגדר כמקבל שירות בסיכון גבוה תאושר בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן השירות. {{ח:חתימות|כ״ה בניסן התשפ״ו (12 באפריל 2026)}} * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] b0c0joiyawfhyjd3hxpzqn056x1v6o5 סידור/נוסח אשכנז/שבועות/תיקון ליל שבועות 0 1740149 3011292 3011203 2026-05-05T18:35:42Z מו יו הו 37729 /* ספר ויקרא */ 3011292 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} וַיָּ֣מׇת יוֹסֵ֔ף (יֻףָ) בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן (בֻּןָ) בְּמִצְרָֽיִם׃ {{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} כִּי֩ עֲנַ֨ן (עֻןָ) יְהֹוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כׇל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־(בֻּלָ) מַסְעֵיהֶֽם׃ '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|הַמִּצְוֺ֗ת (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|בְּהַ֖ר (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֞ת (הֻתָ) וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן (יֻןָ) יְרֵחֽוֹ׃ '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} '''ס''' אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ '''ס''' לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ '''ס''' שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ '''ס''' כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ '''ס''' לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} '''ס''' וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} '''ס''' וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}'''ס''' וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ '''ס''' וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}'''ס''' וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ '''ס''' {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} '''פ''' {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ===האזינו=== {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד (הֻדָ) הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י {{נוסח|כׇּל־(כֻּלָ) יִשְׂרָאֵֽל|=אל|יש ספרים=כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}}}׃ {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 2vd14aawtdjz0nwt75n51uq2deb1mc8 3011293 3011292 2026-05-05T18:50:43Z מו יו הו 37729 /* תורה */ 3011293 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} '''ס''' {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} '''ס''' אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ '''ס''' לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ '''ס''' שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ '''ס''' כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ '''ס''' לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} '''ס''' וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} '''ס''' וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}'''ס''' וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ '''ס''' וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}'''ס''' וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ '''ס''' {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} '''פ''' {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ===האזינו=== {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 6lnhjzt1yuc5afe90p9umc5u27t7moo 3011295 3011293 2026-05-05T18:55:41Z מו יו הו 37729 /* תורה */ 3011295 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ===האזינו=== {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} bu2tm6r8z23n540hhr5uatejlf8z8h0 3011298 3011295 2026-05-05T19:04:57Z מו יו הו 37729 /* ספר במדבר */ 3011298 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ===האזינו=== {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 2esn2mktjnvmqqfr6d6vzvzk8e0g617 3011299 3011298 2026-05-05T19:11:17Z מו יו הו 37729 /* ספר דברים */ 3011299 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ===האזינו=== {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 53yrfplkfnw1pdavlilffwnd8ptaxlw 3011300 3011299 2026-05-05T19:11:52Z מו יו הו 37729 /* וזאת הברכה */ 3011300 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ===האזינו=== {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} h4qrzfrerbhtof1vwgcj6n19kcr4gqo 3011301 3011300 2026-05-05T19:12:38Z מו יו הו 37729 /* האזינו */ 3011301 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} d9r3e7jq5zt28wjl5k0jr4eqaeglpwu 3011302 3011301 2026-05-05T19:13:36Z מו יו הו 37729 /* יהושע */ 3011302 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} cmvmc3lkk2pa1w2zqaewjog0q3ifj33 3011303 3011302 2026-05-05T19:14:26Z מו יו הו 37729 /* שופטים */ 3011303 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} jhu6kqt252x6u22y8cfh94gzyee7epb 3011304 3011303 2026-05-05T19:16:21Z מו יו הו 37729 /* שמואל */ 3011304 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} i8kntbr4f3b7qtuo3yile0axc2wzt7g 3011305 3011304 2026-05-05T19:17:30Z מו יו הו 37729 /* מלכים */ 3011305 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} i00ezeyok35jhtxx47vt9mwtft4ikmj 3011307 3011305 2026-05-05T19:20:53Z מו יו הו 37729 3011307 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}{{ש}}{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}} {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} ff26m3me4azsnpp9sxhy1yxs4rr7k9g 3011309 3011307 2026-05-05T20:09:56Z מו יו הו 37729 /* ישעיהו */ 3011309 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 0tzn0y3tlnoyvj1eed9ylae4vpl0a9z 3011310 3011309 2026-05-05T20:11:30Z מו יו הו 37729 /* ישעיהו */ 3011310 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 3xee6s0906zg65oz20fxzsmjn6iu0p8 3011311 3011310 2026-05-05T20:13:54Z מו יו הו 37729 /* ירמיהו */ 3011311 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} spucfeshrathd369g1rvzy0fda3ms0w 3011312 3011311 2026-05-05T20:16:11Z מו יו הו 37729 /* יחזקאל */ 3011312 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃ {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 4yaegb6xevx3g4qlb8udcxx589kmnp0 3011313 3011312 2026-05-05T20:22:23Z מו יו הו 37729 /* תרי עשר */ 3011313 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}} ====פרק יט==== {{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}} ====פרק סח==== {{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}} ====פרק קיט==== {{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}} ====פרק קנ==== {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|א}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ב}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ג}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ד}} {{#קטע:תהלים קנ/טעמים|ה}} כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה (הֻהָ) תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ (יֻהָ) הַֽלְﬞלוּיָֽהּ: {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} oyroexp9nmoooec3hf1c6nkem651ggj 3011314 3011313 2026-05-05T20:45:03Z מו יו הו 37729 /* תהלים */ 3011314 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 5x7oqvkb1wpfddbn96shqer0n75f8lk 3011315 3011314 2026-05-05T20:46:32Z מו יו הו 37729 /* איוב */ 3011315 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃ {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} gfqowsiiih4jh8sc4llgarfwcqs7p7t 3011316 3011315 2026-05-05T20:49:44Z מו יו הו 37729 /* משלי */ 3011316 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} bsa0vrra8j1hxkj6xwr2f9zslej7ix3 3011317 3011316 2026-05-05T20:51:32Z מו יו הו 37729 /* קהלת */ 3011317 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} <b>{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}</b> {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} k0e5u74grakvr1hxdjtrnjxb9nlq977 3011318 3011317 2026-05-05T20:52:42Z מו יו הו 37729 /* שיר השירים */ 3011318 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} <b>{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}</b> {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} {{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}} {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} 78cp6i5u2o5z32flsdkkgwcpipm7orl 3011319 3011318 2026-05-05T20:53:32Z מו יו הו 37729 /* איכה */ 3011319 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} =תיקון ליל שבועות= ==תפילה קודם הלימוד== אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן. לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה. {{סוף}} {{מ:טעמי המקרא}} ==תורה== ===ספר בראשית=== ====בראשית==== {{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}} ====נח==== {{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}} {{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}} ====לך לך==== {{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}} ====וירא==== {{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}} {{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}} ====חיי שרה==== {{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}} ====תולדות==== {{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}} {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}} ====ויצא==== {{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}} {{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}} {{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}} ====וישלח==== {{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}} {{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}} {{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}} {{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}} ====וישב==== {{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}} {{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}} {{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}} ====מקץ==== {{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}} {{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}} {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}} ====ויגש==== {{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}} {{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}} {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}} ====ויחי==== {{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}} {{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}} {{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}} {{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}} '''חזק''' {{הור2|'''אדני'''}} ===ספר שמות=== ====שמות==== {{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}} {{#קטע:שמות א/טעמים|א}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות א/טעמים|ז}} {{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|א}} ====וארא==== {{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}} {{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}} ====בא==== {{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}} {{#קטע:שמות י/טעמים|א}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות י/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}} ====בשלח==== {{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}} {|align=center style="width: 650px;" |- |align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}} |- |align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}} |align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}} |align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}} |align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}} |- |align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}} |align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}} |- |align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}} |align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}} |} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} {{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ ====יתרו==== {{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}} ====משפטים==== {{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}} {{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}} ====תרומה==== {{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}} ====תצוה==== {{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות כח/טעמים|א}} {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|י}} ====כי תשא==== {{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}} {{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}} ====ויקהל==== {{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|א}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}} {{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}} ====פקודי==== {{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}} {{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}} {{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אדינ'''}} ===ספר ויקרא=== ====ויקרא==== {{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}} ====צו==== {{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} {{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}} ====שמיני==== {{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}} {{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}} ====תזריע==== {{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}} {{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}} ====מצורע==== {{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}} ====אחרי מות==== {{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}} {{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}} ====קדושים==== {{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}} {{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}} ====אמור==== {{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}} {{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}} {{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}} ====בהר==== {{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}} {{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}} ====בחוקותי==== {{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}} {{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}} {{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אנדי'''}} ===ספר במדבר=== ====במדבר==== {{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}} ====נשא==== {{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}} {{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}} {{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}} {{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}} {{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}} ====בהעלותך==== {{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}} {{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}} ====שלח==== {{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}} ====קרח==== {{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}} {{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}} ====חקת==== {{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}} {{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}} ====בלק==== {{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}} ====פנחס==== {{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}} {{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}} {{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}} {{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}} {{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}} ====מטות==== {{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}} {{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}} {{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}} {{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}} ====מסעי==== {{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}} {{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}} {{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}} {{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק''' {{הור2|'''אניד'''}} ===ספר דברים=== ====דברים==== {{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}} {{#קטע:דברים א/טעמים|א}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים א/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}} ====ואתחנן==== {{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}} {{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}} אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו"ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}} ====עקב==== {{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}} {{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים י/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים י/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כא}} {{#קטע:דברים י/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}} {{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}} ====ראה==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}} {{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}} {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|י}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}} ====שופטים==== {{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}} {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}} ====כי תצא==== {{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}} {{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}} {{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}} ====כי תבוא==== {{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|א}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}} {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}} ====נצבים==== {{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|י}} {{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}} {{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}} {{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}} ====וילך==== {{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}} {{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}} ====האזינו==== {{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}} {{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}} ====וזאת הברכה==== {{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|א}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}} {{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}} {{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|י}} {{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק''' {{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==נביאים== {{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}} {{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}} ===יהושע=== {{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|א}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}} {{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}} {{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}} {{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃ {{הור2|'''אינד'''}} ===שופטים=== {{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|א}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}} {{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃ {{הור2|'''דאני'''}} ===שמואל=== {{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} {{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} {{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}} {{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}} {{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃ {{הור2|'''דאינ'''}} ===מלכים=== {{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} {{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}} {{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דנאי'''}} ===ישעיהו=== {{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}} {{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}''' {{הור2|'''דניא'''}} ===ירמיהו=== {{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} {{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}} {{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}} {{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}} {{הור2|'''דיאנ'''}} ===יחזקאל=== {{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}} {{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}} {{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} {{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} {{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃ {{הור2|'''דינא'''}} ===תרי עשר=== {{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}} {{#קטע:הושע א/טעמים|א}} {{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}} {{#קטע:הושע א/טעמים|ג}} {{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}} {{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}} {{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}} {{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}} {{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}} {{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}} {{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} ==כתובים== ===רות=== {{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} {{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} {{#קטע:רות ד/טעמים|א}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ה}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|ט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|י}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יג}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יד}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טו}} {{#קטע:רות ד/טעמים|טז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יז}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יח}} {{#קטע:רות ד/טעמים|יט}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כ}} {{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ {{הור2|'''נאיד'''}} ===תהלים=== ====פרק א==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} ====פרק יט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק סח==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|}} ====פרק קיט==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|　　|</p>}} ====פרק קנ==== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}} {{הור2|'''נדאי'''}} ===איוב=== {{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}} {{#קטע:איוב א/טעמים|א}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} {{#קטע:איוב א/טעמים|ג}} {{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}} {{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ {{הור2|'''נדיא'''}} ===משלי=== {{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}} {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} {{#קטע:משלי א/טעמים|ג}} {{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|י}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}} {{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|<br>|&#32;|&emsp;|&#32;}} {{הור2|'''נידא'''}} ===קהלת=== {{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}} {{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}} <b>{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}</b> {{הור2|'''ניאד'''}} ===שיר השירים=== {{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} {{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}} {{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} {{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}} {{הור2|'''יאדנ'''}} ===איכה=== {{הור2|קוראים בלחש.}} {{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}} {{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}} {{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}} '''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}''' {{הור2|'''יאנד'''}} ===דניאל=== {{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}} {{הור2|'''ידאנ'''}} ===אסתר=== {{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}} {{הור2|'''ידנא'''}} ===דברי הימים=== {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}} {{הור2|'''ניאד'''}} ===עזרא=== {{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}} {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}} {{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}} {{הור2|קדיש יתום}} {{סוף}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} ==משנה== ===סדר זרעים=== ====ברכות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}} ====פאה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}} ====דמאי==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}} ====כלאים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}} ====שביעית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}} ====מעשרות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}} ====מעשר שני==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}} ====חלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}} ====ערלה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}} ====בכורים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר מועד=== ====שבת==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}} ====עירובין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}} ====פסחים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}} ====חגיגה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}} ====ביצה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}} ====מועד קטן==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}} ====ראש השנה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}} ====יומא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}} ====סוכה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}} ====תענית==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}} ====שקלים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}} ====מגילה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}} {{הור2|קדיש דרבנן}} ===סדר נשים=== ====יבמות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}} ====כתובות==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}} ====סוטה==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}} ====נדרים==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}} ====נזיר==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}} ====גיטין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}} ====קידושין==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}} ===סדר נזיקין=== ====בבא קמא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}} {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}} ====בבא מציעא==== {{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}} … ====בבא בתרא==== ====סנהדרין==== ====מכות==== ====שבועות==== ====עדויות==== ====עבודה זרה==== ====אבות==== ====הוריות==== ===סדר קדשים=== ====זבחים==== ====מנחות==== ====חולין==== ====בכורות==== ====ערכין==== ====תמורה==== ====כריתות==== ====מעילה==== ====תמיד==== ====מדות==== ====קנים==== ===סדר טהרות=== ====מקואות==== ====פרה==== ====ידים==== ====אהלות==== ====נגעים==== ====זבים==== ====נדה==== ====טהרות==== ====כלים==== ====טבול יום==== ====מכשירין==== ====עוקצין==== ==ספר יצירה== בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר וְסִפּוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ"מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם, דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ"שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ"ד כָּפְרָ"ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל. דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ"ו זַ"ח טִ"י לַ"ן סַ"ע צַ"ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם: שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן: בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת: עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת: בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע. וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב. {{הור2|קדיש יתום}} ==זוהר== וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה. {{מ"מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים {{מ"מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ"מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ"מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ"מ|שה"ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל … ==סדר תרי"ג מצוות== ==אדרא רבא== ==תחינה== ==הערות== {{הערות שוליים}} cle4a5gg3fq268km73tqv1fctkj78dp בן סירא/רודלף סמנד/ז 0 1740173 3011409 3011241 2026-05-06T11:46:06Z Editor259 28663 3011409 wikitext text/x-wiki [ז, א] אל תעש רע ואל ישיגך רע [ז, ב] רחק מעון ויט ממך: [ז, ג] אל תזרע חרושי על אח פן תקצרהו שבעתים: [ז, ד] אל תבקש מאל ממשלת וכן ממלך מושב כבוד: [ז, ה] אל תצטדק לפני אל ולפני מלך אל תתבונן: [ז, ו] אל תבקש להיות מושל אם אין לך חיל להשבית זדון: [ז, ו] פן תגור מפני נדיב ונתתה בצה בתמימיך: [ז, ז] אל תרשיעך בעדת שער ואל תפילך בקהלה: [ז, ח] אל תקשור לשנות חט כי באחת לא תקנה: [ז, ט] ''אין'' [ז, י] אל תתקצר בתפלה ובצדקה אל תתעבר: [ז, יא] אל תבז לאנוש במר רוח זכר כי יש מרים ומשפיל: [ז, יב] אל תחרוש חמס על אח וכן על רע וחבר יחדו: [ז, יג] אל תחפץ לכחש כל כחש כי תקותו לא תנעם: [ז, יד] אל תסוד בעדת שרים ואל תישן דבר בתפלה: [ז, טו] אל תקוץ בצבא מלאכה ועבדה כי מאל נחלקה: [ז, טז] אל תחשובך במתי עם זכור עברון לא יתעבר: [ז, יז] מאד מאד השפיל גאוה כי תקות אנוש רמה: [ז, יח] אל תמיר אוהב במחיר ואח תלים בזהב אופיר: [ז, יט] אל תמאס אשה משכלת וטובת חן מפנינים: [ז, כ] אל תרע עבד עובד באמת וכן שכיר נותן נפשו: [ז, כא] עבד משכיל אהוב כנפשך ואל תמנע ממנו חופש: [ז, כב] בהמה לך ראה בעיניך ואם אמנה היא העמידה: [ז, כג] בנים לך יסיר אותם ושא להם נשים בנעוריהם: [ז, כד] בנות לך נצור שארם ואל תאיר אלהם פנים: [ז, כה] הוצא בת ויצא עסק ואל גבר נבון זבדה: [ז, כו] אשה לך אל תתעבה ושנואה אל תאמי בה: {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=32 סמנד פרק ז] [[קטגוריה:בן סירא]] 01yis516g50ivo7j4yqgn0pi8ghocmy עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/368 104 1740184 3011406 3011231 2026-05-06T10:57:38Z יעקב 15222 3011406 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ר' מאיר וחביריו שצט <קטע התחלה=פרק מ/> וברור הוא שבית דינו של רשב״ג אסרוהו מס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו׳]] ומי יספור כל הגזירות אשר יצאו מהיסוד שהעמיד שיש לחוש למיעוט ועשה מעשה על פי היסוד הזה אף שרוב החכמים חולקיס עליו ורשב"ג וסייעתו לא חשו למיעוט עי׳ [[בכורות כ א|בכורות כ׳]] [[בכורות כד א|כ"ד]], וכמוהו עשו גם חבריו אשר כולם יסדו ישיבות ונאספו אליהם תלמידים הרבה ושנה כל אחד משנתו כשיטת עצמו והנהינ במקומו כהוראתו.״ וכמה גדול כחם של החוקרים האלה אשר על כל הגה היוצא מפיהם יש להם דברים מפורשים בגמ׳. והנה בא לו מפורש במס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו׳]] על ר' מאיר כי ״הוא אכל ירק בבית שאן בלתי מעושר להורות הלכה '''וברור הוא שבית דינו של רשב"ג''' '''אסרוהו'''.״ אבל כמדומה לנו כי דוקא שם במס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו׳]] הדבר מפורש שרק '''רבי''' '''בנו של רשב"ג''' הוא התיר זה לכל העם מפני שסמך על מה שהעידו לפניו שראו כי ר׳ מאיר אכל שם ירק בינו לבין עצמו. ונעתיק לפנינו את כל הדבר כמו שהוא שם ונראה ענינם. ״העיד ר׳ יהושע בן זרוז בן חמיו של ר׳ מאיר '''לפני רבי על ר׳''' '''מאיר''' שאכל עלה של ירק בבית שאן '''והתיר רבי את בית שאן כולה''' על ידו חברו עליו (על רבי) אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר דרש להן מקרא זה וכתת נחש הנחושת וכו׳ אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו '''אף אני מקום הניחו לי''' '''אבותי''' להתגדר בו." מבואר ומפורש כי לרבי הניחו אבותיו מקום להתגדר, ולא ר׳ מאיר התיר בית שאן כי אם רבי בנו של ר׳ שמעון בן גמליאל. כל מה שהעידו לפני רבי על ר׳ מאיר הי׳ רק זאת שאכל שם בינו לבין עצמו עלה של ירק. ורבי אשר ידע את גדלו של ר' מאיר ואת דקדוקו הגדול בכל הנהגתו גם בינו לבין עצמו למד מזה לדעת כי בית שאן אינה מהמקומות שכבשו עולי בבל, '''וסמך על זה והתיר הוא את בית שאן'''. וב[[חולין ז א|גמ׳ שם]] גם שאלו בנוגע לר' מאיר ״ודלמא עישר עליהם ממקום אחר וכו׳ ודלמא נתן עיניו בצד זה וכו'״, והשיבו ״חזי מאן גברא רבה קמסהיד עליה״ ולשונו של רש"י ז״ל ״חזי מאן גברא וכו׳ ראה כמה אדם גדול העיד עליו דהיינו ר׳ יהושע (בן זרוז) הואיל ובא להעיד על זאת יפה כוון ודקדק בדבר אל נכון״. ומבואר כי ר׳ מאיר עשה זה לא לבד בינו לבין עצמו, ולא אמר אפי׳ לאלה שלראו זה שזה מותר, כי אם שגם רק כאשר דקדקו אחריו ידעו שלא עישר. ורק רבי הוא שהתיר בית שאן וכדברי הגמ׳ המפורשים ״והתיר רבי את שאן כולה על ידו.״ והאם יכול להיות ספק שר׳ שמעון בן גמליאל והבית דין הגדול במתיבתא לא דברו מזה כלל{{שוליים|(נד)}}.‬ <קטע סוף=פרק מ/> ------------- <קטע התחלה=הערות מ/> {{שולייםלמטה|(נד)}} ודברי אחיו ובית אביו של רבי הנם שהוא דבר שנהגו בו איסור מימי עולם ולא הותר בימי אבותיו, וזה גם היתה תשובתו ״מקום הניחו לי להתגדר בו״ <קטע סוף=הערות מ/><noinclude></noinclude> sud9fj17isbaeu1ta2d3qumjy61t4wn ביאור:מלכים ב ו כז 106 1740186 3011270 3011237 2026-05-05T16:03:55Z Nahum 68 3011270 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו כו|כז|ו כח|קטגוריה=1}} אפשר להבין את דברי המלך כגמגום, כדיבור שתחילתו קטועה: "אל" (-אל תבקשי ממני להושיע אותך) "יושיעך ה'" (כי אני אינני מסוגל לכך) "מאין אושיעך..." וגומר. כדי לפרש כך צריך להציע שהמקף בין "אל" ל "יושיעך" מעיד על מהירות דיבורו (הקטוע) של המלך, שמנסה במהירות להתעשת. ezpx4suq8ympkvbq9g8gkxm193evsql 3011271 3011270 2026-05-05T16:04:24Z Nahum 68 3011271 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{סיכום על פסוק|מלכים ב|ו|ו כו|כז|ו כח|קטגוריה=1}} אפשר להבין את דברי המלך כגמגום, כדיבור שתחילתו קטועה: "אל" (-אל תבקשי ממני להושיע אותך) "יושיעך ה׳" (כי אני אינני מסוגל לכך) "מאין אושיעך..." וגומר. כדי לפרש כך צריך להציע שהמקף בין "אל" ל "יושיעך" מעיד על מהירות דיבורו (הקטוע) של המלך, שמנסה במהירות להתעשת. g9gbs42egrucm4wu7uu3wo6csoejl3h שיחה:יה אלי וגואלי 1 1740187 3011327 2026-05-05T21:53:51Z Yack67 27395 /* האקרוסטיכון */ פסקה חדשה 3011327 wikitext text/x-wiki == האקרוסטיכון == לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT) csj449f7dsp3tsul71hpdzfmbzl5vbu 3011330 3011327 2026-05-06T04:48:23Z מו יו הו 37729 /* האקרוסטיכון */ תגובה 3011330 wikitext text/x-wiki == האקרוסטיכון == לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT) :אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT) qakdsdoucjedrt1o9xx9rve30c2ayzn 3011331 3011330 2026-05-06T04:56:39Z Nahum 68 /* האקרוסטיכון */ תגובה: בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3011331 wikitext text/x-wiki == האקרוסטיכון == לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT) :אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT) : בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT) k6vsk1swrpe88rhhvsv2ncyca990tsc 3011407 3011331 2026-05-06T10:58:44Z בן עדריאל 9444 /* האקרוסטיכון */ 3011407 wikitext text/x-wiki == האקרוסטיכון == לדעתי הו לא 'יהודא', שהרי הטעם לא לכתוב 'יהודה' הוא כדי לא לכלול שם בשם הפרטי. והמקפידים על כך נוהגים לכתוב 'יודא'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:53, 6 במאי 2026 (IDT) :אני לא חושב שזו הסיבה, ועל כל פנים ברור שבמקורות יהודא הרבה יותר נפוץ מיודא, אתה יכול לראות זאת בעצמך על ידי חיפוש פשוט בכל מאגר תורני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 07:48, 6 במאי 2026 (IDT) : בזמנם כתבו לרוב יהודא (או יאודה) ולא יודא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:56, 6 במאי 2026 (IDT) ::מתי זה 'בזמנם'? 'יאודה' כמדומני נפוץ בעיקר אצל חכמי המזרח, ודוקא הכתיב 'יודא' מצוי בהחלט אצל חכמי אשכנז סביב המאה ה-17 (דוגמא שקופצת לראש היא ר' יודא מילר). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:58, 6 במאי 2026 (IDT) 9plm424fiosw2j2c0ufn1hif68e3jbd מקור:חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור) 116 1740189 3011378 2026-05-06T07:59:07Z Shahar9261 22508 יצירת דף עם התוכן "<שם> חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)))." 3011378 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). 1a0t23s7qijv4cy0k8xb47fzqubifp7 3011379 3011378 2026-05-06T08:05:48Z Shahar9261 22508 3011379 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). @ 1. <!-- תיקון מס' 37 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[=חוק מס רכוש|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק מס רכוש) כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 2. הוראת שעה לעניין חודשים מרץ ואפריל 2026 - עובד מזכה : ((הנוסח שולב [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] כהוראת שעה לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026.)) @ 3. תיקון [[חוק מס רכוש]] - תחולה : הוגשה תביעה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 38לט]] [[ו-38נא עד 38נג לחוק מס רכוש]], כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות [[פרק שמיני 3 לחוק האמור]], כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. @ 4. <!-- תיקון מס' 157 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 5. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]].)) @ 6. תשלומים ראשונים : תשלומים ראשונים לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], ולפי [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - מקרים מיוחדים), התש"ף-2000]], כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. @ 7. תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו : (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]] (בסעיף זה - חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש]], כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי [[הפרק האמור]]; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. : (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. : (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך ימים מיום תחילתו של חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת tk0vp77kpbbj017ghfgoxww21eok7pp 3011381 3011379 2026-05-06T08:08:29Z Shahar9261 22508 3011381 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). @ 1. <!-- תיקון מס' 37 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[=חוק מס רכוש|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק מס רכוש) כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 2. הוראת שעה לעניין חודשים מרץ ואפריל 2026 - עובד מזכה : ((הנוסח שולב [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] כהוראת שעה לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026.)) @ 3. תיקון [[חוק מס רכוש]] - תחולה : הוגשה תביעה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 38לט]] [[ו-38נא עד 38נג לחוק מס רכוש]], כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות [[פרק שמיני 3 לחוק האמור]], כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. @ 4. <!-- תיקון מס' 157 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 5. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]].)) @ 6. תשלומים ראשונים : תשלומים ראשונים לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], ולפי [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - מקרים מיוחדים), התש"ף-2000]], כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. @ 7. תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו : (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]] (בסעיף זה - חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו [[באותו סעיף]], שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש]], כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי [[הפרק האמור]]; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. : (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. : (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך ימים מיום תחילתו של חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 02ei6h6rwtd1c33sebd27m1cbwnjdt2 3011392 3011381 2026-05-06T09:01:15Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים 3011392 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור))). @ 1. <!-- תיקון מס' 37 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[=חוק מס רכוש|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק מס רכוש) כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 2. הוראת שעה לעניין חודשים מרץ ואפריל 2026 - עובד מזכה : ((הנוסח שולב [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] כהוראת שעה לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026.)) @ 3. תיקון [[חוק מס רכוש]] - תחולה : הוגשה תביעה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 38לט]] [[ו-38נא עד 38נג לחוק מס רכוש]], כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות [[פרק שמיני 3 לחוק האמור]], כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. @ 4. <!-- תיקון מס' 157 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 5. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]].)) @ 6. תשלומים ראשונים : תשלומים ראשונים לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], ולפי [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - מקרים מיוחדים), התש"ף-2000]], כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. @ 7. תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו : (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]] (בסעיף זה - חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו [[באותו סעיף]], שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש]], כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי [[הפרק האמור]]; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. : (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. : (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך ימים מיום תחילתו של חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 12ysblemdhu6u3zn1pc90fqjix25u5w חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור) 0 1740190 3011389 2026-05-06T09:01:10Z OpenLawBot 8112 [3011381] חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור) 3011389 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} (להלן – חוק מס רכוש) כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.}} {{ח:סעיף|2|הוראת שעה לעניין חודשים מרץ ואפריל 2026 – עובד מזכה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} כהוראת שעה לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026.}} {{ח:סעיף|3|תיקון {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש}} – תחולה}} {{ח:ת}} הוגשה תביעה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38לט|סעיפים 38לט}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38נא|ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש}}, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#פרק 8-3|פרק שמיני 3 לחוק האמור}}, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. {{ח:סעיף|4|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}} כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.}} {{ח:סעיף|5|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:סעיף|6|תשלומים ראשונים}} {{ח:ת}} תשלומים ראשונים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש״ף–2000}}, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|7|תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|באותו סעיף}}, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#פרק 8-3|בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש}}, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#פרק 8-3|הפרק האמור}}; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. {{ח:תת|(ב)}} מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך ימים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ז באייר התשפ״ו (4 במאי 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] s08d0ubkuuaiuq09epie9tpm4mpiyoa שיחת מקור:חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור) 117 1740191 3011390 2026-05-06T09:01:12Z OpenLawBot 8112 הפניה 3011390 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] okbc73m80qnsz9r3c9ik5t126lkx77z שיחה:חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור) 1 1740192 3011391 2026-05-06T09:01:14Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3011391 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/369 104 1740193 3011408 2026-05-06T11:08:38Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‪798 ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> וב[[ירושלמי דמאי ב א|ירושלמי פ"ב דדמאי הלכה א׳]] ״רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זריז בן חמיו של ר׳ מאיר שאמר אני ראיתי את ר׳ מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית והתיר את כולה אמר ר׳ זעירא הדא אמרה אסור לבר נש למיעבד מלה בציבורא..." 3011408 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‪798 ר' מאיר וחביריו <קטע התחלה=פרק מ/> וב[[ירושלמי דמאי ב א|ירושלמי פ"ב דדמאי הלכה א׳]] ״רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זריז בן חמיו של ר׳ מאיר שאמר אני ראיתי את ר׳ מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית והתיר את כולה אמר ר׳ זעירא הדא אמרה אסור לבר נש למיעבד מלה בציבורא אני אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו דהתיר את כולה רבי התיר בית שאן רבי התיר קיסרין רבי התיר בית גוברין רבי התיר כפר צמח רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית והיו הכל מליזין עליו אמר להו באו ונדיין כתיב וכתת נחש הנחושת וכו׳." ומבואר גם בירושלמי שרק רבי הוא שהתיר כל זה, ובנוגע לבית שאן סמך על מה שהעידו לפניו ממה שעשה ר׳ מאיר הלכה למעשה לעצמו. והנה בא המבהיל הזה ובדא מלבו כי בית דינו של רשב״ג אסרוה ומטעה את הקורא שכן מפורש במס׳ [[חולין ו ב|חולין ד׳ ו']], אף כי שם אין זכר מזה, וההיפך מבואר שם כי רבי יאמר ״מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו״ ואיך הניחו לו מקום להתגדר בו והרי אסרו בפירוש. והדבר מבואר שהם לא דברו בזה כלל, וגם ר׳ מאיר לא התיר זה להעם{{שוליים|(נה)}}. וסוף דבר מכל דברי הירושלמי והבבלי שם יוצא, שזה ודאי שרשב"ג ובית דינו לא דברו בזה דבר, וזה ודאי שר׳ מאיר לא התיר בית שאן. הדבר הזה עשה רבי בנו של ר׳ שמעון בן גמליאל אשר בודאי לא עשה דבר נגד אביו. ומבלי לדעת מאומה להבין את אשר בין עיניו בא החכם ווייס ותובע עלבון התורה מאת מאורי ישראל ויכריז לפנינו ״והנה פרוד הלבבות הזה עשה רושם גדול בתהלוכת התורה שבעל פה״. ואך חרפה היא לראות דברים כאלה נכתבים לעיני עם חכם ונבון כבני ישראל לעשות אותם לעם שומעי כזב. אבל הנד‪ .‬החכם ווייס יש לו עוד טעני‪ .‬גדולה ונם‪,‬אותר‪ .‬מצא מפו־ש שם‬ ‫‪,‬‬ ‫גמס׳ חוליז ד׳ ו> ויאמר‪:‬‬ --------------------- {{שולייםלמטה|(נה)}} ועל דברי ר׳ זעירא בירושלמי "אמר ר׳ זעירא" הדא אמרה אסור לבר נש למיעבד מלה בציבורא אני אומד אותה הגנה היתה מיוחדת לו התיר את כולה״ כתב הפ״מ ״אסור לבר נש מיעבד מלה בציבורא‪ ,‬שלא יעשה דבר בפני הרואין שמא ילמדו‬ ‫ממנו היתרלמקוס אחר כעובדא דר׳ מאיר שמפני שראה אותי אוכל מן הגינה העיד ;זה ואני‬ ‫שאותה הגינה הפקידובשביעית וכו׳‪,‬‬ ‫הגינההיתה מיוחדת לו כלומר יכוללהיות‬ ‫אותה‬ ‫דהתיר את כולה בתמיה ורבי למד על יד כן והתיר את בית שאן כולה״‪.‬‬ ‫ואין כל זהכי אם דברי מעות שאם כן יאמר ר׳ זעירא שרבי שלא כדין סמך על זה‪.‬‬ ‫ואין אלו כי אם דברי תימא‪ ,‬אבל הדברים פשוטים ור׳ זעירא הוכיח ממה שסמך רבי על‬ ‫זה שבהכרח ־הדין דאם אפשר לצאתי טעות מזה אסור לבר נש למיעבד מלה במקום רואים‪.‬‬ ‫שהרי‪,‬רבי התיר‪ -‬כל בית שאן על פי עדות שראה לר׳ מאיר מה שעשה ר׳ מאיר רק‬ ‫בגינה אחת לבד‪ ,‬והרי יכול להיות שרק מקום הגינה הזאת אינו בכלל מה שכבשו עולי בבל‪ ,‬אבל‬ ‫לא בית שאן כולה‪.‬‬ ‫ובהכרח ־שהדין הוא שאסור לבר נש למיעבד מלה במקום רואים במה שיש לטעות‪ ,‬ועל כן‬ ‫אלו היתה רק הגינה הזאת לבדה מותרת לא הי׳ ר׳ מאיר עושה זה‪.‬‬ ‫זעל זה סמך רבי והתיר את כ ו ל ה הה הוא גם דקדוק דברי הבבלי ״־והתיר רבי את בית‬ ‫‪,‬‬ ‫שאן כ ו ל ה על ידו״‪.‬‬<noinclude></noinclude> qd7w9hkgudfxhiv1xdjah29iw9ebd2g